משתמש:Nahum

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.23</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>1418648</id>
      <parentid>1418029</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T20:44:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12030" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנו]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 192
:'''[[איכה רבה פתיחתא כז]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;א קט12

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה מעילה ג ניקוד]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

=== בשיתוף Dovi ===
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/לג]]

:*([[שיחה:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כז]])

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צד]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: גרא ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]] בס&quot;ד; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 52 סט; [[לבוש האורה]] דף 75;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 415;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד אמצע עמ' 3 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.30.2.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>3tg19d80s0e1c1w6302i7dteqtfu188</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418703</id>
      <parentid>1418648</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T10:18:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה: */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12030" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנו]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 192
:'''[[איכה רבה פתיחתא כז]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;א קט12

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה מעילה ג ניקוד]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

=== בשיתוף Dovi ===
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/לג]]

:*([[שיחה:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כז]])

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צד]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: גרא ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]] בס&quot;ד; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 53 סט; [[לבוש האורה]] דף 75;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 415;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד אמצע עמ' 3 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.30.2.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>02xi6zwh8d2xpfpnk982spxjc1ra1wg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות ההגנה (שעת חירום)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4587</id>
    <revision>
      <id>1418569</id>
      <parentid>1385975</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:00:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418564]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="154474" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001267}} {{ח:תיבה|ע״ר 1945, תוס׳ 2, 855|תקנות ההגנה (שעת חירום)}}, {{ח:תיבה|968|תיקון מס׳ 1}}, {{ח:תיבה|1033|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1099|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1946, תוס׳ 2, 121|תיקון}}, {{ח:תיבה|569|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|901|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1142|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1167|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|1195|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1209|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|1282|תיקון מס׳ 8}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1947, תוס׳ 2, 67|תיקון}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|277|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|349|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|429|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|473|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|515|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|540|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|621|תיקון מס׳ 10}}, {{ח:תיבה|707|תיקון מס׳ 11}}, {{ח:תיבה|945|תיקון מס׳ 12}}, {{ח:תיבה|947|תיקון מס׳ 13}}, {{ח:תיבה|955|תיקון מס׳ 14}}, {{ח:תיבה|1280|תיקון מס׳ 15}}, {{ח:תיבה|1382|תיקון מס׳ 16}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1948, תוס׳ 2, 27|תיקון}}, {{ח:תיבה|66|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|473 {{מוקטן|(אנגלית)}}|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|507 {{מוקטן|(אנגלית)}}|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|555 {{מוקטן|(אנגלית)}}|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|585 {{מוקטן|(אנגלית)}}|תיקון מס׳ 6}}; {{ח:תיבה|BFSP 1948‏, 150, 1350 {{מוקטן|(אנגלית)}}|דבר־המלך במועצה על ארץ־ישראל (ביטולים), 1948}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, 3|מנשר מועצת המדינה הזמנית}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 3|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}, {{ח:תיבה|39|פקודת המטבע|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים}}; {{ח:תיבה|תש״ט, תוס׳ א׳, 50|תיקון לפקודת הנמלים|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 1|חוק המעבר|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208911.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון לפקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_210386.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״י, 1|חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת־חירום|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208965.pdf}}, {{ח:תיבה|261|חוק ביטול עונש מלקות|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209230.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 64|חוק חומרי נפץ|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208351.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 168|חוק לתיקון תקנות־שעת־חירום (יציאה לחוץ־לארץ)|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209893.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 140|חוק השופטים (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 76|חוק סמכויות שעת־חירום (מעצרים)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210388.pdf}}, {{ח:תיבה|126|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317807.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 173|תיקון מס׳ 14 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209180.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 472|תיקון מס׳ 47 לפקודת בתי הסוהר|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 924|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
'''מתוך שימוש בכוחות, המסורים לנציב העליון {{ח:חיצוני|דבר-המלך במועצה על ארץ-ישראל (הגנה)#סעיף 6|בסעיף 6 של דבר־המלך במועצה על ארץ־ישראל (הגנה), 1937}}, ובכל הכוחות האחרים שבידו, מתקין בזה מנהל ענייני הממשלה את התקנות הבאות:'''

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|{{ח:חיצוני|דבר-המלך במועצה על ארץ-ישראל (הגנה)|דבר־המלך במועצה על ארץ־ישראל (הגנה), 1937}} בוטל החל מיום 14.5.1948 מכוח {{ח:חיצוני|דבר-המלך במועצה על ארץ-ישראל (ביטולים)|דבר־המלך במועצה על ארץ־ישראל (ביטולים), 1948}}, שפורסם בבריטניה הגדולה ימים ספורים לפני תום המנדט. אולם, הביטול לא פורסם בישראל בעתון רשמי. לכן, נשאר {{ח:חיצוני|דבר-המלך במועצה על ארץ-ישראל (הגנה)|דבר־המלך העיקרי}} – ואתו תקנות אלו – בתוקף, מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 11א|בסעיף 11א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}} (כפי שתוקנה ביום 2.9.1949), לפיו, חוק שדימו לחוקק בתקופה שבין ט״ז בכסלו תש״ח (29 בנובמבר 1947) ובין ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948), ושלא פורסם בעתון הרשמי למרות היותו נמנה עם סוג חוקים שפרסומם בעתון הרשמי היה חובה או מנהג – הינו ”חוק נסתר“, ואין לו ומעולם לא היה לו תוקף.}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי מלך בריטניה או בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר הבטחון (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 11|בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}} – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”קצין מפקד כללי“ ייקרא מעתה ”רמטכ״ל“, מקום בו נאמר ”מזכיר הכספים“ ייקרא מעתה ”שר האוצר“, מקום בו נאמר ”יועץ משפטי“ ייקרא מעתה ”יועץ משפטי לממשלה“, מקום בו נאמר ”אינספקטור“ ייקרא מעתה ”מפקח“ ומקום בו נאמר ”האינספקטור הכללי“ ייקרא מעתה ”המפקח הכללי“. לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948}}, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf|סעיף 1 לפקודת הנמלים (תיקון), תש״ט–1948}}, במקום ”פקודת החופים“ יבוא ”פקודת הנמלים“ ובמקום ”רשות החופים“ יבוא ”רשות הנמלים“. לפי {{ח:חיצוני|חוק המעבר#סעיף 13|סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949}}, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf|חוק השופטים (תיקון מס׳ 2), תשכ״ד–1964}}, כל מקום בו נאמר ”שופט שלום“ ייקרא מעתה ”שופט של בית משפט השלום“.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳ – מבוא}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳ – בתי־משפט צבאיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳ – עבירות שנדונים עליהן רק בבתי־משפט צבאיים בלבד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג-א|חלק ג׳־א{{ח:הערה|׳}} – חיזוק ידיים ונסיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳ – עבירות שעליהן נדונים בבתי־משפט אזרחיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳ – קביעות החלות כאחת על עבירות שעליהן נדונים בבית־משפט צבאי ועל עבירות שעליהן נדונים בבית־משפט אזרחי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳ – פיקוח בשעת־חירום על כלי־רכב של מנוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ז|חלק ז׳ – התאחדויות בלתי־מותרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח|חלק ח׳ – צנסורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט|חלק ט׳ – עליה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳ – צווי־צמצום, השגחת המשטרה, מעצר וגלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יא|חלק י״א – לקיחה באנגריה וכו׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יב|חלק י״ב – קביעות־ענשים שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יג|חלק י״ג – תנועות בני־אדם, תעבורה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יג-א|חלק י״ג־א{{ח:הערה|׳}} – פיקוח על סימנים שעל כלי־רכב של מנוע ועל צבעם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק יד|חלק י״ד – קביעות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק טו|חלק ט״ו – שטחים נתונים לשליטה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|חלק א|חלק א׳ – מבוא}}

{{ח:סעיף|1|שם קצר}}
{{ח:ת}} התקנות האלה תיקראנה {{ח:הערה|”}}תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945{{ח:הערה|“}}.

{{ח:סעיף|2|פירוש|תיקון: 1946, 1946-2, 1946-5, 1946-6, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:תת|(1)}} בתקנות האלה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אחיזה“ מובנה {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|כמובנה של ”חזקה“ בסעיף 5 של פקודת החוק הפלילי, 1936}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית־משפט צבאי“ מובנו בית־משפט שנתכונן בהתאם {{ח:פנימי|חלק ב|לחלק ב׳ של התקנות האלה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דבר־מלך במועצה“ מובנו {{ח:חיצוני|דבר-המלך במועצה על ארץ-ישראל (הגנה)|דבר־המלך במועצה על ארץ־ישראל (הגנה), 1937}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפרלמנט בדבר הצבא“ פירושו {{ח:הערה|(תוקף ההגדרה נשלל מכללא);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיל משטרה“ מובנו חיל המשטרה של מדינת ישראל שנתכונן לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה}}, ומונח זה כולל משטרה מוספת ונוטרים, שעליהם נקבעו קביעות {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|הפקודה ההיא}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חילות הממשלה“ מובנם כל אחד מחילות הממשלה בים, ביבשה או באוויר, לרבות כל חלק מאותם חילות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חפץ נפיץ או מבעיר“ מובנו כל דבר או חומר (לרבות נוזל או גאז), שנועד או מוכשר לשמש גורם התפוצצות או דליקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יועץ משפטי לממשלה“ כולל משנה ליועץ משפטי לממשלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקיחה באנגריה“ מובנה {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפקד צבאי“ מובנו הקצין שנתמנה לשמש או לכהן כממלא־מקום בתפקיד הזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נשק־אש“ פירושו כל כלי־נשק מכל מין, העשוי להמית, ולו צינור, שאפשר ליידות מנו ירי, כדור או קלע, ומונח זה כולל כל חלק מרכיב של כלי־נשק כזה, וכל אביזר של כל כלי־נשק כזה, שתוקן או הוסגל למעט את הרעש או הבריקה הנגרמים מתוך ירייה בכלי־הנשק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה שנדונים עליה בבית־משפט אזרחי“ מובנה עבירה על התקנות האלה, שנדונים עליה או שיש להיות נדונים עליה בבית־משפט שלום או בבית־משפט מחוזי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עברה שנדונים עליה בבת־משפט צבאי“ מובנה עבירה על התקנות האלה, שאינה עבירה שנדונים עליה בבית־משפט אזרחי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובע בבית־משפט צבאי“ מובנו כל קצין בעל כתב־מינוי בחילות הממשלה וכל קצין או בן־אדם, שהרשהו הרמטכ״ל בדרך־כלל או במיוחד, לתבוע בבתי־משפט צבאיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רמטכ״ל“ {{ח:הערה|[במקור: קצין מפקד כללי]}} מובנו הקצין שבידו הפיקוד מזמן לזמן על החילות הצבאיים של הממשלה בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרקע“ כוללת קרקע של כל סוג או חזקה, וכל בניין, עץ או דבר אחר המחוברים לקרקע וכל חלק מן הים, או מן החוף או נהר, וכל זכות, טובת־הנאה או זכות־שימוש בקרקע או במים או ממעל להם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מנועי“ מובנו {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שוטר“ מובנו כל חבר של חיל־המשטרה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותים הכרחיים“ מובנם שירותים הכרחיים להבטחת שלום הציבור או להגנת ישראל, או לקיום סדר ציבורי או הספקה, וכל שירותים הכרחיים לחיי הציבור.
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|2א||תיקון: 1946-6, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|3|חלותה של {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|פקודת הפירושים}}}}
{{ח:תת|(1)}} בתקנה הזאת הביטוי ”תחיקת שעת־חירום“ מובנו כל תקנה, שהותקנה לפי {{ח:חיצוני|דבר-המלך במועצה על ארץ-ישראל (הגנה)|דבר־המלך במועצה}} ולפי כל צו, הוראה, דרישה או הודעה שניתנו או שהוצאו מכוח תקפה של כל תקנה כזאת.
{{ח:תת|(2)}} קביעותיה של {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|פקודת הפירושים, 1945}}, להבדיל מאלה של {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|פסקאות (ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 16|ו־(ד) של סעיף 19}} ואלה של {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 17|סעיפים 20}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 33|35}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 34|36}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 35|ו־37 של הפקודה ההיא}}, תחולנה על כל תחיקת שעת־חירום, אלא־אם נקבע שלא־כן, ולצרכיה של אותה חלות יהיו רואים תקנות, שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|דבר-המלך במועצה על ארץ-ישראל (הגנה)|דבר־המלך במועצה}}, כפקודות.
{{ח:תת|(3)}} פרסומה של כל תחיקת שעת־חירום ברשומות תשמש הוכחה מכרעת, בכל בתי־משפט ולכל תכליות שהן, כי נתינתה ותכנה של התחיקה הם כהלכה.

{{ח:סעיף|4|פעולה}}
{{ח:תת|(1)}} בתקנה זו הביטוי ”תעודת שעת חירום“ מובנה כל תעודה המיומרת להיות כלי (בין שהוא מחוקק ובין שהוא מבצע), שניתן או שהוצא בהמשך אל, או לצרכיהם של, {{ח:חיצוני|דבר-המלך במועצה על ארץ-ישראל (הגנה)|דבר־המלך במועצה}}, או קביעה כל־שהיא, הכלולה בתקנות כל־שהן, שהותקנו לפי דבר־המלך האמור, והתקנות האלה בכללן, או שנודעת לה נפקות מכוח תקפן של הנ״ל.
{{ח:תת|(2)}} לא יהיה צורך לפרסם כל תעודת שעת־חירום ברשומות.
{{ח:תת|(3)}} מקום שניקבו בתעודת שעת־חירום זמן, תאריך או הזדמנות כזמן, תאריך או הזדמנות, שבהם תיכנס זו לתקפה, תיכנס זו לתקפה בהתאם לכך. בכל מקרה אחר תיכנס התעודה לתקפה בתאריך הרשום בה או זה שבו ניתנה.
{{ח:תת|(4)}} בלי לפגוע בקביעותיה הקודמות של התקנה הזאת, אפשר לתת או להוציא בעל־פה כל צו, הוראה, דרישה, הודעה, או מינוי לפי תקנות כל־שהן (והתקנות האלה בכללן), שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|דבר-המלך במועצה על ארץ-ישראל (הגנה)|דבר־המלך במועצה}}, אם הרשות הנותנת או המוציאה אותם מוצאת לנכון לעשות כן.
{{ח:תת|(5)}} הרשות הנוהגת או המוציאת אותם צו, הוראה, דרישה, הודעה או מינוי כל־שהם שנזכרו בתקנת־משנה (4), תגרום לכך שתימסרנה ידיעות על נפקותם בהקדם האפשרי ובאותו אופן שתמצא אותו נחוץ, כדי להסב אליהם את תשומת־לבם של כל בני־אדם הצריכים – לדעתה – לכך שתהיינה בידיהם אותן ידיעות, אך שום צו, הוראה, דרישה, הודעה או מינוי כאלה לא יהיו, ולא ייעשו, נטולי תוקף לגבי אדם כל־שהוא, שעליו הם משפיעים, עקב העובדה, שתשומת־לבו לא הוסבה, על הצו, ההוראה, הדרישות ההודעה או המינוי.
{{ח:תת|(6)}} כל כוח שהעינוקוהו תקנות כל־שהן (והתקנות האלה בכללן), שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|דבר-המלך במועצה על ארץ-ישראל (הגנה)|דבר־המלך במועצה}}, לתת או להוציא כל צו, דרישה, הודעה או מינוי, יתבאר ככולל את הכוח שיש להשתמש בו באותו אופן עצמו ומתוך כפיפות לאותם התנאים עצמם, אם יש כאלה בנמצא, להפקיע או לשנות כל צו, הוראה, דרישה, הודעה או מינוי כאלה.

{{ח:סעיף|5|קביעות, זכויות וכוחות לא יגרעו מקביעות, זכויות וכוחות אחרים}}
{{ח:ת}} מתוך כפיפות לקביעותיהן של התקנות האלה יהיו קביעותיהן של התקנות האלה והזכויות והכוחות שהוענקו בהן מוסיפים על קביעות כל־שהן של כל חוק אחר או זכויות או כוחות כל־שהם, שהוענקו בכל חוק אחר או באופן אחר, ולא גורעים מהם.

{{ח:סעיף|6|מינוי וכו׳ של מפקדים צבאיים|תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:תת|(1)}} הרמטכ״ל רשאי למנות – בהסכמתו של שר הבטחון – מפקד צבאי בכל שטח או מקום. כל מינוי כזה יכול להיערך בנקיבת שם או משרה, ואם נערך בנקיבת משרה, יהיה האדם, המחזיק מזמן לזמן במשרה שצויינה, המפקד הצבאי בשטח או במקום הנדון.
{{ח:תת|(2)}} מקום שנתמנה מפקד צבאי כנ״ל, רשאי הוא להשתמש בכל הכוחות שהוענקו למפקד צבאי בתקנות האלה, ולמלא את כל החובות שהוטלו עליו בהן, בגין השטח או המקום שעליו נתמנה.
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(5)}} כל הכוחות, המסורים למפקד צבאי בתקנות האלה או כל החובות המוטלות עליו בהן, או המסורים למושל־המחוז או מוטלות עליו בהמשך לתקנת־משנה (4), רשאי להשתמש בהם או למלא אותן הרמטכ״ל בגין כל שטח או מקום בישראל. כל צו, הוראה, דרישה, הודעה, מינוי, רשיון, תעודת־היתר, הסכמה, הרשאה, פיטורים, אות או כל אמצעים אחרים שהם, שניתנו, נעשו או ננקטו בידי הרמטכ״ל מתוך שימוש בכל כוח כזה או מתוך מילוא כל חובה כזאת בגין שטח או מקום כל־שהם יהיה כוחם יפה יותר ויבואו במקום כל אמצעי קודם שנקט בו מפקד צבאי או מושל־המחוז, שהוא בלתי־עקבי להם.

{{ח:סעיף|7|הפקעה וכו׳}}
{{ח:תת|(1)}} עם כניסתן של התקנות האלה לתקפן תופקענה התקנות הבאות, היינו: התקנות לשעת חירום, 1936, התקנות לשעת־חירום (ייצור חמרי־פיצוץ), 1936, תקנות ההגנה (בתי־משפט צבאיים), 1937, תקנות ההגנה (פיקוח על המשטרה), 1938, תקנות ההגנה (מפקדים צבאיים), 1938, תקנות ההגנה (פיצויים בעד נכסים שמשתמשים בהם לצרכים ציבוריים), 1939 ותקנות ההגנה (עליה), 1940.
{{ח:תת|(2)}} כל צווים, הוראות, דרישות, הודעות, מינויים, רשיונות, תעודות־היתר, הסכמות, פקודות, הרשאות ופיטורים שנעשו, הוענקו או ניתנו לפי, או מכוח תקפן של, התקנות האלה, שהופקעו בזה, ועמדו בתקפם עובר לכניסתן של התקנות האלה לתקפן, יוסיפו לעמוד בתקפם (מתוך כפיפות לכוחות שהוענקו בתקנות האלה {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|ובפקודת־הפירושים, 1945}}), ויהיו רואים אותם כאילו נעשו, הוענקו או ניתנו לפי, או מכוח תקפן של, קביעותיהן המתאימות של התקנות האלה, ובידי הרשויות המתאימות.
{{ח:תת|(3)}} כדי להסיר ספק מצהירים בזה שההפקעה אשר בוצעה בתקנת־משנה (1) לא תשפיע על שום חקירה, אחריות, עונש, שמט או הענשה, שבהם נתחייבו לפי תקנה כל־שהיא מן התקנות שהופקעו כנ״ל, וכל חקירה, משא־ומתן משפטי בדרך החוק או תקונה כאלה, אפשר לכוננם, להמשיכם או לכפותם, וכל עונש, שמט או הענשה כאלה אפשר להטילם או לבצעם בידי הרשות הנאותה, או בפניה, לפי התקנות האלה, וכל משא־ומתן משפטי התלוי ועומד בבית־משפט צבאי, שנתכונן לפי תקנות־ההגנה (בתי־משפט צבאיים), 1937, או בפניו, או שהיה מובא, אלמלא התקנות האלה, בפני בית־משפט צבאי כזה, אפשר להמשיכו או להביאו לבית־משפט צבאי, שנתכונן לפי התקנות האלה, או בפניו.

{{ח:סעיף|8|שימוש בכוחות}}
{{ח:ת}} מקום, שהוענק כוח לפקיד או לאדם כל־שהם בתקנות האלה, או בצו, הוראה, הודעה או דרישה כל־שהם לפיהן, רשאים הפקיד או האדם ההם, וכל בני־אדם אחרים הפועלים לפי הוראותיהם, להשתמש באותו כוח ואותם פקיד או אדם וכל בני־אדם אחרים הפועלים כנ״ל רשאים להשתמש בכל אמצעי־כוח, הנחוץ באופן מסתבר, לשם השימוש בכוח הנ״ל.

{{ח:סעיף|9|רשיונות, תעודות־&lt;wbr&gt;היתר וכו׳|תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:תת|(1)}} כל רשיון, תעודת־היתר, הסכמה, הרשאה או פיטורים, שעל הענקתם נקבעה קביעה בתקנות האלה או בכל צו, הוראה, הודעה או דרישה לפיהן, אפשר להעניקם כתוך כפיפות לאותם תנאים, שתהיה הרשות המעניקה אותם עשוייה למצוא לנכון להטילם, וכל אותם רשיון, תעודת־היתר, הסכמה, הרשאה או פיטורים עשוייה אותה רשות בכל זמן להפקיעם או להתלותם, וכל תנאים שצורפו אליהם עשוייה אותה רשות בכל זמן להפקיעם, לשנותם או להוסיף עליהם. כל אדם, המפר כל תנאי כזה העומד בתקפו מזמן לזמן, יאשם בעבירה על התקנות האלה.
{{ח:תת|(2)}} כל אדם, המחזיק ברשיון, בתעודת־היתר, בהסכמה, בהרשאה או בפיטורים כנ״ל, שחדל מהראותם, לפי דרישתו של כל חבר לחילות הממשלה או של כל שוטר, שהורשה לדרוש כי יראום, לאדם הדורש זאת, יאשם בעבירה על התקנות האלה.
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|11||תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק ב|חלק ב׳ – בתי־משפט צבאיים}}

{{ח:קטע3||כינון ושיפוט של בתי־משפט צבאיים}}

{{ח:סעיף|12|כינון בתי־&lt;wbr&gt;משפט צבאיים}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל יכונן אותם בתי־משפט צבאיים, שיהיה עשוי למצאם נחוצים לצרכיהן של התקנות האלה.

{{ח:סעיף|13|הרכב}}
{{ח:ת}} בית־משפט צבאי יהיה מורכב מנשיא, שיהיה קצין בן דרגת קצין־שדה או בן דרגה גבוהה ממנה, ומשני חברים שיהיו קצינים בעלי כתב־מינוי בדרגה כל־שהיא. הנשיא והחברים יתמנו בפקודה חתומה בידי הרמטכ״ל.

{{ח:סעיף|14|מושבים}}
{{ח:ת}} בית־משפט צבאי ישב באותם זמנים ומקומות שיורם הנשיא.

{{ח:סעיף|15|כוח־&lt;wbr&gt;שיפוט|תיקון: 1946, תש״ח}}
{{ח:ת}} לכל בית־משפט צבאי יהיה כוח־שיפוט לדון על כל עבירה על התקנות האלה שנעשתה בישראל, בין שהיא עבירה שהוכרז עליה {{ח:פנימי|סעיף 57|בתקנה 57}} שיש להיות נדונים עליה רק בבתי־משפט צבאיים בלבד ובין עבירה אחרת, וכשתהיה העבירה יכולה להיות נדונה אף בבית־משפט אזרחי – להטיל כל הענשה, שלא תעלה על ההענשה הגדולה ביותר שהיה בית־משפט מחוזי יכול להטילה, או – אם היתה העבירה יכולה להיות נדונה רק בבית־משפט שלום בלבד – להטיל כל הענשה שלא תעלה על ההענשה הגדולה ביותר שהיה בית־משפט שלום יכול להטילה:
{{ח:ת}} בתנאי כי –
{{ח:תת|(א)}} אם יהיה הפועל או חדלון המעשה המהווים עבירה שבה נאשם חבר לחילות הממשלה (הקרוי להלן בתנאי הזה ”אותו חבר“), גם עבירה שנדונים עליה בבית־דין של הצבא, והקצין המפקד בישראל על החיל או האנייה, שאותו חבר משרת בהם מבכר בכתב, בכל זמן קודם להתחלת השפיטה בבית־המשפט הצבאי, שאותו חבר יהיה עומד לדין בבית־דין של צבא על העבירה שעליה נדונים כנ״ל, והיא היא הפועל או חדלון־המעשה, יהיה אותו חבר פטור על־ידי־כך מכל משא ומתן משפטי בבית־המשפט הצבאי על העבירה; וכן
{{ח:תת|(ב)}} הרמטכ״ל רשאי בכל זמן לעכב בצו משא ומתן משפטי בפני בית־משפט צבאי, ואז יהיה הנאשם פטור מאותו משא ומתן משפטי, ואולם אותו פטר לא יהיה בו כדי זיכוי.

{{ח:קטע3||קביעות שונות בדבר בתי־משפט צבאיים}}

{{ח:סעיף|16|פקודות־&lt;wbr&gt;מאסר|תיקון: תש״ח, תשכ״ד}}
{{ח:תת|(1)}} בלי לפגוע בשום כוחות, שהוענקו בכל חוק אחר, או בכוחות, שהוענקו {{ח:פנימי|סעיף 72|בתקנה 72}}, רשאי כל שופט של בית־משפט שלום או כל קצין בעל כתב־מינוי בחילות הממשלה או כל שוטר ממונה על תחנת־משטרה להוציא כתב־פקודה לאסור כל אדם, שהוא יכול לחשוד בו חשד מסתבר כי עבר עבירה שעליה נדונים בבית־משפט צבאי, וכל כתב־פקודה כזה יהיה הרשאה לכל חבר לחילות הממשלה או כל שוטר או מוכתר או אדם פרטי לאסור אדם כזה.
{{ח:תת|(2)}} כדי להסיר ספק מצהירים בזה, שמתוך כפיפות לקביעותיה של {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}} תחול {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|פקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחפושים)}} על מאסרים שנעשו לפי הכוחות שהוענקו בתקנה הזאת; ולצרכיה של {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|הפקודה ההיא}} יהיו רואים אדם, שאסרו חבר לחילות הממשלה או מוכתר או אדם פרטי מכוח תקפו של כתב־פקודה שהוצא לפי התקנה הזאת, כאדם שאסרו אדם פרטי ללא פקודה.

{{ח:סעיף|17|שינוי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|פרק ל״ג}}|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} למרות {{ח:פנימי|סעיף 16|קביעותיהן הקודמות של התקנות האלה}} אפשר להביא – ברשותו של נשיא בית־המשפט הצבאי – כל אדם, אשר נאשם בעבירה שעליה נדונים בבית־משפט צבאי והוא נמצא במשמרה של המשטרה, בפני בית־משפט צבאי, בלי להביאו בפני שופט של בית־משפט שלום, אם הובא כנ״ל במשך ארבעים ושמונה שעות מזמן מאסרו.

{{ח:סעיף|18|שחרור בערבות והחזרה למשמר|תיקון: 1946-4, תש״ח, תשכ״ד}}
{{ח:תת|(1)}} מקום שאדם כל־שהוא, הנאשם בעבירה על התקנות האלה (בין שהיא עבירה שעליה נשפטים רק בבית־משפט צבאי ובין שהיא עבירה אחרת) מתייצב או מובא בזמן כל־שהוא בפני שופט של בית־משפט שלום, יעביר השופט של בית־משפט השלום – אם יידרש על־כך על־ידי היועץ המשפטי לממשלה או המשנה ליועץ המשפטי לממשלה או בשמם – את העניין לשפיטה בפני בית־משפט צבאי, וכן – אם נמצא האדם הנאשם במשמר או שוחרר בערבות – ישחרר אותו בערבות או יחזירהו למשמר (כפי שיהיה השופט של בית־משפט השלום עשוי להורות), כדי שיהיה מתייצב בפני בית־המשפט הצבאי:
{{ח:תת}} בתנאי שבמקרה של אדם, שנאסר מפני שעבר, או שחושדים בו שעבר, עבירה שעליה נדונים בבית־משפט צבאי ועליה חייבים מיתה, לא ישחרר השופט של בית־משפט השלום אותו אדם בערבות אלא אם יאשר בכתב שוטר, בדרגה שאינה נמוכה מזו של מפקח {{ח:הערה|[במקור: רב־קצין]}}, כי לדעתו לא יפגע אותו שחרור בעשיית משפט־צדק.
{{ח:תת|(2)}} בית־משפט צבאי רשאי להעניק שחרור בערבות בכל שלב של שפיטה שבפניו, אך לא באופן אחר.
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 53|סעיף 7 של פקודת השחרור בערבות, 1944}}, לא יחול במקרה של עבירות שעליהן נדונים בבית־משפט צבאי.
{{ח:תת|(4)}} מתוך כפיפות לקביעותיה של התקנה הזאת תחול {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב סימן ו|פקודת השחרור בערבות, 1944}}, בשינויים הנחוצים ביחס לערבות לפי התקנה הזאת.

{{ח:סעיף|19|הנהגת התביעה לדין וייצוג נאשם|תיקון: 1945-3}}
{{ח:ת}} כל תביעה בפני בית־משפט צבאי ינהג אותה קטיגור של בית־משפט צבאי, הנאשם רשאי ללמד זכות על עצמו על־ידי עורך־דין.

{{ח:סעיף|20|עדות}}
{{ח:ת}} ביחס לעדות ינהגו בתי־משפט צבאיים לפי החוק האנגלי ולפי נהגם של בתי־המשפט המשמשים בשיפוט פלילי באנגליה; בתנאי שיהיה בית־משפט צבאי רשאי – אם נוכח לדעת שמעניין הצדק לעשות כן – להרשות כי תובא כל עדות מסויימת, אף־על־פי שבאנגליה לא היו מרשים להביאה, ואולם בכל מקרה ומקרה כזה ירשום ברשומה את הטעמים שהניעוהו לעשות כן.

{{ח:סעיף|21|קביעה כללית בדבר פרוצידורה}}
{{ח:ת}} כל שפיטה בבית־משפט צבאי הנוהג באופן תכוף, וביחס לכל עניין של פרוצידורה, שלא נקבע בתקנות האלה, ינקוט בית־המשפט באותו מהלך שיהיה נראה לבית־המשפט כמתכוון ביותר לעשות משפט־צדק.

{{ח:סעיף|22|שפיטות תהיינה כרגיל בפומבי}}
{{ח:ת}} בית־משפט צבאי רשאי לצוות כי שפיטה כל־שהיא שבפניו תתקיים – כולה או מקצתה – בדלתיים סגורות, אם נוכח לדעת כי לטובת הצדק או הבטיחות הציבורית מועיל הדבר לעשות כן. מתוך כפיפות לכך, תתקיימנה שפיטות בפני בתי־משפט צבאיים בפומבי.

{{ח:סעיף|23|עדים ומתורגמנים חייבים שבועה}}
{{ח:ת}} שבועה או הודעה בהן־צדק תוטל – לשמיעתו של בית־משפט צבאי – על כל עד ועל כל מתורגמן באותה צורה ובאותו אופן שעליהם יצהיר האדם המושבע, כי הם מחייבים את מצפונו; בתנאי שיהיה בית־המשפט רשאי לקבל – עקב כל טעם שיהיה נראה לו מספיק, ואותו טעם יירשם ברשומה – עדותו של כל עד שלא בשבועה ושלא בהתרעה בהן־צדק.

{{ח:סעיף|24|דיחוי מושב בית־&lt;wbr&gt;המשפט}}
{{ח:ת}} בית־משפט צבאי רשאי לדחות את ישיבותיו בכל שלב של המשא־ומתן המשפטי, ולחזור ולהתאסף באותו מקום ובאותו זמן שיורה בית־המשפט. אם לא הוענק שחרור בערבות, רשאי בית־המשפט ליתן אותן הוראות, שתהיינה נראות לו נכונות, בדבר משמרו של הנאשם והתייצבותו בישיבה שדוחתה.

{{ח:סעיף|25|רשומת עניין המשפט}}
{{ח:ת}} נשיא בית־המשפט ירשום או יגרום כי תירשם רשומת ההאשמות, טענת הנאשם, סיכום של כל עדות שניתנה וכל מסירה שנמסרה בידי הנאשם או הקטיגור של בית־המשפט הצבאי, או בשמם, ותוצאות המשפט. הנשיא יחתום על כל צו של בית־המשפט לזיכוי של הנאשם או לחיובו בדין וגזר־דינו. כל אדם, שנדון בבית־משפט צבאי, יהיה זכאי – בכל זמן במשך שנתיים לאחר סיום השפיטה – בהעתק של הרשומה האמורה תמורת תשלום בשיעור של עשר פרוטות הדף שבו שבעים ושתים מלים.

{{ח:סעיף|26|הזמנה או כתב־&lt;wbr&gt;פקודה לעדים|תיקון: תש״ח}}
{{ח:ת}} מתלבן כי אדם כל־שהוא יכול למסור, או יש באחיזתו, עדות חשובה ואותו אדם לא יבוא להעיד מרצונו, או לא יראה אותה עדות מרצונו, יהיה מותר לכל קצין בעל כתב־מינוי בחילות הממשלה, או לכל שוטר הממונה על תחנת־משטרה, לשלוח הזמנה לאותו אדם, ולדרוש ממנו שיבוא בפני בית־משפט צבאי, או לדרוש ממנו להביא ולהראות לאותו בית־משפט לצרכי עדות כל דברים שבאחיזתו או בשליטתו, העשויים להיות נקובים או מתוארים תיאור מספיק באופן אחר בהזמנה; בתנאי שאם יש לאותו פקיד טעם להיות סבור שהאדם לא יבוא לפי הזמנה, יהיו אותם קצין או שוטר רשאים להוציא כתב־פקודה לאסרו, וכל פקודה כזאת יכולים לבצעה כל חבר לחילות הממשלה או כל שוטר.

{{ח:סעיף|27|שחרור עדים שנאסרו בכתב־&lt;wbr&gt;פקודה}}
{{ח:ת}} נאסר עד לפי כתב־פקודה, יהיה בית־המשפט הצבאי רשאי לשחררו מן המשמר, לאחר שתומצא ערובה מניחה את הדעת, כי אותו עד יבוא למשפט, וכי יראה לצרכי עדות אותם דברים שבאחיזתו או בשליטתו, שיהיו עשויים להידרש.

{{ח:סעיף|28|מאסר על חדלון ציות להזמנה או להוראה}}
{{ח:ת}} כל אדם, שהוזמן לבוא בפני בית־משפט צבאי, וללא תירוץ מסתבר חדל מלבוא ומלהראות לצרכי עדות דברים כל־שהם שבאחיזתו או בשליטתו, כאשר נדרש בהזמנה, או שלאחר בואו הוא הולך לו בלי שישיג רשות על־כך מבית־המשפט, או שהוא חדל מלבוא לאחר דיחוי המושב ולאחר שנצטווה לבוא, או כל אדם, שבהיותו נוכח בבית־המשפט, מסרב לציית לכל הוראה נאותה של בית־המשפט, או מעליב את בית־המשפט או כל חבר מחבריו, או מפריע או מעכב את המשא־והמתן המשפטי בבית־המשפט, יהיה בית־המשפט רשאי לגזור את דינו מיד למאסר לתקופה של שנתיים. שום דבר הכלול בזה לא ישפיע על היות כל אדם כזה צפוי לכל עונש או משא ומתן משפטי אחרים בגלל אותם הזנחה או סירוב.

{{ח:סעיף|29|עדים צפויים לחקירה שכנגד וחקירה משנית}}
{{ח:ת}} כל עדים, להבדיל מאדם נאשם המוסר הרצאת־דברים שלא בשבועה, המעידים בפני בית־משפט צבאי, יהיו צפויים לחקירה, חקירה שכנגד וחקירה משנית.

{{ח:סעיף|30|פסקי־&lt;wbr&gt;דין וכו׳ של בתי־&lt;wbr&gt;משפט צבאיים והכרעת הרמטכ״ל בהם|תיקון: 1947-8, 1947-9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תקנה זו בוטלה מכללא לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 440ב|סעיף 440ב לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}):}}
{{ח:ת}} לא יהיה שום ערעור על כל פסק־דין, גזר־דין, צו או הוראה (בין שניתנו שנחרצו או נערכו לפני כניסתן של תקנות־ההגנה (שעת־חירום) (תיקון מס׳ 8), 1947, לתקפן ובין לאחר־מכן), של בית־משפט צבאי, או של הרמטכ״ל ביחס לכל משא־ומתן משפטי, חיוב בדין, או גזר־דין של בית־משפט צבאי, ושום פסק־דין, גזר־דין, צו, הכרעה, או הוראה כאלה לא יהיו נתונים להקשייה או לטענה, בין באמצעות כתב ובין בכל אופן אחר שהוא, מצד כל בית־משפט או בפניו.

{{ח:סעיף|31|חיוב בדין בבית־&lt;wbr&gt;משפט צבאי יהיה פה אחד}}
{{ח:ת}} שום אדם לא יחוייב בדינו בבית־משפט צבאי בהאשמה כל־שהיא, אלא בחריצת משפט שחרצוה הנשיא והחברים פה אחד.

{{ח:סעיף|32|יחס מיוחד}}
{{ח:ת}} כוחו של בית־משפט צבאי יהיה יפה לגמול יחס מיוחד בהטילם גזר־דין של מאסר.

{{ח:סעיף|33||תיקון: 1947, תש״י־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|33א|עבריינים צעירים|תיקון: 1947-15}}
{{ח:ת}} כל בית־משפט צבאי יהיה בית־משפט לצרכי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|סעיפים 10, 11, 12, 13, 15, 18, 19, 20, 21, 22 ו־23 של פקודת העבריינים הצעירים, 1937}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 45א|סעיף 45א לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971}}.}}

{{ח:קטע3||פרוצידורה בשפיטה}}

{{ח:סעיף|34|האשמה תורצה בכתב}}
{{ח:ת}} משהובא הנאשם בפני בית־משפט צבאי לשפיטה, תירשם מהות ההאשמה שעל הנאשם בכתב, ותורצה לפניו בלשון שהוא מבין והוא יישאל אם הוא מודה באמיתותה או מכחיש אותה.

{{ח:סעיף|35|צירוף האשמות}}
{{ח:ת}} תהיה האשמה נפרדת לכל עבירה נבדלת, שעליה אומרים כי אותה עבר הנאשם, אבל אפשר להביא כל מספר של האשמות כאלה בבת אחת ואפשר לשפוט עליהן ביחד או לחוד, הכול כאשר יכריע בית־המשפט בכל זמן. הנאשם יטען טענה נפרדת ונבדלת על כל האשמה.

{{ח:סעיף|36|תיקון או החלפה בהאשמה והפרוצידורה שיש לנהוג לפיה}}
{{ח:ת}} בית־המשפט רשאי – לפי בקשתם של הקטיגור של בית־המשפט הצבאי או של הנאשם או על דעת עצמו, בכל שלב של המשא־והמתן המשפטי – לתקן את ההאשמה או לגרום שיאשימו את הנאשם בעבירה אחרת. לפני שימשיך בית־המשפט בשפיטה לאחר שתוקנה ההאשמה או ההחלפה כנ״ל, יהיה רשאי להעניק – כאשר יראה לנכון לפי ראות עיניו, בהתחשבו עם טובת ענייניו של הנאשם – דיחוי השפיטה, או להרשות כי הקטיגוריה או הסניגוריה תחזור ותקרא ותחקור עד כל־שהוא.

{{ח:סעיף|37|צירוף נאשמים}}
{{ח:ת}} כל מספר של נאשמים, שנאמר בהם כי הם אשמים בעבירות דומות או בעבירות הנובעות מאותה טראנסאקציה או מערכת טראנסאקציות, אפשר להאשימם ולשפטם ביחד או לחוד, ככל אשר יכריע בית־המשפט בכל זמן.

{{ח:סעיף|38|הפרוצידורה במקרה שפוקדים על שפיטות נפרדות}}
{{ח:ת}} מקום שהכריע בית־משפט צבאי, בכל שלב של המשא והמתן המשפטי, כי תיערכנה שפיטות נפרדות, יכולה כל אחת ואחת מאותן שפיטות להימשך מאותה נקודה של המשא ממתן המשפטי המשותף, שבה ציווה בית־המשפט על שפיטות נפרדות.

{{ח:סעיף|39|פרוצידורה בטענת אשם}}
{{ח:ת}} הודה הנאשם באמיתותה של האשמה כל־שהיא, יווכח בית־המשפט לדעת אם הנאשם מבין כראוי את טיבה של ההאשמה ואת תוצאות הודאתו באמיתותה לפני שיחייב את הנאשם בדינו לפי ההאשמה הזאת; משנוכח לדעת זאת כנ״ל, יהיה בית־המשפט רשאי לחייב את הנאשם בדינו, ולעמוד על העובדות של המשפט מתוך שמיעת עדים כל־שהם או מתוך הרצאת־דבריו של הקטיגור של בית־המשפט הצבאי (במידה שאין הנאשם משיג עליה), לפני שיוציא את גזר־דינו של הנאשם.

{{ח:סעיף|40|פרוצידורה בטענת בלתי־&lt;wbr&gt;אשם}}
{{ח:תת|(1)}} לא הודה הנאשם באמיתותה של ההאשמה או שסירב בית־המשפט מלקבל הודאה בהאשמה, יגש בית־המשפט לשמוע את דבריהם של הקטיגור של בית־המשפט הצבאי ושל עדיו, ולשמוע עדות אחרת (אם יש כזאת בנמצא), או לתת את דעתו עליה.
{{ח:תת|(2)}} אין הנאשם נעזר בעורך־דין, ישאל בית־המשפט – עם סיום חקירתו של כל עד מצד התביעה – את הנאשם אם רצונו לשאול את העד ההוא שאלות כל־שהן, ויגרום שתירשם תשובתו ברשומה.

{{ח:סעיף|41|זיכוי עם גמר הצגת המשפט מצד הקטיגוריה}}
{{ח:ת}} הגיע בית־המשפט לכלל דעה – עם סיום עניין המשפט מצד הקטיגוריה – כי עניין המשפט אין בו כדי לחייב את הנאשם להשיב על האשמה כל־שהיא, יזכה בית־המשפט את הנאשם מן ההאשמה ההיא.

{{ח:סעיף|42|פרוצידורה במקרה סניגוריה}}
{{ח:תת|(1)}} נתלבן לבית־משפט – עם סיום עניין המשפט מצד הקטיגוריה – כי עניין המשפט יש בו כדי לחייב את הנאשם להשיב על האשמה כל־שהיא, ישאל אותו בית־המשפט אם רצונו להגיד מה־שהוא בתשובה על ההאשמה, או אם רצונו למסור עדות או לקרוא לעד כל־שהוא כדי ללמד זכות על עצמו, ובית־המשפט ישמע את עדותו של הנאשם (אם רצונו למסור עדות) ואת עדותם של כל עדים שנקראו ללמד זכות.
{{ח:תת|(2)}} אומר הנאשם שיש לו עדים, אלא שאינם נוכחים, רשאי בית־המשפט לדחות – לפי ראות עיניו – את המשפט, וגם לנקוט – אם יראה לנכון – באמצעים כדי להשיג את בואם של אותם העדים.

{{ח:סעיף|43|נאומי סניגוריה וקטיגוריה}}
{{ח:ת}} עם סיום עניין המשפט מצד הסניגוריה רשאים הנאשם או עורך־הדין אשר לו לנאום בפני בית־המשפט, ולאחר־מכן רשאי הקטיגור של בית־המשפט הצבאי להשיב.

{{ח:סעיף|44|זיכוי יוכרז מיד}}
{{ח:ת}} אם יזכה בית־המשפט את הנאשם מהאשמה כל־שהיא, יוכרז מיד כי הנאשם נמצא זכאי, ואם נוגע הדבר בכל ההאשמות ייפטר הנאשם לביתו מיד.

{{ח:סעיף|45|חיוב וגזר־&lt;wbr&gt;דין}}
{{ח:ת}} אם יחייב בית־המשפט את הנאשם על האשמה כל־שהיא, יגש להוציא את גזר־דינו של הנאשם בהתאם לחוק.

{{ח:סעיף|46|דין־&lt;wbr&gt;וחשבון ורשומה של הנשיא יועברו לרמטכ״ל}}
{{ח:ת}} בהקדם האפשרי לאחר סיום המשפט יכין הנשיא דין־וחשבון על עניין המשפט ויעביר אותו לרמטכ״ל יחד עם רשומת עניין משפט.

{{ח:סעיף|46א|נוכחות הנאשם בשעת שפיטה|תיקון: 1946-3}}
{{ח:תת|(1)}} כל אדם הנדון בבית־משפט צבאי או בבית־משפט צבאי תכוף יהיה זכאי להיות נוכח בבית־המשפט במשך כל השפיטה, כל־זמן שהוא מתנהג כראוי.
{{ח:תת|(2)}} אם מתנהג הוא שלא־כראוי, רשאי בית־המשפט, לפי שיקול דעתו, לצוות לסלק את הנאשם, ולהמשיך בשפיטה בהיעדרו, מתוך שיסדר אותו סידור שיהיה נראה לו – לפי שיקול דעתו – מספיק, כדי להודיע לנאשם על המתרחש בשפיטה ולאפשר לו ללמד זכות על עצמו.
{{ח:תת|(3)}} בית־המשפט רשאי – אם יראה לנכון – להרשות לנאשם להיות מחוץ לבית־המשפט במשך השפיטה, כולה או מקצתה, באותם התנאים שיראם נאותים.
{{ח:תת|(4)}} לקביעותיה של התקנה הזאת, תהיה נודעת נפקות למרות כל דבר סותר שבתקנות האלה.

{{ח:סעיף|46ב|נאשם שאינו שפוי בדעתו|תיקון: 1947-15, תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} נשפט אדם בפני בית־משפט צבאי ונתלבן לבית־המשפט כי אותו אדם אשם בעבירה שבה נאשם אלא שבשעת עשותו את העבירה לא היה מוכשר, עקב מחלה שהשפיעה על שכלו, להבין מה הוא עושה או לדעת שלא היה צריך לעשות את המעשה או שהיה צריך לעשות או אי־המעשה, המהווים את העבירה, יחרוץ בית־המשפט דין מיוחד של ”אשם אך בלתי שפוי“ (או ”אשם אך בלתי שפוי מחמת שכרות“) ויורה שאותו אדם ייעצר למשך זמן שירצה בו שר הבטחון.
{{ח:תת|(2)}} אם תוך כדי שפיטה בבית־משפט צבאי מתלבן לבית־המשפט שהאדם הנאשם אינו שפוי בדעתו עד כדי כך שאי אפשר לשפטו, יורה בית־המשפט כי אותו אדם ייעצר למשך זמן שירצה בו שר הבטחון.
{{ח:תת}} מקום שהעידו שני רופאים ממשלתיים שאדם העצור לפי קביעות תקנת־המשנה הזאת שפוי הוא בדעתו, ונוכח שר הבטחון כי מן הנאות לעשות כן, יורה שאותו אדם יישפט בהתאם לחוק על העבירה שנאשם בה.
{{ח:תת|(3)}} שר הבטחון רשאי לתת, מזמן לזמן, הוראות כפי שיראה לנאות בדבר שמירת בני־אדם שניתנה הוראה לעצרם לפי קביעות התקנה הזאת.

{{ח:קטע3||קיום בידי הרמטכ״ל}}

{{ח:סעיף|47|חיוב וגזר־&lt;wbr&gt;דין טעונים קיום בידי הרמטכ״ל}}
{{ח:ת}} לא יהיה נודע תוקף לחיוב בדין וגזר־דינו של בית־המשפט הצבאי, אלא במידה שיקויימו בידי הרמטכ״ל. עד אשר יקויימו אלה כנ״ל, יצווה בית־המשפט לעצור את הנאשם במשמר, ואותה תקופת־מעצר תיחשב – אם יקויים גזר־הדין והוא גזר־דין של מאסר – לחלק מגזר־הדין של מאסר שהוצא כנ״ל.

{{ח:סעיף|48|כוחותיו של הרמטכ״ל בשעת קיום}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל רשאי – בשעת הקיום –
{{ח:תת|(א)}} לקיים את החיוב בדין ואת גזר־הדין; או
{{ח:תת|(ב)}} להפוך את מה שמצא בית־המשפט ולזכות את הנאשם ולהורות כי ישוחרר; או
{{ח:תת|(ג)}} לקיים את החיוב בדין ולעשות את כל הדברים הבאים או אחד מהם, היינו, להמתיק את גזר־הדין או למחול עליו, לגמול יחס מיוחד, או להמיר את גזר־הדין בגזר־דין פחות, שבית־המשפט ההוא יכול לגמול לנאשם; או
{{ח:תת|(ד)}} למנוע קיום ולצוות על שפיטה חדשה בפני אותו בית־המשפט עצמו או בפני כל בית־משפט צבאי אחר.

{{ח:קטע3||גזרי־דין}}

{{ח:סעיף|49|משמר עד שיקויים גזר־&lt;wbr&gt;הדין}}
{{ח:ת}} לאחר שגמל בית־משפט צבאי גזר־דין לאדם כל־שהוא, ייעצר הלה במשמר עד קיום המשא ומתן המשפטי, ופקודה חתומה בידי הנשיא (או מי שבא אחריו במשרה זו) או בידי כל חבר של בית־המשפט שחרץ את הדין תשמש הרשאה שלמה ומספקת לכל בני־אדם.

{{ח:סעיף|50|צו בשעת קיום יישלח לבית־&lt;wbr&gt;המשפט הצבאי}}
{{ח:ת}} לאחר קיום המשא ומתן המשפט יגרום הרמטכ״ל כי יישלח העתק הצו אשר לו, שיהיה חתום בידו, לנשיא בית־המשפט הצבאי (או למי שבא אחריו במשרה זו), שחרץ את־דינו של הנאשם או לחבר כל־שהוא של אותו בית־משפט. משיקבלו את הצו האמור יגרמו הנשיא או החבר כנ״ל, כי תירשם רשומה על־כך ברשומות בית־המשפט.

{{ח:סעיף|51|צו חתום בידי הנשיא או חבר של בית־&lt;wbr&gt;המשפט ישמש הרשאה לביצוע גזר־&lt;wbr&gt;דין|תיקון: תש״ח}}
{{ח:ת}} העתק הצו של הרמטכ״ל שיהיה חתום בידי הנשיא (או למי שבא אחריו במשרה זו), או בידי חבר של בית־המשפט הצבאי, שחרץ את דינו של הנאשם, ישמש הרשאה שלמה ומספקת לכל בני־אדם בישראל לבצע את גזר־הדין, ולשמור כהלכה כל הוראות הכלולות בצו האמור של הרמטכ״ל.

{{ח:סעיף|52|גזר־&lt;wbr&gt;דין מות|תיקון: 1947-8, 1947-9}}
{{ח:תת|(1)}} לקביעותיה של התקנה הזאת תהיה נודעת נפקות במקרה של גזרי־דין מות שנחרצו בבתי־משפט צבאיים.
{{ח:תת|(2)}} כל גזר־דין כזה יורה כי האדם שגזר־דינו נחרץ כן ייתלה בצווארו עד שימות.
{{ח:תת|(3)}} הרמטכ״ל רשאי מזמן לזמן להורות בצו אותן ההוראות (בין שתהיה נודעת להן חלות כללית ובין – מיוחדת), שיהיה עשוי לראותן נאותות, ביחס לכל העניינים הבאים או לעניין כל־שהוא מהם: –
{{ח:תתת|(א)}} זמנה ומקומה של ההוצאה להורג,
{{ח:תתת|(ב)}} משמר האדם או בני־אדם, שעליהם נחרץ הדין, עד להוצאתם להורג,
{{ח:תתת|(ג)}} כל עניין אחר, הנוגע לגזר־הדין או להוצאה להורג, או הנובע ממנו, לרבות מה ייעשה בגופה וקבורתה.
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות בתי הסוהר 1925#סעיף 288|תקנות 288 עד 303 של תקנות בית־סוהר}} לא תחולנה במקרה של גזרי־דין מות שנחרצו בבתי־משפט צבאיים, אלא במידה שיהיה מותר להטילן בהוראות שניתנו בצו מאת הרמטכ״ל לפי התקנה הזאת.
{{ח:תת|(5)}} לתקנה הזאת תהיה נודעת נפקות בין אם נחרץ גזר־דין המות לפני כניסתן של תקנות־ההגנה (שעת־חירום) (תיקון מס׳ 8), 1947, לתקפן ובין אם נחרץ לאחר־מכן.

{{ח:סעיף|53|ביצוע גזר־&lt;wbr&gt;דין של מאסר|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} כל גזר־דין של מאסר, שגמלו בית־משפט צבאי, יבוצע בבית־סוהר בישראל, שנתכונן לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי-הסוהר|פקודת בתי־הסוהר, 1940}}, או לפי כל פקודה המתקנת אותה או באה במקומה: בתנאי שבמקרה של אדם הכפוף למשמעת צבאית {{ח:הערה|[במקור: הכפוף לחוק־הפרלמנט בדבר המשמעת בצי, לחוק־הפרלמנט בדבר הצבא או לחוק־הפרלמנט בדבר חיל־האוויר]}}, רשאי הרמטכ״ל, באישורו של שר הבטחון, להורות בצו –
{{ח:תתת|(א)}} שגזר־הדין יבוצע בבית־סוהר צבאי או בקסרקטין של מעצר בישראל;
{{ח:תתת|(ב)}} מקום שהאדם מרצה את גזר־דינו בבית־סוהר, שנתכונן לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי-הסוהר|פקודת בתי־הסוהר, 1940}}, או כל פקודה המתקנת אותה או באה במקומה, שיועבר לרצות את שארית גזר־דינו בבית־סוהר צבאי או קסרקטין של מעצר בישראל;
{{ח:תתת|(ג)}} מקום שהאדם מרצה את גזר־דינו בבית־סוהר צבאי או בקסרקטין של מאסר בישראל, שיועבר לרצות את שארית גזר־דינו בבית־סוהר שנתכונן לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי-הסוהר|פקודת בתי־הסוהר, 1940}}, או כל פקודה המתקנה אותה או באה במקומה.
{{ח:תת|(2)}} כל צו שניתן לפי התקנה הזאת יכריע כל צו שניתן קודם לכן לפי התקנה הזאת.

{{ח:סעיף|54|הוראות המלך|תיקון: תש״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|סעיף זה בוטל מכללא מכוח {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 11|סעיפים 11-12 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}.}}
{{ח:ת}} פסקה כ״ח בהוראות המלך מתאריך 1 בינואר, 1932, לא תחול על שום משפט־מות שהוציא בית־משפט צבאי.

{{ח:סעיף|55|ביקורה גזרי־&lt;wbr&gt;דין בידי הרמטכ״ל}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל רשאי לבקר בכל זמן – אם נראה לו כי מועיל הדבר לעשות כן – גזר־דין של בית־משפט צבאי שקויים וכוחו יהיה יפה – לאחר אותה ביקורת – להמתיק את גזר־הדין או למחול עליו, לגמול יחס מיוחד, או להמיר את גזר־הדין בגזר־דין פחות ממנו, שהיה בית־המשפט עשוי לגמלו.

{{ח:סעיף|56|כוחות חנינה וכו׳ של שר הבטחון אינם נפגעים|תיקון: תש״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|עפ״י {{ח:חיצוני|חוק המעבר#סעיף 6|סעיף 6 לחוק המעבר, תש״ט–1949}}, זכות החנינה נתונה לנשיא המדינה.}}
{{ח:ת}} הכוחות, שהוענקו בתקנות האלה לרמטכ״ל בדבר המתקת־דין, מחילה או המרת גזרי־דין, יהיו נוספים על, ולא גורעים מן, כל אחד מן הכוחות, שהוענקו לשר הבטחון {{ח:חיצוני|דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל#סעיף 16|בסעיף 16 של דברי־המלך במועצה 1922–1935}} או באופן אחר.

{{ח:סעיף|56א|בתי־&lt;wbr&gt;משפט צבאיים תכופים|תיקון: 1946, 1947-4, 1947-10, תש״ח, תש״ח־2, תשמ״ב}}
{{ח:תת|(1)}} נוסף על בתי־משפט צבאיים כל־שהם, שנתכוננו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}}, רשאי הרמטכ״ל לכונן אותם בתי־משפט צבאיים, שיורכבו מקצין יחיד בעל כתב־מינוי בחילות הממשלה, אשר נתמנה בחתימת ידו של הרמטכ״ל, שיהיה הוא עשוי לראותם נחוצים לתכליותיהן של התקנות האלה, וכל בית־משפט כזה יהיה קרוי להלן ”בית־משפט צבאי תכוף“.
{{ח:תת|(2)}} קביעותיהן של התקנות האלה תחולנה על בתי־משפט צבאיים תכופים, כאילו היו בתי־משפט צבאיים, פרט לכך
{{ח:תתת|(I)}} שבית־משפט צבאי תכוף יישב בדין באותם זמנים ומקומות, שיורה אותם הקצין המהווה אותו בית־משפט;
{{ח:תתת|(II)}} שכוחו של בית־משפט צבאי תכוף לא יהיה יפה לגזור פסק־דין של מיתה או לגמול מאסר העולה על שתי שנים או קנס העולה על הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} או אותם מאסר וקנס גם יחד;
{{ח:תתת|(III)}} חיוב בדין וגזר־דין של בית־משפט צבאי תכוף לא יהיו טעונים אישורו של הרמטכ״ל, אלא יהיו בני־תוקף החל מיום תאריכם;
{{ח:תתת|(IV)}} ביחס לממצאו וגזר־דינו של בית־משפט צבאי תכוף יהיה הרמטכ״ל רשאי –
{{ח:תתתת|(א)}} להפוך את הממצא ולזכות את הנאשם ולהורות שישוחרר;
{{ח:תתתת|(ב)}} להמתיק או למחול את גזר־הדין, לגמול יחס מיוחד או להמיר את גזר־הדין בכל גזר־דין קל ממנו, שהיה בית־המשפט עשוי לגמול לנאשם;
{{ח:תתת|(V)}} רשומת המשא והמתן המשפטי של כל שפיטה בבית־משפט צבאי תכוף תכלול את הדברים הבאים בלבד –
{{ח:תתתת|(א)}} את ההאשמה או ההאשמות;
{{ח:תתתת|(ב)}} טענת הנאשם;
{{ח:תתתת|(ג)}} ציון מספיק של העדות שנמסרה, כדי לאפשר הכנת דין־וחשבון על השפיטה, אם ידרוש זאת הרמטכ״ל;
{{ח:תתתת|(ד)}} המְציא ופסק־הדין;
{{ח:תתת|(VI)}} דין־וחשבון על כל משפט שנדון בבית־משפט צבאי תכוף יש להכינו רק לכשידרוש זאת הרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(VII)}} כתב־פקודה בחתימת־ידו של הקצין, שמינה אותו הרמטכ״ל לכונן בית־משפט צבאי תכוף, ישמש הרשאה מלאה ומספקת לכל בני־אדם בישראל להוציא לפועל את גזר־דינו של בית־המשפט ואת כל ההוראות שיהיה הרמטכ״ל עשוי להורותן לאחר־מכן ביחס לכך.
{{ח:תת|(3)}} בכל זמן לפני שיפסוק את ממצאו על כל אשמה שהובאה לפניו, יהיה כוחו של בית־משפט צבאי תכוף יפה להעביר אשמה כזאת לשפיטה בבית־משפט צבאי שהורכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}} ולהחזיר את הנאשם למשמר, או לשחררו בערבות על מנת שיתייצב בפני אותו בית־משפט צבאי, ולאחר מכן יהיה כוחו של אותו בית־משפט צבאי יפה לדון ולהכריע באשמה האמורה ולעשות את כל הדברים בזיקה אל אותה אשמה, באותו האופן כאילו הובאה לפניו האשמה האמורה באינסטאנציה הראשונה.

{{ח:סעיף|56ב|קנסות שהוטלו בבתי־&lt;wbr&gt;משפט צבאיים|תיקון: 1946, 1947-15, תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} מקום שנתחייב אדם בדין על עברה בפני בית משפט צבאי, רשאי בית־המשפט – מתוך כפיפות לקביעות {{ח:פנימי|סעיף 56א|התקנה 56א(2)(II)}} – להטיל גזר־דין של מאסר וקנס או של קנס בלבד, תחת להטיל גזר־דין של מאסר.
{{ח:תת|(2)}} בית־משפט צבאי רשאי לגמול אותו גזר־דין של מאסר במקרה של אי־תשלום קנס, שיהיה עשוי להיראות מסתבר לבית־המשפט, נוסף על כל גזר־דין של מאסר, שהוא מוסמך לגמלו באופן אחר.
{{ח:תת|(3)}} לא שולם קנס כל־שהוא, שהטילו בית־משפט צבאי, אפשר לכפות תשלום אותו קנס בכל בית־משפט שלום שנודע לו שיפוט בישראל, כאילו הוטל הקנס בו, וכאילו היה קנס שכוחו של בית־המשפט האמור היה יפה להטילו.
{{ח:תת|(4)}} כל כספים, המתקבלים מתשלום קנסות שהטילום בתי־משפט צבאיים, ישולמו לקופת ההכנסות הכלליות של הממשלה.

{{ח:קטע2|חלק ג|חלק ג׳ – עבירות שנדונים עליהן רק בבתי־משפט צבאיים בלבד|תיקון: 1946}}

{{ח:סעיף|57|קביעה כללית|תיקון: 1946}}
{{ח:תת|(1)}} הפרות כל קביעה מקביעותיו של {{ח:פנימי|חלק ג|החלק הזה}} או כל צו שלפיו, תהיינה עבירות על התקנות האלה, שעליהן נענשים – לאחר חיוב בדין – בהענשות הנקובות.
{{ח:תת|(2)}} לבתי־משפט צבאיים בלבד יהיה נודע שיפוט לשפוט על אותן עבירות, ואף על האשמות בחיזוק ידיהם של עוברי אותן עבירות ועל נסיונות לעבור אותן עבירות.
{{ח:תת|(3)}} שום דבר בתקנה הזאת לא יפגע בהיותו של כל אדם צפוי להיות נשפט על עבירה כל־שהיא על חוק כל־שהוא מלבד התקנות האלה.

{{ח:סעיף|58|עבירות ביחס לנשק־&lt;wbr&gt;אש, חמרי־&lt;wbr&gt;נפץ רכוש וכו׳|תיקון: 1946}}
{{ח:ת}} שום אדם לא –
{{ח:תת|(א)}} יירה בנשק־אש כל־שהוא על כל אדם או על כל קבוצה של בני־אדם, או לכל מקום שבני־אדם עשויים להימצא בו, או
{{ח:תת|(ב)}} יזרוק או יניח פצצה, רימון־יד או חפץ מבעיר מתוך כוונה לגרום מות או חבלה לאדם כל־שהוא או נזק לרכוש כל־שהוא, או
{{ח:תת|(ג)}} יישא כל נשק־אש, תחמושת, פצצה, רימון־יד או חפץ נפיץ או מבעיר ללא תעודת־היתר שהוענקה בידי מפקד צבאי או מטעמו, או בדרך אחרת מאשר בהתאם לדבריה ולתנאיה של אותה תעודת־היתר, או
{{ח:תת|(ד)}} יהיה חבר לכל קבוצה או חבר של בני־אדם, שחבר אחד או יותר מהם עברו – בזמן היותם חברים לקבוצה או לחבר – או עוברים עבירה על התקנות האלה.
{{ח:ת}} הענשה: מיתה או אותו עונש פחות מזה, אשר יהיה בית־המשפט עשוי לצוות עליו.

{{ח:סעיף|59|עבירות שונות נגד קיום סדר ציבורי|תיקון: 1946, תש״ח}}
{{ח:ת}} שום אדם לא –
{{ח:תת|(א)}} יאחז ברשותו שום נשק־אש, תחמושת, פצצה, רימון־יד או חפץ נפיץ או מבעיר, אלא אם כן מחזיק –
{{ח:תתת|(I)}} ברשיון בן־תוקף לעשות כן, שהוצא לפי כל חוק, להבדיל מן התקנות האלה, או
{{ח:תתת|(II)}} תעודת־היתר, שהוענקה בידי מפקד צבאי או מטעמו,
{{ח:תת}} והוא ממלא אחר הדברים והתנאים המצורפים אל רשיונו או תעודת־ההיתר שלו, או
{{ח:תת|(ב)}} יאחז ברשותו כל נשק, כלי או חפץ או דבר המתוכן או מסוגל לגרום מות או חבלה רצינית, או
{{ח:תת|(ג)}} ייצר כל נשק־אש, תחמושת, פצצה, רימון־יד, או חפץ נפיץ או מבעיר, ללא תעודת־היתר, שהוענקה בידי מפקד צבאי או מטעמו, או באופן אחר מאשר בהתאם לדבריה ולתנאיה של אותה תעודת־היתר, או
{{ח:תת|(ד)}} ישמיד, יזיק, יפריע, יסכן או יפגע, או יעשה כל פעל או יאשם בחדלון־מעשה המחושבים להשמיד, להזיק, להפריע, לסכן או לפגוע כל אחד מן הדברים הבאים, או בפעולתם, בשימושם או בבטחונם של כל אחד מן הדברים הבאים, היינו, כל אנייה, אווירון, נמל, רציף, מסעד, מקום־קשירה, שדה־תעופה, מסילת־ברזל, נתיב־מים, מסילת־טראם, דרך, דרך־עפר, קטר, מרכבה, כלי־משא או עגלה או כל אמצעי אחר של הובלה ציבורית, או כל מפעל, מוסדה, קו־ממסרת או ציוד אחר, המשמש או מסוגל לשמש לייצורם, הספקתם, החסנתם, העברתם, מסירתם או תפלגתם של מים, דלק, גאז או חשמל, או רכוש כל־שהוא של הממשלה או של חילות הממשלה, או
{{ח:תת|(ה)}} יתקרב או יימצא בקרבתו של, או ייכנס אל, כל רכוש כזה, שעליו מרומז בפסקה (ד), לתכלית עשיית כל פעל שנאסר בפסקה ההיא, או
{{ח:תת|(ו)}} יבצר כל שטח או מקום, או
{{ח:תת|(ז)}} יהיה חבר לכל קבוצה או חבר של בני־אדם, שחבר אחד או יותר מהם עברו – בזמן היותם חברים לקבוצה או לחבר – עוברים עבירה של התקנה הזאת.
{{ח:ת}} הענשה: מאסר עולם או אותו עונש פחות מזה, אשר יהיה בית־המשפט עשוי לצוות עליו.

{{ח:סעיף|60|לבישת מדים שלא בהיתר וכו׳|תיקון: 1945-3, 1946, תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} שום אדם לא –
{{ח:תתת|(א)}} ילבש שום מדים של חילות כל־שהם של הממשלה או של חיל המשטרה, או של כל חיל מזויין של ארץ זרה, אם אינו זכאי בכך, או
{{ח:תתת|(ב)}} ילבש שום חפץ־מלבוש או חפץ אחר, העלולים להיחשב בטעות לאותם מדים כל־שהם, שנזכרו בפסקה (א), אלא־אם יניח את דעתו של בית־המשפט שלא נתכוון להטעות כך.
{{ח:תת}} הענשה: מאסר־עולם או אותו עונש פחות מזה, אשר יהיה בית־המשפט עשוי לצוות עליו.
{{ח:תת|(2)}} לצרכיה של התקנה הזאת כולל המונח ”מדים“ כיסוי־ראש, תו, סמל, סמל של יד, מלבוש, ציוד וכל חפץ המהווה חלק של מדים.

{{ח:סעיף|61||תיקון: 1945-3, 1946, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|62|אימונים צבאיים שלא בהיתר|תיקון: 1946}}
{{ח:ת}} שום אדם לא –
{{ח:תת|(א)}} יאמן או יאמן אימון צבאי כל אדם אחר בשימוש בנשק או במלאכת־תרגילים, תנועות או מערכות־פעולה צבאיים, או
{{ח:תת|(ב)}} יאומן כל אימון או אימון צבאי כזה, או
{{ח:תת|(ג)}} יהיה נוכח בכל אימון או אימון צבאי כזה.
{{ח:ת}} הענשה: מאסר שלא יעלה על שבע שנים.

{{ח:סעיף|63|התחפשות|תיקון: 1946, תש״ח}}
{{ח:ת}} לא ישתמש שום אדם בהתחפשות כל־שהיא בנסיבות כל־שהן, שבהן עלול השימוש בהתחפשות לפגוע, או להיעשות פוגע, בשלום הציבור או בהגנתה של ישראל או בקיום הסדר הציבורי.
{{ח:ת}} הענשה: מאסר שלא יעלה על שלוש שנים.

{{ח:סעיף|64|מתן מקלט|תיקון: 1946, תש״ח}}
{{ח:ת}} לא יעזור שום אדם ולא יתן מקלט לכל אדם אחר, העוסק, או שהיה עוסק, בכל פעולה, הפוגעת בשלום הציבור, בהגנתה של ישראל או בקיום הסדר הציבורי או העובר, או שעבר, עבירה שנדונים עליה רק בבית־משפט צבאי בלבד, בין מתוך מתן ידיעות בין מתוך מתן מחסה, מזון, משקה, כסף, בגדים, נשק, תחמושת, מוחסנות, מספוא, פטרוליאום או דלק אחר, אמצעי־הובלה, ובין בדרך אחרת.
{{ח:ת}} הענשה: מאסר שלא יעלה על חמש שנים.

{{ח:סעיף|65|עדות־&lt;wbr&gt;שקר וכו׳|תיקון: 1946}}
{{ח:ת}} לא יעיד שום אדם עדות שקר בכל משא־ומתן משפטי בפני בית־משפט צבאי או יתנהג התנהגות בלתי־הוגנת בפני כל בית־משפט כזה.
{{ח:ת}} הענשה: מאסר שלא יעלה על חמש שנים.

{{ח:קטע2|חלק ג-א|חלק ג׳־א{{ח:הערה|׳}} – חיזוק ידיים ונסיון|תיקון: 1946}}

{{ח:סעיף|66||תיקון: 1946, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|67||תיקון: 1946, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק ד|חלק ד׳ – עבירות שעליהן נדונים בבתי־משפט אזרחיים|תיקון: 1946}}

{{ח:סעיף|68|קביעה כללית|תיקון: 1946, תש״ח}}
{{ח:ת}} מבלי לפגוע בקביעותיה של {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}, תהיינה כל עבירות על התקנות האלה, להבדיל מאלה שהוכרז עליהן {{ח:פנימי|סעיף 57|בתקנה 57}} שהן ניתנות להיות נדונות רק בבתי־משפט צבאיים בלבד, ניתנות להיות נדונות בבתי־משפט אזרחיים; ופרט למה שנקבע באופן אחר, יהיה {{ח:חיצוני|חוק העונשין|החוק הפלילי הכללי של ישראל}} עשוי לחול ביחס לעבירות על התקנות האלה כשהן נדונות או יש לדון עליהן כן.

{{ח:סעיף|69|עונש כללי|תיקון: 1946, תש״ח־2}}
{{ח:ת}} מקום שלא נקבע עונש מיוחד על העבירה, אפשר לשפוט אדם, שיש לשפטו בבתי־משפט אזרחיים, באופן תכוף, בין בבית־משפט שלום ובין בבית־משפט מחוזי, וכן –
{{ח:תת|(א)}} אם יהיה נשפט באופן תכוף בבית־משפט שלום, יהיה צפוי – משיתחייב בדין – למאסר של ששה חדשים או לקנס של מאה לירות או לאותם מאסר וקנס כאחד;
{{ח:תת|(ב)}} אם יהיה נשפט באופן תכוף בבית־משפט מחוזי, יהיה צפוי – משיתחייב בדין – למאסר של חמש שנים או לקנס של אלף לירות, או לאותם מאסר וקנס כאחד.

{{ח:סעיף|70||תיקון: 1946, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|71|פשעים|תיקון: 1946}}
{{ח:ת}} כדי להסיר ספק מוצהר בזה, כי עבירות שעליהן נדונים בבית־משפט אזרחי, אשר עליהן נענשים – ללא חיוב קודם בדין – אם נדונים עליהן בבית־משפט מחוזי, עונש מיתה או עונש מאסר ליותר משלוש שנים, הן פשיעות למרות העובדה, שאילו היו נדונות באופן אחר, היו נענשים עליהן איזה עונש פחות מזה.

{{ח:סעיף|71א||תיקון: 1946-4, תשכ״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק ה|חלק ה׳ – קביעות החלות כאחת על עבירות שעליהן נדונים בבית־משפט צבאי ועל עבירות שעליהן נדונים בבית־משפט אזרחי}}

{{ח:סעיף|72|מאסר|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} כל חבר לחילות הממשלה וכל שוטר וכל מוכתר רשאים לאסור ללא פקודה כל אדם, שהם עשויים למצאו עובר – או שהם חושדים בו חשד מסתבר כי עבר – עבירה על התקנות האלה.
{{ח:תת|(2)}} כדי להסיר ספק מצהירים בזה כי – מתוך כפיפות לקביעותיה של {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} – תחול {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|פקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר ובדיקות)}} על מאסרים שבוצעו לפי הכוחות, שהוענקו בתקנה הזאת, כדרך שהיא חלה על מאסרים שבוצעו לפי הכוחות שהוענקו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|בפקודה ההיא}}; ולצרכיה של {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|הפקודה ההיא}} יהיו רואים אדם, שנאסר בידי חבר לחילות הממשלה או בידי מוכתר לפי הכוחות שהוענקו בתקנה הזאת, כאילו נאסר בידי אדם פרטי.

{{ח:סעיף|73||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|74|תפיסה, שמט וכו׳|תיקון: 1946-2, תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} רשאי כל חבר לחילות הממשלה וכל שוטר לתפוס ולעצור כל סחורות, חפצים, תעודות או דברים, שיש לו טעם לחשוד שלגביהם נעשתה עבירה על התקנות האלה, או שיש לו טעם לחשוד שבהם השתמשו בעשיית כל עבירה כזאת או בהקילת כל מעשה־עבירה כזה, או שיש לו טעם לחשוד בהם כי הם משמשים ראייה בכל מעשה־עבירה כזה.
{{ח:תת|(2)}} כל סחורות, חפצים, תעודות או דברים, שלגביהם נעשתה עבירה על התקנות האלה, או שבהם השתמשו בעשיית כל עבירה כזאת, או בהקילת כל מעשה־עבירה כזה, מכריזים עליהם בזה כי יהיו מוחרמים לממשלת ישראל, וייעשה בהם באותו אופן שיורהו שר הבטחון, בין בדרך כלל ובין בכל מקרה מיוחד או סוג מיוחד של מקרים.
{{ח:תת|(3)}} כל סחורות, חפצים, תעודות או דברים, שנתפסו ונעצרו לפי התקנה הזאת כחשודים שהם צפויים לשמט, ונמצא בהם לאחר־מכן שאינם צפויים לכך, ישוחררו.
{{ח:תת|(4)}} כל סחורות, חפצים, תעודות או דברים, שנתפסו ונעצרו לפי התקנה הזאת כחשודים על היותם ראייה למעשה־עבירה, ישוחררו, אם נמצא בהם שאינם משמשים ראייה כזאת.

{{ח:סעיף|75|כוחות להיכנס למקומות, אתרים, כלי־&lt;wbr&gt;רכב, אנייה או אווירון, ולחפש בהם|תיקון: תש״ח}}
{{ח:ת}} כל קצין בעל כתב־מינוי בחילות הממשלה, כל חבר לחילות הממשלה, שהרשהו על־כך באופן כללי או באופן מיוחד כל קצין בעל כתב־מינוי שבהם, כל שוטר בדרגת מפקח ובדרגה גבוהה מזאת, או כל שוטר, שהרשהו על־כך באופן כללי או באופן מיוחד שוטר בדרגת סגן־מפקח משטרה או בדרגה גבוהה מזאת, רשאים להיכנס או לרדת – בכל זמן – לכל מקום, אתר, כלי־רכב, אנייה או אווירון, שהם מקום, אתר, כלי־רכב, אנייה או אווירון, שעלול להיות לו טעם לחשוד בהם כי משתמשים בהם – או שהשתמשו בהם זה־מקרוב – לכל תכלית, הפוגעת בשלום הציבור, בהגנה על ישראל, בקיום הסדר הציבורי או לתכלית של התקוממות, מרד או מהומה, או בקשר אליה או שהוא עשוי לחשוד בהם כי נמצאים שם אדם שעבר עבירה על התקנות האלה, או סחורות, חפץ, תעודה או דבר הצפויים להיתפס לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|תקנה 74}}, ורשאי הוא לחפש כל מקום, אתר, כלי־רכב, אנייה או אווירון וכל אדם הנמצא בהם או היוצא מהם.

{{ח:סעיף|76|חיפוש בבני אדם|תיקון: תש״ח}}
{{ח:ת}} כל חבר לחילות הממשלה וכל חבר לחיל־משטרה רשאים לעצור ולחפש כל אדם שיש להם טעם לחשוד בו שהוא משתמש בכל חפץ, או נושא כל חפץ, הצפוי לתפיסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|תקנה 74}}, או כל בעל־חיים, שהוא עשוי לחשוד בו שנמצא עליו כל חפץ כזה.

{{ח:סעיף|77|העמדת כלי־&lt;wbr&gt;רכב, אנייות ואווירונים}}
{{ח:תת|(1)}} כל פקיד, המורשה בתקנות האלה להיכנס או לרדת בכל כלי־רכב, אנייה או אווירון, רשאי להעמיד או לעצור אותם מתוך שימוש בכוח־הזרוע אם יש צורך בכך.
{{ח:תת|(2)}} חדל אדם כל־שהוא, שבידו הפיקוד או הממונות על כל כלי־רכב, אנייה או אווירון, מלהעמיד אותם מיד, משדרש ממנו כל פקיד כזה – בעל־פה או באמצעות אות או באמצעי אחר כל־שהוא – לעשות כן, יאשם בעבירה על התקנות האלה.

{{ח:סעיף|78||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|78א||תיקון: 1946, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|78ב||תיקון: 1946, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|78ג||תיקון: 1946, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק ו|חלק ו׳ – פיקוח בשעת־חירום על כלי־רכב של מנוע}}

{{ח:סעיף|79||תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|80||תיקון: 1946-2, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|81||תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|82||תיקון: 1946, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|83||תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק ז|חלק ז׳ – התאחדויות בלתי־מותרות}}

{{ח:סעיף|84||תיקון: 1947-13, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|85||תיקון: 1946, 1947-16, תש״ח־2, תשכ״ד, תשל״ט, תשל״ט־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק ח|חלק ח׳ – צנסורה}}

{{ח:סעיף|86|פירוש|תיקון: 1947-15, תש״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ח|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דפוס“ כולל ליתוגראפיה, כתיבה במכונת־כתיבה, צילום וכל דרכים אחרות של תיאור והעתקה של מלים, ספרות, סימנים, תמונות, מפות, ציורים, אילוסטרציות וחומר אחר כיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבילת־דואר“ מובנה מכתב, גלוייה, גלוייה לתשובה, עיתון, חבילת־דפוס, חבילה או צרור של דגם או דוגמה, וכל חבילה או חפץ הניתנים להעברה בדואר, וכוללת טלגראמה.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טלגראמה“ מובנה כל דבר, שרשומה עליו בשורה או הודעה אחרת שהועברה, או שהיא ומכוונת להעברה, במכשיר כל־שהוא להעברת בשורות או הודעות אחרות באמצעות אותות חשמליים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיתון“ פירושו כל פרסום המכיל חדשות, ידיעות, דינים־וחשבונות על מה שאירע, או כל הערות, ציונים או פירושים הנוגעים באותם חדשות, ידיעות או מאורעות, או בכל דבר אחר שלציבור עניין בו, שנדפסו בלשון כל־שהיא ונתפרסמו בישראל לשם ממכר או הפצה בחינם בפרקי זמן ריגולאריים או אי־ריגולאריים, ואולם אינו כולל כל פרסום שנתפרסם בידי ממשלת ישראל או למענה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד מורשה“ מובנו כל פקיד־מכס, פקיד־עליה, פקיד בשירות הדואר, שוטר, חבר לחילות הממשלה, או כל אדם שהרשהו על־כך הצנסור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסום“ מובנו כל עיתון, כתב־עת, קובץ או ספר וכל תעודה שנתפרסמה או שהם מכוונים לפרסום, ויהיה מקובל כי תעודה מכוונת לפרסום, אלא־אם יוכח היפוכו של דבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסום בלתי־מותר“ מובנו כל פרסום, שביחס אליו עומד בתקפו צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|תקנה 88}}, וכל פרסום המכיל כל עניין שביחס אליו עומד בתקפו צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|תקנה 87}}, כל טופס או חלק מעיתון או של כל הוצאה או גליון שלו, שנדפס או נתפרסם מתוך הפרת {{ח:פנימי|סעיף 94|תקנה 94}}, או המכיל חומר שאינו ממלא אחר {{ח:פנימי|סעיף 95|תקנה 95}}, וכל תעודה, שנדפסה או נתפרסמה מתוך הפרת {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנה 96}}, וכל פרסום המכיל חומר שלא הוגש לצנסורה, כנדרש בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|תקנה 97}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסם“ כולל להפיץ, לפזר, למסור, להודיע או לעשות מצוי לכל בן־אדם או בני־אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צנסור“ פירושו כל אדם שמינה אותו שר הבטחון לכך בכתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תצלום“ כולל כל לוח־צילום, סרט־צילום או חפץ אחר שהוכשר להיות רגיש לאור, שעורטל או פועל באופן אחר, כדי שירשום ידיעות, בין שפותח ובין שלא פותח.

{{ח:סעיף|87|חומר אסור|תיקון: 1947-15, תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} הצנסור רשאי לאסור בצו בדרך כלל או במיוחד לפרסם חומר שפרסומו היה עשוי, או עלול להיות עשוי, לפגוע – לדעתו – בהגנתה של ישראל או בשלומו של הציבור או בסדר הציבורי.
{{ח:תת|(2)}} כל אדם, המפרסם חומר כל־שהוא מתוך הפרת צו לפי התקנה הזאת, ובעליו ועורכו של כל פרסום שבו נתפרסם, והאדם שכתב, הדפיס, צייר או שרטט את החומר, יאשמו בעבירה על התקנות האלה.

{{ח:סעיף|88|פרסומים אסורים|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} הצנסור רשאי לאסור בצו לייבא או לייצא, או להדפיס או לפרסם, כל פרסום (ויהיו רואים את האיסור כאילו הוא, חל על כל העתק או חלק של אותו פרסום או כל הוצאה או גליון שלו), שייבאו או ייצואו, הדפסתו או פרסומו היו, או עלולים להיות או להיעשות, פוגעים, לדעתו, בהגנתה של ישראל, בשלומו של הציבור או בסדר הציבורי.
{{ח:תת|(2)}} כל אדם, המפר צו לפי התקנה הזאת, ובעליו ועורכו של פרסום שביחס אליו אירעה ההפרה, וכל אדם, שנמצא באחיזתו או בשליטתו או במקומות שהוא מחזיק בהם כל פרסום, שנאסר לפי התקנה הזאת או שהוא שולח בדואר, מוסר או מקבל כל פרסום כזה, יאשם בעבירה על התקנות האלה, אלא־אם מן ההוגן הוא לנקותו מאשמה לדעת בית־המשפט.

{{ח:סעיף|89|כוח כללי לבחינה וכו׳|תיקון: 1945-2, תש״ח}}
{{ח:ת}} כוחו של הצנסור יהיה יפה לעצור, לפתוח ולבחון, או להורות שייעצרו, ייפתחו וייבחנו –
{{ח:תת|(א)}} כל חבילות־דואר, וכן
{{ח:תת|(ב)}} כל דברי דפוס או כתב, וכל חבילות, חפצים ודברים, הכפופים לבחינתן של רשויות המכס, העלולים להכיל כל דבר דפוס או כתב,
{{ח:ת}} ולמנוע ממסירה או להשמיד כל חבילת־דואר או כל דבר דפוס או כתב, המכיל כל דבר שבו סובר הצנסור כי הוא פוגע, או עלול להיות או להיעשות פוגע, בהגנתה של ישראל או בשלומו של הציבור או בסדר הציבורי; ולצנסור, כל פקיד מורשה הפועל יד ביד אתו מתוך סידור כללי או מיוחד, יהיו נודעים כל אותם כוחות שיהיו נחוצים או נאותים כדי לבצע כל אותם אמצעים.

{{ח:סעיף|90|בחינה וכו׳ של חבילות־&lt;wbr&gt;דואר}}
{{ח:תת|(1)}} כל פקיד שהורשה על־כך בידי מנהל־הדואר הכללי או בשמו – בין בדרך כלל ובין במיוחד – רשאי לדרוש משולח של חבילת־דואר, בשעת מסירת החבילה למשרד־דואר, לערטל את תכולת החבילה בפני אותו פקיד, ולאחר שנבדקה תכולתה – לסגור את החבילה בנוכחותו של אותו פקיד, ולמסרה מיד לידי אותו פקיד.
{{ח:תת|(2)}} כל אדם המפר כל דרישה כזאת יאשם בעבירה על התקנות האלה, ונוסף על־כך רשאי הפקיד לסרב מלקבל את חבילת־הדואר למשלוח בדואר.
{{ח:תת|(3)}} מנהל הדואר הכללי, או כל פקיד שהורשה על־כך בידו או בשמו, בין בדרך־כלל ובין במיוחד, רשאים להורות שלא תקובל חבילת־דואר למשלוח בדואר, אם סבורים הם כי קבלת החבילה, עלולה לסכן חיים או רכוש.

{{ח:סעיף|91|צמצומים במשלוחם ובהפצתם של חפצים מסויימים|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} שר הבטחון, או כל אדם שלו העביר שר הבטחון – לפי תקנת־משנה (3) – תפקיד מתפקידיו לפי התקנה הזאת, רשאים לקבוע בצו כי לא תישלחנה בדואר חבילות־דואר מאותו תיאור כל־שהוא, העשוי להיות נקוב בצו, מישראל לכל מחוז־חפץ שמחוץ לישראל, או לא תימסרנה בישראל, מקום שחבילות־דואר כאלה מתקבלות בישראל, אלא בהתאם לצו. ובמיוחד יכול כל צו כזה להורות – בדבר סוג חבילות־דואר כל־שהוא – ואולם מבלי לפגוע בכללות קביעותיה הקודמות של הפסקה הזאת – ששום חבילת־דואר של הסוג ההוא לא תישלח או תימסר כנ״ל, אלא מתוך הרשאה של תעודת־היתר, שתיערך בידי אותם רשות או אדם, העשויים להיות נקובים בצו, ובהתאם לתנאיה.
{{ח:תת|(2)}} שר הבטחון, או כל אדם שלו העביר שר הבטחון – לפי תקנת־משנה (3) – תפקיד מתפקידיו לפי התקנה הזאת, רשאים לקבוע קביעה בצו, כדי להבטיח כי – מתוך כפיפות לכל פיטורים העשויים להיקבע בצו, ופרט למקרים שבהתאם לאותם תנאים העשויים להיכלל בו – לא יישלחו שום תעודה, דמות תמונות, תצלום או חפץ אחר כל־שהוא, שיש בהם משום רישום ידיעה, ולא יובלו מישראל לכל מחוז חפץ שמחוץ לישראל שלא בדואר, או לו {{ח:הערה|[צ״ל: לא]}} יובלו לתוך ישראל שלא בדואר ו – בלי לפגוע בקביעותיה הקודמות של הפסקה הזאת – יכול אותו צו –
{{ח:תתת|(א)}} להיות נעשה על כל אותם חפצים הנ״ל או על מין או סוג מביניהם;
{{ח:תתת|(ב)}} להורות, ביחס לכל החפצים הנדונים או מקצתם, ששום חפץ כזה, ושום חבילה העשוייה להכיל חפץ כזה לא תישלח ולא תובל כנ״ל, ולא תימסר למשלוח ולהובלה כנ״ל, באופן אחר שלא מכוח הרשאתה, ובהתאם לתנאיה, של תעודת־היתר, שהעניקוה אותם רשות או אדם, העשויים להיות ניקבים בצו.
{{ח:תת|(3)}} שר הבטחון רשאי להעביר – כדי אותו היקף ומתוך כפיפות לאותם צמצומים שהוא רואה אותם נאותים – את כל הכוחות שבידו, או כל אחד מהם, לפי תקנות־משנה (1) ו־(2), לאדם או לסוג של בני־אדם כל־שהם, שיהיו נקובים באותה העברה.
{{ח:תת|(4)}} לא יהיה, באחזית אדם כל־שהוא שום חפץ, כדי לשלחו או להובילו מתוך הפרת צו שניתן לפי התקנה הזאת.
{{ח:תת|(5)}} כל אדם המפר את התקנה הזאת, יאשם בעבירה על התקנות האלה.

{{ח:סעיף|92|צנסורה בנוסעים|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} כל אדם, העומד לעזוב – בהזדמנות כל־שהיא – את ישראל או בא לישראל (ואדם זה ייקרא להלן בפסקה הזאת ”הנוסע“), אם דרש ממנו פקיד מורשה בהזדמנות ההיא לעשות כן –
{{ח:תתת|(א)}} יצהיר אם יש או אין אתו כל חפץ שבגינו עומד בתקפו צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|תקנת־משנה (2) של תקנה 91}};
{{ח:תתת|(ב)}} יראה כל חפץ כנ״ל שאתו, והפקיד המורשה, או כל אדם הפועל לפי הוראותיו, רשאים לבחון כל חפץ שעם הנוסע או לחפש בו, כדי לברר אם הוא מוביל או אם מצוי באחיזתו כל חפץ כזה, שעליו חל אותו צו הנ״ל, ואם יש לפקיד המורשה טעם מסתבר לחשוד שעל גופו של הנוסע מצוי חפץ כזה, שעליו חל אותו צו הנ״ל, יהיה רשאי לחפש אותו, ולתפוס כל חפץ, שהוראה כנ״ל או נמצא במשך אותם בחינה או חיפוש כנ״ל, והוא חפץ, שבו יש לפקיד המדרשה טעם מסתבר לחשוד כי הוא חפץ שעליו חל אותו צו כנ״ל: בתנאי שלא תיחפש כל נקבה בהמשך לתקנה הזאת אלא בידי נקבה.
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|[במקור סומן בטעות כסעיף קטן (ג)]}} מקום שאדם כל־שהוא עומד לעזוב את ישראל או בא לישראל בכלי־רכב או אמצעי־הובלה אחר כל־שהם, או בספינה או אווירון כל־שהם, או בלוויתם, יהיו כל פקיד מורשה, או כל אדם הפועל לפי הוראותיו, רשאים להיכנס לתוך כלי־הרכב או אמצעי־ההובלה האחר או לספינה או לאווירון כדי להשתמש בכוחות, שהוענקו להם לפי תקנת־משנה (1), וכן רשאים הם לבחון או לחפש את כלי־הרכב או אמצעי־ההובלה האחר או הספינה או האווירון, כדי לברר אם נמצא בהם חפץ כל־שהוא, שבגינו עומד בתקפו צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|תקנת־משנה (2) של תקנה 91}}.
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|[במקור סומן בטעות כסעיף קטן (ד)]}} מקום כל־שהוא בישראל, שבו נמצא אדם כל־שהוא בהזדמנות כל־שהיא בנסיבות שבהן מסתבר להניח כי בהזדמנות זו בא בדברים או הוא מתכוון לבוא בדברים – במקום ההוא – עם אדם העומד לעזוב את ישראל, או הבא לארץ, תחולנה אז קביעותיה של תקנת־משנה (1) על האדם שנמצא בכך, כדרך שהן חלות על אדם העומד לעזוב את ישראל; ומקום שנמצא אדם כל־שהוא, בהזדמנות כל־שהיא כשהוא נוסע בישראל אל מקום כל־שהוא, או ממנו, באותן הנסיבות כנ״ל, תחולנה עליו הקביעות האמורות כדרך שהיו חלות עליו, אילו היה עומד לעזוב את ישראל בשעה שנמצא כנ״ל.

{{ח:סעיף|93|בחינת משלוחים|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} עומד בתקפו צו כל־שהוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|תקנת־משנה (2) של תקנה 91}}, רשאים כל פקיד מורשה, או כל אדם שפועל לפי הוראותיו, לבחון או לחפש כל חפצים המשולחים מישראל למחוז־חפץ שמחוץ לישראל, או ממקום שמחוץ לישראל למחוז־חפץ בישראל, כדי לברר אם נשלח או מובל כל חפץ, שעליו חל אותו צו, ורשאים הם לתפוס כל חפץ שנמצא תוך כדי אותם בחינה או חיפוש, כל זמן שהוא חפץ שיש לפקיד המורשה טעם מסתבר לחשוד בו שהוא חפץ, שעליו חל הצו הנ״ל.
{{ח:תת|(2)}} כל פקיד מורשה, או כל אדם הפועל לפי הוראותיו, רשאים להיכנס לכל כלי־רכב או אמצעי־הובלה אחר או לרדת בכל ספינה או אווירון לשם שימוש בכוחות, שהוענקו להם בתקנת־משנה (1) ביחס לכל חפצים שבתוך כלי־רכב או אמצעי־הובלה אחר, או עליהם, או שבספינה או באווירון.

{{ח:סעיף|94||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|95||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|96||תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|97|כוח לדרוש הגשת חומר לצנסורה לפני פרסומו}}
{{ח:תת|(1)}} הצנסור רשאי לדרוש בצו מבעליו, מעורכו ממדפיסו או ממוציאו לאור של פרסום כל־שהוא, או מבעליו או מנהלו של כל בית־דפוס או עסק של דפוס, או ממחברו של כל חומר, או מכל אדם העומד להדפיס או לפרסם כל חומר, שיגיש לצנסור לפני ההדפסה או הפרסום כל חומר שנועד להדפסה או להוצאה לאור.
{{ח:תת|(2)}} כל צו כזה עשוי להינתן בין בדרך־כלל ובין בדבר נושא מיוחד או לסוג של נושאים, ובמקרה של פרסום המתפרסם לעתים קבועות או בלתי־קבועות הוא עשוי להינתן על כל הוצאה מיוחדת או סוג של הוצאות או על כל ההוצאות במשך תקופה נקובה.
{{ח:תת|(3)}} כל אדם, המפר צו לפי התקנה הזאת, יאשם בעבירה, על התקנות האלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|https://www.mod.gov.il/Citizen_Service/clalim/Censor/Documents/הוועדה%20לענייני%20צנזורה%20-%20נוהל%20סדרי%20עבודה%20סופי.pdf|נוהל סדרי עבודה של הוועדה לענייני צנזורה}}.}}

{{ח:סעיף|98|עניינים שבצנסורה לא יגולו}}
{{ח:תת|(1)}} מדפיסו או מוציאו לאור של כל פרסום לא ידפיס ולא יפרסם ללא רשות בכתב מאת הצנסור –
{{ח:תתת|(א)}} כל הרצאת־דברים המציינת, או שניתן ללמוד מעניינה, כי נעשו שינוי, הוספה או השמטה כל־שהם בפקודת הצנסור בחומר כל־שהוא שהוגש לו;
{{ח:תתת|(ב)}} כל חומר, שהוגש לצנסור באופן שיש בו כדי להראות או להעלות על הדעת כי נעשו שינוי, הוספה או השמט כל־שהם בפקודת הצנסור;
{{ח:תתת|(ג)}} כל הרצאת־דברים המציינת שנאסר פרסומו של אותו חומר כזה.
{{ח:תת|(2)}} כל אדם, המפר את התקנה הזאת, ובעליו ועורכו של הפרסום הנדון יאשמו בעבירה על התקנות האלה.

{{ח:סעיף|99|תפיסה וכו׳}}
{{ח:ת}} בלי לפגוע בכל קביעה אחרת של התקנות האלה רשאי כל פקיד מורשה לתפוס ולעצור כל פרסום בלתי־מותר הבא לידיו.

{{ח:סעיף|100|פעולה על דפוסים וכו׳ האחראים לעבירות|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} בלי לפגוע בכל קביעה אחרת של התקנות האלה רשאי הצנסור – בצו –
{{ח:תתת|(א)}} להורות כי ישמטו לטובת ממשלת ישראל כל מכונת־דפוס או כלי או מכשיר אחרים, ששימשו בהדפסת פרסום בלתי־מותר כל־שהוא, ולאחר־מכן יהיה, כל שוטר רשאי לתפוס אותם מכונת־דפוס, כלי או מכשיר; או
{{ח:תתת|(ב)}} לאסור, למשך אותה תקופה שתהיה עשויה להינקב בצו –
{{ח:תתתת|(I)}} על כל אדם שהוא להפעיל מכונת־דפוס, כלי או מכשיר ששימש כנ״ל;
{{ח:תתתת|(II)}} על בעליהם של כל מכונת־דפוס, כלי או מכשיר ששימשו כנ״ל להפעיל את מכונת־הדפוס, הכלי או המכשיר ההם, או כל מכונת־דפוס, כלי או מכשיר אחרים, שנועדו להדפסה.
{{ח:תת|(2)}} כל אדם, המפר צו כל־שהוא שניתן לפי פסקה (ב) של תקנת־משנה (1), יאשם בעבירה על התקנות האלה.

{{ח:סעיף|101|חיפוש וכו׳|תיקון: תש״ח}}
{{ח:ת}} יש לו לצנסור טעם לחשוד שמקום כל־שהוא משמש לתכלית הדפסתו או פרסומו של כל חומר מתוך הפרת {{ח:פנימי|חלק ח|החלק הזה}} או צו שניתן לפיו, או לתכלית הדפסתו או פרסומו של כל חומר שפרסומו פוגע, או עלול להיות או להיעשות פוגע, בהגנתה של ישראל או בשלומו של הציבור או בסדר הציבורי, או שמצויים במקום כל־שהוא מכונת־דפוס, כלי או מכשיר הצפויים לשמט לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|תקנה 100}}, יהיה רשאי להרשות – בצו שבכתב – כל שוטר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת מפקח {{ח:הערה|[במקור: אינספקטור]}} להיכנס ולחפש באותו מקום, ולאחר־מכן יהיו שוטר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת מפקח, וכל אדם הפועל לפי הוראותיו, רשאים להיכנס אל המקום ולחפש בו בכל זמן, ואם יש צורך בכך בכוח־הזרוע, וגם כל אדם, בעל־חיים, כלי־רכב או דבר אחר שנמצאו בו, וכל אדם, בעל־חיים, כלי־רכב או דבר אחר, היוצאים מן המקום (בתנאי שרק נקבה תחפש בנקבה), ויהיו רשאים לתפוס ולהחזיק במשמר כל פרסום בלתי־מותר, וכל פרסום המכיל חומר שפרסומו פוגע, או עלול להיות או להיעשות פוגע, בהגנתה של ישראל או בשלומו של הציבור או בסדר הציבורי או בדיכויים של התקוממות, מרד או מהומה, וכל מכונת־דפוס, מכשיר או כלי שהשוטר חושש בהם כי שימשו להדפסת כל פרסום כזה, וכל מכונת־דפוס, מכשיר, או כלי, הצפויים לשמט לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|תקנה 100}}:
{{ח:ת}} בתנאי שלא ישמטו כל מכונת־דפוס, מכשיר או כלי, שנתפסו כנ״ל (אם לא אותם שהם כבר צפויים לשמט לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|תקנה 100}}), אלא לפי צו הצנסור.

{{ח:קטע2|חלק ט|חלק ט׳ – עליה|תיקון: 1946}}

{{ח:סעיף|102||תיקון: 1945, 1946, תש״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|103||תיקון: 1945, 1946, תש״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|104||תיקון: 1945, 1946, תש״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|105||תיקון: 1945, 1945-3, 1946, תש״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|105א||תיקון: 1945, 1945-3, 1946}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|106||תיקון: 1946, תש״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|107||תיקון: 1945, 1945-3, 1946, תש״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|107א||תיקון: 1945, 1946, תש״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|107ב||תיקון: 1946-6, תש״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|107ג||תיקון: 1945, 1946, 1946-6, תש״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק י|חלק י׳ – צווי־צמצום, השגחת המשטרה, מעצר וגלות}}

{{ח:סעיף|108|מתי אפשר ליתן צווים לפי {{ח:פנימי|חלק י|החלק הזה}}|תיקון: תש״ח}}
{{ח:ת}} לא יתנו שר הבטחון או מפקד צבאי צו לפי {{ח:פנימי|חלק י|החלק הזה}} בגין אדם כל־שהוא, אלא־אם־כן סבורים שר הבטחון או המפקד הצבאי, הכול לפי העניין כי נחוץ או מועיל ליתן את הצו לשם הבטחת שלומו של הציבור, הגנתה של ישראל, קיומו של הסדר הציבורי או דיכויים של התקוממות, מרד או מהומה.

{{ח:סעיף|109|צווי־&lt;wbr&gt;צמצום|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} מפקד צבאי רשאי לתת צו – בגין אדם כל־שהוא – לכל התכליות הבאות או מקצתן, היינו –
{{ח:תתת|(א)}} כדי להבטיח שהאדם ההוא לא יימצא בכל אחד מאותם השטחים בישראל שיינקבו כנ״ל, אלא במידה שהורשה לו הדבר בצו, או בידי אותם רשות או אדם שיהיו עשויים להינקב בצו;
{{ח:תתת|(ב)}} כדי לדרוש ממנו שיודיע על תנועותיו, באותו אופן, באותם זמנים ולאותם רשות או אדם שיהיו עשויים להינקב בצו;
{{ח:תתת|(ג)}} לאסור או לצמצם את אחיזתו של האדם ההוא בכל חפצים נקובים או את שימושו בהם;
{{ח:תתת|(ד)}} להטיל עליו אותם צמצומים שיהיו עשויים להינקב בצו בדבר העבדתו או עסקיו, בדבר בואו בקשרים או בחליפת־ידיעות עם בני־אדם אחרים, ובדבר פעולותיו ביחס להפצת חדשות או דעות.
{{ח:תת|(2)}} מפר אדם כל־שהוא שעליו ניתן צו כנ״ל, את דברי אותו הצו, יאשם בעבירה על התקנות האלה.

{{ח:סעיף|110|השגחת משטרה|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} מפקד צבאי רשאי להורות בצו שיהיה אדם כל־שהוא נתון להשגחת משטרה במשך תקופה כל־שהיא שלא תעלה על שנה אחת.
{{ח:תת|(2)}} כל אדם, שניתן בהשגחת משטרה בצו כנ״ל, יהיה כפוף לכל הצמצומים הבאים, או מקצתם, ככל אשר יהיה המפקד הצבאי עשוי להורות, היינו –
{{ח:תתת|(א)}} יהיה נדרש לגור בתחומיו של כל שטח בישראל, שיקוב אותו המפקד הצבאי בצו;
{{ח:תתת|(ב)}} לא יורשה להעתיק את מקום־מגוריו לכל שטח אחר שבאותו מחוז־משטרה, עצמו בלא הרשאה בכתב של מפקח המשטרה במחוז, או לכל מחוז־משטרה אחר בלא הרשאה בכתב של המפקח הכללי של המשטרה;
{{ח:תתת|(ג)}} לא יעזוב את העיר, הכפר או הנפה, שבהם הוא גר, בלא הרשאה בכתב של מפקח המשטרה במחוז;
{{ח:תתת|(ד)}} יודיע בכל זמן למפקח המשטרה במחוז, במחוז־המשטרה שבו הוא גר, את הבית או את המקום שבו הוא גר;
{{ח:תתת|(ה)}} יהיה חייב, בכל זמן שידרוש ממנו הפקיד הממונה על המשטרה, בשטח שבו הוא גר, לבוא אל תחנת־המשטרה הקרובה ביותר;
{{ח:תתת|(ו)}} יישאר מאחורי דלתות ביתו למן שעה אחת לאחר שקיעת החמה ועד להנץ החמה, והמשטרה תהיה רשאית לבקר אותו במקום מושבו בכל זמן.
{{ח:תת|(3)}} כל שוטר או כל חבר לחילות הממשלה רשאים לאסור כל אדם, שבגינו ניתן צו לפי תקנות־משנה (1) ו־(2), ולהובילו לשטח שהוא צריך להיות בו.
{{ח:תת|(4)}} מפר אדם כל־שהוא, שעליו ניתן צו כנ״ל, את דבריהם של הצו האמור או של התקנה הזאת, יאשם בעבירה על התקנות האלה.

{{ח:סעיף|111||תיקון: 1946, תשל״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|111א||תיקון: 1945-3, תשכ״א, תשל״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|112||תיקון: 1946, 1946-6, 1946-7, 1947-14, תש״ח, תשל״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|112א||תיקון: 1945-3, 1946, תש״ח, תשל״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|112ב||תיקון: 1946, תש״ח, תשל״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|113|פקידים ציבוריים|תיקון: תש״ח}}
{{ח:ת}} כשניתן צו לפי {{ח:פנימי|חלק י|החלק הזה}} על פקיד ציבורי, רשאי שר הבטחון לצוות כי ישולח אותו פקיד ממשרתו או כי תיעצר משכורתו, כולה או חלקה, במשך הזמן שבו עומד הצו בתקפו.

{{ח:קטע2|חלק יא|חלק י״א – לקיחה באנגריה וכו׳}}

{{ח:סעיף|114||תיקון: תש״י}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|115||תיקון: תש״י}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|116||תיקון: תש״י}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|117||תיקון: תש״י}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|118||תיקון: תש״י}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק יב|חלק י״ב – קביעות־ענשים שונות}}

{{ח:סעיף|119|שמט והריסה של רכוש וכו׳|תיקון: 1947-12, 1947-15, 1948-4, תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} מפקד צבאי רשאי להורות בצו שישמטו לטובת ממשלת ישראל כל בית, מבנה או קרקע, שיש לו טעם לחשוד בהם שמהם נורה נשק־אש כל־שהוא שלא כחוק, או שמהם נזרקו, פוצצו, התפוצצו או נורו באופן אחר פצצה, רימון־יד או חפץ נפיץ או מבעיר כל־שהם שלא כחוק, או כל בית, מבנה או קרקע השכונים בכל שטח, עיר, כפר, שכונה או רחוב, שבהם נוכח לדעת כי תושביהם, או מקצת מתושביהם, עברו, או ניסו לעבור, או חיזקו את ידי העוברים, או היו שותפים שלאחר מעשה לעוברים עבירה על התקנות האלה, עבירה שבה, כרוכות אלימות או הטלת אימה או עבירה שעליה נדונים בבית־משפט צבאי; ומששמטו בית או מבנה או קרקע כל־שהם כנ״ל, רשאי המפקד הצבאי להחריב את הבית או את המבנה או כל דבר הנמצא בבית, במבנה או בקרקע.
{{ח:תת}} מקום שכל בית, מבנה או קרקע שמטו לפי צו מאת מפקד צבאי כאמור לעיל, רשאי שר הבטחון בזמן כל־שהוא – בצו – למחול על השמט כולו או מקצתו ואז תקומנה שנית – כדי מידת אותה מחילה – הבעלות על הבית, המבנה או הקרקע וכל טובות הנאה או זכויות שימוש, בבית, במבנה או בקרקע או עליהם, לקניין בני־אדם שהיו זכאים בהם אילולא ניתן צו השמט וכל שעבודים על הבית, המבנה או הקרקע, יחזרו לכוחם לטובת בני־אדם שהיו זכאים בהם אילולא ניתן צו השמט.
{{ח:תת|(2)}} חברים לחילות הממשלה או לחיל המשטרה, הפועלים בהרשאתו של המפקד הצבאי, רשאים לתפוס ולהחזיק – ללא פיצויים – כל רכוש בכל שטח, עיר, כפר, שכונה או רחוב כאלה הנזכרים בתקנת־משנה (1), לאחר שיפנו משם – ללא פיצויים – את המחזיקים הקודמים, אם ישנם כאלה בנמצא.

{{ח:סעיף|120||תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|121||תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק יג|חלק י״ג – תנועות בני־אדם, תעבורה}}

{{ח:סעיף|122|העברה ותעבורה|תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:תת|(1)}} מפקד צבאי, או אדם הפועל בהרשאתו הכללית או המיוחדת של מפקד צבאי, רשאים – בצו או מתוך מתן הוראות או באופן אחר –
{{ח:תתת|(א)}} לאסור, לצמצם או להסדיר, או לקבוע קביעות בכדי לאסור, לצמצם או להסדיר, את השימוש בדרכים בדרך־כלל, או בדרכים שבשטח נקוב כל־שהוא או בדרכים נקובות כל־שהן, או לקבוע את קוי הדרכים שבהם צריכים לעבור כלי־רכב או בעלי־חיים בדרך־כלל, או מין או סוג נקובים של כלי־רכב או בעלי־חיים או כלי־רכב או בעלי־חיים נקובים, או בני־אדם בדרך־כלל או בני־אדם ממין או סוג נקובים או בני־אדם נקובים;
{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(ג)}} לאסור, לצמצם או להסדיר, או לקבוע קביעות כדי לאסור, לצמצם או להסדיר, בין בדרך־כלל ובין בשטחים נקובים, את נסיעתם של בני־אדם בדרך־כלל או של בני־אדם ממין או מסוג נקובים, או של בני־אדם נקובים, באווירונים, ברכבות, במכוניות, באבטובוסים של מנוע או בכלי־רכב אחרים או במיני כלי־רכב אחרים, או באניות המפליגות בין מקומות שבישראל.
{{ח:תת|(2)}} כל אדם, המפר צו, הוראה או דרישה כל־שהם, שנערכו או ניתנו מכוח תקפה של התקנה הזאת, יאשם בעבירה על התקנות האלה.

{{ח:סעיף|122א|כוחותיו של המפקח הכללי על משטרת ישראל בדבר תעבורה|תיקון: 1947-6, תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} בלי לפגוע בכל כוחות אחרים, שהוענקו בתקנות האלה, רשאי המפקח הכללי על המשטרה – בין בצו ובין מתוך מתן הוראות או באופן אחר – לאסור, לצמצם או להסדיר או להתקין כי תיאסרנה, תצומצמנה או תוסדרנה, בין בדרך־כלל ובין בשטחים נקובים, תנועתם וגם/או נהיגתם של מכוניות, אבטובוסים של מנוע, מכוניות משא או כלי־רכב או סוגים של כלי־רכב אחרים.
{{ח:תת|(2)}} המפקח הכללי על המשטרה רשאי להשתמש בכוחותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 122|התקנה הקודמת}} ביחס לסוגים או תיאורים של כלי־רכב או לכלי־רכב נקובים בשמם או ביחס לסוגים או תיאורים של בעלים או נהגים של כלי־רכב או ביחס לבעלים או נהגים של כלי־רכב נקובים בשמם או באותו אופן אחר, שיהיה עשוי להיראות לו נאות.
{{ח:תת|(3)}} המפקח הכללי על המשטרה רשאי להקציב הקצבה למען תשלומים־חוזרים או החזרות של דמי־רשיון או דמים אחרים, ששולמו בגין כלי־רכב שהושפעו בצווים, הוראות או באופן אחר לפי התקנה הזאת.
{{ח:תת|(4)}} בתקנה הזאת המפקח הכללי על המשטרה מובנו המפקח הכללי על חיל־המשטרה של ישראל.
{{ח:תת|(5)}} כל אדם, המפר כל צו, הוראה או דרישה, שהותקנו או ניתנו מכוח תקפה של התקנה הזאת, יאשם בעבירה על התקנות האלה.

{{ח:סעיף|123||תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|124|עוצר}}
{{ח:ת}} מפקד צבאי רשאי לדרוש בצו מכל אדם, בתחומי שטח כל־שהוא שניקב בצו, כי יישאר בפנים הבית במשך אותן שעות שתהיינה, עשויות להינקב בצו, ובמקרה כזה, כל־אדם הנמצא או נשאר מחוץ לבית בתחומי השטח ההוא במשך אותן שעות ללא תעודת־היתר בכתב שהוצאה בידי המפקד הצבאי או בידי כל אדם שהרשהו המפקד הצבאי כהלכה להוציא אותן תעודות־היתר, או בשמם, יאשם בעבירה על התקנות האלה.

{{ח:סעיף|125|שטחים מסוגרים}}
{{ח:ת}} מפקד צבאי רשאי להכריז בצו על שטח או מקום כל־שהם, כי הם שטח מסוגר לצרכיהן של התקנות האלה. כל אדם הנכנס לתוך שטח או מקום כל־שהם או יוצא מתוכם – במשך תקופה כל־שהיא, שבה עומד בתקפו צו כזה ביחס לשטח או למקום ההם – ללא תעודת־היתר בכתב שהוצאה בידי המפקד הצבאי או בשמו – יאשם בעבירה על התקנות האלה.

{{ח:סעיף|125א||תיקון: 1948-6, תש״ח}}
{{ח:ת}} מסילת הברזל מחיפה לעזה והשטח בתחום חמשים ירדים מכל צד שלה יהיו שטח סגור וכל אדם הנכנס או הנמצא באותו שטח פרט לחילות הממשלה או שוטרים או חברים של פקידות מסילת הברזל הממשלתית, יהיה חייב בעבירה נגד תקנות אלה – בתנאי שתקנות אלה לא יחולו לגבי –
{{ח:תת|(א)}} תחנות רכבת והשטח בסמוך שבין סימני התחנה (הום סיגנלס) או להצטלבות הדרכים הראשית או לכבישים הראשיים של עזה–רחובות ורמלה–חיפה;
{{ח:תת|(ב)}} כל אנשים הפטורים באופן כללי או במיועד בידי המפקד הצבאי.

{{ח:סעיף|126|פיקוח על כבישים|תיקון: תש״ח}}
{{ח:ת}} מפקד צבאי רשאי לקבוע בצו – אם הוא מוצא לנחוץ או למועיל לעשותו לטובת שלומו של הציבור, הגנתה של ישראל, או קיומו של הסדר הציבורי – כי ייסגר או יוסט כל כביש, או ייאסר או יצומצם השימוש בכל זכות־מעבר או השימוש בכל נתיב־מים וכל אדם, המפר כל צו כזה, יחשב בעבירה על התקנות האלה.

{{ח:סעיף|127|עברה ושוטטות|תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(התקנה בטלה למעט לעניין הסמכויות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 72|בתקנות 72}}, {{ח:פנימי|סעיף 74|74 עד 77}}, {{ח:פנימי|סעיף 119|119}} {{ח:פנימי|סעיף 145|ו־145}}):}}
{{ח:תת|(1)}} שום אדם לא –
{{ח:תתת|(א)}} יעבור עברה במקום כל־שהוא שעליו חלה התקנה הזאת מעיקרה, או
{{ח:תתת|(ב)}} ייכנס או ירד בכל כלי־רכב, אנייה או אווירון, המשמשים או המיוחדים לכל צורך מצרכיו של שירות הממשלה, או יעבור עברה במקום שבשכנותם של אותם כלי־רכב, אנייה או אווירון, וכל אדם, הפועל מתוך הפרת התקנה הזאת, או שנמצא בכלי־רכב, אנייה, או אווירון כל־שהם בכל מקרה שבו נכנס או ירד בהם מתוך הפרת התקנה הזאת, יאשם בעבירה על התקנות האלה, ובלי לפגוע בכל משא־ומתן משפטי שיהיה עלול להינקט עליו, יהיו כל חבר לחילות הממשלה או כל שוטר רשאים להרחיקו מן המקום או מכלי־הרכב, האנייה או האווירון, הכול לפי העניין.
{{ח:תת|(2)}} כל אדם, שיהיה נמצא – לכל תכלית העשוייה לפגוע בשלומו של הציבור או בהגנה או בקיומו של הסדר הציבורי – בכל מקום, או בשכנותו של כל מקום, שעליהם חלה התקנה הזאת מעיקרה, או בכל כלי־רכב, אנייה או אווירון כאלה הנ״ל, יאשם בעבירה על התקנות האלה; ומקום שהוכח – בכל משא ומתן משפטי, שנקטו בו על אדם מכוח תקפה של תקנת המשנה הזאת, כי היה נוכח – בזמן הנדון – בבניינים, במקום, בכלי־הרכב, באנייה או באווירון הנוגעים בדבר, או בשכנותם, תהיה התביעה רשאית להביא אותה ראייה נוספת לאפיו של אותו אדם (ובכלל זה ראייה כי נתחייב בדין לשעבר על עבירה, כל־שהיא), שתהיה נוטה להראות כי היה נוכח כך לכל תכלית כזאת.
{{ח:תת|(3)}} כל אדם, המשתוטט בשכנותו של מקום כל־שהוא, שעליו חלה התקנה הזאת מעיקרה, או כל כלי־רכב, אנייה או אווירון כאלה הנ״ל, והוא ממשיך להשתוטט בשכנות ההיא לאחר שדרש ממנו חבר לחילות הממשלה או שוטר לעזוב אותם, יאשם בעבירה על התקנות האלה.
{{ח:תת|(4)}} המקומות, שעליהם חלה התקנה הזאת מעיקרה, הם מקומות המשמשים או המיוחדים –
{{ח:תתת|(א)}} לאחד מצרכיו של שירות הממשלה או להגנה, או
{{ח:תתת|(ב)}} לביצועו של כל שירות עיקרי.

{{ח:קטע2|חלק יג-א|חלק י״ג־א{{ח:הערה|׳}} – פיקוח על סימנים שעל כלי־רכב של מנוע ועל צבעם|תיקון: 1946-2}}

{{ח:סעיף|127א||תיקון: 1946-2, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|127ב||תיקון: 1946-2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|127ג||תיקון: 1946-2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|127ד||תיקון: 1946-2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|127ה||תיקון: 1946-2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק יד|חלק י״ד – קביעות שונות}}

{{ח:סעיף|128||תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|129|צווים לפתוח ולסגור מקומות|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} מפקד צבאי רשאי – בצו –
{{ח:תתת|(א)}} אם נראה לו הדבר נחוץ או מועיל לעשות כן לטובת שלומו של הציבור, הגנתה של ישראל, קיומו של הסדר הציבורי, או קיומם של ההספקה או השירותים החיוניים לכלל – לדרוש מבעליהם או ממנהליהם של חנויות או של עסקים בדרך־כלל, או של כל מין של חנויות או של עסקים, או של כל חנויות או עסקים נקובים, שיש לו טעם להיות סבור בהם כי נסגרו עקב סגירה מאורגנת או כללית של עסקים – בין בכל השטח שלו ובין בכל עיר, כפר, שכונה או רחוב נקובים – כי יפתחום ויעסקו בעסקים כרגיל.
{{ח:תתת|(ב)}} אם נראה לו הדבר נחוץ או מועיל לעשות כן לטובת שלומו של הציבור, הגנתה של ישראל או קיומו של הסדר הציבורי, לדרוש מן המחזיקים במקומות מכל מין או סוג נקובים, או במקומות נקובים – בכל רחבי השטח שלו או בכל עיר, כפר, שכונה, או רחוב נקובים – כי יסגרום, יחד עם כל שערים או פתיחות אחרות המובילים אליהם וישמרום סגורים במשך אותה תקופה שתהיה עשוייה להינקב.
{{ח:תת|(2)}} כל אדם, המפר צו כל־שהוא לפי התקנה הזאת, יאשם בעבירה על התקנות האלה.

{{ח:סעיף|130|שירות טלפון|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} שר הבטחון רשאי לקבוע קביעות בצו לשם צמצום השימוש בשירות הטלפון כדי אותם בני־אדם או מיני בני־אדם, שיראם ראויים לכך, או לשם הסדרת השימוש בשירות הטלפון או הטלת תנאים על־כך, ונוסף על־כך יכול כל צו כזה לקבוע קביעות לשם כפיית הצו מתוך הרשאה לסלק קווי טלפון או מכשירים ולהיכנס לרכוש לתכלית ההיא או לעניין אחר.
{{ח:תת|(2)}} כל אדם, שיפר צו כל־שהוא אשר ניתן לפי תקנת־משנה (1) או תנאי כל־שהוא שהוטל בכל צו כזה, יאשם בעבירה על התקנות האלה.

{{ח:סעיף|131||תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|132|כוח לעצור בני־&lt;wbr&gt;אדם חשודים|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} חדל אדם כל־שהוא – כשחוקרים אותו שוטר או חבר לחילות הממשלה, הפועלים בשעת מילוי חובתם מכוח תפקידם – מלהניח את דעתם של השוטר או החבר לחילות הממשלה בדבר זיהותו או בדבר תכליות שלשמן הוא שוהה במקום שבו נמצא, יהיו השוטר או החבר לחילות הוד רוממות רשאים – אם חושדים הם באדם ההוא שפעל או שהוא עומד לפעול באופן כל־שהוא העשוי לפגוע בשלומו של הציבור או בהגנתה של ישראל או בקיומו של הסדר הציבורי – לאסרו ולעצרו עד שתיערכנה חקירות.
{{ח:תת|(2)}} לא ייעצר שום אדם – לפי הכוחות שהוענקו בתקנה הזאת – למשך תקופה שתעלה על עשרים וארבע שעות, אלא בהרשאתו של שוטר בן דרגה שאינה נמוכה מדרגת מפקח {{ח:הערה|[במקור: אינספקטור]}}, או – מתוך כפיפות למה שנקבע להלן – למשך תקופה של ארבעים ושמונה שעות בסך־הכול:
{{ח:תת}} בתנאי שאם נוכח שוטר כזה הנ״ל לדעת, אי־אפשר להשלים את החקירות הדרושות במשך תקופה של ארבעים ושמונה שעות, יהיה רשאי שוטר בן דרגה שאינה נמוכה מדרגת מפקח משטרה {{ח:הערה|[במקור: אינספקטור]}} להרשות כי האדם העצור ייעצר מעצר נוסף למשך תקופה נוספת, שלא תעלה על שבעה ימים, ואולם עם מתן כל הרשאה כזאת יודיע תיכף ומיד את הנסיבות למפקח הכללי {{ח:הערה|[במקור: לאינספקטור הכללי]}} של המשטרה.
{{ח:תת|(3)}} כל אדם, שנעצר לפי הכוחות אשר הוענקו בתקנה הזאת, יהיו רואים אותו כמי שנמצא במשמר שבהיתר, ואפשר לעצרו בכל בית־סוהר, או בכל תחנת־משטרה, או בכל מקום אחר כיוצא באלה, שהורה לתכלית זו – בין בדרך־כלל ובין במיוחד – בידי שר הבטחון.

{{ח:סעיף|133|חקירות מקרי מות וכו׳|תיקון: 1948-2, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(2)}} למרות כל דבר הכלול בחוק כל־שהוא – מקום שמת חבר לחילות הממשלה בישראל בכל דרך או בכל נסיבות שהן, יהיה מותר לרופא צבאי להוציא תעודת אישור־מיתה בדבר אותו אדם, ואותה תעודת־אישור – לאחר שתיחתם חתימת־אישור משם הקצין המפקד – תשמש הרשאה מלאה ומספקת כדי לקבור את חללו של אותו אדם.
{{ח:תת|(3)}} למרות כל דבר הכלול בכל חוק, יהיה מותר למפקד צבאי לצוות כי גוויתו של כל אדם תקבר באותו מקום שהמפקד הצבאי יורה. המפקד הצבאי רשאי באותו צו להורות מי ומי יקבור אותה הגוויה ובאיזו שעה תיקבר. הצו האמור יהיה הרשאה מלאה ומספקת לקבורתה של אותה גוויה, וכל אדם העובר על אותו הצו או מפריע לו יאשם בעבירה על התקנות האלה.

{{ח:סעיף|133א|פינוי לשם הבטחת שלום הציבור|תיקון: 1947-2, 1947-5, תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} אם יהיה שר הביטחון סבור כי לשם הבטחת שלום הציבור או קיום סדרי הציבור יהיה מן המועיל, כי –
{{ח:תתת|(א)}} יפונו מישראל חבר בני־אדם, ששירותם בלתי־חיוני, ואינם אזרחי ישראל, או
{{ח:תתת|(ב)}} בני־אדם, או סוגי בני־אדם, כל שהם – להבדיל מבני־אדם המפונים כן – יהיו כפופים להוראות המועילות להבטחת שלומם האישי,
{{ח:תת}} או אם יהיה שר הביטחון סבור כי מן המועיל כנ״ל שיינקטו אותם שני הצעדים גם יחד, רשאי הוא להורות את המזכיר הראשי לגשת לביצוע הדברים הנ״ל בהתאם לכך ולאחר־מכן –
{{ח:תתת|(I)}} אם מורה שר הביטחון כי תינקט פעולה בהתאם לפסקה (א) שלעיל יהיה המזכיר הראשי רשאי לגרום לכך שתימסר לאדם כל־שהוא, שנוכחותו בישראל תיראה לו בלתי־חיונית ושאינו אזרח ישראל, הודעה הנותנת לו הוראות להבטחת פינויו מישראל;
{{ח:תתת|(II)}} אם מורה שר הביטחון כי תינקט בפעולה בהתאם לפסקה (ב) שלעיל, יהא המזכיר הראשי רשאי לגרום לכך שתימסרנה לאדם כל־שהוא אותן הוראות שיהיה עשוי לראותן מועילות להבטחת שלומו האישי, וכל אדם המגיע לישראל ימלא אחר כל הוראות שתינתנה לו מאת פקיד עלייה או שוטר כל־שהם להבטחת שלומו האישי עד־אשר תימסרנה לו הוראות מטעם המזכיר הראשי כאמור לעיל.
{{ח:תת|(2)}} כל הוראות שמיומר בהן כי הן הוראות מאת המזכיר הראשי כנ״ל, יהיו מניחים שהן הוראות כאלה, אלא־אם יוכח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|(3)}} מפר אדם כל־שהוא, שנמסרו לו הוראות כנ״ל, אותן הוראות כל־שהן, יאשם בעבירה על התקנות האלה, ושוטר כל־שהוא או חבר כל־שהוא לחילות הממשלה יהיו רשאים לנקוט ביחס לאותו אדם בכל פעולה, העשוייה להיות נאותה להגשמת התכלית, שלה צופות אותן הוראות.

{{ח:סעיף|134||תיקון: תש״ח, תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|135||תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|135א||תיקון: 1946, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|136|ידיעות בעלות ערך צבאי|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} כל אדם אשר בשעה שאינו חבר לחילות הממשלה או חבר לחיל המשטרה, הפועלים בשעת מילוי חובתם מכוח תפקידם –
{{ח:תתת|(א)}} משיג, או
{{ח:תתת|(ב)}} רושם רשומה, או
{{ח:תתת|(ג)}} מודיע לאדם אחר כל־שהוא או מפרסם, או
{{ח:תתת|(ד)}} אוחז בידו תעודה כל־שהיא, או כל רשומה אחרת שהיא, המכילות –
{{ח:תת}} כל ידיעות שהינן, או מיומרות שהינן, ידיעות בדבר כל עניין מן העניינים הבאים, היינו, מספרם, תיאורם, זיונם, ציודם, סידורם, תנועתם או מצבם של כל חיל מחילות הממשלה או שוטריה, או אניותיהם, כלי־רכבם או אווירוניהם, או פעולותיהם, או פעולותיהם המתוכנות לעתיד, או שבוייהם, או תחמושת־המלחמה אשר להם או כל אמצעים להגנתו או לביצורו של מקום כל־שהוא לשם הממשלה, או כל ידיעות אחרות שנודע להן, או מיומר בהן שנודע להן, ערך צבאי, יאשם בעבירה על התקנות האלה.
{{ח:תת|(2)}} בלי לפגוע בכללותה של פסקה (ג) של תקנת־משנה (1) יהיו רואים אדם, הנותן או שולח אות הנראה או אות אחר או בשורת־הודעה בכל אמצעי שהוא, או בא בקשרים עם כל אדם אחר באותו אופן או באותן נסיבות או באותם אמצעים, שבהם הוא עלול להעביר ידיעות לאדם כל־שהוא כאילו מסר את הידיעות לאדם אחר בגדר מובנה של הפסקה.

{{ח:סעיף|137|נשק־&lt;wbr&gt;אש וכו׳|תיקון: 1947-11}}
{{ח:תת|(1)}} מפקד צבאי רשאי – בצו –
{{ח:תתת|(א)}} לאסור, לצמצם או להסדיר את קנייתם ומכירתם של נשק־אש, תחמושת או חמרי נפץ, או את העיסוק בהם בדרך אחרת, בשטח הנקוב בצו;
{{ח:תתת|(ב)}} להורות לכל אדם, שבאחיזתו או במשמרו נמצאים – בשטח הנקוב בצו – נשק־אש, תחמושת או חמרי־נפץ, שישמרם במקומות שנתאשרו בהתאם לצו;
{{ח:תתת|(ג)}} לבטל או להתלות כל רשיון, שהוצא לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה#סעיף 3|סעיף 15 של פקודת נשק־האש}}, או כל רשיון לשאת נשק־אש או להשתמש בו, שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|הפקודה ההיא}}, או להורות שתהיה נודעת נפקות לכל רשיון כזה מתוך כפיפות לאותם תנאים, שיהיו עשויים להינקב בצו, ורשאי להחרים ולעכב כל נשק־אש שבגינו הוצא רשיון כזה.
{{ח:תת|(2)}} כל אדם, המפר צו כל־שהוא שניתן לפי תקנת־משנה (1), יאשם בעבירה על התקנות האלה.
{{ח:תת|(3)}} רשות הנותנת רשיונות לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|פקודת נשק־אש}} או מפקד צבאי רשאים להעניק לכל אדם רשיון לשאת נשקי־אש, אחד או רבים, שפרטיהם יהיו רשומים ברשיון, מתוך כפיפות לאותם תנאים שיהיו רשומים כנ״ל. כל אדם, המפר כל תנאי כזה, יאשם בעבירה על התקנות האלה.
{{ח:תת|(4)}} למרות כל דבר הכלול {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|בסעיף 11 של פקודת נשק־האש}} יהיה מותר להעניק רשיון לשאת רובה־ציד לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|הפקודה ההיא}} לאדם כל־שהוא, אף־על־פי שהלה אינו מחזיק ברשיון־ציד לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|הפקודה ההיא}}.
{{ח:תת|(5)}} בתקנה הזאת יכלול המונח ”חומר־נפץ“ כל חמרי־נפץ וחמרי־נפץ מפוצצים להבדיל מאבקת־שרפה שחורה, כפי שהוגדרה {{ח:חיצוני|תקנות המלאכות והתעשיות (יצור אבקת-שריפה שחורה)|בתקנות המלאכות והתעשיות (יצור אבקת־שריפה שחורה), 1940}}; ויכלול גם חנקת־נתרן (ניטרת צ׳ילי), חנקת־אמוניון, ניטרו־נפטלינים, ניטרו־בנזינים, ניטרו־טולואנים, ניטרו־גליסרינים, ניטרו־גלוקוזים, ניטרו־צלולוזים וניטרו־פינולים.

{{ח:סעיף|137א||תיקון: 1947-11, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|137ב||תיקון: 1947-11, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|137ג||תיקון: 1948-5, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|138||תיקון: תשי״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|138א|שליטה על ספינות במים הטריטוראליים של ישראל|תיקון: 1948, 1948-3, תש״ח, תש״ח־2, תש״ט}}
{{ח:תת|(I)}} רשות הנמלים, כמוגדרת {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים}}, רשאית לאסור על כל אנייה מלהיכנס לשום מבוא־ים, שום חלק של מבוא־ים, או שום חלק של המים הטריטוריאליים של ישראל.
{{ח:תת|(II)}} רשות הנמלים, כמוגדרת {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת־הנמלים}}, רשאית להורות את רב־חובלה של אנייה, או שום אדם הממונה על אנייה או עובד בה – שבתחומי המים הטריטוריאליים של ישראל – ללכת אל כל מבוא־ים או כל מעגן או מקום־עגינה ליד רציף שבתחומי כל מבוא־ים של ישראל, ורשאית היא ליתן הוראות בדבר האופן והזמן שבהם ילך באנייתו אל שום אנייה, רצופת, מזח או מקום אחר בישראל, או יקרב אליהם או ינוח לצידם או ינוע מהם; בדבר האנייה, הרצופת, הרציף, המזח או המקום האחר שילך אליהם באנייתו, כדי להוריד בה או להעלות ממנה נוסעים, או לטעון בה או לפרוק ממנה סחורות; בדבר טיב הסחורות שיטען או יפורק אל, מן או ליד האנייה, הרצופת, הרציף, המזח, או בדבר דרך הורדתם של נוסעים או סחורות בשום אנייה או דרך העלתם ממנה.
{{ח:תת}} רשות הנמלים רשאית כמו כן לצוות על רב־חובלה או כל אדם שבפיקוחו או בהדרכתו נמצאת האנייה בתוך תחומי המים הטריטוריאליים של ישראל להעמיס מחדש כל סחורות שפורקו בישראל או במים הטריטוריאליים האמורים, ואשר לדעת רשות הנמלים, לא היה צריך לפרקם, או רשאית לצוות על רב־חובלה או האדם האמורים לא לפרוק כל סחורות בישראל במים טריטוריאליים שלה, או רשאית לצוות לרב־חובלה או לאדם האמורים להוביל את האנייה מיד אל מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל ולהורות את הדרך שבה תובל האנייה כך.
{{ח:תת|(III)}} רב־חובלה של – או אדם הממונה על – שום אנייה, המפרים שום איסור שהותקן לפי תקנת־משנה (I) של התקנה הזאת, ורב־חובלה של אנייה, או שום אדם הממונה על אנייה או עובד בה, החדלים מלציית לשום הוראה, שניתנה לפי תקנת־משנה (II) של התקנה הזאת, יאשמו בעבירה על התקנה הזאת, ויהיו צפויים למאסר לפרק־זמן שלא יעלה על שמונה שנים או לקנס שלא יעלה על אלפיים לירות, או לאותם שני הענשים כאחד.
{{ח:תת|(IV)}} התקנה הזאת באה להוסיף על קביעותיה של {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים}} ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|139|פגיעות ברכוש וכו׳|תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(התקנה בטלה למעט לעניין הסמכויות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 72|בתקנות 72}}, {{ח:פנימי|סעיף 74|74 עד 77}}, {{ח:פנימי|סעיף 119|119}} {{ח:פנימי|סעיף 145|ו־145}}):}}
{{ח:תת|(1)}} כל אדם, אשר בשעה שאינו חבר לחילות הממשלה או חבר לחיל־המשטרה, הפועלים בשעת מילוי חובתם מכוח תפקידם –
{{ח:תתת|(א)}} פוגע, או עושה פעל כל־שהוא המחושב לפגוע, או למנוע את השימוש או הפעולה הנאותים, בכל בניין ציבורי, מסילת־ברזל, תעלה, גשר, דרך, מסילת־טראם, כלי־רכב, קו טלגראף או טלפון או מכשיר אלחוטי, כבל או מוסדה, מכרה, חנות, בית־חרושת, מפעל־מים, תחנה מחוללת חשמל, או כל מפעל או מוסדה המשמשים או מוסגלים לשמש למדורם, להספקתם, להחסנתם או להעברתם של מזון, דלק, תחמושת, מים, אור, חום או כוח, או
{{ח:תתת|(ב)}} מתקרב, או נמצא בשכנות, או נכנס לכל מקום או רכוש כאלה הנ״ל, מתוך התכוונות לפגוע בהם,
{{ח:תת}} יאשם בעבירה על התקנות האלה, אלא־אם יוכיח שפעל בהרשאה מותרת או בהזדמנות מותרת.
{{ח:תת|(2)}} לצרכיה של פסקה (ב) מתקנת־משנה (1) יהיו רואים אדם כאילו הוא מתכוון לעשות מעשה־פגיעה כמתואר בפסקה האמורה אם עקב היותו אוחז בכל חפץ נפיץ או מבעיר או נשק העלול לגרום מיתה או קלע מסוכן, או עקב נסיבות המקרה באופן אחר, או עקב התנהגותו, בא בית־המשפט לכלל דעה שכוונתו היתה לעשות אותו מעשה־פגיעה.

{{ח:סעיף|139א||תיקון: 1946-8, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|140|הפרעה|תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(התקנה בטלה למעט לעניין הסמכויות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 72|בתקנות 72}}, {{ח:פנימי|סעיף 74|74 עד 77}}, {{ח:פנימי|סעיף 119|119}} {{ח:פנימי|סעיף 145|ו־145}}):}}
{{ח:ת}} כל אדם, המפריע לחבר לחילות הממשלה או לשוטר כל־שהם, הפועלים בשעת מילוי חובתם מכוח תפקידם, או לכל אדם המשתמש בכוחות כל־שהם או המבצע חובות כל־שהן, שהוענקו לו או הוטלו עליו בתקנות האלה, או בכל צווים, הוראות, דרישות או הודעות שלפיהן, או הממלא באופן אחר תפקידים מותרים הקשורים אל שלומו של הציבור, הגנתה של ישראל, קיומו של הסדר הציבורי או לקיומם של ההספקה או השירותים החיוניים לכלל, יאשם בעבירה על התקנות האלה.

{{ח:סעיף|141||תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|142||תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|143||תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|143א||תיקון: 1946, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|143ב||תיקון: 1946, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|143ג||תיקון: 1946, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|143ד|מכשירי מסירה אלחוטיים|תיקון: 1946, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(התקנה בטלה למעט לעניין הסמכויות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 72|בתקנות 72}}, {{ח:פנימי|סעיף 74|74 עד 77}}, {{ח:פנימי|סעיף 119|119}} {{ח:פנימי|סעיף 145|ו־145}}):}}
{{ח:ת}} כל אדם שיהיו באחיזתו או בשליטתו כל מכשיר מסירה אלחוטי או כל חלק של מכשיר כזה, בלי שהורשה על־כך בתעודת־היתר שהוענקה בידי מפקד צבאי או מטעמו, או באופן אחר מאשר בהתאם לדבריה ולתנאיה של כל תעודת־היתר כזאת, יאשם בעבירה על התקנות האלה.

{{ח:סעיף|144|כח להשיג ידיעות}}
{{ח:תת|(1)}} כל אדם – לאחר שקיבל הוראה על־כך מאת מושל מחוז או מפקד צבאי, או בשמם – ימציא או יראה לאותם רשות או אדם, שיהיו עשויים להינקב בהוראה, כל אותם ידיעות או חפץ שברשותו, שהם ידיעות או חפץ, שבהם סבור האדם הנותן את ההוראה כי מן הנחוץ או המועיל – לטובת שלומו של הציבור, ההגנה או קיומו של הסדר ציבורי – לקבלם או לבחנם, ואם מפר אדם כל־שהוא כל הוראה כזאת, יאשם בעבירה על התקנות האלה.
{{ח:תת|(2)}} תביעה על עבירה לפי התקנה הזאת לא תיערך אלא בהסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|145|כניסה לקרקע ובדיקתה|תיקון: תש״ח}}
{{ח:ת}} כל חבר לחילות הממשלה, הפועל בשעת מילוי חובתו מכוח תפקידו, וכל אדם שהרשוהו על־כך מושל מחוז או מפקד צבאי –
{{ח:תת|(א)}} רשאים להיכנס לכל קרקע לצורך שימוש בכוח מן הכוחות, שהוענקו לגבי הקרקע ההיא בתקנות האלה,
{{ח:תת|(ב)}} רשאים להיכנס לכל קרקע ולבדקה, כדי להחליט אם יש להשתמש באחד מאותם הכוחות לגבי הקרקע, ואם יש – באיזה אופן, וכן
{{ח:תת|(ג)}} רשאים הם לעבור על־פני כל קרקע (עם בעלי־חיים וכלי־רכב או בלעדיהם) לשם תכלית כל־שהיא הקשורה אל הבטחת שלומו של הציבור, הגנתה של ישראל, קיומו של הסדר הציבורי או דיכויים של התקוממות, מרד או מהומה או קיומם של ההספקה או השירותים החיוניים לכלל.

{{ח:סעיף|146||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|146א||תיקון: 1946, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|147||תיקון: תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|147א||תיקון: 1947-15, תש״ט־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|חלק טו|חלק ט״ו – שטחים נתונים לשליטה|תיקון: 1947-3, 1947-7}}

{{ח:סעיף|148||תיקון: 1947-3, 1947-7, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|149||תיקון: 1947-3, 1947-7, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|150||תיקון: 1947-3, 1947-7, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|151||תיקון: 1947-3, 1947-7, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|152||תיקון: 1947-3, 1947-5, 1947-7, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|153||תיקון: 1947-3, 1947-5, 1947-7, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|154||תיקון: 1947-3, 1947-7, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|155||תיקון: 1947-3, 1947-7, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|156||תיקון: 1947-3, 1947-7, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|157||תיקון: 1947-3, 1947-7, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|158||תיקון: 1947-3, 1947-7, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|159||תיקון: 1947-3, 1947-7, תש״ח, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|160||תיקון: 1947-3, 1947-7, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|161||תיקון: 1947-3, 1947-7, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|162||תיקון: 1947-7, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:חתימות|22 בספטמבר, 1945}}
* '''ג׳.ו.ו. שאו'''&lt;br&gt;מנהל ענייני הממשלה
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי עונשין|בוויקיפדיה=תקנות ההגנה (שעת חירום)|בכנסת=2001267}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>fa1q2fxez37v61qdflg2dv5sc5iigqj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק העונשין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>183646</id>
    <revision>
      <id>1418701</id>
      <parentid>1413640</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T09:30:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418698]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="592176" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק העונשין, תשל״ז–1977}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000479}} '''נוסחים קודמים:''' ''פקודת החוק הפלילי, 1936:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1936, תוס׳ 1, 263|פקודת החוק הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561085.pdf}}; {{ח:תיבה|1937, 206|ת״ט}}, {{ח:תיבה|650|ת״ט}}; {{ח:תיבה|1937, תוס׳ 1, 251|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561217.pdf}}; {{ח:תיבה|1939, תוס׳ 1, 151|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561532.pdf}}; {{ח:תיבה|1940, 626|ת״ט}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 1, 32|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562016.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562076.pdf}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 127|פקודת תחוקת־הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562175.pdf}}; {{ח:תיבה|1946, תוס׳ 1, 199|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562390.pdf}}; {{ח:תיבה|1947, תוס׳ 1, 1|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562437.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״י, 287|חוק גיל הנישואין|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208167.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״א, 248|חוק שיווי זכויות האישה|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209710.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 127|חוק לתיקון דיני עונשין (עבירות שוחד)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_203718.pdf}}, {{ח:תיבה|144|חוק לתיקון דיני עונשין (תקיפת שוטרים)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209206.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 46|תיקון לפקודת העמדת עבריינים במבחן|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209028.pdf}}, {{ח:תיבה|51|תיקון (שילוח אש בכלי רכב ובכלי טיס)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209291.pdf}}, {{ח:תיבה|238|חוק לתיקון דיני עונשין (דרכי ענישה)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_203726.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 71|תיקון (פריצה לבנינים)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_203727.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 44|תיקון (השחתת פניהם של מקרקעין)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209290.pdf}}, {{ח:תיבה|88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209205.pdf}}, {{ח:תיבה|155|חוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208115.pdf}}, {{ח:תיבה|178|חוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 145|חוק לתיקון דיני עונשין (ריבוי נישואין)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209203.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 54|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210372.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 24|חוק בתי המשפט (עבירות שעונשן מוות)|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208144.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 36|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209289.pdf}}, {{ח:תיבה|79|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209201.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 84|תיקון מס׳ 5 לדיני העונשין (דרכי ענישה)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209216.pdf}}, {{ח:תיבה|132|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209195.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 55|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209287.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517988.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 11|תיקון לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מעצר וחיפושים)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209288.pdf}}, {{ח:תיבה|51|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209286.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208474.pdf}}, {{ח:תיבה|181, 183|חוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211740.pdf}}, {{ח:תיבה|245|חוק לשון הרע|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208497.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 64|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209285.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 194|חוק לתיקון דיני הראיות|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209380.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 31|חוק ועדות חקירה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208334.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 81|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209284.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209283.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 138|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209282.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 143|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209281.pdf}}, {{ח:תיבה|150|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317409.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 78|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209280.pdf}}, {{ח:תיבה|122|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209279.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 71|חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת הריון)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209189.pdf}}. ''עבירות שוחד:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 126|חוק לתיקון דיני עונשין (עבירות שוחד)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_203718.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 26|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209211.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 90|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209210.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 149|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209208.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209207.pdf}}. ''תקיפת שוטרים:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 144|חוק לתיקון דיני עונשין (תקיפת שוטרים)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209206.pdf}}. ''ביטול עונש מוות על רצח:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 74|חוק לתיקון דיני עונשין (ביטול עונש מוות על רצח)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209202.pdf}}. ''עובדי הציבור:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 145|חוק החברות הממשלתיות|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_211671.pdf}}. ''פקודת הסודות הרשמיים:'' {{ח:תיבה|חא״י, כרך ב׳, פרק ק׳, עמ׳ 1003|פקודת הסודות הרשמיים|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563485.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1945, תוס׳ 1, 141|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562192.pdf}}. ''בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ז, 172|חוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 42|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209198.pdf}}. ''ריבוי נישואין:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 144|חוק לתיקון דיני עונשין (ריבוי נישואין)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209203.pdf}}. ''העלמת עבירות:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 207|חוק לתיקון דיני העונשין (העלמת עבירות)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209204.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317399.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 24|ת״ט}}. ''עבירות זנות:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ב, 78|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209201.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 146|תיקון מס׳ 35 לפקודת החוק הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209281.pdf}}. ''עבירות מרמה, סחיטה ועושק:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ג, 130|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209195.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 22|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209196.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 145|תיקון מס׳ 35 לפקודת החוק הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209281.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 97|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209194.pdf}}. ''משחקים אסורים, הגרלות והימורים:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ד, 44|חוק לתיקון דיני עונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209193.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 143|חוק להסדר ההימורים בספורט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211662.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 222|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209192.pdf}}. ''שימוש ברכב בלי רשות:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ד, 78|חוק לתיקון דיני עונשין (שימוש ברכב בלי רשות)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209200.pdf}}. ''דרכי ענישה:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 234|חוק לתיקון דיני עונשין (דרכי ענישה)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_203726.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517959.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 229|חוק השיפוט הצבאי|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 19|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209218.pdf}}, {{ח:תיבה|115|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209217.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 80|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209216.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 181, 183|חוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211740.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 16|חוק לתיקון דיני העונשין (שכר עבירה)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209197.pdf}}, {{ח:תיבה|25|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209215.pdf}}. ''דרכי ענישה [נוסח משולב]:'' {{ח:תיבה|ס״ח תש״ל, 109|חוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_311011.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 122|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209214.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 44|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209213.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 11|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209212.pdf}}. ''עבירות חוץ:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ז, 7|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות חוץ)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209178.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 115|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209177.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 274|חוק מרשם האוכלוסין|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208943.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 12|תיקון מס׳ 8 לחוק הבחירות לכנסת|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208034.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 52|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209176.pdf}}. ''עבירות חוץ [נוסח משולב]:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ג, 36|חוק לתיקון דיני עונשין (עבירות חוץ) [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_311015.pdf}}, {{ח:תיבה|360|חוק הספנות (ימאים)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209012.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 36|תיקון מס׳ 6 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209320.pdf}}, {{ח:תיבה|132|חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208422.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 52|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209175.pdf}}, {{ח:תיבה|111|חוק הפיקוח על המטבע|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208941.pdf}}. ''הפסקת הריון:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ז, 70|חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת הריון)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209189.pdf}}. ''פקודת עבודת עונשין:'' {{ח:תיבה|חא״י, כרך ב׳, פרק ק״ו, עמ׳ 1902|פקודת עבודת־עונשין|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563501.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ז, 124|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209228.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 80|תיקון מס׳ 21 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}. ''פקודת ההצגות הצבוריות (בקורת):'' {{ח:תיבה|חא״י, כרך ב׳, פרק קכ״ג, עמ׳ 1240|פקודת ההצגות הצבוריות (בקורת)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563571.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937 תוס׳ 1, 98|פקודת ההוצאה המחודשת של החוקים (תקונים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561094.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ט, 42|חוק להשעיית תוקפה של פקודת ההצגות הציבוריות (ביקורת)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 209|תיקון מס׳ 35 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210890.pdf}}.

'''נוסח מאוחד:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ז, 226|חוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_311018.pdf}}, {{ח:תיבה|322|תיקון לתחילת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_311019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 50|חוק לתיקון דיני עונשין (פיתוי להמרת הדת)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209191.pdf}}, {{ח:תיבה|53|חוק לתיקון דיני עבירות חוץ|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209175.pdf}}, {{ח:תיבה|111|חוק הפיקוח על המטבע|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208941.pdf}}, {{ח:תיבה|113|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317351.pdf}}, {{ח:תיבה|114|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317352.pdf}}, {{ח:תיבה|146|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317353.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209188.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 38|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209187.pdf}}, {{ח:תיבה|43|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209186.pdf}}, {{ח:תיבה|150|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317354.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 3|חוק שירות הציבור (מתנות)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209628.pdf}}, {{ח:תיבה|40|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209190.pdf}}, {{ח:תיבה|60|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209184.pdf}}, {{ח:תיבה|62|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209182.pdf}}, {{ח:תיבה|95|חוק הרבנות הראשית לישראל|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209384.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209181.pdf}}, {{ח:תיבה|129|חוק מטבע השקל|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208942.pdf}}, {{ח:תיבה|136|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317355.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 4|תיקון לפקודת הטלגרף האלחוטי|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208414.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209180.pdf}}, {{ח:תיבה|196|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208130.pdf}}, {{ח:תיבה|197|תיקון מס׳ 6 לפקודת הראיות|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209375.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 58|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209179.pdf}}, {{ח:תיבה|130|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209749.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 156|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210231.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 219|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_211751.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 80|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}, {{ח:תיבה|160|תיקון מס׳ 21 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210752.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317356.pdf}}, {{ח:תיבה|62|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210534.pdf}}, {{ח:תיבה|64|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210563.pdf}}, {{ח:תיבה|185|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210677.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 87|תיקון מס׳ 3 לפקודת הסמים המסוכנים|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210676.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 10|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211672.pdf}}, {{ח:תיבה|44|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210770.pdf}}, {{ח:תיבה|90|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210722.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 11 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210772.pdf}}, {{ח:תיבה|156|הוראות מיוחדות לעניין צווי החזקה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210818.pdf}}, {{ח:תיבה|196|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211777.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 34|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211743.pdf}}, {{ח:תיבה|104|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210790.pdf}}, {{ח:תיבה|176|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211744.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211732.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210890.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 78|תיקון מס׳ 2 לחוק שיקים ללא כיסוי|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210891.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211742.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 59|חוק צער בעלי חיים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210735.pdf}}, {{ח:תיבה|264|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210988.pdf}}, {{ח:תיבה|305|חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211118.pdf}}, {{ח:תיבה|348|תיקון מס׳ 39 (חלק מקדמי וחלק כללי)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203772.pdf}}, {{ח:תיבה|365|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_ec_317357.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 168|תיקון מס׳ 19 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211601.pdf}}, {{ח:תיבה|374|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211203.pdf}}, {{ח:תיבה|390, 390|תיקון מס׳ 43 (התאמת דיני העונשין לחלק המקדמי ולחלק הכללי)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211214.pdf}}, {{ח:תיבה|391, 392|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203776.pdf}}, {{ח:תיבה|392|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211215.pdf}}, {{ח:תיבה|400|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_ec_317358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 16|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211273.pdf}}, {{ח:תיבה|42|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211323.pdf}}, {{ח:תיבה|241|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211286.pdf}}, {{ח:תיבה|241|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211287.pdf}}, {{ח:תיבה|351|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211339.pdf}}, {{ח:תיבה|384|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317359.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 270|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211526.pdf}}, {{ח:תיבה|316|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211545.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 157|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300197.pdf}}, {{ח:תיבה|194|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300273.pdf}}, {{ח:תיבה|215|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס׳ 26 והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300224.pdf}}, {{ח:תיבה|226|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300386.pdf}}, {{ח:תיבה|226|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300268.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 98|תיקון מס׳ 41 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300308.pdf}}, {{ח:תיבה|138|חוק לשחרור מוקדם של אסירים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300327.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300350.pdf}}, {{ח:תיבה|388|תיקון מס׳ 7 לחוק ההסגרה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300371.pdf}}, {{ח:תיבה|408|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300384.pdf}}, {{ח:תיבה|420|חוק שחרור על־תנאי ממאסר|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300385.pdf}}, {{ח:תיבה|448|תיקון מס׳ 32 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300393.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 15|תיקון מס׳ 64|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300424.pdf}}, {{ח:תיבה|32|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300433.pdf}}, {{ח:תיבה|411|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300488.pdf}}, {{ח:תיבה|422|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300494.pdf}}, {{ח:תיבה|422|תיקון מס׳ 68|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300495.pdf}}, {{ח:תיבה|448|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300505.pdf}}, {{ח:תיבה|487|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300522.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 58|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300579.pdf}}, {{ח:תיבה|58|תיקון מס׳ 71|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300619.pdf}}, {{ח:תיבה|59|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300580.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299860.pdf}}, {{ח:תיבה|534|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס׳ 26 והוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299794.pdf}}, {{ח:תיבה|536|חוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299946.pdf}}, {{ח:תיבה|570|תיקון מס׳ 2 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299743.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 18|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299945.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 78|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299774.pdf}}, {{ח:תיבה|452|תיקון מס׳ 79|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299634.pdf}}, {{ח:תיבה|521|תיקון מס׳ 80|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299609.pdf}}, {{ח:תיבה|532|תיקון מס׳ 4 לפקודת המבחן|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299779.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 14|תיקון מס׳ 82|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300991.pdf}}, {{ח:תיבה|34|תיקון מס׳ 83|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299696.pdf}}, {{ח:תיבה|104|תיקון מס׳ 84|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299749.pdf}}, {{ח:תיבה|715|תיקון מס׳ 85|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299712.pdf}}, {{ח:תיבה|750|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 11|תיקון מס׳ 46 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299997.pdf}}, {{ח:תיבה|22|תיקון מס׳ 88|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299846.pdf}}, {{ח:תיבה|54|תיקון מס׳ 89|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299880.pdf}}, {{ח:תיבה|230|תיקון מס׳ 90|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299660.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 2|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300035.pdf}}, {{ח:תיבה|38|תיקון מס׳ 8 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300136.pdf}}, {{ח:תיבה|84|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300632.pdf}}, {{ח:תיבה|316|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300109.pdf}}, {{ח:תיבה|464|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 7|חוק איסור מכירה של כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300060.pdf}}, {{ח:תיבה|216|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300120.pdf}}, {{ח:תיבה|217|תיקון מס׳ 97|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300706.pdf}}, {{ח:תיבה|608|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300695.pdf}}, {{ח:תיבה|662|תיקון מס׳ 99|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300911.pdf}}, {{ח:תיבה|812|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300697.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 236|תיקון מס׳ 101|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300891.pdf}}, {{ח:תיבה|240|תיקון מס׳ 102|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300905.pdf}}, {{ח:תיבה|325|תיקון מס׳ 103|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301131.pdf}}, {{ח:תיבה|384|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301127.pdf}}, {{ח:תיבה|385|תיקון מס׳ 105|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300790.pdf}}, {{ח:תיבה|402|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301154.pdf}}, {{ח:תיבה|505|חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301145.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 80|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|733|תיקון מס׳ 109|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300973.pdf}}, {{ח:תיבה|950|תיקון מס׳ 110|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301049.pdf}}, {{ח:תיבה|1026|תיקון מס׳ 111|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301119.pdf}}, {{ח:תיבה|1169|תיקון מס׳ 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301156.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 102|תיקון מס׳ 113|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300113.pdf}}, {{ח:תיבה|170|תיקון מס׳ 14 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301010.pdf}}, {{ח:תיבה|446|תיקון מס׳ 115|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301162.pdf}}, {{ח:תיבה|510|תיקון מס׳ 116|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301469.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 402|תיקון מס׳ 117|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 32|תיקון מס׳ 118|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306581.pdf}}, {{ח:תיבה|200|תיקון מס׳ 119|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313581.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 12|תיקון מס׳ 120 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315852.pdf}}, {{ח:תיבה|611|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|718|תיקון מס׳ 122|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338809.pdf}}, {{ח:תיבה|925|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}, {{ח:תיבה|946|תיקון מס׳ 2 לחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_344458.pdf}}, {{ח:תיבה|966|תיקון מס׳ 125|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_346552.pdf}}, {{ח:תיבה|1140|תיקון מס׳ 126|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348254.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 29|תיקון מס׳ 127|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_364292.pdf}}, {{ח:תיבה|331|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}, {{ח:תיבה|458|תיקון מס׳ 129|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381206.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 193|תיקון מס׳ 82 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491147.pdf}}, {{ח:תיבה|229|תיקון מס׳ 131|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491466.pdf}}, {{ח:תיבה|698|תיקון מס׳ 132|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501346.pdf}}, {{ח:תיבה|886|תיקון מס׳ 133 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504206.pdf}}, {{ח:תיבה|887|תיקון מס׳ 134|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504207.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 74|תיקון מס׳ 135|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_526460.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 136|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_526459.pdf}}, {{ח:תיבה|230|תיקון מס׳ 137|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}, {{ח:תיבה|235|חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528389.pdf}}, {{ח:תיבה|243|תיקון מס׳ 87 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528391.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 364|תיקון מס׳ 133 – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603476.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 472|תיקון מס׳ 140 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_613463.pdf}}, {{ח:תיבה|762|תיקון מס׳ 141|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622712.pdf}}, {{ח:תיבה|1014|תיקון מס׳ 143 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_646012.pdf}}, {{ח:תיבה|1024|תיקון מס׳ 92 – הוראת שעה לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_646007.pdf}}.

''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 1502|צו עונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}, {{ח:תיבה|2065|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 99|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 298|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 358|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}, {{ח:תיבה|940|צו העונשין (שירות לתועלת הציבור)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1234|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 486|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 993|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}. ''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״א, 769|צו העונשין (הוספת עבירות בתוספת הראשונה לחוק)}}. ''שירות לתועלת הציבור:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ם, 2|צו העונשין (שירות לתועלת הציבור)}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 726|צו העונשין (שירות לתועלת הציבור)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 727|צו העונשין (שירות לתועלת הציבור)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
הנוסח המאוחד של חוק זה מחליף את החוקים המפורטים {{ח:פנימי|לוחהשוואה|בלוחות ההשוואה}} שבסוף החוק. המספר העברי שליד כותרת השוליים מציין את מספר {{ח:פנימי|לוחהשוואה|לוח ההשוואה}} של החוק המוחלף והמספר שליד המספר העברי מציין את מספר הסעיף בחוק המוחלף ביחס לחוק זה. &lt;br&gt;

השנה שבסוגריים בכותרת שבסעיפים מציינת את השנה שבה תוקן הסעיף בחוק המוחלף {{ח:פנימי|לוחהשוואה|שבלוחות ההשוואה}} בסוף חוק זה.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק 0|חלק מקדמי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות יסוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תחולת דיני העונשין לפי זמן עשיית העבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תחולת דיני העונשין לפי מקום עשיית העבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: התחולה על עבירות־פנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: התחולה על עבירות־חוץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: העבירה הפלילית והאחריות לה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: היסוד העובדתי שבעבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: היסוד הנפשי שבעבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: אחריות קפידה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: אחריות פלילית של תאגיד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: העבירות לפי חומרתן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: עבירות נגזרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: הנסיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: צדדים לעבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: הוראות משותפות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: סייגים לאחריות פלילית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: סייגים לפליליות המעשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: דרכי ענישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א1|סימן א׳1: הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: מאסר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|סימן ב׳1: נשיאת מאסר בעבודת שירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: מאסר על תנאי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: קנס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד1|סימן ד׳1: שירות לתועלת הציבור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: התחייבות להימנע מעבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: פיצויים והוצאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ז|סימן ז׳: טיפול בקהילה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ח|סימן ח׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: הוראות להתאמת דיני העונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳: עבירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: בגידה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: פגיעה בכוחות מזויינים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: ריגול}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: סודות רשמיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: פגיעה ביחסי חוץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: סדרי דין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: פגיעות בסדרי המשטר והחברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: המרדה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א1|סימן א׳1: הסתה לגזענות או לאלימות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א2|סימן א׳2: עבירות שנאה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: התאגדויות והתקהלויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: הפרעות לשלום הציבור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: סכסוכי עבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: פגיעה במדינת חוץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו׳: שוד ים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ז|סימן ז׳: פגיעות ברגשי דת ומסורת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן ח׳: ריבוי נישואין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ט|סימן ט׳: בריונות ותקלות לציבור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן י׳: זנות ותועבה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|סימן י״א: מטרדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|סימן י״ב: משחקים אסורים, הגרלות והימורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: פגיעות בסדרי השלטון והמשפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: שיבוש עשיית משפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: העלמת עבירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: תקיפת שוטרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: עבירות בשירות הציבור וכלפיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: עבירות שוחד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: פגיעות בגוף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן א׳: גרימת מוות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳: הפסקת הריון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳: אחריות לשלום אדם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳: סיכון החיים והבריאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן ה׳: עבירות מין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ו|סימן ו׳: עבירות כלפי קטינים ונכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ו1|סימן ו׳1: פגיעה בקטינים ובחסרי ישע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ו2|סימן ו׳2: תקיפת זקנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ז|סימן ז׳: פגיעה בחירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י סימן ח|סימן ח׳: תקיפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: פגיעות ברכוש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א׳: גניבה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: עבירות מעין גניבה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: שוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: פריצה והתפרצות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: נכסים גנובים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ה1|סימן ה׳1: עבירות בקשר לרכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: עבירות מרמה, סחיטה ועושק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ז|סימן ז׳: הונאה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ח|סימן ח׳: הסגת גבול}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא סימן ט|סימן ט׳: היזק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: זיוף כספים ובולים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב סימן א|סימן א׳: שטרי כסף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|סימן ב׳: מטבעות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב סימן ג|סימן ג׳: בולים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: עבירות קלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: עבירות הכנה וקשר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|לוחהשוואה|לוח השוואה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע1|חלק 0|חלק מקדמי|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות יסוד|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|1|אין ענישה אלא לפי חוק|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על־פיו.

{{ח:סעיף|2|ענישה לפי חקיקת משנה|תיקון: תשנ״ד־4, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הסמכות להתקין תקנות לביצוע חוק, כוללת אף את הסמכות לקבוע עבירות על התקנות ועונשים על עשייתן; ואולם, עונש מאסר שנקבע בתקנה, תקופתו לא תעלה על ששה חודשים, ואם נקבע עונש קנס – לא יעלה שיעורו על הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים, למעט חוקי עזר של רשות מקומית{{ח:הערה|,}} טעונות אישור ועדה של הכנסת.

{{ח:סעיף|3|אין עונשין למפרע|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} חיקוק היוצר עבירה לא יחול על מעשה שנעשה לפני יום פרסומו כדין או יום תחילתו, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} חיקוק הקובע לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה, לא יחול על מעשה שנעשה לפני פרסומו כדין או לפני תחילתו, לפי המאוחר; אך אין רואים בעדכון שיעורו של קנס החמרה בעונש.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תחולת דיני העונשין לפי זמן עשיית העבירה|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|4|ביטול העבירה לאחר עשייתה|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה – תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם – יופסקו; ניתן גזר־דין – יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה.

{{ח:סעיף|5|שינוי חיקוק לאחר עשיית העבירה|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק־דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על הענין החיקוק המקל עם העושה; ”אחריות לה“ – לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט ולאחר מכן נקבע לאותה עבירה בחיקוק עונש, שלפי מידתו או סוגו הוא קל מזה שהוטל עליו – יהיה עונשו העונש המרבי שנקבע בחיקוק, כאילו הוטל מלכתחילה.

{{ח:סעיף|6|עבירות שהזמן גרמן|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} לא יחולו על עבירה לפי חיקוק שנקבע בו או לגביו שיעמוד בתוקפו לתקופה מסוימת, או שנובע מטיבו שהוא נתון לשינויים מזמן לזמן.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תחולת דיני העונשין לפי מקום עשיית העבירה|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|7|העבירות לפי מקומן|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} ”עבירת־פנים“ –
{{ח:תתת|(1)}} עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מעשה הכנה לעבור עבירה, נסיון, נסיון לשדל אחר, או קשירת קשר לעבור עבירה, שנעשו מחוץ לשטח ישראל, ובלבד שהעבירה, כולה או מקצתה, היתה אמורה להיעשות בתוך שטח ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} ”עבירת־חוץ“ – עבירה שאיננה עבירת־פנים.
{{ח:תת|(ג)}} ”שטח ישראל“, לענין סעיף זה – שטח הריבונות של מדינת ישראל כולל רצועת מימי־החופין שלה, וכן כל־השיט וכלי־הטיס הרשומים בישראל.

{{ח:סעיף|8|מיקומו של מחדל|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה במחדל, מקום ביצוע העבירה הוא המקום שבו היתה חובת העשייה טעונה קיום.

{{ח:סעיף|9|תנאי התחולה|תיקון: תשנ״ד־4, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תחולת דיני העונשין של ישראל, לרבות לענין עבירת־חוץ, אינה מסויגת על ידי דין זר או מעשה בית דין זר, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק.
{{ח:תת|(ב)}} לא תהיה העמדה לדין על עבירת־חוץ אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} דיני העונשין של ישראל לא יחולו עוד על עבירה, אם האדם נשפט עליה בחוץ לארץ לפי בקשת מדינת ישראל, ואם הורשע שם – גם נשא את עונשו עליה.
{{ח:תת|(ד)}} מקום שדיני העונשין של ישראל עשויים לחול מכוח מספר דרכי תחולה, תהיה תחולתם על פי התחולה הפחות מסויגת.

{{ח:סעיף|10|עונש שהוטל בחוץ לארץ|תיקון: תשנ״ד־4, תשס״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} נמצא בישראל אדם שנידון בחוץ לארץ בפסק דין חלוט, על עבירה שחלים לגביה דיני העונשין של ישראל ולא נשא שם את העונש כולו, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, במקום להעמידו לדין, לבקש מבית המשפט שיורה שהעונש שהוטל בחוץ לארץ או החלק ממנו שטרם בוצע שם, יבוצע בישראל, כאילו הוטל העונש בישראל בפסק דין חלוט; בצו כאמור בסעיף זה רשאי בית המשפט לקצר את תקופת המאסר שעל הנידון לשאת בישראל, ולהעמידה על תקופת המאסר המרבית שנקבעה בדיני העונשין של ישראל לעבירה שבשלה הוטל העונש, ובלבד שניתן לעשות כן לפי הסכם שבין מדינת ישראל לבין המדינה שבה הוטל העונש.
{{ח:תת|(ב)}} הוטל במדינה המבקשת על נידון כאמור בסעיף קטן (א) קנס או שהוא חויב בפיצוי לאדם אחר, נוסף על עונש המאסר, והודיעה המדינה המבקשת שהנידון טרם שילם את הקנס או את הפיצוי, או חלק מהם, יצווה בית משפט בישראל, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לחייבו בתשלום הקנס או הפיצוי, או חלקם, שטרם שולמו על ידיו במדינה המבקשת, כאילו הוטלו בישראל, והדין החל בישראל על אי תשלום קנס או פיצוי ועל גבייתם של אלה יחול לפי הענין; לענין סעיף זה, ”פיצוי לאדם אחר“ – פיצוי לאדם שניזוק מעבירת ההסגרה שבשלה הורשע הנידון במדינה המבקשת.
{{ח:תת|(ג)}} גבתה מדינת ישראל קנס או פיצוי כאמור בסעיף קטן (ב), תעביר אותו למדינה המבקשת בהתאם להסדר שייקבע בין מדינת ישראל למדינה המבקשת לענין זה, לרבות לענין ניכוי הוצאות לגביית הקנס או הפיצוי.

{{ח:סעיף|11|ניכוי עונש או מעצר|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} נשא אדם עונש בחוץ לארץ על עבירה, או היה נתון שם במעצר בגללה, ינוכה העונש או תקופת המעצר מן העונש שעליו לשאת בישראל בשל אותה עבירה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: התחולה על עבירות־פנים|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|12|עבירת פנים|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} דיני העונשין של ישראל יחולו על כל עבירת־פנים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: התחולה על עבירות־חוץ|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|13|עבירות נגד המדינה או העם היהודי|תיקון: תשנ״ד־4, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות־חוץ נגד –
{{ח:תתת|(1)}} בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או סודותיה;
{{ח:תתת|(2)}} סדרי המשטר שבמדינה;
{{ח:תתת|(3)}} הפעילות התקינה של רשויות המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} רכוש המדינה, כלכלתה או קשרי התחבורה והתקשורת שלה עם ארצות אחרות;
{{ח:תתת|(5)}} רכוש, זכויות או פעילות תקינה של איגוד או גוף שפורטו בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירות־חוץ נגד –
{{ח:תתת|(1)}} חיי אזרח ישראלי, תושב ישראל או עובד הציבור, גופו, בריאותו, חירותו או רכושו, באשר הוא כזה;
{{ח:תתת|(2)}} חיי יהודי, גופו, בריאותו, חירותו או רכושו, באשר הוא יהודי, או רכוש מוסד יהודי, באשר הוא כזה.
{{ח:תת|(ב1)}} דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירת חוץ שהיא עבירה על {{ח:חיצוני|חוק איסור הכחשת השואה|חוק איסור הכחשת השואה, התשמ״ו–1986}}.
{{ח:תת|(ג)}} ”איגוד או גוף“ לענין סעיף קטן (א)(5) –
{{ח:תתת|(1)}} ההסתדרות הציונית העולמית;
{{ח:תתת|(2)}} הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} קרן קיימת לישראל;
{{ח:תתת|(4)}} קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} גוף מבוקר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק מבקר המדינה [נוסח משולב], התשי״ח–1958}}.
{{ח:תת}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות איגודים או גופים נוספים לענין סעיף זה.

{{ח:סעיף|14|עבירות נגד אזרח ישראלי או תושב ישראל|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות־חוץ נגד חיי אזרח ישראלי או תושב ישראל, גופו, בריאותו או חירותו, שהעונש המרבי עליהן הוא מאסר שנה או יותר.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה העבירה בשטח הנתון לשיפוטה של מדינה אחרת, יחולו עליה דיני העונשין של ישראל רק בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא עבירה גם לפי דיני אותה מדינה;
{{ח:תתת|(2)}} אין חל לגבי העבירה סייג לאחריות פלילית לפי דיני אותה מדינה;
{{ח:תתת|(3)}} האדם לא זוכה כבר ממנה באותה מדינה או, אם הורשע בה, לא נשא את העונש שהוטל עליו בגללה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוטל בשל העבירה עונש חמור מזה שניתן היה להטיל לפי דיני המדינה בה נעברה העבירה.

{{ח:סעיף|15|עבירה שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ח־2, תשס״ג־6, תשס״ז, תש״ע־6}}
{{ח:תת|(א)}} דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירת־חוץ מסוג פשע או עוון, שנעברה בידי אדם שהיה, בשעת עשיית העבירה או לאחר מכן, אזרח ישראלי או תושב ישראל; הוסגר אדם מישראל למדינה אחרת בשל אותה עבירה ונתן שם את הדין עליה, לא יחולו עוד עליה דיני העונשין של ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הסייגים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב) ו־(ג)}} יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של ישראל גם לפי סעיף זה; ואולם, הסייג האמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)(1)}} לא יחול אם העבירה היא אחת מאלה, והיא נעברה על ידי מי שהיה בזמן עשיית העבירה אזרח ישראלי:
{{ח:תתת|(1)}} ריבוי נישואין לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן י׳ לפרק ח׳}} שנעברה בקטין או בקשר לקטין;
{{ח:תתת|(2א)}} מתן שוחד לעובד ציבור זר לפי {{ח:פנימי|סעיף 291א|סעיף 291א}};
{{ח:תתת|(3)}} הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 370|סעיף 370}};
{{ח:תתת|(4)}} גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 376ב|סעיף 376ב}};
{{ח:תתת|(5)}} סחר בבני אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 377א|סעיף 377א}}.

{{ח:סעיף|16|עבירות נגד משפט העמים|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות־חוץ אשר מדינת ישראל התחייבה, באמנות בינלאומיות רב צדדיות ופתוחות להצטרפות, להעניש עליהן; והוא, אף אם נעברו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, ויהא מקום עשיית העבירה אשר יהא.
{{ח:תת|(ב)}} הסייגים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)(2) ו־(3), ו־(ג)}} יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של ישראל גם לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|17|תחולה שילוחית|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} מדינת ישראל רשאית להתחייב באמנה בינלאומית להחיל את דיני העונשין שלה על עבירת־חוץ או להחיל את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, לבקשת מדינה זרה ועל בסיס של הדדיות, גם במקרים אחרים מאלה האמורים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיפים 13 עד 16}}, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על העבירה חלים דיני העונשין של המדינה המבקשת;
{{ח:תתת|(2)}} העבירה נעברה בידי אדם הנמצא בתוך שטח ישראל והוא תושב ישראל, בין אם הוא אזרח ישראלי ובין אם לאו;
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף למיצוי הדין בישראל כלפי האדם, תוותר המדינה המבקשת, בבקשתה, על תחולת דיניה היא בענין הנדון.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוטל בישראל בשל העבירה עונש חמור מזה שניתן היה להטיל לפי דיני המדינה המבקשת.
{{ח:תת|(ג)}} כל שאר התנאים ייקבעו באמנה.

{{ח:קטע1|חלק א|חלק א׳: כללי|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־4}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: העבירה הפלילית והאחריות לה|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: היסוד העובדתי שבעבירה|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|18|מבנה היסוד העובדתי|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} ”פרט“, לענין עבירה – המעשה בהתאם להגדרתה, וכן נסיבה או תוצאה שנגרמה על ידי המעשה, מקום שהן נמנות עם הגדרת אותה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} ”מעשה“ – לרבות מחדל, אם לא נאמר אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} ”מחדל“ – הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: היסוד הנפשי שבעבירה|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|19|דרישת מחשבה פלילית|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית, זולת אם –
{{ח:תת|(1)}} נקבע בהגדרת העבירה כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה; או
{{ח:תת|(2)}} העבירה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

{{ח:סעיף|20|מחשבה פלילית|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} מחשבה פלילית – מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולענין התוצאות גם אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כוונה – במטרה לגרום לאותן תוצאות;
{{ח:תתת|(2)}} פזיזות שבאחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אדישות – בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות;
{{ח:תתתת|(ב)}} קלות דעת – בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען.
{{ח:תת|(ב)}} לענין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם;
{{ח:תתת|(2)}} אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות.

{{ח:סעיף|21|רשלנות|תיקון: תשנ״ד־4, תשע״ו־7}}
{{ח:תת|(א)}} רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה נטל סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} רשלנות יכול שתיקבע כיסוד נפשי מספיק רק לעבירה שאיננה מסוג פשע.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: אחריות קפידה|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|22|אחריות קפידה והיקפה|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} אדם נושא באחריות קפידה בשל עבירה, אם נקבע בחיקוק שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות; ואולם, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לבטל את האחריות בשל עבירות שחוקקו טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ונקבע בדין שאינן טעונות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות. לענין סעיף קטן זה, ”בדין“ – לרבות בהלכה פסוקה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור – עליו הראיה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין אחריות לפי סעיף זה, לא יידון אדם למאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: אחריות פלילית של תאגיד|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|23|היקף אחריותו הפלילית של תאגיד|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד יישא באחריות פלילית –
{{ח:תתת|(1)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, כשהעבירה נעברה על־ידי אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} לעבירה המצריכה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות, אם, בנסיבות הענין ולאור תפקידו של האדם, סמכותו ואחריותו בניהול עניני התאגיד, יש לראות במעשה שבו עבר את העבירה, ובמחשבתו הפלילית או ברשלנותו, את מעשהו, ומחשבתו או רשלנותו, של התאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} בעבירה שנעברה במחדל, כאשר חובת העשיה מוטלת במישרין על התאגיד, אין נפקה מינה אם ניתן לייחס את העבירה גם לבעל תפקיד פלוני בתאגיד, אם לאו.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: העבירות לפי חומרתן|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|24|סיווג עבירות|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} אלה סוגי העבירות לפי חומרתן:
{{ח:תת|(1)}} ”פשע“ – עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים;
{{ח:תת|(2)}} ”עוון“ – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס העולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.
{{ח:תת|(3)}} ”חטא“ – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס שאינו עולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: עבירות נגזרות|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: הנסיון|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|25|נסיון מהו|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} אדם מנסה לעבור עבירה אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה.

{{ח:סעיף|26|חוסר אפשרות לעשיית העבירה|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לענין נסיון, אין נפקה מינה אם עשיית העבירה לא היתה אפשרית מחמת מצב דברים שהמנסה לא היה מודע לו או טעה לגביו.

{{ח:סעיף|27|עונש מיוחד על נסיון|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} הוראה שבה נקבע לעבירה עונש חובה או שנקבע לה עונש מזערי, לא תחול על נסיון לעבור אותה.

{{ח:סעיף|28|פטור עקב חרטה|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לנסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה מושלמת אחרת שבמעשה.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: צדדים לעבירה|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|29|מבצע|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבצע עבירה – לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר.
{{ח:תת|(ב)}} המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה, הם מבצעים בצוותא, ואין נפקה מינה אם כל המעשים נעשו ביחד, או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר.
{{ח:תת|(ג)}} מבצע באמצעות אחר הוא אדם שתרם לעשיית המעשה על־ידי אדם אחר שעשאו ככלי בידיו, כשהאחר היה נתון במצב כגון אחד המצבים הבאים, כמשמעותם בחוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} קטינות או אי שפיות הדעת;
{{ח:תתת|(2)}} העדר שליטה;
{{ח:תתת|(3)}} ללא מחשבה פלילית;
{{ח:תתת|(4)}} טעות במצב דברים;
{{ח:תתת|(5)}} כורח או צידוק.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף קטן (ג), אם העבירה מותנית בעושה מיוחד, יהיה אדם מבצע אותה עבירה גם כאשר הייחוד מתקיים באדם האחר בלבד.

{{ח:סעיף|30|משדל|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה.

{{ח:סעיף|31|מסייע|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־8}}
{{ח:ת}} מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע.

{{ח:סעיף|32|עונש על סיוע|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} הסיוע לעבור עבירה, עונשו – מחצית העונש שנקבע בחיקוק בשל ביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה –
{{ח:תת|(1)}} עונש מיתה או מאסר עולם חובה – עונשו מאסר עשרים שנה;
{{ח:תת|(2)}} מאסר עולם – עונשו מאסר עשר שנים;
{{ח:תת|(3)}} עונש מזערי – עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי;
{{ח:תת|(4)}} עונש חובה כלשהו – הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי.

{{ח:סעיף|33|נסיון לשידול|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} הנסיון לשדל אדם לבצע עבירה, עונשו – מחצית העונש שנקבע לביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה –
{{ח:תת|(1)}} עונש מיתה או מאסר עולם חובה – עונשו מאסר עשרים שנים;
{{ח:תת|(2)}} מאסר עולם – עונשו מאסר עשר שנים;
{{ח:תת|(3)}} עונש מזערי – עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי;
{{ח:תת|(4)}} עונש חובה כלשהו – הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי.

{{ח:סעיף|34|פטור עקב חרטה|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} משדל או מסייע לא יישא באחריות פלילית לשידול או לסיוע, או לנסיון לשידול, אם מנע את עשיית העבירה או את השלמתה, או אם הודיע בעוד מועד לרשויות על העבירה לשם מניעת עשייתה או השלמתה ועשה למטרה זו כמיטב יכולתו בדרך אחרת; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריות פלילית לעבירה מושלמת אחרת שבמעשה.
{{ח:תת|(ב)}} ”רשויות“, לענין סעיף זה – משטרת ישראל, או גוף אחר המוסמך על פי דין למנוע את עשיית העבירה או את השלמתה.

{{ח:סעיף|34א|עבירה שונה או נוספת|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} עבר מבצע, אגב עשיית העבירה, עבירה שונה ממנה או נוספת לה, כאשר בנסיבות הענין, אדם מן היישוב יכול היה להיות מודע לאפשרות עשייתה –
{{ח:תתת|(1)}} יישאו באחריות לה גם המבצעים בצוותא הנותרים; ואולם, נעברה העבירה השונה או הנוספת בכוונה, ישאו המבצעים הנותרים באחריות לה כעל עבירה של אדישות בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} יישא באחריות לה גם המשדל או המסייע, כעבירה של רשלנות, אם קיימת עבירה כזאת באותו יסוד עובדתי.
{{ח:תת|(ב)}} הרשיע בית המשפט נאשם על פי סעיף קטן (א)(1) בעבירה שנקבע לה עונש חובה, רשאי הוא להטיל עליו עונש קל ממנו.

{{ח:סעיף|34ב|נתונים עניניים ואישיים|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} נתון שהוא תנאי להתהוות עבירה, תהיה לו נפקות לגבי כל צד לאותה עבירה, אף אם אינו מתקיים בו; ואולם נתון אישי שנפקותו מכוח חיקוק להחמיר בעונש, להקל בו, לשנותו בדרך אחרת, או למנעו, תהיה הנפקות לגבי אותו צד בלבד שבו הוא מתקיים.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: הוראות משותפות|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|34ג|סייג לנסיון, לשידול ולסיוע|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} הנסיון, השידול, הנסיון לשידול או הסיוע, לעבירה שהיא חטא אינם בני עונש.

{{ח:סעיף|34ד|תחולת דין העבירה|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־8}}
{{ח:ת}} מלבד אם נאמר בחיקוק או משתמע ממנו אחרת, כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חל גם על נסיון, שידול, נסיון לשידול או סיוע, לאותה עבירה.

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: סייגים לאחריות פלילית|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־4}}

{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|34ה|נטל ההוכחה|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} מלבד אם נאמר בחיקוק אחרת, חזקה על מעשה שנעשה בתנאים שאין בהם סייג לאחריות פלילית.

{{ח:קטע3|פרק ה1 סימן ב|סימן ב׳: סייגים לפליליות המעשה|תיקון: תשנ״ד־4}}

{{ח:סעיף|34ו|קטינות|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים.

{{ח:סעיף|34ז|העדר שליטה|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה.

{{ח:סעיף|34ח|אי שפיות הדעת|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש –
{{ח:תת|(1)}} להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
{{ח:תת|(2)}} להימנע מעשיית המעשה.

{{ח:סעיף|34ט|שכרות|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.
{{ח:תת|(ב)}} עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
{{ח:תת|(ג)}} גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”מצב של שכרות“ – מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.
{{ח:תת|(ה)}} סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן (ד), אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה.

{{ח:סעיף|34י|הגנה עצמית|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.

{{ח:סעיף|34י1|הגנת בית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי מגודר|תיקון: תשס״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם –
{{ח:תתת|(1)}} המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;
{{ח:תתת|(2)}} האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה, ”משק חקלאי“ – לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי.

{{ח:סעיף|34יא|צורך|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא היתה לו דרך אחרת אלא לעשותו.

{{ח:סעיף|34יב|כורח|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנצטווה לעשותו תוך איום שנשקפה ממנו סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו, ושאנוס היה לעשותו עקב כך.

{{ח:סעיף|34יג|צידוק|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא היה חייב או מוסמך, לפי דין, לעשותו;
{{ח:תת|(2)}} עשהו על־פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין לציית לה, זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין;
{{ח:תת|(3)}} במעשה הטעון לפי דין הסכמה, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם, שלמות גופו, או למניעת נזק חמור לבריאותו, ואם בנסיבות הענין לא היה בידו להשיג את ההסכמה;
{{ח:תת|(4)}} עשהו באדם בהסכמה כדין, תוך פעולה או טיפול רפואיים, שתכליתם טובתו או טובת הזולת;
{{ח:תת|(5)}} עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי, שאינם אסורים לפי דין ואינם נוגדים את תקנת הציבור, ובהתאם לכללים הנהוגים בהם.

{{ח:סעיף|34יד|כניסה למצב בהתנהגות פסולה|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34ז|סעיפים 34ז}}, {{ח:פנימי|סעיף 34יא|34יא}} {{ח:פנימי|סעיף 34יב|ו־34יב}} לא יחולו אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב; ובלבד שענינו של המעשה שנעשה במצבים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 34יא|בסעיף 34יא}} או {{ח:פנימי|סעיף 34יב|בסעיף 34יב}}, לא היה הצלת אינטרס הזולת.
{{ח:תת|(ב)}} במקרה כאמור בסעיף קטן (א), רואים את האדם כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה; נכנס אדם למצב כדי לעבור את העבירה, והיא מותנית גם בתוצאה, רואים אותו כמי שעבר את העבירה בכוונה.

{{ח:סעיף|34טו|חובה לעמוד בסכנה או באיום|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־8}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34יא|סעיפים 34יא}} {{ח:פנימי|סעיף 34יב|ו־34יב}} לא יחולו כאשר היתה מוטלת על האדם חובה על־פי דין או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום.

{{ח:סעיף|34טז|חריגה מן הסביר|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34י|סעיפים 34י}}, {{ח:פנימי|סעיף 34יא|34יא}} {{ח:פנימי|סעיף 34יב|ו־34יב}} לא יחולו כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה.

{{ח:סעיף|34יז|זוטי דברים|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך.

{{ח:סעיף|34יח|טעות במצב דברים|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ב)}}.

{{ח:סעיף|34יט|טעות במצב משפטי|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} לענין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו את האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר.

{{ח:סעיף|34כ|הגנה על רשות שופטת|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} נושא משרה שיפוטית לא יישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו.

{{ח:קטע2|פרק ה2|פרק ה׳2: הוראות שונות|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־4}}

{{ח:סעיף|34כא|פרשנות|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין.

{{ח:סעיף|34כב|נפקותו של ספק|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית, והספק לא הוסר, יחול הסייג.

{{ח:סעיף|34כג|כלליות {{ח:פנימי|חלק 0|החלק המקדמי}} {{ח:פנימי|חלק א|והחלק הכללי}}|תיקון: תשנ״ד־4}}
{{ח:ת}} באין בחוק הוראה לסתור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק 0|החלק המקדמי}} {{ח:פנימי|חלק א|והחלק הכללי}} גם על עבירות שלא לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|34כד|הגדרות|תיקון: [1939], [תשי״ז], [תשל״ה], תשמ״ח, תשנ״ד־4, תשנ״ה־6, תשנ״ו־6, תשנ״ח־2|אחר=[א/5]}}
{{ח:ת}} לענין עבירה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית מגורים“ – בנין או מבנה או חלק מהם, שבידי בעלו או תופשו לשם מגורים, לעצמו או למשפחתו או לעובדו, גם אם לעתים אין גרים בו; ולענין זה יראו כחלק מבית המגורים גם בנין או מבנה הסמוך לו, או תפוש עמו או משמש לצורך מסויים שלו, ובלבד שיש קשר ביניהם, בין צמוד ובין דרך מעבר גדור ומכוסה המוליך מן האחד למשנהו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ ומונחים כיוצא בו, לענין נכסים – לרבות תאגיד, חבר בני אדם הכשיר להיות בעל נכסים, והמדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך ציבורית“ – כביש, שוק, ככר, רחוב, גשר וכל דרך שעוברים בה הרבים כדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו; ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם כאחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך שיפוטי“ – כל הליך לפני בית משפט, בית דין, רשות שיפוטית, ועדת חקירה או אדם המוסמכים להשביע עדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבלה“ – מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבלה חמורה“ – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבלה מסוכנת“ – חבלה שיש בה סכנת נפשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מחשב“, ”מחשב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק“ – לרבות אקט של הפרלמנט הבריטי או דבר המלך במועצתו או חלק מהם, או תקנות לפיהם, כפי תוקפם במדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ידיעה“, לענין כל ביטוי המציין ניפוק או שימוש – ידיעת טיבו של הדבר המנופק או המשמש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כסף“ – לרבות שטר מטבע, ממשך בנקאי, שיק וכל אסמכתה אחרת לתשלום כסף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לילה“ – משעה 18.30 עד שעה 6.30;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – דרך, בנין, מקום או אמצעי תעבורה שיש אותה שעה לציבור זכות או רשות של גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בנין או מקום המשמש אותה שעה להתקהלות ציבורית או דתית או לבית משפט היושב בפומבי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניפוק“, של דבר – לרבות שימוש או עשיה בו, נסיון של שימוש או עשיה בו, או נסיון להניע אדם להשתמש או לעשות בו או לפעול על פיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נייר ערך“ – לרבות תעודה המעידה על זכות או זכות תביעה לנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – חי או דומם היכול לשמש נושא לבעלות;

{{ח:סעיף*|אחר=[יד]}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד הציבור“ –
{{ח:תתת|(1)}} עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(2)}} עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית;
{{ח:תתת|(3)}} עובד מועצה דתית;
{{ח:תתת|(4)}} עובד המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תתת|(5)}} עובד בנק ישראל;
{{ח:תתת|(6)}} עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, לרבות חבר מועצה או הנהלה במוסדות אלה;
{{ח:תתת|(7)}} עובד לשכת שירות התעסוקה;
{{ח:תתת|(8)}} עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה;
{{ח:תתת|(9)}} בורר;
{{ח:תתת|(10)}} נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים בפסקאות (1) עד (9);
{{ח:תתת|(11)}} דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, תשל״ה–1975}}, וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פומבי“, לענין מעשה –
{{ח:תתת|(1)}} מקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא;
{{ח:תתת|(2)}} מקום שאינו ציבורי, ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פצע“ – חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסום“ – כתב, דבר דפוס, חומר מחשב או כל מוצג חזותי אחר וכן כל אמצעי שמיעתי העשויים להעלות מלים או רעיונות, בין לבדם ובין בעזרת אמצעי כלשהו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסם“ –
{{ח:תתת|(1)}} בדברים שבעל פה – להשמיע מלים בפה או באמצעים אחרים, בהתקהלות ציבורית או במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לשמוע אותם, או להשמיען בשידורי רדיו או טלויזיה הניתנים לציבור או להפיצן באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציען לציבור באמצעות מחשב;
{{ח:תתת|(2)}} בפרסום שאינו דברים שבעל פה – להפיצו בקרב אנשים או להציגו באופן שאנשים במקום ציבורי יכולים לראותו, או למכרו או להציעו למכירה בכל מקום שהוא, או להפיצו בשידורי טלויזיה הניתנים לציבור או להפיצו לציבור באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציעו לציבור באמצעות מחשב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציבור“ – לרבות כל חלק ממנו העלול להיפגע מהתנהגות שעליה מדובר בהקשרו של מונח זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – אדם שטרם מלאו לו 18 שנים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: דרכי ענישה}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|35|הענשים ענשי מקסימום|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[יא/1]}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט שהרשיע אדם בשל עבירה, רשאי להטיל עליו כל עונש אשר אינו עולה על העונש שנקבע בדין לאותה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} היה העונש קנס או פיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, יהיה בית המשפט רשאי לקבעו בשיעור שאינו עולה על שיעורו המעודכן ביום החלטת בית המשפט, ואם הוגש ערעור – קנס או פיצוי אשר אינו עולה על שיעורו המעודכן ביום ההחלטה בערעור; לענין זה, ”שיעור מעודכן“ – שיעור הקנס שהיה קבוע בחוק לעבירה ביום ביצועה כפי ששונה בצו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, ובפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, שיעור הפיצוי שהיה קבוע בחוק ביום ביצוע העבירה כפי ששונה בצו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} שונה שיעור הקנס או הפיצוי שלא כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה בית המשפט רשאי להטיל קנס או פיצוי בשיעור שאינו עולה על שיעורו ביום ביצוע העבירה בצירוף הפרשי הצמדה למדד לפי שינויים במדד שפורסמו עד יום החלטת בית המשפט; בסעיף זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:סעיף|35א|עונש חובה ונסיבות מקלות|תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־5, תשנ״ה־6, תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה שדינה עונש חובה, ניתן להטיל עליו עונש קל מעונש החובה הקבוע לעבירה, אם העבירה נעברה בנסיבות מקלות מיוחדות שיפורשו בגזר הדין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 301א|סעיף 301א}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי –
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם|חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש״י–1950}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם|חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש״י–1950}};
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס (עבירות ושיפוט)|חוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל״א–1971}}.

{{ח:סעיף|36|מאסר וקנס|תיקון: תשנ״א־3|אחר=[יא/2]}}
{{ח:ת}} נקבע בחוק מאסר בלבד או נקבע מאסר או קנס לחלופין, רשאי בית המשפט להטיל מאסר או קנס או שניהם כאחד; אולם מקום שנקבע בחוק מאסר חובה לא יטיל בית המשפט קנס בלבד.

{{ח:סעיף|37|חקירה|אחר=[יא/3]}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם, רשאי בית המשפט, לפני שיגזור את דינו, לדרוש תסקיר בכתב של קצין מבחן על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עברו של הנאשם;
{{ח:תתת|(2)}} מצבו המשפחתי של הנאשם עם פרטים מלאים ככל האפשר על הוריו, בן זוגו, ילדיו, אחיו ואחיותיו;
{{ח:תתת|(3)}} מצבו הכלכלי של הנאשם;
{{ח:תתת|(4)}} מצב בריאותם של הנאשם ובני משפחתו;
{{ח:תתת|(5)}} נסיבות פרטיות מיוחדות – אם ישנן – שהביאוהו לידי עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} בתסקיר כאמור רשאי קצין המבחן להמליץ לפני בית המשפט על טיב העונש שיש בו, לדעתו, סיכוי להחזיר את הנאשם למוטב.
{{ח:תת|(ג)}} הטיל בית המשפט על הנאשם עונש מאסר לאחר קבלת התסקיר, יישלח העתק ממנו לנציב בתי הסוהר להיות בידו חומר להתוויית דרך הטיפול באסיר.
{{ח:תת|(ד)}} הטענה כי התסקיר שהוגש לבית המשפט לא נערך לפי הוראות סעיף זה אינה עילה לערעור.

{{ח:סעיף|38|תסקיר חובה|אחר=[יא/4]}}
{{ח:תת|(א)}} לא יטיל בית המשפט עונש מאסר, שלא על תנאי, אלא לאחר קבלת תסקיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי, באכרזה שתפורסם ברשומות, לסייג, מדי פעם, תחולתו של סעיף קטן (א) לפי סוגי בתי משפט, לפי עבירות, לפי גיל הנאשמים או לפי כל סיווג אחר.

{{ח:סעיף|39|עבירות אחרות שהודה בהן הנאשם|אחר=[יא/5]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהורשע בשל עבירה פלונית וביקש שבית המשפט ידון אותו גם בשל עבירות אחרות שהוא מודה שעבר אותן, רשאי בית המשפט – לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשמיע טענותיו לענין זה – להרשיעו ולגזור את דינו, או להעמידו במבחן, בשל כל אחת מן העבירות האחרות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף זה אלא לגבי עבירות שהן בסמכותו הענינית ושהוא מוסמך לדון בהן בהרכב שבו הוא יושב, אולם בית משפט מחוזי רשאי לעשות כן גם לגבי עוונות וחטאים.
{{ח:תת|(ג)}} הורשע אדם לפי סעיף זה על אף התנגדותו של התובע, רשאי התובע לערער על הרשעה זו.
{{ח:תת|(ד)}} השתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף זה ובערעור על פסק דינו בוטלה ההרשעה בשל העבירה שהנאשם הואשם בה, אין בכך כדי לפגוע בהרשעה ובגזר הדין בשל העבירות האחרות.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”עבירות אחרות“ – בין שהוגש עליהן כתב אישום ובין שטרם הוגש, ובלבד שפרטי העבירות צויינו במידה הדרושה כדי לזהותן.

{{ח:סעיף|40|עבירות שלא נקבע להן עונש|תיקון: תש״ם־3, תשמ״ב־2, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות]|אחר=[יא/6]}}
{{ח:ת}} עבירה שנקבעה בחוק לפני י״ט באלול תשי״ד (17 בספטמבר 1954) ולא נקבע לה עונש, רשאי בית המשפט להטיל –
{{ח:תת|(1)}} מקום שהעבירה היא עוון – מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 75,300 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד;
{{ח:תת|(2)}} מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון – מאסר עד שבעה ימים או קנס עד 2,800 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א1|סימן א׳1: הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה|תיקון: תשע״ב}}

{{ח:סעיף|40א|מטרה – {{ח:פנימי|פרק ו סימן א1|סימן א׳1}}|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} מטרתו של {{ח:פנימי|פרק ו סימן א1|סימן זה}} לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה.

{{ח:סעיף|40ב|העיקרון המנחה בענישה – הלימה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו ({{ח:פנימי|פרק ו סימן א1|בסימן זה}} – העיקרון המנחה).

{{ח:סעיף|40ג|קביעת מתחם העונש ההולם וגזירת עונשו של הנאשם|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40ט|בסעיף 40ט}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40יא|בסעיף 40יא}}, ואולם בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40ד|סעיפים 40ד}} {{ח:פנימי|סעיף 40ה|ו־40ה}}.

{{ח:סעיף|40ד|שיקום|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, לרבות העמדתו במבחן לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיפים 82}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת המבחן|פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} היו מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם בעלי חומרה יתרה, לא יחרוג בית המשפט ממתחם העונש ההולם, כאמור בסעיף קטן (א), אף אם הנאשם השתקם או אם יש סיכוי של ממש שישתקם, אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, לאחר שבית המשפט שוכנע שהן גוברות על הצורך לקבוע את העונש במתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה, ופירט זאת בגזר הדין.

{{ח:סעיף|40ה|הגנה על שלום הציבור|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי יש חשש ממשי שהנאשם יחזור ויבצע עבירות, וכי החמרה בעונשו והרחקתו מהציבור נדרשות כדי להגן על שלום הציבור, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם, ובלבד שלא יהיה בעונש שיקבע משום החמרה ניכרת מעבר למתחם העונש ההולם; בית המשפט לא יקבע כאמור אלא אם כן מצא שלנאשם עבר פלילי משמעותי או אם הוצגה לו חוות דעת מקצועית.

{{ח:סעיף|40ו|הרתעה אישית|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הנאשם מפני ביצוע עבירה נוספת, וכי יש סיכוי של ממש שהטלת עונש מסוים תביא להרתעתו, רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

{{ח:סעיף|40ז|הרתעת הרבים|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם, וכי יש סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו של הנאשם תביא להרתעת הרבים, רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

{{ח:סעיף|40ח|קנס|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 40ג|בסעיף 40ג(א)}}, במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם עונש הקנס ההולם.

{{ח:סעיף|40ט|נסיבות הקשורות בביצוע העבירה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40ג|בסעיף 40ג(א)}}, יתחשב בית המשפט בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר שהן משפיעות על חומרת מעשה העבירה ועל אשמו של הנאשם:
{{ח:תתת|(1)}} התכנון שקדם לביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(2)}} חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(3)}} הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} הנזק שנגרם מביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(5)}} הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה;
{{ח:תתת|(6)}} יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו, לרבות בשל גילו;
{{ח:תתת|(7)}} יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה ומידת השליטה שלו על מעשהו, לרבות עקב התגרות של נפגע העבירה;
{{ח:תתת|(8)}} מצוקתו הנפשית של הנאשם עקב התעללות בו על ידי נפגע העבירה;
{{ח:תתת|(9)}} הקרבה לסייג לאחריות פלילית כאמור {{ח:פנימי|פרק ה1 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ה׳1}};
{{ח:תתת|(10)}} האכזריות, האלימות וההתעללות של הנאשם בנפגע העבירה או ניצולו;
{{ח:תתת|(11)}} הניצול לרעה של כוחו או מעמדו של הנאשם או של יחסיו עם נפגע העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(6) עד (9), בית המשפט יתחשב בהן ככל שסבר שהן מפחיתות את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם, ולעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(10) ו־(11) – ככל שסבר שהן מגבירות את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם.

{{ח:סעיף|40י|הוכחת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט יקבע כי התקיימו נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, על בסיס ראיות שהובאו בשלב בירור האשמה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} בשלב הטיעונים לעונש, הנאשם רשאי להביא ראיות מטעמו, ובלבד שאינן סותרות את הנטען על ידו בשלב בירור האשמה, והצדדים רשאים להביא ראיות שנקבע בחיקוק כי יובאו בשלב זה;
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט רשאי, לבקשת אחד מהצדדים, להתיר להביא ראיות בעניין נסיבות הקשורות בביצוע העבירה בשלב הטיעונים לעונש, אם שוכנע כי לא היתה אפשרות לטעון לגביהן בשלב בירור האשמה או אם הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט יקבע כי התקיימה נסיבה מחמירה הקשורה בביצוע העבירה אם היא הוכחה מעבר לספק סביר; בית המשפט יקבע כי התקיימה נסיבה מקילה הקשורה בביצוע העבירה אם היא הוכחה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, בין לאחר שמיעת הראיות ובין לפני כן, יכלול כתב האישום שבו הודה את כל העובדות והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

{{ח:סעיף|40יא|נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} בגזירת העונש המתאים לנאשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40ג|בסעיף 40ג(ב)}}, רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר כי ראוי לתת להן משקל בנסיבות המקרה, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם:
{{ח:תת|(1)}} הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו;
{{ח:תת|(2)}} הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם;
{{ח:תת|(3)}} הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו;
{{ח:תת|(4)}} נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב;
{{ח:תת|(5)}} מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה;
{{ח:תת|(6)}} שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק; ואולם כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו;
{{ח:תת|(7)}} התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה;
{{ח:תת|(8)}} נסיבות חיים קשות של הנאשם שהיתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה;
{{ח:תת|(9)}} התנהגות רשויות אכיפת החוק;
{{ח:תת|(10)}} חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה;
{{ח:תת|(11)}} עברו הפלילי של הנאשם או העדרו.

{{ח:סעיף|40יב|נסיבות נוספות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 40ט|סעיפים 40ט}} {{ח:פנימי|סעיף 40יא|ו־40יא}} כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לשקול נסיבות נוספות הקשורות בביצוע העבירה לשם קביעת מתחם העונש ההולם, וכן נסיבות נוספות שאינן קשורות בביצוע העבירה לשם גזירת העונש המתאים לנאשם.

{{ח:סעיף|40יג|ריבוי עבירות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות אירוע אחד, יקבע מתחם עונש הולם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40ג|בסעיף 40ג(א)}} לאירוע כולו, ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע.
{{ח:תת|(ב)}} הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות כמה אירועים, יקבע מתחם עונש הולם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40ג|בסעיף 40ג(א)}} לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן רשאי הוא לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים; גזר בית המשפט עונש נפרד לכל אירוע, יקבע את מידת החפיפה בין העונשים או הצטברותם.
{{ח:תת|(ג)}} בגזירת העונש לפי סעיף זה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש, ואם גזר עונש מאסר – לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת.

{{ח:סעיף|40יד|חובת הנמקה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} בית המשפט יפרט וינמק בגזר הדין, בין השאר, את אלה:
{{ח:תת|(1)}} קביעת מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה שבהן התחשב לצורך קביעת מתחם העונש ההולם;
{{ח:תת|(2)}} גזירת העונש המתאים לנאשם והנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה שבהן התחשב לצורך גזירת העונש;
{{ח:תת|(3)}} חריגה ממתחם העונש ההולם לשם שיקומו של הנאשם או לשם הגנה על שלום הציבור, ככל שהיתה, והטעמים לחריגה;
{{ח:תת|(4)}} הדרך שבה גזר את דינו של הנאשם לאחר הרשעה בכמה עבירות המהוות כמה אירועים.

{{ח:סעיף|40טו|ענישת קטין|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על ענישת קטין יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להתחשב בעקרונות ובשיקולים המנחים בענישה המנויים {{ח:פנימי|פרק ו סימן א1|בסימן זה}}, תוך התאמתם לענישת הקטין, ככל שסבר שראוי לתת להם משקל בנסיבות המקרה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: מאסר}}

{{ח:סעיף|41|מאסר עולם|אחר=[יא/7]}}
{{ח:ת}} עבירה שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, תקופת המאסר שיטיל בית המשפט לא תעלה על עשרים שנה.

{{ח:סעיף|42|מאסר סתם|אחר=[יא/8]}}
{{ח:ת}} עבירה שדינה מאסר ולא נקצבה לו תקופה, תקופת המאסר שיטיל בית המשפט לא תעלה על שנה אחת.

{{ח:סעיף|43|חישוב תקופת מאסר|אחר=[יא/9]}}
{{ח:ת}} מי שנידון למאסר תיחשב תקופת מאסרו מיום גזר הדין, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; היה הנידון משוחרר בערובה אחרי גזר הדין, לא יבואו ימי שחרורו במנין תקופת העונש.

{{ח:סעיף|44|מאסר נדחה|אחר=[יא/10]}}
{{ח:ת}} הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא לצוות שהעונש יתחיל מן התאריך שקבע.

{{ח:סעיף|45|מאסר חופף|תיקון: תשע״ב|אחר=[יא/11]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שנידון למאסר ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למאסר, ובית המשפט שדן אותו באחרונה לא הורה שישא את ענשי המאסר, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא עונש מאסר אחד והוא של התקופה הארוכה ביותר.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנידון לשתי תקופות מאסר או יותר שאחת מהן חופפת בחלקה את האחרת, אין עליו, לאחר שנשא תקופת המאסר האחת, אלא שארית תקופת המאסר האחרת שאינה חופפת.

{{ח:סעיף|46|סדר נשיאת מאסר פלילי|תיקון: תש״ם־3|אחר=[יא/12]}}
{{ח:ת}} מי שנידון לתקופות מאסר שונות שעליו לשאת בזו אחר זו, ישא תחילה את התקופה הקצרה יותר, להוציא המאסר שכבר התחיל לשאת בשעה שנידון למאסר נוסף, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}}; היה בין תקופות המאסר מאסר בשל אי תשלום קנס, ישא אותו תחילה לפני כל מאסר פלילי אחר, ואם היה במאסר פלילי בעת שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת המאסר בשל אי תשלום הקנס וישוב ויימשך משתם המאסר האמור.

{{ח:סעיף|47|סדר נשיאת מאסר אזרחי|תיקון: תשס״ז־2|אחר=[יא/13]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוטל עליו מאסר אזרחי, ישאנו נוסף לכל תקופת מאסר אחרת שעליו לשאת, בין שהמאסר האחר הוא מאסר פלילי ובין שהוא מאסר אזרחי.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטלו עליו מאסר אזרחי ומאסר פלילי, ישא את המאסר האזרחי תחילה; ואם היה נושא מאסר פלילי בעת שהוטל עליו המאסר האזרחי, יופסק המאסר הפלילי לשם נשיאת המאסר האזרחי וישוב ויימשך מתום המאסר האזרחי.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהוטלו עליו יותר ממאסר אזרחי אחד בשל עילה אחת ישאם בזה אחר זה לפי סדר הטלתם; היו המאסרים בשל עילות שונות, ישאם בזה אחר זה לפי סדר זה:
{{ח:תתת|(1)}} מאסר לכפיית ציות לצו של בית משפט או לכפיית התנהגות ראויה בבית משפט;
{{ח:תתת|(2)}} מאסר לכפיית תשלום חוב של מזונות;
{{ח:תתת|(3)}} מאסר לכפיית תשלום חוב אזרחי אחר;
{{ח:תתת|(4)}} מאסר לכפיית מתן גט או מתן חליצה;
{{ח:תתת|(5)}} מאסר בשל כל עילה אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאסר פלילי“ – מאסר שהוטל במשפט פלילי כעונש בשל עבירה, לרבות מאסר בשל אי תשלום קנס שהוטל כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאסר אזרחי“ – מאסר שאינו מאסר פלילי, ולענין סעיף קטן (ב) – למעט מאסר שהוטל בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – לרבות בית דין וועדת חקירה.

{{ח:סעיף|48|עבודה במאסר|אחר=[יא/14]}}
{{ח:תת|(א)}} אסיר יהא חייב בעבודה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1971}}, והתקנות על פיה; תקנות אלה יכילו הוראות בענין שכר ובענין תנאי עבודתו של האסיר מחוץ לשטח בתי הסוהר.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת שחרורים רשאית לשחרר אסיר מחובת עבודה או להגבילה אם ראתה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מצב בריאותו מצריך לעשות זאת;
{{ח:תתת|(2)}} השחרור או ההגבלה יועילו, לדעתה, להחזירו למוטב;
{{ח:תתת|(3)}} סיבה סבירה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} לא יועסק אסיר בעבודה מחוץ למוסדות המדינה אלא בהסכמתו ובתנאי עבודה מקובלים.

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשס״א־2, תשס״א־6|אחר=[יא/15]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|50||תיקון: תשנ״ו, תשס״א־6|אחר=[יא/16]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51||תיקון: תשס״א־2, תשס״א־6|אחר=[יא/17]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב1|סימן ב׳1: נשיאת מאסר בעבודת שירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח}}

{{ח:סעיף|51א|הגדרות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על עבודת שירות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51יא|סעיף 51יא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודת משק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה ציבורית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודת שירות“ – עבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, שהיא למטרות של תועלת הציבור, במוסד ממוסדות המדינה, או בגוף אחר או בסוגי גופים, שקבע השר לביטחון הפנים;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)|צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות), התשע״ח–2017}}, לפיו גופים אחרים שבהם ניתן לבצע עבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, שהיא למטרות של תועלת הציבור, הם כלהלן: מגן דוד אדום; תחנות משטרה ומשמר הגבול; בסיסים צבאיים של צבא ההגנה לישראל; שירות בתי הסוהר.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)|צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות), התשע״ח–2017}}, לפיו סוגי גופים שבהם ניתן לבצע עבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, שהיא למטרות של תועלת הציבור, הם כלהלן: אגודות למען הנכה או העיוור; אצטדיונים עירוניים; אתרי הנצחה; בתי אבות; בתי חולים; בתי עלמין; בתי תמחוי; חברות קדישא; גנים בוטניים או אתרי פארקים; מועצות דתיות; מוסדות סיעודיים; מפעלים או מוסדות שיקומיים; מעונות לנכים; מרכזי יום לקשיש; מרכזי ספורט; מרכזים קהילתיים; מרכזים רב־נכותיים; מרכזים רפואיים; מרכזי קליטה; עיריות ומועצות מקומיות.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד שירות“ – מי שנידון לעונש מאסר בעבודת שירות מהמועד שנקבע לתחילת ביצוע עבודת השירות.

{{ח:סעיף|51ב|נשיאת מאסר בעבודת שירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2, תשע״א־6, תשע״ח־4, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט שגזר על נאשם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים, רשאי להחליט, בגזר הדין, שהנידון ישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות; קבע בית המשפט כי חלק מעונש המאסר יהיה בעבודת שירות, יישא הנידון את חלק העונש האמור בתום תקופת המאסר בפועל, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לארבע שנים החל מיום 1.4.2019):}} בית משפט שגזר על נאשם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים, רשאי להחליט, בגזר הדין, שהנידון ישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות; קבע בית המשפט כי חלק מעונש המאסר יהיה בעבודת שירות, יישא הנידון את חלק העונש האמור בתום תקופת המאסר בפועל, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לא יחליט כאמור בסעיף קטן (א) כי נאשם יישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית המשפט קיבל, לפני מתן גזר הדין, חוות דעת מטעם הממונה ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|בסימן זה}} – חוות דעת הממונה) בדבר התאמתו של הנאשם לעבודת שירות, וכן בדבר האפשרות להשמתו בה ובדבר עבודת השירות שהנאשם יכול לעבוד בה והתנאים שבהם תבוצע;
{{ח:תתת|(2)}} הנאשם הסכים לשאת את עונש המאסר בעבודת שירות, בהתאם לתנאים שנקבעו בחוות דעת הממונה.
{{ח:תת|(ב1)}} בחוות דעת הממונה יפורטו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאמתו, אי־התאמתו או מגבלות על התאמתו של הנאשם לביצוע עונשו בעבודת שירות, נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודת שירות; קביעת אי־התאמתו או מגבלות על התאמתו של הנאשם תתבסס על חוות דעת שקיבל הממונה, אם ניתנה כזו, מקצין משטרה שהסמיך לכך ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, עובד שירות הביטחון הכללי שהסמיך לכך ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי או קצין בשירות בתי הסוהר שהסמיך לכך ראש חטיבת המודיעין בשירות בתי הסוהר, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} אפשרות השמתו או אי־השמתו של הנאשם בעבודת שירות מתאימה למצבו הבריאותי ולמוגבלויותיו, אם ישנן, יכולתו להיות מועסק בסוגי מקומות העבודה שניתן להעסיק בהם עובד שירות ויכולתו לעמוד בשעות העבודה הנדרשות ובנוהלי עבודה הנהוגים בסוגי מקומות עבודה כאמור; לעניין זה, רשאי הממונה להתבסס על אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העבירה שבה הורשע הנאשם;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרשעות קודמות של הנאשם;
{{ח:תתתת|(ג)}} חוות דעת מטעם גורם טיפולי בעניינו של הנאשם, אם ניתנה, ובכלל זה – אם נערך תסקיר של קצין מבחן בקשר להליך שבו התבקשה חוות דעת הממונה – סיכום והמלצות של התסקיר, ואם הוכנה הערכת מסוכנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}} – תמצית הערכה עדכנית;
{{ח:תתתת|(ד)}} צו פיקוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}}, וצו על פי {{ח:חיצוני|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004}}, אם הוצאו בעניינו של הנאשם;
{{ח:תתתת|(ה)}} הערכות שניתנו בעבר לעניין אופן הביצוע של עבודות שירות קודמות על ידי הנאשם;
{{ח:תתתת|(ו)}} מצבו הבריאותי של הנאשם ומוגבלויותיו, אם ישנן, לרבות חוות דעת מטעם גורם טיפולי לעניין זה.
{{ח:תת|(ב2)}} לצורך השמת הנאשם בסוג מסוים של עבודת שירות, נוכח קיומן של מגבלות השמה, רשאי הממונה להתבסס על המידע המנוי בסעיף קטן (ב1)(2)(א) עד (ו), ועל מידע בדבר עברו של הנאשם; ואולם מידע שאינו מנוי בסעיף קטן (ב1)(2), לא יובא לפני בית המשפט, ולא ישמש עילה לאי־השמת הנאשם בעבודת שירות.
{{ח:תת|(ב3)}} לא מצא הממונה מקום מתאים להשמת הנאשם בעבודת שירות, נוכח המידע המנוי בסעיף קטן (ב1)(2)(א) עד (ו), יודיע על כך לבית המשפט, ויפרט את הפעולות שביצע לצורך איתור מקום מתאים, ומתי עתיד להתפנות מקום מתאים להשמת הנאשם, בשים לב למידע כאמור.
{{ח:תת|(ב4)|(1)}} בית המשפט רשאי להורות לממונה להציג לפניו מידע כאמור בסעיף קטן (ב1)(1), שעליו מבוססת חוות דעת הממונה, שהוא חסוי על פי דין או שגילויו לנאשם או לבא כוחו עלול, לדעת גורם כאמור בסעיף קטן (ב1)(1), לפגוע בביטחון המדינה או בעניין ציבורי חשוב אחר ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|בסימן זה}} – מידע חסוי).
{{ח:תתת|(2)}} לבקשת הנאשם או בא כוחו, יורה בית המשפט לממונה להתיר לנאשם לעיין במידע שעליו מבוססת חוות דעת הממונה לגביו; היה המידע שעליו מבוססת חוות הדעת כאמור מידע חסוי ומצא בית המשפט כי העניין שיש באי־גילויו עדיף מהצורך לגלותו לשם עשיית צדק, לא יורה על עיון הנאשם במידע האמור, ויורה לממונה להעביר לנאשם תמצית או פרטים של המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או בעניין הציבורי החשוב האחר.
{{ח:תתת|(3)}} בית המשפט רשאי לעיין במידע חסוי אף שלא בנוכחות הנאשם ובא כוחו ובלי לגלות להם את תוכנו, אלא אם כן התנגד הנאשם לעיון בית המשפט במידע החסוי; התנגדות כאמור תיחשב כחזרה מהסכמת הנאשם לנשיאת עונשו בעבודת שירות.
{{ח:תתת|(4)}} הורה בית המשפט לממונה לתת לנאשם לעיין במידע חסוי שעליו מבוססת חוות הדעת, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש עתירה נגד גילוי המידע; עד למתן החלטה בעתירה לא יגולה החומר.
{{ח:תתת|(5)}} לצורך החלטתו בעניין התאמתו בלבד של הנאשם לעבודת שירות, רשאי בית המשפט להביא בחשבון גם מידע חסוי שהובא לפניו לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לקבוע תנאים לעבודת שירות.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, תקופת מאסר בפועל תחושב כך:
{{ח:תתת|(1)}} תקופות מאסר חופפות – לפי התקופה הארוכה יותר;
{{ח:תתת|(2)}} תקופות מאסר מצטברות – לפי סך כל התקופות.

{{ח:סעיף|51ג|עבודת השירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תשס״א־6, תשס״ז־2, תש״ע־2, תשע״ח־4, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל בית המשפט עונש מאסר בעבודת שירות, תחל עבודת השירות ביום שקבע בית המשפט, בהתחשב בהמלצת הממונה ולא יאוחר מחודש מיום מתן גזר הדין, אלא אם כן הורה בית המשפט על התחלת עבודת השירות במועד מאוחר יותר; קבע בית המשפט כי הנידון יישא רק חלק מתקופת המאסר בעבודת שירות, תחל עבודת השירות ביום שלאחר תום תקופת המאסר בפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 2|סעיף 2 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001}} (בסעיף קטן זה – חוק שחרור על־תנאי) לא יחול על מי שבית המשפט החליט לגביו כי ישא את עונש המאסר בעבודת שירות, ואולם אם ההחלטה כאמור חלה רק על חלק מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת תקופת המאסר בהתאם להחלטה עולה על שלושה חודשים או אם הופסקה עבודת השירות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ט|סעיפים 51ט}} {{ח:פנימי|סעיף 51י|או 51י}} ויתרת תקופת המאסר שעל האסיר לשאת בעקבות הפסקה זו עולה על שלושה חודשים, יחול {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 2|סעיף 2 לחוק שחרור על־תנאי}} על יתרת תקופות המאסר האמורות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לארבע שנים החל מיום 1.4.2019):}} {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 3|ו־3 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001}} (בסעיף קטן זה – חוק שחרור על תנאי) לא יחול ועל מי שבית המשפט החליט לגביו כי ישא את עונש המאסר בעבודת שירות, ואולם אם ההחלטה כאמור חלה רק על חלק מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת תקופת המאסר בהתאם להחלטה עולה על שלושה חודשים או אם הופסקה עבודת השירות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ט|סעיפים 51ט}} {{ח:פנימי|סעיף 51י|או 51י}} ויתרת תקופת המאסר שעל האסיר לשאת בעקבות הפסקה זו עולה על שלושה חודשים, יחולו {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 3|ו־3 לחוק שחרור על־תנאי}} על יתרת תקופות המאסר האמורות.
{{ח:תת|(ג)}} עבודת שירות תהיה בפיקוחו של מפקח שהממונה מינה לכך (להלן – מפקח) והמפקח רשאי להיעזר באחרים לצורך זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לארבע שנים החל מיום 1.4.2019):}} עבודת שירות תהיה בפיקוחו של מפקח שהממונה מינה לכך (להלן – מפקח) והמפקח רשאי להיעזר באחרים לצורך זה; לכל עובד שירות שנגזרו עליו עבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים תיקבע תכנית ליווי ושיקום על ידי קצין מבחן, אלא אם כן מצא קצין המבחן כי לא נדרשת תכנית כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה או סוהר בכיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} (להלן – פקודת בתי הסוהר), המשמש רכז עבודת שירות מחוזי שהממונה הסמיך לכך ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|בסימן זה}} – רכז עבודת שירות מחוזי), רשאי להעביר עובד שירות למקום עבודה אחר מטעמים סבירים.

{{ח:סעיף|51ד||תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ה|התנאים בעבודת שירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} עובד שירות לא יקבל שכר ולא ייחשב כעובדו של מי שבשבילו או באמצעותו הוא מבצע את השירות, למעט לענין דיני העונשין, דיני הבטיחות בעבודה ואחריות בנזיקין כלפי אותו עובד שירות.

{{ח:סעיף|51ו|תקופת עבודת השירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת עבודת השירות תהיה כפי שקבע בית המשפט בגזר הדין ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|בסימן זה}} – תקופת עבודת השירות), והנידון יבצע את עבודת השירות במהלך התקופה האמורה ברציפות, בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} שבוע עבודה של עובד שירות יהיה בן חמישה ימי עבודה; מספר שעות העבודה ביום עבודה של עובד שירות יהיה שמונה שעות וחצי רצופות, ואולם רשאי בית המשפט או הממונה, במקרים חריגים בשל נסיבות מיוחדות של הנאשם או בהתאם לנהוג במקום עבודת השירות, לאשר ביצוע עבודת שירות בהיקף שעות יומי נמוך יותר, ובלבד שלא יפחת משש שעות עבודה ביום.
{{ח:תת|(ג)}} עובד שירות לא יעבוד ביום מנוחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, בימי שבתון שנקבעו בחיקוק, וכן ביום נוסף במהלך השבוע שיקבע הממונה על פי הנהוג במקום עבודת השירות ולפי צרכיו של מקום העבודה האמור; הימים המנויים בסעיף קטן זה יבואו במניין תקופת עבודת השירות.

{{ח:סעיף|51ז|הפסקה בעבודת שירות|תיקון: תשמ״ז, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} נסתיימה העבודה במקום עבודת השירות, יעביר הממונה או רכז עבודת שירות מחוזי את עובד השירות ללא שיהוי לעבודת שירות במקום עבודה אחר.
{{ח:תת|(ב)}} עובד השירות יודיע לממונה, ללא שיהוי, על כל הפסקה בעבודה או העדרות ממנה.
{{ח:תת|(ג)}} עובד שירות לא יעדר מעבודתו אלא באישור הממונה, רכז עבודת השירות או מפקח, ואם נעדר מסיבות רפואיות – גם באישור רופא; האישור יהיה לפי כללים שיקבע השר לביטחון הפנים בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} תקופת הפסקת עבודת שירות וימי העדרותו של עובד שירות לפי סעיף זה, לא יבואו במנין ימי עבודת השירות, למעט היעדרות מסיבות רפואיות בשל תאונת עבודה שאירעה במסגרת עבודת השירות ובמקום עבודת השירות.

{{ח:סעיף|51ח|חובותיו של עובד שירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} עובד שירות יבצע את עבודת השירות שהוטלה עליו ויציית לכללים ולהוראות שקבעו הממונה, רכז עבודת שירות ומפקח, לפי העניין, בכל הקשור לעבודת השירות.
{{ח:תת|(ב)}} עובד השירות יודיע לממונה על כתובת מגוריו הקבועה, וכן יודיע לממונה על כל שינוי בכתובת המגורים האמורה, בתוך 48 שעות ממועד השינוי.

{{ח:סעיף|51ח1|איסור יציאה מהארץ לעובד שירות|תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} עובד שירות לא יצא מהארץ במהלך תקופת עבודת השירות, אלא באישור הממונה.

{{ח:סעיף|51ט|הפסקה מינהלית של עבודת שירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} נציב בתי הסוהר או קצין בדרגת גונדר שהוסמך לכך על ידו, רשאי, לאחר שנתן לעובד השירות הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני סוהר בכיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר}} שהוסמך לכך על ידי הנציב, להחליט כי עבודתו של עובד השירות לא תחל או תופסק וכי הוא יישא את עונשו או את יתרת עונשו בבית סוהר, לפי העניין, אם ראה כי מתקיים בעובד השירות אחד מאלה לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא התייצב לתחילת ריצוי עבודת השירות או נעדר מהעבודה ללא אישור הממונה, רכז עבודת השירות, המפקח או רופא;
{{ח:תתת|(2)}} הוא אינו מבצע כראוי את המשימות שהוטלו עליו או שהתנהגותו בעבודה אינה מניחה את הדעת;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הפר תנאי מתנאי עבודת השירות שקבע בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 51ב|סעיף 51ב(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא לא ציית להוראה של הממונה, של רכז עבודת השירות או של המפקח או לא קיים חובה המוטלת עליו לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|סימן זה}};
{{ח:תתת|(5)}} הוא נתון במעצר או משוחרר בערובה בתנאים שאינם מאפשרים את התייצבותו להמשך ביצוע עבודת השירות;
{{ח:תתת|(6)}} הוא הסתיר פרט או מסר פרט כוזב שהם מהותיים לצורך קביעת התאמתו לעבודת השירות או השמתו בה.
{{ח:תת|(א1)}} שימוע לפי סעיף קטן (א) ייערך בעל פה ויתועד בכתב; הוזמן עובד השירות לשימוע כאמור ימשיך עובד השירות בעבודתו עד למתן החלטה בעניינו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הורה הממונה אחרת; הורה הממונה אחרת, לא תבוא התקופה שמיום הזמנתו של עובד השירות לשימוע ועד להחלטה בעניינו במניין ימי עבודת השירות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הודעה על החלטה כאמור בסעיף קטן (א), תימסר, בלא שיהוי, לעובד השירות, במקום עבודת השירות או במשרדי הממונה, ואם העובד לא החל בביצוע עבודת השירות או נעדר ממקום עבודתו, תישלח לו ההודעה בדואר רשום לכתובת המגורים שהודיע עליה לממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51ח|סעיף 51ח(ב)}}; נשלחה ההודעה בדואר רשום לפי פסקה זו, יראו אותה כאילו נמסרה לידי עובד השירות בתוך 14 ימים מיום משלוח ההודעה, אלא אם כן הוכיח העובד כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו.
{{ח:תתת|(2)}} החל עובד השירות בביצוע עבודת השירות והתקבלה החלטה כאמור בסעיף קטן (א), תופסק עבודתו למחרת היום שבו נמסרה לו ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטה לפי סעיף קטן (א) רשאי עובד השירות להגיש עתירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 62א|סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} (להלן – עתירה) לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של עובד השירות, בתוך 14 ימים מהיום שבו נמסרה לו ההחלטה, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת עובד השירות, להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו; על עתירה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#פרק ב סימן ח1|סימן ח׳1 של פרק ב׳ לפקודה האמורה}}, במידה שאינן סותרות הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} הגיש עובד השירות עתירה – תעוכב תחילתה של עבודת השירות או תימשך הפסקתה, לפי העניין, עד למחרת היום שבו תינתן החלטת בית המשפט; לא הגיש עתירה – ישא עובד השירות את עונשו או את יתרת עונשו בבית סוהר החל במחרת היום שבו תם המועד להגשת העתירה.
{{ח:תת|(ד1)}} החלטה לפי סעיף קטן (א) דינה כדין צו למאסרו של עובד השירות; הגיש עובד השירות עתירה והחליט בית המשפט לדחותה – ייכנס הצו לתוקפו למחרת היום שבו ניתנה ההחלטה כאמור; לא הגיש עובד השירות עתירה – ייכנס הצו לתוקפו למחרת היום שבו תמה התקופה להגשת העתירה.
{{ח:תת|(ה)}} החלטתו של בית משפט בעתירה תבוצע החל ביום שלמחרת נתינתה אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר.
{{ח:תת|(ו)}} ימי הפסקת עבודת השירות לפי סעיף זה לא יבואו במנין תקופת עבודת השירות.

{{ח:סעיף|51י|הפסקה שיפוטית של עבודת שירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשיע בית משפט עובד שירות בתקופת עבודתו בשל עבירה אחרת, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גזר בית המשפט עונש מאסר בשל העבירה האחרת – וקבע שהנאשם לא ישא אותו בעבודת שירות – לא תחל עבודת השירות או תופסק ביום מתן גזר הדין, לפי העניין, ועובד השירות יישא את עונשו או את יתרת עונשו, לפי העניין, בבית הסוהר מהיום האמור או מיום אחר שקבע בית המשפט; עובד השירות ישא את תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט, שהרשיעו בשל העבירה האחרת, ציווה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות;
{{ח:תתת|(2)}} החליט בית המשפט לגזור בשל העבירה האחרת עונש אחר מזה המנוי בפסקה (1) – רשאי הוא לקבוע שעבודת השירות לא תחל או תופסק, לפי העניין, ושעובד השירות ישא את עונשו או את יתרת עונשו, לפי העניין, בבית הסוהר מהיום שיקבע בית המשפט.
{{ח:תת|(א1)}} השופט או המותב שגזר את הדין, ובהעדרו – שופט או מותב אחר באותו בית משפט, לפי העניין, רשאי, לאחר שנתן לנאשם אפשרות לטעון את טענותיו, לגזור על הנאשם עונש אחר אם התקיים אחד מאלה, ורשאי בית המשפט להורות כי עבודת השירות תופסק עד למתן החלטתו:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה הביא לפניו חוות דעת של רופא שירות בתי הסוהר, ולפיה עובד השירות איבד את כושר העבודה שלו ונקבעה לו אי־כשירות קבועה או ממושכת בשל פגיעה שאירעה לו לאחר שנגזר דינו;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה הביא לפניו חוות דעת המבוססת על חוות דעת של גורם מוסמך המנוי {{ח:פנימי|סעיף 51ב|בסעיף 51ב(ב1)(1)}}, שלא היתה לפני בית המשפט בעת קבלת החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 51ב|סעיף 51ב(א)}}, או שלא היתה בידיעת הממונה בעת הדיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 51ב|סעיף 51ב(א)}}, ועל פי חוות הדעת האמורות הנידון אינו מתאים לנשיאת המאסר בעבודת שירות, נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודת שירות או ימשיך לשאת את עונשו בעבודת שירות; הבאת חוות הדעת לפני בית המשפט תהיה בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 51ב|בסעיף 51ב(ב4)}}.
{{ח:תת|(א2)}} הוגש נגד עובד השירות כתב אישום בשל עבירה אחרת לאחר שנגזר דינו לנשיאת המאסר בעבודת שירות, רשאי השופט או המותב שגזר את הדין, ובהעדרו – שופט או מותב אחר באותו בית משפט, לבקשת הממונה, ולאחר שנתן לנאשם אפשרות לטעון את טענותיו, להורות שעבודת השירות לא תחל או תופסק, והנידון יישא את עונשו או את יתרת העונש בבית הסוהר, אם סבר בית המשפט על פי העובדות הנטענות בכתב האישום כי התחלת או המשך ביצוע עבודת השירות על ידי הנאשם אינם הולמים עוד נשיאה של עונש המאסר בעבודת שירות, לנוכח העיתוי של ביצוע העבירה, מהותה, חומרתה ונסיבות ביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטת בית משפט לפי סעיף קטן (א)(2) או סעיף קטן (א2) ניתן לערער תוך 14 ימים מיום שנמסרה ההחלטה למערער; בית המשפט ידון בערעור בשופט אחד והחלטתו תהיה סופית; על החלטת בית משפט לגזור עונש אחר לפי סעיף קטן (א1) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, לעניין ערעור.

{{ח:סעיף|51י1|קיצור תקופת עבודת השירות|תיקון: תשע״ח־4, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לארבע שנים החל מיום 1.4.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת עבודת השירות של עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודת שירות לתקופה העולה על שישה חודשים, תקוצר לתקופה כמפורט בסעיף קטן (ג), ובלבד שקיבל הממונה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור מפקח על כך שעובד השירות ביצע את עבודת השירות כנדרש וברציפות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ו|סעיף 51ו}}, ובלבד שלא החל בעניינו של עובד השירות הליך של הפסקה מינהלית של עבודת השירות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ט|סעיף 51ט}};
{{ח:תתת|(2)}} אישורו של קצין מבחן בדבר עמידתו של עובד השירות בתכנית שנקבעה לו על ידי קצין המבחן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג(ג)}}, אלא אם כן מצא קצין המבחן שלא נדרשת תכנית כאמור, ואם נתן בית המשפט לגבי עובד השירות צו מבחן לפי {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#סעיף 1|סעיף 1 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} – אישור של קצין מבחן בדבר עמידתו של עובד השירות בתנאי הצו, כנדרש על ידי קצין המבחן.
{{ח:תת|(ב)}} קוצרה תקופת עבודת השירות של עובד שירות לפי הוראות סעיף קטן (א), יראו אותו כמי שסיים לרצות את עונשו בתום אותה תקופה.
{{ח:תת|(ג)}} קיצור תקופת עבודת השירות לפי סעיף זה יהיה לתקופות כמפורט להלן, ובלבד שתקופת עבודת השירות לא תפחת משישה חודשים:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודת שירות לתקופה העולה על שישה חודשים ואינה עולה על שבעה חודשים – ארבעה שבועות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבדות שירות לתקופה העולה על שבעה חודשים – שישה שבועות.

{{ח:סעיף|51יא|ממונה על עבודת שירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר לביטחון הפנים ימנה קצין שירות בתי הסוהר לממונה על עבודת שירות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפעל בשקידה ראויה לארגון עבודת השירות, למציאת מקומות לעבודת שירות למגוון סוגי אוכלוסייה, לרבות לאנשים עם מוגבלות, להצבתם של נידונים לעבודה בהם, למינוי מפקחים מקרב עובדי המדינה ולפיקוח על עבודת שירות.

{{ח:סעיף|51יב|תקנות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תש״ע־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר לביטחון הפנים רשאי להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות שיתקין השר לביטחון הפנים לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|סימן זה}} יהיו בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, למעט תקנות שיתקין לעניין גופים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51א|בהגדרה ”עבודת שירות“ בסעיף 51א}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות)|תקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: מאסר על תנאי}}

{{ח:סעיף|52|מאסר על תנאי|תיקון: תשמ״ח־3, תשס״א|אחר=[יא/18]}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מי שנידון למאסר על תנאי לא ישא את ענשו אלא אם עבר – תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן – תקופת התנאי) – אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזאת (להלן – עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה.
{{ח:תתת|(2)}} הורשע אדם בעבירת בחירות, יכול שתעלה תקופת התנאי בשל עבירה נוספת שהיא עבירת בחירות על שלוש שנים ובלבד שלא תעלה על חמש שנים; לענין פסקה זו, ”עבירת בחירות“ –
{{ח:תתתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה|חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת התנאי תתחיל ביום מתן גזר הדין ואם הנידון נושא אותו זמן עונש מאסר – ביום שחרורו מן המאסר; אולם תקופה שאסיר נמצא בה מחוץ לבית הסוהר בשל שחרור בערובה מכח {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#פרק ג סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳ לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בשל חופשה מיוחדת או מכח {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב1|סימן ב׳1 לפרק ו׳}}, יראו אותה כתקופת תנאי מצטברת לתקופת התנאי שקבע בית המשפט; והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} קביעת העבירות לפי סעיף קטן (ב) יכול שתהיה בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסויימות, אם דרך תיאורן ואם דרך אזכור הוראות חוק; אוזכרה הוראת חוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.

{{ח:סעיף|53||תיקון: תשס״ד־5|אחר=[יא/19]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54|מאסר בשל עבירה נוספת|אחר=[יא/20]}}
{{ח:ת}} הטיל בית המשפט עונש מאסר בשל עבירה נוספת, לא יורה שעונש זה יהיה כולו על תנאי.

{{ח:סעיף|55|הפעלתו של מאסר על תנאי|תיקון: תשל״ז|אחר=[יא/21]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנידון למאסר על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת, יצווה בית המשפט על הפעלת המאסר על תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט להורות שהפעלת המאסר על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף זה יינתן מאת בית המשפט שהרשיע את הנידון בשל העבירה הנוספת, והוא יכול להינתן מאת כל שופט של אותו בית משפט.

{{ח:סעיף|56|הארכת תקופת התנאי|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[יא/22]}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר רשאי, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}} ובמקום לצוות על הפעלת המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי, או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש בית המשפט בסמכות לפי סעיף זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.
{{ח:תת|(ג)}} האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן פסק הדין, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

{{ח:סעיף|57|מאסר על תנאי שהטיל בית דין צבאי|אחר=[יא/23]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיפים 54 עד 56}} דינו של עונש מאסר על תנאי שהטיל בית דין צבאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}, כדין עונש מאסר על תנאי שהטיל בית משפט זולת אם סבר בית המשפט שהרשיע בשל העבירה הנוספת, שהעבירה שעליה הטיל בית הדין הצבאי את עונש המאסר על תנאי היתה עבירה צבאית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|באותו חוק}}.

{{ח:סעיף|58|תקופות מאסר בזו אחר זו|אחר=[יא/24]}}
{{ח:ת}} מי שהוטל עליו עונש מאסר בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש המאסר על תנאי, ישא, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}}, את שתי תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט שהרשיעו בשל העבירה הנוספת ציווה, מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות כולן או מקצתן יהיו חופפות.

{{ח:סעיף|59|תחילת המאסר שהופעל|אחר=[יא/25]}}
{{ח:ת}} מי שהופעל נגדו מאסר על תנאי יתחיל לשאתו ביום מתן הצו המפעיל את המאסר, זולת אם ציווה בית המשפט שיתחיל ביום אחר.

{{ח:סעיף|60|ערעור|אחר=[יא/26]}}
{{ח:תת|(א)}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיפים 55 עד 59}} ניתן לערעור.
{{ח:תת|(ב)}} בערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת מותר לכלול ערעור גם על צו כאמור אם לא הוגש עליו ערעור לפי סעיף זה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: קנס}}

{{ח:סעיף|61|שיעור הקנסות|תיקון: תש״ם־3, תשמ״ב־2, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות]|אחר=[יא/27]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –
{{ח:תתת|(1)}} אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 14,400 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה – קנס עד 29,200 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים – קנס עד 75,300 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(4)}} אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים – קנס עד 226,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}}.
{{ח:תת|(ג)}} מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס – קנס עד 1,400 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה אינו בא לשנות מסכומים שבית המשפט מוסמך להטיל כקנס בשל אי־ציות לצו בענין עדות או המצאת מסמכים או בשל בזיון בית משפט.

{{ח:סעיף|62||תיקון: תש״ם־3, תשנ״א־3|אחר=[יא/28]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63|קנס לפי שווי הנזק או טובת ההנאה|תיקון: תש״ם־3, תשמ״ח־3|אחר=[יא/29]}}
{{ח:תת|(א)}} בשל עבירה שנתכוון בה הנאשם לגרום נזק ממון לאחר או להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם קנס פי ארבעה משוויים של הנזק שנגרם או של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה, וקיבל דבר כשכר בעד ביצועה או כאמצעי לביצועה, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס פי ארבעה משוויו של הדבר, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם.
{{ח:תת|(ג)}} בקביעת סכום הקנס לפי סעיף זה רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, בהשפעה שתהיה לסילוק הקנס על יכלתו של הנאשם לפצות את הניזוק בשל הנזק שנגרם לו על ידי העבירה.
{{ח:תת|(ד)}} קביעת הקנס לפי ערך הנזק שנגרם או טובת ההנאה שהופקה תהא כערכם ביום ביצוע העבירה או ביום מתן החלטת בית המשפט, לפי הגדול שבהם.

{{ח:סעיף|64|עדכון קנסות|תיקון: תש״ם־3, תשמ״ב־2|אחר=[יא/30]}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי לשנות בצו את שיעורי הקנסות הקבועים בכל חוק, על פי השינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו הם נקבעו לאחרונה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוגדלו שיעורי קנסות לפי סעיף זה לפני שחלפו ששה חדשים מיום ההגדלה הקודמת.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קנסות“ – לרבות תקרות לקנסות שהחוק מסמיך לקבוע ולרבות תקרת הפיצויים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}}.

{{ח:סעיף|65||תיקון: תש״ם־3|אחר=[יא/31]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|66|מועד לתשלום קנס|תיקון: תש״ם־3|אחר=[יא/32]}}
{{ח:תת|(א)}} קנס שהוטל ישולם מיד, אך רשאי בית המשפט לצוות שהקנס ישולם תוך תקופה שקבע ובתנאים שקבע; ורשאי הוא לקבוע שעל סכום הקנס שתשלומו נדחה או על חלק ממנו תשולם תוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}} לגבי תקופת הדחיה.
{{ח:תת|(ב)}} קבע בית המשפט כי הקנס ישולם לשיעורין, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}} לגבי כל שיעור ושיעור.

{{ח:סעיף|67|תוספת פיגור על אי תשלום קנס|תיקון: [תשל״ג], תש״ם־3, תשמ״ב־2, תש״ן־4, תשס״א־7|אחר=[יא/32א]}}
{{ח:תת|(א)}} קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, במועד הקבוע, תיווסף עליו תוספת פיגור (להלן – התוספת).
{{ח:תת|(ב)}} שיעור התוספת יהיה חמישים אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם, לפי הענין; בתום כל תקופה של ששה חדשים שעברו מן המועד הקבוע – חמישה אחוזים נוספים מן הקנס או מחלקו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} המועד הקבוע לענין סעיף זה הוא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}}, ואם הוטל הקנס שלא במעמד הנאשם או סניגורו – שלושים יום מיום שנשלחה בדואר לנאשם הודעה על גזר הדין או שהומצאה לו בדרך שבה ניתן להמציא מסמכים על פי דין.

{{ח:סעיף|68|גביית התוספת|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[יא/32ב]}}
{{ח:תת|(א)}} לענין גביה, דין התוספת כדין הקנס, אולם {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}} לא יחול על התוספת.
{{ח:תת|(ב)}} סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שנתווספה עליו תוספת, ייזקף תחילה על חשבון התוספת.

{{ח:סעיף|69|פטור מתשלום התוספת|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[יא/32ג]}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט או הרשם רשאים לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה, אם שוכנעו שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה לפטור תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה; בית המשפט או הרשם רשאים להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת בית המשפט או הרשם ניתנת לערעור כהחלטה אחרת של אותו בית משפט בענין אזרחי, אם ניתנה רשות על כך מאת נותן ההחלטה.

{{ח:סעיף|70|גביית קנסות|תיקון: תש״ם־3|אחר=[יא/33]}}
{{ח:ת}} קנס שלא שולם במועדו, יחולו על גבייתו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} – כאילו היה מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|באותה פקודה}}.

{{ח:סעיף|71|מאסר במקום קנס|תיקון: [תשל״ג], תש״ם־3, תשמ״ח־3, תשנ״ד־4, תשנ״ה, תש״ס־3, תשס״ג־5, תשס״ו, תשס״ז־2|אחר=[יא/34]}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר עד שלוש שנים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו ובלבד שתקופת המאסר במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל הקנס; נקבע לעבירה עונש קנס בלבד, או היתה העבירה עבירה של אחריות קפידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א) סיפה}}, לא תעלה תקופת המאסר במקום הקנס על שנה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} נשא אדם מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יחוייב בתשלום הקנס והתוספת; נשא חלק מתקופת המאסר, לא יחוייב בתשלום חלק הקנס היחסי לתקופה שנשא עליו מאסר, והתוספת שיהיה חייב בה תחושב לפי אותו חלק מן הקנס שלא נשא עליו מאסר.
{{ח:תת|(ד)}} הוטל מאסר לפי סעיף קטן (א) ולפני שנסתיימה תקופת המאסר שולם חלק מן הקנס תקוצר התקופה לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו.
{{ח:תת|(ה)}} מי שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס ישא אותו בנוסף לכל מאסר אחר, לרבות מאסר בשל אי־תשלום קנס אחר, בין שהמאסר האחר הוטל באותו משפט ובין שהוטל במשפט אחר, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד1|סימן ד׳1: שירות לתועלת הציבור|תיקון: תשל״ט־2}}

{{ח:סעיף|71א|שירות לציבור|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט שהרשיע אדם ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לחייבו בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת (להלן, {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד1|בסימן זה}} – שירות לציבור), למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתכנית, הכל כפי שיקבע בית המשפט בצו; לצו כאמור ייקרא להלן ”צו שירות“.
{{ח:תת|(ב)}} מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לענין {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#סעיף 9|סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ״ט–1969}}, כדין צו מבחן.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט לא יתן צו שירות אלא לאחר ששוכנע על פי תסקיר של קצין מבחן שנעשו סידורים על פי תכנית מפורטת שיאפשרו לנידון לעשות את השירות.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי לקבוע בצו שירות הוראות ותנאים שיראה אותם נחוצים כדי להבטיח את ביצוע השירות ואת הפיקוח על ביצוע השירות בידי הנידון.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט יסביר לנידון בלשון פשוטה את משמעות הצו, את מטרת השירות ואת פרטיו, ויזהירו שאם לא ימלא אחר הצו יהיה צפוי לתוצאות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 71ד|בסעיף 71ד}}; בית המשפט לא יתן צו שירות אלא אם הביע הנידון את נכונותו למלא אחר הוראות הצו.
{{ח:תת|(ו)}} שירות לציבור יהיה בפיקוחו של קצין מבחן, והוא רשאי להיעזר באחרים לצורך זה.

{{ח:סעיף|71ב|תקופת צו שירות ושינויו|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת תקפו של צו שירות לא תעלה על שנה אחת, אולם רשאי בית המשפט להאריכה מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמכסת שעות העבודה לא תעלה על מכסת השעות שנתחייב בה הנידון מלכתחילה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט שנתן צו שירות רשאי – על פי בקשת קצין מבחן או על פי בקשת הנידון – לעיין מחדש בצו, לשנותו, לקבוע בו הוראות חדשות או לבטל הוראה מהוראותיו, הכל כפי שיראה לצודק בנסיבות הענין.

{{ח:סעיף|71ג|חיוביו של החייב בשירות|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} מי שחוייב בשירות לציבור לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד1|סימן זה}} יבצע את השירות שהוטל עליו בצו, בהתאם לאמור בו, ויציית להוראות קצין המבחן שקבע בית המשפט או של מי שהוא מינה לכך, בכל הקשור לשירות.

{{ח:סעיף|71ד|הפרת צו שירות|תיקון: תשל״ט־2, תשס״ד־4}}
{{ח:ת}} הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שנתן את צו השירות שהנידון לא מילא אחר צו השירות, רשאי הוא –
{{ח:תת|(1)}} אם ניתן צו השירות בלא הרשעה – לבטל את צו השירות, להרשיעו ולגזור עליו עונש על העבירה שבגללה ניתן צו השירות (בסעיף זה – העבירה המקורית);
{{ח:תת|(2)}} אם ניתן צו השירות לאחר הרשעה בלא כל עונש נוסף – לבטל את צו השירות ולהטיל עליו עונש על העבירה המקורית במקום צו השירות;
{{ח:תת|(3)}} אם ניתן צו השירות לאחר הרשעה נוסף על עונש אחר – לבטל את צו השירות ולהטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו השירות, בהתחשב, בין השאר, בכל עונש שהוטל עליו על העבירה המקורית.

{{ח:סעיף|71ה|תקנות|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} שר העבודה והרווחה רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד1|פרק זה {{ח:הערה|[צ״ל: סימן זה]}}}}, ובין השאר בענין החזר הוצאות הקשורות בביצוע השירות לציבור.

{{ח:סעיף|71ו|מעמד עושה השירות|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} מי שחוייב בשירות לציבור לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד1|סימן זה}} לא ייחשב כעובדו של מי שבשבילו או באמצעותו הוא מבצע את השירות.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: התחייבות להימנע מעבירה}}

{{ח:סעיף|72|התחייבות להימנע מעבירה|תיקון: תש״ע־4|אחר=[יא/35]}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט שהרשיע אדם רשאי, נוסף על העונש שהטיל, לצוות שהנידון ייתן התחייבות להימנע מעבירה בתוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} קבע בית המשפט שנאשם ביצע עבירה אך לא הרשיעו, רשאי הוא לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה בתוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שנה אחת.
{{ח:תת|(ג)}} התחייבות כאמור בסעיף זה תהיה בסכום שלא יעלה על סכום הקנס שמותר להטיל בשל העבירה שבה הורשע הנידון או שנקבע שביצע אותה, לפי העניין, ותהיה בערבים או בלי ערבים, הכל כפי שיצווה בית המשפט.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה)|תקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש״ף–2019}}.}}

{{ח:סעיף|73||תיקון: תש״ע־4|אחר=[יא/36]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|74|מאסר על אי מתן התחייבות|תיקון: תש״ע־4|אחר=[יא/37]}}
{{ח:ת}} ציווה בית המשפט על אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}} ליתן התחייבות להימנע מעבירה, רשאי בית המשפט לכפותו לציית לצו וליתן את ההתחייבות על ידי שיטיל עליו מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|75|ערעור|תיקון: תש״ע־4|אחר=[יא/38]}}
{{ח:ת}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיפים 72}} {{ח:פנימי|סעיף 74|או 74}} ניתן לערעור כאילו היה גזר דין של מאסר לשלושה חדשים.

{{ח:סעיף|76|גביית סכומי התחייבויות|תיקון: תשס״ג־7, תש״ע־4|אחר=[יא/39]}}
{{ח:ת}} התחייב אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}} להימנע מעבירה, ולאחר מכן בית משפט הרשיעו בעבירה שהתחייב להימנע ממנה או קבע כי הוא ביצע את העבירה כאמור אך לא הרשיעו, יצווה בית המשפט שהרשיע או שקבע כאמור, על תשלום סכום ההתחייבות; לא שולם סכום ההתחייבות, יהא דינו של סכום זה כדין קנס ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיפים 66 עד 70}}, ולעניין התחייבות שהוטלה על אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}} – גם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}}.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: פיצויים והוצאות}}

{{ח:סעיף|77|פיצוי|תיקון: תש״ם־3, תשמ״ב־2, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות], תשמ״ח, תשס״ד־2, תשע״ב־2|אחר=[יא/40]}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 258,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.
{{ח:תת|(ב)}} קביעת הפיצויים לפי סעיף זה תהא לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, ביום ביצוע העבירה או ביום מתן ההחלטה על הפיצויים, הכל לפי הגדול יותר.
{{ח:תת|(ג)}} לענין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים.
{{ח:תת|(ד)}} הורה בית משפט כי פיצוי שהנאשם חויב בו לפי סעיף זה ישולם לשיעורין, והנאשם לא שילם את אחד התשלומים במועדו, תעמוד יתרת החוב לפירעון מיידי.

{{ח:סעיף|78|חיוב בפיצוי דינו כפסק דין|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[יא/41]}}
{{ח:ת}} חיוב בפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} הוא, לענין ערעור הנאשם עליו, כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו; בערעור על פסק הדין שהביא לידי החיוב בפיצוי מותר לכלול גם ערעור על החיוב.

{{ח:סעיף|79|הוצאות המשפט|אחר=[יא/42]}}
{{ח:ת}} הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום הוצאות המשפט, לרבות הוצאות העדים, בסכום שקבע בית המשפט; לענין ערעור ולענין {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיפים 66 עד 71}} רואים הוצאות המשפט שחוייב בהן אדם לפי סעיף זה כאילו היו קנס.

{{ח:סעיף|80|הוצאות ההגנה מאוצר המדינה|תיקון: [תשל״א], [תשל״ה], תש״ם־3, תשנ״ה|אחר=[יא/43]}}
{{ח:תת|(א)}} משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה או בשל אישום שבוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 94|סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}} בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, סכומי מקסימום להוצאות ולפיצויים האמורים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין (פיצויים בשל מעצר או מאסר)|תקנות סדר הדין (פיצויים בשל מעצר או מאסר), התשמ״ב–1982}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.

{{ח:סעיף|81|הוצאות ההגנה על המתלונן|אחר=[יא/44]}}
{{ח:תת|(א)}} זיכה בית המשפט את הנאשם לאחר שראה כי התלונה שגרמה למשפט הוגשה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד, רשאי הוא לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון טענותיו לענין זה, בתשלום הוצאות הגנתו של הנאשם והוצאות התביעה, כפי שיקבע בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} לענין ערעור על חיוב לפי סעיף קטן (א), דין המתלונן כדין נאשם שהורשע, ולענין גביית ההוצאות רואים את החיוב בהן כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית לטובת הזכאי נגד המתלונן.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ז|סימן ז׳: טיפול בקהילה|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ו־4}}

{{ח:סעיף|82|טיפול במשתמשים בסמים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} הורשע אדם ונוכח בית המשפט כי הוא משתמש בסמים מסוכנים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}, רשאי בית המשפט להטיל עליו בצו – מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה, בתקופה ובהתאם לתכנית שיורה בית המשפט; ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור בלא להרשיע את הנאשם, אף אם תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי שניתן לצוות על הפעלתו.

{{ח:סעיף|83|תנאים לצו מבחן עם טיפול|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ו־4}}
{{ח:ת}} בית משפט לא יתן צו מבחן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}} {{ח:פנימי|סעיף 86|או 86}} אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} הנידון הסכים לעבור טיפול והבין את תנאי הטיפול ומהותו;
{{ח:תת|(2)}} מצבו של הנידון מצדיק טיפול והנידון מתאים לטיפול;
{{ח:תת|(3)}} נעשו סידורים שיאפשרו לנידון לקבל את הטיפול על פי תכנית מפורטת בתסקיר קצין מבחן לענין סוג הטיפול, מהותו ומשכו.

{{ח:סעיף|84|תקנות|תיקון: תשמ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם שר המשפטים, שר המשטרה ושר הבריאות, רשאי להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לענין מקומות טיפול רפואיים ודרכי טיפול רפואי.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:סעיף|85|הארכה נוספת של תקופת התנאי|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ב)}}, רשאי בית המשפט שהרשיע אדם העובר טיפול למשתמשים בסמים, או שסיים טיפול כאמור, להשתמש בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}} יותר מפעם אחת, אם שוכנע כי לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי משום שיש סיכוי לשיקומו של האדם, כי הפעלת המאסר על תנאי תסב לו נזק חמור, וכי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי.
{{ח:תת|(ב)}} בטרם יחליט על הארכה נוספת של תקופת התנאי, יבקש בית המשפט תסקיר של קצין מבחן על הנאשם, על מצב התקדמותו בטיפול, וכן, אם הוא מקבל טיפול במוסד, על המוסד שבו הוא מטופל.
{{ח:תת|(ג)}} הארכה נוספת של תקופת התנאי, לפי סעיף זה, תלווה בצו מבחן כאמור {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז|בסימן זה}} ובתנאים האמורים בו; על ההארכה הנוספת יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ג)}}.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול למשתמשים בסמים“ – ”טיפול סוציאלי“, ”טיפול רפואי“ או ”טיפול משולב“ כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}}, הניתן למשתמשים בסמים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|86|טיפול באלימות במשפחה|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע נאשם ונוכח בית המשפט כי הוא נוהג באלימות כלפי בן משפחתו, רשאי בית המשפט להטיל עליו בצו, מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה, על פי תכנית שיורה בית המשפט, ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור, אם קבע שהנאשם עבר את העבירה אך לא הרשיעו.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחתו“ – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית;
{{ח:תתתת|(2)}} קטין או חסר ישע, שעובר העבירה אחראי עליו, {{ח:פנימי|סעיף 368א|כהגדרת ”אחראי על קטין או חסר ישע“ בסעיף 368א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“ – לרבות הידוע בציבור כבן זוגו.

{{ח:סעיף|86א|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המבחן|פקודת המבחן}}|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המבחן|פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, יחולו על צו מבחן שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז|סימן זה}} בכפוף להוראותיו ובשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ח|סימן ח׳: שונות}}

{{ח:סעיף|86ב|הליך בבית משפט קהילתי|תיקון: תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לחמש שנים מיום 1.8.2022):}}
{{ח:ת}} קבע בית משפט קהילתי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 220ב|בסעיף 220ב לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, כי נאשם ביצע עבירה וכי הוא סיים בהצלחה הליך בבית משפט קהילתי, רשאי הוא –
{{ח:תת|(1)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(ב)}}, להשתמש בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}} יותר מפעם אחת אם שוכנע כי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי;
{{ח:תת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}}, להאריך את תקופת ההתחייבות שנגזרה על הנידון לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}} או לחדשה לתקופה שיקבע, שלא תעלה על שנתיים.

{{ח:סעיף|87|דחיית מועדים|אחר=[יא/50]}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע מועד לביצועו של עונש, באחת מהוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} או בבית המשפט לפיה, רשאי בית המשפט לדחות את הביצוע למועד אחר.
{{ח:תת|(ב)}} נדחה ביצועו של עונש לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדחותו פעם נוספת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדוחה ביצועו של עונש לפי סעיף זה רשאי להתנות את הדחיה במתן ערובה ובתנאים אחרים שימצא לנכון; על ערובה הניתנת לפי הוראה זו יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 41|סעיפים 38 עד}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 48|40}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 51|ו־44 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור.

{{ח:סעיף|88|האחריות האזרחית שמורה|אחר=[יא/51]}}
{{ח:ת}} זיכוי בפלילים או הטלת עונש או חיוב בפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} אינם משחררים מאחריות לנזק לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|89|תחולה|אחר=[יא/53]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} חלות על עבירות לפי כל דין.

{{ח:סעיף|90|ביצוע ותקנות|אחר=[יא/54]}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (דרכי ענישה)|תקנות העונשין (דרכי ענישה), תשט״ו–1954}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות)|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (מאסר על תנאי)|תקנות העונשין (מאסר על תנאי), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה)|תקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש״ף–2019}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: הוראות להתאמת דיני העונשין|תיקון: תשנ״ה־3}}

{{ח:סעיף|90א|פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203772.pdf|חוק העונשין (תיקון מס׳ 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ״ד–1994}} ({{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} – חוק העונשין תיקון מס׳ 39), ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי במונח –
{{ח:תת|(1)}} ”זדון“ או ”מזיד“ – יהיה היסוד הנפשי הדרוש להתהוות העבירה – מודעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א) רישה}}, ולענין תוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה – גם פזיזות;
{{ח:תת|(2)}} ”בכוונה“ – מקום שהמונח אינו מתייחס לתוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה, יתפרש המונח כמניע שמתוכו נעשה המעשה או כמטרה להשיג יעד כפי שנקבע בעבירה, לפי ההקשר;
{{ח:תת|(3)}} ”ביודעין“ או מונח בעל משמעות דומה – יתפרש המונח כמחשבה פלילית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)}};
{{ח:תת|(4)}} ”יש לו יסוד להניח“ או ביטוי בעל משמעות דומה – יתפרש הביטוי כאדם שחשד, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ג)(1)}};
{{ח:תת|(5)}} ”התרשלות“ – יתפרש המונח כרשלנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}.

{{ח:סעיף|90ב|עונש על עבירת רשלנות|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:ת}} בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203772.pdf|חוק העונשין תיקון מס׳ 39}}, ושבו היסוד הנפשי הנדרש להתהוות העבירה הוא רשלנות, ולאותה עבירה נקבע עונש מאסר העולה על שלוש שנים – יהיה העונש בשל אותה עבירה, מאסר שלוש שנים.

{{ח:קטע1|חלק ב|חלק ב׳: עבירות}}

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|91|הגדרות ופירוש|תיקון: תשל״ט|אחר=[ד/1]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אויב“ – מי שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל או מכריז על עצמו כאחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא הוכרזה, בין שיש פעולות איבה צבאיות ובין שאינן וכן ארגון מחבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון מחבלים“ – ארגון שמטרותיו או פעולותיו מכוונות למיגור המדינה או לפגיעה בבטחונה של המדינה או בבטחון תושביה או ביהודים במדינות אחרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ידיעה“ – לרבות ידיעה שאינה נכונה, וכל תיאור, תכנית, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם המכילים ידיעה או העשויים לשמש מקור לידיעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסירה“ – לרבות מסירה על ידי סימון ואיתות ולרבות גרם מסירה; מקום שמדובר על עשיית מעשה בכוונה מסויימת, פירושו עשיה או מחדל באותה כוונה ללא סמכות כדין.

{{ח:סעיף|92|קשר ונסיון|אחר=[ד/2]}}
{{ח:ת}} קשר או נסיון לעבור עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, דינם כדין מעשה העבירה.

{{ח:סעיף|93|כורח וצורך|תיקון: תשל״ז|אחר=[ד/3]}}
{{ח:ת}} ההגנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:פנימי|סעיף 22|או 22}} לא תשמש עילה לפטור מאחריות פלילית בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיפים 97}}, {{ח:פנימי|סעיף 98|98}}, {{ח:פנימי|סעיף 99|99}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|או 113(ב)}}; אך היא תשמש עילה להמתקת הדין.

{{ח:סעיף|94|הגנה נוספת|אחר=[ד/4]}}
{{ח:ת}} אין רואים מעשה כעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אם משתמעת מתוכו כוונה בתום לב, או אם נעשה בתום לב מתוך כוונה להביא, בדרכים שאינן פסולות לפי דין, לידי שינוי בסדרי המדינה או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מדינת חוץ או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מוסד או ארגון של מדינות או בפעולותיהם.

{{ח:סעיף|95|חיפוי על עבירה|אחר=[ד/5]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שיודע כי אדם פלוני זומם לעבור עבירה או עבר עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} שענשה מאסר חמש עשרה שנה או עונש חמור מזה, ולא פעל באופן סביר כדי למנוע עשייתה, השלמתה או תוצאותיה, הכל לפי הענין, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 262|סעיף 262}} ולא לגרוע מהן.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על בן זוג, הורה, צאצא, אח או אחות של אדם שזמם או עבר עבירה כאמור.

{{ח:סעיף|96|עונש מוות|אחר=[ד/6]}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, לא יטיל בית משפט עונש מוות אלא אם העבירה נעברה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: בגידה}}

{{ח:סעיף|97|פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה|אחר=[ד/7]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו – מיתה או מאסר עולם.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם.

{{ח:סעיף|98|גרם למלחמה|אחר=[ד/8]}}
{{ח:ת}} מי שעשה, בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנה; התכוון לסייע לאויב, דינו – מיתה או מאסר עולם.

{{ח:סעיף|99|סיוע לאויב במלחמה|אחר=[ד/9]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייעו לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”סיוע“ – לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.

{{ח:סעיף|100|גילוי החלטה לבגוד|אחר=[ד/10]}}
{{ח:ת}} מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיפים 97}}, {{ח:פנימי|סעיף 98|98}} {{ח:פנימי|סעיף 99|או 99}}, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|101|שירות בכוחות האויב|אחר=[ד/11]}}
{{ח:ת}} אזרח ישראלי וכל אדם אחר החייב בנאמנות למדינת ישראל, בין באשר הוא חייב בשירות בטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, ובין באשר שירת בשירות המדינה, והוא שירת בכוחות המזויינים של האויב, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

{{ח:סעיף|102|סיוע לשבוי מלחמה|אחר=[ד/12]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שסייע בידי שבוי מלחמה להימלט או לנסות להימלט ממקום כליאתו או מישראל, דינו – מאסר עשר שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהתרשל בתפקידו למנוע בריחת שבוי מלחמה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|103|תעמולה תבוסנית|אחר=[ד/13]}}
{{ח:ת}} מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו – מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: פגיעה בכוחות מזויינים}}

{{ח:סעיף|104|כוחות מזויינים|אחר=[ד/14]}}
{{ח:ת}} אלה הם הכוחות המזויינים לענין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן זה}}:
{{ח:תת|(1)}} צבא־הגנה לישראל;
{{ח:תת|(2)}} משטרת ישראל;
{{ח:תת|(3)}} כוחות מזויינים אחרים הפועלים נגד האויב בשיתוף עם צבא־הגנה לישראל.

{{ח:סעיף|105|מרידה בכוחות מזויינים|אחר=[ד/15]}}
{{ח:תת|(א)}} שלושה או יותר מחברי כוח מזויין העושים אחת מאלה, הרי זו מרידה לענין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} בצוותא ותוך אי ציות לפקודה, הם תופסים בנשק או משתמשים בנשק שברשותם או משתמשים באמצעי כפיה כלפי מפקד;
{{ח:תתת|(2)}} מסרבים בצוותא למלא פקודה בשעת פעולה צבאית או למלא פקודה הנוגעת לפעולה כזאת.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”מפקד“ – הגבוה ממנו בדרגה, לרבות מי שלפי פקודות הצבא או לפי הנוהג בצבא רשאי לתת לו פקודה.

{{ח:סעיף|106|מרידה|אחר=[ד/16]}}
{{ח:ת}} המעורר מרידה או משתתף בה, דינו – מאסר חמש־עשרה שנים.

{{ח:סעיף|107|מרידה בכוונת פגיעה בבטחון המדינה|אחר=[ד/17]}}
{{ח:ת}} מי שעשה אחד המעשים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 106|בסעיף 106}} בכוונה לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עולם.

{{ח:סעיף|108|פגיעה ברכוש|תיקון: תשנ״ד־4|אחר=[ד/18]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שגרם בזדון נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן בזדון את האספקה לכוחות המזויינים, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שגרם ברשלנות נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן ברשלנות את האספקה לכוחות המזויינים, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (א) והיה במעשה העבירה כדי לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.
{{ח:תת|(ד)}} מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (א) בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.

{{ח:סעיף|109|הסתה להשתמטות|תיקון: תשע״ו־6|אחר=[ד/19]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזויין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לערוק משירותו או מפעולה צבאית, או סייע לו בעריקה, דינו – מאסר שבע שנים; לעניין זה, ”משרת בכוח מזוין“ – לרבות מי שמשרת לאחר שהתנדב לצבא הגנה לישראל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 17|סעיף 17 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנתן לאדם החייב בשירות כאמור בסעיף קטן (א) מקלט או סייע להחביאו, כשהיה לו יסוד להניח שהוא עריק, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} מי שעבר עבירה לפי סעיף זה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”עריקה“ – העדר מן השירות בכוח מזויין מתוך כוונה שלא לחזור.

{{ח:סעיף|110|הסתה לאי ציות|אחר=[ד/20]}}
{{ח:ת}} מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לאי ציות לפקודה חוקית, דינו – מאסר שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש שנים; נעברה העבירה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: ריגול}}

{{ח:סעיף|111|מסירת ידיעה לאויב|אחר=[ד/21]}}
{{ח:ת}} מי שביודעין מסר ידיעה לאויב או בשבילו, דינו – מאסר עשר שנים; היתה הידיעה עלולה להיות לתועלת האויב, דינו – מאסר חמש עשרה שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עולם; גרם ברשלנות שתימסר לאויב או בשבילו ידיעה העלולה להיות לתועלתו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|112|ריגול|אחר=[ד/22]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמסר ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|113|ריגול חמור|תיקון: תשס״ב־2|אחר=[ד/23]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עולם.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר שבע שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בסעיף זה, ”ידיעה סודית“ – ידיעה אשר בטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, או ידיעה הנוגעת לסוג ענינים שהממשלה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, הכריזה, בצו שפורסם ברשומות, כי הם ענינים סודיים.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה), התשע״ז–2016}}, לעניין ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אילת אשקלון בע״מ (קצא״א), או לחברת Trans Asiatic Oil Ltd. S.A.‎, או לחברת Eilat Corporation S.A.‎, לרבות זהות בעלי מניותיהן, עסקאותיהן בתחום הנפט, שוויין ואופן ניהולן, וכן כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אירופה אסיה בע״מ לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושווייה.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)|צו העונשין (הכרזה על עניין סודי), התשע״ח–2017}}, לעניין ידיעות הנוגעות לעובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.}}
{{ח:תתת|(2)}} ידיעה אשר תוכנה, צורתה, סדרי החזקתה, מקורה או נסיבות קבלתה, מעידים על החובה לשמרה בסוד, חזקה היא, כי ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, אלא אם כן הוכח אחרת.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקאות (1) ו־(2) יחולו גם לענין {{ח:פנימי|סעיף 113א|סעיף 113א}}.
{{ח:תת|(ה)}} תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על פי סעיף קטן (ג) שלא עשה דבר שלא כדין להשיג ידיעה באשר היא ידיעה סודית, ושהשיגה, אספה, הכינה, רשמה או החזיקה בתום לב ולמטרה סבירה.

{{ח:סעיף|113א|ידיעה סודית|תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.

{{ח:סעיף|114|מגע עם סוכן חוץ|תיקון: [תשכ״ז], תשל״ט|אחר=[ד/24]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} ניסה אדם ליצור מגע עם סוכן חוץ, או שביקר במקום מגוריו או במקום עבודתו של סוכן חוץ או נמצא בחברתו, או שנמצא ברשותו שמו או מענו של סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו כדין המקיים מגע עם סוכן חוץ.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”סוכן חוץ“ – לרבות מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בבטחון מדינת ישראל וכן מי שיש יסוד סביר לחשוד בו שהוא חבר בארגון מחבלים או קשור בו או פועל בשליחותו.
{{ח:תת|(ד)}} לא יורשע אדם לפי סעיף זה אם הוכח לבית המשפט שלא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לידי פגיעה בבטחון המדינה.

{{ח:סעיף|115|כניסה למקום צבאי|אחר=[ד/25]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנכנס למקום מוגבל, ניסה לחדור לתוכו, שהה בו, ניסה להתחקות על מבנהו או על הנעשה בו, או ללא הסבר סביר שוטט בקרבתו – כשאינו מוסמך לכך – וכן מי שניסה להפריע או להטעות זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל, דינו – מאסר שלוש שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”מקום מוגבל“ – מקום המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או המשמש למטרה בטחונית, ועל הכניסה אליו הופקדה שמירה או שהיא מוגבלת לפי הודעה שהוצגה באופן בולט מחוצה לו.

{{ח:סעיף|116|מעשה הכנה|אחר=[ד/26]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה בכוונה להכין מעשה עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן זה}} שענשה מאסר שבע שנים או עונש חמור מזה, או לסייע לאדם אחר להכין מעשה עבירה כאמור, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תת|(1)}} מזייף מסמך או מחזיק מסמך מזוייף;
{{ח:תת|(2)}} מחזיק מסמך רשמי או משתמש בו כשאינו מוסמך לכך;
{{ח:תת|(3)}} משתמש בטענות שוא או מוסר ביודעין הודעה כוזבת;
{{ח:תת|(4)}} משתמש ללא סמכות כדין במדים של צבא־הגנה לישראל או של משטרת ישראל או במדים רשמיים אחרים;
{{ח:תת|(5)}} מחזיק ללא סמכות כדין חותם או חותמת או נייר רשמיים או סיסמה סודית.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: סודות רשמיים}}

{{ח:סעיף|117|גילוי בהפרת חובה|תיקון: [תשכ״ז], תשס״ב־2|אחר=[ד/27]}}
{{ח:תת|(א)}} עובד הציבור שמסר, ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, וכן מי שהגיעה אליו ידיעה בתוקף תפקידו כעובד הציבור, ולאחר שחדל מהיות עובד הציבור מסרה, ללא סמכות כדין, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הציבור שהתרשל בשמירת ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, או שעשה מעשה שיש בו כדי לסכן בטיחותה של ידיעה כאמור, דינו – מאסר שנה אחת.
{{ח:תת|(ג)}} הגיעה לאדם ידיעה בתוקף תפקידו כעובד הציבור, והוא החזיקה, ללא סמכות כדין, בניגוד להוראות שניתנו לו בדבר החזקתה, או לאחר שחדל מהיות עובד הציבור, דינו – מאסר שנה אחת.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לנאשם לפי סעיף קטן (א) תהא זו הגנה טובה שהידיעה כבר פורסמה לרבים על פי סמכות כדין או הועמדה לעיון הרבים על פי סמכות כדין.
{{ח:תתת|(2)}} לנאשם לפי סעיף קטן (א) בשל מסירת ידיעה לאחר שחדל מהיות עובד הציבור תהא גם זו הגנה טובה, שמסירת הידיעה היתה כעבור חמש שנים מהיום שחדל מהיות עובד הציבור ושבמסירת הידיעה לא היה משום פגיעה בדבר שיש לציבור זיקה בו או פגיעה בזכותו של יחיד.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקה (2) לא יחולו על ידיעה הנוגעת לביטחון המדינה או ליחסי חוץ שלה אלא אם כן אישר הגורם המוסמך, קודם למסירתה, כי מסירת הידיעה לא תפגע בביטחון המדינה או ביחסי חוץ שלה; לענין זה, ”הגורם המוסמך“ – הצנזור הצבאי הראשי או בעל תפקיד אחר, הכל כפי שתקבע הממשלה בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, דרך כלל או לפי סוגי ענינים.
{{ח:תתת|(4)}} אישר הצנזור הצבאי הראשי פרסום ידיעה כגורם המוסמך לפי הוראות פסקה (3), יראו את האישור גם כאישור מטעמו לפרסום הידיעה לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#חלק ח|חלק ח׳ לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, אלא אם כן קבע הצנזור הצבאי הראשי אחרת.

{{ח:סעיף|117א|הסתרת מידע בידי עובד ציבור|תיקון: תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} עובד הציבור שנתן לידיעה שאינה סודית, צורה של ידיעה סודית, במטרה למנוע את פרסומה, דינו – מאסר שנה; לענין זה, ”ידיעה סודית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 113|בסעיף 113}}.

{{ח:סעיף|118|גילוי בהפרת חוזה|אחר=[ד/28]}}
{{ח:תת|(א)}} היה אדם בעל חוזה עם המדינה או עם גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, ובחוזה יש התחייבות לשמור בסוד ידיעות שיגיעו אליו עקב ביצוע החוזה, והוא מסר, ללא סמכות כדין, ידיעה כאמור לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו – מאסר שנה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”בעל חוזה“ – לרבות מי שהועסק, כעובד או כקבלן, לשם ביצוע החוזה; ואולם תהא זו הגנה טובה לנאשם לפי סעיף זה שלא ידע על ההתחייבות לשמור ידיעות כאמור בסוד ושהוא מסר את הידיעה בתום לב.

{{ח:סעיף|119|גילוי בהפרת אמון|אחר=[ד/29]}}
{{ח:ת}} מי שנמסר לו מסמך רשמי בתנאי מפורש שעליו לשמרו בסוד, והוא מסרו לאדם שאינו מוסמך לקבלו, דינו – מאסר שנה אחת; התרשל בשמירתו או עשה מעשה שיש בו כדי לסכן בטיחותו של המסמך, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|120|מעשי התחזות|אחר=[ד/30]}}
{{ח:ת}} מי שעשה, מכר או מסר חותם או חותמת או נייר המתחזים כרשמיים, וכן מי שעשה, מכר או מסר מדים של צבא הגנה לישראל או של משטרת ישראל או מדים רשמיים אחרים, ללא סמכות כדין, דינו – מאסר שנה אחת; התכוון להכין מעשה עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} שענשה מאסר שבע שנים או עונש חמור מזה, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: פגיעה ביחסי חוץ}}

{{ח:סעיף|121|פגיעה ביחסי חוץ|אחר=[ד/31]}}
{{ח:תת|(א)}} הקושר קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית או נציגיה או נגד ארגון או מוסד של מדינות או נציגיהם, ובמעשה היה כדי לפגוע בענין שיש לישראל בקיום יחסים בינה לבין מדינה, ארגון או מוסד כאמור, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, העושה מעשה עבירה בכוונה להזיק ליחסים בין ישראל לבין מדינה, ארגון או מוסד כאמור בסעיף קטן (א) או לענין שיש בהם לישראל, דינו – מאסר עשר שנים; ואם ענשו על עבירה כאמור, אף בלי שהוכחה הכוונה האמורה בסעיף קטן זה, הוא מאסר שבע שנים או יותר, דינו – מאסר עולם.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מדינה ידידותית“ – מדינה המקיימת קשרים דיפלומטיים או מסחריים עם ישראל או המרשה לאזרחי ישראל לבקר בארצה.

{{ח:סעיף|122|גיוס לכוחות חוץ|אחר=[ד/32]}}
{{ח:תת|(א)}} אזרח ישראלי שהתנדב לשרת בכוחות המזויינים של מדינת חוץ, דינו – מאסר שלוש שנים; ואזרח ישראלי ששירת בכוח מזויין של מדינת חוץ, רואים אותו כאילו התנדב לשרת, כל עוד לא הוכיח ההפך.
{{ח:תת|(ב)}} מי שגייס בישראל תושב ישראל לכוח מזויין של מדינת חוץ, והמגייס אינו נציגה הרשמי של אותה מדינה והמגוייס אינו אזרחה, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף זה על מעשה שעשה בהיתר על פי דין או על פי הסכם בין ישראל לבין מדינה אחרת או מוסד או ארגון בינלאומי, או בהיתר שניתן מטעם הממשלה, אם לאותו אדם ואם לאותו מעשה ואם בדרך כלל.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: סדרי דין}}

{{ח:סעיף|123|אישום|אחר=[ד/33]}}
{{ח:ת}} לא יוגש כתב אישום לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.

{{ח:סעיף|124|מעצר לפי בקשת היועץ המשפטי|תיקון: תשנ״ו־5|אחר=[ד/34]}}
{{ח:תת|(א)}} שופט בית המשפט העליון רשאי, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לצוות על מעצר אדם החשוד בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|או ד׳}} לתקופה שיקבע או שיאריך ושלא תעלה בכל פעם על שלושים יום ובכללה על ארבעה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לגבי מעצר לפי סעיף זה נתונות הסמכויות האמורות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב סימן ו|בסימן ב׳ לפרק ג׳ של חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, לנשיא בית המשפט העליון או לשופט בית המשפט העליון שקבע לכך.

{{ח:סעיף|125|מעצר רגיל|תיקון: תשמ״ג, תשנ״ו־5|אחר=[ד/35]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, קצין משטרה בכיר רשאי לצוות על מעצרו של אדם החשוד בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|או ד׳}} לתקופה של חמישה עשר ימים, בטרם יובא לפני שופט; לפני מתן צו המעצר או תוך ארבעים ושמונה שעות לאחר נתינתו ישמע הקצין את החשוד.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנעצר כאמור בסעיף קטן (א) ניתן להחזיקו גם במקום מעצר שקבע שר הבטחון והודעה עליו נמסרה לשר המשפטים; ההחזקה תהיה בתנאים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק סמכויות שעת־חירום (מעצרים), התשל״ט–1979}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר קביעת מחנה צה״ל 67039 כמקום מעצר לענין סעיף קטן 125(ב) (י״פ תשמ״ד, 139).}}

{{ח:סעיף|126|חיפוש משטרתי בשעת הדחק|אחר=[ד/36]}}
{{ח:ת}} היה המפקח הכללי של המשטרה, או קצין משטרה בכיר שהוא הסמיך לכך, משוכנע כי יש יסוד מספיק להניח שנעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|או 112}} או שעומדים לעבור עבירה לפי אחד הסעיפים האלה, והוא סבור כי הענין אינו סובל דיחוי וכי בטחון המדינה דורש פעולה מיד, רשאי הוא לתת לשוטר הוראה בכתב חתומה בידו, לערוך חיפוש בקשר לאותה עבירה, ודין אותה הוראה יהיה, לכל דבר, כדין צו חיפוש שנתן שופט בית משפט שלום על פי הפקודה, ובלבד שהוראה כאמור תאושר בידי שופט תוך שלושה ימים אחרי נתינתה.

{{ח:סעיף|127|חיפוש צבאי בשעת הדחק|אחר=[ד/37]}}
{{ח:ת}} היה מפקד יחידה צבאית בדרגת רב סרן ומעלה משוכנע כי יש יסוד מספיק להניח שנעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיפים 111}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}} {{ח:פנימי|סעיף 115|או 115}}, והוא סבור כי הענין אינו סובל דיחוי וכי בטחון המדינה דורש פעולה מיד, ואין אפשרות לפעול לפי {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126}}, רשאי הוא לתת לחייל הוראה בכתב חתומה בידו לערוך חיפוש על גופו ובכליו של אדם בקשר לאותה עבירה, ודין אותה הוראה יהיה, לכל דבר, כדין צו חיפוש שנתן שופט בית משפט שלום לפי הפקודה, ובלבד שלא ייערך חיפוש לפי סעיף זה בבית מגורים; הוראה כאמור תאושר בידי שופט בית משפט שלום או בידי נשיא בית דין צבאי מחוזי תוך שלושה ימים אחרי נתינתה.

{{ח:סעיף|128|סודיות הדיון|אחר=[ד/38]}}
{{ח:ת}} היה בית המשפט השומע משפט בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|או ד׳}} סבור כי בטחון המדינה מחייב שמירת סודיות במידה שאין להשיגה באמצעים על פי כל דין אחר, רשאי הוא לצוות –
{{ח:תת|(1)}} כי הנאשם או סניגורו לא יהיו נוכחים בהליך מסויים או לא יעיינו בראיה מסויימת;
{{ח:תת|(2)}} כי בית המשפט ישב, בהליך מסויים, במקום שמחוץ לבנין בית המשפט;
{{ח:תת|(3)}} כי דבר שנאמר או ראיה שהוגשה בהליך מסויים, יישמרו בסוד, באופן ובמידה שבית המשפט יקבע;
{{ח:ת}} ובלבד שבית המשפט לא ישתמש בסמכותו לפי פסקה (1), אם לא הובטח להנחת דעתו שתהא לנאשם הגנה מלאה, לרבות סניגור שמינה בית המשפט או שבחר הנאשם במקום הסניגור שייעדר או שלא יעיין בראיה כאמור.

{{ח:סעיף|129|מכשירי עבירה|אחר=[ד/39]}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, רשאי בית המשפט לצוות כי כל נכס שבו השתמש או הסתייע העבריין כדי לעבור את העבירה יחולט לאוצר המדינה, אף אם לא הוכחה בעלותו של העבריין בנכס.
{{ח:תת|(ב)}} הטוען לזכות בנכס שחולט לפי סעיף קטן (א) והוא לא היה שותף לעבירה רשאי, תוך שנה מיום מתן צו החילוט או תוך מועד נוסף שנקבע בו לכך, לבקש מבית המשפט אשר ציווה על החילוט, שיבטל את החילוט ויצווה על מסירת הנכס לבעלו; לא נמצא הנכס עוד בעין, רשאי בית המשפט, אם הוא שוכנע שהיתה פשיעה או רשלנות בשמירתו, לחייב את אוצר המדינה בנזקים, בסכום שיקבע; נמכר הנכס, יבואו דמי מכרו במקומו.
{{ח:תת|(ג)}} סדרי הדין בהליכים לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו בתקנות.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: שונות}}

{{ח:סעיף|130|שמירת דינים|אחר=[ד/40]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} באות להוסיף על האמור בכל דין אחר ולא לגרוע ממנו.

{{ח:סעיף|131|עבירות חוץ|תיקון: תשל״ט־3|אחר=[ד/41]}}
{{ח:ת}} מי שעבר עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בחוץ לארץ, יתן עליה את הדין בישראל; ואולם לא ישא אדם באחריות פלילית בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיפים 97}}, {{ח:פנימי|סעיף 98|98}}, {{ח:פנימי|סעיף 100|100}}, {{ח:פנימי|סעיף 103|103}} {{ח:פנימי|סעיף 121|או 121}} שעבר בחוץ לארץ, אם בשעת העבירה לא היה אזרח ישראלי, תושב ישראל או חייב בנאמנות למדינת ישראל בין משום ששירת בשירות המדינה ובין מסיבה אחרת.

{{ח:סעיף|132|ביצוע|אחר=[ד/43]}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: פגיעות בסדרי המשטר והחברה}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: המרדה}}

{{ח:סעיף|133|מעשי המרדה|אחר=[א/59&lt;wbr&gt;(1)&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} העושה מעשה לשם המרדה, או מנסה, מכין עצמו או קושר קשר עם חברו לעשות מעשה כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|134|פרסומי המרדה|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[א/59&lt;wbr&gt;(1)&lt;wbr&gt;(ב–ג), &lt;wbr&gt;(2)]}}
{{ח:תת|(א)}} המפרסם, מדפיס או משעתק פרסום ויש בו כדי להמריד, דינו – מאסר חמש שנים והפרסום יחולט.
{{ח:תת|(ב)}} המייבא פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו – מאסר חמש שנים והפרסום יחולט, זולת אם לא היה לו יסוד להניח שיש בפרסום כדי להמריד.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק, ללא הצדק כדין, פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו – מאסר שנה אחת והפרסום יחולט.

{{ח:סעיף|135|סייגים לאישום ולהרשעה|תיקון: תשס״ג־4|אחר=[א/59&lt;wbr&gt;(3–5)]}}
{{ח:תת|(א)}} לא תוגש תביעה פלילית על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיפים 133}} {{ח:פנימי|סעיף 134|או 134}} אלא בתוך שנה מיום שנעברה, ולא ייתבע אדם לדין על עבירה כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} לא יורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיפים 133}} {{ח:פנימי|סעיף 134|או 134}} על פי עד אחד באין סיוע לעדותו.

{{ח:סעיף|136|המרדה – מהי|אחר=[א/60&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}}, ”להמריד“ הוא אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להביא לידי שנאה, בוז או אי־נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין;
{{ח:תת|(2)}} להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין;
{{ח:תת|(3)}} לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ;
{{ח:תת|(4)}} לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין.

{{ח:סעיף|137|טענת אמת אינה הגנה|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[א/60&lt;wbr&gt;(4)]}}
{{ח:ת}} באישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיפים 133}} {{ח:פנימי|סעיף 134|או 134}} לא תהא הגנה שהפרסום שיש בו לפי הטענה כדי להמריד הוא אמת.

{{ח:סעיף|138|בקורת ותעמולה חוקיות|אחר=[א/60&lt;wbr&gt;(5)]}}
{{ח:ת}} אין רואים מעשה, נאום או פרסום כהמרדה, אם מגמתם אינה אלא אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להוכיח שהממשלה הוטעתה או טעתה במעשה שעשתה;
{{ח:תת|(2)}} להוקיע טעויות או פגמים בדיני המדינה או בסדריה, או במוסד ממוסדותיהם שהוקמו כדין, או בסדרי השלטון והמשפט, והכל כדי להביא לידי תיקון הטעויות או הפגמים;
{{ח:תת|(3)}} לשכנע את אזרחי המדינה או יושביה שינסו להביא בדרכים כשרות לשינוי דבר שיסודו בדין;
{{ח:תת|(4)}} להוקיע, מתוך מגמה לסלק, דברים המעוררים או העלולים לעורר מדנים או רגשי עוינות בין חלקים שונים של האוכלוסין.

{{ח:סעיף|139|הגנה בפרסומיו של שלוח|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[א/61]}}
{{ח:ת}} באישום על פרסום שפרסם שלוח שיש בו לפי הטענה כדי להמריד, תהא זו הגנה טובה לשולח שהפרסום נעשה בלא רשותו, הסכמתו או ידיעתו ולא מהעדר תשומת לב ראויה או זהירות שלו, וכי עשה כל שביכלתו לעזור בגילוי זהותם של האחראים לעשייתו ולפרסומו.

{{ח:סעיף|140|שבועה לעבור עבירה חמורה|אחר=[א/63]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:
{{ח:תת|(1)}} משביע את חברו בשבועה או בהתחייבות שכמוה כשבועה (לשתיהן ייקרא {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|בסימן זה}} – שבועה), או נוכח בהשבעה כאמור ומביע הסכמתו לה, והיא באה לחייב את הנשבע לעבור עבירה שענשה מוות או מאסר עולם או מאסר עשרים שנים, או לחייבו להשתתף במעשה התקוממות או מרד;
{{ח:תת|(2)}} נשבע את השבועה האמורה בפסקה (1) בלא שכפו אותו לעשות כן.

{{ח:סעיף|141|שבועה לעבור עבירה אחרת|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/64]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תת|(1)}} משביע את חברו שבועה, או נוכח בהשבעה ומביע הסכמתו לה, והיא באה לחייב את הנשבע לאחת מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} לעבור עבירה שאין ענשה מוות, מאסר עולם או מאסר עשרים שנים;
{{ח:תתת|(ב)}} להפריע את שלום הציבור;
{{ח:תתת|(ג)}} להימנות עם התאגדות שהוקמה לעשיית מעשה כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
{{ח:תתת|(ד)}} לציית להוראותיו של ועד או של חבר אנשים שהוקמו שלא כדין, או של מנהיג או מפקד או אדם אחר שאין לו סמכות כדין ליתן את ההוראות;
{{ח:תתת|(ה)}} לא להלשין על חברו להתאגדות או על אדם פלוני או לא להעיד נגדם;
{{ח:תתת|(ו)}} לא לגלות קיומה של התאגדות אסורה, או מעשה אסור שנעשה או עומד להיעשות, או שבועה אסורה שהציע, שנשבע או שהשביע, הוא או אדם אחר, או לא לגלות את המשמעות של שבועה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} נשבע את השבועה האמורה בפסקה (1) בלא שכפו אותו לעשות כן.

{{ח:סעיף|142|טענת כפיה|אחר=[א/65]}}
{{ח:ת}} מי שנשבע שבועה כאמור {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|בסימן זה}} לא יוכל לטעון להגנתו שכפו אותו לעשות כן, אלא אם תוך ארבעה עשר יום לאחר השבועה, ואם היה מנוע מחמת אונס או מחלה – תוך ארבעה עשר יום לאחר שחדלה המניעה, מסר בתצהיר לפני שוטר את כל אשר ידוע לו בענין זה, לרבות שם האדם שהשביעו או שבנוכחותו נשבע ואת מקומה וזמנה של השבועה; חייל בשירות פעיל או שוטר רשאי להצהיר כאמור לפני מפקדו.

{{ח:סעיף|143|אימונים צבאיים אסורים|אחר=[א/66]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:
{{ח:תתת|(1)}} מאמן או מדריך להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים, ללא רשות הממשלה;
{{ח:תתת|(2)}} נוכח באסיפה או בהתקהלות שאינן ברשות הממשלה, כדי לאמן או להדריך אנשים להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים.
{{ח:תת|(ב)}} המתאמן או מיתרגל להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים, בתוך אסיפה או התקהלות שנתכנסה ללא רשות הממשלה, או שהוא נוכח בהן כדי להתאמן או להיתרגל, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|144|עבירות בנשק|תיקון: [תשל״ב], תש״ם־6, תשנ״א־3, תשפ״ב|אחר=[א/66א&lt;wbr&gt;(א)–&lt;wbr&gt;(ה), &lt;wbr&gt;(ז)]}}
{{ח:תת|(א)}} הרוכש או המחזיק נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו, דינו – מאסר שבע שנים; אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הנושא או מוביל נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו, דינו – מאסר עשר שנים; אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב1)}} סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על מי שעבר את העבירות בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה, הכל בהתאם {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|לחוק כלי היריה, התש״ט–1949}}, או התקנות על פיו.
{{ח:תת|(ב2)}} המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בלא רשות על פי דין לעשות פעולה כאמור, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב3)}} הרשאי על פי דין למכור או למסור נשק והוא מוכרו או מוסרו לאדם שאינו רשאי על פי דין להחזיק בו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים; סבר המוכר או המוסר, כתוצאה מבדיקה רשלנית, שהוא מוכר או מוסר נשק למי שרשאי על פי דין להחזיק בו – דינו מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נשק“ –
{{ח:תתת|(1)}} כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
{{ח:תתת|(2)}} כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|בחוק כלי היריה, התש״ט–1949}};
{{ח:תתת|(3)}} תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה.
{{ח:תת|(ג1)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא;
{{ח:תתת|(2)}} הטוען לרשות על פי דין – עליו הראיה.
{{ח:תת|(ד)}} מקום שנמצא בו נשק, רואים את מחזיק המקום כמחזיק הנשק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|(ה)}} תעודה החתומה בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה והיא מאשרת שחפץ פלוני הוא נשק, תשמש ראיה לדבר, כל עוד לא הוכח היפוכו; אולם הנאשם זכאי להזמין את חותם התעודה לחקירה, ואם עשה כן, לא תשמש התעודה ראיה אלא אם חותם התעודה נענה להזמנה; בית המשפט חייב להודיע לנאשם על זכותו להזמין את חותם התעודה לחקירה.
{{ח:תת|(ו)}} סעיף זה אינו בא לגרוע מהוראת כל דין.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשלוש שנים מיום 8.12.2021):}} הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א) רישה, (ב) רישה, (ב2) או (ב3) רישה, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על־תנאי.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן א1|סימן א׳1: הסתה לגזענות או לאלימות|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ד־2, תשס״ב־3, תשע״ו־4}}

{{ח:סעיף|144א|הגדרות|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן א1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גזענות“ – רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי־אתני.

{{ח:סעיף|144ב|איסור פרסום הסתה לגזענות|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הפרסום הביא לגזענות או לא ואם היה בו אמת או לא.

{{ח:סעיף|144ג|פרסום מותר|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} פרסום דין וחשבון נכון והוגן על מעשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144ב|בסעיף 144ב}}, לא יראוהו כעבירה על {{ח:פנימי|סעיף 144ב|אותו סעיף}}, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להביא לגזענות.
{{ח:תת|(ב)}} פרסום ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת, לא יראו אותם כעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 144ב|סעיף 144ב}}, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות.

{{ח:סעיף|144ד|החזקת פרסום גזעני|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} המחזיק לשם הפצה פרסום האסור לפי {{ח:פנימי|סעיף 144ב|סעיף 144ב}} כדי להביא לגזענות, דינו – מאסר שנה, והפרסום יחולט.

{{ח:סעיף|144ד1||תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|144ד2|הסתה לאלימות|תיקון: תשס״ב־5, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”מעשה אלימות“ – עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה.
{{ח:תת|(ג)}} פרסום דין וחשבון נכון והוגן על פרסום האסור על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) אינו עבירה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|144ד3|החזקת פרסום המסית לאלימות|תיקון: תשס״ב־5, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} המחזיק, לשם הפצה, פרסום האסור לפי {{ח:פנימי|סעיף 144ד2|סעיף 144ד2}}, דינו – מאסר שנה, והפרסום יחולט.

{{ח:סעיף|144ה|הגשת אישום|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ד־2}}
{{ח:ת}} לא יוגש כתב אישום לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן א1|סימן זה}} אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן א2|סימן א׳2: עבירות שנאה|תיקון: תשס״ה}}

{{ח:סעיף|144ו|עבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור – נסיבה מחמירה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} העובר עבירה מתוך מניע של גזענות כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק ח סימן א1|בסימן א׳1}} או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים, דינו – כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים, הכל לפי העונש הקל יותר.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”עבירה“ – עבירה נגד הגוף, החירות או הרכוש, עבירה של איומים או סחיטה; עבירות של בריונות ותקלות לציבור ושל מטרדים הכלולים {{ח:פנימי|פרק ח סימן ט|בסימנים ט׳}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|וי״א בפרק זה}}, ועבירה בשירות הציבור וכלפיו הכלולה {{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|בפרק ט׳ סימן ד׳}}, הכל למעט עבירה שהעונש שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים ומעלה.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: התאגדויות והתקהלויות}}

{{ח:סעיף|145|התאגדות אסורה|תיקון: תשס״ח־2|אחר=[א/69]}}
{{ח:ת}} התאגדות אסורה, לענין {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}}, היא –
{{ח:תת|(1)}} חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף, מסית או מעודד לאחת מפעולות אסורות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} למוטט את סדרי השלטון בישראל במהפכה או במעשי חבלה;
{{ח:תתת|(ב)}} להפיל בכוח או באלימות את הממשלה החוקית של ישראל או של מדינה אחרת, או כל ממשל מאורגן;
{{ח:תתת|(ג)}} להרוס נכס של המדינה או נכס המשמש למסחר בפנים המדינה או עם ארצות אחרות, או לפגוע בנכסים כאמור;
{{ח:תת|(2)}} חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף או מעודד לעשות מעשה שמטרתו המפורשת או המשתמעת היא המרדה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|בסימן א׳}};
{{ח:תת|(2א)}} חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבאופן מאורגן, בחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף, מסית או מעודד לגזענות כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק ח סימן א1|בסימן א׳1}}, לרבות הטפה, הסתה או עידוד כאמור, לעקרונותיהם של הנאצים או של התנועה הנאצית;
{{ח:תת|(3)}} חבר בני אדם שלא הודיע את תקנותיו כפי שהוא מחוייב על פי הדין או שהוא מוסיף להתכנס לאחר שפורק לפי הדין;
{{ח:תת|(4)}} חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, המסונף, או נחזה כמסונף, לארגון המטיף או מעודד לאחת התורות או המעשים האמורים בסעיף זה;
{{ח:תת|(5)}} סניף, מרכז, ועד, קבוצה או סיעה של התאגדות אסורה וכל מוסד או בית ספר שבהנהלתה או שבפיקוחה.

{{ח:סעיף|146|מטיף להתאגדות אסורה|אחר=[א/71]}}
{{ח:ת}} המטיף או מעודד, בדיבור, בכתב או בדרך אחרת, לעשיית אחת הפעולות האסורות לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}}, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|147|חבר להתאגדות אסורה|אחר=[א/70]}}
{{ח:ת}} מי שמלאו לו שש עשרה שנים והוא חבר להתאגדות אסורה, ומי שתופש או פועל במשרה או בעמדה בה, או פועל כנציג שלה, או משמש מורה במוסד או בבית ספר המתנהלים או נחזים כמתנהלים בהנהלתה או בפיקוחה של התאגדות אסורה, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|148|תרומות להתאגדות אסורה|אחר=[א/72]}}
{{ח:ת}} המשלם דמי חבר או תורם להתאגדות אסורה, או לחשבונה, והמשדל לאחת מאלה, דינם – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|149|פרסומי התאגדות אסורה|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[א/73]}}
{{ח:ת}} העושה, המדפיס, המפרסם או המעביר בדואר פרסום של התאגדות אסורה, או בשבילה או לטובתה, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|150|הגשת אישום|אחר=[א/76]}}
{{ח:ת}} כתב אישום על עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיפים 145 עד 149}} לא יוגש אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

{{ח:סעיף|151|התקהלות אסורה|אחר=[א/79, א/80]}}
{{ח:ת}} שלושה אנשים לפחות שנתקהלו לשם עבירה, או שנתקהלו למטרה משותפת, ואפילו כשרה, ומתנהגים באופן הנותן לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום, או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים, ללא צורך וללא עילה מספקת, להפר את השלום, הרי זו התקהלות אסורה, והמשתתף בהתקהלות אסורה, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|152|התפרעות|אחר=[א/79, א/80]}}
{{ח:ת}} התקהלות אסורה, שהתחילו לבצע בה את מטרתה בהפרת השלום שיש בה כדי להטיל אימה על הציבור, הרי זו התפרעות, והמשתתף בהתפרעות, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|153|הוראת התפזרות|אחר=[א/82]}}
{{ח:ת}} ממונה על מחוז או קצין מחוז או שופט בית משפט שלום, ובהעדרם – שוטר בדרגת מפקח משנה ומעלה, הרואה שלושה אנשים לפחות מתפרעים, או חושש שהם עומדים להתפרע, רשאי, לאחר שהודיע על נוכחותו בתקיעת חצוצרה, בשריקת משרוקית או בכל אמצעי כיוצא באלה או ביריית אור וירי מאקדח – להורות להם שיתפזרו בשקט.

{{ח:סעיף|154|פיזור מתפרעים|אחר=[א/83]}}
{{ח:ת}} אם כעבור זמן סביר לאחר ההודעה וההוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}}, או לאחר שמתן ההודעה או ההוראה נמנע בכוח, מוסיפים אנשים במספר כאמור להתפרע, רשאי כל המוסמך ליתן הודעה והוראה כאמור, או שוטר, או כל אדם המסייע בידם, לעשות כל הדרוש כדי לפזר את המוסיפים להתפרע או לתפסם, ואם מישהו התנגד לתפיסה יכול המוסמך להשתמש בכוח הדרוש בדרך סבירה כדי להתגבר על ההתנגדות, ובכל משפט פלילי או אזרחי לא ישא באחריות אם גרם פגיעה או מוות לאדם או נזק לרכוש.

{{ח:סעיף|155|המשך התפרעות לאחר הוראת התפזרות|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/84]}}
{{ח:ת}} ניתנו הודעה והוראת התפזרות למתפרעים או למתקהלים כדי להתפרע ועבר זמן סביר לאחר מתן ההודעה וההוראה – כל המשתתף או ממשיך להשתתף באותה התקהלות או התפרעות, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|156|מניעת הוראת התפזרות|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/85]}}
{{ח:ת}} המונע או מפריע, בכוח, מתן ההודעה או הוראת ההתפזרות, דינו – מאסר חמש שנים, וכל היודע שמתן ההודעה או ההוראה נמנעו בכוח והוא משתתף בהתקהלות או בהתפרעות, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|157|התפרעות שסופה נזק|אחר=[א/86, א/87]}}
{{ח:ת}} מתפרעים שגרמו, שלא כדין, נזק לבנין, לאניה, למסילת ברזל, למכונות, למבנה, לקו טלגרף, לקו חשמל, לקו צינורות או לצינור להספקת מים, דינו של כל אחד מהם – מאסר שבע שנים, ואם הרסו או השמידו, או התחילו להרוס או להשמיד, אחד הדברים האמורים, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|158|מתפרעים הפוגעים בכלי שיט|אחר=[א/88]}}
{{ח:ת}} מתפרעים המונעים או מפריעים, שלא כדין ובכוח, טעינה או פריקה או הפלגה או שיוט של כלי שיט, או שהם עולים אל כלי שיט שלא כדין ובכוח בכוונה לעשות אחד המעשים האמורים, דינם – מאסר שלוש שנים.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: הפרעות לשלום הציבור}}

{{ח:סעיף|159|פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה|אחר=[א/62]}}
{{ח:תת|(א)}} המפרסם או משעתק אמרה, שמועה או ידיעה העלולות לעורר פחד ובהלה בציבור או להפריע את שלומו, והוא יודע, או יש לו יסוד להניח, שהן כוזבות, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} באישום לפי סעיף קטן (א) תהא לנאשם הגנה טובה בטענה שלא ידע, או שלא היה לו יסוד להניח, שהאמרה, השמועה או הידיעה הן כוזבות, ובלבד שהוכיח שנקט אמצעים סבירים כדי לאמת את דיוקן לפני פרסומן.

{{ח:סעיף|159א|שימוש בחומר הנחזה כמסוכן|תיקון: תשס״ב־6}}
{{ח:ת}} השולח, המניח או המוסר לאחר, חומר או חפץ הנחזה כמסכן את חייו של אדם או את גופו, בנסיבות שיש בהן כדי לגרום לבהלה בציבור או להפרת הסדר הציבורי, דינו – מאסר שישה חודשים או הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}.

{{ח:סעיף|160|הפרעות ביחסי עבודה|אחר=[א/74]}}
{{ח:ת}} ראתה הממשלה שיש ביחסי העבודה הפרעות חמורות המסכנות את הכלכלה בארץ או את המסחר עם מדינות חוץ או פוגעות בהם, רשאית היא להכריז על מצב חירום לענין סעיף זה, וכל עוד לא בוטלה האכרזה יהא דינם של המשתתף בהשבתה או בשביתה בעבודה הנוגעת להובלת משא או להסעת נוסעים דרך עסק או מסחר בישראל או בינה לבין מדינות חוץ או למתן שירות ציבורי בישראל, ושל המסית, מסייע או מעודד להשבתה או לשביתה כאמור או להמשכתן – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|161|עבירות כלפי קיום שירותים ציבוריים|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/75]}}
{{ח:ת}} העושה אחד המעשים להלן תוך פגיעה בגופו או בנכסיו של חברו או איום או הפחדה או בכוח חרם או איום בחרם עליו או על נכסיו וללא כל סיבה או הצדק סבירים לחרם, דינו – מאסר שלוש שנים; ואלה המעשים:
{{ח:תת|(1)}} מפריע לקיום שירות ציבורי או מחבל בו;
{{ח:תת|(2)}} מכריח או מפתה עובד ציבורי או עובד בעבודה הנוגעת לשירות ציבורי להתפטר או לנטוש עבודתו, או מונע אדם מלהציע או לקבל עבודה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} מחבל או מפריע הובלת משא או הסעת נוסעים דרך עסק או מסחר בישראל או בינה לבין מדינת חוץ;
{{ח:תת|(4)}} מכריח או מפתה עובד בהובלה או בהסעה כאמור בפסקה (3) או בעבודה הנוגעת להן להתפטר או לנטוש עבודתו, או מונע אדם מלהציע או לקבל עבודה כאמור.

{{ח:סעיף|162|הגשת אישום|אחר=[א/76]}}
{{ח:ת}} כתב אישום על עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיפים 160}} {{ח:פנימי|סעיף 161|או 161}} לא יוגש אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: סכסוכי עבודה}}

{{ח:סעיף|163|הפרעה שלא כדין למימוש זכות|אחר=[א/211]}}
{{ח:ת}} העושה שלא כדין אחד המעשים המנויים להלן, כדי להכריח את חברו לעשות מה שאינו חייב לעשות לפי הדין או להימנע מעשות מה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שנה אחת:
{{ח:תת|(1)}} משתמש באלימות או באיומים נגדו או נגד אשתו או ילדיו, או פוגע בנכסיו;
{{ח:תת|(2)}} מהלך אחריו בלי הרף ממקום למקום;
{{ח:תת|(3)}} מסתיר מכשיר, מלבוש או כל נכס אחר השייך לחברו או נתון לשימושו, או שולל ממנו או מפריע את השימוש בו;
{{ח:תת|(4)}} עומד על המשמר ליד ביתו או ליד מקום מגוריו, עבודתו או עסקו או המקום שנזדמן בו, או ליד הגישה אליהם, או מונע את הגישה אליהם;
{{ח:תת|(5)}} הולך אחריו בצורה פרועה ברחוב או בדרך.

{{ח:סעיף|164|היתר משמרות|אחר=[א/210 תנאי, א/211]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163}} רשאי אדם, למען עצמו או למען תאגיד, או למען מעביד יחיד או חבר בני אדם, לעמוד במקום שעובדים או עוסקים בו, או על ידו, כדי לסייע בסכסוך עבודה, אם כל מטרתו היא להשיג, או למסור, בדרכי שלום ידיעות, או לשכנע בדרכי שלום לעבוד או להימנע מעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכסוך עבודה“ – סכסוך בין מעבידים לעובדים או בין עובדים לעובדים, בנוגע למתן עבודה או אי מתן עבודה או להסכם עבודה או לתנאי עבודתו של עובד, למעט סכסוך שאחת מסיבותיו היא התנגדותם של עובדים למתן עבודה לעובדים אחרים מטעמי גזע, דת או לשון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – כל העובד במלאכה או בתעשיה אצל המעביד שעמו סכסוך העבודה או אצל מעביד אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – כל אגודה שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק האגודות העותמאני}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|פקודת החברות}}, ואחת ממטרותיה היא הסדר היחסים בין עובדים למעבידים, בין עובדים לעובדים או בין מעבידים למעבידים.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: פגיעה במדינת חוץ}}

{{ח:סעיף|165|אלימות נגד מדינת חוץ|אחר=[א/67&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:ת}} העושה בתחומי המדינה נסיון לארגן, להכין, לסייע או להקל כל נסיון הנעשה במדינת חוץ להרוס במעשי אלימות את סדרי השלטון של אותה מדינה, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|166|הסתה לאיבה כלפי מדינה ידידותית|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[א/67&lt;wbr&gt;(2)]}}
{{ח:ת}} המבקש להסית למעשי איבה נגד ממשלתה של מדינה ידידותית, על ידי נאום במקום ציבורי או התקהלות פומבית או על ידי פרסום, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|167|פגיעה בדגל או בסמל של מדינה ידידותית|אחר=[א/68]}}
{{ח:ת}} המוריד או הורס, בפומבי, דגל או סמל של מדינה ידידותית, או עושה מעשה אחר לפגוע בהם, והכל בכוונה להביע איבה או בוז לאותה מדינה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|168|חילול כבודם של גדולי מדינת חוץ|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[א/77]}}
{{ח:ת}} המפרסם ללא צידוק או הצדק שהיו מתקבלים במשפט בשל לשון הרע על אדם פרטי, פרסום העלול להשפיל, לחרף או לחשוף לשנאה או לבוז מלך, נשיא, שליט, שגריר או אחד מרמי המעלה האחרים של מדינת חוץ, דינו – קנס; ואם הפרסום עלול או מכוון להפריע את השלום והידידות בין ישראל למדינה אחרת – דינו מאסר שלוש שנים.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ו|סימן ו׳: שוד ים}}

{{ח:סעיף|169|שוד ים|אחר=[א/78]}}
{{ח:ת}} העושה מעשה של שוד ים או מעשה הקשור לשוד ים או כיוצא בו, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ז|סימן ז׳: פגיעות ברגשי דת ומסורת}}

{{ח:סעיף|170|עלבון דת|אחר=[א/146]}}
{{ח:ת}} ההורס, מזיק או מחלל מקום פולחן, או כל עצם המוחזק מקודש לקהל אנשים, בכוונה לבזות דתם, או ביודעין שהם עשויים לראות במעשה זה עלבון לדתם, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|171|הפרעה לפולחן|תיקון: [תשכ״ו], תש״ם־6|אחר=[א/147]}}
{{ח:ת}} המפריע במזיד אסיפת אנשים שנתאספו כדין לשם פולחן דתי, או תוקף במזיד אדם הממלא תפקיד באסיפה כאמור או את אחד מבאיה, ואין בידו להוכיח צידוק או הצדק כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|172|כניסה ללא רשות למקום פולחן או קבורה|אחר=[א/148]}}
{{ח:ת}} הנכנס שלא ברשות למקום פולחן או קבורה או למקום שיוחד לצרכי לוויית המת או לשמירת עצמותיו של מת, או נוהג במת שלא בכבוד, או גורם הפרעה לאנשים שנתקהלו ללוויית המת, והכל בכוונה לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו, או כשהוא יודע שהדבר עשוי לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|173|פגיעה ברגשי דת|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[א/149]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה אחת:
{{ח:תת|(1)}} מפרסם פרסום שיש בו כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים;
{{ח:תת|(2)}} משמיע במקום ציבורי ובתחום שמיעתו של פלוני מלה או קול שיש בהם כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתו או ברגשותיו הדתיים.

{{ח:סעיף|174||תיקון: תש״ע|אחר=[א/150]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|174א|מתן הטבות כפיתוי להמרת דת|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} הנותן או מבטיח לאדם כסף, שווה כסף או טובת הנאה חמרית אחרת כדי לפתות אותו להמיר דתו או כדי שיפתה אדם אחר להמיר דתו, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 50,000 לירות.

{{ח:סעיף|174ב|קבלת הטבות תמורת המרת דת|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} המקבל או מסכים לקבל כסף, שווה כסף או טובת הנאה חמרית אחרת תמורת הבטחה להמיר דתו או לגרום לכך שאדם אחר ימיר דתו, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 30,000 לירות.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ח|סימן ח׳: ריבוי נישואין}}

{{ח:סעיף|175|הגדרות|אחר=[ה/1]}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|בסימן זה}}, ”נישואין“ – לרבות קידושין.

{{ח:סעיף|176|ריבוי נישואין|אחר=[ה/2]}}
{{ח:ת}} נשוי הנושא אשה אחרת, ונשואה הנישאת לאיש אחר, דינם – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|177|חזקת נישואין|אחר=[ה/3]}}
{{ח:ת}} מי שהיה נשוי הוא בחזקת נשוי, לענין {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176}}, כל עוד לא הוכיח שנישואיו הקודמים בוטלו או הופקעו, בין על ידי מות בן הזוג ובין על פי פסק דין סופי של בית המשפט או של בית הדין המוסמך או על פי דין התורה בדרך שאישר בית הדין המוסמך, ואין רואים אותו כפנוי אלא משעת המוות או משעה שניתן פסק הדין או האישור כאמור.

{{ח:סעיף|178|תקפן של נישואין|אחר=[ה/4]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176}}, אין נפקא מינה –
{{ח:תת|(1)}} אם תקפם של הנישואין הקודמים הוא לפי דין המדינה שבה נערכו או לפי דין דתי שעל פיו נערכו;
{{ח:תת|(2)}} אם הנישואין החדשים תקפים או בטלים;
{{ח:תת|(3)}} אם הנישואין החדשים נערכו מחוץ לישראל, ובלבד שבשעת הנישואין היה הנושא אזרח ישראלי או תושב ישראל.

{{ח:סעיף|179|היתר נישואין לפי דין תורה|תיקון: תש״ם־5|אחר=[ה/5]}}
{{ח:ת}} היה הדין החל על הנישואין החדשים דין התורה, לא יורשע אדם על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176}} אם הנישואין החדשים נערכו לאחר שניתן לו היתר נישואין לפי פסק דין סופי של בית דין רבני ופסק הדין אושר בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול.

{{ח:סעיף|180|נישואין שהותרו לפי דין אחר|אחר=[ה/6]}}
{{ח:ת}} לא היה הדין החל על הנישואין החדשים דין התורה, לא יורשע אדם על עבירה לפי סעיף 176 אם הנישואין החדשים נערכו לאחר שהותרו לפי פסק דין סופי של בית הדין המוסמך על סמך אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בן זוגו מנישואיו הקודמים אינו מסוגל, מחמת מחלת נפש שלקה בה, להסכים להפקעת הנישואין או לביטולם או להשתתף בהליך או בפעולה להפקעתם או לביטולם;
{{ח:תת|(2)}} בן זוגו מנישואיו הקודמים נעדר בנסיבות המעוררות חשש סביר לחייו ולא נודעו עקבותיו לפחות שבע שנים.

{{ח:סעיף|181|התרת קשר נישואין על כרחה של האשה|אחר=[ה/7]}}
{{ח:ת}} התיר איש את קשר הנישואין על כרחה של האשה, באין בשעת התרת הקשר פסק דין סופי של בית המשפט או של בית הדין המוסמך המחייב את האשה להתרה זו, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|182|עריכת נישואין וגירושין אסורים|אחר=[ה/8]}}
{{ח:תת|(א)}} המסדר נישואין בידיעה שהם אסורים לפי דין או שאחד מבני הזוג עובר בהם עבירה, דינו – מאסר ששה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} המסדר גירושין בידיעה שהם אסורים לפי דין או שהאיש המגרש עובר בהם עבירה, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|183|עדותו של בן זוג|אחר=[ה/9]}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971}}, כשר בן הזוג להעיד נגד בן זוגו במשפט על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}}, אך אין כופין להעיד לא בן זוג ולא מי שנישא לנאשם בנישואין שאינם תופסים.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ט|סימן ט׳: בריונות ותקלות לציבור}}

{{ח:סעיף|184|הגדרות|תיקון: תש״ן־3, תשנ״א־3|אחר=[א/93, א/95]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ח סימן ט|סימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכין“ – כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אולר“ – סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקה משכר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|185|סחר ייצור ויבוא סכין|תיקון: תשנ״א־3|אחר=[א/90, א/95]}}
{{ח:ת}} הסוחר, מייצר או מייבא סכין שלא נועדה לשמש במקצוע, במלאכה, בעסק, לצרכי בית או למטרה כשרה אחרת, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|185א|איסור מכירת אגרופן או סכין לקטין|תיקון: תש״ס, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל עסק או מי שעובד בעסק לא ימכור אגרופן או סכין, למעט סכין לצורכי בית, לקטין; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), רשאי בעל עסק או מי שעובד בעסק לדרוש מאדם המבקש שימכרו לו אגרופן או סכין, למעט סכין לצורכי בית, תעודה שבה ניתן לוודא את גילו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל עסק המוכר אגרופנים או סכינים, יציג במקום בולט בעסקו הודעה, בצורה שיקבע השר לביטחון הפנים, המפרטת את הוראות סעיף זה; הוראה זו לא תחול על עסק המוכר סכינים לצורכי בית בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} מי שלא קיים את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג), רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי הרשיון שניתן לו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, והוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}} יחולו עליו.

{{ח:סעיף|186|החזקת אגרופן או סכין שלא כדין|תיקון: תשנ״א־3, תש״ס, תשס״א־2|אחר=[א/91, א/95]}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. החזקה לפי סעיף קטן זה לא תחול על החזקת אולר במוסדות חינוך או במקומות אחרים, הכל כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, או בסמוך אליהם.
{{ח:תת|(ג)}} השר לביטחון הפנים רשאי בצו, מטעמים של שמירה על ביטחון הציבור ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} לענין סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|187||תיקון: תשל״ח־4, תשנ״א־3|אחר=[א/92]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|188||תיקון: תשנ״א־3|אחר=[א/94]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|189|כניסה בכוח|אחר=[א/96]}}
{{ח:ת}} הנכנס למקרקעין בדרך אלימה כדי להחזיק בהם, בין שהאלימות היא בהפעלת כוח למעשה נגד אדם אחר ובין שהיא באיומים או בפריצה או בכינוס אנשים במספר בלתי רגיל, דינו – מאסר שלוש שנים, אף אם הוא זכאי להיכנס לאותם מקרקעין, זולת אם המקרקעין היו שלו אבל מוחזקים בידי עובדו או שלוחו.

{{ח:סעיף|190|אחיזת מקרקעין בכוח|אחר=[א/97]}}
{{ח:ת}} האוחז, ללא אבק זכות, מקרקעין של אדם הזכאי להחזיק אותם על פי דין, ועלול בכך להביא לידי הפרת השלום או לחשש סביר של הפרת השלום, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|191|תגרה|אחר=[א/98]}}
{{ח:ת}} המשתתף שלא כדין בתגרה במקום ציבורי, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|192|איומים|תיקון: [תשל״ג], תשל״ז|אחר=[א/100]}}
{{ח:ת}} המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|193|שכרות|תיקון: תש״ן־3|אחר=[א/101]}}
{{ח:תת|(א)}} המתפרע או המפר את הסדר במקום ציבורי בהיותו שיכור, דינו – מאסר שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} המחזיק כלי נשק טעון, סכין או כל כלי זין קטלני אחר כשהוא שיכור, מותר לעצרו בלי צו מעצר, ודינו – מאסר ששה חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל עסק או עובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, המספק משקה משכר לשיכור או מעודד אותו לשתות משקה משכר, דינו – מאסר ששה חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|193א|איסור מכירת משקאות משכרים לקטין|תיקון: תש״ן־3, תשס״ד־3, תשס״ח, תש״ע־7}}
{{ח:תת|(א)}} המעודד או משדל קטין לשתות משקה משכר, דינו – מאסר שלושה חדשים.
{{ח:תת|(א1)}} המוכר משקה משכר לקטין, דינו – מאסר שישה חודשים.
{{ח:תת|(א2)}} המספק משקה משכר לקטין או הרוכש משקה משכר בעבור קטין, במקום ציבורי, שלא בנוכחות האחראי על הקטין ובהסכמתו או שלא בחוג משפחתו, דינו – מאסר שישה חודשים; בסעיף קטן זה, ”אחראי על קטין“ – הורה, הורה חורג, אפוטרופוס, או מי שהקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו, לפי דין או לפי הסכמה של הורהו, הורהו החורג או אפוטרופסו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים לשם שתיה במקום, לא ימכור ולא יגיש משקה משכר לקטין ולא יעודד אדם כאמור לשתות משקה משכר; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, רשאי לדרוש מאדם המבקש שיספקו לו משקה משכר, שיציג לו תעודה בה ניתן לוודא את גילו.
{{ח:תת|(ג1)}} בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, אשר מכר, הגיש או סיפק משקה משכר לקטין בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א1) עד (ב), חזקה כי היה מודע לכך שמכר, הגיש או סיפק משקה משכר לקטין, אלא אם כן הוכיח, ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, שהקטין הציג לו תעודה כאמור בסעיף קטן (ג), ולפיה הוא אינו קטין.
{{ח:תת|(ד)}} בעל עסק שבו נמכרים משקאות משכרים, יציג במקום בולט בעסקו, בצורה שיקבע שר המשטרה בתקנות, הודעה המפרטת את הוראות סעיף זה ואת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 193|סעיף 193(ג)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (הצגת הודעה)|תקנות העונשין (הצגת הודעה), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} מי שלא קיים הוראות סעיף קטן (ד) רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי רשיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, והוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}} יחולו עליו.

{{ח:סעיף|194|מהומה ועלבון במקום ציבורי|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/102]}}
{{ח:תת|(א)}} המקים שאון או מהומה במקום ציבורי, בלי סיבה סבירה ובאופן העלול להפריע לתושבים או להביא להפרת השלום, דינו – מאסר שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} המעליב אדם במקום ציבורי באופן העלול לעורר אדם הנוכח אותה שעה להפר את השלום, דינו – מאסר שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|194א|איסור ספסרות בכרטיסי מופעים|תיקון: תשס״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} העוסק במכירת כרטיסים למופע במחיר העולה על המחיר הנקוב בהם, דינו – הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שרשאי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, למכור כרטיסים לעינוג ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|באותו חוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} המוכר כרטיס למופע במחיר העולה על המחיר הנקוב בו, תוך שהוא עובר עבירה, דינו, נוסף על העונש הקבוע לעבירה – הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מופע“ – מופע בתחום הספורט, הנגינה, השירה, המחול, הדרמה, הקולנוע או בתחום אחר של הבידור או של האמנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירה מסוג עוון לפי כל חוק.

{{ח:סעיף|195|השחתת מודעות|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/103]}}
{{ח:ת}} המוריד, משחית או משמיד, במזיד וללא רשות כראוי, הודעה, מודעה או תעודה שהודבקו, או נועדו להיות מודבקים, אל בנין או במקום ציבורי על פי דין או על פי הוראת עובד הציבור, דינו – מאסר שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|196|השחתת פני מקרקעין|תיקון: [תשי״ז]|אחר=[א/103א]}}
{{ח:ת}} הכותב, מצייר, משרטט או חורת על מקרקעין של זולתו שלא כדין, או מדביק עליהם שלא כדין כל כתב או שלט, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|196א|חזקת אחריות|תיקון: תשמ״ג־2}}
{{ח:ת}} יראו כמבצע עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196}} גם מי שתוכנה של מודעה מודפסת שהודבקה שלא כדין, מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או את הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:
{{ח:תת|(1)}} העבירה נעשתה שלא בידיעתו;
{{ח:תת|(2)}} הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

{{ח:סעיף|196ב|התיישנות|תיקון: תשמ״ג־2}}
{{ח:ת}} תקופת ההתיישנות של עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196}} תהיה שנה אחת.

{{ח:סעיף|197|הפרעה לבחירות|אחר=[א/104]}}
{{ח:ת}} המנסה למנוע, לחבל או להפריע בחירות ציבוריות – בכוח, באלימות, באיומים או בכל מעשה שהוא עבירה לפי חוק זה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|198||תיקון: תשס״ח־6|אחר=[א/105]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן י|סימן י׳: זנות ותועבה}}

{{ח:סעיף|199|סרסרות למעשי זנות|תיקון: תש״ס־5|אחר=[ז/1&lt;wbr&gt;(א), &lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר חמש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמחייתו, כולה או מקצתה, דרך קבע או בתקופה כלשהי, על רווחי אדם העוסק בזנות;
{{ח:תתת|(2)}} מי שמקבל ביודעין מה שניתן בעד מעשה זנות של אדם או חלק ממה שניתן כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} עבר אדם עבירה לפי סעיף זה בבן זוגו, בילדו או בילדו החורג, או שעבר את העבירה תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה אין נפקא מינה –
{{ח:תתת|(1)}} אם הדבר שקיבל העבריין היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} אם קיבל את הדבר מאדם העוסק בזנות או מאדם אחר;
{{ח:תתת|(3)}} אם קיבל אתנן בעד מעשה זנות או חליפיו של אתנן.

{{ח:סעיף|200|חזקת סרסרות|אחר=[ז/1&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:ת}} גבר הגר עם זונה או שהוא רגיל להילוות אליה דרך קבע או משתמש בפיקוחו או בהשפעתו עליה בדרך שיש בה כדי לסייע בידה או להכריחה לזנות, חזקה עליו שהוא חי על רווחיה, זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

{{ח:סעיף|201|הבאת אדם לידי מעשה זנות|תיקון: [תשל״ג], תש״ם־6, תש״ס־5|אחר=[ז/2]}}
{{ח:ת}} המביא אדם לידי מעשה זנות עם אדם אחר, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|202|הבאת אדם לידי עיסוק בזנות|תיקון: תש״ס־5|אחר=[ז/3]}}
{{ח:ת}} המביא אדם לידי עיסוק בזנות, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|203|נסיבות מחמירות|תיקון: תש״ס־5|אחר=[ז/4]}}
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיפים 201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|או 202}} תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, או תוך ניצול מצוקה כלכלית או נפשית של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, דינו של עובר העבירה – מאסר עשר שנים.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיפים 201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|או 202}} באחת מנסיבות אלה, דינו של עובר העבירה – מאסר שש עשרה שנים:
{{ח:תתת|(1)}} תוך שימוש בכוח, או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, ואחת היא אם נעשו אלה כלפי האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או כלפי אדם אחר;
{{ח:תתת|(2)}} תוך ניצול מצב המונע את התנגדותו של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או תוך ניצול היותו חולה נפש או לקוי בשכלו;
{{ח:תתת|(3)}} בהסכמה שהושגה במרמה, של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות.

{{ח:סעיף|203א||תיקון: תש״ס־5, תשס״ג־6, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|203ב|ניצול קטינים לזנות|תיקון: תש״ס־5, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיפים 199}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}}, {{ח:פנימי|סעיף 202|202}} {{ח:פנימי|סעיף 203|או 203}} בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים, דינו של עובר העבירה –
{{ח:תתת|(1)}} אם נקבע לעבירה מאסר חמש שנים – מאסר שבע שנים;
{{ח:תתת|(2)}} אם נקבע לעבירה מאסר שבע שנים – מאסר עשר שנים;
{{ח:תתת|(3)}} אם נקבע לעבירה מאסר עשר שנים – מאסר חמש עשרה שנים;
{{ח:תתת|(4)}} אם נקבע לעבירה מאסר שש עשרה שנים – מאסר עשרים שנה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיפים 199}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}}, {{ח:פנימי|סעיף 202|202}} {{ח:פנימי|סעיף 203|או 203}} בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, או שמלאו לו ארבע עשרה שנים ועובר העבירה אחראי על הקטין, דינו של עובר העבירה – כפל העונש שנקבע לעבירה אך לא יותר מעשרים שנים.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”אחראי על קטין“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 368א|בסעיף 368א}}.

{{ח:סעיף|203ג|איסור צריכת מעשה זנות מקטין|תיקון: תש״ס־5, תשע״ז, תשע״ט־4}}
{{ח:ת}} הצורך מעשה זנות מקטין, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|203ד|נטל ההוכחה|תיקון: תש״ס־5}}
{{ח:ת}} הטוען שלא ידע את גילו של האדם שבו או שלגביו נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן זה}} – עליו הראיה; הוראה זו לא תחול לענין עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|סעיף 214(ב3)}}.

{{ח:סעיף|204|החזקת מקום לשם זנות|אחר=[ז/5, ז/7]}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק או מנהל מקום, לרבות כלי רכב וכלי שיט, לשם עיסוק בזנות, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|205|השכרת מקום לשם זנות|תיקון: תש״ס־5|אחר=[ז/6, ז/7]}}
{{ח:ת}} מי שמשכיר או מחדש שכירות של מקום, לרבות כלי רכב וכלי שיט, בידעו שהוא משמש או ישמש לאדם מקום למעשי זנות, דינו – מאסר ששה חדשים; והוא הדין אם לא הפסיק השכרתו של מקום לאחר שנודע לו שהוא משמש כאמור, על אף שיש בידו זכות להפסיקה ולתבוע פינוי בשל כך.

{{ח:סעיף|205א|איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין|תיקון: תשנ״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} המוסר מידע או המפרסם פרסום על מתן שירות של מעשה זנות, כשנותן השירות הוא קטין, דינו – מאסר חמש שנים או קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור; לענין עבירה לפי סעיף זה, אחת היא אם שירות הזנות ניתן בישראל או מחוץ לישראל, אם המידע מתייחס לקטין מסוים אם לאו, או אם הפרסום מציין שנותן השירות הוא קטין אם לאו.

{{ח:סעיף|205ב||תיקון: תשנ״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|205ג|איסור פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר|תיקון: תשנ״ח־2, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפרסם פרסום בדבר מתן שירותי זנות, כשנותן השירות אינו קטין, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|205ד|איסור פרסום של הצעה לעיסוק בזנות|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} המפרסם פרסום בדבר הצעה לעסוק בזנות, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}, ואם ההצעה לעסוק בזנות היא לקטין – מאסר חמש שנים או קנס כאמור; נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.

{{ח:סעיף|206||תיקון: תשמ״ב־4, תש״ס־5|אחר=[ז/8]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|207||תיקון: תש״ס־5|אחר=[ז/10]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|208|המניח לקטין לדור בבית זנות|תיקון: [תשכ״ו], תש״ס־5|אחר=[א/165]}}
{{ח:ת}} המניח לקטין בן שתים עד שבע עשרה שנים הנתון למשמורתו או להשגחתו, שידור בבית זנות או שיבקר בו תכופות, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|209||תיקון: [תשכ״ו], תש״ס־5|אחר=[א/167]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|210||תיקון: [תשכ״ו], תש״ס־5|אחר=[א/168]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|211||תיקון: תש״ס־5|אחר=[א/169]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|212||תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/171]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|213||תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/172]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|214|פרסום והצגת תועבה|תיקון: [תשכ״ו], תשנ״א־5, תשנ״ח־2, תשס״ז־3, תשע״ה|אחר=[א/179]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} מפרסם פרסום תועבה או מכינו לצורכי פרסום;
{{ח:תתת|(2)}} מציג, מארגן או מפיק הצגת תועבה –
{{ח:תתתת|(א)}} במקום ציבורי;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקום שאינו ציבורי – אלא אם כן הוא מקום המשמש למגורים או המשמש חבר בני אדם שהחברות בו היא למי שמלאו לו שמונה עשרה שנים ולתקופה רצופה.
{{ח:תת|(ב)}} המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב1)}} המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב2)}} נעברה העבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בידי האחראי על הקטין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 368א|בסעיף 368א}}, או בהסכמתו של אחראי כאמור, דינו של האחראי – מאסר עשר שנים.
{{ח:תת|(ב3)}} המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין או הצורך פרסום כאמור אף בלי להחזיק בו, דינו – מאסר שנה; לענין סעיף קטן זה, ”מחזיק או צורך“ – למעט המחזיק או הצורך באקראי ובתום לב.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף זה שנעברה בידי בעל עסק במהלך עסקיו, רשאי להפעיל גם את הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 17|ו־17 לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, ובלבד שלא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 17|סעיף 17}} אלא אם כן השתכנע שיש ראיות לכאורה לביצוע העבירה ושהפעלת סמכותו דרושה לטובת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} לא יוגש כתב אישום –
{{ח:תתת|(1)}} לפי סעיף קטן (א) – אלא בתוך שנתיים מיום ביצוע העבירה, ובידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ב3) – אלא בידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב.

{{ח:סעיף|214א|פרסום פוגע על שלטי חוצות|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} המפרסם פרסום פוגע על שלטי חוצות, דינו – מאסר שישה חדשים או קנס פי שלושה מהקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרסום פוגע“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תמונת עירום או תמונה של חלקי גוף אינטימיים של איש או אשה;
{{ח:תתתת|(2)}} תמונה שיש בה קיום של יחסי מין או של אלימות מינית, או שיש בה ביזוי או השפלה מיניים, או שהיא מציגה אדם כחפץ זמין לשימוש מיני;
{{ח:תתתת|(3)}} תמונה של חשיפה חלקית של גוף, של איש או אשה, שיש בה פגיעה ברגשותיו המוסריים של הציבור או חלק ממנו או השחתת המוסר הציבורי, או שיש בה פגיעה בקטינים או בחינוכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שלטי חוצות“ – שלטי פרסומת המוצבים לצידי דרכים, שלטי פרסומת בתוך אוטובוסים של התחבורה הציבורית או על דפנותיהם החיצוניים או בתחנות האיסוף של אוטובוסים כאמור וכן שלטי פרסומת על לוחות מודעות שבפיקוחה של רשות מקומית.

{{ח:סעיף|214ב|הגנות|תיקון: תשנ״ח־2, תשע״א־2, תשע״ה, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} לא יראו אדם כעובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 205א|סעיפים 205א}}, {{ח:פנימי|סעיף 205ג|205ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 205ד|205ד}} {{ח:פנימי|סעיף 214|ו־214}}, אם מסירת המידע, הפרסום, ההחזקה או הצריכה נעשו למטרה כשרה, לרבות לשם דיווח נכון והוגן בענין {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|שסימן זה}} דן בו, ובלבד שמסירת המידע, הפרסום, ההחזקה או הצריכה אינם אסורים לפי דין אחר ולא נעשו כדי לעודד מעשים אסורים לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן יא|סימן י״א: מטרדים}}

{{ח:סעיף|215|מטרד לציבור|תיקון: [תשל״ה]|אחר=[א/189]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה מעשה שלא הותר בדין או נמנע מעשות דבר שחובתו לעשות לפי הדין וגורם בכך לציבור פגיעה, סכנה או הטרדה, או מפריע לו, או גורם לו אי נוחות, בשימוש בזכות הרבים, הרי זה מטרד לציבור, ודינו – מאסר שנה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין מטרד לציבור אין הבדל אם האנשים שהמעשה או המחדל נוח להם מרובים על אלה שהוא גורם להם אי נוחות; אולם אם הוא מקל על חלק מן הציבור את השימוש כדין בזכויותיו אפשר שיראוהו כאילו אינו מטרד לשום אדם.
{{ח:תת|(ג)}} הנמצא במקום כלשהו לשם עיסוק בזנות, בנסיבות שיש בהן משום מטרד לדרי הסביבה או הפרעה לתנועה בדרכים, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|216|התנהגות פסולה במקום ציבורי|תיקון: [1946], [תשכ״ו], תשל״ח־5, תש״ם־6|אחר=[א/193]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מתנהג באופן פרוע או מגונה במקום ציבורי;
{{ח:תתת|(2)}} גורם לקטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים לפשוט יד או לקבץ נדבות במקום ציבורי, או משדל או מניע לכך קטין כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} מתהלך כפושט יד או כמקבץ נדבות, או משתדל להשיג תרומות מכל מין שהוא, והכל באמתלת כזב או מרמה;
{{ח:תתת|(4)}} מתנהג במקום ציבורי באופן העלול להביא להפרת השלום;
{{ח:תתת|(5)}} משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה.
{{ח:תת|(ב)}} הפושט יד, או מקבץ נדבות, במקום ציבורי בחשיפת פצעים או מומים או בהטרדה, דינו – מאסר חודש ימים.

{{ח:סעיף|217|ביזוי מדים|אחר=[א/194]}}
{{ח:ת}} מי שאינו חייל או שוטר והוא לובש את מדי הצבא או המשטרה, או לבוש הדומה להם, או לבוש הנושא סימן המיוחד לחייל או לשוטר, באופן ובנסיבות העלולים לגרום בזיון המדים האמורים, או מעסיק אדם אחר בעשיית אחד המעשים האלה, דינו – מאסר שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|218|מעשה העלול להפיץ מחלה|תיקון: [1944], תש״ם־6|אחר=[א/195]}}
{{ח:ת}} העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|219|מכירת מזון מפוגל|אחר=[א/196]}}
{{ח:תת|(א)}} המוכר בחזקת מאכל או משקה מצרך שעשוהו, או שנעשה מאליו, מזיק או בלתי ראוי למאכל או למשקה, והוא יודע זאת או שיש לו יסוד להניח כך, והמחזיק למכירה מצרך כאמור, דינם – מאסר שנה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} המפגל מאכל או משקה ועושה אותו בכך מזיק, כשבדעתו למכרו למאכל או למשקה, או כשהוא יודע שהדבר עשוי להימכר לשם כך, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|220|החזקת מזון לא נקי|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/197]}}
{{ח:ת}} קמעונאי של מצרכי מאכל או משקה, או מנהל מלון, אכסניה, מסעדה או עסק אחר למכירת מאכלים ומשקאות לצריכה בו במקום, שאינו שומר על נקיונם של המצרכים שהוא מספק, או עובר על תקנה בענין בריאות הציבור, דינו – מאסר ששה חדשים; בית המשפט המרשיע את העבריין רשאי להורות על השמדת מצרכי מאכל או משקה שאינם ראויים לשמש מזון.

{{ח:סעיף|221|זיהום מים|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/198]}}
{{ח:ת}} המעכיר או מזהם מי מעין, מיכל או מאגר או מי מקום אחר, ועושה אותם בכך פחות מתאימים למטרה שהם משמשים לה כרגיל, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|222|זיהום אויר|אחר=[א/199]}}
{{ח:ת}} המזהם לרצונו את האוויר ועושה אותו בכך מזיק, בדרך כלל, לבריאותם של בני אדם הגרים או מנהלים עסקים בסביבה, או של העוברים בדרך ציבורית, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|223|מלאכות פוגעות|אחר=[א/200]}}
{{ח:ת}} המקים לצרכו רעש גדול או מפיץ לצרכו ריחות פוגעים או מזיקים, במקום ובנסיבות המטרידים בני אדם מן השימוש בזכות הרבים, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן יב|סימן י״ב: משחקים אסורים, הגרלות והימורים}}

{{ח:סעיף|224|הגדרות|תיקון: [תשכ״ז]|אחר=[ט/1]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משחק אסור“ – משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום משחקים אסורים“ – חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסויימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגרלה“ – כל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או באמצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הימור“ – כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט.

{{ח:סעיף|225|איסור הגרלות והימורים|תיקון: [תשל״ה], תשס״ג־2|אחר=[ט/2]}}
{{ח:ת}} המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}.

{{ח:סעיף|226|איסור משחקים|תיקון: [תשל״ה], תשס״ג־2|אחר=[ט/3]}}
{{ח:ת}} המשחק משחק אסור, דינו – מאסר שנה אחת או הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(2)}}.

{{ח:סעיף|227|השתתפות בעריכת הגרלות והימורים|תיקון: תשס״ג־2|אחר=[ט/4]}}
{{ח:ת}} המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו – מאסר שנה אחת או כפל הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(3)}}.

{{ח:סעיף|228|איסור החזקה או הנהלה|תיקון: [תשל״ה], תשס״ג־2, תשע״ו־5|אחר=[ט/5]}}
{{ח:ת}} המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}; המשכיר חצרים או מרשה את השימוש בהם בידיעה שישמשו מקום למשחקים אסורים או לעריכת הגרלות או הימורים, דינו – מאסר ששה חדשים או כפל הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(3)}}.

{{ח:סעיף|229||תיקון: [תשל״ה], תש״ס־2, תשס״ה־5, תשע״ו־5|אחר=[ט/5א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|230|נסיבות מיוחדות|אחר=[ט/6]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיפים 225 עד 228}} לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שנתמלאו בהם שלוש אלה:
{{ח:תת|(1)}} עריכתם מכוונת לחוג אנשים מסויים;
{{ח:תת|(2)}} אינם חורגים מגדר שעשוע או בידור;
{{ח:תת|(3)}} אינם נערכים במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או הימורים.

{{ח:סעיף|231|היתר|תיקון: [תשכ״ז], תשס״ח|אחר=[ט/7]}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|סימן זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}}, לא יחולו –
{{ח:תתת|(1)}} על סוגי הגרלות או על הגרלה מסויימת, אשר לעריכתם ניתן מראש היתר מאת שר האוצר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך;
{{ח:תתת|(2)}} על הימורים או הימור מסויים, שעורך מפעל הפיס בהיתר מראש מאת שר האוצר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך, ובלבד שההימורים שייערכו כאמור לא יהיו על תוצאות של משחקים ותחרויות בספורט.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} לא יחולו על סוגי הגרלות, הגרלה מסוימת, הימורים או הימור מסוים, אשר שר האוצר, או מי שהשר הסמיכו לכך, התיר לערכם לקטינים; ואולם היתר כאמור בסעיף קטן זה לא יינתן להגרלות ולהימורים שהזכות להשתתף בהם מותנית בתשלום כסף.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מתן היתר לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על היתר במסגרת {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231(א)}} לעריכת הגרלה שנתית לאגודה למען החייל, לפי התקנון שהגישה האגודה (י״פ תשנ״ב, 1002).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר מתן היתר כללי לעריכת הגרלות לפרסומת מסחרית|הודעה בדבר מתן היתר כללי לעריכת הגרלות לפרסומת מסחרית}} (י״פ תש״ע, 1187).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על הסמכת המנהל הכללי של משרד האוצר לענין {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231}} (י״פ תשנ״ח, 3891, 4170)}}.

{{ח:סעיף|231א|איסור מכירת כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור שלעריכתם ניתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231(א)}} (בסעיף זה – כרטיסים), לקטין, דינו – מאסר שישה חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים רשאי לדרוש מאדם המבקש לקנות או לקבל כרטיסים שיציג לו תעודה שבה ניתן לוודא את גילו.

{{ח:סעיף|232|ראיות|אחר=[ט/8]}}
{{ח:ת}} במשפט על עבירה בשל משחק אסור לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|סימן זה}} –
{{ח:תת|(1)}} רשאי בית המשפט להרשיע את הנאשם על יסוד עדות שותף לעבירה גם אם אין לה סיוע;
{{ח:תת|(2)}} פסק דין במשפט פלילי שנקבע בו כי במקום פלוני נערך משחק אסור, מותר לקבלו כראיה על כך בכל משפט אחר לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|סימן זה}}, ואין נפקא מינה מי היה הנאשם.

{{ח:סעיף|233|חזקות|אחר=[ט/9]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|סימן זה}} – ובלי למעט מכל דרך הוכחה אחרת –
{{ח:תת|(1)}} הנמצא במקום משחקים אסורים, והיה לקצין משטרה יסוד להניח שמשחקים בו משחקים אסורים אותה שעה, רואים אותו כאילו הוא משחק בו משחק אסור, כל עוד לא הוכיח שנמצא במקום למטרה אחרת בלבד;
{{ח:תת|(2)}} רואים משחק בקלפים, בקוביות או במכונת משחק כמשחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, כל עוד לא הוכח ההיפך;
{{ח:תת|(3)}} רואים חצרים כמקום שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים –
{{ח:תתת|(א)}} אם נערך בהם משחק אסור לפחות שתי פעמים תוך ששה חדשים שקדמו לביצוע העבירה בידי הנאשם, כל עוד לא הוכח ההיפך; ואין נפקא מינה, לגבי הנאשם בהחזקתם, אם החזיק בהם כל תקופה זו ואם מקצתה;
{{ח:תתת|(ב)}} אם שימשו מועדון למשחקים בקלפים, ונערך בהם משחק אסור לפחות פעם אחת תוך ששה חדשים שקדמו לביצוע העבירה בידי הנאשם.

{{ח:סעיף|234|חילוט מכשירי משחק|אחר=[ט/10]}}
{{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|סימן זה}}, רשאי בית המשפט לצוות שכלים או מכשירים או דבר אחר ששימשו לעריכת המשחק, ההגרלה או ההימור יחולטו לאוצר המדינה, ואין נפקא מינה אם הנאשם הוא בעלם או לאו.

{{ח:סעיף|235|חילוט מכשירי עבירה|תיקון: [תשכ״ז]|אחר=[ט/10א]}}
{{ח:תת|(א)}} היה לשוטר יסוד סביר להניח כי כלים או מכשירים, כרטיסים או כל דבר אחר שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, רשאי הוא לתפסם, ורשאי הוא לתפוס כספים, או דבר אחר, שהיה לו יסוד סביר להניח שנתקבלו כתוצאה מארגון המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים או מעריכתם.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נוכח בית המשפט כי דברים שנתפסו כאמור בסעיף קטן (א), למעט כספים, שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, או שנתקבלו כתוצאה מארגונם או מעריכתם, רשאי הוא לצוות, על פי בקשת שוטר או תובע, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965}}, על חילוטם לאוצר המדינה, אף אם לא הורשע אדם בעבירה בשל המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: פגיעות בסדרי השלטון והמשפט}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: שיבוש עשיית משפט}}

{{ח:סעיף|236|הגדרות|אחר=[א/116]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|בסימן זה}}, ”עדות“ – אמרות בעל פה או בכתב שנאמרו לשם ראיה, למעט אמרות שלא בשבועה מפי נאשם בהליך פלילי, ולרבות חוות דעת שניתנו לשם ראיה ותרגומים מפי מתרגם בהליך שיפוטי.

{{ח:סעיף|237|עדות שקר|תיקון: [תשכ״ט], [תשל״ג]|אחר=[א/117, א/118]}}
{{ח:תת|(א)}} המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו – מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו – מאסר תשע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין עדות שקר אין נפקא מינה –
{{ח:תתת|(1)}} אם ניתנה העדות בשבועה או בלא שבועה או בעיצום אחר שהותר על פי דין;
{{ח:תתת|(2)}} באיזו צורה או טקס השתמשו להשבעת המעיד או לחיובו באמירת האמת, ובלבד שהיו בהסכמתו של המעיד;
{{ח:תתת|(3)}} אם בית המשפט, בית הדין או הרשות השיפוטית או ועדת החקירה היו מורכבים כראוי או יושבים במקום הראוי, ובלבד שפעלו, כל אחד בתפקידו, בהליך שבו ניתנה העדות;
{{ח:תתת|(4)}} אם המעיד הוא עד כשר ואם העדות היא קבילה בהליך השיפוטי.

{{ח:סעיף|238|בידוי ראיות|תיקון: [תשכ״ט]|אחר=[א/119]}}
{{ח:ת}} הבודה ראיה, שלא בדרך של עדות שקר או של הדחה לעדות שקר, או המשתמש ביודעין בראיה בדויה כאמור, והכל בכוונה להטעות רשות שיפוטית או ועדת חקירה בהליך שיפוטי, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|239|שבועת שקר|אחר=[א/120]}}
{{ח:ת}} מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה או בהן צדק ובין שלא בשבועה ושלא בהן צדק, לפני מי שמוסמך לקבל את התצהיר, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|240|עדויות סותרות|תיקון: [תשכ״ה], [תשכ״ט], [תשל״ד], תש״ם־6|אחר=[א/120א]}}
{{ח:תת|(א)}} המוסר הודעות או עדויות בענין אחד בפני רשויות שונות, והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} ”רשות“, לענין סעיף זה – בית משפט הדן בפלילים, בית דין משמעתי, שוטר או רשות אחרת שערכו על פי דין חקירה קודם לאישום בבית המשפט או בבית הדין המשמעתי, ועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה|חוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968}}, או מי שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 13|סעיף 13 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} פרוטוקול של המשפט והודעה או עדות שנרשמו כדין בחקירה כאמור, יהיו ראיה לכאורה לדברי העד שבהם.

{{ח:סעיף|241|סירוב להעיד|תיקון: [תשכ״ח]|אחר=[א/120ב]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שחייב להעיד או למסור ראיה אחרת בהליך שיפוטי והוא מסרב לעשות כן, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} הטלת מאסר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת בזיון בית המשפט}} על אדם שסירב כאמור, אין בה כדי למנוע שפיטתו לפי סעיף קטן (א), אולם מי שנדון למאסר לפי סעיף קטן (א), תנוכה מענשו התקופה שבה היה אסור לפי {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט#סעיף 5|סעיף 5 האמור}}.

{{ח:סעיף|242|השמדת ראיה|אחר=[א/122]}}
{{ח:ת}} היודע כי ספר, תעודה או דבר פלוני דרושים, או עשויים להיות דרושים, לראיה בהליך שיפוטי, והוא, במזיד, משמידם או עושה אותם בלתי ניתנים לקריאה, לפענוח או לזיהוי, והכל בכוונה למנוע את השימוש בהם לראיה, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|243|ידיעות כוזבות|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/123]}}
{{ח:ת}} המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו.

{{ח:סעיף|244|שיבוש מהלכי משפט|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/124]}}
{{ח:ת}} העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, ”הליך שיפוטי“ – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט.

{{ח:סעיף|245|הדחה בחקירה|תיקון: [תשל״ג], תשל״ז|אחר=[א/124א&lt;wbr&gt;(א), &lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:תת|(א)}} המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|246|הדחה בעדות|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/124א&lt;wbr&gt;(ג), &lt;wbr&gt;(ד)]}}
{{ח:תת|(א)}} המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר תשע שנים.

{{ח:סעיף|247|סייגים לתחולה|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/124א&lt;wbr&gt;(ו) רישה]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיפים 245(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 246|ו־246(א)}} לא יחולו על מעשה הבא להעמיד אדם על זכותו לפי דין להימנע מעדות או ממסירת הודעה, או על מעשה הנעשה כדין במהלכם של משפט או חקירה.

{{ח:סעיף|248|הגנה|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/124א&lt;wbr&gt;(ו) סיפה]}}
{{ח:ת}} באישום על מניעת הודעה או עדות או על חזרה מהודעה או מעדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיפים 245(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 246|או 246(א)}} תהיה לנאשם הגנה, אם יוכיח שעשה את המעשה למען גילוי האמת או מניעת שקר.

{{ח:סעיף|249|הטרדת עד|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/124א&lt;wbr&gt;(ה)]}}
{{ח:ת}} המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|249א|נסיבות מחמירות|תיקון: תש״ם־6}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיפים 245}}, {{ח:פנימי|סעיף 246|246}} {{ח:פנימי|סעיף 249|או 249}} כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם –
{{ח:תת|(1)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(א)}} – מאסר שבע שנים;
{{ח:תת|(2)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ב)}} – מאסר עשר שנים;
{{ח:תת|(3)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} – מאסר עשר שנים;
{{ח:תת|(4)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}} – מאסר ארבע עשרה שנים;
{{ח:תת|(5)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249}} – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|250|השפעה לא הוגנת|אחר=[א/125]}}
{{ח:ת}} המבקש להשפיע שלא כהוגן על תוצאותיו של הליך שיפוטי, בדברי שידול או בקשה הנשלחים אל שופט או אל פקיד בית המשפט, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|251|פרסום מסולף של דיון משפטי|אחר=[א/127]}}
{{ח:ת}} המפרסם שלא בתום לב, בכל דרך של פרסום, דין וחשבון לא מדוייק על דיון בבית משפט או בועדת חקירה על פי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה|חוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968}}, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|252|התרמה למען תשלום קנס|אחר=[א/128]}}
{{ח:ת}} הפותח, בכל דרך של פרסום, פעולת התרמה למען תשלומם של קנס, הוצאות או פיצוי שפסק בית משפט בפלילים, או נותן פרסום להתרמה כזאת, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|252א|תשלום קנס שהוטל על הזולת|תיקון: תשנ״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישלם תאגיד, במישרין או בעקיפין, קנס שהוטל על זולתו, ולא ישלם מעביד קנס שהוטל על עובדו; העובר על הוראה מהוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד, יואשם בה גם כל אדם אשר בעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מינהל בכיר האחראי לתשלום הקנס, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
{{ח:תתת|(2)}} שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”תאגיד“ – לרבות חבר בני אדם שאינו מואגד ולמעט תאגיד שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

{{ח:סעיף|253|חיפוי|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/129]}}
{{ח:תת|(א)}} המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו בעד אי גילוי או כיסוי של מעשה עוון או פשע או של כל ידיעה בנוגע למעשה כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו על מנת שלא ימסור עדות בחקירה על פי דין או במשפט, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|254|פרסומים על נכס גנוב|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/130]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים:
{{ח:תת|(1)}} מציע בפומבי פרס בעד השבת נכס שנגנב או שאבד, ובהצעתו זו משתמש במלים הבאות לומר כי מביא הנכס לא יישאל שאלות, או כי לא ייעצר ולא יוטרד;
{{ח:תת|(2)}} מציע בפומבי לכל מי שקנה נכס גנוב או אבוד או הלווה כסף עליו, להחזיר לו את הסכום ששילם או שהלווה או לתת סכום כסף או פרס אם יושב הנכס;
{{ח:תת|(3)}} מדפיס או מפרסם הצעה כאמור בפסקאות (1) ו־(2).

{{ח:סעיף|255|זילות בית המשפט|אחר=[א/131]}}
{{ח:ת}} האומר או כותב דבר על שופט או דיין לענין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו – מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט או דיין בדבר שיש בו ענין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|256|נשיאת נשק בבית המשפט|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/131א]}}
{{ח:תת|(א)}} הנושא נשק, או נושא ללא הסבר סביר כלי או חומר פוגענים אחרים, בבנין של בית משפט או בית דין, או במקום אחר שבו מתקיימים הליכים שיפוטיים, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול –
{{ח:תתת|(1)}} על שוטר, או על מי שקיבל מרשות מוסמכת לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|חוק כלי היריה, תש״ט–1949}}, או ממנהל בתי המשפט או מטעמו היתר לשאת את הנשק או הכלי או החומר באותו בנין או מקום;
{{ח:תתת|(2)}} בבית דין צבאי או בבית משפט צבאי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}, או במקום אחר שבו מתקיים הליך שיפוטי לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|החוק האמור}} – על מי שהותר לו הדבר לפי פקודות הצבא כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף|257|בריחה|אחר=[א/133]}}
{{ח:ת}} הבורח ממשמורת חוקית שהוא נתון בה בשל עבירה פלילית, דינו –
{{ח:תת|(1)}} אם הוא מואשם או מורשע בפשע – מאסר שבע שנים;
{{ח:תת|(2)}} בכל מקרה אחר – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|258|סיוע לבריחה|אחר=[א/134]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:
{{ח:תת|(1)}} מסייע אסיר או עצור לברוח או לנסות לברוח ממשמורת חוקית;
{{ח:תת|(2)}} מכניס, או גורם שיוכנס, דבר לבית סוהר כדי להקל על בריחתו של אסיר או עצור.

{{ח:סעיף|259|הברחת אדם|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/132]}}
{{ח:ת}} המבריח או מנסה להבריח אדם, ממשמורת חוקית, דינו –
{{ח:תת|(1)}} אם המוברח הואשם או הורשע בעבירה שענשה מוות או מאסר עולם – מאסר עשרים שנים;
{{ח:תת|(2)}} בכל מקרה אחר – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|260|מסייע לאחר מעשה|אחר=[א/26&lt;wbr&gt;(1), א/27]}}
{{ח:תת|(א)}} היודע שפלוני עבר עבירה ומקבל אותו או עוזר לו בכוונה שיימלט מעונש, הריהו מסייע לאחר מעשה, זולת אם היה בן זוגו, הורהו, בנו או בתו של העבריין; ואולם אשה שבנוכחותו ובמרותו של בעלה קיבלה עובר עבירה שבעלה השתתף בה או עזרה לו, כדי שיימלט מעונש – אינה בגדר מסייעת; לענין סעיף זה, ”עבירה“ – למעט חטא.
{{ח:תת|(ב)}} מסייע לאחר מעשה אפשר להעמיד לדין ולהרשיע, אף אם מבצע מעשה העבירה לא הורשע תחילה או שאי אפשר לנקוט הליכים נגדו או לאכוף עליו ענישה בשל העבירה.

{{ח:סעיף|261|דין מסייע לאחר מעשה|אחר=[א/26&lt;wbr&gt;(2)]}}
{{ח:ת}} מסייע לאחר מעשה, דינו –
{{ח:תת|(1)}} אם העבירה היתה פשע – מאסר שלוש שנים;
{{ח:תת|(2)}} אם העבירה היתה עוון – מאסר מחצית תקופת העונש שנקבע לאותה עבירה.

{{ח:סעיף|262|אי־&lt;wbr&gt;מניעת פשע|תיקון: [1939]|אחר=[א/33]}}
{{ח:ת}} מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|263|סירוב לעזור במניעת עבירות|אחר=[א/135]}}
{{ח:ת}} מי שנצטווה כדין מפי עובד ציבורי, שוטר או אדם אחר, לעזור במניעת עבירות או במעצרו של אדם או במניעת הברחתו או בריחתו של אדם, והוא מסרב או נמנע מהגיש עזרה לפי יכלתו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|264|הכשלת עיקול|אחר=[א/136]}}
{{ח:ת}} המקבל נכס, מסלקו, מעכבו, מסתירו או עושה בו מעשה אחר ביודעין כי הנכס עוקל או ניטל על פי הוראת בית משפט, בכוונה להפריע או להכשיל את ביצוע העיקול או ההוראה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|265|שבירת חותם|אחר=[א/137]}}
{{ח:ת}} השובר, מסלק או עושה ללא מועיל, במזיד, חותם שהוטבע על פי הוראת רשות רשמית, בית משפט או בית דין, דינו – מאסר שנתיים; ואם היה מופקד על שמירת החותם, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|266|הזנחת השמירה על חותם|אחר=[א/138]}}
{{ח:ת}} המופקד על שמירת חותם שהוטבע על פי הוראה של רשות רשמית או של בית משפט או בית דין, והוא בהתרשלות מניח לחותם שישובר או יסולק או ייעשה ללא מועיל, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|267|הוצאת מסמך ממשמורת|תיקון: תש״ם־6, תשמ״ח־3|אחר=[א/139]}}
{{ח:תת|(א)}} המוציא, ללא רשות, מסמך ממשמורת מוסד ממוסדות המדינה או מרשות מקומית, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הציבור המופקד על הטיפול במסמך או על שמירתו, המוסר אותו שלא כדין לאחר והמסמך מוצא מהמשמורת כאמור בסעיף קטן (א), דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מסמך“ – בכתב או בכל אמצעי אחר שבו נרשם דבר.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: העלמת עבירות}}

{{ח:סעיף|268|הגדרות|תיקון: תש״ם־6|אחר=[ו/1, ו/תוספת]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירה פלילית“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן ה׳ לפרק ט׳}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה נגד החיים, הגוף או המוסר שדינה מאסר שלוש שנים או יותר;
{{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי אחד הסעיפים {{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|שבסימן ד׳ לפרק ט׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|ושבפרקים י״א}} (למעט {{ח:פנימי|סעיף 401|סעיף 401}}) {{ח:פנימי|פרק יב|ו־י״ב}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 489|סעיף 489}}, הפוגעת בנכסים או בזכויות של המדינה או של גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך של שפיטה“ – הליך המכוון להביא לידי אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוצאת אדם מגוף אשר הוא חבר בו;
{{ח:תתת|(2)}} שלילת זכות אדם מזכויותיו בגוף כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} פרסום לגנאי ברבים על מעשיו של אדם;
{{ח:תתת|(4)}} עיצום אחר שיש עמו גינוי ושאינו בעל משמעות דתית בלבד.

{{ח:סעיף|269|חובת מתן הודעה|אחר=[ו/1]}}
{{ח:ת}} לא ימלא אדם תפקיד בהליך של שפיטה משהתעורר, תוך כדי שפיטה, חשש עבירה פלילית, אלא אם ניתנה הודעה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו.

{{ח:סעיף|270|הפסקת השפיטה|אחר=[ו/2]}}
{{ח:ת}} נמסרה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 269|בסעיף 269}}, או הואשם אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}, והחליט היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו לנקוט הליכים בבית משפט, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לצוות על הפסקת השפיטה האמורה עד לגמר ההליכים בבית המשפט.

{{ח:סעיף|271|עונשין|אחר=[ו/3]}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|272|הגנה|אחר=[ו/4]}}
{{ח:ת}} באישום לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}} תהא הגנה טובה לנאשם אם יוכיח אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כי הודעה על אותו מעשה כבר נמסרה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו או למשטרה;
{{ח:תת|(2)}} כי בשל אותו מעשה כבר התנהלה חקירה משטרתית או הואשם אדם.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: תקיפת שוטרים}}

{{ח:סעיף|273|תקיפת שוטר|תיקון: תש״ע־5|אחר=[ג/1]}}
{{ח:ת}} התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים.

{{ח:סעיף|274|תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות|תיקון: תש״ע־5|אחר=[ג/2]}}
{{ח:ת}} התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:
{{ח:תת|(1)}} התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;
{{ח:תת|(2)}} היה מזויין בנשק חם או קר;
{{ח:תת|(3)}} התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים.

{{ח:סעיף|275|הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו|אחר=[ג/3]}}
{{ח:ת}} העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים.

{{ח:סעיף|275א|הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות|תיקון: תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|276|פירוש|אחר=[ג/4]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|בסימן זה}}, ”תקיפה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: עבירות בשירות הציבור וכלפיו}}

{{ח:סעיף|277|לחץ של עובד הציבור|תיקון: [1944]|אחר=[א/109ב]}}
{{ח:ת}} עובד הציבור העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} משתמש, או מורה להשתמש, בכוח או באלימות נגד אדם כדי לסחוט ממנו, או מאחר שהאדם יש לו ענין בו, הודיה בעבירה או מידע בדבר עבירה;
{{ח:תת|(2)}} מאיים על אדם, או מורה שיאיימו עליו, בפגיעה בגופו או בנכסיו, שלו או של אחר שהאדם יש לו ענין בו, כדי לסחוט מן האדם הודיה בעבירה או מידע בדבר עבירה.

{{ח:סעיף|278|עובד הציבור שיש לו זיקה פרטית|תיקון: [1946], [תשכ״ו]|אחר=[א/110]}}
{{ח:ת}} עובד הציבור שיש לו מכוח משרתו סמכות שיפוטית או מינהלית לגבי נכסים מסוג מסויים או לגבי עיסוק בחרושת, במסחר או בעסק מסוג מסויים, והוא משתמש בסמכותו לגביהם בין בעצמו ובין על ידי אחר כשיש לו, במישרין או בעקיפין, זיקה פרטית בהם, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|279|דרישות כוזבות של עובד הציבור|אחר=[א/111]}}
{{ח:ת}} עובד הציבור החייב או הרשאי להגיש דו״ח או הודעה בדבר סכום שהוא או אחר דורש, או בענין אחר הטעון אישור לשם קבלת כסף או טובין, והוא מגיש אותם בידיעה שהם כוזבים בפרט מהותי, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|280|שימוש לרעה בכוח המשרה|תיקון: [1946], [תשכ״ו]|אחר=[א/112]}}
{{ח:ת}} עובד הציבור העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} תוך שימוש לרעה בסמכותו הוא עושה או מורה לעשות מעשה שרירותי הפוגע בזכותו של אחר;
{{ח:תת|(2)}} נכנס למגוריו של אדם נגד רצונו, כשאין הדבר מותר לו על פי דין, או שלא לפי הסדרים שנקבעו לכך בדין.

{{ח:סעיף|281|תעודה כוזבת|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/113]}}
{{ח:ת}} מי שמוסמך או נדרש על פי דין ליתן תעודה העשויה להשפיע על זכויותיו של אדם והוא נותן אותה בידעו שהיא כוזבת בפרט מהותי, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|282|התיימרות כבעל סמכות|אחר=[א/114]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} מתיימר לפעול כבעל משרה שיפוטית, והוא איננו בעל משרה כזאת;
{{ח:תת|(2)}} מתיימר לפעול כמי שמוסמך על פי דין להשביע או לקבל תצהיר או לעשות כל פעולה אחרת בעלת אופי רשמי שרק מי שמוסמך לכך על פי דין רשאי לעשותה, ואין לו הסמכה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} מתייצג כמי שמוסמך על פי דין לחתום על תעודה המעידה על תכנו של פנקס או רשומה המוחזקים בידי רשות חוקית או המעידה על עובדה או מאורע, והוא חותם על אותה תעודה כמי שמוסמך לכך ובידעו שאיננו מוסמך לכך.

{{ח:סעיף|283|התחזות כעובד הציבור|אחר=[א/115]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} מתחזה כעובד הציבור, כשאותו עובד נדרש מכוח תפקידו לעשות פעולה או להיות נוכח;
{{ח:תת|(2)}} מתייצג בכזב כעובד הציבור ומתיימר מכוח תפקידו זה לעשות פעולה או להיות נוכח במקום לשם עשיית פעולה.

{{ח:סעיף|284|מרמה והפרת אמונים|אחר=[א/140]}}
{{ח:ת}} עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|285|אי מילוי חובה רשמית|אחר=[א/141]}}
{{ח:ת}} עובד הציבור הנמנע במזיד למלא חובה המוטלת עליו על פי דין, דינו – מאסר שלוש שנים, זולת אם היה מילוי החובה כרוך בסכנה גדולה מזו שאדם בעל כוח ומרץ רגילים יכול לעמוד בה.

{{ח:סעיף|286|הפרת חובה חקוקה|אחר=[א/142]}}
{{ח:ת}} המפר הוראת חיקוק במזיד, במעשה האסור לפי אותו חיקוק או בהימנעות ממעשה שעשייתו נדרשת לפי אותו חיקוק, והדבר נוגע לציבור, דינו – מאסר שנתיים; והוא, אם אין נראית מאותו חיקוק כוונה לעונש אחר על הפרתו.

{{ח:סעיף|287|הפרת הוראה חוקית|תיקון: תשמ״ח־3, תשס״ב־7|אחר=[א/143]}}
{{ח:תת|(א)}} המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו – מאסר ארבע שנים.

{{ח:סעיף|288|העלבת עובד הציבור|אחר=[א/144]}}
{{ח:ת}} המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה|חוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968}}, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|288א|הפרעה לעובד הציבור|תיקון: תש״ם־6}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה:
{{ח:תת|(1)}} מפריע ביודעין לעובד הציבור או למי שהוסמך למלא תפקיד של עובד הציבור במילוי תפקידו על פי דין;
{{ח:תת|(2)}} אינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי חיקוק למסור ידיעה או מסמך.

{{ח:סעיף|289|הסתה להימנע מתשלומי חובה|אחר=[א/145]}}
{{ח:ת}} המסית אדם, או קבוצת בני אדם, שלא לשלם, או לעכב, תשלום חובה שהודיעה עליו הממשלה ברשומות, בין שההסתה היא מפורשת ובין שהיא משתמעת, בין במלים שבעל פה או שבכתב ובין בסימנים או במוצגים חזותיים, ובין בדרכים אחרות, דינו – מאסר ששה חדשים; והוא הדין במי שעושה מעשה, בכוונה להביא, או ביודעין שהוא עלול להביא, את אמצעי ההסתה האמורים, במישרין או בעקיפין בכל צורה שהיא, לידיעתם של אדם או של קבוצת בני אדם.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: עבירות שוחד}}

{{ח:סעיף|290|לקיחת שוחד|תיקון: [תשכ״ד], [תש״ל], תשס״ח־5, תש״ע־3|אחר=[ב/1]}}
{{ח:תת|(א)}} עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} פי חמישה מהקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – פי עשרה מהקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}};
{{ח:תתת|(2)}} פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”עובד הציבור“ – לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור.

{{ח:סעיף|291|מתן שוחד|תיקון: [תשכ״ד], תש״ע־3|אחר=[ב/3]}}
{{ח:ת}} נותן שוחד לעובד הציבור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 290|בסעיף 290(ב)}} בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 290|בסעיף 290(א)}}.

{{ח:סעיף|291א|מתן שוחד לעובד ציבור זר|תיקון: תשס״ח־5, תש״ע־6}}
{{ח:תת|(א)}} הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו כדין נותן שוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 291|סעיף 291}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיף זה אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדינה זרה“ – לרבות כל יחידה שלטונית במדינה הזרה, ובכלל זה יחידה ארצית, מחוזית או מקומית, ולרבות ישות מדינית שאינה מדינה, לרבות המועצה הפלסטינית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד ציבור זר“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עובד המדינה הזרה וכל מי שנושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם המדינה הזרה, ובכלל זה מי שנושא משרה או ממלא תפקיד ברשות המחוקקת, ברשות המבצעת או ברשות השופטת של המדינה הזרה, בין בבחירה, בין במינוי ובין בהסכם;
{{ח:תתתת|(2)}} נושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם גוף ציבורי שהוקם לפי חיקוק של מדינה זרה, או מטעם גוף הנמצא בשליטה ישירה או עקיפה של מדינה זרה;
{{ח:תתתת|(3)}} עובד של ארגון ציבורי בין־לאומי, וכל מי שנושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם ארגון כאמור; לעניין זה, ”ארגון ציבורי בין־לאומי“ – ארגון שנוסד בידי שתי מדינות או יותר, או בידי ארגונים שנוסדו בידי שתי מדינות או יותר.

{{ח:סעיף|292|שוחד בתחרויות|תיקון: [תשל״א]|אחר=[ב/3א]}}
{{ח:תת|(א)}} הנותן שוחד בכוונה להשפיע על קיומן, מהלכן או תוצאותיהן של תחרות ספורט או תחרות אחרת שיש לציבור ענין בקיומן או בתוצאותיהן, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לוקח השוחד דינו כדין נותן השוחד.

{{ח:סעיף|293|דרכי שוחד|תיקון: [תשכ״ד]|אחר=[ב/4]}}
{{ח:ת}} אין נפקא מינה בשוחד –
{{ח:תת|(1)}} אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;
{{ח:תת|(2)}} אם היה בעד עשיה או בעד חדילה, השהיה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה;
{{ח:תת|(3)}} אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל;
{{ח:תת|(4)}} אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר;
{{ח:תת|(5)}} אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר;
{{ח:תת|(6)}} אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לענין מסויים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות או תוך קיום חובה;
{{ח:תת|(7)}} אם נלקח על מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו או בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשותה על פי תפקידו.

{{ח:סעיף|294|הוראות נוספות|אחר=[ב/5]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש או המתנה שוחד, אף שלא נענה, כמוהו כלוקח שוחד.
{{ח:תת|(ב)}} המציע או המבטיח שוחד, אף שנדחה, כמוהו כנותן שוחד.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמועמד לתפקיד אף שעדיין לא הוטל עליו, ומי שהוטל עליו תפקיד אף שעדיין לא התחיל במילויו, כמוהו כממלא את התפקיד.
{{ח:תת|(ד)}} במשפט על שוחד לא ייזקק בית המשפט לטענה –
{{ח:תתת|(1)}} שהיה פגם או פסול בהטלת התפקיד על הלוקח, במינויו או בבחירתו;
{{ח:תתת|(2)}} שהלוקח לא עשה או אף לא התכוון או לא היה מוסמך או רשאי לעשות את הפעולה.

{{ח:סעיף|295|תיווך בשוחד ותמורה אסורה לבעל השפעה ניכרת|תיקון: [תשכ״ג], [תשכ״ד], [תשל״א], תשס״ו־4, תשס״ח־5|אחר=[ב/6]}}
{{ח:תת|(א)}} המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת לתת שוחד – דינו כאילו היה לוקח שוחד; ואין נפקא מינה אם ניתנה בעד תיווכו תמורה, לו או לאחר, ואם לאו, ואם התכוון לתת שוחד ואם לאו.
{{ח:תת|(ב)}} המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת שיניע, בעצמו או על ידי אחר, עובד הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 290|בסעיף 290(ב)}} או עובד ציבור זר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 291א|בסעיף 291א(ג)}} למשוא פנים או להפליה – דינו כאילו היה לוקח שוחד.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} בעל השפעה ניכרת על בחירתו של מועמד לתפקיד ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות מקומית (בסעיף קטן זה – מועמד), המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת כדי שיניע, בעצמו או על ידי אחר, מועמד לעשות פעולה הקשורה לתפקידו, דינו – שלוש שנות מאסר; קיבל כאמור כדי להניע מועמד למשוא פנים או להפליה – דינו כאילו היה לוקח שוחד.
{{ח:תתת|{{ח:הערה|(2)}}}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מקדימות“, ”תרומה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 28א|בסעיף 28א לחוק המפלגות}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל השפעה ניכרת“ – מי שיש לו השפעה ניכרת על בחירת מועמד במפלגה או בסיעה, לרבות במסגרת בחירות מקדימות ולרבות בשל היותו אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חבר הנהלה, מוסד ביקורת או בית דין של מפלגה, או נושא תפקיד מקביל או דומה לאחד מאלה במפלגה;
{{ח:תתתתת|(2)}} בעל זכות הצבעה בבחירות למועמד שבהן מספר בעלי זכות ההצבעה אינו עולה על חמשת אלפים;
{{ח:תתתתת|(3)}} מי שפעל להתפקדות של מספר משמעותי, בנסיבות הענין, של בעלי זכות בחירה בבחירות למועמד; פעל אדם להתפקדות של חמישים או יותר בעלי זכות בחירה בבחירות למועמד, חזקה כי מתקיים בו האמור בפסקה זו, אלא אם כן הוכיח אחרת;
{{ח:תתתתת|(4)}} אדם שתרם, גייס תרומות או הוציא כספים לשם קידום בחירתו של מועמד במפלגה או בסיעה, בשווי העולה על חמשת אלפים שקלים חדשים, או שתרם, גייס תרומות או הוציא כספים כאמור לטובת שני מועמדים לפחות באותה מערכת בחירות, בשווי העולה על חמישה עשר אלף שקלים חדשים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק המפלגות“ – {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|חוק המפלגות, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מפלגה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|בחוק המפלגות}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”סיעה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}.
{{ח:תת|(ג)}} הנותן כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת למקבל כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) – דינו כדין נותן שוחד ולמקבל כאמור בסעיף קטן (ב1), דינו – מחצית העונש הקבוע באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, ”קבלה“ – לרבות קבלה בשביל אחר או על ידי אחר.

{{ח:סעיף|296|ראיות|אחר=[ב/7]}}
{{ח:ת}} במשפט על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן זה}} רשאי בית המשפט להרשיע על יסוד עדות אחת, אף אם זו עדות של שותף לעבירה.

{{ח:סעיף|297|חילוט ושילום|אחר=[ב/8]}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן זה}}, רשאי בית המשפט, נוסף על העונש שיטיל –
{{ח:תתת|(1)}} לצוות על חילוט מה שניתן כשוחד ומה שבא במקומו;
{{ח:תתת|(2)}} לחייב את נותן השוחד לשלם לאוצר המדינה את שוויה של התועלת שהפיק מן השוחד.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן זה}} אינו מוציא תביעה אזרחית.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: פגיעות בגוף}}

{{ח:קטע3|פרק י סימן א|סימן א׳: גרימת מוות}}

{{ח:סעיף|298||תיקון: [תשכ״ו], תשע״ט־3|אחר=[א/212, א/213]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|299||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[א/217]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|300|רצח|תיקון: [תשי״ד], תשע״ט־3|אחר=[א/214, א/215, יד]}}
{{ח:תת|(א)}} הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהורשע ברצח לפי {{ח:חיצוני|חוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם#סעיף 2|סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש״י–1950}}, דינו – מיתה.

{{ח:סעיף|300א||תיקון: תשנ״ה־5, תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|301||תיקון: תשע״ט־3|אחר=[א/216]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|301א|רצח בנסיבות מחמירות|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל את ביצועה, או במטרה להסתיר את ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר הימלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת; לעניין זה, ”עבירה אחרת“ – עבירה שעונשה שבע שנות מאסר או יותר;
{{ח:תתת|(3)}} הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי למסור עדות במשפט פלילי או שופט במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי;
{{ח:תתת|(4)}} המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144ו|בסעיף 144ו}};
{{ח:תתת|(5)}} המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור;
{{ח:תתת|(6)}} הקורבן הוא בן זוגו והמעשה נעשה לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו, גופנית או נפשית;
{{ח:תתת|(7)}} המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן;
{{ח:תתת|(8)}} הקורבן הוא חסר ישע, קטין שטרם מלאו לו 14 שנים או קטין שעובר העבירה אחראי עליו; בפסקה זו, ”חסר ישע“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 368א|בסעיף 368א}}, ו”אחראי“ – ”אחראי על קטין או חסר ישע“ כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 368א|בסעיף האמור}}.
{{ח:תתת|(9)}} המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אדם אחר נוסף על הקורבן;
{{ח:תתת|(10)}} המעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}};
{{ח:תתת|(11)}} המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ארגון פשיעה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה|בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ארגון טרור“ – ארגון טרור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}, וכן ארגון טרור מוכרז כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), התקיימה נסיבה מחמירה כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 300|סעיף 300}}.

{{ח:סעיף|301ב|המתה בנסיבות של אחריות מופחתת|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 300|בסעיפים 300}} {{ח:פנימי|סעיף 301א|ו־301א}}, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם והמעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 300|בסעיפים 300}} {{ח:פנימי|סעיף 301א|ו־301א}}, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עשרים שנים:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה התגרות, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו;
{{ח:תתתת|(ב)}} יש בקושי האמור בפסקת משנה (א) כדי למתן את אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות העניין;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34ח|בסעיף 34ח}} –
{{ח:תתתת|(א)}} להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
{{ח:תתתת|(ב)}} להימנע מעשיית המעשה;
{{ח:תתת|(3)}} המעשה נעשה במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה מתחולת סייג לאחריות לפי {{ח:פנימי|סעיף 34י|סעיפים 34י}}, {{ח:פנימי|סעיף 34יא|34יא}} {{ח:פנימי|סעיף 34יב|או 34יב}}, ויש בנסיבות העניין כדי למתן את אשמתו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 300|בסעיפים 300}} {{ח:פנימי|סעיף 301א|ו־301א}}, מי שגרם למותו של אדם ורואים אותו כמי שעשה את המעשה באדישות לפי {{ח:פנימי|סעיף 34א|סעיפים 34א(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34ט|34ט(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 34יד|או 34יד(ב) רישה}}, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|301ג|המתה בקלות דעת|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים.

{{ח:סעיף|302|שידול או סיוע להתאבדות|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/225]}}
{{ח:ת}} המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|303|המתת תינוק|תיקון: [1939], [תשכ״ו], תשל״ח־4|אחר=[א/226 &lt;wbr&gt;(1–2)]}}
{{ח:תת|(א)}} אשה שגרמה במזיד, במעשה או במחדל, למות ולדה שלא מלאו לו שנים עשר חדשים, ובשעת המעשה או המחדל היתה במצב של ערעור שיקול הדעת, משום שעדיין לא החלימה לגמרי מתוצאות הלידה או משום תוצאות ההנקה לאחר הלידה, הרי על אף היות העבירה לפי הנסיבות בגדר רצח או הריגה, דינה – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכות בית המשפט להרשיע את מי שהואשם ברצח של ילד שלא מלאו לו שנים עשר חדשים בעבירה של הריגה או של העלמת לידה, או לקבוע שאינו נושא באחריות פלילית מחמת אי־שפיותו או ליקוי בכשרו השכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.

{{ח:סעיף|304|גרימת מוות ברשלנות|תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[א/218]}}
{{ח:ת}} הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|305|נסיון לרצח|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/222]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים שנים:
{{ח:תת|(1)}} מנסה שלא כדין לגרום למותו של אדם;
{{ח:תת|(2)}} עושה שלא כדין מעשה, או נמנע שלא כדין מעשות מעשה שמחובתו לעשותו, בכוונה לגרום למותו של אדם, והמעשה או המחדל עלולים מטבעם לסכן חיי אדם.

{{ח:סעיף|306||תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/223]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|307||תיקון: תשע״ט־3|אחר=[א/224]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|308|אדם – מאימתי|תיקון: תשע״ט־3|אחר=[א/220]}}
{{ח:ת}} משעה שיצא הולד כולו חי מבטן אמו הריהו נחשב אדם לענין {{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|309|גרימת מוות – מהי|אחר=[א/219]}}
{{ח:ת}} בכל אחד מן המקרים המנויים להלן יראו אדם כאילו גרם למותו של אדם אחר, אף אם מעשהו או מחדלו לא היו הגורם התכוף ולא היו הגורם היחיד למותו של האחר:
{{ח:תת|(1)}} הסב נזק גופני המצריך טיפול רפואי או כירורגי והטיפול גרם למותו של הניזוק, ואין נפקא מינה אם הטיפול היה מוטעה ובלבד שנעשה בתום לב ובידיעה ובמיומנות רגילות, שאם לא נעשה כן – לא יראו את מסב הנזק כמי שגרם למותו של הניזוק;
{{ח:תת|(2)}} גרם חבלת גוף שלא היתה מביאה למות הנחבל אילו נזקק לטיפול רפואי או כירורגי נכון או אילו נהג זהירות מספקת באורח חייו;
{{ח:תת|(3)}} באלימות או באיום באלימות הביא אדם לעשיית מעשה שגרם למותו, כשהמעשה נראה לנפגע כדרך טבעית בנסיבות המקרה להימלט מן האלימות או מן האיומים;
{{ח:תת|(4)}} במעשהו או במחדלו החיש את מותו של אדם הסובל ממחלה או מפגיעה שהיו גורמות למותו גם אילולא מעשהו או מחדלו זה;
{{ח:תת|(5)}} מעשהו או מחדלו לא היה גורם מוות, אילולא נצטרף עמו מעשה או מחדל של האדם שנהרג או של אדם אחר.

{{ח:סעיף|310||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[א/221]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|311|העלמת לידה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/227]}}
{{ח:ת}} המשתדל להעלים דבר לידתו של ולד, בסלקו בחשאי את גוויית הולד, בין שמת לפני הלידה או בשעת הלידה ובין לאחריה, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|311א|מאסר עולם שאינו עונש חובה|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}, בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן זה}} שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, רשאי בית המשפט להטיל מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה או מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושים שנים.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ב|סימן ב׳: הפסקת הריון}}

{{ח:סעיף|312|הגדרות|אחר=[יג/1]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי מוכר“ – מוסד או מרפאה ששר הבריאות הכיר בהם כמוסד רפואי לענין {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן זה}}, והודעה על כך פורסמה ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא נשים“ – רופא מוסמך שהוא בעל תואר מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה שניתן לו על פי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל״ז–1976}} (להלן {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|בסימן זה}} – הפקודה), או רופא מוסמך המתמחה, לשם קבלת אותו תואר, במוסד רפואי מוכר בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.

{{ח:סעיף|313|איסור הפסקת הריון|אחר=[יג/2]}}
{{ח:ת}} מי שהפסיק ביודעין הריונה של אשה, בין בטיפול רפואי ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר חמש שנים או קנס חמישים אלף לירות.

{{ח:סעיף|314|הפסקת הריון באישור|אחר=[יג/3]}}
{{ח:ת}} לא ישא רופא נשים באחריות פלילית בשל הפסקת הריונה של אשה אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הפסקת ההריון נעשתה במוסד רפואי מוכר;
{{ח:תת|(2)}} ניתן מראש אישור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 316|לסעיף 316}}.

{{ח:סעיף|315|ועדה|תיקון: תש״ם־2|אחר=[יג/4]}}
{{ח:ת}} אישור לענין {{ח:פנימי|סעיף 314|סעיף 314}} יהיה מאת ועדה של שלושה; את חבריה יקבע, במוסד רפואי מוכר שהוא בית חולים רשום כאמור {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 25|בסעיף 25 לפקודת בריאות העם, 1940}} – מנהל המוסד, ובמוסד רפואי מוכר אחר – שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך; וזה הרכב הועדה:
{{ח:תת|(1)}} רופא מוסמך שהוא בעל תואר מומחה על פי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|הפקודה}} ביילוד ובגיניקולוגיה;
{{ח:תת|(2)}} רופא מוסמך נוסף שעיסוקו הוא באחד המקצועות הבאים: יילוד וגיניקולוגיה, רפואה פנימית, פסיכיאטריה, רפואת משפחה, בריאות הציבור;
{{ח:תת|(3)}} אדם הרשום כעובד סוציאלי על פי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|חוק שירותי הסעד, תשי״ח–1958}}.
{{ח:ת}} אחד מחברי הועדה לפחות יהיה אשה.

{{ח:סעיף|316|אישור|תיקון: תש״ם־2|אחר=[יג/5]}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה רשאית, לאחר שנתקבלה הסכמתה המודעת של האשה, לתת אישור להפסקת ההריון אם ראתה שיש הצדקה לכך מחמת אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האשה היא למטה מגיל הנישואין, או מלאו לה ארבעים שנה;
{{ח:תתת|(2)}} ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין;
{{ח:תתת|(3)}} הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי;
{{ח:תתת|(4)}} המשך ההריון עלול לסכן את חיי האשה או לגרום לאשה נזק גופני או נפשי;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”הסכמה מודעת“ של אשה להפסקת הריונה – הסכמתה בכתב לאחר שהוסברו לה הסיכונים הגופניים והנפשיים הכרוכים בהפסקת ההריון; לענין זה הסכמתה של קטינה אינה טעונה אישור נציגה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תסרב הועדה לתת אישור בטרם נתנה לאשה הזדמנות להופיע בפניה ולמסור לועדה את נימוקיה.
{{ח:תת|(ד)}} האישור יהיה בכתב ויפרש את הסיבה המצדיקה את הפסקת ההריון.

{{ח:סעיף|317|הפסקת הריון במקרים מיוחדים|אחר=[יג/6]}}
{{ח:ת}} לא ישא רופא מוסמך באחריות פלילית בשל הפסקת הריונה של אשה אם נתקיימה אחת מאלה, ובלבד שניתנה על כך למנהל הכללי של משרד הבריאות הודעה מנומקת בכתב תוך חמישה ימים לאחר המעשה:
{{ח:תת|(1)}} היה צורך להפסיק את ההריון מיד, לשם הצלת חייה של האשה או כדי למנוע ממנה נזק חמור שאין לתקנו;
{{ח:תת|(2)}} הפסקת ההריון היתה תוך טיפול רפואי אחר בגופה של האשה ודבר ההריון לא היה ידוע לרופא קודם לכן והפסקתו היתה דרושה לאותו טיפול רפואי.

{{ח:סעיף|318|הסתייגות מטעמי מצפון או שיקול דעת רפואי|תיקון: תשל״ח־4|אחר=[יג/7]}}
{{ח:ת}} אין במתן אישור לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן זה}} כדי לחייב רופא נשים להפסיק הריונה של אשה אם הדבר הוא בניגוד למצפונו או לשיקול דעתו הרפואי.

{{ח:סעיף|319|אי תחולה|תיקון: תשל״ח־4|אחר=[יג/8]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} לא יחול על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|320|סייג לאחריות|אחר=[יג/9]}}
{{ח:ת}} אשה שבוצעה בה עבירה בניגוד {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|לסימן זה}} לא תשא באחריות פלילית בקשר לעבירה זו.

{{ח:סעיף|321|ביצוע ותקנות|אחר=[יג/11]}}
{{ח:ת}} שר הבריאות ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן זה}} והוא רשאי – בהתייעצות עם שר המשפטים ועם ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת – להתקין תקנות לביצועו, ובין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנאים לאישור מוסד רפואי כמוסד מוכר, הנוהל למתן אישור כזה, תקופת תקפו, חידושו וביטולו;
{{ח:תת|(2)}} הנוהל למתן אישורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 316|סעיף 316}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (הפסקת הריון)|תקנות העונשין (הפסקת הריון), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:קטע3|פרק י סימן ג|סימן ג׳: אחריות לשלום אדם}}

{{ח:סעיף|322|אחריות לחסרי ישע|תיקון: תשמ״ג|אחר=[א/228]}}
{{ח:ת}} מי שעליו האחריות לאדם שמחמת גילו, מחלתו, ליקויו הרוחני, מעצרו או כל סיבה אחרת אינו יכול להפקיע עצמו מאותה אחריות ואינו יכול לספק לעצמו את צרכי חייו – בין שהאחריות מקורה בחוזה או בדין ובין שנוצרה מחמת מעשה כשר או אסור של האחראי – חובה עליו לספק לו את צרכי מחייתו ולדאוג לבריאותו, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של האדם מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

{{ח:סעיף|323|חובת הורה או אחראי לקטין|תיקון: תשמ״ג, תש״ן, תש״ס־5, תשס״א־3|אחר=[א/229]}}
{{ח:ת}} הורה או מי שעליו האחריות לקטין בן ביתו, חובה עליו לספק לו את צרכי מחייתו, לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של הקטין מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

{{ח:סעיף|324||תיקון: תשל״ז, תש״ם־6|אחר=[א/230]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|325|חובת הממונה על מעשה שיש בו סכנה|אחר=[א/231]}}
{{ח:ת}} הנוטל על עצמו ומבצע, שלא בשעת כורח, טיפול רפואי או כירורגי או כל מעשה חוקי אחר שיש בו או שעלול להיות בו סכנה לחיי אדם או לבריאותו – חובה עליו שתהיה לו לשם כך מיומנות סבירה ושיפעל בזהירות סבירה, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או בריאותו של אדם מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

{{ח:סעיף|326|חובת הממונה על דבר שיש בו סכנה|תיקון: [תשכ״ה]|אחר=[א/232]}}
{{ח:ת}} מי שבאחריותו או בשליטתו נמצא דבר – בין חי ובין דומם, בין נייד ובין נייח – ממין או בתנאים שיש בהם כדי לסכן חיי אדם, בטיחותו או בריאותו אם לא ינהגו זהירות וקפידה בשימוש או בטיפול בו – חובה עליו לנקוט מידה סבירה של זהירות וקפידה למניעת הסכנה, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חיי אדם או על בריאותו מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ד|סימן ד׳: סיכון החיים והבריאות}}

{{ח:סעיף|327|שלילת כושר ההתנגדות לשם ביצוע עבירה|תיקון: [תשכ״ו], תש״ם־6|אחר=[א/233]}}
{{ח:ת}} השולל מאדם או מנסה לשלול ממנו את כושר התנגדותו, באמצעים שיש בהם סכנה לחיי אדם או לבריאותו, או שיש בהם כדי לפגוע בפכחונו, בכוונה לבצע פשע או עוון או להקל על ביצועם או להקל על בריחתו של עבריין לאחר ביצועם או לאחר נסיון לבצעם, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|328||תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/234]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|329|חבלה בכוונה מחמירה|תיקון: [תשכ״ו], תש״ס־4, תשס״ב־5, תשע״ו|אחר=[א/235]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור. דינו – מאסר עשרים שנים:
{{ח:תתת|(1)}} פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;
{{ח:תתת|(2)}} מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;
{{ח:תתת|(3)}} גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;
{{ח:תתת|(4)}} שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;
{{ח:תתת|(6)}} זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו, לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, ”בן משפחתו“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 382|בסעיף 382(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על־תנאי.

{{ח:סעיף|330|נסיון לחבול בחומר נפיץ|אחר=[א/239]}}
{{ח:ת}} המניח בכל מקום שהוא חומר נפיץ שלא כדין, בכוונה לגרום חבלה לזולתו, דינו – מאסר ארבע עשרה שנים.

{{ח:סעיף|331|מניעת הצלה מכלי שיט שבמצוקה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/236]}}
{{ח:ת}} המונע או מפריע אדם שלא כדין במאמציו להציל את חייו או חיי אדם אחר כשהוא בכלי שיט הנתון במצוקה או בכלי שיט נטרף או כשהוא נמלט מכלי שיט כאמור, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|332|סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה|תיקון: [תשכ״ו], תש״ם־6, תשע״ה־2|אחר=[א/237]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו – מאסר עשרים שנים:
{{ח:תת|(1)}} מניח דבר על נתיב התחבורה או כלי התחבורה;
{{ח:תת|(2)}} מטפל בנתיב תחבורה או כלי תחבורה, או בכל דבר שעליהם או בקרבתם, בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החפשי והבטוח של נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בבטיחותו של נוסע כאמור או כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תת|(4)}} מראה אור או אות על נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בקרבתם או מטפל בכל דרך באור או באות הקיימים שם;
{{ח:תת|(5)}} גורם לסיכון בטיחותו של נוסע כאמור בהימנעות מעשות מעשה שחובה עליו לעשותו.

{{ח:סעיף|332א|יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, או שיש בו כדי לפגוע בכלי התחבורה בנסיבות שיש בהן כדי לעורר פחד או בהלה, דינו – מאסר עשר שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, במטרה לפגוע בנוסע או במי שנמצא בקרבה כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|333|חבלה חמורה|אחר=[א/238]}}
{{ח:ת}} החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|334|פציעה|אחר=[א/241&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:ת}} הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|335|חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות|תיקון: [תשל״ג], תשנ״ו־4, תשס״ב|אחר=[א/251א]}}
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיפים 333}} {{ח:פנימי|סעיף 334|או 334}} –
{{ח:תתת|(1)}} כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה;
{{ח:תתת|(2)}} כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה.
{{ח:תת|(א1)}} העובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיף 333}} כלפי בן משפחתו, דינו – מאסר עשר שנים.
{{ח:תת|(ב)}} העובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 334|סעיף 334}} כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה;
{{ח:תת}} לענין סעיף זה, ”בן משפחתו“ – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
{{ח:תתת|(2)}} קטין או חסר ישע, שעובר העבירה אחראי עליו, {{ח:פנימי|סעיף 368א|כהגדרת ”אחראי על קטין או חסר ישע“ בסעיף 368א}}.

{{ח:סעיף|336|שימוש ברעל מסוכן|אחר=[א/240, א/241&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:ת}} הגורם שלא כדין שיפעילו על אדם או שאדם יקח רעל או דבר מזיק אחר, בכוונה לפגוע בו או בזולתו או להרגיזם, דינו – מאסר שלוש שנים; סיכן בכך את חיי האדם או גרם לו בכך חבלה חמורה, דינו – מאסר ארבע עשרה שנים.

{{ח:סעיף|337|הפרת חובה של הורה או אחראי|תיקון: תשמ״ג, תש״ן, תשס״א־3|אחר=[א/242]}}
{{ח:ת}} המפר ללא הצדק כדין את חובתו לספק לפלוני צרכי מחיה או לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ומסכן או עלול לסכן בכך את חייו, או פוגע או עלול לפגוע בכך בבריאותו פגיעת קבע, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|338|מעשי פזיזות ורשלנות|תיקון: תש״ם־6, תשס״ו־2, תשע״ח־5|אחר=[א/243]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} נוהג רכב או רוכב בדרך ציבורית;
{{ח:תתת|(2)}} מפעיל כלי שיט או כלי טיס או משתתף בהפעלתם;
{{ח:תתת|(3)}} עושה מעשה באש או בחומר לקיח, נפיץ או רדיואקטיבי או אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה באש או בחומר כאמור שבהחזקתו;
{{ח:תתת|(4)}} עושה מעשה לגבי מכונות שבפיקוחו, שלו בלבד או עם אחרים, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהן;
{{ח:תתת|(5)}} עושה מעשה לגבי חומר נפץ או כלי יריה שבהחזקתו, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהם;
{{ח:תתת|(6)}} אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתו;
{{ח:תתת|(7)}} נותן טיפול רפואי או כירורגי לאדם שהתחייב לטפל בו;
{{ח:תתת|(8)}} מוכר, מספק, נותן או מפעיל תרופה או חומר מרעיל או מסוכן;
{{ח:תתת|(9)}} משתמש בחומר מרעיל או מסוכן או מחזיק בו או מפקירו, או מפקיר מיכל שהוחזק בו חומר כאמור ויש בו כדי להרעיל או לסכן.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|339|הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים|תיקון: [תשכ״ה]|אחר=[א/243א]}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול על מחזיק, משאיר או מפקיר הנתון לשיפוט צבאי לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}, במקום שהוא מחנה צבאי או שבו מתנהלות פעולות צבאיות, או תוך כדי אימונים במסגרת הצבא, אולם יחול על מדריך כאמור {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה#סעיף 5ב|בסעיף 5ב(ב) לחוק כלי היריה, תש״ט–1949}}, {{ח:חיצוני|חוק חמרי נפץ#סעיף 22|ובסעיף 22(2)(ג) לחוק חמרי נפץ, תשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|340|סכנה לילדים|תיקון: [תשכ״ה]|אחר=[א/243ב]}}
{{ח:ת}} המשאיר או מפקיר דבר במקום שיש לילדים גישה אליו, ויש יסוד סביר להניח שילדים ישחקו בדבר או יטפלו בו בדרך אחרת, ושבעשותם כן הם עלולים להינזק בבריאותם או לסכן חייהם, ואינו נוקט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע תוצאות כאלה, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|340א|ירי מנשק חם|תיקון: תש״ם־6, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} היורה מנשק חם שלא כדין, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} היורה מנשק חם שלא כדין, באחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} באזור מגורים, או במקום אחר שיש בירי בו כדי לסכן חיי אדם;
{{ח:תתת|(2)}} באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם.

{{ח:סעיף|341|חבלה ברשלנות|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/244]}}
{{ח:ת}} העושה מעשה שלא כדין, או נמנע מעשות מעשה שחובתו לעשותו, והמעשה או המחדל אינם מן המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 338|בסעיפים 338 עד 340}}, ונגרמה בהם חבלה לאדם, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|342|הטעיית תחבורה|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/245]}}
{{ח:ת}} המעלה אור או מציג סימן או מצוף בכוונה להטעות אדם המפעיל כלי תחבורה או כשהוא יודע שהם עלולים להטעותו, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|343|הסעה בכלי תחבורה מסוכן|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/246]}}
{{ח:ת}} מי שביודעין או מתוך התרשלות מסיע אדם או גורם להסעתו בכלי תחבורה כשיש חשש לבטיחותו של הנוסע מחמת המצב או המטען של כלי התחבורה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם היה כלי התחבורה מטוס, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|344|סיכון דרכים ונתיבי שיט|אחר=[א/247]}}
{{ח:ת}} העושה מעשה או אינו נוקט זהירות סבירה בנכס שבהחזקתו או בפיקוחו וגורם בכך סכנה, מכשול או נזק לאדם בדרך ציבורית או בנתיב שיט ציבורי, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ה|סימן ה׳: עבירות מין|תיקון: תשמ״ח־2}}

{{ח:סעיף|345|אינוס|תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־6, תש״ס־4, תשס״א־6}}
{{ח:תת|(א)}} הבועל אשה –
{{ח:תתת|(1)}} שלא בהסכמתה החופשית;
{{ח:תתת|(2)}} בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;
{{ח:תתת|(3)}} כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה; או
{{ח:תתת|(4)}} תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית;
{{ח:תתת|(5)}} תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית;
{{ח:תת}} הרי הוא אונס ודינו – מאסר שש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), דין האונס – מאסר עשרים שנים אם האינוס נעשה באחת מנסיבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים ובנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1), (2), (4) או (5);
{{ח:תתת|(2)}} באיום בנשק חם או קר;
{{ח:תתת|(3)}} תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון;
{{ח:תתת|(4)}} תוך התעללות באשה, לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו;
{{ח:תתת|(5)}} בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בועל“ – המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|346|בעילה אסורה בהסכמה|תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־6, תשס״ד, תשע״ב־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שבעל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לקטינה טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה האמור תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
{{ח:תת|(ב)}} הבועל אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|347|מעשה סדום|תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־6, תש״ס־5, תשס״ד, תשע״ב־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שעשה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
{{ח:תת|(א1)}} העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} העושה מעשה סדום באדם באחת הנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}}, בשינויים המחוייבים, דינו כדין אונס.
{{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן זה}}, ”מעשה סדום“ – החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם.

{{ח:סעיף|347א|יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל|תיקון: תשס״ד, תשע״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול נפשי“ – אבחון, הערכה, ייעוץ, טיפול, שיקום, או ניהול שיחות, שנעשו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים, כדי לסייע לאדם הסובל ממצוקה, הפרעה, מחלה או בעיה אחרת, שמקורן רגשי או נפשי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטפל נפשי“ – מי שעוסק, או שמציג את עצמו כעוסק, במתן טיפול נפשי, כמשלח יד או מכוח תפקיד.
{{ח:תת|(ב)}} מטפל נפשי הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם טיפול נפשי על ידו ועד תום שלוש שנים מסיום הטיפול כאמור, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בטיפול הנפשי שניתן להם על ידו, דינו – מאסר ארבע שנים; לענין סעיף קטן זה יראו מעשים כאמור שנעשו על ידי מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, במהלך התקופה שבה ניתן הטיפול הנפשי כאילו נעשו תוך ניצול תלות נפשית ממשית כאמור; חזקה זו לא תחול אם המעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי.

{{ח:סעיף|347ב|יחסי מין בין כהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ או הדרכה|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כהן דת“ – כהן דת, מי שמציג את עצמו ככזה או אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ייעוץ או הדרכה“ – ייעוץ או הדרכה שניתנו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים.
{{ח:תת|(ב)}} כהן דת הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם ייעוץ או הדרכה על ידו או סמוך לאחר מכן, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בייעוץ או בהדרכה שניתנו להם על ידו, דינו – מאסר ארבע שנים.

{{ח:סעיף|348|מעשה מגונה|תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־6, תש״ס־5, תשס״א־6, תשס״ד, תשע״ב־3, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345(א)(2) עד (5)}}, בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345(ב)(1) עד (5)}}, בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר עשר שנים.
{{ח:תת|(ג)}} העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו אך שלא בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג1), דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג1)}} נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) תוך שימוש בכוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, כלפי האדם או כלפי זולתו, דינו של עובר העבירה – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר ארבע שנים.
{{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף קטן זה יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שעשה מעשה מגונה באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מלאו לאדם שש עשרה שנים, והמעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
{{ח:תת|(ד1)}} מטפל נפשי העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 347א|בסעיף 347א(ב)}}, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד2)}} כהן דת העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 347ב|בסעיף 347ב(ב)}}, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ה)}} העושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}}, ”מעשה מגונה“ – מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.

{{ח:סעיף|349|מעשה מגונה בפומבי|תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־6}}
{{ח:תת|(א)}} העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ב)}} העושה, בכל מקום שהוא, מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|350|גרם מעשה|תיקון: תשמ״ח־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} לענין עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן זה}}, אחת היא אם העושה עשה את המעשה או גרם שהמעשה ייעשה בו או באדם אחר.

{{ח:סעיף|351|עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע|תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־6, תשס״ג, תשס״ה־4, תשס״ז־4, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} העובר עבירה של אינוס לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345(א)}} או של מעשה סדום לפי {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיף 347(ב)}} באדם שהוא קטין, והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו – מאסר עשרים שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הבועל אישה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה עשרים ואחת שנים או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו עשרים ואחת שנים, והוא בן משפחתם, דינו – מאסר שש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ג)}} העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו –
{{ח:תתת|(1)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348(א) או (ג1)}} – מאסר עשר שנים;
{{ח:תתת|(2)}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348(ב)}} – מאסר חמש עשרה שנים;
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה שאינו בין המנויים בפיסקאות (1) ו־(2) – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} העושה מעשה מגונה בפני אדם שהוא קטין, בכל מקום שהוא, והוא בן משפחתו, דינו – מאסר ארבע שנים.
{{ח:תת|(ד1)}} אחראי על חסר ישע העובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 349|סעיף 349(א)}} בחסר הישע, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אומן“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:תתתת|(2)}} אחראי על קטין לפי {{ח:פנימי|סעיף 368א|פסקה (3) להגדרה ”אחראי על קטין או חסר ישע“ בסעיף 368א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אח או אחות חורגים“ – בן או בת של בן זוג של הורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על חסר ישע“ – {{ח:פנימי|סעיף 368א|כהגדרה ”אחראי על קטין או חסר ישע“ בסעיף 368א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ –
{{ח:תתתת|(1)}} הורה; בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו; סב או סבתא;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות; אח או אחות חורגים; דוד או דודה; גיס או גיסה. ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכללו דוד או דודה, גיס או גיסה בהגדרת ”בן משפחה“;
{{ח:תתתת|(3)}} אומן; בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו; אביו או אמו של אומן;
{{ח:תתתת|(4)}} מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכלל בן זוג של בנו או בתו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה בהגדרה ”בן משפחה“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חסר ישע“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 368א|בסעיף 368א}}.

{{ח:סעיף|352|איסור פרסום|תיקון: תשמ״ח־2, תשס״ו־3, תשע״א־4, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפרסם ברבים שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן זה}}, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לו, ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם האדם ששמו או זהותו פורסמו כאמור נתן את הסכמתו בכתב לפרסום, או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} המצלם אדם, בשל היותו מי שנפגע בעבירה או מי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן זה}}, תוך כדי בילוש או התחקות אחריו, העלולים להטרידו, או תוך הטרדה אחרת, לרבות תוך המתנה לאותו אדם בבית המשפט או בתחנת משטרה, והכל בלא הסכמתו שניתנה מראש, דינו – מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(4)}}; הסכמה כאמור תינתן לעניין בגיר – בכתב, ולעניין קטין – בפני בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום או צילום שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או איתור נעדרים, כשהפרסום או הצילום חיוני לצורך החקירה או האיתור כאמור.

{{ח:סעיף|353|סייג לאחריות פלילית|תיקון: תשמ״ח־2, תש״ס־5}}
{{ח:ת}} באישום בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 346|סעיף 346(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 347|או 347(א)}} תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים, אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם.

{{ח:סעיף|354|סייג להתיישנות עבירות מין בקטין|תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״ו־2, תש״ס־5, תשס״א־6, תשס״ג־3, תשס״ה־3, תשע״ז־3, תשע״ט־5}}
{{ח:תת|(א)}} בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לו עשרים ושמונה שנים; ואולם אם חלפה מיום ביצוע העבירה התקופה הנקובה לגביה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|בסעיף 9(א) או (א1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, לפי העניין – לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה –
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה שעבר האחראי על הקטין {{ח:פנימי|סעיף 368א|כהגדרת ”אחראי על קטין או חסר ישע“ בסעיף 368א}} והוא אינו בן משפחה {{ח:פנימי|סעיף 351|כהגדרת ”בן משפחה“ בסעיף 351(ה)}} והיא אחת מן העבירות הבאות:
{{ח:תתתת|(א)}} אינוס – לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בעילה אסורה בהסכמה – לפי {{ח:פנימי|סעיף 346|סעיף 346(א)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מעשה סדום – לפי {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיף 347(א) או (ב)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} מעשה מגונה – לפי {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348(א), (ב), (ג1) או (ד)}};
{{ח:תתת|(3)}} עבירה מן העבירות המנויות בפסקה (2) שנעברה בקטין בידי בנם או בתם של דודו או דודתו שמלאו להם 15 שנים.
{{ח:תת|(א1)}} הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (א), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שמלאו לנפגע העבירה עשרים ושמונה שנים, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה, אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (א), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין עבירה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מעשה שנעשה לפני יום י״ט באב התש״ן (10 באוגוסט 1990) ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה היה עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן זה}} כנוסחו בעת עשייתו;
{{ח:תתת|(2)}} אילו נעשה המעשה לאחר היום האמור היה מהווה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351}};
{{ח:תתת|(3)}} העבירה טרם התיישנה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, בידי מי שמלאו לו חמש עשרה שנים, והוא אינו האחראי על הקטין כאמור בהגדרה ”אחראי על קטין או חסר ישע“ שבסעיף קטן (א)(2), בן משפחה כהגדרתו באותו סעיף קטן, או בנם או בתם של דודו או דודתו של הקטין כאמור בסעיף קטן (א)(3), יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לקטין עשרים ושלוש שנים; ואולם אם חלפה מיום ביצוע העבירה, התקופה הנקובה לגביה כאמור בסעיף קטן (א) – לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תתת|(2)}} ואלה העבירות:
{{ח:תתתת|(א)}} אינוס – לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מעשה סדום – לפי {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיף 347(ב)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מעשה מגונה – לפי {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348(א), (ב) או (ג1)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (ג), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שחלפה מיום ביצוע העבירה, התקופה הנקובה לגביה כאמור בסעיף קטן (א) או לאחר שמלאו לקטין 18 שנים, לפי המאוחר, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (ג), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין העבירה כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף קטן (ג) יחולו גם על עבירה שביום כניסתו לתוקף של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299749.pdf|חוק העונשין (תיקון מס׳ 84), התשס״ה–2005}}, טרם התיישנה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, לפי הדין שחל עליה ערב המועד האמור.

{{ח:סעיף|355|עונש מזערי|תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״ח, תשס״א־6, תשס״ב־5}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה {{ח:פנימי|סעיף 345|לפי סעיפים 345}}, {{ח:פנימי|סעיף 348|348(א), (ב) או (ג1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|או 351(א), (ב) או (ג)(1) או (2)}}, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
{{ח:תת|(ב)}} עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על־תנאי.

{{ח:סעיף|356||תיקון: תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|357||תיקון: תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|358||תיקון: תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|359||תיקון: תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|360||תיקון: תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק י סימן ו|סימן ו׳: עבירות כלפי קטינים ונכים}}

{{ח:סעיף|361|השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו|תיקון: תשס״א־3|אחר=[א/184]}}
{{ח:ת}} המשאיר ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה, ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כן ברשלנות, דינו – מאסר שנה; עשה כן במטרה לנטוש את הילד, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|362|הזנחת ילדים ומושגחים אחרים|תיקון: [תשכ״ה], תש״ם־6, תשע״א־3|אחר=[א/185]}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 363|ובסעיף 363}}, ”מושגח“ –
{{ח:תתת|(1)}} קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים;
{{ח:תתת|(2)}} קטין שמלאו לו שש עשרה שנים או בגיר שאינם מסוגלים לדאוג לצורכי חייהם.
{{ח:תת|(ב)}} הורה של מושגח, אשר אינו מספק מזון, לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים, זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ואין בידו לספקם.
{{ח:תת|(ג)}} המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי חייו של קטין או של מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, הנתון להשגחתו, למעט הורה, אשר אינו מספק מזון, לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים, זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ואין בידו לספקם.

{{ח:סעיף|363|נטישת מושגחים|תיקון: [תשכ״ה], תש״ם־6, תשע״א־3|אחר=[א/186]}}
{{ח:תת|(א)}} הורה של מושגח, שסירב לקבלו מידי מי שאינו מחויב לדאוג לצורכי חייו, או שהשאיר אותו בידי אדם שלא הסכים לדאוג לצורכי חייו, דינו – מאסר שישה חודשים; נטש את המושגח, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי חייו של קטין או של מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, שסירב לקבלו מידי מי שאינו מחויב לדאוג לצורכי חייו, או שהשאיר אותו בידי אדם שלא הסכים לדאוג לצורכי חייו, דינו – מאסר שישה חודשים; נטש את הקטין או את מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|364|מסירת קטין להחזקה בתמורה|תיקון: [תשל״א]|אחר=[א/186א]}}
{{ח:ת}} המציע או נותן תמורה בעד הרשות להחזיק בקטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים, והמבקש או מקבל תמורה בעד מתן רשות להחזיק בקטין כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים, ואין נפקא מינה אם היתה התמורה בכסף או בשווה כסף.

{{ח:סעיף|365|מסירת קטין בהתנערות מזכויות וחובות|תיקון: [תשל״א], תשע״א, תשע״ו־2|אחר=[א/186ב]}}
{{ח:תת|(א)}} הורה או אפוטרופוס של קטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים המוסר, או מרשה למסור, את הקטין למי שאינו הורו או אפוטרופסו, ויש במסירה משום התנערות מחובותיו או זכויותיו כלפי הקטין, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} תהיה זאת הגנה טובה באישום לפי סעיף זה אם הוכח אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסירת הקטין היתה למטרת אימוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, תש״ך–1960}};
{{ח:תתת|(2)}} מסירת הקטין היתה לזמן קצוב ובהסכמתו של עובד סוציאלי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} מסירת הקטין היתה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף|366||תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/187]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|367|גניבת קטין|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/188]}}
{{ח:ת}} המוציא או מעכב במרמה, בכוח או בפיתויים קטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים, או מקבלו או מסתירו ביודעין שהוא הוצא או עוכב כאמור, הכל בכוונה לשלול את החזקת הקטין מהורו, מאפוטרופסו או ממי שחייב לפי הדין לטפל בו או להשגיח עליו ולקחתה לעצמו או לאחר, דינו – מאסר שבע שנים, והוא אם לא הוכיח שיש לו תביעה בתום לב לזכות ההחזקה כאמור.

{{ח:סעיף|368|המרת דתו של קטין|תיקון: [תשכ״ה]|אחר=[א/188א]}}
{{ח:תת|(א)}} העורך טקס המרת דתו של קטין או עושה פעולה אחרת המביאה לידי המרת דתו של קטין, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 13א|סעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962}}, דינו – מאסר ששה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} המשדל קטין, בפניה ישירה אליו, להמיר דתו, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ו1|סימן ו׳1: פגיעה בקטינים ובחסרי ישע|תיקון: תש״ן}}

{{ח:סעיף|368א|הגדרות|תיקון: תש״ן, תש״ס־5, תשס״ז־4, תשס״ז־5, תשע״א, תשע״ו־2, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ו1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אומן“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}};
{{ח:תתת|(2)}} אחראי על קטין לפי פסקה (3) להגדרה ”אחראי על קטין או חסר ישע“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על קטין או חסר ישע“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
{{ח:תתת|(2)}} בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חסר ישע“ – מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעשה“ – לרבות מחדל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי שמונה לפי חוק“ – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק גיל הנישואין|חוק גיל הנישואין, התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים)|חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק ההגנה על חוסים|חוק ההגנה על חוסים, התשכ״ו–1966}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|368ב|תקיפת קטין או חסר ישע|תיקון: תש״ן}}
{{ח:תת|(א)}} התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”חבלה“ – בין גופנית בין נפשית.

{{ח:סעיף|368ג|התעללות בקטין או בחסר ישע|תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו – מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על קטין או חסר ישע, דינו – מאסר תשע שנים.

{{ח:סעיף|368ג1|עונש מזערי – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 6.7.2022):}}
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה של גרימת חבלה של ממש או חבלה חמורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 368ב|סעיף 368ב}}, בקטין או בחסר ישע הנמצא במסגרת חינוכית או טיפולית, בידי האחראי על הקטין או חסר הישע באותה מסגרת, שאינו בן משפחתו, יוטל על עובר העבירה עונש מאסר, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה של התעללות לפי {{ח:פנימי|סעיף 368ג|סעיף 368ג}} בקטין או בחסר ישע הנמצא במסגרת חינוכית או טיפולית, בידי האחראי על הקטין או חסר הישע באותה מסגרת, שאינו בן משפחתו, לא יפחת עונשו של עובר העבירה מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
{{ח:תת|(ג)}} עונש מאסר לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על תנאי.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“, של קטין או חסר ישע – הורהו או בן משפחה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 368א|בפסקה (2) להגדרה ”אחראי על קטין או חסר ישע“ שבסעיף 368א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת חינוכית או טיפולית“ – מעון, מוסד או כל מסגרת חינוכית או טיפולית אחרת.

{{ח:סעיף|368ד|חובת דיווח|תיקון: תש״ן, תש״ן־5, תשנ״א־5, תש״ס־5, תשס״ז־4, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה־רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע – שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים.
{{ח:תת|(ג1)}} היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיפים 345 עד 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 348|348}} {{ח:פנימי|סעיף 351|ו־351}}, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חודשים; בסעיף זה, ”בן משפחה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 368א|בפסקה (2) להגדרה ”אחראי על קטין או חסר ישע“ בסעיף 368א}}.
{{ח:תת|(ג2)}} בעל מקצוע מהמנויים בסעיף קטן (ב), שעקב עיסוקו במקצועו או בתפקידו היה לו יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיפים 345 עד 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 348|348}} {{ח:פנימי|סעיף 351|ו־351}}, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חודשים.
{{ח:תת|(ג3)}} היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיפים 345 עד 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 348|348}} {{ח:פנימי|סעיף 351|ו־351}}, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חודשים.
{{ח:תת|(ד)}} נעברה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת, עבירת מין לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיפים 345 עד 348}}, או עבירה של גרימת חבלה חמורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 368ב|סעיף 368ב(ב)}} או עבירת התעללות לפי {{ח:פנימי|סעיף 368ג|סעיף 368ג}}, חובה על מנהל או איש צוות במקום כאמור, לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חדשים.
{{ח:תת|(ה)}} חובת דיווח לפי סעיף זה לא תחול על קטין.
{{ח:תת|(ו)}} עובד סוציאלי שמונה לפי חוק שקיבל דיווח לפי סעיף זה יעבירנו למשטרה בצירוף המלצתו לפעול או להימנע מלפעול בקשר לדיווח, אלא אם כן קיבל אישור שלא להעביר את הדיווח למשטרה מאת אחת הועדות שהקים שר המשפטים לענין זה; חברי ועדה כאמור יהיו נציג פרקליט מחוז והוא יהיה היושב־ראש, קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה ועובד סוציאלי שמונה לפי חוק לאותו מחוז.
{{ח:תת|(ז)}} הגיע למשטרה מידע לפי סעיף זה, תעביר אותו לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק, ולא תפעל לפני שתיוועץ בו אלא אם כן נדרשת פעולה מיידית שאינה סובלת דיחוי; אין בפעולה מיידית כאמור כדי לשלול את חובת העברת המידע לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק וההתייעצות עמו לאחר מכן.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, למעט בסעיף קטן (ד), ”עבירה“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירת זנות ותועבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיפים 199}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}}, {{ח:פנימי|סעיף 202|202}}, {{ח:פנימי|סעיף 203|203}}, {{ח:פנימי|סעיף 203ב|203ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 203ג|203ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 205א|205א}} {{ח:פנימי|סעיף 214|ו־214(ב1)}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה של סיכון החיים והבריאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיף 337}};
{{ח:תתת|(3)}} עבירת מין לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיפים 345}}, {{ח:פנימי|סעיף 346|346}}, {{ח:פנימי|סעיף 347|347}}, {{ח:פנימי|סעיף 347א|347א}}, {{ח:פנימי|סעיף 348|348}} {{ח:פנימי|סעיף 351|ו־351}};
{{ח:תתת|(4)}} עבירה של נטישה או הזנחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 361|סעיפים 361}} {{ח:פנימי|סעיף 362|ו־362}};
{{ח:תתת|(5)}} עבירה של תקיפה או התעללות לפי {{ח:פנימי|סעיף 368ב|סעיפים 368ב}} {{ח:פנימי|סעיף 368ג|ו־368ג}};
{{ח:תתת|(6)}} עבירה של סחר בבני אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 377א|סעיף 377א}}.

{{ח:סעיף|368ה|תקנות|תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק י סימן ו1|סימן זה}}.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ו2|סימן ו׳2: תקיפת זקנים|תיקון: תשס״ח־3}}

{{ח:סעיף|368ו|תקיפת זקן|תיקון: תשס״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”זקן“ – אדם שמלאו לו 65 שנים.
{{ח:תת|(ד)}} הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על־תנאי.

{{ח:קטע3|פרק י סימן ז|סימן ז׳: פגיעה בחירות}}

{{ח:סעיף|369|חטיפה|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/252, א/253, א/255]}}
{{ח:ת}} הכופה אדם בכוח או באיומים או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|370|הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה|תיקון: תש״ם־6, תשס״ז|אחר=[א/254]}}
{{ח:ת}} המוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה שבה שוהה אותו אדם בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה כחוק להסכים בשבילו, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|371|חטיפה לשם כליאה|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/256]}}
{{ח:ת}} החוטף אדם בכוונה שייכלא שלא כחוק, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|372|חטיפה לשם רצח או סחיטה|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/257]}}
{{ח:ת}} החוטף אדם כדי לרצחו או כדי להעמידו בסכנת רצח, או חוטף אדם כדי לסחוט או לאיים, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|373|חטיפה ממשמורת|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/260]}}
{{ח:תת|(א)}} המוציא, במעשה או בפיתוי, קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים או אדם שאינו שפוי בדעתו, ממשמורתו של אפוטרופסם על פי דין בלי הסכמת האפוטרופוס, דינו – מאסר עשרים שנים.
{{ח:תת|(ב)}} העושה כאמור בסעיף קטן (א) כדי לרצוח או להעמיד בסכנת רצח, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד.

{{ח:סעיף|374|חטיפה לשם חבלה חמורה|תיקון: תש״ם־6, תשס״ז|אחר=[א/258]}}
{{ח:ת}} החוטף אדם כדי שיהיה נתון לחבלה חמורה והחוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה נתון במצב כאמור, דינם – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|374א|חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} החוטף אדם לשם מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 377א|בסעיף 377א(א)}} או כדי להעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 377א|באותו סעיף}}, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|375|הסתרת חטוף|אחר=[א/259]}}
{{ח:ת}} המסתיר או כולא אדם באיסור בידיעה שהוא נחטף, דינו כאילו חטף את האדם באותה כוונה, ידיעה או מטרה שהיו לו בהסתרת האדם או בכליאתו.

{{ח:סעיף|375א|החזקה בתנאי עבדות|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק אדם בתנאי עבדות לצורכי עבודה או שירותים לרבות שירותי מין, דינו – מאסר שש עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה – מאסר עשרים שנים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ז|בסימן זה}}, ”עבדות“ – מצב שבו מופעלות כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם; לענין זה, יראו שליטה ממשית בחייו של אדם או שלילת חירותו כהפעלת סמכויות כאמור.

{{ח:סעיף|376|עבודת כפיה|תיקון: תשס״ז|אחר=[א/261]}}
{{ח:ת}} הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, או בהסכמה שהושגה בתרמית, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה – דינו מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|376א|עיכוב דרכון|תיקון: תשנ״ה־7, תשס״ז}}
{{ח:ת}} המעכב תחת ידו, שלא כדין, דרכון, תעודת מסע, או תעודת זהות של אדם אחר, דינו – מאסר שלוש שנים; העושה כן לשם מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 377א|בסעיף 377א(א)}} או המעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 377א|באותו סעיף}} – דינו מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|376ב|גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר לשם העסקתו בזנות או החזקתו בתנאי עבדות, דינו – מאסר עשר שנים.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה – מאסר חמש עשרה שנים.

{{ח:סעיף|377|כליאת שוא|תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/262]}}
{{ח:ת}} העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|377א|סחר בבני אדם|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הסוחר באדם לשם אחד מאלה או הסוחר באדם ומעמידו בכך בסכנה לאחד מאלה, דינו – מאסר שש עשרה שנים:
{{ח:תתת|(1)}} נטילת איבר מאיברי גופו;
{{ח:תתת|(2)}} הולדת ילד ונטילתו;
{{ח:תתת|(3)}} הבאתו לידי עבדות;
{{ח:תתת|(4)}} הבאתו לידי עבודת כפיה;
{{ח:תתת|(5)}} הבאתו לידי מעשה זנות;
{{ח:תתת|(6)}} הבאתו לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה;
{{ח:תתת|(7)}} ביצוע עבירת מין בו.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה – מאסר עשרים שנים.
{{ח:תת|(ג)}} המתווך לסחר באדם כאמור בסעיף קטן (א), בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו כדין הסוחר באותו אדם.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”סחר באדם“ – מכירה או קניה של אדם או עשיית עסקה אחרת באדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

{{ח:סעיף|377ב|עונש מזערי לעבירת החזקה בתנאי עבדות ועבירת סחר בבני אדם|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 375א|סעיף 375א}} {{ח:פנימי|סעיף 377א|או 377א}}, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
{{ח:תת|(ב)}} עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על־תנאי.

{{ח:סעיף|377ג|אי־&lt;wbr&gt;פסיקת פיצוי – חובת הנמקה|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 375א|סעיף 375א}} {{ח:פנימי|סעיף 377א|או 377א}}, ולא פסק בית המשפט פיצויים לניזוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, יפרט בית המשפט בגזר הדין את נימוקיו לאי־פסיקת פיצויים כאמור.

{{ח:סעיף|377ד|חילוט|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 377ה|ובסעיף 377ה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק מאבק בארגוני פשיעה“ – {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה|חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נפגע עבירה“ – מי שנפגע במישרין מהעבירה וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירת החזקה בתנאי עבדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 375|סעיף 375}} ועבירת סחר בבני אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 377א|סעיף 377א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכוש“ ו”רכוש הקשור לעבירה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה|בחוק מאבק בארגוני פשיעה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 5|סעיפים 5 עד 33 לחוק מאבק בארגוני פשיעה}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 8|סעיפים 8}}, {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 14|14(2)}} {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 31|ו־31 לחוק האמור}}, יחולו על חילוט רכוש הקשור לעבירה, לפי הענין ובשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), רכוש שניתן לחלט לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ז|סימן זה}} וכן לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה|חוק מאבק בארגוני פשיעה}} או {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, יחולט לפי הוראות חוק זה, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את חילוט הרכוש שלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ז|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר סדרי דין בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, סעדים זמניים, עיון חוזר, ערעור, וכן הוראות בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים לזכות ברכוש.

{{ח:סעיף|377ה|קרן ייעודית|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} החלטת בית המשפט על חילוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 377ד|סעיף 377ד}} תהיה אסמכתא בידי האפוטרופוס הכללי לתפוש את הרכוש המחולט; רכוש שחולט, או תמורתו, יועבר לאפוטרופוס הכללי ויופקד על ידיו בקרן ייעודית שינהל בכפוף לתקנות שיותקנו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – הקרן).
{{ח:תת|(ב)}} קנס שהטיל בית המשפט על עבירה יופקד בקרן.
{{ח:תת|(ג)}} הציג נפגע עבירה פסק דין לפיצויו לפני גורם שקבע לענין זה שר המשפטים, והראה כי אין באפשרותו הסבירה לממש את פסק הדין, כולו או חלקו, לפי כל דין, ישולם לנפגע העבירה מהקרן סכום הפיצוי שנקבע בפסק הדין ושטרם מומש, כולו או חלקו; לענין סעיף זה, ”פסק דין“ – פסק דין שאין עליו ערעור עוד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (קביעת גורם מוסמך לעניין מימוש פסק דין של קרבן עבירה)|תקנות העונשין (קביעת גורם מוסמך לעניין מימוש פסק דין של קרבן עבירה), התשע״ו–2016}}, לפיהן הגורם המוסמך, לעניין בחינת בקשה של נפגע עבירה למימוש פסק דין לפיצויו, יהיה יחידת החילוט באגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.}}
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות את דרכי הנהלת הקרן, את השימוש שייעשה בנכסי הקרן ואת דרכי חלוקתם למטרות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיקום של נפגעי עבירה, טיפול בהם והגנה עליהם; למטרה זו יוקצה בכל שנה סכום שלא יפחת ממחצית מנכסי הקרן בשנה אחת;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום פיצוי שנקבע בפסק דין לנפגע עבירה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(3)}} מניעה של ביצוע עבירה;
{{ח:תתת|(4)}} ביצוע תפקידיהן של רשויות אכיפת החוק כדי לאכוף הוראות חוק זה לענין עבירה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העונשין (דרכי הנהלת הקרן הייעודית לטיפול ברכוש שחולט ובקנסות שהוטלו בתיקי סחר בבני אדם והחזקה בתנאי עבדות)|תקנות העונשין (דרכי הנהלת הקרן הייעודית לטיפול ברכוש שחולט ובקנסות שהוטלו בתיקי סחר בבני אדם והחזקה בתנאי עבדות), התשס״ט–2009}}.}}

{{ח:קטע3|פרק י סימן ח|סימן ח׳: תקיפה}}

{{ח:סעיף|378|תקיפה – מהי|אחר=[א/248]}}
{{ח:ת}} המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

{{ח:סעיף|379|דין תקיפה סתם|אחר=[א/249]}}
{{ח:ת}} התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.

{{ח:סעיף|380|תקיפה הגורמת חבלה ממשית|אחר=[א/250]}}
{{ח:ת}} התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|381|תקיפות שונות|תיקון: [תשל״ג], תשל״ז, תש״ם־6, תש״ע־5|אחר=[א/251, א/289]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} תוקף חברו כדי לבצע פשע;
{{ח:תתת|(2)}} תוקף חברו כדי לגנוב דבר;
{{ח:תתת|(3)}} תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כאשר התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|382|תקיפות בנסיבות מחמירות|תיקון: [תשל״ג], תשמ״ג, תשנ״ו־4, תש״ע־5, תשפ״ב־3|אחר=[א/251א]}}
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיפים 379}} {{ח:פנימי|סעיף 380|או 380}} כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה.
{{ח:תת|(ב)}} העובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, ”בן משפחתו“ – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
{{ח:תתת|(2)}} קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, {{ח:פנימי|סעיף 368א|כהגדרת ”אחראי על קטין או חסר ישע“ בסעיף 368א}}.
{{ח:תת|(ג)}} העובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 380|סעיף 380}} כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה.
{{ח:תת|(ד)}} העובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} כלפי קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי {{ח:פנימי|סעיף 368א|כהגדרת ”אחראי על קטין או על חסר ישע“ בסעיף 368א}}, והקטין או חסר הישע אינו בן משפחתו כאמור בפסקה (2) להגדרה ”בן משפחתו“ שבסעיף קטן (ב), דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה.

{{ח:סעיף|382א|תקיפת עובד ציבור|תיקון: תש״ע־5, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} העובר עבירה לפי סעיף קטן (א), ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} התכוון להכשיל את הנתקף בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;
{{ח:תתת|(2)}} היה מזוין בנשק חם או קר;
{{ח:תתת|(3)}} התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים.
{{ח:תת|(ג)}} התוקף עובד חירום כאשר הוא מטפל באדם שמצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או כאשר הוא עובד בחדר מיון, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד חירום“ – רופא, סטז׳ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד״א או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רופא“, ”סטז׳ר“, ”מיילד“ ו”חדר מיון“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מד״א“ – אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק מגן דוד אדום|בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950}}.
{{ח:תת|(ד)}} העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) והנתקף הוא עובד חינוך, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה, ”עובד חינוך“ – מי שעוסק בהוראה או בחינוך במוסד חינוך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך במוסד חינוך כאמור.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: פגיעות ברכוש}}

{{ח:קטע3|פרק יא סימן א|סימן א׳: גניבה}}

{{ח:סעיף|383|גניבה – מהי|אחר=[א/263, א/268]}}
{{ח:תת|(א)}} אדם גונב דבר אם הוא –
{{ח:תתת|(1)}} נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;
{{ח:תתת|(2)}} בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.
{{ח:תת|(ב)}} לענין גניבה לפי סעיף קטן (א) אין נפקא מינה שהנוטל או השולח יד הוא חבר דירקטוריון או נושא משרה בתאגיד שהדבר שייך לו, ובלבד ששאר הנסיבות מצטרפות כדי גניבה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין גניבה –
{{ח:תתת|(1)}} ”נטילה“ – לרבות השגת החזקה –
{{ח:תתתת|(א)}} בתחבולה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בהפחדה;
{{ח:תתתת|(ג)}} בטעות הבעל ובידיעת הנוטל שההחזקה הושגה כך;
{{ח:תתתת|(ד)}} במציאה, אם בזמן המציאה מניח המוצא שאפשר באמצעים סבירים לגלות את הבעל;
{{ח:תתת|(2)}} ”נשיאה“ – לרבות הסרת דבר ממקומו, ובדבר המחובר – הסרתו לאחר ניתוקו הגמור;
{{ח:תתת|(3)}} ”בעלות“ – לרבות בעלות חלקית, החזקה, זכות החזקה או שליטה;
{{ח:תתת|(4)}} ”דבר הניתן להיגנב“ – דבר בעל ערך שהוא נכסו של אדם, ובמחובר למקרקעין – לאחר ניתוקו מהם.

{{ח:סעיף|384|דין הגונב|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/270]}}
{{ח:ת}} הגונב, דינו – מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע לגניבה עונש אחר מחמת נסיבותיה או מחמת טיבו של הדבר שנגנב.

{{ח:סעיף|384א|גניבה בנסיבות מיוחדות|תיקון: תש״ע, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הגונב דבר כמפורט להלן, דינו – מאסר ארבע שנים:
{{ח:תתת|(1)}} דבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מיתקני תשתיות או חיבור אליהם, או דבר שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} דבר המשמש כלי עבודה או אמצעי להפקת פרנסתו של אדם, ובכלל זה כלים חקלאיים, תוצרת חקלאית, בקר או מקנה, ובלבד שערכו של הדבר הנגנב עולה על 1,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} דבר בעל ערך תרבותי, מדעי, היסטורי, דתי או אומנותי.
{{ח:תת|(ב)}} הגונב דבר שערכו עולה על 500,000 שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ג)}} הגונב נשק, דינו – מאסר עשר שנים; בסעיף קטן זה, ”נשק“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 144|בפסקה (1) להגדרה ”נשק“ שבסעיף 144(ג)}}, למעט חלק, אבזר או תחמושת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|באותה פסקה}}.

{{ח:סעיף|385|נטילה שאינה גניבה|אחר=[א/264]}}
{{ח:תת|(א)}} עמיל או שלוח המשעבד טובין או שטר בעלות עליהם שהופקדו בידו לשם מכירה או למטרה אחרת, והשעבוד הוא להבטחת סכום כסף שאינו עולה על הסכום שהגיע לו מאת שולחו בזמן עשיית השעבוד ובכלל זה סכום של שטר חליפין שקיבל עליו, או שטר חוב שעשה, על חשבון שולחו – אין זו גניבה.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הנוטל מזון שבהחזקת מעבידו, בניגוד להוראותיו, כדי לתתו לבעל חיים השייך למעבידו או שבהחזקתו – אין זו גניבה.

{{ח:סעיף|386|כספים המוחזקים לפי הוראה|אחר=[א/265]}}
{{ח:ת}} המקבל, לבדו או עם אחר, כסף או נייר ערך, או יפוי כוח למכירת נכס, למישכונו או לשעבודו או לעשיה בו בדרך אחרת, בין שהוא ניתן להיגנב ובין שאינו ניתן, והכל בהוראה שהכסף או הנכס או תמורתם או פירותיהם ישמשו כולם או חלקם למטרה פלונית או ישולמו לאדם פלוני כפי שפורשו בהוראה – יראו את הכסף או התמורה כנכסו של האדם שבשבילו נתקבל הכסף, נייר הערך או יפוי הכוח, עד שנתמלאה ההוראה.

{{ח:סעיף|387|קבלת כסף בשביל אחר|אחר=[א/267]}}
{{ח:ת}} המקבל, לבדו או עם אחר, כסף בשביל פלוני – יראו את הכסף כנכסו של האדם שבשבילו נתקבל, זולת אם ניתן הכסף על מנת שיהיה פריט בחשבון חייב וזכאי ושלגביו יהיו בין הצדדים יחסי חייב וזכאי בלבד.

{{ח:סעיף|388|כספים שקיבל מורשה|אחר=[א/266]}}
{{ח:ת}} המקבל, לבדו או עם אחר, נכס מזולתו בהרשאה למכור אותו או לעשות בו בדרך אחרת, ולשלם לנותן הנכס או לאדם אחר את דמי הנכס או מקצתם או למסור להם את חילוף הנכס או ליתן עליהם חשבון – יראו את דמי הנכס ואת חילופו כנכסו של האדם שממנו נתקבל הנכס עד שייעשה בנכס לפי תנאי קבלתו, זולת אם ההרשאה כללה הוראה, שלפיה יהיו דמי הנכס פריט בחשבון חייב וזכאי שבין המורשה כאמור לבין האדם אשר לו הוא חייב לשלם אותם או ליתן עליהם חשבון, ושלגבי תמורה זו יהיו ביניהם יחסי חייב וזכאי בלבד.

{{ח:סעיף|389||תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/269]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|390|גניבה בידי עובד הציבור|תיקון: [תשכ״ד], תשמ״ח־3|אחר=[א/274]}}
{{ח:ת}} עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|391|גניבה בידי עובד|תיקון: [תשכ״ד], תשמ״ח־3|אחר=[א/275 רישה]}}
{{ח:ת}} עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|392|גניבה בידי המנהל|תיקון: [תשכ״ד]|אחר=[א/275 סיפה]}}
{{ח:ת}} חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס התאגיד, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|393|גניבה בידי מורשה|אחר=[א/276]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:
{{ח:תת|(1)}} גונב נכס שקיבל עם יפוי כוח לעשיה בו;
{{ח:תת|(2)}} גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני;
{{ח:תת|(3)}} גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו;
{{ח:תת|(4)}} גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי יפוי כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני.

{{ח:סעיף|393א||תיקון: תשנ״ו, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: עבירות מעין גניבה}}

{{ח:סעיף|394|הסתרת פנקס|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/279]}}
{{ח:ת}} פנקס שיש על פי דין רשות או חובה לנהלו כדי לאמת או לרשום קנין בנכס או כדי לרשום לידות, הטבלות, נישואין, פטירות או קבורות, או העתק של חלק מפנקס כאמור שעל פי הדין יש לשלחו למשרד ציבורי – כל המסתירו או נוטלו ממקום הפקדתו, בכוונה להונות, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|395|הסתרת צוואה|אחר=[א/280]}}
{{ח:ת}} המסתיר כתב צוואה בכוונה להונות, בין שהמצווה חי ובין שהוא מת, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|396|הסתרת שטר קנין|אחר=[א/281]}}
{{ח:ת}} המסתיר, בכוונה להונות, מסמך או חלק ממנו שהם ראיה לקנין או לזכות קנין במקרקעין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|397|הריגת חיה כדי לגנבה|אחר=[א/282]}}
{{ח:ת}} ההורג חיה הניתנת להיגנב בכוונה לגנוב את העור או את הגופה או חלק מהם, דינו כאילו גנב את החיה.

{{ח:סעיף|398|ניתוק בכוונה לגנוב|אחר=[א/283]}}
{{ח:ת}} המנתק כליל דבר שהיה מחובר למקרקעין, בכוונה לגנבו, דינו כאילו גנב את הדבר אחרי שנותק.

{{ח:סעיף|399|הונאה במחצבים|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/284]}}
{{ח:ת}} הנוטל או מסתיר עפרות, מתכת או מחצב במכרה או בסביבתו, או עושה שם מעשה אחר בהם, בכוונה להונות אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|400|נטילת חשמל או מים או גז|תיקון: [תשכ״ו], תש״ם־6|אחר=[א/285]}}
{{ח:ת}} מי שבמזיד או במרמה נוטל או צורך חשמל או מים או גז שאינו זכאי להם, או משתמש בהם או גורם להטייתם או לבזבוזם, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|401|גניבת כלי שיט או כלי טיס|תיקון: תש״ן־2|אחר=[י/1]}}
{{ח:ת}} המשתמש בכלי שיט או בכלי טיס בלי נטילת רשות מבעליו או ממי שמחזיק בו כדין, דינו – מאסר שלוש שנים;
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כלי העשוי לשוט, למעט כלי המונע על ידי משוטים בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס“ – כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לטיסה באוויר.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: שוד}}

{{ח:סעיף|402|שוד|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/287, א/288&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:תת|(א)}} הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד, ודינו של השודד – מאסר ארבע עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} היה השודד מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|403|נסיון שוד|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/288&lt;wbr&gt;(2)]}}
{{ח:ת}} התוקף אדם לשם שוד, דינו – מאסר שבע שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 402|בסעיף 402(ב)}}, דינו – מאסר עשרים שנים.

{{ח:סעיף|404|דרישת נכס באיומים|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/293]}}
{{ח:ת}} הדורש מאדם דבר ערך בכוונה לגנבו, תוך שימוש באיומים או בכוח, דינו – מאסר חמש שנים; נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: פריצה והתפרצות}}

{{ח:סעיף|405|פריצה, כניסה והתפרצות|אחר=[א/294]}}
{{ח:תת|(א)}} השובר חלק חיצוני או פנימי של בנין, או פותח – במפתח, במשיכה, בדחיפה, בהרמה או בכל דרך אחרת – דלת, חלון, תריס או כל דבר שנועד לסגור או לכסות פתח בבנין או פתח הנותן מעבר מחלק לחלק בבנין, נקרא פורץ.
{{ח:תת|(ב)}} המכניס לבנין חלק מגופו או מן הכלי שהוא משתמש בו, נקרא נכנס.
{{ח:תת|(ג)}} הפורץ ונכנס או פורץ ויוצא, נקרא מתפרץ.
{{ח:תת|(ד)}} הנכנס לבנין באיום, בתחבולה, או בקנוניה עם אדם שבבנין, או נכנס לארובה או לפתח אחר של הבנין העומד פתוח דרך קבע לצורך מסויים וכרגיל אינו נועד לשמש לכניסה, רואים אותו כאילו פרץ ונכנס.

{{ח:סעיף|406|כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה או ממנו|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/295, א/296]}}
{{ח:תת|(א)}} הנכנס למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה, או הנמצא בהם, בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המתפרץ למקום כאמור בסעיף קטן (א) בכוונה לבצע גניבה או פשע, או המתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע או נכנס אליו לשם כך, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|407|התפרצות לבנין או מבנין, שאינו מקום מגורים או תפילה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/297, א/298]}}
{{ח:תת|(א)}} המתפרץ לבנין שאינו משמש בית מגורים ולא מקום תפילה, או לבנין שהוא אמנם סמוך לבית מגורים ומוחזק יחד עמו אך איננו חלק ממנו, בכוונה לבצע בהם גניבה או פשע, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המתפרץ לבנין כאמור בסעיף קטן (א) ומבצע בו גניבה או פשע, או מתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|408|כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/295־א/298]}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 406|סעיפים 406}} {{ח:פנימי|סעיף 407|או 407}} כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה.

{{ח:סעיף|409|החזקת מכשירי פריצה|תיקון: [תשכ״ו], תש״ם־6|אחר=[א/299&lt;wbr&gt;(2)]}}
{{ח:ת}} מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לבנין, ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|410|נסיבות מחשידות בכוונת פריצה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/299&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:ת}} מי שנמצא באחת מנסיבות אלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תת|(1)}} הוא מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם לסכן או לפגוע, בכוונה לפרוץ או להיכנס לבנין ולבצע בו גניבה או פשע;
{{ח:תת|(2)}} הוא מחזיק מכשיר המשמש לשם פריצה לבנין, בכוונה לבצע פשע;
{{ח:תת|(3)}} פניו רעולים או מושחרים או הוא מוסווה בדרך אחרת, בכוונה לבצע גניבה או פשע;
{{ח:תת|(4)}} הוא נמצא בבנין בכוונה לבצע בו גניבה או פשע, ונקט אמצעים להסתיר את נוכחותו.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: נכסים גנובים}}

{{ח:סעיף|411|קבלת נכסים שהושגו בפשע|תיקון: [תשכ״ו], תשל״ח־4|אחר=[א/309]}}
{{ח:ת}} המקבל במזיד, בעצמו או על ידי שלוח, דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי בפשע נגנב, נסחט, הושג או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על ידי שלוח, לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשיה בנכס כאמור, דינם – מאסר שבע שנים, אולם יכולים הם להיות נידונים בבית משפט המוסמך לשפוט את מבצע הפשע ויהיו צפויים לעונש שהוא צפוי לו.

{{ח:סעיף|412|קבלת נכסים שהושגו בעוון|אחר=[א/310]}}
{{ח:ת}} המקבל, בעצמו או על ידי שלוח, דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי בעוון נלקח, הושג, נשלחה בו יד או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על ידי שלוח, לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשיה בנכס כאמור, דינם כדין מבצע אותו עוון.

{{ח:סעיף|413|החזקת נכס חשוד|אחר=[א/311]}}
{{ח:ת}} המחזיק דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים, ואין בידו להניח את דעתו של בית משפט שרכש את ההחזקה בהם כדין, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ה1|סימן ה׳1: עבירות בקשר לרכב|תיקון: תש״ן־2}}

{{ח:סעיף|413א|הגדרות|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רכב“ – לרבות מי שמחזיק בו כדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פורץ“ ו”מתפרץ“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 405|בסעיף 405}}, כאשר במקום ”בנין“ יבוא ”רכב“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – רכב הנע מכוח מכני מכל צורה שהיא או הנגרר על ידי רכב, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, ולרבות אופנוע עם רכב צדי או גרור או בלעדיהם, תלת־אופנוע וכן אופניים או תלת־אופן, אם יש להם מנוע־עזר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיוף“ ו”מסמך“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 414|בסעיף 414 לחוק}}.

{{ח:סעיף|413ב|גניבת רכב|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:תת|(א)}} הגונב רכב, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הנוטל רכב ללא רשות מבעליו, והוא מעבירו למקום אחר או לאדם אחר בנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזירו לבעליו, אף אם עשה כל אחד מאלה על־ידי אחר, דינו כדין גונב רכב.

{{ח:סעיף|413ג|שימוש ברכב ללא רשות|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} הנוהג, משתמש או מעביר ממקום למקום, רכב ללא רשות מבעליו, ונוטש אותו במקום ממנו נלקח או בסמוך אליו, דינו – מאסר שלוש שנים; עושה כן ונוטש את הרכב בכל מקום אחר, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|413ד|גניבה מרכב או פירוק רכב|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:תת|(א)}} הגונב דבר מתוך רכב, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המפרק חלק מרכב ללא רשות מבעליו, בין אם החלק מחובר לרכב דרך קבע בין אם לאו, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} העושה כאמור בסעיף קטן (ב) ביודעו שהרכב גנוב, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|413ה|חבלה במזיד|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|413ו|פריצה לרכב|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} הפורץ רכב או מתפרץ לרכב, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כן בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|413ז|החזקת מכשירי פריצה|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לרכב ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|413ח|גניבה או זיוף של מסמך|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} הגונב או מזייף מסמך או משתמש במסמך במרמה, כאשר –
{{ח:תת|(1)}} המסמך קשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב; או
{{ח:תת|(2)}} המעשה נעשה כדי לבצע או להקל על ביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה1|סימן זה}},
{{ח:ת}} דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|413ט|שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} המזייף או מטשטש סימני זיהוי של רכב, או של חלק של רכב, או עושה מעשה המקשה על זיהוים, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|413י|קבלת רכב או חלק גנובים|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} המקבל בעצמו או על־ידי אחר רכב או חלק של רכב ביודעו שהרכב או החלק הושגו בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה1|סימן זה}}, או הנוטל עליו, בעצמו, על־ידי אחר, או ביחד עם אחר, את השליטה ברכב או בחלק כאמור, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|413יא|מסחר ברכב או בחלק גנובים|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} העוסק ביודעין במכירה, בקניה, בפירוק או בהרכבה של רכב גנוב, או של חלק גנוב של רכב, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|413יב|פסילה מהחזקת רשיון|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה1|סימן זה}}, רשאי בית־המשפט, בנוסף על כל עונש אחר, ובנוסף לסמכותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 43|סעיף 43 לפקודת התעבורה}}, לפסול אותו מהחזיק ברשיון נהיגה או ברשיון רכב לתקופה שיקבע.

{{ח:סעיף|413יג|שמירת דינים|תיקון: תש״ן־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה1|סימן זה}} באות להוסיף על הוראות חוק זה וכל דין אחר, ולא לגרוע מהן.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: עבירות מרמה, סחיטה ועושק}}

{{ח:סעיף|414|הגדרות|אחר=[ח/1]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דבר“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרמה“ – טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו”לרמות“ – להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיוף“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;
{{ח:תתת|(2)}} שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;
{{ח:תתת|(3)}} חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}}, לרבות שטר חליפין משוך על אגודה שיתופית לאשראי שהוא בר פרעון עם דרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנקאי“ – האדם שעליו משוך השיק.

{{ח:סעיף|415|קבלת דבר במרמה|אחר=[ח/2]}}
{{ח:ת}} המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|416|תחבולה|אחר=[ח/3]}}
{{ח:ת}} המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|417|כישוף|אחר=[ח/4]}}
{{ח:תת|(א)}} המתחזה לעשות מעשה כישוף בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר שנתיים; קיבל דבר בעד מעשה הכישוף או על פיו, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין סעיף זה, ”כישוף“ – לרבות מעשה קוסם והגדת עתידות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מעשה קוסם או הגדת עתידות שאינם חורגים מגדר שעשוע או בידור, והשעשוע או הבידור ניתנים ללא תמורה, או שתמורתם היא מחיר הכניסה בלבד למקום עריכתם.

{{ח:סעיף|418|זיוף|אחר=[ח/5]}}
{{ח:ת}} המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|419|זיוף המשפיע על עסקאות|אחר=[ח/6]}}
{{ח:ת}} המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו – מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לענין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד.

{{ח:סעיף|420|שימוש במסמך מזוייף|אחר=[ח/7]}}
{{ח:ת}} המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך.

{{ח:סעיף|421|זיוף בידי עובד הציבור|אחר=[ח/8]}}
{{ח:ת}} עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו – מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס; קיבל דבר באמצעות מסמך מזוייף כאמור, דינו – מאסר שבע שנים עם או בלי קנס.

{{ח:סעיף|422|שידולי מרמה|אחר=[ח/9]}}
{{ח:ת}} המשדל אדם במרמה לעשות מסמך או לחתום עליו או להשיג חתימת אדם אחר או חותמת על מסמך, דינו כדין מזייף ודין המסמך כדין מסמך מזוייף; המשדל אדם במרמה להשמיד מסמך ויש בכך כדי לגרום לו הפסד דבר, דינו כדין המקבל דבר במרמה; אין הוראות אלה באות לגרוע מהוראת כל דין אחר בענין שידול.

{{ח:סעיף|423|רישום כוזב במסמכי תאגיד|תיקון: [תש״ל], [תשל״ה]|אחר=[ח/9א]}}
{{ח:ת}} מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים; לענין סעיף זה, {{ח:פנימי|סעיף 424|וסעיפים 424}} {{ח:פנימי|סעיף 425|ו־425}}, ”תאגיד“ – לרבות תאגיד העומד להיווסד.

{{ח:סעיף|424|עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד|תיקון: [תשל״ה]|אחר=[ח/9ב]}}
{{ח:ת}} מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד –
{{ח:תת|(1)}} שעשה ביודעין, בעסקי התאגיד או בנכסיו, דבר הפוגע ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו, דינו – מאסר חמש שנים או קנס מאה אלף לירות;
{{ח:תת|(2)}} שעשה ביודעין בעסקי התאגיד דבר בדרך הפוגעת בניהול תקין של עסקיו, דינו – מאסר שנה או קנס עשרים אלף לירות.

{{ח:סעיף|424א|אי גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד|תיקון: תשנ״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בכיר בתאגיד שלציבור עניין בו, שעשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא מסר לממונה הודעה נכונה על עסקה או אירוע שפרטיהם הגיעו לידיעתו בתוקף תפקידו בתאגיד, במטרה להטעותו וביודעו שהדבר עלול לפגוע פגיעה של ממש ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו;
{{ח:תתת|(2)}} לא מסר לממונה, לפי דרישה כדין, מידע חיוני, או שמסר מידע מטעה בדבר עסקיו של התאגיד, נכסיו או התחייבויותיו, במטרה להטעותו, ביודעו שהמידע, או אי מסירתו, או מסירת המידע המטעה כאמור, יכולים לפגוע פגיעה של ממש ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו או להשפיע השפעה של ממש לרעה על מצבו העסקי של התאגיד,
{{ח:תת}} דינו – מאסר שלוש שנים או קנס.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע בזכותו של נושא משרה בכיר שלא למסור מידע לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} דירקטור או נושא משרה בכיר בתאגיד שלציבור ענין בו המפרסם, בכוונה לרמות, הודעה שיש בה מידע או פרט מהותי לא נכון בדבר יכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו או הודעה כאמור שיש בה הטעיה משמעותית בדבר מצבו העסקי של התאגיד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס, אלא אם כן הוכיח שההודעה נמסרה שלא מיוזמתו ובמטרה להגן על ענייניו של התאגיד או על ענייניהם של לקוחותיו, ולא היה בה כדי להטעות משקיע סביר.
{{ח:תת|(ד)}} הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה ונוכח בית המשפט כי עקב ביצוע העבירה נגרם נזק לתאגיד, רשאי הוא, בנוסף לכל עונש אחר, לחייב את הנידון לפצות את התאגיד בשל הנזק שנגרם לו על ידי העבירה ובלבד שסכום הפיצוי לא יעלה על פי ארבעה מהסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}}.
{{ח:תת|(ה)}} החיוב בפיצוי כאמור בסעיף קטן (ד) הוא, לכל דבר וענין, כפסק דין שניתן בתובענה אזרחית; בערעור על הרשעה שהביאה לידי החיוב כאמור מותר לכלול אף ערעור על אותו חיוב.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה בכיר“ – מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב, מבקר פנימי, מזכיר התאגיד וכל מי שממלא תפקיד כאמור יהא תואר משרתו אשר יהא;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממונה“ – מי שנושא משרה בכיר כפוף להוראותיו במישרין, ובמנהל כללי – הדירקטוריון של החברה או מי שהוא קבע כממונה לענין סעיף זה; לא היה בתאגיד דירקטוריון, יהיה הממונה גוף או אדם הממלאים תפקידים דומים לשל דירקטוריון של חברה, או מי שהם קבעו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפרסם“ – לרבות המוסר מידע לגוף ציבורי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד שלציבור ענין בו“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור;
{{ח:תתתת|(2)}} תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר;
{{ח:תתתת|(3)}} תאגיד אשר בהתאם לדו&quot;חותיו הכספיים ליום 31 בדצמבר שקדם ליום ביצוע העבירה, סכום המכירות והשירותים שסיפק בשנה שאליה מתייחסים הדו״חות, עולה על מאה מיליון שקלים חדשים או שהונו העצמי עולה על עשרים מיליון שקלים חדשים או שהוא מעסיק מעל מאתיים עובדים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הנתונים הנקובים בפסקה זו, כולם או מקצתם;
{{ח:תתתת|(4)}} חברה ממשלתית – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף|425|מרמה והפרת אמונים בתאגיד|תיקון: [תשל״ה]|אחר=[ח/9ג]}}
{{ח:ת}} מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד, או כונס נכסים, מפרק עסקים, מפרק עסקים זמני, מנהל נכסים או מנהל מיוחד של תאגיד, אשר נהג אגב מילוי תפקידו במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|426|העלמה במרמה|אחר=[ח/10]}}
{{ח:ת}} המעלים או משמיד או מוציא מרשותו מסמך או נכס בכוונה לרמות, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|427|סחיטה בכוח|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[ח/11]}}
{{ח:תת|(א)}} המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; הביא השימוש בכוח לידי עשיית המעשה או המחדל, דינו – מאסר תשע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, דין המאכיל או המשקה סמים או משקאות משכרים כדין המשתמש בכוח.

{{ח:סעיף|428|סחיטה באיומים|תיקון: תש״ם־6|אחר=[ח/12]}}
{{ח:ת}} המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים.

{{ח:סעיף|429||תיקון: תש״ם־6|אחר=[א/204]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|430|נטילת נכסים לשם סחיטה|תיקון: [תש״ל]|אחר=[ח/12א]}}
{{ח:ת}} הנוטל נכס של זולתו שלא כדין כדי להניעו לתת דבר או לעשות מסמך או לחתום עליו, דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|431|עושק|תיקון: תשס״ז|אחר=[ח/13]}}
{{ח:ת}} המנצל את המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הנסיון או קלות הדעת של הזולת לאחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} דורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו כדין;
{{ח:תת|(2)}} דורש או מקבל בעד מצרך או בעד שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה על התמורה המקובלת;
{{ח:תת|(3)}} נותן בעד מצרך או בעד שירות תמורה הנופלת במידה בלתי סבירה מן התמורה המקובלת.

{{ח:סעיף|432|הוצאת שיק ללא כיסוי|תיקון: תש״ם־4|אחר=[ח/14]}}
{{ח:תת|(א)}} המוציא שיק שמשך והוא יודע שאין חובה על הבנקאי לפרוע את השיק מן התאריך הנקוב בו עד 30 יום לאחריו, או אין לו יסוד סביר להניח שיש חובה כאמור על הבנקאי, והשיק הוצג לפרעון תוך התקופה האמורה וחולל, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}} או פי ארבעה מהסכום הנקוב בשיק, לפי הסכום הגדול יותר.
{{ח:תת|(ב)}} בשיק שלא נקוב בו תאריך, יראו לענין סעיף זה כאילו נקוב בו יום ההוצאה.
{{ח:תת|(ג)}} הוצג שיק לפרעון תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) וחולל, והמוציא לא פרעו תוך עשרה ימים מיום שדרש זאת האוחז ממנו, חזקה שהוציא את השיק בידיעה או באין לו יסוד סביר להנחה כאמור בסעיף קטן (א), ועליו הראיה לסתור.

{{ח:סעיף|433||תיקון: תש״ם־4|אחר=[ח/15]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|434||תיקון: תש״ם־4|אחר=[ח/16]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|435|שמירת אחריות פלילית לפי חוקים אחרים|אחר=[ח/17]}}
{{ח:ת}} אחריות פלילית לפי {{ח:פנימי|סעיף 432|סעיף 432}} אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|436|הגבלה במשיכת שיקים|תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ב|אחר=[ח/18]}}
{{ח:ת}} בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן זה}} שכרוכים בה שיקים, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, להגביל את הנאשם במשיכת שיקים ולהשתמש בשאר הסמכויות {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי#סעיף 19|שבסעיף 19 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|437|מקרים מיוחדים|אחר=[ח/19]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן זה}} –
{{ח:תת|(1)}} רואים אדם המזמין מצרכים או שירותים בבית אוכל, בבית מלון או בכיוצא באלה, כאילו הוא טוען שיש בידו כסף כדי תשלום מחיר המצרכים או השירותים;
{{ח:תת|(2)}} רואים אדם המשלם בשיק כאילו הוא טוען שמן התאריך הנקוב בשיק עד למועד הסביר להצגתו לפרעון, עומדים לפקודת מוסר השיק, בבנק אשר עליו הוא משוך, כסף כדי כיסויו.

{{ח:סעיף|438|קבלה ונתינה|אחר=[ח/20]}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן זה}}, קבלת דבר – בין שעברה הבעלות בדבר אל המקבל ובין שלא עברה, בין שהדבר נתקבל בשביל עושה המעשה ובין בשביל אחר, בין בידי עושה המעשה ובין על ידי אחר; ונתינת דבר – בין לעושה המעשה ובין לאחר.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ז|סימן ז׳: הונאה}}

{{ח:סעיף|439|הונאת נושים|תיקון: [תשכ״ג]|אחר=[א/304]}}
{{ח:תת|(א)}} הנותן במתנה או מוסר או מעביר או משעבד נכס מנכסיו או גורם לאחת מאלה, בכוונה להונות נושה מנושיו, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} המוכר או מסלק חלק מנכסיו אחרי התאריך שבו ניתן נגדו פסק דין או צו לתשלום כסף שלא קיימם, או תוך חדשיים לפני התאריך האמור, והכל בכוונה להונות נושיו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|440|קשר להונות|אחר=[א/305]}}
{{ח:ת}} הקושר קשר עם זולתו להשפיע במרמה או בהונאה על מחיר השוק של דבר הנמכר בפומבי או להונות את הציבור או כל אדם, או לסחוט נכס מאדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|441|התחזות כאדם אחר|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/374]}}
{{ח:ת}} המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים; התייצג כאדם הזכאי על פי צוואה או על פי דין לנכס פלוני והוא עושה זאת כדי להשיג את הנכס או את החזקתו, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|442|הודיה כוזבת בהתחייבות|אחר=[א/375]}}
{{ח:ת}} המודה בשמו של אדם אחר בחבות או בכל מסמך בבית משפט או בפני אדם המוסמך כדין לקבל הודיה כאמור ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|443|התחזות כבעל תעודה|אחר=[א/376]}}
{{ח:ת}} תעודה שניתנה מאת רשות מוסמכת לאדם אחר ומעידה על אותו אדם שיש לו כשירות מוכרת בחוק לענין פלוני, או שהוא נושא משרה פלונית, או שהוא זכאי לעסוק במקצוע, במלאכה או בעסק מסויימים או שהוא זכאי לזכות, לזכות יתר, לדרגה או למעמד פלוני – כל המנפק את התעודה ומתייצג בכזב כאדם ששמו נקוב בה, דינו כאילו זייף אותה.

{{ח:סעיף|444|העברת תעודה לשם התחזות|אחר=[א/377]}}
{{ח:ת}} מי שניתנה לו מאת רשות מוסמכת תעודה המעידה עליו ככל האמור {{ח:פנימי|סעיף 443|בסעיף 443}}, והוא מוכר או נותן או משאיל את התעודה לאחר בכוונה שהלה יוכל להתייצג כמי ששמו נקוב בתעודה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|445|התחזות כבעל תעודת אופי לא שלו|אחר=[א/378]}}
{{ח:ת}} המנפק תעודת אופי של אדם אחר כדי להשיג עבודה, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|446|העברת תעודת אופי|אחר=[א/379]}}
{{ח:ת}} מי שניתנה לו תעודת אופי, והוא מוכר או נותן או משאיל אותה לאחר בכוונה שהלה יוכל לנפק את התעודה כדי להשיג עבודה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ח|סימן ח׳: הסגת גבול}}

{{ח:סעיף|447|הסגת גבול כדי לעבור עבירה|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/286]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו – מאסר שנתיים:
{{ח:תתת|(1)}} נכנס לנכס או על פניו;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – מאסר ארבע שנים.

{{ח:קטע3|פרק יא סימן ט|סימן ט׳: היזק}}

{{ח:סעיף|448|הצתה|תיקון: [תשכ״ו], תשמ״ח־4, תשנ״ה־3|אחר=[א/317, א/319, א/321]}}
{{ח:תת|(א)}} המשלח אש במזיד בדבר לא לו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים; עשה כן במטרה לפגוע בנכס של המדינה, בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחיה או בבטחת דרי הסביבה או במטרה לפגוע בבני אדם, דינו – מאסר עשרים שנים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|449|גרימת שריפה ברשלנות|תיקון: תשל״ז, תשמ״ח־4|אחר=[א/318, א/320, א/322]}}
{{ח:ת}} הגורם ברשלנות לשריפת דבר לא לו, או הגורם ברשלנות סכנת שריפה לדבר לא לו, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|450|האבדת כלי שיט או כלי טיס|תיקון: [תשכ״ו], תש״ם־6|אחר=[א/323, א/324]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים:
{{ח:תת|(1)}} מאביד או הורס, במזיד ושלא כדין, כלי שיט או כלי טיס, בין שהושלם ובין שלא הושלם;
{{ח:תת|(2)}} עושה במזיד או שלא כדין מעשה שיש בו כדי להביא מיד לאבדנו של כלי שיט או כלי טיס שבמצוקה או להריסתו;
{{ח:תת|(3)}} משבש אור, משואה, מצוף, סימן או אות המשמשים לשיט, או מציג אור או אות כוזבים, בכוונה להביא כלי שיט או כלי טיס לידי סכנה.

{{ח:סעיף|451|היזק לבעל חיים|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/325]}}
{{ח:ת}} ההורג חיה הניתנת להיגנב או חובל בה, פוצעה או מפעיל עליה רעל, במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|452|היזק בזדון|אחר=[א/326&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:ת}} ההורס נכס או פוגע בו במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר.

{{ח:סעיף|453|היזקים מיוחדים|תיקון: [תשכ״ו], תש״ע, תשע״ו־4|אחר=[א/326&lt;wbr&gt;(2)]}}
{{ח:תת|(א)}} העובר עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 452|בסעיף 452}} בבאר מים, בקידוח למים, בסכר, בגדה, בקיר או בשער הצפה של בריכה או של בריכת טחנה, בעצי תרבות, בגשר, במוביל מים או במאגר מים, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} העובר עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 452|בסעיף 452}}, בנסיבות שלהלן, דינו – מאסר ארבע שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר מחמת נסיבותיו או טיבו של הנכס הניזוק:
{{ח:תתת|(1)}} הנזק נגרם לדבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מיתקני תשתיות או חיבור אליהם, או לדבר שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} הנזק נגרם לדבר בעל ערך תרבותי, מדעי, היסטורי, דתי או אומנותי.
{{ח:תת|(ג)}} העובר עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 452|בסעיף 452}} וערכו של הנזק שנגרם עולה על 500,000 שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ד)}} העובר עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 452|בסעיף 452}} לגבי רכוש שהוא מיתקן רגיש כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2017}}, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|454|היזק בחומר נפיץ|תיקון: [תשכ״ו], תש״ם־6|אחר=[א/326&lt;wbr&gt;(3)]}}
{{ח:ת}} העובר עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 452|בסעיף 452}} על ידי חומר נפיץ, דינו – מאסר חמש עשרה שנים, והוא אם היה אדם במקום המעשה או אם ההרס או הפגיעה סיכנו חיי אדם ממש.

{{ח:סעיף|455|היזק לצוואה או לפנקס|אחר=[א/326&lt;wbr&gt;(4)]}}
{{ח:ת}} העובר עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 452|בסעיף 452}} בכתב צוואה, בין שהמצווה חי ובין שהוא מת, או בפנקס שיש על פי דין רשות או חובה לנהלו כדי לאמת או לרשום קנין בנכס, או כדי לרשום לידות, הטבלות, נישואין, פטירות או קבורות, או בהעתק של חלק מפנקס כאמור שעל פי הדין יש לשלחו למשרד ציבורי, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|456|נסיון להרוס נכס בחומר נפיץ|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/327]}}
{{ח:ת}} המניח שלא כדין חומר נפיץ במקום כלשהו, בכוונה להרוס נכס או להזיק לו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.

{{ח:סעיף|457|הדבקת בעל חיים במחלה מידבקת|אחר=[א/328]}}
{{ח:ת}} הגורם במזיד ושלא כדין שחיה הניתנת להיגנב תידבק במחלה מידבקת, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|458|פגיעה בסימן גבול בכוונה להונות|אחר=[א/329]}}
{{ח:ת}} המסיר או מטשטש, במזיד, שלא כדין ובכוונה להונות, עצם או סימן שהוצגו כדין לציון גבול מקרקעין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|459|פגיעה בסימנים מסויימים|אחר=[א/330]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלושה חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מסיר או מטשטש, במזיד, סימן מדידות או סימן גבול שהוצג בידי משרד ממשלתי או לפי הוראותיו או לצרכי מדידה ממשלתית או פוגע בסימן כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בהיותו מחוייב לקיים כתקנו סימן גבול שהוצג כאמור, נמנע או מסרב לתקנו;
{{ח:תתת|(3)}} מסיר או מטשטש, במזיד, סימן שהקים אדם המתכוון לבקש זכות חכירה, רשיון או זכות אחרת לפי דיני מכרות או מחצבים.
{{ח:תת|(ב)}} בעבירה לפי סעיף זה רשאי בית המשפט גם לצוות על העבריין לשלם את דמי תיקונו או החלפתו של סימן המדידות או סימן הגבול ואת הוצאות המדידה שיש צורך לעשותה בגלל מעשהו או מחדלו.

{{ח:סעיף|460|איום לשרוף או להרוס|תיקון: [תשי״ד], [תשכ״ו]|אחר=[א/331]}}
{{ח:ת}} השולח מכתב או פתק שיש בו, לפי ידיעתו, איום לשרוף או להרוס בית, מתבן או בנין אחר, או תוצרת חקלאית, או כלי שיט, רכב מנועי או כלי טיס, או איום להרוג בעל חיים או לפגוע בו, דינו – מאסר שלוש שנים, והמוסר או מנפק מכתב או פתק כאמור או גורם במישרין או בעקיפין שיתקבלו – דינו כדין שולחם.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: זיוף כספים ובולים}}

{{ח:קטע3|פרק יב סימן א|סימן א׳: שטרי כסף}}

{{ח:סעיף|461|הגדרה|תיקון: [תשכ״ה]|אחר=[א/348]}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטר כסף“, לענין {{ח:פנימי|פרק יב סימן א|סימן זה}} – כל שטר או שטר חליפין שהוציא אותם בנק בישראל, לרבות בנק ישראל, או אדם או תאגיד המנהלים עסקי בנק בכל מקום שהוא בעולם, ושטר כסף ושטר חליפין חלק וכל שטר מטבע שהם הילך חוקי בישראל או בארץ שבה הוצאו.

{{ח:סעיף|462|זיוף שטר כסף|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/349]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:
{{ח:תת|(1)}} בכוונה להונות, מזייף או משנה שטר כסף או מנפק שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהוא זוייף או שונה;
{{ח:תת|(2)}} מביא או מקבל מחוץ לישראל או רוכש או מקבל בישראל או מחזיק או שומר שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהשטר זוייף או שונה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין.

{{ח:סעיף|463|חיקוי שטר כסף|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/350]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה או גורם שייעשה מסמך הנחזה כשטר כסף או כחלק משטר כסף, או הדומה להם מבחינה כלשהי, או דומה להם במידה שיש בה כדי להטעות, והמשתמש לכל צורך שהוא במסמך כאמור או מנפק אותו, דינם – מאסר שלושה חדשים, ובית המשפט יצווה על חילוט המסמך והעתקיו וכל מכשיר או דבר אחר שהוא בהחזקת העבריין ושימש או יכול לשמש להדפסתו או לשכפולו של מסמך כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מי ששמו נקוב במסמך שעשייתו היא עבירה לפי סעיף זה והוא יודע את שמו ומענו של האדם שהדפיס או עשה את המסמך, ומסרב לגלותם לשוטר, דינו – מאסר שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} מי ששמו נקוב במסמך שעליו הואשם אדם בעבירה לפי סעיף זה, או במסמך אחר ששימש או שנופק לענין המסמך הנדון, תהיה זו ראיה לכאורה שגרם לעשיית המסמך.

{{ח:סעיף|464|החזקת חומר לזיוף שטרי כסף|אחר=[א/351]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תת|(1)}} עושה, מוכר או מציג למכירה נייר הדומה לנייר מיוחד המשמש לעשיית שטרי כסף והעשוי להתקבל כמוהו, או משתמש בו, או שומר או מחזיק נייר כאמור ביודעין;
{{ח:תת|(2)}} עושה מסגרת, תבנית או מכשיר המשמשים לעשיית נייר כאמור בפסקה (1) או לצור על גבי הנייר או בתוכו מלים, ספרות, ציון או כל סימן אחר שנתייחדו לו ומופיעים בו, או משתמש בכלים כאמור או שומר או מחזיק אותם ביודעין;
{{ח:תת|(3)}} גורם, בערמה או בתחבולה, כי מלים, ציון או סימן כאמורים בפסקה (2) או המכוונים להיות דומים להם והעשויים להתקבל כמוהם, יופיעו בגופו של נייר כשהם נראים לעין;
{{ח:תת|(4)}} חורת או עושה בדרך אחרת, על לוח או על כל חומר, שטר הנחזה כשטר כסף או כחלק ממנו, או שם, מלה, מספר, ספרה, סימן, אות או קישוט הדומים לחתימה שעל שטר כסף או המכוונים כנראה להיות דומים לחתימה כאמור;
{{ח:תת|(5)}} משתמש בלוח, חומר, מכשיר או ציון כאמור בסעיף זה לעשיית שטרי כסף או להדפסתם, או שומר או מחזיק אותם ביודעין;
{{ח:תת|(6)}} מנפק ביודעין נייר שנעשה בו או שהודפס עליו דבר כאמור, או שומר או מחזיק נייר כאמור ביודעין.

{{ח:סעיף|465|הנפקת שטרי כסף שלא כדין|אחר=[א/352]}}
{{ח:ת}} המנפיק שטר כסף בלי סמכות כדין, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|466|קלקול שטר מטבע|תיקון: [תשכ״ה]|אחר=[א/353]}}
{{ח:ת}} מי שביודעין מטשטש, קורע, חותך או מקלקל בדרך אחרת שטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו – מאסר שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|467|חיקוי שטר מטבע|תיקון: [תשכ״ה]|אחר=[א/353א]}}
{{ח:ת}} העושה או מנפק דבר שאינו שטר מטבע והוא דומה בעיקרו לשטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו – קנס חמש מאות לירות.

{{ח:סעיף|468|חילוט שטרי כסף מזוייפים|תיקון: [1945], [תשכ״ה], תשל״ח־5|אחר=[א/354&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:ת}} כל שטר כסף מזוייף או מחוקה, וכל דבר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 467|בסעיף 467}} שנמצא ברשותו של מי שהורשע בעשייתו או בניפוקו, יצווה בית המשפט על חילוטו, ללא פיצוי למחזיק, ומשחולט יושמד או ייעשה בו בדרך אחרת, הכל כפי שיורה שר המשפטים.

{{ח:סעיף|469|חיפוש וחילוט של ציוד לזיוף|תיקון: [1945]|אחר=[א/354&lt;wbr&gt;(2)]}}
{{ח:תת|(א)}} ראה שופט בית משפט שלום, על יסוד תצהיר, שיש יסוד סביר להניח כי בידו של אדם או בהחזקתו ישנו או היה, ללא רשות או הצדק כדין, אחד הדברים המנויים להלן, רשאי הוא ליתן צו חיפוש:
{{ח:תתת|(1)}} שטר כסף מזוייף או מחוקה;
{{ח:תתת|(2)}} מכשיר לעשיית נייר המשמש לשטרי כסף או חיקויו;
{{ח:תתת|(3)}} חומר שיש עליו מלים, צורות, ציונים או אותיות המסוגלים או מכוונים ליצור רושם של שטר כסף.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא המחופש, ייתפס ויחולט בצו בית המשפט הדן את העבריין, ואם לא היה משפט – בצו שופט בית משפט שלום, ומשחולט יושמד או ייעשה בו בדרך אחרת, הכל כפי שיורה שר המשפטים.

{{ח:קטע3|פרק יב סימן ב|סימן ב׳: מטבעות}}

{{ח:סעיף|470|הגדרות|אחר=[א/355]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטבע“ – מטבע של מתכת, מכל סוג וערך, הנמצאת במחזור כדין בישראל או במדינה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתכת“ – לרבות כל תערובת או נתך של מתכות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטבע מזוייפת“ – מטבע שאינה אמיתית אבל דומה למטבע אמיתית, או שיש בה כדי לדמות לה או להתקבל במקומה, לרבות מטבע אמיתית שנעשה בה שינוי עד שהיא דומה למטבע בת ערך גבוה יותר, או שיש בה כדי לדמות לה או להתקבל במקומה, ולרבות מטבע אמיתית קצוצת שפה, משוייפת או פחותת מידה או משקל באופן אחר, שנעשה בה שינוי כדי להסתיר את הקיצוץ, השיוף או ההפחתה, והכל ללא הבדל אם המטבע היה במצב ראוי לניפוק או לא ואם תהליך השינוי גמור או לא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטבע מעולה“ – מטבע של זהב או של כסף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטבע פשוטה“ – מטבע שאינה מעולה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזהיב“ ו־”מכסיף“, לענין מטבע – לרבות נותן מראה של זהב או כסף בכל דרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקין“ – עושה, מתקן, מתחיל לעשות או לתקן או מכין לעשיה או לתיקון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר“ – לרבות מכונה.

{{ח:סעיף|471|זיוף מטבע מעולה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/356]}}
{{ח:ת}} העושה או מתחיל לעשות מטבע מעולה מזוייפת, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|472|הכנת מתכת לזיוף מטבע מעולה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/357&lt;wbr&gt;(א–ב)]}}
{{ח:ת}} המזהיב או מכסיף פיסת מתכת המתאימה לפי גדלה או צורתה לטביעה, בכוונה שתיטבע למטבע מעולה מזוייפת, או נותן לפיסת מתכת גודל וצורה המתאימים להקלת טביעתה של מטבע כאמור בכוונה שתיטבע, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|473|הכנת מכשירים לזיוף מטבע מעולה|תיקון: [תשכ״ו], תשל״ח־5|אחר=[א/357&lt;wbr&gt;(ג)&lt;wbr&gt;(3–5)]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח סמכות או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים:
{{ח:תת|(1)}} מתקין, מחזיק או מעביר חותם או תבנית המותאמים ליצור דמות שלמה, או חלקית, לצד אחד של מטבע מעולה או לשניהם, בידעו שהם מותאמים כאמור;
{{ח:תת|(2)}} מתקין, מחזיק או מעביר מכשיר המותאם או מכוון לשימוש בסימון קצות מטבעות בסימנים או בספרות הנחזים כדומים לאלה שבקצות מטבע מעולה, בידעו שהוא מותאם או מכוון כאמור;
{{ח:תת|(3)}} מתקין, מחזיק או מעביר מדפס לטביעה או מכשיר שהותאם לחיתוך אסימונים עגולים של זהב או של כסף או של מתכת אחרת, בידעו כי המדפס או המכשיר שימשו או היו מכוונים לשמש בעשיית מטבע מעולה מזוייפת.

{{ח:סעיף|474|קיצוץ מטבע מעולה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/358]}}
{{ח:ת}} העושה מעשה במטבע מעולה בדרך שיש בו להפחית את משקלה, בכוונה שלאחר המעשה תתקבל המטבע כמטבע מעולה, או מחזיק או מעביר שלא כדין גרודת או גזורת של זהב או של כסף, או זהב או כסף בצורת מטיל, אבק או תמיסה או בצורת אחרת, שהושגו במעשה כאמור במטבע מעולה, בידעו שהושגו כך, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|475|מסחר במטבע מעולה מזוייפת|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/357&lt;wbr&gt;(ג)&lt;wbr&gt;(1)]}}
{{ח:ת}} הקונה או מוכר או מקבל מטבע מעולה מזוייפת או משלם בה או מעביר אותה, לפי ערך נמוך מהערך שהיא מביעה או שנתכוונו כנראה שתביע, או מציע לעשות כן, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|476|הבאת מטבע מעולה מזוייפת|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/357&lt;wbr&gt;(ג)&lt;wbr&gt;(2)]}}
{{ח:ת}} המביא לישראל או מקבל מן החוץ מטבע מעולה מזוייפת בידעו שהיא מזוייפת, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|477|זיוף מטבע פשוטה|אחר=[א/362]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:
{{ח:תת|(1)}} עושה או מתחיל לעשות מטבע פשוטה מזוייפת;
{{ח:תת|(2)}} מתקין, מחזיק או מעביר ביודעין מכשיר מותאם ומכוון לעשות בו מטבע פשוטה מזוייפת ואין בידו להוכיח סמכות או הצדק כדין;
{{ח:תת|(3)}} קונה, מוכר, מקבל, משלם או מעביר מטבע פשוטה מזוייפת במחיר נמוך מהערך שהיא מביעה או שכנראה נתכוונו שתביע, או מציע לעשות אחד המעשים האלה.

{{ח:סעיף|478|הוצאת מכשירים וחמרים ממטבעה של המדינה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/357&lt;wbr&gt;(ג)&lt;wbr&gt;(6)]}}
{{ח:ת}} המוציא ביודעין ממטבעה של המדינה חותם, תבנית, מכשיר או מדפס המשמשים בטביעה, או חלק מהם הראוי לשימוש, או מטבע, מטיל או מתכת, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים.

{{ח:סעיף|479|ניפוק מטבע מזוייפת|תיקון: תשל״ח־4|אחר=[א/359, א/360, א/363]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} מנפק ביודעין מטבע מזוייפת;
{{ח:תת|(2)}} מחזיק ביודעין לא פחות משלוש מטבעות מזוייפות כדי לנפק מהן.

{{ח:סעיף|480|השחתת מטבע|תיקון: תשמ״ח־3|אחר=[א/364]}}
{{ח:ת}} המטשטש צורת מטבע על ידי שהוא מטביע בה שם או מלה או במזיד מתיך מטבע, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:סעיף|481|ניפוק תחליפי מטבע|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/365]}}
{{ח:ת}} המנפק אחת מאלה בחזקת מטבע מעולה, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} מטבע שאינה מטבע כמשמעה {{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|בסימן זה}};
{{ח:תת|(2)}} מתכת שערכה פחות מערך המטבע שבחזקתה היא מנופקת, בין שהיא מטבע ובין שאינה מטבע.

{{ח:סעיף|482|ייצוא מטבע מזוייפת|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/366]}}
{{ח:ת}} המייצא ביודעין מטבע מזוייפת או מניח אותה ביודעין בכלי שיט או בכלי רכב כדי שתיוצא ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|483|חיפוש וחילוט של מטבע מזוייפת|אחר=[א/368]}}
{{ח:תת|(א)}} ראה שופט בית משפט שלום, על יסוד תצהיר, שיש יסוד סביר להניח כי בידו של אדם או בהחזקתו ישנו או היה, ללא רשות או הצדק כדין, אחד הדברים המנויים להלן, רשאי הוא ליתן צו חיפוש:
{{ח:תתת|(1)}} מטבע מזויפת;
{{ח:תתת|(2)}} מכשיר המותאם ומכוון לזיוף מטבע;
{{ח:תתת|(3)}} מטילי זהב או כסף, או גרודת, גזורת, אבקה, תמיסה או כל צורה אחרת של זהב או כסף, שהופקו או הושגו בהקטנת מטבע מעולה או בהפחתת משקלה.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא המחופש, ייתפס ויחולט בצו בית המשפט הדן את העבריין, ואם לא היה משפט – בצו שופט בית משפט שלום.

{{ח:סעיף|484|סמכות לתפוס שטר מטבע ומטבע מזוייף|תיקון: [1939], תש״ם־7|אחר=[א/369]}}
{{ח:ת}} עובד המדינה, עובד בנק ישראל או עובד בנק המקבל שטר מטבע או מטבע שיש לו יסוד סביר להניח שהם מזוייפים, יתפסם וימסרם מיד למשטרה, והמשטרה, לאחר שתעשה בהם כל פעולה או חקירה שתראה למועיל, תעביר אותם לבנק ישראל; החליט נגיד בנק ישראל ששטר המטבע או המטבע מזוייפים, רשאי הוא לחתכם, לטשטשם או להשמידם, בין בתשלום פיצויים ובין בלי פיצויים.

{{ח:קטע3|פרק יב סימן ג|סימן ג׳: בולים}}

{{ח:סעיף|485|הגדרות|אחר=[א/371, א/373]}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:פנימי|פרק יב סימן ג|בסימן זה}}, ”מתקין“ – עושה, מתקן, מתחיל לעשות, לתקן או להשתמש או מכין לעשיה או לתיקון.

{{ח:סעיף|486|התקנת מכשיר לעשיית בולים|אחר=[א/371]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים:
{{ח:תת|(1)}} ביודעין מחזיק או מעביר או מתקין מטבעת או מכשיר אחר, או מכינם לשימוש, וניתן להפיק בהם הטבעה הדומה להטבעה המופקת בכלים כאלה בהדפסתם או בהטבעתם של בולי הכנסה או בולי דואר מודבקים או מוטבעים המשמשים לצרכי מדינת ישראל או לצרכי מדינת חוץ, או שניתן להפיק בהם מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים הדומים למצויים בנייר מיוחד לצרכים האמורים המסופק מאת הרשות שנועדה לכך;
{{ח:תת|(2)}} ביודעין מחזיק או מעביר נייר או חומר אחר שיש בהם הטבעה של מטבעת או של מכשיר כאמור בפסקה (1), או נייר שיש בו מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים כאמור שם.

{{ח:סעיף|487|עשייה והכנה בזיוף בולי דואר|אחר=[א/372]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שנה אחת:
{{ח:תתת|(1)}} עושה או מתחיל או מתכונן לעשות, על נייר או על חומר אחר, חיקוי או דמות של בול המשמש בול דואר במדינת ישראל או במדינת חוץ או מחזיק או מעביר חיקוי או דמות כאמור או משתמש בהם לצרכי דואר;
{{ח:תתת|(2)}} מתקין, מחזיק או מעביר מכשיר או חומר לעשיית חיקוי או דמות כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} כל דבר מן הדברים האמורים בסעיף קטן (א) שנמצא ברשותו של העבריין – יחולט.
{{ח:תת|(ג)}} בול המציין שיעורם של דמי דואר בארץ פלונית יראו, לענין סעיף זה, כבול המשמש לצרכי דואר באותה ארץ, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

{{ח:סעיף|488|מכשיר לעשיית חותמים|אחר=[א/373]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שנה אחת:
{{ח:תת|(1)}} ביודעין מחזיק או מעביר או מתקין מכשיר שניתן להפיק בו הטבעה הדומה להטבעה המופקת במכשיר שעושים בו חותם מוטבע או מודבק המשמש לצרכי שירות ציבורי או לצרכי אדם שהוסמך על פי דין להשתמש בחותם, או שניתן להפיק בו על גבי נייר מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים הדומים לאלה המצויים בנייר מיוחד לצרכים האמורים המסופק מאת הרשות שנועדה לכך;
{{ח:תת|(2)}} ביודעין מחזיק או מעביר נייר או חומר אחר שיש בו הטבעה של מכשיר כאמור בפסקה (1), או נייר שיש בו הפקה כאמור בפסקה (1).

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: עבירות קלות}}

{{ח:סעיף|489|סירוב לקבל מטבע בשווי הנקוב|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/370]}}
{{ח:ת}} מטבע או שטר שהם הילך חוקי בישראל, כל המסרב לקבלם בשווים הנקוב, דינו – מאסר שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|490|עבירות רחוב|תיקון: [תשכ״ו], תש״ם־6|אחר=[א/380]}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה בלי עילה כשרה, דינו – מאסר חודש ימים, ובעבירות לפי פסקאות (1), (4), (5) או (9) – גם תשלום ההוצאות הכרוכות בהסרת המכשול או בתיקון הנזק:
{{ח:תת|(1)}} חוסם את המעבר החפשי בדרך ציבורית, על ידי שהוא מניח או משאיר שם כל דבר, או שם או מרשה לשים כל דבר הבולט מעליה ומפריע לבטיחות ולחופש המעבר, או חופר בה חפירות או פולש אליה באופן אחר;
{{ח:תת|(2)}} לאחר שחפר חפירות או הקים מבנים או הניח כל דבר בדרך ציבורית כדין – איננו מציג מנורה או מאור על גל עפר או אבנים או חומר אחר או על תעלה או על צינור או חפירה, או אינו עושה באופן אחר להגן על עוברים ושבים או להזהירם;
{{ח:תת|(3)}} מכבה מנורה או פנס המשמשים להארת דרך ציבורית או מסיר או מכבה מאור שהוצג כדי להראות על מציאותם של חפירה או כל דבר אחר בדרך ציבורית;
{{ח:תת|(4)}} מניח או משאיר בדרך ציבורית זוהמה, אשפה, פסולת או כל דבר פוגעני אחר;
{{ח:תת|(5)}} מוציא לדרך ציבורית אשפה או דברים אחרים באופן שיש בו כדי לגרום פגיעה או אי נוחות לעובר ושב;
{{ח:תת|(6)}} עוזב או קושר חיה באופן שיש בו כדי לגרום הפרעה בדרך ציבורית, או מניח לחיה המשמשת למשיכה, למשא או לרכיבה שתתעה בדרך ציבורית, או נותן לרכב שיימצא באופן שיש בו כדי לגרום הפרעה בדרך ציבורית שעה ארוכה מן הדרוש לשם טעינה או פריקה או לשם העלאה או הורדה של נוסעים;
{{ח:תת|(7)}} אינו מתקן או אינו הורס בנין או מבנה הנמצא במצב של סכנה או התמוטטות, לאחר שקיבל מן הרשות המקומית הוראה בכתב לעשות כן;
{{ח:תת|(8)}} אינו מנקה או אינו מתקן תנור או ארובת עשן של בית, סדנה או בית חרושת;
{{ח:תת|(9)}} מפעיל זיקוקים בדרך ציבורית כשהם עלולים לגרום נזק או אי נוחות;
{{ח:תת|(10)}} מקים שאון או מהומה המפריעים את מנוחת הציבור.

{{ח:סעיף|491|סירוב להגיש עזרה|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/381]}}
{{ח:ת}} המסרב להגיש עזרה, שיש ביכלתו להגיש, כשהוא נדרש לכך מאת עובד הציבור לנוכח עבירה בעיצומה או ספינה נטרפת או דליקה, שטפון, רעש או כל אסון אחר לציבור, דינו – מאסר חודש ימים.

{{ח:סעיף|492|עבירות בעלי מלונות|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/383]}}
{{ח:ת}} בעל מלון או אכסניה שאינו מציג בלילות פנס או מאור בחצריו, בהתאם לתקנות הקיימות אותה שעה, או אינו מקיים פנקס האורחים או הלנים, או אינו מראה את הפנקס לשוטר לשם בקורת לפי דרישתו, דינו – מאסר חודש ימים.

{{ח:סעיף|493|עיבוד אדמה בסמוך לדרך ציבורית|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/384]}}
{{ח:ת}} הזורע, נוטע או מעבד אדמה הנמצאת בתוך מירווח של שבעים וחמישה סנטימטרים מן השפה החיצונית של דרך ציבורית, ואין לו הרשאה, דינו – מאסר חודש ימים; לענין סעיף זה רואים תחום דרך ציבורית כמתפשט עד לשפה החיצונית של תעלה, ביב או סוללה שעל ידה.

{{ח:סעיף|494|כניסה לשטח חקלאי|תיקון: [1944], [תשכ״ח], תשע״ד|אחר=[א/385, א/385א]}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(2)}}:
{{ח:תתת|(1)}} נכנס לגן, או לקרקע זרועה או מוכנה לזריעה או שיש בה קמה או עשב שנזרע למרעה, או שוהה בגן או בקרקע כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} גורם שחיה תיכנס לגן או לקרקע כאמור בפסקה (1) או לקרקע שהיתה מעובדת תוך שנים עשר החדשים שקדמו לכניסה, או שתשהה שם, או מניח שחיה שלו או שברשותו תיכנס או תשהה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בהמה שנכנסה לקרקע מוכנה לגידולים או שיש בה גידולים, וגרמה נזק לקרקע, לגידולים או לדבר מוכן לצרכי גידולים, או שנכנסה לשטח המוחזק למרעה, ורעתה בו – בעל הבהמה או המחזיק בה, דינו – מאסר שלושה חודשים או קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)(2)}}, זולת אם הוכיח להנחת דעתו של בית המשפט שנקט אמצעים סבירים למניעת כניסתה כאמור.

{{ח:סעיף|495||תיקון: תשל״ח־6, תשנ״ד, תשנ״ד־3|אחר=[א/386]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|496|גילוי סוד מקצועי|תיקון: [תשכ״ו]|אחר=[א/387]}}
{{ח:ת}} המגלה מידע סודי שנמסר לו אגב מקצועו או מלאכתו, שאינו סוד רשמי כמשמעו {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|בסימן ה׳ לפרק ז׳}}, ואינו נדרש לגלותו מכוח הדין, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: עבירות הכנה וקשר}}

{{ח:סעיף|497|הכנת עבירה בחמרים מסוכנים|אחר=[א/32]}}
{{ח:ת}} העושה, או מחזיק ביודעין, חומר נפץ, או מכונה, מכשיר או כל דבר שהם מסוכנים או מזיקים, בכוונה לעשות בהם פשע או עוון או כדי לאפשר לאחר שיעשה בהם פשע או עוון, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|498|מתן אמצעים לביצוע פשע|תיקון: [תשל״ג]|אחר=[א/33א]}}
{{ח:תת|(א)}} הנותן לאדם כלים, חמרים, כסף, מידע או כל אמצעי אחר כשהוא יודע שהדבר עלול לשמש, במישרין או בעקיפין, לביצוע פשע או להקלת ביצועו, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה אין נפקא מינה אם הדבר ניתן לצמיתות או לשעה, בתמורה או שלא בתמורה, ואם בוצע פשע ואם לאו.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות יתר סעיפי {{ח:פנימי|פרק יד|פרק זה}} ומהוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרקים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}} {{ח:פנימי|סעיף 260|וסעיפים 260 עד 262}}, אלא להוסיף עליהן.

{{ח:סעיף|499|קשר לפשע או לעוון|תיקון: תשנ״ד־4|אחר=[א/34, א/35]}}
{{ח:תת|(א)}} הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו –
{{ח:תתת|(1)}} אם העבירה היא פשע – מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר;
{{ח:תתת|(2)}} אם העבירה היא עוון – מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר.
{{ח:תת|(ב)}} הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר הקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רק אם היה צד לעשייתה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳ לפרק ה׳}}.

{{ח:סעיף|500|קשר למעשים אחרים|אחר=[א/36]}}
{{ח:ת}} הקושר קשר עם חברו לאחת המטרות האלה, דינו – מאסר שנתיים:
{{ח:תת|(1)}} למנוע או להכשיל ביצועו של דין או אכיפתו;
{{ח:תת|(2)}} לגרום נזק לגופו של אדם או לשמו הטוב;
{{ח:תת|(3)}} להביא לירידה בערך נכסו של אדם;
{{ח:תת|(4)}} למנוע או להפריע אדם מהעביר באופן חפשי וכדין נכס שלו בערכו הראוי;
{{ח:תת|(5)}} להזיק לאדם במשלח ידו או במקצועו;
{{ח:תת|(6)}} למנוע או להפריע אדם מעסוק באופן חפשי וכדין במשלח ידו, במקצועו או בעבודתו, ובלבד שהיה במעשה משום עבירה אילו עשאו יחיד;
{{ח:תת|(7)}} להשיג מטרה אסורה;
{{ח:תת|(8)}} להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים.

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|501||תיקון: [תשל״ב], [תשל״ג], תשל״ח־4, תש״ם־6, תשמ״ב־3|אחר=[א/66א&lt;wbr&gt;(ו), ח/20א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|502|צו בדבר החזקת מקרקעין|תיקון: [1946], תשל״ח־4|אחר=[א/388א]}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם על פי {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיפים 189}} {{ח:פנימי|סעיף 447|או 447}} וראה בית המשפט כי במעשה העבירה נושל אדם מנכסי מקרקעין, רשאי הוא ליתן צו להוציא את העבריין מאותם מקרקעין, או צו להחזיר את החזקת המקרקעין לידי האדם שנושל מהם או לאדם אחר שבית המשפט רואה אותו זכאי לכך, או את שני הצווים כאחד; צו כאמור יבוצע כדרך שמבצעים פסק דין שניתן במשפט אזרחי.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} יראו כהרשעה גם קביעה שאדם אינו נושא באחריות פלילית מחמת אי־שפיותו או ליקוי בכשרו השכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:תתת|(2)}} אין ערעור על צו אלא אגב ערעור על ההרשעה אם היתה ובמצורף אליו, והוא יידון בבית המשפט הדן בערעור על ההרשעה; על סירוב ליתן צו – אין כל ערעור;
{{ח:תתת|(3)}} הגשת ערעור על צו לא תעכב את ביצוע הצו, אלא אם הורה בית המשפט שעליו מערערים או בית המשפט שלערעור הוראה אחרת; בקשה לעכב את ביצוע הצו תוגש תחילה לבית המשפט שעליו מערערים;
{{ח:תתת|(4)}} צו לא יפגע בכל זכות או זיקה במקרקעין הנדונים הניתנות למימוש בתובענה אזרחית.

{{ח:סעיף|503|השגחה על ילד שאפוטרופסו הורשע או הואשם|תיקון: [תש״ך], תשל״ח־4|אחר=[א/389]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שבהשגחתו ילד שלא מלאו לו שש עשרה שנים, והוא הורשע או הועמד לדין על עבירה לגבי הילד לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימנים ח׳}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|או י׳ של פרק ח׳}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|או סימנים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ו|או ו׳ של פרק י׳}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק גיל הנישואין#סעיף 2|סעיף 2 לחוק גיל הנישואין, תש״י–1950}}, רשאי בית המשפט שהרשיעו או שלפניו הועמד לדין, אם ראה שמן המועיל לעשות כך, לצוות שהילד יימסר להשגחתו של קרוב משפחה או של אדם או מוסד ראוי, שיפורש בצו והמסמכים, להנחת דעתו של בית המשפט, לקבל עליו אותה השגחה, עד שיימלאו לילד שש עשרה שנים או לתקופה קצרה מזו, והכל בהתחשב עם דתם של הורי הילד.
{{ח:תת|(ב)}} אם יש לילד הורה או אפוטרופוס חוקי, לא יינתן הצו לפי סעיף קטן (א) אלא אם ההורה או האפוטרופוס הורשע או הועמד לדין על עבירה לפי ההוראות שאוזכרו בסעיף קטן (א) או שהוכח להנחת דעתו של בית המשפט שהיה שותף לעבירה במעשה או במחשבה, או שאי אפשר למצוא אותו.
{{ח:תת|(ג)}} זוכה אדם מן האשמה שמחמתה ניתן הצו, או שהאישום בטל משום שלא המשיכו בתביעה, הצו בטל מיד לכל דבר חוץ ממה שכבר נעשה על פיו כדין.
{{ח:תת|(ד)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש״ך–1960}}, דין צו לפי סעיף זה כדין החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|החוק האמור}}; ראה בית המשפט כי מתן צו לפי סעיף זה סובל דיחוי, יעביר את הענין לבית המשפט המוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|אותו חוק}}.

{{ח:סעיף|504|תחילה|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח זה ביום כ״ד באדר תשל״ח (2 באפריל 1978).

{{ח:סעיף|505|הוראה מיוחדת|תיקון: [תשל״ז]|אחר=[יג/12]}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 504|בסעיף 504}}, תחילתו של {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳ לפרק י׳}} ביום ב׳ באדר א׳ תשל״ח (9 בפברואר 1978) או במועד מוקדם יותר שקבע שר הבריאות בהודעה ברשומות, ועד לתחילתו יוסיפו לחול הוראות סעיפים 175 ו־177 לפקודת החוק הפלילי, 1936.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשס״א־2, תשס״א־6}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תש״ס, תשס״א־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 186|סעיף 186(ב–ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} מוסדות חינוך: גן ילדים, בית ספר יסודי, תלמוד תורה, חטיבת ביניים, בית ספר על־יסודי, מוסד חינוך משלים, מפעל קיט לילדים, מרכז תרבות נוער וספורט, פנימיה, מוסד להשכלה גבוהה וכל מוסד אחר שבו ניתן חינוך.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} בית אוכל: מסעדה, בית קפה, פאב וכל מקום כיוצא באלה.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} מועדון או דיסקוטק.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} מקום שבו נערכים משחקים באמצעות מכונות, משחקי ביליארד, קלפים, קוביות וכיוצא באלה.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} מגרשי ספורט, אצטדיונים וכל מקום אחר שבו נערכות תחרויות ספורט.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} מקום שבו נערכים מופעי תאטרון, קולנוע, מוסיקה, מחול וכיוצא באלה.

{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע1|לוחהשוואה|לוח השוואה}}

{{ח:סעיף|א|}}
{{ח:ת}} '''פקודת החוק הפלילי, 1936:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 363|363}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 364|364}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 365|365}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;187&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 366|366}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 367|367}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 34כד|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 368|368}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|3 רישה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;189&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 215|215}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|3 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 216|216}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|12}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;194&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 217|217}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|13}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 218|218}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|14}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 219|219}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11(1–2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|15}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;197&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 220|220}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|16}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 221|221}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|17}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;199&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 222|222}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|18}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 223|223}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|19}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 429|429}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|20}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;210(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 164|164}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|23}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 164|164}}, {{ח:פנימי|סעיף 163|163}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|21}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;212&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 298|298}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|22}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 298|298}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|24}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;214(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 300|300}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 300|300}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|25}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;216&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 301|301}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|26}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;217&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 299|299}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23(2–3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;218&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 304|304}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|27}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;219&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 309|309}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|28}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 308|308}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|29}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 310|310}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25(2) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|29}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 305|305}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25(2) סייג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|30}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 306|306}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 260|260(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;224&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 307|307}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 261|261}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 302|302}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 260|260(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;226(1–2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 303|303}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|31}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;226(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|32}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;227&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 311|311}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|33}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;228&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 322|322}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|34}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 323|323}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 497|497}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 324|324}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 262|262}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;231&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 325|325}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 498|498}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;232&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 326|326}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 499|499}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;233&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 327|327}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 499|499}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;234&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 328|328}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 500|500}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;235&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 329|329}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא נכלל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;236&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 331|331}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59(1)(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 133|133}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;237&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 332|332}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59(1)(ב–ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 134|134(א–ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;238&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 333|333}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 134|134(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;239&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 330|330}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59(3–5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 135|135}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 336|336 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 136|136}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;241(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 334|334}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;241(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 336|336 רישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 337|337}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 137|137}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 338|338}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 138|138}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;243א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 339|339}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 139|139}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;243ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 340|340}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 159|159}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 341|341}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 140|140}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;245&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 342|342}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 141|141}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 343|343}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 142|142}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;247&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 344|344}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 143|143}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 378|378}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66א(א–ה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|144}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;249&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 379|379}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66א(ו)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 501|501}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 380|380}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66א(ז)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 144|144}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;251&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 381|381}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 165|165}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;251א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 354|354}}, {{ח:פנימי|סעיף 335|335(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 382|382}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 166|166}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;252&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 369|369}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 167|167}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;253&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 369|369}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 145|145}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;254&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 370|370}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 147|147}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;255&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 369|369 רישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 146|146}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;256&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 371|371}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 148|148}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;257&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 372|372}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 149|149}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 374|374}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 160|160}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;259&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 375|375}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 161|161}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;260&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 373|373}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 150|150}}, {{ח:פנימי|סעיף 162|162}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;261&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 376|376}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 168|168}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;262&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 377|377}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 169|169}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;263&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 383|383(א), (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;79(1–2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|151 רישה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;264&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 385|385}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;79(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 152|152 רישה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;265&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 386|386}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 151|151 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;266&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 388|388}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 152|152 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;267&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 387|387}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 153|153}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;268&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 383|383(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 154|154}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;269&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 389|389}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 155|155}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 384|384}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 156|156}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;274&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 390|390}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 157|157 רישה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275 רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 391|391}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 157|157 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;275 סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 392|392}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 158|158}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;276&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 393|393}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 185|185}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;279&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 394|394}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 186|186}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 395|395}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 187|187}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;281&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 396|396}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 184|184 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;282&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 397|397}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 188|188}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;283&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 398|398}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95 רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי הענין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;284&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 399|399}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 184|184}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;285&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 400|400}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 189|189}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;286&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 447|447}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 190|190}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;287&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 402|402(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 191|191}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;288(1) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 402|402(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 192|192}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;288(1) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 402|402(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 193|193}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;288(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 403|403}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 194|194}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;289&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 381|381(2)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 195|195}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;293&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 404|404}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 196|196}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;294&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 405|405}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 197|197}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;295&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 408|408}}, {{ח:פנימי|סעיף 406|406}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 198|198}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;296&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 408|408}}, {{ח:פנימי|סעיף 406|406}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;109ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 277|277}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;297&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 408|408}}, {{ח:פנימי|סעיף 407|407}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 278|278}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;298&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 408|408}}, {{ח:פנימי|סעיף 407|407}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 279|279}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;299(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 410|410}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 280|280}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;299(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 409|409}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 281|281}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;304&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 439|439}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 282|282}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;305&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 440|440}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 283|283}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;309&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 411|411}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 236|236}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;310&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 412|412}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;117&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 237|237}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;311&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 413|413}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;118&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 237|237}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;317&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 448|448(1–6)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;119&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 238|238}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;318&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 449|449}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 239|239}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;319&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 448|448(7–8)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;120א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 240|240}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;320&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 449|449}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;120ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 241|241}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;321&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 448|448(9)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;122&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 242|242}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;322&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 449|449}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;123&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 243|243}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;323&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 450|450(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 244|244}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;324&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 450|450(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124א(א–ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 245|245}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;325&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 451|451}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124א(ג–ד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 246|246}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;326(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 452|452}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124א(ה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 249|249}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;326(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 453|453}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124א(ו) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 247|247}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;326(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 454|454}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124א(ו) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 248|248}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;326(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 455|455}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 250|250}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;327&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 456|456}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 251|251}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;328&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 457|457}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;128&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 252|252}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;329&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 458|458}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 253|253}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;330&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 459|459}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 254|254}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;331&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 460|460}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 255|255}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;348&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 461|461}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;131א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 256|256}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;349&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 462|462}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;132&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 259|259}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 463|463}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;133&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 257|257}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;351&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 464|464}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 258|258}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;352&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 465|465}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 263|263}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;353&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 466|466}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;136&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 264|264}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;353א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 467|467}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;137&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 265|265}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;354(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 468|468}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 266|266}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;354(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 469|469}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;139&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 267|267}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;355&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 470|470}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 284|284}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;356&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 471|471}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 285|285}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;357(א–ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 472|472}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 286|286}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;357(ג)(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 475|475}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;143&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 287|287}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;357(ג)(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 476|476}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 288|288}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;357(ג)(3–5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 473|473}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;145&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 289|289}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;357(ג)(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 478|478}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 170|170}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;358&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 474|474}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 171|171}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;359&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 479|479(1)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 172|172}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;360&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 479|479(2)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;149&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 173|173}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;362&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 477|477}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 174|174}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;363&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 479|479}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152(1)(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|345}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;364&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 480|480}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152(1)(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|345(א)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;365&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 481|481}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152(1)(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|345(א)(2)}}, {{ח:הערה|347(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;366&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 482|482}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152(1) תנאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|347(ב–ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;368&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 483|483}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|351}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;369&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 484|484}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|347(א), (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;370&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 489|489}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|346}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;371&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 486|486}}, {{ח:פנימי|סעיף 485|485}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;154&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|352}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;372&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 487|487}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;154א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|353}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;373&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 488|488}}, {{ח:פנימי|סעיף 485|485}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|348}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;374&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 441|441}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;156&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|349}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;375&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 442|442}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;157(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|354}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;376&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 443|443}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;158&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|355}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;377&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 444|444}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;159&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|356}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;378&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 445|445}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|357}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;379&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 446|446}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|350}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;380&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 490|490}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 208|208}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;381&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 491|491}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;167&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 209|209}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;383&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 492|492}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;168&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 210|210}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;384&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 493|493}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 211|211}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;385&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 494|494(א)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 212|212}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;385א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 494|494(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 213|213}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;386&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 495|495}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|360}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;387&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 496|496}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;178&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|358}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;388א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 502|502}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;179&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 214|214}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;389&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 503|503}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|359}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;390&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;184&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 361|361}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;391&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 362|362}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמטה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|א1|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון פקודת החוק הפלילי (מס׳ 35), תשל״ג–1973:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 501|501}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|ב|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות שוחד), תשי״ב–1952:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 290|290}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 295|295}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 291|291}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 296|296}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 292|292}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 297|297}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 293|293}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 294|294}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|ג|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים), תשי״ב–1952:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 273|273}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 276|276}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 274|274}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 275|275}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|ד|}}
{{ח:ת}} '''חוק דיני עונשין (בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), תשי״ז–1957:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 91|91}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 113|113}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 92|92}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 114|114}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 93|93}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 115|115}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 94|94}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 116|116}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 95|95}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 117|117}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 96|96}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 118|118}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 97|97}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 119|119}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 98|98}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 120|120}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 99|99}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 121|121}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 100|100}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 122|122}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 101|101}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 123|123}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 102|102}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 124|124}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 125|125}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 104|104}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 126|126}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 105|105}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 127|127}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 106|106}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 128|128}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 107|107}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 129|129}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 108|108}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 130|130}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 109|109}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 131|131}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 110|110}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 111|111}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 132|132}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 112|112}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|ה|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (ריבוי נישואין), תשי״ט–1959:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 175|175}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 180|180}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 176|176}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 181|181}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 177|177}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 182|182}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 178|178}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 183|183}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 179|179}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|ו|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (העלמת עבירות), תשי״ט–1959:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 269|269}}, {{ח:פנימי|סעיף 268|268}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 272|272}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 270|270}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 268|268}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 271|271}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|ז|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות), תשכ״ב–1962:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1(א–ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 199|199}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 205|205}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 200|200}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 205|205}}, {{ח:פנימי|סעיף 204|204}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 201|201}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 206|206}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 202|202}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 207|207}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 203|203}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 204|204}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|ח|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק), תשכ״ג–1963:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 414|414}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 427|427}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 415|415}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 428|428}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 416|416}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 430|430}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 417|417}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 431|431}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 418|418}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 432|432}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 419|419}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 433|433}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 420|420}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 434|434}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 421|421}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 435|435}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 422|422}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 436|436}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 423|423}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 437|437}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 424|424}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 438|438}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 425|425}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 501|501}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 426|426}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|ט|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים), תשכ״ד–1964:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 224|224}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 231|231}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 225|225}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 232|232}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 226|226}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 233|233}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 227|227}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 234|234}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 228|228}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 235|235}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 229|229}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 230|230}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|י|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), תשכ״ד–1964:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 401|401}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|יא|}}
{{ח:ת}} '''חוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], תש״ל–1970:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 64|64}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 65|65}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 66|66}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 67|67}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 68|68}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 69|69}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 70|70}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 71|71}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 72|72}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 73|73}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 74|74}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 75|75}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 76|76}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 77|77}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 78|78}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 79|79}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|51}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 80|80}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 52|52}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 81|81}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|82}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|83}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 55|55}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|84}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 56|56}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|85}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|86}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 58|58}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 87|87}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 59|59}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 88|88}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 60|60}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 61|61}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 89|89}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 62|62}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 90|90}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 63|63}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|יב|}}
{{ח:ת}} '''חוק דיני עונשין (עבירות חוץ) [נוסח משולב], תשל״ג–1973:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|9}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|10}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|6(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|11}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|7}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|6(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|תוספת}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|יג|}}
{{ח:ת}} '''חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת הריון), תשל״ז–1977:'''
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
 &lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 312|312}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 318|318}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 313|313}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 319|319}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 314|314}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 320|320}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 315|315}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 316|316}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 321|321}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 317|317}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 505|505}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|יד|}}
{{ח:ת}} '''חוקים מתמצים:'''
{{ח:תת|1.}} חוק לתיקון דיני עונשין (ביטול עונש מוות על רצח), תשי״ד–1954: {{ח:פנימי|סעיף 300|בסעיף 206(ב) {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף 300(ב)]}}}}.
{{ח:תת|2.}} חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי ציבור), תשי״ז–1957: {{ח:פנימי|סעיף 34כד|בהגדרת ”עובד ציבור“ שבסעיף 1 {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף 2]}}}}.

{{ח:חתימות|נוסח מאוחד נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום כ״א בסיון תשל״ז (7 ביוני 1977).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי עונשין|בוויקיפדיה=חוק העונשין|בכנסת=2000479}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>pxqrjt97hfwum1je6gtjtewitplyzpk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלכים ב ו/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237204</id>
    <revision>
      <id>1418591</id>
      <parentid>1379394</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T13:35:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שתי נקודות לזקף קטון ב&quot;לֵאמֹ֔ר&quot; (פסוק ח'), כמו בכתי&quot;א ובכתי&quot;ל.</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14552" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ו/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיֹּאמְר֥וּ בְנֵֽי־הַנְּבִיאִ֖ים אֶל־אֱלִישָׁ֑ע הִנֵּה־נָ֣א הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֜חְנוּ יֹשְׁבִ֥ים שָׁ֛ם לְפָנֶ֖יךָ צַ֥ר מִמֶּֽנּוּ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{נוסח|נֵלְכָה־נָּ֣א|א=נֵלֲכָה־נָּ֣א}} עַד־הַיַּרְדֵּ֗ן וְנִקְחָ֤ה מִשָּׁם֙ אִ֚ישׁ קוֹרָ֣ה אֶחָ֔ת וְנַעֲשֶׂה־לָּ֥נוּ שָׁ֛ם מָק֖וֹם לָשֶׁ֣בֶת שָׁ֑ם וַיֹּ֖אמֶר לֵֽכוּ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיֹּ֙אמֶר֙ הָאֶחָ֔ד ה֥וֹאֶל נָ֖א וְלֵ֣ךְ אֶת־עֲבָדֶ֑יךָ וַיֹּ֖אמֶר אֲנִ֥י אֵלֵֽךְ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיֵּ֖לֶךְ אִתָּ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ הַיַּרְדֵּ֔נָה וַֽיִּגְזְר֖וּ הָֽעֵצִֽים׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיְהִ֤י הָֽאֶחָד֙ מַפִּ֣יל הַקּוֹרָ֔ה וְאֶת־הַבַּרְזֶ֖ל נָפַ֣ל אֶל־הַמָּ֑יִם וַיִּצְעַ֥ק וַיֹּ֛אמֶר אֲהָ֥הּ אֲדֹנִ֖י וְה֥וּא שָׁאֽוּל׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיֹּ֥אמֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִ֖ים אָ֣נָה נָפָ֑ל וַיַּרְאֵ֙הוּ֙ אֶת־הַמָּק֔וֹם וַיִּקְצׇב־עֵץ֙ וַיַּשְׁלֶךְ־שָׁ֔מָּה וַיָּ֖צֶף הַבַּרְזֶֽל׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{נוסח|{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|ז|סדר=כב}}|בקורן אין כאן סדר אלא להלן בפסוק כ&quot;ג.}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיֹּ֖אמֶר הָ֣רֶם לָ֑ךְ וַיִּשְׁלַ֥ח יָד֖וֹ וַיִּקָּחֵֽהוּ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וּמֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הָיָ֥ה נִלְחָ֖ם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּוָּעַץ֙ אֶל־עֲבָדָ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶל־מְק֛וֹם פְּלֹנִ֥י אַלְמֹנִ֖י תַּחֲנֹתִֽי׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיִּשְׁלַ֞ח אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים אֶל־מֶ֤לֶךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר הִשָּׁ֕מֶר מֵעֲבֹ֖ר הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּי־שָׁ֖ם אֲרָ֥ם נְחִתִּֽים׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיִּשְׁלַ֞ח מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל אֶֽל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁ֨ר אָמַר־ל֧וֹ אִישׁ־הָאֱלֹהִ֛ים וְהִזְהִירֹ֖ה וְנִשְׁמַ֣ר שָׁ֑ם לֹ֥א אַחַ֖ת וְלֹ֥א שְׁתָּֽיִם׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיִּסָּעֵר֙ לֵ֣ב מֶלֶךְ־אֲרָ֔ם עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וַיִּקְרָ֤א אֶל־עֲבָדָיו֙ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם הֲלוֹא֙ תַּגִּ֣ידוּ לִ֔י מִ֥י מִשֶּׁלָּ֖נוּ אֶל־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיֹּ֙אמֶר֙ אַחַ֣ד מֵעֲבָדָ֔יו ל֖וֹא אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ כִּֽי־אֱלִישָׁ֤ע הַנָּבִיא֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יַגִּיד֙ לְמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֨ת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר בַּחֲדַ֥ר מִשְׁכָּבֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיֹּ֗אמֶר לְכ֤וּ וּרְאוּ֙ אֵיכֹ֣ה ה֔וּא וְאֶשְׁלַ֖ח וְאֶקָּחֵ֑הוּ וַיֻּגַּד־ל֥וֹ לֵאמֹ֖ר הִנֵּ֥ה בְדֹתָֽן׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיִּשְׁלַח־שָׁ֛מָּה סוּסִ֥ים וְרֶ֖כֶב וְחַ֣יִל כָּבֵ֑ד וַיָּבֹ֣אוּ לַ֔יְלָה וַיַּקִּ֖פוּ עַל־הָעִֽיר׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַ֠יַּשְׁכֵּ֠ם מְשָׁרֵ֨ת אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִים֮ לָקוּם֒ וַיֵּצֵ֕א וְהִנֵּה־חַ֛יִל סוֹבֵ֥ב אֶת־הָעִ֖יר וְס֣וּס וָרָ֑כֶב וַיֹּ֨אמֶר נַעֲר֥וֹ אֵלָ֛יו אֲהָ֥הּ אֲדֹנִ֖י אֵיכָ֥ה נַעֲשֶֽׂה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּירָ֑א כִּ֤י רַבִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֔נוּ מֵאֲשֶׁ֖ר אוֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיִּתְפַּלֵּ֤ל אֱלִישָׁע֙ וַיֹּאמַ֔ר יְהֹוָ֕ה פְּקַח־נָ֥א אֶת־עֵינָ֖יו וְיִרְאֶ֑ה וַיִּפְקַ֤ח יְהֹוָה֙ אֶת־עֵינֵ֣י הַנַּ֔עַר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֨ה הָהָ֜ר מָלֵ֨א סוּסִ֥ים וְרֶ֛כֶב אֵ֖שׁ סְבִיבֹ֥ת אֱלִישָֽׁע׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיֵּרְדוּ֮ אֵלָיו֒ וַיִּתְפַּלֵּ֨ל אֱלִישָׁ֤ע אֶל־יְהֹוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר הַךְ־נָ֥א אֶת־הַגּוֹי־הַזֶּ֖ה בַּסַּנְוֵרִ֑ים וַיַּכֵּ֥ם בַּסַּנְוֵרִ֖ים כִּדְבַ֥ר אֱלִישָֽׁע׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם אֱלִישָׁ֗ע לֹ֣א זֶ֣ה הַדֶּ֘רֶךְ֮ וְלֹ֣א זֹ֣ה הָעִיר֒ לְכ֣וּ אַחֲרַ֔י וְאוֹלִ֣יכָה אֶתְכֶ֔ם אֶל־הָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר תְּבַקֵּשׁ֑וּן וַיֹּ֥לֶךְ אוֹתָ֖ם שֹׁמְרֽוֹנָה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיְהִי֮ כְּבֹאָ֣ם שֹׁמְרוֹן֒ וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע יְהֹוָ֕ה פְּקַ֥ח אֶת־עֵֽינֵי־אֵ֖לֶּה וְיִרְא֑וּ וַיִּפְקַ֤ח יְהֹוָה֙ אֶת־עֵ֣ינֵיהֶ֔ם וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֖ה בְּת֥וֹךְ שֹׁמְרֽוֹן׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיֹּ֤אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־אֱלִישָׁ֔ע כִּרְאֹת֖וֹ אוֹתָ֑ם הַאַכֶּ֥ה אַכֶּ֖ה אָבִֽי׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א תַכֶּ֔ה הַאֲשֶׁ֥ר שָׁבִ֛יתָ בְּחַרְבְּךָ֥ וּֽבְקַשְׁתְּךָ֖ אַתָּ֣ה מַכֶּ֑ה שִׂים֩ לֶ֨חֶם וָמַ֜יִם לִפְנֵיהֶ֗ם וְיֹֽאכְלוּ֙ וְיִשְׁתּ֔וּ וְיֵלְכ֖וּ אֶל־אֲדֹנֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{נוסח|{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|כג}}|בקורן יש כאן סדר מספר כב, אבל בכתבי־היד הסדר לעיל בפסוק ז'.}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיִּכְרֶ֨ה לָהֶ֜ם כֵּרָ֣ה גְדוֹלָ֗ה וַיֹּֽאכְלוּ֙ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַֽיְשַׁלְּחֵ֔ם וַיֵּֽלְכ֖וּ אֶל־אֲדֹֽנֵיהֶ֑ם וְלֹא־יָ֤סְפוּ עוֹד֙ גְּדוּדֵ֣י אֲרָ֔ם לָב֖וֹא בְּאֶ֥רֶץ יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי־כֵ֔ן וַיִּקְבֹּ֛ץ בֶּן־הֲדַ֥ד מֶלֶךְ־אֲרָ֖ם אֶת־כׇּל־מַחֲנֵ֑הוּ וַיַּ֕עַל וַיָּ֖צַר עַל־שֹׁמְרֽוֹן׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיְהִ֨י רָעָ֤ב גָּדוֹל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן וְהִנֵּ֖ה צָרִ֣ים עָלֶ֑יהָ עַ֣ד הֱי֤וֹת רֹאשׁ־חֲמוֹר֙ בִּשְׁמֹנִ֣ים כֶּ֔סֶף וְרֹ֛בַע הַקַּ֥ב {{כו&quot;ק|חרי|דִּב־}}יוֹנִ֖ים בַּחֲמִשָּׁה־כָֽסֶף׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַֽיְהִי֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל עֹבֵ֖ר עַל־הַחֹמָ֑ה וְאִשָּׁ֗ה צָעֲקָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר הוֹשִׁ֖יעָה אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיֹּ֙אמֶר֙ אַל־יוֹשִׁעֵ֣ךְ יְהֹוָ֔ה מֵאַ֖יִן אוֹשִׁיעֵ֑ךְ הֲמִן־הַגֹּ֖רֶן א֥וֹ מִן־הַיָּֽקֶב׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיֹּאמֶר־לָ֥הּ הַמֶּ֖לֶךְ מַה־לָּ֑ךְ וַתֹּ֗אמֶר הָאִשָּׁ֨ה הַזֹּ֜את אָמְרָ֣ה אֵלַ֗י תְּנִ֤י אֶת־בְּנֵךְ֙ {{נוסח|וְנֹאכְלֶ֣נּוּ|א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ}} הַיּ֔וֹם וְאֶת־בְּנִ֖י נֹאכַ֥ל מָחָֽר׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַנְּבַשֵּׁ֥ל אֶת־בְּנִ֖י וַנֹּאכְלֵ֑הוּ וָאֹמַ֨ר אֵלֶ֜יהָ בַּיּ֣וֹם הָאַחֵ֗ר תְּנִ֤י אֶת־בְּנֵךְ֙ {{נוסח|וְנֹ֣אכְלֶ֔נּוּ|א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ}} וַתַּחְבִּ֖א אֶת־בְּנָֽהּ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־דִּבְרֵ֤י הָֽאִשָּׁה֙ וַיִּקְרַ֣ע אֶת־בְּגָדָ֔יו וְה֖וּא עֹבֵ֣ר עַל־הַחֹמָ֑ה וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם וְהִנֵּ֥ה הַשַּׂ֛ק עַל־בְּשָׂר֖וֹ מִבָּֽיִת׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וַיֹּ֕אמֶר כֹּֽה־יַעֲשֶׂה־לִּ֥י אֱלֹהִ֖ים וְכֹ֣ה יוֹסִ֑ף אִֽם־יַעֲמֹ֞ד רֹ֣אשׁ אֱלִישָׁ֧ע בֶּן־שָׁפָ֛ט עָלָ֖יו הַיּֽוֹם׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וֶאֱלִישָׁע֙ יֹשֵׁ֣ב בְּבֵית֔וֹ וְהַזְּקֵנִ֖ים יֹשְׁבִ֣ים אִתּ֑וֹ וַיִּשְׁלַ֨ח אִ֜ישׁ מִלְּפָנָ֗יו בְּטֶ֣רֶם יָבֹא֩ הַמַּלְאָ֨ךְ אֵלָ֜יו וְה֣וּא{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים הַרְּאִיתֶם֙ כִּֽי־שָׁלַ֞ח {{נוסח|בֶּן־הַֽמְרַצֵּ֤חַ|א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ}} הַזֶּה֙ לְהָסִ֣יר אֶת־רֹאשִׁ֔י רְא֣וּ{{מ:לגרמיה}}כְּבֹ֣א הַמַּלְאָ֗ךְ סִגְר֤וּ הַדֶּ֙לֶת֙ וּלְחַצְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בַּדֶּ֔לֶת הֲל֗וֹא ק֛וֹל רַגְלֵ֥י אֲדֹנָ֖יו אַחֲרָֽיו׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;עוֹדֶ֙נּוּ֙ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֔ם וְהִנֵּ֥ה הַמַּלְאָ֖ךְ יֹרֵ֣ד אֵלָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה־זֹ֤את הָרָעָה֙ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֔ה מָה־אוֹחִ֥יל לַיהֹוָ֖ה עֽוֹד׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק בלי מספרים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>5jsbqwszt2b3tan7yfowjgemtgd3gya</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלכים ב יג/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237229</id>
    <revision>
      <id>1418592</id>
      <parentid>1379401</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T13:48:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>קדמא ב&quot;וַיֹּ֨אמֶר אֱלִישָׁ֤ע&quot; (פסוק י&quot;ז) כמו שמופיע באופן ברור בכתי&quot;א וכנראה גם בכתי&quot;ל.</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11252" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יג/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וְשָׁלֹשׁ֙ שָׁנָ֔ה לְיוֹאָ֥שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ יְהוֹאָחָ֨ז בֶּן־יֵה֤וּא עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַ֠יֵּ֠לֶךְ אַחַ֨ר חַטֹּ֜את יָרׇבְעָ֧ם בֶּן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־סָ֥ר מִמֶּֽנָּה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהֹוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּתְּנֵ֞ם בְּיַ֣ד{{מ:לגרמיה}}חֲזָאֵ֣ל מֶלֶךְ־אֲרָ֗ם וּבְיַ֛ד בֶּן־הֲדַ֥ד בֶּן־חֲזָאֵ֖ל כׇּל־הַיָּמִֽים׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיְחַ֥ל יְהוֹאָחָ֖ז אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה כִּ֤י רָאָה֙ אֶת־לַ֣חַץ יִשְׂרָאֵ֔ל כִּי־לָחַ֥ץ אֹתָ֖ם מֶ֥לֶךְ אֲרָֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיִּתֵּ֨ן יְהֹוָ֤ה לְיִשְׂרָאֵל֙ מוֹשִׁ֔יעַ וַיֵּ֣צְא֔וּ מִתַּ֖חַת יַד־אֲרָ֑ם וַיֵּשְׁב֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל {{מ:קמץ|ד=בְּאׇהֳלֵיהֶ֖ם|ס=בְּאָהֳלֵיהֶ֖ם}} כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אַ֠ךְ לֹא־סָ֜רוּ מֵחַטֹּ֧את בֵּית־יָרׇבְעָ֛ם אֲשֶׁר־{{נוסח|הֶחֱטִ֥י|=א|מ&quot;ק-א=&lt;ב' חס' א'&gt;|ל-קרי=הֶחֱטִ֥יא}} אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣הּ הָלָ֑ךְ וְגַם֙ הָאֲשֵׁרָ֔ה עָמְדָ֖ה בְּשֹׁמְרֽוֹן׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כִּ֣י לֹא֩ הִשְׁאִ֨יר לִיהוֹאָחָ֜ז עָ֗ם כִּ֣י אִם־חֲמִשִּׁ֤ים פָּֽרָשִׁים֙ וַעֲשָׂ֣רָה רֶ֔כֶב וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים רַגְלִ֑י כִּ֤י אִבְּדָם֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם וַיְשִׂמֵ֥ם כֶּעָפָ֖ר לָדֻֽשׁ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֧י יְהוֹאָחָ֛ז וְכׇל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה וּגְבוּרָת֑וֹ הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיִּשְׁכַּ֤ב יְהוֹאָחָז֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַֽיִּקְבְּרֻ֖הוּ בְּשֹׁמְר֑וֹן וַיִּמְלֹ֛ךְ יוֹאָ֥שׁ בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֶׁ֙בַע֙ שָׁנָ֔ה לְיוֹאָ֖שׁ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ יְהוֹאָ֨שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֤ז עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיַּעֲשֶׂ֥ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה לֹ֣א סָ֠ר מִכׇּל־חַטֹּ֞אות יָרׇבְעָ֧ם בֶּן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֥הּ הָלָֽךְ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י יוֹאָשׁ֙ וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וּגְב֣וּרָת֔וֹ אֲשֶׁ֣ר נִלְחַ֔ם עִ֖ם אֲמַצְיָ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹאָשׁ֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וְיָרׇבְעָ֖ם יָשַׁ֣ב עַל־כִּסְא֑וֹ וַיִּקָּבֵ֤ר יוֹאָשׁ֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן עִ֖ם מַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וֶֽאֱלִישָׁע֙ חָלָ֣ה אֶת־חׇלְי֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יָמ֖וּת בּ֑וֹ וַיֵּ֨רֶד אֵלָ֜יו יוֹאָ֣שׁ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֵּ֤בְךְּ עַל־פָּנָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אָבִ֣י{{מ:פסק}}אָבִ֔י רֶ֥כֶב יִשְׂרָאֵ֖ל וּפָרָשָֽׁיו׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אֱלִישָׁ֔ע קַ֖ח קֶ֣שֶׁת וְחִצִּ֑ים וַיִּקַּ֥ח אֵלָ֖יו קֶ֥שֶׁת וְחִצִּֽים׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיֹּ֣אמֶר{{מ:לגרמיה}}לְמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל הַרְכֵּ֤ב יָֽדְךָ֙ עַל־הַקֶּ֔שֶׁת וַיַּרְכֵּ֖ב יָד֑וֹ וַיָּ֧שֶׂם אֱלִישָׁ֛ע יָדָ֖יו עַל־יְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיֹּ֗אמֶר פְּתַ֧ח הַחַלּ֛וֹן קֵ֖דְמָה וַיִּפְתָּ֑ח וַיֹּ֨אמֶר אֱלִישָׁ֤ע יְרֵה֙ וַיּ֔וֹר וַיֹּ֗אמֶר חֵץ־תְּשׁוּעָ֤ה לַֽיהֹוָה֙ וְחֵ֣ץ תְּשׁוּעָ֣ה בַאֲרָ֔ם וְהִכִּיתָ֧ אֶת־אֲרָ֛ם בַּאֲפֵ֖ק עַד־כַּלֵּֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיֹּ֛אמֶר קַ֥ח הַחִצִּ֖ים וַיִּקָּ֑ח וַיֹּ֤אמֶר לְמֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ הַךְ־אַ֔רְצָה וַיַּ֥ךְ שָׁלֹשׁ־פְּעָמִ֖ים וַֽיַּעֲמֹֽד׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיִּקְצֹ֨ף עָלָ֜יו אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לְהַכּ֨וֹת חָמֵ֤שׁ אוֹ־שֵׁשׁ֙ פְּעָמִ֔ים אָ֛ז הִכִּ֥יתָ אֶת־אֲרָ֖ם עַד־כַּלֵּ֑ה וְעַתָּ֕ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים תַּכֶּ֥ה אֶת־אֲרָֽם׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיָּ֥מׇת אֱלִישָׁ֖ע וַֽיִּקְבְּרֻ֑הוּ וּגְדוּדֵ֥י מוֹאָ֛ב יָבֹ֥אוּ בָאָ֖רֶץ בָּ֥א שָׁנָֽה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיְהִ֞י הֵ֣ם{{מ:לגרמיה}}קֹבְרִ֣ים אִ֗ישׁ וְהִנֵּה֙ רָא֣וּ אֶֽת־הַגְּד֔וּד וַיַּשְׁלִ֥יכוּ אֶת־הָאִ֖ישׁ בְּקֶ֣בֶר אֱלִישָׁ֑ע וַיֵּ֜לֶךְ וַיִּגַּ֤ע הָאִישׁ֙ בְּעַצְמ֣וֹת אֱלִישָׁ֔ע וַיְחִ֖י וַיָּ֥קׇם עַל־רַגְלָֽיו׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַֽחֲזָאֵל֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם לָחַ֖ץ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל כֹּ֖ל יְמֵ֥י יְהוֹאָחָֽז׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|כג|סדר=כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיָּ֩חׇן֩ יְהֹוָ֨ה אֹתָ֤ם וַֽיְרַחֲמֵם֙ וַיִּ֣פֶן אֲלֵיהֶ֔ם לְמַ֣עַן בְּרִית֔וֹ אֶת־אַבְרָהָ֖ם יִצְחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב וְלֹ֤א אָבָה֙ הַשְׁחִיתָ֔ם וְלֹא־הִשְׁלִיכָ֥ם מֵעַל־פָּנָ֖יו עַד־עָֽתָּה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיָּ֖מׇת חֲזָאֵ֣ל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֑ם וַיִּמְלֹ֛ךְ בֶּן־הֲדַ֥ד בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|יג|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיָּ֜שׇׁב יְהוֹאָ֣שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֗ז וַיִּקַּ֤ח אֶת־הֶעָרִים֙ מִיַּד֙ בֶּן־הֲדַ֣ד בֶּן־חֲזָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר לָקַ֗ח מִיַּ֛ד יְהוֹאָחָ֥ז אָבִ֖יו בַּמִּלְחָמָ֑ה שָׁלֹ֤שׁ פְּעָמִים֙ הִכָּ֣הוּ יוֹאָ֔שׁ וַיָּ֖שֶׁב אֶת־עָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק בלי מספרים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>g4o595uh9p1yqpaw9sjc76os2y1frqf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דברי הימים א ו/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239448</id>
    <revision>
      <id>1418687</id>
      <parentid>1404764</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T06:49:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>213.137.70.129</ip>
      </contributor>
      <comment>לְמִשְׁפַּ֣חַת הקהתי מלעיל בכתר אר״צ ומלרע בלנינגרד. מכיון שמהדורה זו מבוססת על כתר אר״צ ראוי שיהיה מלעיל., הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22012" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ו/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;בְּנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּרְשֹׁ֕ם {{נוסח|קְהָ֖ת|א=קֳהָ֖ת (בחטף קמץ)}} וּמְרָרִֽי׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְאֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת בְּֽנֵי־גֵרְשׁ֖וֹם לִבְנִ֥י וְשִׁמְעִֽי׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וּבְנֵ֖י {{נוסח|קְהָ֑ת|א=קֳהָ֑ת (בחטף קמץ)}} עַמְרָ֣ם וְיִצְהָ֔ר וְחֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;בְּנֵ֥י מְרָרִ֖י מַחְלִ֣י וּמֻשִׁ֑י וְאֵ֛לֶּה מִשְׁפְּח֥וֹת הַלֵּוִ֖י לַאֲבֹתֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;לְֽגֵרְשׁ֑וֹם לִבְנִ֥י בְנ֛וֹ יַ֥חַת בְּנ֖וֹ זִמָּ֥ה בְנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;יוֹאָ֤ח בְּנוֹ֙ עִדּ֣וֹ בְנ֔וֹ זֶ֥רַח בְּנ֖וֹ יְאׇתְרַ֥י בְּנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;בְּנֵ֖י {{נוסח|קְהָ֑ת|א=קֳהָ֑ת (בחטף קמץ)}} עַמִּינָדָ֣ב בְּנ֔וֹ קֹ֥רַח בְּנ֖וֹ אַסִּ֥יר בְּנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֶלְקָנָ֥ה בְנ֛וֹ וְאֶבְיָסָ֥ף בְּנ֖וֹ וְאַסִּ֥יר בְּנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;תַּ֤חַת בְּנוֹ֙ אוּרִיאֵ֣ל בְּנ֔וֹ עֻזִּיָּ֥ה בְנ֖וֹ וְשָׁא֥וּל בְּנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וּבְנֵי֙ אֶלְקָנָ֔ה עֲמָשַׂ֖י וַאֲחִימֽוֹת׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אֶלְקָנָ֑ה {{כו&quot;ק|בנו|בְּנֵי֙}} אֶלְקָנָ֔ה צוֹפַ֥י בְּנ֖וֹ וְנַ֥חַת בְּנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אֱלִיאָ֥ב בְּנ֛וֹ יְרֹחָ֥ם בְּנ֖וֹ אֶלְקָנָ֥ה בְנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וּבְנֵ֧י שְׁמוּאֵ֛ל הַבְּכֹ֥ר וַשְׁנִ֖י וַאֲבִיָּֽה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;בְּנֵ֥י מְרָרִ֖י מַחְלִ֑י לִבְנִ֥י בְנ֛וֹ שִׁמְעִ֥י בְנ֖וֹ עֻזָּ֥ה בְנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;שִׁמְעָ֥א בְנ֛וֹ חַגִּיָּ֥ה בְנ֖וֹ עֲשָׂיָ֥ה בְנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר הֶעֱמִ֥יד דָּוִ֛יד עַל־יְדֵי־שִׁ֖יר בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה מִמְּנ֖וֹחַ הָאָרֽוֹן׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיִּֽהְי֨וּ מְשָׁרְתִ֜ים לִפְנֵ֨י מִשְׁכַּ֤ן אֹֽהֶל־מוֹעֵד֙ בַּשִּׁ֔יר עַד־בְּנ֧וֹת שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־בֵּ֥ית יְהֹוָ֖ה בִּירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וַיַּעַמְד֥וּ כְמִשְׁפָּטָ֖ם עַל־עֲבוֹדָתָֽם׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְאֵ֥לֶּה הָעֹמְדִ֖ים וּבְנֵיהֶ֑ם מִבְּנֵי֙ {{נוסח|הַקְּהָתִ֔י|א=הַקֳּהָתִ֔י (בחטף קמץ)}} הֵימָן֙ הַמְשׁוֹרֵ֔ר בֶּן־יוֹאֵ֖ל בֶּן־שְׁמוּאֵֽל׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;בֶּן־אֶלְקָנָה֙ בֶּן־יְרֹחָ֔ם בֶּן־אֱלִיאֵ֖ל בֶּן־תּֽוֹחַ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;בֶּן־{{קו&quot;כ|ציף|צוּף֙}} בֶּן־אֶלְקָנָ֔ה בֶּן־מַ֖חַת בֶּן־עֲמָשָֽׂי׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;בֶּן־אֶלְקָנָה֙ בֶּן־יוֹאֵ֔ל בֶּן־עֲזַרְיָ֖ה בֶּן־צְפַנְיָֽה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;בֶּן־תַּ֙חַת֙ בֶּן־אַסִּ֔יר בֶּן־אֶבְיָסָ֖ף בֶּן־קֹֽרַח׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;בֶּן־יִצְהָ֣ר {{נוסח|בֶּן־קְהָ֔ת|א=בֶּן־קֳהָ֔ת (בחטף פתח); תיבה זו חסרה ברשימת בראויר.}} בֶּן־לֵוִ֖י בֶּן־יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְאָחִ֣יו אָסָ֔ף הָעֹמֵ֖ד עַל־יְמִינ֑וֹ אָסָ֥ף בֶּן־בֶּרֶכְיָ֖הוּ בֶּן־שִׁמְעָֽא׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;בֶּן־מִיכָאֵ֥ל בֶּן־בַּעֲשֵׂיָ֖ה בֶּן־מַלְכִּיָּֽה׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;בֶּן־אֶתְנִ֥י בֶן־זֶ֖רַח בֶּן־עֲדָיָֽה׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;בֶּן־אֵיתָ֥ן בֶּן־זִמָּ֖ה בֶּן־שִׁמְעִֽי׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;בֶּן־יַ֥חַת בֶּן־גֵּרְשֹׁ֖ם בֶּן־לֵוִֽי׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וּבְנֵ֧י מְרָרִ֛י אֲחֵיהֶ֖ם עַֽל־הַשְּׂמֹ֑אול אֵיתָן֙ בֶּן־קִישִׁ֔י בֶּן־עַבְדִּ֖י בֶּן־מַלּֽוּךְ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;בֶּן־חֲשַׁבְיָ֥ה בֶן־אֲמַצְיָ֖ה בֶּן־חִלְקִיָּֽה׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;בֶּן־אַמְצִ֥י בֶן־בָּנִ֖י בֶּן־שָֽׁמֶר׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;בֶּן־מַחְלִי֙ בֶּן־מוּשִׁ֔י בֶּן־מְרָרִ֖י בֶּן־לֵוִֽי׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וַאֲחֵיהֶ֖ם הַלְוִיִּ֑ם נְתוּנִ֕ים לְכׇ֨ל־עֲבוֹדַ֔ת מִשְׁכַּ֖ן בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|לד|סדר=ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וְֽאַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו מַקְטִירִ֨ים עַל־מִזְבַּ֤ח הָעוֹלָה֙ וְעַל־מִזְבַּ֣ח הַקְּטֹ֔רֶת לְכֹ֕ל מְלֶ֖אכֶת קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים וּלְכַפֵּר֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד הָאֱלֹהִֽים׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן אֶלְעָזָ֥ר בְּנ֛וֹ פִּֽינְחָ֥ס בְּנ֖וֹ אֲבִישׁ֥וּעַ בְּנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;בֻּקִּ֥י בְנ֛וֹ עֻזִּ֥י בְנ֖וֹ זְרַֽחְיָ֥ה בְנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;מְרָי֥וֹת בְּנ֛וֹ אֲמַרְיָ֥ה בְנ֖וֹ אֲחִיט֥וּב בְּנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;צָד֥וֹק בְּנ֖וֹ אֲחִימַ֥עַץ בְּנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וְאֵ֙לֶּה֙ מֽוֹשְׁבוֹתָ֔ם לְטִירוֹתָ֖ם בִּגְבוּלָ֑ם לִבְנֵ֤י אַֽהֲרֹן֙ לְמִשְׁפַּ֣חַת {{נוסח|הַקְּהָתִ֔י|א=הַקֳּהָתִ֔י (בחטף קמץ); תיבה זו חסרה ברשימת ברויאר}} כִּ֥י לָהֶ֖ם הָיָ֥ה הַגּוֹרָֽל׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;וַֽיִּתְּנ֥וּ לָהֶ֛ם אֶת־חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖יהָ סְבִיבֹתֶֽיהָ׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;וְאֶת־שְׂדֵ֥ה הָעִ֖יר וְאֶת־חֲצֵרֶ֑יהָ נָתְנ֖וּ לְכָלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;וְלִבְנֵ֣י אַהֲרֹ֗ן נָֽתְנוּ֙ אֶת־עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֶת־חֶבְר֥וֹן וְאֶת־לִבְנָ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶת־יַתִּ֥ר וְאֶֽת־אֶשְׁתְּמֹ֖עַ וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;וְאֶת־חִילֵז֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ אֶת־דְּבִ֖יר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וְאֶת־עָשָׁן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־בֵּ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃&lt;קטע סוף=מד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה בִנְיָמִ֗ן אֶת־גֶּ֤בַע {{נוסח|וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֙יהָ֙|א=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ (חסר הטעם הכפול, וכן הכריעו במג&quot;ה)}} וְאֶת־עָלֶ֣מֶת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־עֲנָת֖וֹת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ כׇּל־עָרֵיהֶ֛ם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה עִ֖יר בְּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=מה/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;וְלִבְנֵ֨י {{נוסח|קְהָ֜ת|א=קֳהָ֜ת (בחטף קמץ)}} הַנּֽוֹתָרִ֗ים מִמִּשְׁפַּ֣חַת הַמַּטֶּ֡ה מִֽ֠מַּחֲצִ֠ית מַטֵּ֨ה חֲצִ֧י מְנַשֶּׁ֛ה בַּגּוֹרָ֖ל עָרִ֥ים עָֽשֶׂר׃&lt;קטע סוף=מו/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|מז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מז/&gt;וְלִבְנֵ֨י גֵרְשׁ֜וֹם לְמִשְׁפְּחוֹתָ֗ם מִמַּטֵּ֣ה יִ֠שָּׂשכָ֠ר וּמִמַּטֵּ֨ה אָשֵׁ֜ר וּמִמַּטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֗י וּמִמַּטֵּ֤ה מְנַשֶּׁה֙ בַּבָּשָׁ֔ן עָרִ֖ים שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵֽה׃&lt;קטע סוף=מז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|מח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מח/&gt;לִבְנֵ֨י מְרָרִ֜י לְמִשְׁפְּחוֹתָ֗ם מִמַּטֵּ֣ה רְ֠אוּבֵ֠ן וּֽמִמַּטֵּה־גָ֞ד וּמִמַּטֵּ֤ה זְבֻלוּן֙ בַּגּוֹרָ֔ל עָרִ֖ים שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃&lt;קטע סוף=מח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|מט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מט/&gt;וַיִּתְּנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לַלְוִיִּ֑ם אֶת־הֶעָרִ֖ים וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=מט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|נ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נ/&gt;וַיִּתְּנ֣וּ בַגּוֹרָ֗ל מִמַּטֵּ֤ה בְנֵֽי־יְהוּדָה֙ וּמִמַּטֵּ֣ה בְנֵֽי־שִׁמְע֔וֹן וּמִמַּטֵּ֖ה בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֵ֚ת הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר־יִקְרְא֥וּ אֶתְהֶ֖ם בְּשֵׁמֽוֹת׃&lt;קטע סוף=נ/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|נא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נא/&gt;וּמִֽמִּשְׁפְּח֖וֹת בְּנֵ֣י {{נוסח|קְהָ֑ת|א=קֳהָ֑ת (בחטף קמץ)}} וַֽיְהִי֙ עָרֵ֣י גְבוּלָ֔ם מִמַּטֵּ֖ה אֶפְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=נא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|נב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נב/&gt;וַיִּתְּנ֨וּ לָהֶ֜ם אֶת־עָרֵ֧י הַמִּקְלָ֛ט אֶת־שְׁכֶ֥ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖יהָ בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וְאֶת־גֶּ֖זֶר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃&lt;קטע סוף=נב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|נג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נג/&gt;{{נוסח|וְאֶֽת־יׇקְמְעָם֙|א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ (בחטף קמץ)}} וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־בֵּ֥ית חוֹר֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃&lt;קטע סוף=נג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|נד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נד/&gt;וְאֶת־אַיָּלוֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־גַּת־רִמּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃&lt;קטע סוף=נד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|נה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נה/&gt;וּמִֽמַּחֲצִית֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה אֶת־עָנֵר֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־בִּלְעָ֖ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ לְמִשְׁפַּ֥חַת {{נוסח|לִבְנֵֽי־קְהָ֖ת|א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת (בחטף קמץ)}} הַנּוֹתָרִֽים׃&lt;קטע סוף=נה/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|נו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נו/&gt;לִבְנֵי֮ גֵּרְשׁוֹם֒ מִמִּשְׁפַּ֗חַת חֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה אֶת־גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶת־עַשְׁתָּר֖וֹת וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃&lt;קטע סוף=נו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|נז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נז/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר אֶת־קֶ֖דֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ אֶת־דָּבְרַ֖ת וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃&lt;קטע סוף=נז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|נח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נח/&gt;וְאֶת־רָאמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־עָנֵ֖ם וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃&lt;קטע סוף=נח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|נט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נט/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר אֶת־מָשָׁ֖ל וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶת־עַבְדּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃&lt;קטע סוף=נט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|ס}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ס/&gt;וְאֶת־חוּקֹק֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־רְחֹ֖ב וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃&lt;קטע סוף=ס/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|סא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סא/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֗י אֶת־קֶ֤דֶשׁ בַּגָּלִיל֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־חַמּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶת־קִרְיָתַ֖יִם וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃&lt;קטע סוף=סא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|סב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סב/&gt;לִבְנֵ֣י מְרָרִי֮ הַנּוֹתָרִים֒ מִמַּטֵּ֣ה זְבֻל֔וּן אֶת־רִמּוֹנ֖וֹ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ אֶת־תָּב֖וֹר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃&lt;קטע סוף=סב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|סג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סג/&gt;וּמֵעֵ֜בֶר לְיַרְדֵּ֣ן יְרֵחוֹ֮ לְמִזְרַ֣ח הַיַּרְדֵּן֒ מִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃&lt;קטע סוף=סג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|סד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סד/&gt;וְאֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃&lt;קטע סוף=סד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|סה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סה/&gt;וּמִ֨מַּטֵּה־גָ֔ד אֶת־רָאמ֥וֹת בַּגִּלְעָ֖ד וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶֽת־מַחֲנַ֖יִם וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃&lt;קטע סוף=סה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברי הימים א|ו|סו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סו/&gt;וְאֶת־חֶשְׁבּוֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־יַעְזֵ֖יר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃&lt;קטע סוף=סו/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק בלי מספרים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ozu8wv03igby93864jfsb651rrbycle</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים</title>
    <ns>2</ns>
    <id>265104</id>
    <revision>
      <id>1418639</id>
      <parentid>1411912</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T18:30:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot; */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92310" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}


{{מרכז|{{גג|{{קו תחתי|'''נספחים'''}}}}&lt;br&gt;{{קק|[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק א|(א) מבוא כללי]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|(ב) עיצוב המקרא]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|(ג) נוסח התורה]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|(ד) נ&quot;ך שחזור]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|(ה) נ&quot;ך כתר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|(ו) נספחים]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#מידע על מהדורה זו (תקציר)|תקציר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך טכני]]}}}}


==רשימת התיקונים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים במהדורתנו באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים].{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}}

ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.{{הערה|לגבי התורה אפשר לעקוב אחרי השינויים הישנים ביותר ב&quot;גרסאות קודמות&quot; ל[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|מהדורה המקורית]], שהיתה מחולקת לפי פרשת השבוע. למידע מלא על הגירסאות הקודמות בפרויקט (בהם ניתן לצפות ב&quot;גרסאות קודמות&quot;) ראו '''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|להלן]]'''.}} אפשר גם להשתמש לשם כך ב-&quot;version history&quot; הכללי, וב-&quot;edit history&quot; לכל תא, ב'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]'''.

==רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד.'''

'''א. כתר ארם צובה''' (גם: '''כתי&quot;א''' או &quot;'''הכתר'''&quot; או &quot;'''א'''&quot;)
*'''צילומים של כתב־היד:''' יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא '''[[:COMMONS:File:1 Aleppo Codex FULL high-resolution.pdf|כאן בוויקישיתוף]]''', ולקריאה ודפדוף נוחים של אותה סריקה ראו במקורו '''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex כאן בארכיון האינטרנט]''' (כל הדפים הקיימים נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים ב'''[[:COMMONS:Category:Aleppo Codex|וויקישיתוף]]''' ובארכיון האינטרנט.{{הערה|1=בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד [https://archive.org/details/Aleppo_Codex_direct_scan כאן] (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד [https://archive.org/details/aleppo-fascimile-full כאן] ו[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_fascimile_edition כאן].}}
*'''ניווט בכתב־היד לפי פרקים:''' לניווט יעיל של כתב־היד מול פרק נבחר, ראו את [https://www.mgketer.org/ האתר המקוון] של '''מקראות גדולות הכתר'''; יש לבחור &quot;עיון&quot; ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג &gt; תנ&quot;ך ועזרים נוספים &gt; צילום כת&quot;י כתר ארם צובה.
*'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן].
*'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי עדותו של יהושע '''ק'''מחי ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין] (המבוסס על הערותיו של קמחי בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh תנ&quot;ך זה]).

'''ב. כתב־יד לנינגרד''' (גם: '''כתי&quot;ל''' או &quot;'''ל'''&quot;, Leningrad B 19a)
*'''צילומים של כתב־היד:''' צילומים של כתי&quot;ל (להורדה) נמצאים בארכיון האינטרנט '''[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images כאן]''' בצבע מלא (אבל בלי הכריכה ודפי המסורה), [https://archive.org/details/Leningrad_Codex כאן] ו[https://archive.org/details/leningrad-codex-full כאן] וב[[:COMMONS:Category:Codex Leningradensis|וויקישיתוף]] בשחור לבן (כולל הכריכה ודפי המסורה).
*'''השוואת הקלדה דיגיטלית לצילום כתב־היד:''' [https://tanach.us/ אתר וסטמינטר], גירסה מעודכנת באתר [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.

===כתבי־יד נוספים (טברנים ותימנים)===
צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):{{הערה|ע&quot;פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (פרק נ&quot;ו, עמ' 357-375).}}
#'''[https://archive.org/details/439-damascus-pentateuch-torah-masoretic-manuscript-10th-century/mode/1up כתי&quot;ש]''' (תורה): כתב־יד ששון 507.{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''כתי&quot;ל1''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י שמואל בן יעקב, שהיה הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.{{הערה|הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה; ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי&quot;ל. בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו, וגם אין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם לפי עדותו של ברויאר.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000062829/NLI כתי&quot;ל2]''' (תורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע&quot;י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה {{NLI|000062829}}.{{הערה|חשוב לשים לב: כתב־יד זה מכונה '''ל{{כתב עילי|1}}''' אצל ייבין (נו.16 עמ' 366-367).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah כתי&quot;ב]''' (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.{{הערה|לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|בפרק השלישי של המבוא]]. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי&quot;ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה &quot;א&quot;) וברשימותיו של ברויאר.}}
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר '''וושינגטון די. סי.''', בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019).{{הערה|לא השתמשנו בכתב־היד הזה בפועל בהכנת המהדורה, כי צילומו עדיין לא היה אז נגיש. אך בכוונתנו להעשיר דרכו את תיעוד הנוסח בתורה לגבי הניקוד והטעמים והגעיות במקומות אחדים שקשים להכרעה. כתב־היד בהיר, והוא נשמר היטב ברובו (מקומות אחדים כגון בסוף התורה הושלמו בכתב־יד אחר שגם הוא קדום וקרוב למסורת טבריה). אם כן יש בו עדות נוספת לרוב התורה החסרה בכתר ארם צובה.}}
#'''[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|כתי&quot;ק]]''' (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
#'''כתי&quot;ת''' (כתובים): Cambridge Add. 1753 (&quot;'''ק{{כתב תחתי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר; &quot;ת&quot;=&quot;תימני&quot;).{{הערה|1=כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע&quot;י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים הביבליוגרפיים שלו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000139700/NLI כאן].}}
#'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כתי&quot;ב1]]''' (כתובים): הספרייה הבריטית Or 2375 (&quot;'''ב{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ברויאר).{{הערה|כתב־יד זה הוא הכרך השלישי והאחרון מבין שלושה כרכים המכילים מקרא ותרגום ותפסיר לכל ספרי הנביאים והכתובים לפי המסורת התימנית. מדובר על יצירת מופת. למידע מלא על היצירה כולה ראו '''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כאן]]'''.}}
#'''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כתי&quot;ש1]]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר).{{הערה|1=צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}

ראו גם [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9879 כתב־יד גסטר הראשונה] (מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879; [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 והשנייה] (מצרים, מאות ה-11 או ה-12), הספריה הבריטית Or 9880.

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001)
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;א:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס)
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח)

===דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===
במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
#'''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו). בדרך כלל לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים שבאו בעקבותיו (ראו #2). לסריקה מלאה ראו בארכיון האינטרנט: [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_1/mode/2up כרך א (תורה)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_2/mode/2up כרך ב (נביאים ראשונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_3/mode/2up כרך ג (נביאים אחרונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_4/mode/2up כרך ד (כתובים)].{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראן '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725628/NLI כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
#'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; חלקם נדפסו מחדש אח&quot;כ במהדורות צילום רבות. ביניהן: מהדורותיהם של היידנהיים (תורה),{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001277723/NLI חומש מאור עיניים]''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' מאת היידנהיים לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323914/NLI חומש עין הסופר]''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002478873/NLI חומש מודע לבינה]''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' מאת היידנהיים); (ד) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001875998/NLI ספר תורת משה]''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). התורה של היידנהיים נדפסה שוב לאחר מותו ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} ליסער-ז'אקט (מקרא),{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (עברית ואנגלית), '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up בדמבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. במבוא לחומש (כרך בראשית, vi) כתב ליסער שעשה הגהה נוספת על גבי חומש היידנהיים; תוכן העמודים בחומש של ליסער מקביל ל'''חומש עין הסופר''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ו'''[https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/n9/mode/2up כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} לטריס (מקרא),{{הערה|[[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] הוציא לאור שתי מהדורות מקרא: הראשונה בשנת 1852, בה יש שני טורים בעמוד והאותיות יחסית קטנות; והשנייה בשנת 1866, בה יש טור אחד בלבד בעמוד והאותיות בהירות ומפוארות. שתי המהדורות יצאו לאור בהמשך בדפוסים חוזרים ע&quot;י המו&quot;ל המקורי ובדפוסי צילום רבים על ידי מדפיסים אחרים, אך המהדורה השנייה היפהפייה זכתה לתפוצה אדירה. סריקה טובה של המהדורה הראשונה נמצאת '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' (1927), וסריקה מצוינת למהדורה השנייה נמצאת '''[https://archive.org/details/b30094264/page/n1393/mode/2up כאן]''' (1882). לסריקות של הדפסות רבות, חלקם עם תרגומים, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''.}} במברגר-הילדסהיימר-להמן (מקרא),{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. לסריקה באיכות טובה ראו '''[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up כאן]'''.}} בער (בראשית ונ&quot;ך),{{הערה|1=[https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], [https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מלכים], [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}, גינצבורג (מקרא),{{הערה|1=[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins מהדורה ראשונה] (1894), ומהדורה שנייה בארבעה כרכים: [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים. הגרסה הסופית הזאת של מהדורת גינצבורג, משנת 1926 בארבעה כרכים, כבר נכנס לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, אך עדיין אין סריקה נגישה ממנה באינטרנט. לגבי מהדורת גינצבורג יש לציין את '''תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג. וראו גם את [https://archive.org/details/introductiontoma00gins/page/n3/mode/2up המבוא הגדול] של גינצבורג למהדורת המקרא ([https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס חוזר בשנת 1966] עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]]) ואת [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המהדורה הגדולה של המסורה] בעריכתו.}} ומקראות גדולות [[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|דפוס נעטטער]] (תורה) ו[[:COMMONS:Category:MG1864-Warsaw|דפוס ורשה]] (מקרא).{{הערה|ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]''' יש סריקות למהדורות נוספות של המקראות הגדולות.}} חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=#1 '''מ&quot;ג'''), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר.
#'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===כלי עזר נוספים===
חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:
#ב'''[[:commons:Category:Masoretic works|ספרות המסורה הקלאסית]]''' (במיוחד מנחת שי);
#בספר [https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n4/mode/2up '''משפטי הטעמים'''] של היידנהיים ובספרים '''[[:COMMONS:File:Dikdukei-Hateamim-1879-HB38509.pdf|דקדוקי הטעמים]]''' ו'''[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-images/page/n2/mode/2up תורת אמ&quot;ת]''' של בער;
#בספריו של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up טעמי כ&quot;א הספרים] ו[https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up טעמי אמ&quot;ת] (שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] [ניו יורק, 1970]);
#בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''');{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפניה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#בספריו ובמאמריו וברשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של הרב מרדכי ברויאר, במיוחד '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת'''{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}.
#במבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''' (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#ברשימותיו של אהרן דותן על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-BHL);
#בהערותיו של המגיה ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] על נוסח כתי&quot;ל;
#בפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לגבי הסימון של קמץ קטן השתמשנו בספרות הבאה:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855).
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב'''=

===חלוקת הפרשות===
לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים [[:w:en:Parashah|במאמר הזה]].

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. '''(כתיב בסוגריים עגולים)'''
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם &gt; מימי רגליהם) '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת איכה/ג|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#cite_note-31 כאן])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת התיקונים והשינויים==

#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים] באופן מסודר, והם גם מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז ו'-ז' באייר ה'תשע&quot;א (10-11.05.2011) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא בין X ועד ו'-ז' באייר תשע&quot;א (10-11.05.2011) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים.

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מכאן והלאה יהיו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing קובץ אקסל ב-Google Docs]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.{{הערה|קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון התנונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

===יישומים חיצוניים===

'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:
#'''[https://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]''';
#'''[https://www.sefaria.org.il/new-home אתר ספריא]'''.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.{{הערה|ראו לדוגמה את אתר [http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס הספר&quot;]. היה מאמץ נוסף ע&quot;י [http://www.cs.huji.ac.il/~elylevy/tora/index.php# אלי לוי] - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.}}

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==
{{בעבודה}}
על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר&quot;ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף גם להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע&quot;י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;, בעיקרון אין להביא כלל את ה&quot;קרי&quot; במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה&quot;קרי&quot; כן יופיע.{{הערה|ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה&quot;קרי&quot; בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב&quot;כתיב&quot;), כגון סוגריים עגולים ל&quot;כתיב&quot; ומרובעים ל&quot;קרי&quot;.}}

'''נוסח הכתיב של התורה:''' ראו בדף הנסיוני של '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''' בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=522825&amp;oldid=522823 השוואה זו] גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי&quot;ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח&quot;כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3ADovi%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=523200&amp;oldid=522825 שינוי זה] מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.{{הערה|לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.}}

כעת הדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]] מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח&quot;כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==תרגומים ופירושי המופת על המקרא==
{{בעבודה}}
ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:{{הערה|ראו בהרחבה ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/11-2012/Stern.pdf מאמרו של דוד שטרן], &quot;המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית&quot;.}}
*חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
*חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ&quot;ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש&quot;י.
*חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים ב'''[[כתר תורה (תאג')]]'''.

'''פירושי המופת למקרא:'''
*'''תורה – רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: כלפי '''המקרא''' וכלפי '''התלמוד'''. על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#בן חמש למקרא|לעיל בפרק ב]].}}
*'''נביאים – רד&quot;ק.''' פירוש הרד&quot;ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד&quot;ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
**'''נביאים ראשונים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.''' גם פירושו של הרלב&quot;ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
*'''כתובים:'''
**'''ספרי אמ&quot;ת'''
***'''תהלים – רד&quot;ק''' (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
***'''משלי – מאירי'''.
***'''איוב – '''?
**'''חמש מגילות – רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי הרלב&quot;ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ&quot;ת: פירושי הרלב&quot;ג בנ&quot;ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.}}
**'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב&quot;ג.''' פירוש הרלב&quot;ג בתוספת ה&quot;תועליוֹת&quot; שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
***'''דברי הימים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.'''

'''תרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

==המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל==
{{בעבודה}}

לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': &quot;אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת&quot; {{מקור|ברכות לג א|ברכות ל&quot;ג ע&quot;א}}. אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.{{הערה|על '''התפילה במקרא''', ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז&quot;ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות [https://sites.google.com/site/kadish67/kavvana-he באתר הזה] תחת הכותרת &quot;טקסטים נוספים&quot;). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות ל[https://www.dropbox.com/s/4zias6b2tj0nwo5/Kavvanah-1-Mekorot.pdf חלק הראשון] (עמ' 3-4, 9-10) ול[https://www.dropbox.com/s/ulhhqu3aubw0xqt/Kavvanah-2-Mekorot.pdf חלק השני] (עמ' 2-6).}} מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.{{הערה|על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים ל[https://www.dropbox.com/s/vm9fvoxnxvjv763/Kavvanah-3-Mekorot.pdf חלק השלישי] באותו פרויקט.}}

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו [[#מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)|בניקודם בלבד]]. וגם עצם העיסוק המוגבר ב'''פעולת''' המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע&quot;פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Information about this Edition/Appendices]]</text>
      <sha1>ajvjf0poe68t9hbas6szk261ygyo4o9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418640</id>
      <parentid>1418639</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T18:39:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* רשימת התיקונים והשינויים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92450" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}


{{מרכז|{{גג|{{קו תחתי|'''נספחים'''}}}}&lt;br&gt;{{קק|[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק א|(א) מבוא כללי]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|(ב) עיצוב המקרא]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|(ג) נוסח התורה]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|(ד) נ&quot;ך שחזור]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|(ה) נ&quot;ך כתר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|(ו) נספחים]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#מידע על מהדורה זו (תקציר)|תקציר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך טכני]]}}}}


==רשימת התיקונים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים במהדורתנו באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים].{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}}

ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.{{הערה|לגבי התורה אפשר לעקוב אחרי השינויים הישנים ביותר ב&quot;גרסאות קודמות&quot; ל[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|מהדורה המקורית]], שהיתה מחולקת לפי פרשת השבוע. למידע מלא על הגירסאות הקודמות בפרויקט (בהם ניתן לצפות ב&quot;גרסאות קודמות&quot;) ראו '''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|להלן]]'''.}} אפשר גם להשתמש לשם כך ב-&quot;version history&quot; הכללי, וב-&quot;edit history&quot; לכל תא, ב'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]'''.

==רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד.'''

'''א. כתר ארם צובה''' (גם: '''כתי&quot;א''' או &quot;'''הכתר'''&quot; או &quot;'''א'''&quot;)
*'''צילומים של כתב־היד:''' יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא '''[[:COMMONS:File:1 Aleppo Codex FULL high-resolution.pdf|כאן בוויקישיתוף]]''', ולקריאה ודפדוף נוחים של אותה סריקה ראו במקורו '''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex כאן בארכיון האינטרנט]''' (כל הדפים הקיימים נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים ב'''[[:COMMONS:Category:Aleppo Codex|וויקישיתוף]]''' ובארכיון האינטרנט.{{הערה|1=בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד [https://archive.org/details/Aleppo_Codex_direct_scan כאן] (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד [https://archive.org/details/aleppo-fascimile-full כאן] ו[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_fascimile_edition כאן].}}
*'''ניווט בכתב־היד לפי פרקים:''' לניווט יעיל של כתב־היד מול פרק נבחר, ראו את [https://www.mgketer.org/ האתר המקוון] של '''מקראות גדולות הכתר'''; יש לבחור &quot;עיון&quot; ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג &gt; תנ&quot;ך ועזרים נוספים &gt; צילום כת&quot;י כתר ארם צובה.
*'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן].
*'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי עדותו של יהושע '''ק'''מחי ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין] (המבוסס על הערותיו של קמחי בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh תנ&quot;ך זה]).

'''ב. כתב־יד לנינגרד''' (גם: '''כתי&quot;ל''' או &quot;'''ל'''&quot;, Leningrad B 19a)
*'''צילומים של כתב־היד:''' צילומים של כתי&quot;ל (להורדה) נמצאים בארכיון האינטרנט '''[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images כאן]''' בצבע מלא (אבל בלי הכריכה ודפי המסורה), [https://archive.org/details/Leningrad_Codex כאן] ו[https://archive.org/details/leningrad-codex-full כאן] וב[[:COMMONS:Category:Codex Leningradensis|וויקישיתוף]] בשחור לבן (כולל הכריכה ודפי המסורה).
*'''השוואת הקלדה דיגיטלית לצילום כתב־היד:''' [https://tanach.us/ אתר וסטמינטר], גירסה מעודכנת באתר [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.

===כתבי־יד נוספים (טברנים ותימנים)===
צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):{{הערה|ע&quot;פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (פרק נ&quot;ו, עמ' 357-375).}}
#'''[https://archive.org/details/439-damascus-pentateuch-torah-masoretic-manuscript-10th-century/mode/1up כתי&quot;ש]''' (תורה): כתב־יד ששון 507.{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''כתי&quot;ל1''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י שמואל בן יעקב, שהיה הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.{{הערה|הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה; ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי&quot;ל. בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו, וגם אין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם לפי עדותו של ברויאר.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000062829/NLI כתי&quot;ל2]''' (תורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע&quot;י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה {{NLI|000062829}}.{{הערה|חשוב לשים לב: כתב־יד זה מכונה '''ל{{כתב עילי|1}}''' אצל ייבין (נו.16 עמ' 366-367).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah כתי&quot;ב]''' (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.{{הערה|לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|בפרק השלישי של המבוא]]. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי&quot;ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה &quot;א&quot;) וברשימותיו של ברויאר.}}
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר '''וושינגטון די. סי.''', בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019).{{הערה|לא השתמשנו בכתב־היד הזה בפועל בהכנת המהדורה, כי צילומו עדיין לא היה אז נגיש. אך בכוונתנו להעשיר דרכו את תיעוד הנוסח בתורה לגבי הניקוד והטעמים והגעיות במקומות אחדים שקשים להכרעה. כתב־היד בהיר, והוא נשמר היטב ברובו (מקומות אחדים כגון בסוף התורה הושלמו בכתב־יד אחר שגם הוא קדום וקרוב למסורת טבריה). אם כן יש בו עדות נוספת לרוב התורה החסרה בכתר ארם צובה.}}
#'''[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|כתי&quot;ק]]''' (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
#'''כתי&quot;ת''' (כתובים): Cambridge Add. 1753 (&quot;'''ק{{כתב תחתי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר; &quot;ת&quot;=&quot;תימני&quot;).{{הערה|1=כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע&quot;י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים הביבליוגרפיים שלו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000139700/NLI כאן].}}
#'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כתי&quot;ב1]]''' (כתובים): הספרייה הבריטית Or 2375 (&quot;'''ב{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ברויאר).{{הערה|כתב־יד זה הוא הכרך השלישי והאחרון מבין שלושה כרכים המכילים מקרא ותרגום ותפסיר לכל ספרי הנביאים והכתובים לפי המסורת התימנית. מדובר על יצירת מופת. למידע מלא על היצירה כולה ראו '''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כאן]]'''.}}
#'''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כתי&quot;ש1]]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר).{{הערה|1=צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}

ראו גם [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9879 כתב־יד גסטר הראשונה] (מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879; [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 והשנייה] (מצרים, מאות ה-11 או ה-12), הספריה הבריטית Or 9880.

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001)
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;א:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס)
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח)

===דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===
במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
#'''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו). בדרך כלל לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים שבאו בעקבותיו (ראו #2). לסריקה מלאה ראו בארכיון האינטרנט: [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_1/mode/2up כרך א (תורה)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_2/mode/2up כרך ב (נביאים ראשונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_3/mode/2up כרך ג (נביאים אחרונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_4/mode/2up כרך ד (כתובים)].{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראן '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725628/NLI כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
#'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; חלקם נדפסו מחדש אח&quot;כ במהדורות צילום רבות. ביניהן: מהדורותיהם של היידנהיים (תורה),{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001277723/NLI חומש מאור עיניים]''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' מאת היידנהיים לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323914/NLI חומש עין הסופר]''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002478873/NLI חומש מודע לבינה]''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' מאת היידנהיים); (ד) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001875998/NLI ספר תורת משה]''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). התורה של היידנהיים נדפסה שוב לאחר מותו ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} ליסער-ז'אקט (מקרא),{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (עברית ואנגלית), '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up בדמבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. במבוא לחומש (כרך בראשית, vi) כתב ליסער שעשה הגהה נוספת על גבי חומש היידנהיים; תוכן העמודים בחומש של ליסער מקביל ל'''חומש עין הסופר''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ו'''[https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/n9/mode/2up כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} לטריס (מקרא),{{הערה|[[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] הוציא לאור שתי מהדורות מקרא: הראשונה בשנת 1852, בה יש שני טורים בעמוד והאותיות יחסית קטנות; והשנייה בשנת 1866, בה יש טור אחד בלבד בעמוד והאותיות בהירות ומפוארות. שתי המהדורות יצאו לאור בהמשך בדפוסים חוזרים ע&quot;י המו&quot;ל המקורי ובדפוסי צילום רבים על ידי מדפיסים אחרים, אך המהדורה השנייה היפהפייה זכתה לתפוצה אדירה. סריקה טובה של המהדורה הראשונה נמצאת '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' (1927), וסריקה מצוינת למהדורה השנייה נמצאת '''[https://archive.org/details/b30094264/page/n1393/mode/2up כאן]''' (1882). לסריקות של הדפסות רבות, חלקם עם תרגומים, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''.}} במברגר-הילדסהיימר-להמן (מקרא),{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. לסריקה באיכות טובה ראו '''[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up כאן]'''.}} בער (בראשית ונ&quot;ך),{{הערה|1=[https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], [https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מלכים], [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}, גינצבורג (מקרא),{{הערה|1=[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins מהדורה ראשונה] (1894), ומהדורה שנייה בארבעה כרכים: [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים. הגרסה הסופית הזאת של מהדורת גינצבורג, משנת 1926 בארבעה כרכים, כבר נכנס לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, אך עדיין אין סריקה נגישה ממנה באינטרנט. לגבי מהדורת גינצבורג יש לציין את '''תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג. וראו גם את [https://archive.org/details/introductiontoma00gins/page/n3/mode/2up המבוא הגדול] של גינצבורג למהדורת המקרא ([https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס חוזר בשנת 1966] עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]]) ואת [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המהדורה הגדולה של המסורה] בעריכתו.}} ומקראות גדולות [[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|דפוס נעטטער]] (תורה) ו[[:COMMONS:Category:MG1864-Warsaw|דפוס ורשה]] (מקרא).{{הערה|ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]''' יש סריקות למהדורות נוספות של המקראות הגדולות.}} חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=#1 '''מ&quot;ג'''), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר.
#'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===כלי עזר נוספים===
חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:
#ב'''[[:commons:Category:Masoretic works|ספרות המסורה הקלאסית]]''' (במיוחד מנחת שי);
#בספר [https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n4/mode/2up '''משפטי הטעמים'''] של היידנהיים ובספרים '''[[:COMMONS:File:Dikdukei-Hateamim-1879-HB38509.pdf|דקדוקי הטעמים]]''' ו'''[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-images/page/n2/mode/2up תורת אמ&quot;ת]''' של בער;
#בספריו של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up טעמי כ&quot;א הספרים] ו[https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up טעמי אמ&quot;ת] (שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] [ניו יורק, 1970]);
#בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''');{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפניה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#בספריו ובמאמריו וברשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של הרב מרדכי ברויאר, במיוחד '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת'''{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}.
#במבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''' (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#ברשימותיו של אהרן דותן על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-BHL);
#בהערותיו של המגיה ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] על נוסח כתי&quot;ל;
#בפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לגבי הסימון של קמץ קטן השתמשנו בספרות הבאה:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855).
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב'''=

===חלוקת הפרשות===
לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים [[:w:en:Parashah|במאמר הזה]].

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. '''(כתיב בסוגריים עגולים)'''
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם &gt; מימי רגליהם) '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת איכה/ג|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#cite_note-31 כאן])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת התיקונים והשינויים==

#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים] באופן מסודר, והם גם מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז ו'-ז' באייר ה'תשע&quot;א (10-11.05.2011) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' ו'-ז' באייר תשע&quot;א (10-11.05.2011) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים; ראו להלן ב'''[[שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מכאן והלאה יהיו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing קובץ אקסל ב-Google Docs]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.{{הערה|קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון התנונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

===יישומים חיצוניים===

'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:
#'''[https://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]''';
#'''[https://www.sefaria.org.il/new-home אתר ספריא]'''.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.{{הערה|ראו לדוגמה את אתר [http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס הספר&quot;]. היה מאמץ נוסף ע&quot;י [http://www.cs.huji.ac.il/~elylevy/tora/index.php# אלי לוי] - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.}}

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==
{{בעבודה}}
על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר&quot;ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף גם להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע&quot;י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;, בעיקרון אין להביא כלל את ה&quot;קרי&quot; במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה&quot;קרי&quot; כן יופיע.{{הערה|ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה&quot;קרי&quot; בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב&quot;כתיב&quot;), כגון סוגריים עגולים ל&quot;כתיב&quot; ומרובעים ל&quot;קרי&quot;.}}

'''נוסח הכתיב של התורה:''' ראו בדף הנסיוני של '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''' בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=522825&amp;oldid=522823 השוואה זו] גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי&quot;ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח&quot;כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3ADovi%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=523200&amp;oldid=522825 שינוי זה] מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.{{הערה|לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.}}

כעת הדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]] מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח&quot;כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==תרגומים ופירושי המופת על המקרא==
{{בעבודה}}
ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:{{הערה|ראו בהרחבה ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/11-2012/Stern.pdf מאמרו של דוד שטרן], &quot;המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית&quot;.}}
*חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
*חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ&quot;ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש&quot;י.
*חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים ב'''[[כתר תורה (תאג')]]'''.

'''פירושי המופת למקרא:'''
*'''תורה – רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: כלפי '''המקרא''' וכלפי '''התלמוד'''. על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#בן חמש למקרא|לעיל בפרק ב]].}}
*'''נביאים – רד&quot;ק.''' פירוש הרד&quot;ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד&quot;ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
**'''נביאים ראשונים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.''' גם פירושו של הרלב&quot;ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
*'''כתובים:'''
**'''ספרי אמ&quot;ת'''
***'''תהלים – רד&quot;ק''' (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
***'''משלי – מאירי'''.
***'''איוב – '''?
**'''חמש מגילות – רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי הרלב&quot;ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ&quot;ת: פירושי הרלב&quot;ג בנ&quot;ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.}}
**'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב&quot;ג.''' פירוש הרלב&quot;ג בתוספת ה&quot;תועליוֹת&quot; שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
***'''דברי הימים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.'''

'''תרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

==המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל==
{{בעבודה}}

לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': &quot;אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת&quot; {{מקור|ברכות לג א|ברכות ל&quot;ג ע&quot;א}}. אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.{{הערה|על '''התפילה במקרא''', ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז&quot;ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות [https://sites.google.com/site/kadish67/kavvana-he באתר הזה] תחת הכותרת &quot;טקסטים נוספים&quot;). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות ל[https://www.dropbox.com/s/4zias6b2tj0nwo5/Kavvanah-1-Mekorot.pdf חלק הראשון] (עמ' 3-4, 9-10) ול[https://www.dropbox.com/s/ulhhqu3aubw0xqt/Kavvanah-2-Mekorot.pdf חלק השני] (עמ' 2-6).}} מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.{{הערה|על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים ל[https://www.dropbox.com/s/vm9fvoxnxvjv763/Kavvanah-3-Mekorot.pdf חלק השלישי] באותו פרויקט.}}

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו [[#מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)|בניקודם בלבד]]. וגם עצם העיסוק המוגבר ב'''פעולת''' המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע&quot;פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Information about this Edition/Appendices]]</text>
      <sha1>2pkqwttm0vmascksxorgu7sjxgik6sx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418641</id>
      <parentid>1418640</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T18:39:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* רשימת התיקונים והשינויים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92450" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}


{{מרכז|{{גג|{{קו תחתי|'''נספחים'''}}}}&lt;br&gt;{{קק|[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק א|(א) מבוא כללי]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|(ב) עיצוב המקרא]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|(ג) נוסח התורה]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|(ד) נ&quot;ך שחזור]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|(ה) נ&quot;ך כתר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|(ו) נספחים]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#מידע על מהדורה זו (תקציר)|תקציר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך טכני]]}}}}


==רשימת התיקונים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים במהדורתנו באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים].{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}}

ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.{{הערה|לגבי התורה אפשר לעקוב אחרי השינויים הישנים ביותר ב&quot;גרסאות קודמות&quot; ל[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|מהדורה המקורית]], שהיתה מחולקת לפי פרשת השבוע. למידע מלא על הגירסאות הקודמות בפרויקט (בהם ניתן לצפות ב&quot;גרסאות קודמות&quot;) ראו '''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|להלן]]'''.}} אפשר גם להשתמש לשם כך ב-&quot;version history&quot; הכללי, וב-&quot;edit history&quot; לכל תא, ב'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]'''.

==רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד.'''

'''א. כתר ארם צובה''' (גם: '''כתי&quot;א''' או &quot;'''הכתר'''&quot; או &quot;'''א'''&quot;)
*'''צילומים של כתב־היד:''' יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא '''[[:COMMONS:File:1 Aleppo Codex FULL high-resolution.pdf|כאן בוויקישיתוף]]''', ולקריאה ודפדוף נוחים של אותה סריקה ראו במקורו '''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex כאן בארכיון האינטרנט]''' (כל הדפים הקיימים נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים ב'''[[:COMMONS:Category:Aleppo Codex|וויקישיתוף]]''' ובארכיון האינטרנט.{{הערה|1=בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד [https://archive.org/details/Aleppo_Codex_direct_scan כאן] (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד [https://archive.org/details/aleppo-fascimile-full כאן] ו[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_fascimile_edition כאן].}}
*'''ניווט בכתב־היד לפי פרקים:''' לניווט יעיל של כתב־היד מול פרק נבחר, ראו את [https://www.mgketer.org/ האתר המקוון] של '''מקראות גדולות הכתר'''; יש לבחור &quot;עיון&quot; ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג &gt; תנ&quot;ך ועזרים נוספים &gt; צילום כת&quot;י כתר ארם צובה.
*'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן].
*'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי עדותו של יהושע '''ק'''מחי ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין] (המבוסס על הערותיו של קמחי בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh תנ&quot;ך זה]).

'''ב. כתב־יד לנינגרד''' (גם: '''כתי&quot;ל''' או &quot;'''ל'''&quot;, Leningrad B 19a)
*'''צילומים של כתב־היד:''' צילומים של כתי&quot;ל (להורדה) נמצאים בארכיון האינטרנט '''[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images כאן]''' בצבע מלא (אבל בלי הכריכה ודפי המסורה), [https://archive.org/details/Leningrad_Codex כאן] ו[https://archive.org/details/leningrad-codex-full כאן] וב[[:COMMONS:Category:Codex Leningradensis|וויקישיתוף]] בשחור לבן (כולל הכריכה ודפי המסורה).
*'''השוואת הקלדה דיגיטלית לצילום כתב־היד:''' [https://tanach.us/ אתר וסטמינטר], גירסה מעודכנת באתר [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.

===כתבי־יד נוספים (טברנים ותימנים)===
צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):{{הערה|ע&quot;פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (פרק נ&quot;ו, עמ' 357-375).}}
#'''[https://archive.org/details/439-damascus-pentateuch-torah-masoretic-manuscript-10th-century/mode/1up כתי&quot;ש]''' (תורה): כתב־יד ששון 507.{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''כתי&quot;ל1''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י שמואל בן יעקב, שהיה הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.{{הערה|הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה; ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי&quot;ל. בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו, וגם אין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם לפי עדותו של ברויאר.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000062829/NLI כתי&quot;ל2]''' (תורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע&quot;י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה {{NLI|000062829}}.{{הערה|חשוב לשים לב: כתב־יד זה מכונה '''ל{{כתב עילי|1}}''' אצל ייבין (נו.16 עמ' 366-367).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah כתי&quot;ב]''' (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.{{הערה|לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|בפרק השלישי של המבוא]]. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי&quot;ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה &quot;א&quot;) וברשימותיו של ברויאר.}}
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר '''וושינגטון די. סי.''', בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019).{{הערה|לא השתמשנו בכתב־היד הזה בפועל בהכנת המהדורה, כי צילומו עדיין לא היה אז נגיש. אך בכוונתנו להעשיר דרכו את תיעוד הנוסח בתורה לגבי הניקוד והטעמים והגעיות במקומות אחדים שקשים להכרעה. כתב־היד בהיר, והוא נשמר היטב ברובו (מקומות אחדים כגון בסוף התורה הושלמו בכתב־יד אחר שגם הוא קדום וקרוב למסורת טבריה). אם כן יש בו עדות נוספת לרוב התורה החסרה בכתר ארם צובה.}}
#'''[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|כתי&quot;ק]]''' (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
#'''כתי&quot;ת''' (כתובים): Cambridge Add. 1753 (&quot;'''ק{{כתב תחתי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר; &quot;ת&quot;=&quot;תימני&quot;).{{הערה|1=כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע&quot;י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים הביבליוגרפיים שלו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000139700/NLI כאן].}}
#'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כתי&quot;ב1]]''' (כתובים): הספרייה הבריטית Or 2375 (&quot;'''ב{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ברויאר).{{הערה|כתב־יד זה הוא הכרך השלישי והאחרון מבין שלושה כרכים המכילים מקרא ותרגום ותפסיר לכל ספרי הנביאים והכתובים לפי המסורת התימנית. מדובר על יצירת מופת. למידע מלא על היצירה כולה ראו '''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כאן]]'''.}}
#'''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כתי&quot;ש1]]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר).{{הערה|1=צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}

ראו גם [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9879 כתב־יד גסטר הראשונה] (מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879; [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 והשנייה] (מצרים, מאות ה-11 או ה-12), הספריה הבריטית Or 9880.

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001)
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;א:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס)
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח)

===דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===
במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
#'''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו). בדרך כלל לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים שבאו בעקבותיו (ראו #2). לסריקה מלאה ראו בארכיון האינטרנט: [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_1/mode/2up כרך א (תורה)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_2/mode/2up כרך ב (נביאים ראשונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_3/mode/2up כרך ג (נביאים אחרונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_4/mode/2up כרך ד (כתובים)].{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראן '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725628/NLI כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
#'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; חלקם נדפסו מחדש אח&quot;כ במהדורות צילום רבות. ביניהן: מהדורותיהם של היידנהיים (תורה),{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001277723/NLI חומש מאור עיניים]''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' מאת היידנהיים לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323914/NLI חומש עין הסופר]''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002478873/NLI חומש מודע לבינה]''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' מאת היידנהיים); (ד) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001875998/NLI ספר תורת משה]''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). התורה של היידנהיים נדפסה שוב לאחר מותו ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} ליסער-ז'אקט (מקרא),{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (עברית ואנגלית), '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up בדמבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. במבוא לחומש (כרך בראשית, vi) כתב ליסער שעשה הגהה נוספת על גבי חומש היידנהיים; תוכן העמודים בחומש של ליסער מקביל ל'''חומש עין הסופר''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ו'''[https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/n9/mode/2up כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} לטריס (מקרא),{{הערה|[[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] הוציא לאור שתי מהדורות מקרא: הראשונה בשנת 1852, בה יש שני טורים בעמוד והאותיות יחסית קטנות; והשנייה בשנת 1866, בה יש טור אחד בלבד בעמוד והאותיות בהירות ומפוארות. שתי המהדורות יצאו לאור בהמשך בדפוסים חוזרים ע&quot;י המו&quot;ל המקורי ובדפוסי צילום רבים על ידי מדפיסים אחרים, אך המהדורה השנייה היפהפייה זכתה לתפוצה אדירה. סריקה טובה של המהדורה הראשונה נמצאת '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' (1927), וסריקה מצוינת למהדורה השנייה נמצאת '''[https://archive.org/details/b30094264/page/n1393/mode/2up כאן]''' (1882). לסריקות של הדפסות רבות, חלקם עם תרגומים, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''.}} במברגר-הילדסהיימר-להמן (מקרא),{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. לסריקה באיכות טובה ראו '''[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up כאן]'''.}} בער (בראשית ונ&quot;ך),{{הערה|1=[https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], [https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מלכים], [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}, גינצבורג (מקרא),{{הערה|1=[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins מהדורה ראשונה] (1894), ומהדורה שנייה בארבעה כרכים: [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים. הגרסה הסופית הזאת של מהדורת גינצבורג, משנת 1926 בארבעה כרכים, כבר נכנס לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, אך עדיין אין סריקה נגישה ממנה באינטרנט. לגבי מהדורת גינצבורג יש לציין את '''תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג. וראו גם את [https://archive.org/details/introductiontoma00gins/page/n3/mode/2up המבוא הגדול] של גינצבורג למהדורת המקרא ([https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס חוזר בשנת 1966] עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]]) ואת [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המהדורה הגדולה של המסורה] בעריכתו.}} ומקראות גדולות [[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|דפוס נעטטער]] (תורה) ו[[:COMMONS:Category:MG1864-Warsaw|דפוס ורשה]] (מקרא).{{הערה|ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]''' יש סריקות למהדורות נוספות של המקראות הגדולות.}} חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=#1 '''מ&quot;ג'''), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר.
#'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===כלי עזר נוספים===
חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:
#ב'''[[:commons:Category:Masoretic works|ספרות המסורה הקלאסית]]''' (במיוחד מנחת שי);
#בספר [https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n4/mode/2up '''משפטי הטעמים'''] של היידנהיים ובספרים '''[[:COMMONS:File:Dikdukei-Hateamim-1879-HB38509.pdf|דקדוקי הטעמים]]''' ו'''[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-images/page/n2/mode/2up תורת אמ&quot;ת]''' של בער;
#בספריו של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up טעמי כ&quot;א הספרים] ו[https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up טעמי אמ&quot;ת] (שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] [ניו יורק, 1970]);
#בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''');{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפניה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#בספריו ובמאמריו וברשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של הרב מרדכי ברויאר, במיוחד '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת'''{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}.
#במבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''' (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#ברשימותיו של אהרן דותן על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-BHL);
#בהערותיו של המגיה ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] על נוסח כתי&quot;ל;
#בפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לגבי הסימון של קמץ קטן השתמשנו בספרות הבאה:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855).
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב'''=

===חלוקת הפרשות===
לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים [[:w:en:Parashah|במאמר הזה]].

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. '''(כתיב בסוגריים עגולים)'''
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם &gt; מימי רגליהם) '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת איכה/ג|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#cite_note-31 כאן])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת התיקונים והשינויים==

#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים] באופן מסודר, והם גם מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז ו'-ז' באייר ה'תשע&quot;א (10-11.05.2011) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' ו'-ז' באייר תשע&quot;א (10-11.05.2011) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים; ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מכאן והלאה יהיו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing קובץ אקסל ב-Google Docs]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.{{הערה|קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון התנונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

===יישומים חיצוניים===

'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:
#'''[https://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]''';
#'''[https://www.sefaria.org.il/new-home אתר ספריא]'''.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.{{הערה|ראו לדוגמה את אתר [http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס הספר&quot;]. היה מאמץ נוסף ע&quot;י [http://www.cs.huji.ac.il/~elylevy/tora/index.php# אלי לוי] - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.}}

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==
{{בעבודה}}
על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר&quot;ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף גם להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע&quot;י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;, בעיקרון אין להביא כלל את ה&quot;קרי&quot; במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה&quot;קרי&quot; כן יופיע.{{הערה|ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה&quot;קרי&quot; בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב&quot;כתיב&quot;), כגון סוגריים עגולים ל&quot;כתיב&quot; ומרובעים ל&quot;קרי&quot;.}}

'''נוסח הכתיב של התורה:''' ראו בדף הנסיוני של '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''' בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=522825&amp;oldid=522823 השוואה זו] גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי&quot;ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח&quot;כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3ADovi%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=523200&amp;oldid=522825 שינוי זה] מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.{{הערה|לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.}}

כעת הדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]] מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח&quot;כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==תרגומים ופירושי המופת על המקרא==
{{בעבודה}}
ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:{{הערה|ראו בהרחבה ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/11-2012/Stern.pdf מאמרו של דוד שטרן], &quot;המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית&quot;.}}
*חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
*חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ&quot;ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש&quot;י.
*חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים ב'''[[כתר תורה (תאג')]]'''.

'''פירושי המופת למקרא:'''
*'''תורה – רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: כלפי '''המקרא''' וכלפי '''התלמוד'''. על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#בן חמש למקרא|לעיל בפרק ב]].}}
*'''נביאים – רד&quot;ק.''' פירוש הרד&quot;ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד&quot;ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
**'''נביאים ראשונים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.''' גם פירושו של הרלב&quot;ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
*'''כתובים:'''
**'''ספרי אמ&quot;ת'''
***'''תהלים – רד&quot;ק''' (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
***'''משלי – מאירי'''.
***'''איוב – '''?
**'''חמש מגילות – רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי הרלב&quot;ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ&quot;ת: פירושי הרלב&quot;ג בנ&quot;ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.}}
**'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב&quot;ג.''' פירוש הרלב&quot;ג בתוספת ה&quot;תועליוֹת&quot; שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
***'''דברי הימים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.'''

'''תרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

==המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל==
{{בעבודה}}

לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': &quot;אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת&quot; {{מקור|ברכות לג א|ברכות ל&quot;ג ע&quot;א}}. אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.{{הערה|על '''התפילה במקרא''', ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז&quot;ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות [https://sites.google.com/site/kadish67/kavvana-he באתר הזה] תחת הכותרת &quot;טקסטים נוספים&quot;). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות ל[https://www.dropbox.com/s/4zias6b2tj0nwo5/Kavvanah-1-Mekorot.pdf חלק הראשון] (עמ' 3-4, 9-10) ול[https://www.dropbox.com/s/ulhhqu3aubw0xqt/Kavvanah-2-Mekorot.pdf חלק השני] (עמ' 2-6).}} מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.{{הערה|על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים ל[https://www.dropbox.com/s/vm9fvoxnxvjv763/Kavvanah-3-Mekorot.pdf חלק השלישי] באותו פרויקט.}}

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו [[#מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)|בניקודם בלבד]]. וגם עצם העיסוק המוגבר ב'''פעולת''' המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע&quot;פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Information about this Edition/Appendices]]</text>
      <sha1>7olo8d5zda5bkr4zckq9v5o715wmlo1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418642</id>
      <parentid>1418641</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T18:40:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* רשימת התיקונים והשינויים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92482" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}


{{מרכז|{{גג|{{קו תחתי|'''נספחים'''}}}}&lt;br&gt;{{קק|[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק א|(א) מבוא כללי]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|(ב) עיצוב המקרא]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|(ג) נוסח התורה]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|(ד) נ&quot;ך שחזור]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|(ה) נ&quot;ך כתר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|(ו) נספחים]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#מידע על מהדורה זו (תקציר)|תקציר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך טכני]]}}}}


==רשימת התיקונים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים במהדורתנו באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים].{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}}

ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.{{הערה|לגבי התורה אפשר לעקוב אחרי השינויים הישנים ביותר ב&quot;גרסאות קודמות&quot; ל[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|מהדורה המקורית]], שהיתה מחולקת לפי פרשת השבוע. למידע מלא על הגירסאות הקודמות בפרויקט (בהם ניתן לצפות ב&quot;גרסאות קודמות&quot;) ראו '''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|להלן]]'''.}} אפשר גם להשתמש לשם כך ב-&quot;version history&quot; הכללי, וב-&quot;edit history&quot; לכל תא, ב'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]'''.

==רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד.'''

'''א. כתר ארם צובה''' (גם: '''כתי&quot;א''' או &quot;'''הכתר'''&quot; או &quot;'''א'''&quot;)
*'''צילומים של כתב־היד:''' יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא '''[[:COMMONS:File:1 Aleppo Codex FULL high-resolution.pdf|כאן בוויקישיתוף]]''', ולקריאה ודפדוף נוחים של אותה סריקה ראו במקורו '''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex כאן בארכיון האינטרנט]''' (כל הדפים הקיימים נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים ב'''[[:COMMONS:Category:Aleppo Codex|וויקישיתוף]]''' ובארכיון האינטרנט.{{הערה|1=בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד [https://archive.org/details/Aleppo_Codex_direct_scan כאן] (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד [https://archive.org/details/aleppo-fascimile-full כאן] ו[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_fascimile_edition כאן].}}
*'''ניווט בכתב־היד לפי פרקים:''' לניווט יעיל של כתב־היד מול פרק נבחר, ראו את [https://www.mgketer.org/ האתר המקוון] של '''מקראות גדולות הכתר'''; יש לבחור &quot;עיון&quot; ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג &gt; תנ&quot;ך ועזרים נוספים &gt; צילום כת&quot;י כתר ארם צובה.
*'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן].
*'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי עדותו של יהושע '''ק'''מחי ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין] (המבוסס על הערותיו של קמחי בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh תנ&quot;ך זה]).

'''ב. כתב־יד לנינגרד''' (גם: '''כתי&quot;ל''' או &quot;'''ל'''&quot;, Leningrad B 19a)
*'''צילומים של כתב־היד:''' צילומים של כתי&quot;ל (להורדה) נמצאים בארכיון האינטרנט '''[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images כאן]''' בצבע מלא (אבל בלי הכריכה ודפי המסורה), [https://archive.org/details/Leningrad_Codex כאן] ו[https://archive.org/details/leningrad-codex-full כאן] וב[[:COMMONS:Category:Codex Leningradensis|וויקישיתוף]] בשחור לבן (כולל הכריכה ודפי המסורה).
*'''השוואת הקלדה דיגיטלית לצילום כתב־היד:''' [https://tanach.us/ אתר וסטמינטר], גירסה מעודכנת באתר [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.

===כתבי־יד נוספים (טברנים ותימנים)===
צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):{{הערה|ע&quot;פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (פרק נ&quot;ו, עמ' 357-375).}}
#'''[https://archive.org/details/439-damascus-pentateuch-torah-masoretic-manuscript-10th-century/mode/1up כתי&quot;ש]''' (תורה): כתב־יד ששון 507.{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''כתי&quot;ל1''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י שמואל בן יעקב, שהיה הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.{{הערה|הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה; ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי&quot;ל. בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו, וגם אין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם לפי עדותו של ברויאר.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000062829/NLI כתי&quot;ל2]''' (תורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע&quot;י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה {{NLI|000062829}}.{{הערה|חשוב לשים לב: כתב־יד זה מכונה '''ל{{כתב עילי|1}}''' אצל ייבין (נו.16 עמ' 366-367).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah כתי&quot;ב]''' (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.{{הערה|לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|בפרק השלישי של המבוא]]. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי&quot;ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה &quot;א&quot;) וברשימותיו של ברויאר.}}
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר '''וושינגטון די. סי.''', בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019).{{הערה|לא השתמשנו בכתב־היד הזה בפועל בהכנת המהדורה, כי צילומו עדיין לא היה אז נגיש. אך בכוונתנו להעשיר דרכו את תיעוד הנוסח בתורה לגבי הניקוד והטעמים והגעיות במקומות אחדים שקשים להכרעה. כתב־היד בהיר, והוא נשמר היטב ברובו (מקומות אחדים כגון בסוף התורה הושלמו בכתב־יד אחר שגם הוא קדום וקרוב למסורת טבריה). אם כן יש בו עדות נוספת לרוב התורה החסרה בכתר ארם צובה.}}
#'''[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|כתי&quot;ק]]''' (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
#'''כתי&quot;ת''' (כתובים): Cambridge Add. 1753 (&quot;'''ק{{כתב תחתי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר; &quot;ת&quot;=&quot;תימני&quot;).{{הערה|1=כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע&quot;י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים הביבליוגרפיים שלו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000139700/NLI כאן].}}
#'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כתי&quot;ב1]]''' (כתובים): הספרייה הבריטית Or 2375 (&quot;'''ב{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ברויאר).{{הערה|כתב־יד זה הוא הכרך השלישי והאחרון מבין שלושה כרכים המכילים מקרא ותרגום ותפסיר לכל ספרי הנביאים והכתובים לפי המסורת התימנית. מדובר על יצירת מופת. למידע מלא על היצירה כולה ראו '''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כאן]]'''.}}
#'''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כתי&quot;ש1]]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר).{{הערה|1=צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}

ראו גם [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9879 כתב־יד גסטר הראשונה] (מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879; [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 והשנייה] (מצרים, מאות ה-11 או ה-12), הספריה הבריטית Or 9880.

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001)
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;א:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס)
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח)

===דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===
במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
#'''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו). בדרך כלל לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים שבאו בעקבותיו (ראו #2). לסריקה מלאה ראו בארכיון האינטרנט: [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_1/mode/2up כרך א (תורה)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_2/mode/2up כרך ב (נביאים ראשונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_3/mode/2up כרך ג (נביאים אחרונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_4/mode/2up כרך ד (כתובים)].{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראן '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725628/NLI כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
#'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; חלקם נדפסו מחדש אח&quot;כ במהדורות צילום רבות. ביניהן: מהדורותיהם של היידנהיים (תורה),{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001277723/NLI חומש מאור עיניים]''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' מאת היידנהיים לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323914/NLI חומש עין הסופר]''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002478873/NLI חומש מודע לבינה]''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' מאת היידנהיים); (ד) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001875998/NLI ספר תורת משה]''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). התורה של היידנהיים נדפסה שוב לאחר מותו ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} ליסער-ז'אקט (מקרא),{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (עברית ואנגלית), '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up בדמבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. במבוא לחומש (כרך בראשית, vi) כתב ליסער שעשה הגהה נוספת על גבי חומש היידנהיים; תוכן העמודים בחומש של ליסער מקביל ל'''חומש עין הסופר''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ו'''[https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/n9/mode/2up כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} לטריס (מקרא),{{הערה|[[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] הוציא לאור שתי מהדורות מקרא: הראשונה בשנת 1852, בה יש שני טורים בעמוד והאותיות יחסית קטנות; והשנייה בשנת 1866, בה יש טור אחד בלבד בעמוד והאותיות בהירות ומפוארות. שתי המהדורות יצאו לאור בהמשך בדפוסים חוזרים ע&quot;י המו&quot;ל המקורי ובדפוסי צילום רבים על ידי מדפיסים אחרים, אך המהדורה השנייה היפהפייה זכתה לתפוצה אדירה. סריקה טובה של המהדורה הראשונה נמצאת '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' (1927), וסריקה מצוינת למהדורה השנייה נמצאת '''[https://archive.org/details/b30094264/page/n1393/mode/2up כאן]''' (1882). לסריקות של הדפסות רבות, חלקם עם תרגומים, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''.}} במברגר-הילדסהיימר-להמן (מקרא),{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. לסריקה באיכות טובה ראו '''[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up כאן]'''.}} בער (בראשית ונ&quot;ך),{{הערה|1=[https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], [https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מלכים], [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}, גינצבורג (מקרא),{{הערה|1=[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins מהדורה ראשונה] (1894), ומהדורה שנייה בארבעה כרכים: [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים. הגרסה הסופית הזאת של מהדורת גינצבורג, משנת 1926 בארבעה כרכים, כבר נכנס לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, אך עדיין אין סריקה נגישה ממנה באינטרנט. לגבי מהדורת גינצבורג יש לציין את '''תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג. וראו גם את [https://archive.org/details/introductiontoma00gins/page/n3/mode/2up המבוא הגדול] של גינצבורג למהדורת המקרא ([https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס חוזר בשנת 1966] עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]]) ואת [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המהדורה הגדולה של המסורה] בעריכתו.}} ומקראות גדולות [[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|דפוס נעטטער]] (תורה) ו[[:COMMONS:Category:MG1864-Warsaw|דפוס ורשה]] (מקרא).{{הערה|ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]''' יש סריקות למהדורות נוספות של המקראות הגדולות.}} חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=#1 '''מ&quot;ג'''), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר.
#'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===כלי עזר נוספים===
חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:
#ב'''[[:commons:Category:Masoretic works|ספרות המסורה הקלאסית]]''' (במיוחד מנחת שי);
#בספר [https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n4/mode/2up '''משפטי הטעמים'''] של היידנהיים ובספרים '''[[:COMMONS:File:Dikdukei-Hateamim-1879-HB38509.pdf|דקדוקי הטעמים]]''' ו'''[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-images/page/n2/mode/2up תורת אמ&quot;ת]''' של בער;
#בספריו של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up טעמי כ&quot;א הספרים] ו[https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up טעמי אמ&quot;ת] (שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] [ניו יורק, 1970]);
#בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''');{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפניה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#בספריו ובמאמריו וברשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של הרב מרדכי ברויאר, במיוחד '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת'''{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}.
#במבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''' (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#ברשימותיו של אהרן דותן על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-BHL);
#בהערותיו של המגיה ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] על נוסח כתי&quot;ל;
#בפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לגבי הסימון של קמץ קטן השתמשנו בספרות הבאה:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855).
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב'''=

===חלוקת הפרשות===
לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים [[:w:en:Parashah|במאמר הזה]].

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. '''(כתיב בסוגריים עגולים)'''
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם &gt; מימי רגליהם) '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת איכה/ג|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#cite_note-31 כאן])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת התיקונים והשינויים==

#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים] באופן מסודר, והם גם מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז ו'-ז' באייר ה'תשע&quot;א (10-11.05.2011) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' ו'-ז' באייר תשע&quot;א (10-11.05.2011) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מכאן והלאה יהיו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing קובץ אקסל ב-Google Docs]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.{{הערה|קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון התנונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

===יישומים חיצוניים===

'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:
#'''[https://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]''';
#'''[https://www.sefaria.org.il/new-home אתר ספריא]'''.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.{{הערה|ראו לדוגמה את אתר [http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס הספר&quot;]. היה מאמץ נוסף ע&quot;י [http://www.cs.huji.ac.il/~elylevy/tora/index.php# אלי לוי] - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.}}

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==
{{בעבודה}}
על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר&quot;ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף גם להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע&quot;י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;, בעיקרון אין להביא כלל את ה&quot;קרי&quot; במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה&quot;קרי&quot; כן יופיע.{{הערה|ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה&quot;קרי&quot; בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב&quot;כתיב&quot;), כגון סוגריים עגולים ל&quot;כתיב&quot; ומרובעים ל&quot;קרי&quot;.}}

'''נוסח הכתיב של התורה:''' ראו בדף הנסיוני של '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''' בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=522825&amp;oldid=522823 השוואה זו] גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי&quot;ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח&quot;כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3ADovi%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=523200&amp;oldid=522825 שינוי זה] מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.{{הערה|לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.}}

כעת הדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]] מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח&quot;כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==תרגומים ופירושי המופת על המקרא==
{{בעבודה}}
ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:{{הערה|ראו בהרחבה ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/11-2012/Stern.pdf מאמרו של דוד שטרן], &quot;המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית&quot;.}}
*חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
*חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ&quot;ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש&quot;י.
*חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים ב'''[[כתר תורה (תאג')]]'''.

'''פירושי המופת למקרא:'''
*'''תורה – רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: כלפי '''המקרא''' וכלפי '''התלמוד'''. על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#בן חמש למקרא|לעיל בפרק ב]].}}
*'''נביאים – רד&quot;ק.''' פירוש הרד&quot;ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד&quot;ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
**'''נביאים ראשונים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.''' גם פירושו של הרלב&quot;ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
*'''כתובים:'''
**'''ספרי אמ&quot;ת'''
***'''תהלים – רד&quot;ק''' (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
***'''משלי – מאירי'''.
***'''איוב – '''?
**'''חמש מגילות – רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי הרלב&quot;ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ&quot;ת: פירושי הרלב&quot;ג בנ&quot;ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.}}
**'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב&quot;ג.''' פירוש הרלב&quot;ג בתוספת ה&quot;תועליוֹת&quot; שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
***'''דברי הימים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.'''

'''תרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

==המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל==
{{בעבודה}}

לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': &quot;אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת&quot; {{מקור|ברכות לג א|ברכות ל&quot;ג ע&quot;א}}. אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.{{הערה|על '''התפילה במקרא''', ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז&quot;ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות [https://sites.google.com/site/kadish67/kavvana-he באתר הזה] תחת הכותרת &quot;טקסטים נוספים&quot;). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות ל[https://www.dropbox.com/s/4zias6b2tj0nwo5/Kavvanah-1-Mekorot.pdf חלק הראשון] (עמ' 3-4, 9-10) ול[https://www.dropbox.com/s/ulhhqu3aubw0xqt/Kavvanah-2-Mekorot.pdf חלק השני] (עמ' 2-6).}} מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.{{הערה|על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים ל[https://www.dropbox.com/s/vm9fvoxnxvjv763/Kavvanah-3-Mekorot.pdf חלק השלישי] באותו פרויקט.}}

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו [[#מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)|בניקודם בלבד]]. וגם עצם העיסוק המוגבר ב'''פעולת''' המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע&quot;פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Information about this Edition/Appendices]]</text>
      <sha1>qfh0u6k5852uog5j7zosx4bmv920feu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418643</id>
      <parentid>1418642</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T18:49:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* רשימת התיקונים והשינויים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92503" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}


{{מרכז|{{גג|{{קו תחתי|'''נספחים'''}}}}&lt;br&gt;{{קק|[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק א|(א) מבוא כללי]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|(ב) עיצוב המקרא]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|(ג) נוסח התורה]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|(ד) נ&quot;ך שחזור]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|(ה) נ&quot;ך כתר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|(ו) נספחים]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#מידע על מהדורה זו (תקציר)|תקציר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך טכני]]}}}}


==רשימת התיקונים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים במהדורתנו באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים].{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}}

ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.{{הערה|לגבי התורה אפשר לעקוב אחרי השינויים הישנים ביותר ב&quot;גרסאות קודמות&quot; ל[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|מהדורה המקורית]], שהיתה מחולקת לפי פרשת השבוע. למידע מלא על הגירסאות הקודמות בפרויקט (בהם ניתן לצפות ב&quot;גרסאות קודמות&quot;) ראו '''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|להלן]]'''.}} אפשר גם להשתמש לשם כך ב-&quot;version history&quot; הכללי, וב-&quot;edit history&quot; לכל תא, ב'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]'''.

==רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד.'''

'''א. כתר ארם צובה''' (גם: '''כתי&quot;א''' או &quot;'''הכתר'''&quot; או &quot;'''א'''&quot;)
*'''צילומים של כתב־היד:''' יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא '''[[:COMMONS:File:1 Aleppo Codex FULL high-resolution.pdf|כאן בוויקישיתוף]]''', ולקריאה ודפדוף נוחים של אותה סריקה ראו במקורו '''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex כאן בארכיון האינטרנט]''' (כל הדפים הקיימים נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים ב'''[[:COMMONS:Category:Aleppo Codex|וויקישיתוף]]''' ובארכיון האינטרנט.{{הערה|1=בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד [https://archive.org/details/Aleppo_Codex_direct_scan כאן] (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד [https://archive.org/details/aleppo-fascimile-full כאן] ו[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_fascimile_edition כאן].}}
*'''ניווט בכתב־היד לפי פרקים:''' לניווט יעיל של כתב־היד מול פרק נבחר, ראו את [https://www.mgketer.org/ האתר המקוון] של '''מקראות גדולות הכתר'''; יש לבחור &quot;עיון&quot; ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג &gt; תנ&quot;ך ועזרים נוספים &gt; צילום כת&quot;י כתר ארם צובה.
*'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן].
*'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי עדותו של יהושע '''ק'''מחי ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין] (המבוסס על הערותיו של קמחי בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh תנ&quot;ך זה]).

'''ב. כתב־יד לנינגרד''' (גם: '''כתי&quot;ל''' או &quot;'''ל'''&quot;, Leningrad B 19a)
*'''צילומים של כתב־היד:''' צילומים של כתי&quot;ל (להורדה) נמצאים בארכיון האינטרנט '''[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images כאן]''' בצבע מלא (אבל בלי הכריכה ודפי המסורה), [https://archive.org/details/Leningrad_Codex כאן] ו[https://archive.org/details/leningrad-codex-full כאן] וב[[:COMMONS:Category:Codex Leningradensis|וויקישיתוף]] בשחור לבן (כולל הכריכה ודפי המסורה).
*'''השוואת הקלדה דיגיטלית לצילום כתב־היד:''' [https://tanach.us/ אתר וסטמינטר], גירסה מעודכנת באתר [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.

===כתבי־יד נוספים (טברנים ותימנים)===
צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):{{הערה|ע&quot;פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (פרק נ&quot;ו, עמ' 357-375).}}
#'''[https://archive.org/details/439-damascus-pentateuch-torah-masoretic-manuscript-10th-century/mode/1up כתי&quot;ש]''' (תורה): כתב־יד ששון 507.{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''כתי&quot;ל1''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י שמואל בן יעקב, שהיה הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.{{הערה|הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה; ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי&quot;ל. בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו, וגם אין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם לפי עדותו של ברויאר.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000062829/NLI כתי&quot;ל2]''' (תורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע&quot;י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה {{NLI|000062829}}.{{הערה|חשוב לשים לב: כתב־יד זה מכונה '''ל{{כתב עילי|1}}''' אצל ייבין (נו.16 עמ' 366-367).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah כתי&quot;ב]''' (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.{{הערה|לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|בפרק השלישי של המבוא]]. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי&quot;ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה &quot;א&quot;) וברשימותיו של ברויאר.}}
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר '''וושינגטון די. סי.''', בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019).{{הערה|לא השתמשנו בכתב־היד הזה בפועל בהכנת המהדורה, כי צילומו עדיין לא היה אז נגיש. אך בכוונתנו להעשיר דרכו את תיעוד הנוסח בתורה לגבי הניקוד והטעמים והגעיות במקומות אחדים שקשים להכרעה. כתב־היד בהיר, והוא נשמר היטב ברובו (מקומות אחדים כגון בסוף התורה הושלמו בכתב־יד אחר שגם הוא קדום וקרוב למסורת טבריה). אם כן יש בו עדות נוספת לרוב התורה החסרה בכתר ארם צובה.}}
#'''[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|כתי&quot;ק]]''' (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
#'''כתי&quot;ת''' (כתובים): Cambridge Add. 1753 (&quot;'''ק{{כתב תחתי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר; &quot;ת&quot;=&quot;תימני&quot;).{{הערה|1=כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע&quot;י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים הביבליוגרפיים שלו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000139700/NLI כאן].}}
#'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כתי&quot;ב1]]''' (כתובים): הספרייה הבריטית Or 2375 (&quot;'''ב{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ברויאר).{{הערה|כתב־יד זה הוא הכרך השלישי והאחרון מבין שלושה כרכים המכילים מקרא ותרגום ותפסיר לכל ספרי הנביאים והכתובים לפי המסורת התימנית. מדובר על יצירת מופת. למידע מלא על היצירה כולה ראו '''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כאן]]'''.}}
#'''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כתי&quot;ש1]]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר).{{הערה|1=צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}

ראו גם [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9879 כתב־יד גסטר הראשונה] (מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879; [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 והשנייה] (מצרים, מאות ה-11 או ה-12), הספריה הבריטית Or 9880.

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001)
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;א:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס)
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח)

===דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===
במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
#'''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו). בדרך כלל לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים שבאו בעקבותיו (ראו #2). לסריקה מלאה ראו בארכיון האינטרנט: [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_1/mode/2up כרך א (תורה)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_2/mode/2up כרך ב (נביאים ראשונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_3/mode/2up כרך ג (נביאים אחרונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_4/mode/2up כרך ד (כתובים)].{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראן '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725628/NLI כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
#'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; חלקם נדפסו מחדש אח&quot;כ במהדורות צילום רבות. ביניהן: מהדורותיהם של היידנהיים (תורה),{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001277723/NLI חומש מאור עיניים]''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' מאת היידנהיים לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323914/NLI חומש עין הסופר]''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002478873/NLI חומש מודע לבינה]''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' מאת היידנהיים); (ד) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001875998/NLI ספר תורת משה]''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). התורה של היידנהיים נדפסה שוב לאחר מותו ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} ליסער-ז'אקט (מקרא),{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (עברית ואנגלית), '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up בדמבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. במבוא לחומש (כרך בראשית, vi) כתב ליסער שעשה הגהה נוספת על גבי חומש היידנהיים; תוכן העמודים בחומש של ליסער מקביל ל'''חומש עין הסופר''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ו'''[https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/n9/mode/2up כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} לטריס (מקרא),{{הערה|[[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] הוציא לאור שתי מהדורות מקרא: הראשונה בשנת 1852, בה יש שני טורים בעמוד והאותיות יחסית קטנות; והשנייה בשנת 1866, בה יש טור אחד בלבד בעמוד והאותיות בהירות ומפוארות. שתי המהדורות יצאו לאור בהמשך בדפוסים חוזרים ע&quot;י המו&quot;ל המקורי ובדפוסי צילום רבים על ידי מדפיסים אחרים, אך המהדורה השנייה היפהפייה זכתה לתפוצה אדירה. סריקה טובה של המהדורה הראשונה נמצאת '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' (1927), וסריקה מצוינת למהדורה השנייה נמצאת '''[https://archive.org/details/b30094264/page/n1393/mode/2up כאן]''' (1882). לסריקות של הדפסות רבות, חלקם עם תרגומים, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''.}} במברגר-הילדסהיימר-להמן (מקרא),{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. לסריקה באיכות טובה ראו '''[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up כאן]'''.}} בער (בראשית ונ&quot;ך),{{הערה|1=[https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], [https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מלכים], [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}, גינצבורג (מקרא),{{הערה|1=[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins מהדורה ראשונה] (1894), ומהדורה שנייה בארבעה כרכים: [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים. הגרסה הסופית הזאת של מהדורת גינצבורג, משנת 1926 בארבעה כרכים, כבר נכנס לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, אך עדיין אין סריקה נגישה ממנה באינטרנט. לגבי מהדורת גינצבורג יש לציין את '''תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג. וראו גם את [https://archive.org/details/introductiontoma00gins/page/n3/mode/2up המבוא הגדול] של גינצבורג למהדורת המקרא ([https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס חוזר בשנת 1966] עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]]) ואת [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המהדורה הגדולה של המסורה] בעריכתו.}} ומקראות גדולות [[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|דפוס נעטטער]] (תורה) ו[[:COMMONS:Category:MG1864-Warsaw|דפוס ורשה]] (מקרא).{{הערה|ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]''' יש סריקות למהדורות נוספות של המקראות הגדולות.}} חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=#1 '''מ&quot;ג'''), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר.
#'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===כלי עזר נוספים===
חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:
#ב'''[[:commons:Category:Masoretic works|ספרות המסורה הקלאסית]]''' (במיוחד מנחת שי);
#בספר [https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n4/mode/2up '''משפטי הטעמים'''] של היידנהיים ובספרים '''[[:COMMONS:File:Dikdukei-Hateamim-1879-HB38509.pdf|דקדוקי הטעמים]]''' ו'''[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-images/page/n2/mode/2up תורת אמ&quot;ת]''' של בער;
#בספריו של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up טעמי כ&quot;א הספרים] ו[https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up טעמי אמ&quot;ת] (שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] [ניו יורק, 1970]);
#בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''');{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפניה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#בספריו ובמאמריו וברשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של הרב מרדכי ברויאר, במיוחד '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת'''{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}.
#במבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''' (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#ברשימותיו של אהרן דותן על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-BHL);
#בהערותיו של המגיה ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] על נוסח כתי&quot;ל;
#בפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לגבי הסימון של קמץ קטן השתמשנו בספרות הבאה:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855).
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב'''=

===חלוקת הפרשות===
לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים [[:w:en:Parashah|במאמר הזה]].

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. '''(כתיב בסוגריים עגולים)'''
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם &gt; מימי רגליהם) '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת איכה/ג|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#cite_note-31 כאן])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת התיקונים והשינויים==

#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים] באופן מסודר, והם גם מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (ו' חשבון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מכאן והלאה יהיו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing קובץ אקסל ב-Google Docs]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.{{הערה|קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון התנונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

===יישומים חיצוניים===

'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:
#'''[https://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]''';
#'''[https://www.sefaria.org.il/new-home אתר ספריא]'''.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.{{הערה|ראו לדוגמה את אתר [http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס הספר&quot;]. היה מאמץ נוסף ע&quot;י [http://www.cs.huji.ac.il/~elylevy/tora/index.php# אלי לוי] - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.}}

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==
{{בעבודה}}
על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר&quot;ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף גם להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע&quot;י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;, בעיקרון אין להביא כלל את ה&quot;קרי&quot; במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה&quot;קרי&quot; כן יופיע.{{הערה|ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה&quot;קרי&quot; בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב&quot;כתיב&quot;), כגון סוגריים עגולים ל&quot;כתיב&quot; ומרובעים ל&quot;קרי&quot;.}}

'''נוסח הכתיב של התורה:''' ראו בדף הנסיוני של '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''' בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=522825&amp;oldid=522823 השוואה זו] גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי&quot;ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח&quot;כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3ADovi%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=523200&amp;oldid=522825 שינוי זה] מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.{{הערה|לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.}}

כעת הדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]] מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח&quot;כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==תרגומים ופירושי המופת על המקרא==
{{בעבודה}}
ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:{{הערה|ראו בהרחבה ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/11-2012/Stern.pdf מאמרו של דוד שטרן], &quot;המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית&quot;.}}
*חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
*חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ&quot;ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש&quot;י.
*חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים ב'''[[כתר תורה (תאג')]]'''.

'''פירושי המופת למקרא:'''
*'''תורה – רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: כלפי '''המקרא''' וכלפי '''התלמוד'''. על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#בן חמש למקרא|לעיל בפרק ב]].}}
*'''נביאים – רד&quot;ק.''' פירוש הרד&quot;ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד&quot;ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
**'''נביאים ראשונים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.''' גם פירושו של הרלב&quot;ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
*'''כתובים:'''
**'''ספרי אמ&quot;ת'''
***'''תהלים – רד&quot;ק''' (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
***'''משלי – מאירי'''.
***'''איוב – '''?
**'''חמש מגילות – רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי הרלב&quot;ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ&quot;ת: פירושי הרלב&quot;ג בנ&quot;ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.}}
**'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב&quot;ג.''' פירוש הרלב&quot;ג בתוספת ה&quot;תועליוֹת&quot; שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
***'''דברי הימים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.'''

'''תרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

==המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל==
{{בעבודה}}

לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': &quot;אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת&quot; {{מקור|ברכות לג א|ברכות ל&quot;ג ע&quot;א}}. אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.{{הערה|על '''התפילה במקרא''', ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז&quot;ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות [https://sites.google.com/site/kadish67/kavvana-he באתר הזה] תחת הכותרת &quot;טקסטים נוספים&quot;). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות ל[https://www.dropbox.com/s/4zias6b2tj0nwo5/Kavvanah-1-Mekorot.pdf חלק הראשון] (עמ' 3-4, 9-10) ול[https://www.dropbox.com/s/ulhhqu3aubw0xqt/Kavvanah-2-Mekorot.pdf חלק השני] (עמ' 2-6).}} מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.{{הערה|על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים ל[https://www.dropbox.com/s/vm9fvoxnxvjv763/Kavvanah-3-Mekorot.pdf חלק השלישי] באותו פרויקט.}}

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו [[#מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)|בניקודם בלבד]]. וגם עצם העיסוק המוגבר ב'''פעולת''' המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע&quot;פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Information about this Edition/Appendices]]</text>
      <sha1>ndx338ovz0k4lahdohnbj722rk8ko0y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418675</id>
      <parentid>1418643</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T04:41:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* רשימת התיקונים והשינויים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="91488" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}


{{מרכז|{{גג|{{קו תחתי|'''נספחים'''}}}}&lt;br&gt;{{קק|[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק א|(א) מבוא כללי]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|(ב) עיצוב המקרא]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|(ג) נוסח התורה]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|(ד) נ&quot;ך שחזור]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|(ה) נ&quot;ך כתר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|(ו) נספחים]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#מידע על מהדורה זו (תקציר)|תקציר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך טכני]]}}}}


==רשימת התיקונים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים במהדורתנו באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים].{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}}

ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.{{הערה|לגבי התורה אפשר לעקוב אחרי השינויים הישנים ביותר ב&quot;גרסאות קודמות&quot; ל[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|מהדורה המקורית]], שהיתה מחולקת לפי פרשת השבוע. למידע מלא על הגירסאות הקודמות בפרויקט (בהם ניתן לצפות ב&quot;גרסאות קודמות&quot;) ראו '''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|להלן]]'''.}} אפשר גם להשתמש לשם כך ב-&quot;version history&quot; הכללי, וב-&quot;edit history&quot; לכל תא, ב'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]'''.

==רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד.'''

'''א. כתר ארם צובה''' (גם: '''כתי&quot;א''' או &quot;'''הכתר'''&quot; או &quot;'''א'''&quot;)
*'''צילומים של כתב־היד:''' יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא '''[[:COMMONS:File:1 Aleppo Codex FULL high-resolution.pdf|כאן בוויקישיתוף]]''', ולקריאה ודפדוף נוחים של אותה סריקה ראו במקורו '''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex כאן בארכיון האינטרנט]''' (כל הדפים הקיימים נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים ב'''[[:COMMONS:Category:Aleppo Codex|וויקישיתוף]]''' ובארכיון האינטרנט.{{הערה|1=בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד [https://archive.org/details/Aleppo_Codex_direct_scan כאן] (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד [https://archive.org/details/aleppo-fascimile-full כאן] ו[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_fascimile_edition כאן].}}
*'''ניווט בכתב־היד לפי פרקים:''' לניווט יעיל של כתב־היד מול פרק נבחר, ראו את [https://www.mgketer.org/ האתר המקוון] של '''מקראות גדולות הכתר'''; יש לבחור &quot;עיון&quot; ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג &gt; תנ&quot;ך ועזרים נוספים &gt; צילום כת&quot;י כתר ארם צובה.
*'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן].
*'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי עדותו של יהושע '''ק'''מחי ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין] (המבוסס על הערותיו של קמחי בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh תנ&quot;ך זה]).

'''ב. כתב־יד לנינגרד''' (גם: '''כתי&quot;ל''' או &quot;'''ל'''&quot;, Leningrad B 19a)
*'''צילומים של כתב־היד:''' צילומים של כתי&quot;ל (להורדה) נמצאים בארכיון האינטרנט '''[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images כאן]''' בצבע מלא (אבל בלי הכריכה ודפי המסורה), [https://archive.org/details/Leningrad_Codex כאן] ו[https://archive.org/details/leningrad-codex-full כאן] וב[[:COMMONS:Category:Codex Leningradensis|וויקישיתוף]] בשחור לבן (כולל הכריכה ודפי המסורה).
*'''השוואת הקלדה דיגיטלית לצילום כתב־היד:''' [https://tanach.us/ אתר וסטמינטר], גירסה מעודכנת באתר [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.

===כתבי־יד נוספים (טברנים ותימנים)===
צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):{{הערה|ע&quot;פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (פרק נ&quot;ו, עמ' 357-375).}}
#'''[https://archive.org/details/439-damascus-pentateuch-torah-masoretic-manuscript-10th-century/mode/1up כתי&quot;ש]''' (תורה): כתב־יד ששון 507.{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''כתי&quot;ל1''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י שמואל בן יעקב, שהיה הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.{{הערה|הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה; ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי&quot;ל. בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו, וגם אין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם לפי עדותו של ברויאר.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000062829/NLI כתי&quot;ל2]''' (תורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע&quot;י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה {{NLI|000062829}}.{{הערה|חשוב לשים לב: כתב־יד זה מכונה '''ל{{כתב עילי|1}}''' אצל ייבין (נו.16 עמ' 366-367).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah כתי&quot;ב]''' (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.{{הערה|לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|בפרק השלישי של המבוא]]. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי&quot;ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה &quot;א&quot;) וברשימותיו של ברויאר.}}
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר '''וושינגטון די. סי.''', בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019).{{הערה|לא השתמשנו בכתב־היד הזה בפועל בהכנת המהדורה, כי צילומו עדיין לא היה אז נגיש. אך בכוונתנו להעשיר דרכו את תיעוד הנוסח בתורה לגבי הניקוד והטעמים והגעיות במקומות אחדים שקשים להכרעה. כתב־היד בהיר, והוא נשמר היטב ברובו (מקומות אחדים כגון בסוף התורה הושלמו בכתב־יד אחר שגם הוא קדום וקרוב למסורת טבריה). אם כן יש בו עדות נוספת לרוב התורה החסרה בכתר ארם צובה.}}
#'''[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|כתי&quot;ק]]''' (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
#'''כתי&quot;ת''' (כתובים): Cambridge Add. 1753 (&quot;'''ק{{כתב תחתי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר; &quot;ת&quot;=&quot;תימני&quot;).{{הערה|1=כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע&quot;י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים הביבליוגרפיים שלו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000139700/NLI כאן].}}
#'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כתי&quot;ב1]]''' (כתובים): הספרייה הבריטית Or 2375 (&quot;'''ב{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ברויאר).{{הערה|כתב־יד זה הוא הכרך השלישי והאחרון מבין שלושה כרכים המכילים מקרא ותרגום ותפסיר לכל ספרי הנביאים והכתובים לפי המסורת התימנית. מדובר על יצירת מופת. למידע מלא על היצירה כולה ראו '''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כאן]]'''.}}
#'''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כתי&quot;ש1]]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר).{{הערה|1=צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}

ראו גם [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9879 כתב־יד גסטר הראשונה] (מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879; [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 והשנייה] (מצרים, מאות ה-11 או ה-12), הספריה הבריטית Or 9880.

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001)
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;א:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס)
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח)

===דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===
במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
#'''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו). בדרך כלל לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים שבאו בעקבותיו (ראו #2). לסריקה מלאה ראו בארכיון האינטרנט: [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_1/mode/2up כרך א (תורה)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_2/mode/2up כרך ב (נביאים ראשונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_3/mode/2up כרך ג (נביאים אחרונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_4/mode/2up כרך ד (כתובים)].{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראן '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725628/NLI כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
#'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; חלקם נדפסו מחדש אח&quot;כ במהדורות צילום רבות. ביניהן: מהדורותיהם של היידנהיים (תורה),{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001277723/NLI חומש מאור עיניים]''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' מאת היידנהיים לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323914/NLI חומש עין הסופר]''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002478873/NLI חומש מודע לבינה]''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' מאת היידנהיים); (ד) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001875998/NLI ספר תורת משה]''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). התורה של היידנהיים נדפסה שוב לאחר מותו ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} ליסער-ז'אקט (מקרא),{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (עברית ואנגלית), '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up בדמבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. במבוא לחומש (כרך בראשית, vi) כתב ליסער שעשה הגהה נוספת על גבי חומש היידנהיים; תוכן העמודים בחומש של ליסער מקביל ל'''חומש עין הסופר''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ו'''[https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/n9/mode/2up כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} לטריס (מקרא),{{הערה|[[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] הוציא לאור שתי מהדורות מקרא: הראשונה בשנת 1852, בה יש שני טורים בעמוד והאותיות יחסית קטנות; והשנייה בשנת 1866, בה יש טור אחד בלבד בעמוד והאותיות בהירות ומפוארות. שתי המהדורות יצאו לאור בהמשך בדפוסים חוזרים ע&quot;י המו&quot;ל המקורי ובדפוסי צילום רבים על ידי מדפיסים אחרים, אך המהדורה השנייה היפהפייה זכתה לתפוצה אדירה. סריקה טובה של המהדורה הראשונה נמצאת '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' (1927), וסריקה מצוינת למהדורה השנייה נמצאת '''[https://archive.org/details/b30094264/page/n1393/mode/2up כאן]''' (1882). לסריקות של הדפסות רבות, חלקם עם תרגומים, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''.}} במברגר-הילדסהיימר-להמן (מקרא),{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. לסריקה באיכות טובה ראו '''[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up כאן]'''.}} בער (בראשית ונ&quot;ך),{{הערה|1=[https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], [https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מלכים], [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}, גינצבורג (מקרא),{{הערה|1=[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins מהדורה ראשונה] (1894), ומהדורה שנייה בארבעה כרכים: [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים. הגרסה הסופית הזאת של מהדורת גינצבורג, משנת 1926 בארבעה כרכים, כבר נכנס לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, אך עדיין אין סריקה נגישה ממנה באינטרנט. לגבי מהדורת גינצבורג יש לציין את '''תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג. וראו גם את [https://archive.org/details/introductiontoma00gins/page/n3/mode/2up המבוא הגדול] של גינצבורג למהדורת המקרא ([https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס חוזר בשנת 1966] עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]]) ואת [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המהדורה הגדולה של המסורה] בעריכתו.}} ומקראות גדולות [[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|דפוס נעטטער]] (תורה) ו[[:COMMONS:Category:MG1864-Warsaw|דפוס ורשה]] (מקרא).{{הערה|ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]''' יש סריקות למהדורות נוספות של המקראות הגדולות.}} חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=#1 '''מ&quot;ג'''), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר.
#'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===כלי עזר נוספים===
חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:
#ב'''[[:commons:Category:Masoretic works|ספרות המסורה הקלאסית]]''' (במיוחד מנחת שי);
#בספר [https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n4/mode/2up '''משפטי הטעמים'''] של היידנהיים ובספרים '''[[:COMMONS:File:Dikdukei-Hateamim-1879-HB38509.pdf|דקדוקי הטעמים]]''' ו'''[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-images/page/n2/mode/2up תורת אמ&quot;ת]''' של בער;
#בספריו של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up טעמי כ&quot;א הספרים] ו[https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up טעמי אמ&quot;ת] (שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] [ניו יורק, 1970]);
#בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''');{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפניה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#בספריו ובמאמריו וברשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של הרב מרדכי ברויאר, במיוחד '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת'''{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}.
#במבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''' (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#ברשימותיו של אהרן דותן על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-BHL);
#בהערותיו של המגיה ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] על נוסח כתי&quot;ל;
#בפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לגבי הסימון של קמץ קטן השתמשנו בספרות הבאה:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855).
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב'''=

===חלוקת הפרשות===
לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים [[:w:en:Parashah|במאמר הזה]].

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. '''(כתיב בסוגריים עגולים)'''
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם &gt; מימי רגליהם) '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת איכה/ג|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#cite_note-31 כאן])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מכאן והלאה יהיו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing קובץ אקסל ב-Google Docs]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.{{הערה|קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון התנונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

===יישומים חיצוניים===

'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:
#'''[https://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]''';
#'''[https://www.sefaria.org.il/new-home אתר ספריא]'''.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.{{הערה|ראו לדוגמה את אתר [http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס הספר&quot;]. היה מאמץ נוסף ע&quot;י [http://www.cs.huji.ac.il/~elylevy/tora/index.php# אלי לוי] - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.}}

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==
{{בעבודה}}
על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר&quot;ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף גם להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע&quot;י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;, בעיקרון אין להביא כלל את ה&quot;קרי&quot; במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה&quot;קרי&quot; כן יופיע.{{הערה|ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה&quot;קרי&quot; בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב&quot;כתיב&quot;), כגון סוגריים עגולים ל&quot;כתיב&quot; ומרובעים ל&quot;קרי&quot;.}}

'''נוסח הכתיב של התורה:''' ראו בדף הנסיוני של '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''' בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=522825&amp;oldid=522823 השוואה זו] גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי&quot;ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח&quot;כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3ADovi%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=523200&amp;oldid=522825 שינוי זה] מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.{{הערה|לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.}}

כעת הדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]] מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח&quot;כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==תרגומים ופירושי המופת על המקרא==
{{בעבודה}}
ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:{{הערה|ראו בהרחבה ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/11-2012/Stern.pdf מאמרו של דוד שטרן], &quot;המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית&quot;.}}
*חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
*חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ&quot;ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש&quot;י.
*חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים ב'''[[כתר תורה (תאג')]]'''.

'''פירושי המופת למקרא:'''
*'''תורה – רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: כלפי '''המקרא''' וכלפי '''התלמוד'''. על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#בן חמש למקרא|לעיל בפרק ב]].}}
*'''נביאים – רד&quot;ק.''' פירוש הרד&quot;ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד&quot;ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
**'''נביאים ראשונים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.''' גם פירושו של הרלב&quot;ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
*'''כתובים:'''
**'''ספרי אמ&quot;ת'''
***'''תהלים – רד&quot;ק''' (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
***'''משלי – מאירי'''.
***'''איוב – '''?
**'''חמש מגילות – רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי הרלב&quot;ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ&quot;ת: פירושי הרלב&quot;ג בנ&quot;ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.}}
**'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב&quot;ג.''' פירוש הרלב&quot;ג בתוספת ה&quot;תועליוֹת&quot; שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
***'''דברי הימים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.'''

'''תרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

==המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל==
{{בעבודה}}

לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': &quot;אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת&quot; {{מקור|ברכות לג א|ברכות ל&quot;ג ע&quot;א}}. אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.{{הערה|על '''התפילה במקרא''', ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז&quot;ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות [https://sites.google.com/site/kadish67/kavvana-he באתר הזה] תחת הכותרת &quot;טקסטים נוספים&quot;). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות ל[https://www.dropbox.com/s/4zias6b2tj0nwo5/Kavvanah-1-Mekorot.pdf חלק הראשון] (עמ' 3-4, 9-10) ול[https://www.dropbox.com/s/ulhhqu3aubw0xqt/Kavvanah-2-Mekorot.pdf חלק השני] (עמ' 2-6).}} מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.{{הערה|על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים ל[https://www.dropbox.com/s/vm9fvoxnxvjv763/Kavvanah-3-Mekorot.pdf חלק השלישי] באותו פרויקט.}}

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו [[#מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)|בניקודם בלבד]]. וגם עצם העיסוק המוגבר ב'''פעולת''' המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע&quot;פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Information about this Edition/Appendices]]</text>
      <sha1>71tb26vw7dc0xtdbzwwd75xi8i1zrbb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418676</id>
      <parentid>1418675</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T04:44:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* רשימת התיקונים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92496" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}


{{מרכז|{{גג|{{קו תחתי|'''נספחים'''}}}}&lt;br&gt;{{קק|[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק א|(א) מבוא כללי]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|(ב) עיצוב המקרא]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|(ג) נוסח התורה]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|(ד) נ&quot;ך שחזור]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|(ה) נ&quot;ך כתר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|(ו) נספחים]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#מידע על מהדורה זו (תקציר)|תקציר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך טכני]]}}}}


==רשימת התיקונים והשינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים].{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}}

ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.{{הערה|לגבי התורה אפשר לעקוב אחרי השינויים הישנים ביותר ב&quot;גרסאות קודמות&quot; ל[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|מהדורה המקורית]], שהיתה מחולקת לפי פרשת השבוע. למידע מלא על הגירסאות הקודמות בפרויקט (בהם ניתן לצפות ב&quot;גרסאות קודמות&quot;) ראו '''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|להלן]]'''.}} אפשר גם להשתמש לשם כך ב-&quot;version history&quot; הכללי, וב-&quot;edit history&quot; לכל תא, ב'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]'''.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים] באופן מסודר, והם גם מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (ו' חשבון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד.'''

'''א. כתר ארם צובה''' (גם: '''כתי&quot;א''' או &quot;'''הכתר'''&quot; או &quot;'''א'''&quot;)
*'''צילומים של כתב־היד:''' יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא '''[[:COMMONS:File:1 Aleppo Codex FULL high-resolution.pdf|כאן בוויקישיתוף]]''', ולקריאה ודפדוף נוחים של אותה סריקה ראו במקורו '''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex כאן בארכיון האינטרנט]''' (כל הדפים הקיימים נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים ב'''[[:COMMONS:Category:Aleppo Codex|וויקישיתוף]]''' ובארכיון האינטרנט.{{הערה|1=בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד [https://archive.org/details/Aleppo_Codex_direct_scan כאן] (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד [https://archive.org/details/aleppo-fascimile-full כאן] ו[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_fascimile_edition כאן].}}
*'''ניווט בכתב־היד לפי פרקים:''' לניווט יעיל של כתב־היד מול פרק נבחר, ראו את [https://www.mgketer.org/ האתר המקוון] של '''מקראות גדולות הכתר'''; יש לבחור &quot;עיון&quot; ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג &gt; תנ&quot;ך ועזרים נוספים &gt; צילום כת&quot;י כתר ארם צובה.
*'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן].
*'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי עדותו של יהושע '''ק'''מחי ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין] (המבוסס על הערותיו של קמחי בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh תנ&quot;ך זה]).

'''ב. כתב־יד לנינגרד''' (גם: '''כתי&quot;ל''' או &quot;'''ל'''&quot;, Leningrad B 19a)
*'''צילומים של כתב־היד:''' צילומים של כתי&quot;ל (להורדה) נמצאים בארכיון האינטרנט '''[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images כאן]''' בצבע מלא (אבל בלי הכריכה ודפי המסורה), [https://archive.org/details/Leningrad_Codex כאן] ו[https://archive.org/details/leningrad-codex-full כאן] וב[[:COMMONS:Category:Codex Leningradensis|וויקישיתוף]] בשחור לבן (כולל הכריכה ודפי המסורה).
*'''השוואת הקלדה דיגיטלית לצילום כתב־היד:''' [https://tanach.us/ אתר וסטמינטר], גירסה מעודכנת באתר [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.

===כתבי־יד נוספים (טברנים ותימנים)===
צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):{{הערה|ע&quot;פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (פרק נ&quot;ו, עמ' 357-375).}}
#'''[https://archive.org/details/439-damascus-pentateuch-torah-masoretic-manuscript-10th-century/mode/1up כתי&quot;ש]''' (תורה): כתב־יד ששון 507.{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''כתי&quot;ל1''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י שמואל בן יעקב, שהיה הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.{{הערה|הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה; ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי&quot;ל. בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו, וגם אין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם לפי עדותו של ברויאר.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000062829/NLI כתי&quot;ל2]''' (תורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע&quot;י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה {{NLI|000062829}}.{{הערה|חשוב לשים לב: כתב־יד זה מכונה '''ל{{כתב עילי|1}}''' אצל ייבין (נו.16 עמ' 366-367).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah כתי&quot;ב]''' (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.{{הערה|לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|בפרק השלישי של המבוא]]. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי&quot;ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה &quot;א&quot;) וברשימותיו של ברויאר.}}
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר '''וושינגטון די. סי.''', בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019).{{הערה|לא השתמשנו בכתב־היד הזה בפועל בהכנת המהדורה, כי צילומו עדיין לא היה אז נגיש. אך בכוונתנו להעשיר דרכו את תיעוד הנוסח בתורה לגבי הניקוד והטעמים והגעיות במקומות אחדים שקשים להכרעה. כתב־היד בהיר, והוא נשמר היטב ברובו (מקומות אחדים כגון בסוף התורה הושלמו בכתב־יד אחר שגם הוא קדום וקרוב למסורת טבריה). אם כן יש בו עדות נוספת לרוב התורה החסרה בכתר ארם צובה.}}
#'''[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|כתי&quot;ק]]''' (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
#'''כתי&quot;ת''' (כתובים): Cambridge Add. 1753 (&quot;'''ק{{כתב תחתי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר; &quot;ת&quot;=&quot;תימני&quot;).{{הערה|1=כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע&quot;י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים הביבליוגרפיים שלו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000139700/NLI כאן].}}
#'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כתי&quot;ב1]]''' (כתובים): הספרייה הבריטית Or 2375 (&quot;'''ב{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ברויאר).{{הערה|כתב־יד זה הוא הכרך השלישי והאחרון מבין שלושה כרכים המכילים מקרא ותרגום ותפסיר לכל ספרי הנביאים והכתובים לפי המסורת התימנית. מדובר על יצירת מופת. למידע מלא על היצירה כולה ראו '''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כאן]]'''.}}
#'''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כתי&quot;ש1]]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר).{{הערה|1=צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}

ראו גם [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9879 כתב־יד גסטר הראשונה] (מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879; [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 והשנייה] (מצרים, מאות ה-11 או ה-12), הספריה הבריטית Or 9880.

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001)
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;א:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס)
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח)

===דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===
במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
#'''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו). בדרך כלל לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים שבאו בעקבותיו (ראו #2). לסריקה מלאה ראו בארכיון האינטרנט: [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_1/mode/2up כרך א (תורה)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_2/mode/2up כרך ב (נביאים ראשונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_3/mode/2up כרך ג (נביאים אחרונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_4/mode/2up כרך ד (כתובים)].{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראן '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725628/NLI כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
#'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; חלקם נדפסו מחדש אח&quot;כ במהדורות צילום רבות. ביניהן: מהדורותיהם של היידנהיים (תורה),{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001277723/NLI חומש מאור עיניים]''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' מאת היידנהיים לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323914/NLI חומש עין הסופר]''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002478873/NLI חומש מודע לבינה]''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' מאת היידנהיים); (ד) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001875998/NLI ספר תורת משה]''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). התורה של היידנהיים נדפסה שוב לאחר מותו ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} ליסער-ז'אקט (מקרא),{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (עברית ואנגלית), '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up בדמבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. במבוא לחומש (כרך בראשית, vi) כתב ליסער שעשה הגהה נוספת על גבי חומש היידנהיים; תוכן העמודים בחומש של ליסער מקביל ל'''חומש עין הסופר''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ו'''[https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/n9/mode/2up כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} לטריס (מקרא),{{הערה|[[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] הוציא לאור שתי מהדורות מקרא: הראשונה בשנת 1852, בה יש שני טורים בעמוד והאותיות יחסית קטנות; והשנייה בשנת 1866, בה יש טור אחד בלבד בעמוד והאותיות בהירות ומפוארות. שתי המהדורות יצאו לאור בהמשך בדפוסים חוזרים ע&quot;י המו&quot;ל המקורי ובדפוסי צילום רבים על ידי מדפיסים אחרים, אך המהדורה השנייה היפהפייה זכתה לתפוצה אדירה. סריקה טובה של המהדורה הראשונה נמצאת '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' (1927), וסריקה מצוינת למהדורה השנייה נמצאת '''[https://archive.org/details/b30094264/page/n1393/mode/2up כאן]''' (1882). לסריקות של הדפסות רבות, חלקם עם תרגומים, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''.}} במברגר-הילדסהיימר-להמן (מקרא),{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. לסריקה באיכות טובה ראו '''[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up כאן]'''.}} בער (בראשית ונ&quot;ך),{{הערה|1=[https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], [https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מלכים], [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}, גינצבורג (מקרא),{{הערה|1=[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins מהדורה ראשונה] (1894), ומהדורה שנייה בארבעה כרכים: [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים. הגרסה הסופית הזאת של מהדורת גינצבורג, משנת 1926 בארבעה כרכים, כבר נכנס לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, אך עדיין אין סריקה נגישה ממנה באינטרנט. לגבי מהדורת גינצבורג יש לציין את '''תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג. וראו גם את [https://archive.org/details/introductiontoma00gins/page/n3/mode/2up המבוא הגדול] של גינצבורג למהדורת המקרא ([https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס חוזר בשנת 1966] עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]]) ואת [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המהדורה הגדולה של המסורה] בעריכתו.}} ומקראות גדולות [[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|דפוס נעטטער]] (תורה) ו[[:COMMONS:Category:MG1864-Warsaw|דפוס ורשה]] (מקרא).{{הערה|ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]''' יש סריקות למהדורות נוספות של המקראות הגדולות.}} חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=#1 '''מ&quot;ג'''), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר.
#'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===כלי עזר נוספים===
חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:
#ב'''[[:commons:Category:Masoretic works|ספרות המסורה הקלאסית]]''' (במיוחד מנחת שי);
#בספר [https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n4/mode/2up '''משפטי הטעמים'''] של היידנהיים ובספרים '''[[:COMMONS:File:Dikdukei-Hateamim-1879-HB38509.pdf|דקדוקי הטעמים]]''' ו'''[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-images/page/n2/mode/2up תורת אמ&quot;ת]''' של בער;
#בספריו של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up טעמי כ&quot;א הספרים] ו[https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up טעמי אמ&quot;ת] (שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] [ניו יורק, 1970]);
#בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''');{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפניה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#בספריו ובמאמריו וברשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של הרב מרדכי ברויאר, במיוחד '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת'''{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}.
#במבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''' (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#ברשימותיו של אהרן דותן על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-BHL);
#בהערותיו של המגיה ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] על נוסח כתי&quot;ל;
#בפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לגבי הסימון של קמץ קטן השתמשנו בספרות הבאה:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855).
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב'''=

===חלוקת הפרשות===
לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים [[:w:en:Parashah|במאמר הזה]].

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. '''(כתיב בסוגריים עגולים)'''
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם &gt; מימי רגליהם) '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת איכה/ג|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#cite_note-31 כאן])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מכאן והלאה יהיו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing קובץ אקסל ב-Google Docs]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.{{הערה|קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון התנונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

===יישומים חיצוניים===

'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:
#'''[https://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]''';
#'''[https://www.sefaria.org.il/new-home אתר ספריא]'''.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.{{הערה|ראו לדוגמה את אתר [http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס הספר&quot;]. היה מאמץ נוסף ע&quot;י [http://www.cs.huji.ac.il/~elylevy/tora/index.php# אלי לוי] - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.}}

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==
{{בעבודה}}
על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר&quot;ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף גם להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע&quot;י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;, בעיקרון אין להביא כלל את ה&quot;קרי&quot; במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה&quot;קרי&quot; כן יופיע.{{הערה|ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה&quot;קרי&quot; בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב&quot;כתיב&quot;), כגון סוגריים עגולים ל&quot;כתיב&quot; ומרובעים ל&quot;קרי&quot;.}}

'''נוסח הכתיב של התורה:''' ראו בדף הנסיוני של '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''' בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=522825&amp;oldid=522823 השוואה זו] גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי&quot;ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח&quot;כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3ADovi%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=523200&amp;oldid=522825 שינוי זה] מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.{{הערה|לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.}}

כעת הדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]] מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח&quot;כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==תרגומים ופירושי המופת על המקרא==
{{בעבודה}}
ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:{{הערה|ראו בהרחבה ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/11-2012/Stern.pdf מאמרו של דוד שטרן], &quot;המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית&quot;.}}
*חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
*חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ&quot;ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש&quot;י.
*חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים ב'''[[כתר תורה (תאג')]]'''.

'''פירושי המופת למקרא:'''
*'''תורה – רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: כלפי '''המקרא''' וכלפי '''התלמוד'''. על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#בן חמש למקרא|לעיל בפרק ב]].}}
*'''נביאים – רד&quot;ק.''' פירוש הרד&quot;ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד&quot;ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
**'''נביאים ראשונים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.''' גם פירושו של הרלב&quot;ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
*'''כתובים:'''
**'''ספרי אמ&quot;ת'''
***'''תהלים – רד&quot;ק''' (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
***'''משלי – מאירי'''.
***'''איוב – '''?
**'''חמש מגילות – רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי הרלב&quot;ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ&quot;ת: פירושי הרלב&quot;ג בנ&quot;ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.}}
**'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב&quot;ג.''' פירוש הרלב&quot;ג בתוספת ה&quot;תועליוֹת&quot; שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
***'''דברי הימים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.'''

'''תרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

==המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל==
{{בעבודה}}

לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': &quot;אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת&quot; {{מקור|ברכות לג א|ברכות ל&quot;ג ע&quot;א}}. אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.{{הערה|על '''התפילה במקרא''', ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז&quot;ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות [https://sites.google.com/site/kadish67/kavvana-he באתר הזה] תחת הכותרת &quot;טקסטים נוספים&quot;). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות ל[https://www.dropbox.com/s/4zias6b2tj0nwo5/Kavvanah-1-Mekorot.pdf חלק הראשון] (עמ' 3-4, 9-10) ול[https://www.dropbox.com/s/ulhhqu3aubw0xqt/Kavvanah-2-Mekorot.pdf חלק השני] (עמ' 2-6).}} מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.{{הערה|על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים ל[https://www.dropbox.com/s/vm9fvoxnxvjv763/Kavvanah-3-Mekorot.pdf חלק השלישי] באותו פרויקט.}}

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו [[#מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)|בניקודם בלבד]]. וגם עצם העיסוק המוגבר ב'''פעולת''' המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע&quot;פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Information about this Edition/Appendices]]</text>
      <sha1>fnr76g5nmsmfkoqo6om2rv0yqav7uye</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418677</id>
      <parentid>1418676</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T04:47:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* רשימת התיקונים והשינויים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92509" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}


{{מרכז|{{גג|{{קו תחתי|'''נספחים'''}}}}&lt;br&gt;{{קק|[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק א|(א) מבוא כללי]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|(ב) עיצוב המקרא]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|(ג) נוסח התורה]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|(ד) נ&quot;ך שחזור]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|(ה) נ&quot;ך כתר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|(ו) נספחים]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#מידע על מהדורה זו (תקציר)|תקציר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך טכני]]}}}}


==רשימת התיקונים והשינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים].{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}}

ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.{{הערה|לגבי התורה אפשר לעקוב אחרי השינויים הישנים ביותר ב&quot;גרסאות קודמות&quot; ל[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|מהדורה המקורית]], שהיתה מחולקת לפי פרשת השבוע. למידע מלא על הגירסאות הקודמות בפרויקט (בהם ניתן לצפות ב&quot;גרסאות קודמות&quot;) ראו '''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|להלן]]'''.}} אפשר גם להשתמש לשם כך ב-&quot;version history&quot; הכללי, וב-&quot;edit history&quot; לכל תא, ב'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]'''.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים] באופן מסודר, והם גם מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (ו' חשבון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד.'''

'''א. כתר ארם צובה''' (גם: '''כתי&quot;א''' או &quot;'''הכתר'''&quot; או &quot;'''א'''&quot;)
*'''צילומים של כתב־היד:''' יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא '''[[:COMMONS:File:1 Aleppo Codex FULL high-resolution.pdf|כאן בוויקישיתוף]]''', ולקריאה ודפדוף נוחים של אותה סריקה ראו במקורו '''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex כאן בארכיון האינטרנט]''' (כל הדפים הקיימים נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים ב'''[[:COMMONS:Category:Aleppo Codex|וויקישיתוף]]''' ובארכיון האינטרנט.{{הערה|1=בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד [https://archive.org/details/Aleppo_Codex_direct_scan כאן] (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד [https://archive.org/details/aleppo-fascimile-full כאן] ו[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_fascimile_edition כאן].}}
*'''ניווט בכתב־היד לפי פרקים:''' לניווט יעיל של כתב־היד מול פרק נבחר, ראו את [https://www.mgketer.org/ האתר המקוון] של '''מקראות גדולות הכתר'''; יש לבחור &quot;עיון&quot; ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג &gt; תנ&quot;ך ועזרים נוספים &gt; צילום כת&quot;י כתר ארם צובה.
*'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן].
*'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי עדותו של יהושע '''ק'''מחי ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין] (המבוסס על הערותיו של קמחי בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh תנ&quot;ך זה]).

'''ב. כתב־יד לנינגרד''' (גם: '''כתי&quot;ל''' או &quot;'''ל'''&quot;, Leningrad B 19a)
*'''צילומים של כתב־היד:''' צילומים של כתי&quot;ל (להורדה) נמצאים בארכיון האינטרנט '''[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images כאן]''' בצבע מלא (אבל בלי הכריכה ודפי המסורה), [https://archive.org/details/Leningrad_Codex כאן] ו[https://archive.org/details/leningrad-codex-full כאן] וב[[:COMMONS:Category:Codex Leningradensis|וויקישיתוף]] בשחור לבן (כולל הכריכה ודפי המסורה).
*'''השוואת הקלדה דיגיטלית לצילום כתב־היד:''' [https://tanach.us/ אתר וסטמינטר], גירסה מעודכנת באתר [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.

===כתבי־יד נוספים (טברנים ותימנים)===
צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):{{הערה|ע&quot;פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (פרק נ&quot;ו, עמ' 357-375).}}
#'''[https://archive.org/details/439-damascus-pentateuch-torah-masoretic-manuscript-10th-century/mode/1up כתי&quot;ש]''' (תורה): כתב־יד ששון 507.{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''כתי&quot;ל1''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י שמואל בן יעקב, שהיה הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.{{הערה|הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה; ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי&quot;ל. בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו, וגם אין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם לפי עדותו של ברויאר.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000062829/NLI כתי&quot;ל2]''' (תורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע&quot;י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה {{NLI|000062829}}.{{הערה|חשוב לשים לב: כתב־יד זה מכונה '''ל{{כתב עילי|1}}''' אצל ייבין (נו.16 עמ' 366-367).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah כתי&quot;ב]''' (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.{{הערה|לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|בפרק השלישי של המבוא]]. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי&quot;ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה &quot;א&quot;) וברשימותיו של ברויאר.}}
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר '''וושינגטון די. סי.''', בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019).{{הערה|לא השתמשנו בכתב־היד הזה בפועל בהכנת המהדורה, כי צילומו עדיין לא היה אז נגיש. אך בכוונתנו להעשיר דרכו את תיעוד הנוסח בתורה לגבי הניקוד והטעמים והגעיות במקומות אחדים שקשים להכרעה. כתב־היד בהיר, והוא נשמר היטב ברובו (מקומות אחדים כגון בסוף התורה הושלמו בכתב־יד אחר שגם הוא קדום וקרוב למסורת טבריה). אם כן יש בו עדות נוספת לרוב התורה החסרה בכתר ארם צובה.}}
#'''[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|כתי&quot;ק]]''' (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
#'''כתי&quot;ת''' (כתובים): Cambridge Add. 1753 (&quot;'''ק{{כתב תחתי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר; &quot;ת&quot;=&quot;תימני&quot;).{{הערה|1=כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע&quot;י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים הביבליוגרפיים שלו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000139700/NLI כאן].}}
#'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כתי&quot;ב1]]''' (כתובים): הספרייה הבריטית Or 2375 (&quot;'''ב{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ברויאר).{{הערה|כתב־יד זה הוא הכרך השלישי והאחרון מבין שלושה כרכים המכילים מקרא ותרגום ותפסיר לכל ספרי הנביאים והכתובים לפי המסורת התימנית. מדובר על יצירת מופת. למידע מלא על היצירה כולה ראו '''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כאן]]'''.}}
#'''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כתי&quot;ש1]]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר).{{הערה|1=צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}

ראו גם [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9879 כתב־יד גסטר הראשונה] (מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879; [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 והשנייה] (מצרים, מאות ה-11 או ה-12), הספריה הבריטית Or 9880.

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001)
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;א:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס)
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח)

===דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===
במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
#'''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו). בדרך כלל לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים שבאו בעקבותיו (ראו #2). לסריקה מלאה ראו בארכיון האינטרנט: [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_1/mode/2up כרך א (תורה)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_2/mode/2up כרך ב (נביאים ראשונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_3/mode/2up כרך ג (נביאים אחרונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_4/mode/2up כרך ד (כתובים)].{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראן '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725628/NLI כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
#'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; חלקם נדפסו מחדש אח&quot;כ במהדורות צילום רבות. ביניהן: מהדורותיהם של היידנהיים (תורה),{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001277723/NLI חומש מאור עיניים]''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' מאת היידנהיים לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323914/NLI חומש עין הסופר]''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002478873/NLI חומש מודע לבינה]''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' מאת היידנהיים); (ד) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001875998/NLI ספר תורת משה]''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). התורה של היידנהיים נדפסה שוב לאחר מותו ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} ליסער-ז'אקט (מקרא),{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (עברית ואנגלית), '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up בדמבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. במבוא לחומש (כרך בראשית, vi) כתב ליסער שעשה הגהה נוספת על גבי חומש היידנהיים; תוכן העמודים בחומש של ליסער מקביל ל'''חומש עין הסופר''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ו'''[https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/n9/mode/2up כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} לטריס (מקרא),{{הערה|[[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] הוציא לאור שתי מהדורות מקרא: הראשונה בשנת 1852, בה יש שני טורים בעמוד והאותיות יחסית קטנות; והשנייה בשנת 1866, בה יש טור אחד בלבד בעמוד והאותיות בהירות ומפוארות. שתי המהדורות יצאו לאור בהמשך בדפוסים חוזרים ע&quot;י המו&quot;ל המקורי ובדפוסי צילום רבים על ידי מדפיסים אחרים, אך המהדורה השנייה היפהפייה זכתה לתפוצה אדירה. סריקה טובה של המהדורה הראשונה נמצאת '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' (1927), וסריקה מצוינת למהדורה השנייה נמצאת '''[https://archive.org/details/b30094264/page/n1393/mode/2up כאן]''' (1882). לסריקות של הדפסות רבות, חלקם עם תרגומים, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''.}} במברגר-הילדסהיימר-להמן (מקרא),{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. לסריקה באיכות טובה ראו '''[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up כאן]'''.}} בער (בראשית ונ&quot;ך),{{הערה|1=[https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], [https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מלכים], [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}, גינצבורג (מקרא),{{הערה|1=[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins מהדורה ראשונה] (1894), ומהדורה שנייה בארבעה כרכים: [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים. הגרסה הסופית הזאת של מהדורת גינצבורג, משנת 1926 בארבעה כרכים, כבר נכנס לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, אך עדיין אין סריקה נגישה ממנה באינטרנט. לגבי מהדורת גינצבורג יש לציין את '''תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג. וראו גם את [https://archive.org/details/introductiontoma00gins/page/n3/mode/2up המבוא הגדול] של גינצבורג למהדורת המקרא ([https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס חוזר בשנת 1966] עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]]) ואת [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המהדורה הגדולה של המסורה] בעריכתו.}} ומקראות גדולות [[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|דפוס נעטטער]] (תורה) ו[[:COMMONS:Category:MG1864-Warsaw|דפוס ורשה]] (מקרא).{{הערה|ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]''' יש סריקות למהדורות נוספות של המקראות הגדולות.}} חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=#1 '''מ&quot;ג'''), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר.
#'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===כלי עזר נוספים===
חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:
#ב'''[[:commons:Category:Masoretic works|ספרות המסורה הקלאסית]]''' (במיוחד מנחת שי);
#בספר [https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n4/mode/2up '''משפטי הטעמים'''] של היידנהיים ובספרים '''[[:COMMONS:File:Dikdukei-Hateamim-1879-HB38509.pdf|דקדוקי הטעמים]]''' ו'''[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-images/page/n2/mode/2up תורת אמ&quot;ת]''' של בער;
#בספריו של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up טעמי כ&quot;א הספרים] ו[https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up טעמי אמ&quot;ת] (שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] [ניו יורק, 1970]);
#בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''');{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפניה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#בספריו ובמאמריו וברשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של הרב מרדכי ברויאר, במיוחד '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת'''{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}.
#במבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''' (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#ברשימותיו של אהרן דותן על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-BHL);
#בהערותיו של המגיה ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] על נוסח כתי&quot;ל;
#בפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לגבי הסימון של קמץ קטן השתמשנו בספרות הבאה:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855).
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב'''=

===חלוקת הפרשות===
לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים [[:w:en:Parashah|במאמר הזה]].

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. '''(כתיב בסוגריים עגולים)'''
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם &gt; מימי רגליהם) '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת איכה/ג|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#cite_note-31 כאן])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מכאן והלאה יהיו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing קובץ אקסל ב-Google Docs]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.{{הערה|קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון התנונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

===יישומים חיצוניים===

'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:
#'''[https://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]''';
#'''[https://www.sefaria.org.il/new-home אתר ספריא]'''.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.{{הערה|ראו לדוגמה את אתר [http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס הספר&quot;]. היה מאמץ נוסף ע&quot;י [http://www.cs.huji.ac.il/~elylevy/tora/index.php# אלי לוי] - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.}}

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==
{{בעבודה}}
על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר&quot;ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף גם להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע&quot;י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;, בעיקרון אין להביא כלל את ה&quot;קרי&quot; במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה&quot;קרי&quot; כן יופיע.{{הערה|ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה&quot;קרי&quot; בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב&quot;כתיב&quot;), כגון סוגריים עגולים ל&quot;כתיב&quot; ומרובעים ל&quot;קרי&quot;.}}

'''נוסח הכתיב של התורה:''' ראו בדף הנסיוני של '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''' בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=522825&amp;oldid=522823 השוואה זו] גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי&quot;ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח&quot;כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3ADovi%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=523200&amp;oldid=522825 שינוי זה] מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.{{הערה|לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.}}

כעת הדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]] מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח&quot;כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==תרגומים ופירושי המופת על המקרא==
{{בעבודה}}
ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:{{הערה|ראו בהרחבה ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/11-2012/Stern.pdf מאמרו של דוד שטרן], &quot;המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית&quot;.}}
*חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
*חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ&quot;ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש&quot;י.
*חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים ב'''[[כתר תורה (תאג')]]'''.

'''פירושי המופת למקרא:'''
*'''תורה – רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: כלפי '''המקרא''' וכלפי '''התלמוד'''. על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#בן חמש למקרא|לעיל בפרק ב]].}}
*'''נביאים – רד&quot;ק.''' פירוש הרד&quot;ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד&quot;ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
**'''נביאים ראשונים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.''' גם פירושו של הרלב&quot;ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
*'''כתובים:'''
**'''ספרי אמ&quot;ת'''
***'''תהלים – רד&quot;ק''' (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
***'''משלי – מאירי'''.
***'''איוב – '''?
**'''חמש מגילות – רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי הרלב&quot;ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ&quot;ת: פירושי הרלב&quot;ג בנ&quot;ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.}}
**'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב&quot;ג.''' פירוש הרלב&quot;ג בתוספת ה&quot;תועליוֹת&quot; שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
***'''דברי הימים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.'''

'''תרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

==המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל==
{{בעבודה}}

לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': &quot;אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת&quot; {{מקור|ברכות לג א|ברכות ל&quot;ג ע&quot;א}}. אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.{{הערה|על '''התפילה במקרא''', ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז&quot;ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות [https://sites.google.com/site/kadish67/kavvana-he באתר הזה] תחת הכותרת &quot;טקסטים נוספים&quot;). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות ל[https://www.dropbox.com/s/4zias6b2tj0nwo5/Kavvanah-1-Mekorot.pdf חלק הראשון] (עמ' 3-4, 9-10) ול[https://www.dropbox.com/s/ulhhqu3aubw0xqt/Kavvanah-2-Mekorot.pdf חלק השני] (עמ' 2-6).}} מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.{{הערה|על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים ל[https://www.dropbox.com/s/vm9fvoxnxvjv763/Kavvanah-3-Mekorot.pdf חלק השלישי] באותו פרויקט.}}

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו [[#מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)|בניקודם בלבד]]. וגם עצם העיסוק המוגבר ב'''פעולת''' המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע&quot;פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Information about this Edition/Appendices]]</text>
      <sha1>mbqcy8g4ydwamzqpfrtd9gr0ct3gm39</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418678</id>
      <parentid>1418677</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T04:51:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* רשימת התיקונים והשינויים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92046" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}


{{מרכז|{{גג|{{קו תחתי|'''נספחים'''}}}}&lt;br&gt;{{קק|[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק א|(א) מבוא כללי]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|(ב) עיצוב המקרא]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|(ג) נוסח התורה]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|(ד) נ&quot;ך שחזור]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|(ה) נ&quot;ך כתר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|(ו) נספחים]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#מידע על מהדורה זו (תקציר)|תקציר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך טכני]]}}}}


==רשימת התיקונים והשינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים].{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים] באופן מסודר,{{הערה|אפשר גם להשתמש לשם כך ב-&quot;version history&quot; הכללי, וב-&quot;edit history&quot; לכל תא, ב'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]'''.}} והם גם מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (ו' חשבון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד.'''

'''א. כתר ארם צובה''' (גם: '''כתי&quot;א''' או &quot;'''הכתר'''&quot; או &quot;'''א'''&quot;)
*'''צילומים של כתב־היד:''' יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא '''[[:COMMONS:File:1 Aleppo Codex FULL high-resolution.pdf|כאן בוויקישיתוף]]''', ולקריאה ודפדוף נוחים של אותה סריקה ראו במקורו '''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex כאן בארכיון האינטרנט]''' (כל הדפים הקיימים נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים ב'''[[:COMMONS:Category:Aleppo Codex|וויקישיתוף]]''' ובארכיון האינטרנט.{{הערה|1=בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד [https://archive.org/details/Aleppo_Codex_direct_scan כאן] (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד [https://archive.org/details/aleppo-fascimile-full כאן] ו[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_fascimile_edition כאן].}}
*'''ניווט בכתב־היד לפי פרקים:''' לניווט יעיל של כתב־היד מול פרק נבחר, ראו את [https://www.mgketer.org/ האתר המקוון] של '''מקראות גדולות הכתר'''; יש לבחור &quot;עיון&quot; ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג &gt; תנ&quot;ך ועזרים נוספים &gt; צילום כת&quot;י כתר ארם צובה.
*'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן].
*'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי עדותו של יהושע '''ק'''מחי ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין] (המבוסס על הערותיו של קמחי בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh תנ&quot;ך זה]).

'''ב. כתב־יד לנינגרד''' (גם: '''כתי&quot;ל''' או &quot;'''ל'''&quot;, Leningrad B 19a)
*'''צילומים של כתב־היד:''' צילומים של כתי&quot;ל (להורדה) נמצאים בארכיון האינטרנט '''[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images כאן]''' בצבע מלא (אבל בלי הכריכה ודפי המסורה), [https://archive.org/details/Leningrad_Codex כאן] ו[https://archive.org/details/leningrad-codex-full כאן] וב[[:COMMONS:Category:Codex Leningradensis|וויקישיתוף]] בשחור לבן (כולל הכריכה ודפי המסורה).
*'''השוואת הקלדה דיגיטלית לצילום כתב־היד:''' [https://tanach.us/ אתר וסטמינטר], גירסה מעודכנת באתר [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.

===כתבי־יד נוספים (טברנים ותימנים)===
צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):{{הערה|ע&quot;פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (פרק נ&quot;ו, עמ' 357-375).}}
#'''[https://archive.org/details/439-damascus-pentateuch-torah-masoretic-manuscript-10th-century/mode/1up כתי&quot;ש]''' (תורה): כתב־יד ששון 507.{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''כתי&quot;ל1''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י שמואל בן יעקב, שהיה הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.{{הערה|הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה; ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי&quot;ל. בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו, וגם אין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם לפי עדותו של ברויאר.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000062829/NLI כתי&quot;ל2]''' (תורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע&quot;י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה {{NLI|000062829}}.{{הערה|חשוב לשים לב: כתב־יד זה מכונה '''ל{{כתב עילי|1}}''' אצל ייבין (נו.16 עמ' 366-367).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah כתי&quot;ב]''' (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.{{הערה|לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|בפרק השלישי של המבוא]]. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי&quot;ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה &quot;א&quot;) וברשימותיו של ברויאר.}}
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר '''וושינגטון די. סי.''', בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019).{{הערה|לא השתמשנו בכתב־היד הזה בפועל בהכנת המהדורה, כי צילומו עדיין לא היה אז נגיש. אך בכוונתנו להעשיר דרכו את תיעוד הנוסח בתורה לגבי הניקוד והטעמים והגעיות במקומות אחדים שקשים להכרעה. כתב־היד בהיר, והוא נשמר היטב ברובו (מקומות אחדים כגון בסוף התורה הושלמו בכתב־יד אחר שגם הוא קדום וקרוב למסורת טבריה). אם כן יש בו עדות נוספת לרוב התורה החסרה בכתר ארם צובה.}}
#'''[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|כתי&quot;ק]]''' (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
#'''כתי&quot;ת''' (כתובים): Cambridge Add. 1753 (&quot;'''ק{{כתב תחתי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר; &quot;ת&quot;=&quot;תימני&quot;).{{הערה|1=כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע&quot;י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים הביבליוגרפיים שלו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000139700/NLI כאן].}}
#'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כתי&quot;ב1]]''' (כתובים): הספרייה הבריטית Or 2375 (&quot;'''ב{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ברויאר).{{הערה|כתב־יד זה הוא הכרך השלישי והאחרון מבין שלושה כרכים המכילים מקרא ותרגום ותפסיר לכל ספרי הנביאים והכתובים לפי המסורת התימנית. מדובר על יצירת מופת. למידע מלא על היצירה כולה ראו '''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כאן]]'''.}}
#'''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כתי&quot;ש1]]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר).{{הערה|1=צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}

ראו גם [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9879 כתב־יד גסטר הראשונה] (מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879; [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 והשנייה] (מצרים, מאות ה-11 או ה-12), הספריה הבריטית Or 9880.

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001)
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;א:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס)
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח)

===דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===
במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
#'''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו). בדרך כלל לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים שבאו בעקבותיו (ראו #2). לסריקה מלאה ראו בארכיון האינטרנט: [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_1/mode/2up כרך א (תורה)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_2/mode/2up כרך ב (נביאים ראשונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_3/mode/2up כרך ג (נביאים אחרונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_4/mode/2up כרך ד (כתובים)].{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראן '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725628/NLI כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
#'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; חלקם נדפסו מחדש אח&quot;כ במהדורות צילום רבות. ביניהן: מהדורותיהם של היידנהיים (תורה),{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001277723/NLI חומש מאור עיניים]''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' מאת היידנהיים לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323914/NLI חומש עין הסופר]''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002478873/NLI חומש מודע לבינה]''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' מאת היידנהיים); (ד) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001875998/NLI ספר תורת משה]''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). התורה של היידנהיים נדפסה שוב לאחר מותו ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} ליסער-ז'אקט (מקרא),{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (עברית ואנגלית), '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up בדמבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. במבוא לחומש (כרך בראשית, vi) כתב ליסער שעשה הגהה נוספת על גבי חומש היידנהיים; תוכן העמודים בחומש של ליסער מקביל ל'''חומש עין הסופר''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ו'''[https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/n9/mode/2up כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} לטריס (מקרא),{{הערה|[[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] הוציא לאור שתי מהדורות מקרא: הראשונה בשנת 1852, בה יש שני טורים בעמוד והאותיות יחסית קטנות; והשנייה בשנת 1866, בה יש טור אחד בלבד בעמוד והאותיות בהירות ומפוארות. שתי המהדורות יצאו לאור בהמשך בדפוסים חוזרים ע&quot;י המו&quot;ל המקורי ובדפוסי צילום רבים על ידי מדפיסים אחרים, אך המהדורה השנייה היפהפייה זכתה לתפוצה אדירה. סריקה טובה של המהדורה הראשונה נמצאת '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' (1927), וסריקה מצוינת למהדורה השנייה נמצאת '''[https://archive.org/details/b30094264/page/n1393/mode/2up כאן]''' (1882). לסריקות של הדפסות רבות, חלקם עם תרגומים, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''.}} במברגר-הילדסהיימר-להמן (מקרא),{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. לסריקה באיכות טובה ראו '''[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up כאן]'''.}} בער (בראשית ונ&quot;ך),{{הערה|1=[https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], [https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מלכים], [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}, גינצבורג (מקרא),{{הערה|1=[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins מהדורה ראשונה] (1894), ומהדורה שנייה בארבעה כרכים: [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים. הגרסה הסופית הזאת של מהדורת גינצבורג, משנת 1926 בארבעה כרכים, כבר נכנס לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, אך עדיין אין סריקה נגישה ממנה באינטרנט. לגבי מהדורת גינצבורג יש לציין את '''תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג. וראו גם את [https://archive.org/details/introductiontoma00gins/page/n3/mode/2up המבוא הגדול] של גינצבורג למהדורת המקרא ([https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס חוזר בשנת 1966] עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]]) ואת [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המהדורה הגדולה של המסורה] בעריכתו.}} ומקראות גדולות [[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|דפוס נעטטער]] (תורה) ו[[:COMMONS:Category:MG1864-Warsaw|דפוס ורשה]] (מקרא).{{הערה|ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]''' יש סריקות למהדורות נוספות של המקראות הגדולות.}} חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=#1 '''מ&quot;ג'''), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר.
#'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===כלי עזר נוספים===
חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:
#ב'''[[:commons:Category:Masoretic works|ספרות המסורה הקלאסית]]''' (במיוחד מנחת שי);
#בספר [https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n4/mode/2up '''משפטי הטעמים'''] של היידנהיים ובספרים '''[[:COMMONS:File:Dikdukei-Hateamim-1879-HB38509.pdf|דקדוקי הטעמים]]''' ו'''[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-images/page/n2/mode/2up תורת אמ&quot;ת]''' של בער;
#בספריו של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up טעמי כ&quot;א הספרים] ו[https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up טעמי אמ&quot;ת] (שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] [ניו יורק, 1970]);
#בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''');{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפניה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#בספריו ובמאמריו וברשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של הרב מרדכי ברויאר, במיוחד '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת'''{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}.
#במבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''' (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#ברשימותיו של אהרן דותן על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-BHL);
#בהערותיו של המגיה ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] על נוסח כתי&quot;ל;
#בפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לגבי הסימון של קמץ קטן השתמשנו בספרות הבאה:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855).
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב'''=

===חלוקת הפרשות===
לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים [[:w:en:Parashah|במאמר הזה]].

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. '''(כתיב בסוגריים עגולים)'''
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם &gt; מימי רגליהם) '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת איכה/ג|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#cite_note-31 כאן])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מכאן והלאה יהיו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing קובץ אקסל ב-Google Docs]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.{{הערה|קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון התנונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

===יישומים חיצוניים===

'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:
#'''[https://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]''';
#'''[https://www.sefaria.org.il/new-home אתר ספריא]'''.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.{{הערה|ראו לדוגמה את אתר [http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס הספר&quot;]. היה מאמץ נוסף ע&quot;י [http://www.cs.huji.ac.il/~elylevy/tora/index.php# אלי לוי] - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.}}

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==
{{בעבודה}}
על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר&quot;ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף גם להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע&quot;י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;, בעיקרון אין להביא כלל את ה&quot;קרי&quot; במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה&quot;קרי&quot; כן יופיע.{{הערה|ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה&quot;קרי&quot; בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב&quot;כתיב&quot;), כגון סוגריים עגולים ל&quot;כתיב&quot; ומרובעים ל&quot;קרי&quot;.}}

'''נוסח הכתיב של התורה:''' ראו בדף הנסיוני של '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''' בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=522825&amp;oldid=522823 השוואה זו] גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי&quot;ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח&quot;כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3ADovi%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=523200&amp;oldid=522825 שינוי זה] מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.{{הערה|לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.}}

כעת הדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]] מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח&quot;כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==תרגומים ופירושי המופת על המקרא==
{{בעבודה}}
ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:{{הערה|ראו בהרחבה ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/11-2012/Stern.pdf מאמרו של דוד שטרן], &quot;המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית&quot;.}}
*חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
*חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ&quot;ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש&quot;י.
*חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים ב'''[[כתר תורה (תאג')]]'''.

'''פירושי המופת למקרא:'''
*'''תורה – רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: כלפי '''המקרא''' וכלפי '''התלמוד'''. על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#בן חמש למקרא|לעיל בפרק ב]].}}
*'''נביאים – רד&quot;ק.''' פירוש הרד&quot;ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד&quot;ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
**'''נביאים ראשונים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.''' גם פירושו של הרלב&quot;ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
*'''כתובים:'''
**'''ספרי אמ&quot;ת'''
***'''תהלים – רד&quot;ק''' (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
***'''משלי – מאירי'''.
***'''איוב – '''?
**'''חמש מגילות – רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי הרלב&quot;ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ&quot;ת: פירושי הרלב&quot;ג בנ&quot;ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.}}
**'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב&quot;ג.''' פירוש הרלב&quot;ג בתוספת ה&quot;תועליוֹת&quot; שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
***'''דברי הימים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.'''

'''תרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

==המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל==
{{בעבודה}}

לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': &quot;אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת&quot; {{מקור|ברכות לג א|ברכות ל&quot;ג ע&quot;א}}. אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.{{הערה|על '''התפילה במקרא''', ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז&quot;ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות [https://sites.google.com/site/kadish67/kavvana-he באתר הזה] תחת הכותרת &quot;טקסטים נוספים&quot;). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות ל[https://www.dropbox.com/s/4zias6b2tj0nwo5/Kavvanah-1-Mekorot.pdf חלק הראשון] (עמ' 3-4, 9-10) ול[https://www.dropbox.com/s/ulhhqu3aubw0xqt/Kavvanah-2-Mekorot.pdf חלק השני] (עמ' 2-6).}} מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.{{הערה|על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים ל[https://www.dropbox.com/s/vm9fvoxnxvjv763/Kavvanah-3-Mekorot.pdf חלק השלישי] באותו פרויקט.}}

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו [[#מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)|בניקודם בלבד]]. וגם עצם העיסוק המוגבר ב'''פעולת''' המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע&quot;פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Information about this Edition/Appendices]]</text>
      <sha1>5hi3591rvi7lgh5ksgsyp9d941q6nc7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418679</id>
      <parentid>1418678</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T04:52:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* רשימת התיקונים והשינויים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92049" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}


{{מרכז|{{גג|{{קו תחתי|'''נספחים'''}}}}&lt;br&gt;{{קק|[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק א|(א) מבוא כללי]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|(ב) עיצוב המקרא]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|(ג) נוסח התורה]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|(ד) נ&quot;ך שחזור]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|(ה) נ&quot;ך כתר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|(ו) נספחים]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#מידע על מהדורה זו (תקציר)|תקציר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך טכני]]}}}}


==רשימת התיקונים והשינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים].'''{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים] באופן מסודר,{{הערה|אפשר גם להשתמש לשם כך ב-&quot;version history&quot; הכללי, וב-&quot;edit history&quot; לכל תא, ב'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]'''.}} והם גם מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (ו' חשבון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד.'''

'''א. כתר ארם צובה''' (גם: '''כתי&quot;א''' או &quot;'''הכתר'''&quot; או &quot;'''א'''&quot;)
*'''צילומים של כתב־היד:''' יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא '''[[:COMMONS:File:1 Aleppo Codex FULL high-resolution.pdf|כאן בוויקישיתוף]]''', ולקריאה ודפדוף נוחים של אותה סריקה ראו במקורו '''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex כאן בארכיון האינטרנט]''' (כל הדפים הקיימים נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים ב'''[[:COMMONS:Category:Aleppo Codex|וויקישיתוף]]''' ובארכיון האינטרנט.{{הערה|1=בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד [https://archive.org/details/Aleppo_Codex_direct_scan כאן] (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד [https://archive.org/details/aleppo-fascimile-full כאן] ו[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_fascimile_edition כאן].}}
*'''ניווט בכתב־היד לפי פרקים:''' לניווט יעיל של כתב־היד מול פרק נבחר, ראו את [https://www.mgketer.org/ האתר המקוון] של '''מקראות גדולות הכתר'''; יש לבחור &quot;עיון&quot; ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג &gt; תנ&quot;ך ועזרים נוספים &gt; צילום כת&quot;י כתר ארם צובה.
*'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן].
*'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי עדותו של יהושע '''ק'''מחי ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין] (המבוסס על הערותיו של קמחי בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh תנ&quot;ך זה]).

'''ב. כתב־יד לנינגרד''' (גם: '''כתי&quot;ל''' או &quot;'''ל'''&quot;, Leningrad B 19a)
*'''צילומים של כתב־היד:''' צילומים של כתי&quot;ל (להורדה) נמצאים בארכיון האינטרנט '''[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images כאן]''' בצבע מלא (אבל בלי הכריכה ודפי המסורה), [https://archive.org/details/Leningrad_Codex כאן] ו[https://archive.org/details/leningrad-codex-full כאן] וב[[:COMMONS:Category:Codex Leningradensis|וויקישיתוף]] בשחור לבן (כולל הכריכה ודפי המסורה).
*'''השוואת הקלדה דיגיטלית לצילום כתב־היד:''' [https://tanach.us/ אתר וסטמינטר], גירסה מעודכנת באתר [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.

===כתבי־יד נוספים (טברנים ותימנים)===
צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):{{הערה|ע&quot;פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (פרק נ&quot;ו, עמ' 357-375).}}
#'''[https://archive.org/details/439-damascus-pentateuch-torah-masoretic-manuscript-10th-century/mode/1up כתי&quot;ש]''' (תורה): כתב־יד ששון 507.{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''כתי&quot;ל1''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י שמואל בן יעקב, שהיה הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.{{הערה|הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה; ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי&quot;ל. בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו, וגם אין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם לפי עדותו של ברויאר.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000062829/NLI כתי&quot;ל2]''' (תורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע&quot;י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה {{NLI|000062829}}.{{הערה|חשוב לשים לב: כתב־יד זה מכונה '''ל{{כתב עילי|1}}''' אצל ייבין (נו.16 עמ' 366-367).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah כתי&quot;ב]''' (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.{{הערה|לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|בפרק השלישי של המבוא]]. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי&quot;ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה &quot;א&quot;) וברשימותיו של ברויאר.}}
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר '''וושינגטון די. סי.''', בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019).{{הערה|לא השתמשנו בכתב־היד הזה בפועל בהכנת המהדורה, כי צילומו עדיין לא היה אז נגיש. אך בכוונתנו להעשיר דרכו את תיעוד הנוסח בתורה לגבי הניקוד והטעמים והגעיות במקומות אחדים שקשים להכרעה. כתב־היד בהיר, והוא נשמר היטב ברובו (מקומות אחדים כגון בסוף התורה הושלמו בכתב־יד אחר שגם הוא קדום וקרוב למסורת טבריה). אם כן יש בו עדות נוספת לרוב התורה החסרה בכתר ארם צובה.}}
#'''[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|כתי&quot;ק]]''' (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
#'''כתי&quot;ת''' (כתובים): Cambridge Add. 1753 (&quot;'''ק{{כתב תחתי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר; &quot;ת&quot;=&quot;תימני&quot;).{{הערה|1=כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע&quot;י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים הביבליוגרפיים שלו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000139700/NLI כאן].}}
#'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כתי&quot;ב1]]''' (כתובים): הספרייה הבריטית Or 2375 (&quot;'''ב{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ברויאר).{{הערה|כתב־יד זה הוא הכרך השלישי והאחרון מבין שלושה כרכים המכילים מקרא ותרגום ותפסיר לכל ספרי הנביאים והכתובים לפי המסורת התימנית. מדובר על יצירת מופת. למידע מלא על היצירה כולה ראו '''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כאן]]'''.}}
#'''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כתי&quot;ש1]]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר).{{הערה|1=צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}

ראו גם [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9879 כתב־יד גסטר הראשונה] (מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879; [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 והשנייה] (מצרים, מאות ה-11 או ה-12), הספריה הבריטית Or 9880.

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001)
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;א:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס)
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח)

===דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===
במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
#'''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו). בדרך כלל לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים שבאו בעקבותיו (ראו #2). לסריקה מלאה ראו בארכיון האינטרנט: [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_1/mode/2up כרך א (תורה)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_2/mode/2up כרך ב (נביאים ראשונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_3/mode/2up כרך ג (נביאים אחרונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_4/mode/2up כרך ד (כתובים)].{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראן '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725628/NLI כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
#'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; חלקם נדפסו מחדש אח&quot;כ במהדורות צילום רבות. ביניהן: מהדורותיהם של היידנהיים (תורה),{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001277723/NLI חומש מאור עיניים]''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' מאת היידנהיים לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323914/NLI חומש עין הסופר]''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002478873/NLI חומש מודע לבינה]''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' מאת היידנהיים); (ד) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001875998/NLI ספר תורת משה]''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). התורה של היידנהיים נדפסה שוב לאחר מותו ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} ליסער-ז'אקט (מקרא),{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (עברית ואנגלית), '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up בדמבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. במבוא לחומש (כרך בראשית, vi) כתב ליסער שעשה הגהה נוספת על גבי חומש היידנהיים; תוכן העמודים בחומש של ליסער מקביל ל'''חומש עין הסופר''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ו'''[https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/n9/mode/2up כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} לטריס (מקרא),{{הערה|[[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] הוציא לאור שתי מהדורות מקרא: הראשונה בשנת 1852, בה יש שני טורים בעמוד והאותיות יחסית קטנות; והשנייה בשנת 1866, בה יש טור אחד בלבד בעמוד והאותיות בהירות ומפוארות. שתי המהדורות יצאו לאור בהמשך בדפוסים חוזרים ע&quot;י המו&quot;ל המקורי ובדפוסי צילום רבים על ידי מדפיסים אחרים, אך המהדורה השנייה היפהפייה זכתה לתפוצה אדירה. סריקה טובה של המהדורה הראשונה נמצאת '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' (1927), וסריקה מצוינת למהדורה השנייה נמצאת '''[https://archive.org/details/b30094264/page/n1393/mode/2up כאן]''' (1882). לסריקות של הדפסות רבות, חלקם עם תרגומים, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''.}} במברגר-הילדסהיימר-להמן (מקרא),{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. לסריקה באיכות טובה ראו '''[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up כאן]'''.}} בער (בראשית ונ&quot;ך),{{הערה|1=[https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], [https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מלכים], [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}, גינצבורג (מקרא),{{הערה|1=[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins מהדורה ראשונה] (1894), ומהדורה שנייה בארבעה כרכים: [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים. הגרסה הסופית הזאת של מהדורת גינצבורג, משנת 1926 בארבעה כרכים, כבר נכנס לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, אך עדיין אין סריקה נגישה ממנה באינטרנט. לגבי מהדורת גינצבורג יש לציין את '''תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג. וראו גם את [https://archive.org/details/introductiontoma00gins/page/n3/mode/2up המבוא הגדול] של גינצבורג למהדורת המקרא ([https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס חוזר בשנת 1966] עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]]) ואת [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המהדורה הגדולה של המסורה] בעריכתו.}} ומקראות גדולות [[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|דפוס נעטטער]] (תורה) ו[[:COMMONS:Category:MG1864-Warsaw|דפוס ורשה]] (מקרא).{{הערה|ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]''' יש סריקות למהדורות נוספות של המקראות הגדולות.}} חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=#1 '''מ&quot;ג'''), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר.
#'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===כלי עזר נוספים===
חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:
#ב'''[[:commons:Category:Masoretic works|ספרות המסורה הקלאסית]]''' (במיוחד מנחת שי);
#בספר [https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n4/mode/2up '''משפטי הטעמים'''] של היידנהיים ובספרים '''[[:COMMONS:File:Dikdukei-Hateamim-1879-HB38509.pdf|דקדוקי הטעמים]]''' ו'''[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-images/page/n2/mode/2up תורת אמ&quot;ת]''' של בער;
#בספריו של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up טעמי כ&quot;א הספרים] ו[https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up טעמי אמ&quot;ת] (שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] [ניו יורק, 1970]);
#בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''');{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפניה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#בספריו ובמאמריו וברשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של הרב מרדכי ברויאר, במיוחד '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת'''{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}.
#במבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''' (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#ברשימותיו של אהרן דותן על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-BHL);
#בהערותיו של המגיה ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] על נוסח כתי&quot;ל;
#בפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לגבי הסימון של קמץ קטן השתמשנו בספרות הבאה:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855).
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב'''=

===חלוקת הפרשות===
לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים [[:w:en:Parashah|במאמר הזה]].

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. '''(כתיב בסוגריים עגולים)'''
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם &gt; מימי רגליהם) '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת איכה/ג|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#cite_note-31 כאן])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מכאן והלאה יהיו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing קובץ אקסל ב-Google Docs]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.{{הערה|קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון התנונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

===יישומים חיצוניים===

'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:
#'''[https://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]''';
#'''[https://www.sefaria.org.il/new-home אתר ספריא]'''.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.{{הערה|ראו לדוגמה את אתר [http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס הספר&quot;]. היה מאמץ נוסף ע&quot;י [http://www.cs.huji.ac.il/~elylevy/tora/index.php# אלי לוי] - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.}}

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==
{{בעבודה}}
על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר&quot;ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף גם להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע&quot;י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;, בעיקרון אין להביא כלל את ה&quot;קרי&quot; במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה&quot;קרי&quot; כן יופיע.{{הערה|ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה&quot;קרי&quot; בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב&quot;כתיב&quot;), כגון סוגריים עגולים ל&quot;כתיב&quot; ומרובעים ל&quot;קרי&quot;.}}

'''נוסח הכתיב של התורה:''' ראו בדף הנסיוני של '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''' בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=522825&amp;oldid=522823 השוואה זו] גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי&quot;ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח&quot;כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3ADovi%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=523200&amp;oldid=522825 שינוי זה] מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.{{הערה|לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.}}

כעת הדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]] מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח&quot;כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==תרגומים ופירושי המופת על המקרא==
{{בעבודה}}
ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:{{הערה|ראו בהרחבה ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/11-2012/Stern.pdf מאמרו של דוד שטרן], &quot;המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית&quot;.}}
*חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
*חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ&quot;ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש&quot;י.
*חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים ב'''[[כתר תורה (תאג')]]'''.

'''פירושי המופת למקרא:'''
*'''תורה – רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: כלפי '''המקרא''' וכלפי '''התלמוד'''. על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#בן חמש למקרא|לעיל בפרק ב]].}}
*'''נביאים – רד&quot;ק.''' פירוש הרד&quot;ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד&quot;ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
**'''נביאים ראשונים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.''' גם פירושו של הרלב&quot;ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
*'''כתובים:'''
**'''ספרי אמ&quot;ת'''
***'''תהלים – רד&quot;ק''' (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
***'''משלי – מאירי'''.
***'''איוב – '''?
**'''חמש מגילות – רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי הרלב&quot;ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ&quot;ת: פירושי הרלב&quot;ג בנ&quot;ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.}}
**'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב&quot;ג.''' פירוש הרלב&quot;ג בתוספת ה&quot;תועליוֹת&quot; שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
***'''דברי הימים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.'''

'''תרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

==המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל==
{{בעבודה}}

לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': &quot;אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת&quot; {{מקור|ברכות לג א|ברכות ל&quot;ג ע&quot;א}}. אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.{{הערה|על '''התפילה במקרא''', ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז&quot;ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות [https://sites.google.com/site/kadish67/kavvana-he באתר הזה] תחת הכותרת &quot;טקסטים נוספים&quot;). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות ל[https://www.dropbox.com/s/4zias6b2tj0nwo5/Kavvanah-1-Mekorot.pdf חלק הראשון] (עמ' 3-4, 9-10) ול[https://www.dropbox.com/s/ulhhqu3aubw0xqt/Kavvanah-2-Mekorot.pdf חלק השני] (עמ' 2-6).}} מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.{{הערה|על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים ל[https://www.dropbox.com/s/vm9fvoxnxvjv763/Kavvanah-3-Mekorot.pdf חלק השלישי] באותו פרויקט.}}

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו [[#מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)|בניקודם בלבד]]. וגם עצם העיסוק המוגבר ב'''פעולת''' המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע&quot;פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Information about this Edition/Appendices]]</text>
      <sha1>4kbguaj87srheo0ksbt65w6slntshpc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418680</id>
      <parentid>1418679</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T04:52:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* רשימת התיקונים והשינויים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92051" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}


{{מרכז|{{גג|{{קו תחתי|'''נספחים'''}}}}&lt;br&gt;{{קק|[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק א|(א) מבוא כללי]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|(ב) עיצוב המקרא]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|(ג) נוסח התורה]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|(ד) נ&quot;ך שחזור]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|(ה) נ&quot;ך כתר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|(ו) נספחים]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#מידע על מהדורה זו (תקציר)|תקציר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך טכני]]}}}}


==רשימת התיקונים והשינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים].'''{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים] באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר גם להשתמש לשם כך ב-&quot;version history&quot; הכללי, וב-&quot;edit history&quot; לכל תא, ב'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]'''.}} והם גם מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (ו' חשבון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד.'''

'''א. כתר ארם צובה''' (גם: '''כתי&quot;א''' או &quot;'''הכתר'''&quot; או &quot;'''א'''&quot;)
*'''צילומים של כתב־היד:''' יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא '''[[:COMMONS:File:1 Aleppo Codex FULL high-resolution.pdf|כאן בוויקישיתוף]]''', ולקריאה ודפדוף נוחים של אותה סריקה ראו במקורו '''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex כאן בארכיון האינטרנט]''' (כל הדפים הקיימים נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים ב'''[[:COMMONS:Category:Aleppo Codex|וויקישיתוף]]''' ובארכיון האינטרנט.{{הערה|1=בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד [https://archive.org/details/Aleppo_Codex_direct_scan כאן] (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד [https://archive.org/details/aleppo-fascimile-full כאן] ו[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_fascimile_edition כאן].}}
*'''ניווט בכתב־היד לפי פרקים:''' לניווט יעיל של כתב־היד מול פרק נבחר, ראו את [https://www.mgketer.org/ האתר המקוון] של '''מקראות גדולות הכתר'''; יש לבחור &quot;עיון&quot; ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג &gt; תנ&quot;ך ועזרים נוספים &gt; צילום כת&quot;י כתר ארם צובה.
*'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן].
*'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי עדותו של יהושע '''ק'''מחי ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין] (המבוסס על הערותיו של קמחי בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh תנ&quot;ך זה]).

'''ב. כתב־יד לנינגרד''' (גם: '''כתי&quot;ל''' או &quot;'''ל'''&quot;, Leningrad B 19a)
*'''צילומים של כתב־היד:''' צילומים של כתי&quot;ל (להורדה) נמצאים בארכיון האינטרנט '''[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images כאן]''' בצבע מלא (אבל בלי הכריכה ודפי המסורה), [https://archive.org/details/Leningrad_Codex כאן] ו[https://archive.org/details/leningrad-codex-full כאן] וב[[:COMMONS:Category:Codex Leningradensis|וויקישיתוף]] בשחור לבן (כולל הכריכה ודפי המסורה).
*'''השוואת הקלדה דיגיטלית לצילום כתב־היד:''' [https://tanach.us/ אתר וסטמינטר], גירסה מעודכנת באתר [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.

===כתבי־יד נוספים (טברנים ותימנים)===
צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):{{הערה|ע&quot;פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (פרק נ&quot;ו, עמ' 357-375).}}
#'''[https://archive.org/details/439-damascus-pentateuch-torah-masoretic-manuscript-10th-century/mode/1up כתי&quot;ש]''' (תורה): כתב־יד ששון 507.{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''כתי&quot;ל1''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י שמואל בן יעקב, שהיה הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.{{הערה|הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה; ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי&quot;ל. בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו, וגם אין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם לפי עדותו של ברויאר.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000062829/NLI כתי&quot;ל2]''' (תורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע&quot;י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה {{NLI|000062829}}.{{הערה|חשוב לשים לב: כתב־יד זה מכונה '''ל{{כתב עילי|1}}''' אצל ייבין (נו.16 עמ' 366-367).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah כתי&quot;ב]''' (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.{{הערה|לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|בפרק השלישי של המבוא]]. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי&quot;ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה &quot;א&quot;) וברשימותיו של ברויאר.}}
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר '''וושינגטון די. סי.''', בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019).{{הערה|לא השתמשנו בכתב־היד הזה בפועל בהכנת המהדורה, כי צילומו עדיין לא היה אז נגיש. אך בכוונתנו להעשיר דרכו את תיעוד הנוסח בתורה לגבי הניקוד והטעמים והגעיות במקומות אחדים שקשים להכרעה. כתב־היד בהיר, והוא נשמר היטב ברובו (מקומות אחדים כגון בסוף התורה הושלמו בכתב־יד אחר שגם הוא קדום וקרוב למסורת טבריה). אם כן יש בו עדות נוספת לרוב התורה החסרה בכתר ארם צובה.}}
#'''[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|כתי&quot;ק]]''' (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
#'''כתי&quot;ת''' (כתובים): Cambridge Add. 1753 (&quot;'''ק{{כתב תחתי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר; &quot;ת&quot;=&quot;תימני&quot;).{{הערה|1=כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע&quot;י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים הביבליוגרפיים שלו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000139700/NLI כאן].}}
#'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כתי&quot;ב1]]''' (כתובים): הספרייה הבריטית Or 2375 (&quot;'''ב{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ברויאר).{{הערה|כתב־יד זה הוא הכרך השלישי והאחרון מבין שלושה כרכים המכילים מקרא ותרגום ותפסיר לכל ספרי הנביאים והכתובים לפי המסורת התימנית. מדובר על יצירת מופת. למידע מלא על היצירה כולה ראו '''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כאן]]'''.}}
#'''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כתי&quot;ש1]]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר).{{הערה|1=צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}

ראו גם [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9879 כתב־יד גסטר הראשונה] (מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879; [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 והשנייה] (מצרים, מאות ה-11 או ה-12), הספריה הבריטית Or 9880.

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001)
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;א:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס)
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח)

===דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===
במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
#'''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו). בדרך כלל לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים שבאו בעקבותיו (ראו #2). לסריקה מלאה ראו בארכיון האינטרנט: [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_1/mode/2up כרך א (תורה)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_2/mode/2up כרך ב (נביאים ראשונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_3/mode/2up כרך ג (נביאים אחרונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_4/mode/2up כרך ד (כתובים)].{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראן '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725628/NLI כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
#'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; חלקם נדפסו מחדש אח&quot;כ במהדורות צילום רבות. ביניהן: מהדורותיהם של היידנהיים (תורה),{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001277723/NLI חומש מאור עיניים]''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' מאת היידנהיים לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323914/NLI חומש עין הסופר]''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002478873/NLI חומש מודע לבינה]''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' מאת היידנהיים); (ד) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001875998/NLI ספר תורת משה]''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). התורה של היידנהיים נדפסה שוב לאחר מותו ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} ליסער-ז'אקט (מקרא),{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (עברית ואנגלית), '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up בדמבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. במבוא לחומש (כרך בראשית, vi) כתב ליסער שעשה הגהה נוספת על גבי חומש היידנהיים; תוכן העמודים בחומש של ליסער מקביל ל'''חומש עין הסופר''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ו'''[https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/n9/mode/2up כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} לטריס (מקרא),{{הערה|[[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] הוציא לאור שתי מהדורות מקרא: הראשונה בשנת 1852, בה יש שני טורים בעמוד והאותיות יחסית קטנות; והשנייה בשנת 1866, בה יש טור אחד בלבד בעמוד והאותיות בהירות ומפוארות. שתי המהדורות יצאו לאור בהמשך בדפוסים חוזרים ע&quot;י המו&quot;ל המקורי ובדפוסי צילום רבים על ידי מדפיסים אחרים, אך המהדורה השנייה היפהפייה זכתה לתפוצה אדירה. סריקה טובה של המהדורה הראשונה נמצאת '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' (1927), וסריקה מצוינת למהדורה השנייה נמצאת '''[https://archive.org/details/b30094264/page/n1393/mode/2up כאן]''' (1882). לסריקות של הדפסות רבות, חלקם עם תרגומים, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''.}} במברגר-הילדסהיימר-להמן (מקרא),{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. לסריקה באיכות טובה ראו '''[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up כאן]'''.}} בער (בראשית ונ&quot;ך),{{הערה|1=[https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], [https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מלכים], [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}, גינצבורג (מקרא),{{הערה|1=[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins מהדורה ראשונה] (1894), ומהדורה שנייה בארבעה כרכים: [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים. הגרסה הסופית הזאת של מהדורת גינצבורג, משנת 1926 בארבעה כרכים, כבר נכנס לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, אך עדיין אין סריקה נגישה ממנה באינטרנט. לגבי מהדורת גינצבורג יש לציין את '''תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג. וראו גם את [https://archive.org/details/introductiontoma00gins/page/n3/mode/2up המבוא הגדול] של גינצבורג למהדורת המקרא ([https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס חוזר בשנת 1966] עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]]) ואת [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המהדורה הגדולה של המסורה] בעריכתו.}} ומקראות גדולות [[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|דפוס נעטטער]] (תורה) ו[[:COMMONS:Category:MG1864-Warsaw|דפוס ורשה]] (מקרא).{{הערה|ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]''' יש סריקות למהדורות נוספות של המקראות הגדולות.}} חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=#1 '''מ&quot;ג'''), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר.
#'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===כלי עזר נוספים===
חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:
#ב'''[[:commons:Category:Masoretic works|ספרות המסורה הקלאסית]]''' (במיוחד מנחת שי);
#בספר [https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n4/mode/2up '''משפטי הטעמים'''] של היידנהיים ובספרים '''[[:COMMONS:File:Dikdukei-Hateamim-1879-HB38509.pdf|דקדוקי הטעמים]]''' ו'''[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-images/page/n2/mode/2up תורת אמ&quot;ת]''' של בער;
#בספריו של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up טעמי כ&quot;א הספרים] ו[https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up טעמי אמ&quot;ת] (שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] [ניו יורק, 1970]);
#בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''');{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפניה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#בספריו ובמאמריו וברשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של הרב מרדכי ברויאר, במיוחד '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת'''{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}.
#במבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''' (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#ברשימותיו של אהרן דותן על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-BHL);
#בהערותיו של המגיה ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] על נוסח כתי&quot;ל;
#בפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לגבי הסימון של קמץ קטן השתמשנו בספרות הבאה:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855).
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב'''=

===חלוקת הפרשות===
לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים [[:w:en:Parashah|במאמר הזה]].

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. '''(כתיב בסוגריים עגולים)'''
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם &gt; מימי רגליהם) '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת איכה/ג|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#cite_note-31 כאן])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מכאן והלאה יהיו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing קובץ אקסל ב-Google Docs]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.{{הערה|קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון התנונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

===יישומים חיצוניים===

'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:
#'''[https://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]''';
#'''[https://www.sefaria.org.il/new-home אתר ספריא]'''.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.{{הערה|ראו לדוגמה את אתר [http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס הספר&quot;]. היה מאמץ נוסף ע&quot;י [http://www.cs.huji.ac.il/~elylevy/tora/index.php# אלי לוי] - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.}}

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==
{{בעבודה}}
על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר&quot;ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף גם להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע&quot;י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;, בעיקרון אין להביא כלל את ה&quot;קרי&quot; במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה&quot;קרי&quot; כן יופיע.{{הערה|ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה&quot;קרי&quot; בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב&quot;כתיב&quot;), כגון סוגריים עגולים ל&quot;כתיב&quot; ומרובעים ל&quot;קרי&quot;.}}

'''נוסח הכתיב של התורה:''' ראו בדף הנסיוני של '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''' בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=522825&amp;oldid=522823 השוואה זו] גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי&quot;ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח&quot;כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3ADovi%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=523200&amp;oldid=522825 שינוי זה] מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.{{הערה|לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.}}

כעת הדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]] מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח&quot;כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==תרגומים ופירושי המופת על המקרא==
{{בעבודה}}
ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:{{הערה|ראו בהרחבה ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/11-2012/Stern.pdf מאמרו של דוד שטרן], &quot;המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית&quot;.}}
*חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
*חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ&quot;ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש&quot;י.
*חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים ב'''[[כתר תורה (תאג')]]'''.

'''פירושי המופת למקרא:'''
*'''תורה – רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: כלפי '''המקרא''' וכלפי '''התלמוד'''. על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#בן חמש למקרא|לעיל בפרק ב]].}}
*'''נביאים – רד&quot;ק.''' פירוש הרד&quot;ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד&quot;ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
**'''נביאים ראשונים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.''' גם פירושו של הרלב&quot;ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
*'''כתובים:'''
**'''ספרי אמ&quot;ת'''
***'''תהלים – רד&quot;ק''' (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
***'''משלי – מאירי'''.
***'''איוב – '''?
**'''חמש מגילות – רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי הרלב&quot;ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ&quot;ת: פירושי הרלב&quot;ג בנ&quot;ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.}}
**'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב&quot;ג.''' פירוש הרלב&quot;ג בתוספת ה&quot;תועליוֹת&quot; שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
***'''דברי הימים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.'''

'''תרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

==המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל==
{{בעבודה}}

לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': &quot;אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת&quot; {{מקור|ברכות לג א|ברכות ל&quot;ג ע&quot;א}}. אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.{{הערה|על '''התפילה במקרא''', ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז&quot;ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות [https://sites.google.com/site/kadish67/kavvana-he באתר הזה] תחת הכותרת &quot;טקסטים נוספים&quot;). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות ל[https://www.dropbox.com/s/4zias6b2tj0nwo5/Kavvanah-1-Mekorot.pdf חלק הראשון] (עמ' 3-4, 9-10) ול[https://www.dropbox.com/s/ulhhqu3aubw0xqt/Kavvanah-2-Mekorot.pdf חלק השני] (עמ' 2-6).}} מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.{{הערה|על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים ל[https://www.dropbox.com/s/vm9fvoxnxvjv763/Kavvanah-3-Mekorot.pdf חלק השלישי] באותו פרויקט.}}

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו [[#מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)|בניקודם בלבד]]. וגם עצם העיסוק המוגבר ב'''פעולת''' המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע&quot;פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Information about this Edition/Appendices]]</text>
      <sha1>96oxebg4dln06gzylohli9qs6gu1r0w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418681</id>
      <parentid>1418680</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T04:54:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* רשימת התיקונים והשינויים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92064" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}


{{מרכז|{{גג|{{קו תחתי|'''נספחים'''}}}}&lt;br&gt;{{קק|[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק א|(א) מבוא כללי]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|(ב) עיצוב המקרא]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|(ג) נוסח התורה]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|(ד) נ&quot;ך שחזור]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|(ה) נ&quot;ך כתר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|(ו) נספחים]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#מידע על מהדורה זו (תקציר)|תקציר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך טכני]]}}}}


==רשימת התיקונים והשינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים].'''{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים] באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי, וב-&quot;edit history&quot; לכל תא, וגם ב'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]'''.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (ו' חשבון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד.'''

'''א. כתר ארם צובה''' (גם: '''כתי&quot;א''' או &quot;'''הכתר'''&quot; או &quot;'''א'''&quot;)
*'''צילומים של כתב־היד:''' יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא '''[[:COMMONS:File:1 Aleppo Codex FULL high-resolution.pdf|כאן בוויקישיתוף]]''', ולקריאה ודפדוף נוחים של אותה סריקה ראו במקורו '''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex כאן בארכיון האינטרנט]''' (כל הדפים הקיימים נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים ב'''[[:COMMONS:Category:Aleppo Codex|וויקישיתוף]]''' ובארכיון האינטרנט.{{הערה|1=בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד [https://archive.org/details/Aleppo_Codex_direct_scan כאן] (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד [https://archive.org/details/aleppo-fascimile-full כאן] ו[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_fascimile_edition כאן].}}
*'''ניווט בכתב־היד לפי פרקים:''' לניווט יעיל של כתב־היד מול פרק נבחר, ראו את [https://www.mgketer.org/ האתר המקוון] של '''מקראות גדולות הכתר'''; יש לבחור &quot;עיון&quot; ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג &gt; תנ&quot;ך ועזרים נוספים &gt; צילום כת&quot;י כתר ארם צובה.
*'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן].
*'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי עדותו של יהושע '''ק'''מחי ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין] (המבוסס על הערותיו של קמחי בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh תנ&quot;ך זה]).

'''ב. כתב־יד לנינגרד''' (גם: '''כתי&quot;ל''' או &quot;'''ל'''&quot;, Leningrad B 19a)
*'''צילומים של כתב־היד:''' צילומים של כתי&quot;ל (להורדה) נמצאים בארכיון האינטרנט '''[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images כאן]''' בצבע מלא (אבל בלי הכריכה ודפי המסורה), [https://archive.org/details/Leningrad_Codex כאן] ו[https://archive.org/details/leningrad-codex-full כאן] וב[[:COMMONS:Category:Codex Leningradensis|וויקישיתוף]] בשחור לבן (כולל הכריכה ודפי המסורה).
*'''השוואת הקלדה דיגיטלית לצילום כתב־היד:''' [https://tanach.us/ אתר וסטמינטר], גירסה מעודכנת באתר [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.

===כתבי־יד נוספים (טברנים ותימנים)===
צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):{{הערה|ע&quot;פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (פרק נ&quot;ו, עמ' 357-375).}}
#'''[https://archive.org/details/439-damascus-pentateuch-torah-masoretic-manuscript-10th-century/mode/1up כתי&quot;ש]''' (תורה): כתב־יד ששון 507.{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''כתי&quot;ל1''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י שמואל בן יעקב, שהיה הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.{{הערה|הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה; ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי&quot;ל. בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו, וגם אין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם לפי עדותו של ברויאר.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000062829/NLI כתי&quot;ל2]''' (תורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע&quot;י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה {{NLI|000062829}}.{{הערה|חשוב לשים לב: כתב־יד זה מכונה '''ל{{כתב עילי|1}}''' אצל ייבין (נו.16 עמ' 366-367).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah כתי&quot;ב]''' (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.{{הערה|לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|בפרק השלישי של המבוא]]. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי&quot;ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה &quot;א&quot;) וברשימותיו של ברויאר.}}
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר '''וושינגטון די. סי.''', בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019).{{הערה|לא השתמשנו בכתב־היד הזה בפועל בהכנת המהדורה, כי צילומו עדיין לא היה אז נגיש. אך בכוונתנו להעשיר דרכו את תיעוד הנוסח בתורה לגבי הניקוד והטעמים והגעיות במקומות אחדים שקשים להכרעה. כתב־היד בהיר, והוא נשמר היטב ברובו (מקומות אחדים כגון בסוף התורה הושלמו בכתב־יד אחר שגם הוא קדום וקרוב למסורת טבריה). אם כן יש בו עדות נוספת לרוב התורה החסרה בכתר ארם צובה.}}
#'''[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|כתי&quot;ק]]''' (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
#'''כתי&quot;ת''' (כתובים): Cambridge Add. 1753 (&quot;'''ק{{כתב תחתי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר; &quot;ת&quot;=&quot;תימני&quot;).{{הערה|1=כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע&quot;י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים הביבליוגרפיים שלו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000139700/NLI כאן].}}
#'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כתי&quot;ב1]]''' (כתובים): הספרייה הבריטית Or 2375 (&quot;'''ב{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ברויאר).{{הערה|כתב־יד זה הוא הכרך השלישי והאחרון מבין שלושה כרכים המכילים מקרא ותרגום ותפסיר לכל ספרי הנביאים והכתובים לפי המסורת התימנית. מדובר על יצירת מופת. למידע מלא על היצירה כולה ראו '''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כאן]]'''.}}
#'''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כתי&quot;ש1]]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר).{{הערה|1=צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}

ראו גם [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9879 כתב־יד גסטר הראשונה] (מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879; [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 והשנייה] (מצרים, מאות ה-11 או ה-12), הספריה הבריטית Or 9880.

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001)
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;א:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס)
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח)

===דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===
במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
#'''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו). בדרך כלל לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים שבאו בעקבותיו (ראו #2). לסריקה מלאה ראו בארכיון האינטרנט: [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_1/mode/2up כרך א (תורה)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_2/mode/2up כרך ב (נביאים ראשונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_3/mode/2up כרך ג (נביאים אחרונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_4/mode/2up כרך ד (כתובים)].{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראן '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725628/NLI כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
#'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; חלקם נדפסו מחדש אח&quot;כ במהדורות צילום רבות. ביניהן: מהדורותיהם של היידנהיים (תורה),{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001277723/NLI חומש מאור עיניים]''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' מאת היידנהיים לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323914/NLI חומש עין הסופר]''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002478873/NLI חומש מודע לבינה]''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' מאת היידנהיים); (ד) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001875998/NLI ספר תורת משה]''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). התורה של היידנהיים נדפסה שוב לאחר מותו ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} ליסער-ז'אקט (מקרא),{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (עברית ואנגלית), '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up בדמבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. במבוא לחומש (כרך בראשית, vi) כתב ליסער שעשה הגהה נוספת על גבי חומש היידנהיים; תוכן העמודים בחומש של ליסער מקביל ל'''חומש עין הסופר''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ו'''[https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/n9/mode/2up כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} לטריס (מקרא),{{הערה|[[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] הוציא לאור שתי מהדורות מקרא: הראשונה בשנת 1852, בה יש שני טורים בעמוד והאותיות יחסית קטנות; והשנייה בשנת 1866, בה יש טור אחד בלבד בעמוד והאותיות בהירות ומפוארות. שתי המהדורות יצאו לאור בהמשך בדפוסים חוזרים ע&quot;י המו&quot;ל המקורי ובדפוסי צילום רבים על ידי מדפיסים אחרים, אך המהדורה השנייה היפהפייה זכתה לתפוצה אדירה. סריקה טובה של המהדורה הראשונה נמצאת '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' (1927), וסריקה מצוינת למהדורה השנייה נמצאת '''[https://archive.org/details/b30094264/page/n1393/mode/2up כאן]''' (1882). לסריקות של הדפסות רבות, חלקם עם תרגומים, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''.}} במברגר-הילדסהיימר-להמן (מקרא),{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. לסריקה באיכות טובה ראו '''[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up כאן]'''.}} בער (בראשית ונ&quot;ך),{{הערה|1=[https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], [https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מלכים], [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}, גינצבורג (מקרא),{{הערה|1=[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins מהדורה ראשונה] (1894), ומהדורה שנייה בארבעה כרכים: [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים. הגרסה הסופית הזאת של מהדורת גינצבורג, משנת 1926 בארבעה כרכים, כבר נכנס לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, אך עדיין אין סריקה נגישה ממנה באינטרנט. לגבי מהדורת גינצבורג יש לציין את '''תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג. וראו גם את [https://archive.org/details/introductiontoma00gins/page/n3/mode/2up המבוא הגדול] של גינצבורג למהדורת המקרא ([https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס חוזר בשנת 1966] עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]]) ואת [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המהדורה הגדולה של המסורה] בעריכתו.}} ומקראות גדולות [[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|דפוס נעטטער]] (תורה) ו[[:COMMONS:Category:MG1864-Warsaw|דפוס ורשה]] (מקרא).{{הערה|ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]''' יש סריקות למהדורות נוספות של המקראות הגדולות.}} חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=#1 '''מ&quot;ג'''), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר.
#'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===כלי עזר נוספים===
חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:
#ב'''[[:commons:Category:Masoretic works|ספרות המסורה הקלאסית]]''' (במיוחד מנחת שי);
#בספר [https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n4/mode/2up '''משפטי הטעמים'''] של היידנהיים ובספרים '''[[:COMMONS:File:Dikdukei-Hateamim-1879-HB38509.pdf|דקדוקי הטעמים]]''' ו'''[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-images/page/n2/mode/2up תורת אמ&quot;ת]''' של בער;
#בספריו של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up טעמי כ&quot;א הספרים] ו[https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up טעמי אמ&quot;ת] (שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] [ניו יורק, 1970]);
#בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''');{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפניה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#בספריו ובמאמריו וברשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של הרב מרדכי ברויאר, במיוחד '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת'''{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}.
#במבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''' (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#ברשימותיו של אהרן דותן על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-BHL);
#בהערותיו של המגיה ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] על נוסח כתי&quot;ל;
#בפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לגבי הסימון של קמץ קטן השתמשנו בספרות הבאה:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855).
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב'''=

===חלוקת הפרשות===
לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים [[:w:en:Parashah|במאמר הזה]].

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. '''(כתיב בסוגריים עגולים)'''
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם &gt; מימי רגליהם) '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת איכה/ג|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#cite_note-31 כאן])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מכאן והלאה יהיו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing קובץ אקסל ב-Google Docs]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.{{הערה|קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון התנונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

===יישומים חיצוניים===

'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:
#'''[https://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]''';
#'''[https://www.sefaria.org.il/new-home אתר ספריא]'''.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.{{הערה|ראו לדוגמה את אתר [http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס הספר&quot;]. היה מאמץ נוסף ע&quot;י [http://www.cs.huji.ac.il/~elylevy/tora/index.php# אלי לוי] - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.}}

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==
{{בעבודה}}
על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר&quot;ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף גם להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע&quot;י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;, בעיקרון אין להביא כלל את ה&quot;קרי&quot; במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה&quot;קרי&quot; כן יופיע.{{הערה|ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה&quot;קרי&quot; בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב&quot;כתיב&quot;), כגון סוגריים עגולים ל&quot;כתיב&quot; ומרובעים ל&quot;קרי&quot;.}}

'''נוסח הכתיב של התורה:''' ראו בדף הנסיוני של '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''' בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=522825&amp;oldid=522823 השוואה זו] גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי&quot;ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח&quot;כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3ADovi%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=523200&amp;oldid=522825 שינוי זה] מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.{{הערה|לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.}}

כעת הדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]] מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח&quot;כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==תרגומים ופירושי המופת על המקרא==
{{בעבודה}}
ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:{{הערה|ראו בהרחבה ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/11-2012/Stern.pdf מאמרו של דוד שטרן], &quot;המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית&quot;.}}
*חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
*חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ&quot;ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש&quot;י.
*חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים ב'''[[כתר תורה (תאג')]]'''.

'''פירושי המופת למקרא:'''
*'''תורה – רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: כלפי '''המקרא''' וכלפי '''התלמוד'''. על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#בן חמש למקרא|לעיל בפרק ב]].}}
*'''נביאים – רד&quot;ק.''' פירוש הרד&quot;ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד&quot;ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
**'''נביאים ראשונים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.''' גם פירושו של הרלב&quot;ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
*'''כתובים:'''
**'''ספרי אמ&quot;ת'''
***'''תהלים – רד&quot;ק''' (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
***'''משלי – מאירי'''.
***'''איוב – '''?
**'''חמש מגילות – רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי הרלב&quot;ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ&quot;ת: פירושי הרלב&quot;ג בנ&quot;ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.}}
**'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב&quot;ג.''' פירוש הרלב&quot;ג בתוספת ה&quot;תועליוֹת&quot; שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
***'''דברי הימים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.'''

'''תרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

==המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל==
{{בעבודה}}

לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': &quot;אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת&quot; {{מקור|ברכות לג א|ברכות ל&quot;ג ע&quot;א}}. אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.{{הערה|על '''התפילה במקרא''', ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז&quot;ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות [https://sites.google.com/site/kadish67/kavvana-he באתר הזה] תחת הכותרת &quot;טקסטים נוספים&quot;). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות ל[https://www.dropbox.com/s/4zias6b2tj0nwo5/Kavvanah-1-Mekorot.pdf חלק הראשון] (עמ' 3-4, 9-10) ול[https://www.dropbox.com/s/ulhhqu3aubw0xqt/Kavvanah-2-Mekorot.pdf חלק השני] (עמ' 2-6).}} מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.{{הערה|על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים ל[https://www.dropbox.com/s/vm9fvoxnxvjv763/Kavvanah-3-Mekorot.pdf חלק השלישי] באותו פרויקט.}}

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו [[#מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)|בניקודם בלבד]]. וגם עצם העיסוק המוגבר ב'''פעולת''' המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע&quot;פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Information about this Edition/Appendices]]</text>
      <sha1>s0gwlegbl1ufuj81zakptgmuph4tz6i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418682</id>
      <parentid>1418681</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T04:55:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* רשימת התיקונים והשינויים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92060" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}


{{מרכז|{{גג|{{קו תחתי|'''נספחים'''}}}}&lt;br&gt;{{קק|[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק א|(א) מבוא כללי]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|(ב) עיצוב המקרא]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|(ג) נוסח התורה]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|(ד) נ&quot;ך שחזור]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|(ה) נ&quot;ך כתר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|(ו) נספחים]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#מידע על מהדורה זו (תקציר)|תקציר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך טכני]]}}}}


==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים].'''{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים] באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי, וב-&quot;edit history&quot; לכל תא, וגם ב'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]'''.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (ו' חשבון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד.'''

'''א. כתר ארם צובה''' (גם: '''כתי&quot;א''' או &quot;'''הכתר'''&quot; או &quot;'''א'''&quot;)
*'''צילומים של כתב־היד:''' יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא '''[[:COMMONS:File:1 Aleppo Codex FULL high-resolution.pdf|כאן בוויקישיתוף]]''', ולקריאה ודפדוף נוחים של אותה סריקה ראו במקורו '''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex כאן בארכיון האינטרנט]''' (כל הדפים הקיימים נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים ב'''[[:COMMONS:Category:Aleppo Codex|וויקישיתוף]]''' ובארכיון האינטרנט.{{הערה|1=בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד [https://archive.org/details/Aleppo_Codex_direct_scan כאן] (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד [https://archive.org/details/aleppo-fascimile-full כאן] ו[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_fascimile_edition כאן].}}
*'''ניווט בכתב־היד לפי פרקים:''' לניווט יעיל של כתב־היד מול פרק נבחר, ראו את [https://www.mgketer.org/ האתר המקוון] של '''מקראות גדולות הכתר'''; יש לבחור &quot;עיון&quot; ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג &gt; תנ&quot;ך ועזרים נוספים &gt; צילום כת&quot;י כתר ארם צובה.
*'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן].
*'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי עדותו של יהושע '''ק'''מחי ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין] (המבוסס על הערותיו של קמחי בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh תנ&quot;ך זה]).

'''ב. כתב־יד לנינגרד''' (גם: '''כתי&quot;ל''' או &quot;'''ל'''&quot;, Leningrad B 19a)
*'''צילומים של כתב־היד:''' צילומים של כתי&quot;ל (להורדה) נמצאים בארכיון האינטרנט '''[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images כאן]''' בצבע מלא (אבל בלי הכריכה ודפי המסורה), [https://archive.org/details/Leningrad_Codex כאן] ו[https://archive.org/details/leningrad-codex-full כאן] וב[[:COMMONS:Category:Codex Leningradensis|וויקישיתוף]] בשחור לבן (כולל הכריכה ודפי המסורה).
*'''השוואת הקלדה דיגיטלית לצילום כתב־היד:''' [https://tanach.us/ אתר וסטמינטר], גירסה מעודכנת באתר [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.

===כתבי־יד נוספים (טברנים ותימנים)===
צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):{{הערה|ע&quot;פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (פרק נ&quot;ו, עמ' 357-375).}}
#'''[https://archive.org/details/439-damascus-pentateuch-torah-masoretic-manuscript-10th-century/mode/1up כתי&quot;ש]''' (תורה): כתב־יד ששון 507.{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''כתי&quot;ל1''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י שמואל בן יעקב, שהיה הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.{{הערה|הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה; ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי&quot;ל. בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו, וגם אין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם לפי עדותו של ברויאר.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000062829/NLI כתי&quot;ל2]''' (תורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע&quot;י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה {{NLI|000062829}}.{{הערה|חשוב לשים לב: כתב־יד זה מכונה '''ל{{כתב עילי|1}}''' אצל ייבין (נו.16 עמ' 366-367).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah כתי&quot;ב]''' (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.{{הערה|לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|בפרק השלישי של המבוא]]. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי&quot;ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה &quot;א&quot;) וברשימותיו של ברויאר.}}
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר '''וושינגטון די. סי.''', בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019).{{הערה|לא השתמשנו בכתב־היד הזה בפועל בהכנת המהדורה, כי צילומו עדיין לא היה אז נגיש. אך בכוונתנו להעשיר דרכו את תיעוד הנוסח בתורה לגבי הניקוד והטעמים והגעיות במקומות אחדים שקשים להכרעה. כתב־היד בהיר, והוא נשמר היטב ברובו (מקומות אחדים כגון בסוף התורה הושלמו בכתב־יד אחר שגם הוא קדום וקרוב למסורת טבריה). אם כן יש בו עדות נוספת לרוב התורה החסרה בכתר ארם צובה.}}
#'''[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|כתי&quot;ק]]''' (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
#'''כתי&quot;ת''' (כתובים): Cambridge Add. 1753 (&quot;'''ק{{כתב תחתי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר; &quot;ת&quot;=&quot;תימני&quot;).{{הערה|1=כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע&quot;י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים הביבליוגרפיים שלו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000139700/NLI כאן].}}
#'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כתי&quot;ב1]]''' (כתובים): הספרייה הבריטית Or 2375 (&quot;'''ב{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ברויאר).{{הערה|כתב־יד זה הוא הכרך השלישי והאחרון מבין שלושה כרכים המכילים מקרא ותרגום ותפסיר לכל ספרי הנביאים והכתובים לפי המסורת התימנית. מדובר על יצירת מופת. למידע מלא על היצירה כולה ראו '''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כאן]]'''.}}
#'''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כתי&quot;ש1]]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר).{{הערה|1=צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}

ראו גם [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9879 כתב־יד גסטר הראשונה] (מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879; [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 והשנייה] (מצרים, מאות ה-11 או ה-12), הספריה הבריטית Or 9880.

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001)
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;א:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס)
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח)

===דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===
במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
#'''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו). בדרך כלל לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים שבאו בעקבותיו (ראו #2). לסריקה מלאה ראו בארכיון האינטרנט: [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_1/mode/2up כרך א (תורה)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_2/mode/2up כרך ב (נביאים ראשונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_3/mode/2up כרך ג (נביאים אחרונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_4/mode/2up כרך ד (כתובים)].{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראן '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725628/NLI כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
#'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; חלקם נדפסו מחדש אח&quot;כ במהדורות צילום רבות. ביניהן: מהדורותיהם של היידנהיים (תורה),{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001277723/NLI חומש מאור עיניים]''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' מאת היידנהיים לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323914/NLI חומש עין הסופר]''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002478873/NLI חומש מודע לבינה]''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' מאת היידנהיים); (ד) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001875998/NLI ספר תורת משה]''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). התורה של היידנהיים נדפסה שוב לאחר מותו ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} ליסער-ז'אקט (מקרא),{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (עברית ואנגלית), '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up בדמבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. במבוא לחומש (כרך בראשית, vi) כתב ליסער שעשה הגהה נוספת על גבי חומש היידנהיים; תוכן העמודים בחומש של ליסער מקביל ל'''חומש עין הסופר''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ו'''[https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/n9/mode/2up כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} לטריס (מקרא),{{הערה|[[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] הוציא לאור שתי מהדורות מקרא: הראשונה בשנת 1852, בה יש שני טורים בעמוד והאותיות יחסית קטנות; והשנייה בשנת 1866, בה יש טור אחד בלבד בעמוד והאותיות בהירות ומפוארות. שתי המהדורות יצאו לאור בהמשך בדפוסים חוזרים ע&quot;י המו&quot;ל המקורי ובדפוסי צילום רבים על ידי מדפיסים אחרים, אך המהדורה השנייה היפהפייה זכתה לתפוצה אדירה. סריקה טובה של המהדורה הראשונה נמצאת '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' (1927), וסריקה מצוינת למהדורה השנייה נמצאת '''[https://archive.org/details/b30094264/page/n1393/mode/2up כאן]''' (1882). לסריקות של הדפסות רבות, חלקם עם תרגומים, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''.}} במברגר-הילדסהיימר-להמן (מקרא),{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. לסריקה באיכות טובה ראו '''[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up כאן]'''.}} בער (בראשית ונ&quot;ך),{{הערה|1=[https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], [https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מלכים], [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}, גינצבורג (מקרא),{{הערה|1=[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins מהדורה ראשונה] (1894), ומהדורה שנייה בארבעה כרכים: [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים. הגרסה הסופית הזאת של מהדורת גינצבורג, משנת 1926 בארבעה כרכים, כבר נכנס לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, אך עדיין אין סריקה נגישה ממנה באינטרנט. לגבי מהדורת גינצבורג יש לציין את '''תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג. וראו גם את [https://archive.org/details/introductiontoma00gins/page/n3/mode/2up המבוא הגדול] של גינצבורג למהדורת המקרא ([https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס חוזר בשנת 1966] עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]]) ואת [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המהדורה הגדולה של המסורה] בעריכתו.}} ומקראות גדולות [[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|דפוס נעטטער]] (תורה) ו[[:COMMONS:Category:MG1864-Warsaw|דפוס ורשה]] (מקרא).{{הערה|ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]''' יש סריקות למהדורות נוספות של המקראות הגדולות.}} חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=#1 '''מ&quot;ג'''), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר.
#'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===כלי עזר נוספים===
חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:
#ב'''[[:commons:Category:Masoretic works|ספרות המסורה הקלאסית]]''' (במיוחד מנחת שי);
#בספר [https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n4/mode/2up '''משפטי הטעמים'''] של היידנהיים ובספרים '''[[:COMMONS:File:Dikdukei-Hateamim-1879-HB38509.pdf|דקדוקי הטעמים]]''' ו'''[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-images/page/n2/mode/2up תורת אמ&quot;ת]''' של בער;
#בספריו של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up טעמי כ&quot;א הספרים] ו[https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up טעמי אמ&quot;ת] (שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] [ניו יורק, 1970]);
#בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''');{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפניה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#בספריו ובמאמריו וברשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של הרב מרדכי ברויאר, במיוחד '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת'''{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}.
#במבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''' (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#ברשימותיו של אהרן דותן על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-BHL);
#בהערותיו של המגיה ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] על נוסח כתי&quot;ל;
#בפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לגבי הסימון של קמץ קטן השתמשנו בספרות הבאה:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855).
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב'''=

===חלוקת הפרשות===
לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים [[:w:en:Parashah|במאמר הזה]].

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. '''(כתיב בסוגריים עגולים)'''
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם &gt; מימי רגליהם) '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת איכה/ג|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#cite_note-31 כאן])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מכאן והלאה יהיו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing קובץ אקסל ב-Google Docs]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.{{הערה|קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון התנונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

===יישומים חיצוניים===

'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:
#'''[https://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]''';
#'''[https://www.sefaria.org.il/new-home אתר ספריא]'''.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.{{הערה|ראו לדוגמה את אתר [http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס הספר&quot;]. היה מאמץ נוסף ע&quot;י [http://www.cs.huji.ac.il/~elylevy/tora/index.php# אלי לוי] - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.}}

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==
{{בעבודה}}
על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר&quot;ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף גם להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע&quot;י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;, בעיקרון אין להביא כלל את ה&quot;קרי&quot; במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה&quot;קרי&quot; כן יופיע.{{הערה|ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה&quot;קרי&quot; בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב&quot;כתיב&quot;), כגון סוגריים עגולים ל&quot;כתיב&quot; ומרובעים ל&quot;קרי&quot;.}}

'''נוסח הכתיב של התורה:''' ראו בדף הנסיוני של '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''' בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=522825&amp;oldid=522823 השוואה זו] גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי&quot;ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח&quot;כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3ADovi%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=523200&amp;oldid=522825 שינוי זה] מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.{{הערה|לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.}}

כעת הדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]] מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח&quot;כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==תרגומים ופירושי המופת על המקרא==
{{בעבודה}}
ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:{{הערה|ראו בהרחבה ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/11-2012/Stern.pdf מאמרו של דוד שטרן], &quot;המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית&quot;.}}
*חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
*חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ&quot;ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש&quot;י.
*חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים ב'''[[כתר תורה (תאג')]]'''.

'''פירושי המופת למקרא:'''
*'''תורה – רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: כלפי '''המקרא''' וכלפי '''התלמוד'''. על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#בן חמש למקרא|לעיל בפרק ב]].}}
*'''נביאים – רד&quot;ק.''' פירוש הרד&quot;ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד&quot;ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
**'''נביאים ראשונים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.''' גם פירושו של הרלב&quot;ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
*'''כתובים:'''
**'''ספרי אמ&quot;ת'''
***'''תהלים – רד&quot;ק''' (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
***'''משלי – מאירי'''.
***'''איוב – '''?
**'''חמש מגילות – רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי הרלב&quot;ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ&quot;ת: פירושי הרלב&quot;ג בנ&quot;ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.}}
**'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב&quot;ג.''' פירוש הרלב&quot;ג בתוספת ה&quot;תועליוֹת&quot; שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
***'''דברי הימים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.'''

'''תרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

==המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל==
{{בעבודה}}

לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': &quot;אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת&quot; {{מקור|ברכות לג א|ברכות ל&quot;ג ע&quot;א}}. אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.{{הערה|על '''התפילה במקרא''', ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז&quot;ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות [https://sites.google.com/site/kadish67/kavvana-he באתר הזה] תחת הכותרת &quot;טקסטים נוספים&quot;). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות ל[https://www.dropbox.com/s/4zias6b2tj0nwo5/Kavvanah-1-Mekorot.pdf חלק הראשון] (עמ' 3-4, 9-10) ול[https://www.dropbox.com/s/ulhhqu3aubw0xqt/Kavvanah-2-Mekorot.pdf חלק השני] (עמ' 2-6).}} מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.{{הערה|על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים ל[https://www.dropbox.com/s/vm9fvoxnxvjv763/Kavvanah-3-Mekorot.pdf חלק השלישי] באותו פרויקט.}}

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו [[#מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)|בניקודם בלבד]]. וגם עצם העיסוק המוגבר ב'''פעולת''' המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע&quot;פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Information about this Edition/Appendices]]</text>
      <sha1>4dnbuqzilgrxnxqgub8dwn8aihwjhek</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418683</id>
      <parentid>1418682</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T04:58:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* חלק ראשון: תורה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92045" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}


{{מרכז|{{גג|{{קו תחתי|'''נספחים'''}}}}&lt;br&gt;{{קק|[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק א|(א) מבוא כללי]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|(ב) עיצוב המקרא]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|(ג) נוסח התורה]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|(ד) נ&quot;ך שחזור]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|(ה) נ&quot;ך כתר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|(ו) נספחים]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#מידע על מהדורה זו (תקציר)|תקציר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך טכני]]}}}}


==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים].'''{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים] באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי, וב-&quot;edit history&quot; לכל תא, וגם ב'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]'''.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (ו' חשבון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד.'''

'''א. כתר ארם צובה''' (גם: '''כתי&quot;א''' או &quot;'''הכתר'''&quot; או &quot;'''א'''&quot;)
*'''צילומים של כתב־היד:''' יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא '''[[:COMMONS:File:1 Aleppo Codex FULL high-resolution.pdf|כאן בוויקישיתוף]]''', ולקריאה ודפדוף נוחים של אותה סריקה ראו במקורו '''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex כאן בארכיון האינטרנט]''' (כל הדפים הקיימים נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים ב'''[[:COMMONS:Category:Aleppo Codex|וויקישיתוף]]''' ובארכיון האינטרנט.{{הערה|1=בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד [https://archive.org/details/Aleppo_Codex_direct_scan כאן] (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד [https://archive.org/details/aleppo-fascimile-full כאן] ו[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_fascimile_edition כאן].}}
*'''ניווט בכתב־היד לפי פרקים:''' לניווט יעיל של כתב־היד מול פרק נבחר, ראו את [https://www.mgketer.org/ האתר המקוון] של '''מקראות גדולות הכתר'''; יש לבחור &quot;עיון&quot; ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג &gt; תנ&quot;ך ועזרים נוספים &gt; צילום כת&quot;י כתר ארם צובה.
*'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן].
*'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי עדותו של יהושע '''ק'''מחי ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין] (המבוסס על הערותיו של קמחי בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh תנ&quot;ך זה]).

'''ב. כתב־יד לנינגרד''' (גם: '''כתי&quot;ל''' או &quot;'''ל'''&quot;, Leningrad B 19a)
*'''צילומים של כתב־היד:''' צילומים של כתי&quot;ל (להורדה) נמצאים בארכיון האינטרנט '''[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images כאן]''' בצבע מלא (אבל בלי הכריכה ודפי המסורה), [https://archive.org/details/Leningrad_Codex כאן] ו[https://archive.org/details/leningrad-codex-full כאן] וב[[:COMMONS:Category:Codex Leningradensis|וויקישיתוף]] בשחור לבן (כולל הכריכה ודפי המסורה).
*'''השוואת הקלדה דיגיטלית לצילום כתב־היד:''' [https://tanach.us/ אתר וסטמינטר], גירסה מעודכנת באתר [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.

===כתבי־יד נוספים (טברנים ותימנים)===
צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):{{הערה|ע&quot;פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (פרק נ&quot;ו, עמ' 357-375).}}
#'''[https://archive.org/details/439-damascus-pentateuch-torah-masoretic-manuscript-10th-century/mode/1up כתי&quot;ש]''' (תורה): כתב־יד ששון 507.{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''כתי&quot;ל1''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י שמואל בן יעקב, שהיה הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.{{הערה|הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה; ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי&quot;ל. בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו, וגם אין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם לפי עדותו של ברויאר.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000062829/NLI כתי&quot;ל2]''' (תורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע&quot;י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה {{NLI|000062829}}.{{הערה|חשוב לשים לב: כתב־יד זה מכונה '''ל{{כתב עילי|1}}''' אצל ייבין (נו.16 עמ' 366-367).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah כתי&quot;ב]''' (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.{{הערה|לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|בפרק השלישי של המבוא]]. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי&quot;ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה &quot;א&quot;) וברשימותיו של ברויאר.}}
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר '''וושינגטון די. סי.''', בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019).{{הערה|לא השתמשנו בכתב־היד הזה בפועל בהכנת המהדורה, כי צילומו עדיין לא היה אז נגיש. אך בכוונתנו להעשיר דרכו את תיעוד הנוסח בתורה לגבי הניקוד והטעמים והגעיות במקומות אחדים שקשים להכרעה. כתב־היד בהיר, והוא נשמר היטב ברובו (מקומות אחדים כגון בסוף התורה הושלמו בכתב־יד אחר שגם הוא קדום וקרוב למסורת טבריה). אם כן יש בו עדות נוספת לרוב התורה החסרה בכתר ארם צובה.}}
#'''[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|כתי&quot;ק]]''' (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
#'''כתי&quot;ת''' (כתובים): Cambridge Add. 1753 (&quot;'''ק{{כתב תחתי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר; &quot;ת&quot;=&quot;תימני&quot;).{{הערה|1=כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע&quot;י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים הביבליוגרפיים שלו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000139700/NLI כאן].}}
#'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כתי&quot;ב1]]''' (כתובים): הספרייה הבריטית Or 2375 (&quot;'''ב{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ברויאר).{{הערה|כתב־יד זה הוא הכרך השלישי והאחרון מבין שלושה כרכים המכילים מקרא ותרגום ותפסיר לכל ספרי הנביאים והכתובים לפי המסורת התימנית. מדובר על יצירת מופת. למידע מלא על היצירה כולה ראו '''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כאן]]'''.}}
#'''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כתי&quot;ש1]]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר).{{הערה|1=צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}

ראו גם [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9879 כתב־יד גסטר הראשונה] (מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879; [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 והשנייה] (מצרים, מאות ה-11 או ה-12), הספריה הבריטית Or 9880.

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001)
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;א:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס)
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח)

===דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===
במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
#'''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו). בדרך כלל לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים שבאו בעקבותיו (ראו #2). לסריקה מלאה ראו בארכיון האינטרנט: [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_1/mode/2up כרך א (תורה)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_2/mode/2up כרך ב (נביאים ראשונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_3/mode/2up כרך ג (נביאים אחרונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_4/mode/2up כרך ד (כתובים)].{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראן '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725628/NLI כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
#'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; חלקם נדפסו מחדש אח&quot;כ במהדורות צילום רבות. ביניהן: מהדורותיהם של היידנהיים (תורה),{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001277723/NLI חומש מאור עיניים]''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' מאת היידנהיים לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323914/NLI חומש עין הסופר]''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002478873/NLI חומש מודע לבינה]''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' מאת היידנהיים); (ד) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001875998/NLI ספר תורת משה]''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). התורה של היידנהיים נדפסה שוב לאחר מותו ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} ליסער-ז'אקט (מקרא),{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (עברית ואנגלית), '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up בדמבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. במבוא לחומש (כרך בראשית, vi) כתב ליסער שעשה הגהה נוספת על גבי חומש היידנהיים; תוכן העמודים בחומש של ליסער מקביל ל'''חומש עין הסופר''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ו'''[https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/n9/mode/2up כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} לטריס (מקרא),{{הערה|[[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] הוציא לאור שתי מהדורות מקרא: הראשונה בשנת 1852, בה יש שני טורים בעמוד והאותיות יחסית קטנות; והשנייה בשנת 1866, בה יש טור אחד בלבד בעמוד והאותיות בהירות ומפוארות. שתי המהדורות יצאו לאור בהמשך בדפוסים חוזרים ע&quot;י המו&quot;ל המקורי ובדפוסי צילום רבים על ידי מדפיסים אחרים, אך המהדורה השנייה היפהפייה זכתה לתפוצה אדירה. סריקה טובה של המהדורה הראשונה נמצאת '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' (1927), וסריקה מצוינת למהדורה השנייה נמצאת '''[https://archive.org/details/b30094264/page/n1393/mode/2up כאן]''' (1882). לסריקות של הדפסות רבות, חלקם עם תרגומים, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''.}} במברגר-הילדסהיימר-להמן (מקרא),{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. לסריקה באיכות טובה ראו '''[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up כאן]'''.}} בער (בראשית ונ&quot;ך),{{הערה|1=[https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], [https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מלכים], [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}, גינצבורג (מקרא),{{הערה|1=[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins מהדורה ראשונה] (1894), ומהדורה שנייה בארבעה כרכים: [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים. הגרסה הסופית הזאת של מהדורת גינצבורג, משנת 1926 בארבעה כרכים, כבר נכנס לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, אך עדיין אין סריקה נגישה ממנה באינטרנט. לגבי מהדורת גינצבורג יש לציין את '''תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג. וראו גם את [https://archive.org/details/introductiontoma00gins/page/n3/mode/2up המבוא הגדול] של גינצבורג למהדורת המקרא ([https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס חוזר בשנת 1966] עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]]) ואת [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המהדורה הגדולה של המסורה] בעריכתו.}} ומקראות גדולות [[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|דפוס נעטטער]] (תורה) ו[[:COMMONS:Category:MG1864-Warsaw|דפוס ורשה]] (מקרא).{{הערה|ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]''' יש סריקות למהדורות נוספות של המקראות הגדולות.}} חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=#1 '''מ&quot;ג'''), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר.
#'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===כלי עזר נוספים===
חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:
#ב'''[[:commons:Category:Masoretic works|ספרות המסורה הקלאסית]]''' (במיוחד מנחת שי);
#בספר [https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n4/mode/2up '''משפטי הטעמים'''] של היידנהיים ובספרים '''[[:COMMONS:File:Dikdukei-Hateamim-1879-HB38509.pdf|דקדוקי הטעמים]]''' ו'''[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-images/page/n2/mode/2up תורת אמ&quot;ת]''' של בער;
#בספריו של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up טעמי כ&quot;א הספרים] ו[https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up טעמי אמ&quot;ת] (שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] [ניו יורק, 1970]);
#בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''');{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפניה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#בספריו ובמאמריו וברשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של הרב מרדכי ברויאר, במיוחד '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת'''{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}.
#במבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''' (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#ברשימותיו של אהרן דותן על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-BHL);
#בהערותיו של המגיה ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] על נוסח כתי&quot;ל;
#בפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לגבי הסימון של קמץ קטן השתמשנו בספרות הבאה:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855).
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב'''=

===חלוקת הפרשות===
לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים [[:w:en:Parashah|במאמר הזה]].

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. '''(כתיב בסוגריים עגולים)'''
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם &gt; מימי רגליהם) '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת איכה/ג|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#cite_note-31 כאן])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing קובץ אקסל ב-Google Docs]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.{{הערה|קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון התנונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

===יישומים חיצוניים===

'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:
#'''[https://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]''';
#'''[https://www.sefaria.org.il/new-home אתר ספריא]'''.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.{{הערה|ראו לדוגמה את אתר [http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס הספר&quot;]. היה מאמץ נוסף ע&quot;י [http://www.cs.huji.ac.il/~elylevy/tora/index.php# אלי לוי] - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.}}

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==
{{בעבודה}}
על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר&quot;ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף גם להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע&quot;י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;, בעיקרון אין להביא כלל את ה&quot;קרי&quot; במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה&quot;קרי&quot; כן יופיע.{{הערה|ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה&quot;קרי&quot; בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב&quot;כתיב&quot;), כגון סוגריים עגולים ל&quot;כתיב&quot; ומרובעים ל&quot;קרי&quot;.}}

'''נוסח הכתיב של התורה:''' ראו בדף הנסיוני של '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''' בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=522825&amp;oldid=522823 השוואה זו] גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי&quot;ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח&quot;כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3ADovi%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=523200&amp;oldid=522825 שינוי זה] מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.{{הערה|לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.}}

כעת הדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]] מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח&quot;כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==תרגומים ופירושי המופת על המקרא==
{{בעבודה}}
ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:{{הערה|ראו בהרחבה ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/11-2012/Stern.pdf מאמרו של דוד שטרן], &quot;המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית&quot;.}}
*חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
*חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ&quot;ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש&quot;י.
*חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים ב'''[[כתר תורה (תאג')]]'''.

'''פירושי המופת למקרא:'''
*'''תורה – רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: כלפי '''המקרא''' וכלפי '''התלמוד'''. על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#בן חמש למקרא|לעיל בפרק ב]].}}
*'''נביאים – רד&quot;ק.''' פירוש הרד&quot;ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד&quot;ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
**'''נביאים ראשונים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.''' גם פירושו של הרלב&quot;ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
*'''כתובים:'''
**'''ספרי אמ&quot;ת'''
***'''תהלים – רד&quot;ק''' (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
***'''משלי – מאירי'''.
***'''איוב – '''?
**'''חמש מגילות – רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי הרלב&quot;ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ&quot;ת: פירושי הרלב&quot;ג בנ&quot;ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.}}
**'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב&quot;ג.''' פירוש הרלב&quot;ג בתוספת ה&quot;תועליוֹת&quot; שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
***'''דברי הימים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.'''

'''תרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

==המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל==
{{בעבודה}}

לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': &quot;אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת&quot; {{מקור|ברכות לג א|ברכות ל&quot;ג ע&quot;א}}. אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.{{הערה|על '''התפילה במקרא''', ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז&quot;ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות [https://sites.google.com/site/kadish67/kavvana-he באתר הזה] תחת הכותרת &quot;טקסטים נוספים&quot;). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות ל[https://www.dropbox.com/s/4zias6b2tj0nwo5/Kavvanah-1-Mekorot.pdf חלק הראשון] (עמ' 3-4, 9-10) ול[https://www.dropbox.com/s/ulhhqu3aubw0xqt/Kavvanah-2-Mekorot.pdf חלק השני] (עמ' 2-6).}} מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.{{הערה|על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים ל[https://www.dropbox.com/s/vm9fvoxnxvjv763/Kavvanah-3-Mekorot.pdf חלק השלישי] באותו פרויקט.}}

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו [[#מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)|בניקודם בלבד]]. וגם עצם העיסוק המוגבר ב'''פעולת''' המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע&quot;פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Information about this Edition/Appendices]]</text>
      <sha1>622506d9p3izec500euiv5mh3qaeggw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418702</id>
      <parentid>1418683</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T10:15:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* רשימת תיקונים ושינויים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92045" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}


{{מרכז|{{גג|{{קו תחתי|'''נספחים'''}}}}&lt;br&gt;{{קק|[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק א|(א) מבוא כללי]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|(ב) עיצוב המקרא]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|(ג) נוסח התורה]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|(ד) נ&quot;ך שחזור]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|(ה) נ&quot;ך כתר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|(ו) נספחים]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#מידע על מהדורה זו (תקציר)|תקציר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך טכני]]}}}}


==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים].'''{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים] באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי, וב-&quot;edit history&quot; לכל תא, וגם ב'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]'''.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד.'''

'''א. כתר ארם צובה''' (גם: '''כתי&quot;א''' או &quot;'''הכתר'''&quot; או &quot;'''א'''&quot;)
*'''צילומים של כתב־היד:''' יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא '''[[:COMMONS:File:1 Aleppo Codex FULL high-resolution.pdf|כאן בוויקישיתוף]]''', ולקריאה ודפדוף נוחים של אותה סריקה ראו במקורו '''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex כאן בארכיון האינטרנט]''' (כל הדפים הקיימים נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים ב'''[[:COMMONS:Category:Aleppo Codex|וויקישיתוף]]''' ובארכיון האינטרנט.{{הערה|1=בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד [https://archive.org/details/Aleppo_Codex_direct_scan כאן] (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד [https://archive.org/details/aleppo-fascimile-full כאן] ו[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_fascimile_edition כאן].}}
*'''ניווט בכתב־היד לפי פרקים:''' לניווט יעיל של כתב־היד מול פרק נבחר, ראו את [https://www.mgketer.org/ האתר המקוון] של '''מקראות גדולות הכתר'''; יש לבחור &quot;עיון&quot; ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג &gt; תנ&quot;ך ועזרים נוספים &gt; צילום כת&quot;י כתר ארם צובה.
*'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן].
*'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי עדותו של יהושע '''ק'''מחי ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין] (המבוסס על הערותיו של קמחי בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh תנ&quot;ך זה]).

'''ב. כתב־יד לנינגרד''' (גם: '''כתי&quot;ל''' או &quot;'''ל'''&quot;, Leningrad B 19a)
*'''צילומים של כתב־היד:''' צילומים של כתי&quot;ל (להורדה) נמצאים בארכיון האינטרנט '''[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images כאן]''' בצבע מלא (אבל בלי הכריכה ודפי המסורה), [https://archive.org/details/Leningrad_Codex כאן] ו[https://archive.org/details/leningrad-codex-full כאן] וב[[:COMMONS:Category:Codex Leningradensis|וויקישיתוף]] בשחור לבן (כולל הכריכה ודפי המסורה).
*'''השוואת הקלדה דיגיטלית לצילום כתב־היד:''' [https://tanach.us/ אתר וסטמינטר], גירסה מעודכנת באתר [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.

===כתבי־יד נוספים (טברנים ותימנים)===
צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):{{הערה|ע&quot;פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (פרק נ&quot;ו, עמ' 357-375).}}
#'''[https://archive.org/details/439-damascus-pentateuch-torah-masoretic-manuscript-10th-century/mode/1up כתי&quot;ש]''' (תורה): כתב־יד ששון 507.{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''כתי&quot;ל1''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י שמואל בן יעקב, שהיה הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.{{הערה|הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה; ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי&quot;ל. בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו, וגם אין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם לפי עדותו של ברויאר.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000062829/NLI כתי&quot;ל2]''' (תורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע&quot;י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה {{NLI|000062829}}.{{הערה|חשוב לשים לב: כתב־יד זה מכונה '''ל{{כתב עילי|1}}''' אצל ייבין (נו.16 עמ' 366-367).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah כתי&quot;ב]''' (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.{{הערה|לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|בפרק השלישי של המבוא]]. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי&quot;ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה &quot;א&quot;) וברשימותיו של ברויאר.}}
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר '''וושינגטון די. סי.''', בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019).{{הערה|לא השתמשנו בכתב־היד הזה בפועל בהכנת המהדורה, כי צילומו עדיין לא היה אז נגיש. אך בכוונתנו להעשיר דרכו את תיעוד הנוסח בתורה לגבי הניקוד והטעמים והגעיות במקומות אחדים שקשים להכרעה. כתב־היד בהיר, והוא נשמר היטב ברובו (מקומות אחדים כגון בסוף התורה הושלמו בכתב־יד אחר שגם הוא קדום וקרוב למסורת טבריה). אם כן יש בו עדות נוספת לרוב התורה החסרה בכתר ארם צובה.}}
#'''[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|כתי&quot;ק]]''' (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
#'''כתי&quot;ת''' (כתובים): Cambridge Add. 1753 (&quot;'''ק{{כתב תחתי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר; &quot;ת&quot;=&quot;תימני&quot;).{{הערה|1=כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע&quot;י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים הביבליוגרפיים שלו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000139700/NLI כאן].}}
#'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כתי&quot;ב1]]''' (כתובים): הספרייה הבריטית Or 2375 (&quot;'''ב{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ברויאר).{{הערה|כתב־יד זה הוא הכרך השלישי והאחרון מבין שלושה כרכים המכילים מקרא ותרגום ותפסיר לכל ספרי הנביאים והכתובים לפי המסורת התימנית. מדובר על יצירת מופת. למידע מלא על היצירה כולה ראו '''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כאן]]'''.}}
#'''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כתי&quot;ש1]]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר).{{הערה|1=צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}

ראו גם [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9879 כתב־יד גסטר הראשונה] (מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879; [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 והשנייה] (מצרים, מאות ה-11 או ה-12), הספריה הבריטית Or 9880.

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001)
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;א:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס)
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח)

===דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===
במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
#'''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו). בדרך כלל לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים שבאו בעקבותיו (ראו #2). לסריקה מלאה ראו בארכיון האינטרנט: [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_1/mode/2up כרך א (תורה)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_2/mode/2up כרך ב (נביאים ראשונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_3/mode/2up כרך ג (נביאים אחרונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_4/mode/2up כרך ד (כתובים)].{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראן '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725628/NLI כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
#'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; חלקם נדפסו מחדש אח&quot;כ במהדורות צילום רבות. ביניהן: מהדורותיהם של היידנהיים (תורה),{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001277723/NLI חומש מאור עיניים]''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' מאת היידנהיים לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323914/NLI חומש עין הסופר]''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002478873/NLI חומש מודע לבינה]''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' מאת היידנהיים); (ד) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001875998/NLI ספר תורת משה]''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). התורה של היידנהיים נדפסה שוב לאחר מותו ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} ליסער-ז'אקט (מקרא),{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (עברית ואנגלית), '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up בדמבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. במבוא לחומש (כרך בראשית, vi) כתב ליסער שעשה הגהה נוספת על גבי חומש היידנהיים; תוכן העמודים בחומש של ליסער מקביל ל'''חומש עין הסופר''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ו'''[https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/n9/mode/2up כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} לטריס (מקרא),{{הערה|[[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] הוציא לאור שתי מהדורות מקרא: הראשונה בשנת 1852, בה יש שני טורים בעמוד והאותיות יחסית קטנות; והשנייה בשנת 1866, בה יש טור אחד בלבד בעמוד והאותיות בהירות ומפוארות. שתי המהדורות יצאו לאור בהמשך בדפוסים חוזרים ע&quot;י המו&quot;ל המקורי ובדפוסי צילום רבים על ידי מדפיסים אחרים, אך המהדורה השנייה היפהפייה זכתה לתפוצה אדירה. סריקה טובה של המהדורה הראשונה נמצאת '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' (1927), וסריקה מצוינת למהדורה השנייה נמצאת '''[https://archive.org/details/b30094264/page/n1393/mode/2up כאן]''' (1882). לסריקות של הדפסות רבות, חלקם עם תרגומים, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''.}} במברגר-הילדסהיימר-להמן (מקרא),{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. לסריקה באיכות טובה ראו '''[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up כאן]'''.}} בער (בראשית ונ&quot;ך),{{הערה|1=[https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], [https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מלכים], [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}, גינצבורג (מקרא),{{הערה|1=[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins מהדורה ראשונה] (1894), ומהדורה שנייה בארבעה כרכים: [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים. הגרסה הסופית הזאת של מהדורת גינצבורג, משנת 1926 בארבעה כרכים, כבר נכנס לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, אך עדיין אין סריקה נגישה ממנה באינטרנט. לגבי מהדורת גינצבורג יש לציין את '''תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג. וראו גם את [https://archive.org/details/introductiontoma00gins/page/n3/mode/2up המבוא הגדול] של גינצבורג למהדורת המקרא ([https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס חוזר בשנת 1966] עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]]) ואת [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המהדורה הגדולה של המסורה] בעריכתו.}} ומקראות גדולות [[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|דפוס נעטטער]] (תורה) ו[[:COMMONS:Category:MG1864-Warsaw|דפוס ורשה]] (מקרא).{{הערה|ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]''' יש סריקות למהדורות נוספות של המקראות הגדולות.}} חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=#1 '''מ&quot;ג'''), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר.
#'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===כלי עזר נוספים===
חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:
#ב'''[[:commons:Category:Masoretic works|ספרות המסורה הקלאסית]]''' (במיוחד מנחת שי);
#בספר [https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n4/mode/2up '''משפטי הטעמים'''] של היידנהיים ובספרים '''[[:COMMONS:File:Dikdukei-Hateamim-1879-HB38509.pdf|דקדוקי הטעמים]]''' ו'''[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-images/page/n2/mode/2up תורת אמ&quot;ת]''' של בער;
#בספריו של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up טעמי כ&quot;א הספרים] ו[https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up טעמי אמ&quot;ת] (שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] [ניו יורק, 1970]);
#בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''');{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפניה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#בספריו ובמאמריו וברשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של הרב מרדכי ברויאר, במיוחד '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת'''{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}.
#במבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''' (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#ברשימותיו של אהרן דותן על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-BHL);
#בהערותיו של המגיה ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] על נוסח כתי&quot;ל;
#בפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לגבי הסימון של קמץ קטן השתמשנו בספרות הבאה:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855).
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב'''=

===חלוקת הפרשות===
לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים [[:w:en:Parashah|במאמר הזה]].

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. '''(כתיב בסוגריים עגולים)'''
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם &gt; מימי רגליהם) '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת איכה/ג|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#cite_note-31 כאן])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing קובץ אקסל ב-Google Docs]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.{{הערה|קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון התנונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

===יישומים חיצוניים===

'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:
#'''[https://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]''';
#'''[https://www.sefaria.org.il/new-home אתר ספריא]'''.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.{{הערה|ראו לדוגמה את אתר [http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס הספר&quot;]. היה מאמץ נוסף ע&quot;י [http://www.cs.huji.ac.il/~elylevy/tora/index.php# אלי לוי] - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.}}

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==
{{בעבודה}}
על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר&quot;ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף גם להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע&quot;י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;, בעיקרון אין להביא כלל את ה&quot;קרי&quot; במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה&quot;קרי&quot; כן יופיע.{{הערה|ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה&quot;קרי&quot; בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב&quot;כתיב&quot;), כגון סוגריים עגולים ל&quot;כתיב&quot; ומרובעים ל&quot;קרי&quot;.}}

'''נוסח הכתיב של התורה:''' ראו בדף הנסיוני של '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''' בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=522825&amp;oldid=522823 השוואה זו] גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי&quot;ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח&quot;כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3ADovi%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=523200&amp;oldid=522825 שינוי זה] מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.{{הערה|לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.}}

כעת הדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]] מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח&quot;כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==תרגומים ופירושי המופת על המקרא==
{{בעבודה}}
ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:{{הערה|ראו בהרחבה ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/11-2012/Stern.pdf מאמרו של דוד שטרן], &quot;המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית&quot;.}}
*חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
*חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ&quot;ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש&quot;י.
*חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים ב'''[[כתר תורה (תאג')]]'''.

'''פירושי המופת למקרא:'''
*'''תורה – רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: כלפי '''המקרא''' וכלפי '''התלמוד'''. על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#בן חמש למקרא|לעיל בפרק ב]].}}
*'''נביאים – רד&quot;ק.''' פירוש הרד&quot;ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד&quot;ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
**'''נביאים ראשונים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.''' גם פירושו של הרלב&quot;ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
*'''כתובים:'''
**'''ספרי אמ&quot;ת'''
***'''תהלים – רד&quot;ק''' (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
***'''משלי – מאירי'''.
***'''איוב – '''?
**'''חמש מגילות – רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי הרלב&quot;ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ&quot;ת: פירושי הרלב&quot;ג בנ&quot;ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.}}
**'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב&quot;ג.''' פירוש הרלב&quot;ג בתוספת ה&quot;תועליוֹת&quot; שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
***'''דברי הימים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.'''

'''תרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

==המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל==
{{בעבודה}}

לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': &quot;אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת&quot; {{מקור|ברכות לג א|ברכות ל&quot;ג ע&quot;א}}. אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.{{הערה|על '''התפילה במקרא''', ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז&quot;ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות [https://sites.google.com/site/kadish67/kavvana-he באתר הזה] תחת הכותרת &quot;טקסטים נוספים&quot;). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות ל[https://www.dropbox.com/s/4zias6b2tj0nwo5/Kavvanah-1-Mekorot.pdf חלק הראשון] (עמ' 3-4, 9-10) ול[https://www.dropbox.com/s/ulhhqu3aubw0xqt/Kavvanah-2-Mekorot.pdf חלק השני] (עמ' 2-6).}} מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.{{הערה|על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים ל[https://www.dropbox.com/s/vm9fvoxnxvjv763/Kavvanah-3-Mekorot.pdf חלק השלישי] באותו פרויקט.}}

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו [[#מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)|בניקודם בלבד]]. וגם עצם העיסוק המוגבר ב'''פעולת''' המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע&quot;פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Information about this Edition/Appendices]]</text>
      <sha1>7pmcqugb4cndrefuktkvg855k4s5q9t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418704</id>
      <parentid>1418702</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T10:25:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* רשימת תיקונים ושינויים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="91905" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}


{{מרכז|{{גג|{{קו תחתי|'''נספחים'''}}}}&lt;br&gt;{{קק|[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק א|(א) מבוא כללי]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|(ב) עיצוב המקרא]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|(ג) נוסח התורה]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|(ד) נ&quot;ך שחזור]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|(ה) נ&quot;ך כתר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|(ו) נספחים]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#מידע על מהדורה זו (תקציר)|תקציר]] · [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך טכני]]}}}}


==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים].'''{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי שינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים) וכלי עזר==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד.'''

'''א. כתר ארם צובה''' (גם: '''כתי&quot;א''' או &quot;'''הכתר'''&quot; או &quot;'''א'''&quot;)
*'''צילומים של כתב־היד:''' יש כמה צילומים של כתר ארם צובה להורדה חופשית במקומות שונים. הקובץ המלא והאיכותי ביותר נמצא '''[[:COMMONS:File:1 Aleppo Codex FULL high-resolution.pdf|כאן בוויקישיתוף]]''', ולקריאה ודפדוף נוחים של אותה סריקה ראו במקורו '''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex כאן בארכיון האינטרנט]''' (כל הדפים הקיימים נמצאים בסריקה זו באיכות גבוהה). קבצים נוספים של כתר ארם צובה נמצאים ב'''[[:COMMONS:Category:Aleppo Codex|וויקישיתוף]]''' ובארכיון האינטרנט.{{הערה|1=בארכיון האינטרנט יש עוד סריקה ישירה מכתב־היד [https://archive.org/details/Aleppo_Codex_direct_scan כאן] (חסרים בו דפים ויש הורדה באיכות מהקבצים המקוריים). סריקות של מהדורת הפקסימיליה אפשר להוריד [https://archive.org/details/aleppo-fascimile-full כאן] ו[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_fascimile_edition כאן].}}
*'''ניווט בכתב־היד לפי פרקים:''' לניווט יעיל של כתב־היד מול פרק נבחר, ראו את [https://www.mgketer.org/ האתר המקוון] של '''מקראות גדולות הכתר'''; יש לבחור &quot;עיון&quot; ואת הפרק המבוקש. אחר כך יש לבחור הצג &gt; תנ&quot;ך ועזרים נוספים &gt; צילום כת&quot;י כתר ארם צובה.
*'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן].
*'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי עדותו של יהושע '''ק'''מחי ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין] (המבוסס על הערותיו של קמחי בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh תנ&quot;ך זה]).

'''ב. כתב־יד לנינגרד''' (גם: '''כתי&quot;ל''' או &quot;'''ל'''&quot;, Leningrad B 19a)
*'''צילומים של כתב־היד:''' צילומים של כתי&quot;ל (להורדה) נמצאים בארכיון האינטרנט '''[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images כאן]''' בצבע מלא (אבל בלי הכריכה ודפי המסורה), [https://archive.org/details/Leningrad_Codex כאן] ו[https://archive.org/details/leningrad-codex-full כאן] וב[[:COMMONS:Category:Codex Leningradensis|וויקישיתוף]] בשחור לבן (כולל הכריכה ודפי המסורה).
*'''השוואת הקלדה דיגיטלית לצילום כתב־היד:''' [https://tanach.us/ אתר וסטמינטר], גירסה מעודכנת באתר [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]. בשני האתרים אפשר לראות ולהוריד את העמוד המתאים מכתב־היד לכל קטע פסוק נבחר על ידי לחיצה ב-&quot;Go&quot; על־יד &quot;LC fascimile&quot;.

===כתבי־יד נוספים (טברנים ותימנים)===
צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):{{הערה|ע&quot;פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (פרק נ&quot;ו, עמ' 357-375).}}
#'''[https://archive.org/details/439-damascus-pentateuch-torah-masoretic-manuscript-10th-century/mode/1up כתי&quot;ש]''' (תורה): כתב־יד ששון 507.{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''כתי&quot;ל1''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י שמואל בן יעקב, שהיה הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.{{הערה|הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה; ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב). הוא גם השווה את נוסח הגעיות בכתב־היד אל הגעיות בכתי&quot;ל. בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו, וגם אין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם לפי עדותו של ברויאר.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000062829/NLI כתי&quot;ל2]''' (תורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע&quot;י שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה {{NLI|000062829}}.{{הערה|חשוב לשים לב: כתב־יד זה מכונה '''ל{{כתב עילי|1}}''' אצל ייבין (נו.16 עמ' 366-367).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah כתי&quot;ב]''' (תורה): כתב־יד Or 4445 במוזיאון הבריטי.{{הערה|לא השתמשנו בכתב־יד זה בפועל, כי צילומו עוד לא היה נגיש בעת הכנת הפרויקט, וגם לא היה צורך בכך כדי לקבוע את הנוסח על פי השיקולים המפורטים [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|בפרק השלישי של המבוא]]. אמנם יש חשיבות רבה לכתב־היד הזה בתור עדות להתפתחות הנוסח של התורה (באותיותיה ובניקודה ובטעמיה), וברויאר השתמש בו במחקריו בספרו על הכתר. לכן לעתים נדירות ציינו את נוסחו של כתי&quot;ב בהערות הנוסח, בהסתמך על מה שמובא ממנו במהדורת גינצבורג (שם הוא מכונה &quot;א&quot;) וברשימותיו של ברויאר.}}
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר '''וושינגטון די. סי.''', בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019).{{הערה|לא השתמשנו בכתב־היד הזה בפועל בהכנת המהדורה, כי צילומו עדיין לא היה אז נגיש. אך בכוונתנו להעשיר דרכו את תיעוד הנוסח בתורה לגבי הניקוד והטעמים והגעיות במקומות אחדים שקשים להכרעה. כתב־היד בהיר, והוא נשמר היטב ברובו (מקומות אחדים כגון בסוף התורה הושלמו בכתב־יד אחר שגם הוא קדום וקרוב למסורת טבריה). אם כן יש בו עדות נוספת לרוב התורה החסרה בכתר ארם צובה.}}
#'''[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|כתי&quot;ק]]''' (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
#'''כתי&quot;ת''' (כתובים): Cambridge Add. 1753 (&quot;'''ק{{כתב תחתי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר; &quot;ת&quot;=&quot;תימני&quot;).{{הערה|1=כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע&quot;י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים הביבליוגרפיים שלו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000139700/NLI כאן].}}
#'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כתי&quot;ב1]]''' (כתובים): הספרייה הבריטית Or 2375 (&quot;'''ב{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ברויאר).{{הערה|כתב־יד זה הוא הכרך השלישי והאחרון מבין שלושה כרכים המכילים מקרא ותרגום ותפסיר לכל ספרי הנביאים והכתובים לפי המסורת התימנית. מדובר על יצירת מופת. למידע מלא על היצירה כולה ראו '''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|כאן]]'''.}}
#'''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כתי&quot;ש1]]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר).{{הערה|1=צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}

ראו גם [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9879 כתב־יד גסטר הראשונה] (מצרים, מאה ה-10), הספרייה הבריטית Or 9879; [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 והשנייה] (מצרים, מאות ה-11 או ה-12), הספריה הבריטית Or 9880.

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001)
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו UXLC. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בו טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;א:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס)
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח)

===דפוסים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===
במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים המקובלים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח בדורות האחרונים, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו, ויש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שבא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
#'''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו). בדרך כלל לא ציינו אותו בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים שבאו בעקבותיו (ראו #2). לסריקה מלאה ראו בארכיון האינטרנט: [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_1/mode/2up כרך א (תורה)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_2/mode/2up כרך ב (נביאים ראשונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_3/mode/2up כרך ג (נביאים אחרונים)], [https://archive.org/details/The_Second_Rabbinic_Bible_Vol_4/mode/2up כרך ד (כתובים)].{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראן '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725628/NLI כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
#'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; חלקם נדפסו מחדש אח&quot;כ במהדורות צילום רבות. ביניהן: מהדורותיהם של היידנהיים (תורה),{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001277723/NLI חומש מאור עיניים]''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' מאת היידנהיים לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001323914/NLI חומש עין הסופר]''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002478873/NLI חומש מודע לבינה]''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' מאת היידנהיים); (ד) '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001875998/NLI ספר תורת משה]''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). התורה של היידנהיים נדפסה שוב לאחר מותו ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} ליסער-ז'אקט (מקרא),{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (עברית ואנגלית), '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up בדמבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. במבוא לחומש (כרך בראשית, vi) כתב ליסער שעשה הגהה נוספת על גבי חומש היידנהיים; תוכן העמודים בחומש של ליסער מקביל ל'''חומש עין הסופר''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ו'''[https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/n9/mode/2up כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} לטריס (מקרא),{{הערה|[[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] הוציא לאור שתי מהדורות מקרא: הראשונה בשנת 1852, בה יש שני טורים בעמוד והאותיות יחסית קטנות; והשנייה בשנת 1866, בה יש טור אחד בלבד בעמוד והאותיות בהירות ומפוארות. שתי המהדורות יצאו לאור בהמשך בדפוסים חוזרים ע&quot;י המו&quot;ל המקורי ובדפוסי צילום רבים על ידי מדפיסים אחרים, אך המהדורה השנייה היפהפייה זכתה לתפוצה אדירה. סריקה טובה של המהדורה הראשונה נמצאת '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' (1927), וסריקה מצוינת למהדורה השנייה נמצאת '''[https://archive.org/details/b30094264/page/n1393/mode/2up כאן]''' (1882). לסריקות של הדפסות רבות, חלקם עם תרגומים, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''.}} במברגר-הילדסהיימר-להמן (מקרא),{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. לסריקה באיכות טובה ראו '''[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up כאן]'''.}} בער (בראשית ונ&quot;ך),{{הערה|1=[https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], [https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מלכים], [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}, גינצבורג (מקרא),{{הערה|1=[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins מהדורה ראשונה] (1894), ומהדורה שנייה בארבעה כרכים: [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים. הגרסה הסופית הזאת של מהדורת גינצבורג, משנת 1926 בארבעה כרכים, כבר נכנס לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, אך עדיין אין סריקה נגישה ממנה באינטרנט. לגבי מהדורת גינצבורג יש לציין את '''תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג. וראו גם את [https://archive.org/details/introductiontoma00gins/page/n3/mode/2up המבוא הגדול] של גינצבורג למהדורת המקרא ([https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס חוזר בשנת 1966] עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]]) ואת [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המהדורה הגדולה של המסורה] בעריכתו.}} ומקראות גדולות [[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|דפוס נעטטער]] (תורה) ו[[:COMMONS:Category:MG1864-Warsaw|דפוס ורשה]] (מקרא).{{הערה|ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]''' יש סריקות למהדורות נוספות של המקראות הגדולות.}} חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (=#1 '''מ&quot;ג'''), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר.
#'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===כלי עזר נוספים===
חוץ מצילומי כתבי־היד והדפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו גם בכלים הבאים:
#ב'''[[:commons:Category:Masoretic works|ספרות המסורה הקלאסית]]''' (במיוחד מנחת שי);
#בספר [https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n4/mode/2up '''משפטי הטעמים'''] של היידנהיים ובספרים '''[[:COMMONS:File:Dikdukei-Hateamim-1879-HB38509.pdf|דקדוקי הטעמים]]''' ו'''[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-images/page/n2/mode/2up תורת אמ&quot;ת]''' של בער;
#בספריו של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up טעמי כ&quot;א הספרים] ו[https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up טעמי אמ&quot;ת] (שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] [ניו יורק, 1970]);
#בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''');{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפניה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#בספריו ובמאמריו וברשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של הרב מרדכי ברויאר, במיוחד '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת'''{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}.
#במבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''' (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#ברשימותיו של אהרן דותן על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-BHL);
#בהערותיו של המגיה ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] על נוסח כתי&quot;ל;
#בפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לגבי הסימון של קמץ קטן השתמשנו בספרות הבאה:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855).
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב'''=

===חלוקת הפרשות===
לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים [[:w:en:Parashah|במאמר הזה]].

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. '''(כתיב בסוגריים עגולים)'''
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם &gt; מימי רגליהם) '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת איכה/ג|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#cite_note-31 כאן])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing קובץ אקסל ב-Google Docs]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), תבנית הניווט של הפסוק (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד נוסף בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גליון הנתונים ראו ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מדריך טכני|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו עבורו.{{הערה|קודם לכן כל הפרויקט היה בתוך מרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו לעיל קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש שמאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גליון התנונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגליון הנתונים ובוויקיטקסט. גליון הנתונים גם מאפשר שימוש יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גליון הנתונים והחזרתו משם אחר כך לוויקיטקסט תוך כדי קידוד) התבצע ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מעבר להגהה הידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא-מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות של שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

===יישומים חיצוניים===

'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' הוא נוסח המקרא במקומות הבאים:
#'''[https://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]''';
#'''[https://www.sefaria.org.il/new-home אתר ספריא]'''.

היו עוד כמה נסיונות במשך הזמן שמטרתן להוסיף אפשרויות נוספות למשתמשים בתצוגה הכללית ובתוכן.{{הערה|ראו לדוגמה את אתר [http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס הספר&quot;]. היה מאמץ נוסף ע&quot;י [http://www.cs.huji.ac.il/~elylevy/tora/index.php# אלי לוי] - עדיין אין בו יישומים בעלי חשיבות, אבל אפשר לראות טקסט (אחֵר בינתיים) עם ו/או בלי ניקוד ו/או טעמים וקוד מקור. גירסת xml הייתה בשלבי בנייה אבל בה באגים.}}

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==
{{בעבודה}}
על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר&quot;ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף גם להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע&quot;י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.

לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;, בעיקרון אין להביא כלל את ה&quot;קרי&quot; במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו באופן אוטומטי על ידי שינוי פשוט בהגדרת התבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה&quot;קרי&quot; כן יופיע.{{הערה|ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה&quot;קרי&quot; בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב&quot;כתיב&quot;), כגון סוגריים עגולים ל&quot;כתיב&quot; ומרובעים ל&quot;קרי&quot;.}}

'''נוסח הכתיב של התורה:''' ראו בדף הנסיוני של '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''' בשביל טיוטה לנוסח האותיות (כל התורה בדף אחד). עיקר השימוש בדף זה בהתחלה היה בשביל השוואות, כדי לאפשר הגהה אוטומטית לנוסח הכתיב בתורה. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=522825&amp;oldid=522823 השוואה זו] גילתה שתי טעויות באותיות, וכ-5 טעויות בחלוקת הפרשות (שנבעו מההבדלים בין כתי&quot;ל לספרי התורה בחלוקה זו). אח&quot;כ תוקנו הדברים במהדורה המלאה ובדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3ADovi%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91&amp;diff=523200&amp;oldid=522825 שינוי זה] מתעד את השינויים שנעשו בהקלדת נוסח הכתיב בעקבות ההשוואה.{{הערה|לא כל ההבדלים שנראים בשינוי זה מדווחים על תיקונים אמתיים שנעשו, כי חלק גדול מהם נבעו מתוך שינויים אוטומטיים שנעשו בטקסט לפני ההשוואה.}}

כעת הדף של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]] מוגה היטב, אבל עדיין חסר עיצוב מלא (במיוחד לגבי רוב האותיות המיוחדות). אח&quot;כ יהיה ניתן להשתמש בהקלדה זו בשביל הכנת [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים על בסיס הקלדה דיגיטלית.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==תרגומים ופירושי המופת על המקרא==
{{בעבודה}}
ברבים מכתבי היד מתקופת הראשונים יש שילוב בין המקרא עצמו לבין תרגומים ופירושים. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:{{הערה|ראו בהרחבה ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/11-2012/Stern.pdf מאמרו של דוד שטרן], &quot;המקרא באירופה בימי הביניים: טיפולוגיה תקדימית&quot;.}}
*חלק מכתבי היד מספרד ואשכנז הם בעיקר של המקרא והמסורה (בדומה לכתבי היד הטברנים כמו כתר ארם צובה), אמנם לפעמים בתוספת חיבורי דקדוק, ויצירות אומנות המתבצעות בגוף המקרא והתוספות.
*חלק מהם היו נועדים כנראה לשימוש ליטורגי, והארגון הפנימי שלהם הוא לפי סדר הקריאה בציבור: פרשת השבוע, הפטרות, מגילות, ולפעמים תהלים או ספרי אמ&quot;ת. יש בהם לפעמים גם תרגום (ארמית), תפסיר (ערבית), ו/או פירוש רש&quot;י.
*חלק אחרון היו נועדים כנראה ללימוד, ויש בהם לפעמים מבחר רחב ועשיר יותר של פירושים (מעין תקדים לתופעת המקראות הגדולות בעידן הדפוס).

הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למהדורתנו להיות המרכיב הראשון בתוך מבחר מגוון וגמיש של יישומים הדומים לשלושת הסוגים האלה: ביניהם יישומים ליטורגיים (המשלבים בתוכם מקרא ו/או תרגום ו/או פירוש מופת), וביניהם יישומים המשלבים את המקרא ואת התרגום ואת הפירושים במהדורות לימוד בהתאמה אישית ללומד. כמה מודלים בסיסיים למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצעים ב'''[[כתר תורה (תאג')]]'''.

'''פירושי המופת למקרא:'''
*'''תורה – רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובנוסף אף בפרשנות המורחבת שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: כלפי '''המקרא''' וכלפי '''התלמוד'''. על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#בן חמש למקרא|לעיל בפרק ב]].}}
*'''נביאים – רד&quot;ק.''' פירוש הרד&quot;ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד&quot;ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
**'''נביאים ראשונים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.''' גם פירושו של הרלב&quot;ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
*'''כתובים:'''
**'''ספרי אמ&quot;ת'''
***'''תהלים – רד&quot;ק''' (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
***'''משלי – מאירי'''.
***'''איוב – '''?
**'''חמש מגילות – רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי הרלב&quot;ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ&quot;ת: פירושי הרלב&quot;ג בנ&quot;ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.}}
**'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב&quot;ג.''' פירוש הרלב&quot;ג בתוספת ה&quot;תועליוֹת&quot; שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
***'''דברי הימים – רד&quot;ק או רלב&quot;ג.'''

'''תרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים.

==המקרא כמקור לברכות ותפילות בעבודת ישראל==
{{בעבודה}}

לשון המקרא ותכניו היו ספוגים בחייהם ובשפתם של היהודים בימי הבית השני ובדורות התנאים לאחר החורבן. שורשיו של הקיום בפועל לקריאת התורה הקבועה בציבור נטועים בזמן שיבת ציון. על רקע זה יש להבין תופעה חדשה בעבודת ה': &quot;אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׁרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדֻשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת&quot; {{מקור|ברכות לג א|ברכות ל&quot;ג ע&quot;א}}. אמנם בתקופת המקרא התפללו לה' ובֵרכו אותו, היחיד בכל הזדמנות מתאימה והציבור בעיקר במקדש, אך לא היו להם תפילות וברכות תדירות בזמניהן ובתכניהן.{{הערה|על '''התפילה במקרא''', ראו את הספרון המצויין בנושא של משה גרינברג ז&quot;ל (יצא לאור באנגלית ובגירסה מקוונת ברשת, ובגירסה קודמת בעברית; יש קישורים ישירים לשתי השפות [https://sites.google.com/site/kadish67/kavvana-he באתר הזה] תחת הכותרת &quot;טקסטים נוספים&quot;). דפי מקורות המבוססים על מחקרו של גרינברג נמצאים באותו אתר, בתוך המקורות ל[https://www.dropbox.com/s/4zias6b2tj0nwo5/Kavvanah-1-Mekorot.pdf חלק הראשון] (עמ' 3-4, 9-10) ול[https://www.dropbox.com/s/ulhhqu3aubw0xqt/Kavvanah-2-Mekorot.pdf חלק השני] (עמ' 2-6).}} מציאות זו השתנתה אחרי שיבת ציון: בתרבות שהקריאה בקול בספרי המקרא עמדה במרכזה, היה גם מקום להנהיג תפילות וברכות בזמנים ומועדים קבועים, על נושאים ידועים מראש, אבל בו בזמן לתת למתפלל או לשליח הציבור להתאים את לשונן לפי טעמו ונסיבותיו. וגם אם ייתכן שעיקר התקנה (או עיקר קביעת הלכותיה) היה לאחר חורבן הבית השני ביבנה, שורשיו עדיין נטועים עמוק בתוך אותה תרבות של מקרא.{{הערה|על המחלוקת הנדושה לגבי זמן תקנתן של התפילות והברכות הקבועות, והמחלוקת המקבילה לגבי אופייה (כלומר האם נתקנה נוסח תפילה מחייב או רק מסגרת גמישה של ברכות?), ראו את דפי המקורות הערוכים ל[https://www.dropbox.com/s/vm9fvoxnxvjv763/Kavvanah-3-Mekorot.pdf חלק השלישי] באותו פרויקט.}}

לכן אפשר לומר שכל המערכת של התפילות בכל יום, והברכות לפי המאורעות שמזמינות אותן, וברכות הקידוש וההבדלה במועדיהן – כל אותה מערכת ביחד מהווה מוסד קבוע חדש על בסיס השקפת המקרא ולשונותיו בברכות ובתפילות. מערכת עתיקה זו עדיין משתקפת – למרות הבדלים עצומים בזמן ובמקום ובסגנון החיים, שהייתה להם השפעה מכרעת על אופייה של התפילה – בתוך סידורי התפילה הכתובים שאנחנו מכירים מאז תקופת הגאונים ועד היום. ורוב תכניהם של סידורי התפילה עדיין מובאים ישירות, או מתוך התאמות ושינויים לשוניים, מתוך המקרא עצמו.

מהדורה דיגיטלית מדויקת של המקרא, ברשיון לשימוש חופשי, חיונית אם כן גם בתור בסיס וחומר גלם בשביל עריכתם החופשית של סידורי תפילה, בין אם מובאים הפסוקים בסידור בניקודם וטעמיהם, ובין שהם מובאים בו [[#מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)|בניקודם בלבד]]. וגם עצם העיסוק המוגבר ב'''פעולת''' המקרא, דהיינו הקריאה והלימוד בקול ע&quot;פ מסורת ההגייה ומנגינת הטעמים – גם היא חיונית בשביל התחדשות התפילה בישראל בדור של קיבוץ גלויות.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Information about this Edition/Appendices]]</text>
      <sha1>31c1c11dy2rhfjyw17lo9t7surcka8k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>1418628</id>
      <parentid>1418494</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T16:00:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1697" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>7ed1ncuw2aw7u38x6x52h2msh72t8ug</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418666</id>
      <parentid>1418628</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T00:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1694" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>gbrtz1hzsrnmv7k3qknxcw8pgwaf17o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418696</id>
      <parentid>1418666</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T08:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1626" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>1xqeibl1we97nawzb7uq908hx46u9hw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור בית יעקב (עמדין)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276951</id>
    <revision>
      <id>1418660</id>
      <parentid>1407525</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T23:56:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוכן העניינים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2982" xml:space="preserve">
&lt;center&gt;&lt;big&gt;'''סידור'''{{ש}}&lt;big&gt;&lt;big&gt;'''בית יעקב'''&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;{{ש}}כמנהג ספרד{{ש}}&lt;big&gt;'''חלק ראשון'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt;

שחיבר הרב המאור הגדול. החסיד המקובל. בוצינא קדישא. מהו' '''יעקב ישראל''' זלה&quot;ה. בן הצדיק. הגאון הגדול. מופת הדור. רשכב&quot;ה. נזר החכמים. מהו' '''צבי''' אשכנזי זלה&quot;ה (ר' {{קישור למחבר|יעקב עמדין}})

{{מרכז|[https://archive.org/details/siddur_beit-yaaqov_sefard_1889/page/n6/mode/2up '''סריקה מלאה של הספר''']{{ק|{{הערה|יש סריקה נוספת ב[http://www.hebrewbooks.org/42977 היברובוקס].}}}}}}

==תוכן העניינים==
*[[/הקדמת המחבר/]]
*[[/סולם בית אל/]]

*[[סידור בית יעקב (עמדין)/סדר עבודת כל יום|סדר עבודת כל יום]]

...

*[[סידור בית יעקב (עמדין)/תחנונים שונים מחז&quot;ל לאחר התפילה|תחנונים שונים מחז&quot;ל לאחר התפילה]]

...

*[[סידור בית יעקב (עמדין)/אחורי בית הכפורת|אחורי בית הכפורת]]
**[[סידור בית יעקב (עמדין)/בית הספר|בית הספר: הלכות קריאת התורה עם מחודשים]]
**[[סידור בית יעקב (עמדין)/סדר הקריאה|סדר הקריאה בשבת למנחה ובב' וה' בכל השנה]]
**[[סידור בית יעקב (עמדין)/הוצאת וקריאת ספר תורה|הוצאת וקריאת ספר תורה]]
*[[/התא/]] -- למנצח ובלצ&quot;ג וקדיש שלם
*[[/דוכן/]] -- לשירי הלויים, עם פירוש רחב

...

*[[/שער החדש/|שער החדש – לדיני ומנהגי ראש חדש]]
**[[/הלל/|פתח ג - לקריאת הלל]]


*[[סידור בית יעקב (עמדין)/שער המפקד|שער המפקד - לירח ניסן]]
**[[/סדר הקרבת קרבן פסח/]]
**[[/הגדה של פסח/]]
**[[/סדר ספירת העומר/]]
...
*[[/שער היסוד/|שער היסוד – לחודש אייר]]


*[[סידור בית יעקב (עמדין)/שער המזרח|שער המזרח - לחודש סיוון]]
**[[/דיני עירובי תחומין/]]
**[[/סדר ליל חג השבועות/]]
**[[/סליחות לעשרים בסיון/]]


*[[סידור בית יעקב (עמדין)/שער החרסית|שער החרסית - לחודש תמוז]]

*[[סידור בית יעקב (עמדין)/שער שלכת|שער שלכת - לחודש אב]]

*[[סידור בית יעקב (עמדין)/שער הצאן|שער הצאן - לחודש אלול]]
**[[/סדר התרת נדרים/]]
...


*[[סידור בית יעקב (עמדין)/שער נקנור|שער נקנור - לחודש כסליו]]


*[[סידור בית יעקב (עמדין)/שער הדגים|שער הדגים - לחודש אדר]]


[[קטגוריה:סידור בית יעקב (עמדין)]]</text>
      <sha1>2t3a0xg21a83xf1mltu7918a7ki21ms</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Sonyps5</title>
    <ns>2</ns>
    <id>278241</id>
    <revision>
      <id>1418647</id>
      <parentid>544191</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T20:12:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sonyps5</username>
        <id>9042</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13" xml:space="preserve">{{db-author}}</text>
      <sha1>9452ke8oz0wm28a51vfcdyr3lkcw3i5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק העונשין</title>
    <ns>116</ns>
    <id>282961</id>
    <revision>
      <id>1418698</id>
      <parentid>1413516</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T09:09:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="475552" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק העונשין, תשל&quot;ז-1977

&lt;מאגר 2000479 תיקון 2165292&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסחים קודמים:''' ''פקודת החוק הפלילי, 1936:'' &lt;!-- 2000863 --&gt; ((ע&quot;ר 1936, תוס' 1, 263|פקודת החוק הפלילי|0:561085)); ((1937, 206|ת&quot;ט)), ((650|ת&quot;ט)); ((1937, תוס' 1, 251|תקון|0:561217)); ((1939, תוס' 1, 151|תקון|0:561532)); ((1940, 626|ת&quot;ט)); ((1944, תוס' 1, 32|תיקון|0:562016)), ((126|תיקון מס' 2|0:562076)); ((1945, תוס' 1, 127|פקודת תחוקת-הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|0:562175)); ((1946, תוס' 1, 199|תיקון|0:562390)); ((1947, תוס' 1, 1|תיקון|0:562437)); ((ס&quot;ח תש&quot;י, 287|חוק גיל הנישואין|1:208167)); ((תשי&quot;א, 248|חוק שיווי זכויות האישה|1:209710)); ((תשי&quot;ב, 127|חוק לתיקון דיני עונשין (עבירות שוחד)|1:203718)), ((144|חוק לתיקון דיני עונשין (תקיפת שוטרים)|2:209206)); ((תשי&quot;ד, 46|תיקון לפקודת העמדת עבריינים במבחן|2:209028)), ((51|תיקון (שילוח אש בכלי רכב ובכלי טיס)|2:209291)), ((238|חוק לתיקון דיני עונשין (דרכי ענישה)|2:203726)); ((תשט&quot;ו, 71|תיקון (פריצה לבנינים)|2:203727)); ((תשי&quot;ז, 44|תיקון (השחתת פניהם של מקרקעין)|3:209290)), ((88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|3:209205)), ((155|חוק בתי המשפט|3:208115)), ((178|חוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה)|3:209199)); ((תשי&quot;ט, 145|חוק לתיקון דיני עונשין (ריבוי נישואין)|3:209203)); ((תש&quot;ך, 54|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|4:210372)); ((תשכ&quot;א, 24|חוק בתי המשפט (עבירות שעונשן מוות)|4:208144)); ((תשכ&quot;ב, 36|תיקון מס' 17|5:209289)), ((79|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות)|5:209201)); ((תשכ&quot;ג, 84|תיקון מס' 5 לדיני העונשין (דרכי ענישה)|5:209216)), ((132|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק)|5:209195)); ((תשכ&quot;ד, 55|תיקון|5:209287)), ((XII|ת&quot;ט|ec:5:517988)); ((תשכ&quot;ה, 11|תיקון לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מעצר וחיפושים)|5:209288)), ((51|תיקון מס' 24|5:209286)), ((114|תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|5:208474)), ((181, 183|חוק סדר הדין הפלילי|5:211740)), ((245|חוק לשון הרע|5:208497)); ((תשכ&quot;ו, 64|תיקון מס' 28|6:209285)); ((תשכ&quot;ח, 194|חוק לתיקון דיני הראיות|6:209380)); ((תשכ&quot;ט, 31|חוק ועדות חקירה|6:208334)); ((תשל&quot;א, 81|תיקון מס' 31|7:209284)), ((82|תיקון מס' 32|7:209283)); ((תשל&quot;ב, 138|תיקון מס' 34|7:209282)); ((תשל&quot;ג, 143|תיקון מס' 35|7:209281)), ((150|ת&quot;ט|ec:7:317409)); ((תשל&quot;ה, 78|תיקון מס' 36|8:209280)), ((122|תיקון מס' 37|8:209279)); ((תשל&quot;ז, 71|חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת הריון)|8:209189)). ''עבירות שוחד:'' &lt;!-- 2000816 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ב, 126|חוק לתיקון דיני עונשין (עבירות שוחד)|1:203718)); ((תשי&quot;ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|3:209205)); ((תשכ&quot;ג, 26|תיקון מס' 2|5:209211)); ((תשכ&quot;ד, 90|תיקון מס' 3|5:209210)); ((תשל&quot;א, 149|תיקון מס' 4|7:209208)), ((164|תיקון מס' 5|7:209207)). ''תקיפת שוטרים:'' &lt;!-- 2000812 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ב, 144|חוק לתיקון דיני עונשין (תקיפת שוטרים)|2:209206)). ''ביטול עונש מוות על רצח:'' &lt;!-- 2000808 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 74|חוק לתיקון דיני עונשין (ביטול עונש מוות על רצח)|2:209202)). ''עובדי הציבור:'' &lt;!-- 2000817 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|3:209205)); ((תשל&quot;ה, 145|חוק החברות הממשלתיות|8:211671)). ''פקודת הסודות הרשמיים:'' &lt;!-- 2001382 --&gt; ((חא&quot;י, כרך ב', פרק ק', עמ' 1003|פקודת הסודות הרשמיים|0:563485)); ((ע&quot;ר 1945, תוס' 1, 141|תיקון|0:562192)). ''בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים:'' &lt;!-- 2000802 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ז, 172|חוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה)|3:209199)); ((תשכ&quot;ז, 42|תיקון|6:209198)). ''ריבוי נישואין:'' &lt;!-- 2000810 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 144|חוק לתיקון דיני עונשין (ריבוי נישואין)|3:209203)). ''העלמת עבירות:'' &lt;!-- 2000805 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 207|חוק לתיקון דיני העונשין (העלמת עבירות)|3:209204)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:317399)); ((תש&quot;ך, 24|ת&quot;ט)). ''עבירות זנות:'' &lt;!-- 2000813 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ב, 78|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות)|5:209201)); ((תשל&quot;ג, 146|תיקון מס' 35 לפקודת החוק הפלילי|7:209281)). ''עבירות מרמה, סחיטה ועושק:'' &lt;!-- 2000815 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ג, 130|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק)|5:209195)); ((תש&quot;ל, 22|תיקון|7:209196)); ((תשל&quot;ג, 145|תיקון מס' 35 לפקודת החוק הפלילי|7:209281)); ((תשל&quot;ה, 97|תיקון מס' 3|8:209194)). ''משחקים אסורים, הגרלות והימורים:'' &lt;!-- 2000807 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ד, 44|חוק לתיקון דיני עונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים)|5:209193)); ((תשכ&quot;ז, 143|חוק להסדר ההימורים בספורט|6:211662)); ((תשל&quot;ה, 222|תיקון מס' 2|8:209192)). ''שימוש ברכב בלי רשות:'' &lt;!-- 2000811 --&gt; ((ס&quot;ח תשכ&quot;ד, 78|חוק לתיקון דיני עונשין (שימוש ברכב בלי רשות)|5:209200)). ''דרכי ענישה:'' &lt;!-- 2000803 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 234|חוק לתיקון דיני עונשין (דרכי ענישה)|2:203726)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517959)); ((תשט&quot;ו, 229|חוק השיפוט הצבאי|2:209650)); ((תשכ&quot;א, 19|תיקון|4:209218)), ((115|תיקון מס' 2|4:209217)); ((תשכ&quot;ג, 80|תיקון מס' 5|5:209216)); ((תשכ&quot;ה, 181, 183|חוק סדר הדין הפלילי|5:211740)); ((תש&quot;ל, 16|חוק לתיקון דיני העונשין (שכר עבירה)|7:209197)), ((25|תיקון מס' 7|7:209215)). ''דרכי ענישה [נוסח משולב]:'' &lt;!-- 2000804 --&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;ל, 109|חוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב]|7:311011)); ((תשל&quot;א, 122|תיקון|7:209214)); ((תשל&quot;ג, 44|תיקון מס' 2|7:209213)); ((תשל&quot;ה, 11|תיקון מס' 3|8:209212)). ''עבירות חוץ:'' &lt;!-- 2000814 --&gt; ((ס&quot;ח תשט&quot;ז, 7|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות חוץ)|3:209178)); ((תשכ&quot;א, 115|תיקון|4:209177)); ((תשכ&quot;ה, 274|חוק מרשם האוכלוסין|5:208943)); ((תשכ&quot;ט, 12|תיקון מס' 8 לחוק הבחירות לכנסת|6:208034)); ((תשל&quot;ב, 52|תיקון מס' 4|7:209176)). ''עבירות חוץ [נוסח משולב]:'' &lt;!-- 2000825 --&gt; ((ס&quot;ח תשל&quot;ג, 36|חוק לתיקון דיני עונשין (עבירות חוץ) [נוסח משולב]|7:311015)), ((360|חוק הספנות (ימאים)|7:209012)); ((תשל&quot;ז, 36|תיקון מס' 6 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|8:209320)), ((132|חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית)|8:208422)); ((תשל&quot;ח, 52|תיקון|9:209175)), ((111|חוק הפיקוח על המטבע|9:208941)). ''הפסקת הריון:'' &lt;!-- 2000806 --&gt; ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 70|חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת הריון)|8:209189)). ''פקודת עבודת עונשין:'' &lt;!-- 2000957 --&gt; ((חא&quot;י, כרך ב', פרק ק&quot;ו, עמ' 1902|פקודת עבודת-עונשין|0:563501)); ((ס&quot;ח תשי&quot;ז, 124|תיקון|3:209228)); ((תשמ&quot;ז, 80|תיקון מס' 21 לחוק העונשין|11:210466)). ''פקודת ההצגות הצבוריות (בקורת):'' ((חא&quot;י, כרך ב', פרק קכ&quot;ג, עמ' 1240|פקודת ההצגות הצבוריות (בקורת)|0:563571)); ((ע&quot;ר 1937 תוס' 1, 98|פקודת ההוצאה המחודשת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((ס&quot;ח תשמ&quot;ט, 42|חוק להשעיית תוקפה של פקודת ההצגות הציבוריות (ביקורת)|12:210566)); ((תשנ&quot;א, 209|תיקון מס' 35 לחוק העונשין|12:210890)).

'''נוסח מאוחד:''' ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 226|חוק העונשין|9:311018)), ((322|תיקון לתחילת תוקף|9:311019)); ((תשל&quot;ח, 50|חוק לתיקון דיני עונשין (פיתוי להמרת הדת)|9:209191)), ((53|חוק לתיקון דיני עבירות חוץ|9:209175)), ((111|חוק הפיקוח על המטבע|9:208941)), ((113|ת&quot;ט|ec:9:317351)), ((114|ת&quot;ט|ec:9:317352)), ((146|ת&quot;ט|ec:9:317353)), ((148|תיקון מס' 3|9:209188)); ((תשל&quot;ט, 38|תיקון מס' 5|9:209187)), ((43|תיקון מס' 6|9:209186)), ((150|ת&quot;ט|ec:9:317354)); ((תש&quot;ם, 3|חוק שירות הציבור (מתנות)|9:209628)), ((40|תיקון מס' 8|9:209190)), ((60|תיקון מס' 9|9:209184)), ((62|תיקון מס' 10|9:209182)), ((95|חוק הרבנות הראשית לישראל|9:209384)), ((112|תיקון מס' 12|9:209181)), ((129|חוק מטבע השקל|9:208942)), ((136|ת&quot;ט|ec:9:317355)); ((תשמ&quot;ב, 4|תיקון לפקודת הטלגרף האלחוטי|10:208414)), ((172|תיקון מס' 14|10:209180)), ((196|תיקון מס' 15 לחוק בתי המשפט|10:208130)), ((197|תיקון מס' 6 לפקודת הראיות|10:209375)); ((תשמ&quot;ג, 58|תיקון מס' 17|10:209179)), ((130|תיקון מס' 18|10:209749)); ((תשמ&quot;ד, 156|תיקון מס' 19|10:210231)); ((תשמ&quot;ו, 219|תיקון מס' 20|11:211751)); ((תשמ&quot;ז, 80|תיקון מס' 21|11:210466)), ((160|תיקון מס' 21 (תיקון)|11:210752)); ((תשמ&quot;ח, 10|ת&quot;ט|ec:11:317356)), ((62|תיקון מס' 22|11:210534)), ((64|תיקון מס' 23|11:210563)), ((185|תיקון מס' 24|11:210677)); ((תשמ&quot;ט, 87|תיקון מס' 3 לפקודת הסמים המסוכנים|12:210676)); ((תש&quot;ן, 10|תיקון מס' 26|12:211672)), ((44|תיקון מס' 28|12:210770)), ((90|תיקון מס' 27|12:210722)), ((112|תיקון מס' 11 לחוק סדר הדין הפלילי|12:210772)), ((156|הוראות מיוחדות לעניין צווי החזקה|12:210818)), ((196|תיקון מס' 30|12:211777)); ((תשנ&quot;א, 34|תיקון מס' 31|12:211743)), ((104|תיקון מס' 32|12:210790)), ((176|תיקון מס' 33|12:211744)), ((206|תיקון מס' 34|12:211732)), ((208|תיקון מס' 35|12:210890)); ((תשנ&quot;ב, 78|תיקון מס' 2 לחוק שיקים ללא כיסוי|12:210891)), ((142|תיקון מס' 37|12:211742)); ((תשנ&quot;ד, 59|חוק צער בעלי חיים|13:210735)), ((264|תיקון מס' 40|13:210988)), ((305|חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)|13:211118)), ((348|תיקון מס' 39 (חלק מקדמי וחלק כללי)|13:203772)), ((365|ת&quot;ט|ec:13:317357)); ((תשנ&quot;ה, 168|תיקון מס' 19 לחוק סדר הדין הפלילי|13:211601)), ((374|תיקון מס' 42|13:211203)), ((390, 390|תיקון מס' 43 (התאמת דיני העונשין לחלק המקדמי ולחלק הכללי)|13:211214)), ((391, 392|תיקון מס' 44|13:203776)), ((392|תיקון מס' 45|13:211215)), ((400|ת&quot;ט|ec:13:317358)); ((תשנ&quot;ו, 16|תיקון מס' 46|13:211273)), ((42|תיקון מס' 47|13:211323)), ((241|תיקון מס' 48|13:211286)), ((241|תיקון מס' 49|13:211287)), ((351|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|13:211339)), ((384|ת&quot;ט|ec:14:317359)); ((תשנ&quot;ח, 270|תיקון מס' 51|14:211526)), ((316|תיקון מס' 52|14:211545)); ((תש&quot;ס, 157|תיקון מס' 53|15:300197)), ((194|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|15:300273)), ((215|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26 והוראת שעה)|15:300224)), ((226|תיקון מס' 55|15:300386)), ((226|תיקון מס' 56|15:300268)); ((תשס&quot;א, 98|תיקון מס' 41 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה|15:300308)), ((138|חוק לשחרור מוקדם של אסירים (תיקוני חקיקה)|15:300327)), ((206|תיקון מס' 59|15:300350)), ((388|תיקון מס' 7 לחוק ההסגרה|15:300371)), ((408|תיקון מס' 61|15:300384)), ((420|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|15:300385)), ((448|תיקון מס' 32 לחוק סדר הדין הפלילי|15:300393)); ((תשס&quot;ב, 15|תיקון מס' 64|15:300424)), ((32|תיקון מס' 65|15:300433)), ((411|תיקון מס' 66|15:300488)), ((422|תיקון מס' 67|15:300494)), ((422|תיקון מס' 68|15:300495)), ((448|תיקון מס' 69|15:300505)), ((487|תיקון מס' 70|15:300522)); ((תשס&quot;ג, 58|תיקון מס' 70|15:300579)), ((58|תיקון מס' 71|15:300619)), ((59|תיקון מס' 72|15:300580)), ((514|תיקון מס' 74|16:299860)), ((534|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26 והוראת שעה) (תיקון)|16:299794)), ((536|חוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|16:299946)), ((570|תיקון מס' 2 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|16:299743)); ((תשס&quot;ד, 18|תיקון מס' 77|16:299945)), ((390|תיקון מס' 78|16:299774)), ((452|תיקון מס' 79|16:299634)), ((521|תיקון מס' 80|16:299609)), ((532|תיקון מס' 4 לפקודת המבחן|16:299779)); ((תשס&quot;ה, 14|תיקון מס' 82|16:300991)), ((34|תיקון מס' 83|16:299696)), ((104|תיקון מס' 84|16:299749)), ((715|תיקון מס' 85|16:299712)), ((750|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים|16:299627)); ((תשס&quot;ו, 11|תיקון מס' 46 לחוק סדר הדין הפלילי|16:299997)), ((22|תיקון מס' 88|16:299846)), ((54|תיקון מס' 89|16:299880)), ((230|תיקון מס' 90|16:299660)); ((תשס&quot;ז, 2|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|17:300035)), ((38|תיקון מס' 8 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר|17:300136)), ((84|תיקון מס' 93|17:300632)), ((316|תיקון מס' 94|17:300109)), ((464|ת&quot;ט)); ((תשס&quot;ח, 7|חוק איסור מכירה של כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים (תיקוני חקיקה)|17:300060)), ((216|תיקון מס' 96|17:300120)), ((217|תיקון מס' 97|17:300706)), ((608|תיקון מס' 98|17:300695)), ((662|תיקון מס' 99|17:300911)), ((812|תיקון מס' 100|17:300697)); ((תש&quot;ע, 236|תיקון מס' 101|18:300891)), ((240|תיקון מס' 102|18:300905)), ((325|תיקון מס' 103|18:301131)), ((384|תיקון מס' 104|18:301127)), ((385|תיקון מס' 105|18:300790)), ((402|תיקון מס' 106|18:301154)), ((505|חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה)|18:301145)); ((תשע&quot;א, 80|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((733|תיקון מס' 109|18:300973)), ((950|תיקון מס' 110|18:301049)), ((1026|תיקון מס' 111|18:301119)), ((1169|תיקון מס' 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|18:301156)); ((תשע&quot;ב, 102|תיקון מס' 113|18:300113)), ((170|תיקון מס' 14 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|18:301010)), ((446|תיקון מס' 115|18:301162)), ((510|תיקון מס' 116|18:301469)); ((תשע&quot;ד, 402|תיקון מס' 117|19:301572)); ((תשע&quot;ה, 32|תיקון מס' 118|19:306581)), ((200|תיקון מס' 119|20:313581)); ((תשע&quot;ו, 12|תיקון מס' 120 והוראת שעה|20:315852)), ((611|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((718|תיקון מס' 122|20:338809)), ((925|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((946|תיקון מס' 2 לחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות|20:344458)), ((966|תיקון מס' 125|20:346552)), ((1140|תיקון מס' 126|20:348254)); ((תשע&quot;ז, 29|תיקון מס' 127|20:364292)), ((331|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)), ((458|תיקון מס' 129|20:381206)); ((תשע&quot;ח, 193|תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי|20:491147)), ((229|תיקון מס' 131|20:491466)), ((698|תיקון מס' 132|20:501346)), ((886|תיקון מס' 133 - הוראת שעה|20:504206)), ((887|תיקון מס' 134|20:504207)); ((תשע&quot;ט, 74|תיקון מס' 135|20:526460)), ((74|תיקון מס' 136|20:526459)), ((230|תיקון מס' 137|20:528388)), ((235|חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה)|20:528389)), ((243|תיקון מס' 87 לחוק סדר הדין הפלילי|20:528391)); ((תשפ&quot;א, 364|תיקון מס' 133 – הוראת שעה (תיקון)|24:603476)); ((תשפ&quot;ב, 472|תיקון מס' 140 – הוראת שעה|24:613463)), ((762|תיקון מס' 141|24:622712)), ((1014|תיקון מס' 143 והוראת שעה|24:646012)), ((1024|תיקון מס' 92 - הוראת שעה לחוק סדר הדין הפלילי|24:646007)).

''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 1502|צו עונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ד, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))), ((2065|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס' 2))); ((תשמ&quot;ה, 99|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ו, 298|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ז, 358|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))), ((940|צו העונשין (שירות לתועלת הציבור))); ((תשמ&quot;ט, 1234|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ג, 486|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ו, 993|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשס&quot;ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תש&quot;ע, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))). ''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;א, 769|צו העונשין (הוספת עבירות בתוספת הראשונה לחוק))). ''שירות לתועלת הציבור:'' ((ק&quot;ת תש&quot;ם, 2|צו העונשין (שירות לתועלת הציבור))); ((תשנ&quot;א, 726|צו העונשין (שירות לתועלת הציבור))); ((תשנ&quot;ד, 727|צו העונשין (שירות לתועלת הציבור))).

&lt;מבוא&gt;
הנוסח המאוחד של חוק זה מחליף את החוקים המפורטים [[לוח השוואה|בלוחות ההשוואה]] שבסוף החוק. המספר העברי שליד כותרת השוליים מציין את מספר [[לוח השוואה|לוח ההשוואה]] של החוק המוחלף והמספר שליד המספר העברי מציין את מספר הסעיף בחוק המוחלף ביחס לחוק זה. &lt;br&gt;
השנה שבסוגריים בכותרת שבסעיפים מציינת את השנה שבה תוקן הסעיף בחוק המוחלף [[לוח השוואה|שבלוחות ההשוואה]] בסוף חוק זה.

__TOC__

= חלק מקדמי (תיקון: תשנ&quot;ד-4) =

== פרק א': הוראות יסוד (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ==

@ 1. אין ענישה אלא לפי חוק (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על-פיו.

@ 2. ענישה לפי חקיקת משנה (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשפ&quot;ב-2)
: (א) הסמכות להתקין תקנות לביצוע חוק, כוללת אף את הסמכות לקבוע עבירות על התקנות ועונשים על עשייתן; ואולם, עונש מאסר שנקבע בתקנה, תקופתו לא תעלה על ששה חודשים, ואם נקבע עונש קנס - לא יעלה שיעורו על הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.
: (ב) תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים, למעט חוקי עזר של רשות מקומית((,)) טעונות אישור ועדה של הכנסת.

@ 3. אין עונשין למפרע (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) חיקוק היוצר עבירה לא יחול על מעשה שנעשה לפני יום פרסומו כדין או יום תחילתו, לפי המאוחר.
: (ב) חיקוק הקובע לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה, לא יחול על מעשה שנעשה לפני פרסומו כדין או לפני תחילתו, לפי המאוחר; אך אין רואים בעדכון שיעורו של קנס החמרה בעונש.

== פרק ב': תחולת דיני העונשין לפי זמן עשיית העבירה (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ==

@ 4. ביטול העבירה לאחר עשייתה (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה - תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם - יופסקו; ניתן גזר-דין - יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה.

@ 5. שינוי חיקוק לאחר עשיית העבירה (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק-דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על הענין החיקוק המקל עם העושה; &quot;אחריות לה&quot; - לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה.
: (ב) הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט ולאחר מכן נקבע לאותה עבירה בחיקוק עונש, שלפי מידתו או סוגו הוא קל מזה שהוטל עליו - יהיה עונשו העונש המרבי שנקבע בחיקוק, כאילו הוטל מלכתחילה.

@ 6. עבירות שהזמן גרמן (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: הוראות [[סעיפים 4]] [[ו-5]] לא יחולו על עבירה לפי חיקוק שנקבע בו או לגביו שיעמוד בתוקפו לתקופה מסוימת, או שנובע מטיבו שהוא נתון לשינויים מזמן לזמן.

== פרק ג': תחולת דיני העונשין לפי מקום עשיית העבירה (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ==

=== סימן א': הוראות כלליות (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 7. העבירות לפי מקומן (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) &quot;עבירת-פנים&quot; -
:: (1) עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל;
:: (2) מעשה הכנה לעבור עבירה, נסיון, נסיון לשדל אחר, או קשירת קשר לעבור עבירה, שנעשו מחוץ לשטח ישראל, ובלבד שהעבירה, כולה או מקצתה, היתה אמורה להיעשות בתוך שטח ישראל.
: (ב) &quot;עבירת-חוץ&quot; - עבירה שאיננה עבירת-פנים.
: (ג) &quot;שטח ישראל&quot;, לענין סעיף זה - שטח הריבונות של מדינת ישראל כולל רצועת מימי-החופין שלה, וכן כל-השיט וכלי-הטיס הרשומים בישראל.

@ 8. מיקומו של מחדל (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: נעברה עבירה במחדל, מקום ביצוע העבירה הוא המקום שבו היתה חובת העשייה טעונה קיום.

@ 9. תנאי התחולה (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשע״ח)
: (א) תחולת דיני העונשין של ישראל, לרבות לענין עבירת-חוץ, אינה מסויגת על ידי דין זר או מעשה בית דין זר, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק.
: (ב) לא תהיה העמדה לדין על עבירת-חוץ אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.
: (ג) דיני העונשין של ישראל לא יחולו עוד על עבירה, אם האדם נשפט עליה בחוץ לארץ לפי בקשת מדינת ישראל, ואם הורשע שם - גם נשא את עונשו עליה.
: (ד) מקום שדיני העונשין של ישראל עשויים לחול מכוח מספר דרכי תחולה, תהיה תחולתם על פי התחולה הפחות מסויגת.

@ 10. עונש שהוטל בחוץ לארץ (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשס&quot;א-4)
: (א) נמצא בישראל אדם שנידון בחוץ לארץ בפסק דין חלוט, על עבירה שחלים לגביה דיני העונשין של ישראל ולא נשא שם את העונש כולו, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, במקום להעמידו לדין, לבקש מבית המשפט שיורה שהעונש שהוטל בחוץ לארץ או החלק ממנו שטרם בוצע שם, יבוצע בישראל, כאילו הוטל העונש בישראל בפסק דין חלוט; בצו כאמור בסעיף זה רשאי בית המשפט לקצר את תקופת המאסר שעל הנידון לשאת בישראל, ולהעמידה על תקופת המאסר המרבית שנקבעה בדיני העונשין של ישראל לעבירה שבשלה הוטל העונש, ובלבד שניתן לעשות כן לפי הסכם שבין מדינת ישראל לבין המדינה שבה הוטל העונש.
: (ב) הוטל במדינה המבקשת על נידון כאמור בסעיף קטן (א) קנס או שהוא חויב בפיצוי לאדם אחר, נוסף על עונש המאסר, והודיעה המדינה המבקשת שהנידון טרם שילם את הקנס או את הפיצוי, או חלק מהם, יצווה בית משפט בישראל, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לחייבו בתשלום הקנס או הפיצוי, או חלקם, שטרם שולמו על ידיו במדינה המבקשת, כאילו הוטלו בישראל, והדין החל בישראל על אי תשלום קנס או פיצוי ועל גבייתם של אלה יחול לפי הענין; לענין סעיף זה, &quot;פיצוי לאדם אחר&quot; - פיצוי לאדם שניזוק מעבירת ההסגרה שבשלה הורשע הנידון במדינה המבקשת.
: (ג) גבתה מדינת ישראל קנס או פיצוי כאמור בסעיף קטן (ב), תעביר אותו למדינה המבקשת בהתאם להסדר שייקבע בין מדינת ישראל למדינה המבקשת לענין זה, לרבות לענין ניכוי הוצאות לגביית הקנס או הפיצוי.

@ 11. ניכוי עונש או מעצר (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: נשא אדם עונש בחוץ לארץ על עבירה, או היה נתון שם במעצר בגללה, ינוכה העונש או תקופת המעצר מן העונש שעליו לשאת בישראל בשל אותה עבירה.

=== סימן ב': התחולה על עבירות-פנים (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 12. עבירת פנים (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: דיני העונשין של ישראל יחולו על כל עבירת-פנים.

=== סימן ג': התחולה על עבירות-חוץ (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 13. עבירות נגד המדינה או העם היהודי (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשס&quot;ה-2)
: (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-חוץ נגד -
:: (1) בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או סודותיה;
:: (2) סדרי המשטר שבמדינה;
:: (3) הפעילות התקינה של רשויות המדינה;
:: (4) רכוש המדינה, כלכלתה או קשרי התחבורה והתקשורת שלה עם ארצות אחרות;
:: (5) רכוש, זכויות או פעילות תקינה של איגוד או גוף שפורטו בסעיף קטן (ג).
: (ב) דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירות-חוץ נגד -
:: (1) חיי אזרח ישראלי, תושב ישראל או עובד הציבור, גופו, בריאותו, חירותו או רכושו, באשר הוא כזה;
:: (2) חיי יהודי, גופו, בריאותו, חירותו או רכושו, באשר הוא יהודי, או רכוש מוסד יהודי, באשר הוא כזה.
: (ב1) דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירת חוץ שהיא עבירה על [[חוק איסור הכחשת השואה, התשמ&quot;ו-1986]].
: (ג) &quot;איגוד או גוף&quot; לענין סעיף קטן (א)(5) -
:: (1) ההסתדרות הציונית העולמית;
:: (2) הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
:: (3) קרן קיימת לישראל;
:: (4) קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
:: (5) גוף מבוקר, כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה [נוסח משולב], התשי&quot;ח-1958]].
:: שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות איגודים או גופים נוספים לענין סעיף זה.

@ 14. עבירות נגד אזרח ישראלי או תושב ישראל (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-חוץ נגד חיי אזרח ישראלי או תושב ישראל, גופו, בריאותו או חירותו, שהעונש המרבי עליהן הוא מאסר שנה או יותר.
: (ב) נעברה העבירה בשטח הנתון לשיפוטה של מדינה אחרת, יחולו עליה דיני העונשין של ישראל רק בהתקיים כל אלה:
:: (1) היא עבירה גם לפי דיני אותה מדינה;
:: (2) אין חל לגבי העבירה סייג לאחריות פלילית לפי דיני אותה מדינה;
:: (3) האדם לא זוכה כבר ממנה באותה מדינה או, אם הורשע בה, לא נשא את העונש שהוטל עליו בגללה.
: (ג) לא יוטל בשל העבירה עונש חמור מזה שניתן היה להטיל לפי דיני המדינה בה נעברה העבירה.

@ 15. עבירה שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ז, תש&quot;ע-6)
: (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירת-חוץ מסוג פשע או עוון, שנעברה בידי אדם שהיה, בשעת עשיית העבירה או לאחר מכן, אזרח ישראלי או תושב ישראל; הוסגר אדם מישראל למדינה אחרת בשל אותה עבירה ונתן שם את הדין עליה, לא יחולו עוד עליה דיני העונשין של ישראל.
: (ב) הסייגים האמורים [[בסעיף 14(ב) ו-(ג)]] יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של ישראל גם לפי סעיף זה; ואולם, הסייג האמור [[בסעיף 14(ב)(1)]] לא יחול אם העבירה היא אחת מאלה, והיא נעברה על ידי מי שהיה בזמן עשיית העבירה אזרח ישראלי:
:: (1) ריבוי נישואין לפי [[סעיף 176]];
:: (2) עבירה לפי [[סימן י' לפרק ח']] שנעברה בקטין או בקשר לקטין;
:: (2א) מתן שוחד לעובד ציבור זר לפי [[סעיף 291א]];
:: (3) הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה לפי [[סעיף 370]];
:: (4) גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות לפי [[סעיף 376ב]];
:: (5) סחר בבני אדם לפי [[סעיף 377א]].

@ 16. עבירות נגד משפט העמים (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-חוץ אשר מדינת ישראל התחייבה, באמנות בינלאומיות רב צדדיות ופתוחות להצטרפות, להעניש עליהן; והוא, אף אם נעברו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, ויהא מקום עשיית העבירה אשר יהא.
: (ב) הסייגים האמורים [[בסעיף 14(ב)(2) ו-(3), ו-(ג)]] יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של ישראל גם לפי סעיף זה.

@ 17. תחולה שילוחית (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) מדינת ישראל רשאית להתחייב באמנה בינלאומית להחיל את דיני העונשין שלה על עבירת-חוץ או להחיל את הוראות [[סעיף 10]], לבקשת מדינה זרה ועל בסיס של הדדיות, גם במקרים אחרים מאלה האמורים [[בסעיפים 13 עד 16]], ובלבד שנתקיימו כל אלה:
:: (1) על העבירה חלים דיני העונשין של המדינה המבקשת;
:: (2) העבירה נעברה בידי אדם הנמצא בתוך שטח ישראל והוא תושב ישראל, בין אם הוא אזרח ישראלי ובין אם לאו;
:: (3) בכפוף למיצוי הדין בישראל כלפי האדם, תוותר המדינה המבקשת, בבקשתה, על תחולת דיניה היא בענין הנדון.
: (ב) לא יוטל בישראל בשל העבירה עונש חמור מזה שניתן היה להטיל לפי דיני המדינה המבקשת.
: (ג) כל שאר התנאים ייקבעו באמנה.

= חלק א': כללי (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-4) =

== פרק ד': העבירה הפלילית והאחריות לה (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ==

=== סימן א': היסוד העובדתי שבעבירה (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 18. מבנה היסוד העובדתי (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) &quot;פרט&quot;, לענין עבירה - המעשה בהתאם להגדרתה, וכן נסיבה או תוצאה שנגרמה על ידי המעשה, מקום שהן נמנות עם הגדרת אותה עבירה.
: (ב) &quot;מעשה&quot; - לרבות מחדל, אם לא נאמר אחרת.
: (ג) &quot;מחדל&quot; - הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.

=== סימן ב': היסוד הנפשי שבעבירה (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 19. דרישת מחשבה פלילית (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית, זולת אם -
: (1) נקבע בהגדרת העבירה כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה; או
: (2) העבירה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

@ 20. מחשבה פלילית (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) מחשבה פלילית - מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולענין התוצאות גם אחת מאלה:
:: (1) כוונה - במטרה לגרום לאותן תוצאות;
:: (2) פזיזות שבאחת מאלה:
::: (א) אדישות - בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות;
::: (ב) קלות דעת - בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען.
: (ב) לענין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן.
: (ג) לענין סעיף זה -
:: (1) רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם;
:: (2) אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות.

@ 21. רשלנות (תיקון: תשנ״ד–4, תשע״ו–7)
: (א) רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –
:: (1) שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;
:: (2) שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה נטל סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה כאמור.
: (ב) רשלנות יכול שתיקבע כיסוד נפשי מספיק רק לעבירה שאיננה מסוג פשע.

=== סימן ג': אחריות קפידה (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 22. אחריות קפידה והיקפה (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-4)
: (א) אדם נושא באחריות קפידה בשל עבירה, אם נקבע בחיקוק שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות; ואולם, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לבטל את האחריות בשל עבירות שחוקקו טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ונקבע בדין שאינן טעונות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות. לענין סעיף קטן זה, &quot;בדין&quot; - לרבות בהלכה פסוקה.
: (ב) לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור - עליו הראיה.
: (ג) לענין אחריות לפי סעיף זה, לא יידון אדם למאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות.

=== סימן ד': אחריות פלילית של תאגיד (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 23. היקף אחריותו הפלילית של תאגיד (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) תאגיד יישא באחריות פלילית -
:: (1) לפי [[סעיף 22]], כשהעבירה נעברה על-ידי אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד;
:: (2) לעבירה המצריכה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות, אם, בנסיבות הענין ולאור תפקידו של האדם, סמכותו ואחריותו בניהול עניני התאגיד, יש לראות במעשה שבו עבר את העבירה, ובמחשבתו הפלילית או ברשלנותו, את מעשהו, ומחשבתו או רשלנותו, של התאגיד.
: (ב) בעבירה שנעברה במחדל, כאשר חובת העשיה מוטלת במישרין על התאגיד, אין נפקה מינה אם ניתן לייחס את העבירה גם לבעל תפקיד פלוני בתאגיד, אם לאו.

=== סימן ה': העבירות לפי חומרתן (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 24. סיווג עבירות (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: אלה סוגי העבירות לפי חומרתן:
: (1) &quot;פשע&quot; - עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים;
: (2) &quot;עוון&quot; - עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; ואם העונש הוא קנס בלבד - קנס העולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.
: (3) &quot;חטא&quot; - עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד - קנס שאינו עולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.

== פרק ה': עבירות נגזרות (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ==

=== סימן א': הנסיון (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 25. נסיון מהו (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: אדם מנסה לעבור עבירה אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה.

@ 26. חוסר אפשרות לעשיית העבירה (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לענין נסיון, אין נפקה מינה אם עשיית העבירה לא היתה אפשרית מחמת מצב דברים שהמנסה לא היה מודע לו או טעה לגביו.

@ 27. עונש מיוחד על נסיון (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: הוראה שבה נקבע לעבירה עונש חובה או שנקבע לה עונש מזערי, לא תחול על נסיון לעבור אותה.

@ 28. פטור עקב חרטה (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לנסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה מושלמת אחרת שבמעשה.

=== סימן ב': צדדים לעבירה (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 29. מבצע (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) מבצע עבירה - לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר.
: (ב) המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה, הם מבצעים בצוותא, ואין נפקה מינה אם כל המעשים נעשו ביחד, או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר.
: (ג) מבצע באמצעות אחר הוא אדם שתרם לעשיית המעשה על-ידי אדם אחר שעשאו ככלי בידיו, כשהאחר היה נתון במצב כגון אחד המצבים הבאים, כמשמעותם בחוק זה:
:: (1) קטינות או אי שפיות הדעת;
:: (2) העדר שליטה;
:: (3) ללא מחשבה פלילית;
:: (4) טעות במצב דברים;
:: (5) כורח או צידוק.
: (ד) לענין סעיף קטן (ג), אם העבירה מותנית בעושה מיוחד, יהיה אדם מבצע אותה עבירה גם כאשר הייחוד מתקיים באדם האחר בלבד.

@ 30. משדל (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה.

@ 31. מסייע (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-8)
: מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע.

@ 32. עונש על סיוע (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: הסיוע לעבור עבירה, עונשו - מחצית העונש שנקבע בחיקוק בשל ביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה -
: (1) עונש מיתה או מאסר עולם חובה - עונשו מאסר עשרים שנה;
: (2) מאסר עולם - עונשו מאסר עשר שנים;
: (3) עונש מזערי - עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי;
: (4) עונש חובה כלשהו - הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי.

@ 33. נסיון לשידול (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: הנסיון לשדל אדם לבצע עבירה, עונשו - מחצית העונש שנקבע לביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה -
: (1) עונש מיתה או מאסר עולם חובה - עונשו מאסר עשרים שנים;
: (2) מאסר עולם - עונשו מאסר עשר שנים;
: (3) עונש מזערי - עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי;
: (4) עונש חובה כלשהו - הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי.

@ 34. פטור עקב חרטה (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) משדל או מסייע לא יישא באחריות פלילית לשידול או לסיוע, או לנסיון לשידול, אם מנע את עשיית העבירה או את השלמתה, או אם הודיע בעוד מועד לרשויות על העבירה לשם מניעת עשייתה או השלמתה ועשה למטרה זו כמיטב יכולתו בדרך אחרת; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריות פלילית לעבירה מושלמת אחרת שבמעשה.
: (ב) &quot;רשויות&quot;, לענין סעיף זה - משטרת ישראל, או גוף אחר המוסמך על פי דין למנוע את עשיית העבירה או את השלמתה.

@ 34א. עבירה שונה או נוספת (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) עבר מבצע, אגב עשיית העבירה, עבירה שונה ממנה או נוספת לה, כאשר בנסיבות הענין, אדם מן היישוב יכול היה להיות מודע לאפשרות עשייתה -
:: (1) יישאו באחריות לה גם המבצעים בצוותא הנותרים; ואולם, נעברה העבירה השונה או הנוספת בכוונה, ישאו המבצעים הנותרים באחריות לה כעל עבירה של אדישות בלבד;
:: (2) יישא באחריות לה גם המשדל או המסייע, כעבירה של רשלנות, אם קיימת עבירה כזאת באותו יסוד עובדתי.
: (ב) הרשיע בית המשפט נאשם על פי סעיף קטן (א)(1) בעבירה שנקבע לה עונש חובה, רשאי הוא להטיל עליו עונש קל ממנו.

@ 34ב. נתונים עניניים ואישיים (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: נתון שהוא תנאי להתהוות עבירה, תהיה לו נפקות לגבי כל צד לאותה עבירה, אף אם אינו מתקיים בו; ואולם נתון אישי שנפקותו מכוח חיקוק להחמיר בעונש, להקל בו, לשנותו בדרך אחרת, או למנעו, תהיה הנפקות לגבי אותו צד בלבד שבו הוא מתקיים.

=== סימן ג': הוראות משותפות (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 34ג. סייג לנסיון, לשידול ולסיוע (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: הנסיון, השידול, הנסיון לשידול או הסיוע, לעבירה שהיא חטא אינם בני עונש.

@ 34ד. תחולת דין העבירה (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-8)
: מלבד אם נאמר בחיקוק או משתמע ממנו אחרת, כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חל גם על נסיון, שידול, נסיון לשידול או סיוע, לאותה עבירה.

== פרק ה'1: סייגים לאחריות פלילית (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-4) ==

=== סימן א': הוראות כלליות (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 34ה. נטל ההוכחה (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: מלבד אם נאמר בחיקוק אחרת, חזקה על מעשה שנעשה בתנאים שאין בהם סייג לאחריות פלילית.

=== סימן ב': סייגים לפליליות המעשה (תיקון: תשנ&quot;ד-4) ===

@ 34ו. קטינות (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים.

@ 34ז. העדר שליטה (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה.

@ 34ח. אי שפיות הדעת (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש -
: (1) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
: (2) להימנע מעשיית המעשה.

@ 34ט. שכרות (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.
: (ב) עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
: (ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.
: (ד) בסעיף זה, &quot;מצב של שכרות&quot; - מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.
: (ה) סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן (ד), אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה.

@ 34י. הגנה עצמית (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.

@ 34י1. הגנת בית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי מגודר (תיקון: תשס&quot;ח-4)
: (א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם -
:: (1) המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;
:: (2) האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.
: (ג) לעניין סעיף זה, &quot;משק חקלאי&quot; - לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי.

@ 34יא. צורך (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא היתה לו דרך אחרת אלא לעשותו.

@ 34יב. כורח (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנצטווה לעשותו תוך איום שנשקפה ממנו סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו, ושאנוס היה לעשותו עקב כך.

@ 34יג. צידוק (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה:
: (1) הוא היה חייב או מוסמך, לפי דין, לעשותו;
: (2) עשהו על-פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין לציית לה, זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין;
: (3) במעשה הטעון לפי דין הסכמה, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם, שלמות גופו, או למניעת נזק חמור לבריאותו, ואם בנסיבות הענין לא היה בידו להשיג את ההסכמה;
: (4) עשהו באדם בהסכמה כדין, תוך פעולה או טיפול רפואיים, שתכליתם טובתו או טובת הזולת;
: (5) עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי, שאינם אסורים לפי דין ואינם נוגדים את תקנת הציבור, ובהתאם לכללים הנהוגים בהם.

@ 34יד. כניסה למצב בהתנהגות פסולה (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) הוראות [[סעיפים 34ז]], [[34יא]] [[ו-34יב]] לא יחולו אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב; ובלבד שענינו של המעשה שנעשה במצבים האמורים [[בסעיף 34יא]] או [[בסעיף 34יב]], לא היה הצלת אינטרס הזולת.
: (ב) במקרה כאמור בסעיף קטן (א), רואים את האדם כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה; נכנס אדם למצב כדי לעבור את העבירה, והיא מותנית גם בתוצאה, רואים אותו כמי שעבר את העבירה בכוונה.

@ 34טו. חובה לעמוד בסכנה או באיום (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-8)
: הוראות [[סעיפים 34יא]] [[ו-34יב]] לא יחולו כאשר היתה מוטלת על האדם חובה על-פי דין או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום.

@ 34טז. חריגה מן הסביר (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: הוראות [[סעיפים 34י]], [[34יא]] [[ו-34יב]] לא יחולו כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה.

@ 34יז. זוטי דברים (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך.

@ 34יח. טעות במצב דברים (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור [[בסעיף 22(ב)]].

@ 34יט. טעות במצב משפטי (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: לענין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו את האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר.

@ 34כ. הגנה על רשות שופטת (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: נושא משרה שיפוטית לא יישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו.

== פרק ה'2: הוראות שונות (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-4) ==

@ 34כא. פרשנות (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין.

@ 34כב. נפקותו של ספק (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר.
: (ב) התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית, והספק לא הוסר, יחול הסייג.

@ 34כג. כלליות [[החלק המקדמי]] [[חלק א|והחלק הכללי]] (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: באין בחוק הוראה לסתור, יחולו הוראות [[החלק המקדמי]] [[חלק א|והחלק הכללי]] גם על עבירות שלא לפי חוק זה.

@ 34כד. הגדרות [א/5] (תיקון: [1939], [תשי&quot;ז], [תשל&quot;ה], תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-6, תשנ&quot;ו-6, תשנ&quot;ח-2)
: לענין עבירה -
:- &quot;בית מגורים&quot; - בנין או מבנה או חלק מהם, שבידי בעלו או תופשו לשם מגורים, לעצמו או למשפחתו או לעובדו, גם אם לעתים אין גרים בו; ולענין זה יראו כחלק מבית המגורים גם בנין או מבנה הסמוך לו, או תפוש עמו או משמש לצורך מסויים שלו, ובלבד שיש קשר ביניהם, בין צמוד ובין דרך מעבר גדור ומכוסה המוליך מן האחד למשנהו;
:- &quot;בעל&quot; ומונחים כיוצא בו, לענין נכסים - לרבות תאגיד, חבר בני אדם הכשיר להיות בעל נכסים, והמדינה;
:- &quot;דרך ציבורית&quot; - כביש, שוק, ככר, רחוב, גשר וכל דרך שעוברים בה הרבים כדין;
:- &quot;החזקה&quot; - שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו; ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם כאחד;
:- &quot;הליך שיפוטי&quot; - כל הליך לפני בית משפט, בית דין, רשות שיפוטית, ועדת חקירה או אדם המוסמכים להשביע עדים;
:- &quot;חבלה&quot; - מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים;
:- &quot;חבלה חמורה&quot; - חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;
:- &quot;חבלה מסוכנת&quot; - חבלה שיש בה סכנת נפשות;
:- &quot;חומר מחשב&quot;, &quot;מחשב&quot; - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק&quot; - לרבות אקט של הפרלמנט הבריטי או דבר המלך במועצתו או חלק מהם, או תקנות לפיהם, כפי תוקפם במדינה;
:- &quot;ידיעה&quot;, לענין כל ביטוי המציין ניפוק או שימוש - ידיעת טיבו של הדבר המנופק או המשמש;
:- &quot;כסף&quot; - לרבות שטר מטבע, ממשך בנקאי, שיק וכל אסמכתה אחרת לתשלום כסף;
:- &quot;לילה&quot; - משעה 18.30 עד שעה 6.30;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - דרך, בנין, מקום או אמצעי תעבורה שיש אותה שעה לציבור זכות או רשות של גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בנין או מקום המשמש אותה שעה להתקהלות ציבורית או דתית או לבית משפט היושב בפומבי;
:- &quot;ניפוק&quot;, של דבר - לרבות שימוש או עשיה בו, נסיון של שימוש או עשיה בו, או נסיון להניע אדם להשתמש או לעשות בו או לפעול על פיו;
:- &quot;נייר ערך&quot; - לרבות תעודה המעידה על זכות או זכות תביעה לנכס;
:- &quot;נכס&quot; - חי או דומם היכול לשמש נושא לבעלות;
@ [יד]
:- &quot;עובד הציבור&quot; -
:: (1) עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]];
:: (2) עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית;
:: (3) עובד מועצה דתית;
:: (4) עובד המוסד לביטוח לאומי;
:: (5) עובד בנק ישראל;
:: (6) עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, לרבות חבר מועצה או הנהלה במוסדות אלה;
:: (7) עובד לשכת שירות התעסוקה;
:: (8) עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה;
:: (9) בורר;
:: (10) נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים בפסקאות (1) עד (9);
:: (11) דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן [[בחוק החברות הממשלתיות, תשל&quot;ה-1975]], וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה;
:- &quot;פומבי&quot;, לענין מעשה -
:: (1) מקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא;
:: (2) מקום שאינו ציבורי, ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה;
:- &quot;פצע&quot; - חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום;
:- &quot;פרסום&quot; - כתב, דבר דפוס, חומר מחשב או כל מוצג חזותי אחר וכן כל אמצעי שמיעתי העשויים להעלות מלים או רעיונות, בין לבדם ובין בעזרת אמצעי כלשהו;
:- &quot;פרסם&quot; -
:: (1) בדברים שבעל פה - להשמיע מלים בפה או באמצעים אחרים, בהתקהלות ציבורית או במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לשמוע אותם, או להשמיען בשידורי רדיו או טלויזיה הניתנים לציבור או להפיצן באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציען לציבור באמצעות מחשב;
:: (2) בפרסום שאינו דברים שבעל פה - להפיצו בקרב אנשים או להציגו באופן שאנשים במקום ציבורי יכולים לראותו, או למכרו או להציעו למכירה בכל מקום שהוא, או להפיצו בשידורי טלויזיה הניתנים לציבור או להפיצו לציבור באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציעו לציבור באמצעות מחשב;
:- &quot;ציבור&quot; - לרבות כל חלק ממנו העלול להיפגע מהתנהגות שעליה מדובר בהקשרו של מונח זה;
:- &quot;קטין&quot; - אדם שטרם מלאו לו 18 שנים.

== פרק ו': דרכי ענישה ==

=== סימן א': כללי ===

@ 35. הענשים ענשי מקסימום [יא/1] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: (א) בית המשפט שהרשיע אדם בשל עבירה, רשאי להטיל עליו כל עונש אשר אינו עולה על העונש שנקבע בדין לאותה עבירה.
: (ב) היה העונש קנס או פיצוי לפי [[סעיף 77]], יהיה בית המשפט רשאי לקבעו בשיעור שאינו עולה על שיעורו המעודכן ביום החלטת בית המשפט, ואם הוגש ערעור - קנס או פיצוי אשר אינו עולה על שיעורו המעודכן ביום ההחלטה בערעור; לענין זה, &quot;שיעור מעודכן&quot; - שיעור הקנס שהיה קבוע בחוק לעבירה ביום ביצועה כפי ששונה בצו מכוח [[סעיף 64]], ובפיצוי לפי [[סעיף 77]], שיעור הפיצוי שהיה קבוע בחוק ביום ביצוע העבירה כפי ששונה בצו כאמור.
: (ג) שונה שיעור הקנס או הפיצוי שלא כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה בית המשפט רשאי להטיל קנס או פיצוי בשיעור שאינו עולה על שיעורו ביום ביצוע העבירה בצירוף הפרשי הצמדה למדד לפי שינויים במדד שפורסמו עד יום החלטת בית המשפט; בסעיף זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 35א. עונש חובה ונסיבות מקלות (תיקון: תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ה-6, תשע&quot;ט-3)
: (א) הורשע אדם בעבירה שדינה עונש חובה, ניתן להטיל עליו עונש קל מעונש החובה הקבוע לעבירה, אם העבירה נעברה בנסיבות מקלות מיוחדות שיפורשו בגזר הדין.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אלה:
:: (1) עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי [[סעיף 301א]];
:: (2) עבירה לפי -
::: (א) [[חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש&quot;י-1950]];
::: (ב) [[חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש&quot;י-1950]];
::: (ג) [[חוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל&quot;א-1971]].

@ 36. מאסר וקנס [יא/2] (תיקון: תשנ&quot;א-3)
: נקבע בחוק מאסר בלבד או נקבע מאסר או קנס לחלופין, רשאי בית המשפט להטיל מאסר או קנס או שניהם כאחד; אולם מקום שנקבע בחוק מאסר חובה לא יטיל בית המשפט קנס בלבד.

@ 37. חקירה [יא/3]
: (א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט, לפני שיגזור את דינו, לדרוש תסקיר בכתב של קצין מבחן על כל אלה:
:: (1) עברו של הנאשם;
:: (2) מצבו המשפחתי של הנאשם עם פרטים מלאים ככל האפשר על הוריו, בן זוגו, ילדיו, אחיו ואחיותיו;
:: (3) מצבו הכלכלי של הנאשם;
:: (4) מצב בריאותם של הנאשם ובני משפחתו;
:: (5) נסיבות פרטיות מיוחדות - אם ישנן - שהביאוהו לידי עבירה.
: (ב) בתסקיר כאמור רשאי קצין המבחן להמליץ לפני בית המשפט על טיב העונש שיש בו, לדעתו, סיכוי להחזיר את הנאשם למוטב.
: (ג) הטיל בית המשפט על הנאשם עונש מאסר לאחר קבלת התסקיר, יישלח העתק ממנו לנציב בתי הסוהר להיות בידו חומר להתוויית דרך הטיפול באסיר.
: (ד) הטענה כי התסקיר שהוגש לבית המשפט לא נערך לפי הוראות סעיף זה אינה עילה לערעור.

@ 38. תסקיר חובה [יא/4]
: (א) לא יטיל בית המשפט עונש מאסר, שלא על תנאי, אלא לאחר קבלת תסקיר לפי [[סעיף 37]].
: (ב) שר המשפטים רשאי, באכרזה שתפורסם ברשומות, לסייג, מדי פעם, תחולתו של סעיף קטן (א) לפי סוגי בתי משפט, לפי עבירות, לפי גיל הנאשמים או לפי כל סיווג אחר.

@ 39. עבירות אחרות שהודה בהן הנאשם [יא/5]
: (א) מי שהורשע בשל עבירה פלונית וביקש שבית המשפט ידון אותו גם בשל עבירות אחרות שהוא מודה שעבר אותן, רשאי בית המשפט - לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשמיע טענותיו לענין זה - להרשיעו ולגזור את דינו, או להעמידו במבחן, בשל כל אחת מן העבירות האחרות.
: (ב) לא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף זה אלא לגבי עבירות שהן בסמכותו הענינית ושהוא מוסמך לדון בהן בהרכב שבו הוא יושב, אולם בית משפט מחוזי רשאי לעשות כן גם לגבי עוונות וחטאים.
: (ג) הורשע אדם לפי סעיף זה על אף התנגדותו של התובע, רשאי התובע לערער על הרשעה זו.
: (ד) השתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף זה ובערעור על פסק דינו בוטלה ההרשעה בשל העבירה שהנאשם הואשם בה, אין בכך כדי לפגוע בהרשעה ובגזר הדין בשל העבירות האחרות.
: (ה) בסעיף זה, &quot;עבירות אחרות&quot; - בין שהוגש עליהן כתב אישום ובין שטרם הוגש, ובלבד שפרטי העבירות צויינו במידה הדרושה כדי לזהותן.

@ 40. עבירות שלא נקבע להן עונש [יא/6] (תיקון: תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ב-2, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות])
: עבירה שנקבעה בחוק לפני י&quot;ט באלול תשי&quot;ד (17 בספטמבר 1954) ולא נקבע לה עונש, רשאי בית המשפט להטיל -
: (1) מקום שהעבירה היא עוון - מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 75,300 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד;
: (2) מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון - מאסר עד שבעה ימים או קנס עד 2,800 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד.

=== סימן א'1: הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 40א. מטרה - [[סימן א'1]] (תיקון: תשע&quot;ב)
: מטרתו של [[סימן זה]] לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה.

@ 40ב. העיקרון המנחה בענישה - הלימה (תיקון: תשע&quot;ב)
: העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו ([[בסימן זה]] - העיקרון המנחה).

@ 40ג. קביעת מתחם העונש ההולם וגזירת עונשו של הנאשם (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור [[בסעיף 40ט]].
: (ב) בתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כאמור [[בסעיף 40יא]], ואולם בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות [[סעיפים 40ד]] [[ו-40ה]].

@ 40ד. שיקום (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, לרבות העמדתו במבחן לפי [[סעיפים 82]] [[או 86]] או לפי [[פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ב) היו מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם בעלי חומרה יתרה, לא יחרוג בית המשפט ממתחם העונש ההולם, כאמור בסעיף קטן (א), אף אם הנאשם השתקם או אם יש סיכוי של ממש שישתקם, אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, לאחר שבית המשפט שוכנע שהן גוברות על הצורך לקבוע את העונש במתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה, ופירט זאת בגזר הדין.

@ 40ה. הגנה על שלום הציבור (תיקון: תשע&quot;ב)
: קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי יש חשש ממשי שהנאשם יחזור ויבצע עבירות, וכי החמרה בעונשו והרחקתו מהציבור נדרשות כדי להגן על שלום הציבור, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם, ובלבד שלא יהיה בעונש שיקבע משום החמרה ניכרת מעבר למתחם העונש ההולם; בית המשפט לא יקבע כאמור אלא אם כן מצא שלנאשם עבר פלילי משמעותי או אם הוצגה לו חוות דעת מקצועית.

@ 40ו. הרתעה אישית (תיקון: תשע&quot;ב)
: מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הנאשם מפני ביצוע עבירה נוספת, וכי יש סיכוי של ממש שהטלת עונש מסוים תביא להרתעתו, רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

@ 40ז. הרתעת הרבים (תיקון: תשע&quot;ב)
: מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם, וכי יש סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו של הנאשם תביא להרתעת הרבים, רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

@ 40ח. קנס (תיקון: תשע&quot;ב)
: קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור [[בסעיף 40ג(א)]], במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם עונש הקנס ההולם.

@ 40ט. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם כאמור [[בסעיף 40ג(א)]], יתחשב בית המשפט בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר שהן משפיעות על חומרת מעשה העבירה ועל אשמו של הנאשם:
:: (1) התכנון שקדם לביצוע העבירה;
:: (2) חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה;
:: (3) הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה;
:: (4) הנזק שנגרם מביצוע העבירה;
:: (5) הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה;
:: (6) יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו, לרבות בשל גילו;
:: (7) יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה ומידת השליטה שלו על מעשהו, לרבות עקב התגרות של נפגע העבירה;
:: (8) מצוקתו הנפשית של הנאשם עקב התעללות בו על ידי נפגע העבירה;
:: (9) הקרבה לסייג לאחריות פלילית כאמור [[בסימן ב' לפרק ה'1]];
:: (10) האכזריות, האלימות וההתעללות של הנאשם בנפגע העבירה או ניצולו;
:: (11) הניצול לרעה של כוחו או מעמדו של הנאשם או של יחסיו עם נפגע העבירה.
: (ב) לעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(6) עד (9), בית המשפט יתחשב בהן ככל שסבר שהן מפחיתות את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם, ולעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(10) ו-(11) - ככל שסבר שהן מגבירות את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם.

@ 40י. הוכחת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) בית המשפט יקבע כי התקיימו נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, על בסיס ראיות שהובאו בשלב בירור האשמה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) בשלב הטיעונים לעונש, הנאשם רשאי להביא ראיות מטעמו, ובלבד שאינן סותרות את הנטען על ידו בשלב בירור האשמה, והצדדים רשאים להביא ראיות שנקבע בחיקוק כי יובאו בשלב זה;
:: (2) בית המשפט רשאי, לבקשת אחד מהצדדים, להתיר להביא ראיות בעניין נסיבות הקשורות בביצוע העבירה בשלב הטיעונים לעונש, אם שוכנע כי לא היתה אפשרות לטעון לגביהן בשלב בירור האשמה או אם הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
: (ג) בית המשפט יקבע כי התקיימה נסיבה מחמירה הקשורה בביצוע העבירה אם היא הוכחה מעבר לספק סביר; בית המשפט יקבע כי התקיימה נסיבה מקילה הקשורה בביצוע העבירה אם היא הוכחה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, בין לאחר שמיעת הראיות ובין לפני כן, יכלול כתב האישום שבו הודה את כל העובדות והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

@ 40יא. נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (תיקון: תשע&quot;ב)
: בגזירת העונש המתאים לנאשם כאמור [[בסעיף 40ג(ב)]], רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר כי ראוי לתת להן משקל בנסיבות המקרה, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם:
: (1) הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו;
: (2) הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם;
: (3) הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו;
: (4) נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב;
: (5) מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה;
: (6) שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק; ואולם כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו;
: (7) התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה;
: (8) נסיבות חיים קשות של הנאשם שהיתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה;
: (9) התנהגות רשויות אכיפת החוק;
: (10) חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה;
: (11) עברו הפלילי של הנאשם או העדרו.

@ 40יב. נסיבות נוספות (תיקון: תשע&quot;ב)
: אין בהוראות [[סעיפים 40ט]] [[ו-40יא]] כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לשקול נסיבות נוספות הקשורות בביצוע העבירה לשם קביעת מתחם העונש ההולם, וכן נסיבות נוספות שאינן קשורות בביצוע העבירה לשם גזירת העונש המתאים לנאשם.

@ 40יג. ריבוי עבירות (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות אירוע אחד, יקבע מתחם עונש הולם כאמור [[בסעיף 40ג(א)]] לאירוע כולו, ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע.
: (ב) הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות כמה אירועים, יקבע מתחם עונש הולם כאמור [[בסעיף 40ג(א)]] לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן רשאי הוא לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים; גזר בית המשפט עונש נפרד לכל אירוע, יקבע את מידת החפיפה בין העונשים או הצטברותם.
: (ג) בגזירת העונש לפי סעיף זה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש, ואם גזר עונש מאסר - לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת.

@ 40יד. חובת הנמקה (תיקון: תשע&quot;ב)
: בית המשפט יפרט וינמק בגזר הדין, בין השאר, את אלה:
: (1) קביעת מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה שבהן התחשב לצורך קביעת מתחם העונש ההולם;
: (2) גזירת העונש המתאים לנאשם והנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה שבהן התחשב לצורך גזירת העונש;
: (3) חריגה ממתחם העונש ההולם לשם שיקומו של הנאשם או לשם הגנה על שלום הציבור, ככל שהיתה, והטעמים לחריגה;
: (4) הדרך שבה גזר את דינו של הנאשם לאחר הרשעה בכמה עבירות המהוות כמה אירועים.

@ 40טו. ענישת קטין (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) על ענישת קטין יחולו הוראות [[חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]].
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להתחשב בעקרונות ובשיקולים המנחים בענישה המנויים [[בסימן זה]], תוך התאמתם לענישת הקטין, ככל שסבר שראוי לתת להם משקל בנסיבות המקרה.

=== סימן ב': מאסר ===

@ 41. מאסר עולם [יא/7]
: עבירה שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, תקופת המאסר שיטיל בית המשפט לא תעלה על עשרים שנה.

@ 42. מאסר סתם [יא/8]
: עבירה שדינה מאסר ולא נקצבה לו תקופה, תקופת המאסר שיטיל בית המשפט לא תעלה על שנה אחת.

@ 43. חישוב תקופת מאסר [יא/9]
: מי שנידון למאסר תיחשב תקופת מאסרו מיום גזר הדין, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; היה הנידון משוחרר בערובה אחרי גזר הדין, לא יבואו ימי שחרורו במנין תקופת העונש.

@ 44. מאסר נדחה [יא/10]
: הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא לצוות שהעונש יתחיל מן התאריך שקבע.

@ 45. מאסר חופף [יא/11] (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) מי שנידון למאסר ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למאסר, ובית המשפט שדן אותו באחרונה לא הורה שישא את ענשי המאסר, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא עונש מאסר אחד והוא של התקופה הארוכה ביותר.
: (ג) מי שנידון לשתי תקופות מאסר או יותר שאחת מהן חופפת בחלקה את האחרת, אין עליו, לאחר שנשא תקופת המאסר האחת, אלא שארית תקופת המאסר האחרת שאינה חופפת.

@ 46. סדר נשיאת מאסר פלילי [יא/12] (תיקון: תש&quot;ם-3)
: מי שנידון לתקופות מאסר שונות שעליו לשאת בזו אחר זו, ישא תחילה את התקופה הקצרה יותר, להוציא המאסר שכבר התחיל לשאת בשעה שנידון למאסר נוסף, ובכפוף להוראות [[סעיף 58]]; היה בין תקופות המאסר מאסר בשל אי תשלום קנס, ישא אותו תחילה לפני כל מאסר פלילי אחר, ואם היה במאסר פלילי בעת שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת המאסר בשל אי תשלום הקנס וישוב ויימשך משתם המאסר האמור.

@ 47. סדר נשיאת מאסר אזרחי [יא/13] (תיקון: תשס&quot;ז-2)
: (א) מי שהוטל עליו מאסר אזרחי, ישאנו נוסף לכל תקופת מאסר אחרת שעליו לשאת, בין שהמאסר האחר הוא מאסר פלילי ובין שהוא מאסר אזרחי.
: (ב) מי שהוטלו עליו מאסר אזרחי ומאסר פלילי, ישא את המאסר האזרחי תחילה; ואם היה נושא מאסר פלילי בעת שהוטל עליו המאסר האזרחי, יופסק המאסר הפלילי לשם נשיאת המאסר האזרחי וישוב ויימשך מתום המאסר האזרחי.
: (ג) מי שהוטלו עליו יותר ממאסר אזרחי אחד בשל עילה אחת ישאם בזה אחר זה לפי סדר הטלתם; היו המאסרים בשל עילות שונות, ישאם בזה אחר זה לפי סדר זה:
:: (1) מאסר לכפיית ציות לצו של בית משפט או לכפיית התנהגות ראויה בבית משפט;
:: (2) מאסר לכפיית תשלום חוב של מזונות;
:: (3) מאסר לכפיית תשלום חוב אזרחי אחר;
:: (4) מאסר לכפיית מתן גט או מתן חליצה;
:: (5) מאסר בשל כל עילה אחרת.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;מאסר פלילי&quot; - מאסר שהוטל במשפט פלילי כעונש בשל עבירה, לרבות מאסר בשל אי תשלום קנס שהוטל כאמור;
::- &quot;מאסר אזרחי&quot; - מאסר שאינו מאסר פלילי, ולענין סעיף קטן (ב) - למעט מאסר שהוטל בצו לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
::- &quot;בית משפט&quot; - לרבות בית דין וועדת חקירה.

@ 48. עבודה במאסר [יא/14]
: (א) אסיר יהא חייב בעבודה לפי [[פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל&quot;ב-1971]], והתקנות על פיה; תקנות אלה יכילו הוראות בענין שכר ובענין תנאי עבודתו של האסיר מחוץ לשטח בתי הסוהר.
: (ב) ועדת שחרורים רשאית לשחרר אסיר מחובת עבודה או להגבילה אם ראתה אחת מאלה:
:: (1) מצב בריאותו מצריך לעשות זאת;
:: (2) השחרור או ההגבלה יועילו, לדעתה, להחזירו למוטב;
:: (3) סיבה סבירה אחרת.
: (ג) לא יועסק אסיר בעבודה מחוץ למוסדות המדינה אלא בהסכמתו ובתנאי עבודה מקובלים.

@ 49. [יא/15] (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;א-6) : (((בוטל).))
@ 50. [יא/16] (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;א-6) : (((בוטל).))
@ 51. [יא/17] (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;א-6) : (((בוטל).))

=== סימן ב'1: נשיאת מאסר בעבודת שירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח) ===

@ 51א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה על עבודת שירות שמונה לפי [[סעיף 51יא]];
:- &quot;עבודת משק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עבודה ציבורית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עבודת שירות&quot; - עבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, שהיא למטרות של תועלת הציבור, במוסד ממוסדות המדינה, או בגוף אחר או בסוגי גופים, שקבע השר לביטחון הפנים;
:: ((פורסם [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות), התשע&quot;ח-2017]], לפיו גופים אחרים שבהם ניתן לבצע עבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, שהיא למטרות של תועלת הציבור, הם כלהלן: מגן דוד אדום; תחנות משטרה ומשמר הגבול; בסיסים צבאיים של צבא ההגנה לישראל; שירות בתי הסוהר.))
:: ((פורסם [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות), התשע&quot;ח-2017]], לפיו סוגי גופים שבהם ניתן לבצע עבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, שהיא למטרות של תועלת הציבור, הם כלהלן: אגודות למען הנכה או העיוור; אצטדיונים עירוניים; אתרי הנצחה; בתי אבות; בתי חולים; בתי עלמין; בתי תמחוי; חברות קדישא; גנים בוטניים או אתרי פארקים; מועצות דתיות; מוסדות סיעודיים; מפעלים או מוסדות שיקומיים; מעונות לנכים; מרכזי יום לקשיש; מרכזי ספורט; מרכזים קהילתיים; מרכזים רב-נכותיים; מרכזים רפואיים; מרכזי קליטה; עיריות ומועצות מקומיות.))
:- &quot;עובד שירות&quot; - מי שנידון לעונש מאסר בעבודת שירות מהמועד שנקבע לתחילת ביצוע עבודת השירות.

@ 51ב. נשיאת מאסר בעבודת שירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-6, תשע״ח-4, תשפ&quot;א)
: (א) בית משפט שגזר על נאשם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים, רשאי להחליט, בגזר הדין, שהנידון ישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות; קבע בית המשפט כי חלק מעונש המאסר יהיה בעבודת שירות, יישא הנידון את חלק העונש האמור בתום תקופת המאסר בפועל, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
:: (((הוראת שעה לארבע שנים החל מיום 1.4.2019):)) בית משפט שגזר על נאשם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים, רשאי להחליט, בגזר הדין, שהנידון ישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות; קבע בית המשפט כי חלק מעונש המאסר יהיה בעבודת שירות, יישא הנידון את חלק העונש האמור בתום תקופת המאסר בפועל, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
: (ב) בית המשפט לא יחליט כאמור בסעיף קטן (א) כי נאשם יישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
:: (1) בית המשפט קיבל, לפני מתן גזר הדין, חוות דעת מטעם הממונה ([[בסימן זה]] - חוות דעת הממונה) בדבר התאמתו של הנאשם לעבודת שירות, וכן בדבר האפשרות להשמתו בה ובדבר עבודת השירות שהנאשם יכול לעבוד בה והתנאים שבהם תבוצע;
:: (2) הנאשם הסכים לשאת את עונש המאסר בעבודת שירות, בהתאם לתנאים שנקבעו בחוות דעת הממונה.
: (ב1) בחוות דעת הממונה יפורטו אלה:
:: (1) התאמתו, אי-התאמתו או מגבלות על התאמתו של הנאשם לביצוע עונשו בעבודת שירות, נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודת שירות; קביעת אי-התאמתו או מגבלות על התאמתו של הנאשם תתבסס על חוות דעת שקיבל הממונה, אם ניתנה כזו, מקצין משטרה שהסמיך לכך ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, עובד שירות הביטחון הכללי שהסמיך לכך ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי או קצין בשירות בתי הסוהר שהסמיך לכך ראש חטיבת המודיעין בשירות בתי הסוהר, לפי העניין;
:: (2) אפשרות השמתו או אי-השמתו של הנאשם בעבודת שירות מתאימה למצבו הבריאותי ולמוגבלויותיו, אם ישנן, יכולתו להיות מועסק בסוגי מקומות העבודה שניתן להעסיק בהם עובד שירות ויכולתו לעמוד בשעות העבודה הנדרשות ובנוהלי עבודה הנהוגים בסוגי מקומות עבודה כאמור; לעניין זה, רשאי הממונה להתבסס על אלה:
::: (א) העבירה שבה הורשע הנאשם;
::: (ב) הרשעות קודמות של הנאשם;
::: (ג) חוות דעת מטעם גורם טיפולי בעניינו של הנאשם, אם ניתנה, ובכלל זה - אם נערך תסקיר של קצין מבחן בקשר להליך שבו התבקשה חוות דעת הממונה - סיכום והמלצות של התסקיר, ואם הוכנה הערכת מסוכנות לפי [[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]] - תמצית הערכה עדכנית;
::: (ד) צו פיקוח לפי [[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]], וצו על פי [[חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס&quot;ה-2004]], אם הוצאו בעניינו של הנאשם;
::: (ה) הערכות שניתנו בעבר לעניין אופן הביצוע של עבודות שירות קודמות על ידי הנאשם;
::: (ו) מצבו הבריאותי של הנאשם ומוגבלויותיו, אם ישנן, לרבות חוות דעת מטעם גורם טיפולי לעניין זה.
: (ב2) לצורך השמת הנאשם בסוג מסוים של עבודת שירות, נוכח קיומן של מגבלות השמה, רשאי הממונה להתבסס על המידע המנוי בסעיף קטן (ב1)(2)(א) עד (ו), ועל מידע בדבר עברו של הנאשם; ואולם מידע שאינו מנוי בסעיף קטן (ב1)(2), לא יובא לפני בית המשפט, ולא ישמש עילה לאי-השמת הנאשם בעבודת שירות.
: (ב3) לא מצא הממונה מקום מתאים להשמת הנאשם בעבודת שירות, נוכח המידע המנוי בסעיף קטן (ב1)(2)(א) עד (ו), יודיע על כך לבית המשפט, ויפרט את הפעולות שביצע לצורך איתור מקום מתאים, ומתי עתיד להתפנות מקום מתאים להשמת הנאשם, בשים לב למידע כאמור.
: (ב4)(1) בית המשפט רשאי להורות לממונה להציג לפניו מידע כאמור בסעיף קטן (ב1)(1), שעליו מבוססת חוות דעת הממונה, שהוא חסוי על פי דין או שגילויו לנאשם או לבא כוחו עלול, לדעת גורם כאמור בסעיף קטן (ב1)(1), לפגוע בביטחון המדינה או בעניין ציבורי חשוב אחר ([[בסימן זה]] - מידע חסוי).
:: (2) לבקשת הנאשם או בא כוחו, יורה בית המשפט לממונה להתיר לנאשם לעיין במידע שעליו מבוססת חוות דעת הממונה לגביו; היה המידע שעליו מבוססת חוות הדעת כאמור מידע חסוי ומצא בית המשפט כי העניין שיש באי-גילויו עדיף מהצורך לגלותו לשם עשיית צדק, לא יורה על עיון הנאשם במידע האמור, ויורה לממונה להעביר לנאשם תמצית או פרטים של המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או בעניין הציבורי החשוב האחר.
:: (3) בית המשפט רשאי לעיין במידע חסוי אף שלא בנוכחות הנאשם ובא כוחו ובלי לגלות להם את תוכנו, אלא אם כן התנגד הנאשם לעיון בית המשפט במידע החסוי; התנגדות כאמור תיחשב כחזרה מהסכמת הנאשם לנשיאת עונשו בעבודת שירות.
:: (4) הורה בית המשפט לממונה לתת לנאשם לעיין במידע חסוי שעליו מבוססת חוות הדעת, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש עתירה נגד גילוי המידע; עד למתן החלטה בעתירה לא יגולה החומר.
:: (5) לצורך החלטתו בעניין התאמתו בלבד של הנאשם לעבודת שירות, רשאי בית המשפט להביא בחשבון גם מידע חסוי שהובא לפניו לפי סעיף קטן זה.
: (ג) בית המשפט רשאי לקבוע תנאים לעבודת שירות.
: (ד) לענין סעיף זה, תקופת מאסר בפועל תחושב כך:
:: (1) תקופות מאסר חופפות - לפי התקופה הארוכה יותר;
:: (2) תקופות מאסר מצטברות - לפי סך כל התקופות.

@ 51ג. עבודת השירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ז-2, תש&quot;ע-2, תשע״ח-4, תשפ&quot;א)
: (א) הטיל בית המשפט עונש מאסר בעבודת שירות, תחל עבודת השירות ביום שקבע בית המשפט, בהתחשב בהמלצת הממונה ולא יאוחר מחודש מיום מתן גזר הדין, אלא אם כן הורה בית המשפט על התחלת עבודת השירות במועד מאוחר יותר; קבע בית המשפט כי הנידון יישא רק חלק מתקופת המאסר בעבודת שירות, תחל עבודת השירות ביום שלאחר תום תקופת המאסר בפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי [[סעיף 87]].
: (ב) [[=חוק שחרור על-תנאי|סעיף 2 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס&quot;א-2001]] (בסעיף קטן זה - חוק שחרור על-תנאי) לא יחול על מי שבית המשפט החליט לגביו כי ישא את עונש המאסר בעבודת שירות, ואולם אם ההחלטה כאמור חלה רק על חלק מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת תקופת המאסר בהתאם להחלטה עולה על שלושה חודשים או אם הופסקה עבודת השירות בהתאם להוראות [[סעיפים 51ט]] [[או 51י]] ויתרת תקופת המאסר שעל האסיר לשאת בעקבות הפסקה זו עולה על שלושה חודשים, יחול [[סעיף 2 לחוק שחרור על-תנאי]] על יתרת תקופות המאסר האמורות.
:: (((הוראת שעה לארבע שנים החל מיום 1.4.2019):)) [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס&quot;א-2001]] (בסעיף קטן זה - חוק שחרור על תנאי) לא יחול ועל מי שבית המשפט החליט לגביו כי ישא את עונש המאסר בעבודת שירות, ואולם אם ההחלטה כאמור חלה רק על חלק מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת תקופת המאסר בהתאם להחלטה עולה על שלושה חודשים או אם הופסקה עבודת השירות בהתאם להוראות [[סעיפים 51ט]] [[או 51י]] ויתרת תקופת המאסר שעל האסיר לשאת בעקבות הפסקה זו עולה על שלושה חודשים, יחולו [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לחוק שחרור על-תנאי]] על יתרת תקופות המאסר האמורות.
: (ג) עבודת שירות תהיה בפיקוחו של מפקח שהממונה מינה לכך (להלן - מפקח) והמפקח רשאי להיעזר באחרים לצורך זה.
:: (((הוראת שעה לארבע שנים החל מיום 1.4.2019):)) עבודת שירות תהיה בפיקוחו של מפקח שהממונה מינה לכך (להלן - מפקח) והמפקח רשאי להיעזר באחרים לצורך זה; לכל עובד שירות שנגזרו עליו עבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים תיקבע תכנית ליווי ושיקום על ידי קצין מבחן, אלא אם כן מצא קצין המבחן כי לא נדרשת תכנית כאמור.
: (ד) הממונה או סוהר בכיר כהגדרתו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]] (להלן - פקודת בתי הסוהר), המשמש רכז עבודת שירות מחוזי שהממונה הסמיך לכך ([[בסימן זה]] - רכז עבודת שירות מחוזי), רשאי להעביר עובד שירות למקום עבודה אחר מטעמים סבירים.

@ 51ד. (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2) : (((בוטל).))

@ 51ה. התנאים בעבודת שירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: עובד שירות לא יקבל שכר ולא ייחשב כעובדו של מי שבשבילו או באמצעותו הוא מבצע את השירות, למעט לענין דיני העונשין, דיני הבטיחות בעבודה ואחריות בנזיקין כלפי אותו עובד שירות.

@ 51ו. תקופת עבודת השירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: (א) תקופת עבודת השירות תהיה כפי שקבע בית המשפט בגזר הדין ([[בסימן זה]] - תקופת עבודת השירות), והנידון יבצע את עבודת השירות במהלך התקופה האמורה ברציפות, בכפוף להוראות סעיף זה.
: (ב) שבוע עבודה של עובד שירות יהיה בן חמישה ימי עבודה; מספר שעות העבודה ביום עבודה של עובד שירות יהיה שמונה שעות וחצי רצופות, ואולם רשאי בית המשפט או הממונה, במקרים חריגים בשל נסיבות מיוחדות של הנאשם או בהתאם לנהוג במקום עבודת השירות, לאשר ביצוע עבודת שירות בהיקף שעות יומי נמוך יותר, ובלבד שלא יפחת משש שעות עבודה ביום.
: (ג) עובד שירות לא יעבוד ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], בימי שבתון שנקבעו בחיקוק, וכן ביום נוסף במהלך השבוע שיקבע הממונה על פי הנהוג במקום עבודת השירות ולפי צרכיו של מקום העבודה האמור; הימים המנויים בסעיף קטן זה יבואו במניין תקופת עבודת השירות.

@ 51ז. הפסקה בעבודת שירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תש&quot;ע-2)
: (א) נסתיימה העבודה במקום עבודת השירות, יעביר הממונה או רכז עבודת שירות מחוזי את עובד השירות ללא שיהוי לעבודת שירות במקום עבודה אחר.
: (ב) עובד השירות יודיע לממונה, ללא שיהוי, על כל הפסקה בעבודה או העדרות ממנה.
: (ג) עובד שירות לא יעדר מעבודתו אלא באישור הממונה, רכז עבודת השירות או מפקח, ואם נעדר מסיבות רפואיות - גם באישור רופא; האישור יהיה לפי כללים שיקבע השר לביטחון הפנים בתקנות.
: (ד) תקופת הפסקת עבודת שירות וימי העדרותו של עובד שירות לפי סעיף זה, לא יבואו במנין ימי עבודת השירות, למעט היעדרות מסיבות רפואיות בשל תאונת עבודה שאירעה במסגרת עבודת השירות ובמקום עבודת השירות.

@ 51ח. חובותיו של עובד שירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: (א) עובד שירות יבצע את עבודת השירות שהוטלה עליו ויציית לכללים ולהוראות שקבעו הממונה, רכז עבודת שירות ומפקח, לפי העניין, בכל הקשור לעבודת השירות.
: (ב) עובד השירות יודיע לממונה על כתובת מגוריו הקבועה, וכן יודיע לממונה על כל שינוי בכתובת המגורים האמורה, בתוך 48 שעות ממועד השינוי.

@ 51ח1. איסור יציאה מהארץ לעובד שירות (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: עובד שירות לא יצא מהארץ במהלך תקופת עבודת השירות, אלא באישור הממונה.

@ 51ט. הפסקה מינהלית של עבודת שירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: (א) נציב בתי הסוהר או קצין בדרגת גונדר שהוסמך לכך על ידו, רשאי, לאחר שנתן לעובד השירות הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני סוהר בכיר כהגדרתו [[בפקודת בתי הסוהר]] שהוסמך לכך על ידי הנציב, להחליט כי עבודתו של עובד השירות לא תחל או תופסק וכי הוא יישא את עונשו או את יתרת עונשו בבית סוהר, לפי העניין, אם ראה כי מתקיים בעובד השירות אחד מאלה לפי העניין:
:: (1) הוא לא התייצב לתחילת ריצוי עבודת השירות או נעדר מהעבודה ללא אישור הממונה, רכז עבודת השירות, המפקח או רופא;
:: (2) הוא אינו מבצע כראוי את המשימות שהוטלו עליו או שהתנהגותו בעבודה אינה מניחה את הדעת;
:: (3) הוא הפר תנאי מתנאי עבודת השירות שקבע בית המשפט לפי [[סעיף 51ב(ג)]];
:: (4) הוא לא ציית להוראה של הממונה, של רכז עבודת השירות או של המפקח או לא קיים חובה המוטלת עליו לפי [[סימן זה]];
:: (5) הוא נתון במעצר או משוחרר בערובה בתנאים שאינם מאפשרים את התייצבותו להמשך ביצוע עבודת השירות;
:: (6) הוא הסתיר פרט או מסר פרט כוזב שהם מהותיים לצורך קביעת התאמתו לעבודת השירות או השמתו בה.
: (א1) שימוע לפי סעיף קטן (א) ייערך בעל פה ויתועד בכתב; הוזמן עובד השירות לשימוע כאמור ימשיך עובד השירות בעבודתו עד למתן החלטה בעניינו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הורה הממונה אחרת; הורה הממונה אחרת, לא תבוא התקופה שמיום הזמנתו של עובד השירות לשימוע ועד להחלטה בעניינו במניין ימי עבודת השירות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ב)(1) הודעה על החלטה כאמור בסעיף קטן (א), תימסר, בלא שיהוי, לעובד השירות, במקום עבודת השירות או במשרדי הממונה, ואם העובד לא החל בביצוע עבודת השירות או נעדר ממקום עבודתו, תישלח לו ההודעה בדואר רשום לכתובת המגורים שהודיע עליה לממונה לפי [[סעיף 51ח(ב)]]; נשלחה ההודעה בדואר רשום לפי פסקה זו, יראו אותה כאילו נמסרה לידי עובד השירות בתוך 14 ימים מיום משלוח ההודעה, אלא אם כן הוכיח העובד כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו.
:: (2) החל עובד השירות בביצוע עבודת השירות והתקבלה החלטה כאמור בסעיף קטן (א), תופסק עבודתו למחרת היום שבו נמסרה לו ההודעה.
: (ג) על החלטה לפי סעיף קטן (א) רשאי עובד השירות להגיש עתירה לפי [[סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]] (להלן - עתירה) לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של עובד השירות, בתוך 14 ימים מהיום שבו נמסרה לו ההחלטה, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת עובד השירות, להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו; על עתירה כאמור יחולו הוראות [[סימן ח'1 של פרק ב' לפקודה האמורה]], במידה שאינן סותרות הוראות סעיף זה.
: (ד) הגיש עובד השירות עתירה - תעוכב תחילתה של עבודת השירות או תימשך הפסקתה, לפי העניין, עד למחרת היום שבו תינתן החלטת בית המשפט; לא הגיש עתירה - ישא עובד השירות את עונשו או את יתרת עונשו בבית סוהר החל במחרת היום שבו תם המועד להגשת העתירה.
: (ד1) החלטה לפי סעיף קטן (א) דינה כדין צו למאסרו של עובד השירות; הגיש עובד השירות עתירה והחליט בית המשפט לדחותה - ייכנס הצו לתוקפו למחרת היום שבו ניתנה ההחלטה כאמור; לא הגיש עובד השירות עתירה - ייכנס הצו לתוקפו למחרת היום שבו תמה התקופה להגשת העתירה.
: (ה) החלטתו של בית משפט בעתירה תבוצע החל ביום שלמחרת נתינתה אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר.
: (ו) ימי הפסקת עבודת השירות לפי סעיף זה לא יבואו במנין תקופת עבודת השירות.

@ 51י. הפסקה שיפוטית של עבודת שירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: (א) הרשיע בית משפט עובד שירות בתקופת עבודתו בשל עבירה אחרת, יחולו הוראות אלה:
:: (1) גזר בית המשפט עונש מאסר בשל העבירה האחרת - וקבע שהנאשם לא ישא אותו בעבודת שירות - לא תחל עבודת השירות או תופסק ביום מתן גזר הדין, לפי העניין, ועובד השירות יישא את עונשו או את יתרת עונשו, לפי העניין, בבית הסוהר מהיום האמור או מיום אחר שקבע בית המשפט; עובד השירות ישא את תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט, שהרשיעו בשל העבירה האחרת, ציווה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות;
:: (2) החליט בית המשפט לגזור בשל העבירה האחרת עונש אחר מזה המנוי בפסקה (1) - רשאי הוא לקבוע שעבודת השירות לא תחל או תופסק, לפי העניין, ושעובד השירות ישא את עונשו או את יתרת עונשו, לפי העניין, בבית הסוהר מהיום שיקבע בית המשפט.
: (א1) השופט או המותב שגזר את הדין, ובהעדרו - שופט או מותב אחר באותו בית משפט, לפי העניין, רשאי, לאחר שנתן לנאשם אפשרות לטעון את טענותיו, לגזור על הנאשם עונש אחר אם התקיים אחד מאלה, ורשאי בית המשפט להורות כי עבודת השירות תופסק עד למתן החלטתו:
:: (1) הממונה הביא לפניו חוות דעת של רופא שירות בתי הסוהר, ולפיה עובד השירות איבד את כושר העבודה שלו ונקבעה לו אי-כשירות קבועה או ממושכת בשל פגיעה שאירעה לו לאחר שנגזר דינו;
:: (2) הממונה הביא לפניו חוות דעת המבוססת על חוות דעת של גורם מוסמך המנוי [[בסעיף 51ב(ב1)(1)]], שלא היתה לפני בית המשפט בעת קבלת החלטתו לפי [[סעיף 51ב(א)]], או שלא היתה בידיעת הממונה בעת הדיון לפי [[סעיף 51ב(א)]], ועל פי חוות הדעת האמורות הנידון אינו מתאים לנשיאת המאסר בעבודת שירות, נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודת שירות או ימשיך לשאת את עונשו בעבודת שירות; הבאת חוות הדעת לפני בית המשפט תהיה בדרך הקבועה [[בסעיף 51ב(ב4)]].
: (א2) הוגש נגד עובד השירות כתב אישום בשל עבירה אחרת לאחר שנגזר דינו לנשיאת המאסר בעבודת שירות, רשאי השופט או המותב שגזר את הדין, ובהעדרו - שופט או מותב אחר באותו בית משפט, לבקשת הממונה, ולאחר שנתן לנאשם אפשרות לטעון את טענותיו, להורות שעבודת השירות לא תחל או תופסק, והנידון יישא את עונשו או את יתרת העונש בבית הסוהר, אם סבר בית המשפט על פי העובדות הנטענות בכתב האישום כי התחלת או המשך ביצוע עבודת השירות על ידי הנאשם אינם הולמים עוד נשיאה של עונש המאסר בעבודת שירות, לנוכח העיתוי של ביצוע העבירה, מהותה, חומרתה ונסיבות ביצועה.
: (ב) על החלטת בית משפט לפי סעיף קטן (א)(2) או סעיף קטן (א2) ניתן לערער תוך 14 ימים מיום שנמסרה ההחלטה למערער; בית המשפט ידון בערעור בשופט אחד והחלטתו תהיה סופית; על החלטת בית משפט לגזור עונש אחר לפי סעיף קטן (א1) יחולו הוראות [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], לעניין ערעור.

@ 51י1. קיצור תקופת עבודת השירות (תיקון: תשע״ח-4, תשפ&quot;א)
: (((הוראת שעה לארבע שנים החל מיום 1.4.2019):))
: (א) תקופת עבודת השירות של עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודת שירות לתקופה העולה על שישה חודשים, תקוצר לתקופה כמפורט בסעיף קטן (ג), ובלבד שקיבל הממונה את כל אלה:
:: (1) אישור מפקח על כך שעובד השירות ביצע את עבודת השירות כנדרש וברציפות בהתאם להוראות [[סעיף 51ו]], ובלבד שלא החל בעניינו של עובד השירות הליך של הפסקה מינהלית של עבודת השירות לפי הוראות [[סעיף 51ט]];
:: (2) אישורו של קצין מבחן בדבר עמידתו של עובד השירות בתכנית שנקבעה לו על ידי קצין המבחן לפי הוראות [[סעיף 51ג(ג)]], אלא אם כן מצא קצין המבחן שלא נדרשת תכנית כאמור, ואם נתן בית המשפט לגבי עובד השירות צו מבחן לפי [[סעיף 1 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]] - אישור של קצין מבחן בדבר עמידתו של עובד השירות בתנאי הצו, כנדרש על ידי קצין המבחן.
: (ב) קוצרה תקופת עבודת השירות של עובד שירות לפי הוראות סעיף קטן (א), יראו אותו כמי שסיים לרצות את עונשו בתום אותה תקופה.
: (ג) קיצור תקופת עבודת השירות לפי סעיף זה יהיה לתקופות כמפורט להלן, ובלבד שתקופת עבודת השירות לא תפחת משישה חודשים:
:: (1) לעניין עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודת שירות לתקופה העולה על שישה חודשים ואינה עולה על שבעה חודשים - ארבעה שבועות;
:: (2) לעניין עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבדות שירות לתקופה העולה על שבעה חודשים - שישה שבועות.

@ 51יא. ממונה על עבודת שירות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: (א) השר לביטחון הפנים ימנה קצין שירות בתי הסוהר לממונה על עבודת שירות.
: (ב) הממונה יפעל בשקידה ראויה לארגון עבודת השירות, למציאת מקומות לעבודת שירות למגוון סוגי אוכלוסייה, לרבות לאנשים עם מוגבלות, להצבתם של נידונים לעבודה בהם, למינוי מפקחים מקרב עובדי המדינה ולפיקוח על עבודת שירות.

@ 51יב. תקנות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תש&quot;ע-2)
: (א) השר לביטחון הפנים רשאי להתקין תקנות לביצוע [[סימן זה]].
: (ב) תקנות שיתקין השר לביטחון הפנים לפי [[סימן זה]] יהיו בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, למעט תקנות שיתקין לעניין גופים כאמור [[בהגדרה &quot;עבודת שירות&quot; בסעיף 51א]].
:: ((פורסמו [[תקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשע&quot;ב-2011]].))

=== סימן ג': מאסר על תנאי ===

@ 52. מאסר על תנאי [יא/18] (תיקון: תשמ&quot;ח-3, תשס&quot;א)
: (א) הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי.
: (ב)(1) מי שנידון למאסר על תנאי לא ישא את ענשו אלא אם עבר - תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן - תקופת התנאי) - אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזאת (להלן - עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה.
:: (2) הורשע אדם בעבירת בחירות, יכול שתעלה תקופת התנאי בשל עבירה נוספת שהיא עבירת בחירות על שלוש שנים ובלבד שלא תעלה על חמש שנים; לענין פסקה זו, &quot;עבירת בחירות&quot; -
::: (1) עבירה לפי [[חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
::: (2) עבירה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]];
::: (3) עבירה לפי [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]].
: (ג) תקופת התנאי תתחיל ביום מתן גזר הדין ואם הנידון נושא אותו זמן עונש מאסר - ביום שחרורו מן המאסר; אולם תקופה שאסיר נמצא בה מחוץ לבית הסוהר בשל שחרור בערובה מכח [[סימן ב' בפרק ג' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בשל חופשה מיוחדת או מכח [[סימן ב'1 לפרק ו']], יראו אותה כתקופת תנאי מצטברת לתקופת התנאי שקבע בית המשפט; והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.
: (ד) קביעת העבירות לפי סעיף קטן (ב) יכול שתהיה בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסויימות, אם דרך תיאורן ואם דרך אזכור הוראות חוק; אוזכרה הוראת חוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.

@ 53. [יא/19] (תיקון: תשס&quot;ד-5) : (((בוטל).))

@ 54. מאסר בשל עבירה נוספת [יא/20]
: הטיל בית המשפט עונש מאסר בשל עבירה נוספת, לא יורה שעונש זה יהיה כולו על תנאי.

@ 55. הפעלתו של מאסר על תנאי [יא/21] (תיקון: תשל&quot;ז)
: (א) מי שנידון למאסר על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת, יצווה בית המשפט על הפעלת המאסר על תנאי.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט להורות שהפעלת המאסר על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת.
: (ג) צו לפי סעיף זה יינתן מאת בית המשפט שהרשיע את הנידון בשל העבירה הנוספת, והוא יכול להינתן מאת כל שופט של אותו בית משפט.

@ 56. הארכת תקופת התנאי [יא/22] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: (א) בית המשפט שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר רשאי, על אף האמור [[בסעיף 55]] ובמקום לצוות על הפעלת המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי, או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי.
: (ב) לא ישתמש בית המשפט בסמכות לפי סעיף זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.
: (ג) האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן פסק הדין, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

@ 57. מאסר על תנאי שהטיל בית דין צבאי [יא/23]
: לענין [[סעיפים 54 עד 56]] דינו של עונש מאסר על תנאי שהטיל בית דין צבאי כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]], כדין עונש מאסר על תנאי שהטיל בית משפט זולת אם סבר בית המשפט שהרשיע בשל העבירה הנוספת, שהעבירה שעליה הטיל בית הדין הצבאי את עונש המאסר על תנאי היתה עבירה צבאית כמשמעותה [[באותו חוק]].

@ 58. תקופות מאסר בזו אחר זו [יא/24]
: מי שהוטל עליו עונש מאסר בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש המאסר על תנאי, ישא, על אף האמור [[בסעיף 45]], את שתי תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט שהרשיעו בשל העבירה הנוספת ציווה, מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות כולן או מקצתן יהיו חופפות.

@ 59. תחילת המאסר שהופעל [יא/25]
: מי שהופעל נגדו מאסר על תנאי יתחיל לשאתו ביום מתן הצו המפעיל את המאסר, זולת אם ציווה בית המשפט שיתחיל ביום אחר.

@ 60. ערעור [יא/26]
: (א) צו לפי [[סעיפים 55 עד 59]] ניתן לערעור.
: (ב) בערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת מותר לכלול ערעור גם על צו כאמור אם לא הוגש עליו ערעור לפי סעיף זה.

=== סימן ד': קנס ===

@ 61. שיעור הקנסות [יא/27] (תיקון: תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ב-2, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות])
: (א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל -
:: (1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום - קנס עד 14,400 שקלים חדשים;
:: (2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה - קנס עד 29,200 שקלים חדשים;
:: (3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים - קנס עד 75,300 שקלים חדשים;
:: (4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים - קנס עד 226,000 שקלים חדשים.
: (ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות [[סעיף 63]].
: (ג) מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס - קנס עד 1,400 שקלים חדשים.
: (ד) סעיף זה אינו בא לשנות מסכומים שבית המשפט מוסמך להטיל כקנס בשל אי-ציות לצו בענין עדות או המצאת מסמכים או בשל בזיון בית משפט.

@ 62. [יא/28] (תיקון: תש&quot;ם-3, תשנ&quot;א-3) : (((בוטל).))

@ 63. קנס לפי שווי הנזק או טובת ההנאה [יא/29] (תיקון: תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ח-3)
: (א) בשל עבירה שנתכוון בה הנאשם לגרום נזק ממון לאחר או להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם קנס פי ארבעה משוויים של הנזק שנגרם או של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם.
: (ב) הורשע אדם בעבירה, וקיבל דבר כשכר בעד ביצועה או כאמצעי לביצועה, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס פי ארבעה משוויו של הדבר, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם.
: (ג) בקביעת סכום הקנס לפי סעיף זה רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, בהשפעה שתהיה לסילוק הקנס על יכלתו של הנאשם לפצות את הניזוק בשל הנזק שנגרם לו על ידי העבירה.
: (ד) קביעת הקנס לפי ערך הנזק שנגרם או טובת ההנאה שהופקה תהא כערכם ביום ביצוע העבירה או ביום מתן החלטת בית המשפט, לפי הגדול שבהם.

@ 64. עדכון קנסות [יא/30] (תיקון: תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ב-2)
: (א) שר המשפטים רשאי לשנות בצו את שיעורי הקנסות הקבועים בכל חוק, על פי השינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו הם נקבעו לאחרונה.
: (ב) לא יוגדלו שיעורי קנסות לפי סעיף זה לפני שחלפו ששה חדשים מיום ההגדלה הקודמת.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;קנסות&quot; - לרבות תקרות לקנסות שהחוק מסמיך לקבוע ולרבות תקרת הפיצויים האמורה [[בסעיף 77]].

@ 65. [יא/31] (תיקון: תש&quot;ם-3) : (((בוטל).))

@ 66. מועד לתשלום קנס [יא/32] (תיקון: תש&quot;ם-3)
: (א) קנס שהוטל ישולם מיד, אך רשאי בית המשפט לצוות שהקנס ישולם תוך תקופה שקבע ובתנאים שקבע; ורשאי הוא לקבוע שעל סכום הקנס שתשלומו נדחה או על חלק ממנו תשולם תוספת כאמור [[בסעיף 67]] לגבי תקופת הדחיה.
: (ב) קבע בית המשפט כי הקנס ישולם לשיעורין, יחולו הוראות [[סעיף 71]] לגבי כל שיעור ושיעור.

@ 67. תוספת פיגור על אי תשלום קנס [יא/32א] (תיקון: [תשל&quot;ג], תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ב-2, תש&quot;ן-4, תשס&quot;א-7)
: (א) קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, במועד הקבוע, תיווסף עליו תוספת פיגור (להלן - התוספת).
: (ב) שיעור התוספת יהיה חמישים אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם, לפי הענין; בתום כל תקופה של ששה חדשים שעברו מן המועד הקבוע - חמישה אחוזים נוספים מן הקנס או מחלקו כאמור.
: (ג) המועד הקבוע לענין סעיף זה הוא כאמור [[בסעיף 66]], ואם הוטל הקנס שלא במעמד הנאשם או סניגורו - שלושים יום מיום שנשלחה בדואר לנאשם הודעה על גזר הדין או שהומצאה לו בדרך שבה ניתן להמציא מסמכים על פי דין.

@ 68. גביית התוספת [יא/32ב] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: (א) לענין גביה, דין התוספת כדין הקנס, אולם [[סעיף 71]] לא יחול על התוספת.
: (ב) סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שנתווספה עליו תוספת, ייזקף תחילה על חשבון התוספת.

@ 69. פטור מתשלום התוספת [יא/32ג] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: (א) בית המשפט או הרשם רשאים לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה, אם שוכנעו שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע.
: (ב) הבקשה לפטור תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה; בית המשפט או הרשם רשאים להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד.
: (ג) החלטת בית המשפט או הרשם ניתנת לערעור כהחלטה אחרת של אותו בית משפט בענין אזרחי, אם ניתנה רשות על כך מאת נותן ההחלטה.

@ 70. גביית קנסות [יא/33] (תיקון: תש&quot;ם-3)
: קנס שלא שולם במועדו, יחולו על גבייתו הוראות [[פקודת המסים (גביה)]] - כאילו היה מס כמשמעותו [[באותה פקודה]].

@ 71. מאסר במקום קנס [יא/34] (תיקון: [תשל&quot;ג], תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ח-3, תשנ&quot;ד-4, תשנ&quot;ה, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ג-5, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-2)
: (א) בית המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר עד שלוש שנים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו ובלבד שתקופת המאסר במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל הקנס; נקבע לעבירה עונש קנס בלבד, או היתה העבירה עבירה של אחריות קפידה כאמור [[בסעיף 22(א) סיפה]], לא תעלה תקופת המאסר במקום הקנס על שנה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) נשא אדם מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יחוייב בתשלום הקנס והתוספת; נשא חלק מתקופת המאסר, לא יחוייב בתשלום חלק הקנס היחסי לתקופה שנשא עליו מאסר, והתוספת שיהיה חייב בה תחושב לפי אותו חלק מן הקנס שלא נשא עליו מאסר.
: (ד) הוטל מאסר לפי סעיף קטן (א) ולפני שנסתיימה תקופת המאסר שולם חלק מן הקנס תקוצר התקופה לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו.
: (ה) מי שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס ישא אותו בנוסף לכל מאסר אחר, לרבות מאסר בשל אי-תשלום קנס אחר, בין שהמאסר האחר הוטל באותו משפט ובין שהוטל במשפט אחר, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

=== סימן ד'1: שירות לתועלת הציבור (תיקון: תשל&quot;ט-2) ===

@ 71א. שירות לציבור (תיקון: תשל&quot;ט-2)
: (א) בית משפט שהרשיע אדם ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לחייבו בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת (להלן, [[בסימן זה]] - שירות לציבור), למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתכנית, הכל כפי שיקבע בית המשפט בצו; לצו כאמור ייקרא להלן &quot;צו שירות&quot;.
: (ב) מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לענין [[סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ&quot;ט-1969]], כדין צו מבחן.
: (ג) בית המשפט לא יתן צו שירות אלא לאחר ששוכנע על פי תסקיר של קצין מבחן שנעשו סידורים על פי תכנית מפורטת שיאפשרו לנידון לעשות את השירות.
: (ד) בית המשפט רשאי לקבוע בצו שירות הוראות ותנאים שיראה אותם נחוצים כדי להבטיח את ביצוע השירות ואת הפיקוח על ביצוע השירות בידי הנידון.
: (ה) בית המשפט יסביר לנידון בלשון פשוטה את משמעות הצו, את מטרת השירות ואת פרטיו, ויזהירו שאם לא ימלא אחר הצו יהיה צפוי לתוצאות האמורות [[בסעיף 71ד]]; בית המשפט לא יתן צו שירות אלא אם הביע הנידון את נכונותו למלא אחר הוראות הצו.
: (ו) שירות לציבור יהיה בפיקוחו של קצין מבחן, והוא רשאי להיעזר באחרים לצורך זה.

@ 71ב. תקופת צו שירות ושינויו (תיקון: תשל&quot;ט-2)
: (א) תקופת תקפו של צו שירות לא תעלה על שנה אחת, אולם רשאי בית המשפט להאריכה מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמכסת שעות העבודה לא תעלה על מכסת השעות שנתחייב בה הנידון מלכתחילה.
: (ב) בית המשפט שנתן צו שירות רשאי - על פי בקשת קצין מבחן או על פי בקשת הנידון - לעיין מחדש בצו, לשנותו, לקבוע בו הוראות חדשות או לבטל הוראה מהוראותיו, הכל כפי שיראה לצודק בנסיבות הענין.

@ 71ג. חיוביו של החייב בשירות (תיקון: תשל&quot;ט-2)
: מי שחוייב בשירות לציבור לפי [[סימן זה]] יבצע את השירות שהוטל עליו בצו, בהתאם לאמור בו, ויציית להוראות קצין המבחן שקבע בית המשפט או של מי שהוא מינה לכך, בכל הקשור לשירות.

@ 71ד. הפרת צו שירות (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשס&quot;ד-4)
: הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שנתן את צו השירות שהנידון לא מילא אחר צו השירות, רשאי הוא -
: (1) אם ניתן צו השירות בלא הרשעה - לבטל את צו השירות, להרשיעו ולגזור עליו עונש על העבירה שבגללה ניתן צו השירות (בסעיף זה - העבירה המקורית);
: (2) אם ניתן צו השירות לאחר הרשעה בלא כל עונש נוסף - לבטל את צו השירות ולהטיל עליו עונש על העבירה המקורית במקום צו השירות;
: (3) אם ניתן צו השירות לאחר הרשעה נוסף על עונש אחר - לבטל את צו השירות ולהטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו השירות, בהתחשב, בין השאר, בכל עונש שהוטל עליו על העבירה המקורית.

@ 71ה. תקנות (תיקון: תשל&quot;ט-2)
: שר העבודה והרווחה רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע [[סימן זה|פרק זה (([צ&quot;ל: סימן זה]))]], ובין השאר בענין החזר הוצאות הקשורות בביצוע השירות לציבור.

@ 71ו. מעמד עושה השירות (תיקון: תשל&quot;ט-2)
: מי שחוייב בשירות לציבור לפי [[סימן זה]] לא ייחשב כעובדו של מי שבשבילו או באמצעותו הוא מבצע את השירות.

=== סימן ה': התחייבות להימנע מעבירה ===

@ 72. התחייבות להימנע מעבירה [יא/35] (תיקון: תש&quot;ע-4)
: (א) בית משפט שהרשיע אדם רשאי, נוסף על העונש שהטיל, לצוות שהנידון ייתן התחייבות להימנע מעבירה בתוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלוש שנים.
: (ב) קבע בית המשפט שנאשם ביצע עבירה אך לא הרשיעו, רשאי הוא לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה בתוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שנה אחת.
: (ג) התחייבות כאמור בסעיף זה תהיה בסכום שלא יעלה על סכום הקנס שמותר להטיל בשל העבירה שבה הורשע הנידון או שנקבע שביצע אותה, לפי העניין, ותהיה בערבים או בלי ערבים, הכל כפי שיצווה בית המשפט.
: ((פורסמו [[תקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש&quot;ף-2019]].))

@ 73. [יא/36] (תיקון: תש&quot;ע-4) : (((בוטל).))

@ 74. מאסר על אי מתן התחייבות [יא/37] (תיקון: תש&quot;ע-4)
: ציווה בית המשפט על אדם לפי [[סעיף 72]] ליתן התחייבות להימנע מעבירה, רשאי בית המשפט לכפותו לציית לצו וליתן את ההתחייבות על ידי שיטיל עליו מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.

@ 75. ערעור [יא/38] (תיקון: תש&quot;ע-4)
: צו לפי [[סעיפים 72]] [[או 74]] ניתן לערעור כאילו היה גזר דין של מאסר לשלושה חדשים.

@ 76. גביית סכומי התחייבויות [יא/39] (תיקון: תשס&quot;ג-7, תש&quot;ע-4)
: התחייב אדם לפי [[סעיף 72]] להימנע מעבירה, ולאחר מכן בית משפט הרשיעו בעבירה שהתחייב להימנע ממנה או קבע כי הוא ביצע את העבירה כאמור אך לא הרשיעו, יצווה בית המשפט שהרשיע או שקבע כאמור, על תשלום סכום ההתחייבות; לא שולם סכום ההתחייבות, יהא דינו של סכום זה כדין קנס ויחולו עליו הוראות [[סעיפים 66 עד 70]], ולעניין התחייבות שהוטלה על אדם לפי [[סעיף 72(א)]] - גם הוראות [[סעיף 71]].

=== סימן ו': פיצויים והוצאות ===

@ 77. פיצוי [יא/40] (תיקון: תש&quot;ם-3, תשמ&quot;ב-2, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות], תשמ&quot;ח, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב-2)
: (א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 258,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.
: (ב) קביעת הפיצויים לפי סעיף זה תהא לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, ביום ביצוע העבירה או ביום מתן ההחלטה על הפיצויים, הכל לפי הגדול יותר.
: (ג) לענין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים.
: (ד) הורה בית משפט כי פיצוי שהנאשם חויב בו לפי סעיף זה ישולם לשיעורין, והנאשם לא שילם את אחד התשלומים במועדו, תעמוד יתרת החוב לפירעון מיידי.

@ 78. חיוב בפיצוי דינו כפסק דין [יא/41] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: חיוב בפיצוי לפי [[סעיף 77]] הוא, לענין ערעור הנאשם עליו, כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו; בערעור על פסק הדין שהביא לידי החיוב בפיצוי מותר לכלול גם ערעור על החיוב.

@ 79. הוצאות המשפט [יא/42]
: הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום הוצאות המשפט, לרבות הוצאות העדים, בסכום שקבע בית המשפט; לענין ערעור ולענין [[סעיפים 66 עד 71]] רואים הוצאות המשפט שחוייב בהן אדם לפי סעיף זה כאילו היו קנס.

@ 80. הוצאות ההגנה מאוצר המדינה [יא/43] (תיקון: [תשל&quot;א], [תשל&quot;ה], תש&quot;ם-3, תשנ&quot;ה)
: (א) משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה או בשל אישום שבוטל לפי [[סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]] בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור.
: (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, סכומי מקסימום להוצאות ולפיצויים האמורים.
:: ((פורסמו [[תקנות סדר הדין (פיצויים בשל מעצר או מאסר), התשמ&quot;ב-1982]].))
: (ג) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.

@ 81. הוצאות ההגנה על המתלונן [יא/44]
: (א) זיכה בית המשפט את הנאשם לאחר שראה כי התלונה שגרמה למשפט הוגשה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד, רשאי הוא לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון טענותיו לענין זה, בתשלום הוצאות הגנתו של הנאשם והוצאות התביעה, כפי שיקבע בית המשפט.
: (ב) לענין ערעור על חיוב לפי סעיף קטן (א), דין המתלונן כדין נאשם שהורשע, ולענין גביית ההוצאות רואים את החיוב בהן כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית לטובת הזכאי נגד המתלונן.

=== סימן ז': טיפול בקהילה (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו-4) ===

@ 82. טיפול במשתמשים בסמים (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ה-2)
: הורשע אדם ונוכח בית המשפט כי הוא משתמש בסמים מסוכנים, כמשמעותם [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]], רשאי בית המשפט להטיל עליו בצו - מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה, בתקופה ובהתאם לתכנית שיורה בית המשפט; ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור בלא להרשיע את הנאשם, אף אם תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי שניתן לצוות על הפעלתו.

@ 83. תנאים לצו מבחן עם טיפול (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו-4)
: בית משפט לא יתן צו מבחן כאמור [[בסעיף 82]] [[או 86]] אלא אם כן -
: (1) הנידון הסכים לעבור טיפול והבין את תנאי הטיפול ומהותו;
: (2) מצבו של הנידון מצדיק טיפול והנידון מתאים לטיפול;
: (3) נעשו סידורים שיאפשרו לנידון לקבל את הטיפול על פי תכנית מפורטת בתסקיר קצין מבחן לענין סוג הטיפול, מהותו ומשכו.

@ 84. תקנות (תיקון: תשמ&quot;ט)
: (א) שר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם שר המשפטים, שר המשטרה ושר הבריאות, רשאי להתקין תקנות לביצוע [[סימן זה]].
: (ב) שר הבריאות, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לענין מקומות טיפול רפואיים ודרכי טיפול רפואי.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

@ 85. הארכה נוספת של תקופת התנאי (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ה-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 56(ב)]], רשאי בית המשפט שהרשיע אדם העובר טיפול למשתמשים בסמים, או שסיים טיפול כאמור, להשתמש בסמכותו לפי [[סעיף 56]] יותר מפעם אחת, אם שוכנע כי לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי משום שיש סיכוי לשיקומו של האדם, כי הפעלת המאסר על תנאי תסב לו נזק חמור, וכי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי.
: (ב) בטרם יחליט על הארכה נוספת של תקופת התנאי, יבקש בית המשפט תסקיר של קצין מבחן על הנאשם, על מצב התקדמותו בטיפול, וכן, אם הוא מקבל טיפול במוסד, על המוסד שבו הוא מטופל.
: (ג) הארכה נוספת של תקופת התנאי, לפי סעיף זה, תלווה בצו מבחן כאמור [[בסימן זה]] ובתנאים האמורים בו; על ההארכה הנוספת יחולו הוראות [[סעיף 56(ג)]].
: (ד) לענין סעיף זה -
::- &quot;טיפול למשתמשים בסמים&quot; - &quot;טיפול סוציאלי&quot;, &quot;טיפול רפואי&quot; או &quot;טיפול משולב&quot; כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ&quot;ג-1993]], הניתן למשתמשים בסמים;
::- &quot;מוסד&quot; - כהגדרתו [[בחוק האמור]].

@ 86. טיפול באלימות במשפחה (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו-4)
: (א) הורשע נאשם ונוכח בית המשפט כי הוא נוהג באלימות כלפי בן משפחתו, רשאי בית המשפט להטיל עליו בצו, מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה, על פי תכנית שיורה בית המשפט, ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור, אם קבע שהנאשם עבר את העבירה אך לא הרשיעו.
: (ב) לענין סעיף זה -
::- &quot;בן משפחתו&quot; - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
::: (1) בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית;
::: (2) קטין או חסר ישע, שעובר העבירה אחראי עליו, [[כהגדרת &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; בסעיף 368א]];
::- &quot;בן זוג&quot; - לרבות הידוע בציבור כבן זוגו.

@ 86א. תחולת הוראות [[פקודת המבחן]] (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: הוראות [[פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], יחולו על צו מבחן שניתן לפי [[סימן זה]] בכפוף להוראותיו ובשינויים המחויבים.

=== סימן ח': שונות ===

@ 86ב. הליך בבית משפט קהילתי (תיקון: תשפ&quot;ב-4)
: (((הוראת שעה לחמש שנים מיום 1.8.2022):))
: קבע בית משפט קהילתי כהגדרתו [[בסעיף 220ב לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], כי נאשם ביצע עבירה וכי הוא סיים בהצלחה הליך בבית משפט קהילתי, רשאי הוא -
: (1) על אף הוראות [[סעיף 56(ב)]], להשתמש בסמכותו לפי [[סעיף 56]] יותר מפעם אחת אם שוכנע כי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי;
: (2) על אף הוראות [[סעיף 76]], להאריך את תקופת ההתחייבות שנגזרה על הנידון לפי [[סעיף 72]] או לחדשה לתקופה שיקבע, שלא תעלה על שנתיים.

@ 87. דחיית מועדים [יא/50]
: (א) נקבע מועד לביצועו של עונש, באחת מהוראות [[פרק זה]] או בבית המשפט לפיה, רשאי בית המשפט לדחות את הביצוע למועד אחר.
: (ב) נדחה ביצועו של עונש לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדחותו פעם נוספת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) בית המשפט הדוחה ביצועו של עונש לפי סעיף זה רשאי להתנות את הדחיה במתן ערובה ובתנאים אחרים שימצא לנכון; על ערובה הניתנת לפי הוראה זו יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[+#41|סעיפים 38 עד]] [[+#סעיפים 48 עד 49|40]] [[סעיף 51 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|ו-44 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ&quot;ה-1965]].
: (ד) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור.

@ 88. האחריות האזרחית שמורה [יא/51]
: זיכוי בפלילים או הטלת עונש או חיוב בפיצוי לפי [[סעיף 77]] אינם משחררים מאחריות לנזק לפי כל דין אחר.

@ 89. תחולה [יא/53]
: הוראות [[פרק זה]] חלות על עבירות לפי כל דין.

@ 90. ביצוע ותקנות [יא/54]
: שר המשפטים ממונה על ביצוע [[פרק זה]] והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות העונשין (דרכי ענישה), תשט&quot;ו-1954]].))
: ((פורסמו [[תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ&quot;א-1981]].))
: ((פורסמו [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי), התשמ&quot;ה-1985]].))
: ((פורסמו [[תקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש&quot;ף-2019]].))

== פרק ו'1: הוראות להתאמת דיני העונשין (תיקון: תשנ&quot;ה-3) ==

@ 90א. פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של [[13:203772|חוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ&quot;ד-1994]] ([[בפרק זה]] - חוק העונשין תיקון מס' 39), ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי במונח -
: (1) &quot;זדון&quot; או &quot;מזיד&quot; - יהיה היסוד הנפשי הדרוש להתהוות העבירה - מודעות כאמור [[בסעיף 20(א) רישה]], ולענין תוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה - גם פזיזות;
: (2) &quot;בכוונה&quot; - מקום שהמונח אינו מתייחס לתוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה, יתפרש המונח כמניע שמתוכו נעשה המעשה או כמטרה להשיג יעד כפי שנקבע בעבירה, לפי ההקשר;
: (3) &quot;ביודעין&quot; או מונח בעל משמעות דומה - יתפרש המונח כמחשבה פלילית כאמור [[בסעיף 20(א)]];
: (4) &quot;יש לו יסוד להניח&quot; או ביטוי בעל משמעות דומה - יתפרש הביטוי כאדם שחשד, כאמור [[בסעיף 20(ג)(1)]];
: (5) &quot;התרשלות&quot; - יתפרש המונח כרשלנות כאמור [[בסעיף 21]].

@ 90ב. עונש על עבירת רשלנות (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של [[13:203772|חוק העונשין תיקון מס' 39]], ושבו היסוד הנפשי הנדרש להתהוות העבירה הוא רשלנות, ולאותה עבירה נקבע עונש מאסר העולה על שלוש שנים - יהיה העונש בשל אותה עבירה, מאסר שלוש שנים.

= חלק ב': עבירות =

== פרק ז': בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 91. הגדרות ופירוש [ד/1] (תיקון: תשל&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אויב&quot; - מי שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל או מכריז על עצמו כאחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא הוכרזה, בין שיש פעולות איבה צבאיות ובין שאינן וכן ארגון מחבלים;
:- &quot;ארגון מחבלים&quot; - ארגון שמטרותיו או פעולותיו מכוונות למיגור המדינה או לפגיעה בבטחונה של המדינה או בבטחון תושביה או ביהודים במדינות אחרות;
:- &quot;ידיעה&quot; - לרבות ידיעה שאינה נכונה, וכל תיאור, תכנית, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם המכילים ידיעה או העשויים לשמש מקור לידיעה;
:- &quot;מסירה&quot; - לרבות מסירה על ידי סימון ואיתות ולרבות גרם מסירה; מקום שמדובר על עשיית מעשה בכוונה מסויימת, פירושו עשיה או מחדל באותה כוונה ללא סמכות כדין.

@ 92. קשר ונסיון [ד/2]
: קשר או נסיון לעבור עבירה לפי [[פרק זה]], דינם כדין מעשה העבירה.

@ 93. כורח וצורך [ד/3] (תיקון: תשל&quot;ז)
: ההגנה לפי [[סעיפים 21]] [[או 22]] לא תשמש עילה לפטור מאחריות פלילית בשל עבירה לפי [[סעיפים 97]], [[98]], [[99]], [[107]], [[112]], [[או 113(ב)]]; אך היא תשמש עילה להמתקת הדין.

@ 94. הגנה נוספת [ד/4]
: אין רואים מעשה כעבירה לפי [[פרק זה]], אם משתמעת מתוכו כוונה בתום לב, או אם נעשה בתום לב מתוך כוונה להביא, בדרכים שאינן פסולות לפי דין, לידי שינוי בסדרי המדינה או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מדינת חוץ או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מוסד או ארגון של מדינות או בפעולותיהם.

@ 95. חיפוי על עבירה [ד/5]
: (א) מי שיודע כי אדם פלוני זומם לעבור עבירה או עבר עבירה לפי [[פרק זה]] שענשה מאסר חמש עשרה שנה או עונש חמור מזה, ולא פעל באופן סביר כדי למנוע עשייתה, השלמתה או תוצאותיה, הכל לפי הענין, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיף 262]] ולא לגרוע מהן.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על בן זוג, הורה, צאצא, אח או אחות של אדם שזמם או עבר עבירה כאמור.

@ 96. עונש מוות [ד/6]
: על אף האמור [[בפרק זה]], לא יטיל בית משפט עונש מוות אלא אם העבירה נעברה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה.

=== סימן ב': בגידה ===

@ 97. פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה [ד/7]
: (א) מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו - מיתה או מאסר עולם.
: (ב) מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.

@ 98. גרם למלחמה [ד/8]
: מי שעשה, בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מאסר חמש עשרה שנה; התכוון לסייע לאויב, דינו - מיתה או מאסר עולם.

@ 99. סיוע לאויב במלחמה [ד/9]
: (א) מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייעו לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;סיוע&quot; - לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.

@ 100. גילוי החלטה לבגוד [ד/10]
: מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות [[בסעיפים 97]], [[98]] [[או 99]], דינו - מאסר עשר שנים.

@ 101. שירות בכוחות האויב [ד/11]
: אזרח ישראלי וכל אדם אחר החייב בנאמנות למדינת ישראל, בין באשר הוא חייב בשירות בטחון לפי [[חוק שירות בטחון, תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], ובין באשר שירת בשירות המדינה, והוא שירת בכוחות המזויינים של האויב, דינו - מאסר חמש עשרה שנה.

@ 102. סיוע לשבוי מלחמה [ד/12]
: (א) מי שסייע בידי שבוי מלחמה להימלט או לנסות להימלט ממקום כליאתו או מישראל, דינו - מאסר עשר שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש עשרה שנה.
: (ב) מי שהתרשל בתפקידו למנוע בריחת שבוי מלחמה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 103. תעמולה תבוסנית [ד/13]
: מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו - מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים.

=== סימן ג': פגיעה בכוחות מזויינים ===

@ 104. כוחות מזויינים [ד/14]
: אלה הם הכוחות המזויינים לענין [[סימן זה]]:
: (1) צבא-הגנה לישראל;
: (2) משטרת ישראל;
: (3) כוחות מזויינים אחרים הפועלים נגד האויב בשיתוף עם צבא-הגנה לישראל.

@ 105. מרידה בכוחות מזויינים [ד/15]
: (א) שלושה או יותר מחברי כוח מזויין העושים אחת מאלה, הרי זו מרידה לענין [[סימן זה]]:
:: (1) בצוותא ותוך אי ציות לפקודה, הם תופסים בנשק או משתמשים בנשק שברשותם או משתמשים באמצעי כפיה כלפי מפקד;
:: (2) מסרבים בצוותא למלא פקודה בשעת פעולה צבאית או למלא פקודה הנוגעת לפעולה כזאת.
: (ב) בסעיף זה, &quot;מפקד&quot; - הגבוה ממנו בדרגה, לרבות מי שלפי פקודות הצבא או לפי הנוהג בצבא רשאי לתת לו פקודה.

@ 106. מרידה [ד/16]
: המעורר מרידה או משתתף בה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים.

@ 107. מרידה בכוונת פגיעה בבטחון המדינה [ד/17]
: מי שעשה אחד המעשים האמורים [[בסעיף 106]] בכוונה לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עולם.

@ 108. פגיעה ברכוש [ד/18] (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) מי שגרם בזדון נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן בזדון את האספקה לכוחות המזויינים, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) מי שגרם ברשלנות נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן ברשלנות את האספקה לכוחות המזויינים, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ג) מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (א) והיה במעשה העבירה כדי לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים.
: (ד) מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (א) בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.

@ 109. הסתה להשתמטות [ד/19] (תיקון: תשע&quot;ו-6)
: (א) מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזויין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב) מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לערוק משירותו או מפעולה צבאית, או סייע לו בעריקה, דינו - מאסר שבע שנים; לעניין זה, &quot;משרת בכוח מזוין&quot; - לרבות מי שמשרת לאחר שהתנדב לצבא הגנה לישראל לפי הוראות [[סעיף 17 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]].
: (ג) מי שנתן לאדם החייב בשירות כאמור בסעיף קטן (א) מקלט או סייע להחביאו, כשהיה לו יסוד להניח שהוא עריק, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ד) מי שעבר עבירה לפי סעיף זה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
: (ה) בסעיף זה, &quot;עריקה&quot; - העדר מן השירות בכוח מזויין מתוך כוונה שלא לחזור.

@ 110. הסתה לאי ציות [ד/20]
: מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לאי ציות לפקודה חוקית, דינו - מאסר שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש שנים; נעברה העבירה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו - מאסר שבע שנים.

=== סימן ד': ריגול ===

@ 111. מסירת ידיעה לאויב [ד/21]
: מי שביודעין מסר ידיעה לאויב או בשבילו, דינו - מאסר עשר שנים; היתה הידיעה עלולה להיות לתועלת האויב, דינו - מאסר חמש עשרה שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עולם; גרם ברשלנות שתימסר לאויב או בשבילו ידיעה העלולה להיות לתועלתו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 112. ריגול [ד/22]
: (א) מי שמסר ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
: (ב) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 113. ריגול חמור [ד/23] (תיקון: תשס&quot;ב-2)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עולם.
: (ג) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר שבע שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
: (ד)(1) בסעיף זה, &quot;ידיעה סודית&quot; - ידיעה אשר בטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, או ידיעה הנוגעת לסוג ענינים שהממשלה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, הכריזה, בצו שפורסם ברשומות, כי הם ענינים סודיים.
::: ((פורסם [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה), התשע&quot;ז-2016]], לעניין ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אילת אשקלון בע&quot;מ (קצא&quot;א), או לחברת Trans Asiatic Oil Ltd. S.A.‎, או לחברת Eilat Corporation S.A.‎, לרבות זהות בעלי מניותיהן, עסקאותיהן בתחום הנפט, שוויין ואופן ניהולן, וכן כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אירופה אסיה בע&quot;מ לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושווייה.))
::: ((פורסם [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי), התשע״ח–2017]], לעניין ידיעות הנוגעות לעובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.))
:: (2) ידיעה אשר תוכנה, צורתה, סדרי החזקתה, מקורה או נסיבות קבלתה, מעידים על החובה לשמרה בסוד, חזקה היא, כי ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, אלא אם כן הוכח אחרת.
:: (3) הוראות פסקאות (1) ו-(2) יחולו גם לענין [[סעיף 113א]].
: (ה) תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על פי סעיף קטן (ג) שלא עשה דבר שלא כדין להשיג ידיעה באשר היא ידיעה סודית, ושהשיגה, אספה, הכינה, רשמה או החזיקה בתום לב ולמטרה סבירה.

@ 113א. ידיעה סודית (תיקון: תשס&quot;ב-2)
: מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.

@ 114. מגע עם סוכן חוץ [ד/24] (תיקון: [תשכ&quot;ז], תשל&quot;ט)
: (א) מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
: (ב) ניסה אדם ליצור מגע עם סוכן חוץ, או שביקר במקום מגוריו או במקום עבודתו של סוכן חוץ או נמצא בחברתו, או שנמצא ברשותו שמו או מענו של סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו כדין המקיים מגע עם סוכן חוץ.
: (ג) בסעיף זה, &quot;סוכן חוץ&quot; - לרבות מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בבטחון מדינת ישראל וכן מי שיש יסוד סביר לחשוד בו שהוא חבר בארגון מחבלים או קשור בו או פועל בשליחותו.
: (ד) לא יורשע אדם לפי סעיף זה אם הוכח לבית המשפט שלא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לידי פגיעה בבטחון המדינה.

@ 115. כניסה למקום צבאי [ד/25]
: (א) מי שנכנס למקום מוגבל, ניסה לחדור לתוכו, שהה בו, ניסה להתחקות על מבנהו או על הנעשה בו, או ללא הסבר סביר שוטט בקרבתו - כשאינו מוסמך לכך - וכן מי שניסה להפריע או להטעות זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל, דינו - מאסר שלוש שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
: (ב) בסעיף זה, &quot;מקום מוגבל&quot; - מקום המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או המשמש למטרה בטחונית, ועל הכניסה אליו הופקדה שמירה או שהיא מוגבלת לפי הודעה שהוצגה באופן בולט מחוצה לו.

@ 116. מעשה הכנה [ד/26]
: העושה אחת מאלה בכוונה להכין מעשה עבירה לפי [[סימן זה]] שענשה מאסר שבע שנים או עונש חמור מזה, או לסייע לאדם אחר להכין מעשה עבירה כאמור, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) מזייף מסמך או מחזיק מסמך מזוייף;
: (2) מחזיק מסמך רשמי או משתמש בו כשאינו מוסמך לכך;
: (3) משתמש בטענות שוא או מוסר ביודעין הודעה כוזבת;
: (4) משתמש ללא סמכות כדין במדים של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל או במדים רשמיים אחרים;
: (5) מחזיק ללא סמכות כדין חותם או חותמת או נייר רשמיים או סיסמה סודית.

=== סימן ה': סודות רשמיים ===

@ 117. גילוי בהפרת חובה [ד/27] (תיקון: [תשכ&quot;ז], תשס&quot;ב-2)
: (א) עובד הציבור שמסר, ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, וכן מי שהגיעה אליו ידיעה בתוקף תפקידו כעובד הציבור, ולאחר שחדל מהיות עובד הציבור מסרה, ללא סמכות כדין, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) עובד הציבור שהתרשל בשמירת ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, או שעשה מעשה שיש בו כדי לסכן בטיחותה של ידיעה כאמור, דינו - מאסר שנה אחת.
: (ג) הגיעה לאדם ידיעה בתוקף תפקידו כעובד הציבור, והוא החזיקה, ללא סמכות כדין, בניגוד להוראות שניתנו לו בדבר החזקתה, או לאחר שחדל מהיות עובד הציבור, דינו - מאסר שנה אחת.
: (ד)(1) לנאשם לפי סעיף קטן (א) תהא זו הגנה טובה שהידיעה כבר פורסמה לרבים על פי סמכות כדין או הועמדה לעיון הרבים על פי סמכות כדין.
:: (2) לנאשם לפי סעיף קטן (א) בשל מסירת ידיעה לאחר שחדל מהיות עובד הציבור תהא גם זו הגנה טובה, שמסירת הידיעה היתה כעבור חמש שנים מהיום שחדל מהיות עובד הציבור ושבמסירת הידיעה לא היה משום פגיעה בדבר שיש לציבור זיקה בו או פגיעה בזכותו של יחיד.
:: (3) הוראות פסקה (2) לא יחולו על ידיעה הנוגעת לביטחון המדינה או ליחסי חוץ שלה אלא אם כן אישר הגורם המוסמך, קודם למסירתה, כי מסירת הידיעה לא תפגע בביטחון המדינה או ביחסי חוץ שלה; לענין זה, &quot;הגורם המוסמך&quot; - הצנזור הצבאי הראשי או בעל תפקיד אחר, הכל כפי שתקבע הממשלה בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, דרך כלל או לפי סוגי ענינים.
:: (4) אישר הצנזור הצבאי הראשי פרסום ידיעה כגורם המוסמך לפי הוראות פסקה (3), יראו את האישור גם כאישור מטעמו לפרסום הידיעה לפי [[חלק ח' לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], אלא אם כן קבע הצנזור הצבאי הראשי אחרת.

@ 117א. הסתרת מידע בידי עובד ציבור (תיקון: תשס&quot;ב-2)
: עובד הציבור שנתן לידיעה שאינה סודית, צורה של ידיעה סודית, במטרה למנוע את פרסומה, דינו - מאסר שנה; לענין זה, &quot;ידיעה סודית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 113]].

@ 118. גילוי בהפרת חוזה [ד/28]
: (א) היה אדם בעל חוזה עם המדינה או עם גוף מבוקר כמשמעותו [[#9|בחוק מבקר המדינה, תשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]], ובחוזה יש התחייבות לשמור בסוד ידיעות שיגיעו אליו עקב ביצוע החוזה, והוא מסר, ללא סמכות כדין, ידיעה כאמור לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו - מאסר שנה אחת.
: (ב) בסעיף זה, &quot;בעל חוזה&quot; - לרבות מי שהועסק, כעובד או כקבלן, לשם ביצוע החוזה; ואולם תהא זו הגנה טובה לנאשם לפי סעיף זה שלא ידע על ההתחייבות לשמור ידיעות כאמור בסוד ושהוא מסר את הידיעה בתום לב.

@ 119. גילוי בהפרת אמון [ד/29]
: מי שנמסר לו מסמך רשמי בתנאי מפורש שעליו לשמרו בסוד, והוא מסרו לאדם שאינו מוסמך לקבלו, דינו - מאסר שנה אחת; התרשל בשמירתו או עשה מעשה שיש בו כדי לסכן בטיחותו של המסמך, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 120. מעשי התחזות [ד/30]
: מי שעשה, מכר או מסר חותם או חותמת או נייר המתחזים כרשמיים, וכן מי שעשה, מכר או מסר מדים של צבא הגנה לישראל או של משטרת ישראל או מדים רשמיים אחרים, ללא סמכות כדין, דינו - מאסר שנה אחת; התכוון להכין מעשה עבירה לפי [[פרק זה]] שענשה מאסר שבע שנים או עונש חמור מזה, דינו - מאסר חמש שנים.

=== סימן ו': פגיעה ביחסי חוץ ===

@ 121. פגיעה ביחסי חוץ [ד/31]
: (א) הקושר קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית או נציגיה או נגד ארגון או מוסד של מדינות או נציגיהם, ובמעשה היה כדי לפגוע בענין שיש לישראל בקיום יחסים בינה לבין מדינה, ארגון או מוסד כאמור, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) על אף האמור בכל דין, העושה מעשה עבירה בכוונה להזיק ליחסים בין ישראל לבין מדינה, ארגון או מוסד כאמור בסעיף קטן (א) או לענין שיש בהם לישראל, דינו - מאסר עשר שנים; ואם ענשו על עבירה כאמור, אף בלי שהוכחה הכוונה האמורה בסעיף קטן זה, הוא מאסר שבע שנים או יותר, דינו - מאסר עולם.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מדינה ידידותית&quot; - מדינה המקיימת קשרים דיפלומטיים או מסחריים עם ישראל או המרשה לאזרחי ישראל לבקר בארצה.

@ 122. גיוס לכוחות חוץ [ד/32]
: (א) אזרח ישראלי שהתנדב לשרת בכוחות המזויינים של מדינת חוץ, דינו - מאסר שלוש שנים; ואזרח ישראלי ששירת בכוח מזויין של מדינת חוץ, רואים אותו כאילו התנדב לשרת, כל עוד לא הוכיח ההפך.
: (ב) מי שגייס בישראל תושב ישראל לכוח מזויין של מדינת חוץ, והמגייס אינו נציגה הרשמי של אותה מדינה והמגוייס אינו אזרחה, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ג) לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף זה על מעשה שעשה בהיתר על פי דין או על פי הסכם בין ישראל לבין מדינה אחרת או מוסד או ארגון בינלאומי, או בהיתר שניתן מטעם הממשלה, אם לאותו אדם ואם לאותו מעשה ואם בדרך כלל.

=== סימן ז': סדרי דין ===

@ 123. אישום [ד/33]
: לא יוגש כתב אישום לפי [[פרק זה]] אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.

@ 124. מעצר לפי בקשת היועץ המשפטי [ד/34] (תיקון: תשנ&quot;ו-5)
: (א) שופט בית המשפט העליון רשאי, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לצוות על מעצר אדם החשוד בעבירה לפי [[סימנים ב']] [[סימן ד|או ד']] לתקופה שיקבע או שיאריך ושלא תעלה בכל פעם על שלושים יום ובכללה על ארבעה חדשים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לגבי מעצר לפי סעיף זה נתונות הסמכויות האמורות [[סימן ו לפרק ב לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|בסימן ב' לפרק ג' של חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], לנשיא בית המשפט העליון או לשופט בית המשפט העליון שקבע לכך.

@ 125. מעצר רגיל [ד/35] (תיקון: תשמ&quot;ג, תשנ&quot;ו-5)
: (א) על אף הוראות [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], קצין משטרה בכיר רשאי לצוות על מעצרו של אדם החשוד בעבירה לפי [[סימנים ב']] [[סימן ד|או ד']] לתקופה של חמישה עשר ימים, בטרם יובא לפני שופט; לפני מתן צו המעצר או תוך ארבעים ושמונה שעות לאחר נתינתו ישמע הקצין את החשוד.
: (ב) מי שנעצר כאמור בסעיף קטן (א) ניתן להחזיקו גם במקום מעצר שקבע שר הבטחון והודעה עליו נמסרה לשר המשפטים; ההחזקה תהיה בתנאים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 3 לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל&quot;ט-1979]].
:: ((פורסמה הודעה בדבר קביעת מחנה צה&quot;ל 67039 כמקום מעצר לענין סעיף קטן 125(ב) (י&quot;פ תשמ&quot;ד, 139).))

@ 126. חיפוש משטרתי בשעת הדחק [ד/36]
: היה המפקח הכללי של המשטרה, או קצין משטרה בכיר שהוא הסמיך לכך, משוכנע כי יש יסוד מספיק להניח שנעברה עבירה לפי [[סעיפים 111]] [[או 112]] או שעומדים לעבור עבירה לפי אחד הסעיפים האלה, והוא סבור כי הענין אינו סובל דיחוי וכי בטחון המדינה דורש פעולה מיד, רשאי הוא לתת לשוטר הוראה בכתב חתומה בידו, לערוך חיפוש בקשר לאותה עבירה, ודין אותה הוראה יהיה, לכל דבר, כדין צו חיפוש שנתן שופט בית משפט שלום על פי הפקודה, ובלבד שהוראה כאמור תאושר בידי שופט תוך שלושה ימים אחרי נתינתה.

@ 127. חיפוש צבאי בשעת הדחק [ד/37]
: היה מפקד יחידה צבאית בדרגת רב סרן ומעלה משוכנע כי יש יסוד מספיק להניח שנעברה עבירה לפי [[סעיפים 111]], [[112]] [[או 115]], והוא סבור כי הענין אינו סובל דיחוי וכי בטחון המדינה דורש פעולה מיד, ואין אפשרות לפעול לפי [[סעיף 126]], רשאי הוא לתת לחייל הוראה בכתב חתומה בידו לערוך חיפוש על גופו ובכליו של אדם בקשר לאותה עבירה, ודין אותה הוראה יהיה, לכל דבר, כדין צו חיפוש שנתן שופט בית משפט שלום לפי הפקודה, ובלבד שלא ייערך חיפוש לפי סעיף זה בבית מגורים; הוראה כאמור תאושר בידי שופט בית משפט שלום או בידי נשיא בית דין צבאי מחוזי תוך שלושה ימים אחרי נתינתה.

@ 128. סודיות הדיון [ד/38]
: היה בית המשפט השומע משפט בעבירה לפי [[סימנים ב']] [[סימן ד|או ד']] סבור כי בטחון המדינה מחייב שמירת סודיות במידה שאין להשיגה באמצעים על פי כל דין אחר, רשאי הוא לצוות -
: (1) כי הנאשם או סניגורו לא יהיו נוכחים בהליך מסויים או לא יעיינו בראיה מסויימת;
: (2) כי בית המשפט ישב, בהליך מסויים, במקום שמחוץ לבנין בית המשפט;
: (3) כי דבר שנאמר או ראיה שהוגשה בהליך מסויים, יישמרו בסוד, באופן ובמידה שבית המשפט יקבע;
: ובלבד שבית המשפט לא ישתמש בסמכותו לפי פסקה (1), אם לא הובטח להנחת דעתו שתהא לנאשם הגנה מלאה, לרבות סניגור שמינה בית המשפט או שבחר הנאשם במקום הסניגור שייעדר או שלא יעיין בראיה כאמור.

@ 129. מכשירי עבירה [ד/39]
: (א) הורשע אדם בעבירה לפי [[פרק זה]], רשאי בית המשפט לצוות כי כל נכס שבו השתמש או הסתייע העבריין כדי לעבור את העבירה יחולט לאוצר המדינה, אף אם לא הוכחה בעלותו של העבריין בנכס.
: (ב) הטוען לזכות בנכס שחולט לפי סעיף קטן (א) והוא לא היה שותף לעבירה רשאי, תוך שנה מיום מתן צו החילוט או תוך מועד נוסף שנקבע בו לכך, לבקש מבית המשפט אשר ציווה על החילוט, שיבטל את החילוט ויצווה על מסירת הנכס לבעלו; לא נמצא הנכס עוד בעין, רשאי בית המשפט, אם הוא שוכנע שהיתה פשיעה או רשלנות בשמירתו, לחייב את אוצר המדינה בנזקים, בסכום שיקבע; נמכר הנכס, יבואו דמי מכרו במקומו.
: (ג) סדרי הדין בהליכים לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו בתקנות.

=== סימן ח': שונות ===

@ 130. שמירת דינים [ד/40]
: הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על האמור בכל דין אחר ולא לגרוע ממנו.

@ 131. עבירות חוץ [ד/41] (תיקון: תשל&quot;ט-3)
: מי שעבר עבירה לפי [[פרק זה]] בחוץ לארץ, יתן עליה את הדין בישראל; ואולם לא ישא אדם באחריות פלילית בשל עבירה לפי [[סעיפים 97]], [[98]], [[100]], [[103]] [[או 121]] שעבר בחוץ לארץ, אם בשעת העבירה לא היה אזרח ישראלי, תושב ישראל או חייב בנאמנות למדינת ישראל בין משום ששירת בשירות המדינה ובין מסיבה אחרת.

@ 132. ביצוע [ד/43]
: שר המשפטים ממונה על ביצוע [[פרק זה]].

== פרק ח': פגיעות בסדרי המשטר והחברה ==

=== סימן א': המרדה ===

@ 133. מעשי המרדה [א/59(1)(א)]
: העושה מעשה לשם המרדה, או מנסה, מכין עצמו או קושר קשר עם חברו לעשות מעשה כאמור, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 134. פרסומי המרדה [א/59(1)(ב-ג), (2)] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: (א) המפרסם, מדפיס או משעתק פרסום ויש בו כדי להמריד, דינו - מאסר חמש שנים והפרסום יחולט.
: (ב) המייבא פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו - מאסר חמש שנים והפרסום יחולט, זולת אם לא היה לו יסוד להניח שיש בפרסום כדי להמריד.
: (ג) המחזיק, ללא הצדק כדין, פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו - מאסר שנה אחת והפרסום יחולט.

@ 135. סייגים לאישום ולהרשעה [א/59(3–5)] (תיקון: תשס&quot;ג-4)
: (א) לא תוגש תביעה פלילית על עבירה לפי [[סעיפים 133]] [[או 134]] אלא בתוך שנה מיום שנעברה, ולא ייתבע אדם לדין על עבירה כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה בכתב.
: (ב) לא יורשע אדם בעבירה לפי [[סעיפים 133]] [[או 134]] על פי עד אחד באין סיוע לעדותו.

@ 136. המרדה – מהי [א/60(1)]
: לענין [[סימן זה]], ”להמריד” הוא אחת מאלה:
: (1) להביא לידי שנאה, בוז או אי־נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין;
: (2) להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין;
: (3) לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ;
: (4) לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין.

@ 137. טענת אמת אינה הגנה [א/60(4)] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: באישום לפי [[סעיפים 133]] [[או 134]] לא תהא הגנה שהפרסום שיש בו לפי הטענה כדי להמריד הוא אמת.

@ 138. בקורת ותעמולה חוקיות [א/60(5)]
: אין רואים מעשה, נאום או פרסום כהמרדה, אם מגמתם אינה אלא אחת מאלה:
: (1) להוכיח שהממשלה הוטעתה או טעתה במעשה שעשתה;
: (2) להוקיע טעויות או פגמים בדיני המדינה או בסדריה, או במוסד ממוסדותיהם שהוקמו כדין, או בסדרי השלטון והמשפט, והכל כדי להביא לידי תיקון הטעויות או הפגמים;
: (3) לשכנע את אזרחי המדינה או יושביה שינסו להביא בדרכים כשרות לשינוי דבר שיסודו בדין;
: (4) להוקיע, מתוך מגמה לסלק, דברים המעוררים או העלולים לעורר מדנים או רגשי עוינות בין חלקים שונים של האוכלוסין.

@ 139. הגנה בפרסומיו של שלוח [א/61] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: באישום על פרסום שפרסם שלוח שיש בו לפי הטענה כדי להמריד, תהא זו הגנה טובה לשולח שהפרסום נעשה בלא רשותו, הסכמתו או ידיעתו ולא מהעדר תשומת לב ראויה או זהירות שלו, וכי עשה כל שביכלתו לעזור בגילוי זהותם של האחראים לעשייתו ולפרסומו.

@ 140. שבועה לעבור עבירה חמורה [א/63]
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים:
: (1) משביע את חברו בשבועה או בהתחייבות שכמוה כשבועה (לשתיהן ייקרא [[בסימן זה]] - שבועה), או נוכח בהשבעה כאמור ומביע הסכמתו לה, והיא באה לחייב את הנשבע לעבור עבירה שענשה מוות או מאסר עולם או מאסר עשרים שנים, או לחייבו להשתתף במעשה התקוממות או מרד;
: (2) נשבע את השבועה האמורה בפסקה (1) בלא שכפו אותו לעשות כן.

@ 141. שבועה לעבור עבירה אחרת [א/64] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) משביע את חברו שבועה, או נוכח בהשבעה ומביע הסכמתו לה, והיא באה לחייב את הנשבע לאחת מאלה:
:: (א) לעבור עבירה שאין ענשה מוות, מאסר עולם או מאסר עשרים שנים;
:: (ב) להפריע את שלום הציבור;
:: (ג) להימנות עם התאגדות שהוקמה לעשיית מעשה כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
:: (ד) לציית להוראותיו של ועד או של חבר אנשים שהוקמו שלא כדין, או של מנהיג או מפקד או אדם אחר שאין לו סמכות כדין ליתן את ההוראות;
:: (ה) לא להלשין על חברו להתאגדות או על אדם פלוני או לא להעיד נגדם;
:: (ו) לא לגלות קיומה של התאגדות אסורה, או מעשה אסור שנעשה או עומד להיעשות, או שבועה אסורה שהציע, שנשבע או שהשביע, הוא או אדם אחר, או לא לגלות את המשמעות של שבועה כאמור;
: (2) נשבע את השבועה האמורה בפסקה (1) בלא שכפו אותו לעשות כן.

@ 142. טענת כפיה [א/65]
: מי שנשבע שבועה כאמור [[בסימן זה]] לא יוכל לטעון להגנתו שכפו אותו לעשות כן, אלא אם תוך ארבעה עשר יום לאחר השבועה, ואם היה מנוע מחמת אונס או מחלה - תוך ארבעה עשר יום לאחר שחדלה המניעה, מסר בתצהיר לפני שוטר את כל אשר ידוע לו בענין זה, לרבות שם האדם שהשביעו או שבנוכחותו נשבע ואת מקומה וזמנה של השבועה; חייל בשירות פעיל או שוטר רשאי להצהיר כאמור לפני מפקדו.

@ 143. אימונים צבאיים אסורים [א/66]
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים:
:: (1) מאמן או מדריך להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים, ללא רשות הממשלה;
:: (2) נוכח באסיפה או בהתקהלות שאינן ברשות הממשלה, כדי לאמן או להדריך אנשים להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים.
: (ב) המתאמן או מיתרגל להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים, בתוך אסיפה או התקהלות שנתכנסה ללא רשות הממשלה, או שהוא נוכח בהן כדי להתאמן או להיתרגל, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 144. עבירות בנשק [א/66א(א)-(ה), (ז)] (תיקון: [תשל&quot;ב], תש&quot;ם-6, תשנ&quot;א-3, תשפ&quot;ב)
: (א) הרוכש או המחזיק נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו, דינו - מאסר שבע שנים; אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) הנושא או מוביל נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו, דינו - מאסר עשר שנים; אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב1) סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על מי שעבר את העבירות בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה, הכל בהתאם [[לחוק כלי היריה, התש&quot;ט-1949]], או התקנות על פיו.
: (ב2) המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בלא רשות על פי דין לעשות פעולה כאמור, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
: (ב3) הרשאי על פי דין למכור או למסור נשק והוא מוכרו או מוסרו לאדם שאינו רשאי על פי דין להחזיק בו, דינו - מאסר חמש עשרה שנים; סבר המוכר או המוסר, כתוצאה מבדיקה רשלנית, שהוא מוכר או מוסר נשק למי שרשאי על פי דין להחזיק בו - דינו מאסר שלוש שנים.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נשק&quot; -
:: (1) כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
:: (2) כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו [[בחוק כלי היריה, התש&quot;ט-1949]];
:: (3) תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה.
: (ג1) לענין סעיף זה -
:: (1) אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא;
:: (2) הטוען לרשות על פי דין - עליו הראיה.
: (ד) מקום שנמצא בו נשק, רואים את מחזיק המקום כמחזיק הנשק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
: (ה) תעודה החתומה בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה והיא מאשרת שחפץ פלוני הוא נשק, תשמש ראיה לדבר, כל עוד לא הוכח היפוכו; אולם הנאשם זכאי להזמין את חותם התעודה לחקירה, ואם עשה כן, לא תשמש התעודה ראיה אלא אם חותם התעודה נענה להזמנה; בית המשפט חייב להודיע לנאשם על זכותו להזמין את חותם התעודה לחקירה.
: (ו) סעיף זה אינו בא לגרוע מהוראת כל דין.
: (ז) (((הוראת שעה לשלוש שנים מיום 8.12.2021):)) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א) רישה, (ב) רישה, (ב2) או (ב3) רישה, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

=== סימן א'1: הסתה לגזענות או לאלימות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ב-3, תשע&quot;ו-4) ===

@ 144א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ח-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גזענות&quot; - רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני.

@ 144ב. איסור פרסום הסתה לגזענות (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב) לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הפרסום הביא לגזענות או לא ואם היה בו אמת או לא.

@ 144ג. פרסום מותר (תיקון: תשמ&quot;ו)
: (א) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על מעשה כאמור [[בסעיף 144ב]], לא יראוהו כעבירה על [[אותו סעיף]], ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להביא לגזענות.
: (ב) פרסום ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת, לא יראו אותם כעבירה לפי [[סעיף 144ב]], ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות.

@ 144ד. החזקת פרסום גזעני (תיקון: תשמ&quot;ו)
: המחזיק לשם הפצה פרסום האסור לפי [[סעיף 144ב]] כדי להביא לגזענות, דינו - מאסר שנה, והפרסום יחולט.

@ 144ד1. (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 144ד2. הסתה לאלימות (תיקון: תשס&quot;ב-5, תשע&quot;ו-4)
: (א) המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות, דינו – מאסר חמש שנים.
: (ב) בסעיף זה, &quot;מעשה אלימות&quot; – עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה.
: (ג) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על פרסום האסור על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) אינו עבירה לפי סעיף זה.

@ 144ד3. החזקת פרסום המסית לאלימות (תיקון: תשס&quot;ב-5, תשע&quot;ו-4)
: המחזיק, לשם הפצה, פרסום האסור לפי [[סעיף 144ד2]], דינו – מאסר שנה, והפרסום יחולט.

@ 144ה. הגשת אישום (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ד-2)
: לא יוגש כתב אישום לפי [[סימן זה]] אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.

=== סימן א'2: עבירות שנאה (תיקון: תשס&quot;ה) ===

@ 144ו. עבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור - נסיבה מחמירה (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) העובר עבירה מתוך מניע של גזענות כהגדרתה [[בסימן א'1]] או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים, דינו - כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים, הכל לפי העונש הקל יותר.
: (ב) בסעיף זה, &quot;עבירה&quot; - עבירה נגד הגוף, החירות או הרכוש, עבירה של איומים או סחיטה; עבירות של בריונות ותקלות לציבור ושל מטרדים הכלולים [[בסימנים ט']] [[וי&quot;א בפרק זה]], ועבירה בשירות הציבור וכלפיו הכלולה [[בפרק ט' סימן ד']], הכל למעט עבירה שהעונש שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים ומעלה.

=== סימן ב': התאגדויות והתקהלויות ===

@ 145. התאגדות אסורה [א/69] (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: התאגדות אסורה, לענין [[סימן זה]], היא -
: (1) חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף, מסית או מעודד לאחת מפעולות אסורות אלה:
:: (א) למוטט את סדרי השלטון בישראל במהפכה או במעשי חבלה;
:: (ב) להפיל בכוח או באלימות את הממשלה החוקית של ישראל או של מדינה אחרת, או כל ממשל מאורגן;
:: (ג) להרוס נכס של המדינה או נכס המשמש למסחר בפנים המדינה או עם ארצות אחרות, או לפגוע בנכסים כאמור;
: (2) חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף או מעודד לעשות מעשה שמטרתו המפורשת או המשתמעת היא המרדה כמשמעותה [[בסימן א']];
: (2א) חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבאופן מאורגן, בחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף, מסית או מעודד לגזענות כהגדרתה [[בסימן א'1]], לרבות הטפה, הסתה או עידוד כאמור, לעקרונותיהם של הנאצים או של התנועה הנאצית;
: (3) חבר בני אדם שלא הודיע את תקנותיו כפי שהוא מחוייב על פי הדין או שהוא מוסיף להתכנס לאחר שפורק לפי הדין;
: (4) חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, המסונף, או נחזה כמסונף, לארגון המטיף או מעודד לאחת התורות או המעשים האמורים בסעיף זה;
: (5) סניף, מרכז, ועד, קבוצה או סיעה של התאגדות אסורה וכל מוסד או בית ספר שבהנהלתה או שבפיקוחה.

@ 146. מטיף להתאגדות אסורה [א/71]
: המטיף או מעודד, בדיבור, בכתב או בדרך אחרת, לעשיית אחת הפעולות האסורות לפי [[סעיף 145]], דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 147. חבר להתאגדות אסורה [א/70]
: מי שמלאו לו שש עשרה שנים והוא חבר להתאגדות אסורה, ומי שתופש או פועל במשרה או בעמדה בה, או פועל כנציג שלה, או משמש מורה במוסד או בבית ספר המתנהלים או נחזים כמתנהלים בהנהלתה או בפיקוחה של התאגדות אסורה, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 148. תרומות להתאגדות אסורה [א/72]
: המשלם דמי חבר או תורם להתאגדות אסורה, או לחשבונה, והמשדל לאחת מאלה, דינם - מאסר ששה חדשים.

@ 149. פרסומי התאגדות אסורה [א/73] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: העושה, המדפיס, המפרסם או המעביר בדואר פרסום של התאגדות אסורה, או בשבילה או לטובתה, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 150. הגשת אישום [א/76]
: כתב אישום על עבירות לפי [[סעיפים 145 עד 149]] לא יוגש אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

@ 151. התקהלות אסורה [א/79, א/80]
: שלושה אנשים לפחות שנתקהלו לשם עבירה, או שנתקהלו למטרה משותפת, ואפילו כשרה, ומתנהגים באופן הנותן לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום, או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים, ללא צורך וללא עילה מספקת, להפר את השלום, הרי זו התקהלות אסורה, והמשתתף בהתקהלות אסורה, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 152. התפרעות [א/79, א/80]
: התקהלות אסורה, שהתחילו לבצע בה את מטרתה בהפרת השלום שיש בה כדי להטיל אימה על הציבור, הרי זו התפרעות, והמשתתף בהתפרעות, דינו - מאסר שנתיים.

@ 153. הוראת התפזרות [א/82]
: ממונה על מחוז או קצין מחוז או שופט בית משפט שלום, ובהעדרם - שוטר בדרגת מפקח משנה ומעלה, הרואה שלושה אנשים לפחות מתפרעים, או חושש שהם עומדים להתפרע, רשאי, לאחר שהודיע על נוכחותו בתקיעת חצוצרה, בשריקת משרוקית או בכל אמצעי כיוצא באלה או ביריית אור וירי מאקדח - להורות להם שיתפזרו בשקט.

@ 154. פיזור מתפרעים [א/83]
: אם כעבור זמן סביר לאחר ההודעה וההוראה לפי [[סעיף 153]], או לאחר שמתן ההודעה או ההוראה נמנע בכוח, מוסיפים אנשים במספר כאמור להתפרע, רשאי כל המוסמך ליתן הודעה והוראה כאמור, או שוטר, או כל אדם המסייע בידם, לעשות כל הדרוש כדי לפזר את המוסיפים להתפרע או לתפסם, ואם מישהו התנגד לתפיסה יכול המוסמך להשתמש בכוח הדרוש בדרך סבירה כדי להתגבר על ההתנגדות, ובכל משפט פלילי או אזרחי לא ישא באחריות אם גרם פגיעה או מוות לאדם או נזק לרכוש.

@ 155. המשך התפרעות לאחר הוראת התפזרות [א/84] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: ניתנו הודעה והוראת התפזרות למתפרעים או למתקהלים כדי להתפרע ועבר זמן סביר לאחר מתן ההודעה וההוראה - כל המשתתף או ממשיך להשתתף באותה התקהלות או התפרעות, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 156. מניעת הוראת התפזרות [א/85] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המונע או מפריע, בכוח, מתן ההודעה או הוראת ההתפזרות, דינו - מאסר חמש שנים, וכל היודע שמתן ההודעה או ההוראה נמנעו בכוח והוא משתתף בהתקהלות או בהתפרעות, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 157. התפרעות שסופה נזק [א/86, א/87]
: מתפרעים שגרמו, שלא כדין, נזק לבנין, לאניה, למסילת ברזל, למכונות, למבנה, לקו טלגרף, לקו חשמל, לקו צינורות או לצינור להספקת מים, דינו של כל אחד מהם - מאסר שבע שנים, ואם הרסו או השמידו, או התחילו להרוס או להשמיד, אחד הדברים האמורים, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 158. מתפרעים הפוגעים בכלי שיט [א/88]
: מתפרעים המונעים או מפריעים, שלא כדין ובכוח, טעינה או פריקה או הפלגה או שיוט של כלי שיט, או שהם עולים אל כלי שיט שלא כדין ובכוח בכוונה לעשות אחד המעשים האמורים, דינם - מאסר שלוש שנים.

=== סימן ג': הפרעות לשלום הציבור ===

@ 159. פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה [א/62]
: (א) המפרסם או משעתק אמרה, שמועה או ידיעה העלולות לעורר פחד ובהלה בציבור או להפריע את שלומו, והוא יודע, או יש לו יסוד להניח, שהן כוזבות, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) באישום לפי סעיף קטן (א) תהא לנאשם הגנה טובה בטענה שלא ידע, או שלא היה לו יסוד להניח, שהאמרה, השמועה או הידיעה הן כוזבות, ובלבד שהוכיח שנקט אמצעים סבירים כדי לאמת את דיוקן לפני פרסומן.

@ 159א. שימוש בחומר הנחזה כמסוכן (תיקון: תשס&quot;ב-6)
: השולח, המניח או המוסר לאחר, חומר או חפץ הנחזה כמסכן את חייו של אדם או את גופו, בנסיבות שיש בהן כדי לגרום לבהלה בציבור או להפרת הסדר הציבורי, דינו - מאסר שישה חודשים או הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4)]].

@ 160. הפרעות ביחסי עבודה [א/74]
: ראתה הממשלה שיש ביחסי העבודה הפרעות חמורות המסכנות את הכלכלה בארץ או את המסחר עם מדינות חוץ או פוגעות בהם, רשאית היא להכריז על מצב חירום לענין סעיף זה, וכל עוד לא בוטלה האכרזה יהא דינם של המשתתף בהשבתה או בשביתה בעבודה הנוגעת להובלת משא או להסעת נוסעים דרך עסק או מסחר בישראל או בינה לבין מדינות חוץ או למתן שירות ציבורי בישראל, ושל המסית, מסייע או מעודד להשבתה או לשביתה כאמור או להמשכתן - מאסר שנה אחת.

@ 161. עבירות כלפי קיום שירותים ציבוריים [א/75] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: העושה אחד המעשים להלן תוך פגיעה בגופו או בנכסיו של חברו או איום או הפחדה או בכוח חרם או איום בחרם עליו או על נכסיו וללא כל סיבה או הצדק סבירים לחרם, דינו - מאסר שלוש שנים; ואלה המעשים:
: (1) מפריע לקיום שירות ציבורי או מחבל בו;
: (2) מכריח או מפתה עובד ציבורי או עובד בעבודה הנוגעת לשירות ציבורי להתפטר או לנטוש עבודתו, או מונע אדם מלהציע או לקבל עבודה כאמור;
: (3) מחבל או מפריע הובלת משא או הסעת נוסעים דרך עסק או מסחר בישראל או בינה לבין מדינת חוץ;
: (4) מכריח או מפתה עובד בהובלה או בהסעה כאמור בפסקה (3) או בעבודה הנוגעת להן להתפטר או לנטוש עבודתו, או מונע אדם מלהציע או לקבל עבודה כאמור.

@ 162. הגשת אישום [א/76]
: כתב אישום על עבירות לפי [[סעיפים 160]] [[או 161]] לא יוגש אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

=== סימן ד': סכסוכי עבודה ===

@ 163. הפרעה שלא כדין למימוש זכות [א/211]
: העושה שלא כדין אחד המעשים המנויים להלן, כדי להכריח את חברו לעשות מה שאינו חייב לעשות לפי הדין או להימנע מעשות מה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שנה אחת:
: (1) משתמש באלימות או באיומים נגדו או נגד אשתו או ילדיו, או פוגע בנכסיו;
: (2) מהלך אחריו בלי הרף ממקום למקום;
: (3) מסתיר מכשיר, מלבוש או כל נכס אחר השייך לחברו או נתון לשימושו, או שולל ממנו או מפריע את השימוש בו;
: (4) עומד על המשמר ליד ביתו או ליד מקום מגוריו, עבודתו או עסקו או המקום שנזדמן בו, או ליד הגישה אליהם, או מונע את הגישה אליהם;
: (5) הולך אחריו בצורה פרועה ברחוב או בדרך.

@ 164. היתר משמרות [א/210 תנאי, א/211]
: (א) על אף האמור [[בסעיף 163]] רשאי אדם, למען עצמו או למען תאגיד, או למען מעביד יחיד או חבר בני אדם, לעמוד במקום שעובדים או עוסקים בו, או על ידו, כדי לסייע בסכסוך עבודה, אם כל מטרתו היא להשיג, או למסור, בדרכי שלום ידיעות, או לשכנע בדרכי שלום לעבוד או להימנע מעבודה.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;סכסוך עבודה&quot; - סכסוך בין מעבידים לעובדים או בין עובדים לעובדים, בנוגע למתן עבודה או אי מתן עבודה או להסכם עבודה או לתנאי עבודתו של עובד, למעט סכסוך שאחת מסיבותיו היא התנגדותם של עובדים למתן עבודה לעובדים אחרים מטעמי גזע, דת או לשון;
::- &quot;עובד&quot; - כל העובד במלאכה או בתעשיה אצל המעביד שעמו סכסוך העבודה או אצל מעביד אחר;
::- &quot;תאגיד&quot; - כל אגודה שנרשמה לפי [[חוק העמותות|חוק האגודות העותמאני]] או לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]] או לפי [[חוק החברות|פקודת החברות]], ואחת ממטרותיה היא הסדר היחסים בין עובדים למעבידים, בין עובדים לעובדים או בין מעבידים למעבידים.

=== סימן ה': פגיעה במדינת חוץ ===

@ 165. אלימות נגד מדינת חוץ [א/67(1)]
: העושה בתחומי המדינה נסיון לארגן, להכין, לסייע או להקל כל נסיון הנעשה במדינת חוץ להרוס במעשי אלימות את סדרי השלטון של אותה מדינה, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 166. הסתה לאיבה כלפי מדינה ידידותית [א/67(2)] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: המבקש להסית למעשי איבה נגד ממשלתה של מדינה ידידותית, על ידי נאום במקום ציבורי או התקהלות פומבית או על ידי פרסום, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 167. פגיעה בדגל או בסמל של מדינה ידידותית [א/68]
: המוריד או הורס, בפומבי, דגל או סמל של מדינה ידידותית, או עושה מעשה אחר לפגוע בהם, והכל בכוונה להביע איבה או בוז לאותה מדינה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 168. חילול כבודם של גדולי מדינת חוץ [א/77] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: המפרסם ללא צידוק או הצדק שהיו מתקבלים במשפט בשל לשון הרע על אדם פרטי, פרסום העלול להשפיל, לחרף או לחשוף לשנאה או לבוז מלך, נשיא, שליט, שגריר או אחד מרמי המעלה האחרים של מדינת חוץ, דינו - קנס; ואם הפרסום עלול או מכוון להפריע את השלום והידידות בין ישראל למדינה אחרת - דינו מאסר שלוש שנים.

=== סימן ו': שוד ים ===

@ 169. שוד ים [א/78]
: העושה מעשה של שוד ים או מעשה הקשור לשוד ים או כיוצא בו, דינו - מאסר עשרים שנים.

=== סימן ז': פגיעות ברגשי דת ומסורת ===

@ 170. עלבון דת [א/146]
: ההורס, מזיק או מחלל מקום פולחן, או כל עצם המוחזק מקודש לקהל אנשים, בכוונה לבזות דתם, או ביודעין שהם עשויים לראות במעשה זה עלבון לדתם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 171. הפרעה לפולחן [א/147] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ם-6)
: המפריע במזיד אסיפת אנשים שנתאספו כדין לשם פולחן דתי, או תוקף במזיד אדם הממלא תפקיד באסיפה כאמור או את אחד מבאיה, ואין בידו להוכיח צידוק או הצדק כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 172. כניסה ללא רשות למקום פולחן או קבורה [א/148]
: הנכנס שלא ברשות למקום פולחן או קבורה או למקום שיוחד לצרכי לוויית המת או לשמירת עצמותיו של מת, או נוהג במת שלא בכבוד, או גורם הפרעה לאנשים שנתקהלו ללוויית המת, והכל בכוונה לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו, או כשהוא יודע שהדבר עשוי לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 173. פגיעה ברגשי דת [א/149] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה אחת:
: (1) מפרסם פרסום שיש בו כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים;
: (2) משמיע במקום ציבורי ובתחום שמיעתו של פלוני מלה או קול שיש בהם כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתו או ברגשותיו הדתיים.

@ 174. [א/150] (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

@ 174א. מתן הטבות כפיתוי להמרת דת (תיקון: תשל&quot;ח)
: הנותן או מבטיח לאדם כסף, שווה כסף או טובת הנאה חמרית אחרת כדי לפתות אותו להמיר דתו או כדי שיפתה אדם אחר להמיר דתו, דינו - מאסר חמש שנים או קנס 50,000 לירות.

@ 174ב. קבלת הטבות תמורת המרת דת (תיקון: תשל&quot;ח)
: המקבל או מסכים לקבל כסף, שווה כסף או טובת הנאה חמרית אחרת תמורת הבטחה להמיר דתו או לגרום לכך שאדם אחר ימיר דתו, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 30,000 לירות.

=== סימן ח': ריבוי נישואין ===

@ 175. הגדרות [ה/1]
:- [[בסימן זה]], &quot;נישואין&quot; - לרבות קידושין.

@ 176. ריבוי נישואין [ה/2]
: נשוי הנושא אשה אחרת, ונשואה הנישאת לאיש אחר, דינם - מאסר חמש שנים.

@ 177. חזקת נישואין [ה/3]
: מי שהיה נשוי הוא בחזקת נשוי, לענין [[סעיף 176]], כל עוד לא הוכיח שנישואיו הקודמים בוטלו או הופקעו, בין על ידי מות בן הזוג ובין על פי פסק דין סופי של בית המשפט או של בית הדין המוסמך או על פי דין התורה בדרך שאישר בית הדין המוסמך, ואין רואים אותו כפנוי אלא משעת המוות או משעה שניתן פסק הדין או האישור כאמור.

@ 178. תקפן של נישואין [ה/4]
: לענין [[סעיף 176]], אין נפקא מינה -
: (1) אם תקפם של הנישואין הקודמים הוא לפי דין המדינה שבה נערכו או לפי דין דתי שעל פיו נערכו;
: (2) אם הנישואין החדשים תקפים או בטלים;
: (3) אם הנישואין החדשים נערכו מחוץ לישראל, ובלבד שבשעת הנישואין היה הנושא אזרח ישראלי או תושב ישראל.

@ 179. היתר נישואין לפי דין תורה [ה/5] (תיקון: תש&quot;ם-5)
: היה הדין החל על הנישואין החדשים דין התורה, לא יורשע אדם על עבירה לפי [[סעיף 176]] אם הנישואין החדשים נערכו לאחר שניתן לו היתר נישואין לפי פסק דין סופי של בית דין רבני ופסק הדין אושר בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול.

@ 180. נישואין שהותרו לפי דין אחר [ה/6]
: לא היה הדין החל על הנישואין החדשים דין התורה, לא יורשע אדם על עבירה לפי סעיף 176 אם הנישואין החדשים נערכו לאחר שהותרו לפי פסק דין סופי של בית הדין המוסמך על סמך אחת מאלה:
: (1) בן זוגו מנישואיו הקודמים אינו מסוגל, מחמת מחלת נפש שלקה בה, להסכים להפקעת הנישואין או לביטולם או להשתתף בהליך או בפעולה להפקעתם או לביטולם;
: (2) בן זוגו מנישואיו הקודמים נעדר בנסיבות המעוררות חשש סביר לחייו ולא נודעו עקבותיו לפחות שבע שנים.

@ 181. התרת קשר נישואין על כרחה של האשה [ה/7]
: התיר איש את קשר הנישואין על כרחה של האשה, באין בשעת התרת הקשר פסק דין סופי של בית המשפט או של בית הדין המוסמך המחייב את האשה להתרה זו, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 182. עריכת נישואין וגירושין אסורים [ה/8]
: (א) המסדר נישואין בידיעה שהם אסורים לפי דין או שאחד מבני הזוג עובר בהם עבירה, דינו - מאסר ששה חדשים.
: (ב) המסדר גירושין בידיעה שהם אסורים לפי דין או שהאיש המגרש עובר בהם עבירה, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 183. עדותו של בן זוג [ה/9]
: על אף האמור [[בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]], כשר בן הזוג להעיד נגד בן זוגו במשפט על עבירה לפי [[סימן זה]], אך אין כופין להעיד לא בן זוג ולא מי שנישא לנאשם בנישואין שאינם תופסים.

=== סימן ט': בריונות ותקלות לציבור ===

@ 184. הגדרות [א/93, א/95] (תיקון: תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א-3)
: לענין [[סימן זה]] -
:- &quot;סכין&quot; - כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך;
:- &quot;אולר&quot; - סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע;
:- &quot;משקה משכר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 185. סחר ייצור ויבוא סכין [א/90, א/95] (תיקון: תשנ&quot;א-3)
: הסוחר, מייצר או מייבא סכין שלא נועדה לשמש במקצוע, במלאכה, בעסק, לצרכי בית או למטרה כשרה אחרת, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 185א. איסור מכירת אגרופן או סכין לקטין (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ח)
: (א) בעל עסק או מי שעובד בעסק לא ימכור אגרופן או סכין, למעט סכין לצורכי בית, לקטין; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) לענין סעיף קטן (א), רשאי בעל עסק או מי שעובד בעסק לדרוש מאדם המבקש שימכרו לו אגרופן או סכין, למעט סכין לצורכי בית, תעודה שבה ניתן לוודא את גילו.
: (ג) בעל עסק המוכר אגרופנים או סכינים, יציג במקום בולט בעסקו הודעה, בצורה שיקבע השר לביטחון הפנים, המפרטת את הוראות סעיף זה; הוראה זו לא תחול על עסק המוכר סכינים לצורכי בית בלבד.
: (ד) מי שלא קיים את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג), רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי הרשיון שניתן לו לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], והוראות [[החוק האמור]] יחולו עליו.

@ 186. החזקת אגרופן או סכין שלא כדין [א/91, א/95] (תיקון: תשנ&quot;א-3, תש&quot;ס, תשס&quot;א-2)
: (א) המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב) לענין סעיף זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. החזקה לפי סעיף קטן זה לא תחול על החזקת אולר במוסדות חינוך או במקומות אחרים, הכל כמפורט [[בתוספת השניה]], או בסמוך אליהם.
: (ג) השר לביטחון הפנים רשאי בצו, מטעמים של שמירה על ביטחון הציבור ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את [[התוספת השניה]] לענין סעיף קטן (ב).

@ 187. [א/92] (תיקון: תשל&quot;ח-4, תשנ&quot;א-3) : (((בוטל).))
@ 188. [א/94] (תיקון: תשנ&quot;א-3) : (((בוטל).))

@ 189. כניסה בכוח [א/96]
: הנכנס למקרקעין בדרך אלימה כדי להחזיק בהם, בין שהאלימות היא בהפעלת כוח למעשה נגד אדם אחר ובין שהיא באיומים או בפריצה או בכינוס אנשים במספר בלתי רגיל, דינו - מאסר שלוש שנים, אף אם הוא זכאי להיכנס לאותם מקרקעין, זולת אם המקרקעין היו שלו אבל מוחזקים בידי עובדו או שלוחו.

@ 190. אחיזת מקרקעין בכוח [א/97]
: האוחז, ללא אבק זכות, מקרקעין של אדם הזכאי להחזיק אותם על פי דין, ועלול בכך להביא לידי הפרת השלום או לחשש סביר של הפרת השלום, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 191. תגרה [א/98]
: המשתתף שלא כדין בתגרה במקום ציבורי, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 192. איומים [א/100] (תיקון: [תשל&quot;ג], תשל&quot;ז)
: המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 193. שכרות [א/101] (תיקון: תש&quot;ן-3)
: (א) המתפרע או המפר את הסדר במקום ציבורי בהיותו שיכור, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (ב) המחזיק כלי נשק טעון, סכין או כל כלי זין קטלני אחר כשהוא שיכור, מותר לעצרו בלי צו מעצר, ודינו - מאסר ששה חדשים.
: (ג) בעל עסק או עובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, המספק משקה משכר לשיכור או מעודד אותו לשתות משקה משכר, דינו - מאסר ששה חדשים.
: (ד) (((נמחק).))

@ 193א. איסור מכירת משקאות משכרים לקטין (תיקון: תש&quot;ן-3, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ח, תש&quot;ע-7)
: (א) המעודד או משדל קטין לשתות משקה משכר, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (א1) המוכר משקה משכר לקטין, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (א2) המספק משקה משכר לקטין או הרוכש משקה משכר בעבור קטין, במקום ציבורי, שלא בנוכחות האחראי על הקטין ובהסכמתו או שלא בחוג משפחתו, דינו - מאסר שישה חודשים; בסעיף קטן זה, &quot;אחראי על קטין&quot; - הורה, הורה חורג, אפוטרופוס, או מי שהקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו, לפי דין או לפי הסכמה של הורהו, הורהו החורג או אפוטרופסו.
: (ב) בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים לשם שתיה במקום, לא ימכור ולא יגיש משקה משכר לקטין ולא יעודד אדם כאמור לשתות משקה משכר; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר ששה חדשים.
: (ג) בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, רשאי לדרוש מאדם המבקש שיספקו לו משקה משכר, שיציג לו תעודה בה ניתן לוודא את גילו.
: (ג1) בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, אשר מכר, הגיש או סיפק משקה משכר לקטין בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א1) עד (ב), חזקה כי היה מודע לכך שמכר, הגיש או סיפק משקה משכר לקטין, אלא אם כן הוכיח, ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, שהקטין הציג לו תעודה כאמור בסעיף קטן (ג), ולפיה הוא אינו קטין.
: (ד) בעל עסק שבו נמכרים משקאות משכרים, יציג במקום בולט בעסקו, בצורה שיקבע שר המשטרה בתקנות, הודעה המפרטת את הוראות סעיף זה ואת הוראות [[סעיף 193(ג)]].
:: ((פורסמו [[תקנות העונשין (הצגת הודעה), התשנ&quot;ג-1993]].))
: (ה) מי שלא קיים הוראות סעיף קטן (ד) רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי רשיון שניתן לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], והוראות [[החוק האמור]] יחולו עליו.

@ 194. מהומה ועלבון במקום ציבורי [א/102] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: (א) המקים שאון או מהומה במקום ציבורי, בלי סיבה סבירה ובאופן העלול להפריע לתושבים או להביא להפרת השלום, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (ב) המעליב אדם במקום ציבורי באופן העלול לעורר אדם הנוכח אותה שעה להפר את השלום, דינו - מאסר שלושה חדשים.

@ 194א. איסור ספסרות בכרטיסי מופעים (תיקון: תשס&quot;ב-4)
: (א) העוסק במכירת כרטיסים למופע במחיר העולה על המחיר הנקוב בהם, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4)]].
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שרשאי לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], למכור כרטיסים לעינוג ציבורי כמשמעותו [[באותו חוק]].
: (ג) המוכר כרטיס למופע במחיר העולה על המחיר הנקוב בו, תוך שהוא עובר עבירה, דינו, נוסף על העונש הקבוע לעבירה - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4)]].
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;מופע&quot; - מופע בתחום הספורט, הנגינה, השירה, המחול, הדרמה, הקולנוע או בתחום אחר של הבידור או של האמנות;
::- &quot;עבירה&quot; - עבירה מסוג עוון לפי כל חוק.

@ 195. השחתת מודעות [א/103] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המוריד, משחית או משמיד, במזיד וללא רשות כראוי, הודעה, מודעה או תעודה שהודבקו, או נועדו להיות מודבקים, אל בנין או במקום ציבורי על פי דין או על פי הוראת עובד הציבור, דינו - מאסר שלושה חדשים.

@ 196. השחתת פני מקרקעין [א/103א] (תיקון: [תשי&quot;ז])
: הכותב, מצייר, משרטט או חורת על מקרקעין של זולתו שלא כדין, או מדביק עליהם שלא כדין כל כתב או שלט, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 196א. חזקת אחריות (תיקון: תשמ&quot;ג-2)
: יראו כמבצע עבירה לפי [[סעיף 196]] גם מי שתוכנה של מודעה מודפסת שהודבקה שלא כדין, מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או את הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:
: (1) העבירה נעשתה שלא בידיעתו;
: (2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

@ 196ב. התיישנות (תיקון: תשמ&quot;ג-2)
: תקופת ההתיישנות של עבירה לפי [[סעיף 196]] תהיה שנה אחת.

@ 197. הפרעה לבחירות [א/104]
: המנסה למנוע, לחבל או להפריע בחירות ציבוריות - בכוח, באלימות, באיומים או בכל מעשה שהוא עבירה לפי חוק זה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 198. [א/105] (תיקון: תשס&quot;ח-6) : (((בוטל).))

=== סימן י': זנות ותועבה ===

@ 199. סרסרות למעשי זנות [ז/1(א), (ב)] (תיקון: תש&quot;ס-5)
: (א) אלה דינם מאסר חמש שנים:
:: (1) מי שמחייתו, כולה או מקצתה, דרך קבע או בתקופה כלשהי, על רווחי אדם העוסק בזנות;
:: (2) מי שמקבל ביודעין מה שניתן בעד מעשה זנות של אדם או חלק ממה שניתן כאמור.
: (ב) עבר אדם עבירה לפי סעיף זה בבן זוגו, בילדו או בילדו החורג, או שעבר את העבירה תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ג) לענין סעיף זה אין נפקא מינה -
:: (1) אם הדבר שקיבל העבריין היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;
:: (2) אם קיבל את הדבר מאדם העוסק בזנות או מאדם אחר;
:: (3) אם קיבל אתנן בעד מעשה זנות או חליפיו של אתנן.

@ 200. חזקת סרסרות [ז/1(ג)]
: גבר הגר עם זונה או שהוא רגיל להילוות אליה דרך קבע או משתמש בפיקוחו או בהשפעתו עליה בדרך שיש בה כדי לסייע בידה או להכריחה לזנות, חזקה עליו שהוא חי על רווחיה, זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

@ 201. הבאת אדם לידי מעשה זנות [ז/2] (תיקון: [תשל&quot;ג], תש&quot;ם-6, תש&quot;ס-5)
: המביא אדם לידי מעשה זנות עם אדם אחר, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 202. הבאת אדם לידי עיסוק בזנות [ז/3] (תיקון: תש&quot;ס-5)
: המביא אדם לידי עיסוק בזנות, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 203. נסיבות מחמירות [ז/4] (תיקון: תש&quot;ס-5)
: (א) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 201]] [[או 202]] תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, או תוך ניצול מצוקה כלכלית או נפשית של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, דינו של עובר העבירה - מאסר עשר שנים.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 201]] [[או 202]] באחת מנסיבות אלה, דינו של עובר העבירה - מאסר שש עשרה שנים:
:: (1) תוך שימוש בכוח, או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, ואחת היא אם נעשו אלה כלפי האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או כלפי אדם אחר;
:: (2) תוך ניצול מצב המונע את התנגדותו של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או תוך ניצול היותו חולה נפש או לקוי בשכלו;
:: (3) בהסכמה שהושגה במרמה, של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות.

@ 203א. (תיקון: תש&quot;ס-5, תשס&quot;ג-6, תשס&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 203ב. ניצול קטינים לזנות (תיקון: תש&quot;ס-5, תשס&quot;ז)
: (א) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 199]], [[201]], [[202]] [[או 203]] בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים, דינו של עובר העבירה -
:: (1) אם נקבע לעבירה מאסר חמש שנים - מאסר שבע שנים;
:: (2) אם נקבע לעבירה מאסר שבע שנים - מאסר עשר שנים;
:: (3) אם נקבע לעבירה מאסר עשר שנים - מאסר חמש עשרה שנים;
:: (4) אם נקבע לעבירה מאסר שש עשרה שנים - מאסר עשרים שנה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 199]], [[201]], [[202]] [[או 203]] בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, או שמלאו לו ארבע עשרה שנים ועובר העבירה אחראי על הקטין, דינו של עובר העבירה - כפל העונש שנקבע לעבירה אך לא יותר מעשרים שנים.
: (ג) בסעיף זה, &quot;אחראי על קטין&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 368א]].

@ 203ג. איסור צריכת מעשה זנות מקטין (תיקון: תש&quot;ס-5, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט-4)
: הצורך מעשה זנות מקטין, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 203ד. נטל ההוכחה (תיקון: תש&quot;ס-5)
: הטוען שלא ידע את גילו של האדם שבו או שלגביו נעברה עבירה לפי [[סימן זה]] - עליו הראיה; הוראה זו לא תחול לענין עבירה לפי [[סעיף 214(ב3)]].

@ 204. החזקת מקום לשם זנות [ז/5, ז/7]
: מי שמחזיק או מנהל מקום, לרבות כלי רכב וכלי שיט, לשם עיסוק בזנות, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 205. השכרת מקום לשם זנות [ז/6, ז/7] (תיקון: תש&quot;ס-5)
: מי שמשכיר או מחדש שכירות של מקום, לרבות כלי רכב וכלי שיט, בידעו שהוא משמש או ישמש לאדם מקום למעשי זנות, דינו - מאסר ששה חדשים; והוא הדין אם לא הפסיק השכרתו של מקום לאחר שנודע לו שהוא משמש כאמור, על אף שיש בידו זכות להפסיקה ולתבוע פינוי בשל כך.

@ 205א. איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;א-2)
: המוסר מידע או המפרסם פרסום על מתן שירות של מעשה זנות, כשנותן השירות הוא קטין, דינו - מאסר חמש שנים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4)]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד - כפל הקנס האמור; לענין עבירה לפי סעיף זה, אחת היא אם שירות הזנות ניתן בישראל או מחוץ לישראל, אם המידע מתייחס לקטין מסוים אם לאו, או אם הפרסום מציין שנותן השירות הוא קטין אם לאו.

@ 205ב. (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 205ג. איסור פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;א-2)
: (א) המפרסם פרסום בדבר מתן שירותי זנות, כשנותן השירות אינו קטין, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4)]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד - כפל הקנס האמור.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

@ 205ד. איסור פרסום של הצעה לעיסוק בזנות (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: המפרסם פרסום בדבר הצעה לעסוק בזנות, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4)]], ואם ההצעה לעסוק בזנות היא לקטין - מאסר חמש שנים או קנס כאמור; נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור.

@ 206. [ז/8] (תיקון: תשמ&quot;ב-4, תש&quot;ס-5) : (((בוטל).))
@ 207. [ז/10] (תיקון: תש&quot;ס-5) : (((בוטל).))

@ 208. המניח לקטין לדור בבית זנות [א/165] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ס-5)
: המניח לקטין בן שתים עד שבע עשרה שנים הנתון למשמורתו או להשגחתו, שידור בבית זנות או שיבקר בו תכופות, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 209. [א/167] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ס-5) : (((בוטל).))
@ 210. [א/168] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ס-5) : (((בוטל).))
@ 211. [א/169] (תיקון: תש&quot;ס-5) : (((בוטל).))
@ 212. [א/171] (תיקון: תש&quot;ם-6) : (((בוטל).))
@ 213. [א/172] (תיקון: תש&quot;ם-6) : (((בוטל).))

@ 214. פרסום והצגת תועבה [א/179] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תשנ&quot;א-5, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ה)
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
:: (1) מפרסם פרסום תועבה או מכינו לצורכי פרסום;
:: (2) מציג, מארגן או מפיק הצגת תועבה -
::: (א) במקום ציבורי;
::: (ב) במקום שאינו ציבורי - אלא אם כן הוא מקום המשמש למגורים או המשמש חבר בני אדם שהחברות בו היא למי שמלאו לו שמונה עשרה שנים ולתקופה רצופה.
: (ב) המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב1) המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב2) נעברה העבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בידי האחראי על הקטין כהגדרתו [[בסעיף 368א]], או בהסכמתו של אחראי כאמור, דינו של האחראי - מאסר עשר שנים.
: (ב3) המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין או הצורך פרסום כאמור אף בלי להחזיק בו, דינו - מאסר שנה; לענין סעיף קטן זה, &quot;מחזיק או צורך&quot; - למעט המחזיק או הצורך באקראי ובתום לב.
: (ג) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף זה שנעברה בידי בעל עסק במהלך עסקיו, רשאי להפעיל גם את הסמכויות לפי [[+|סעיפים 16]] [[ו-17 לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], ובלבד שלא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי [[-|סעיף 17]] אלא אם כן השתכנע שיש ראיות לכאורה לביצוע העבירה ושהפעלת סמכותו דרושה לטובת הציבור.
: (ד) לא יוגש כתב אישום -
:: (1) לפי סעיף קטן (א) - אלא בתוך שנתיים מיום ביצוע העבירה, ובידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב;
:: (2) לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ב3) - אלא בידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב.

@ 214א. פרסום פוגע על שלטי חוצות (תיקון: תשנ&quot;א)
: (א) המפרסם פרסום פוגע על שלטי חוצות, דינו - מאסר שישה חדשים או קנס פי שלושה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(1)]].
: (ב) לענין סעיף זה -
::- &quot;פרסום פוגע&quot; - אחד מאלה:
::: (1) תמונת עירום או תמונה של חלקי גוף אינטימיים של איש או אשה;
::: (2) תמונה שיש בה קיום של יחסי מין או של אלימות מינית, או שיש בה ביזוי או השפלה מיניים, או שהיא מציגה אדם כחפץ זמין לשימוש מיני;
::: (3) תמונה של חשיפה חלקית של גוף, של איש או אשה, שיש בה פגיעה ברגשותיו המוסריים של הציבור או חלק ממנו או השחתת המוסר הציבורי, או שיש בה פגיעה בקטינים או בחינוכם;
::- &quot;שלטי חוצות&quot; - שלטי פרסומת המוצבים לצידי דרכים, שלטי פרסומת בתוך אוטובוסים של התחבורה הציבורית או על דפנותיהם החיצוניים או בתחנות האיסוף של אוטובוסים כאמור וכן שלטי פרסומת על לוחות מודעות שבפיקוחה של רשות מקומית.

@ 214ב. הגנות (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ח-3)
: לא יראו אדם כעובר עבירה לפי [[סעיפים 205א]], [[205ג]], [[205ד]] [[ו-214]], אם מסירת המידע, הפרסום, ההחזקה או הצריכה נעשו למטרה כשרה, לרבות לשם דיווח נכון והוגן בענין [[שסימן זה]] דן בו, ובלבד שמסירת המידע, הפרסום, ההחזקה או הצריכה אינם אסורים לפי דין אחר ולא נעשו כדי לעודד מעשים אסורים לפי [[סימן זה]].

=== סימן י&quot;א: מטרדים ===

@ 215. מטרד לציבור [א/189] (תיקון: [תשל&quot;ה])
: (א) העושה מעשה שלא הותר בדין או נמנע מעשות דבר שחובתו לעשות לפי הדין וגורם בכך לציבור פגיעה, סכנה או הטרדה, או מפריע לו, או גורם לו אי נוחות, בשימוש בזכות הרבים, הרי זה מטרד לציבור, ודינו - מאסר שנה אחת.
: (ב) לענין מטרד לציבור אין הבדל אם האנשים שהמעשה או המחדל נוח להם מרובים על אלה שהוא גורם להם אי נוחות; אולם אם הוא מקל על חלק מן הציבור את השימוש כדין בזכויותיו אפשר שיראוהו כאילו אינו מטרד לשום אדם.
: (ג) הנמצא במקום כלשהו לשם עיסוק בזנות, בנסיבות שיש בהן משום מטרד לדרי הסביבה או הפרעה לתנועה בדרכים, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 216. התנהגות פסולה במקום ציבורי [א/193] (תיקון: [1946], [תשכ&quot;ו], תשל&quot;ח-5, תש&quot;ם-6)
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) מתנהג באופן פרוע או מגונה במקום ציבורי;
:: (2) גורם לקטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים לפשוט יד או לקבץ נדבות במקום ציבורי, או משדל או מניע לכך קטין כאמור;
:: (3) מתהלך כפושט יד או כמקבץ נדבות, או משתדל להשיג תרומות מכל מין שהוא, והכל באמתלת כזב או מרמה;
:: (4) מתנהג במקום ציבורי באופן העלול להביא להפרת השלום;
:: (5) משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה.
: (ב) הפושט יד, או מקבץ נדבות, במקום ציבורי בחשיפת פצעים או מומים או בהטרדה, דינו - מאסר חודש ימים.

@ 217. ביזוי מדים [א/194]
: מי שאינו חייל או שוטר והוא לובש את מדי הצבא או המשטרה, או לבוש הדומה להם, או לבוש הנושא סימן המיוחד לחייל או לשוטר, באופן ובנסיבות העלולים לגרום בזיון המדים האמורים, או מעסיק אדם אחר בעשיית אחד המעשים האלה, דינו - מאסר שלושה חדשים.

@ 218. מעשה העלול להפיץ מחלה [א/195] (תיקון: [1944], תש&quot;ם-6)
: העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 219. מכירת מזון מפוגל [א/196]
: (א) המוכר בחזקת מאכל או משקה מצרך שעשוהו, או שנעשה מאליו, מזיק או בלתי ראוי למאכל או למשקה, והוא יודע זאת או שיש לו יסוד להניח כך, והמחזיק למכירה מצרך כאמור, דינם - מאסר שנה אחת.
: (ב) המפגל מאכל או משקה ועושה אותו בכך מזיק, כשבדעתו למכרו למאכל או למשקה, או כשהוא יודע שהדבר עשוי להימכר לשם כך, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 220. החזקת מזון לא נקי [א/197] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: קמעונאי של מצרכי מאכל או משקה, או מנהל מלון, אכסניה, מסעדה או עסק אחר למכירת מאכלים ומשקאות לצריכה בו במקום, שאינו שומר על נקיונם של המצרכים שהוא מספק, או עובר על תקנה בענין בריאות הציבור, דינו - מאסר ששה חדשים; בית המשפט המרשיע את העבריין רשאי להורות על השמדת מצרכי מאכל או משקה שאינם ראויים לשמש מזון.

@ 221. זיהום מים [א/198] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המעכיר או מזהם מי מעין, מיכל או מאגר או מי מקום אחר, ועושה אותם בכך פחות מתאימים למטרה שהם משמשים לה כרגיל, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 222. זיהום אויר [א/199]
: המזהם לרצונו את האוויר ועושה אותו בכך מזיק, בדרך כלל, לבריאותם של בני אדם הגרים או מנהלים עסקים בסביבה, או של העוברים בדרך ציבורית, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 223. מלאכות פוגעות [א/200]
: המקים לצרכו רעש גדול או מפיץ לצרכו ריחות פוגעים או מזיקים, במקום ובנסיבות המטרידים בני אדם מן השימוש בזכות הרבים, דינו - מאסר שנה אחת.

=== סימן י&quot;ב: משחקים אסורים, הגרלות והימורים ===

@ 224. הגדרות [ט/1] (תיקון: [תשכ&quot;ז])
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;משחק אסור&quot; - משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;
:- &quot;מקום משחקים אסורים&quot; - חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסויימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת;
:- &quot;הגרלה&quot; - כל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או באמצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;
:- &quot;הימור&quot; - כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט.

@ 225. איסור הגרלות והימורים [ט/2] (תיקון: [תשל&quot;ה], תשס&quot;ג-2)
: המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4)]].

@ 226. איסור משחקים [ט/3] (תיקון: [תשל&quot;ה], תשס&quot;ג-2)
: המשחק משחק אסור, דינו - מאסר שנה אחת או הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(2)]].

@ 227. השתתפות בעריכת הגרלות והימורים [ט/4] (תיקון: תשס&quot;ג-2)
: המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו - מאסר שנה אחת או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3)]].

@ 228. איסור החזקה או הנהלה [ט/5] (תיקון: [תשל&quot;ה], תשס&quot;ג-2, תשע&quot;ו-5)
: המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4)]]; המשכיר חצרים או מרשה את השימוש בהם בידיעה שישמשו מקום למשחקים אסורים או לעריכת הגרלות או הימורים, דינו – מאסר ששה חדשים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3)]].

@ 229. [ט/5א] (תיקון: [תשל&quot;ה], תש&quot;ס-2, תשס&quot;ה-5, תשע&quot;ו-5) : (((בוטל).))

@ 230. נסיבות מיוחדות [ט/6]
: הוראות [[סעיפים 225 עד 228]] לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שנתמלאו בהם שלוש אלה:
: (1) עריכתם מכוונת לחוג אנשים מסויים;
: (2) אינם חורגים מגדר שעשוע או בידור;
: (3) אינם נערכים במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או הימורים.

@ 231. היתר [ט/7] (תיקון: [תשכ&quot;ז], תשס&quot;ח)
: (א) הוראות [[סימן זה]], למעט הוראות [[סעיף 231א]], לא יחולו -
:: (1) על סוגי הגרלות או על הגרלה מסויימת, אשר לעריכתם ניתן מראש היתר מאת שר האוצר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך;
:: (2) על הימורים או הימור מסויים, שעורך מפעל הפיס בהיתר מראש מאת שר האוצר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך, ובלבד שההימורים שייערכו כאמור לא יהיו על תוצאות של משחקים ותחרויות בספורט.
: (א1) הוראות [[סעיף 231א]] לא יחולו על סוגי הגרלות, הגרלה מסוימת, הימורים או הימור מסוים, אשר שר האוצר, או מי שהשר הסמיכו לכך, התיר לערכם לקטינים; ואולם היתר כאמור בסעיף קטן זה לא יינתן להגרלות ולהימורים שהזכות להשתתף בהם מותנית בתשלום כסף.
: (ב) הודעה על מתן היתר לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: ((פורסמה הודעה על היתר במסגרת [[סעיף 231(א)]] לעריכת הגרלה שנתית לאגודה למען החייל, לפי התקנון שהגישה האגודה (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 1002).))
: ((פורסמה [[הודעה בדבר מתן היתר כללי לעריכת הגרלות לפרסומת מסחרית]]  (י״פ תש״ע, 1187).))
: ((פורסמה הודעה על הסמכת המנהל הכללי של משרד האוצר לענין [[סעיף 231]] (י&quot;פ תשנ&quot;ח, 3891, 4170))).

@ 231א. איסור מכירת כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור שלעריכתם ניתן היתר לפי [[סעיף 231(א)]] (בסעיף זה - כרטיסים), לקטין, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (ב) המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים רשאי לדרוש מאדם המבקש לקנות או לקבל כרטיסים שיציג לו תעודה שבה ניתן לוודא את גילו.

@ 232. ראיות [ט/8]
: במשפט על עבירה בשל משחק אסור לפי [[סימן זה]] -
: (1) רשאי בית המשפט להרשיע את הנאשם על יסוד עדות שותף לעבירה גם אם אין לה סיוע;
: (2) פסק דין במשפט פלילי שנקבע בו כי במקום פלוני נערך משחק אסור, מותר לקבלו כראיה על כך בכל משפט אחר לפי [[סימן זה]], ואין נפקא מינה מי היה הנאשם.

@ 233. חזקות [ט/9]
: לענין [[סימן זה]] - ובלי למעט מכל דרך הוכחה אחרת -
: (1) הנמצא במקום משחקים אסורים, והיה לקצין משטרה יסוד להניח שמשחקים בו משחקים אסורים אותה שעה, רואים אותו כאילו הוא משחק בו משחק אסור, כל עוד לא הוכיח שנמצא במקום למטרה אחרת בלבד;
: (2) רואים משחק בקלפים, בקוביות או במכונת משחק כמשחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, כל עוד לא הוכח ההיפך;
: (3) רואים חצרים כמקום שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים -
:: (א) אם נערך בהם משחק אסור לפחות שתי פעמים תוך ששה חדשים שקדמו לביצוע העבירה בידי הנאשם, כל עוד לא הוכח ההיפך; ואין נפקא מינה, לגבי הנאשם בהחזקתם, אם החזיק בהם כל תקופה זו ואם מקצתה;
:: (ב) אם שימשו מועדון למשחקים בקלפים, ונערך בהם משחק אסור לפחות פעם אחת תוך ששה חדשים שקדמו לביצוע העבירה בידי הנאשם.

@ 234. חילוט מכשירי משחק [ט/10]
: הורשע אדם בעבירה לפי [[סימן זה]], רשאי בית המשפט לצוות שכלים או מכשירים או דבר אחר ששימשו לעריכת המשחק, ההגרלה או ההימור יחולטו לאוצר המדינה, ואין נפקא מינה אם הנאשם הוא בעלם או לאו.

@ 235. חילוט מכשירי עבירה [ט/10א] (תיקון: [תשכ&quot;ז])
: (א) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי כלים או מכשירים, כרטיסים או כל דבר אחר שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, רשאי הוא לתפסם, ורשאי הוא לתפוס כספים, או דבר אחר, שהיה לו יסוד סביר להניח שנתקבלו כתוצאה מארגון המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים או מעריכתם.
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א).
: (ג) נוכח בית המשפט כי דברים שנתפסו כאמור בסעיף קטן (א), למעט כספים, שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, או שנתקבלו כתוצאה מארגונם או מעריכתם, רשאי הוא לצוות, על פי בקשת שוטר או תובע, כמשמעותו [[בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ&quot;ה-1965]], על חילוטם לאוצר המדינה, אף אם לא הורשע אדם בעבירה בשל המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים.

== פרק ט': פגיעות בסדרי השלטון והמשפט ==

=== סימן א': שיבוש עשיית משפט ===

@ 236. הגדרות [א/116]
: [[בסימן זה]], &quot;עדות&quot; - אמרות בעל פה או בכתב שנאמרו לשם ראיה, למעט אמרות שלא בשבועה מפי נאשם בהליך פלילי, ולרבות חוות דעת שניתנו לשם ראיה ותרגומים מפי מתרגם בהליך שיפוטי.

@ 237. עדות שקר [א/117, א/118] (תיקון: [תשכ&quot;ט], [תשל&quot;ג])
: (א) המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו - מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו - מאסר תשע שנים.
: (ב) לענין עדות שקר אין נפקא מינה -
:: (1) אם ניתנה העדות בשבועה או בלא שבועה או בעיצום אחר שהותר על פי דין;
:: (2) באיזו צורה או טקס השתמשו להשבעת המעיד או לחיובו באמירת האמת, ובלבד שהיו בהסכמתו של המעיד;
:: (3) אם בית המשפט, בית הדין או הרשות השיפוטית או ועדת החקירה היו מורכבים כראוי או יושבים במקום הראוי, ובלבד שפעלו, כל אחד בתפקידו, בהליך שבו ניתנה העדות;
:: (4) אם המעיד הוא עד כשר ואם העדות היא קבילה בהליך השיפוטי.

@ 238. בידוי ראיות [א/119] (תיקון: [תשכ&quot;ט])
: הבודה ראיה, שלא בדרך של עדות שקר או של הדחה לעדות שקר, או המשתמש ביודעין בראיה בדויה כאמור, והכל בכוונה להטעות רשות שיפוטית או ועדת חקירה בהליך שיפוטי, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 239. שבועת שקר [א/120]
: מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה או בהן צדק ובין שלא בשבועה ושלא בהן צדק, לפני מי שמוסמך לקבל את התצהיר, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 240. עדויות סותרות [א/120א] (תיקון: [תשכ&quot;ה], [תשכ&quot;ט], [תשל&quot;ד], תש&quot;ם-6)
: (א) המוסר הודעות או עדויות בענין אחד בפני רשויות שונות, והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב) &quot;רשות&quot;, לענין סעיף זה - בית משפט הדן בפלילים, בית דין משמעתי, שוטר או רשות אחרת שערכו על פי דין חקירה קודם לאישום בבית המשפט או בבית הדין המשמעתי, ועדת חקירה לפי [[חוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]], או מי שנתמנה לפי [[סעיף 13 לחוק האמור]].
: (ג) פרוטוקול של המשפט והודעה או עדות שנרשמו כדין בחקירה כאמור, יהיו ראיה לכאורה לדברי העד שבהם.

@ 241. סירוב להעיד [א/120ב] (תיקון: [תשכ&quot;ח])
: (א) מי שחייב להעיד או למסור ראיה אחרת בהליך שיפוטי והוא מסרב לעשות כן, דינו - מאסר שנתיים.
: (ב) הטלת מאסר לפי [[סעיף 5 לפקודת בזיון בית המשפט]] על אדם שסירב כאמור, אין בה כדי למנוע שפיטתו לפי סעיף קטן (א), אולם מי שנדון למאסר לפי סעיף קטן (א), תנוכה מענשו התקופה שבה היה אסור לפי [[סעיף 5 האמור]].

@ 242. השמדת ראיה [א/122]
: היודע כי ספר, תעודה או דבר פלוני דרושים, או עשויים להיות דרושים, לראיה בהליך שיפוטי, והוא, במזיד, משמידם או עושה אותם בלתי ניתנים לקריאה, לפענוח או לזיהוי, והכל בכוונה למנוע את השימוש בהם לראיה, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 243. ידיעות כוזבות [א/123] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע - מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו.

@ 244. שיבוש מהלכי משפט [א/124] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים; לענין זה, &quot;הליך שיפוטי&quot; - לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט.

@ 245. הדחה בחקירה [א/124א(א), (ב)] (תיקון: [תשל&quot;ג], תשל&quot;ז)
: (א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב) המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 246. הדחה בעדות [א/124א(ג), (ד)] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: (א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר תשע שנים.

@ 247. סייגים לתחולה [א/124א(ו) רישה] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: [[סעיפים 245(א)]] [[ו-246(א)]] לא יחולו על מעשה הבא להעמיד אדם על זכותו לפי דין להימנע מעדות או ממסירת הודעה, או על מעשה הנעשה כדין במהלכם של משפט או חקירה.

@ 248. הגנה [א/124א(ו) סיפה] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: באישום על מניעת הודעה או עדות או על חזרה מהודעה או מעדות לפי [[סעיפים 245(א)]] [[או 246(א)]] תהיה לנאשם הגנה, אם יוכיח שעשה את המעשה למען גילוי האמת או מניעת שקר.

@ 249. הטרדת עד [א/124א(ה)] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 249א. נסיבות מחמירות (תיקון: תש&quot;ם-6)
: נעברה עבירה לפי [[סעיפים 245]], [[246]] [[או 249]] כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם -
: (1) בעבירה לפי [[סעיף 245(א)]] - מאסר שבע שנים;
: (2) בעבירה לפי [[סעיף 245(ב)]] - מאסר עשר שנים;
: (3) בעבירה לפי [[סעיף 246(א)]] - מאסר עשר שנים;
: (4) בעבירה לפי [[סעיף 246(ב)]] - מאסר ארבע עשרה שנים;
: (5) בעבירה לפי [[סעיף 249]] - מאסר חמש שנים.

@ 250. השפעה לא הוגנת [א/125]
: המבקש להשפיע שלא כהוגן על תוצאותיו של הליך שיפוטי, בדברי שידול או בקשה הנשלחים אל שופט או אל פקיד בית המשפט, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 251. פרסום מסולף של דיון משפטי [א/127]
: המפרסם שלא בתום לב, בכל דרך של פרסום, דין וחשבון לא מדוייק על דיון בבית משפט או בועדת חקירה על פי [[חוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]], דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 252. התרמה למען תשלום קנס [א/128]
: הפותח, בכל דרך של פרסום, פעולת התרמה למען תשלומם של קנס, הוצאות או פיצוי שפסק בית משפט בפלילים, או נותן פרסום להתרמה כזאת, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 252א. תשלום קנס שהוטל על הזולת (תיקון: תשנ&quot;א-4)
: (א) לא ישלם תאגיד, במישרין או בעקיפין, קנס שהוטל על זולתו, ולא ישלם מעביד קנס שהוטל על עובדו; העובר על הוראה מהוראות סעיף קטן זה, דינו - מאסר שנה אחת.
: (ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד, יואשם בה גם כל אדם אשר בעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מינהל בכיר האחראי לתשלום הקנס, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
:: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
:: (2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;תאגיד&quot; - לרבות חבר בני אדם שאינו מואגד ולמעט תאגיד שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

@ 253. חיפוי [א/129] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: (א) המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו בעד אי גילוי או כיסוי של מעשה עוון או פשע או של כל ידיעה בנוגע למעשה כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו על מנת שלא ימסור עדות בחקירה על פי דין או במשפט, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 254. פרסומים על נכס גנוב [א/130] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
: (1) מציע בפומבי פרס בעד השבת נכס שנגנב או שאבד, ובהצעתו זו משתמש במלים הבאות לומר כי מביא הנכס לא יישאל שאלות, או כי לא ייעצר ולא יוטרד;
: (2) מציע בפומבי לכל מי שקנה נכס גנוב או אבוד או הלווה כסף עליו, להחזיר לו את הסכום ששילם או שהלווה או לתת סכום כסף או פרס אם יושב הנכס;
: (3) מדפיס או מפרסם הצעה כאמור בפסקאות (1) ו-(2).

@ 255. זילות בית המשפט [א/131]
: האומר או כותב דבר על שופט או דיין לענין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו - מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט או דיין בדבר שיש בו ענין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה.

@ 256. נשיאת נשק בבית המשפט [א/131א] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: (א) הנושא נשק, או נושא ללא הסבר סביר כלי או חומר פוגענים אחרים, בבנין של בית משפט או בית דין, או במקום אחר שבו מתקיימים הליכים שיפוטיים, דינו - מאסר שנתיים.
: (ב) סעיף זה לא יחול -
:: (1) על שוטר, או על מי שקיבל מרשות מוסמכת לפי [[חוק כלי היריה, תש&quot;ט-1949]], או ממנהל בתי המשפט או מטעמו היתר לשאת את הנשק או הכלי או החומר באותו בנין או מקום;
:: (2) בבית דין צבאי או בבית משפט צבאי כמשמעותם [[בחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]], או במקום אחר שבו מתקיים הליך שיפוטי לפי [[החוק האמור]] - על מי שהותר לו הדבר לפי פקודות הצבא כמשמעותן [[בחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]].

@ 257. בריחה [א/133]
: הבורח ממשמורת חוקית שהוא נתון בה בשל עבירה פלילית, דינו -
: (1) אם הוא מואשם או מורשע בפשע - מאסר שבע שנים;
: (2) בכל מקרה אחר - מאסר שלוש שנים.

@ 258. סיוע לבריחה [א/134]
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים:
: (1) מסייע אסיר או עצור לברוח או לנסות לברוח ממשמורת חוקית;
: (2) מכניס, או גורם שיוכנס, דבר לבית סוהר כדי להקל על בריחתו של אסיר או עצור.

@ 259. הברחת אדם [א/132] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: המבריח או מנסה להבריח אדם, ממשמורת חוקית, דינו -
: (1) אם המוברח הואשם או הורשע בעבירה שענשה מוות או מאסר עולם - מאסר עשרים שנים;
: (2) בכל מקרה אחר - מאסר שבע שנים.

@ 260. מסייע לאחר מעשה [א/26(1), א/27]
: (א) היודע שפלוני עבר עבירה ומקבל אותו או עוזר לו בכוונה שיימלט מעונש, הריהו מסייע לאחר מעשה, זולת אם היה בן זוגו, הורהו, בנו או בתו של העבריין; ואולם אשה שבנוכחותו ובמרותו של בעלה קיבלה עובר עבירה שבעלה השתתף בה או עזרה לו, כדי שיימלט מעונש - אינה בגדר מסייעת; לענין סעיף זה, &quot;עבירה&quot; - למעט חטא.
: (ב) מסייע לאחר מעשה אפשר להעמיד לדין ולהרשיע, אף אם מבצע מעשה העבירה לא הורשע תחילה או שאי אפשר לנקוט הליכים נגדו או לאכוף עליו ענישה בשל העבירה.

@ 261. דין מסייע לאחר מעשה [א/26(2)]
: מסייע לאחר מעשה, דינו -
: (1) אם העבירה היתה פשע - מאסר שלוש שנים;
: (2) אם העבירה היתה עוון - מאסר מחצית תקופת העונש שנקבע לאותה עבירה.

@ 262. אי-מניעת פשע [א/33] (תיקון: [1939])
: מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו - מאסר שנתיים.

@ 263. סירוב לעזור במניעת עבירות [א/135]
: מי שנצטווה כדין מפי עובד ציבורי, שוטר או אדם אחר, לעזור במניעת עבירות או במעצרו של אדם או במניעת הברחתו או בריחתו של אדם, והוא מסרב או נמנע מהגיש עזרה לפי יכלתו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 264. הכשלת עיקול [א/136]
: המקבל נכס, מסלקו, מעכבו, מסתירו או עושה בו מעשה אחר ביודעין כי הנכס עוקל או ניטל על פי הוראת בית משפט, בכוונה להפריע או להכשיל את ביצוע העיקול או ההוראה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 265. שבירת חותם [א/137]
: השובר, מסלק או עושה ללא מועיל, במזיד, חותם שהוטבע על פי הוראת רשות רשמית, בית משפט או בית דין, דינו - מאסר שנתיים; ואם היה מופקד על שמירת החותם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 266. הזנחת השמירה על חותם [א/138]
: המופקד על שמירת חותם שהוטבע על פי הוראה של רשות רשמית או של בית משפט או בית דין, והוא בהתרשלות מניח לחותם שישובר או יסולק או ייעשה ללא מועיל, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 267. הוצאת מסמך ממשמורת [א/139] (תיקון: תש&quot;ם-6, תשמ&quot;ח-3)
: (א) המוציא, ללא רשות, מסמך ממשמורת מוסד ממוסדות המדינה או מרשות מקומית, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) עובד הציבור המופקד על הטיפול במסמך או על שמירתו, המוסר אותו שלא כדין לאחר והמסמך מוצא מהמשמורת כאמור בסעיף קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מסמך&quot; - בכתב או בכל אמצעי אחר שבו נרשם דבר.

=== סימן ב': העלמת עבירות ===

@ 268. הגדרות [ו/1, ו/תוספת] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;עבירה פלילית&quot; - אחת מאלה:
:: (1) עבירה לפי [[פרק ז']] או לפי [[סימן ה' לפרק ט']];
:: (2) עבירה נגד החיים, הגוף או המוסר שדינה מאסר שלוש שנים או יותר;
:: (3) עבירה לפי אחד הסעיפים [[שבסימן ד' לפרק ט']] [[ושבפרקים י&quot;א]] (למעט [[סעיף 401]]) [[פרק יב|ו-י&quot;ב]], או לפי [[סעיף 489]], הפוגעת בנכסים או בזכויות של המדינה או של גוף מבוקר כמשמעותו [[#9|בחוק מבקר המדינה, תשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]];
:- &quot;הליך של שפיטה&quot; - הליך המכוון להביא לידי אחת מאלה:
:: (1) הוצאת אדם מגוף אשר הוא חבר בו;
:: (2) שלילת זכות אדם מזכויותיו בגוף כאמור;
:: (3) פרסום לגנאי ברבים על מעשיו של אדם;
:: (4) עיצום אחר שיש עמו גינוי ושאינו בעל משמעות דתית בלבד.

@ 269. חובת מתן הודעה [ו/1]
: לא ימלא אדם תפקיד בהליך של שפיטה משהתעורר, תוך כדי שפיטה, חשש עבירה פלילית, אלא אם ניתנה הודעה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו.

@ 270. הפסקת השפיטה [ו/2]
: נמסרה הודעה כאמור [[בסעיף 269]], או הואשם אדם בעבירה לפי [[סימן זה]], והחליט היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו לנקוט הליכים בבית משפט, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לצוות על הפסקת השפיטה האמורה עד לגמר ההליכים בבית המשפט.

@ 271. עונשין [ו/3]
: העובר על הוראה מהוראות [[סימן זה]], דינו - מאסר שנה אחת.

@ 272. הגנה [ו/4]
: באישום לפי [[סימן זה]] תהא הגנה טובה לנאשם אם יוכיח אחת מאלה:
: (1) כי הודעה על אותו מעשה כבר נמסרה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו או למשטרה;
: (2) כי בשל אותו מעשה כבר התנהלה חקירה משטרתית או הואשם אדם.

=== סימן ג': תקיפת שוטרים ===

@ 273. תקיפת שוטר [ג/1] (תיקון: תש&quot;ע-5)
: התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים.

@ 274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות [ג/2] (תיקון: תש&quot;ע-5)
: התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו - מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:
: (1) התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;
: (2) היה מזויין בנשק חם או קר;
: (3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים.

@ 275. הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו [ג/3]
: העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים.

@ 275א. הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 276. פירוש [ג/4]
: [[בסימן זה]], &quot;תקיפה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 378]].

=== סימן ד': עבירות בשירות הציבור וכלפיו ===

@ 277. לחץ של עובד הציבור [א/109ב] (תיקון: [1944])
: עובד הציבור העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) משתמש, או מורה להשתמש, בכוח או באלימות נגד אדם כדי לסחוט ממנו, או מאחר שהאדם יש לו ענין בו, הודיה בעבירה או מידע בדבר עבירה;
: (2) מאיים על אדם, או מורה שיאיימו עליו, בפגיעה בגופו או בנכסיו, שלו או של אחר שהאדם יש לו ענין בו, כדי לסחוט מן האדם הודיה בעבירה או מידע בדבר עבירה.

@ 278. עובד הציבור שיש לו זיקה פרטית [א/110] (תיקון: [1946], [תשכ&quot;ו])
: עובד הציבור שיש לו מכוח משרתו סמכות שיפוטית או מינהלית לגבי נכסים מסוג מסויים או לגבי עיסוק בחרושת, במסחר או בעסק מסוג מסויים, והוא משתמש בסמכותו לגביהם בין בעצמו ובין על ידי אחר כשיש לו, במישרין או בעקיפין, זיקה פרטית בהם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 279. דרישות כוזבות של עובד הציבור [א/111]
: עובד הציבור החייב או הרשאי להגיש דו&quot;ח או הודעה בדבר סכום שהוא או אחר דורש, או בענין אחר הטעון אישור לשם קבלת כסף או טובין, והוא מגיש אותם בידיעה שהם כוזבים בפרט מהותי, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 280. שימוש לרעה בכוח המשרה [א/112] (תיקון: [1946], [תשכ&quot;ו])
: עובד הציבור העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) תוך שימוש לרעה בסמכותו הוא עושה או מורה לעשות מעשה שרירותי הפוגע בזכותו של אחר;
: (2) נכנס למגוריו של אדם נגד רצונו, כשאין הדבר מותר לו על פי דין, או שלא לפי הסדרים שנקבעו לכך בדין.

@ 281. תעודה כוזבת [א/113] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: מי שמוסמך או נדרש על פי דין ליתן תעודה העשויה להשפיע על זכויותיו של אדם והוא נותן אותה בידעו שהיא כוזבת בפרט מהותי, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 282. התיימרות כבעל סמכות [א/114]
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) מתיימר לפעול כבעל משרה שיפוטית, והוא איננו בעל משרה כזאת;
: (2) מתיימר לפעול כמי שמוסמך על פי דין להשביע או לקבל תצהיר או לעשות כל פעולה אחרת בעלת אופי רשמי שרק מי שמוסמך לכך על פי דין רשאי לעשותה, ואין לו הסמכה כאמור;
: (3) מתייצג כמי שמוסמך על פי דין לחתום על תעודה המעידה על תכנו של פנקס או רשומה המוחזקים בידי רשות חוקית או המעידה על עובדה או מאורע, והוא חותם על אותה תעודה כמי שמוסמך לכך ובידעו שאיננו מוסמך לכך.

@ 283. התחזות כעובד הציבור [א/115]
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) מתחזה כעובד הציבור, כשאותו עובד נדרש מכוח תפקידו לעשות פעולה או להיות נוכח;
: (2) מתייצג בכזב כעובד הציבור ומתיימר מכוח תפקידו זה לעשות פעולה או להיות נוכח במקום לשם עשיית פעולה.

@ 284. מרמה והפרת אמונים [א/140]
: עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 285. אי מילוי חובה רשמית [א/141]
: עובד הציבור הנמנע במזיד למלא חובה המוטלת עליו על פי דין, דינו - מאסר שלוש שנים, זולת אם היה מילוי החובה כרוך בסכנה גדולה מזו שאדם בעל כוח ומרץ רגילים יכול לעמוד בה.

@ 286. הפרת חובה חקוקה [א/142]
: המפר הוראת חיקוק במזיד, במעשה האסור לפי אותו חיקוק או בהימנעות ממעשה שעשייתו נדרשת לפי אותו חיקוק, והדבר נוגע לציבור, דינו - מאסר שנתיים; והוא, אם אין נראית מאותו חיקוק כוונה לעונש אחר על הפרתו.

@ 287. הפרת הוראה חוקית [א/143] (תיקון: תשמ&quot;ח-3, תשס&quot;ב-7)
: (א) המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו - מאסר שנתיים.
: (ב) המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו - מאסר ארבע שנים.

@ 288. העלבת עובד הציבור [א/144]
: המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי [[חוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]], כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 288א. הפרעה לעובד הציבור (תיקון: תש&quot;ם-6)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
: (1) מפריע ביודעין לעובד הציבור או למי שהוסמך למלא תפקיד של עובד הציבור במילוי תפקידו על פי דין;
: (2) אינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי חיקוק למסור ידיעה או מסמך.

@ 289. הסתה להימנע מתשלומי חובה [א/145]
: המסית אדם, או קבוצת בני אדם, שלא לשלם, או לעכב, תשלום חובה שהודיעה עליו הממשלה ברשומות, בין שההסתה היא מפורשת ובין שהיא משתמעת, בין במלים שבעל פה או שבכתב ובין בסימנים או במוצגים חזותיים, ובין בדרכים אחרות, דינו - מאסר ששה חדשים; והוא הדין במי שעושה מעשה, בכוונה להביא, או ביודעין שהוא עלול להביא, את אמצעי ההסתה האמורים, במישרין או בעקיפין בכל צורה שהיא, לידיעתם של אדם או של קבוצת בני אדם.

=== סימן ה': עבירות שוחד ===

@ 290. לקיחת שוחד [ב/1] (תיקון: [תשכ&quot;ד], [תש&quot;ל], תשס&quot;ח-5, תש&quot;ע-3)
: (א) עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:
:: (1) פי חמישה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4)]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד - פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4)]];
:: (2) פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.
: (ב) בסעיף זה, &quot;עובד הציבור&quot; - לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור.

@ 291. מתן שוחד [ב/3] (תיקון: [תשכ&quot;ד], תש&quot;ע-3)
: נותן שוחד לעובד הציבור כהגדרתו [[בסעיף 290(ב)]] בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו - מאסר שבע שנים או קנס כאמור [[בסעיף 290(א)]].

@ 291א. מתן שוחד לעובד ציבור זר (תיקון: תשס&quot;ח-5, תש&quot;ע-6)
: (א) הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו כדין נותן שוחד לפי [[סעיף 291]].
: (ב) לא יוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיף זה אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;מדינה זרה&quot; - לרבות כל יחידה שלטונית במדינה הזרה, ובכלל זה יחידה ארצית, מחוזית או מקומית, ולרבות ישות מדינית שאינה מדינה, לרבות המועצה הפלסטינית;
::- &quot;עובד ציבור זר&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) עובד המדינה הזרה וכל מי שנושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם המדינה הזרה, ובכלל זה מי שנושא משרה או ממלא תפקיד ברשות המחוקקת, ברשות המבצעת או ברשות השופטת של המדינה הזרה, בין בבחירה, בין במינוי ובין בהסכם;
::: (2) נושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם גוף ציבורי שהוקם לפי חיקוק של מדינה זרה, או מטעם גוף הנמצא בשליטה ישירה או עקיפה של מדינה זרה;
::: (3) עובד של ארגון ציבורי בין-לאומי, וכל מי שנושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם ארגון כאמור; לעניין זה, &quot;ארגון ציבורי בין-לאומי&quot; - ארגון שנוסד בידי שתי מדינות או יותר, או בידי ארגונים שנוסדו בידי שתי מדינות או יותר.

@ 292. שוחד בתחרויות [ב/3א] (תיקון: [תשל&quot;א])
: (א) הנותן שוחד בכוונה להשפיע על קיומן, מהלכן או תוצאותיהן של תחרות ספורט או תחרות אחרת שיש לציבור ענין בקיומן או בתוצאותיהן, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) לוקח השוחד דינו כדין נותן השוחד.

@ 293. דרכי שוחד [ב/4] (תיקון: [תשכ&quot;ד])
: אין נפקא מינה בשוחד -
: (1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;
: (2) אם היה בעד עשיה או בעד חדילה, השהיה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה;
: (3) אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל;
: (4) אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר;
: (5) אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר;
: (6) אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לענין מסויים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות או תוך קיום חובה;
: (7) אם נלקח על מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו או בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשותה על פי תפקידו.

@ 294. הוראות נוספות [ב/5]
: (א) המבקש או המתנה שוחד, אף שלא נענה, כמוהו כלוקח שוחד.
: (ב) המציע או המבטיח שוחד, אף שנדחה, כמוהו כנותן שוחד.
: (ג) מי שמועמד לתפקיד אף שעדיין לא הוטל עליו, ומי שהוטל עליו תפקיד אף שעדיין לא התחיל במילויו, כמוהו כממלא את התפקיד.
: (ד) במשפט על שוחד לא ייזקק בית המשפט לטענה -
:: (1) שהיה פגם או פסול בהטלת התפקיד על הלוקח, במינויו או בבחירתו;
:: (2) שהלוקח לא עשה או אף לא התכוון או לא היה מוסמך או רשאי לעשות את הפעולה.

@ 295. תיווך בשוחד ותמורה אסורה לבעל השפעה ניכרת [ב/6] (תיקון: [תשכ&quot;ג], [תשכ&quot;ד], [תשל&quot;א], תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ח-5)
: (א) המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת לתת שוחד - דינו כאילו היה לוקח שוחד; ואין נפקא מינה אם ניתנה בעד תיווכו תמורה, לו או לאחר, ואם לאו, ואם התכוון לתת שוחד ואם לאו.
: (ב) המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת שיניע, בעצמו או על ידי אחר, עובד הציבור כאמור [[בסעיף 290(ב)]] או עובד ציבור זר כאמור [[בסעיף 291א(ג)]] למשוא פנים או להפליה - דינו כאילו היה לוקח שוחד.
: (ב1)(1) בעל השפעה ניכרת על בחירתו של מועמד לתפקיד ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות מקומית (בסעיף קטן זה - מועמד), המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת כדי שיניע, בעצמו או על ידי אחר, מועמד לעשות פעולה הקשורה לתפקידו, דינו - שלוש שנות מאסר; קיבל כאמור כדי להניע מועמד למשוא פנים או להפליה - דינו כאילו היה לוקח שוחד.
:: (((2))) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;בחירות מקדימות&quot;, &quot;תרומה&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 28א לחוק המפלגות]];
:::- &quot;בעל השפעה ניכרת&quot; - מי שיש לו השפעה ניכרת על בחירת מועמד במפלגה או בסיעה, לרבות במסגרת בחירות מקדימות ולרבות בשל היותו אחד מאלה:
:::: (1) חבר הנהלה, מוסד ביקורת או בית דין של מפלגה, או נושא תפקיד מקביל או דומה לאחד מאלה במפלגה;
:::: (2) בעל זכות הצבעה בבחירות למועמד שבהן מספר בעלי זכות ההצבעה אינו עולה על חמשת אלפים;
:::: (3) מי שפעל להתפקדות של מספר משמעותי, בנסיבות הענין, של בעלי זכות בחירה בבחירות למועמד; פעל אדם להתפקדות של חמישים או יותר בעלי זכות בחירה בבחירות למועמד, חזקה כי מתקיים בו האמור בפסקה זו, אלא אם כן הוכיח אחרת;
:::: (4) אדם שתרם, גייס תרומות או הוציא כספים לשם קידום בחירתו של מועמד במפלגה או בסיעה, בשווי העולה על חמשת אלפים שקלים חדשים, או שתרם, גייס תרומות או הוציא כספים כאמור לטובת שני מועמדים לפחות באותה מערכת בחירות, בשווי העולה על חמישה עשר אלף שקלים חדשים;
:::- &quot;חוק המפלגות&quot; - [[חוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]];
:::- &quot;מפלגה&quot; - כהגדרתה [[בחוק המפלגות]];
:::- &quot;סיעה&quot; - כהגדרתה [[בחוק מימון מפלגות, התשל&quot;ג-1973]].
: (ג) הנותן כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת למקבל כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) - דינו כדין נותן שוחד ולמקבל כאמור בסעיף קטן (ב1), דינו - מחצית העונש הקבוע באותו סעיף קטן.
: (ד) לענין סעיף זה, &quot;קבלה&quot; - לרבות קבלה בשביל אחר או על ידי אחר.

@ 296. ראיות [ב/7]
: במשפט על עבירה לפי [[סימן זה]] רשאי בית המשפט להרשיע על יסוד עדות אחת, אף אם זו עדות של שותף לעבירה.

@ 297. חילוט ושילום [ב/8]
: (א) הורשע אדם על עבירה לפי [[סימן זה]], רשאי בית המשפט, נוסף על העונש שיטיל -
:: (1) לצוות על חילוט מה שניתן כשוחד ומה שבא במקומו;
:: (2) לחייב את נותן השוחד לשלם לאוצר המדינה את שוויה של התועלת שהפיק מן השוחד.
: (ב) [[סימן זה]] אינו מוציא תביעה אזרחית.

== פרק י': פגיעות בגוף ==

=== סימן א': גרימת מוות ===

@ 298. [א/212, א/213] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תשע&quot;ט-3) : (((בוטל).))
@ 299. [א/217] (תיקון: תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 300. רצח [א/214, א/215, יד] (תיקון: [תשי&quot;ד], תשע&quot;ט-3)
: (א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו - מאסר עולם.
: (ב) מי שהורשע ברצח לפי [[סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש&quot;י-1950]], דינו - מיתה.

@ 300א. (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תשע&quot;ט-3) : (((בוטל).))
@ 301. [א/216] (תיקון: תשע&quot;ט-3) : (((בוטל).))

@ 301א. רצח בנסיבות מחמירות (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד:
:: (1) המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית;
:: (2) המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל את ביצועה, או במטרה להסתיר את ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר הימלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת; לעניין זה, &quot;עבירה אחרת&quot; - עבירה שעונשה שבע שנות מאסר או יותר;
:: (3) הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי למסור עדות במשפט פלילי או שופט במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי;
:: (4) המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, כאמור [[בסעיף 144ו]];
:: (5) המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור;
:: (6) הקורבן הוא בן זוגו והמעשה נעשה לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו, גופנית או נפשית;
:: (7) המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן;
:: (8) הקורבן הוא חסר ישע, קטין שטרם מלאו לו 14 שנים או קטין שעובר העבירה אחראי עליו; בפסקה זו, &quot;חסר ישע&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 368א]], ו&quot;אחראי&quot; - &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; כהגדרתו [[בסעיף האמור]].
:: (9) המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אדם אחר נוסף על הקורבן;
:: (10) המעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו [[בחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]];
:: (11) המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון; בפסקה זו -
:::- &quot;ארגון פשיעה&quot; - כהגדרתו [[בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס&quot;ג-2003]];
:::- &quot;ארגון טרור&quot; - ארגון טרור כהגדרתו [[בחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]], וכן ארגון טרור מוכרז כהגדרתו [[בחוק האמור]].
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), התקיימה נסיבה מחמירה כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה לפי [[סעיף 300]].

@ 301ב. המתה בנסיבות של אחריות מופחתת (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 300]] [[ו-301א]], הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם והמעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 300]] [[ו-301א]], הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו - מאסר עשרים שנים:
:: (1) המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה התגרות, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
::: (א) בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו;
::: (ב) יש בקושי האמור בפסקת משנה (א) כדי למתן את אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות העניין;
:: (2) המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור [[בסעיף 34ח]] -
::: (א) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
::: (ב) להימנע מעשיית המעשה;
:: (3) המעשה נעשה במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה מתחולת סייג לאחריות לפי [[סעיפים 34י]], [[34יא]] [[או 34יב]], ויש בנסיבות העניין כדי למתן את אשמתו.
: (ג) על אף האמור [[בסעיפים 300]] [[ו-301א]], מי שגרם למותו של אדם ורואים אותו כמי שעשה את המעשה באדישות לפי [[סעיפים 34א(א)(1)]], [[34ט(ב)]] [[או 34יד(ב) רישה]], דינו - מאסר עשרים שנים.

@ 301ג. המתה בקלות דעת (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו - מאסר שתים עשרה שנים.

@ 302. שידול או סיוע להתאבדות [א/225] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו - מאסר עשרים שנים.

@ 303. המתת תינוק [א/226 (1–2)] (תיקון: [1939], [תשכ&quot;ו], תשל&quot;ח-4)
: (א) אשה שגרמה במזיד, במעשה או במחדל, למות ולדה שלא מלאו לו שנים עשר חדשים, ובשעת המעשה או המחדל היתה במצב של ערעור שיקול הדעת, משום שעדיין לא החלימה לגמרי מתוצאות הלידה או משום תוצאות ההנקה לאחר הלידה, הרי על אף היות העבירה לפי הנסיבות בגדר רצח או הריגה, דינה - מאסר חמש שנים.
: (ב) האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכות בית המשפט להרשיע את מי שהואשם ברצח של ילד שלא מלאו לו שנים עשר חדשים בעבירה של הריגה או של העלמת לידה, או לקבוע שאינו נושא באחריות פלילית מחמת אי-שפיותו או ליקוי בכשרו השכלי לפי [[סעיף 19]].

@ 304. גרימת מוות ברשלנות [א/218] (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 305. נסיון לרצח [א/222] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר עשרים שנים:
: (1) מנסה שלא כדין לגרום למותו של אדם;
: (2) עושה שלא כדין מעשה, או נמנע שלא כדין מעשות מעשה שמחובתו לעשותו, בכוונה לגרום למותו של אדם, והמעשה או המחדל עלולים מטבעם לסכן חיי אדם.

@ 306. [א/223] (תיקון: תש&quot;ם-6) : (((בוטל).))
@ 307. [א/224] (תיקון: תשע&quot;ט-3) : (((בוטל).))

@ 308. אדם - מאימתי [א/220] (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: משעה שיצא הולד כולו חי מבטן אמו הריהו נחשב אדם לענין [[סימן זה]].

@ 309. גרימת מוות - מהי [א/219]
: בכל אחד מן המקרים המנויים להלן יראו אדם כאילו גרם למותו של אדם אחר, אף אם מעשהו או מחדלו לא היו הגורם התכוף ולא היו הגורם היחיד למותו של האחר:
: (1) הסב נזק גופני המצריך טיפול רפואי או כירורגי והטיפול גרם למותו של הניזוק, ואין נפקא מינה אם הטיפול היה מוטעה ובלבד שנעשה בתום לב ובידיעה ובמיומנות רגילות, שאם לא נעשה כן - לא יראו את מסב הנזק כמי שגרם למותו של הניזוק;
: (2) גרם חבלת גוף שלא היתה מביאה למות הנחבל אילו נזקק לטיפול רפואי או כירורגי נכון או אילו נהג זהירות מספקת באורח חייו;
: (3) באלימות או באיום באלימות הביא אדם לעשיית מעשה שגרם למותו, כשהמעשה נראה לנפגע כדרך טבעית בנסיבות המקרה להימלט מן האלימות או מן האיומים;
: (4) במעשהו או במחדלו החיש את מותו של אדם הסובל ממחלה או מפגיעה שהיו גורמות למותו גם אילולא מעשהו או מחדלו זה;
: (5) מעשהו או מחדלו לא היה גורם מוות, אילולא נצטרף עמו מעשה או מחדל של האדם שנהרג או של אדם אחר.

@ 310. [א/221] (תיקון: תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 311. העלמת לידה [א/227] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המשתדל להעלים דבר לידתו של ולד, בסלקו בחשאי את גוויית הולד, בין שמת לפני הלידה או בשעת הלידה ובין לאחריה, דינו - מאסר שנה.

@ 311א. מאסר עולם שאינו עונש חובה (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: על אף הוראות [[סעיף 41]], בעבירה לפי [[סימן זה]] שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, רשאי בית המשפט להטיל מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה או מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושים שנים.

=== סימן ב': הפסקת הריון ===

@ 312. הגדרות [יג/1]
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מוסד רפואי מוכר&quot; - מוסד או מרפאה ששר הבריאות הכיר בהם כמוסד רפואי לענין [[סימן זה]], והודעה על כך פורסמה ברשומות;
:- &quot;רופא נשים&quot; - רופא מוסמך שהוא בעל תואר מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה שניתן לו על פי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל&quot;ז-1976]] (להלן [[בסימן זה]] - הפקודה), או רופא מוסמך המתמחה, לשם קבלת אותו תואר, במוסד רפואי מוכר בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.

@ 313. איסור הפסקת הריון [יג/2]
: מי שהפסיק ביודעין הריונה של אשה, בין בטיפול רפואי ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר חמש שנים או קנס חמישים אלף לירות.

@ 314. הפסקת הריון באישור [יג/3]
: לא ישא רופא נשים באחריות פלילית בשל הפסקת הריונה של אשה אם נתקיימו כל אלה:
: (1) הפסקת ההריון נעשתה במוסד רפואי מוכר;
: (2) ניתן מראש אישור בהתאם [[לסעיף 316]].

@ 315. ועדה [יג/4] (תיקון: תש&quot;ם-2)
: אישור לענין [[סעיף 314]] יהיה מאת ועדה של שלושה; את חבריה יקבע, במוסד רפואי מוכר שהוא בית חולים רשום כאמור [[בסעיף 25 לפקודת בריאות העם, 1940]] - מנהל המוסד, ובמוסד רפואי מוכר אחר - שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך; וזה הרכב הועדה:
: (1) רופא מוסמך שהוא בעל תואר מומחה על פי [[פקודת הרופאים|הפקודה]] ביילוד ובגיניקולוגיה;
: (2) רופא מוסמך נוסף שעיסוקו הוא באחד המקצועות הבאים: יילוד וגיניקולוגיה, רפואה פנימית, פסיכיאטריה, רפואת משפחה, בריאות הציבור;
: (3) אדם הרשום כעובד סוציאלי על פי [[חוק שירותי הסעד, תשי&quot;ח-1958]].
: אחד מחברי הועדה לפחות יהיה אשה.

@ 316. אישור [יג/5] (תיקון: תש&quot;ם-2)
: (א) הועדה רשאית, לאחר שנתקבלה הסכמתה המודעת של האשה, לתת אישור להפסקת ההריון אם ראתה שיש הצדקה לכך מחמת אחת מאלה:
:: (1) האשה היא למטה מגיל הנישואין, או מלאו לה ארבעים שנה;
:: (2) ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין;
:: (3) הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי;
:: (4) המשך ההריון עלול לסכן את חיי האשה או לגרום לאשה נזק גופני או נפשי;
:: (5) (((בוטלה).))
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;הסכמה מודעת&quot; של אשה להפסקת הריונה - הסכמתה בכתב לאחר שהוסברו לה הסיכונים הגופניים והנפשיים הכרוכים בהפסקת ההריון; לענין זה הסכמתה של קטינה אינה טעונה אישור נציגה.
: (ג) לא תסרב הועדה לתת אישור בטרם נתנה לאשה הזדמנות להופיע בפניה ולמסור לועדה את נימוקיה.
: (ד) האישור יהיה בכתב ויפרש את הסיבה המצדיקה את הפסקת ההריון.

@ 317. הפסקת הריון במקרים מיוחדים [יג/6]
: לא ישא רופא מוסמך באחריות פלילית בשל הפסקת הריונה של אשה אם נתקיימה אחת מאלה, ובלבד שניתנה על כך למנהל הכללי של משרד הבריאות הודעה מנומקת בכתב תוך חמישה ימים לאחר המעשה:
: (1) היה צורך להפסיק את ההריון מיד, לשם הצלת חייה של האשה או כדי למנוע ממנה נזק חמור שאין לתקנו;
: (2) הפסקת ההריון היתה תוך טיפול רפואי אחר בגופה של האשה ודבר ההריון לא היה ידוע לרופא קודם לכן והפסקתו היתה דרושה לאותו טיפול רפואי.

@ 318. הסתייגות מטעמי מצפון או שיקול דעת רפואי [יג/7] (תיקון: תשל&quot;ח-4)
: אין במתן אישור לפי [[סימן זה]] כדי לחייב רופא נשים להפסיק הריונה של אשה אם הדבר הוא בניגוד למצפונו או לשיקול דעתו הרפואי.

@ 319. אי תחולה [יג/8] (תיקון: תשל&quot;ח-4)
: [[סעיף 22]] לא יחול על עבירה לפי [[סימן זה]].

@ 320. סייג לאחריות [יג/9]
: אשה שבוצעה בה עבירה בניגוד [[לסימן זה]] לא תשא באחריות פלילית בקשר לעבירה זו.

@ 321. ביצוע ותקנות [יג/11]
: שר הבריאות ממונה על ביצוע [[סימן זה]] והוא רשאי - בהתייעצות עם שר המשפטים ועם ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת - להתקין תקנות לביצועו, ובין השאר בעניינים אלה:
: (1) תנאים לאישור מוסד רפואי כמוסד מוכר, הנוהל למתן אישור כזה, תקופת תקפו, חידושו וביטולו;
: (2) הנוהל למתן אישורים לפי [[סעיף 316]].
: ((פורסמו [[תקנות העונשין (הפסקת הריון), תשל&quot;ח-1978]].))

=== סימן ג': אחריות לשלום אדם ===

@ 322. אחריות לחסרי ישע [א/228] (תיקון: תשמ&quot;ג)
: מי שעליו האחריות לאדם שמחמת גילו, מחלתו, ליקויו הרוחני, מעצרו או כל סיבה אחרת אינו יכול להפקיע עצמו מאותה אחריות ואינו יכול לספק לעצמו את צרכי חייו - בין שהאחריות מקורה בחוזה או בדין ובין שנוצרה מחמת מעשה כשר או אסור של האחראי - חובה עליו לספק לו את צרכי מחייתו ולדאוג לבריאותו, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של האדם מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

@ 323. חובת הורה או אחראי לקטין [א/229] (תיקון: תשמ&quot;ג, תש&quot;ן, תש&quot;ס-5, תשס&quot;א-3)
: הורה או מי שעליו האחריות לקטין בן ביתו, חובה עליו לספק לו את צרכי מחייתו, לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של הקטין מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

@ 324. [א/230] (תיקון: תשל&quot;ז, תש&quot;ם-6) : (((בוטל).))

@ 325. חובת הממונה על מעשה שיש בו סכנה [א/231]
: הנוטל על עצמו ומבצע, שלא בשעת כורח, טיפול רפואי או כירורגי או כל מעשה חוקי אחר שיש בו או שעלול להיות בו סכנה לחיי אדם או לבריאותו - חובה עליו שתהיה לו לשם כך מיומנות סבירה ושיפעל בזהירות סבירה, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או בריאותו של אדם מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

@ 326. חובת הממונה על דבר שיש בו סכנה [א/232] (תיקון: [תשכ&quot;ה])
: מי שבאחריותו או בשליטתו נמצא דבר - בין חי ובין דומם, בין נייד ובין נייח - ממין או בתנאים שיש בהם כדי לסכן חיי אדם, בטיחותו או בריאותו אם לא ינהגו זהירות וקפידה בשימוש או בטיפול בו - חובה עליו לנקוט מידה סבירה של זהירות וקפידה למניעת הסכנה, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חיי אדם או על בריאותו מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

=== סימן ד': סיכון החיים והבריאות ===

@ 327. שלילת כושר ההתנגדות לשם ביצוע עבירה [א/233] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ם-6)
: השולל מאדם או מנסה לשלול ממנו את כושר התנגדותו, באמצעים שיש בהם סכנה לחיי אדם או לבריאותו, או שיש בהם כדי לפגוע בפכחונו, בכוונה לבצע פשע או עוון או להקל על ביצועם או להקל על בריחתו של עבריין לאחר ביצועם או לאחר נסיון לבצעם, דינו - מאסר עשרים שנים.

@ 328. [א/234] (תיקון: תש&quot;ם-6) : (((בוטל).))

@ 329. חבלה בכוונה מחמירה [א/235] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ס-4, תשס”ב-5, תשע”ו)
: (א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור. דינו - מאסר עשרים שנים:
:: (1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;
:: (2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;
:: (3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;
:: (4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;
:: (5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;
:: (6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.
: (ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו, לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, &quot;בן משפחתו&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 382(ב)]].
: (ג) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

@ 330. נסיון לחבול בחומר נפיץ [א/239]
: המניח בכל מקום שהוא חומר נפיץ שלא כדין, בכוונה לגרום חבלה לזולתו, דינו - מאסר ארבע עשרה שנים.

@ 331. מניעת הצלה מכלי שיט שבמצוקה [א/236] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המונע או מפריע אדם שלא כדין במאמציו להציל את חייו או חיי אדם אחר כשהוא בכלי שיט הנתון במצוקה או בכלי שיט נטרף או כשהוא נמלט מכלי שיט כאמור, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 332. סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה [א/237] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ם-6, תשע&quot;ה-2)
: העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו - מאסר עשרים שנים:
: (1) מניח דבר על נתיב התחבורה או כלי התחבורה;
: (2) מטפל בנתיב תחבורה או כלי תחבורה, או בכל דבר שעליהם או בקרבתם, בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החפשי והבטוח של נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בבטיחותו של נוסע כאמור או כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים;
: (3) (((בוטל);))
: (4) מראה אור או אות על נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בקרבתם או מטפל בכל דרך באור או באות הקיימים שם;
: (5) גורם לסיכון בטיחותו של נוסע כאמור בהימנעות מעשות מעשה שחובה עליו לעשותו.

@ 332א. יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה (תיקון: תשע”ה-2, תשע”ו)
: (א) המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, או שיש בו כדי לפגוע בכלי התחבורה בנסיבות שיש בהן כדי לעורר פחד או בהלה, דינו - מאסר עשר שנים.
: (ב) המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, במטרה לפגוע בנוסע או במי שנמצא בקרבה כאמור, דינו - מאסר עשרים שנים.
: (ג) (((פקע).))

@ 333. חבלה חמורה [א/238]
: החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 334. פציעה [א/241(א)]
: הפוצע חברו שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 335. חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות [א/251א] (תיקון: [תשל&quot;ג], תשנ&quot;ו-4, תשס&quot;ב)
: (א) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 333]] [[או 334]] -
:: (1) כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה;
:: (2) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה.
: (א1) העובר עבירה לפי [[סעיף 333]] כלפי בן משפחתו, דינו - מאסר עשר שנים.
: (ב) העובר עבירה לפי [[סעיף 334]] כלפי בן משפחתו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה;
:: לענין סעיף זה, &quot;בן משפחתו&quot; - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
:: (1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
:: (2) קטין או חסר ישע, שעובר העבירה אחראי עליו, [[כהגדרת &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; בסעיף 368א]].

@ 336. שימוש ברעל מסוכן [א/240, א/241(ב)]
: הגורם שלא כדין שיפעילו על אדם או שאדם יקח רעל או דבר מזיק אחר, בכוונה לפגוע בו או בזולתו או להרגיזם, דינו - מאסר שלוש שנים; סיכן בכך את חיי האדם או גרם לו בכך חבלה חמורה, דינו - מאסר ארבע עשרה שנים.

@ 337. הפרת חובה של הורה או אחראי [א/242] (תיקון: תשמ&quot;ג, תש&quot;ן, תשס&quot;א-3)
: המפר ללא הצדק כדין את חובתו לספק לפלוני צרכי מחיה או לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ומסכן או עלול לסכן בכך את חייו, או פוגע או עלול לפגוע בכך בבריאותו פגיעת קבע, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 338. מעשי פזיזות ורשלנות [א/243] (תיקון: תש&quot;ם-6, תשס&quot;ו-2, תשע״ח-5)
: (א) העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
:: (1) נוהג רכב או רוכב בדרך ציבורית;
:: (2) מפעיל כלי שיט או כלי טיס או משתתף בהפעלתם;
:: (3) עושה מעשה באש או בחומר לקיח, נפיץ או רדיואקטיבי או אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה באש או בחומר כאמור שבהחזקתו;
:: (4) עושה מעשה לגבי מכונות שבפיקוחו, שלו בלבד או עם אחרים, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהן;
:: (5) עושה מעשה לגבי חומר נפץ או כלי יריה שבהחזקתו, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהם;
:: (6) אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתו;
:: (7) נותן טיפול רפואי או כירורגי לאדם שהתחייב לטפל בו;
:: (8) מוכר, מספק, נותן או מפעיל תרופה או חומר מרעיל או מסוכן;
:: (9) משתמש בחומר מרעיל או מסוכן או מחזיק בו או מפקירו, או מפקיר מיכל שהוחזק בו חומר כאמור ויש בו כדי להרעיל או לסכן.
: (ב) (((בוטל).))

@ 339. הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים [א/243א] (תיקון: [תשכ&quot;ה])
: (א) המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו - מאסר שנה.
: (ב) סעיף זה לא יחול על מחזיק, משאיר או מפקיר הנתון לשיפוט צבאי לפי [[חוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]], במקום שהוא מחנה צבאי או שבו מתנהלות פעולות צבאיות, או תוך כדי אימונים במסגרת הצבא, אולם יחול על מדריך כאמור [[בסעיף 5ב(ב) לחוק כלי היריה, תש&quot;ט-1949]], [[ובסעיף 22(2)(ג) לחוק חמרי נפץ, תשי&quot;ד-1954]].

@ 340. סכנה לילדים [א/243ב] (תיקון: [תשכ&quot;ה])
: המשאיר או מפקיר דבר במקום שיש לילדים גישה אליו, ויש יסוד סביר להניח שילדים ישחקו בדבר או יטפלו בו בדרך אחרת, ושבעשותם כן הם עלולים להינזק בבריאותם או לסכן חייהם, ואינו נוקט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע תוצאות כאלה, דינו - מאסר שנה.

@ 340א. ירי מנשק חם (תיקון: תש״ם–6, תשע״ח–5)
: (א) היורה מנשק חם שלא כדין, דינו – מאסר שנתיים.
: (ב) היורה מנשק חם שלא כדין, באחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
:: (1) באזור מגורים, או במקום אחר שיש בירי בו כדי לסכן חיי אדם;
:: (2) באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם.

@ 341. חבלה ברשלנות [א/244] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: העושה מעשה שלא כדין, או נמנע מעשות מעשה שחובתו לעשותו, והמעשה או המחדל אינם מן המפורטים [[בסעיפים 338 עד 340]], ונגרמה בהם חבלה לאדם, דינו - מאסר שנה.

@ 342. הטעיית תחבורה [א/245] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: המעלה אור או מציג סימן או מצוף בכוונה להטעות אדם המפעיל כלי תחבורה או כשהוא יודע שהם עלולים להטעותו, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 343. הסעה בכלי תחבורה מסוכן [א/246] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: מי שביודעין או מתוך התרשלות מסיע אדם או גורם להסעתו בכלי תחבורה כשיש חשש לבטיחותו של הנוסע מחמת המצב או המטען של כלי התחבורה, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם היה כלי התחבורה מטוס, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 344. סיכון דרכים ונתיבי שיט [א/247]
: העושה מעשה או אינו נוקט זהירות סבירה בנכס שבהחזקתו או בפיקוחו וגורם בכך סכנה, מכשול או נזק לאדם בדרך ציבורית או בנתיב שיט ציבורי, דינו - מאסר שלוש שנים.

=== סימן ה': עבירות מין (תיקון: תשמ&quot;ח-2) ===

@ 345. אינוס (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ן-6, תש&quot;ס-4, תשס&quot;א-6)
: (א) הבועל אשה -
:: (1) שלא בהסכמתה החופשית;
:: (2) בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;
:: (3) כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה; או
:: (4) תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית;
:: (5) תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית;
:: הרי הוא אונס ודינו - מאסר שש עשרה שנים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דין האונס - מאסר עשרים שנים אם האינוס נעשה באחת מנסיבות אלה:
:: (1) בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים ובנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1), (2), (4) או (5);
:: (2) באיום בנשק חם או קר;
:: (3) תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון;
:: (4) תוך התעללות באשה, לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו;
:: (5) בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם.
: (ג) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בועל&quot; - המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה;
::- &quot;קטין&quot; - (((נמחקה).))

@ 346. בעילה אסורה בהסכמה (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ן-6, תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-3)
: (א)(1) הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו - מאסר חמש שנים.
:: (2) לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שבעל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לקטינה טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה האמור תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
: (ב) הבועל אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 347. מעשה סדום (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ן-6, תש&quot;ס-5, תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-3)
: (א)(1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו - מאסר חמש שנים.
:: (2) לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שעשה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
: (א1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) העושה מעשה סדום באדם באחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 345]], בשינויים המחוייבים, דינו כדין אונס.
: (ג) לענין [[סימן זה]], &quot;מעשה סדום&quot; - החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם.

@ 347א. יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-3)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;טיפול נפשי&quot; - אבחון, הערכה, ייעוץ, טיפול, שיקום, או ניהול שיחות, שנעשו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים, כדי לסייע לאדם הסובל ממצוקה, הפרעה, מחלה או בעיה אחרת, שמקורן רגשי או נפשי;
::- &quot;מטפל נפשי&quot; - מי שעוסק, או שמציג את עצמו כעוסק, במתן טיפול נפשי, כמשלח יד או מכוח תפקיד.
: (ב) מטפל נפשי הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם טיפול נפשי על ידו ועד תום שלוש שנים מסיום הטיפול כאמור, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בטיפול הנפשי שניתן להם על ידו, דינו - מאסר ארבע שנים; לענין סעיף קטן זה יראו מעשים כאמור שנעשו על ידי מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, במהלך התקופה שבה ניתן הטיפול הנפשי כאילו נעשו תוך ניצול תלות נפשית ממשית כאמור; חזקה זו לא תחול אם המעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי.

@ 347ב. יחסי מין בין כהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ או הדרכה (תיקון: תשע&quot;ו-3)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;כהן דת&quot; - כהן דת, מי שמציג את עצמו ככזה או אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות;
::- &quot;ייעוץ או הדרכה&quot; - ייעוץ או הדרכה שניתנו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים.
: (ב) כהן דת הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם ייעוץ או הדרכה על ידו או סמוך לאחר מכן, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בייעוץ או בהדרכה שניתנו להם על ידו, דינו - מאסר ארבע שנים.

@ 348. מעשה מגונה (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ן-6, תש&quot;ס-5, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ו-3)
: (א) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 345(א)(2) עד (5)]], בשינויים המחוייבים, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות [[בסעיף 345(ב)(1) עד (5)]], בשינויים המחוייבים, דינו - מאסר עשר שנים.
: (ג) העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו אך שלא בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג1), דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ג1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) תוך שימוש בכוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, כלפי האדם או כלפי זולתו, דינו של עובר העבירה - מאסר שבע שנים.
: (ד)(1) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו - מאסר ארבע שנים.
:: (2) לענין סעיף קטן זה יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שעשה מעשה מגונה באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מלאו לאדם שש עשרה שנים, והמעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
: (ד1) מטפל נפשי העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות [[בסעיף 347א(ב)]], דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ד2) כהן דת העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות [[בסעיף 347ב(ב)]], דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ה) העושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו - מאסר שנתיים.
: (ו) [[בסימן זה]], &quot;מעשה מגונה&quot; - מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.

@ 349. מעשה מגונה בפומבי (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ן-6)
: (א) העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו - מאסר שנה.
: (ב) העושה, בכל מקום שהוא, מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 350. גרם מעשה (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשס&quot;ד)
: לענין עבירה לפי [[סימן זה]], אחת היא אם העושה עשה את המעשה או גרם שהמעשה ייעשה בו או באדם אחר.

@ 351. עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ן-6, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ז-4, תשע&quot;ו-2)
: (א) העובר עבירה של אינוס לפי [[סעיף 345(א)]] או של מעשה סדום לפי [[סעיף 347(ב)]] באדם שהוא קטין, והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו - מאסר עשרים שנים.
: (ב) הבועל אישה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה עשרים ואחת שנים או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו עשרים ואחת שנים, והוא בן משפחתם, דינו - מאסר שש עשרה שנים.
: (ג) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו -
:: (1) בעבירה לפי [[סעיף 348(א) או (ג1)]] - מאסר עשר שנים;
:: (2) בעבירה לפי [[סעיף 348(ב)]] - מאסר חמש עשרה שנים;
:: (3) בכל מקרה שאינו בין המנויים בפיסקאות (1) ו-(2) - מאסר חמש שנים.
: (ד) העושה מעשה מגונה בפני אדם שהוא קטין, בכל מקום שהוא, והוא בן משפחתו, דינו - מאסר ארבע שנים.
: (ד1) אחראי על חסר ישע העובר עבירה לפי [[סעיף 349(א)]] בחסר הישע, דינו - מאסר שנתיים.
: (ה) לענין סעיף זה -
::- &quot;אומן&quot; - אחד מאלה:
::: (1) אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
::: (2) אחראי על קטין לפי [[פסקה (3) להגדרה &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; בסעיף 368א]];
::- &quot;אח או אחות חורגים&quot; - בן או בת של בן זוג של הורה;
::- &quot;אחראי על חסר ישע&quot; - [[כהגדרה &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; בסעיף 368א]];
::- &quot;בן משפחה&quot; -
::: (1) הורה; בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו; סב או סבתא;
::: (2) מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות; אח או אחות חורגים; דוד או דודה; גיס או גיסה. ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכללו דוד או דודה, גיס או גיסה בהגדרת &quot;בן משפחה&quot;;
::: (3) אומן; בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו; אביו או אמו של אומן;
::: (4) מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכלל בן זוג של בנו או בתו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה בהגדרה &quot;בן משפחה&quot;;
::- &quot;חסר ישע&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 368א]].

@ 352. איסור פרסום (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשס&quot;ו-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ט-2)
: (א) המפרסם ברבים שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי [[סימן זה]], בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לו, ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שנה.
: (ב) לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם האדם ששמו או זהותו פורסמו כאמור נתן את הסכמתו בכתב לפרסום, או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) המצלם אדם, בשל היותו מי שנפגע בעבירה או מי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי [[סימן זה]], תוך כדי בילוש או התחקות אחריו, העלולים להטרידו, או תוך הטרדה אחרת, לרבות תוך המתנה לאותו אדם בבית המשפט או בתחנת משטרה, והכל בלא הסכמתו שניתנה מראש, דינו - מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4)]]; הסכמה כאמור תינתן לעניין בגיר - בכתב, ולעניין קטין - בפני בית המשפט.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום או צילום שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או איתור נעדרים, כשהפרסום או הצילום חיוני לצורך החקירה או האיתור כאמור.

@ 353. סייג לאחריות פלילית (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תש&quot;ס-5)
: באישום בשל עבירה לפי [[סעיף 346(א)]] [[או 347(א)]] תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים, אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם.

@ 354. סייג להתיישנות עבירות מין בקטין (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ס-5, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ה-3, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ט-5)
: (א) בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לו עשרים ושמונה שנים; ואולם אם חלפה מיום ביצוע העבירה התקופה הנקובה לגביה כאמור [[בסעיף 9(א) או (א1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], לפי העניין - לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה -
:: (1) עבירה לפי [[סעיף 351]];
:: (2) עבירה שעבר האחראי על הקטין [[כהגדרת &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; בסעיף 368א]] והוא אינו בן משפחה [[כהגדרת &quot;בן משפחה&quot; בסעיף 351(ה)]] והיא אחת מן העבירות הבאות:
::: (א) אינוס - לפי [[סעיף 345]];
::: (ב) בעילה אסורה בהסכמה - לפי [[סעיף 346(א)]];
::: (ג) מעשה סדום - לפי [[סעיף 347(א) או (ב)]];
::: (ד) מעשה מגונה - לפי [[סעיף 348(א), (ב), (ג1) או (ד)]];
:: (3) עבירה מן העבירות המנויות בפסקה (2) שנעברה בקטין בידי בנם או בתם של דודו או דודתו שמלאו להם 15 שנים.
: (א1) הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (א), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שמלאו לנפגע העבירה עשרים ושמונה שנים, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה, אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (א), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין עבירה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מעשה שנעשה לפני יום י&quot;ט באב התש&quot;ן (10 באוגוסט 1990) ובלבד שנתקיימו כל אלה:
:: (1) המעשה היה עבירה לפי [[סימן זה]] כנוסחו בעת עשייתו;
:: (2) אילו נעשה המעשה לאחר היום האמור היה מהווה עבירה לפי [[סעיף 351]];
:: (3) העבירה טרם התיישנה לפי [[סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].
: (ג)(1) בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, בידי מי שמלאו לו חמש עשרה שנים, והוא אינו האחראי על הקטין כאמור בהגדרה &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; שבסעיף קטן (א)(2), בן משפחה כהגדרתו באותו סעיף קטן, או בנם או בתם של דודו או דודתו של הקטין כאמור בסעיף קטן (א)(3), יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לקטין עשרים ושלוש שנים; ואולם אם חלפה מיום ביצוע העבירה, התקופה הנקובה לגביה כאמור בסעיף קטן (א) - לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה.
:: (2) ואלה העבירות:
::: (א) אינוס - לפי [[סעיף 345]];
::: (ב) מעשה סדום - לפי [[סעיף 347(ב)]];
::: (ג) מעשה מגונה - לפי [[סעיף 348(א), (ב) או (ג1)]].
: (ד) הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (ג), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שחלפה מיום ביצוע העבירה, התקופה הנקובה לגביה כאמור בסעיף קטן (א) או לאחר שמלאו לקטין 18 שנים, לפי המאוחר, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (ג), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין העבירה כאמור באותו סעיף קטן.
: (ה) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו גם על עבירה שביום כניסתו לתוקף של [[16:299749|חוק העונשין (תיקון מס' 84), התשס&quot;ה-2005]], טרם התיישנה לפי [[סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], לפי הדין שחל עליה ערב המועד האמור.

@ 355. עונש מזערי (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-6, תשס&quot;ב-5)
: (א) הורשע אדם בעבירה [[לפי סעיפים 345]], [[348(א), (ב) או (ג1)]], [[או 351(א), (ב) או (ג)(1) או (2)]], לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
: (ב) עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

@ 356. (תיקון: תשמ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 357. (תיקון: תשמ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 358. (תיקון: תשמ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 359. (תיקון: תשמ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 360. (תיקון: תשמ&quot;ח-2) : (((בוטל).))

=== סימן ו': עבירות כלפי קטינים ונכים ===

@ 361. השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו [א/184] (תיקון: תשס&quot;א-3)
: המשאיר ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה, ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה כן ברשלנות, דינו - מאסר שנה; עשה כן במטרה לנטוש את הילד, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 362. הזנחת ילדים ומושגחים אחרים [א/185] (תיקון: [תשכ&quot;ה], תש&quot;ם-6, תשע&quot;א-3)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 363]], &quot;מושגח&quot; -
:: (1) קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים;
:: (2) קטין שמלאו לו שש עשרה שנים או בגיר שאינם מסוגלים לדאוג לצורכי חייהם.
: (ב) הורה של מושגח, אשר אינו מספק מזון, לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו, דינו - מאסר שלוש שנים, זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ואין בידו לספקם.
: (ג) המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי חייו של קטין או של מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, הנתון להשגחתו, למעט הורה, אשר אינו מספק מזון, לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו, דינו - מאסר שלוש שנים, זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ואין בידו לספקם.

@ 363. נטישת מושגחים [א/186] (תיקון: [תשכ&quot;ה], תש&quot;ם-6, תשע&quot;א-3)
: (א) הורה של מושגח, שסירב לקבלו מידי מי שאינו מחויב לדאוג לצורכי חייו, או שהשאיר אותו בידי אדם שלא הסכים לדאוג לצורכי חייו, דינו - מאסר שישה חודשים; נטש את המושגח, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי חייו של קטין או של מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, שסירב לקבלו מידי מי שאינו מחויב לדאוג לצורכי חייו, או שהשאיר אותו בידי אדם שלא הסכים לדאוג לצורכי חייו, דינו - מאסר שישה חודשים; נטש את הקטין או את מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 364. מסירת קטין להחזקה בתמורה [א/186א] (תיקון: [תשל&quot;א])
: המציע או נותן תמורה בעד הרשות להחזיק בקטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים, והמבקש או מקבל תמורה בעד מתן רשות להחזיק בקטין כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים, ואין נפקא מינה אם היתה התמורה בכסף או בשווה כסף.

@ 365. מסירת קטין בהתנערות מזכויות וחובות [א/186ב] (תיקון: [תשל&quot;א], תשע&quot;א, תשע&quot;ו-2)
: (א) הורה או אפוטרופוס של קטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים המוסר, או מרשה למסור, את הקטין למי שאינו הורו או אפוטרופסו, ויש במסירה משום התנערות מחובותיו או זכויותיו כלפי הקטין, דינו - מאסר שנתיים.
: (ב) תהיה זאת הגנה טובה באישום לפי סעיף זה אם הוכח אחד מאלה:
:: (1) מסירת הקטין היתה למטרת אימוץ לפי [[חוק אימוץ ילדים, תש&quot;ך-1960]];
:: (2) מסירת הקטין היתה לזמן קצוב ובהסכמתו של עובד סוציאלי שמונה לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]];
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) מסירת הקטין היתה בהתאם להוראות [[חוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]].

@ 366. [א/187] (תיקון: תש&quot;ם-6) : (((בוטל).))

@ 367. גניבת קטין [א/188] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: המוציא או מעכב במרמה, בכוח או בפיתויים קטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים, או מקבלו או מסתירו ביודעין שהוא הוצא או עוכב כאמור, הכל בכוונה לשלול את החזקת הקטין מהורו, מאפוטרופסו או ממי שחייב לפי הדין לטפל בו או להשגיח עליו ולקחתה לעצמו או לאחר, דינו - מאסר שבע שנים, והוא אם לא הוכיח שיש לו תביעה בתום לב לזכות ההחזקה כאמור.

@ 368. המרת דתו של קטין [א/188א] (תיקון: [תשכ&quot;ה])
: (א) העורך טקס המרת דתו של קטין או עושה פעולה אחרת המביאה לידי המרת דתו של קטין, בניגוד להוראות [[סעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ&quot;ב-1962]], דינו - מאסר ששה חדשים.
: (ב) המשדל קטין, בפניה ישירה אליו, להמיר דתו, דינו - מאסר ששה חדשים.

=== סימן ו'1: פגיעה בקטינים ובחסרי ישע (תיקון: תש&quot;ן) ===

@ 368א. הגדרות (תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ס-5, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ז-5, תשע&quot;א, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אומן&quot; - אחד מאלה:
:: (1) אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]];
:: (2) אחראי על קטין לפי פסקה (3) להגדרה &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot;;
:- &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע - מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
:: (2) בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
:: (3) מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות;
:- &quot;חסר ישע&quot; - מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
:- &quot;מעשה&quot; - לרבות מחדל;
:- &quot;עובד סוציאלי שמונה לפי חוק&quot; - עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין:
:: (1) [[חוק גיל הנישואין, התש&quot;י-1950]];
:: (2) [[חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט&quot;ו-1955]];
:: (3) [[חוק שירותי הסעד, התשי&quot;ח-1958]];
:: (4) [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]];
:: (5) [[חוק ההגנה על חוסים, התשכ&quot;ו-1966]];
:: (6) [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ&quot;ט-1969]];
:: (7) [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
:: (8) [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;קטין&quot; - (((נמחקה).))

@ 368ב. תקיפת קטין או חסר ישע (תיקון: תש&quot;ן)
: (א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו - מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף - מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו - מאסר תשע שנים.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;חבלה&quot; - בין גופנית בין נפשית.

@ 368ג. התעללות בקטין או בחסר ישע (תיקון: תש&quot;ן)
: העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו - מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על קטין או חסר ישע, דינו - מאסר תשע שנים.

@ 368ג1. עונש מזערי - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ב-3)
: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 6.7.2022):))
: (א) נעברה עבירה של גרימת חבלה של ממש או חבלה חמורה לפי [[סעיף 368ב]], בקטין או בחסר ישע הנמצא במסגרת חינוכית או טיפולית, בידי האחראי על הקטין או חסר הישע באותה מסגרת, שאינו בן משפחתו, יוטל על עובר העבירה עונש מאסר, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
: (ב) נעברה עבירה של התעללות לפי [[סעיף 368ג]] בקטין או בחסר ישע הנמצא במסגרת חינוכית או טיפולית, בידי האחראי על הקטין או חסר הישע באותה מסגרת, שאינו בן משפחתו, לא יפחת עונשו של עובר העבירה מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
: (ג) עונש מאסר לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על תנאי.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot;, של קטין או חסר ישע - הורהו או בן משפחה כמשמעותו [[בפסקה (2) להגדרה &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; שבסעיף 368א]];
::- &quot;מסגרת חינוכית או טיפולית&quot; - מעון, מוסד או כל מסגרת חינוכית או טיפולית אחרת.

@ 368ד. חובת דיווח (תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ן-5, תשנ&quot;א-5, תש&quot;ס-5, תשס&quot;ז-4, תשע&quot;א)
: (א) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (ב) רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע - שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו - חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר ששה חדשים.
: (ג) היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר ששה חדשים.
: (ג1) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי [[סעיפים 345 עד 347]], [[348]] [[ו-351]], בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלושה חודשים; בסעיף זה, &quot;בן משפחה&quot; - כמשמעותו [[בפסקה (2) להגדרה &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; בסעיף 368א]].
: (ג2) בעל מקצוע מהמנויים בסעיף קטן (ב), שעקב עיסוקו במקצועו או בתפקידו היה לו יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי [[סעיפים 345 עד 347]], [[348]] [[ו-351]], בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (ג3) היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי [[סעיפים 345 עד 347]], [[348]] [[ו-351]], בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שישה חודשים.
: (ד) נעברה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת, עבירת מין לפי [[סעיפים 345 עד 348]], או עבירה של גרימת חבלה חמורה לפי [[סעיף 368ב(ב)]] או עבירת התעללות לפי [[סעיף 368ג]], חובה על מנהל או איש צוות במקום כאמור, לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שישה חדשים.
: (ה) חובת דיווח לפי סעיף זה לא תחול על קטין.
: (ו) עובד סוציאלי שמונה לפי חוק שקיבל דיווח לפי סעיף זה יעבירנו למשטרה בצירוף המלצתו לפעול או להימנע מלפעול בקשר לדיווח, אלא אם כן קיבל אישור שלא להעביר את הדיווח למשטרה מאת אחת הועדות שהקים שר המשפטים לענין זה; חברי ועדה כאמור יהיו נציג פרקליט מחוז והוא יהיה היושב-ראש, קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה ועובד סוציאלי שמונה לפי חוק לאותו מחוז.
: (ז) הגיע למשטרה מידע לפי סעיף זה, תעביר אותו לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק, ולא תפעל לפני שתיוועץ בו אלא אם כן נדרשת פעולה מיידית שאינה סובלת דיחוי; אין בפעולה מיידית כאמור כדי לשלול את חובת העברת המידע לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק וההתייעצות עמו לאחר מכן.
: (ח) בסעיף זה, למעט בסעיף קטן (ד), &quot;עבירה&quot; - אחת מאלה:
:: (1) עבירת זנות ותועבה לפי [[סעיפים 199]], [[201]], [[202]], [[203]], [[203ב]], [[203ג]], [[205א]] [[ו-214(ב1)]];
:: (2) עבירה של סיכון החיים והבריאות לפי [[סעיף 337]];
:: (3) עבירת מין לפי [[סעיפים 345]], [[346]], [[347]], [[347א]], [[348]] [[ו-351]];
:: (4) עבירה של נטישה או הזנחה לפי [[סעיפים 361]] [[ו-362]];
:: (5) עבירה של תקיפה או התעללות לפי [[סעיפים 368ב]] [[ו-368ג]];
:: (6) עבירה של סחר בבני אדם לפי [[סעיף 377א]].

@ 368ה. תקנות (תיקון: תש&quot;ן)
: שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע [[סימן זה]].

=== סימן ו'2: תקיפת זקנים (תיקון: תשס&quot;ח-3) ===

@ 368ו. תקיפת זקן (תיקון: תשס&quot;ח-3)
: (א) התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב) התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ג) בסעיף זה, &quot;זקן&quot; - אדם שמלאו לו 65 שנים.
: (ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על-תנאי.

=== סימן ז': פגיעה בחירות ===

@ 369. חטיפה [א/252, א/253, א/255] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: הכופה אדם בכוח או באיומים או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו - מאסר עשר שנים.

@ 370. הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה [א/254] (תיקון: תש&quot;ם-6, תשס&quot;ז)
: המוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה שבה שוהה אותו אדם בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה כחוק להסכים בשבילו, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 371. חטיפה לשם כליאה [א/256] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: החוטף אדם בכוונה שייכלא שלא כחוק, דינו - מאסר עשרים שנים.

@ 372. חטיפה לשם רצח או סחיטה [א/257] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: החוטף אדם כדי לרצחו או כדי להעמידו בסכנת רצח, או חוטף אדם כדי לסחוט או לאיים, דינו - מאסר עשרים שנים.

@ 373. חטיפה ממשמורת [א/260] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: (א) המוציא, במעשה או בפיתוי, קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים או אדם שאינו שפוי בדעתו, ממשמורתו של אפוטרופסם על פי דין בלי הסכמת האפוטרופוס, דינו - מאסר עשרים שנים.
: (ב) העושה כאמור בסעיף קטן (א) כדי לרצוח או להעמיד בסכנת רצח, דינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד.

@ 374. חטיפה לשם חבלה חמורה [א/258] (תיקון: תש&quot;ם-6, תשס&quot;ז)
: החוטף אדם כדי שיהיה נתון לחבלה חמורה והחוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה נתון במצב כאמור, דינם - מאסר עשרים שנים.

@ 374א. חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם (תיקון: תשס&quot;ז)
: החוטף אדם לשם מטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 377א(א)]] או כדי להעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות [[באותו סעיף]], דינו - מאסר עשרים שנים.

@ 375. הסתרת חטוף [א/259]
: המסתיר או כולא אדם באיסור בידיעה שהוא נחטף, דינו כאילו חטף את האדם באותה כוונה, ידיעה או מטרה שהיו לו בהסתרת האדם או בכליאתו.

@ 375א. החזקה בתנאי עבדות (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) המחזיק אדם בתנאי עבדות לצורכי עבודה או שירותים לרבות שירותי מין, דינו - מאסר שש עשרה שנים.
: (ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה - מאסר עשרים שנים.
: (ג) [[בסימן זה]], &quot;עבדות&quot; - מצב שבו מופעלות כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם; לענין זה, יראו שליטה ממשית בחייו של אדם או שלילת חירותו כהפעלת סמכויות כאמור.

@ 376. עבודת כפיה [א/261] (תיקון: תשס&quot;ז)
: הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, או בהסכמה שהושגה בתרמית, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה - דינו מאסר שבע שנים.

@ 376א. עיכוב דרכון (תיקון: תשנ&quot;ה-7, תשס&quot;ז)
: המעכב תחת ידו, שלא כדין, דרכון, תעודת מסע, או תעודת זהות של אדם אחר, דינו – מאסר שלוש שנים; העושה כן לשם מטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 377א(א)]] או המעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות [[באותו סעיף]] – דינו מאסר חמש שנים.

@ 376ב. גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר לשם העסקתו בזנות או החזקתו בתנאי עבדות, דינו - מאסר עשר שנים.
: (ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה - מאסר חמש עשרה שנים.

@ 377. כליאת שוא [א/262] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 377א. סחר בבני אדם (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) הסוחר באדם לשם אחד מאלה או הסוחר באדם ומעמידו בכך בסכנה לאחד מאלה, דינו - מאסר שש עשרה שנים:
:: (1) נטילת איבר מאיברי גופו;
:: (2) הולדת ילד ונטילתו;
:: (3) הבאתו לידי עבדות;
:: (4) הבאתו לידי עבודת כפיה;
:: (5) הבאתו לידי מעשה זנות;
:: (6) הבאתו לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה;
:: (7) ביצוע עבירת מין בו.
: (ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה - מאסר עשרים שנים.
: (ג) המתווך לסחר באדם כאמור בסעיף קטן (א), בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו כדין הסוחר באותו אדם.
: (ד) בסעיף זה, &quot;סחר באדם&quot; - מכירה או קניה של אדם או עשיית עסקה אחרת באדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

@ 377ב. עונש מזערי לעבירת החזקה בתנאי עבדות ועבירת סחר בבני אדם (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 375א]] [[או 377א]], לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
: (ב) עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

@ 377ג. אי-פסיקת פיצוי - חובת הנמקה (תיקון: תשס&quot;ז)
: הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 375א]] [[או 377א]], ולא פסק בית המשפט פיצויים לניזוק לפי [[סעיף 77]], יפרט בית המשפט בגזר הדין את נימוקיו לאי-פסיקת פיצויים כאמור.

@ 377ד. חילוט (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 377ה]] -
::- &quot;חוק מאבק בארגוני פשיעה&quot; - [[חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס&quot;ג-2003]];
::- &quot;נפגע עבירה&quot; - מי שנפגע במישרין מהעבירה וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו;
::- &quot;עבירה&quot; - עבירת החזקה בתנאי עבדות לפי [[סעיף 375]] ועבירת סחר בבני אדם לפי [[סעיף 377א]];
::- &quot;רכוש&quot; ו&quot;רכוש הקשור לעבירה&quot; - כהגדרתם [[בחוק מאבק בארגוני פשיעה]].
: (ב) הוראות [[סעיפים 5 עד 33 לחוק מאבק בארגוני פשיעה]], למעט [[+|סעיפים 8]], [[+|14(2)]] [[ו-31 לחוק האמור]], יחולו על חילוט רכוש הקשור לעבירה, לפי הענין ובשינויים המחויבים.
: (ג) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), רכוש שניתן לחלט לפי הוראות [[סימן זה]] וכן לפי הוראות [[חוק מאבק בארגוני פשיעה]] או [[חוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], יחולט לפי הוראות חוק זה, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את חילוט הרכוש שלא לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר סדרי דין בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, סעדים זמניים, עיון חוזר, ערעור, וכן הוראות בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים לזכות ברכוש.

@ 377ה. קרן ייעודית (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) החלטת בית המשפט על חילוט לפי [[סעיף 377ד]] תהיה אסמכתא בידי האפוטרופוס הכללי לתפוש את הרכוש המחולט; רכוש שחולט, או תמורתו, יועבר לאפוטרופוס הכללי ויופקד על ידיו בקרן ייעודית שינהל בכפוף לתקנות שיותקנו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - הקרן).
: (ב) קנס שהטיל בית המשפט על עבירה יופקד בקרן.
: (ג) הציג נפגע עבירה פסק דין לפיצויו לפני גורם שקבע לענין זה שר המשפטים, והראה כי אין באפשרותו הסבירה לממש את פסק הדין, כולו או חלקו, לפי כל דין, ישולם לנפגע העבירה מהקרן סכום הפיצוי שנקבע בפסק הדין ושטרם מומש, כולו או חלקו; לענין סעיף זה, &quot;פסק דין&quot; - פסק דין שאין עליו ערעור עוד.
:: ((פורסמו [[תקנות העונשין (קביעת גורם מוסמך לעניין מימוש פסק דין של קרבן עבירה), התשע&quot;ו-2016]], לפיהן הגורם המוסמך, לעניין בחינת בקשה של נפגע עבירה למימוש פסק דין לפיצויו, יהיה יחידת החילוט באגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.))
: (ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות את דרכי הנהלת הקרן, את השימוש שייעשה בנכסי הקרן ואת דרכי חלוקתם למטרות אלה:
:: (1) שיקום של נפגעי עבירה, טיפול בהם והגנה עליהם; למטרה זו יוקצה בכל שנה סכום שלא יפחת ממחצית מנכסי הקרן בשנה אחת;
:: (2) תשלום פיצוי שנקבע בפסק דין לנפגע עבירה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);
:: (3) מניעה של ביצוע עבירה;
:: (4) ביצוע תפקידיהן של רשויות אכיפת החוק כדי לאכוף הוראות חוק זה לענין עבירה.
:: ((פורסמו [[תקנות העונשין (דרכי הנהלת הקרן הייעודית לטיפול ברכוש שחולט ובקנסות שהוטלו בתיקי סחר בבני אדם והחזקה בתנאי עבדות), התשס&quot;ט-2009]].))

=== סימן ח': תקיפה ===

@ 378. תקיפה - מהי [א/248]
: המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

@ 379. דין תקיפה סתם [א/249]
: התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.

@ 380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית [א/250]
: התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 381. תקיפות שונות [א/251, א/289] (תיקון: [תשל&quot;ג], תשל&quot;ז, תש&quot;ם-6, תש&quot;ע-5)
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
:: (1) תוקף חברו כדי לבצע פשע;
:: (2) תוקף חברו כדי לגנוב דבר;
:: (3) תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר כאמור;
:: (4) (((בוטלה);))
:: (5) (((בוטלה).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כאשר התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 382. תקיפות בנסיבות מחמירות [א/251א] (תיקון: [תשל&quot;ג], תשמ&quot;ג, תשנ&quot;ו-4, תש&quot;ע-5, תשפ&quot;ב-3)
: (א) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 379]] [[או 380]] כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה.
: (ב) העובר עבירה לפי [[סעיף 379]] כלפי בן משפחתו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, &quot;בן משפחתו&quot; - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
:: (1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
:: (2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, [[כהגדרת &quot;אחראי על קטין או חסר ישע&quot; בסעיף 368א]].
: (ג) העובר עבירה לפי [[סעיף 380]] כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה.
: (ד) העובר עבירה לפי [[סעיף 379]] כלפי קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי [[כהגדרת &quot;אחראי על קטין או על חסר ישע&quot; בסעיף 368א]], והקטין או חסר הישע אינו בן משפחתו כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;בן משפחתו&quot; שבסעיף קטן (ב), דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה.

@ 382א. תקיפת עובד ציבור (תיקון: תש״ע–5, תשע״ח–2)
: (א) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים.
: (ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א), ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
:: (1) התכוון להכשיל את הנתקף בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;
:: (2) היה מזוין בנשק חם או קר;
:: (3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים.
: (ג) התוקף עובד חירום כאשר הוא מטפל באדם שמצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או כאשר הוא עובד בחדר מיון, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה –
::- ”עובד חירום” – רופא, סטז׳ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד״א או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון;
::- ”רופא”, ”סטז׳ר”, ”מיילד” ו”חדר מיון” - כהגדרתם [[בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996]];
::- ”מד״א” – אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה [[בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950]].
: (ד) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) והנתקף הוא עובד חינוך, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה, ”עובד חינוך” – מי שעוסק בהוראה או בחינוך במוסד חינוך כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949]], וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך במוסד חינוך כאמור.

== פרק י&quot;א: פגיעות ברכוש ==

=== סימן א': גניבה ===

@ 383. גניבה - מהי [א/263, א/268]
: (א) אדם גונב דבר אם הוא -
:: (1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;
:: (2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.
: (ב) לענין גניבה לפי סעיף קטן (א) אין נפקא מינה שהנוטל או השולח יד הוא חבר דירקטוריון או נושא משרה בתאגיד שהדבר שייך לו, ובלבד ששאר הנסיבות מצטרפות כדי גניבה.
: (ג) לענין גניבה -
:: (1) &quot;נטילה&quot; - לרבות השגת החזקה -
::: (א) בתחבולה;
::: (ב) בהפחדה;
::: (ג) בטעות הבעל ובידיעת הנוטל שההחזקה הושגה כך;
::: (ד) במציאה, אם בזמן המציאה מניח המוצא שאפשר באמצעים סבירים לגלות את הבעל;
:: (2) &quot;נשיאה&quot; - לרבות הסרת דבר ממקומו, ובדבר המחובר - הסרתו לאחר ניתוקו הגמור;
:: (3) &quot;בעלות&quot; - לרבות בעלות חלקית, החזקה, זכות החזקה או שליטה;
:: (4) &quot;דבר הניתן להיגנב&quot; - דבר בעל ערך שהוא נכסו של אדם, ובמחובר למקרקעין - לאחר ניתוקו מהם.

@ 384. דין הגונב [א/270] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: הגונב, דינו - מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע לגניבה עונש אחר מחמת נסיבותיה או מחמת טיבו של הדבר שנגנב.

@ 384א. גניבה בנסיבות מיוחדות (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ט)
: (א) הגונב דבר כמפורט להלן, דינו - מאסר ארבע שנים:
:: (1) דבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מיתקני תשתיות או חיבור אליהם, או דבר שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור;
:: (2) דבר המשמש כלי עבודה או אמצעי להפקת פרנסתו של אדם, ובכלל זה כלים חקלאיים, תוצרת חקלאית, בקר או מקנה, ובלבד שערכו של הדבר הנגנב עולה על 1,000 שקלים חדשים;
:: (3) דבר בעל ערך תרבותי, מדעי, היסטורי, דתי או אומנותי.
: (ב) הגונב דבר שערכו עולה על 500,000 שקלים חדשים, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ג) הגונב נשק, דינו - מאסר עשר שנים; בסעיף קטן זה, &quot;נשק&quot; - כהגדרתו [[בפסקה (1) להגדרה &quot;נשק&quot; שבסעיף 144(ג)]], למעט חלק, אבזר או תחמושת כאמור [[הסעיף האמור|באותה פסקה]].

@ 385. נטילה שאינה גניבה [א/264]
: (א) עמיל או שלוח המשעבד טובין או שטר בעלות עליהם שהופקדו בידו לשם מכירה או למטרה אחרת, והשעבוד הוא להבטחת סכום כסף שאינו עולה על הסכום שהגיע לו מאת שולחו בזמן עשיית השעבוד ובכלל זה סכום של שטר חליפין שקיבל עליו, או שטר חוב שעשה, על חשבון שולחו - אין זו גניבה.
: (ב) עובד הנוטל מזון שבהחזקת מעבידו, בניגוד להוראותיו, כדי לתתו לבעל חיים השייך למעבידו או שבהחזקתו - אין זו גניבה.

@ 386. כספים המוחזקים לפי הוראה [א/265]
: המקבל, לבדו או עם אחר, כסף או נייר ערך, או יפוי כוח למכירת נכס, למישכונו או לשעבודו או לעשיה בו בדרך אחרת, בין שהוא ניתן להיגנב ובין שאינו ניתן, והכל בהוראה שהכסף או הנכס או תמורתם או פירותיהם ישמשו כולם או חלקם למטרה פלונית או ישולמו לאדם פלוני כפי שפורשו בהוראה - יראו את הכסף או התמורה כנכסו של האדם שבשבילו נתקבל הכסף, נייר הערך או יפוי הכוח, עד שנתמלאה ההוראה.

@ 387. קבלת כסף בשביל אחר [א/267]
: המקבל, לבדו או עם אחר, כסף בשביל פלוני - יראו את הכסף כנכסו של האדם שבשבילו נתקבל, זולת אם ניתן הכסף על מנת שיהיה פריט בחשבון חייב וזכאי ושלגביו יהיו בין הצדדים יחסי חייב וזכאי בלבד.

@ 388. כספים שקיבל מורשה [א/266]
: המקבל, לבדו או עם אחר, נכס מזולתו בהרשאה למכור אותו או לעשות בו בדרך אחרת, ולשלם לנותן הנכס או לאדם אחר את דמי הנכס או מקצתם או למסור להם את חילוף הנכס או ליתן עליהם חשבון - יראו את דמי הנכס ואת חילופו כנכסו של האדם שממנו נתקבל הנכס עד שייעשה בנכס לפי תנאי קבלתו, זולת אם ההרשאה כללה הוראה, שלפיה יהיו דמי הנכס פריט בחשבון חייב וזכאי שבין המורשה כאמור לבין האדם אשר לו הוא חייב לשלם אותם או ליתן עליהם חשבון, ושלגבי תמורה זו יהיו ביניהם יחסי חייב וזכאי בלבד.

@ 389. [א/269] (תיקון: תש&quot;ם-6) : (((בוטל).))

@ 390. גניבה בידי עובד הציבור [א/274] (תיקון: [תשכ&quot;ד], תשמ&quot;ח-3)
: עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 391. גניבה בידי עובד [א/275 רישה] (תיקון: [תשכ&quot;ד], תשמ&quot;ח-3)
: עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 392. גניבה בידי המנהל [א/275 סיפה] (תיקון: [תשכ&quot;ד])
: חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס התאגיד, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 393. גניבה בידי מורשה [א/276]
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים:
: (1) גונב נכס שקיבל עם יפוי כוח לעשיה בו;
: (2) גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני;
: (3) גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו;
: (4) גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי יפוי כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני.

@ 393א. (תיקון: תשנ&quot;ו, תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== סימן ב': עבירות מעין גניבה ===

@ 394. הסתרת פנקס [א/279] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: פנקס שיש על פי דין רשות או חובה לנהלו כדי לאמת או לרשום קנין בנכס או כדי לרשום לידות, הטבלות, נישואין, פטירות או קבורות, או העתק של חלק מפנקס כאמור שעל פי הדין יש לשלחו למשרד ציבורי - כל המסתירו או נוטלו ממקום הפקדתו, בכוונה להונות, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 395. הסתרת צוואה [א/280]
: המסתיר כתב צוואה בכוונה להונות, בין שהמצווה חי ובין שהוא מת, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 396. הסתרת שטר קנין [א/281]
: המסתיר, בכוונה להונות, מסמך או חלק ממנו שהם ראיה לקנין או לזכות קנין במקרקעין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 397. הריגת חיה כדי לגנבה [א/282]
: ההורג חיה הניתנת להיגנב בכוונה לגנוב את העור או את הגופה או חלק מהם, דינו כאילו גנב את החיה.

@ 398. ניתוק בכוונה לגנוב [א/283]
: המנתק כליל דבר שהיה מחובר למקרקעין, בכוונה לגנבו, דינו כאילו גנב את הדבר אחרי שנותק.

@ 399. הונאה במחצבים [א/284] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: הנוטל או מסתיר עפרות, מתכת או מחצב במכרה או בסביבתו, או עושה שם מעשה אחר בהם, בכוונה להונות אדם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 400. נטילת חשמל או מים או גז [א/285] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ם-6)
: מי שבמזיד או במרמה נוטל או צורך חשמל או מים או גז שאינו זכאי להם, או משתמש בהם או גורם להטייתם או לבזבוזם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 401. גניבת כלי שיט או כלי טיס [י/1] (תיקון: תש&quot;ן-2)
: המשתמש בכלי שיט או בכלי טיס בלי נטילת רשות מבעליו או ממי שמחזיק בו כדין, דינו - מאסר שלוש שנים;
: בסעיף זה -
:- &quot;כלי שיט&quot; - כלי העשוי לשוט, למעט כלי המונע על ידי משוטים בלבד;
:- &quot;כלי טיס&quot; - כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לטיסה באוויר.

=== סימן ג': שוד ===

@ 402. שוד [א/287, א/288(1)] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: (א) הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד, ודינו של השודד - מאסר ארבע עשרה שנים.
: (ב) היה השודד מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו, דינו - מאסר עשרים שנים.

@ 403. נסיון שוד [א/288(2)] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: התוקף אדם לשם שוד, דינו - מאסר שבע שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות כאמור [[בסעיף 402(ב)]], דינו - מאסר עשרים שנים.

@ 404. דרישת נכס באיומים [א/293] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: הדורש מאדם דבר ערך בכוונה לגנבו, תוך שימוש באיומים או בכוח, דינו - מאסר חמש שנים; נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - מאסר עשר שנים.

=== סימן ד': פריצה והתפרצות ===

@ 405. פריצה, כניסה והתפרצות [א/294]
: (א) השובר חלק חיצוני או פנימי של בנין, או פותח - במפתח, במשיכה, בדחיפה, בהרמה או בכל דרך אחרת - דלת, חלון, תריס או כל דבר שנועד לסגור או לכסות פתח בבנין או פתח הנותן מעבר מחלק לחלק בבנין, נקרא פורץ.
: (ב) המכניס לבנין חלק מגופו או מן הכלי שהוא משתמש בו, נקרא נכנס.
: (ג) הפורץ ונכנס או פורץ ויוצא, נקרא מתפרץ.
: (ד) הנכנס לבנין באיום, בתחבולה, או בקנוניה עם אדם שבבנין, או נכנס לארובה או לפתח אחר של הבנין העומד פתוח דרך קבע לצורך מסויים וכרגיל אינו נועד לשמש לכניסה, רואים אותו כאילו פרץ ונכנס.

@ 406. כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה או ממנו [א/295, א/296] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: (א) הנכנס למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה, או הנמצא בהם, בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב) המתפרץ למקום כאמור בסעיף קטן (א) בכוונה לבצע גניבה או פשע, או המתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע או נכנס אליו לשם כך, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 407. התפרצות לבנין או מבנין, שאינו מקום מגורים או תפילה [א/297, א/298] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: (א) המתפרץ לבנין שאינו משמש בית מגורים ולא מקום תפילה, או לבנין שהוא אמנם סמוך לבית מגורים ומוחזק יחד עמו אך איננו חלק ממנו, בכוונה לבצע בהם גניבה או פשע, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ב) המתפרץ לבנין כאמור בסעיף קטן (א) ומבצע בו גניבה או פשע, או מתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 408. כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות [א/295-א/298] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: נעברה עבירה לפי [[סעיפים 406]] [[או 407]] כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה.

@ 409. החזקת מכשירי פריצה [א/299(2)] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ם-6)
: מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לבנין, ואין לו הסבר סביר לכך, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 410. נסיבות מחשידות בכוונת פריצה [א/299(1)] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: מי שנמצא באחת מנסיבות אלה, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) הוא מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם לסכן או לפגוע, בכוונה לפרוץ או להיכנס לבנין ולבצע בו גניבה או פשע;
: (2) הוא מחזיק מכשיר המשמש לשם פריצה לבנין, בכוונה לבצע פשע;
: (3) פניו רעולים או מושחרים או הוא מוסווה בדרך אחרת, בכוונה לבצע גניבה או פשע;
: (4) הוא נמצא בבנין בכוונה לבצע בו גניבה או פשע, ונקט אמצעים להסתיר את נוכחותו.

=== סימן ה': נכסים גנובים ===

@ 411. קבלת נכסים שהושגו בפשע [א/309] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תשל&quot;ח-4)
: המקבל במזיד, בעצמו או על ידי שלוח, דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי בפשע נגנב, נסחט, הושג או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על ידי שלוח, לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשיה בנכס כאמור, דינם - מאסר שבע שנים, אולם יכולים הם להיות נידונים בבית משפט המוסמך לשפוט את מבצע הפשע ויהיו צפויים לעונש שהוא צפוי לו.

@ 412. קבלת נכסים שהושגו בעוון [א/310]
: המקבל, בעצמו או על ידי שלוח, דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי בעוון נלקח, הושג, נשלחה בו יד או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על ידי שלוח, לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשיה בנכס כאמור, דינם כדין מבצע אותו עוון.

@ 413. החזקת נכס חשוד [א/311]
: המחזיק דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים, ואין בידו להניח את דעתו של בית משפט שרכש את ההחזקה בהם כדין, דינו - מאסר ששה חדשים.

=== סימן ה'1: עבירות בקשר לרכב (תיקון: תש&quot;ן-2) ===

@ 413א. הגדרות (תיקון: תש&quot;ן-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;בעל רכב&quot; - לרבות מי שמחזיק בו כדין;
:- &quot;פורץ&quot; ו&quot;מתפרץ&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 405]], כאשר במקום &quot;בנין&quot; יבוא &quot;רכב&quot;;
:- &quot;רכב&quot; - רכב הנע מכוח מכני מכל צורה שהיא או הנגרר על ידי רכב, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, ולרבות אופנוע עם רכב צדי או גרור או בלעדיהם, תלת-אופנוע וכן אופניים או תלת-אופן, אם יש להם מנוע-עזר;
:- &quot;זיוף&quot; ו&quot;מסמך&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 414 לחוק]].

@ 413ב. גניבת רכב (תיקון: תש&quot;ן-2)
: (א) הגונב רכב, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) הנוטל רכב ללא רשות מבעליו, והוא מעבירו למקום אחר או לאדם אחר בנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזירו לבעליו, אף אם עשה כל אחד מאלה על-ידי אחר, דינו כדין גונב רכב.

@ 413ג. שימוש ברכב ללא רשות (תיקון: תש&quot;ן-2)
: הנוהג, משתמש או מעביר ממקום למקום, רכב ללא רשות מבעליו, ונוטש אותו במקום ממנו נלקח או בסמוך אליו, דינו - מאסר שלוש שנים; עושה כן ונוטש את הרכב בכל מקום אחר, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 413ד. גניבה מרכב או פירוק רכב (תיקון: תש&quot;ן-2)
: (א) הגונב דבר מתוך רכב, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) המפרק חלק מרכב ללא רשות מבעליו, בין אם החלק מחובר לרכב דרך קבע בין אם לאו, דינו - מאסר חמש שנים.
: (ג) העושה כאמור בסעיף קטן (ב) ביודעו שהרכב גנוב, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 413ה. חבלה במזיד (תיקון: תש&quot;ן-2)
: ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 413ו. פריצה לרכב (תיקון: תש&quot;ן-2)
: הפורץ רכב או מתפרץ לרכב, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה כן בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 413ז. החזקת מכשירי פריצה (תיקון: תש&quot;ן-2)
: מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לרכב ואין לו הסבר סביר לכך, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 413ח. גניבה או זיוף של מסמך (תיקון: תש&quot;ן-2)
: הגונב או מזייף מסמך או משתמש במסמך במרמה, כאשר -
: (1) המסמך קשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב; או
: (2) המעשה נעשה כדי לבצע או להקל על ביצוע עבירה לפי [[סימן זה]],
: דינו - מאסר חמש שנים.

@ 413ט. שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב (תיקון: תש&quot;ן-2)
: המזייף או מטשטש סימני זיהוי של רכב, או של חלק של רכב, או עושה מעשה המקשה על זיהוים, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 413י. קבלת רכב או חלק גנובים (תיקון: תש&quot;ן-2)
: המקבל בעצמו או על-ידי אחר רכב או חלק של רכב ביודעו שהרכב או החלק הושגו בעבירה לפי [[סימן זה]], או הנוטל עליו, בעצמו, על-ידי אחר, או ביחד עם אחר, את השליטה ברכב או בחלק כאמור, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 413יא. מסחר ברכב או בחלק גנובים (תיקון: תש&quot;ן-2)
: העוסק ביודעין במכירה, בקניה, בפירוק או בהרכבה של רכב גנוב, או של חלק גנוב של רכב, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 413יב. פסילה מהחזקת רשיון (תיקון: תש&quot;ן-2)
: הורשע אדם בעבירה לפי [[סימן זה]], רשאי בית-המשפט, בנוסף על כל עונש אחר, ובנוסף לסמכותו לפי [[סעיף 43 לפקודת התעבורה]], לפסול אותו מהחזיק ברשיון נהיגה או ברשיון רכב לתקופה שיקבע.

@ 413יג. שמירת דינים (תיקון: תש&quot;ן-2)
: הוראות [[סימן זה]] באות להוסיף על הוראות חוק זה וכל דין אחר, ולא לגרוע מהן.

=== סימן ו': עבירות מרמה, סחיטה ועושק ===

@ 414. הגדרות [ח/1]
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;דבר&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה;
:- &quot;מרמה&quot; - טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו&quot;לרמות&quot; - להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל;
:- &quot;מסמך&quot; - תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה;
:- &quot;זיוף&quot; - אחת מאלה:
:: (1) עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;
:: (2) שינוי מסמך - לרבות הוספת פרט או השמטת פרט - בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;
:: (3) חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;
:- &quot;שיק&quot; - כמשמעותו [[בפקודת השטרות]], לרבות שטר חליפין משוך על אגודה שיתופית לאשראי שהוא בר פרעון עם דרישה;
:- &quot;בנקאי&quot; - האדם שעליו משוך השיק.

@ 415. קבלת דבר במרמה [ח/2]
: המקבל דבר במרמה, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 416. תחבולה [ח/3]
: המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו - מאסר שנתיים.

@ 417. כישוף [ח/4]
: (א) המתחזה לעשות מעשה כישוף בכוונה לקבל דבר, דינו - מאסר שנתיים; קיבל דבר בעד מעשה הכישוף או על פיו, דינו - מאסר שלוש שנים; לענין סעיף זה, &quot;כישוף&quot; - לרבות מעשה קוסם והגדת עתידות.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מעשה קוסם או הגדת עתידות שאינם חורגים מגדר שעשוע או בידור, והשעשוע או הבידור ניתנים ללא תמורה, או שתמורתם היא מחיר הכניסה בלבד למקום עריכתם.

@ 418. זיוף [ח/5]
: המזייף מסמך, דינו - מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו - מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 419. זיוף המשפיע על עסקאות [ח/6]
: המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו - מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לענין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד.

@ 420. שימוש במסמך מזוייף [ח/7]
: המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך.

@ 421. זיוף בידי עובד הציבור [ח/8]
: עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו - מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו - מאסר חמש שנים עם או בלי קנס; קיבל דבר באמצעות מסמך מזוייף כאמור, דינו - מאסר שבע שנים עם או בלי קנס.

@ 422. שידולי מרמה [ח/9]
: המשדל אדם במרמה לעשות מסמך או לחתום עליו או להשיג חתימת אדם אחר או חותמת על מסמך, דינו כדין מזייף ודין המסמך כדין מסמך מזוייף; המשדל אדם במרמה להשמיד מסמך ויש בכך כדי לגרום לו הפסד דבר, דינו כדין המקבל דבר במרמה; אין הוראות אלה באות לגרוע מהוראת כל דין אחר בענין שידול.

@ 423. רישום כוזב במסמכי תאגיד [ח/9א] (תיקון: [תש&quot;ל], [תשל&quot;ה])
: מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו - מאסר חמש שנים; לענין סעיף זה, [[וסעיפים 424]] [[ו-425]], &quot;תאגיד&quot; - לרבות תאגיד העומד להיווסד.

@ 424. עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד [ח/9ב] (תיקון: [תשל&quot;ה])
: מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד -
: (1) שעשה ביודעין, בעסקי התאגיד או בנכסיו, דבר הפוגע ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו, דינו - מאסר חמש שנים או קנס מאה אלף לירות;
: (2) שעשה ביודעין בעסקי התאגיד דבר בדרך הפוגעת בניהול תקין של עסקיו, דינו - מאסר שנה או קנס עשרים אלף לירות.

@ 424א. אי גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;א-2)
: (א) נושא משרה בכיר בתאגיד שלציבור עניין בו, שעשה אחת מאלה:
:: (1) לא מסר לממונה הודעה נכונה על עסקה או אירוע שפרטיהם הגיעו לידיעתו בתוקף תפקידו בתאגיד, במטרה להטעותו וביודעו שהדבר עלול לפגוע פגיעה של ממש ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו;
:: (2) לא מסר לממונה, לפי דרישה כדין, מידע חיוני, או שמסר מידע מטעה בדבר עסקיו של התאגיד, נכסיו או התחייבויותיו, במטרה להטעותו, ביודעו שהמידע, או אי מסירתו, או מסירת המידע המטעה כאמור, יכולים לפגוע פגיעה של ממש ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו או להשפיע השפעה של ממש לרעה על מצבו העסקי של התאגיד,
:: דינו - מאסר שלוש שנים או קנס.
: (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע בזכותו של נושא משרה בכיר שלא למסור מידע לפי כל דין.
: (ג) דירקטור או נושא משרה בכיר בתאגיד שלציבור ענין בו המפרסם, בכוונה לרמות, הודעה שיש בה מידע או פרט מהותי לא נכון בדבר יכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו או הודעה כאמור שיש בה הטעיה משמעותית בדבר מצבו העסקי של התאגיד, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס, אלא אם כן הוכיח שההודעה נמסרה שלא מיוזמתו ובמטרה להגן על ענייניו של התאגיד או על ענייניהם של לקוחותיו, ולא היה בה כדי להטעות משקיע סביר.
: (ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה ונוכח בית המשפט כי עקב ביצוע העבירה נגרם נזק לתאגיד, רשאי הוא, בנוסף לכל עונש אחר, לחייב את הנידון לפצות את התאגיד בשל הנזק שנגרם לו על ידי העבירה ובלבד שסכום הפיצוי לא יעלה על פי ארבעה מהסכום האמור [[בסעיף 77]].
: (ה) החיוב בפיצוי כאמור בסעיף קטן (ד) הוא, לכל דבר וענין, כפסק דין שניתן בתובענה אזרחית; בערעור על הרשעה שהביאה לידי החיוב כאמור מותר לכלול אף ערעור על אותו חיוב.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;נושא משרה בכיר&quot; - מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב, מבקר פנימי, מזכיר התאגיד וכל מי שממלא תפקיד כאמור יהא תואר משרתו אשר יהא;
::- &quot;ממונה&quot; - מי שנושא משרה בכיר כפוף להוראותיו במישרין, ובמנהל כללי - הדירקטוריון של החברה או מי שהוא קבע כממונה לענין סעיף זה; לא היה בתאגיד דירקטוריון, יהיה הממונה גוף או אדם הממלאים תפקידים דומים לשל דירקטוריון של חברה, או מי שהם קבעו;
::- &quot;מפרסם&quot; - לרבות המוסר מידע לגוף ציבורי;
::- &quot;תאגיד שלציבור ענין בו&quot; - אחד מאלה:
::: (1) תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור;
::: (2) תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר;
::: (3) תאגיד אשר בהתאם לדו&quot;חותיו הכספיים ליום 31 בדצמבר שקדם ליום ביצוע העבירה, סכום המכירות והשירותים שסיפק בשנה שאליה מתייחסים הדו&quot;חות, עולה על מאה מיליון שקלים חדשים או שהונו העצמי עולה על עשרים מיליון שקלים חדשים או שהוא מעסיק מעל מאתיים עובדים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הנתונים הנקובים בפסקה זו, כולם או מקצתם;
::: (4) חברה ממשלתית - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].

@ 425. מרמה והפרת אמונים בתאגיד [ח/9ג] (תיקון: [תשל&quot;ה])
: מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד, או כונס נכסים, מפרק עסקים, מפרק עסקים זמני, מנהל נכסים או מנהל מיוחד של תאגיד, אשר נהג אגב מילוי תפקידו במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 426. העלמה במרמה [ח/10]
: המעלים או משמיד או מוציא מרשותו מסמך או נכס בכוונה לרמות, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 427. סחיטה בכוח [ח/11] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: (א) המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; הביא השימוש בכוח לידי עשיית המעשה או המחדל, דינו - מאסר תשע שנים.
: (ב) לענין סעיף זה, דין המאכיל או המשקה סמים או משקאות משכרים כדין המשתמש בכוח.

@ 428. סחיטה באיומים [ח/12] (תיקון: תש&quot;ם-6)
: המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים.

@ 429. [א/204] (תיקון: תש&quot;ם-6) : (((בוטל).))

@ 430. נטילת נכסים לשם סחיטה [ח/12א] (תיקון: [תש&quot;ל])
: הנוטל נכס של זולתו שלא כדין כדי להניעו לתת דבר או לעשות מסמך או לחתום עליו, דינו - מאסר שנה.

@ 431. עושק [ח/13] (תיקון: תשס&quot;ז)
: המנצל את המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הנסיון או קלות הדעת של הזולת לאחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) דורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו כדין;
: (2) דורש או מקבל בעד מצרך או בעד שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה על התמורה המקובלת;
: (3) נותן בעד מצרך או בעד שירות תמורה הנופלת במידה בלתי סבירה מן התמורה המקובלת.

@ 432. הוצאת שיק ללא כיסוי [ח/14] (תיקון: תש&quot;ם-4)
: (א) המוציא שיק שמשך והוא יודע שאין חובה על הבנקאי לפרוע את השיק מן התאריך הנקוב בו עד 30 יום לאחריו, או אין לו יסוד סביר להניח שיש חובה כאמור על הבנקאי, והשיק הוצג לפרעון תוך התקופה האמורה וחולל, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61]] או פי ארבעה מהסכום הנקוב בשיק, לפי הסכום הגדול יותר.
: (ב) בשיק שלא נקוב בו תאריך, יראו לענין סעיף זה כאילו נקוב בו יום ההוצאה.
: (ג) הוצג שיק לפרעון תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) וחולל, והמוציא לא פרעו תוך עשרה ימים מיום שדרש זאת האוחז ממנו, חזקה שהוציא את השיק בידיעה או באין לו יסוד סביר להנחה כאמור בסעיף קטן (א), ועליו הראיה לסתור.

@ 433. [ח/15] (תיקון: תש&quot;ם-4) : (((בוטל).))
@ 434. [ח/16] (תיקון: תש&quot;ם-4) : (((בוטל).))

@ 435. שמירת אחריות פלילית לפי חוקים אחרים [ח/17]
: אחריות פלילית לפי [[סעיף 432]] אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חיקוק אחר.

@ 436. הגבלה במשיכת שיקים [ח/18] (תיקון: תשמ&quot;ח-3, תשנ&quot;ב)
: בעבירה לפי [[סימן זה]] שכרוכים בה שיקים, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, להגביל את הנאשם במשיכת שיקים ולהשתמש בשאר הסמכויות [[שבסעיף 19 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]].

@ 437. מקרים מיוחדים [ח/19]
: לענין [[סימן זה]] -
: (1) רואים אדם המזמין מצרכים או שירותים בבית אוכל, בבית מלון או בכיוצא באלה, כאילו הוא טוען שיש בידו כסף כדי תשלום מחיר המצרכים או השירותים;
: (2) רואים אדם המשלם בשיק כאילו הוא טוען שמן התאריך הנקוב בשיק עד למועד הסביר להצגתו לפרעון, עומדים לפקודת מוסר השיק, בבנק אשר עליו הוא משוך, כסף כדי כיסויו.

@ 438. קבלה ונתינה [ח/20]
: לענין [[סימן זה]], קבלת דבר - בין שעברה הבעלות בדבר אל המקבל ובין שלא עברה, בין שהדבר נתקבל בשביל עושה המעשה ובין בשביל אחר, בין בידי עושה המעשה ובין על ידי אחר; ונתינת דבר - בין לעושה המעשה ובין לאחר.

=== סימן ז': הונאה ===

@ 439. הונאת נושים [א/304] (תיקון: [תשכ&quot;ג])
: (א) הנותן במתנה או מוסר או מעביר או משעבד נכס מנכסיו או גורם לאחת מאלה, בכוונה להונות נושה מנושיו, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) המוכר או מסלק חלק מנכסיו אחרי התאריך שבו ניתן נגדו פסק דין או צו לתשלום כסף שלא קיימם, או תוך חדשיים לפני התאריך האמור, והכל בכוונה להונות נושיו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 440. קשר להונות [א/305]
: הקושר קשר עם זולתו להשפיע במרמה או בהונאה על מחיר השוק של דבר הנמכר בפומבי או להונות את הציבור או כל אדם, או לסחוט נכס מאדם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 441. התחזות כאדם אחר [א/374] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו - מאסר שלוש שנים; התייצג כאדם הזכאי על פי צוואה או על פי דין לנכס פלוני והוא עושה זאת כדי להשיג את הנכס או את החזקתו, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 442. הודיה כוזבת בהתחייבות [א/375]
: המודה בשמו של אדם אחר בחבות או בכל מסמך בבית משפט או בפני אדם המוסמך כדין לקבל הודיה כאמור ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 443. התחזות כבעל תעודה [א/376]
: תעודה שניתנה מאת רשות מוסמכת לאדם אחר ומעידה על אותו אדם שיש לו כשירות מוכרת בחוק לענין פלוני, או שהוא נושא משרה פלונית, או שהוא זכאי לעסוק במקצוע, במלאכה או בעסק מסויימים או שהוא זכאי לזכות, לזכות יתר, לדרגה או למעמד פלוני - כל המנפק את התעודה ומתייצג בכזב כאדם ששמו נקוב בה, דינו כאילו זייף אותה.

@ 444. העברת תעודה לשם התחזות [א/377]
: מי שניתנה לו מאת רשות מוסמכת תעודה המעידה עליו ככל האמור [[בסעיף 443]], והוא מוכר או נותן או משאיל את התעודה לאחר בכוונה שהלה יוכל להתייצג כמי ששמו נקוב בתעודה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 445. התחזות כבעל תעודת אופי לא שלו [א/378]
: המנפק תעודת אופי של אדם אחר כדי להשיג עבודה, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 446. העברת תעודת אופי [א/379]
: מי שניתנה לו תעודת אופי, והוא מוכר או נותן או משאיל אותה לאחר בכוונה שהלה יוכל לנפק את התעודה כדי להשיג עבודה, דינו - מאסר שלוש שנים.

=== סימן ח': הסגת גבול ===

@ 447. הסגת גבול כדי לעבור עבירה [א/286] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: (א) העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו - מאסר שנתיים:
:: (1) נכנס לנכס או על פניו;
:: (2) לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין.
: (ב) נעברה עבירה לפי סעיף זה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - מאסר ארבע שנים.

=== סימן ט': היזק ===

@ 448. הצתה [א/317, א/319, א/321] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תשמ&quot;ח-4, תשנ&quot;ה-3)
: (א) המשלח אש במזיד בדבר לא לו, דינו - מאסר חמש עשרה שנים; עשה כן במטרה לפגוע בנכס של המדינה, בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחיה או בבטחת דרי הסביבה או במטרה לפגוע בבני אדם, דינו - מאסר עשרים שנים.
: (ב) (((בוטל).))

@ 449. גרימת שריפה ברשלנות [א/318, א/320, א/322] (תיקון: תשל&quot;ז, תשמ&quot;ח-4)
: הגורם ברשלנות לשריפת דבר לא לו, או הגורם ברשלנות סכנת שריפה לדבר לא לו, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 450. האבדת כלי שיט או כלי טיס [א/323, א/324] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ם-6)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש עשרה שנים:
: (1) מאביד או הורס, במזיד ושלא כדין, כלי שיט או כלי טיס, בין שהושלם ובין שלא הושלם;
: (2) עושה במזיד או שלא כדין מעשה שיש בו כדי להביא מיד לאבדנו של כלי שיט או כלי טיס שבמצוקה או להריסתו;
: (3) משבש אור, משואה, מצוף, סימן או אות המשמשים לשיט, או מציג אור או אות כוזבים, בכוונה להביא כלי שיט או כלי טיס לידי סכנה.

@ 451. היזק לבעל חיים [א/325] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: ההורג חיה הניתנת להיגנב או חובל בה, פוצעה או מפעיל עליה רעל, במזיד ושלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 452. היזק בזדון [א/326(1)]
: ההורס נכס או פוגע בו במזיד ושלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר.

@ 453. היזקים מיוחדים [א/326(2)] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ע, תשע&quot;ו-4)
: (א) העובר עבירה כאמור [[בסעיף 452]] בבאר מים, בקידוח למים, בסכר, בגדה, בקיר או בשער הצפה של בריכה או של בריכת טחנה, בעצי תרבות, בגשר, במוביל מים או במאגר מים, דינו – מאסר חמש שנים.
: (ב) העובר עבירה כאמור [[בסעיף 452]], בנסיבות שלהלן, דינו – מאסר ארבע שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר מחמת נסיבותיו או טיבו של הנכס הניזוק:
:: (1) הנזק נגרם לדבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מיתקני תשתיות או חיבור אליהם, או לדבר שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור;
:: (2) הנזק נגרם לדבר בעל ערך תרבותי, מדעי, היסטורי, דתי או אומנותי.
: (ג) העובר עבירה כאמור [[בסעיף 452]] וערכו של הנזק שנגרם עולה על 500,000 שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים.
: (ד) העובר עבירה כאמור [[בסעיף 452]] לגבי רכוש שהוא מיתקן רגיש כהגדרתו [[בחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו–2017]], דינו – מאסר עשר שנים.

@ 454. היזק בחומר נפיץ [א/326(3)] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ם-6)
: העובר עבירה כאמור [[בסעיף 452]] על ידי חומר נפיץ, דינו - מאסר חמש עשרה שנים, והוא אם היה אדם במקום המעשה או אם ההרס או הפגיעה סיכנו חיי אדם ממש.

@ 455. היזק לצוואה או לפנקס [א/326(4)]
: העובר עבירה כאמור [[בסעיף 452]] בכתב צוואה, בין שהמצווה חי ובין שהוא מת, או בפנקס שיש על פי דין רשות או חובה לנהלו כדי לאמת או לרשום קנין בנכס, או כדי לרשום לידות, הטבלות, נישואין, פטירות או קבורות, או בהעתק של חלק מפנקס כאמור שעל פי הדין יש לשלחו למשרד ציבורי, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 456. נסיון להרוס נכס בחומר נפיץ [א/327] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המניח שלא כדין חומר נפיץ במקום כלשהו, בכוונה להרוס נכס או להזיק לו, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.

@ 457. הדבקת בעל חיים במחלה מידבקת [א/328]
: הגורם במזיד ושלא כדין שחיה הניתנת להיגנב תידבק במחלה מידבקת, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 458. פגיעה בסימן גבול בכוונה להונות [א/329]
: המסיר או מטשטש, במזיד, שלא כדין ובכוונה להונות, עצם או סימן שהוצגו כדין לציון גבול מקרקעין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 459. פגיעה בסימנים מסויימים [א/330]
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלושה חדשים:
:: (1) מסיר או מטשטש, במזיד, סימן מדידות או סימן גבול שהוצג בידי משרד ממשלתי או לפי הוראותיו או לצרכי מדידה ממשלתית או פוגע בסימן כאמור;
:: (2) בהיותו מחוייב לקיים כתקנו סימן גבול שהוצג כאמור, נמנע או מסרב לתקנו;
:: (3) מסיר או מטשטש, במזיד, סימן שהקים אדם המתכוון לבקש זכות חכירה, רשיון או זכות אחרת לפי דיני מכרות או מחצבים.
: (ב) בעבירה לפי סעיף זה רשאי בית המשפט גם לצוות על העבריין לשלם את דמי תיקונו או החלפתו של סימן המדידות או סימן הגבול ואת הוצאות המדידה שיש צורך לעשותה בגלל מעשהו או מחדלו.

@ 460. איום לשרוף או להרוס [א/331] (תיקון: [תשי&quot;ד], [תשכ&quot;ו])
: השולח מכתב או פתק שיש בו, לפי ידיעתו, איום לשרוף או להרוס בית, מתבן או בנין אחר, או תוצרת חקלאית, או כלי שיט, רכב מנועי או כלי טיס, או איום להרוג בעל חיים או לפגוע בו, דינו - מאסר שלוש שנים, והמוסר או מנפק מכתב או פתק כאמור או גורם במישרין או בעקיפין שיתקבלו - דינו כדין שולחם.

== פרק י&quot;ב: זיוף כספים ובולים ==

=== סימן א': שטרי כסף ===

@ 461. הגדרה [א/348] (תיקון: [תשכ&quot;ה])
:- &quot;שטר כסף&quot;, לענין [[סימן זה]] - כל שטר או שטר חליפין שהוציא אותם בנק בישראל, לרבות בנק ישראל, או אדם או תאגיד המנהלים עסקי בנק בכל מקום שהוא בעולם, ושטר כסף ושטר חליפין חלק וכל שטר מטבע שהם הילך חוקי בישראל או בארץ שבה הוצאו.

@ 462. זיוף שטר כסף [א/349] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים:
: (1) בכוונה להונות, מזייף או משנה שטר כסף או מנפק שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהוא זוייף או שונה;
: (2) מביא או מקבל מחוץ לישראל או רוכש או מקבל בישראל או מחזיק או שומר שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהשטר זוייף או שונה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין.

@ 463. חיקוי שטר כסף [א/350] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: (א) העושה או גורם שייעשה מסמך הנחזה כשטר כסף או כחלק משטר כסף, או הדומה להם מבחינה כלשהי, או דומה להם במידה שיש בה כדי להטעות, והמשתמש לכל צורך שהוא במסמך כאמור או מנפק אותו, דינם - מאסר שלושה חדשים, ובית המשפט יצווה על חילוט המסמך והעתקיו וכל מכשיר או דבר אחר שהוא בהחזקת העבריין ושימש או יכול לשמש להדפסתו או לשכפולו של מסמך כאמור.
: (ב) מי ששמו נקוב במסמך שעשייתו היא עבירה לפי סעיף זה והוא יודע את שמו ומענו של האדם שהדפיס או עשה את המסמך, ומסרב לגלותם לשוטר, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (ג) מי ששמו נקוב במסמך שעליו הואשם אדם בעבירה לפי סעיף זה, או במסמך אחר ששימש או שנופק לענין המסמך הנדון, תהיה זו ראיה לכאורה שגרם לעשיית המסמך.

@ 464. החזקת חומר לזיוף שטרי כסף [א/351]
: העושה אחת מאלה ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) עושה, מוכר או מציג למכירה נייר הדומה לנייר מיוחד המשמש לעשיית שטרי כסף והעשוי להתקבל כמוהו, או משתמש בו, או שומר או מחזיק נייר כאמור ביודעין;
: (2) עושה מסגרת, תבנית או מכשיר המשמשים לעשיית נייר כאמור בפסקה (1) או לצור על גבי הנייר או בתוכו מלים, ספרות, ציון או כל סימן אחר שנתייחדו לו ומופיעים בו, או משתמש בכלים כאמור או שומר או מחזיק אותם ביודעין;
: (3) גורם, בערמה או בתחבולה, כי מלים, ציון או סימן כאמורים בפסקה (2) או המכוונים להיות דומים להם והעשויים להתקבל כמוהם, יופיעו בגופו של נייר כשהם נראים לעין;
: (4) חורת או עושה בדרך אחרת, על לוח או על כל חומר, שטר הנחזה כשטר כסף או כחלק ממנו, או שם, מלה, מספר, ספרה, סימן, אות או קישוט הדומים לחתימה שעל שטר כסף או המכוונים כנראה להיות דומים לחתימה כאמור;
: (5) משתמש בלוח, חומר, מכשיר או ציון כאמור בסעיף זה לעשיית שטרי כסף או להדפסתם, או שומר או מחזיק אותם ביודעין;
: (6) מנפק ביודעין נייר שנעשה בו או שהודפס עליו דבר כאמור, או שומר או מחזיק נייר כאמור ביודעין.

@ 465. הנפקת שטרי כסף שלא כדין [א/352]
: המנפיק שטר כסף בלי סמכות כדין, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 466. קלקול שטר מטבע [א/353] (תיקון: [תשכ&quot;ה])
: מי שביודעין מטשטש, קורע, חותך או מקלקל בדרך אחרת שטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו - מאסר שלושה חדשים.

@ 467. חיקוי שטר מטבע [א/353א] (תיקון: [תשכ&quot;ה])
: העושה או מנפק דבר שאינו שטר מטבע והוא דומה בעיקרו לשטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו - קנס חמש מאות לירות.

@ 468. חילוט שטרי כסף מזוייפים [א/354(1)] (תיקון: [1945], [תשכ&quot;ה], תשל&quot;ח-5)
: כל שטר כסף מזוייף או מחוקה, וכל דבר כאמור [[בסעיף 467]] שנמצא ברשותו של מי שהורשע בעשייתו או בניפוקו, יצווה בית המשפט על חילוטו, ללא פיצוי למחזיק, ומשחולט יושמד או ייעשה בו בדרך אחרת, הכל כפי שיורה שר המשפטים.

@ 469. חיפוש וחילוט של ציוד לזיוף [א/354(2)] (תיקון: [1945])
: (א) ראה שופט בית משפט שלום, על יסוד תצהיר, שיש יסוד סביר להניח כי בידו של אדם או בהחזקתו ישנו או היה, ללא רשות או הצדק כדין, אחד הדברים המנויים להלן, רשאי הוא ליתן צו חיפוש:
:: (1) שטר כסף מזוייף או מחוקה;
:: (2) מכשיר לעשיית נייר המשמש לשטרי כסף או חיקויו;
:: (3) חומר שיש עליו מלים, צורות, ציונים או אותיות המסוגלים או מכוונים ליצור רושם של שטר כסף.
: (ב) נמצא המחופש, ייתפס ויחולט בצו בית המשפט הדן את העבריין, ואם לא היה משפט - בצו שופט בית משפט שלום, ומשחולט יושמד או ייעשה בו בדרך אחרת, הכל כפי שיורה שר המשפטים.

=== סימן ב': מטבעות ===

@ 470. הגדרות [א/355]
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מטבע&quot; - מטבע של מתכת, מכל סוג וערך, הנמצאת במחזור כדין בישראל או במדינה אחרת;
:- &quot;מתכת&quot; - לרבות כל תערובת או נתך של מתכות;
:- &quot;מטבע מזוייפת&quot; - מטבע שאינה אמיתית אבל דומה למטבע אמיתית, או שיש בה כדי לדמות לה או להתקבל במקומה, לרבות מטבע אמיתית שנעשה בה שינוי עד שהיא דומה למטבע בת ערך גבוה יותר, או שיש בה כדי לדמות לה או להתקבל במקומה, ולרבות מטבע אמיתית קצוצת שפה, משוייפת או פחותת מידה או משקל באופן אחר, שנעשה בה שינוי כדי להסתיר את הקיצוץ, השיוף או ההפחתה, והכל ללא הבדל אם המטבע היה במצב ראוי לניפוק או לא ואם תהליך השינוי גמור או לא;
:- &quot;מטבע מעולה&quot; - מטבע של זהב או של כסף;
:- &quot;מטבע פשוטה&quot; - מטבע שאינה מעולה;
:- &quot;מזהיב&quot; ו-&quot;מכסיף&quot;, לענין מטבע - לרבות נותן מראה של זהב או כסף בכל דרך אחרת;
:- &quot;מתקין&quot; - עושה, מתקן, מתחיל לעשות או לתקן או מכין לעשיה או לתיקון;
:- &quot;מכשיר&quot; - לרבות מכונה.

@ 471. זיוף מטבע מעולה [א/356] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: העושה או מתחיל לעשות מטבע מעולה מזוייפת, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 472. הכנת מתכת לזיוף מטבע מעולה [א/357(א-ב)] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המזהיב או מכסיף פיסת מתכת המתאימה לפי גדלה או צורתה לטביעה, בכוונה שתיטבע למטבע מעולה מזוייפת, או נותן לפיסת מתכת גודל וצורה המתאימים להקלת טביעתה של מטבע כאמור בכוונה שתיטבע, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 473. הכנת מכשירים לזיוף מטבע מעולה [א/357(ג)(3–5)] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תשל&quot;ח-5)
: העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח סמכות או הצדק כדין, דינו - מאסר שבע שנים:
: (1) מתקין, מחזיק או מעביר חותם או תבנית המותאמים ליצור דמות שלמה, או חלקית, לצד אחד של מטבע מעולה או לשניהם, בידעו שהם מותאמים כאמור;
: (2) מתקין, מחזיק או מעביר מכשיר המותאם או מכוון לשימוש בסימון קצות מטבעות בסימנים או בספרות הנחזים כדומים לאלה שבקצות מטבע מעולה, בידעו שהוא מותאם או מכוון כאמור;
: (3) מתקין, מחזיק או מעביר מדפס לטביעה או מכשיר שהותאם לחיתוך אסימונים עגולים של זהב או של כסף או של מתכת אחרת, בידעו כי המדפס או המכשיר שימשו או היו מכוונים לשמש בעשיית מטבע מעולה מזוייפת.

@ 474. קיצוץ מטבע מעולה [א/358] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: העושה מעשה במטבע מעולה בדרך שיש בו להפחית את משקלה, בכוונה שלאחר המעשה תתקבל המטבע כמטבע מעולה, או מחזיק או מעביר שלא כדין גרודת או גזורת של זהב או של כסף, או זהב או כסף בצורת מטיל, אבק או תמיסה או בצורת אחרת, שהושגו במעשה כאמור במטבע מעולה, בידעו שהושגו כך, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 475. מסחר במטבע מעולה מזוייפת [א/357(ג)(1)] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: הקונה או מוכר או מקבל מטבע מעולה מזוייפת או משלם בה או מעביר אותה, לפי ערך נמוך מהערך שהיא מביעה או שנתכוונו כנראה שתביע, או מציע לעשות כן, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 476. הבאת מטבע מעולה מזוייפת [א/357(ג)(2)] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המביא לישראל או מקבל מן החוץ מטבע מעולה מזוייפת בידעו שהיא מזוייפת, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 477. זיוף מטבע פשוטה [א/362]
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים:
: (1) עושה או מתחיל לעשות מטבע פשוטה מזוייפת;
: (2) מתקין, מחזיק או מעביר ביודעין מכשיר מותאם ומכוון לעשות בו מטבע פשוטה מזוייפת ואין בידו להוכיח סמכות או הצדק כדין;
: (3) קונה, מוכר, מקבל, משלם או מעביר מטבע פשוטה מזוייפת במחיר נמוך מהערך שהיא מביעה או שכנראה נתכוונו שתביע, או מציע לעשות אחד המעשים האלה.

@ 478. הוצאת מכשירים וחמרים ממטבעה של המדינה [א/357(ג)(6)] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המוציא ביודעין ממטבעה של המדינה חותם, תבנית, מכשיר או מדפס המשמשים בטביעה, או חלק מהם הראוי לשימוש, או מטבע, מטיל או מתכת, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שבע שנים.

@ 479. ניפוק מטבע מזוייפת [א/359, א/360, א/363] (תיקון: תשל&quot;ח-4)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) מנפק ביודעין מטבע מזוייפת;
: (2) מחזיק ביודעין לא פחות משלוש מטבעות מזוייפות כדי לנפק מהן.

@ 480. השחתת מטבע [א/364] (תיקון: תשמ&quot;ח-3)
: המטשטש צורת מטבע על ידי שהוא מטביע בה שם או מלה או במזיד מתיך מטבע, דינו - מאסר שנה אחת.

@ 481. ניפוק תחליפי מטבע [א/365] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המנפק אחת מאלה בחזקת מטבע מעולה, בכוונה להונות, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) מטבע שאינה מטבע כמשמעה [[בסימן זה]];
: (2) מתכת שערכה פחות מערך המטבע שבחזקתה היא מנופקת, בין שהיא מטבע ובין שאינה מטבע.

@ 482. ייצוא מטבע מזוייפת [א/366] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המייצא ביודעין מטבע מזוייפת או מניח אותה ביודעין בכלי שיט או בכלי רכב כדי שתיוצא ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 483. חיפוש וחילוט של מטבע מזוייפת [א/368]
: (א) ראה שופט בית משפט שלום, על יסוד תצהיר, שיש יסוד סביר להניח כי בידו של אדם או בהחזקתו ישנו או היה, ללא רשות או הצדק כדין, אחד הדברים המנויים להלן, רשאי הוא ליתן צו חיפוש:
:: (1) מטבע מזויפת;
:: (2) מכשיר המותאם ומכוון לזיוף מטבע;
:: (3) מטילי זהב או כסף, או גרודת, גזורת, אבקה, תמיסה או כל צורה אחרת של זהב או כסף, שהופקו או הושגו בהקטנת מטבע מעולה או בהפחתת משקלה.
: (ב) נמצא המחופש, ייתפס ויחולט בצו בית המשפט הדן את העבריין, ואם לא היה משפט - בצו שופט בית משפט שלום.

@ 484. סמכות לתפוס שטר מטבע ומטבע מזוייף [א/369] (תיקון: [1939], תש&quot;ם-7)
: עובד המדינה, עובד בנק ישראל או עובד בנק המקבל שטר מטבע או מטבע שיש לו יסוד סביר להניח שהם מזוייפים, יתפסם וימסרם מיד למשטרה, והמשטרה, לאחר שתעשה בהם כל פעולה או חקירה שתראה למועיל, תעביר אותם לבנק ישראל; החליט נגיד בנק ישראל ששטר המטבע או המטבע מזוייפים, רשאי הוא לחתכם, לטשטשם או להשמידם, בין בתשלום פיצויים ובין בלי פיצויים.

=== סימן ג': בולים ===

@ 485. הגדרות [א/371, א/373]
:- [[בסימן זה]], &quot;מתקין&quot; - עושה, מתקן, מתחיל לעשות, לתקן או להשתמש או מכין לעשיה או לתיקון.

@ 486. התקנת מכשיר לעשיית בולים [א/371]
: העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שבע שנים:
: (1) ביודעין מחזיק או מעביר או מתקין מטבעת או מכשיר אחר, או מכינם לשימוש, וניתן להפיק בהם הטבעה הדומה להטבעה המופקת בכלים כאלה בהדפסתם או בהטבעתם של בולי הכנסה או בולי דואר מודבקים או מוטבעים המשמשים לצרכי מדינת ישראל או לצרכי מדינת חוץ, או שניתן להפיק בהם מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים הדומים למצויים בנייר מיוחד לצרכים האמורים המסופק מאת הרשות שנועדה לכך;
: (2) ביודעין מחזיק או מעביר נייר או חומר אחר שיש בהם הטבעה של מטבעת או של מכשיר כאמור בפסקה (1), או נייר שיש בו מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים כאמור שם.

@ 487. עשייה והכנה בזיוף בולי דואר [א/372]
: (א) העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שנה אחת:
:: (1) עושה או מתחיל או מתכונן לעשות, על נייר או על חומר אחר, חיקוי או דמות של בול המשמש בול דואר במדינת ישראל או במדינת חוץ או מחזיק או מעביר חיקוי או דמות כאמור או משתמש בהם לצרכי דואר;
:: (2) מתקין, מחזיק או מעביר מכשיר או חומר לעשיית חיקוי או דמות כאמור בפסקה (1).
: (ב) כל דבר מן הדברים האמורים בסעיף קטן (א) שנמצא ברשותו של העבריין - יחולט.
: (ג) בול המציין שיעורם של דמי דואר בארץ פלונית יראו, לענין סעיף זה, כבול המשמש לצרכי דואר באותה ארץ, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

@ 488. מכשיר לעשיית חותמים [א/373]
: העושה אחת מאלה ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שנה אחת:
: (1) ביודעין מחזיק או מעביר או מתקין מכשיר שניתן להפיק בו הטבעה הדומה להטבעה המופקת במכשיר שעושים בו חותם מוטבע או מודבק המשמש לצרכי שירות ציבורי או לצרכי אדם שהוסמך על פי דין להשתמש בחותם, או שניתן להפיק בו על גבי נייר מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים הדומים לאלה המצויים בנייר מיוחד לצרכים האמורים המסופק מאת הרשות שנועדה לכך;
: (2) ביודעין מחזיק או מעביר נייר או חומר אחר שיש בו הטבעה של מכשיר כאמור בפסקה (1), או נייר שיש בו הפקה כאמור בפסקה (1).

== פרק י&quot;ג: עבירות קלות ==

@ 489. סירוב לקבל מטבע בשווי הנקוב [א/370] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: מטבע או שטר שהם הילך חוקי בישראל, כל המסרב לקבלם בשווים הנקוב, דינו - מאסר שלושה חדשים.

@ 490. עבירות רחוב [א/380] (תיקון: [תשכ&quot;ו], תש&quot;ם-6)
: העושה אחת מאלה בלי עילה כשרה, דינו - מאסר חודש ימים, ובעבירות לפי פסקאות (1), (4), (5) או (9) - גם תשלום ההוצאות הכרוכות בהסרת המכשול או בתיקון הנזק:
: (1) חוסם את המעבר החפשי בדרך ציבורית, על ידי שהוא מניח או משאיר שם כל דבר, או שם או מרשה לשים כל דבר הבולט מעליה ומפריע לבטיחות ולחופש המעבר, או חופר בה חפירות או פולש אליה באופן אחר;
: (2) לאחר שחפר חפירות או הקים מבנים או הניח כל דבר בדרך ציבורית כדין - איננו מציג מנורה או מאור על גל עפר או אבנים או חומר אחר או על תעלה או על צינור או חפירה, או אינו עושה באופן אחר להגן על עוברים ושבים או להזהירם;
: (3) מכבה מנורה או פנס המשמשים להארת דרך ציבורית או מסיר או מכבה מאור שהוצג כדי להראות על מציאותם של חפירה או כל דבר אחר בדרך ציבורית;
: (4) מניח או משאיר בדרך ציבורית זוהמה, אשפה, פסולת או כל דבר פוגעני אחר;
: (5) מוציא לדרך ציבורית אשפה או דברים אחרים באופן שיש בו כדי לגרום פגיעה או אי נוחות לעובר ושב;
: (6) עוזב או קושר חיה באופן שיש בו כדי לגרום הפרעה בדרך ציבורית, או מניח לחיה המשמשת למשיכה, למשא או לרכיבה שתתעה בדרך ציבורית, או נותן לרכב שיימצא באופן שיש בו כדי לגרום הפרעה בדרך ציבורית שעה ארוכה מן הדרוש לשם טעינה או פריקה או לשם העלאה או הורדה של נוסעים;
: (7) אינו מתקן או אינו הורס בנין או מבנה הנמצא במצב של סכנה או התמוטטות, לאחר שקיבל מן הרשות המקומית הוראה בכתב לעשות כן;
: (8) אינו מנקה או אינו מתקן תנור או ארובת עשן של בית, סדנה או בית חרושת;
: (9) מפעיל זיקוקים בדרך ציבורית כשהם עלולים לגרום נזק או אי נוחות;
: (10) מקים שאון או מהומה המפריעים את מנוחת הציבור.

@ 491. סירוב להגיש עזרה [א/381] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המסרב להגיש עזרה, שיש ביכלתו להגיש, כשהוא נדרש לכך מאת עובד הציבור לנוכח עבירה בעיצומה או ספינה נטרפת או דליקה, שטפון, רעש או כל אסון אחר לציבור, דינו - מאסר חודש ימים.

@ 492. עבירות בעלי מלונות [א/383] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: בעל מלון או אכסניה שאינו מציג בלילות פנס או מאור בחצריו, בהתאם לתקנות הקיימות אותה שעה, או אינו מקיים פנקס האורחים או הלנים, או אינו מראה את הפנקס לשוטר לשם בקורת לפי דרישתו, דינו - מאסר חודש ימים.

@ 493. עיבוד אדמה בסמוך לדרך ציבורית [א/384] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: הזורע, נוטע או מעבד אדמה הנמצאת בתוך מירווח של שבעים וחמישה סנטימטרים מן השפה החיצונית של דרך ציבורית, ואין לו הרשאה, דינו - מאסר חודש ימים; לענין סעיף זה רואים תחום דרך ציבורית כמתפשט עד לשפה החיצונית של תעלה, ביב או סוללה שעל ידה.

@ 494. כניסה לשטח חקלאי [א/385, א/385א] (תיקון: [1944], [תשכ&quot;ח], תשע&quot;ד)
: (א) העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2)]]:
:: (1) נכנס לגן, או לקרקע זרועה או מוכנה לזריעה או שיש בה קמה או עשב שנזרע למרעה, או שוהה בגן או בקרקע כאמור;
:: (2) גורם שחיה תיכנס לגן או לקרקע כאמור בפסקה (1) או לקרקע שהיתה מעובדת תוך שנים עשר החדשים שקדמו לכניסה, או שתשהה שם, או מניח שחיה שלו או שברשותו תיכנס או תשהה כאמור.
: (ב) בהמה שנכנסה לקרקע מוכנה לגידולים או שיש בה גידולים, וגרמה נזק לקרקע, לגידולים או לדבר מוכן לצרכי גידולים, או שנכנסה לשטח המוחזק למרעה, ורעתה בו - בעל הבהמה או המחזיק בה, דינו - מאסר שלושה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2)]], זולת אם הוכיח להנחת דעתו של בית המשפט שנקט אמצעים סבירים למניעת כניסתה כאמור.

@ 495. [א/386] (תיקון: תשל&quot;ח-6, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-3) : (((בוטל).))

@ 496. גילוי סוד מקצועי [א/387] (תיקון: [תשכ&quot;ו])
: המגלה מידע סודי שנמסר לו אגב מקצועו או מלאכתו, שאינו סוד רשמי כמשמעו [[בסימן ה' לפרק ז']], ואינו נדרש לגלותו מכוח הדין, דינו - מאסר ששה חדשים.

== פרק י&quot;ד: עבירות הכנה וקשר ==

@ 497. הכנת עבירה בחמרים מסוכנים [א/32]
: העושה, או מחזיק ביודעין, חומר נפץ, או מכונה, מכשיר או כל דבר שהם מסוכנים או מזיקים, בכוונה לעשות בהם פשע או עוון או כדי לאפשר לאחר שיעשה בהם פשע או עוון, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 498. מתן אמצעים לביצוע פשע [א/33א] (תיקון: [תשל&quot;ג])
: (א) הנותן לאדם כלים, חמרים, כסף, מידע או כל אמצעי אחר כשהוא יודע שהדבר עלול לשמש, במישרין או בעקיפין, לביצוע פשע או להקלת ביצועו, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) לענין סעיף זה אין נפקא מינה אם הדבר ניתן לצמיתות או לשעה, בתמורה או שלא בתמורה, ואם בוצע פשע ואם לאו.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות יתר סעיפי [[פרק זה]] ומהוראות [[פרקים ד']] [[ו-ה']] [[וסעיפים 260 עד 262]], אלא להוסיף עליהן.

@ 499. קשר לפשע או לעוון [א/34, א/35] (תיקון: תשנ&quot;ד-4)
: (א) הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו -
:: (1) אם העבירה היא פשע - מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר;
:: (2) אם העבירה היא עוון - מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר.
: (ב) הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר הקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רק אם היה צד לעשייתה לפי [[סימן ב' לפרק ה']].

@ 500. קשר למעשים אחרים [א/36]
: הקושר קשר עם חברו לאחת המטרות האלה, דינו - מאסר שנתיים:
: (1) למנוע או להכשיל ביצועו של דין או אכיפתו;
: (2) לגרום נזק לגופו של אדם או לשמו הטוב;
: (3) להביא לירידה בערך נכסו של אדם;
: (4) למנוע או להפריע אדם מהעביר באופן חפשי וכדין נכס שלו בערכו הראוי;
: (5) להזיק לאדם במשלח ידו או במקצועו;
: (6) למנוע או להפריע אדם מעסוק באופן חפשי וכדין במשלח ידו, במקצועו או בעבודתו, ובלבד שהיה במעשה משום עבירה אילו עשאו יחיד;
: (7) להשיג מטרה אסורה;
: (8) להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים.

== פרק ט&quot;ו: הוראות שונות ==

@ 501. [א/66א(ו), ח/20א] (תיקון: [תשל&quot;ב], [תשל&quot;ג], תשל&quot;ח-4, תש&quot;ם-6, תשמ&quot;ב-3) : (((בוטל).))

@ 502. צו בדבר החזקת מקרקעין [א/388א] (תיקון: [1946], תשל&quot;ח-4)
: (א) הורשע אדם על פי [[סעיפים 189]] [[או 447]] וראה בית המשפט כי במעשה העבירה נושל אדם מנכסי מקרקעין, רשאי הוא ליתן צו להוציא את העבריין מאותם מקרקעין, או צו להחזיר את החזקת המקרקעין לידי האדם שנושל מהם או לאדם אחר שבית המשפט רואה אותו זכאי לכך, או את שני הצווים כאחד; צו כאמור יבוצע כדרך שמבצעים פסק דין שניתן במשפט אזרחי.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) -
:: (1) יראו כהרשעה גם קביעה שאדם אינו נושא באחריות פלילית מחמת אי-שפיותו או ליקוי בכשרו השכלי לפי [[סעיף 19]];
:: (2) אין ערעור על צו אלא אגב ערעור על ההרשעה אם היתה ובמצורף אליו, והוא יידון בבית המשפט הדן בערעור על ההרשעה; על סירוב ליתן צו - אין כל ערעור;
:: (3) הגשת ערעור על צו לא תעכב את ביצוע הצו, אלא אם הורה בית המשפט שעליו מערערים או בית המשפט שלערעור הוראה אחרת; בקשה לעכב את ביצוע הצו תוגש תחילה לבית המשפט שעליו מערערים;
:: (4) צו לא יפגע בכל זכות או זיקה במקרקעין הנדונים הניתנות למימוש בתובענה אזרחית.

@ 503. השגחה על ילד שאפוטרופסו הורשע או הואשם [א/389] (תיקון: [תש&quot;ך], תשל&quot;ח-4)
: (א) מי שבהשגחתו ילד שלא מלאו לו שש עשרה שנים, והוא הורשע או הועמד לדין על עבירה לגבי הילד לפי [[סימן ח פרק ח|סימנים ח']] [[או י' של פרק ח']] [[סימן ב פרק י|או סימנים ב']], [[סימן ה פרק י|ה']] [[או ו' של פרק י']], או לפי [[סעיף 2 לחוק גיל הנישואין, תש&quot;י-1950]], רשאי בית המשפט שהרשיעו או שלפניו הועמד לדין, אם ראה שמן המועיל לעשות כך, לצוות שהילד יימסר להשגחתו של קרוב משפחה או של אדם או מוסד ראוי, שיפורש בצו והמסמכים, להנחת דעתו של בית המשפט, לקבל עליו אותה השגחה, עד שיימלאו לילד שש עשרה שנים או לתקופה קצרה מזו, והכל בהתחשב עם דתם של הורי הילד.
: (ב) אם יש לילד הורה או אפוטרופוס חוקי, לא יינתן הצו לפי סעיף קטן (א) אלא אם ההורה או האפוטרופוס הורשע או הועמד לדין על עבירה לפי ההוראות שאוזכרו בסעיף קטן (א) או שהוכח להנחת דעתו של בית המשפט שהיה שותף לעבירה במעשה או במחשבה, או שאי אפשר למצוא אותו.
: (ג) זוכה אדם מן האשמה שמחמתה ניתן הצו, או שהאישום בטל משום שלא המשיכו בתביעה, הצו בטל מיד לכל דבר חוץ ממה שכבר נעשה על פיו כדין.
: (ד) לענין [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש&quot;ך-1960]], דין צו לפי סעיף זה כדין החלטה לפי [[החוק האמור]]; ראה בית המשפט כי מתן צו לפי סעיף זה סובל דיחוי, יעביר את הענין לבית המשפט המוסמך לפי [[אותו חוק]].

@ 504. תחילה (תיקון: תשל&quot;ז)
: תחילתו של נוסח זה ביום כ&quot;ד באדר תשל&quot;ח (2 באפריל 1978).

@ 505. הוראה מיוחדת [יג/12] (תיקון: [תשל&quot;ז])
: על אף האמור [[בסעיף 504]], תחילתו של [[סימן ב' לפרק י']] ביום ב' באדר א' תשל&quot;ח (9 בפברואר 1978) או במועד מוקדם יותר שקבע שר הבריאות בהודעה ברשומות, ועד לתחילתו יוסיפו לחול הוראות סעיפים 175 ו-177 לפקודת החוק הפלילי, 1936.

== תוספת ראשונה (((בוטלה))) (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;א-6) ==

== תוספת שניה (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א-2) ==
==== ((([[סעיף 186(ב-ג)]]))) ====
@ 1. : מוסדות חינוך: גן ילדים, בית ספר יסודי, תלמוד תורה, חטיבת ביניים, בית ספר על-יסודי, מוסד חינוך משלים, מפעל קיט לילדים, מרכז תרבות נוער וספורט, פנימיה, מוסד להשכלה גבוהה וכל מוסד אחר שבו ניתן חינוך.
@ 2. : בית אוכל: מסעדה, בית קפה, פאב וכל מקום כיוצא באלה.
@ 3. : מועדון או דיסקוטק.
@ 4. : מקום שבו נערכים משחקים באמצעות מכונות, משחקי ביליארד, קלפים, קוביות וכיוצא באלה.
@ 5. : מגרשי ספורט, אצטדיונים וכל מקום אחר שבו נערכות תחרויות ספורט.
@ 6. : מקום שבו נערכים מופעי תאטרון, קולנוע, מוסיקה, מחול וכיוצא באלה.

----
= לוח השוואה =
@ א. : '''פקודת החוק הפלילי, 1936:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | הושמט
2 | הושמט
3 | הושמט
3א | ((1))
4 | הושמט
5 | [[34כד|2]]
6 | ((3 רישה))
7 | ((3 סיפה))
8 | ((12))
9 | ((13))
10 | ((14))
11(1–2) | ((15))
11(3) | ((16))
12 | ((17))
13 | ((18))
14 | ((19))
15 | ((20))
16 | ((23))
17 | ((21))
18 | ((22))
19 | ((24))
20 | הושמט
22 | ((25))
23(1) | ((26))
23(2–3) | הושמט
23(4) | ((27))
24 | ((28))
25(1) | ((29))
25(2) רישה | ((29))
25(2) סייג | ((30))
26(1) | [[260(א)]]
26(2) | [[261]]
27 | [[260(ב)]]
28 | ((31))
29 | ((32))
30 | ((33))
31 | ((34))
32 | [[497]]
33 | [[262]]
33א | [[498]]
34 | [[499]]
35 | [[499]]
36 | [[500]]
38 | לא נכלל
59(1)(א) | [[133]]
59(1)(ב-ג) | [[134(א-ב)]]
59(2) | [[134(ג)]]
59(3–5) | [[135]]
60(1) | [[136]]
60(2) | הושמט
60(3) | הושמט
60(4) | [[137]]
60(5) | [[138]]
61 | [[139]]
62 | [[159]]
63 | [[140]]
64 | [[141]]
65 | [[142]]
66 | [[143]]
66א(א-ה) | [[144]]
66א(ו) | [[501]]
66א(ז) | [[144]]
67(1) | [[165]]
67(2) | [[166]]
68 | [[167]]
69 | [[145]]
70 | [[147]]
71 | [[146]]
72 | [[148]]
73 | [[149]]
74 | [[160]]
75 | [[161]]
76 | [[150]], [[162]]
77 | [[168]]
78 | [[169]]
79(1–2) | [[151 רישה]]
79(3) | [[152 רישה]]
80 | [[151 סיפה]]
81 | [[152 סיפה]]
82 | [[153]]
83 | [[154]]
84 | [[155]]
85 | [[156]]
86 | [[157 רישה]]
87 | [[157 סיפה]]
88 | [[158]]
90 | [[185]]
91 | [[186]]
92 | [[187]]
93 | [[184 סיפה]]
94 | [[188]]
95 רישה | לפי הענין
95 | [[184]]
96 | [[189]]
97 | [[190]]
98 | [[191]]
100 | [[192]]
101 | [[193]]
102 | [[194]]
103 | [[195]]
103א | [[196]]
104 | [[197]]
105 | [[198]]
109ב | [[277]]
110 | [[278]]
111 | [[279]]
112 | [[280]]
113 | [[281]]
114 | [[282]]
115 | [[283]]
116 | [[236]]
117 | [[237]]
118 | [[237]]
119 | [[238]]
120 | [[239]]
120א | [[240]]
120ב | [[241]]
122 | [[242]]
123 | [[243]]
124 | [[244]]
124א(א-ב) | [[245]]
124א(ג-ד) | [[246]]
124א(ה) | [[249]]
124א(ו) רישה | [[247]]
124א(ו) סיפה | [[248]]
125 | [[250]]
127 | [[251]]
128 | [[252]]
129 | [[253]]
130 | [[254]]
131 | [[255]]
131א | [[256]]
132 | [[259]]
133 | [[257]]
134 | [[258]]
135 | [[263]]
136 | [[264]]
137 | [[265]]
138 | [[266]]
139 | [[267]]
140 | [[284]]
141 | [[285]]
142 | [[286]]
143 | [[287]]
144 | [[288]]
145 | [[289]]
146 | [[170]]
147 | [[171]]
148 | [[172]]
149 | [[173]]
150 | [[174]]
152(1)(א) | ((345))
152(1)(ב) | ((345(א)(1)))
152(1)(ג) | ((345(א)(2))), ((347(ב)))
152(1) תנאי | ((347(ב-ג)))
152(2) | ((351))
152(3) | ((347(א), (ג)))
153 | ((346))
154 | ((352))
154א | ((353))
155 | ((348))
156 | ((349))
157(א) | ((354))
158 | ((355))
159 | ((356))
160 | ((357))
161 | ((350))
165 | [[208]]
167 | [[209]]
168 | [[210]]
169 | [[211]]
171 | [[212]]
172 | [[213]]
174 | ((360))
178 | ((358))
179 | [[214]]
180 | ((359))
184 | [[361]]
185 | [[362]]
186 | [[363]]
186א | [[364]]
186ב | [[365]]
187 | [[366]]
188 | [[367]]
188א | [[368]]
189 | [[215]]
193 | [[216]]
194 | [[217]]
195 | [[218]]
196 | [[219]]
197 | [[220]]
198 | [[221]]
199 | [[222]]
200 | [[223]]
204 | [[429]]
210(ב) | [[164]]
211 | [[164]], [[163]]
212 | [[298]]
213 | [[298]]
214(א) | [[300]]
215 | [[300]]
216 | [[301]]
217 | [[299]]
218 | [[304]]
219 | [[309]]
220 | [[308]]
221 | [[310]]
222 | [[305]]
223 | [[306]]
224 | [[307]]
225 | [[302]]
226(1–2) | [[303]]
226(3) | הושמט
227 | [[311]]
228 | [[322]]
229 | [[323]]
230 | [[324]]
231 | [[325]]
232 | [[326]]
233 | [[327]]
234 | [[328]]
235 | [[329]]
236 | [[331]]
237 | [[332]]
238 | [[333]]
239 | [[330]]
240 | [[336 סיפה]]
241(א) | [[334]]
241(ב) | [[336 רישה]]
242 | [[337]]
243 | [[338]]
243א | [[339]]
243ב | [[340]]
244 | [[341]]
245 | [[342]]
246 | [[343]]
247 | [[344]]
248 | [[378]]
249 | [[379]]
250 | [[380]]
251 | [[381]]
251א | [[354]], [[335(ב)]], [[382]]
252 | [[369]]
253 | [[369]]
254 | [[370]]
255 | [[369 רישה]]
256 | [[371]]
257 | [[372]]
258 | [[374]]
259 | [[375]]
260 | [[373]]
261 | [[376]]
262 | [[377]]
263 | [[383(א), (ג)]]
264 | [[385]]
265 | [[386]]
266 | [[388]]
267 | [[387]]
268 | [[383(ב)]]
269 | [[389]]
270 | [[384]]
274 | [[390]]
275 רישה | [[391]]
275 סיפה | [[392]]
276 | [[393]]
279 | [[394]]
280 | [[395]]
281 | [[396]]
282 | [[397]]
283 | [[398]]
284 | [[399]]
285 | [[400]]
286 | [[447]]
287 | [[402(א)]]
288(1) רישה | [[402(א)]]
288(1) סיפה | [[402(ב)]]
288(2) | [[403]]
289 | [[381(2)]]
293 | [[404]]
294 | [[405]]
295 | [[408]], [[406]]
296 | [[408]], [[406]]
297 | [[408]], [[407]]
298 | [[408]], [[407]]
299(1) | [[410]]
299(2) | [[409]]
304 | [[439]]
305 | [[440]]
309 | [[411]]
310 | [[412]]
311 | [[413]]
317 | [[448(1–6)]]
318 | [[449]]
319 | [[448(7–8)]]
320 | [[449]]
321 | [[448(9)]]
322 | [[449]]
323 | [[450(א)]]
324 | [[450(ב)]]
325 | [[451]]
326(1) | [[452]]
326(2) | [[453]]
326(3) | [[454]]
326(4) | [[455]]
327 | [[456]]
328 | [[457]]
329 | [[458]]
330 | [[459]]
331 | [[460]]
348 | [[461]]
349 | [[462]]
350 | [[463]]
351 | [[464]]
352 | [[465]]
353 | [[466]]
353א | [[467]]
354(1) | [[468]]
354(2) | [[469]]
355 | [[470]]
356 | [[471]]
357(א-ב) | [[472]]
357(ג)(1) | [[475]]
357(ג)(2) | [[476]]
357(ג)(3–5) | [[473]]
357(ג)(6) | [[478]]
358 | [[474]]
359 | [[479(1)]]
360 | [[479(2)]]
362 | [[477]]
363 | [[479]]
364 | [[480]]
365 | [[481]]
366 | [[482]]
368 | [[483]]
369 | [[484]]
370 | [[489]]
371 | [[486]], [[485]]
372 | [[487]]
373 | [[488]], [[485]]
374 | [[441]]
375 | [[442]]
376 | [[443]]
377 | [[444]]
378 | [[445]]
379 | [[446]]
380 | [[490]]
381 | [[491]]
383 | [[492]]
384 | [[493]]
385 | [[494(א)]]
385א | [[494(ב)]]
386 | [[495]]
387 | [[496]]
388א | [[502]]
389 | [[503]]
390 | הושמט
391 | הושמט
התוספת | הושמטה
&lt;/&gt;

@ א1. : '''חוק לתיקון פקודת החוק הפלילי (מס' 35), תשל&quot;ג-1973:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
21 | [[501]]
&lt;/&gt;

@ ב. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות שוחד), תשי&quot;ב-1952:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[290]]
3 | [[291]]
3א | [[292]]
4 | [[293]]
5 | [[294]]
6 | [[295]]
7 | [[296]]
8 | [[297]]
10 | הושמט
&lt;/&gt;

@ ג. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים), תשי&quot;ב-1952:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[273]]
2 | [[274]]
3 | [[275]]
4 | [[276]]
5 | הושמט
&lt;/&gt;

@ ד. : '''חוק דיני עונשין (בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), תשי&quot;ז-1957:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[91]]
2 | [[92]]
3 | [[93]]
4 | [[94]]
5 | [[95]]
6 | [[96]]
7 | [[97]]
8 | [[98]]
9 | [[99]]
10 | [[100]]
11 | [[101]]
12 | [[102]]
13 | [[103]]
14 | [[104]]
15 | [[105]]
16 | [[106]]
17 | [[107]]
18 | [[108]]
19 | [[109]]
20 | [[110]]
21 | [[111]]
22 | [[112]]
23 | [[113]]
24 | [[114]]
25 | [[115]]
26 | [[116]]
27 | [[117]]
28 | [[118]]
29 | [[119]]
30 | [[120]]
31 | [[121]]
32 | [[122]]
33 | [[123]]
34 | [[124]]
35 | [[125]]
36 | [[126]]
37 | [[127]]
38 | [[128]]
39 | [[129]]
40 | [[130]]
41 | [[131]]
42 | הושמט
43 | [[132]]
&lt;/&gt;

@ ה. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (ריבוי נישואין), תשי&quot;ט-1959:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[175]]
2 | [[176]]
3 | [[177]]
4 | [[178]]
5 | [[179]]
6 | [[180]]
7 | [[181]]
8 | [[182]]
9 | [[183]]
10 | הושמט
&lt;/&gt;

@ ו. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (העלמת עבירות), תשי&quot;ט-1959:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[269]], [[268]]
2 | [[270]]
3 | [[271]]
4 | [[272]]
תוספת | [[268]]
&lt;/&gt;

@ ז. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות), תשכ&quot;ב-1962:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1(א-ב) | [[199]]
1(ג) | [[200]]
2 | [[201]]
3 | [[202]]
4 | [[203]]
5 | [[204]]
6 | [[205]]
7 | [[205]], [[204]]
8 | [[206]]
10 | [[207]]
11 | הושמט
12 | הושמט
&lt;/&gt;

@ ח. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק), תשכ&quot;ג-1963:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[414]]
2 | [[415]]
3 | [[416]]
4 | [[417]]
5 | [[418]]
6 | [[419]]
7 | [[420]]
8 | [[421]]
9 | [[422]]
9א | [[423]]
9ב | [[424]]
9ג | [[425]]
10 | [[426]]
11 | [[427]]
12 | [[428]]
12א | [[430]]
13 | [[431]]
14 | [[432]]
15 | [[433]]
16 | [[434]]
17 | [[435]]
18 | [[436]]
19 | [[437]]
20 | [[438]]
20א | [[501]]
21 | הושמט
&lt;/&gt;

@ ט. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים), תשכ&quot;ד-1964:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[224]]
2 | [[225]]
3 | [[226]]
4 | [[227]]
5 | [[228]]
5א | [[229]]
6 | [[230]]
7 | [[231]]
8 | [[232]]
9 | [[233]]
10 | [[234]]
10א | [[235]]
11 | הושמט
12 | הושמט
&lt;/&gt;

@ י. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), תשכ&quot;ד-1964:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[401]]
2 | הושמט
&lt;/&gt;

@ יא. : '''חוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], תש&quot;ל-1970:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[35]]
2 | [[36]]
3 | [[37]]
4 | [[38]]
5 | [[39]]
6 | [[40]]
7 | [[41]]
8 | [[42]]
9 | [[43]]
10 | [[44]]
11 | [[45]]
12 | [[46]]
13 | [[47]]
14 | [[48]]
15 | [[49]]
16 | [[50]]
17 | [[51]]
18 | [[52]]
19 | [[53]]
20 | [[54]]
21 | [[55]]
22 | [[56]]
23 | [[57]]
24 | [[58]]
25 | [[59]]
26 | [[60]]
27 | [[61]]
28 | [[62]]
29 | [[63]]
30 | [[64]]
31 | [[65]]
32 | [[66]]
32א | [[67]]
32ב | [[68]]
32ג | [[69]]
33 | [[70]]
34 | [[71]]
35 | [[72]]
36 | [[73]]
37 | [[74]]
38 | [[75]]
39 | [[76]]
40 | [[77]]
41 | [[78]]
42 | [[79]]
43 | [[80]]
44 | [[81]]
45 | ((82))
46 | ((83))
47 | ((84))
48 | ((85))
49 | ((86))
50 | [[87]]
51 | [[88]]
52 | הושמט
53 | [[89]]
54 | [[90]]
55 | הושמט
&lt;/&gt;

@ יב. : '''חוק דיני עונשין (עבירות חוץ) [נוסח משולב], תשל&quot;ג-1973:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | ((4))
2 | ((5))
3 | ((6(א)))
4 | ((7))
5 | ((8))
6 | ((9))
7 | ((10))
8 | ((11))
9 | ((6(ב)))
תוספת | ((תוספת))
&lt;/&gt;

@ יג. : '''חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת הריון), תשל&quot;ז-1977:'''
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[312]]
2 | [[313]]
3 | [[314]]
4 | [[315]]
5 | [[316]]
6 | [[317]]
7 | [[318]]
8 | [[319]]
9 | [[320]]
10 | הושמט
11 | [[321]]
12 | [[505]]
&lt;/&gt;

@ יד. : '''חוקים מתמצים:'''
: 1. חוק לתיקון דיני עונשין (ביטול עונש מוות על רצח), תשי&quot;ד-1954: [[300|בסעיף 206(ב) (([צ&quot;ל: סעיף 300(ב)]))]].
: 2. חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי ציבור), תשי&quot;ז-1957: [[34כד|בהגדרת &quot;עובד ציבור&quot; שבסעיף 1 (([צ&quot;ל: סעיף 2]))]].

&lt;פרסום&gt; נוסח מאוחד נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום כ&quot;א בסיון תשל&quot;ז (7 ביוני 1977).
&lt;חתימות&gt; מנחם בגין, שר המשפטים

&lt;ויקי&gt;{{חוקי עונשין|בוויקיפדיה=חוק העונשין|בכנסת=2000479}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>0yqz17121fyb29oqmsh9gwkl0hwpft9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>1418629</id>
      <parentid>1418517</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T16:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2690" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)|תקנות המכס {{מוקטן|(חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)}}]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי]]
* [[חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|חוק נכסים של נספי השואה {{מוקטן|(השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)}}]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)|צו היבוא והיצוא {{מוקטן|(פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)}}]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)|צו היבוא והיצוא {{מוקטן|(פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)}}]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים {{מוקטן|(רישיון ותכנית החדרה)}}]]
* [[תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות)|תקנות הטלגרף האלחוטי {{מוקטן|(רשיונות, תעודות ואגרות)}}]]
* [[כללי מדידת מים (מערכות מדידת מים)|כללי מדידת מים {{מוקטן|(מערכות מדידת מים)}}]]
* [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים {{מוקטן|(תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)}}]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)|כללי המים {{מוקטן|(אבזרים חוסכי מים)}}]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)}}]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים {{מוקטן|(אמות מידה לחיוב דמי מים)}}]]
* [[תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות)|תקנות שירותי הדת היהודיים {{מוקטן|(ניהול מועצות)}}]]
* [[תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(עבירות קנס – שמירת הניקיון)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>pxmeeuo7olrwakewx4zzkgmic7v1akq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418667</id>
      <parentid>1418629</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T00:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2742" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)|צו העונשין {{מוקטן|(קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)}}]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)|תקנות המכס {{מוקטן|(חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)}}]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי]]
* [[חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|חוק נכסים של נספי השואה {{מוקטן|(השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)}}]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)|צו היבוא והיצוא {{מוקטן|(פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)}}]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)|צו היבוא והיצוא {{מוקטן|(פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)}}]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים {{מוקטן|(רישיון ותכנית החדרה)}}]]
* [[תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות)|תקנות הטלגרף האלחוטי {{מוקטן|(רשיונות, תעודות ואגרות)}}]]
* [[כללי מדידת מים (מערכות מדידת מים)|כללי מדידת מים {{מוקטן|(מערכות מדידת מים)}}]]
* [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים {{מוקטן|(תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)}}]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)|כללי המים {{מוקטן|(אבזרים חוסכי מים)}}]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)}}]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים {{מוקטן|(אמות מידה לחיוב דמי מים)}}]]
* [[תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות)|תקנות שירותי הדת היהודיים {{מוקטן|(ניהול מועצות)}}]]
* [[תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>a4u7odwvflxufesf8f5iylrr2ycttqh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418685</id>
      <parentid>1418667</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T05:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2771" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו התעבורה (עבירות קנס)|צו התעבורה {{מוקטן|(עבירות קנס)}}]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)|צו העונשין {{מוקטן|(קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)}}]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)|תקנות המכס {{מוקטן|(חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)}}]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי]]
* [[חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|חוק נכסים של נספי השואה {{מוקטן|(השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)}}]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)|צו היבוא והיצוא {{מוקטן|(פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)}}]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)|צו היבוא והיצוא {{מוקטן|(פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)}}]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים {{מוקטן|(רישיון ותכנית החדרה)}}]]
* [[תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות)|תקנות הטלגרף האלחוטי {{מוקטן|(רשיונות, תעודות ואגרות)}}]]
* [[כללי מדידת מים (מערכות מדידת מים)|כללי מדידת מים {{מוקטן|(מערכות מדידת מים)}}]]
* [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים {{מוקטן|(תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)}}]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)|כללי המים {{מוקטן|(אבזרים חוסכי מים)}}]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)}}]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים {{מוקטן|(אמות מידה לחיוב דמי מים)}}]]
* [[תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות)|תקנות שירותי הדת היהודיים {{מוקטן|(ניהול מועצות)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>72n8zzxnamf5by5pzwn01dke5mkscy0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418697</id>
      <parentid>1418685</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T08:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2739" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי)}}]]
* [[צו התעבורה (עבירות קנס)|צו התעבורה {{מוקטן|(עבירות קנס)}}]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)|צו העונשין {{מוקטן|(קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)}}]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)|תקנות המכס {{מוקטן|(חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)}}]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי]]
* [[חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|חוק נכסים של נספי השואה {{מוקטן|(השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)}}]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)|צו היבוא והיצוא {{מוקטן|(פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)}}]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)|צו היבוא והיצוא {{מוקטן|(פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)}}]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים {{מוקטן|(רישיון ותכנית החדרה)}}]]
* [[תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות)|תקנות הטלגרף האלחוטי {{מוקטן|(רשיונות, תעודות ואגרות)}}]]
* [[כללי מדידת מים (מערכות מדידת מים)|כללי מדידת מים {{מוקטן|(מערכות מדידת מים)}}]]
* [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים {{מוקטן|(תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)}}]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)|כללי המים {{מוקטן|(אבזרים חוסכי מים)}}]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)}}]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים {{מוקטן|(אמות מידה לחיוב דמי מים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>8mfz6qin2ky85igqvaubvfzdbkx18tf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>1418627</id>
      <parentid>1418506</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T16:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35679" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>lm4zcfxmjyuezba4iz1scvw3rmpwaht</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418665</id>
      <parentid>1418627</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T00:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35694" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>fr8ouw95pie2q80d08pior0k5yumc17</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418695</id>
      <parentid>1418665</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T08:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35709" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>d7sh3cb6n8mwz0lf44d44vyr711mz3j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות גלי צה&quot;ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (תנאים לשידור תשדירים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>294328</id>
    <revision>
      <id>1418585</id>
      <parentid>1352838</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:02:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418541]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22079" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות גלי צה״ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (תנאים לשידור תשדירים), התשע״ג–2013}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 1618|תקנות גלי צה״ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (תנאים לשידור תשדירים)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק גלי צה&quot;ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות)#סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:חיצוני|חוק גלי צה&quot;ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות)#סעיף 5|5(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק גלי צה&quot;ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות)#סעיף 8|ו־8(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק גלי צה&quot;ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות)|לחוק גלי צה״ל – שידורי רדיו של צבא ההגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה), התשס״ה–2005}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם השר הממונה על ביצוע {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|חוק רשות השידור, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק רשות השידור) ועם הוועדה שהקימה מליאת רשות השידור לפי {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|סעיף 12(ג) לחוק רשות השידור}} ובהתאם {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|לסעיף 40(ב)(2) לחוק רשות השידור (תיקון מס׳ 27), התשע״ב–2012}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל תשדיר“ – גורם המבקש לשדר תשדיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיני הזכויות“ – {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}}, {{ח:חיצוני|פקודת זכות יוצרים|פקודת זכויות יוצרים – 1924}}, {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|וחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הפיקוח“ – הוועדה המתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק גלי צה&quot;ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות)#סעיף 5|סעיף 5(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרקליט הצבאי הראשי“ ו”מפקד גלי צה״ל“ – לרבות מי שכל אחד מאלה הסמיך לעניין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קדימון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק גלי צה&quot;ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות)#סעיף 4|בסעיף 4(ב) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשדיר“ – שידור חסות או תשדיר שירות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גלי צה&quot;ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות)|בחוק}}.

{{ח:סעיף|2|בקשה לשידור תשדיר בגלי צה״ל}}
{{ח:ת}} בעל תשדיר המבקש לשדר תשדיר בגלי צה״ל יגיש למפקד גלי צה״ל בקשה בכתב בצירוף תמליל התשדיר המבוקש, מועד השידור המבוקש, אורך התשדיר ומספר השידורים של התשדיר המבוקש על ידו; הבקשה תוגש שבעה ימים לפחות לפני מועד השידור המבוקש.

{{ח:סעיף|3|אישור תשדיר וביטול אישור}}
{{ח:תת|(א)}} שידור תשדיר טעון אישור של מפקד גלי צה״ל, לאחר שנועץ בפרקליט הצבאי הראשי; האישור יינתן עד שלושה ימים לפני מועד השידור המבוקש; אישור כאמור יכול שיהיה בתנאים.
{{ח:תת|(ב)}} מפקד גלי צה״ל רשאי לבטל אישור שניתן, אם מצא כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6}} אינן מתקיימות מסיבות שלא הובאו לידיעתו בעת הגשת הבקשה לשידור.
{{ח:תת|(ג)}} בעל תשדיר שבקשתו לשידור תשדיר אושרה בתנאים או לא אושרה או שבוטל אישורה, רשאי לבקש עיון חוזר בבקשה בידי מפקד גלי צה״ל, אשר ייוועץ בעניין זה עם הפרקליט הצבאי הראשי; החלטת מפקד גלי צה״ל בעיון החוזר תינתן בכתב ובצירוף נימוקים; על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”מפקד גלי צה״ל“ שבתקנה 1}}, סמכות מפקד גלי צה״ל לעניין עיון חוזר כאמור בתקנת משנה זו תהיה נתונה לו בלבד.

{{ח:סעיף|4|שינוי ותיקון תשדיר המיועד לשידור}}
{{ח:ת}} מפקד גלי צה״ל רשאי לתקן או ללטש נוסח של תשדיר מבחינת לשונו, והתאמתו המשפטית והטכנית לשידור; החליט מפקד גלי צה״ל על שינוי ותיקון כאמור, יודיע על כך לבעל התשדיר.

{{ח:סעיף|5|הגבלות על שידור תשדירים}}
{{ח:ת}} לא ישודר תשדיר בגלי צה״ל אם לדעת מפקד גלי צה״ל, לאחר שנועץ בפרקליט הצבאי הראשי, נזכר בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הנוגד את חוקי המדינה, את ערכיה או את פקודות הצבא ואת ערכי צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} פגיעה באושיות המשטר, בשלטון החוק, בסדר הציבורי או במשמעת הצבא;
{{ח:תתת|(3)}} תעמולה מפלגתית או עניין השנוי במחלוקת פוליטית או אידאולוגית בציבור, לרבות בדרך של קריאה לשינוי חקיקה בנושאים כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} פגיעה בדת, בלאום, בעדה, במין או בנטייה מינית, לרבות פגיעה ברגשות הדתיים של חלק מאוכלוסיית המדינה וברגשותיהם של מיעוטים היושבים בישראל;
{{ח:תתת|(5)}} שמות של בני אדם או של תאגידים מסוימים, בלי שניתנה רשותם לכך, בכתב ומראש;
{{ח:תתת|(6)}} קללות, דברי תועבה או אלימות מילולית, במפורש או במשתמע;
{{ח:תתת|(7)}} דברי דיבה או השמצה;
{{ח:תתת|(8)}} דברים העלולים לזרוע בהלה או פחד בציבור, בין השאר לעניין סכנת מחלה, או דברים המנצלים אמונות תפלות;
{{ח:תתת|(9)}} גורמים מיסיונריים או כתות;
{{ח:תתת|(10)}} חוות דעת של רופא, מרפא או אחות, בין שדמויותיהן קיימות במציאות ובין שלא, לגבי טיבו או סגולותיו של מוצר או שירות, המובאות במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתת|(11)}} תכשירים או תרופות המתיימרים לרפא מחלות, מומים ופגמים פיסיולוגיים למיניהם, או לשירותי רפואה זולת אם הוכחה יעילותם ובטיחות השימוש בהם לפי אישור מראש של משרד הבריאות.
{{ח:תתת|(12)}} שימוש בסטריאוטיפים המציגים בני אדם כאובייקטים מיניים, כחפצים, כחסרי אונים או כילדותיים, או הפוגעים בשוויון בין המינים;
{{ח:תתת|(13)}} שירותים של –
{{ח:תתתת|(א)}} בעלי מקצוע שאין לפרסמם לפי כל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} מגידי עתידות, אסטרולוגים, יועצים לעניינים שבנפש וכיוצא באלה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תקשורת בענייני מין, נערות ליווי, עיסוי, זנות, מכירת אבזרי מין, למעט אמצעי מניעה;
{{ח:תתת|(14)}} נשק, תחמושת ומועדוני ירי או נשק, למעט תשדיר להליכי רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי-הירייה|חוק כלי־הירייה, התש״ט–1949}};
{{ח:תתת|(15)}} עניין שיש בו כדי להטעות מאזין סביר או שיש בו הגזמה לגבי איכות מוצר או שירות או ייחוס מעלות וסגולות למוצרים או לשירותים שלא ניתן להוכיחן;
{{ח:תתת|(16)}} דברים שיש בהם טעם לפגם מבחינה מוסרית או ציבורית, או פגיעה בסדר הציבורי או העלולים להזיק לציבור או שיש בהם כדי לפגוע בטעם הטוב;
{{ח:תתת|(17)}} מוצרים הפוגעים בבריאות לרבות סיגריות, מוצרי טבק אחרים ואלכוהול;
{{ח:תתת|(18)}} דברים שניתן להבין מהם שצה״ל נותן גושפנקה כלשהי או אישור לטיבו של מוצר או שירות, זולת אם הם תשדיר מטעם צה״ל או משרד הביטחון;
{{ח:תתת|(19)}} נוסח או צליל שיש בהם משום התחזות למשדר חדשות או למשדר אחר של גלי צה״ל;
{{ח:תתת|(20)}} כל דבר אחר שלדעת מפקד גלי צה״ל, לאחר שנועץ בפרקליט הצבאי הראשי, הוא תשדיר לא נאות או שאינו ראוי לשידור בגלי צה״ל כתחנה צבאית–ציבורית, בין בשל תוכן התשדיר ובין בשל מטרות הגוף או הארגון שמטעמו התשדיר משודר.

{{ח:סעיף|6|שידורי חסות אסורים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישודר שידור חסות המתייחס למשדר חדשות, למעט לתחזית מזג האוויר.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא ישודר שידור חסות אם לדעת מפקד גלי צה״ל, לאחר שנועץ בפרקליט הצבאי הראשי התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לבעל התשדיר יש עניין אישי, מסחרי, או מפלגתי–פוליטי בתוכן המשדר שלו ניתנה החסות, כולו או חלקו;
{{ח:תתת|(2)}} עלול להיווצר רושם בציבור, כי לבעל התשדיר יש עניין אישי, מסחרי או מפלגתי–פוליטי בתוכן המשדר שלו ניתנה החסות, כולו או חלקו;
{{ח:תתת|(3)}} שידור החסות הוא של גוף מפלגתי–פוליטי, בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תתת|(4)}} פרסום שידור החסות –
{{ח:תתתת|(א)}} כרוך בהקניית זכויות כלשהן בתכנית או בשידור לבעל תשדיר או לאחרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מותנה, במפורש או מכללא, בתנאי כלשהו, לרבות השפעה על תהליך ההפקה והעריכה, או זכות ביקורת מראש על התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} הקראת שידור החסות לא תיעשה בידי קריין שמגיש את התכנית שלה ניתנה החסות.

{{ח:סעיף|7|אחריות בעל התשדיר}}
{{ח:תת|(א)}} בעל התשדיר אחראי כלפי גלי צה״ל וכלפי כל אדם אחר לתוכן התשדיר לרבות לפי דיני הזכויות {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע|וחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בתקנות אלה כדי לגרוע מאחריותו של בעל התשדיר לתוכנו לפי כל דין.

{{ח:סעיף|8|תשלום בעד זכויות יוצרים ואחריות בעל התשדיר לתביעות לפי דיני זכויות יוצרים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל התשדיר יישא בכל תשלום שיש לשלמו לבעל זכות יוצרים לפי דיני זכויות יוצרים ומבצעים בעד השימוש ביצירה או ביצועה בתשדיר.
{{ח:תת|(ב)}} בעל התשדיר יהיה אחראי כלפי גלי צה״ל וכלפי משרד הביטחון לכל תביעה שתוגש כנגדם, בשל הפרת זכויות כאמור.

{{ח:סעיף|9|התמורה בעד שידור התשדירים}}
{{ח:ת}} בעד שידור תשדירים בגלי צה״ל תשולם למשרד הביטחון, בעבור גלי צה״ל, תמורה לפי מחירון שיקבע משרד הביטחון.

{{ח:סעיף|10|שינויים בתשדיר}}
{{ח:ת}} ביקש בעל תשדיר להכניס שינויים בנוסח התשדיר לאחר שאושר לשידור, ישודר התשדיר בנוסח שאושר עד שתיקונו המבוקש יאושר, זולת אם ביקש בעל התשדיר שלא לשדרו במתכונתו המקורית.

{{ח:סעיף|11|מועד שידור התשדיר}}
{{ח:תת|(א)}} תשדיר ישודר במועד ובמשבצת שקבע לכך מפקד גלי צה״ל.
{{ח:תת|(ב)}} לא שודר תשדיר במועד או במשבצת שנקבעו לכך בשל תקלה במהלך השידור, ישודר התשדיר, ככל האפשר, במשבצת אחרת במסגרת אותו שידור; לא היה ניתן לשדר את התשדיר במשבצת השידור האמורה ישודר סמוך אליה ככל האפשר, לפי החלטת מפקד גלי צה״ל.
{{ח:תת|(ג)}} תשדיר שנמנע שידורו במועדו שלא בשל תקלה במהלך השידור או ששובש שידורו באופן שלא ניתן להבינו, ישודר במועד מתאים אחר.

{{ח:סעיף|12|ביטול מישדר}}
{{ח:ת}} בוטל שידור של מישדר, כולו או חלקו, לרבות התשדירים ששובצו בו כדי לשדר במקומו מישדר אחר, שלדעת מפקד גלי צה״ל הוא בעל ערך מיוחד, ימסור מפקד גלי צה״ל הודעה על כך לבעל התשדיר, והתשדיר ישודר במועד מתאים אחר לפי החלטת מפקד גלי צה״ל.

{{ח:סעיף|13|בקשה לדחות שידור תשדיר}}
{{ח:ת}} בעל תשדיר רשאי לבקש לדחות את תחילת שידור התשדיר זמן סביר לפני מועד השידור המתוכנן; מועד השידור יידחה אם יימצא זמן מתאים לשידור הנדחה; לא נמצא זמן מתאים כאמור, ישודר התשדיר במועדו המקורי אלא אם כן ביקש בעל התשדיר לבטלו.

{{ח:סעיף|14|הודעה על החלטות מפקד גלי צה״ל בדבר מועדי שידור תשדירים}}
{{ח:ת}} החלטות מפקד גלי צה״ל לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנות 11 עד 13}} יתקבלו לאחר שיוצעו לבעל התשדיר חלופות למועדי התשדיר בהתאם לזמן השידורים הפנוי לשידור תשדירים; החלטות סופיות יובאו לידיעת בעל התשדיר.

{{ח:סעיף|15|ביטול שידור תשדיר בידי בעל התשדיר}}
{{ח:ת}} בעל תשדיר רשאי בכל עת לבטל את שידור התשדיר, בהודעה בכתב שתימסר לגלי צה״ל.

{{ח:סעיף|16|הפסקת שידור תשדיר שאישורו בוטל}}
{{ח:ת}} בוטל אישור שידור תשדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב)}}, יופסקו לאלתר שידורי אותו תשדיר.

{{ח:סעיף|17|השבת תשלומים בשל אי־&lt;wbr&gt;שידור}}
{{ח:תת|(א)}} בעל תשדיר יהיה זכאי להשבה, בדרך של זיכוי חשבונו, של כל סכום שחויב בו בעד תשדיר שלא שודר מטעמים שאין לגלי צה״ל שליטה עליהם או ששודר במועד אחר בשל החלטת מפקד גלי צה״ל בלא ידיעתו של בעל התשדיר אך לא יהיה זכאי לפיצוי אחר כלשהו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל תשדיר אשר ביטל את שידור התשדיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}} יהיה חייב בתשלום כאילו שודר התשדיר זולת אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקשת הביטול או בקשת הדחייה הוגשה מטעמים שלדעת גלי צה״ל לבעל התשדיר אין שליטה עליהם או שהביטול הוא בשל החלטת מפקד גלי צה״ל לשדר את התשדיר במועד שאינו מתאים לבעל התשדיר;
{{ח:תתת|(2)}} הבקשה לביטול שידור התשדיר הוגשה שלושה ימים לפחות לפני מועד השידור, אלא אם כן אישר מפקד גלי צה״ל מועד קצר יותר, ואם אושר שידור התשדיר בידי מפקד גלי צה״ל פחות משלושה ימים לפני מועד השידור – סמוך לאחר אישור שידור התשדיר כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הופסקו שידורי תשדיר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16}} יזוכה חשבון בעל התשדיר בכל סכום שחויב בו בעד התשדיר שעדיין לא שודר ולא יהיה זכאי לפיצוי אחר כלשהו.

{{ח:סעיף|18|נוהל עבודת ועדת הפיקוח}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת הפיקוח תתכנס בתחילת חודש ינואר ובתחילת חודש יולי של כל שנה לפחות לישיבה חצי שנתית, ואולם רשאי יושב ראש הוועדה לכנסה לישיבה מיוחדת בכל עת על פי החלטתו או לפי דרישת אחד מחבריה, ובלבד שלא תכונס הוועדה יותר מפעם אחת בחודש, אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה על כינוסה או שדרשו זאת שניים מחבריה לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} שבעה ימים לפחות לפני כינוס ישיבה חצי שנתית של הוועדה, יגיש מפקד גלי צה״ל לוועדה, דין וחשבון שבו יפורטו רשימת התשדירים ששודרו בגלי צה״ל בששת החודשים שקדמו להתכנסות הוועדה, מועד שידורם ואורכם.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הפיקוח תבחן את מידת התאמתם של התשדירים {{ח:חיצוני|חוק גלי צה&quot;ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות)|לחוק}} ולתקנות אלה.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הפיקוח רשאית לעיין בתוכן התשדירים או לשמוע תשדירים, וכן לדרוש כל נתון ומידע אחר הנוגע לאישור התשדירים ולשיבוצם בשידורי גלי צה״ל.
{{ח:תת|(ה)}} על חברי ועדת הפיקוח תחול חובת סודיות בכל הנוגע למסמכים או נתונים או כל מידע אחר שמועבר לעיון חברי הוועדה על ידי גלי צה״ל והמידע האמור ישמש אך ורק לצורך מילוי תפקידי הוועדה לפי {{ח:חיצוני|חוק גלי צה&quot;ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}}.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת הפיקוח תדווח לשר הביטחון, לראש אגף כוח אדם במטה הכללי, לפרקליט הצבאי הראשי ולמפקד גלי צה״ל על ממצאיה לגבי מידת התאמת התשדירים ועל מסקנותיה.
{{ח:תת|(ז)}} מפקד גלי צה״ל יעדכן את הוועדה בדבר יישום מסקנותיה; השיג מפקד גלי צה״ל על הממצאים או על המסקנות, תקיים הוועדה דיון בהשגה בתוך שלושים ימים מיום שביקש זאת מפקד גלי צה״ל; דיווח על החלטות הוועדה בהשגה האמורה יימסר לבעלי התפקידים המנויים בתקנת משנה (ו).
{{ח:תת|(ח)}} מפקד גלי צה״ל יוזמן לישיבות ועדת הפיקוח.
{{ח:תת|(ט)}} ועדת הפיקוח תנהל פרוטוקול של ישיבותיה והחלטותיה וזאת בהתאם לכללים החלים על ועדות רשות השידור, כפי שאלה נקבעים מזמן לזמן בידי הוועדה ובלבד שאינם סותרים תקנות אלה.

{{ח:סעיף|19|עוצמת שמע מותרת בשידורי רדיו}}
{{ח:ת}} גלי צה״ל לא ישדר תשדיר או קדימון בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול בתכנית אשר שולבו בה התשדיר או הקדימון.

{{ח:סעיף|20|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.

{{ח:חתימות|כ״ו באב התשע״ג (2 באוגוסט 2013).}}
* '''משה (בוגי) יעלון'''&lt;br&gt;שר הביטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>81z7gd3my14hanqhvzsxw999rnyzteo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>296438</id>
    <revision>
      <id>1418573</id>
      <parentid>1013942</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:00:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418560]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3465" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשי״ט–1959}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000681}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 112|חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_210131.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517973.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 78|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210130.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 122|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210128.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 88|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211388.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|כ״ז בניסן – יום הזכרון|תיקון: תשכ״א, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} כ״ז בניסן הוא יום הזכרון לשואה ולגבורה, מוקדש, מדי שנה בשנה, להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם.
{{ח:ת}} חל כ״ז בניסן בששי בשבוע, יקויים יום הזכרון בכ״ו בניסן של אותה שנה; חל כ״ז בניסן בראשון בשבוע, יקוים יום הזכרון בכ״ח בניסן של אותה שנה.
{{ח:ת}} תחילתו של יום הזכרון היא משקיעת החמה אור ליום כ״ז בניסן, כ״ו בניסן או כ״ח בניסן, הכל לפי הענין, וסיומו עם צאת הכוכבים למחרתו.

{{ח:סעיף|2|דרכי קיום של יום הזכרון|תיקון: תשי״ט}}
{{ח:ת}} ביום הזכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; יקויימו אזכרות, עצרות עם, וטכסי התייחדות במחנות הצבא ובמוסדות החינוך; הדגלים על הבנינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; תכניות השידורים ברדיו יביעו את ייחודו של היום, ובבתי השעשועים יעלו אך נושאים ההולמים את רוחו.

{{ח:סעיף|2א|סגירת בתי שעשועים ובתי קפה|תיקון: תשכ״א, תשל״ח}}
{{ח:ת}} ביום הזכרון לא יקויימו עינוגים ציבוריים ובערב יום הזכרון יהיו גם בתי הקפה סגורים.

{{ח:סעיף|2ב|עונשין|תיקון: תשכ״א}}
{{ח:ת}} העובר על {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א}}, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|2ג|הגדרה|תיקון: תשכ״א}}
{{ח:ת}} בחוק זה, ”שעשוע“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 3|כמשמעותו של ”שעשוע ציבורי“ בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935}}.

{{ח:סעיף|3|הוראות לקיום יום הזכרון}}
{{ח:ת}} השר שיוסמך לכך על ידי הממשלה יתקין, בהתייעצות עם רשות הזכרון יד ושם, הוראות לקיום יום הזכרון בהתאם לחוק זה.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ט באדר תשי״ט (8 באפריל 1959).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>brtxzfr6qokcz1jyajrht8onq96r129</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313665</id>
    <revision>
      <id>1418571</id>
      <parentid>1416689</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:00:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418562]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="67730" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000499}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ח, 24|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209326.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517969.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 92|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209325.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 33|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317363.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 97|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209324.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 26|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209323.pdf}}, {{ח:תיבה|82|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317364.pdf}}, {{ח:תיבה|202|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209322.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 223|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209321.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 34|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209320.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 84|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209319.pdf}}, {{ח:תיבה|100|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209318.pdf}}, {{ח:תיבה|209|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209317.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 32|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209316.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 257|חוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209363.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 92|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 24|יציבות מחירים – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210252.pdf}}, {{ח:תיבה|29|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210253.pdf}}, {{ח:תיבה|96|יציבות מחירים – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 128|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210475.pdf}}, {{ח:תיבה|241|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210500.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 30|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210719.pdf}}, {{ח:תיבה|40|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210674.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 170|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210824.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 203|תיקון מס׳ 16 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210848.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 131|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211441.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 200|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211235.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 196|תיקון מס׳ 11 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300479.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 595|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303818.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: סמכויות פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני 1: יציבות מחירים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-2|פרק שני 2: הפסקת בניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-3|פרק שני 3: סייגים לעיסקאות בציוד צבאי {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: עררים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: מניעת רווחים מופקעים והגנה על תכנון הייצור החקלאי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: מניעת רווחים מופקעים במצרכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: מניעת רווחים מופקעים בשירותים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: מניעת חריגה מתכנון הייצור של חלב ועופות חיים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ג, תשל״ח־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שר“ – חבר הממשלה, במידה שהממשלה העבירה לו את הסמכות לבצע חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרך“ – כל חי, דומם או צומח, בין תלוש ובין מחובר, לרבות מים ומחצבים ולרבות מצרך דומה, אך למעט קרקעות ובנינים וכל דבר שדיני הפיקוח על מטבע חוץ חלים עליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרך דומה“ – לרבות מצרך בעל תכונות דומות ביותר למצרך פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות עם אותו מצרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – לרבות כל שירות לזולת, וכן שעשוע ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 3|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935}}, וכל עשיה במצרכים למען הזולת, לרבות בניה, בין לצורך עצמי ובין לצרכי אחרים, ולרבות שירות דומה, אך עבודתו של עובד שכיר אינה בגדר שירות למעבידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות דומה“ – לרבות שירות בעל תכונות דומות ביותר לשירות פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות עם אותו שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עושה שירות“ – לרבות העושה בידי אחר, ולגבי בניה גם לרבות הקבלן, האדריכל, המהנדס, וכל הממלא תפקידי השגחה בביצועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – כל תשלום כסף, או תמורה אחרת, בעד עשיית שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגירה“ –
{{ח:תתת|(1)}} החזקת מצרך לצרכי עסק בכמות העולה על הכמות הדרושה לניהול תקין של העסק;
{{ח:תתת|(2)}} החזקת מצרך, שלא לצרכי עסק, בכמות העולה על הכמות הדרושה לצריכה עצמית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – כל מפעל של תועלת ציבורית וכל מיזם, או עסק, של תעשיה, מסחר, בניה, תחבורה או חקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“, במפעל – לרבות אדם הממלא לגבי המפעל תפקידי הנהלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה חיונית“ – פעולה הנראית לשר כחיונית להגנת המדינה, לבטחון הציבור, לקיום אספקה סדירה או שירותים סדירים, לקיום יציבות של מחירי מצרכים או שכר שירותים, להגדלת היצוא או להגברת הייצור, לקליטת עולים או לשיקום חיילים משוחררים או נכי מלחמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – עסקה במצרך כנגד תמורה, לרבות שכירות או מתן זכות שימוש, או הסכם על עסקה כזאת, בין שיש עמן עשיית שירות ובין שאיננה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעת מכירה“ או ”הצעת שירות“ – לרבות הודעה של אדם בכל צורה שהיא –
{{ח:תתת|(1)}} על מחיר מצרך שהוא מוכן או מסכים למכור;
{{ח:תתת|(2)}} על שכר בעד שירות שהוא מוכן או מסכים לעשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“, במצרך – מי שקנה אותו מצרך או רכשו באופן אחר, לכל מטרה שהיא, פרט לייצור או למכירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קמעונאי“, במצרך – מי שעסקו או חלק מעסקו, הוא למכור אותו מצרך לצרכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“, במצרך – מי שמביא אותו מצרך מחוץ לארץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“, במצרך – אדם העוסק, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, בייצורו של המצרך או בשינויו מבחינת הצורה, הטיב, האיכות או מכל בחינה אחרת שהיא, או העוסק באריזתו או במזיגתו, או המייצר או המגדל תוצרת חקלאית, חיה או דוממת, או גורם לייצורה או לגידולה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיטונאי“, במצרך – מי שעסקו, או חלק מעסקו, הוא למכור אותו מצרך לקמעונאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו אישי“ – צו שניתן לאדם פלוני או למפעל פלוני, או למספר בני אדם או מפעלים שפורטו אחד אחד בצו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו כללי“ – צו שאינו צו אישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זה“ – לרבות התקנות שהותקנו והצווים שניתנו על פיו.

{{ח:סעיף|2|תחולת החוק}}
{{ח:ת}} חוק זה לא יחול אלא בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף אכרזה לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 38|סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}.

{{ח:סעיף|3|היסוד לשימוש בסמכות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} לא ישתמש שר בסמכותו לפי חוק זה, אלא אם היה לו יסוד סביר להניח שהדבר דרוש לקיום פעולה חיונית, למניעת הפקעת־שערים וספסרות או למניעת הונאת הציבור.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: סמכויות פיקוח}}

{{ח:סעיף|4|אכרזה על מצרכים ושירותים בני־&lt;wbr&gt;פיקוח|תיקון: תשמ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי להכריז על מצרכים ועל שירותים כמצרכים או כשירותים בני־פיקוח; הכרזה כאמור יכול שתהיה למצרך או לשירות מסויים, לסוגי מצרכים ושירותים או לכלל המצרכים והשירותים.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על אכרזה לפי סעיף זה תימסר לועדת הכלכלה של הכנסת; האכרזה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|5|פיקוח כללי על מצרכים ושירותים|תיקון: תשי״ט, תשל״ב, תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי להסדיר בצו –
{{ח:תתת|(1)}} ייצורו של מצרך מסויים, שמירתו, החסנתו, הובלתו, העברתו ממקום למקום ומיד ליד, הפצתו, מכירתו, רכישתו, צריכתו, הטיפול בו והשימוש בו, לרבות שחיטת בהמות;
{{ח:תתת|(2)}} פעולתו ודרכי הנהלתו של מפעל העוסק בפעולה חיונית;
{{ח:תתת|(3)}} עשייתו של שירות בר־פיקוח.
{{ח:תת|(ב)}} כל מה ששר רשאי להסדיר לפי סעיף זה, רשאי הוא לאסרו, להגבילו, להטיל עליו פיקוח או בקורת, להתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון, כללי או מיוחד.
{{ח:תת|(ג)}} שר רשאי לקבוע, בצו, הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} הטלת חובה על אדם העוסק בייצורם או במסחרם של מצרכים, או בעשיית שירותים – לנהל פנקסים, חשבונות, רשימות או תעודות אחרות ביחס למפעלו ולספק דינים וחשבונות כמתואר בצו;
{{ח:תתת|(2)}} הטלת חובה על אדם למכור, או להוציא מרשותו בדרך אחרת, מצרך בר־פיקוח הנמצא בבעלותו, בחזקתו או בפיקוחו, באופן ובזמן שקבע בצו, וכן במחיר שלא יעלה על המחיר המכסימלי שקבע בצו;
{{ח:תתת|(3)}} סגירתו של מפעל המתנהל ללא רשיון, כשדרוש רשיון להנהלתו לפי חוק זה או כשהורשע בעליו על עבירה לפי חוק זה, וכן הפסקתו של שירות בר־פיקוח הנעשה ללא רשיון, כשדרוש רשיון לעשייתו לפי חוק זה או כשהורשע עושה השירות על עבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} איסור העלמתם של מצרכים בני־פיקוח או השמדתם.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)|(1)}} צו לפי סעיף זה יכול להיות כללי, או לאדם מסויים או לסוג של בני אדם, או למפעל מסויים או לסוג של מפעלים או לחלק של מפעל או של מפעלים.
{{ח:תתת|(2)}} צו כללי לפי סעיף זה יכול להיות מוגבל לחלק משטח המדינה.
{{ח:תתת|(3)}} בצו כללי ובצו לסוג של בני אדם רשאי שר להורות כי הוראות הצו, כולן או מקצתן, לא יחולו על מי שפורש בצו; פטור כאמור יכול להיות לאדם פלוני או לסוג של בני אדם.
{{ח:תת|(ה)}} הסדיר השר בצו עשייתו של שירות בר פיקוח או חיוב המוכר לתת התחייבות למתן שירות, רשאי הוא להסדיר באותו צו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי החיובים שבו יחולו גם על מתן שירות למי שמתגורר ביהודה והשומרון, בחבל עזה או בסיני.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון טובין)|צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תשלומים בעד גז המסופק במערכת מרכזית)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תשלומים בעד גז המסופק במערכת מרכזית), התשמ״ט–1989}}.}}

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6א||תיקון: תשמ״ט, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6ב||תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6ג||תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7|רכישת מצרכים|תיקון: תשמ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי להורות בצו (להלן – צו רכישה) על רכישתם של מצרכים בני־פיקוח, אם הוא סבור כי הדבר דרוש כדי למנוע אגירתם, העלמתם, עיכוב לא סביר בהוצאתם לשוק או לשימוש, או שימוש בלתי חוקי בהם, ומשעשה כן יעמדו המצרכים מכוח צו הרכישה לקנין המדינה, נקיים מכל משכון, שעבוד, עיקול או כיוצא באלה, וינהגו בהם כפי שיורה השר; היו המצרכים נתונים במשכון, בשעבוד, בעיקול או כיוצא באלה – יבוא במקום המצרכים, לענין זה, המחיר שהשר ישלם בעדם.
{{ח:תת|(ב)}} על מחירם של מצרכים שצו רכישה חל עליהם יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע מחיר מכסימלי לאותו סוג של מצרכים – ישולם לבעליהם המחיר המכסימלי;
{{ח:תתת|(2)}} לא נקבע מחיר מכסימלי – ייקבע מחיר כזה וישולם לבעליהם המחיר שנקבע; ואולם אם נקבע מחיר מינימלי לחלב גלמי לא ייקבע מחיר נמוך ממנו;
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי לנכות מהמחיר ניכוי שלא יעלה על שיעור הריווח שהמכר במחיר המכסימלי משאיר למעשה לבעל המצרכים או על 25% מהמחיר, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

{{ח:סעיף|8|הפעלתו של מפעל}}
{{ח:תת|(א)}} מפעל העוסק, או הנועד לעסוק, בפעולה חיונית, רשאי שר להטיל על בעליו חובה להפעיל את מפעלו לפי הוראות השר או איסור להפסיק את פעולת המפעל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, לא יתן שר צו לפי סעיף זה, אלא אם יהיה סבור כי הדבר דרוש להגנת המדינה או לשם מניעת הפרעה בקיום אספקה סדירה או שירותים סדירים.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף זה יכול להיות כללי או למפעל מסויים.

{{ח:סעיף|9|מינוי מפקח מורשה|תיקון: תשי״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר שנתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} ונוכח כי מטרת הצו לא הושגה בגלל הימנעותו או רשלנותו של בעל המפעל שעליו חל הצו, רשאי, בצו, למנות אדם (להלן – מפקח מורשה) לניהול המפעל או לפיקוח על הנהלתו, ורשאי הוא לפרט בצו את תפקידי הניהול והפיקוח.
{{ח:תת|(ב)}} העתק הצו יימסר לבעל המפעל, זולת אם הבטחת הגנת המדינה מחייבת לנהוג על דרך אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} נגרם הפסד למפעל או לעושה שירות על ידי ביצועו של צו על פי סעיף זה, ישולם ההפסד מאוצר המדינה; לא קיבל השר, שעל ידיו ניתן הצו, את התביעה לתשלום ההפסד, כולה או מקצתה, יכריע בית המשפט.

{{ח:סעיף|10|סמכותו של מפקח מורשה}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח מורשה ינהל את המפעל או יפקח עליו לפי ההוראות שקיבל מהשר, וכל הנושא בתפקידי הנהלה באותו מפעל, או חלק ממנו שהצו חל עליו, חייב למלא אחרי הוראות המפקח המורשה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יורה מפקח מורשה הוראה הסותרת הוראת כל מסמך המחייב את המפעל, אלא במידה שהורשה לעשות כן בצו של השר.

{{ח:סעיף|11|תקופת כהונתו ושכרו של מפקח מורשה}}
{{ח:תת|(א)}} מינויו של מפקח מורשה הוא לשלושה חדשים, אם לא הורה השר בצו על תקופה קצרה יותר, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף המינוי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חדשים, וכן רשאי הוא להחליף מפקחים מורשים.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח מורשה שאיננו עובד־מדינה, רשאי השר לקבוע לו שכר שישולם לו מאוצר המדינה, בעד מילוי תפקידיו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|11א|הפעלת חברה שבה יש למדינה ענין כלכלי חיוני|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר (להלן בסעיף זה – השר), באישור הממשלה, רשאי להורות בצו לחברה ממשלתית או לחברה מעורבת כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, או לחברת בת של חברה כאמור, העוסקת או שנועדה לעסוק בענין שבו יש למדינה ענין כלכלי חיוני, כי תמשיך לפעול לפי הוראות השר; קביעתו של השר כי חברה כאמור עוסקת בענין שבו יש למדינה ענין כלכלי חיוני תהווה ראיה מכרעת על כך, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לא יחולו לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} נתן השר צו לפי סעיף קטן (א) רשאי הוא, בצו, למנות אדם לניהול החברה או לפיקוח על הנהלתה (להלן – מפקח מיוחד), ורשאי הוא בצו לפרט את תפקידי הניהול והפיקוח.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח מיוחד ינהל את החברה או יפקח עליה לפי הוראות שקיבל מהשר, וכל הנושא בתפקידי הנהלה בחברה חייב למלא אחרי הוראות המפקח המיוחד; לא יורה מפקח מיוחד הוראה הסותרת כל מסמך אלא במידה שהורשה לעשות כן בצו של השר.
{{ח:תת|(ד)}} מינויו של מפקח מיוחד לפי סעיף זה הוא לשלוש שנים אם לא הורה השר בצו על תקופה קצרה יותר, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף המינוי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי הוא להחליף מפקחים מיוחדים.
{{ח:תת|(ה)}} חברה שחל עליה צו לפי סעיף קטן (א), לא יינקטו לגביה הליכים של פירוק, כינוס נכסים, סעדים זמניים, הוצאה לפועל ואכיפה, לפי כל דין.
{{ח:תת|(ו)}} ניתן צו לפי סעיף קטן (א) לגבי חברה שלפני יום כ׳ בטבת התשמ״ו (1 בינואר 1986) מונה לה מפקח מורשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} –
{{ח:תתת|(1)}} יראו כתקפים את מינויו של המפקח המורשה ואת הפעולות שעשה, מיום מינויו עד יום מתן הצו האמור, על אף כל פגם במינויו או בהמשך כהונתו;
{{ח:תתת|(2)}} יראו את המפקח המורשה כאילו מונה למפקח מיוחד לפי סעיף קטן (ב) מיום מתן הצו.
{{ח:תת|(ז)}} חברה כאמור בסעיף קטן (א) אשר הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, החליטה לגביה כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, לא יחולו עליה הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ח)}} מטעמי גיוס הון בחוץ לארץ או מטעמי קידום היצוא הישראלי, רשאית הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להחליט שהוראות סעיף זה לא יחולו על חברה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ט)}} סמכויות מפקח מיוחד ותוקף פעולותיו לא ייפגעו מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.

{{ח:סעיף|12|סמכות לדרוש שירותים}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי בצו להורות לכל העוסק בשירות בר־פיקוח, לעשות כל שירות, בעצמו או על־ידי שליחיו, שבתחום עסקו או מקצועו, כפי שיורה השר.
{{ח:תת|(ב)}} השכר שהעושה שירות לפי סעיף זה יהיה זכאי לקבל ייקבע על־ידי השר בצו.

{{ח:סעיף|13|עריכת בקורת}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי בצו, אם הוא סבור שהדבר דרוש כדי להבטיח את ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה, להורות, שענין פלוני יבוקר על־ידי אדם (להלן – המבקר) במקום שפורש בצו.
{{ח:תת|(ב)}} למבקר יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 3 לפקודת ועדות חקירה}}.

{{ח:סעיף|14|החזרת הוצאות}}
{{ח:תת|(א)}} נתחייב אדם לפי חוק זה לבצע פעולה מסויימת, ונמנע מלבצעה, כולה או חלקה, ולדעת השר שנתן את הצו אין סיבה המצדיקה הימנעות זו, רשאי הוא למנות אדם לביצוע הפעולה, ולגבות מן החייב בביצועה כדרך שגובים חוב, את כל ההוצאות הסבירות שהוצאו לביצוע הפעולה ושלא היו מוציאים אילו נעשתה על ידי החייב לעשותה.
{{ח:תת|(ב)}} כל קביעה של שר לענין שיעור ההוצאות שיש לגבותן כאמור דינה, בכל הנוגע לזכות הערר על פי {{ח:פנימי|פרק 3|הפרק השלישי}}, כדין צו אישי; כדי למנוע ספק ייאמר כאן במפורש, כי החוב לא יהיה ניתן לגביה כל עוד לא חלפה התקופה להגשת הערר, ואם הוגש ערר – כל עוד לא ניתנה החלטת ועדת העררים.

{{ח:סעיף|15|סמכויות עזר}}
{{ח:ת}} שר רשאי בצו להורות כל הוראה משלימה וכל הוראת לוו{{ח:הערה|א}}י הדרושות לביצוע סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}}, לרבות הוראות בדבר דרכי אכיפתם של צווים.

{{ח:סעיף|16|סמכות ליתן צווים שונים}}
{{ח:ת}} מתן צו לפי סעיף אחד {{ח:פנימי|פרק 2|לפרק זה}} לא יגרע מסמכות של שר לתת צו לפי סעיף אחר {{ח:פנימי|פרק 2|לפרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 2-1|פרק שני 1: יציבות מחירים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ג, תשנ״ו}}

{{ח:סעיף|16א||תיקון: תשל״ג, תשל״ח־2, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ב||תיקון: תשל״ג, תשל״ח־2, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ג||תיקון: תשל״ג, תשל״ח־2, תשמ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ד||תיקון: תשל״ג, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ה||תיקון: תשל״ג, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ו||תיקון: תשל״ג, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ז||תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תשמ״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ח||תיקון: תשל״ג, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ט||תיקון: תשל״ג, תשמ״ה, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 2-2|פרק שני 2: הפסקת בניה|תיקון: תשל״ו}}

{{ח:סעיף|16י|צו הפסקה זמני|תיקון: תשל״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ראה בית משפט שלום כי מתבצעת פעולת בניה בהפרת צו לפי חוק זה, רשאי הוא לצוות, על פי בקשתו של מי שרשאי להגיש תביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}} ובמעמדו בלבד, כי פעולת הבניה תיפסק.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) (להלן – צו הפסקה זמני) ייאסר על כל מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע הבניה, ועל כל מי שעובד בשירותו, להמשיך בפעולת הבניה, אף אם יש בידו היתר לכך לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקפו של צו הפסקה זמני יפקע שלושים יום לאחר נתינתו, או לאחר תקופה קצרה יותר שקבע בית המשפט, אם לא הוגש כתב אישום על הבניה.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו הפסקה זמני רשאי לפנות לבית המשפט שנתן את הצו ולבקש את ביטולו.
{{ח:תת|(ה)}} הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שלפניו הוגש לבטל צו ההפסקה הזמני או להאריך את תקפו, בתנאים או בלי תנאים; ועם נתינת פסק הדין רשאי בית המשפט לעשות את הצו לסופי, בשינוי או בלי שינוי, להאריך את תקפו לתקופה הנראית לו, או לבטלו.

{{ח:סעיף|16יא||תיקון: תשל״ו, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 2-3|פרק שני 3: סייגים לעיסקאות בציוד צבאי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}

{{ח:סעיף|16יב||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16יג||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16יד||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16טו||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16טז||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16יז||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16יח||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16יט||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16כ||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16כא||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16כב||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16כג||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16כד||תיקון: תשל״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: עררים}}

{{ח:סעיף|17|מינוי ועדת עררים}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה ועדות עררים לענין חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} כל ועדת עררים תהיה של שלושה; ליושב־ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי ובין יתר חבריה יהיה לפחות אחד שאיננו עובד מדינה.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי למנות חברים חלופים לועדה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי ועדת עררים, על הרכבה ועל מענה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|18|זכות ערר|תיקון: תשי״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו אישי לפי חוק זה, רשאי, תוך חמישה־עשר יום מהיום שהצו הגיע לידיעתו, לערור עליו לפני ועדת עררים; יושב־ראש הועדה רשאי להאריך את התקופה להגשת הערר אם ראה סיבה מצדקת.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר על צו לא תעכב את ביצועו זולת אם החליט על כך יושב־ראש הועדה, לאחר שנתן הזדמנות לשר או לנציגו להשמיע את טענותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת עררים רשאית לאשר את הצו, לבטלו או לשנותו או לאשרו בתנאים שתתנה או בסייגים שתקבע, ובכלל זה תנאים וסייגים שהועדה תהיה רשאית לשנותם מדי פעם בפעם. החלטת הועדה היא סופית; אולם רשאית היא לחזור ולדון באותם התנאים והסייגים שהיא רשאית לשנותם מכוח החלטה קודמת.
{{ח:תת|(ד)}} עברו תשעה חדשים מיום מתן הצו האישי והיה הרואה עצמו נפגע על ידיו סבור שחלפו הנסיבות שהצדיקו מתן צו אישי לפי חוק זה, רשאי הוא לפנות לשר שנתן את הצו, בבקשה לבטלו או לשנותו, ודין סירובו של השר, בכל הנוגע לזכות הערר, כדין צו אישי לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוגש ערר על סירובו של השר וועדת העררים אישרה את המשך קיומו של הצו, עם שינויים או בלי שינויים, לא ייז{{ח:הערה|ד}}קק השר לכל בקשה נוספת לפי סעיף זה אלא כתום שלושה חדשים מיום החלטת ועדת העררים.

{{ח:סעיף|19|ועדת עררים – סדרי דין}}
{{ח:תת|(א)}} לועדת עררים יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 5 לפקודת ועדות חקירה}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה עובד מדינה בין חברי הוועדה, לא ישב בדיון על צו שניתן על ידי השר הממונה עליו.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים יתקין תקנות הקובעות את סדרי הדין בפני ועדת עררים, ובמידה שלא נקבעו תקבע אותן הועדה עצמה.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: מניעת רווחים מופקעים והגנה על תכנון הייצור החקלאי|תיקון: תשל״ב, תשמ״ט}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: מניעת רווחים מופקעים במצרכים}}

{{ח:סעיף|20|איסור על מחיר מופקע|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבע למצרך בר־פיקוח מחיר מכסימלי, לא לפי חוק זה ולא לפי חיקוק אחר, ולא נקבע ריווח מכסימלי שמותר להפיק ממכירתו – לא ימכור אדם אותו מצרך ולא יציע למכרו במחיר שיש בו למוכר יותר מריווח סביר.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה ”נקבע“ – נקבע בהוראה החלה על האדם שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|21||תיקון: תשל״ט, תשמ״ב, תשמ״ט־2, תשנ״א, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט, תשנ״א, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|22|איסור סירוב|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:ת}} לא יסרב אדם סירוב בלתי סביר למכור מצרך בר־פיקוח הנמצא במלאי שלו, ואם הוצג מחירו של המצרך לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} – לא יסרב סירוב בלתי סביר למכרו במחיר שהוצג.

{{ח:סעיף|22א|איסור אגירה|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאגור אדם מצרך בר־פיקוח, לא יעלימו ולא יעכב את הוצאתו לשוק.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על יצרן אותו מצרך, על עושה שירות המחזיק את המצרך לניהול תקין של עסקו ועל מי שמחזיק את המצרך כמלאי המשמש לו לייצור במפעלו.
{{ח:תת|(ג)}} היה לשר יסוד סביר להניח כי נסיבות הענין מצדיקות החזקת מצרך בר־פיקוח בכמות העולה על הכמות הדרושה לניהול התקין של העסק, רשאי הוא להתיר החזקה כאמור.

{{ח:סעיף|23|איסור התנאה על מכר}}
{{ח:ת}} לא יתנה אדם על מכירת מצרך בר־פיקוח תנאי שהקונה יקנה ממנו מצרך אחר, או שישלם למתווך פלוני דמי עמילות או שכר תיווך, או כל תנאי אחר, אלא אם הסיבה להתנאה היתה מילוי הוראה שניתנה כחוק.

{{ח:סעיף|24||תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25|חשבון וקבלה במכירת מצרכים בני־&lt;wbr&gt;פיקוח}}
{{ח:תת|(א)}} מכר אדם מצרך בר־פיקוח לשאינו צרכן, יתן לו, לא יאוחר משעת מסירת המצרך, חשבון חתום בידו או בשמו, שיפורטו בו:
{{ח:תתת|(1)}} המספר הסידורי של החשבון;
{{ח:תתת|(2)}} שם המוכר ומען מקום עסקו;
{{ח:תתת|(3)}} שם הקונה ומענו;
{{ח:תתת|(4)}} שיעורו ותיאורו של המצרך שנמכר;
{{ח:תתת|(5)}} המחיר שבו נמכר המצרך, בפירוט חישובי התמורה בעד מסירה, אריזה, ביטוח וכיוצא באלה, במידה שנכללו בחישוב המחיר;
{{ח:תתת|(6)}} תיאורו של כל שירות שנעשה לרגל מכירת המצרך;
{{ח:תתת|(7)}} תאריך המכירה;
{{ח:תתת|(8)}} תאריך החשבון;
{{ח:תתת|(9)}} כל פרט אחר שייקבע על ידי שר בצו.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל אדם מחיר של מצרך בר־פיקוח שמכר למי שאינו צרכן בלבד, יתן למשלם קבלה חתומה בידו או בשמו המפרטת את הסכום שישולם וכן את המספר הסידורי והתאריך של החשבון שבקשר אתו שולם הסכום.
{{ח:תת|(ג)}} שולם מחירו של המצרך במעמד מתן החשבון, רשאי המוכר לערוך את החשבון והקבלה בתעודה אחת.
{{ח:תת|(ד)}} מכר אדם מצרך בר־פיקוח לצרכן, יתן לקונה אם דרש זאת או אם קבע שר, בצו, חובה לעשות זאת, קבלה חתומה כאמור בסעיף קטן (ב), המפרטת את המחיר ששולם ואת שיעורו ותיאורו של המצרך שמכר.
{{ח:תת|(ה)}} אדם, למעט צרכן, שנתן או שקיבל חשבון או קבלה על פי סעיף זה, או גם זה וגם זה ישמור אותם או העתק מהם, עד תום ששה חדשים מיום נתינתם או קבלתם.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: מניעת רווחים מופקעים בשירותים}}

{{ח:סעיף|26|איסור עשיית שירות תמורת שכר מופקע|תיקון: תשל״ח־2, תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא נקבע כל שכר מכסימלי לשירות בר־פיקוח, לא לפי חוק זה ולא לפי כל חיקוק אחר, לא יעשה אדם אותו שירות, ולא יציע ולא יסכים לעשותו, בשכר שלמעלה מהסביר.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה ”נקבע“ – נקבע בהוראה שחלה על האדם שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשל״ט, תשמ״ה, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28|איסור לסרב לעשיית שירות בר־&lt;wbr&gt;פיקוח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעסקו, או חלק מעסקו, הוא עשיית שירות בר־פיקוח לא יסרב סירוב בלתי סביר לעשיית אותו שירות, ואם ניתן עליו צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, לא יסרב סירוב בלתי־סביר לעשות את השירות בעד השכר שהוצג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתנה אדם על עשיית שירות בר־פיקוח תנאי, שמבקש השירות יזמין שירות נוסף, או יקנה מצרך כל שהוא, או ישלם למתווך פלוני דמי עמילות או שכר תיווך, או כל תנאי אחר, אלא אם הסיבה להתנאה היתה מילוי הוראה שניתנה כחוק.

{{ח:סעיף|29|חשבון וקבלה בעשיית שירות}}
{{ח:תת|(א)}} עשה אדם שירות בר־פיקוח יתן למקבל השירות, אם דרש זאת, או אם קבע שר, בצו, חובה לעשות זאת, חשבון חתום בידו או בשמו, שיפורטו בו:
{{ח:תתת|(1)}} שם עושה השירות ומען מקום עסקו;
{{ח:תתת|(2)}} שם האדם שבשבילו נעשה השירות ומענו;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור השירות ופרטיו;
{{ח:תתת|(4)}} שכר השירות;
{{ח:תתת|(5)}} תאריך השירות ומקומו;
{{ח:תתת|(6)}} תאריך החשבון;
{{ח:תתת|(7)}} כל פרט אחר שיקבע שר בצו.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל אדם שכרו של שירות, יתן למשלם, אם דרש זאת, או אם קבע שר בצו חובה לעשות זאת, קבלה חתומה בידו או בשמו, המפרטת את השירות שנעשה ואת השכר ששולם בעדו.
{{ח:תת|(ג)}} שר רשאי לפטור, בצו, כל עושה שירות מהחובה המוטלת עליו לפי סעיף זה, ובלבד שיתן לאדם המקבל את השירות כרטיס המפרט את –
{{ח:תתת|(1)}} שם עושה השירות;
{{ח:תתת|(2)}} מקומה ותאריכה של עשיית השירות;
{{ח:תתת|(3)}} סוג השירות;
{{ח:תתת|(4)}} שכר השירות.
{{ח:תת|(ד)}} המוסר חשבון או קבלה לפי סעיף זה או גם זה וגם זה ישמור העתק מהם עד תום ששה חדשים מיום מסירתם.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: מניעת חריגה מתכנון הייצור של חלב ועופות חיים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ב, תשמ״ט, תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|29א||תיקון: תשל״ב, תשל״ח־2, תשמ״א, תשמ״ט, תשב״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ב||תיקון: תשל״ב, תשמ״א, תשב״ב, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ג||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ד||תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ה||תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ו||תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ז||תיקון: תשל״ב, תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ח||תיקון: תשל״ב, תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ט||תיקון: תשל״ב, תשל״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29י||תיקון: תשל״ח, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|30|חיפושים ותפישות}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לכך בכתב על ידי שר, רשאי, אם הוא משוכנע שהדבר דרוש כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או למנוע עבירה על הוראותיו –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום ולערוך בו חיפוש; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|הסעיפים 23–19 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים)}} יחולו בשינויים המחוייבים על חיפוש לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס דבר שיש לו יסוד סביר להניח שנעברה בו עבירה לפי חוק זה, או שעשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} דבר שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שלפניו הוגשה תביעה פלילית על עבירה שנעברה ביחס לאותו דבר, יחליט מה ייעשה בו; לא הוגשה תביעה כאמור תוך תשעים יום מיום התפיסה – יוחזר הדבר; נתעורר ספק למי להחזירו – יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס הדבר על פי בקשת אדם התובע טובת הנאה בו, או על פי בקשת שר.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק דבר שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והדבר נשמד או ניזוק – ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|31|מסירת ידיעות, תעודות ודוגמאות}}
{{ח:תת|(א)}} כל אדם חייב, לפי דרישתו של שר או של מי שהוסמך על ידיו בכתב, למסור לו או לשליחיו שהוסמכו לכך בכתב את הידיעות, הדוגמאות, הפנקסים ושאר התעודות שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה; דרשו שר או המוסמך מסירת דוגמאות – יימסרו הדוגמאות ללא כל תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ב) ו־(ג)}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על החזקתן והחזרתן של תעודות שנמסרו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} דוגמאות שנמסרו לפי סעיף קטן (א) או שנתפסו לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}, מותר לבדקן במעבדה ולנהוג בהן בכל דרך אחרת.

{{ח:סעיף|32|חקירות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לכך בכתב על ידי שר, רשאי לחקור כל אדם, שיש לו לפי הנחתו ידיעה על עבירה לפי חוק זה, בכל ענין הנוגע לאותה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} תשובות הנחקר לפי סעיף קטן (א) יירשמו וייחתמו כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|בסעיף 3 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 4|וסעיף 4 לפקודה האמורה}} יחול לגביהן.

{{ח:סעיף|33|מכירת סחורות תפוסות}}
{{ח:ת}} נתפס דבר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(א)}} והדבר הוא בעל חיים או מצרך העלול להתקלקל אם לא יימכר מיד, בין בגלל טיבו המיוחד ובין מסיבה אחרת, או שהוא חיוני, לדעת שר, לקיום אספקה סדירה או שירותים ציבוריים סדירים, רשאי השר להורות שהדבר יימכר על ידי מכרז פומבי או במחיר המקובל באותו יום; דמי הממכר יופקדו בידי השר ויחולו עליהם הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוגשה תביעה פלילית נגד אדם על עבירה שעבר ביחס לדבר שנתפס, ינהגו בדמי המכר כפי שיורה בית המשפט;
{{ח:תת|(2)}} לא הוגשה תביעה פלילית כאמור תוך תשעים יום מיום שנתפס הדבר – יחליט בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס הדבר, על פי בקשת כל אדם התובע את הדבר או טובת הנאה בו או על פי בקשת השר, למי מגיעים דמי המכר או כל טובת הנאה בהם, והם יוחזרו בהתאם לכך;
{{ח:תת|(3)}} לא הוגשה כל תביעה לבית משפט השלום ביחס לדמי המכר תוך תשעים יום מתום תקופת תשעים הימים המפורשת בפסקה (2), יחולטו וינהגו בהם כפי שיורה השר שבידו הופקדו.

{{ח:סעיף|34|תקנות סדרי דין}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבית משפט השלום בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 33|וסעיף 33(2)}} ופרסום הודעות על הפקדת דמי מכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}.

{{ח:סעיף|35|הצגת רשיון או היתר}}
{{ח:ת}} הטוען שיש בידו רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה חייב, לפי דרישה, להראות את הרשיון או את ההיתר לכל אדם שהוסמך לכך על ידי שר.

{{ח:סעיף|36|תחילתם של צווים}}
{{ח:תת|(א)}} צו שאינו בר־פעל תחיקתי תחילתו ביום שנמסר לאדם הנוגע בדבר, אם לא נקבע בו תאריך מאוחר יותר, וצו שנשלח אל אדם בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הרגיל או מקום מגוריו האחרון, או מקום עסקו הרגיל או מקום עסקו האחרון, רואים אותו כאילו נמסר לו כתום ארבעים ושמונה שעות משעה שנמסר לדואר למשלוח.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה ”צו“ פירושו כפירוש הביטוי ”תקנה“ {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|בפקודת הפרשנות}}.

{{ח:סעיף|37|מסירת תפקידים לתאגיד}}
{{ח:ת}} כל תפקיד ששר רשאי למסרו לפי חוק זה, רשאי הוא למסרו לתאגיד, ומשעשה זאת לא יהיה תוקף לכל הגבלה שהוטלה על אותו תאגיד בין על־פי דין ובין באופן אחר, במידה שהיא עלולה למנוע אותו מלמלא התפקיד שנמסר לו, וכל הגבלה כזו לא תפטור אותו מלמלא אותו; ובלבד שאם היה התאגיד אגודה שיתופית – לא ימסור שר תפקיד כאמור אלא לאגודה מרכזית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}.

{{ח:סעיף|38|אגרות}}
{{ח:ת}} שר רשאי לקבוע, בצו, אגרות בעד מתן רשיון או היתר או בעד חידושים או הוצאת כל מסמך אחר הניתן לצורך חוק זה.

{{ח:סעיף|39|עונשין|תיקון: תשל״ח, תשל״ח־2, תשל״ח־3, תשמ״ב, תשמ״ט, תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 16יג|סעיפים 16יג}}, {{ח:פנימי|סעיף 16יד|16יד}}, {{ח:פנימי|סעיף 20א|20א}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}, {{ח:פנימי|סעיף 22א|22א}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28}} {{ח:פנימי|סעיף 29א|ו־29א}};
{{ח:תתת|(2)}} לא קיים צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, או צו לסגירת מפעל שניתן לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תת}} דינו – מאסר חמש שנים או קנס 200,000 לירות; ואם נעברה העבירה בתקופה שלפי צו של שר העבודה חל במדינה כולה {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום#פרק ד|פרק ד׳ לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ״ז–1967}}, או בנסיבות מחמירות אחרות, דינו – מאסר שבע שנים או קנס 300,000 לירות.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957}}, יהיה גם בית משפט השלום מוסמך לדון בעבירות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא יטיל עונש מאסר העולה על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא קיים צו הפסקה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 16י|סעיף 16י}};
{{ח:תתת|(1א)}} פעל בענין הטעון רשיון או היתר לפי חוק זה, ללא רשיון או היתר בני־תוקף;
{{ח:תתת|(2)}} הפר תנאי של רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} הרשה לאחר להשתמש ברשיון או בהיתר שניתן לו לפי חוק זה ושאינו ניתן להעברה;
{{ח:תתת|(4)}} מסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 16טו|סעיף 16טו}};
{{ח:תתת|(5)}} עבר על הוראת {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}},
{{ח:תת}} דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 100,000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה (1) – קנס נוסף 1,000 לירות או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכה העבירה; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 200,000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה (1) – קנס נוסף 2,000 לירות או מאסר נוסף כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס 50,000 לירות:
{{ח:תתת|(1)}} הפריע לאדם מוסמך לבצע את סמכויותיו לפי חוק זה או מנע זאת ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} סירב להראות לאדם מוסמך פנקס או תעודה אחרת הנוגעים לחקירה הנערכת לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} משנדרש למסור ידיעות או להמציא פנקסים או תעודות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} או משנחקר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}} – לא השיב תשובות נכונות ומלאות או לא המציא תעודות נכונות;
{{ח:תתת|(4)}} עבר על הוראה מהוראות חוק זה שאינה מפורטת בסעיפים קטנים (א) או (ב).

{{ח:סעיף|39א|אחריותו של חבר בני־&lt;wbr&gt;אדם|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר בני־אדם, יאשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה, באותו חבר בני־אדם, מנהל פעיל, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|39ב|אחריותו של מעביד ומרשה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד במהלך עיסוקו של מעבידו, או בידי מורשה כשהוא פועל בתחום תפקידיו, יאשם בעבירה גם מעבידו או מרשהו, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|39ג|הגנה לעובד ומורשה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} תהיה הגנה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי חוק זה, אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשהו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה.

{{ח:סעיף|39ד|סמכויות נוספות של בית המשפט|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיפים 39 עד 39ב}}, רשאי בית המשפט, נוסף לכל עונש אחר, לצוות –
{{ח:תתת|(1)}} כי מצרכים של הנאשם שבהם נעברה העבירה או דמי מכרם יחולטו, כולם או מקצתם;
{{ח:תתת|(2)}} כי מפעל של הנאשם, שבו או לגביו נעברה העבירה, ייסגר לתקופה שיקבע בית המשפט ובדרך שיקבע;
{{ח:תתת|(3)}} כי רשיון שניתן לנאשם יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע בית המשפט;
{{ח:תתת|(4)}} כי ריווח בלתי סביר שבא לידי הנאשם בקשר לעבירה יוחזר לאדם שממנו נתקבל, או יחולט כולו או מקצתו, ובלבד שלפני שיצווה על חילוט ריווח בלתי סביר יתן בית המשפט, במידה שהדבר מעשי, הזדמנות לאדם שממנו נתקבל להשמיע את דברו;
{{ח:תתת|(5)}} כי אמצעי הובלה, שהוא קנין הנאשם וששימש מכשיר לביצוע העבירה, יחולט.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 2-3|פרק שני 3}}, יצווה בית המשפט, בנוסף לכל עונש שהוא רשאי להטיל, כי הנאשם ישלם לאוצר המדינה את סכום העמלה או שוויה שקיבל שלא כדין; הוראה זו לא תחול אם הגישה המדינה תובענה אזרחית על הסכום או השווי האמור לפני שנסתיימו ההליכים הפליליים, והיא אינה גורעת מכוח המדינה לתבוע את הסכום או השווי בדרך תובענה אזרחית אם לא ניתן לקיים את ההליכים הפליליים או אם הם נפסקו.

{{ח:סעיף|39ה|סגירת מפעל לפני בירור משפט|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} הוגש כתב אישום על עבירה של ניהול מפעל ללא רשיון הדרוש לניהולו או הפרת תנאי יסודי שברשיון, רשאי בית המשפט שמוגש לו כתב האישום לצוות, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או פרקליט מחוז, שהמפעל שלגביו נעברה העבירה ייסגר לתקופה שקבע בצו או עד לסיום בירור המשפט; לא יתן בית המשפט צו כאמור לתקופה העולה על חמישה ימים אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע טענותיו; ניתן צו סגירה, רשאי הנאשם לערער על הצו תוך שלושים יום מיום שניתן, כאילו היה פסק דין.

{{ח:סעיף|39ו|פרסום פסק דין|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו יפורסמו ברבים, בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; אם הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהיה דינן כדין קנס שהטיל בית המשפט.

{{ח:סעיף|40|חובת הראיה}}
{{ח:ת}} הטוען שיש בידו רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה – עליו הראיה.

{{ח:סעיף|40א|כופר|תיקון: תשמ״ה, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} ראה המפקח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|בחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}} כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו ובהסכמת אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגש כתב אישום נגד האדם, אין לקבל כופר כסף בשל העבירה כל עוד לא עוכבו הליכי המשפט או התובע חזר בו מן האישום.

{{ח:סעיף|41|הגשת תביעה|תיקון: תשמ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תביעה לדין לפי חוק זה לא תוגש אלא על־ידי היועץ המשפטי לממשלה או על ידי בא־כוחו, או בהסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על תביעה בשל עבירה על {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}}, {{ח:פנימי|סעיף 21א|21א}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|21ב}}, ועל צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}.

{{ח:סעיף|42|אצילת סמכויות|תיקון: תשי״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שר רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות והסמכות לתת צווים בני־פעל תחיקתי או צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|פסקה (3) לסעיף 5(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר לאצול לאחר את סמכותו לתת צווים הקובעים את מנות המצרכים שיימכרו לצרכן.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על אצילת סמכויות תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|43|רשויות מבצעות}}
{{ח:ת}} שר רשאי, בצו שניתן לפי חוק זה, למנות רשות מבצעת לביצוע הצו; והרשות המבצעת רשאית לתת כל הוראות שלדעתה יש בהן צורך לביצוע הצו.

{{ח:סעיף|44|הוראות מעבר|תיקון: תשי״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בטלות –
{{ח:תתת|(1)}} פקודת המצרכים ההכרחיים (מלאי), 1939;
{{ח:תתת|(2)}} פקודת צרכי אוכל ומצרכים הכרחיים (פיקוח), 1939;
{{ח:תתת|(3)}} פקודת הפיקוח על המזונות, 1942;
{{ח:תתת|(4)}} תקנות־שעת־חירום (קיום האספקה והשירותים החיוניים), תשי״ז–1957;
{{ח:תתת|(5)}} תקנות ההגנה (מניעת רווחים מופקעים), 1944;
{{ח:תתת|(6)}} תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1942;
{{ח:תתת|(7)}} תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1943;
{{ח:תתת|(8)}} תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1944;
{{ח:תתת|(9)}} תקנות ההגנה (הטלת פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1942;
{{ח:תתת|(10)}} תקנות ההגנה (הפיקוח על המזונות), 1942,
{{ח:תת}} (להלן בסעיף זה – ”הדינים הפוקעים“); וכל מקום בכל חיקוק או בכל מסמך אחר שמדובר על אחד הדינים הפוקעים יראו אותו מיום תחילתו של חוק זה כמדובר על חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} כל צו שניתן לפי אחד הדינים הפוקעים ושהיה לו תוקף ערב תחילתו של חוק זה, יראוהו מאותו יום ואילך, כאילו ניתן מאת שר ביום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} מקום שצו כללי אשר סעיף קטן (ב) חל עליו קובע הוראות ביחס למצרך מסויים יראו אותו מצרך כאילו הוכרז כמצרך בר־פיקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}} ביום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} כל מינוי של מפקח מורשה או של מבקר לפי אחד הדינים הפוקעים יראוהו כאילו נעשה על ידי שר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} כל מקום שמדובר בחוק על רשות מוסמכת, רשות מפקחת או מפקח, לצורך אחד הדינים הפוקעים, יראו אותו מיום תחילתו של חוק זה כאילו היה מדובר על שר.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה ”צו“ פירושו כפירוש {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 1|הביטוי ”תקנה“ בפקודת הפרשנות}}.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|פקודת הפרשנות}} ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|45|עררים תלויים ועומדים}}
{{ח:ת}} ערר שהיה תלוי ועומד ערב תחילתו של חוק זה לפני ועדת עררים שהוקמה לפי סעיף 2 לחוק לקיום תקפן של תקנות ההגנה (הוראת שעה) (מס׳ 9), תשט״ו–1955, והועדה התחילה לדון בו, תוסיף הועדה לדון בו, אלא שהחל מיום תחילתו של חוק זה היא תתחשב בהוראותיו, למעט ההוראות הקובעות סייגים פורמליים לתקפם של צווים, שאין להם אח בדין הפוקע שלפיו ניתן הצו המעורר.

{{ח:סעיף|46|תוקף החוק|תיקון: תש״ן}}
{{ח:תת|(א)}} הגבלות שהוגבל בהן אדם בכל מסמך או התקשרות, אין בהן משום הגנה מפני הדרישה למלא הוראה על פי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} כל מקום שהוראה בחוק זה סותרת הוראת כל חוק אחר, ההוראה שבחוק זה – עדיפה; אך אין הוראת סעיף זה באה לפגוע –
{{ח:תתת|(1)}} בהוראת {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 39|סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}};
{{ח:תתת|(2)}} בהוראת {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 11 לחוק העונשין {{ח:הערה|(חוק למניעת הפקעת שערים וספסרות (שיפוט), תשי״א–1951)}}}};
{{ח:תתת|(3)}} בכל הוראה מהוראותיו של {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תש״ט–1949}}.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף קטן (ב), ”חוק זה“ – למעט התקנות שהותקנו והצווים שניתנו על פיו.

{{ח:סעיף|47|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית להעניק לכל אחד מחבריה את הסמכות לבצע חוק זה ולהתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} הענקת סמכויות לפי סעיף קטן (א) יכולה להיות כללית או מסוייגת.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הענקת סמכויות לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|48|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא ביום ח׳ בטבת תשי״ח (31 בדצמבר 1957).

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ח׳ בטבת תשי״ח (31 בדצמבר 1957).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2m5unkknbuyi8gnb1d6olsyngrxcei4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>317007</id>
    <revision>
      <id>1418598</id>
      <parentid>1412554</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:23:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30887" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ&quot;ט-1998

&lt;מאגר 2000242 תיקון 2164877&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשנ&quot;ט, 2|חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)|14:211568)), ((114|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תשס&quot;א, 227|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|15:300363)); ((תשס&quot;ב, 167|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)); ((תשס&quot;ד, 63|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ו, 359|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ח, 851|תיקון מס' 3|17:300061)); ((תשס&quot;ט, 328|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תשע&quot;א, 192|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)); ((תשע&quot;ו, 324|תיקון מס' 6 לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)|20:319024)), ((538|תיקון מס' 7|20:321437)), ((1249|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|20:348685)); ((תשע&quot;ז, 332|ת&quot;ט|fr:20:369869)); ((תשע&quot;ח, 230|תיקון מס' 9|20:491467)); ((תשפ&quot;ב, 208|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)), ((1080|תיקון מס' 139 לחוק התכנון והבנייה|24:648304)).

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ט)
: בחוק זה -
:- &quot;בן זוג&quot; - לרבות הידוע בציבור כבן זוג;
:- &quot;בקשה&quot; - בקשה לרכישת דירה ציבורית המופנית לחברה שבניהולה נמצאת אותה דירה;
:- &quot;דייר ממשיך&quot; - בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופוסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות סמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי;
:- &quot;דירה&quot; - חדר או מערכת חדרים המשמשים או שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, למעט -
:: (1) דירה המשמשת לדיור מוגן לקשישים או דירה במרכז קליטה;
:: (2) דירה שהחברה לדיור ציבורי, באישור משרד הבינוי והשיכון, החליטה, עד ליום תחילתו של חוק זה, לייעד אותה לדיור מוגן;
:: (3) דירה המשמשת לדיור לעמותות, למי שאינם תושבי ישראל ולדיור זמני;
:- &quot;דירה ציבורית&quot; - דירה שהיא בבעלות, בחכירה לדורות או בניהולה של חברה לדיור ציבורי והמשמשת להשכרה ציבורית, או שהחברה לדיור ציבורי ייעדה אותה להשכרה ציבורית, לרבות דירה כאמור שהבעלות או החכירה לדורות בה משותפת למספר חברות לדיור ציבורי;
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;המדד&quot; - מדד תשומות הבניה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;השכרה ציבורית&quot; - השכרה של דירה שמשרד הבינוי והשיכון או המשרד לקליטת העליה ייעד אותה לדיור ציבורי;
:- &quot;זכאי&quot; - מי שמתגורר כדין או על פי חוזה, תקופה של חמש שנים רצופות לפחות, בדירה ציבורית, ואין ולא היו בבעלותו, או בבעלות קרובו, מהמועד שבו חתם על חוזה להשכרה ציבורית, דירה או מקרקעין אחרים, ששוויים עולה על 350,000 שקלים חדשים;
:- &quot;חברה לדיור ציבורי&quot; - המדינה או מי מטעמה, חברה ממשלתית, חברה עירונית או חברה בשליטה של הסוכנות היהודית לארץ ישראל או של המגבית המאוחדת לישראל, או חברה בת של כל אחת מאלה, המנהלת דירות ציבוריות;
:- &quot;חברה עירונית&quot; - כהגדרתה [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;חוק הלוואות לדיור&quot; - [[חוק הלוואות לדיור, התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;מוסד סיעודי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - חוק הביטוח הלאומי);
:- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, וכן ילד כהגדרתו [[בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי]];
:- &quot;רכישה, לענין [[סעיפים 2]] [[ו־4]]&quot; - בעלות או חכירה לדורות, בהתאם להוראות רשות מקרקעי ישראל;
:- &quot;השר&quot; - שר הבינוי והשיכון.

@ 2. זכות זכאי לרכוש דירה ציבורית
: (א) זכאי רשאי לרכוש את הדירה הציבורית שבה הוא מתגורר במחיר ובתנאים האמורים [[בסעיף 3]], ובהתאם להוראות חוק זה, ולצורך זה יגיש בקשה.
: (ב) היתה הדירה הציבורית שהזכאי רשאי לרכוש מורכבת ממספר דירות שאוחדו לדירה אחת, רשאית החברה לדיור ציבורי, במשך תקופה של שנה מהיום שהזכאי הגיש לה בקשה לרכוש את הדירה, לפצל את הדירה האמורה לדירות, שמספרן לא יעלה על מספר הדירות המקורי, ובלבד שכל אחת מהדירות המתקבלות תהיה ראויה למגורים, והזכאי יהיה רשאי לבחור מתוכן דירה אחת שאותה יהיה זכאי לרכוש.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם בדירה הציבורית מתגורר זכאי אחד בלבד, או שמתגוררים בה הזכאי עם קרוב אחר בלבד, והחברה לדיור ציבורי הבטיחה לזכאי סידור חלופי סביר באותו אזור, לתקופה שבה נערכות עבודות הפיצול בדירה הציבורית.

@ 3. מחיר דירה ציבורית (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-2)
: (א) מחיר דירה ציבורית לצורך רכישתה לפי חוק זה, יהיה המחיר שהיה מתקבל ממכירתה ממוכר מרצון לקונה מרצון, כפי שקבע השמאי הממשלתי או שמאי שהוא הסמיך לכך (להלן - המחיר הבסיסי), שממנו יופחת סכום שיהפוך למענק אם התקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (ד) (להלן - מענק מותנה); המענק המותנה יחושב באחוזים מהמחיר הבסיסי כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד -
:: (1) שהמענק המותנה המרבי לא יעלה על 90% מהמחיר הבסיסי באזור עדיפות לאומית או 82.5% מהמחיר הבסיסי באזור אחר;
:: (2) שאם המחיר הבסיסי גבוה מ־915,000 שקלים חדשים, לא יחושב המענק המותנה אלא לגבי הסכום האמור.
: (ב) המענק המותנה יהיה הסכום המתקבל מחיבור של המענק הבסיסי והמענק לפי ותק, בהתאם לפסקאות (1) ו־(2) כדלהלן:
:: (1) המענק הבסיסי יחושב באחוזים מהמחיר הבסיסי לפי מספר הנפשות בדירה הציבורית, ולפי אזורים כמפורט להלן:
::: {|
! מספר הנפשות המתגוררות בדירה הציבורית !! אזור עדיפות לאומית !! אזור אחר
|-
| זכאי המתגורר לבד || 25% || 20%
|-
| זכאי המתגורר עם בן זוג || 45% || 40%
|-
| זכאי המתגורר עם ילד אחד שלו || 55% || 50%
|-
| זכאי המתגורר עם שני ילדיו או יותר || 65% || 60%;
|}
:: (2) המענק לפי ותק יחושב לכל שנה שלמה שבה התגורר הזכאי בדירה הציבורית, ולפי התנאים כמפורט להלן:
::: {|
! מספר השנים שבהן התגורר הזכאי בדירה הציבורית !! הנחה באחוזים מהמחיר הבסיסי לזכאי שאינו נכה !! הנחה באחוזים מהמחיר הבסיסי לזכאי שהוא נכה
|-
| עד 5 || 0.5% || 0.625%
|-
| 6 עד 15 || 0.75% || 0.93%
|-
| 16 עד 25 || 1% || 1.25%
|-
| 26 עד 30 || 1.4% || 1.75%
|-
| 31 עד 35 || 2% || 2.5%;
|}
: (ג)(1) לענין זכאי שהוא נכה, שנקבעה לו דרגת נכות רפואית לצמיתות של 100% והוא מרותק לכסא גלגלים או שנקבעה לו דרגת נכות רפואית לצמיתות של 100% בשל עיוורון מלא בשתי העיניים, יחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינוי זה: בפסקה (2), במקום הסכום הנקוב בה יקראו &quot;1,091,250&quot;.
:: (2)(א) שר האוצר והשר יקימו ועדת חריגים לשם מתן הנחות לזכאים שהם נכים שאינם עומדים בתנאים הקבועים בפסקה (1).
::: (ב) ועדת החריגים תפעל בהתאם לאמות מידה שיקבעו השרים בהתחשב, בין השאר, במצבו הכלכלי של הזכאי שהוא נכה.
::: (ג) השרים יקבעו את דרך מינוי חברי הוועדה, מבין עובדי משרדם, הרכב הוועדה וסדרי עבודתה.
: (ג1) זכאי ששכר הדירה שעליו לשלם נקבע בהתאם למסלול שכירות חופשית לפי [[חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ&quot;ח-1998]], יהיה זכאי למענק מותנה בשיעור של 30% מגובה המענק המותנה לפי סעיף זה.
: (ד) המענק המותנה יהפוך למענק כעבור חמש שנים ממועד חתימת החוזה לרכישת הדירה, ובלבד שבתקופה האמורה היתה הדירה בשימושו של הזכאי, או של יורשו אם נפטר הזכאי; בסעיף קטן זה, &quot;שימוש&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מגורים של הזכאי או של יורשו בדירה שנרכשה לפי הוראות חוק זה;
:: (2) מגורים של הזכאי או של יורשו בדירה אחרת שרכש הזכאי או יורשו, לפי הענין, בכספים שקיבל ממכירת הדירה שרכש לפי הוראות חוק זה;
:: (3) מעבר של הזכאי לשם מגורים במוסד סיעודי;
:: (4) שימושים אחרים שקבע השר.
: (ה) לא התקיימו בזכאי או ביורשו התנאים המפורטים בסעיף קטן (ד), יחזיר הזכאי או יורשו את המענק המותנה בהתאם לכללים שקבע השר.
: (ו) המדינה זכאית לרשום, בכל רישום המתנהל לפי דין, בספרי רשות מקרקעי ישראל או אצל כל גוף אחר שבו מתנהל רישום של הזכויות בדירה, לפי הענין, משכנתא, משכון או הערת אזהרה, בשל המענק המותנה.
: (ז) השר רשאי לקבוע כללים בדבר חישוב הפחתה מהמחיר הבסיסי בשל דמי מפתח ששילם הזכאי בעד מגוריו בדירה הציבורית, או בשל שיפוצים שביצע הזכאי על חשבונו בדירה הציבורית.
: (ח) השר, באישור הוועדה, יקבע תחומים של אזורי עדיפות לאומית לעניין סעיף זה, בהתאם לאמות מידה שיקבע.

@ 4. זכות דייר ממשיך לרכוש דירה ציבורית
: (א) נפטר זכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי, רשאי הדייר הממשיך לרכוש את הדירה הציבורית במחיר ובתנאים האמורים [[בסעיף 3]], ובהתאם להוראות חוק זה, ולצורך זה יגיש בקשה; ואולם, לענין מנין תקופת המגורים של הדייר הממשיך לצורך חישוב גובה המענק המותנה לפי [[סעיף 3(ב)]] תובא בחשבון רק תקופת המגורים בדירה הציבורית של הדייר הממשיך, מהמועד שבו מלאו לו 18 שנים כלהלן:
:: (1) היה הדייר הממשיך בן זוגו של הזכאי, תובא בחשבון כל תקופת מגוריו בדירה הציבורית;
:: (2) לא היה הדייר הממשיך בן זוגו של הזכאי, תובא בחשבון רק תקופת מגוריו בדירה הציבורית החל במועד שבו נפטר הזכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי.
: (ב) התגוררו בדירה הציבורית מספר דיירים ממשיכים, יחולו הוראות אלה לענין מתן עדיפות לרכישת הדירה:
:: (1) היה בין הדיירים הממשיכים בן זוג של הזכאי, והוא ביקש לרכוש את הדירה הציבורית - תהיה לבן הזוג הזכאות הבלעדית לרכוש את הדירה, אם ביקש זאת;
:: (2) לא היה בן זוג שביקש לרכוש את הדירה הציבורית כאמור בפסקה (1), והיו בין הדיירים הממשיכים ילדים של הזכאי - יהיו הם זכאים לרכוש את הדירה, אם ביקשו זאת, והזכויות בדירה יחולקו ביניהם בחלקים שווים;
:: (3) לא היו דיירים ממשיכים כאמור בפסקאות (1) ו־(2), והיו דיירים ממשיכים אחרים - יהיו הם זכאים לרכוש את הדירה, אם ביקשו זאת, והזכויות בדירה יחולקו ביניהם בחלקים שווים.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו על דייר ממשיך, אם לא היתה בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים, בחמש השנים שקדמו למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד סיעודי, וכל עוד אין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים.

@ 5. מניעת כפל הטבות (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) זכאי או דייר ממשיך זכאי לממש את זכאותו לפי חוק זה או לפי [[חוק הלוואות לדיור]] והכללים כהגדרתם [[בחוק האמור]].
: (ב) שיעור הריבית על הלוואה צמודה שנטל זכאי מתאגיד בנקאי לצורך מימוש זכאותו לפי חוק זה, לא יעלה על 4.5% לשנה במשך 15 השנים הראשונות של תקופת החזר ההלוואה; המדינה תשלם לתאגיד הבנקאי שנתן הלוואה צמודה כאמור את ההפרש שבין הריבית שמשלם הזכאי לבין הריבית הנהוגה בתאגיד הבנקאי במועד מתן ההלוואה לגבי אותו סוג הלוואות ולאותן תקופות הלוואה, בדרך ובתנאים שייקבעו בהסכמה בין המדינה והתאגיד הבנקאי.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;הלוואה צמודה&quot; - הלוואה שסכומה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].

@ 6. הוראות לענין חישוב תקופת מגורים (תיקון: תשע&quot;ו)
: לענין חישוב תקופות המגורים המנויות [[בהגדרות &quot;זכאי&quot; ו&quot;דייר ממשיך&quot; שבסעיף 1]], יובאו בחשבון -
: (1) גם תקופת מגורים בדירה ציבורית, שקדמה למועד תחילת החוק;
: (2) תקופות רצופות של מגורים בכל הדירות הציבוריות;
: (3) תקופות מגורים בדירות ציבוריות, אף אם לא היו רצופות, אם ההפסקה ברציפות היתה בשל המתנה לקבלת דירה ציבורית, כל עוד היתה זכאות לסיוע בדיור בהתאם לכללים שקבע משרד הבינוי והשיכון בהסכמת משרד האוצר, ובלבד שתקופת ההפסקה בשל המתנה כאמור לא תיחשב כתקופת מגורים;
: (4) תקופת מגורים בסידור חלופי בהתאם להוראות [[סעיף 2(ב) ו־(ג)]].
: (5) תקופות שהייה במקלט לנשים מוכות, כהגדרתו [[בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]];
: (6) תקופות מגורים מחוץ לדירה הציבורית אם עזיבת הדירה היא בשל אלימות מצד בן הזוג, ובלבד שניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומה של אלימות כאמור או שניתן אישור על ידי מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או העובד הסוציאלי המטפל במניעת אלימות במשפחה, המעיד שהדייר מטופל בשירותי הרווחה על רקע אלימות מצד בן הזוג; השר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, יורה על כללים לעניין אישור כאמור.

@ 7. הוראות לענין בעלות (תיקון: תשס&quot;ח)
: לענין ההגדרה &quot;זכאי&quot; שבסעיף 1 ולענין הוראות [[סעיף 4(ג)]], יראו כבעל דירה או כבעל מקרקעין כל אחד מאלה:
: (1) הבעל הרשום או הזכאי על פי הסכם בכתב או על פי צוואה או ירושה להירשם כבעל;
: (2) חוכר או חוכר משנה, כמשמעותם [[בחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]] (להלן - חוק המקרקעין), או מי שזכאי על פי הסכם בכתב או על פי צוואה או ירושה להירשם כחוכר או כחוכר משנה;
: (3) מי שמחזיק כדין במשק חקלאי כבר־רשות של מוסד מיישב, כהגדרתו [[בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, התשי&quot;ג-1953]], לתקופה של שלוש שנים לפחות או לתקופה בלתי קצובה;
: (4) דייר מוגן, למעט דייר מוגן בדירה הציבורית הנרכשת;
: (5) מי שהוא בעל זכויות באיגוד מקרקעין, כהגדרתו [[בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ&quot;ג-1963]].

@ 8. סייג לתחולה (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א)(1) הוראות חוק זה לא יחולו על זכאי שהגיע לגיל פרישת חובה ואין לו ילד, וכן אין לו בן זוג או שבן זוגו הגיע לגיל פרישת חובה; לענין זה, &quot;גיל פרישת חובה&quot; - כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]].
:: (2) זכאי כאמור בפסקה (1), וכן בן זוגו המתגורר עמו, יהיו רשאים להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית.
: (ב)(1) הוראות חוק זה לא יחולו על דירה ציבורית שחברה לדיור ציבורי מעוניינת להרוס כדי לאפשר בניה מחדש על אותם מקרקעין, ובלבד שהחברה הגישה תכנית או בקשה להיתר בניה למוסד תכנון בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק התכנון והבניה), תוך שנה מהמועד שבו הגיש לה הזכאי בקשה לרכוש את הדירה הציבורית, ושלתקופת הבניה, שלא תעלה על שלוש שנים מהמועד האמור, הבטיחה לזכאי סידור חלופי סביר באותו אזור.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מי שהיה זכאי לרכוש את הדירה הציבורית שבה התגורר לפי הוראות חוק זה, במועד חתימת עסקת פינוי ובינוי לגבי מתחם פינוי ובינוי או במועד שבו ניתן היתר בנייה לביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה הריסת בניין קיים והקמתו מחדש בהתאם לתכנית החיזוק או במועד השלמת הבנייה על אותם מקרקעין, יהיה זכאי לרכוש, מעת השלמת הבנייה, אחת מהדירות החדשות שנבנו על אותם מקרקעין שערכה וגודלה לא יפחתו מערך ומגודל הדירה הציבורית שבה התגורר, ומחיר הדירה החדשה, לצורך רכישתה, יהיה המחיר שהיה משלם השוכר בדירה הציבורית אילו היה רוכש אותה; לעניין זה -
::: &quot;מתחם פינוי ובינוי&quot; ו&quot;תכנית החיזוק&quot; - כהגדרתם [[בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע&quot;ו-2016]];
::: &quot;היתר בניה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 18 לחוק האמור]].

@ 9. זכויות בניה
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל הזכויות בדירה&quot; - מי רכש את הדירה הציבורית בהתאם להוראות חוק זה, לרבות חליפיו;
::- &quot;זכויות בניה&quot; - זכויות הבניה הנובעות מעת לעת מן הזכויות בדירה או מחלקם של בעלי הזכויות בדירה ובמקרקעין שעליהם בנויה הדירה, לרבות זכויות כאמור בגג, בקומות מפולשות ובחצר, ולמעט זכויות להקמה מחדש של הדירה או לתיקונה, בהתאם להוראות [[סעיף 60 לחוק המקרקעין]];
::- &quot;שימוש בזכויות בניה&quot; - לרבות הגשת תכניות ובקשות להיתרי בניה למוסדות תכנון בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבניה]] לשם יצירת זכויות בניה ולשם מימושן ולרבות העברת הזכות לשימוש בזכויות הבניה לאחר.
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם נמכרה דירה ציבורית בהתאם להוראות חוק זה יחולו הוראות אלה לענין זכויות הבניה בבנין שבו נמצאת הדירה או במקרקעין שעליהם נמצאת הדירה:
:: (1) מי שהיה בעל זכויות הבעלות או החכירה לדורות בדירה ערב מכירתה יהיה בעל הזכות לעשות שימוש בזכויות הבניה אף לאחר מכירתה ולא יהיה צורך בהסכמת בעל הזכויות בדירה;
:: (2) נעשתה בניה תוך שימוש בזכויות הבניה כאמור בפסקה (1) יהיה בעל הזכות לעשות שימוש בזכויות הבניה כאמור גם הבעלים של הזכויות בבנוי ובעל הזכויות בדירה לא יהיה זכאי לפיצוי או לתשלומי איזון בשל מימוש זכויות הבניה;
:: (3) על פי בקשה שיגיש בעל הזכות לעשות שימוש בזכויות הבניה תירשם הערה על זכויותיו לפי סעיף קטן זה בכל רישום או ספר כאמור [[בסעיף 3(ו)]] ולא יהיה צורך בהסכמת בעל הזכויות בדירה;
:: (4) בעל הזכויות בדירה לא יהיה חייב בתשלום מסים אגרות או תשלומי חובה אחרים בשל בניה או רישום שנעשו לפי הוראות סעיף קטן זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובכפוף להוראות כל דין יהיה בעל הזכויות בדירה רשאי לעשות שימוש בזכויות בניה לצורך הגדלת הדירה הציבורית שרכש ובלבד שההגדלה תהיה בשיעור שלא יעלה על 30% משטח הדירה שרכש ולא יותר מ־40 מ&quot;ר.

@ 10. הקמת קרן לדיור ציבורי (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) מוקמת בזה קרן לדיור ציבורי שתנוהל במשרד הבינוי והשיכון (להלן - הקרן).
: (ב) כספים שהתקבלו ממכירת דירות בהתאם לחוק זה יופקדו בקרן, לאחר שנוכו הוצאות הכרוכות במכירת דירה ציבורית לפי סעיף קטן (ב1).
: (ב1) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע הוראות לעניין ההוצאות הכרוכות במכירת דירה ציבורית, ובכלל זה הוראות לעניין הוצאות של חברה לדיור ציבורי והעמלות שישולמו לה עקב מכירת דירה לפי הוראות חוק זה והוצאות נוספות שהמדינה נשאה בהן, לרבות דמי שמאות, ותשלום שהמדינה שילמה בהתאם [[לסעיף 5(ב)]].
: (ג) כספי הקרן ישמשו להגדלת המלאי של דירות ציבוריות בלבד.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי כספים שהתקבלו ממכירת דירות ציבוריות שבבעלותן או בחכירתן של הסוכנות היהודית לארץ ישראל או של המגבית המאוחדת לישראל או בניהולה של חברה בשליטת הסוכנות, הסוכנות היהודית לארץ ישראל או בשליטת המגבית המאוחדת לישראל ובלבד שחברה כאמור בסעיף קטן זה, תשקול ייעוד הכספים שהתקבלו אצלה ממכירת דירות ציבוריות לפי חוק זה למטרות האמורות בסעיף קטן (ג).

@ 11. דיווח השר
: השר ידווח לועדת הכלכלה של הכנסת בכתב על מצב הדיור הציבורי ועל יישומו של חוק זה, דיווח ראשון יימסר לועדת הכלכלה של הכנסת בתום שנתיים ממועד תחילתו של חוק זה ולאחר מכן מדי שנתיים.

@ 12. (תיקון: תשס&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 13. מימון
: חוק זה ימומן מתקציב המדינה.

@ 14. תקציב המדינה
: הסכומים שייקבעו בתקציב המדינה בשנת כספים פלונית לשיכון ודיור לא יפחתו מהסכומים שהוקצבו לענין זה בשנת התקציב 1998.

@ 15. זכויות לפי החוק
: הוראות החוק המקנות זכויות לזכאי או לדייר ממשיך, לא יחולו אם חוזה השכירות הופר הפרה יסודית, אלא אם כן תוקנה ההפרה בתוך זמן סביר לאחר שניתנה ארכה לכך.

@ 16. התניה - לטובת הזכאי
: אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הזכאי.

@ 17. שמירת דינים
: הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

@ 18. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובין היתר בענינים אלה:
:: (1) קביעת חריגים לחובת הזכאי לשלם את חובותיו לפי חוזה השכירות, כתנאי למימוש זכותו לרכוש את הדירה הציבורית;
:: (2) קביעת מחיר מרבי לדירה ציבורית, לצורך רכישתה, שלא יעלה על המחיר שנקבע לרכישת הדירה בהתאם להוראות [[סעיף 3]], ויכול שהמחיר ייקבע לפי אזורים או לפי אמות מידה אחרות או נוספות;
:: (3) הגדלת הסכומים והאחוזים הנקובים [[בסעיף 3(א) ו־(ב)]] לגבי סוגי נכים שיקבע;
:: (4) קביעת דרכים להוכחת היות אדם &quot;דייר ממשיך&quot;;
:: (5) הוראות בדבר הגשת בקשה לענין [[סעיפים 2]] [[ו־4]].
: (ב) תקנות שיישומן כרוך במימון מתקציב המדינה או בהפחתה של הכנסותיה, ובין השאר, תקנות לפי פסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א), יותקנו גם בהסכמת שר האוצר.

@ 19. עדכון סכומים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) הסכומים הנקובים בחוק זה ישתנו לפי שיעור עליית המדד מהמדד הידוע ביום תחילת החוק עד המדד הידוע במועד שבו הגיש הזכאי או הדייר הממשיך בקשה לרכוש את הדירה הציבורית, או במועד שבו חתם הזכאי, או הדייר הממשיך, לפי הענין, על החוזה לרכישת הדירה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ב־1 בינואר בכל שנה, או בסמוך למועד האמור, תפורסם הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון על הסכום המעודכן הנקוב בהגדרה &quot;זכאי&quot;, כפי שהשתנה לפי שיעור עליית המדד כאמור באותו סעיף קטן, לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת.

@ 20. הוראת שעה (תיקון: תשע״ח)
: חוק זה יעמוד בתוקפו עשר שנים.

@ 21. שיקום שכונות – חזקה לעניין דירה ציבורית שנרכשה (תיקון: תשע״ח)
: לעניין אמות מידה לשיקום שכונות שלפיהן תינתן עדיפות לתקצוב מבנים במתחמים בהם רוב של דירות ציבוריות, ימשיכו לראות דירה שנרכשה לפי חוק זה כדירה ציבורית.

@ 21. תחילה (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ח, תשע&quot;א)
: תחילתו של חוק זה ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013).

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ט בתשרי התשנ&quot;ט (19 באוקטובר 1998).

&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* בנימין נתניהו, שר הבינוי והשיכון
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* דן תיכון, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>qub0njhe4u6djcvu4y0h3irvvu6frii</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418599</id>
      <parentid>1418598</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:24:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30891" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ&quot;ט-1998

&lt;מאגר 2000242 תיקון 2164877&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשנ&quot;ט, 2|חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)|14:211568)), ((114|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תשס&quot;א, 227|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|15:300363)); ((תשס&quot;ב, 167|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)); ((תשס&quot;ד, 63|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ו, 359|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ח, 851|תיקון מס' 3|17:300061)); ((תשס&quot;ט, 328|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תשע&quot;א, 192|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)); ((תשע&quot;ו, 324|תיקון מס' 6 לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)|20:319024)), ((538|תיקון מס' 7|20:321437)), ((1249|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|20:348685)); ((תשע&quot;ז, 332|ת&quot;ט|fr:20:369869)); ((תשע&quot;ח, 230|תיקון מס' 9|20:491467)); ((תשפ&quot;ב, 208|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)), ((1080|תיקון מס' 139 לחוק התכנון והבנייה|24:648304)).

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ט)
: בחוק זה -
:- &quot;בן זוג&quot; - לרבות הידוע בציבור כבן זוג;
:- &quot;בקשה&quot; - בקשה לרכישת דירה ציבורית המופנית לחברה שבניהולה נמצאת אותה דירה;
:- &quot;דייר ממשיך&quot; - בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופוסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות סמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי;
:- &quot;דירה&quot; - חדר או מערכת חדרים המשמשים או שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, למעט -
:: (1) דירה המשמשת לדיור מוגן לקשישים או דירה במרכז קליטה;
:: (2) דירה שהחברה לדיור ציבורי, באישור משרד הבינוי והשיכון, החליטה, עד ליום תחילתו של חוק זה, לייעד אותה לדיור מוגן;
:: (3) דירה המשמשת לדיור לעמותות, למי שאינם תושבי ישראל ולדיור זמני;
:- &quot;דירה ציבורית&quot; - דירה שהיא בבעלות, בחכירה לדורות או בניהולה של חברה לדיור ציבורי והמשמשת להשכרה ציבורית, או שהחברה לדיור ציבורי ייעדה אותה להשכרה ציבורית, לרבות דירה כאמור שהבעלות או החכירה לדורות בה משותפת למספר חברות לדיור ציבורי;
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;המדד&quot; - מדד תשומות הבניה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;השכרה ציבורית&quot; - השכרה של דירה שמשרד הבינוי והשיכון או המשרד לקליטת העליה ייעד אותה לדיור ציבורי;
:- &quot;זכאי&quot; - מי שמתגורר כדין או על פי חוזה, תקופה של חמש שנים רצופות לפחות, בדירה ציבורית, ואין ולא היו בבעלותו, או בבעלות קרובו, מהמועד שבו חתם על חוזה להשכרה ציבורית, דירה או מקרקעין אחרים, ששוויים עולה על 350,000 שקלים חדשים;
:- &quot;חברה לדיור ציבורי&quot; - המדינה או מי מטעמה, חברה ממשלתית, חברה עירונית או חברה בשליטה של הסוכנות היהודית לארץ ישראל או של המגבית המאוחדת לישראל, או חברה בת של כל אחת מאלה, המנהלת דירות ציבוריות;
:- &quot;חברה עירונית&quot; - כהגדרתה [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;חוק הלוואות לדיור&quot; - [[חוק הלוואות לדיור, התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;מוסד סיעודי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - חוק הביטוח הלאומי);
:- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, וכן ילד כהגדרתו [[בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי]];
:- &quot;רכישה, לענין [[סעיפים 2]] [[ו־4]]&quot; - בעלות או חכירה לדורות, בהתאם להוראות רשות מקרקעי ישראל;
:- &quot;השר&quot; - שר הבינוי והשיכון.

@ 2. זכות זכאי לרכוש דירה ציבורית
: (א) זכאי רשאי לרכוש את הדירה הציבורית שבה הוא מתגורר במחיר ובתנאים האמורים [[בסעיף 3]], ובהתאם להוראות חוק זה, ולצורך זה יגיש בקשה.
: (ב) היתה הדירה הציבורית שהזכאי רשאי לרכוש מורכבת ממספר דירות שאוחדו לדירה אחת, רשאית החברה לדיור ציבורי, במשך תקופה של שנה מהיום שהזכאי הגיש לה בקשה לרכוש את הדירה, לפצל את הדירה האמורה לדירות, שמספרן לא יעלה על מספר הדירות המקורי, ובלבד שכל אחת מהדירות המתקבלות תהיה ראויה למגורים, והזכאי יהיה רשאי לבחור מתוכן דירה אחת שאותה יהיה זכאי לרכוש.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם בדירה הציבורית מתגורר זכאי אחד בלבד, או שמתגוררים בה הזכאי עם קרוב אחר בלבד, והחברה לדיור ציבורי הבטיחה לזכאי סידור חלופי סביר באותו אזור, לתקופה שבה נערכות עבודות הפיצול בדירה הציבורית.

@ 3. מחיר דירה ציבורית (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ט, תשע&quot;ו-2)
: (א) מחיר דירה ציבורית לצורך רכישתה לפי חוק זה, יהיה המחיר שהיה מתקבל ממכירתה ממוכר מרצון לקונה מרצון, כפי שקבע השמאי הממשלתי או שמאי שהוא הסמיך לכך (להלן - המחיר הבסיסי), שממנו יופחת סכום שיהפוך למענק אם התקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (ד) (להלן - מענק מותנה); המענק המותנה יחושב באחוזים מהמחיר הבסיסי כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד -
:: (1) שהמענק המותנה המרבי לא יעלה על 90% מהמחיר הבסיסי באזור עדיפות לאומית או 82.5% מהמחיר הבסיסי באזור אחר;
:: (2) שאם המחיר הבסיסי גבוה מ־915,000 שקלים חדשים, לא יחושב המענק המותנה אלא לגבי הסכום האמור.
: (ב) המענק המותנה יהיה הסכום המתקבל מחיבור של המענק הבסיסי והמענק לפי ותק, בהתאם לפסקאות (1) ו־(2) כדלהלן:
:: (1) המענק הבסיסי יחושב באחוזים מהמחיר הבסיסי לפי מספר הנפשות בדירה הציבורית, ולפי אזורים כמפורט להלן:
::: {|
! מספר הנפשות המתגוררות בדירה הציבורית !! אזור עדיפות לאומית !! אזור אחר
|-
| זכאי המתגורר לבד || 25% || 20%
|-
| זכאי המתגורר עם בן זוג || 45% || 40%
|-
| זכאי המתגורר עם ילד אחד שלו || 55% || 50%
|-
| זכאי המתגורר עם שני ילדיו או יותר || 65% || 60%;
|}
:: (2) המענק לפי ותק יחושב לכל שנה שלמה שבה התגורר הזכאי בדירה הציבורית, ולפי התנאים כמפורט להלן:
::: {|
! מספר השנים שבהן התגורר הזכאי בדירה הציבורית !! הנחה באחוזים מהמחיר הבסיסי לזכאי שאינו נכה !! הנחה באחוזים מהמחיר הבסיסי לזכאי שהוא נכה
|-
| עד 5 || 0.5% || 0.625%
|-
| 6 עד 15 || 0.75% || 0.93%
|-
| 16 עד 25 || 1% || 1.25%
|-
| 26 עד 30 || 1.4% || 1.75%
|-
| 31 עד 35 || 2% || 2.5%;
|}
: (ג)(1) לענין זכאי שהוא נכה, שנקבעה לו דרגת נכות רפואית לצמיתות של 100% והוא מרותק לכסא גלגלים או שנקבעה לו דרגת נכות רפואית לצמיתות של 100% בשל עיוורון מלא בשתי העיניים, יחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינוי זה: בפסקה (2), במקום הסכום הנקוב בה יקראו &quot;1,091,250&quot;.
:: (2)(א) שר האוצר והשר יקימו ועדת חריגים לשם מתן הנחות לזכאים שהם נכים שאינם עומדים בתנאים הקבועים בפסקה (1).
::: (ב) ועדת החריגים תפעל בהתאם לאמות מידה שיקבעו השרים בהתחשב, בין השאר, במצבו הכלכלי של הזכאי שהוא נכה.
::: (ג) השרים יקבעו את דרך מינוי חברי הוועדה, מבין עובדי משרדם, הרכב הוועדה וסדרי עבודתה.
: (ג1) זכאי ששכר הדירה שעליו לשלם נקבע בהתאם למסלול שכירות חופשית לפי [[חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ&quot;ח-1998]], יהיה זכאי למענק מותנה בשיעור של 30% מגובה המענק המותנה לפי סעיף זה.
: (ד) המענק המותנה יהפוך למענק כעבור חמש שנים ממועד חתימת החוזה לרכישת הדירה, ובלבד שבתקופה האמורה היתה הדירה בשימושו של הזכאי, או של יורשו אם נפטר הזכאי; בסעיף קטן זה, &quot;שימוש&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מגורים של הזכאי או של יורשו בדירה שנרכשה לפי הוראות חוק זה;
:: (2) מגורים של הזכאי או של יורשו בדירה אחרת שרכש הזכאי או יורשו, לפי הענין, בכספים שקיבל ממכירת הדירה שרכש לפי הוראות חוק זה;
:: (3) מעבר של הזכאי לשם מגורים במוסד סיעודי;
:: (4) שימושים אחרים שקבע השר.
: (ה) לא התקיימו בזכאי או ביורשו התנאים המפורטים בסעיף קטן (ד), יחזיר הזכאי או יורשו את המענק המותנה בהתאם לכללים שקבע השר.
: (ו) המדינה זכאית לרשום, בכל רישום המתנהל לפי דין, בספרי רשות מקרקעי ישראל או אצל כל גוף אחר שבו מתנהל רישום של הזכויות בדירה, לפי הענין, משכנתא, משכון או הערת אזהרה, בשל המענק המותנה.
: (ז) השר רשאי לקבוע כללים בדבר חישוב הפחתה מהמחיר הבסיסי בשל דמי מפתח ששילם הזכאי בעד מגוריו בדירה הציבורית, או בשל שיפוצים שביצע הזכאי על חשבונו בדירה הציבורית.
: (ח) השר, באישור הוועדה, יקבע תחומים של אזורי עדיפות לאומית לעניין סעיף זה, בהתאם לאמות מידה שיקבע.

@ 4. זכות דייר ממשיך לרכוש דירה ציבורית
: (א) נפטר זכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי, רשאי הדייר הממשיך לרכוש את הדירה הציבורית במחיר ובתנאים האמורים [[בסעיף 3]], ובהתאם להוראות חוק זה, ולצורך זה יגיש בקשה; ואולם, לענין מנין תקופת המגורים של הדייר הממשיך לצורך חישוב גובה המענק המותנה לפי [[סעיף 3(ב)]] תובא בחשבון רק תקופת המגורים בדירה הציבורית של הדייר הממשיך, מהמועד שבו מלאו לו 18 שנים כלהלן:
:: (1) היה הדייר הממשיך בן זוגו של הזכאי, תובא בחשבון כל תקופת מגוריו בדירה הציבורית;
:: (2) לא היה הדייר הממשיך בן זוגו של הזכאי, תובא בחשבון רק תקופת מגוריו בדירה הציבורית החל במועד שבו נפטר הזכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי.
: (ב) התגוררו בדירה הציבורית מספר דיירים ממשיכים, יחולו הוראות אלה לענין מתן עדיפות לרכישת הדירה:
:: (1) היה בין הדיירים הממשיכים בן זוג של הזכאי, והוא ביקש לרכוש את הדירה הציבורית - תהיה לבן הזוג הזכאות הבלעדית לרכוש את הדירה, אם ביקש זאת;
:: (2) לא היה בן זוג שביקש לרכוש את הדירה הציבורית כאמור בפסקה (1), והיו בין הדיירים הממשיכים ילדים של הזכאי - יהיו הם זכאים לרכוש את הדירה, אם ביקשו זאת, והזכויות בדירה יחולקו ביניהם בחלקים שווים;
:: (3) לא היו דיירים ממשיכים כאמור בפסקאות (1) ו־(2), והיו דיירים ממשיכים אחרים - יהיו הם זכאים לרכוש את הדירה, אם ביקשו זאת, והזכויות בדירה יחולקו ביניהם בחלקים שווים.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו על דייר ממשיך, אם לא היתה בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים, בחמש השנים שקדמו למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד סיעודי, וכל עוד אין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים.

@ 5. מניעת כפל הטבות (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) זכאי או דייר ממשיך זכאי לממש את זכאותו לפי חוק זה או לפי [[חוק הלוואות לדיור]] והכללים כהגדרתם [[בחוק האמור]].
: (ב) שיעור הריבית על הלוואה צמודה שנטל זכאי מתאגיד בנקאי לצורך מימוש זכאותו לפי חוק זה, לא יעלה על 4.5% לשנה במשך 15 השנים הראשונות של תקופת החזר ההלוואה; המדינה תשלם לתאגיד הבנקאי שנתן הלוואה צמודה כאמור את ההפרש שבין הריבית שמשלם הזכאי לבין הריבית הנהוגה בתאגיד הבנקאי במועד מתן ההלוואה לגבי אותו סוג הלוואות ולאותן תקופות הלוואה, בדרך ובתנאים שייקבעו בהסכמה בין המדינה והתאגיד הבנקאי.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;הלוואה צמודה&quot; - הלוואה שסכומה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].

@ 6. הוראות לענין חישוב תקופת מגורים (תיקון: תשע&quot;ו)
: לענין חישוב תקופות המגורים המנויות [[בהגדרות &quot;זכאי&quot; ו&quot;דייר ממשיך&quot; שבסעיף 1]], יובאו בחשבון -
: (1) גם תקופת מגורים בדירה ציבורית, שקדמה למועד תחילת החוק;
: (2) תקופות רצופות של מגורים בכל הדירות הציבוריות;
: (3) תקופות מגורים בדירות ציבוריות, אף אם לא היו רצופות, אם ההפסקה ברציפות היתה בשל המתנה לקבלת דירה ציבורית, כל עוד היתה זכאות לסיוע בדיור בהתאם לכללים שקבע משרד הבינוי והשיכון בהסכמת משרד האוצר, ובלבד שתקופת ההפסקה בשל המתנה כאמור לא תיחשב כתקופת מגורים;
: (4) תקופת מגורים בסידור חלופי בהתאם להוראות [[סעיף 2(ב) ו־(ג)]].
: (5) תקופות שהייה במקלט לנשים מוכות, כהגדרתו [[בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]];
: (6) תקופות מגורים מחוץ לדירה הציבורית אם עזיבת הדירה היא בשל אלימות מצד בן הזוג, ובלבד שניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומה של אלימות כאמור או שניתן אישור על ידי מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או העובד הסוציאלי המטפל במניעת אלימות במשפחה, המעיד שהדייר מטופל בשירותי הרווחה על רקע אלימות מצד בן הזוג; השר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, יורה על כללים לעניין אישור כאמור.

@ 7. הוראות לענין בעלות (תיקון: תשס&quot;ח)
: לענין [[ההגדרה &quot;זכאי&quot; שבסעיף 1]] ולענין הוראות [[סעיף 4(ג)]], יראו כבעל דירה או כבעל מקרקעין כל אחד מאלה:
: (1) הבעל הרשום או הזכאי על פי הסכם בכתב או על פי צוואה או ירושה להירשם כבעל;
: (2) חוכר או חוכר משנה, כמשמעותם [[בחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]] (להלן - חוק המקרקעין), או מי שזכאי על פי הסכם בכתב או על פי צוואה או ירושה להירשם כחוכר או כחוכר משנה;
: (3) מי שמחזיק כדין במשק חקלאי כבר־רשות של מוסד מיישב, כהגדרתו [[בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, התשי&quot;ג-1953]], לתקופה של שלוש שנים לפחות או לתקופה בלתי קצובה;
: (4) דייר מוגן, למעט דייר מוגן בדירה הציבורית הנרכשת;
: (5) מי שהוא בעל זכויות באיגוד מקרקעין, כהגדרתו [[בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ&quot;ג-1963]].

@ 8. סייג לתחולה (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א)(1) הוראות חוק זה לא יחולו על זכאי שהגיע לגיל פרישת חובה ואין לו ילד, וכן אין לו בן זוג או שבן זוגו הגיע לגיל פרישת חובה; לענין זה, &quot;גיל פרישת חובה&quot; - כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]].
:: (2) זכאי כאמור בפסקה (1), וכן בן זוגו המתגורר עמו, יהיו רשאים להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית.
: (ב)(1) הוראות חוק זה לא יחולו על דירה ציבורית שחברה לדיור ציבורי מעוניינת להרוס כדי לאפשר בניה מחדש על אותם מקרקעין, ובלבד שהחברה הגישה תכנית או בקשה להיתר בניה למוסד תכנון בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק התכנון והבניה), תוך שנה מהמועד שבו הגיש לה הזכאי בקשה לרכוש את הדירה הציבורית, ושלתקופת הבניה, שלא תעלה על שלוש שנים מהמועד האמור, הבטיחה לזכאי סידור חלופי סביר באותו אזור.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מי שהיה זכאי לרכוש את הדירה הציבורית שבה התגורר לפי הוראות חוק זה, במועד חתימת עסקת פינוי ובינוי לגבי מתחם פינוי ובינוי או במועד שבו ניתן היתר בנייה לביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה הריסת בניין קיים והקמתו מחדש בהתאם לתכנית החיזוק או במועד השלמת הבנייה על אותם מקרקעין, יהיה זכאי לרכוש, מעת השלמת הבנייה, אחת מהדירות החדשות שנבנו על אותם מקרקעין שערכה וגודלה לא יפחתו מערך ומגודל הדירה הציבורית שבה התגורר, ומחיר הדירה החדשה, לצורך רכישתה, יהיה המחיר שהיה משלם השוכר בדירה הציבורית אילו היה רוכש אותה; לעניין זה -
::: &quot;מתחם פינוי ובינוי&quot; ו&quot;תכנית החיזוק&quot; - כהגדרתם [[בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע&quot;ו-2016]];
::: &quot;היתר בניה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 18 לחוק האמור]].

@ 9. זכויות בניה
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל הזכויות בדירה&quot; - מי רכש את הדירה הציבורית בהתאם להוראות חוק זה, לרבות חליפיו;
::- &quot;זכויות בניה&quot; - זכויות הבניה הנובעות מעת לעת מן הזכויות בדירה או מחלקם של בעלי הזכויות בדירה ובמקרקעין שעליהם בנויה הדירה, לרבות זכויות כאמור בגג, בקומות מפולשות ובחצר, ולמעט זכויות להקמה מחדש של הדירה או לתיקונה, בהתאם להוראות [[סעיף 60 לחוק המקרקעין]];
::- &quot;שימוש בזכויות בניה&quot; - לרבות הגשת תכניות ובקשות להיתרי בניה למוסדות תכנון בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבניה]] לשם יצירת זכויות בניה ולשם מימושן ולרבות העברת הזכות לשימוש בזכויות הבניה לאחר.
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם נמכרה דירה ציבורית בהתאם להוראות חוק זה יחולו הוראות אלה לענין זכויות הבניה בבנין שבו נמצאת הדירה או במקרקעין שעליהם נמצאת הדירה:
:: (1) מי שהיה בעל זכויות הבעלות או החכירה לדורות בדירה ערב מכירתה יהיה בעל הזכות לעשות שימוש בזכויות הבניה אף לאחר מכירתה ולא יהיה צורך בהסכמת בעל הזכויות בדירה;
:: (2) נעשתה בניה תוך שימוש בזכויות הבניה כאמור בפסקה (1) יהיה בעל הזכות לעשות שימוש בזכויות הבניה כאמור גם הבעלים של הזכויות בבנוי ובעל הזכויות בדירה לא יהיה זכאי לפיצוי או לתשלומי איזון בשל מימוש זכויות הבניה;
:: (3) על פי בקשה שיגיש בעל הזכות לעשות שימוש בזכויות הבניה תירשם הערה על זכויותיו לפי סעיף קטן זה בכל רישום או ספר כאמור [[בסעיף 3(ו)]] ולא יהיה צורך בהסכמת בעל הזכויות בדירה;
:: (4) בעל הזכויות בדירה לא יהיה חייב בתשלום מסים אגרות או תשלומי חובה אחרים בשל בניה או רישום שנעשו לפי הוראות סעיף קטן זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובכפוף להוראות כל דין יהיה בעל הזכויות בדירה רשאי לעשות שימוש בזכויות בניה לצורך הגדלת הדירה הציבורית שרכש ובלבד שההגדלה תהיה בשיעור שלא יעלה על 30% משטח הדירה שרכש ולא יותר מ־40 מ&quot;ר.

@ 10. הקמת קרן לדיור ציבורי (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) מוקמת בזה קרן לדיור ציבורי שתנוהל במשרד הבינוי והשיכון (להלן - הקרן).
: (ב) כספים שהתקבלו ממכירת דירות בהתאם לחוק זה יופקדו בקרן, לאחר שנוכו הוצאות הכרוכות במכירת דירה ציבורית לפי סעיף קטן (ב1).
: (ב1) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע הוראות לעניין ההוצאות הכרוכות במכירת דירה ציבורית, ובכלל זה הוראות לעניין הוצאות של חברה לדיור ציבורי והעמלות שישולמו לה עקב מכירת דירה לפי הוראות חוק זה והוצאות נוספות שהמדינה נשאה בהן, לרבות דמי שמאות, ותשלום שהמדינה שילמה בהתאם [[לסעיף 5(ב)]].
: (ג) כספי הקרן ישמשו להגדלת המלאי של דירות ציבוריות בלבד.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי כספים שהתקבלו ממכירת דירות ציבוריות שבבעלותן או בחכירתן של הסוכנות היהודית לארץ ישראל או של המגבית המאוחדת לישראל או בניהולה של חברה בשליטת הסוכנות, הסוכנות היהודית לארץ ישראל או בשליטת המגבית המאוחדת לישראל ובלבד שחברה כאמור בסעיף קטן זה, תשקול ייעוד הכספים שהתקבלו אצלה ממכירת דירות ציבוריות לפי חוק זה למטרות האמורות בסעיף קטן (ג).

@ 11. דיווח השר
: השר ידווח לועדת הכלכלה של הכנסת בכתב על מצב הדיור הציבורי ועל יישומו של חוק זה, דיווח ראשון יימסר לועדת הכלכלה של הכנסת בתום שנתיים ממועד תחילתו של חוק זה ולאחר מכן מדי שנתיים.

@ 12. (תיקון: תשס&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 13. מימון
: חוק זה ימומן מתקציב המדינה.

@ 14. תקציב המדינה
: הסכומים שייקבעו בתקציב המדינה בשנת כספים פלונית לשיכון ודיור לא יפחתו מהסכומים שהוקצבו לענין זה בשנת התקציב 1998.

@ 15. זכויות לפי החוק
: הוראות החוק המקנות זכויות לזכאי או לדייר ממשיך, לא יחולו אם חוזה השכירות הופר הפרה יסודית, אלא אם כן תוקנה ההפרה בתוך זמן סביר לאחר שניתנה ארכה לכך.

@ 16. התניה - לטובת הזכאי
: אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הזכאי.

@ 17. שמירת דינים
: הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

@ 18. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובין היתר בענינים אלה:
:: (1) קביעת חריגים לחובת הזכאי לשלם את חובותיו לפי חוזה השכירות, כתנאי למימוש זכותו לרכוש את הדירה הציבורית;
:: (2) קביעת מחיר מרבי לדירה ציבורית, לצורך רכישתה, שלא יעלה על המחיר שנקבע לרכישת הדירה בהתאם להוראות [[סעיף 3]], ויכול שהמחיר ייקבע לפי אזורים או לפי אמות מידה אחרות או נוספות;
:: (3) הגדלת הסכומים והאחוזים הנקובים [[בסעיף 3(א) ו־(ב)]] לגבי סוגי נכים שיקבע;
:: (4) קביעת דרכים להוכחת היות אדם &quot;דייר ממשיך&quot;;
:: (5) הוראות בדבר הגשת בקשה לענין [[סעיפים 2]] [[ו־4]].
: (ב) תקנות שיישומן כרוך במימון מתקציב המדינה או בהפחתה של הכנסותיה, ובין השאר, תקנות לפי פסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א), יותקנו גם בהסכמת שר האוצר.

@ 19. עדכון סכומים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) הסכומים הנקובים בחוק זה ישתנו לפי שיעור עליית המדד מהמדד הידוע ביום תחילת החוק עד המדד הידוע במועד שבו הגיש הזכאי או הדייר הממשיך בקשה לרכוש את הדירה הציבורית, או במועד שבו חתם הזכאי, או הדייר הממשיך, לפי הענין, על החוזה לרכישת הדירה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ב־1 בינואר בכל שנה, או בסמוך למועד האמור, תפורסם הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון על הסכום המעודכן הנקוב בהגדרה &quot;זכאי&quot;, כפי שהשתנה לפי שיעור עליית המדד כאמור באותו סעיף קטן, לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת.

@ 20. הוראת שעה (תיקון: תשע״ח)
: חוק זה יעמוד בתוקפו עשר שנים.

@ 21. שיקום שכונות – חזקה לעניין דירה ציבורית שנרכשה (תיקון: תשע״ח)
: לעניין אמות מידה לשיקום שכונות שלפיהן תינתן עדיפות לתקצוב מבנים במתחמים בהם רוב של דירות ציבוריות, ימשיכו לראות דירה שנרכשה לפי חוק זה כדירה ציבורית.

@ 21. תחילה (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ח, תשע&quot;א)
: תחילתו של חוק זה ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013).

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ט בתשרי התשנ&quot;ט (19 באוקטובר 1998).

&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* בנימין נתניהו, שר הבינוי והשיכון
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* דן תיכון, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>rehm2fbdil8ldlyodjloqo4kjg2r04n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>317012</id>
    <revision>
      <id>1418613</id>
      <parentid>1412111</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:30:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418599]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35665" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ״ט–1998}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000242}} {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ט, 2|חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211568.pdf}}, {{ח:תיבה|114|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 227|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300363.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 167|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 63|חוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300990.pdf}}, {{ח:תיבה|141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 359|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 851|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300061.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 328|תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301074.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 192|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 324|תיקון מס׳ 6 לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319024.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321437.pdf}}, {{ח:תיבה|1249|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 332|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_ls_fr_369869.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 230|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491467.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 208|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|1080|תיקון מס׳ 139 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ח, תשס״ט}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“ – לרבות הידוע בציבור כבן זוג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“ – בקשה לרכישת דירה ציבורית המופנית לחברה שבניהולה נמצאת אותה דירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דייר ממשיך“ – בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופוסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות סמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או מערכת חדרים המשמשים או שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} דירה המשמשת לדיור מוגן לקשישים או דירה במרכז קליטה;
{{ח:תתת|(2)}} דירה שהחברה לדיור ציבורי, באישור משרד הבינוי והשיכון, החליטה, עד ליום תחילתו של חוק זה, לייעד אותה לדיור מוגן;
{{ח:תתת|(3)}} דירה המשמשת לדיור לעמותות, למי שאינם תושבי ישראל ולדיור זמני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה ציבורית“ – דירה שהיא בבעלות, בחכירה לדורות או בניהולה של חברה לדיור ציבורי והמשמשת להשכרה ציבורית, או שהחברה לדיור ציבורי ייעדה אותה להשכרה ציבורית, לרבות דירה כאמור שהבעלות או החכירה לדורות בה משותפת למספר חברות לדיור ציבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד תשומות הבניה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכרה ציבורית“ – השכרה של דירה שמשרד הבינוי והשיכון או המשרד לקליטת העליה ייעד אותה לדיור ציבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי“ – מי שמתגורר כדין או על פי חוזה, תקופה של חמש שנים רצופות לפחות, בדירה ציבורית, ואין ולא היו בבעלותו, או בבעלות קרובו, מהמועד שבו חתם על חוזה להשכרה ציבורית, דירה או מקרקעין אחרים, ששוויים עולה על 350,000 שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה לדיור ציבורי“ – המדינה או מי מטעמה, חברה ממשלתית, חברה עירונית או חברה בשליטה של הסוכנות היהודית לארץ ישראל או של המגבית המאוחדת לישראל, או חברה בת של כל אחת מאלה, המנהלת דירות ציבוריות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה עירונית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הלוואות לדיור“ – {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור|חוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד סיעודי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 223|בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק הביטוח הלאומי);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, וכן ילד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 238|בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכישה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}“ – בעלות או חכירה לדורות, בהתאם להוראות רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הבינוי והשיכון.

{{ח:סעיף|2|זכות זכאי לרכוש דירה ציבורית}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי רשאי לרכוש את הדירה הציבורית שבה הוא מתגורר במחיר ובתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, ובהתאם להוראות חוק זה, ולצורך זה יגיש בקשה.
{{ח:תת|(ב)}} היתה הדירה הציבורית שהזכאי רשאי לרכוש מורכבת ממספר דירות שאוחדו לדירה אחת, רשאית החברה לדיור ציבורי, במשך תקופה של שנה מהיום שהזכאי הגיש לה בקשה לרכוש את הדירה, לפצל את הדירה האמורה לדירות, שמספרן לא יעלה על מספר הדירות המקורי, ובלבד שכל אחת מהדירות המתקבלות תהיה ראויה למגורים, והזכאי יהיה רשאי לבחור מתוכן דירה אחת שאותה יהיה זכאי לרכוש.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם בדירה הציבורית מתגורר זכאי אחד בלבד, או שמתגוררים בה הזכאי עם קרוב אחר בלבד, והחברה לדיור ציבורי הבטיחה לזכאי סידור חלופי סביר באותו אזור, לתקופה שבה נערכות עבודות הפיצול בדירה הציבורית.

{{ח:סעיף|3|מחיר דירה ציבורית|תיקון: תשס״ח, תשס״ט, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מחיר דירה ציבורית לצורך רכישתה לפי חוק זה, יהיה המחיר שהיה מתקבל ממכירתה ממוכר מרצון לקונה מרצון, כפי שקבע השמאי הממשלתי או שמאי שהוא הסמיך לכך (להלן – המחיר הבסיסי), שממנו יופחת סכום שיהפוך למענק אם התקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (ד) (להלן – מענק מותנה); המענק המותנה יחושב באחוזים מהמחיר הבסיסי כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שהמענק המותנה המרבי לא יעלה על 90% מהמחיר הבסיסי באזור עדיפות לאומית או 82.5% מהמחיר הבסיסי באזור אחר;
{{ח:תתת|(2)}} שאם המחיר הבסיסי גבוה מ־915,000 שקלים חדשים, לא יחושב המענק המותנה אלא לגבי הסכום האמור.
{{ח:תת|(ב)}} המענק המותנה יהיה הסכום המתקבל מחיבור של המענק הבסיסי והמענק לפי ותק, בהתאם לפסקאות (1) ו־(2) כדלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} המענק הבסיסי יחושב באחוזים מהמחיר הבסיסי לפי מספר הנפשות בדירה הציבורית, ולפי אזורים כמפורט להלן:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר הנפשות המתגוררות בדירה הציבורית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור עדיפות לאומית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור אחר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זכאי המתגורר לבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זכאי המתגורר עם בן זוג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זכאי המתגורר עם ילד אחד שלו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זכאי המתגורר עם שני ילדיו או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60%;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} המענק לפי ותק יחושב לכל שנה שלמה שבה התגורר הזכאי בדירה הציבורית, ולפי התנאים כמפורט להלן:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר השנים שבהן התגורר הזכאי בדירה הציבורית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הנחה באחוזים מהמחיר הבסיסי לזכאי שאינו נכה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הנחה באחוזים מהמחיר הבסיסי לזכאי שהוא נכה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.625%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6 עד 15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.93%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16 עד 25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.25%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26 עד 30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31 עד 35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5%;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לענין זכאי שהוא נכה, שנקבעה לו דרגת נכות רפואית לצמיתות של 100% והוא מרותק לכסא גלגלים או שנקבעה לו דרגת נכות רפואית לצמיתות של 100% בשל עיוורון מלא בשתי העיניים, יחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינוי זה: בפסקה (2), במקום הסכום הנקוב בה יקראו ”1,091,250“.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} שר האוצר והשר יקימו ועדת חריגים לשם מתן הנחות לזכאים שהם נכים שאינם עומדים בתנאים הקבועים בפסקה (1).
{{ח:תתתת|(ב)}} ועדת החריגים תפעל בהתאם לאמות מידה שיקבעו השרים בהתחשב, בין השאר, במצבו הכלכלי של הזכאי שהוא נכה.
{{ח:תתתת|(ג)}} השרים יקבעו את דרך מינוי חברי הוועדה, מבין עובדי משרדם, הרכב הוועדה וסדרי עבודתה.
{{ח:תת|(ג1)}} זכאי ששכר הדירה שעליו לשלם נקבע בהתאם למסלול שכירות חופשית לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי|חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998}}, יהיה זכאי למענק מותנה בשיעור של 30% מגובה המענק המותנה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} המענק המותנה יהפוך למענק כעבור חמש שנים ממועד חתימת החוזה לרכישת הדירה, ובלבד שבתקופה האמורה היתה הדירה בשימושו של הזכאי, או של יורשו אם נפטר הזכאי; בסעיף קטן זה, ”שימוש“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מגורים של הזכאי או של יורשו בדירה שנרכשה לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} מגורים של הזכאי או של יורשו בדירה אחרת שרכש הזכאי או יורשו, לפי הענין, בכספים שקיבל ממכירת הדירה שרכש לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} מעבר של הזכאי לשם מגורים במוסד סיעודי;
{{ח:תתת|(4)}} שימושים אחרים שקבע השר.
{{ח:תת|(ה)}} לא התקיימו בזכאי או ביורשו התנאים המפורטים בסעיף קטן (ד), יחזיר הזכאי או יורשו את המענק המותנה בהתאם לכללים שקבע השר.
{{ח:תת|(ו)}} המדינה זכאית לרשום, בכל רישום המתנהל לפי דין, בספרי רשות מקרקעי ישראל או אצל כל גוף אחר שבו מתנהל רישום של הזכויות בדירה, לפי הענין, משכנתא, משכון או הערת אזהרה, בשל המענק המותנה.
{{ח:תת|(ז)}} השר רשאי לקבוע כללים בדבר חישוב הפחתה מהמחיר הבסיסי בשל דמי מפתח ששילם הזכאי בעד מגוריו בדירה הציבורית, או בשל שיפוצים שביצע הזכאי על חשבונו בדירה הציבורית.
{{ח:תת|(ח)}} השר, באישור הוועדה, יקבע תחומים של אזורי עדיפות לאומית לעניין סעיף זה, בהתאם לאמות מידה שיקבע.

{{ח:סעיף|4|זכות דייר ממשיך לרכוש דירה ציבורית}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר זכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי, רשאי הדייר הממשיך לרכוש את הדירה הציבורית במחיר ובתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, ובהתאם להוראות חוק זה, ולצורך זה יגיש בקשה; ואולם, לענין מנין תקופת המגורים של הדייר הממשיך לצורך חישוב גובה המענק המותנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}} תובא בחשבון רק תקופת המגורים בדירה הציבורית של הדייר הממשיך, מהמועד שבו מלאו לו 18 שנים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} היה הדייר הממשיך בן זוגו של הזכאי, תובא בחשבון כל תקופת מגוריו בדירה הציבורית;
{{ח:תתת|(2)}} לא היה הדייר הממשיך בן זוגו של הזכאי, תובא בחשבון רק תקופת מגוריו בדירה הציבורית החל במועד שבו נפטר הזכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי.
{{ח:תת|(ב)}} התגוררו בדירה הציבורית מספר דיירים ממשיכים, יחולו הוראות אלה לענין מתן עדיפות לרכישת הדירה:
{{ח:תתת|(1)}} היה בין הדיירים הממשיכים בן זוג של הזכאי, והוא ביקש לרכוש את הדירה הציבורית – תהיה לבן הזוג הזכאות הבלעדית לרכוש את הדירה, אם ביקש זאת;
{{ח:תתת|(2)}} לא היה בן זוג שביקש לרכוש את הדירה הציבורית כאמור בפסקה (1), והיו בין הדיירים הממשיכים ילדים של הזכאי – יהיו הם זכאים לרכוש את הדירה, אם ביקשו זאת, והזכויות בדירה יחולקו ביניהם בחלקים שווים;
{{ח:תתת|(3)}} לא היו דיירים ממשיכים כאמור בפסקאות (1) ו־(2), והיו דיירים ממשיכים אחרים – יהיו הם זכאים לרכוש את הדירה, אם ביקשו זאת, והזכויות בדירה יחולקו ביניהם בחלקים שווים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו על דייר ממשיך, אם לא היתה בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים, בחמש השנים שקדמו למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד סיעודי, וכל עוד אין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים.

{{ח:סעיף|5|מניעת כפל הטבות|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי או דייר ממשיך זכאי לממש את זכאותו לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור|חוק הלוואות לדיור}} והכללים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור|בחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור הריבית על הלוואה צמודה שנטל זכאי מתאגיד בנקאי לצורך מימוש זכאותו לפי חוק זה, לא יעלה על 4.5% לשנה במשך 15 השנים הראשונות של תקופת החזר ההלוואה; המדינה תשלם לתאגיד הבנקאי שנתן הלוואה צמודה כאמור את ההפרש שבין הריבית שמשלם הזכאי לבין הריבית הנהוגה בתאגיד הבנקאי במועד מתן ההלוואה לגבי אותו סוג הלוואות ולאותן תקופות הלוואה, בדרך ובתנאים שייקבעו בהסכמה בין המדינה והתאגיד הבנקאי.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה צמודה“ – הלוואה שסכומה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|6|הוראות לענין חישוב תקופת מגורים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} לענין חישוב תקופות המגורים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרות ”זכאי“ ו”דייר ממשיך“ שבסעיף 1}}, יובאו בחשבון –
{{ח:תת|(1)}} גם תקופת מגורים בדירה ציבורית, שקדמה למועד תחילת החוק;
{{ח:תת|(2)}} תקופות רצופות של מגורים בכל הדירות הציבוריות;
{{ח:תת|(3)}} תקופות מגורים בדירות ציבוריות, אף אם לא היו רצופות, אם ההפסקה ברציפות היתה בשל המתנה לקבלת דירה ציבורית, כל עוד היתה זכאות לסיוע בדיור בהתאם לכללים שקבע משרד הבינוי והשיכון בהסכמת משרד האוצר, ובלבד שתקופת ההפסקה בשל המתנה כאמור לא תיחשב כתקופת מגורים;
{{ח:תת|(4)}} תקופת מגורים בסידור חלופי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב) ו־(ג)}}.
{{ח:תת|(5)}} תקופות שהייה במקלט לנשים מוכות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}};
{{ח:תת|(6)}} תקופות מגורים מחוץ לדירה הציבורית אם עזיבת הדירה היא בשל אלימות מצד בן הזוג, ובלבד שניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומה של אלימות כאמור או שניתן אישור על ידי מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או העובד הסוציאלי המטפל במניעת אלימות במשפחה, המעיד שהדייר מטופל בשירותי הרווחה על רקע אלימות מצד בן הזוג; השר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, יורה על כללים לעניין אישור כאמור.

{{ח:סעיף|7|הוראות לענין בעלות|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”זכאי“ שבסעיף 1}} ולענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ג)}}, יראו כבעל דירה או כבעל מקרקעין כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הבעל הרשום או הזכאי על פי הסכם בכתב או על פי צוואה או ירושה להירשם כבעל;
{{ח:תת|(2)}} חוכר או חוכר משנה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}} (להלן – חוק המקרקעין), או מי שזכאי על פי הסכם בכתב או על פי צוואה או ירושה להירשם כחוכר או כחוכר משנה;
{{ח:תת|(3)}} מי שמחזיק כדין במשק חקלאי כבר־רשות של מוסד מיישב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המועמדים להתיישבות חקלאית|בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, התשי״ג–1953}}, לתקופה של שלוש שנים לפחות או לתקופה בלתי קצובה;
{{ח:תת|(4)}} דייר מוגן, למעט דייר מוגן בדירה הציבורית הנרכשת;
{{ח:תת|(5)}} מי שהוא בעל זכויות באיגוד מקרקעין, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}.

{{ח:סעיף|8|סייג לתחולה|תיקון: תשס״ד, תשע״ו־3, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הוראות חוק זה לא יחולו על זכאי שהגיע לגיל פרישת חובה ואין לו ילד, וכן אין לו בן זוג או שבן זוגו הגיע לגיל פרישת חובה; לענין זה, ”גיל פרישת חובה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}.
{{ח:תתת|(2)}} זכאי כאמור בפסקה (1), וכן בן זוגו המתגורר עמו, יהיו רשאים להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוראות חוק זה לא יחולו על דירה ציבורית שחברה לדיור ציבורי מעוניינת להרוס כדי לאפשר בניה מחדש על אותם מקרקעין, ובלבד שהחברה הגישה תכנית או בקשה להיתר בניה למוסד תכנון בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק התכנון והבניה), תוך שנה מהמועד שבו הגיש לה הזכאי בקשה לרכוש את הדירה הציבורית, ושלתקופת הבניה, שלא תעלה על שלוש שנים מהמועד האמור, הבטיחה לזכאי סידור חלופי סביר באותו אזור.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מי שהיה זכאי לרכוש את הדירה הציבורית שבה התגורר לפי הוראות חוק זה, במועד חתימת עסקת פינוי ובינוי לגבי מתחם פינוי ובינוי או במועד שבו ניתן היתר בנייה לביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה הריסת בניין קיים והקמתו מחדש בהתאם לתכנית החיזוק או במועד השלמת הבנייה על אותם מקרקעין, יהיה זכאי לרכוש, מעת השלמת הבנייה, אחת מהדירות החדשות שנבנו על אותם מקרקעין שערכה וגודלה לא יפחתו מערך ומגודל הדירה הציבורית שבה התגורר, ומחיר הדירה החדשה, לצורך רכישתה, יהיה המחיר שהיה משלם השוכר בדירה הציבורית אילו היה רוכש אותה; לעניין זה –
{{ח:תתת}} ”מתחם פינוי ובינוי“ ו”תכנית החיזוק“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016}};
{{ח:תתת}} ”היתר בניה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 18|בסעיף 18 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|9|זכויות בניה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל הזכויות בדירה“ – מי רכש את הדירה הציבורית בהתאם להוראות חוק זה, לרבות חליפיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זכויות בניה“ – זכויות הבניה הנובעות מעת לעת מן הזכויות בדירה או מחלקם של בעלי הזכויות בדירה ובמקרקעין שעליהם בנויה הדירה, לרבות זכויות כאמור בגג, בקומות מפולשות ובחצר, ולמעט זכויות להקמה מחדש של הדירה או לתיקונה, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 60|סעיף 60 לחוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש בזכויות בניה“ – לרבות הגשת תכניות ובקשות להיתרי בניה למוסדות תכנון בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}} לשם יצירת זכויות בניה ולשם מימושן ולרבות העברת הזכות לשימוש בזכויות הבניה לאחר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין או הסכם נמכרה דירה ציבורית בהתאם להוראות חוק זה יחולו הוראות אלה לענין זכויות הבניה בבנין שבו נמצאת הדירה או במקרקעין שעליהם נמצאת הדירה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שהיה בעל זכויות הבעלות או החכירה לדורות בדירה ערב מכירתה יהיה בעל הזכות לעשות שימוש בזכויות הבניה אף לאחר מכירתה ולא יהיה צורך בהסכמת בעל הזכויות בדירה;
{{ח:תתת|(2)}} נעשתה בניה תוך שימוש בזכויות הבניה כאמור בפסקה (1) יהיה בעל הזכות לעשות שימוש בזכויות הבניה כאמור גם הבעלים של הזכויות בבנוי ובעל הזכויות בדירה לא יהיה זכאי לפיצוי או לתשלומי איזון בשל מימוש זכויות הבניה;
{{ח:תתת|(3)}} על פי בקשה שיגיש בעל הזכות לעשות שימוש בזכויות הבניה תירשם הערה על זכויותיו לפי סעיף קטן זה בכל רישום או ספר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ו)}} ולא יהיה צורך בהסכמת בעל הזכויות בדירה;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הזכויות בדירה לא יהיה חייב בתשלום מסים אגרות או תשלומי חובה אחרים בשל בניה או רישום שנעשו לפי הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובכפוף להוראות כל דין יהיה בעל הזכויות בדירה רשאי לעשות שימוש בזכויות בניה לצורך הגדלת הדירה הציבורית שרכש ובלבד שההגדלה תהיה בשיעור שלא יעלה על 30% משטח הדירה שרכש ולא יותר מ־40 מ״ר.

{{ח:סעיף|10|הקמת קרן לדיור ציבורי|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה קרן לדיור ציבורי שתנוהל במשרד הבינוי והשיכון (להלן – הקרן).
{{ח:תת|(ב)}} כספים שהתקבלו ממכירת דירות בהתאם לחוק זה יופקדו בקרן, לאחר שנוכו הוצאות הכרוכות במכירת דירה ציבורית לפי סעיף קטן (ב1).
{{ח:תת|(ב1)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע הוראות לעניין ההוצאות הכרוכות במכירת דירה ציבורית, ובכלל זה הוראות לעניין הוצאות של חברה לדיור ציבורי והעמלות שישולמו לה עקב מכירת דירה לפי הוראות חוק זה והוצאות נוספות שהמדינה נשאה בהן, לרבות דמי שמאות, ותשלום שהמדינה שילמה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 5|לסעיף 5(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} כספי הקרן ישמשו להגדלת המלאי של דירות ציבוריות בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי כספים שהתקבלו ממכירת דירות ציבוריות שבבעלותן או בחכירתן של הסוכנות היהודית לארץ ישראל או של המגבית המאוחדת לישראל או בניהולה של חברה בשליטת הסוכנות, הסוכנות היהודית לארץ ישראל או בשליטת המגבית המאוחדת לישראל ובלבד שחברה כאמור בסעיף קטן זה, תשקול ייעוד הכספים שהתקבלו אצלה ממכירת דירות ציבוריות לפי חוק זה למטרות האמורות בסעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף|11|דיווח השר}}
{{ח:ת}} השר ידווח לועדת הכלכלה של הכנסת בכתב על מצב הדיור הציבורי ועל יישומו של חוק זה, דיווח ראשון יימסר לועדת הכלכלה של הכנסת בתום שנתיים ממועד תחילתו של חוק זה ולאחר מכן מדי שנתיים.

{{ח:סעיף|12||תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|13|מימון}}
{{ח:ת}} חוק זה ימומן מתקציב המדינה.

{{ח:סעיף|14|תקציב המדינה}}
{{ח:ת}} הסכומים שייקבעו בתקציב המדינה בשנת כספים פלונית לשיכון ודיור לא יפחתו מהסכומים שהוקצבו לענין זה בשנת התקציב 1998.

{{ח:סעיף|15|זכויות לפי החוק}}
{{ח:ת}} הוראות החוק המקנות זכויות לזכאי או לדייר ממשיך, לא יחולו אם חוזה השכירות הופר הפרה יסודית, אלא אם כן תוקנה ההפרה בתוך זמן סביר לאחר שניתנה ארכה לכך.

{{ח:סעיף|16|התניה – לטובת הזכאי}}
{{ח:ת}} אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הזכאי.

{{ח:סעיף|17|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|18|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובין היתר בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קביעת חריגים לחובת הזכאי לשלם את חובותיו לפי חוזה השכירות, כתנאי למימוש זכותו לרכוש את הדירה הציבורית;
{{ח:תתת|(2)}} קביעת מחיר מרבי לדירה ציבורית, לצורך רכישתה, שלא יעלה על המחיר שנקבע לרכישת הדירה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, ויכול שהמחיר ייקבע לפי אזורים או לפי אמות מידה אחרות או נוספות;
{{ח:תתת|(3)}} הגדלת הסכומים והאחוזים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א) ו־(ב)}} לגבי סוגי נכים שיקבע;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת דרכים להוכחת היות אדם ”דייר ממשיך“;
{{ח:תתת|(5)}} הוראות בדבר הגשת בקשה לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות שיישומן כרוך במימון מתקציב המדינה או בהפחתה של הכנסותיה, ובין השאר, תקנות לפי פסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א), יותקנו גם בהסכמת שר האוצר.

{{ח:סעיף|19|עדכון סכומים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים בחוק זה ישתנו לפי שיעור עליית המדד מהמדד הידוע ביום תחילת החוק עד המדד הידוע במועד שבו הגיש הזכאי או הדייר הממשיך בקשה לרכוש את הדירה הציבורית, או במועד שבו חתם הזכאי, או הדייר הממשיך, לפי הענין, על החוזה לרכישת הדירה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ב־1 בינואר בכל שנה, או בסמוך למועד האמור, תפורסם הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון על הסכום המעודכן הנקוב בהגדרה ”זכאי“, כפי שהשתנה לפי שיעור עליית המדד כאמור באותו סעיף קטן, לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת.

{{ח:סעיף|20|הוראת שעה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} חוק זה יעמוד בתוקפו עשר שנים.

{{ח:סעיף|21|שיקום שכונות – חזקה לעניין דירה ציבורית שנרכשה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לעניין אמות מידה לשיקום שכונות שלפיהן תינתן עדיפות לתקצוב מבנים במתחמים בהם רוב של דירות ציבוריות, ימשיכו לראות דירה שנרכשה לפי חוק זה כדירה ציבורית.

{{ח:סעיף|21|תחילה|תיקון: תשנ״ט, תשס״ח, תשע״א}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013).

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ט בתשרי התשנ״ט (19 באוקטובר 1998).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;שר הבינוי והשיכון
* '''עזר ויצמן'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''דן תיכון'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>kspj4owtoe018b9rwizj4zxc5fvftlb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הטיס (עבירות ושיפוט)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>321392</id>
    <revision>
      <id>1418605</id>
      <parentid>1357355</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:29:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22427" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הטיס (עבירות ושיפוט), תשל&quot;א-1971

&lt;מאגר 2000310 תיקון 336240&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשל&quot;א, 60|חוק הטיס (עבירות ושיפוט)|7:208421)); ((תשל&quot;ב, 54|תיקון מס' 4 לחוק לתיקון דיני העונשין (עבירות חוץ)|7:209176)); ((תשנ&quot;ב, 49|תיקון מס' 2|12:210905)); ((תשע&quot;א, 907|חוק הטיס|18:301172)).

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;א)
: בחוק זה -
:- &quot;האמנה&quot; - האמנה בדבר עבירות ומעשים מסויימים אחרים המבוצעים בכלי טיס, שנחתמה בטוקיו ביום 14 בספטמבר 1963;
:- &quot;טיסה&quot; - פרק הזמן המתחיל ברגע שבו בסגרות דלתותיו החיצוניות של כלי טיס לצורך המראה והמסתיים ברגע שבו נפתחות דלתות אלה לשם ירידת נוסעים; ביצע כלי הטיס נחיתת אונס, ייחשב כלי הטיס כנמצא בטיסה עד הרגע שרשות מוסמכת של מדינה תקבל לידיה את האחריות על כלי הטיס ועל בני האדם והרכוש שבו; לענין זה, &quot;נחיתת אונס&quot; - לרבות נחיתה שנכפתה על הקברניט שלא ברצונו, ו&quot;ירידת נוסעים&quot; - ירידת נוסעים לגמר מסעם באוויר בדרך הרגילה;
:- &quot;כלי טיס ישראלי&quot; -
:: (1) כלי טיס הרשום במרשם כלי הטיס בישראל;
:: (2) כלי טיס שאינו רשום כאמור אם יותר ממחציתו היא בבעלות של מדינת ישראל, של אזרח ישראלי, של תושב ישראל או של תאגיד ישראלי;
:: (3) כלי טיס המושכר למדינת ישראל, לאזרח ישראלי, לתושב ישראל או לתאגיד ישראלי;
:- &quot;כלי טיס צבאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;מדינת הרישום&quot;, לענין כלי טיס - המדינה שבה הוא רשום, ואם מדינות בעלות האמנה הקימו, לצורך התובלה האווירית, ארגוני הפעלה משותפים, או גופי הפעלה בין־לאומיים, ואין כלי הטיס המשמשים לכך רשומים במדינה מסויימת - יראו כמדינת הרישום את המדינה שבין מדינות אלה, שהן ציינו אותה לענין זה ומסרו עליה הודעה לארגון התעופה האזרחית הבין־לאומית, כאמור בסעיף 18 לאמנה;
:- &quot;מנחת&quot; - שטח יבשתי או ימי לרבות כל מבנה, מיתקן או ציוד שבו, המשמש או המיועד לשמש, כולו או חלקו, לנחיתה, להמראה, להסעה או לחנייה של כלי טיס, שאינו שדה תעופה;
:- &quot;מסוף נוסעים מחוץ לשדה תעופה&quot; - מבנה או מתקן המצוי מחוץ לשדה תעופה שהועד לטיפול בנוסעים העומדים לטוס בכלי טיס ולעריכת בדיקה בטחונית של הנוסעים ומטעניהם;
:- &quot;מעשה&quot; - לרבות מחדל;
:- &quot;מצוי בכלי טיס&quot; - לרבות המצוי בשדה תעופה, או במקום אחר שבו נחת כלי הטיס, בדרכו אל כלי הטיס או ממנו, או המוחזק מחוץ לכלי הטיס אם הוצא מתוכו שלא מרצונו ושלא לפי [[סעיפים 8]] [[או 9]], כל עוד הוא מוחזק כאמור;
:- &quot;קברניט&quot;, לענין כלי טיס - [[#1|כמשמעותו של &quot;מפקד&quot; בפקודת הפרשנות]];
:- &quot;שדה תעופה&quot; - כהגדרתו [[בחוק רשות שדות התעופה, התשל&quot;ז-1977]], ולרבות מנחת;
:- &quot;שטח&quot;, של מדינה - לרבות -
:: (1) שטחים הכפופים לריבונותה, לאדנותה, לממונותה או למרותה של המדינה;
:: (2) המרחב האווירי שמעל השטחים האמורים בפסקה (1);
:: (3) שטחים הנתונים לפיקוחה האווירי של המדינה מכוח הסדרים שקבע הארגון הבין־לאומי לתעופה אזרחית:
:- &quot;תאגיד ישראלי&quot; - תאגיד שנרשם בישראל או שהוקם מכוח דין בישראל, למעט חברת־חוץ שנרשמה לפי [[סעיף 346 לחוק החברות|סעיף 248 לפקודת החברות]].

@ 2. סמכות בתי המשפט בישראל
: בית משפט בישראל מוסמך לדון לפי דיני ישראל אדם אשר -
: (1) עבר עבירה לפי [[פרק ג']];
: (2) בשטח ישראל או מחוצה לו, עבר עבירה בתוך כלי טיס ישראלי או לגבי כלי טיס ישראלי או לגבי אדם או נכס המצוי בו;
: (3) בשטח ישראל, בתוך כלי טיס שאינו ישראלי, עבר עבירה לגבי אותו כלי טיס או לגבי אדם או נכס המצוי בו;
: (4) מחוץ לשטח ישראל, בתוך כלי טיס שאיננו ישראלי, עבר עבירה נגד אזרח ישראלי או תושב ישראל המצוי בו, או נגד נכס של אזרח ישראלי או תושב ישראל כאשר הוא נכס כאמור, או נגד בטחון מדינת ישראל;
: (5) הוצא מכלי טיס בשטח ישראל לפי [[סעיפים 8]] [[או 9]] לאחר שביצע בו עבירה, ואותה עבירה היתה בת־עונשין בישראל אילו בוצעה בכלי טיס ישראלי.

@ 3. (תיקון: תשל&quot;ב) : (((בוטל).))

== פרק ב': חובות וסמכויות של קברניט ושל אחרים ==

@ 4. סמכות הקברניט לנקוט באמצעי בטחון
: (א) היה לקברניט כלי טיס יסוד סביר להניח כי אדם ביצע בכלי הטיס, או עומד לבצע בו, מעשה המסכן או עשוי לסכן את בטחון כלי הטיס או את בטחון בני האדם או הרכוש שבו, או את הסדר הטוב או המשמעת בכלי הטיס, רשאי הוא לנקוט באמצעי בטחון סבירים הדרושים לדעתו, לרבות מעצר או חיפוש, כדי להגן על בטחון כלי הטיס ועל בטחון בני האדם או הרכוש שבו, או כדי לשמור על הסדר הטוב או המשמעת בכלי הטיס, או כדי לאפשר לו להוציא את האדם מכלי הטיס לפי [[סעיפים 8]] [[או 9]].
: (ב) הסמכויות הנתונות לקברניט כלי טיס בסעיף קטן (א) נתונות לו גם אם היה לו יסוד סביר להניח כי אדם ביצע בכלי הטיס, או עומד לבצע בו, מעשה שלדעת הקברניט מהווה עבירה על פי כל דין הקיים במדינת הרישום.

@ 5. סיוע של אנשי צוות ואחרים
: (א) בכל מקרה של צורך בנקיטת אמצעי בטחון חייב כל איש צוות לסייע לקברניט לפי דרישתו ולפעול לפי הוראות מחייבות אחרות, לרבות הוראות קבע, תוך ציות להוראות הקברניט.
: (ב) כל אדם בכלי טיס רשאי לסייע לקברניט או לאיש צוות אחר בנקיטת אמצעי בטחון, אם הקברניט או איש הצוות האחר הרשהו לכך.
: (ג) אדם בכלי טיס רשאי לנקוט אמצעי בטחון כנגד אדם אחר, אם יש יסוד סביר להניח כי יש בהם צורך חיוני תכוף כדי להגן על בטחון כלי הטיס או בני האדם או הרכוש שבו, ובלבד שבעשייתו לא עבר את המידה הדרושה לאותה מטרה ולא הפר הוראות שניתנו על־ידי הקברניט או מטעמו.

@ 6. הודעה על מעצר
: (א) על מעצרו של אדם בכלי טיס ועל סיבת המעצר יודיע הקברניט, במהירות האפשרית בעת הנחיתה, ואם אפשר - לפני הנחיתה, לרשות המוסמכת של המדינה שבה הוא נוחת.
: (ב) סעיף זה לא יחול על קברניט בכלי טיס צבאי.


@ 7. הפסקת המעצר
: הקברניט רשאי להמשיך במעצרו של אדם עד למועד שבו כלי הטיס יפסיק להיות בטיסה, ואם החליט למסור אותו לרשות מוסמכת כאמור [[בסעיף 9]] - עד למסירתו כאמור; הקברניט אינו רשאי להמשיך במעצר מעבר למועד זה, אלא באחת מאלה:
: (1) הרשות המוסמכת של המדינה שבה נחת כלי הטיס מסרבת לבקשת הקברניט להתיר ירידת האדם לשטח אותה מדינה או לקבלו לידיה, או שהיא מסכימה לבקשת הקברניט להשאיר את האדם בכלי הטיס;
: (2) המדינה שבה נחת כלי הטיס אינה בעלת האמנה, והרשות המוסמכת בה אינה דורשת להוריד את האדם או למסרו לידיה;
: (3) האמצעים ננקטו נגד האדם כדי לאפשר מסירתו לרשות המוסמכת בישראל או לרשות המוסמכת במדינת הרישום;
: (4) האדם מסכים להמשיך ולהישאר עצור בכלי הטיס.

@ 8. הורדת אדם
: (א) היה לקברניט יסוד סביר להניח כי אדם ביצע בכלי טיס, או עומד לבצע בו, מעשה המסכן, או העלול לסכן, את בטחון כלי הטיס או בטחון בני האדם או הרכוש שבו, או את הסדר הטוב או המשמעת בכלי הטיס, וכי הורדתו מכלי הטיס חיונית כדי להגן על בטחון כלי הטיס או על בטחון בני האדם או הרכוש שבו או כדי לשמור על הסדר הטוב או המשמעת בו, רשאי הקברניט להוריד את האדם מכלי הטיס בכל מדינה שבה הוא נוחת.
: (ב) ציווה הקברניט על אדם בנסיבות המפורטות בסעיף קטן (א) לרדת מכלי הטיס, והאדם לא קיים את צו הקברניט, רשאי הקברניט לאחוז באמצעים סבירים בנסיבות הענין כדי להוריד אותו מכלי הטיס.

@ 9. מסירת אדם
: (א) קברניט רשאי למסור לידי הרשות המוסמכת במדינה בעלת האמנה שבה הוא נוחת את מי שיש לו יסוד סביר להניח שביצע בטיסה מעשה שלדעת הקברניט היא עבירה חמורה על פי הדין הקיים במדינת הרישום.
: (ב) מי שנמסר לפי סעיף זה בישראל, יחולו עליו הדינים החלים בישראל בעניני מעצר והסגרה, הכל לפי הענין.
: (ג) סעיף זה לא יחול על קברניט כלי טיס צבאי.

@ 10. הודעה על הורדה ומסירה
: (א) על הורדת אדם או מסירתו לפי [[סעיפים 8]] [[או 9]] תינתן מטעם קברניט כלי הטיס הודעה לרשות המוסמכת של המדינה שבה הורד או נמסר האדם ולרשות המוסמכת של מדינת הרישום.
: (ב) ההודעה תפרט את נימוקי המסירה או ההורדה ותינתן, בהורדה - עם הורדתו של האדם או עד כמה שאפשר סמוך לה, ובמסירה - לפני הנחיתה או עד כמה שאפשר מיד אחריה.
: (ג) סעיף זה לא יחול על קברניט כלי טיס צבאי.

@ 11. חסינות
: קברניט כלי הטיס, איש צוות, נוסע בעל כלי הטיס, שוכרו, מפעילו או האדם שמטעמו מבוצעת הטיסה, לא ישאו באחריות פלילית או אזרחית על מעשה שנעשה לגבי אדם פלוני בהתאם לאמור [[בפרק זה]].

@ 12. חסינות אדם שהורד או שנמסר בישראל
: מי שהורד מכלי טיס בישראל או נמסר בישראל מכוח הוראות חוק זה ורוצה להמשיך במסעו, לא תעוכב יציאתו מישראל אלא באחת מאלה:
: (1) נוכחותו בישראל דרושה לצרכי הליכים פליליים או הליכי הסגרה;
: (2) לא יצא מישראל תוך זמן סביר, לאחר שניתנה לו, אחרי הנחיתה, אפשרות לעשות כן.

@ 13. הסגרה
: (א) אדם שנמסר בישראל לפי [[סעיף 9]] מותר להסגירו למדינת הרישום, על פי בקשתה, ובלבד שקויימו כל ההוראות [[שבחוק ההסגרה, תשי&quot;ד-1954]], למעט האמור [[-#סעיף 2א|בסעיף 2(1) שבו]]; לענין תחולת [[סעיף 17 לחוק האמור]], תבוא במקום ההסכם שלפי [[-#סעיף 2א|סעיף 2(1) האמור]] התחייבות של מדינת הרישום לנהוג כאמור [[-#17|בסעיף 17 האמור]].
: (ב) לא יוסגר אדם לפי סעיף זה למדינת הרישום אם לפי דיניה אין להסגיר לישראל, בהעדר הסכם הסגרה בינה לבין ישראל, אדם שנמסר בהתאם לאמור בסעיף 9 לאמנה, או אם היא אינה נוהגת הדדיות בענין הנדון כלפי ישראל.

@ 14. סמכות גירוש
: הורדה או מסירה של אדם בישראל לפי [[פרק זה]] או החזרתו לישראל לפי סעיף 14 לאמנה לא תגרע מסמכות הניתנת על פי כל דין לגרש אותו אדם מישראל.

@ 14א. הנחתת כלי טיס לפי הוראת רשות מוסמכת (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט של כלי טיס ישראלי, הטס מעל שטח של מדינת חוץ יציית להוראה מהרשות המוסמכת לכך באותה מדינה, להנחית את כלי הטיס בשדה תעופה בשטחה.
: (ב) קברניט של כלי טיס הטס מעל שטחה של מדינת ישראל יציית להוראה מהרשות המוסמכת בישראל, להנחית את כלי הטיס בשדה תעופה בשטחה של מדינת ישראל.
: (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ד) בעבירה לפי סעיף קטן (א), תהא זו הגנה לקברניט שלא ציית להוראת הרשות המוסמכת של מדינת החוץ, אם פעל לפי הוראה של הרשות המוסמכת בישראל.
: (ה) בסעיף זה, &quot;הרשות המוסמכת בישראל&quot; - מי שהממשלה מינתה כרשות מוסמכת לענין סעיף זה.

@ 15. עבירת חוץ
: מי שאינו מקיים את המוטל עליו לפי [[פרק זה]] בנסיבות שבהן היה אחראי בפלילים למחדלו אילו אירע המחדל בכלי טיס ישראלי, ישא בישראל באחריות פלילית על אותו מחדל אף אם אירע שלא בכלי טיס ושלא בשטח ישראל.

@ 16. סייג לסמכויות
: הוראות [[פרק זה]] המתייחסות לעבירות יפורשו בהתאם לסעיף 2 לאמנה.

== פרק ג': שוד אווירי וחבלה ==

@ 17. שוד אווירי
: אלה יאשמו בשוד אווירי ודינם מאסר עולם, ואם גרם המעשה למותו של אדם, דינם מאסר עולם בלבד;
: (1) התופס כלי טיס בכוח, באלימות, באמצעי מרמה או באיום להפעיל כוח או אלימות, או המשתלט שלא כדין על כלי טיס;
: (2) המחזיק בכלי טיס או המשתתף מרצונו בהפעלת כלי טיס, בשליטתו או בהחזקתו, ביודעו כי כלי הטיס נתפס או השתלטו עליו כאמור בפסקה (1) או כי באמצעותו מפעילים את השליטה בכלי טיס אחר שנתפס או שהשתלטו עליו כאמור.

@ 18. חבלה ואיום
: העושה מעשה המכוון לסכן חיי אדם המצוי בכלי טיס או לגרום לו נזק, או המכוון לסכן כלי טיס או רכוש שבו או לגרום לו נזק, או המאיים באחת מאלה, דינו - מאסר עשרים שנה, ואם גרם המעשה למותו של אדם, דינו - מאסר עולם בלבד.

@ 18א. סיכון שדה תעופה ומסוף נוסעים מחוצה לו (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) המסכן או העלול לסכן את הבטיחות בשדה תעופה או במסוף נוסעים מחוצה לו על ידי אחת מאלה, דינו - מאסר עשרים שנים, ואחת היא אם עשה את המעשה או איים לעשותו:
:: (1) עשה מעשה שגרם או שעלול היה לגרום לפגיעה באדם הנמצא בשדה תעופה או במסוף נוסעים מחוצה לו;
:: (2) הרס מתקן בשדה תעופה או במסוף נוסעים מחוץ לשדה תעופה או גרם לו נזק חמור;
:: (3) שיבש את שירותי התעופה בשדה תעופה או במסוף נוסעים מחוצה לו.
: (ב) גרם המעשה האמור בסעיף קטן (א) למותו של אדם, דינו של העושה - מאסר עולם ועונש זה בלבד.

@ 19. מעצר שוא
: (א) העוצר אדם שהיה מצוי בכלי טיס שנעברה בו עבירה לפי [[פרק זה]] או המחזיק אותו אדם במעצר, דינו - מאסר חמש עשרה שנה, ואם גרם המעשה למותו של אדם, דינו - מאסר עולם בלבד.
: (ב) בעבירה לפי סעיף זה, תהא הגנה אם יוכיח הנאשם אחת מאלה:
:: (1) המעצר היה על עבירה לפי [[פרק זה]];
:: (2) המעצר בוצע על פי סמכויות שהוענקו בחיקוק.

@ 20. דין קשר, שידול, נסיון וסיוע לאחר מעשה
: עבירות אלה דינן כדין מעשה עבירה עצמו:
: (1) קשר או נסיון לעבור עבירה לפי [[פרק זה]];
: (2) נסיון של שידול לעבירה כאמור;
: (3) סיוע לאחר מעשה העבירה כאמור.

@ 21. תחולת הוראות
: לענין עבירות לפי [[פרק זה]], אין נפקא מינה אם העבירה נעברה בשטח ישראל או מחוצה לו, או אם נעברה לגבי כלי טיס ישראלי או לגבי כלי טיס שאינו ישראלי.

@ 22. חסינות למי שנחת בישראל בכלי טיס שנשדד
: (א) כלי טיס שנעברה בו עבירה לפי [[סעיף 17]] ונחת לאחר מכן באותה טיסה בישראל ונמצא בו אותה שעה נוסע או איש צוות, אשר לולא מעשה העבירה לא היה צריך להגיע לישראל באותה טיסה - לא ייעצר האדם ולא יובא לדין ולא יוסגר על מעשה שעשה לפני ביצוע העבירה כאמור אלא באחת מאלה:
:: (1) המעשה הוא עבירה לפי חוק זה;
:: (2) הנוסע או איש הצוות לא יצא מישראל תוך זמן סביר לאחר שניתנה לו, אחרי הנחיתה, אפשרות לעשות כן;
:: (3) הנוסע או איש הצוות יצא מישראל אחרי הנחיתה וחזר אליה מרצונו או הוסגר לישראל בגלל המעשה האמור.
: (ב) כלי טיס שנעברה בו עבירה לפי [[סעיף 17]] ונחת באותה טיסה לאחר מכן בישראל - כלי הטיס והמטען והכבודה שבו, אשר לולא מעשה העבירה לא היו צריכים להגיע לישראל באותה טיסה, לא יהיו נתונים לתפיסה או לעיקול מכל סוג שהוא בכל הליך עקב אירוע שאירע לפני ביצוע העבירה כאמור, אלא באחת מאלה:
:: (1) התפיסה או העיקול מבוקשים בעטיו של מעשה שהוא עבירה לפי חוק זה;
:: (2) כלי הטיס, המטען או הכבודה לא הוצאו מישראל תוך זמן סביר לאחר שניתנה, אחרי הנחיתה, אפשרות לעשות כן;
:: (3) כלי הטיס, המטען או הכבודה הוצאו מישראל אחרי הנחיתה והוחזרו אליה כדין.
: (ג) הרשויות המוסמכות בישראל רשאיות שלא לנהוג לפי סעיף זה אם מדינת הרישום של כלי הטיס שנחת או המדינה שהנוסע נמנה עם אזרחיה, הכל לפי הענין, אינה נוהגת הדדיות בענין הנדון כלפי ישראל.

== פרק ד': שונות ==

@ 23. גביית עדות בחוץ־לארץ
: בהליכים לפני בית משפט בישראל, לרבות הליכי הסגרה, תהיה עדות לענין עבירה על חוק זה שנגבתה מחוץ לישראל קבילה, אם נתקיימו בה כל אלה:
: (1) אין למצוא את העד בישראל;
: (2) את העדות גבה שופט, קונסול ישראלי או מי ששר המשפטים הסמיך לכך, הן דרך כלל והן לענין מסויים;
: (3) היתה אפשרות לחקור את העד חקירה שכנגד והדבר אושר על ידי מי שגבה את העדות.

@ 24. מדינות בעלות האמנה
: הודעת שר התחבורה ברשומות, בדבר המדינות שהן בעלות האמנה, תשמש ראיה לדבר לענין חוק זה.

@ 25. סמכויות לפי דין אחר
: סמכויות בתי המשפט והסמכויות האחרות על פי חוק זה לא יגרעו מסמכויות על פי כל דין אחר.

@ 26. ביצוע ותקנות
: שר התחבורה ושר המשפטים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז בשבט תשל&quot;א (22 בפברואר 1971).
&lt;חתימות&gt;
* גולדה מאיר, ראש הממשלה
* יעקב ש' שפירא, שר המשפטים
* שמעון פרס, שר התחבורה
* שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה</text>
      <sha1>aqnrw3h7belel3y3dtqhot5k9uz8kd7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הטיס (עבירות ושיפוט)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>321393</id>
    <revision>
      <id>1418606</id>
      <parentid>1357428</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:30:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418605]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25890" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הטיס (עבירות ושיפוט), תשל״א–1971}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000310}} {{ח:תיבה|ס״ח תשל״א, 60|חוק הטיס (עבירות ושיפוט)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208421.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 54|תיקון מס׳ 4 לחוק לתיקון דיני העונשין (עבירות חוץ)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209176.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 49|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210905.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 907|חוק הטיס|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301172.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חובות וסמכויות של קברניט ושל אחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: שוד אווירי וחבלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תשע״א}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האמנה“ – האמנה בדבר עבירות ומעשים מסויימים אחרים המבוצעים בכלי טיס, שנחתמה בטוקיו ביום 14 בספטמבר 1963;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיסה“ – פרק הזמן המתחיל ברגע שבו בסגרות דלתותיו החיצוניות של כלי טיס לצורך המראה והמסתיים ברגע שבו נפתחות דלתות אלה לשם ירידת נוסעים; ביצע כלי הטיס נחיתת אונס, ייחשב כלי הטיס כנמצא בטיסה עד הרגע שרשות מוסמכת של מדינה תקבל לידיה את האחריות על כלי הטיס ועל בני האדם והרכוש שבו; לענין זה, ”נחיתת אונס“ – לרבות נחיתה שנכפתה על הקברניט שלא ברצונו, ו”ירידת נוסעים“ – ירידת נוסעים לגמר מסעם באוויר בדרך הרגילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס ישראלי“ –
{{ח:תתת|(1)}} כלי טיס הרשום במרשם כלי הטיס בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} כלי טיס שאינו רשום כאמור אם יותר ממחציתו היא בבעלות של מדינת ישראל, של אזרח ישראלי, של תושב ישראל או של תאגיד ישראלי;
{{ח:תתת|(3)}} כלי טיס המושכר למדינת ישראל, לאזרח ישראלי, לתושב ישראל או לתאגיד ישראלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס צבאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס|בחוק הטיס, התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינת הרישום“, לענין כלי טיס – המדינה שבה הוא רשום, ואם מדינות בעלות האמנה הקימו, לצורך התובלה האווירית, ארגוני הפעלה משותפים, או גופי הפעלה בין־לאומיים, ואין כלי הטיס המשמשים לכך רשומים במדינה מסויימת – יראו כמדינת הרישום את המדינה שבין מדינות אלה, שהן ציינו אותה לענין זה ומסרו עליה הודעה לארגון התעופה האזרחית הבין־לאומית, כאמור בסעיף 18 לאמנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנחת“ – שטח יבשתי או ימי לרבות כל מבנה, מיתקן או ציוד שבו, המשמש או המיועד לשמש, כולו או חלקו, לנחיתה, להמראה, להסעה או לחנייה של כלי טיס, שאינו שדה תעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוף נוסעים מחוץ לשדה תעופה“ – מבנה או מתקן המצוי מחוץ לשדה תעופה שהועד לטיפול בנוסעים העומדים לטוס בכלי טיס ולעריכת בדיקה בטחונית של הנוסעים ומטעניהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעשה“ – לרבות מחדל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצוי בכלי טיס“ – לרבות המצוי בשדה תעופה, או במקום אחר שבו נחת כלי הטיס, בדרכו אל כלי הטיס או ממנו, או המוחזק מחוץ לכלי הטיס אם הוצא מתוכו שלא מרצונו ושלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}, כל עוד הוא מוחזק כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קברניט“, לענין כלי טיס – {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 1|כמשמעותו של ”מפקד“ בפקודת הפרשנות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה תעופה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה|בחוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977}}, ולרבות מנחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח“, של מדינה – לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} שטחים הכפופים לריבונותה, לאדנותה, לממונותה או למרותה של המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} המרחב האווירי שמעל השטחים האמורים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} שטחים הנתונים לפיקוחה האווירי של המדינה מכוח הסדרים שקבע הארגון הבין־לאומי לתעופה אזרחית:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ישראלי“ – תאגיד שנרשם בישראל או שהוקם מכוח דין בישראל, למעט חברת־חוץ שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 346|סעיף 248 לפקודת החברות}}.

{{ח:סעיף|2|סמכות בתי המשפט בישראל}}
{{ח:ת}} בית משפט בישראל מוסמך לדון לפי דיני ישראל אדם אשר –
{{ח:תת|(1)}} עבר עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}};
{{ח:תת|(2)}} בשטח ישראל או מחוצה לו, עבר עבירה בתוך כלי טיס ישראלי או לגבי כלי טיס ישראלי או לגבי אדם או נכס המצוי בו;
{{ח:תת|(3)}} בשטח ישראל, בתוך כלי טיס שאינו ישראלי, עבר עבירה לגבי אותו כלי טיס או לגבי אדם או נכס המצוי בו;
{{ח:תת|(4)}} מחוץ לשטח ישראל, בתוך כלי טיס שאיננו ישראלי, עבר עבירה נגד אזרח ישראלי או תושב ישראל המצוי בו, או נגד נכס של אזרח ישראלי או תושב ישראל כאשר הוא נכס כאמור, או נגד בטחון מדינת ישראל;
{{ח:תת|(5)}} הוצא מכלי טיס בשטח ישראל לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}} לאחר שביצע בו עבירה, ואותה עבירה היתה בת־עונשין בישראל אילו בוצעה בכלי טיס ישראלי.

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חובות וסמכויות של קברניט ושל אחרים}}

{{ח:סעיף|4|סמכות הקברניט לנקוט באמצעי בטחון}}
{{ח:תת|(א)}} היה לקברניט כלי טיס יסוד סביר להניח כי אדם ביצע בכלי הטיס, או עומד לבצע בו, מעשה המסכן או עשוי לסכן את בטחון כלי הטיס או את בטחון בני האדם או הרכוש שבו, או את הסדר הטוב או המשמעת בכלי הטיס, רשאי הוא לנקוט באמצעי בטחון סבירים הדרושים לדעתו, לרבות מעצר או חיפוש, כדי להגן על בטחון כלי הטיס ועל בטחון בני האדם או הרכוש שבו, או כדי לשמור על הסדר הטוב או המשמעת בכלי הטיס, או כדי לאפשר לו להוציא את האדם מכלי הטיס לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכויות הנתונות לקברניט כלי טיס בסעיף קטן (א) נתונות לו גם אם היה לו יסוד סביר להניח כי אדם ביצע בכלי הטיס, או עומד לבצע בו, מעשה שלדעת הקברניט מהווה עבירה על פי כל דין הקיים במדינת הרישום.

{{ח:סעיף|5|סיוע של אנשי צוות ואחרים}}
{{ח:תת|(א)}} בכל מקרה של צורך בנקיטת אמצעי בטחון חייב כל איש צוות לסייע לקברניט לפי דרישתו ולפעול לפי הוראות מחייבות אחרות, לרבות הוראות קבע, תוך ציות להוראות הקברניט.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם בכלי טיס רשאי לסייע לקברניט או לאיש צוות אחר בנקיטת אמצעי בטחון, אם הקברניט או איש הצוות האחר הרשהו לכך.
{{ח:תת|(ג)}} אדם בכלי טיס רשאי לנקוט אמצעי בטחון כנגד אדם אחר, אם יש יסוד סביר להניח כי יש בהם צורך חיוני תכוף כדי להגן על בטחון כלי הטיס או בני האדם או הרכוש שבו, ובלבד שבעשייתו לא עבר את המידה הדרושה לאותה מטרה ולא הפר הוראות שניתנו על־ידי הקברניט או מטעמו.

{{ח:סעיף|6|הודעה על מעצר}}
{{ח:תת|(א)}} על מעצרו של אדם בכלי טיס ועל סיבת המעצר יודיע הקברניט, במהירות האפשרית בעת הנחיתה, ואם אפשר – לפני הנחיתה, לרשות המוסמכת של המדינה שבה הוא נוחת.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול על קברניט בכלי טיס צבאי.

{{ח:סעיף|7|הפסקת המעצר}}
{{ח:ת}} הקברניט רשאי להמשיך במעצרו של אדם עד למועד שבו כלי הטיס יפסיק להיות בטיסה, ואם החליט למסור אותו לרשות מוסמכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}} – עד למסירתו כאמור; הקברניט אינו רשאי להמשיך במעצר מעבר למועד זה, אלא באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הרשות המוסמכת של המדינה שבה נחת כלי הטיס מסרבת לבקשת הקברניט להתיר ירידת האדם לשטח אותה מדינה או לקבלו לידיה, או שהיא מסכימה לבקשת הקברניט להשאיר את האדם בכלי הטיס;
{{ח:תת|(2)}} המדינה שבה נחת כלי הטיס אינה בעלת האמנה, והרשות המוסמכת בה אינה דורשת להוריד את האדם או למסרו לידיה;
{{ח:תת|(3)}} האמצעים ננקטו נגד האדם כדי לאפשר מסירתו לרשות המוסמכת בישראל או לרשות המוסמכת במדינת הרישום;
{{ח:תת|(4)}} האדם מסכים להמשיך ולהישאר עצור בכלי הטיס.

{{ח:סעיף|8|הורדת אדם}}
{{ח:תת|(א)}} היה לקברניט יסוד סביר להניח כי אדם ביצע בכלי טיס, או עומד לבצע בו, מעשה המסכן, או העלול לסכן, את בטחון כלי הטיס או בטחון בני האדם או הרכוש שבו, או את הסדר הטוב או המשמעת בכלי הטיס, וכי הורדתו מכלי הטיס חיונית כדי להגן על בטחון כלי הטיס או על בטחון בני האדם או הרכוש שבו או כדי לשמור על הסדר הטוב או המשמעת בו, רשאי הקברניט להוריד את האדם מכלי הטיס בכל מדינה שבה הוא נוחת.
{{ח:תת|(ב)}} ציווה הקברניט על אדם בנסיבות המפורטות בסעיף קטן (א) לרדת מכלי הטיס, והאדם לא קיים את צו הקברניט, רשאי הקברניט לאחוז באמצעים סבירים בנסיבות הענין כדי להוריד אותו מכלי הטיס.

{{ח:סעיף|9|מסירת אדם}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט רשאי למסור לידי הרשות המוסמכת במדינה בעלת האמנה שבה הוא נוחת את מי שיש לו יסוד סביר להניח שביצע בטיסה מעשה שלדעת הקברניט היא עבירה חמורה על פי הדין הקיים במדינת הרישום.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנמסר לפי סעיף זה בישראל, יחולו עליו הדינים החלים בישראל בעניני מעצר והסגרה, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה לא יחול על קברניט כלי טיס צבאי.

{{ח:סעיף|10|הודעה על הורדה ומסירה}}
{{ח:תת|(א)}} על הורדת אדם או מסירתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}} תינתן מטעם קברניט כלי הטיס הודעה לרשות המוסמכת של המדינה שבה הורד או נמסר האדם ולרשות המוסמכת של מדינת הרישום.
{{ח:תת|(ב)}} ההודעה תפרט את נימוקי המסירה או ההורדה ותינתן, בהורדה – עם הורדתו של האדם או עד כמה שאפשר סמוך לה, ובמסירה – לפני הנחיתה או עד כמה שאפשר מיד אחריה.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה לא יחול על קברניט כלי טיס צבאי.

{{ח:סעיף|11|חסינות}}
{{ח:ת}} קברניט כלי הטיס, איש צוות, נוסע בעל כלי הטיס, שוכרו, מפעילו או האדם שמטעמו מבוצעת הטיסה, לא ישאו באחריות פלילית או אזרחית על מעשה שנעשה לגבי אדם פלוני בהתאם לאמור {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|12|חסינות אדם שהורד או שנמסר בישראל}}
{{ח:ת}} מי שהורד מכלי טיס בישראל או נמסר בישראל מכוח הוראות חוק זה ורוצה להמשיך במסעו, לא תעוכב יציאתו מישראל אלא באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} נוכחותו בישראל דרושה לצרכי הליכים פליליים או הליכי הסגרה;
{{ח:תת|(2)}} לא יצא מישראל תוך זמן סביר, לאחר שניתנה לו, אחרי הנחיתה, אפשרות לעשות כן.

{{ח:סעיף|13|הסגרה}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שנמסר בישראל לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} מותר להסגירו למדינת הרישום, על פי בקשתה, ובלבד שקויימו כל ההוראות {{ח:חיצוני|חוק ההסגרה|שבחוק ההסגרה, תשי״ד–1954}}, למעט האמור {{ח:חיצוני|חוק ההסגרה#סעיף 2א|בסעיף 2(1) שבו}}; לענין תחולת {{ח:חיצוני|חוק ההסגרה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק האמור}}, תבוא במקום ההסכם שלפי {{ח:חיצוני|חוק ההסגרה#סעיף 2א|סעיף 2(1) האמור}} התחייבות של מדינת הרישום לנהוג כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההסגרה#סעיף 17|בסעיף 17 האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסגר אדם לפי סעיף זה למדינת הרישום אם לפי דיניה אין להסגיר לישראל, בהעדר הסכם הסגרה בינה לבין ישראל, אדם שנמסר בהתאם לאמור בסעיף 9 לאמנה, או אם היא אינה נוהגת הדדיות בענין הנדון כלפי ישראל.

{{ח:סעיף|14|סמכות גירוש}}
{{ח:ת}} הורדה או מסירה של אדם בישראל לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} או החזרתו לישראל לפי סעיף 14 לאמנה לא תגרע מסמכות הניתנת על פי כל דין לגרש אותו אדם מישראל.

{{ח:סעיף|14א|הנחתת כלי טיס לפי הוראת רשות מוסמכת|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט של כלי טיס ישראלי, הטס מעל שטח של מדינת חוץ יציית להוראה מהרשות המוסמכת לכך באותה מדינה, להנחית את כלי הטיס בשדה תעופה בשטחה.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט של כלי טיס הטס מעל שטחה של מדינת ישראל יציית להוראה מהרשות המוסמכת בישראל, להנחית את כלי הטיס בשדה תעופה בשטחה של מדינת ישראל.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} בעבירה לפי סעיף קטן (א), תהא זו הגנה לקברניט שלא ציית להוראת הרשות המוסמכת של מדינת החוץ, אם פעל לפי הוראה של הרשות המוסמכת בישראל.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”הרשות המוסמכת בישראל“ – מי שהממשלה מינתה כרשות מוסמכת לענין סעיף זה.

{{ח:סעיף|15|עבירת חוץ}}
{{ח:ת}} מי שאינו מקיים את המוטל עליו לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} בנסיבות שבהן היה אחראי בפלילים למחדלו אילו אירע המחדל בכלי טיס ישראלי, ישא בישראל באחריות פלילית על אותו מחדל אף אם אירע שלא בכלי טיס ושלא בשטח ישראל.

{{ח:סעיף|16|סייג לסמכויות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} המתייחסות לעבירות יפורשו בהתאם לסעיף 2 לאמנה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: שוד אווירי וחבלה}}

{{ח:סעיף|17|שוד אווירי}}
{{ח:ת}} אלה יאשמו בשוד אווירי ודינם מאסר עולם, ואם גרם המעשה למותו של אדם, דינם מאסר עולם בלבד;
{{ח:תת|(1)}} התופס כלי טיס בכוח, באלימות, באמצעי מרמה או באיום להפעיל כוח או אלימות, או המשתלט שלא כדין על כלי טיס;
{{ח:תת|(2)}} המחזיק בכלי טיס או המשתתף מרצונו בהפעלת כלי טיס, בשליטתו או בהחזקתו, ביודעו כי כלי הטיס נתפס או השתלטו עליו כאמור בפסקה (1) או כי באמצעותו מפעילים את השליטה בכלי טיס אחר שנתפס או שהשתלטו עליו כאמור.

{{ח:סעיף|18|חבלה ואיום}}
{{ח:ת}} העושה מעשה המכוון לסכן חיי אדם המצוי בכלי טיס או לגרום לו נזק, או המכוון לסכן כלי טיס או רכוש שבו או לגרום לו נזק, או המאיים באחת מאלה, דינו – מאסר עשרים שנה, ואם גרם המעשה למותו של אדם, דינו – מאסר עולם בלבד.

{{ח:סעיף|18א|סיכון שדה תעופה ומסוף נוסעים מחוצה לו|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המסכן או העלול לסכן את הבטיחות בשדה תעופה או במסוף נוסעים מחוצה לו על ידי אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים שנים, ואחת היא אם עשה את המעשה או איים לעשותו:
{{ח:תתת|(1)}} עשה מעשה שגרם או שעלול היה לגרום לפגיעה באדם הנמצא בשדה תעופה או במסוף נוסעים מחוצה לו;
{{ח:תתת|(2)}} הרס מתקן בשדה תעופה או במסוף נוסעים מחוץ לשדה תעופה או גרם לו נזק חמור;
{{ח:תתת|(3)}} שיבש את שירותי התעופה בשדה תעופה או במסוף נוסעים מחוצה לו.
{{ח:תת|(ב)}} גרם המעשה האמור בסעיף קטן (א) למותו של אדם, דינו של העושה – מאסר עולם ועונש זה בלבד.

{{ח:סעיף|19|מעצר שוא}}
{{ח:תת|(א)}} העוצר אדם שהיה מצוי בכלי טיס שנעברה בו עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} או המחזיק אותו אדם במעצר, דינו – מאסר חמש עשרה שנה, ואם גרם המעשה למותו של אדם, דינו – מאסר עולם בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בעבירה לפי סעיף זה, תהא הגנה אם יוכיח הנאשם אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעצר היה על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} המעצר בוצע על פי סמכויות שהוענקו בחיקוק.

{{ח:סעיף|20|דין קשר, שידול, נסיון וסיוע לאחר מעשה}}
{{ח:ת}} עבירות אלה דינן כדין מעשה עבירה עצמו:
{{ח:תת|(1)}} קשר או נסיון לעבור עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}};
{{ח:תת|(2)}} נסיון של שידול לעבירה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} סיוע לאחר מעשה העבירה כאמור.

{{ח:סעיף|21|תחולת הוראות}}
{{ח:ת}} לענין עבירות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, אין נפקא מינה אם העבירה נעברה בשטח ישראל או מחוצה לו, או אם נעברה לגבי כלי טיס ישראלי או לגבי כלי טיס שאינו ישראלי.

{{ח:סעיף|22|חסינות למי שנחת בישראל בכלי טיס שנשדד}}
{{ח:תת|(א)}} כלי טיס שנעברה בו עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} ונחת לאחר מכן באותה טיסה בישראל ונמצא בו אותה שעה נוסע או איש צוות, אשר לולא מעשה העבירה לא היה צריך להגיע לישראל באותה טיסה – לא ייעצר האדם ולא יובא לדין ולא יוסגר על מעשה שעשה לפני ביצוע העבירה כאמור אלא באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה הוא עבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} הנוסע או איש הצוות לא יצא מישראל תוך זמן סביר לאחר שניתנה לו, אחרי הנחיתה, אפשרות לעשות כן;
{{ח:תתת|(3)}} הנוסע או איש הצוות יצא מישראל אחרי הנחיתה וחזר אליה מרצונו או הוסגר לישראל בגלל המעשה האמור.
{{ח:תת|(ב)}} כלי טיס שנעברה בו עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} ונחת באותה טיסה לאחר מכן בישראל – כלי הטיס והמטען והכבודה שבו, אשר לולא מעשה העבירה לא היו צריכים להגיע לישראל באותה טיסה, לא יהיו נתונים לתפיסה או לעיקול מכל סוג שהוא בכל הליך עקב אירוע שאירע לפני ביצוע העבירה כאמור, אלא באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפיסה או העיקול מבוקשים בעטיו של מעשה שהוא עבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} כלי הטיס, המטען או הכבודה לא הוצאו מישראל תוך זמן סביר לאחר שניתנה, אחרי הנחיתה, אפשרות לעשות כן;
{{ח:תתת|(3)}} כלי הטיס, המטען או הכבודה הוצאו מישראל אחרי הנחיתה והוחזרו אליה כדין.
{{ח:תת|(ג)}} הרשויות המוסמכות בישראל רשאיות שלא לנהוג לפי סעיף זה אם מדינת הרישום של כלי הטיס שנחת או המדינה שהנוסע נמנה עם אזרחיה, הכל לפי הענין, אינה נוהגת הדדיות בענין הנדון כלפי ישראל.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: שונות}}

{{ח:סעיף|23|גביית עדות בחוץ־&lt;wbr&gt;לארץ}}
{{ח:ת}} בהליכים לפני בית משפט בישראל, לרבות הליכי הסגרה, תהיה עדות לענין עבירה על חוק זה שנגבתה מחוץ לישראל קבילה, אם נתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אין למצוא את העד בישראל;
{{ח:תת|(2)}} את העדות גבה שופט, קונסול ישראלי או מי ששר המשפטים הסמיך לכך, הן דרך כלל והן לענין מסויים;
{{ח:תת|(3)}} היתה אפשרות לחקור את העד חקירה שכנגד והדבר אושר על ידי מי שגבה את העדות.

{{ח:סעיף|24|מדינות בעלות האמנה}}
{{ח:ת}} הודעת שר התחבורה ברשומות, בדבר המדינות שהן בעלות האמנה, תשמש ראיה לדבר לענין חוק זה.

{{ח:סעיף|25|סמכויות לפי דין אחר}}
{{ח:ת}} סמכויות בתי המשפט והסמכויות האחרות על פי חוק זה לא יגרעו מסמכויות על פי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|26|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר התחבורה ושר המשפטים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ז בשבט תשל״א (22 בפברואר 1971).}}
* '''גולדה מאיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יעקב ש׳ שפירא'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;שר התחבורה
* '''שניאור זלמן שזר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>oqomo68yxe5cxg2jtinqddnuiys8vgz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם</title>
    <ns>116</ns>
    <id>323517</id>
    <revision>
      <id>1418602</id>
      <parentid>1390218</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:27:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12333" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס&quot;ה-2004

&lt;מאגר 2000103 תיקון 2155604&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ה, 36|חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם|16:299718)); ((תשפ&quot;א, 338|תיקון|23:598473)).

@ 1. מטרה
: מטרתו של חוק זה להסדיר את מעמדם של אנשי צבא דרום לבנון ובני משפחותיהם אשר מתגוררים בישראל ביום תחילתו של חוק זה.

@ 2. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;איש צד&quot;ל&quot; - מי שמתגורר בישראל ושירת שירות בצבא דרום לבנון (להלן - שירות בצד&quot;ל);
:- &quot;בן משפחה של איש צד&quot;ל שלקה בנכות&quot; - [[כמשמעותו של &quot;בן משפחה של נכה&quot; בסעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)]], ובלבד שהוא מתגורר בישראל;
:- &quot;איש צד&quot;ל שנספה במערכה&quot; - איש צד&quot;ל שנספה במהלך פעילות מבצעית שאירעה בתקופת שירותו בצד&quot;ל ועקב שירותו;
:- &quot;בן משפחה של איש צד&quot;ל שנספה במערכה&quot; - [[כמשמעותו של &quot;בן משפחה של חייל שנספה&quot; בסעיף 1 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה]], ובלבד שהוא מתגורר בישראל;
:- &quot;המשכורת הקובעת&quot; - גובה השכר החודשי ששולם לאיש צד&quot;ל על פי הרשומות הצבאיות ועל פי רשומות רשמיות אחרות, ביום י&quot;ח באייר התש&quot;ס (23 במאי 2000), ולאיש צד&quot;ל שפרש משירות מצד&quot;ל במועד מוקדם מהמועד האמור - ביום פרישתו בפועל;
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתו של חוק זה;
:- &quot;נכות&quot; - אבדן הכושר לפעול פעולה רגילה או פחיתתו של כושר זה שבאו לאיש צד&quot;ל כתוצאה של פגיעה במהלך פעילות מבצעית שאירעה במהלך תקופת שירותו בצד&quot;ל ועקב שירותו בצד&quot;ל;
:- &quot;שירות בצד&quot;ל&quot; - שירות בצבא דרום לבנון שפעל תחת פיקודו של מיג'ור חדד וגנרל לאחד, לרבות מי ששירת במנגנון הביטחון בדרום לבנון, בגורמי הסיוע האזרחי ואצל גורמים אחרים בדרום לבנון, שעמדו בקשר עם זרועות הביטחון של מדינת ישראל, עד ליום י&quot;ח באייר התש&quot;ס (23 במאי 2000);
:- &quot;חוק האזרחות&quot; – [[חוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]];
:- &quot;חוק משפחות חיילים שנספו במערכה&quot; – [[=חוק משפחות חיילים שנספו במערכה|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]];
:- &quot;חוק הנכים (תגמולים ושיקום)&quot; – [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]].

@ 3. הקניית אזרחות לאיש צד&quot;ל ובן משפחתו
: (א) על אף האמור בכל דין, איש צד&quot;ל, בן זוגו, הורהו או ילדו, שמתגורר בישראל ביום התחילה, ומבקש להיות אזרח לפי [[חוק האזרחות]] יקנה לו שר הפנים אזרחות ישראלית, אף אם לא מתקיימת לגביו הוראת [[סעיף 5(א)(2) לחוק האמור]].
: (ב) שר הפנים רשאי לסרב לבקשה להקניית אזרחות ישראלית כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע שמתקיימים טעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו.
: (ג) על אף האמור בכל דין, שר הפנים רשאי, במקרים מיוחדים, להעניק אזרחות ישראלית גם לקרוב משפחה של איש צד&quot;ל, שאינו מנוי בסעיף קטן (א), שהגיש בקשה להיות אזרח לפי [[חוק האזרחות]], אם שוכנע כי הוא מתגורר בישראל משום שנשקפת סכנה לחייו בשל כך שקרוב משפחתו שירת שירות בצד&quot;ל או משום שהענקת האזרחות כאמור היא מענינה המיוחד של המדינה.

@ 4. מתן אשרה ורישיון לישיבת קבע לאיש צד&quot;ל ולבן משפחתו
: (א) על אף האמור בכל דין, שר הפנים ייתן לכל איש צד&quot;ל או לבן זוגו, הורהו או ילדו, שמתגורר בישראל ביום התחילה, אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל כאמור [[בחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]], אם הוגשה על ידו בקשה לכך.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים רשאי לסרב לבקשה לאשרה ולרישיון קבע כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע שמתקיימים טעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו.

@ 5. תעודת איש צד&quot;ל
: (א) על אף האמור בכל דין, שר הביטחון ייתן לכל איש צד&quot;ל תעודה המאשרת כי הוא איש צד&quot;ל, אם הוגשה על ידו בקשה לכך; התעודה תהווה ראיה לכל ענין ודבר באשר לשירותו של המבקש בצד&quot;ל.
: (ב) שר הביטחון רשאי לסרב לבקשה להקניית תעודה כאמור בסעיף קטן (א), אם המבקש הורשע, בפסק דין חלוט, בעבירה על [[פרק ז' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], או בעבירה של פשע חמור; לענין זה, &quot;פשע חמור&quot; – עבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר.

@ 6. החלת [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה]]
: דינו של בן משפחה של איש צד&quot;ל שנספה במערכה כדין בן משפחה של חייל שנספה כאמור [[בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה]], לכל ענין ודבר, לרבות לענין תגמולים ומענקים לפי [[החוק האמור]], תקנות שהותקנו לפיו וכללים אחרים אשר חלים בענינו, והכל בשינויים המחויבים.

@ 7. החלת [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום)]]
: דינו של איש צד&quot;ל שלקה בנכות כדין נכה כאמור [[בחוק הנכים (תגמולים ושיקום)]] לכל ענין ודבר, ולרבות לענין קביעת נכות, תגמול ותשלומים לפי [[החוק האמור]], תקנות שהותקנו לפיו וכללים אחרים אשר חלים בענינו, והכל בשינויים המחויבים.

@ 8. זכאות איש צד&quot;ל למענק הוקרה
: (א) איש צד&quot;ל זכאי למענק הוקרה חד־פעמי בשיעור של שלוש פעמים המשכורת הקובעת על כל שנה שבה הוא שירת שירות בצד&quot;ל ולמענק נוסף בשיעור של ארבעים אלף שקלים חדשים, בצירוף הפרשי הצמדה מהמדד הידוע ביום התחילה ועד המדד הידוע בעת כל תשלום; לענין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ב) שר הביטחון רשאי לשלול את זכותו של איש צד&quot;ל למענקים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, אם הוא הורשע, בפסק דין חלוט, בעבירה על [[פרק ז' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], או בעבירה של פשע חמור; לענין זה, &quot;פשע חמור&quot; – עבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר.
: (ג) שר הביטחון ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו את אופן פריסת המענקים כאמור בסעיף קטן (א) לתשלומים חודשיים ולתקופה שלא תעלה על עשר שנים; שר הביטחון ושר האוצר יגישו לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון שנתי לענין תשלום המענקים ואופן פריסתם.
:: ((פורסמו [[תקנות אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (אופן פריסת המענקים), התשס״ו–2006]].))

@ 9. הממונה על המענקים
: (א) שר הביטחון ימנה ממונה או ממונים לענין קביעת הזכאות, שיעור המענקים ותשלומם כאמור [[בסעיף 7(א)]] (בחוק זה – הממונה על המענקים).
: (ב) הודעה על מינוי הממונה על המענקים ועל כתובתו תפורסם ברשומות.

@ 10. ערעור
: מבקש מענק הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטה של הממונה על המענקים רשאי לערור עליה לפני ועדת ערעור.

@ 11. ועדות ערעור
: (א) שר המשפטים ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לענין החלטתו של הממונה על המענקים.
: (ב) ועדת הערעור תהיה בת שלושה חברים, שלפחות אחד מהם הוא איש צד&quot;ל, בדרגה המקבילה לרב סרן בצבא הגנה לישראל.

@ 12. סמכויות הממונה וועדת הערעור
: הממונה על המענקים וועדת הערעור לא יהיו קשורים בסדרי הדין ובדיני ראיות, אלא יפעלו בדרך שתיראה להם כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון.

@ 13. הוראות מיוחדות לענין המענקים
: מענקים המשתלמים לפי [[סעיף 8]] לא ייחשבו כהכנסה לענין -
: (1) [[פקודת מס הכנסה]] או לענין תשלומי חובה או היטלים אחרים;
: (2) [[סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]];
: (3) גמלה המשתלמת מכוח ההסכמים בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים תלויים בעזרת הזולת שנערך מכוח [[סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].

@ 13א. אות מערכה לציון השתתפות במערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון (תיקון: תשפ&quot;א)
: קבע שר הביטחון אות מערכה לפי [[סעיף 7 לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש&quot;ל-1970]], לציון השתתפות במערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון, יעניק שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך אות מערכה כאמור לאיש צד&quot;ל שעמד בתנאים שקבע, באישור הממשלה.
: ((פורסמו [[תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות המערכה ברצועת הביטחון בלבנון - קביעת חיילים ואנשי צבא דרום לבנון זכאים), התשפ&quot;א-2021]].))

@ 14. תעסוקה ודיור
: הממשלה תפעל, במידת האפשר, למציאת פתרונות לצורכי דיור לאנשי צד&quot;ל ולסידורי תעסוקה בעבורם; לענין זה, ייקבע תקציב שנתי במסגרת הקצאה לתחום פעולה נפרד - &quot;אנשי צד&quot;ל&quot; בסעיף תקציב משרד הביטחון בחוק התקציב השנתי; בסעיף זה, &quot;תחום פעולה&quot; ו&quot;סעיף תקציב&quot; - כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].

@ 15. שמירת דינים
: הוראות [[סעיף 8]] באות להוסיף על כל זכות אחרת המוקנית לאיש צד&quot;ל לפי כל דין ונוהל.

@ 16. ביצוע ותקנות
: שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

@ 17. תחילה
: בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה יקבעו שר הביטחון ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את אופן פריסת המענקים כאמור [[בסעיף 8]].

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ&quot;ד בכסלו התשס&quot;ה (7 בדצמבר 2004).

&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, ראש הממשלה
* שאול מופז, שר הביטחון
* משה קצב, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>ii4icjbtibda9a7ihnbiri3te44nuz7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>323518</id>
    <revision>
      <id>1418609</id>
      <parentid>1390231</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:30:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418602]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15432" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס״ה–2004}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000103}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ה, 36|חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299718.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 338|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598473.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה להסדיר את מעמדם של אנשי צבא דרום לבנון ובני משפחותיהם אשר מתגוררים בישראל ביום תחילתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש צד״ל“ – מי שמתגורר בישראל ושירת שירות בצבא דרום לבנון (להלן – שירות בצד״ל);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה של איש צד״ל שלקה בנכות“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 1|כמשמעותו של ”בן משפחה של נכה“ בסעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)}}, ובלבד שהוא מתגורר בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש צד״ל שנספה במערכה“ – איש צד״ל שנספה במהלך פעילות מבצעית שאירעה בתקופת שירותו בצד״ל ועקב שירותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה של איש צד״ל שנספה במערכה“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 1|כמשמעותו של ”בן משפחה של חייל שנספה“ בסעיף 1 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}, ובלבד שהוא מתגורר בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשכורת הקובעת“ – גובה השכר החודשי ששולם לאיש צד״ל על פי הרשומות הצבאיות ועל פי רשומות רשמיות אחרות, ביום י״ח באייר התש״ס (23 במאי 2000), ולאיש צד״ל שפרש משירות מצד״ל במועד מוקדם מהמועד האמור – ביום פרישתו בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכות“ – אבדן הכושר לפעול פעולה רגילה או פחיתתו של כושר זה שבאו לאיש צד״ל כתוצאה של פגיעה במהלך פעילות מבצעית שאירעה במהלך תקופת שירותו בצד״ל ועקב שירותו בצד״ל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בצד״ל“ – שירות בצבא דרום לבנון שפעל תחת פיקודו של מיג׳ור חדד וגנרל לאחד, לרבות מי ששירת במנגנון הביטחון בדרום לבנון, בגורמי הסיוע האזרחי ואצל גורמים אחרים בדרום לבנון, שעמדו בקשר עם זרועות הביטחון של מדינת ישראל, עד ליום י״ח באייר התש״ס (23 במאי 2000);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק האזרחות“ – {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות, התשי״ב–1952}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משפחות חיילים שנספו במערכה“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים (תגמולים ושיקום)“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף|3|הקניית אזרחות לאיש צד״ל ובן משפחתו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, איש צד״ל, בן זוגו, הורהו או ילדו, שמתגורר בישראל ביום התחילה, ומבקש להיות אזרח לפי {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות}} יקנה לו שר הפנים אזרחות ישראלית, אף אם לא מתקיימת לגביו הוראת {{ח:חיצוני|חוק האזרחות#סעיף 5|סעיף 5(א)(2) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי לסרב לבקשה להקניית אזרחות ישראלית כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע שמתקיימים טעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בכל דין, שר הפנים רשאי, במקרים מיוחדים, להעניק אזרחות ישראלית גם לקרוב משפחה של איש צד״ל, שאינו מנוי בסעיף קטן (א), שהגיש בקשה להיות אזרח לפי {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות}}, אם שוכנע כי הוא מתגורר בישראל משום שנשקפת סכנה לחייו בשל כך שקרוב משפחתו שירת שירות בצד״ל או משום שהענקת האזרחות כאמור היא מענינה המיוחד של המדינה.

{{ח:סעיף|4|מתן אשרה ורישיון לישיבת קבע לאיש צד״ל ולבן משפחתו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, שר הפנים ייתן לכל איש צד״ל או לבן זוגו, הורהו או ילדו, שמתגורר בישראל ביום התחילה, אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל כאמור {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, אם הוגשה על ידו בקשה לכך.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים רשאי לסרב לבקשה לאשרה ולרישיון קבע כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע שמתקיימים טעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו.

{{ח:סעיף|5|תעודת איש צד״ל}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, שר הביטחון ייתן לכל איש צד״ל תעודה המאשרת כי הוא איש צד״ל, אם הוגשה על ידו בקשה לכך; התעודה תהווה ראיה לכל ענין ודבר באשר לשירותו של המבקש בצד״ל.
{{ח:תת|(ב)}} שר הביטחון רשאי לסרב לבקשה להקניית תעודה כאמור בסעיף קטן (א), אם המבקש הורשע, בפסק דין חלוט, בעבירה על {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז|פרק ז׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או בעבירה של פשע חמור; לענין זה, ”פשע חמור“ – עבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר.

{{ח:סעיף|6|החלת {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}}}
{{ח:ת}} דינו של בן משפחה של איש צד״ל שנספה במערכה כדין בן משפחה של חייל שנספה כאמור {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}, לכל ענין ודבר, לרבות לענין תגמולים ומענקים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|החוק האמור}}, תקנות שהותקנו לפיו וכללים אחרים אשר חלים בענינו, והכל בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|7|החלת {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)}}}}
{{ח:ת}} דינו של איש צד״ל שלקה בנכות כדין נכה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים (תגמולים ושיקום)}} לכל ענין ודבר, ולרבות לענין קביעת נכות, תגמול ותשלומים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|החוק האמור}}, תקנות שהותקנו לפיו וכללים אחרים אשר חלים בענינו, והכל בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|8|זכאות איש צד״ל למענק הוקרה}}
{{ח:תת|(א)}} איש צד״ל זכאי למענק הוקרה חד־פעמי בשיעור של שלוש פעמים המשכורת הקובעת על כל שנה שבה הוא שירת שירות בצד״ל ולמענק נוסף בשיעור של ארבעים אלף שקלים חדשים, בצירוף הפרשי הצמדה מהמדד הידוע ביום התחילה ועד המדד הידוע בעת כל תשלום; לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הביטחון רשאי לשלול את זכותו של איש צד״ל למענקים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, אם הוא הורשע, בפסק דין חלוט, בעבירה על {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז|פרק ז׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או בעבירה של פשע חמור; לענין זה, ”פשע חמור“ – עבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו את אופן פריסת המענקים כאמור בסעיף קטן (א) לתשלומים חודשיים ולתקופה שלא תעלה על עשר שנים; שר הביטחון ושר האוצר יגישו לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון שנתי לענין תשלום המענקים ואופן פריסתם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (אופן פריסת המענקים)|תקנות אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (אופן פריסת המענקים), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|9|הממונה על המענקים}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון ימנה ממונה או ממונים לענין קביעת הזכאות, שיעור המענקים ותשלומם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}} (בחוק זה – הממונה על המענקים).
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מינוי הממונה על המענקים ועל כתובתו תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|10|ערעור}}
{{ח:ת}} מבקש מענק הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטה של הממונה על המענקים רשאי לערור עליה לפני ועדת ערעור.

{{ח:סעיף|11|ועדות ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לענין החלטתו של הממונה על המענקים.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הערעור תהיה בת שלושה חברים, שלפחות אחד מהם הוא איש צד״ל, בדרגה המקבילה לרב סרן בצבא הגנה לישראל.

{{ח:סעיף|12|סמכויות הממונה וועדת הערעור}}
{{ח:ת}} הממונה על המענקים וועדת הערעור לא יהיו קשורים בסדרי הדין ובדיני ראיות, אלא יפעלו בדרך שתיראה להם כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון.

{{ח:סעיף|13|הוראות מיוחדות לענין המענקים}}
{{ח:ת}} מענקים המשתלמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} לא ייחשבו כהכנסה לענין –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} או לענין תשלומי חובה או היטלים אחרים;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}};
{{ח:תת|(3)}} גמלה המשתלמת מכוח ההסכמים בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים תלויים בעזרת הזולת שנערך מכוח {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|13א|אות מערכה לציון השתתפות במערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} קבע שר הביטחון אות מערכה לפי {{ח:חיצוני|חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל#סעיף 7|סעיף 7 לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש״ל–1970}}, לציון השתתפות במערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון, יעניק שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך אות מערכה כאמור לאיש צד״ל שעמד בתנאים שקבע, באישור הממשלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות המערכה ברצועת הביטחון בלבנון – קביעת חיילים ואנשי צבא דרום לבנון זכאים)|תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות המערכה ברצועת הביטחון בלבנון – קביעת חיילים ואנשי צבא דרום לבנון זכאים), התשפ״א–2021}}.}}

{{ח:סעיף|14|תעסוקה ודיור}}
{{ח:ת}} הממשלה תפעל, במידת האפשר, למציאת פתרונות לצורכי דיור לאנשי צד״ל ולסידורי תעסוקה בעבורם; לענין זה, ייקבע תקציב שנתי במסגרת הקצאה לתחום פעולה נפרד – ”אנשי צד״ל“ בסעיף תקציב משרד הביטחון בחוק התקציב השנתי; בסעיף זה, ”תחום פעולה“ ו”סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף|15|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} באות להוסיף על כל זכות אחרת המוקנית לאיש צד״ל לפי כל דין ונוהל.

{{ח:סעיף|16|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|17|תחילה}}
{{ח:ת}} בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה יקבעו שר הביטחון ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את אופן פריסת המענקים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ד בכסלו התשס״ה (7 בדצמבר 2004).}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''שאול מופז'''&lt;br&gt;שר הביטחון
* '''משה קצב'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>c54xmx0cmelxipr9hosm3aid4zkedkd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>324251</id>
    <revision>
      <id>1418577</id>
      <parentid>1413100</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:01:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418555]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1113209" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר בקשה להיתר, תנאיו ואגרות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ל, 1841|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 102|תיקון}}, {{ח:תיבה|271|הוראה מיוחדת}}, {{ח:תיבה|526|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|609|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|838|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1039|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|1498|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1498|תיקון מס׳ 7}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 127|תיקון}}, {{ח:תיבה|1160|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 155|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1268|תיקון}}, {{ח:תיבה|1426|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 59|תיקון}}, {{ח:תיבה|415|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|534|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1110|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1371|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 970|תיקון}}, {{ח:תיבה|1666|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2002|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|2091|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|2122|תקנות בדבר תצהיר על הקמת שלד מקלט}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 745|תיקון}}, {{ח:תיבה|1038|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1848|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 2|תיקון}}, {{ח:תיבה|691|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1354|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1644|ת״ט}}, {{ח:תיבה|2306|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 877|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 929|תיקון}}, {{ח:תיבה|1288|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 103|תיקון}}, {{ח:תיבה|834|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|916|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|1736|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2 (תיקון)]}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 978|תיקון}}, {{ח:תיבה|1324|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1402|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1486|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 490|תיקון}}, {{ח:תיבה|1891|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 267|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|448|ת״ט}}, {{ח:תיבה|950|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1330|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 1275|תיקון מס׳ 6}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 914|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|1193|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|1272|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1290|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|1391|תיקון מס׳ 10}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 24|ת״ט}}, {{ח:תיבה|36|ת״ט}}, {{ח:תיבה|200|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 139|תיקון}}, {{ח:תיבה|408|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|877|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 788|תיקון}}, {{ח:תיבה|996|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 336|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 497|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1675|תיקון}}, {{ח:תיבה|1675|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 12|תיקון}}, {{ח:תיבה|34|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|169|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1499|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 216|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 6|תיקון}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|600|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1080|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 127|תיקון}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|966|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1036|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1083|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 330|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 525|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 430|תיקון}}, {{ח:תיבה|829|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|833|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|834|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|838|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 365|תיקון}}, {{ח:תיבה|800|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|951|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 30|תיקון}}, {{ח:תיבה|582|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|584|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 577|תיקון}}, {{ח:תיבה|771|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|981|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1120|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 132|תיקון}}, {{ח:תיבה|620|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|626|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1043|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 440|תיקון}}, {{ח:תיבה|582|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1204|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1292|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1426|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 12|תיקון}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|131|ת״ט}}, {{ח:תיבה|390|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|595|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|646|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|886|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|926|תיקון מס׳ 8}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 266|תיקון}}, {{ח:תיבה|900|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1230|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1279|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1205|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 71|תיקון}}, {{ח:תיבה|188|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1417|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 295|תיקון}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1469|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1317|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 802|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1543|תקנות התכנון והבניה (רישוי בנייה)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 436|תיקון}}, {{ח:תיבה|2166|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 86|תיקון}}, {{ח:תיבה|664|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1418|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3210|תיקון}}, {{ח:תיבה|3294|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1052|תיקון מס׳ 2 [תשפ״א] (תיקון)}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 788|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 40|הודעה}}, {{ח:תיבה|963|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 64|הודעה}}, {{ח:תיבה|1090|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 293|עדכון התוספת השלישית}}, {{ח:תיבה|300|עדכון התוספת השלישית (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 1120|עדכון התוספת השלישית}}, {{ח:תיבה|1127|עדכון התוספת השלישית (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1280|עדכון התוספת השלישית}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 28|ת״ט}}, {{ח:תיבה|720|עדכון התוספת השלישית}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 689|עדכון התוספת השלישית}}, {{ח:תיבה|692|עדכון התוספת השלישית (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 690|עדכון התוספת השלישית}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1715|עדכון התוספת השלישית}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 265|סעיף 265}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|לחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|חלק א׳: מיתקני תברואה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳: גדלם, איוורם ותאורתם של חלקי בנין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב סימן ב|סימן ב׳: גדלם של חלקי בנין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב סימן ג|סימן ג׳: חלונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב סימן ד|סימן ד׳: איוור חדר שירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב סימן ה|סימן ה׳: מערכת איוור מלאכותית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב סימן ו|סימן ו׳: תאורה מלאכותית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב סימן ו1|סימן ו׳1: איוור ותאורה בחדר מדרגות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב סימן ז|סימן ז׳: אמצעי בטיחות והגנה לפתחים בבנינים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב סימן ח|סימן ח׳: הגנה למקומות עם הפרשי גבהים בבנין ומחוצה לו {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳ – בטיחות אש בבניינים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק א|פרק א׳: פרשנות וכללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב|פרק ב׳: מרכיבי דרך המוצא}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ג|פרק ג׳: הפרדות ועמידות אש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד|פרק ד׳: מערכות גילוי וכיבוי אש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ה|פרק ה׳: מערכות שליטה בעשן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ו|פרק ו׳: חומרי גמר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ז|פרק ז׳: בניין גבוה ורב־קומות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח|פרק ח׳ – מגורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט|פרק ט׳: התקהלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק י|פרק י׳: שינוי שימוש בבניין קיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|חלק ד׳ – בניה במרווחים ומעבר לקו רחוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה|חלק ה׳: שלד בנין ובידודו התרמי והאקוסטי של הבנין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה סימן ב|סימן ב׳: שלד הבנין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה סימן ג|סימן ג׳: איטום בנין נגד טחב ולחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה סימן ד|סימן ד׳ – עמידות אש של שלד הבנין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ו|חלק ו׳ – אצירת אשפה וסילוקה מבניין {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז|חלק ז׳: הוראות מיוחדות בנוגע לבנין גבוה, לבנין רב־קומות ולבנינים אחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן ב|סימן ב׳: דרך גישה וחלונות בבנין גבוה או בבנין רב־קומות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן ג|סימן ג׳: חדרי מדרגות ופרוזדורים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן ד|סימן ד׳: הפרדה בין קומות השירותים ובין יתר חלקי הבנין {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן ה|סימן ה׳: גגו של בנין גבוה או רב־קומות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן ו|סימן ו׳: מעליות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן ז|סימן ז׳: שלד הבנין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן ח|סימן ח׳: התקנת מיתקנים וציוד לכיבוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן ט|סימן ט׳: התקנת מערכת חימום מים באמצעות אנרגיית השמש {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן י|סימן י׳: סדרי מיזוג אוויר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן יא|סימן י״א: חדר דוודים שאינם דודי קיטור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן יב|סימן י״ב: אספקה מרכזית של גזי נפט {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן יג|סימן י״ג: התקנת מערכת הארקה וקולט ברקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן יד|סימן י״ד: גנרטור חשמלי {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן טו|סימן ט״ו – סימון והארה לאזהרה מפני מכשולי טיסה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן טז|סימן ט״ז: מיתקנים לסילוק אשפה בבנין גבוה או רב־קומות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן יז|סימן י״ז: הוראות שונות לגבי בנין גבוה או רב־קומות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|חלק ח׳: התקנת סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח סימן ב|סימן ב׳: הוראות למתן היתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח סימן ג|סימן ג׳: סידורים מיוחדים לנכים בשטחי חוץ של בנין ציבורי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח סימן ד|סימן ד׳: סידורים מיוחדים לנכים בשטחי פנים בבנין ציבורי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח סימן ה|סימן ה׳: סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי – אמצעי תקשורת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק ח׳1}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א|פרק א׳: בניין ציבורי חדש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב|פרק ב׳: נגישות בנייני מגורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ט|חלק ט׳: צנרת טלפון {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י|חלק י׳: מיתקני תקשורת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י סימן א|סימן א׳ – פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י סימן ב|סימן ב׳: תקשורת בבניין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י סימן ג|סימן ג׳: תקשורת בבניין שאינו משמש למגורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י סימן ד|סימן ד׳: התקנת תשתית למיתקני תקשורת מחוץ לבניין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י סימן ה|סימן ה׳: התקנת תשתית למיתקני תקשורת בתוך הבניין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י סימן ו|סימן ו׳: התקנת מיתקנים לקליטת שידורי טלוויזיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יא|חלק י״א: מיתקן הסקה בדירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יב|חלק י״ב: הסקה מרכזית בבנינים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יג|חלק י״ג: התקנת תיבות מכתבים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יד|חלק י״ד – מיון בנינים למטרות מסוימות ושימוש בחומרי בניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יד סימן א|סימן א׳ – מיון בנינים והשימוש בהם לפי תגובותיהם בשריפה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יד סימן ב|סימן ב׳ – השימוש בזכוכית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יד סימן ג|סימן ג׳: אסבסט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יד סימן ד|סימן ד׳: חיפוי קירות וחזיתות בנינים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק טו|חלק ט״ו: יציבות הבנין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק טו סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק טו סימן ב|סימן ב׳: חישובים סטטיים, צורתם ותוכנם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק טז|חלק ט״ז – ביקורת במקום הבניה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יז|חלק י״ז – מקומות לאסיפות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח|חלק י״ח – בריכות למי שתיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יט|חלק י״ט: מבנים יבילים ארעיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כ|חלק כ׳: אספקת גז בבנינים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק כ״א: בריכות שחיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא סימן ב|סימן ב׳: אתר בריכת שחיה, בריכת שחיה ותשתיות נלוות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא סימן ג|סימן ג׳: סידורי בטיחות נוספים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא סימן ד|סימן ד׳: הוראות לסוגי בריכות שחיה מיוחדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא סימן ה|סימן ה׳: תשתיות מים, תברואה ושירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא סימן ו|סימן ו: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כב|חלק כ״ב: הגנת מבנים מפני גז ראדון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|חישוב שטחי בניה ושיעורי אגרות למתן היתר}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ב|סימן ב׳: חישוב שטחי בניה לקביעת אגרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ג|סימן ג׳: נוהלי תשלום אגרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|סימן ד׳: שיעורי אגרות להיתרי בניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|חלק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳: אמצעי יציאה מהבניין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|חלק ג׳: הגנה מפני נפילה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|חלק ד׳: יציבות אתרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|חלק ה׳: הגנה מפני אש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ו|חלק ו׳: מערכות חשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ז|חלק ז׳: מערכות אוורור ומיזוג אוויר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ח|חלק ח׳: מיתקני תברואה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ט|חלק ט׳: סידורים מיוחדים לנכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק י|חלק י׳: דרכי גישה, הכוונה וחניות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק יא|חלק י״א: תנאים לביקורי לילה באתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק יב|חלק י״ב: תכנית בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ב, תשל״ז־3, תש״ם־3, תשמ״ג־2, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשמ״ט־3, תשמ״ט־4, תשנ״ב, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ח־4, תשנ״ט־2, תשס״ב, תשס״ב־2, תשס״ג־3, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ו־4, תשס״ז־2, תשס״ח, תשס״ח־3, תשס״ח־5, תש״ע־3, תשע״ג־2, תשפ״א}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אולם ספורט“ – בנין הנועד לשמש בעיקרו, כולו או בחלקו, למופעי ספורט, לרבות מתקנים לשימושם של הצופים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אור עליון“ – מקור אור הנמצא במישור התקרה, לרבות צוהר, חלון, לבני זכוכית או חומר אחר המעביר אור והמותקן בתקרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מחסה“ – חדר או חלל הנמצא ב׳דרך מוצא׳ או בסמוך אליה והמאפשר התעכבות או השהיה בתהליך המילוט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי לביצוע שלד“ – מי שנתמנה בידי הקבלן הראשי כאחראי לביצוע השלד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי לביקורת“ – האחראי לביקורת הביצוע של עבודות הבניה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 16.02|סעיף 16.02 בתוספת השניה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנט עמיד אש“ – חלק בניין בעל עמידות אש כמוגדר בתקן ישראלי ת״י 931 חלק 1.1 – עמידות אש של אלמנטי בניין – שיטות בדיקה: דרישות כלליות, למשך 90 דקות או כל זמן אחר שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסבסט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק)|בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ״ד–1984}} (להלן – תקנות אבק מזיק);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים|בחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ״ג–1962}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר בריכת שחיה“ – בריכת שחיה לרבות החצרים והמבנים המשרתים אותה כגון מלתחות ושירותים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה“ – מקום המשמש לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה והמורשה על פי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית אחיזה“ – פס נמשך, המורכב לאורך האזן העליון של המעקה או לאורך המסעד והנועד לשמש לאחיזה ביד, או באין פס נמשך כאמור – האזן העליון של המעקה עצמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית מלון“ – בניין שמסופקים בו, בתמורה, שירותי לינה לאורחים לפרקי זמן קצובים ויכול שיכלול גם שירותים נלווים ללינה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין גבוה“ – בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 13 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין מגורים“ – בניין או חלק מבניין הכולל דירות מגורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין מגורים חדש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 158ו2|בסעיף 158ו2(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין רב קומות“ – בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל היתר“ – מי שעל שמו הוצא היתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכה למי שתיה“ – בריכה כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה)|בתקנות הבריכות למי שתיה}} שנפחה הוא 100 מטרים מעוקבים או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת שחיה“ – מבנה מלאכותי המכיל מים, ובכלל זה אמצעי פינוי מים עיליים למטרת שחיה, שכשוך, נופש ושעשועי מים, לימוד, טיפול במים (Hydrotherapy) וריפוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישה למוצא בטוח“ (Exit Access) – חלק מדרך מוצא, לרבות פרוזדורים ומעברים, שתחילתו בכל נקודה שהיא בבניין וסופו בכניסה למוצא בטוח או מחוץ לבניין או בדלת יציאה חיצונית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלת חד־אגפית“ – דלת שבין מזוזותיה מותקן אגף אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלת דו־אגפית“ – דלת שבין מזוזותיה מותקנים שני אגפים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלת רב־אגפית“ – דלת שבין מזוזותיה מותקנים שלושה אגפים או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך יציאה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך מוצא“ (Means of Egress) – נתיב יציאה מבניין, הפנוי ממכשולים והכולל אחד או יותר ממרכיבים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גישה למוצא בטוח;
{{ח:תתת|(2)}} מוצא בטוח;
{{ח:תתת|(3)}} יציאה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך מוצא בטוח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הל״ת“ – הוראות למיתקני תברואה, התש״ל–1970, שאושרו על ידי שר הפנים לאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה ועותק מהן מופקד במשרדי כל ועדה מקומית;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/iplan_doc2/he/Licensing_construction_Instructions_sanitation_facilities.pdf|הוראות למתקני תברואה (הל״ת) מפורסמות באתר מינהל התכנון}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החוק“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מחוזית“ – ועדה מחוזית לתכנון ולבניה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 7|סעיף 7 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מיוחדת“ – ועדה מיוחדת לתכנון ולבניה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 34|סעיף 34 לחוק}}, לרבות רשות רישוי מיוחדת לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 36|סעיף 36(ב) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית“ – ועדה מקומית לתכנון ולבניה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק}}, לרבות ועדה מחוזית המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 12|סעיף 12 לחוק}}, ועדת משנה שלהלן וועדה מיוחדת וכן, כשאין כוונה אחרת משתמעת, רשות רישוי מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 30|סעיף 30 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר טכני“ – חדר המכיל מערכות לשירות הבניין כגון: חשמל, גנרטור, דוודים וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר מגורים“ – חדר המיועד למגורים, למעט מטבח, חדר שירות, מסדרון ומרפסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר מדרגות מוגן“ – חדר מדרגות המופרד מן הבניין על ידי אלמנטים עמידי אש ודלתות אש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר שירות“ – חדר אמבטיה, בית־שימוש, מזווה או חדר ארונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצר אנגלית“ – שטח בחצר הבניין, שמפלסו מתחת למפלס הקרקע או המדרכה הסמוכה, המיועד לספק אור ואוורור לשטחים וחללים במרתף הבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טריבונה Bleachers“ – מערכת מושבים מדורגים הכוללת מושבים בלא משענת גב, כמתואר בתרשים 3.9.41.1 א׳;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טריבונה זמנית“ – טריבונה המוקמת למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוכר“ – חוכר רשום במרשם המקרקעין לתקופה של ארבעים ותשע שנים או יותר, לרבות חוכר־משנה רשום לתקופה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חישובים סטטיים“ – חישובים הנדסיים שיש בהם להוכיח את יציבותו של בנין ויציבות ביסוסו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יציאה“ (Exit Discharge) – חלק מדרך מוצא שתחילתו בסופה של גישה למוצא בטוח או בסופו של מוצא בטוח וסיומו ברחוב, בין במישרין ובין דרך שטח פתוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יציע הקהל Grandstand“, ”יציע“ – מערכת מושבים מדורגים הכוללת מושבים עם משענת גב כמתואר בתרשים 3.9.41.1 ב׳;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יציע זמני“ – יציע הקהל המוקם למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כבש“ – מישור משופע קבוע המקשר בין שני מפלסים וששיפועו גדול מ־5%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כניסה קובעת לבניין“ – הכניסה הראשית לבניין או לגזרת הבניין שבה היא נמצאת, אשר פני מפלס רצפתה אינם גבוהים מ־1.20 מטרים מעל פני הקרקע המתוכננים או מפני הרחוב או המדרכה הסמוכים לה, ושהגישה אליה היא באמצעות שביל, מדרגות או גשר כניסה, ישירות ממפלס הרחוב; אם קיימת יותר מכניסה אחת, הכניסה הקובעת היא הכניסה שנקבעה כזו בהיתר הבניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״א“ – מטר אורך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש ספורט“ – משטח פתוח או מקורה בחלקו, המשמש בעיקרו למופעי ספורט ובו יציע או מיתקנים כיוצא בזה לשימושם של הצופים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרגות חוץ“ – מדרגות הנמצאות מחוץ לבניין, המובילות אליו, והמשמשות חלק מדרך מוצא של הבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המהנדס“ – מהנדס הועדה המקומית שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 20|סעיף 20 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצא בטוח“ (Exit) – חלק מדרך מוצא, המופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים עמידי אש ודלתות אש והמוביל אל היציאה או אל מחוץ לבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ספורט“ – אולם ספורט או מגרש ספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן תברואה“ – מערכת לאספקת מים קרים וחמים לרבות צינורות לאספקת מים ולחלוקתם, קבועות שרברבות ומחסומים, מערכות נקזים לצואים, לדלוחים ולאיוור, מערכות ביבים, מערכות סילוק מי גשם, ציוד לטיפול במים ולאגירת מים, ציוד צורך מים לרבות בריכות שחיה, מערכות חימום במים, מערכות מים לכיבוי אש, כולל חיבוריהם ומכשיריהם, הכל בתוך גבולות הנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מודד מוסמך“ – מודד בעל רשיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|פקודת המדידות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך חדש“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו1|בסעיף 158ו1(ז) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״מ“ – מילימטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל עבודה“ – מי שממלא את התפקיד של מנהל עבודה באתר הבניה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מאושרת“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבר משופע“ – מעבר קבוע המקשר בין שני מפלסים וששיפועו 5% או פחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעלון“ – משטח הרמה, אשר ממדיו וחומרי הבניה שלו תואמים את הוראות תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות ותקן ישראלי ת״י 2252 חלק 1 – משטחי הרמה חשמליים למוגבלי תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תיפקודית: מעלונים אנכיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת גז משותפת“ – מערכת לאספקת גז שבאמצעותה מסופק גז לשני בנינים או יותר, לרבות הצנרת לאספקת הגז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מדרגות חיצונית“ – מערכת מדרגות פתוחה לאוויר החופשי, הסמוכה לקיר חיצון של הבניין והמשמשת מוצא בטוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת סולרית“ – מערכת לחימום מים באמצעות אנרגיית השמש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום להתקהלות“, ”התקהלות“ – בניין או חצר הבניין, המיועדים כולם או מקצתם, לפי הקבוע בהיתר, לשמש להתקהלות של 50 בני אדם או יותר, לאחת המטרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי קיים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ז|בסעיף 19ז לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} ובכלל זה מקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות חינוך, מוסדות על־תיכוניים, או שניתנים בהם שירותי בריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי חדש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו1|בסעיף 158ו1(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפה מצבית“ – מפה שבה מסומן בקנה־מידה שטח קרקע מוגדר וכל עצם הנמצא בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקלט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, לרבות ”מרחב מוגן“ כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ר“ – מטר מרובע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרווח“ – השטח התחום בין קו הבנין לבין גבול המגרש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתכנן שלד הבנין“ – מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|תקנות המהנדסים}}, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבנין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – הנכס שלגביו מבוקש או ניתן היתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ס״מ“ – סנטימטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה“ – עבודה בנכס או השימוש בו הטעון היתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עורך הבקשה“ – מי שחתום על הבקשה להיתר ועל נספחיה, כעורכם, או הבא במקומו, הכל כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#פרק ג סימן א|בתקנות 2ד עד 2ז ובטופס 1 לתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמידות אש“ – פרק זמן שרכיב מסוים של בניין עומד בו בבדיקה המתוארת בתקן הישראלי ת״י 931 חלק 1.1 – עמידות אש של אלמנטי בניין – שיטות בדיקה: דרישות כלליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיר“ – חלל אנכי בבניין להעברת צנרת, אמצעי תאורה, אמצעי איוור וכיוצא באלה, ולמעט פיר של מעלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסולת בנין“ – חומרים או שיירי חומרים המשמשים לבניה או לשיפוצים בהם, בקשר לעבודות בניה או שיפוצים או שנוצרו אגב עבודות כאמור או אגב עבודות הריסה, לרבות עודפי עפר וחציבה וחלקי הריסות של מבנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרוזדור“ – חלק מדרך מוצא המתוחם בין קירות, מקורה ומיועד למעבר אנשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו בנין“ – קו על פני הקרקע ומתחתה שנקבע בתכנית מאושרת ושבינו ובין גבול הנכס הבניה אסורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו רחוב“ – קו על פני הקרקע ומתחתה שנקבע בתכנית מאושרת כגבול השטח המיועד לדרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קומה תחתית“ – קומה שמפלס רצפתה נמוך ממפלס הכניסה הקובעת לבניין; בין אם כל קירותיה של הקומה נמצאים מתחת לפני הקרקע המתוכננים ובין אם כל קירותיה או חלקם פונים לאוויר החוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיר־אש“ – קיר המיועד להפרדת חלקים בבניין או להפרדת בניין מבניינים סמוכים, כדי להגביל את התפשטות האש, ושעמידות האש שלו שעתיים לפחות או כמפורט בתקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיר חיצון“ – קיר אשר אחד מצדדיו או יותר פונה אל אוויר החוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע מחלחלת“ – קרקע שאין מניעה הנדסית או גאולוגית להחדיר דרכה מים לתת־הקרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הבריאות“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהסמיך בכתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות כבאות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959}} (להלן – חוק שירותי כבאות);
{{ח:תת}} {{ח:הערה|”רשות הכבאות“ לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 הוחלפה בידי ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי פנימי בדירה“, בבית משותף – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או ברכוש המשותף או בשלד של הבנין, או בצנרת או בציוד אחר המשרתים את יתר הדירות ושאינו פוגע בדרכי מוצא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלד“ – כל חלקי הבנין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית קונסטרוקציה“ – תכנית שלפיה נבנה שלד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת גמר“ – תעודה הניתנת לבעל ההיתר על־ידי ועדה מקומית, המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הבריכות למי שתיה“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה)|תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה), התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המהנדסים“ – {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן“ – תקן ישראלי (להלן – ת״י), ובהעדר תקן כאמור – תקן של האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש NFPA הדן בנושאים השייכים לשירותי הכבאות והצלה.

{{ח:סעיף|1א|אישור מוקדם של מפה|תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרוצה להגיש בקשה להיתר בניה בנכס פלוני, ימציא תחילה לועדה המקומית בשני עתקים, מפת הנכס הערוכה בידי מודד מוסמך והמכילה את הפרטים {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#תוספת 1|שבתקנה 4}} ופרטים נוספים שנקבעו לענין זה בהל״ת; המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה כאמור מחובה זו, אם שוכנע כי הבניה המבוקשת אינה מחייבת הגשת מפת נכס.
{{ח:תת|(ב)}} המהנדס יאשר בכתב את קבלת המפה ויסמן בה בקו אדום את קווי הבנין וקווי הרחוב, יפרט בה, או יצרף לה בכתב, את התנאים ואת המגבלות החלים על הנכס לפי כל תכנית ויחזיר עותק אחד ממפת הנכס מסומנת כאמור, על נספחיה, למי שהמציאה, לא יאוחר מהיום השלושים אחרי שהומצאה לועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה המקומית או המהנדס לא יקבלו לטיפול או לדיון בקשה להיתר בניה, אלא אם נמצאת בידיהם מפת הנכס מסומנת כאמור בתקנה זו, או אם עברו שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לועדה המפה לצרכי סימון כאמור, או אם ניתן פטור לגבי אותה בקשה לפי תקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|2||תיקון: תשל״ז־3, תשנ״ב, תשס״ה־2, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|2א||תיקון: תשל״ז־3, תשל״ט, תשל״ט־3, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשס״ט־7, תשס״ט־8, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|2ב||תיקון: תשל״ז־3, תשל״ז־4, תשמ״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|2ג||תיקון: תשל״ז־3, תשמ״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|2ג1||תיקון: תשס״ט־8, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|2ד||תיקון: תשמ״ג־2, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|2ה||תיקון: תשמ״ג־2, תשנ״ב, תשס״ח־5, תש״ע־3, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|2ו||תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|2ז||תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|2ח||תיקון: תשמ״ג־2, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|2ט||תיקון: תשמ״ג־2, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשל״ז־3, תשמ״ט־2, תשנ״ב, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|4||תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשס״ג־3, תש״ע, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|5||תיקון: תש״ם־3, תשמ״ט־4, תשס״ג־3, תשס״ו, תש״ע, תש״ע־3, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשס״ח־3, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ב־3, תשל״ח־2, תש״ם־3, תשמ״ב, תשס״ב, תשס״ו, תשס״ח־3, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשל״ז־3, תש״ם־3, תשמ״ג־2, תשס״ח־5, תשס״ט, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|11א||תיקון: תשס״ח־5, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|12||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|13||תיקון: תש״ם־3, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|13א||תיקון: תשס״ו־3, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|15||תיקון: תשמ״ט־2, תשס״ב, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|16||תיקון: תש״ם־3, תשמ״ט־2, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״ט־2, תשס״ג־2, תשס״ו, תשס״ט, תש״ע, תש״ע־3, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|16א||תיקון: תשל״ז־2, תשס״ב, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|16ב||תיקון: תשמ״ט, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|17||תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג־2, תשנ״ב, תשנ״ה־2, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|17א||תיקון: תשס״ח, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|17ב||תיקון: תשע״ג־2, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|18||תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג־2, תשנ״ב, תשס״ו־2, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|19|אגרות}}
{{ח:ת}} בעד מתן היתר ישולמו האגרות שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|19א|הצמדה למדד|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד־3, תשס״ב־3, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} סכומי אגרות הבניה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם ביום כ״ט בחשון התשס״ב (15 בנובמבר 2001).
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את סכומי האגרות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} כפי שעודכנו לפי תקנות משנה (א) ו־(ב).

{{ח:סעיף|20||תיקון: תשל״ג, תש״ם־3, תשנ״ו־5, תשנ״ח־4, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|20א||תיקון: תשנ״ח־4, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|20א1||תיקון: תשל״ח־4, תשמ״ג־2, תשנ״ח־4, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|20ב||תיקון: תשנ״ב, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|21||תיקון: תשמ״ג־2, תשנ״ב, תשנ״ח־4, תשנ״ט־2, תשס״ב־4, תשס״ו־2, תשס״ט, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשס״ב־4, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|21ב||תיקון: תשע״ג־2, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|22||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|23||תיקון: תשל״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|24||תיקון: תשל״א־4, תשל״א־5, תשל״א־7, תשמ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|26||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}})}}}}

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק א|חלק א׳: מיתקני תברואה|תיקון: תש״ם־3, תשס״ז־2}}

{{ח:סעיף*|1.01||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.01}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.02||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.02}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.03||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.03}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.04||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.04}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.05||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.05}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.06||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.06}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.07||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.07}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.08||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.08}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.09||תיקון: תשס״ז־2, תשע״ג, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.09}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.10||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.11||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.12||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.13||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.13}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.14||תיקון: תשס״ז־2, תשע״ג־2|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.14}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.15|בית שימוש בבנין ציבורי|תיקון: תשס״ז־2|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.15}}
{{ח:תת|(א)}} בבית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ב|בסעיף 158ב לחוק}}, יהיה שטח המדור המיועד לנשים ומספר הקבועות שבו בהתאם לקבוע ב”טבלאות סידורים תברואיים מינימליים בבנינים“ שבהל״ת (בפרט זה – הטבלאות), לפי סוג הבנין.
{{ח:תת|(ב)}} במוסדות חינוך, בתי תפילה ובמוסדות קהילתיים אחרים, שלגביהם יוכיח מבקש ההיתר, להנחת דעתו של המהנדס ובהתייעצות עם משרד הבריאות, כי מספר הנשים הצפויות להשתמש בבנין שיוקם, קטן ממספר הגברים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לנשים ומספר הקבועות שבו מזה של הגברים, בהתאם לקבוע בטבלאות; ואולם במוסדות חינוך ובמוסדות קהילתיים אחרים בהם מספר הגברים הצפויים להשתמש בבנין קטן ממספר הנשים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לגברים ומספר הקבועות שבו, בהתאם לקבוע בטבלאות.
{{ח:תת|(ג)}} בבית שימוש ציבורי, המצוי בחלקו של בנין הפתוח לקהל הרחב, תותקן יחידת החתלה לשימוש הציבור בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 5115 חלק 3 – יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי; יחידת ההחתלה תותקן במדור המיועד לגברים ובמדור המיועד לנשים ובאופן שיהיה נגיש גם לאדם עם מוגבלות; בבית שימוש כאמור שבו קיים גם מדור לגברים ולנשים כאחד, ניתן להסתפק בהתקנת יחידת ההחתלה בו בלבד ובתנאי שלא תיפגע האפשרות להשתמש בתא לפי ייעודו.

{{ח:סעיף*|1.16||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.17||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.17}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.18||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.18}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.19||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.19}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.20||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.20}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.21||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.21}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.22||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.22}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.23||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.23}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.24||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.24}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.25||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.25}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|1.26||תיקון: תשס״ז־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1.26}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳: גדלם, איוורם ותאורתם של חלקי בנין|תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג־2}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב סימן א|סימן א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף*|2.01|הגדרות|תיקון: תש״ם־3, תשנ״ב, תשס״ב, תשס״ה, תשס״ח־5, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 2.01}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה“ – המרחק האנכי בין המפלס העליון של רצפה לבין המפלס התחתון של תקרה או תקרת משנה באותו חלל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר מגורים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר שירות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלון“ – פתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצר חיצונית“ – חצר הגובלת בצד אחד או יותר עם דרך או שטח פתוח אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יציע“ ו”עליית גג“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטרה עיקרית“ ו”מטרת שירות“ – כמשמעותם של מטרה עיקרית ומטרה של מתן שירותים נילווים כמתואר {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)#סעיף 9|בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צינור איוור“ – חלל מוקף קירות המזדקף עד מעבר לגג והמשמש מוצא לאדים ולאוויר מזוהם מחדרי השירות וחדרים אחרים בבנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיר מסך“ – קיר חיצון עשוי ברובו זכוכית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוחב מינימלי“ – מרחק מינימלי בין חלקי בנין הנמדד על ידי ניצב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח“ – שטח רצפתו של חלק בנין הנמדד בין קירותיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח חלון“ – שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות, המינימליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת משנה“ – תקרה לצורך אקוסטיקה או קישוט המותקנת מתחת למפלסה התחתון של תקרה.

{{ח:סעיף*|2.02|שמירת דינים|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 2.02}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|חלק זה}} אינן באות לגרוע מכוחן של תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן).

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב סימן ב|סימן ב׳: גדלם של חלקי בנין}}

{{ח:סעיף*|2.03|גובה מינימלי של חלקי בנין|תיקון: תשנ״א, תשנ״ב, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 2.03}}
{{ח:תת|(א)}} גבהו של חלק בנין המפורט להלן בטור א׳ לא יפחת ממספר המטרים (להלן – מ׳) המצויין לצדו בטור ב׳:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חלק הבנין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} גובה מזערי במ׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרתף המשמש למטרת שירות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.05&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקלט או מחסה לשעת חירום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חדר שירות, פרוזדור פנימי ומקום שנועד למטרת שירות ושלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.05&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חדר הנועד למטרה עיקרית ושלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חדר בעלית גג הנועד למטרה עיקרית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ובחלקו העליון לפחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חדר בעלית גג הנועד למטרת שירות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ובחלקו העליון לפחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.05&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חנות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יציע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלל שבין יציע לבין הרצפה שמתחתיו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקום הנועד לחניה כמטרה עיקרית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקום הנועד לחניה כמטרת שירות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.05&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על הגובה המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.04|בסעיף 2.04}}, ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות בגובה נמוך יותר, אם קיומם או הקמתם של קורות, כוכים, ארובות אוויר וכיוצא באלה מצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ג)}} בגובה של חלק מבניין יתקיימו גם הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.1.2.5|בפרטים 3.1.2.5}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.4|3.2.2.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.2.2|3.8.2.2}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.4|ו־3.2.1.4}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳}}.

{{ח:סעיף*|2.04|שטח מינימלי של חלקי בנין ורוחב מינימלי בין קירות|תיקון: תש״ם־3, תשנ״א, תש״ף־2, תש״ף־3|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 2.04}}
{{ח:תת|(א)}} שטחו של חלק בנין המפורט להלן בטור א׳ לא יפחת ממספר המטרים המרובעים (להלן – מ״ר) המצויין לצדו בטור ב׳ והרוחב המינימלי בין קירותיו לא יפחת ממספר המ׳ המצויין לצדו בטור ג׳:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חלק הבנין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שטח מינימלי במ״ר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} רוחב מינימלי במ׳ בין קירות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חדר מגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חדר מגורים בדירה בת חדר מגורים אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חדר מגורים אחד לפחות בדירה הכוללת שני חדרי מגורים או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חדרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חדר אמבטיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.45&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית שימוש (המדידה בין הציפויים שעל הקירות)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטבח בדירה הכוללת שני חדרי מגורים או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטבח בדירה בת חדר מגורים אחד; נכלל המטבח בחדר המגורים, יתוסף שטחו לשטח חדר המגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטבח הגובל עם פינת אוכל ששטחה 4.0 מ״ר לפחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חדר רחצה המכיל מקלחת ואסלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מדידת הרוחב תבוצע בגובה של 1.20 מטר מעל הרצפה ובין הציפויים.
{{ח:תת|(ג)}} על הרוחב המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק בלבד שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף קטן (א), ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות ברוחב קטן יותר.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3), הרוחב המזערי בין קירותיו של חדר מגורים הבנוי ממכולה ימית לא יפחת מ־2.20 מטרים.

{{ח:סעיף*|2.05||תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 2.05}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|2.06|רוחב מינימלי של חנות|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 2.06}}
{{ח:ת}} לא יפחת רחבה של חנות מ־3.00 מ׳.

{{ח:סעיף*|2.07|גובה מקסימלי של חנות באזור מגורים|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 2.07}}
{{ח:ת}} לא יעלה גבהה של חנות באזור המגורים על 4.50 מ׳.

{{ח:סעיף*|2.08|יציע בחנות|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 2.08}}
{{ח:ת}} לא ייבנה יציע בחנות אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} גבהה של החנות לא יפחת מ־4.75 מ׳;
{{ח:תת|(2)}} פתחי האוויר של החנות יהיו בגובה של 1.95 מ׳ לפחות מעל רצפת היציע או תהיה בחנות מערכת אוויר מלאכותית;
{{ח:תת|(3)}} רצפת היציע, המדרגות המובילות אליו, מעקה המדרגות, למעט בית האחיזה שלו, ייבנו מחמרים בלתי דליקים ובדיקת אי דליקותם תיערך בהתאם לתקן;
{{ח:תת|(4)}} שטחה של רצפת היציע לא יעלה על אחוזי שטח החנות המפורטים להלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שטח החנות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שטח מקסימלי של רצפת היציע ב־%&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בחנות ששטחה עד 20.0 מ״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בחנות ששטחה מעל 20.0 מ״ר ועד 30.0 מ״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בחנות ששטחה מעל 30.0 מ״ר ועד 40.0 מ״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בחנות ששטחה מעל 40.0 מ״ר ועד 50.0 מ״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בחנות ששטחה עולה על 50.0 מ״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|2.09|יציע בדירה|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 2.09}}
{{ח:ת}} לא יעלה שטחו של יציע בדירה על ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₃ שטח החדר שבו ייבנה.

{{ח:סעיף*|2.10|דירת מרתף|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 2.10}}
{{ח:ת}} בכפוף לתכנית מאושרת לא תיבנה דירת מרתף אלא אם נתקיימו לגביה תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} לארכו של קיר חיצון של הדירה יהיה שטח פתוח שמפלסו נמוך ב־15 ס״מ מרצפת הדירה;
{{ח:תת|(2)}} שטח פתוח כאמור יהיה מרוצף ומנוקז ורחבו לא יפחת מ־3.00 מ׳;
{{ח:תת|(3)}} גבהה של תחתית תקרות חדרי המגורים והמטבח בדירה, מעל פני הקרקע או הרחוב הגובלים, לא יפחת מ־1.50 מ׳.

{{ח:סעיף*|2.11|חצר חיצונית פתוחה|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 2.11}}
{{ח:תת|(א)}} עולה עמקה של חצר חיצונית פתוחה, הנמדד בקו אפקי ניצב לחזיתה, על מ׳ אחד, לא יפחת רחבה מ־2.00 מ׳.
{{ח:תת|(ב)}} עמקה של חצר כאמור לא יעלה על כפליים רחבה.
{{ח:תת|(ג)}} רחבה של חצר כאמור לא יהיה מוגבל כאשר עמקה אינו עולה על מ׳ אחד.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב סימן ג|סימן ג׳: חלונות}}

{{ח:סעיף*|2.20|אמצעי איוור ותאורה|תיקון: תש״ם־3, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ג פרט 2.20}}
{{ח:ת}} חדר מגורים ומטבח יכילו חלונות הפונים אל אוויר החוץ או למרפסת הסגורה בתריס בלבד.

{{ח:סעיף*|2.21|גודל חלונות בדירה|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ג פרט 2.21}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר מגורים מ־8% משטח רצפת החדר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפחת שטחם הכולל של החלונות במטבח מ־5% משטח רצפת המטבח.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר שירות, למעט חדר ארונות שאין חובה באוורורו, מ־10% משטח רצפת החדר או 0.3 מ״ר, הכל לפי הגדול.

{{ח:סעיף*|2.22|גודל חלון המופנה למרפסת או למטבח|תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ג פרט 2.22}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפחת שטח חלון הפונה למרפסת מ־8% מסכום שטח רצפת החדר ו־¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₈ משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת החדר, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפחת שטח החלון במטבח הפונה למרפסת מסכום 5% משטח רצפת המטבח ו־¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₈ משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת המטבח, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.
{{ח:תת|(ג)}} אם יש בחדר או במטבח, לפי הענין, חלון אחר מלבד החלון האמור בפרט משנה (א) או (ב) בהתאמה, תחול על שטחם הכולל של החלונות בחדר או במטבח האמורים הוראת פרט משנה (א) או (ב) בהתאמה.
{{ח:תת|(ד)}} שטח הפתח במרפסת הסגורה בתריס בלבד לא יפחת משטח הפתח הדרוש לחדר או למטבח הצמודים לה.

{{ח:סעיף*|2.23|איסור בניית חלון בקירות מסויימים|תיקון: תש״ם־3|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ג פרט 2.23}}
{{ח:ת}} לא ייבנה חלון בקיר על קו גבול צדדי או אחורי של נכס.

{{ח:סעיף*|2.24|חלון הפונה לחצר פנימית בחדר מגורים|תיקון: תש״ם־3, תשמ״ט־2, תשס״ב|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ג פרט 2.24}}
{{ח:ת}} לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית בחדר מגורים אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} החדר יכיל חלון אחר הנפתח אל אוויר החוץ;
{{ח:תת|(2)}} החלון ייסגר באופן המונע חדירת עשן;
{{ח:תת|(3)}} מלבן החלון ותריסיו –
{{ח:תתת|(א)}} בחלון המצוייד בתריסים, העשויים פלדה או אלומיניום, יהיו בלתי דליקים;
{{ח:תתת|(ב)}} העשויים פי.וי.סי. (P.V.C.) קשיח יעמדו בדרישות התגובה בשריפה שבתקן הישראלי, ת״י 599 – רפפות פוליוויניל כלורי לתריסים;
{{ח:תת|(4)}} החצר הפנימית תהיה מלבנית, ובלבד שארכה לא יפחת מפעם וחצי רחבה;
{{ח:תת|(5)}} רוחב החצר האמורה בבנין שגבהו עד 11.00 מ׳, לא יפחת מ־3.00 מ׳; בבנין שגבהו עד 17.00 מ׳ – לא יפחת מ־4.00 מ׳; בבנין שגבהו עולה על 17.00 מ׳ – לא יפחת מ־5.00 מ׳;
{{ח:תת|(6)}} פתח או דלת כניסה בגובה 2.00 מ׳ וברוחב 0.90 מ׳ יאפשרו כניסה למשטח החצר מהחוץ;
{{ח:תת|(7)}} לחצר תהיה מערכת ניקוז.

{{ח:סעיף*|2.25|חלון הפונה לחצר פנימית במטבח או בחדר שירות|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ג פרט 2.25}}
{{ח:ת}} לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית במטבח או בחדר שירות אלא אם נתקיימו לגבי החצר התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב פרט 2.24|בסעיף 2.24(4)–(7)}}.

{{ח:סעיף*|2.26||תיקון: תש״ם־3, תשס״א|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ג פרט 2.26}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|2.27|תאורה ואיוור מרתף|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ג פרט 2.27}}
{{ח:תת|(א)}} במרתף שאינו מיועד למגורים לא יפחת שטח חלונותיו מ־2% משטח רצפתו.
{{ח:תת|(ב)}} במרתף כאמור שאין בו חלונות יותקנו תאורה ואיוור מלאכותיים שיתקיימו בהם הדרישות לפינוי עשן המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ה|בפרק ה׳ לחלק ג׳}}.

{{ח:סעיף*|2.28||תיקון: תשס״ב, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ג פרט 2.28}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב סימן ד|סימן ד׳: איוור חדר שירות}}

{{ח:סעיף*|2.40|אמצעי איוור|תיקון: תשנ״ח־4|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ד פרט 2.40}}
{{ח:ת}} חדר שירות למעט חדר ארונות יאוור באחד האמצעים האלה:
{{ח:תת|(1)}} חלון הנפתח לאוויר החוץ או למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד;
{{ח:תת|(2)}} פתח בדלת אטומה (להלן – צוהר), צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד, צינור מאסף או צינור מצוייד במאוור מיכני (אקזוסטר).

{{ח:סעיף*|2.41|איוור באמצעות צוהר|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ד פרט 2.41}}
{{ח:ת}} אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צוהר:
{{ח:תת|(1)}} שטחו של הצוהר לא יפחת מ־0.3 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} הצוהר ייבנה מחמרים מעבירי־אור ויהיו בו פתחי איוור.

{{ח:סעיף*|2.42|איוור באמצעות צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ד פרט 2.42}}
{{ח:ת}} אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד:
{{ח:תת|(1)}} הבנין לא יכיל יותר מחמש קומות ובכללן קומת עמודים מפולשת;
{{ח:תת|(2)}} החתך האפקי של הצינור יהיה עגול, מרובע, או מלבני;
{{ח:תת|(3)}} פתחו העליון של הצינור יזדקף 30 ס״מ לפחות מעל מעקה הגג ויכוסה במכסה ורשת בלתי מחלידה באופן שתימנע חדירתם של מי גשם ובעלי חיים ולא יופרע זרם האוויר בצינור;
{{ח:תת|(4)}} שטח החתך האפקי של הצינור לא יפחת מ־140 סמ״ר; ולגבי צינור שיש בו מקומות איחוי – 180 סמ״ר לפחות;
{{ח:תת|(5)}} לא יפחת רחבו של צינור בעל חתך אפקי מלבני מ־²&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₃ ארכו;
{{ח:תת|(6)}} פתחו של צינור בחדר שירות יהיה סמוך ככל האפשר לתקרת החדר ושטח חתכו יהיה ניתן לצמצום עד כדי 25 סמ״ר, לשם ויסות זרם האוויר;
{{ח:תת|(7)}} בחלק התחתון של דלת חדר שירות או אחד מקירותיו יותקן תריס או חריץ לאיוור ששטחו לא יפחת מ־150 סמ״ר;
{{ח:תת|(8)}} הצינור על ציפוייו הפנימי והחיצון יהיו עשויים מחמרים בלתי דליקים; בדיקת אי דליקותם של החמרים תיערך בהתאם לתקן ישראלי ת״י 755;
{{ח:תת|(9)}} לכל חדר שירות או לחדרי שירות של דירה אחת יהיה צינור איוור נפרד המזדקף עד לגג.

{{ח:סעיף*|2.43|איוור באמצעות צינור מאסף|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ד פרט 2.43}}
{{ח:ת}} אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צינור מאסף:
{{ח:תת|(1)}} הבנין יכיל יותר מחמש קומות;
{{ח:תת|(2)}} התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.42|בסעיף 2.42(3)}} יתמלאו לגבי פתחו העליון של הצינור;
{{ח:תת|(3)}} קצהו התחתון של הצינור יהיה פתוח לחלל קומת העמודים המפולשת ובאין קומת עמודים כאמור יחובר בקומת הקרקע לתעלה אפקית הנפתחת לשני כיווני חזית הבנין;
{{ח:תת|(4)}} הצינור יחובר לחדרי השירות באמצעות צינורות משנה בעלי ברכי מעבר נוחים לזרימת אוויר;
{{ח:תת|(5)}} צינור משנה יחובר לצינור המאסף בגובה של קומה אחת מעל פתח כניסתו של צינור המשנה לחדר השירות;
{{ח:תת|(6)}} שטחו של החתך האפקי של צינור משנה לא יפחת מ־140 סמ״ר;
{{ח:תת|(7)}} צינור משנה יהיה בעל חתך אפקי מרובע או מלבני וארכה של אחת מצלעותיו לא יפחת מ־9 ס״מ;
{{ח:תת|(8)}} המרחק האנכי בין ציר פתחו התחתון של צינור המשנה לבין ציר פתח החיבור לצינור המאסף לא יפחת מ־2.20 מ׳;
{{ח:תת|(9)}} לא יתחברו שני צינורות משנה לצינור מאסף במישור אפקי אחד, והמרחק האנכי בין החיבורים של שני צינורות כאמור לצינור מאסף לא יפחת מ־25 ס״מ;
{{ח:תת|(10)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.42|סעיף 2.42}} יחולו לגבי צינור משנה בשינויים המחוייבים לפי הענין;
{{ח:תת|(11)}} מספר צינורות המשנה המחוברים לצינור מאסף לא יעלה על המספר הנקוב בלוח שלהלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;גובה אפקטיבי של צינור מאסף&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;חתך צינור מאסף&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;300 סמ״ר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 300 סמ״ר ופחות מ־500 סמ״ר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;500 סמ״ר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 10 מ׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עולה על 10 מ׳ עד 15 מ׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 15 מ׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} בלוח זה, ”גובה אפקטיבי של צינור מאסף“ – גובה המהווה ממוצע אריתמטי של הגבהים של צינורות המשנה הנמדדים מפתחי כניסת אוויר מחדרי שירות עד לפתח העליון של הצינור המאסף מעל הגג;
{{ח:תת|(12)}} חתכו האפקי של צינור מאסף יהיה מרובע או מלבני;
{{ח:תת|(13)}} שטחו של החתך האפקי של צינור מאסף יהיה מ־300 עד 500 סמ״ר;
{{ח:תת|(14)}} בצדו של צינור מאסף בחלקו העליון והתחתון יהיה פתח ניקוי ששטחו לא יפחת מ־400 סמ״ר.

{{ח:סעיף*|2.44|איוור באמצעות מאוור מכני (אקזוסטר)|תיקון: תשנ״ח־4|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ד פרט 2.44}}
{{ח:ת}} חדר שירות שאין בו חלון הנפתח אל אוויר החוץ ואינו מאוור באמצעים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב פרט 2.41|בסעיפים 2.41–2.43}}, למעט חדר ארונות, יאוור באמצעות צינור נפרד או צינור מאסף המצוייד במאוור מיכני.

{{ח:סעיף*|2.45|צינור נפרד מצוייד במאוור מיכני|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ד פרט 2.45}}
{{ח:ת}} צינור איוור נפרד המצוייד במאוור מיכני זעיר בפתח כניסתו לחדר שירות יותקן באחת הדרכים האלה:
{{ח:תת|(1)}} צינור העובר אנכית מחדר שירות ומזדקף מעל הגג;
{{ח:תת|(2)}} צינור העובר אפקית מחדר שירות אל אוויר החוץ דרך קיר חיצון;
{{ח:תת|(3)}} צינור כאמור בפסקה (2) שאליו יכול שיסתעף צינור משנה לאיוור המטבח של אותה הדירה.

{{ח:סעיף*|2.46|צינור מאסף מצוייד במאוור מיכני חשמלי|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ד פרט 2.46}}
{{ח:תת|(א)}} צינור מאסף ללא פתח תחתון שפתחו העליון מזדקף מעל הגג, יצוייד במאוור מיכני חשמלי משותף לאיוור חדרי השירות בבנין.
{{ח:תת|(ב)}} חתך של צינורות המשנה המתחברים אל צינור מאסף כאמור מחדרי השירות, יותאם ליצירת כוח ספיגה וחילופי אוויר אחידים בכל חדרי השירות בבנין.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב פרט 2.43|סעיף 2.43}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב פרט 2.43|למעט פסקאות (3) ו־(11) שבו}}, יחולו לגבי צינור מאסף כאמור.

{{ח:סעיף*|2.47|מספר החלפות אוויר לשעה בחדר שירות|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ד פרט 2.47}}
{{ח:ת}} מספר החלפות אוויר בחדר שירות המאוור במאוור מיכני יהיה בהתאם להוראות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.61|בסעיף 2.61}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב סימן ה|סימן ה׳: מערכת איוור מלאכותית}}

{{ח:סעיף*|2.60|מערכת איוור מלאכותית בבניינים מסויימים|תיקון: תשמ״ט־2, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ה פרט 2.60}}
{{ח:תת|(א)}} אם בריאותם של בני־אדם המשתמשים בבנין או בחלק ממנו עלולה להיפגע מחמת ריבוי עשן, אבק, גזים, אדים, ריחות מרעילים או רעלים אחרים כיוצא באלה או אם שוכנע המהנדס, כי מטעמי תכנון או הנדסה לא ניתן בנסיבות הענין לקיים לגבי הבנין או חלק ממנו את הוראות {{ח:פנימי|סימן ג|סימנים ג׳}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב סימן ד|ו־ד׳ לחלק זה}}, תותקן בו או בחלק ממנו, לפי הענין, מערכת איוור מלאכותית.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תותקן בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 1001 חלק 1 – בטיחות אש: מערכות מיזוג אוויר ואוורור.

{{ח:סעיף*|2.61|מספר החלפות אוויר לשעה|תיקון: תשנ״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ה פרט 2.61}}
{{ח:ת}} מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תחליף במשך שעה את האוויר בחלקי הבנין המפורטים להלן בטור א׳ לא פחות ממספר הפעמים המצויין לצדם בטור ב׳:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חלק הבנין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר מינימלי של החלפות אוויר לשעה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חדר מגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חדר שירות בדירה למעט חדר ארונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מטבח בדירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חדר שירות בבנין שאינו מיועד למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מטבח בבנין שאינו מיועד למגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;משרד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כיתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אולם להתקהלות ציבורית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בית־סוהר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|2.62|סגר בהסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ה פרט 2.62}}
{{ח:ת}} לא תותקן מערכת איוור מלאכותית אלא לפי תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} במקום ההסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה יותקן סגר הסוגר הרמטית את צינור המשנה והמונע חדירת עשן דרכו;
{{ח:תת|(2)}} סגר כאמור ייבנה מחמרים בלתי דליקים והידית שלו תותקן בצידו החיצון של צינור המשנה ומחוץ לחלק הבנין שאליו הוא מוביל.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב סימן ו|סימן ו׳: תאורה מלאכותית}}

{{ח:סעיף*|2.80|תאורה מלאכותית בחדר שירות|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ו פרט 2.80}}
{{ח:ת}} בחדר שירות שאין בו אור טבעי תותקן תאורה מלאכותית בעוצמה של 100 לוקס הנמדדת על־פני מישור המורם 75 ס״מ מעל פני הרצפה.

{{ח:סעיף*|2.81|תאורה מלאכותית בהתאם ל־&lt;wbr&gt;I.E.S. Code|תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ו פרט 2.81}}
{{ח:ת}} בחלק מבנין למעט חדר שירות, שאינו מואר די צרכו באור טבעי, תותקן תאורה מלאכותית שעצמתה על־פני מישור גלוי המורם 75 ס״מ מעל פני הרצפה תהיה בהתאם לעוצמת התאורה והתנאים המפורטים בתקנון האגודה הבריטית להנדסת התאורה, לונדון, (I.E.S. (Illuminating Engineering Society) Code), לפי המהדורה האחרונה; בעוצמת התאורה המלאכותית תתקיים גם הדרישה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן טז|בסימן ט״ז בפרק ב׳ לחלק ג׳}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב סימן ו1|סימן ו׳1: איוור ותאורה בחדר מדרגות|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|2.85|פתחי איוור|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ו1 פרט 2.85}}
{{ח:ת}} חדר מדרגות יאוור באמצעות פתח הכניסה לבניין ופתחים באחד מקירותיו החיצוניים או בתקרתו העליונה.

{{ח:סעיף*|2.86||תיקון: תשס״ח־5, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ו1 פרט 2.86}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|2.87||תיקון: תשס״ח־5, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ו1 פרט 2.87}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|2.88||תיקון: תשס״ח־5, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ו1 פרט 2.88}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב סימן ז|סימן ז׳: אמצעי בטיחות והגנה לפתחים בבנינים|תיקון: תש״ם־3, תשס״א}}

{{ח:סעיף*|2.90|הגדרות|תיקון: תש״ם־3, תש״ס|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ז פרט 2.90}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב סימן ז|בסימן זה}}, ”דלת“ – דלת כניסה ראשית בדירת מגורים, לרבות הכנף והמלבן.

{{ח:סעיף*|2.91|דלת|תיקון: תש״ם־3, תש״ם־4, תשנ״ו־2, תשנ״ו־5|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ז פרט 2.91}}
{{ח:ת}} דלת תהא אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} דלת עץ לבודה בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 23 חלק 3 עבור דלת משופרת, או דלת מעץ מקשי בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 23 חלק 4 עבור דלת חוץ.
{{ח:תת|(2)}} דלת העשויה מפלדה שנתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} כנף הדלת בנויה משני לוחות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר כל לוח;
{{ח:תתת|(ב)}} הלוחות חוברו בריתוך באמצעות 5 צלעות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר במרחקים שווים בערך לכל אורך הכנף;
{{ח:תתת|(ג)}} מלבן הדלת (המשקוף והמזוזות) יהא עשוי פלדה בעובי של 1.15 מילימטר;
{{ח:תתת|(ד)}} המלבן יהא מעוגן בקיר באמצעות 5 מסמרים מפלדה בקוטר של 9 מילימטרים כל אחד, בכל אחת ממזוזות המשקוף;
{{ח:תתת|(ה)}} המשקוף של מלבן הדלת יכול שיותקן על גבי משקוף אחר.

{{ח:סעיף*|2.92|אמצעי נעילה|תיקון: תש״ם־3, תש״ם־4, תשס״א|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ז פרט 2.92}}
{{ח:ת}} נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור – תהיה על מי שטוען כך:
{{ח:ת}} אמצעי (1) –
{{ח:תתת|(א)}} מנעול תחתון חבוי לדלת סובבת, בנוי בהתאם לתקן ישראלי ת״י 101 וממוין לפי סעיף 103.1 לתקן הישראלי עם בריח המוזז על־ידי מנגנון גלילי כפול שמופעל באמצעות מפתח בצד החיצוני של דירת המגורים וידית בצד הפנימי של הדירה המתאים לתקן ישראלי ת״י 950 (להלן – מנגנון גלילי), ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון הגלילי ובנוסף –
{{ח:תתת|(ב)}} מנעול עליון עם בריח המוזז באמצעות מנגנון גלילי שיכלול את אלה:
{{ח:תתת}} קופסת מנעול, בריח מנעול, לוחית מנעול, לוחית נגדית ופחית מגן, הכל כמפורט בתקן ישראלי ת״י 101, על החמרים והגימור שלהם, זולת מידותיהם שיהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 נספח פרט 1|בשרטוט מס׳ 1 שבנספח לתוספת זו}};
{{ח:תתת|(ג)}} המרחק בין שני המנעולים יהיה 500 מ״מ;
{{ח:תתת|(ד)}} על גבי המנגנון הגלילי תותקן דיסקית מתכת בהתאם לתקן ישראלי ת״י 101;
{{ח:תתת|(ה)}} במזוזת המלבן המתאים לתקן ישראלי ת״י 23 חלק 2 יותקנו עבור המנעולים, בהתאמה, שתי לוחיות נגדיות, כמפורט בתקן ישראלי ת״י 101;
{{ח:תתת|(ו)}} במזוזת הדלת, בצד הצירים, יותקנו שני עוקצים העשויים מפין פלדה בעובי 9 מ״מ כל אחד, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 סימן ז נספח פרט 2|בשרטוט מס׳ 2 שבנספח לסימן זה}} (להלן {{ח:פנימי|תוספת 2 סימן ז|בסימן זה}} – העוקצים);
{{ח:תתת|(ז)}} במלבן הדלת העשוי עץ יותקנו שני זוויתנים לעוקצים, העשויים מברזל זווית בעובי 2 מ״מ כל אחד, ובו שקע המיועד להכנסת העוקצים.
{{ח:ת}} אמצעי (2) –
{{ח:תתת|(א)}} מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על־ידי מנגנון גלילי; ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון גלילי;
{{ח:תתת|(ב)}} עומס הכנעה לכל בריח במנגנון המנעול יהיה לפחות 200 ק״ג; הכנעת בריח אחד לא תגרום להכנעת שאר הבריחים;
{{ח:תתת|(ג)}} הבריחים ייעשו מפלדה רכה, בקוטר 9 מ״מ לפחות; קצות הבריחים הנכנסים למלבן ולמפתן הדלת יהיו מעוגלים ואורכם הבולט מפאות הדלת יהיה לפחות 20 מ״מ לכל בריח;
{{ח:תתת|(ד)}} במלבן דלת עשוי עץ, יותקנו במשקוף ובמזוזה של המלבן לוחיות נגדיות העשויות פלדה רכה בעובי 2 מ״מ לפחות ובאורך 200 מ״מ; הלוחיות הנגדיות יותקנו כך שיהיו שקועות בעץ המלבן, והברגים המחזקים יהיו שקועים ולא יבלטו מהשטח החיצוני של הלוחיות; כל לוחית תחוזק ב־3 ברגים לפחות; הברגים יהיו בקוטר 4 מ״מ ובאורך 25 מ״מ לפחות;
{{ח:תתת|(ה)}} מלבן הדלת יחוזק לקיר על־ידי 6 פיני פלדה בקוטר של 10 מ״מ כל אחד; הפינים ייקבעו בשתי המזוזות – 3 בכל אחת.

{{ח:סעיף*|2.93||תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג־3, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשנ״ו־2, תשנ״ו־5, תשס״א, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ז פרט 2.93}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|2.94||תיקון: תש״ם־3, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשס״א, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ז פרט 2.94}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|2.95||תיקון: תשמ״ו, תשס״א|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ז פרט 2.95}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|2.96||תיקון: תשס״ח־5, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ז פרט 2.96}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב סימן ח|סימן ח׳: הגנה למקומות עם הפרשי גבהים בבנין ומחוצה לו {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ה, תש״ף}}

{{ח:סעיף*|2.100||תיקון: תשס״ה, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ח פרט 2.100}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|2.101||תיקון: תשס״ה, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ח פרט 2.101}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|2.102||תיקון: תשס״ה, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ח פרט 2.102}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|2.103||תיקון: תשס״ה, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ח פרט 2.103}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|2.104||תיקון: תשס״ה, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ח פרט 2.104}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳ – בטיחות אש בבניינים|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג פרק א|פרק א׳: פרשנות וכללי|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.1.1.1|הגדרות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.1.1.1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגף אש“ – חלק מבניין המופרד מחלקי הבניין האחרים באמצעות אלמנטים עמידי אש כמפורט בתקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלת אש“ – דלת עמידת אש למשך זמן שיציין עורך הבקשה ושלא יקטן מ־30 דקות, והמתאימה לתקן הישראלי – ת״י 1212, חלק 1 – מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות – לגבי דלתות אש סובבות, ותקן ישראלי ת״י 1212 דלתות אש: עמידות אש – לגבי דלתות הזזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלת יציאה חיצונית“ – דלת המותקנת בקיר חיצוני והמובילה אל מחוץ לבניין ומשם לרחוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר דליק“ – כמשמעותו בתקן הישראלי ת״י 755 תגובות בשריפה של חומרי בניה – שיטות בדיקה וסיווג (להלן – ת״י 755);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר לא דליק“ – כמשמעותו בת״י 755;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרגות לולייניות“ – מערכת מדרגות בעלת –
{{ח:תתת|(1)}} היטל על פני מישור אופקי בצורת מעגל;
{{ח:תתת|(2)}} סיפי מדרגות המכוונים אל מרכז המעגל;
{{ח:תת}} כמתואר בתרשים 3.1.1.1 א׳:
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.1.1.1-a.jpg|256px|link=]]{{ש}}תרשים 3.1.1.1 א׳}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרגות קשתיות“ – מערכת מדרגות בעלת –
{{ח:תתת|(1)}} היטל על פני מישור אופקי בצורת אליפסה או חלקי אליפסה, או בצורת חלקי מעגל ברדיוס קבוע או משתנה, לאורך קו עקום רציף;
{{ח:תתת|(2)}} סיפי המדרגות יהיו מכוונים למרכזי המעגלים או לאליפסות שאליהם הם שייכים;
{{ח:תת}} כמתואר בתרשים 3.1.1.1 ב׳:
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.1.1.1-b.jpg|290px|link=]]{{ש}}תרשים 3.1.1.1 ב׳}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרגות שלח מתחלף“ – מערכת מדרגות בעלת –
{{ח:תתת|(1)}} היטל על פני מישור אופקי בצורת מרובע או רצף מרובעים סמוכים;
{{ח:תתת|(2)}} הזווית הנוצרת בין סיפי מדרגות סמוכות היא 45 מעלות;
{{ח:תת}} כמתואר בתרשים 3.1.1.1 ג׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.1.1.1-c.jpg|326px|link=]]{{ש}}תרשים 3.1.1.1 ג׳}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהלך משותף“ – חלק מגישה למוצא בטוח שאותו נאלצים לעבור לפני שהוא מתפצל לשתי דרכי מוצא או יותר, כמתואר בתרשים 3.2.15.3;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצא אופקי“ – מעבר מאגף אש אחד לשני באותה קומה בבניין או מעבר בין אגפי אש בשני בניינים סמוכים, כאשר האגפים מופרדים ביניהם באמצעות אלמנט עמיד אש ובאמצעות דלת אש, כמתואר בתרשימים 3.2.5.2 א׳ ו־3.2.5.2 ב׳;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזקף ראש“ – המרחק האנכי בין מישור שלח אף המדרגה או בין מישור מפלס הליכה לבין החלק הנמוך ביותר של חלק הבניין הנמצא מעליו, כמתואר בתרשים 3.2.2.4;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיצת אש“ – מחיצה המיועדת להגביל את התפשטות האש ושעמידות האש שלה תהיה בהתאם לזמן שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}; ואם לא נקבע זמן אחר – שעתיים לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיצה ניידת“ – מחיצה שאינה מחוברת לבניין חיבור של קבע והמשמשת להגבלת התנועה של אנשים בתוך בניין או חלק מבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען אש גדול“ – מטען אש שצפיפות האנרגיה שלו עולה על צפיפות האנרגיה של 150 ק״ג עץ למ״ר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען אש קטן“ – מטען אש שצפיפות האנרגיה שלו אינה עולה על צפיפות האנרגיה של 30 ק״ג עץ למ״ר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן טכני“ – רכיב טכני המסייע לתפעול הבניין, לרבות: לוח חשמל, מונה גז, מיתקן לסילוק אשפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני בטיחות אש“ – ציוד ומיתקנים המשמשים לכיבוי דליקות ולמניעתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהרת שירות“ – חלק אופקי בבניין להעברת צנרת של דלק, חשמל, מים, מיזוג אוויר וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבר“ – חלק מבניין בגישה למוצא בטוח המיועד למעבר אנשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסעד“ – אלמנט בבניין הנועד למאחז ולסיוע להליכה, לעליה או לירידה של בני אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעקה“ – אלמנט בבניין הנועד למנוע נפילת בני אדם ממפלס למפלס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת על־לחץ“ – מערכת ליצירת לחץ אוויר בחלל מסוים הגדול מלחץ האוויר בחללים הסמוכים לו במטרה למנוע חדירת עשן מחלקי בניין אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם תפוסה“ – שטח רצפה לנפש בחדר או בחלק בניין, הנמדד במ״ר לנפש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק הליכה“ – המרחק המרבי הנמדד על נתיב ההליכה בין הנקודה המרוחקת ביותר בקומה לבין דלת האש הקרובה ביותר של מוצא בטוח, או דלת יציאה חיצונית הקרובה ביותר או יציאה מחוץ לבניין, כמתואר בתרשימים 3.2.15.1 א׳ ו־3.2.15.1 ב׳;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתזים“ – מערכת כיבוי אש אוטומטית במים המותקנת על פי התקן הישראלי ת״י 1596 מערכות מתזים: התקנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיר שחרור עשן“ – פיר המשרת קומה או כמה קומות בבניין והמשמש לפינוי עשן מתוך חלקי הבניין שהוא משרת, אל מחוץ לבניין; אפשר שהפיר יהיה בלא אמצעים מכניים או עם אמצעים מכניים ואפשר שהוא יכלול גם מרכיבים אופקיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרוזדור ללא מוצא“ – פרוזדור שצדו האחד סגור למעבר, כמתואר בתרשים 3.2.15.2;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרוזדור מוגן“ – פרוזדור המהווה מוצא בטוח, אשר כל מרכיביו בנויים מאלמנטים עמידי אש, והמופרד מכל חלק אחר של הבניין על ידי דלתות אש, כמתואר בתרשים 3.2.6.1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרוזדור פתוח מוגן“ – פרוזדור המהווה מוצא בטוח, הפתוח בקירו החיצון לאוויר החופשי, באופן המונע הצטברות עשן, כמתואר בתרשים 3.2.7.1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פתח שחרור עשן“ – פתח המאפשר יציאת עשן אל מחוץ לבניין; אפשר שהפתח יהיה קבוע או עם מנגנון פתיחה אוטומטי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוחב פנוי בפתח“ – הרוחב הפנוי למעבר, בין רכיבי בניין התוחמים את הפתח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רום מדרגה“ – המרחק האנכי בין מפלס שלח מדרגה ובין שלח המדרגה שמתחתיה או מעליה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלח מדרגה“ – המרחק האופקי בין אף מדרגה או קצה שלה לבין קו ההיטל האנכי של אף מדרגה או קצה של המדרגה שמעליה, והנמדד בכיוון ניצב לאורך המדרגה, כמתואר בתרשים 3.2.2.5;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפוסה“ – מספר בני האדם שעל פיו מחושבים המספר והרוחב של דרכי המוצא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1001 חלק 2.2“ – תקן ישראלי ת״י 1001 חלק 2.2 בטיחות אש בבניינים: מערכות בקרת עשן – בניינים, למעט בנייני מגורים שגובהם עד 12 מטר.

{{ח:סעיף*|3.1.1.2|תחולה על סוגי בניינים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.1.1.2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק א|פרקים א׳ עד ו׳}} יחולו לגבי כל סוגי הבניינים.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי בניין גבוה ורב־קומות יחולו גם הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ז|פרק ז׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} לגבי בניין מגורים יחולו גם הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח|פרק ח׳}}.
{{ח:תת|(ד)}} לגבי בניין להתקהלות יחולו גם הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט|פרק ט׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק א סימן ב|סימן ב׳: כללי|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.1.2.1|דרך מוצא|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.1.2.1}}
{{ח:תת|(א)}} בדרך מוצא בבניין יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} דרך מוצא בבניין, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}}, כוללת אחד או יותר ממרכיבים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גישה למוצא בטוח;
{{ח:תתת|(2)}} מוצא בטוח;
{{ח:תתת|(3)}} יציאה.

{{ח:סעיף*|3.1.2.2|גישה למוצא בטוח|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.1.2.2}}
{{ח:תת|(א)}} בגישה למוצא בטוח יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אורך הגישה למוצא בטוח יהיה לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן טו|בסימן ט״ו בפרק ב׳}} כמתואר בתרשים 3.1.2.2.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.1.2.2.jpg|370px|link=]]{{ש}}תרשים 3.1.2.2}}

{{ח:סעיף*|3.1.2.3|מוצא בטוח|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.1.2.3}}
{{ח:ת}} מוצא בטוח יכול לכלול אחד או יותר מחלקי הבניין המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} חדר מדרגות מוגן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ג|בסימן ג׳ בפרק ב׳}};
{{ח:תת|(2)}} מערכת מדרגות חיצונית כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ד|בסימן ד׳ בפרק ב׳}};
{{ח:תת|(3)}} מוצא אופקי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ה|בסימן ה׳ בפרק ב׳}};
{{ח:תת|(4)}} פרוזדור מוגן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ו|בסימן ו׳ בפרק ב׳}};
{{ח:תת|(5)}} פרוזדור פתוח מוגן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ז|בסימן ז׳ בפרק ב׳}};
{{ח:תת|(6)}} גג מוגן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ח|בסימן ח׳ בפרק ב׳}}.

{{ח:סעיף*|3.1.2.4|יציאה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.1.2.4}}
{{ח:ת}} ביציאה יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ט|סימן ט׳ בפרק ב׳}}.

{{ח:סעיף*|3.1.2.5|גובה מזקף ראש|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.1.2.5}}
{{ח:ת}} בדרכי מוצא, גובה מזקף ראש יהיה 2.20 מטרים לפחות, למעט במקרים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תותר התקנת מערכות מכניות, כגון: אלמנטי תאורה, מתזים ושלטים עד לגובה מינימלי של 2 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה של כל חדר או חלל, גובה מזקף הראש יהיה 2.20 מטרים לפחות ושארית גובה התקרה יהיה 2 מטרים לפחות;
{{ח:תת|(3)}} מעל מדרגות, גובה מזקף הראש יהיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.4|בפרט 3.2.2.4}};
{{ח:תת|(4)}} על דירת מגורים יחול גם {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.2.2|פרט 3.8.2.2}};
{{ח:תת|(5)}} גובה משקופי דלתות יהיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.4|בפרט 3.2.1.4}}.

{{ח:סעיף*|3.1.2.6|פני מישור ההליכה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.1.2.6}}
{{ח:ת}} בפני מישור ההליכה בדרך מוצא יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.1.2.7|בפרטים 3.1.2.7}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.1.2.8|ו־3.1.2.8}}.

{{ח:סעיף*|3.1.2.7|הפרשי גבהים מקומיים במפלסי רצפה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.1.2.7}}
{{ח:ת}} הפרשי גבהים במפלסי רצפה, הצמודים זה לזה, יהיו כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} הפרש גובה במפלסי רצפה לא יעלה על 6 מ״מ, ואולם מותר שההפרש האמור יעלה על 6 מ״מ אך לא יעלה על 15 מ״מ ובלבד שההפרש יהיה קטום ביחס של אורך לגובה 1:2;
{{ח:תת|(2)}} הפרש גובה בסיפי דלתות יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.5|בפרט 3.2.1.5}};
{{ח:תת|(3)}} היה הפרש מפלסי הרצפות גדול מ־15 מ״מ, המעבר בין המפלסים יהיה באמצעות מעבר משופע, כבש או מדרגות.

{{ח:סעיף*|3.1.2.8|שיפוע מישור ההליכה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.1.2.8}}
{{ח:תת|(א)}} מישור הליכה ששיפועו גדול מ־5% ייחשב ככבש ויתקיימו בו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן י|סימן י׳ בפרק ב׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} השיפוע בניצב לכיוון ההליכה לא יהיה גדול מ־2%.

{{ח:סעיף*|3.1.2.9|מקדם התנגדות להחלקה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.1.2.9}}
{{ח:ת}} התנגדות להחלקה של מישור ההליכה תתאים למפורט בטבלה א1 בתקן ישראלי ת״י 2279 – התנגדות להחלקה של משטחי הליכה קיימים ושל חומרים המיועדים למשטחי הליכה, או שההתנגדות להחלקה תתאים למקדם 0.5, כמפורט בתקן.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג פרק ב|פרק ב׳: מרכיבי דרך המוצא|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן א|סימן א׳: דלתות|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.1.1|כללי|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.1}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב סימן א|סימן זה}} יחול לגבי דלתות ופתחים המשמשים למעבר בדרך מוצא.
{{ח:תת|(ב)}} הותקן פתח או דלת בדרך מוצא, צורתם תהיה ברורה ונוחה לזיהוי ויתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יותקן וילון לפני דלת יציאה באופן שיסתיר את הדלת;
{{ח:תתת|(2)}} לא תותקן מראה על גבי דלת יציאה או בצמוד לה.

{{ח:סעיף*|3.2.1.2|אופן מדידת רוחב פנוי למעבר וגובה של דלת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.2}}
{{ח:תת|(א)}} בדלת חד־אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי הקטן ביותר, שבין מישור אגף הדלת הפתוח לגמרי בפתיחה מרבית ובין פאת מזוזת המלבן, הבולטת ביותר כלפי האגף הפתוח, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.2-a.jpg|344px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.2 א׳}}
{{ח:תת|(ב)}} בדלת דו־אגפית או רב־אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין מישורי שני אגפי הדלת הסמוכים זה לזה והפתוחים בזווית ישרה לפחות, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ב׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.2-b.jpg|391px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.2 ב׳}}
{{ח:תת|(ג)}} בדלת הזזה חד־אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין הפאה הצדדית של אגף הדלת כאשר היא פתוחה לגמרי ובין מזוזת המלבן שממול, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ג׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.2-c.jpg|352px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.2 ג׳}}
{{ח:תת|(ד)}} בדלת הזזה דו־אגפית, שאגפיה נפתחים משני כיוונים מנוגדים, לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין הפאות הצדדיות של שני אגפי הדלת, כאשר שניהם פתוחים לגמרי, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ד׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.2-d.jpg|486px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.2 ד׳}}
{{ח:תת|(ה)}} בקביעת רוחבה הפנוי למעבר של דלת, לא תיחשב בליטה מקומית של ידיות או של צירים עד 9 סנטימטרים ועד לגובה מרבי של 1.20 מטר ממישור הרצפה, כמתואר בתרשימים 3.2.1.2 ה׳ ו־3.2.1.2 ו׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.2-e.jpg|355px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.2 ה׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.2-f.jpg|383px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.2 ו׳}}
{{ח:תת|(ו)}} בקביעת גובהה הפנוי למעבר של דלת, מעל גובה של 1.98 מטרים ממישור הרצפה יותרו בליטות בלא הגבלת רוחב, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ז׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.2-g.jpg|301px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.2 ז׳}}

{{ח:סעיף*|3.2.1.3|רוחב הפתח המינימלי של דלתות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.3}}
{{ח:תת|(א)}} הותקנה דלת בדרך מוצא, הרוחב הפנוי למעבר לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.4|בפרט 3.2.12.4}}, או מהרוחב הנקוב בטבלה 3.2.1.3 שבפרט משנה (ב), לפי הרחב מבין השניים.
{{ח:תת|(ב)}} רוחב הפתח של דלתות שהן חלק מדרך מוצא המפורטות בטור א׳ שבטבלה 3.2.1.3 שלהלן, לא יקטן מרוחב הפתח הנקוב בטור ב׳ שלצדו:
{{ח:תת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.2.1.3 – רוחב הפתח של דלתות'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג השימוש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} רוחב הפתח במטרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רוחבו של פתח הדלת בדרך מוצא, למעט אם צוין אחרת בטבלה זו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בדירת מגורים – דלת יציאה מדירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בדירת מגורים נגישה – דלת יציאה מדירה. דלת היציאה תעמוד גם בדרישות הנגישות.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בדירת מגורים – דלת בחדר מגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בדירת מגורים – דלת בחדר שירות אחד לפחות שבו קיימת אסלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בדירת מגורים – דלת בחדר שירות נוסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בבניין ציבורי – דלת בחדר שירות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בבניין ציבורי – דלת בחדר שירות נגיש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלת יציאה ראשית ממבואת הבניין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלת יציאה מחדר במשרד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלת יציאה ממכלול חדרי משרד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלת כניסה ודלת יציאה לחדר מדרגות מוגן בכל קומות הבניין, למעט במפלס היציאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלת כניסה ויציאה לחדר מדרגות מוגן במפלס היציאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלת יציאה ממקום להתקהלות בתפוסה של עד 100 איש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלת יציאה ממקום להתקהלות בתפוסה העולה על 100 איש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלת יציאה מכיתת לימוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלת יציאה ראשית מבית ספר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלת יציאה מחנות ששטחה עד 100 מטרים רבועים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלת יציאה מחנות ששטחה מעל 100 מטרים רבועים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלת יציאה ראשית ממרכז מסחרי מקורה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל בניין – דלת לחלל שירות שאינו מחייב נגישות לאנשים עם מוגבלויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלת דו־אגפית – הרוחב החופשי באגף הנפתח ראשון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלת המשרתת בניין או חלק מבניין, אשר אינו צריך להיות נגיש לאנשים עם מוגבלויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלת המשרתת חדר שגודלו קטן מ־6.5 מ״ר, ואשר אינו צריך להיות נגיש לאנשים עם מוגבלויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלת מרחב מוגן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;על פי הוראות פיקוד העורף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלת לכל שימוש אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטור א׳, על פי החלטת רשות הכבאות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|3.2.1.4|גובה הדלת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.4}}
{{ח:תת|(א)}} הגובה המינימלי הפנוי למעבר בפתח או דלת יהיה 1.98 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} הגובה יימדד ממישור הרצפה עד תחתית משקוף הדלת.

{{ח:סעיף*|3.2.1.5|הפרשי גבהים במשטחי רצפה הסמוכים לסף דלת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.5}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרש גבהים במשטחי הרצפה בין שני צדי הדלת או גובה סף הדלת יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדלת כניסה ראשית לבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 20 מ״מ;
{{ח:תתת|(2)}} בדלת פנים בבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 15 מ״מ;
{{ח:תתת|(3)}} בדלת יציאה למרפסת לא מקורה לא יעלה הפרש הגבהים על 60 מ״מ;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), עלה הפרש הגבהים על 10 מ״מ, ייקטם סף הדלת ביחס של אורך לגובה 1:2, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.5-a.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.5 א׳}}
{{ח:תת|(ב)}} פרט משנה (א) אינו חל על הדלתות שלהלן ובלבד שהפרשי הגובה לא יעלה על 250 מ״מ:
{{ח:תתת|(1)}} דלת כניסה לחדרים טכניים;
{{ח:תתת|(2)}} דלת יציאה לגג מחדר המדרגות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בפרט משנה (א), לגבי המקרים המפורטים להלן יחולו ההוראות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} על דירת מגורים צמודת קרקע יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.4.5|פרט 3.8.4.5}};
{{ח:תתת|(2)}} אם מסיבות טכניות, אשר לעורך הבקשה אין אפשרות לשנותן, קיימים הפרשי גבהים במשטחי רצפה ביציאה מבניין, מחלק מבניין או מדירה אל המדרכה, תותר התקנת מדרגה אשר גובהה לא יעלה על 200 מ״מ ובתנאי שסיפה יסומן בבירור; אם מישור המדרכה איננו אופקי, יותר להתקין סף לדלת שגובהו איננו אחיד, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 ב׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.5-b.jpg|360px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.5 ב׳}}

{{ח:סעיף*|3.2.1.6|כיוון ואופן פתיחה של דלת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.6}}
{{ח:תת|(א)}} דלת המשמשת למעבר בני אדם בדרך מוצא תהיה סובבת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} תותר התקנת דלת הזזה אופקית אם תפוסת החדר אינה עולה על 6 אנשים, והחדר לא מכיל חומרים מסוכנים, או שהדבר נקבע מפורשות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} תותר התקנת דלת הזזה או סורג הזזה לפתיחה אופקית או אנכית ובתנאי שיתקיימו בהם כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הדלת תקובע במצב פתוח בזמן שימוש בבניין בידי הציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} על גבי אגף הדלת או בצדה יותקן שלט שבו ייכתב: ”דלת זו חייבת להישאר פתוחה במשך שעות השימוש בבניין בידי הציבור“;
{{ח:תתתת|(ג)}} יהיה ניתן לפתוח ולסגור את הדלת או הסורג מתוך הבניין בלא צורך בידע או במאמץ מיוחד;
{{ח:תתתת|(ד)}} כאשר דרושות שתי דרכי מוצא או יותר, מותר להתקין דלת או סורג במספר שאינו עולה על מחצית מספר דרכי המוצא הנדרש.
{{ח:תתת|(3)}} על דלת הזזה בדירת מגורים יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.4.2|פרט 3.8.4.2}}.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב סימן א|סימן זה}} לא יחולו על דלתות שאינן נדרשות על פי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳}}.

{{ח:סעיף*|3.2.1.7|דלת הזזה אופקית המתופעלת כדלת סובבת בעת חירום|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.7}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.6|בפרט 3.2.1.6(א)}}, מותר להתקין בדרך מוצא דלת הזזה אופקית הנפתחת אוטומטית על ידי מנגנון חשמלי באמצעות פיקוד מחיישן קירבה, בתנאי שהדלת היא מהסוג המאפשר את פתיחתה בעת חירום כדלת סובבת על ציר צד, ובתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פתיחת אגף הדלת כדלת סובבת היא בכיוון המילוט;
{{ח:תתת|(2)}} פתיחת הדלת כדלת סובבת על ציר צד מתאפשרת בכל מצב שבו תהיה הדלת, לרבות מצב פתיחה חלקית כדלת הזזה;
{{ח:תתת|(3)}} על אגף הדלת יותקן שלט ”דחוף לפתיחת הדלת בעת חירום“;
{{ח:תתת|(4)}} רוחב הפתח הפנוי בדלת בעת פתיחתה כדלת סובבת על ציר לא יקטן מהרוחב הנדרש לגבי דלת כזו בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} בדרך מוצא מאזור המשמש לאחסון או לייצור חומרים מסוכנים לא תותקן דלת כאמור בפרט משנה (א).

{{ח:סעיף*|3.2.1.8|כיוון פתיחת דלת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.8}}
{{ח:ת}} הותקנה דלת בחדר או בחלל אשר תפוסתו גדולה מ־50 אנשים, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט.

{{ח:סעיף*|3.2.1.9|כיוון פתיחת דלת מחדר המכיל חומרים מסוכנים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.9}}
{{ח:ת}} הותקנה דלת בחדר המכיל חומרים מסוכנים, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט.

{{ח:סעיף*|3.2.1.10|בליטת דלת אל מעבר, פרוזדור או חדר מדרגות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.10}}
{{ח:תת|(א)}} במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר, למעט בדירת מגורים שעליה לא חלה מגבלה זו, כמתואר בתרשים 3.2.1.10 א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.10-a.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.10 א׳}}
{{ח:תת|(ב)}} במצב פתיחה מרבי של אגף הדלת לפרוזדור או למעבר, תותר הבלטת האגף עד 18 סנטימטרים. בליטה זו של הדלת לא גורעת מרוחבו של הפרוזדור כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ב׳ ו־3.2.1.10 ג׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.10-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.10 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.10-c.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.10 ג׳}}
{{ח:תת|(ג)}} במהלך הפתיחה של אגף הדלת לחדר מדרגות או למהלך מדרגות, רוחב המעבר החופשי במשטח האופקי (הפודסט) לא יקטן ממחצית הרוחב הנדרש של המשטח האופקי (הפודסט); ידית הדלת או אגף הדלת במצב פתוח מרבי לא יבלטו לתוך המשטח האופקי (הפודסט) ביותר מ־18 סנטימטרים; בליטה זו של ידית הדלת לא גורעת מרוחבו של המעבר החופשי כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ד׳ ו־3.2.1.10 ה׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.10-d.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.10 ד׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.10-e.jpg|365px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.10 ה׳}}

{{ח:סעיף*|3.2.1.11|דלת רשת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.11}}
{{ח:ת}} בדלת רשת המותקנת בדרך מוצא יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.6|פרט 3.2.1.6(א), ו־(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף*|3.2.1.12|מנעולים ואמצעי אזעקה בדלתות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.12}}
{{ח:ת}} במנעול ובאמצעי אזעקה המותקנים בדלת בדרך מוצא יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.13|3.2.1.13}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.14|3.2.1.14}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.15|3.2.1.15}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.16|3.2.1.16}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.17|ו־3.2.1.17}}.

{{ח:סעיף*|3.2.1.13|נעילת דלתות בדרכי מוצא|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.13}}
{{ח:תת|(א)}} דלת המותקנת בדרך מוצא, תהיה ניתנת לפתיחה מכיוון המילוט כאשר הבניין או חלקו מאוכלס; הותקן מנעול, יהיה ניתן לפתוח את הדלת מכיוון המילוט בלא מפתח נשלף.
{{ח:תת|(ב)}} בדלת כניסה לדירת מגורים יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 2.92|פרט 2.92}}.

{{ח:סעיף*|3.2.1.14|נעילת דלתות בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.14}}
{{ח:תת|(א)}} בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח והמשרת יותר מארבע קומות, כל דלת תאפשר חזרה מחדר המדרגות לתוך הבניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), מותר להתקין מערכת נעילה אשר תמנע חזרה לתוך הבניין ובלבד שיתקיימו כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תותר חזרה מחדר המדרגות לבניין לפחות בשתי קומות שונות דרך דלתות שאינן נעולות, או שתותקן מערכת אוטומטית לשחרור מנעולי דלתות אלו אשר תופעל עם הפעלת מערכת גילוי אש ועשן;
{{ח:תתת|(2)}} ההפרדה בין הקומות שאליהן ניתן לחזור מחדר המדרגות לבניין, לא תעלה על ארבע קומות כמתואר בתרשים 3.2.1.14;
{{ח:תתת|(3)}} תותר חזרה לבניין באחת משתי הקומות העליונות או הגג, ובלבד שקומות אלו מאפשרות מעבר למוצא בטוח אחר;
{{ח:תתת|(4)}} בדלתות המאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות;
{{ח:תתת|(5)}} בדלתות שאינן מאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות; השלט יכלול את מיקום הדלתות הקרובות ביותר שבכיוון העלייה או בכיוון הירידה, ואשר ניתן להיכנס מהן בחזרה לבניין או לצאת מהן החוצה מהבניין.
{{ח:תת|(ג)}} פרט משנה (א) לא חל לגבי בניין שנדרש להתקין בו חדר מדרגות אחד בלבד וכן לא יחול על מערכת מדרגות חיצונית.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.14.jpg|338px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.14}}

{{ח:סעיף*|3.2.1.15|דלת הנפתחת אל הגג|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.15}}
{{ח:ת}} בבניין גבוה ורב־קומות, דלת המאפשרת גישה אל הגג מחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח תאפשר כניסה מן הגג לתוך חדר המדרגות.

{{ח:סעיף*|3.2.1.16|דלת דו־&lt;wbr&gt;אגפית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.16}}
{{ח:ת}} אם בפתח הותקנה דלת דו־אגפית, בשל חובה הנובעת מחישובי תפוסה, לכל אגף דלת יותקן מנגנון פתיחה עצמאי; אין להתקין מנגנון אשר פתיחתו תלויה בפתיחה של האגף הסמוך אליו.

{{ח:סעיף*|3.2.1.17|דלת במוצא בטוח ודלת עם מנגנון בהלה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.17}}
{{ח:ת}} בדלת המותקנת במוצא בטוח או בדלת שנדרש להתקין בה מנגנון בהלה, לא יותקן כל אמצעי לנעילה אשר ימנע את השימוש בדלת למילוט, למעט אם התקיימו התנאים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.18|שבפרט 3.2.1.18}}.

{{ח:סעיף*|3.2.1.18|מערכות נעילה מיוחדות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.18}}
{{ח:ת}} במערכת נעילה מיוחדת, המותקנת בדלת בדרך מוצא, יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.19|בפרטים 3.2.1.19}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.20|ו־3.2.1.20}}.

{{ח:סעיף*|3.2.1.19|דלת מעוכבת יציאה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.19}}
{{ח:תת|(א)}} מותר להתקין מערכת נעילה מעוכבת (Delayed Egress Lock) על דלת באגף אש שאינו מכיל חומרים מסוכנים, ובלבד שהבניין מוגן על ידי מערכת לגילוי אש בהתאם לת״י 1220 חלק 3 מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות (להלן – ת״י 1220 חלק 3), או המוגן במערכת מתזים, בתנאי שמערכת הנעילה תעמוד באחד מן התנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנעילה תשוחרר עם הפעלת מערכת המתזים או עם הפעלת גלאי אש או עשן;
{{ח:תתת|(2)}} הנעילה תשוחרר עם הפסקת החשמל השולט בנעילה;
{{ח:תתת|(3)}} תהליך שחרור הנעילה שאיננו ניתן לביטול, יחל בתום הפעלת כוח רצוף של 3 שניות על ידית הדלת.
{{ח:תת|(ב)}} על הדלת יותקן שלט שבו ייכתב: ”לחץ ברציפות על ידית הדלת עד להישמע אזעקה. הדלת תוכל להיפתח בתוך 15 שניות מרגע הלחיצה“.
{{ח:תת|(ג)}} מנגנון הנעילה יהיה על פי תקן.

{{ח:סעיף*|3.2.1.20|דלת מבוקרת כניסה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.20}}
{{ח:תת|(א)}} מותר להתקין דלת מבוקרת כניסה בדרכי מוצא, בתנאי שיחולו עליה כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת הפסקת חשמל, תשוחרר נעילת הדלת;
{{ח:תתת|(2)}} בעת הפסקה של זרם החשמל אל מנגנון הבקרה של הדלת תשוחרר נעילת הדלת;
{{ח:תתת|(3)}} יהיה ניתן לפתוח את נעילת הדלת מבפנים על ידי לחצן חשמלי הממוקם בגובה של 100 סנטימטרים עד 120 סנטימטרים מעל הרצפה ולא רחוק מ־20 סנטימטרים ממשקוף הדלת הסמוך לידית הדלת; במנגנון יתקיימו שאר דרישות הנגישות לפי הסעיף הדן באמצעי הפעלה בת״י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות; על המנגנון בצד הפנימי ייקבע שלט שעליו כתוב: ”לחץ ליציאה בעת חירום“; הפעלת לחצן חשמלי תגרום לניתוק ישיר של מקור החשמל למנעול וזאת באופן שאינו קשור ללוח הבקרה, והדלת תישאר לא נעולה; נדרש להתקין ידית בהלה, הידית תכלול מנגנון שיבטל את הנעילה ויאפשר את פתיחת הדלת;
{{ח:תתת|(4)}} אם נדרש להתקין מערכת התראה לגילוי אש ועשן, תתבטל נעילת הדלת בכיוון המילוט עם הפעלת המערכת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן;
{{ח:תתת|(5)}} אם נדרש להתקין מערכת מתזים או מערכת לגילוי אש, הפעלתם תשחרר את נעילת הדלת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן.
{{ח:תת|(ב)}} הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול על דלת מבוקרת כניסה שהיציאה דרכה איננה מוגבלת על ידי מנגנון בקרת הכניסה.

{{ח:סעיף*|3.2.1.21|ידית בהלה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.21}}
{{ח:תת|(א)}} בדלת המשמשת ליציאה מחלק מבניין או קומה שתפוסתו גדולה מ־100 איש, יותקן מנגנון בהלה.
{{ח:תת|(ב)}} במנגנון הבהלה יתקיימו הדרישות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנגנון יהיה מורכב ממוט אופקי באורך מינימלי של מחצית רוחב אגף הדלת, וגובהו יהיה 86 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 120 סנטימטרים מעל הרצפה;
{{ח:תתת|(2)}} בפרזול בהלה יתקיימו הדרישות המופיעות בת״י 1212 חלק I – מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות;
{{ח:תתת|(3)}} אין להתקין נעילה למנגנון בהלה, למעט מנגנון שנעילתו מבחוץ לא תמנע את פתיחת הדלת מתוך הבניין על ידי לחיצה על הידית.

{{ח:סעיף*|3.2.1.22|מנגנון לסגירה עצמית של דלת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.22}}
{{ח:תת|(א)}} במנגנון לסגירה עצמית בדלת, המהווה חלק מסידורי בטיחות אש, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטי משנה (ב) ו־(ג).
{{ח:תת|(ב)}} נדרשה דלת להיות סגורה, תצויד הדלת במגיף דלת ולא תקובע במצב ”רגיל פתוח“ (Normally Open).
{{ח:תת|(ג)}} בכל חלק בניין שאינו מכיל חומרים מסוכנים ואשר נדרשת בו דלת אש או דלת עשן, ומסיבות תפעוליות יש לקובעה במצב ”רגיל פתוח“ (Normally open), מותר להתקין בה מנגנון המחזיק את הדלת במצב ”רגיל פתוח“ ובלבד שיתקיימו בה כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדלת תיסגר מעצמה עם ניתוק המנגנון של מצב ”רגיל פתוח“ (Normally Open);
{{ח:תתת|(2)}} יהיה ניתן לנתק את המנגנון של ”רגיל פתוח“ (Normally Open) ידנית, והדלת תיסגר בעצמה;
{{ח:תתת|(3)}} מערכת הניתוק האוטומטית של מצב ”רגיל פתוח“ (Normally Open) תופעל על ידי מערכת לגילוי אש ועשן המותקנת בהתאם לת״י 1220 חלק 3;
{{ח:תתת|(4)}} בעת הפסקת זרם החשמל למנגנון הדלת, ינותק המנגנון של מצב ”רגיל פתוח“ (Normally Open), והדלת תיסגר בעצמה;
{{ח:תתת|(5)}} הפעלת מנגנון דלת אחת, עקב קבלת התראה ממערכת גילוי אש ועשן המותקנת בחדר מדרגות מוגן או במוצא בטוח, תגרום להפעלת מנגנוני כל הדלתות המותקנות באותו חדר המדרגות או באותה דרך מוצא בטוח.

{{ח:סעיף*|3.2.1.23|דלת חשמלית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.23}}
{{ח:ת}} במקום שבו דלת נפתחת באמצעות מנוע חשמלי המופעל על ידי אדם או באמצעות זיהוי אדם המתקרב מצד המילוט, התקנתה תהיה כזו, שבעת הפסקת חשמל, תתאפשר פתיחת הדלת ידנית, כדי לאפשר מילוט מן הבניין או שתיסגר לצורך הגנת דרכי המילוט אם נדרש כך {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק זה}}.

{{ח:סעיף*|3.2.1.24|דלת מסתובבת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.24}}
{{ח:ת}} הותקנה דלת מסתובבת בדרך מוצא, תותקן בסמוך אליה דלת יציאה סובבת עם פתיחה בכיוון המילוט, המתאימה לדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק זה}}.

{{ח:סעיף*|3.2.1.25|מעצור בדרך מוצא|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.25}}
{{ח:ת}} במעצור לבקרת כניסה, המותקן בדרך מוצא, יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בעת הפסקת חשמל יאפשר המעצור מעבר חופשי בכיוון המילוט;
{{ח:תת|(2)}} סך הרוחבים של המעצורים לא יספק יותר מ־50% מהרוחב הנדרש בשל התפוסה;
{{ח:תת|(3)}} גובה המעצור לא יעלה על 100 סנטימטרים;
{{ח:תת|(4)}} רוחב המעצור יהיה 41 סנטימטרים לפחות;
{{ח:תת|(5)}} כל מעצור יענה לתפוסה של עד 50 אנשים.

{{ח:סעיף*|3.2.1.26|דלת במחיצה ניידת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.26}}
{{ח:תת|(א)}} במחיצה ניידת יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.13.5|פרט 3.2.13.5}}.
{{ח:תת|(ב)}} במחיצה ניידת ניתן להתקין דלת סובבת או פתח.

{{ח:סעיף*|3.2.1.27|צוהר בדלת אש|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.2.1.27}}
{{ח:תת|(א)}} בדרך מוצא יותקן צוהר בדלת אש; גודל השטח המזוגג של הצוהר יהיה 0.15 מ״ר לפחות; גובה המפלס התחתון של הצוהר יהיה 80 סנטימטרים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} פרט משנה (א) לא יחול על דלתות לחדרים טכניים, חדרי שירות ומחסנים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ב|סימן ב׳: מדרגות, חדרי מדרגות ומדרגות נעות|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.2.1|כללי|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.1}}
{{ח:ת}} על מדרגות וחדרי מדרגות המשמשים חלק מדרך מוצא יחולו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.2.2.2|רוחב של מדרגות|תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.2}}
{{ח:ת}} רוחבן של מדרגות בבניין יהיה 1.10 מטרים לפחות; ואולם –
{{ח:תת|(1)}} בתוך דירה – רוחבן של מדרגות יהיה 0.80 מטרים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} בתוך בניין מגורים המכיל עד 2 דירות – רוחבן של המדרגות המשותפות יהיה 0.90 מטרים לפחות;
{{ח:תת|(3)}} בבניין שאינו גבוה או רב־קומות, רוחבן של המדרגות המשותפות יהיה 1.00 מטרים לפחות.

{{ח:סעיף*|3.2.2.3|אופן מדידת רוחב המדרגות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.3}}
{{ח:ת}} רוחבן של מדרגות יימדד בהתאם לתנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} תחומות המדרגות בין שני קירות ומשני צדיהן מותקנים מסעדים, יימדד הרוחב בין מישורי הציפוי של הקירות, בתנאי שהמסעד לא יבלוט יותר מ־9 סנטימטרים ממישור הציפוי כמתואר בתרשים 3.2.2.3 א׳; אם בליטת המסעד גדולה מ־9 סנטימטרים, יימדד הרוחב מציר המסעד כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ב׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.3-a.jpg|326px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.3 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.3-b.jpg|329px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.3 ב׳}}
{{ח:תת|(2)}} ניצב קיר בצדן האחד של המדרגות ומעקה בצדן האחר, יימדד הרוחב בין מישור ציפוי הקיר שבו המסעד שאינו בולט יותר מ־9 סנטימטרים ובין ציר בית האחיזה של המעקה, ובלבד שציר בית אחיזה כאמור לא יבלוט יותר מ־7 סנטימטרים כלפי חוץ מקצה שטח המדרגות החופשי לדריכה כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ג׳; אם בליטת המסעד גדולה מ־9 סנטימטרים, יימדד הרוחב בין צידי שני המסעדים כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ד׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.3-c.jpg|382px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.3 ג׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.3-d.jpg|382px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.3 ד׳}}
{{ח:תת|(3)}} אם ניצבים מעקים בשני צדי המדרגות, יימדד הרוחב בין הצירים של שני בתי האחיזה של המעקים, ובלבד שהצירים האמורים לא יבלטו יותר מ־7 סנטימטרים כלפי חוץ כאמור בפסקה (2) כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ה׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.3-e.jpg|348px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.3 ה׳}}
{{ח:תת|(4)}} בולט ציר אחיזה של מעקה יותר מ־7 סנטימטרים כלפי חוץ, כאמור בפסקה (2) או (3), יימדד הרוחב בין מישור הציפוי של הקיר ובין קצה שטח המדרגה החופשי לדריכה או בין שני קצות שטח המדרגה החופשי לדריכה, לפי העניין כמתואר בתרשימים 3.2.2.3 ו׳ ו־3.2.2.3 ז׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.3-f.jpg|363px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.3 ו׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.3-g.jpg|355px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.3 ז׳}}

{{ח:סעיף*|3.2.2.4|מזקף ראש מעל מדרגות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.4}}
{{ח:ת}} גובה מזקף ראש מעל מדרגות יהיה 2.10 מטרים לפחות כאשר הוא נמדד אנכית מעל מישור המקביל למשיק אפי המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.4.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.4.jpg|373px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.4}}

{{ח:סעיף*|3.2.2.5|מידות רום ושלח מדרגה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.5}}
{{ח:תת|(א)}} רום המדרגה יהיה 10 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 17.5 סנטימטרים.
{{ח:תת|(ב)}} שלח המדרגה יהיה 26 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.2.5.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.5.jpg|312px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.5}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב), בבניין ציבורי שלא מותקנת בו מעלית, רום המדרגה לא יעלה על 16.5 סנטימטרים, ושלח המדרגה יהיה 28 סנטימטרים לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} במהלך מדרגות אחד, לכל אורכו, יהיה גודל אחיד לרום המדרגה וגודל אחיד לשלחה, והיחס ביניהם יהיה לפי הנוסחה: 2 רומים + שלח = 61 סנטימטרים עד 63 סנטימטרים.
{{ח:תת|(ה)}} המידות הנקובות בפרט זה חלות על כל המדרגות, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה ובסטיות הביצוע המותרות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.13|בפרט 3.2.2.13}}.

{{ח:סעיף*|3.2.2.6|מספר המדרגות במהלך אחד|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.6}}
{{ח:תת|(א)}} במהלך מדרגות אחד בתוך הבניין, לרבות מהלך מדרגות אחד בתוך חדר מדרגות, מספר המדרגות יהיה 3 לפחות ולא יעלה על 16; ואולם אפשר שמהלך מדרגות אחד יכלול עד 22 מדרגות, בתנאי שהרום לא יעלה על 15.5 סנטימטרים.
{{ח:תת|(ב)}} על דירה בבניין מגורים יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.5.2|פרט 3.8.5.2}}.

{{ח:סעיף*|3.2.2.7|רכיבי מדרגות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.7}}
{{ח:ת}} ברכיבי מדרגות ובחדרי מדרגות, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.8|3.2.2.8}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.9|3.2.2.9}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.10|3.2.2.10}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.11|3.2.2.11}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.12|3.2.2.12}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.13|3.2.2.13}}.

{{ח:סעיף*|3.2.2.8|קביעות מבנה המדרגות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.8}}
{{ח:ת}} מדרגות המשמשות חלק מדרך מוצא, יהיו בנויות ממבנה קבוע.

{{ח:סעיף*|3.2.2.9|עמידות אש של מדרגות וכבשים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.9}}
{{ח:ת}} כל מדרגה, משטח ביניים או כבש בבניין יהיו מחומרים לא דליקים למעט חיפוי לרכיבים אלה שעוביו אינו עולה על 16 מ״מ ולמעט שלח, רום, פודסט או כבש עשויים עץ שהעובי שלהם הוא 4.5 סנטימטרים לפחות.

{{ח:סעיף*|3.2.2.10|משטח אפקי בחדר מדרגות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.10}}
{{ח:ת}} במשטח אופקי (פודסט) בחדר מדרגות ובמהלך מדרגות יתקיימו הדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחב המעבר החופשי במשטח אופקי (פודסט) המשמש לשינוי כיוון התנועה בחדר מדרגות או במהלך מדרגות יהיה לפחות ברוחב המינימלי הנדרש של המדרגות כמתואר בתרשימים 3.2.2.10 א׳ ו־3.2.2.10 ב׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.10-a.jpg|316px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.10 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.10-b.jpg|361px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.10 ב׳}}
{{ח:תת|(2)}} העומק של משטח אופקי בין שני מהלכי מדרגות הנמשכים בכיוון אחד יהיה 1.20 מטרים לפחות; בפסקה זו {{ח:הערה|[במקור: בפסקה זה]}}, ”עומק“ – המרחק האופקי בין סיפי שתי המדרגות הגובלות עם המשטח האופקי, כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ג׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.10-c.jpg|328px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.10 ג׳}}
{{ח:תת|(3)}} העומק של משטח אופקי בין קצה מהלך מדרגות ואגף דלת הנמשכים בכיוון אחד יהיה 1.0 מטר לפחות; בפסקה זו, ”עומק“ – המרחק האופקי בין סף המדרגה לבין אגף הדלת הגובלת עם המשטח האופקי, כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ד׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.10-d.jpg|356px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.10 ד׳}}
{{ח:תת|(4)}} אם דלת נפתחת אל מהלך מדרגות או חדר מדרגות או מהם, ייבנה משטח אופקי משני צדי אגף הדלת; עומק המשטח האופקי נמדד מפני הדלת ובניצב לה כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ה׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.10-e.jpg|380px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.10 ה׳}}
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור בפסקה (4) –
{{ח:תתת|(א)}} בחדרים טכניים ועליות גג בכל בניין, מותר לפתוח דלת בקצה מהלך המדרגות, בתנאי שהדלת לא תיפתח לכיוון המדרגות;
{{ח:תתת|(ב)}} על מרתף ועליית גג של דירת מגורים יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.5.5|פרט 3.8.5.5}}.

{{ח:סעיף*|3.2.2.11|אף המדרגה וזווית הרום|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.11}}
{{ח:ת}} עומק אף המדרגה לא יעלה על 4 סנטימטרים; זווית השיפוע של רום המדרגה לא תפחת מ־60 מעלות.

{{ח:סעיף*|3.2.2.12|שיפוע השלח|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.12}}
{{ח:ת}} במדרגות חיצוניות, שיפוע השלח לצורך ניקוז מים, לא יעלה על 2% בכיוון הירידה, ועל ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂% בניצב לכיוון הירידה.

{{ח:סעיף*|3.2.2.13|סטיה מותרת באחידות מידות המדרגות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.13}}
{{ח:ת}} במדרגות במהלך אחד, המשמשות חלק מדרך מוצא לא תותר סטייה העולה על 5 מ״מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין מדרגות סמוכות, וסטייה העולה על 10 מ״מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין המדרגה אשר מידתה היא הגדולה ביותר לבין המדרגה אשר מידתה היא הקטנה ביותר.

{{ח:סעיף*|3.2.2.14|מעקה, מסעד ובית אחיזה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.14}}
{{ח:ת}} במעקה, מסעד ובית אחיזה המותקנים בדרכי מוצא, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.15|3.2.2.15}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.16|3.2.2.16}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.17|3.2.2.17}}.

{{ח:סעיף*|3.2.2.15|בית אחיזה ומעקה במהלך ובחדר מדרגות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.15}}
{{ח:ת}} בכל מהלך מדרגות המכיל 3 מדרגות או יותר, יותקן בית אחיזה משני צדי המדרגות; כאשר נדרש מעקה, יראו את בית האחיזה של המעקה כמתאים לדרישות פרט זה.

{{ח:סעיף*|3.2.2.16|בית אחיזה נוסף|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.16}}
{{ח:תת|(א)}} בחדר מדרגות או במהלך מדרגות, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, המרחק אל בית אחיזה לא יעלה על 75 ס״מ כמתואר בתרשימים 3.2.2.16 א׳ ו־3.2.2.16 ב׳.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), עלה המרחק אל בית האחיזה, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, על 75 ס״מ, יותקן מאחז יד נוסף כמתואר בתרשים 3.2.2.16 ג׳.
{{ח:תת|(ג)}} עלה רוחב המדרגות על הרוחב הנדרש למילוט, לא תחול הדרישה בפרט משנה (ב) בתחום שאיננו נדרש למילוט כמתואר בתרשים 3.2.2.16 א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.16-a.jpg|360px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.16 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.16-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.16 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.16-c.jpg|442px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.16 ג׳}}

{{ח:סעיף*|3.2.2.17|מעקה, מסעד ובית אחיזה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.17}}
{{ח:ת}} במעקה, במסעד ובבית אחיזה יתקיימו דרישות ת״י 1142 זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק זה}}.

{{ח:סעיף*|3.2.2.18|חדר מדרגות בבניין עם קומות תחתיות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.18}}
{{ח:ת}} בחדר מדרגות המשרת קומות תחתיות יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.3.3|פרט 3.2.3.3}}.

{{ח:סעיף*|3.2.2.19|מדרגות בדירה בבניין מגורים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.19}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.5.7|פרט 3.8.5.7}} יחול לגבי מדרגות, מהלך מדרגות וחדר מדרגות בתוך דירה בבניין מגורים.

{{ח:סעיף*|3.2.2.20|מדרגות קשתיות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.20}}
{{ח:ת}} מותר להתקין מדרגות קשתיות בבניין ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלאו לגביהן התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הרדיוס הקטן ביותר של הקו העקום לאורך סיפי המדרגות יהיה פי שניים לפחות מרוחב המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 א׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.20-a.jpg|382px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.20 א׳}}
{{ח:תת|(2)}} עומק שלח מדרגה במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה (להלן – סף המדרגה) יהיה 26 סנטימטרים לפחות, באחידות לאורך המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 ב׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.20-b.jpg|272px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.20 ב׳}}
{{ח:תת|(3)}} אין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.5|בפרט משנה 3.2.2.5(ד)}}.

{{ח:סעיף*|3.2.2.21|מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.21}}
{{ח:תת|(א)}} מותר להתקין מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף בבניין ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים;
{{ח:תתת|(2)}} המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים;
{{ח:תתת|(3)}} המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים.
{{ח:תת|(ב)}} רוחבה של מדרגה לוליינית או מדרגת שלח מתחלף יהיה 0.66 מטרים לפחות כאשר הוא נמדד מהקצה הצר ביותר של המדרגה עד המישור הפנימי של המסעד או בין שני המישורים הפנימיים של המסעדים, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21 א׳, 3.2.2.21 ב׳ ו־3.2.2.21 ג׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.21-a.jpg|379px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.21 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.21-b.jpg|355px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.21 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.21-c.jpg|380px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.21 ג׳}}
{{ח:תת|(ג)}} עומק שלח מדרגה, במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה או מהמישור החיצוני של המאחז הפנימי, הנמדד לאורך אפי המדרגות, יהיה 19 סנטימטרים לפחות, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21 א׳, 3.2.2.21 ב׳ ו־3.2.2.21 ג׳.
{{ח:תת|(ד)}} רום המדרגה לא יעלה על 24 סנטימטרים.
{{ח:תת|(ה)}} גובה מזקף ראש יהיה 1.98 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ו)}} המדרגות הלולייניות ושלח מתחלף יהיו בעלי מידות וצורה אחידות ואין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.5|בפרט 3.2.2.5(ד)}}.
{{ח:תת|(ז)}} תותר התקנת מסעד ובית אחיזה בצד אחד בלבד ויחול לגביהם {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.14|פרט 3.2.2.14}}.

{{ח:סעיף*|3.2.2.22|מדרגות טרפזיות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.22}}
{{ח:תת|(א)}} מותר להתקין בבניין מדרגות בעלות שלחים בצורת טרפז (להלן – מדרגות טרפזיות), לשינוי כיוון מהלך מדרגות בלבד ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים;
{{ח:תתת|(2)}} המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים;
{{ח:תתת|(3)}} המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים.
{{ח:תת|(ב)}} עומק מינימלי של שלח מדרגה טרפזית יהיה 15 סנטימטרים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} עומק שלח המדרגה יימדד במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה; עומק השלח יהיה אחיד ולא פחות מעומק שלח המדרגות האחרות במהלך המדרגות; מדידת המרחק מהקצה הצר תתבצע לאורך אפי המדרגות במתואר בתרשים 3.2.2.22.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.22.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.22}}

{{ח:סעיף*|3.2.2.23|סולם מילוט|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.23}}
{{ח:ת}} יותר שימוש בסולם מילוט בתנאי שיתקיימו בו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.24|פרטים 3.2.2.24}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.25|ו־3.2.2.25}} בגישה אל המקומות המפורטים להלן או במילוט מהם:
{{ח:תת|(1)}} גג או עליית גג לא מאוכלסים;
{{ח:תת|(2)}} דרך מוצא ממגדל, משטח או חלל מוגבה או מונמך, המשמש ציוד מכני או שימוש דומה, אשר תפוסתו אינה עולה על 3 אנשים;
{{ח:תת|(3)}} דרך מוצא שנייה מחדר מכונות או חלל דומה.

{{ח:סעיף*|3.2.2.24|זווית התקנה של סולם מילוט|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.24}}
{{ח:ת}} סולם מילוט יותקנו בזווית גדולה מ־75 מעלות ועד 90 מעלות.

{{ח:סעיף*|3.2.2.25|גישה לסולם מילוט|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.25}}
{{ח:ת}} המדרגה הנמוכה ביותר של הסולם לא תעלה על 30 סנטימטרים מעל המישור שעליו מותקן הסולם; הסולם יותקן בחלל שהגישה אליו תהיה דרך דלת הניתנת לנעילה או שבקצהו יותקן מחסום למניעת שימוש על ידי ילדים.

{{ח:סעיף*|3.2.2.26|מדרגות נעות בבניין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.26}}
{{ח:ת}} לא יותקנו מדרגות נעות בבניין אלא בנוסף על המדרגות הרגילות.

{{ח:סעיף*|3.2.2.27|מבנה מדרגות נעות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.2.2.27}}
{{ח:תת|(א)}} לא יותקנו מדרגות נעות בבניין אלא אם כן נתקיימו לגביהן תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המדרגות בנויות ומותקנות בהתאם לתקן;
{{ח:תתת|(2)}} הרוחב המינימלי של מפלס הדריכה במדרגות, שהפרש הגובה בין הנקודה הנמוכה לנקודה העליונה המפורט להלן בטור א׳, לא יפחת ממספר המטרים הנקוב לצדו בטור ב׳, והמרחק בין בתי האחיזה לא יעלה על המפורט בטור ג׳ לצדו:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הגובה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} רוחב מפלס הדריכה במטר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} המרחק בין בתי האחיזה במטר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפרש הגובה בין הנקודה העליונה לבין הנמוכה במהלך המדרגות אינו עולה על 4 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפרש גובה בין הנקודה העליונה לבין הנמוכה במהלך המדרגות העולה על 4 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(3)}} שלח המדרגה לא יפחת מ־0.39 מטר.
{{ח:תת|(ב)}} בקצה העליון והתחתון של מדרגות נעות יותקן משטח אופקי ששטחו לא יפחת מ־4 מ״ר.
{{ח:תת|(ג)}} על גבי המעקה של מדרגות נעות יותקן בית־אחיזה שמהירות תנועתו שווה למהירות תנועתן של המדרגות.
{{ח:תת|(ד)}} גובהו של מהלך מדרגות נעות לא יעלה על 25 מטרים.
{{ח:תת|(ה)}} מדרגות נעות והמעקה שלהן, למעט בית־אחיזה וציפוי פורניר המודבק למתכת, ייבנו מחומרים בלתי דליקים.
{{ח:תת|(ו)}} חלק הבניין מסביב למדרגות נעות ייבנה מאלמנטים לא דליקים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ג|סימן ג׳: חדר מדרגות מוגן|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.3.1|חדר מדרגות מוגן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.2.3.1}}
{{ח:תת|(א)}} אם נדרש להתקין בבניין חדר מדרגות מוגן, הוא יותקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב סימן ג|בסימן זה}}; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳}}, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
{{ח:תת|(ב)}} מעטפת חדר מדרגות מוגן תהיה בנויה מאלמנטים עמידי אש; מרכיביו הפנימיים של חדר המדרגות, לרבות מהלכי המדרגות ומשטחים אופקיים (פודסטים), יהיו בנויים מחומר לא דליק.
{{ח:תת|(ג)}} חדר המדרגות המוגן מופרד מכל חלק אחר של הבניין על ידי דלתות אש.
{{ח:תת|(ד)}} המעקים בנויים מחומר לא דליק כהגדרתו בת״י 755.
{{ח:תת|(ה)}} בית האחיזה יכול להיות עשוי חומר בסיווג דליקות מינימלי של III.2.2. על פי ת״י 755.
{{ח:תת|(ו)}} רוחב המדרגות בחדר מדרגות מוגן יהיה 1.10 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ז)}} מותר להתקין פתחי אור בקירותיו החיצוניים של חדר מדרגות מוגן, בתנאי שיתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פתחי האור יהיו מזוגגים בזיגוג קבוע, עמיד אש למשך 30 דקות לפחות לכשל תחילי בלבד לפי ת״י 931 חלק 1.1 – עמידות אש של אלמנטי בניין – שיטות בדיקה: דרישות כלליות (להלן – ת״י 931);
{{ח:תתת|(2)}} שטחם הכולל של פתחי האור לא יעלה על 20% משטח קירות החוץ של חדר המדרגות המוגן באותה קומה;
{{ח:תתת|(3)}} חזיתות הבניין הניצבות או ההמשכיות לקיר החיצון שבו מצויים פתחי האור והנמצאות במרחק קטן מ־3 מטרים מפתחים אלה יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, לפי תרשים 3.2.3.1 א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.3.1-a.jpg|380px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.3.1 א׳}}
{{ח:תת|(ח)}} בחלל חדר מדרגות מוגן לא יותקן כל מיתקן טכני, למעט זה הנועד לשרת את חלל חדר המדרגות עצמו.
{{ח:תת|(ט)}} שום חדר או חלל אחר לא יובילו לחלל חדר מדרגות מוגן, אלא באמצעות מבואה או פרוזדור שהכניסה מהם לחדר המדרגות המוגן היא דרך דלת אש בלבד.
{{ח:תת|(י)}} דלתות אש של חדר מדרגות מוגן ייפתחו בכיוון המילוט.
{{ח:תת|(יא)}} סידורי שליטה בעשן יהיו בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}}; תאורה מלאכותית תהיה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ב סימן טז|בסימן ט״ז}}; תאורת חירום תהיה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ב סימן יז|בסימן י״ז}}; שילוט יהיה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ב סימן יח|בסימן י״ח}}.
{{ח:תת|(יב)}} חדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או בבניין רב קומות יהיה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ז סימן א|בסימן א׳ בפרק ז׳}}.

{{ח:סעיף*|3.2.3.2|הפרדת חלל שימושי בחדר מדרגות מוגן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.2.3.2}}
{{ח:ת}} בתוך חדר מדרגות מוגן לא יהיה כל חלל סגור שימושי, כולל מתחת למדרגות, ולא יותר כל שימוש העלול להפריע למילוט; ואולם יותר השימוש בחלל סגור שימושי מתחת למדרגות המופרד מחדר המדרגות על ידי אותה הפרדה שבין חדר המדרגות ושאר הבניין, ובלבד שלא תותר כניסה אליו מתוך חדר המדרגות.

{{ח:סעיף*|3.2.3.3|חדרי מדרגות בבניין עם קומות תחתיות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.2.3.3}}
{{ח:ת}} חדרי מדרגות המחויבים על פי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳}}, המשרתים קומות תחתיות שמפלס הכניסה אליהן נמוך מ־8 מטרים מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין, יהיו חדרי מדרגות מוגנים; כל חדר מדרגות אחר שאינו נדרש לפי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳}}, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ד|סימן ד׳: מערכת מדרגות חיצונית|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.4.1|מערכת מדרגות חיצונית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.2.4.1}}
{{ח:תת|(א)}} במערכת מדרגות חיצונית המשמשת חלק מדרך מוצא יתקיימו דרישות פרט זה.
{{ח:תת|(ב)}} רוחב המדרגות במערכת מדרגות חיצונית יהיה 1.10 מטרים לפחות; ואולם אם תפוסת הקומה אותה משרתת מערכת מדרגות חיצונית אינה עולה על 60 איש, רוחב מדרגות יהיה 0.90 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} גובה המעקה בבניין גבוה או רב־קומות, יהיה 1.30 מטרים לפחות; בבניין שאינו בניין גבוה או רב־קומות, יהיה גובה המעקה 1.05 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} המדרגות ייבנו ויותקנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.4|פרטים 3.2.2.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.5|3.2.2.5}} למעט פרט משנה (ג), {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.6|3.2.2.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.10|3.2.2.10}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.15|3.2.2.15}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.16|3.2.2.16}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.17|3.2.2.17}}.
{{ח:תת|(ה)}} תאורת חירום במערכת מדרגות חיצונית תותקן כמפורט {{ח:פנימי|פרק ב סימן יז|בסימן י״ז}}.
{{ח:תת|(ו)}} שלטים במערכת מדרגות חיצונית יותקנו וייקבעו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ב סימן יח|בסימן י״ח}}.
{{ח:תת|(ז)}} פרטי משנה (ה) ו־(ו) לא יחולו על מהלך מדרגות שגובהו הכולל אינו עולה על 4 מטרים.

{{ח:סעיף*|3.2.4.2|מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח|תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.2.4.2}}
{{ח:ת}} במערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.4.1|פרטים 3.2.4.1}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.4.3|3.2.4.3}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.4.4|3.2.4.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.4.5|3.2.4.5}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.4.6|ו־3.2.4.6}}.

{{ח:סעיף*|3.2.4.3|הפרדת מערכת מדרגות חיצונית מן בניין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.2.4.3}}
{{ח:ת}} מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח תופרד מהבניין לפי תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} חזיתות הבניין הפונות למערכת מדרגות חיצונית יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, בלא פתחים, בתחום שלא יהיה קטן מ־3 מטרים מהמעטפת החיצונית של המדרגות (להלן – התחום המוגן) כמתואר בתרשימים 3.2.4.3 א׳ ו־3.2.4.3 ב׳; ואולם ניתן להתקין פתח אור בתחום המוגן, בתנאי שפתח האור, על כל מכלוליו, יהיה מזוגג בזיגוג קבוע עמיד אש למשך 60 דקות לפי ת״י 931;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.4.3-a.jpg|375px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.4.3 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.4.3-b.jpg|365px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.4.3 ב׳}}
{{ח:תת|(2)}} היציאה מבניין למערכת מדרגות חיצונית תהיה דרך דלת אש הנפתחת עם כיוון המילוט.

{{ח:סעיף*|3.2.4.4|סיום מערכת מדרגות חיצונית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.2.4.4}}
{{ח:ת}} מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח תסתיים על פי אחד מהתנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} מערכת המדרגות החיצונית מובילה אל מפלס הקרקע הסמוך לבניין;
{{ח:תת|(2)}} מערכת המדרגות החיצונית מובילה לגג של חלק אחר של הבניין כאשר קיימת דרך מוצא המשכית מהגג אל היציאה והגג מוגן ועומד בדרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ח|סימן ח׳}};
{{ח:תת|(3)}} מערכת המדרגות החיצונית מובילה לאגף אש בבניין סמוך ובלבד שעמידות אגף האש היא למשך 60 דקות לפחות.

{{ח:סעיף*|3.2.4.5|פתחים בקיר חיצון|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.2.4.5}}
{{ח:ת}} במערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח צד אחד לפחות יהיה פתוח ב־50% משטח הצד בכל מפלס; פתחים אלו יותקנו באופן שימנע הצטברות עשן כמתואר בתרשים 3.2.4.5.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.4.5.jpg|344px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.4.5}}

{{ח:סעיף*|3.2.4.6|חומרי בניה|תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.2.4.6}}
{{ח:ת}} מערכת מדרגות חיצונית תהיה בנויה מחומר לא דליק.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ה|סימן ה׳: מוצא אופקי|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.5.1|כללי|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.2.5.1}}
{{ח:ת}} במוצא אופקי המשמש מוצא בטוח, יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.2.5.2|מוצאים אופקיים מספרם ומיקומם|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.2.5.2}}
{{ח:ת}} ניתן להתקין מוצא אופקי אחד או יותר מחלק מבניין או מבניין, בתנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} לכל אגף אש המשרת מוצא אופקי תהיה יציאה או מוצא בטוח אחר המובילים ישירות אל מחוץ לבניין; מן המוצא האופקי אל היציאה או אל המוצא הבטוח האחר תהיה דרך מוצא באמצעות פרוזדור או מעבר, כמתואר בתרשימים 3.2.5.2 א׳ ו־3.2.5.2 ב׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.5.2-a.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.5.2 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.5.2-b.jpg|378px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.5.2 ב׳}}
{{ח:תתת|(2)}} לכל אגף אש המשרת מוצא אופקי מאגף אש אחר, יהיה שטח פנוי לצורכי המילוט של האגף האחר; השטח הפנוי, בעבור צורכי המילוט של האגף האחר, יחושב לפי 0.3 מ״ר לנפש בעבור הקהל של האגף האחר המיועד לעבור דרכו;
{{ח:תתת|(3)}} ההפרדה בין אגפי האש תהיה לכל גובה הבניין למעט קומות מרתף המשמשות לחניה; אגפי האש יופרדו זה מזה על ידי אלמנט עמיד אש ודלתות אש; קומת החניה תופרד מן הבניין על ידי אלמנט עמיד אש למשך 2 שעות לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} כמות המוצאים האופקיים תהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יג|סימן י״ג}};
{{ח:תתת|(5)}} מיקום מוצא אופקי יהיה כמפורט {{ח:פנימי|פרק ב סימן יד|בסימן י״ד}};
{{ח:תתת|(6)}} אם נדרשה דרך מוצא אחת מקומה או מחלק מבניין, מוצא אופקי לא יכול לשמש מוצא בטוח יחיד;
{{ח:תתת|(7)}} נדרשו שניים או יותר מוצאים בטוחים מקומה או מחלק מבניין, סך כל רוחבי המוצאים הבטוחים, שאינם מוצאים אופקיים, יהיה לפחות מחצית רוחב דרכי המוצא הנדרשות בעבור חלק הבניין;
{{ח:תתת|(8)}} נדרשו שניים או יותר מוצאים בטוחים מקומה או מחלק מבניין, מספר המוצאים הבטוחים, שאינם מוצאים אופקיים, יהיה מחצית לפחות ממספר המוצאים הבטוחים הנדרשים בעבור חלק הבניין;
{{ח:תתת|(9)}} בדלת אש המותקנת במוצא אופקי תתקיים עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־90 דקות כשל תחילי ויציבות.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ו|סימן ו׳: פרוזדור מוגן|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.6.1|פרוזדור מוגן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ו פרט 3.2.6.1}}
{{ח:ת}} פרוזדור ייחשב פרוזדור מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחבו יהיה בהתאם לתפוסה שהוא משרת, והוא יהיה 1.10 מטרים לפחות, מדידת הרוחב תיעשה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.10|בפרט 3.2.12.10}}; ואולם אם פרוזדור מוגן משרת קומה הנמצאת במפלס היציאה וגם קומות נוספות, לצורך חישוב התפוסה, אין חובה לצרף את תפוסת קומת היציאה לתפוסה של שאר הקומות;
{{ח:תת|(2)}} לא יוגבל אורכו של פרוזדור מוגן; אם אורכו גדול מ־50 מטרים, תותקן בו מערכת על־לחץ למניעת חדירה של עשן;
{{ח:תת|(3)}} כל חדר או חלל אחר יובילו לפרוזדור מוגן רק באמצעות דלת אש בלבד, כמתואר בתרשים 3.2.6.1;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.6.1.jpg|378px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.6.1}}
{{ח:תת|(4)}} התקנת פתחי אור בקירותיו החיצוניים של פרוזדור מוגן תותר, בתנאי שיתקיימו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|בסימן ג׳}} להתקנת פתחי אור בקירותיו החיצוניים של חדר מדרגות מוגן;
{{ח:תת|(5)}} בחלל פרוזדור מוגן לא יותקן כל מיתקן, למעט זה הנועד לשרת את חלל הפרוזדור עצמו;
{{ח:תת|(6)}} תאורה מלאכותית תותקן כמפורט {{ח:פנימי|פרק ב סימן טז|בסימן ט״ז}};
{{ח:תת|(7)}} תאורת חירום תותקן כמפורט {{ח:פנימי|פרק ב סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:תת|(8)}} שלטים יותקנו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ב סימן יח|בסימן י״ח}};
{{ח:תת|(9)}} רצפת הפרוזדור תהיה אטומה ובלא חירור.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ז|סימן ז׳: פרוזדור פתוח מוגן|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.7.1|פרוזדור פתוח מוגן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ז פרט 3.2.7.1}}
{{ח:ת}} פרוזדור ייחשב פרוזדור פתוח מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} קירות הפרוזדור הפונים אל החוץ, במפגש של הקיר עם התקרה, יהיו פתוחים ב־50% לפחות משטחם לחלל האוויר, כך שתמנע הצטברות עשן כמתואר בתרשים 3.2.7.1;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.7.1.jpg|358px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.7.1}}
{{ח:תת|(2)}} קירות הפרוזדור האחרים, לרבות הרצפה והתקרה, יופרדו מהבניין על ידי אלמנט עמיד אש למשך 1 שעה לפחות;
{{ח:תת|(3)}} רוחב הפרוזדור יהיה בהתאם לתפוסה שהוא משרת ולא יפחת מ־1.10 מטרים; מדידתו תיערך כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.10|בפרט 3.2.12.10}};
{{ח:תת|(4)}} אם חלקו של פרוזדור פתוח מוגן משמש פרוזדור ללא מוצא, יחולו לגביו הדרישות החלות על פרוזדור ללא מוצא, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.2|בפרט 3.2.15.2}};
{{ח:תת|(5)}} לא יוגבל אורכו של פרוזדור פתוח מוגן;
{{ח:תת|(6)}} כל חדר או חלל אחר יובילו לפרוזדור פתוח מוגן רק באמצעות דלת אש בלבד וכיוון פתיחתה יהיה בהתאם לדרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳}};
{{ח:תת|(7)}} בחלל פרוזדור פתוח מוגן לא יותקן כל מיתקן, למעט זה הנועד לשרת את חלל הפרוזדור עצמו;
{{ח:תת|(8)}} תאורה מלאכותית תותקן כמפורט {{ח:פנימי|פרק ב סימן טז|בסימן ט״ז}};
{{ח:תת|(9)}} תאורת חירום תותקן כמפורט {{ח:פנימי|פרק ב סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:תת|(10)}} שלטים יותקנו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ב סימן יח|בסימן י״ח}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ח|סימן ח׳: גג מוגן|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.8.1|גג מוגן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ח פרט 3.2.8.1}}
{{ח:ת}} גג ייחשב גג מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} מרכיבי הגג יהיו עשויים אלמנטים עמידי אש, למעט חומרי הבידוד והאיטום;
{{ח:תת|(2)}} משטח ההליכה המהווה חלק מנתיב היציאה (להלן – משטח ההליכה), ישולט ויסומן בסימון מתאים;
{{ח:תת|(3)}} משטח ההליכה יהיה המשכי, בלא מכשולים, ובלא חשיפה ישירה לאש שמקורה מתוך הבניין; משטח ההליכה יוביל אל הרחוב או להמשכה של דרך מוצא וממנה לרחוב או ליציאה;
{{ח:תת|(4)}} רוחב משטח ההליכה יהיה לפי דרישות התפוסה;
{{ח:תת|(5)}} אם יותקן על הגג פתח מוצא של מערכת שחרור עשן, הוא יותקן במרחק של 5 מטרים לפחות ממשטח ההליכה; גובה הפתח יהיה 3 מטרים לפחות מעל גובה הגג.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ט|סימן ט׳: יציאה|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.9.1|יציאה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ט פרט 3.2.9.1}}
{{ח:ת}} ביציאה יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב סימן ט|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.2.9.2|מרכיבי היציאה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ט פרט 3.2.9.2}}
{{ח:תת|(א)}} יציאה יכולה להכיל אחד או יותר מחלקי הבניין המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} דלת יציאה חיצונית, בתנאי שתיפתח בכיוון המילוט, כמתואר בתרשים 3.2.9.2 א׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.9.2-a.jpg|708px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.9.2 א׳}}
{{ח:תתת|(2)}} מבואה או אולם כניסה, בתנאי שנתקיימו לגביהם כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דלת יציאה חיצונית הנצפית בלא הפרעה מדלת היציאה של המוצא הבטוח; אם אין קו מבט ישיר בין דלת היציאה מהמוצא הבטוח לדלת היציאה החיצונית, יותקן שלט מואר, ”יציאה“, כמפורט {{ח:פנימי|פרק ב סימן יח|בסימן י״ח}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מרחק ההליכה בין דלת היציאה מהמוצא הבטוח לדלת יציאה חיצונית אינו עולה על 15 מטרים, כמתואר בתרשימים 3.2.9.2 ב׳ ו־3.2.9.2 ג׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.9.2-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.9.2 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.9.2-c.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.9.2 ג׳}}
{{ח:תתתת|(ג)}} המבואה או אולם הכניסה אינם משמשים לשימושים נוספים, ומופרדים מאזורים סמוכים בעלי שימוש שונה באלמנט עמיד אש;
{{ח:תתתת|(ד)}} מותרת הצבת מיתקן המיועד לשמש את המבואה או את אולם הכניסה, כגון דלפק קבלה או פינת המתנה ובלבד שהמיתקן לא יפגע ברוחב הנדרש בעבור דרך מוצא;
{{ח:תתת|(3)}} קומת עמודים מפולשת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}}, בתנאי שנתקיימו לגביה כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לפחות שני צדדים של הקומה פתוחים לחלל האוויר;
{{ח:תתתת|(ב)}} נתיב היציאה פנוי ממכשולים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מרחק ההליכה בין דלת יציאה חיצונית לבין יציאה מקומת עמודים מפולשת, אינו עולה על 15 מטרים, כמתואר בתרשימים 3.2.9.2 ב׳ ו־3.2.9.2 ג׳.
{{ח:תת|(ב)}} נתיב היציאה אל חוץ הבניין יהיה פנוי ממכשולים ויוביל אל הרחוב.
{{ח:תת|(ג)}} רוחב נתיב היציאה יהיה בהתאם לדרישות התפוסה.

{{ח:סעיף*|3.2.9.3|מספר יציאות אל חוץ הבניין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ט פרט 3.2.9.3}}
{{ח:ת}} היה מספר המוצאים הבטוחים מאגף אש גדול מאחד, מחצית לפחות ממספר המוצאים הבטוחים הנדרש יובילו ישירות לחוץ הבניין דרך דלת יציאה חיצונית.

{{ח:סעיף*|3.2.9.4|קומה מפולשת וחצר פנימית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ט פרט 3.2.9.4}}
{{ח:ת}} בחצר, בקומת עמודים מפולשת, בחצר פנימית או בכל חלל חיצון אחר, המשמשים חלק מיציאה, יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחבם לא יפחת מ־1.10 מטר ויעמוד בדרישות התפוסה, הגדול מביניהם;
{{ח:תת|(2)}} הם יחוברו לדרך ציבורית;
{{ח:ת}} בפרט זה, ”חצר פנימית“ – חצר שיש ממנה יציאה אל הרחוב.

{{ח:סעיף*|3.2.9.5|חסימת קומות תחתיות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ט פרט 3.2.9.5}}
{{ח:ת}} בחדר מדרגות הממשיך יותר מחצי קומה מתחת למפלס היציאה אפשר להתקין פשפש; הפשפש יותקן במפלס היציאה או במפלס הנמוך בכחצי קומה מתחת למפלס היציאה וכיוון פתיחתו יהיה בכיוון המילוט מן הקומות התחתיות.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן י|סימן י׳: כבשים|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.10.1|דרישות כלליות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן י פרט 3.2.10.1}}
{{ח:ת}} כבש המשמש חלק מדרך מוצא, יעמוד בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב סימן י|סימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.2.10.2|מידות כבש|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן י פרט 3.2.10.2}}
{{ח:תת|(א)}} מידות הכבש יהיו כמצוין בטבלה שלהלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רכיב הכבש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מידת הרכיב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רוחב מינימלי פנוי ממכשולים, למעט בליטות עד 9 סנטימטרים בגובה של מסעד יד או נמוך ממנו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;110 סנטימטרים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בבניין ציבורי רוחב מינימלי פנוי ממכשולים מדוד על פני רצפת הכבש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130 סנטימטרים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיפוע מרבי של כבש המשמש חלק מדרך מוצא נגישה לאדם עם מוגבלות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיפוע מרבי בניצב לכיוון המילוט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפרש גובה מרבי למהלך אחד של כבש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75 סנטימטרים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} האמור בפרט משנה (א), לא יחול על –
{{ח:תתת|(1)}} כבש שאינו מיועד לשימוש אדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} גישה לציוד תעשייתי, לחדרים טכניים ולחדרי אחסון;
{{ח:תתת|(3)}} כבש המיועד לתנועה של מכוניות והיכול לשמש חלק מדרך מוצא.

{{ח:סעיף*|3.2.10.3|מבנה כבש|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן י פרט 3.2.10.3}}
{{ח:ת}} מבנה הכבש יתאים לדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} כבש המשמש חלק מדרך מוצא יהיה בנוי ממבנה קבוע;
{{ח:תת|(2)}} מבנה הכבש יהיה עשוי חומר לא דליק; משטח ההליכה לא יהיה מחורר.

{{ח:סעיף*|3.2.10.4|משטחים אופקיים (פודסטים)|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן י פרט 3.2.10.4}}
{{ח:תת|(א)}} בתחילת הכבש ובסופו יותקן משטח אופקי; שיפוע המשטח האופקי לא יעלה על 2%; רוחב המשטח האופקי יהיה ברוחב הכבש לפחות; אורך המשטח האופקי בכיוון ההליכה יהיה 130 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.10.4 א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.10.4-a.jpg|352px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.10.4 א׳}}
{{ח:תת|(ב)}} בכל מקום שבו נפתחת דלת לכיוון הכבש יותקן משטח אופקי; רוחב המשטח האופקי הנמדד מפני הדלת או הפתח ובניצב להן יהיה 1.30 מטרים לפחות; אורך המשטח האופקי יהיה כרוחב הדלת או הפתח בתוספת 0.30 מטרים לפחות מעבר למזוזה הסמוכה לידית, כמתואר בתרשים 3.2.10.4 ב׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.10.4-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.10.4 ב׳}}
{{ח:תת|(ג)}} שינוי כיוון בכבש יבוצע רק במשטח אופקי; רוחב כבש או משטח אופקי לא יקטן בכיוון המילוט.
{{ח:תת|(ד)}} במשטחים אופקיים בבנייני ציבור יתקיימו גם הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 8.09|שבפרט 8.09}}.

{{ח:סעיף*|3.2.10.5|מעקה ומאחז יד|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן י פרט 3.2.10.5}}
{{ח:ת}} במעקה ובמאחז יד יתקיימו דרישות ת״י 1142.

{{ח:סעיף*|3.2.10.6|כבש מחוץ לבניין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן י פרט 3.2.10.6}}
{{ח:ת}} כבש המוביל לכניסה לבניין יותקן בתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחב הכבש לא יפחת מהרוחב הנדרש, על פי חישובי התפוסה לפרוזדור או המבואה בתוך הבניין הגובלים עם הכניסה, ולא יפחת מהרוחב הנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 8.04|בפרט 8.04}};
{{ח:תת|(2)}} שיפוע הכבש בתוך הנכס לא יעלה על 8%.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יא|סימן י״א: אזור מחסה|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.11.1|כללי|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יא פרט 3.2.11.1}}
{{ח:ת}} אזור מחסה המשמש חלק מדרך מוצא נגיש, יהיה אחד או יותר מאלה:
{{ח:תת|(1)}} חלל חסום לעשן בבניין המוגן כולו על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית, והנמצא במרחק שאינו עולה על 10 מטרים מחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח כמתואר בתרשים 3.2.11.1 א׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.11.1-a.jpg|378px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.11.1 א׳}}
{{ח:תת|(2)}} מבואת מעלית חסומה לעשן;
{{ח:תת|(3)}} חלל בחדר מדרגות מוגן המשמש מוצא בטוח המאפשר השהיה במהלך המילוט כמתואר בתרשים 3.2.11.1 ב׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.11.1-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.11.1 ב׳}}
{{ח:תת|(4)}} דירת מגורים;
{{ח:תת|(5)}} חדר סגור בקומה המוגנת כולה על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית;
{{ח:תת|(6)}} מרחב מוגן קומתי או מוסדי.

{{ח:סעיף*|3.2.11.2|נגישות אזור מחסה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יא פרט 3.2.11.2}}
{{ח:ת}} אזור מחסה יהיה נגיש לשטחים שהוא משרת באמצעות דרך מוצא נגישה לאנשים עם מוגבלויות (להלן – דרך מוצא נגישה).

{{ח:סעיף*|3.2.11.3|יציאה מאזור מחסה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יא פרט 3.2.11.3}}
{{ח:ת}} מתוך אזור מחסה תהיה גישה אל מחוץ לבניין ומשם לרחוב, באמצעות פרוזדור, מוצא בטוח או מעלית.

{{ח:סעיף*|3.2.11.4|תקשורת באזור מחסה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יא פרט 3.2.11.4}}
{{ח:תת|(א)}} באזור מחסה תותקן מערכת תקשורת דו־סיטרית בין אזור המחסה לבין לוח הפיקוד המרכזי של מערכות הגילוי וכיבוי אש.
{{ח:תת|(ב)}} סמוך למערכת התקשורת יותקן שלט ובו הוראות בדבר קבלת עזרה באמצעות המערכת.

{{ח:סעיף*|3.2.11.5|פרטי אזור מחסה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יא פרט 3.2.11.5}}
{{ח:ת}} באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.11.6|בפרטים 3.2.11.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.11.7|3.2.11.7}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.11.8|3.2.11.8}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.11.9|3.2.11.9}}.

{{ח:סעיף*|3.2.11.6|מידות אזור מחסה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יא פרט 3.2.11.6}}
{{ח:תת|(א)}} בכל קומה נגישה לאנשים עם מוגבלויות יותקן אזור מחסה; שטח אזור מחסה בעבור תפוסה של כל 200 איש או חלק ממנה יהיה במידות של 120×80 סנטימטרים לפחות; שטח זה מיועד לאדם בכיסא גלגלים או אדם עם כל מוגבלות אחרת; השטח יהיה נוסף על הרוחב הנדרש לדרך המוצא כמתואר בתרשים 3.2.11.1 ב׳.
{{ח:תת|(ב)}} פרט (א) לא יחול על קומה שהיציאה ממנה אל מחוץ לבניין איננה דורשת שימוש במדרגות.

{{ח:סעיף*|3.2.11.7|איסור חסימת כסא גלגלים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יא פרט 3.2.11.7}}
{{ח:ת}} אזור מחסה המיועד ליותר מכיסא גלגלים אחד, יתוכנן באופן שלא יחסום יותר מכיסא גלגלים אחד אחר הנמצא באותו אזור מחסה, כמתואר בתרשים 3.2.11.7.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.11.7.jpg|549px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.11.7}}

{{ח:סעיף*|3.2.11.8|שילוט אזור מחסה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יא פרט 3.2.11.8}}
{{ח:תת|(א)}} כל אזור מחסה יסומן על ידי שלט שעליו כתוב: ”אזור מחסה“.
{{ח:תת|(ב)}} השלט יכיל את הסימן המציין אנשים עם מוגבלות.
{{ח:תת|(ג)}} השלטים ימוקמו במקומות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} סמוך לדלת המאפשרת כניסה לאזור המחסה;
{{ח:תתת|(2)}} סמוך לדלת הנפתחת אל חדר מדרגות מוגן הכולל אזור מחסה;
{{ח:תתת|(3)}} סמוך לדלת הנפתחת אל מבואת מעלית, הכוללת אזור מחסה.
{{ח:תת|(ד)}} בכל מקום שיש צורך לסמן בבירור את הכיוון לאזור המחסה, יוארו השלטים כנדרש בעבור שלטים לדרך מוצא כאמור {{ח:פנימי|פרק ב סימן יח|בסימן י״ח}}.

{{ח:סעיף*|3.2.11.9|שלט לעיוורים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יא פרט 3.2.11.9}}
{{ח:ת}} סמוך לדלת כניסה לאזור מחסה יותקן שלט לעיוורים ויתקיימו בו הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יח|סימן י״ח}} ות״י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת (להלן – ת״י 1918 חלק 4).

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יב|סימן י״ב: תפוסה וחישוב רוחב דרך המוצא|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.12.1|חישוב תפוסה|תיקון: תשס״ח־5, תשע״ח־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יב פרט 3.2.12.1}}
{{ח:תת|(א)}} תפוסה של בניין תיקבע לפי סך הכל המצטבר של תפוסת חלקי הבניין השונים על פי שימושם.
{{ח:תת|(ב)}} מספר דרכי מוצא ורוחבן בכל קומה ייתנו מענה לתפוסה הכוללת של חלקי הבניין השונים באותה קומה.
{{ח:תת|(ג)}} אם דרכי מוצא משרתות יותר מקומה אחת, מספרן ורוחבן ייקבעו על פי התפוסה של הקומה שבה הם נמצאים; בכל מקרה לא תהיה הפחתה במספר דרכי המוצא או ברוחבן בכיוון המילוט, כמתואר בתרשימים 3.2.12.1 א׳ 3.2.12.1 ב׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.1-a.jpg|380px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.1 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.1-b.jpg|361px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.1 ב׳}}
{{ח:תת|(ד)}} היו דרכי המוצא משרתות קומה המלכדת נתיב מילוט מהקומות שמעליה ומתחתיה, יחושבו מספרן ורוחבן של דרכי המוצא כסכום הכמות והרוחב של הקומות המתלכדות, כאמור בתרשים 3.2.12.1 ג׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.1-c.jpg|356px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.1 ג׳}}
{{ח:תת|(ה)}} תפוסה של יציע או של מרפסת תתווסף לחישוב התפוסה של חלק הבניין שאליו הם מחוברים.
{{ח:תת|(ו)}} תפוסת חדר או אולם, לצורך חישוב רוחב ומספר דרכי מוצא, תחושב על ידי חלוקת השטח השימושי של חלק הבניין האמור, כמפורט בטור א׳ בטבלה 3.2.12.2, הנמדד במטר מרובע, במקדם התפוסה הנקוב בטור ב׳ לצדו, למעט אם נרשם אחרת; בפרט זה, ”שטח שימושי“ – השטח הנמדד על פי טור ג׳ בטבלה האמורה ובהתייחס לדרישות הנוספות כמצוין בטור ד׳.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בפרט משנה (ו), מותר שתפוסת חדר או אולם תהיה גדולה מן התפוסה המתקבלת מהחישוב לפי פרט משנה (ו), בתנאי שבמרכיבי דרך המוצא יתקיימו כל דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב|פרק זה}}; פרט משנה זה לא יחול על שימושים שההערה 'תפוסה מקסימלית׳ מצוינת לצדם בטור ד׳ בטבלה 3.2.12.2.
{{ח:תת|(ח)}} שטחי פרוזדורים, מדרגות, חדרי שירותים וחדרים טכניים לא ייכללו בחישוב התפוסה.
{{ח:תת|(ט)}} אם מתקיימים באולם כמה שימושים בו־זמנית וניתן להבחין בין מתחמים שונים באולם שבכל אחד מהם מתקיים שימוש נפרד, תפוסתו של כל מתחם תחושב לפי השימוש בו, לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.1 ד׳; אם לא ניתן להגדיר שימוש נפרד בכל מתחם, תחושב התפוסה לכל שטח האולם לפי השימוש בעל התפוסה הגבוהה ביותר.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.1-d.png|222px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.1 ד׳}}

{{ח:סעיף*|3.2.12.2|מקדמי תפוסה|תיקון: תשס״ח־5, תשע״ח־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יב פרט 3.2.12.2}}
{{ח:ת}} בתפוסת בניין יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.1|פרט 3.2.12.1}} לפי מקדמי התפוסה המפורטים להלן:
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.2.12.2 – מקדמי תפוסה (במ״ר לנפש)'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} השימוש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} השטח לנפש במ״ר או דרישה אחרת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} השטח הנמדד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} הדרישות המתקיימות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.3|פרט 3.2.12.3}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''התקהלות'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אולם אסיפות עם מקומות ישיבה מקובעים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי כמות המושבים המקובעים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.3|ופרט 3.2.12.3(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א), (ב), תפוסה מקסימלית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים המיועד לצפייה באירוע, ובכלל זה הרצאה, הצגה, קונצרט או פעילות ספורט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו אולם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א), (ב1), תפוסה מקסימלית, לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.3 א׳&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אולם אסיפות בלא מקומות ישיבה הפנוי מריהוט קבוע או נייד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75 עד 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו אולם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א), (ב2), תפוסה מקסימלית, לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.3 ב׳&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים ליד שולחנות או אולם שמחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4 עד 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו אולם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א), (ב1), (ב2) תפוסה מקסימלית, לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.3 ג׳&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אולם אסיפות המיועד לדיסקוטק או שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים הכולל מספר שימושים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.3|בפרט 3.2.12.3(ח)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.3|פרט 3.2.12.3(ח)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.3|פרט 3.2.12.3(ח)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(ח), לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.3 ד׳&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אזור מגודר או אזור שיגודר לצורך אירוע, שאיננו מקורה, מחוץ לבניין בגבולות הנכס, עם מושבים מקובעים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי כמות המושבים המקובעים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.3|ופרט 3.2.12.3(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(ב), תפוסה מקסימלית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אזור מגודר או אזור שיגודר לצורך אירוע, שאיננו מקורה, מחוץ לבניין בגבולות הנכס ללא מושבים מקובעים, המשמש לפסטיבל.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האזור המגודר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפוסה מקסימלית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באצטדיון או אולם ספורט, באזור ישיבה על ספסלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לכל משתמש 0.50 מטר אורך ספסל {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.3|ופרט 3.2.12.3(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(ב), תפוסה מקסימלית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באצטדיון או אולם ספורט, באזור ישיבה על מושבים מקובעים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי כמות המושבים המקובעים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.3|ופרט 3.2.12.3(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(ב), תפוסה מקסימלית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אולם לכדורת, לביליארד ולמשחקים כיוצא באלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10 {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.3|ופרט 3.2.12.3(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו אולם – למעט שטח המשחקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א), תפוסה מקסימלית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אולם המתנה – חלק מבניין המשמש מקום המתנה לכניסה לאולם אסיפות למעט אולם שמחות.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו אולם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אולם המתנה לאולם שמחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו אולם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א), (ז)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסעדה או שטח הסעדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4 עד 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו שטח הסעדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א), (ב2)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטבח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ספרייה, אולם קריאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ספרייה, אזור מדפי ספרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בריכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח המים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפוסה מקסימלית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בריכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטחים מרוצפים מסביב לבריכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בריכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בשטח פתוח לא מקורה המשמש לאירועים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפוסה מקסימלית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בריכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בשטח פתוח לא מקורה שאינו משמש לאירועים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקווה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח המים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקווה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3 שטחים מרוצפים מסביב למקווה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חדר כושר הכולל ציוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חדר כושר ללא ציוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלריה טכנית ומעברים לתאורה, תחזוקה וכדומה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מוסדות חינוך'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כיתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חדרי מלאכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעבדות במוסדות חינוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''גן ילדים'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כיתה בגן ילדים או מעון יום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מוסדות בריאות'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרפאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ברוטו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחלקות טיפול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ברוטו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חדרי חולים (שינה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ברוטו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''בית סוהר, בית מעצר'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תא מעצר, תא מאסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו תא מעצר או תא מאסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מגורים'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בניין דירות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח המיועד למטרות עיקריות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתי מלון ומעונות סטודנטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח המיועד למטרות עיקריות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיור מוגן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח הדירות ברוטו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אולם מיטות באכסניה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו אולם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''תעשיה'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשיה רגילה (כמו משרדים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו אולם ייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשיה מיוחדת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהתאם לתפוסה המתוכננת אך לא יותר מ־100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו אולם ייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשיה מסוכנת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהתאם לתפוסה המתוכננת אך לא יותר מ־100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו אולם ייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית מלאכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו אולם ייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''עסקים'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח המיועד למטרות עיקריות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''אחסון'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אולם אחסון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו אולם האחסון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מסחר'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסחר בקומת מרתף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח למטרות עיקריות לרבות חלל ציבורי מקורה בחזית החנויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(ג)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסחר בקומת רחוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח למטרות עיקריות וחלל ציבורי מקורה בחזית החנויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(ג)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסחר בקומה מעל מפלס קומת הרחוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח למטרות עיקריות וחלל ציבורי מקורה בחזית החנויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(ג)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קומה או חלק מקומה המשמש רק בעבור אחסון, אזור למשלוח או קבלת סחורה ואשר איננו פתוח לקהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קניון מקורה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;כל שטחי המסחר, למעט מעברים המשמשים דרך מוצא בטוח ולמעט מעבר ציבורי משותף.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;(ג), (ד), (ה), (ו)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור המכירה מתחת למפלס הרחוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור המכירה במפלס הרחוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור המכירה מעל מפלס הרחוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''בניינים אחרים'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חניון מקורה וחניון לא מקורה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קומת החניה נטו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקלט או מרחב מוגן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטחו לא ייחשב במניין התפוסה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לכל שימוש אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטור א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהתאם לשימוש הדומה לו.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|3.2.12.3|הערות לטבלת מקדמי תפוסה|תיקון: תשס״ח־5, תשע״ח־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יב פרט 3.2.12.3}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 3.2.12.2|בטבלה 3.2.12.2}}, יחולו הדרישות האלה:
{{ח:תת|(א)}} בטבלה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ברוטו“ – שטח נטו בתוספת שטח הפרוזדור הסמוך הנמדד בין הקירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נטו“ – שטח פנים החדר או האולם הנמדד בין הקירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בניין תעשיה רגילה“ – בניין המשמש לתעשיה הכוללת חומ״ס ברמת סיכון נמוכה או רגילה, והיכול לכלול כמה קומות, כאשר בכל קומה יכולות להיות כמה פעילויות שונות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח למטרה עיקרית“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעשיה מיוחדת“ – בניין המשמש לתעשיה הכוללת חומ״ס ברמת סיכון נמוכה או רגילה, המשמש לתהליך מסוים, והמאופיין בצפיפות נמוכה של אנשים ומרבית שטח המפעל תפוס במכונות או בציוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעשיה מסוכנת“ – תעשיה העוסקת בייצור, עיבוד או אחסנה של חומ״ס ברמת סיכון גבוהה (High Hazard);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תפוסה מקסימלית“ – התפוסה המחושבת לשימוש זה לפי מקדם התפוסה בטור ב׳ בטבלה תהיה התפוסה המקסימלית.
{{ח:תת|(ב)}} שטחים באולם או בזירת המשחק שאינם משמשים מעברים של דרכי המוצא, המיועדים להצבת כיסאות ניידים, יחושבו לפי 1 מ״ר שטח רצפה מינימלי לנפש.
{{ח:תת|(ב1)}} ניתן להשתמש באולם במערכי ישיבה שונים, ובלבד שכמות המושבים לא תעלה על הכמות המותרת {{ח:פנימי|סעיף 3.2.12.2|בטבלה 3.2.12.2}} ומערך הישיבה שבשימוש יעמוד בכל הדרישות {{ח:פנימי|פרק ט|שבפרק ט׳}}, ובכלל זה הדרישות לעניין רוחב המעבר ורוחב הגישה למעבר.
{{ח:תת|(ב2)}} ניתן לחשב את התפוסה לשימוש זה לפי כל מקדם תפוסה המצוי בטווח המצוין בטור ב׳ בטבלה; המקדם שלפיו חושבה התפוסה יפורט בנספח בטיחות אש לבקשה להיתר.
{{ח:תת|(ג)}} לקביעת התפוסה לבניין המשמש למסחר, שבו קומות החנויות הן קומות רחוב והן נפתחות ישירות החוצה לרחובות במפלסים שונים ולשני צדדים שונים, החישוב ייעשה בנפרד בעבור כל קומה הפתוחה ישירות למפלס הרחוב לפי 3.0 מ״ר לנפש משטח החנויות המיועד למטרות עיקריות; לעניין פרט זה, ”קומת רחוב“ – קומה עם גישה ישירה מהרחוב שהפרש המפלסים ממנה אל המדרכה אינו עולה על 1.20 מטרים, למעט אזור אחורי המיועד לפריקה וטעינה בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} בקניון מקורה תחושב התפוסה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} חישוב התפוסה לגבי מעבר ציבורי משותף ומקורה, שהוא מוגן עשן, ייערך על ידי חלוקת סך כל השטח של כל החנויות בקומה, בתוספת 50% משטחי חנויות עוגן, במקדם הנמוך ביותר לפי הטבלה שלהלן:
{{ח:תתת}} לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חנות עוגן“ – חנות ששטחה למטרה עיקרית עולה על 2,000 מ״ר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מעבר ציבורי משותף מוגן עשן“ בקניון – מעבר שרוחבו 6 מטרים לפחות וגובהו 6 מטרים לפחות, והכולל סידורי שליטה בעשן, כך שעשן לא יצטבר מתחת לגובה של 2.20 מטרים מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר הנמצאת בחלל המעבר הציבורי המשותף;
{{ח:תתת}} {{ממורכז|'''טבלת מקדמי תפוסה (במ״ר לנפש) בעבור מעבר ציבורי משותף מוגן עשן מקורה בקניון'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סה״כ שטח החנויות + 50% משטח חנויות העוגן מחושב במ״ר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קטן מ־14,000 מ״ר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גדול מ־14,000 מ״ר קטן מ־28,000 מ״ר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גדול מ־28,000 מ״ר קטן מ־37,000 מ״ר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גדול מ־37,000 מ״ר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מקדם התפוסה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} חישוב התפוסה בעבור מעבר ציבורי שאיננו מוגן עשן יהיה בהתאם לשימוש של הקומה שנמצא בה המעבר הציבורי.
{{ח:תת|(ה)}} לכל חנות יסופקו דרכי מוצא החוצה, אל השטח המקורה של הקניון או אל מחוץ לבניין, בהתבסס על חישוב התפוסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3.2.12.2|טבלה 3.2.12.2}}.
{{ח:תת|(ו)}} לכל חנות עוגן תהיה מערכת דרכי מוצא עצמאית שאיננה מסתמכת על הקניון המקורה בעבור 50% לפחות מן התפוסה.
{{ח:תת|(ז)}} אם משמש אולם ההמתנה להתקהלות נפרדת ושונה מן ההתקהלות באולם השמחות, תחושב התפוסה לאולם ההמתנה לפי 1 מ״ר לנפש.
{{ח:תת|(ח)}} לצורך חישוב תפוסת אולם אסיפות שבו מתחמי פעילות שונים ניתן לכלול שילוב של שניים או יותר משימושים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שטח הבר – שטח זה יופחת מהשטח נטו של האולם; לדוגמה שטח A בתרשים 3.2.12.3 ד׳;
{{ח:תתת|(2)}} אזור ישיבה סביב בר עם מקומות ישיבה מקובעים או לא מקובעים – לפי כמות מקומות הישיבה, ובלבד שלא יפחת מ־50 ס״מ אורך בר לכל משתמש; עומק שטח הישיבה יהיה לפחות 50 ס״מ; לדוגמה שטח B בתרשים 3.2.12.3 ד׳;
{{ח:תתת|(3)}} אזור ישיבה סביב שולחנות אשר כולל מקומות ישיבה מקובעים או לא מקובעים או אזור כיסאות בלבד בלא שולחנות – בשטח אולם של עד 930 מ״ר יחושב לפי מקדם תפוסה של 1 מ״ר לנפש ובשטח אולם של מעל 930 מ״ר יחושב לפי מקדם תפוסה של 1.4 מ״ר לנפש; מדידת השטח נטו לפרט זה תתבצע מנקודה המרוחקת 50 ס״מ מן השולחן כשמרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן; לדוגמה שטח C בתרשים 3.2.12.3 ד׳;
{{ח:תתת|(4)}} שטח אולם הפנוי מריהוט קבוע או נייד, ובכלל זה מעבר, יחושב לפי מקדם תפוסה של 0.75 מ״ר לנפש; לדוגמה שטח D בתרשים 3.2.12.3 ד׳;
{{ח:תתת|(5)}} רוחב המעבר ורוחב הגישה למעבר יעמדו בדרישות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.3-a.png|303px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.3 א׳ – אולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.3-b.png|169px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.3 ב׳ – אולם אסיפות בלא מקומות ישיבה הפנוי מריהוט}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.3-c.jpg|362px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.3 ג׳ – אולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים ליד שולחנות או אולם שמחות}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.3-d.png|137px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.3 ד׳}}

{{ח:סעיף*|3.2.12.4|מקדם הרוחב של מרכיבי דרך מוצא|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יב פרט 3.2.12.4}}
{{ח:תת|(א)}} הרוחב החופשי המינימלי של כל מרכיבי דרך מוצא מחלק של בניין יחושב בעבור סוג השימוש, כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, על ידי הכפלת מספר האנשים המרבי שבעבורם מיועדת דרך המוצא, המתקבל מחישוב התפוסה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.1|פרט 3.2.12.1}}, במקדם הרוחב הנקוב בטור ב׳ או ג׳ בטבלה, והנמדד בסנטימטרים לנפש, בהתאם למרכיב דרך המוצא; בפרט זה, ”מהלך אופקי“ – לרבות מעבר משופע או כבש ששיפועו אינו עולה על 8%.
{{ח:תת|(ב)}} {{ממורכז|'''טבלה 3.2.12.4 – מקדמי רוחב'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} השימוש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקדם רוחב של מדרגות וכבש ששיפועו עולה על 8%&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} מקדם רוחב של מהלך אופקי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סנטימטרים לנפש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סנטימטרים לנפש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחלקה סיעודית בבית חולים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית חולים – מחלקה אמבולטרית עם כיסוי במתזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית חולים – מחלקה אמבולטרית בלא כיסוי במתזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אזורים בעלי סיכון גבוה (High Hazard)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל האחרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} בטבלה זו, ”אזורים בעלי סיכון גבוה“ – אזורים שבהם מאחסנים, מוכרים, מעבדים או מייצרים חומר מסוכן.

{{ח:סעיף*|3.2.12.5|אופן חישוב וקביעת רוחב פרוזדור|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יב פרט 3.2.12.5}}
{{ח:תת|(א)}} הרוחב החופשי המינימלי של פרוזדור, לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים בפרט משנה (ב), או מהרוחב הנקוב בטבלה שבפרט משנה (ג), לפי הרחב מבין השניים.
{{ח:תת|(ב)}} רוחבו החופשי המינימלי של פרוזדור יחושב כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} יחושב סך כל התפוסות של כל החדרים שהפרוזדור משרת אותם;
{{ח:תתת|(2)}} סך כל התפוסות יחולק במספר דרכי המוצא הנדרשות שאליהן מוביל הפרוזדור, כמתואר בתרשים 3.2.12.5;
{{ח:תתת|(3)}} לקבלת הרוחב המינימלי של הפרוזדור תוכפל התוצאה המתקבלת בפסקה (2) במקדם הרוחב הקבוע בטבלה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.4|שבפרט 3.2.12.4}}.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.5.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.5}}
{{ח:תת|(ג)}} הרוחב המינימלי של פרוזדור בבניין או בחלק בניין, מהסוג המפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן יהיה כנקוב בטור ב׳:
{{ח:תת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.2.12.5 – רוחב מינימלי של פרוזדור המהווה חלק מדרך מוצא'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הבניין או חלק הבניין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} רוחב הפרוזדור במטרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בדירת מגורים, פרוזדור המשמש כניסה ראשית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בדירת מגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בניין מגורים, בניין משרדים, בניין תעשיה או בניין מלאכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בניין מסחרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בניין המשמש מוסד ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אגפי כיתות לימוד בבית – ספר יסודי עד תיכון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרוזדור המיועד למעבר מיטות בבית חולים כללי או במחלקה גריאטרית או במחלקה סיעודית בבית אבות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית חולים פסיכיאטרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרוזדור המיועד לחולים אמבולטוריים בבית חולים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיור מוגן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית אבות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקווה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל בניין למעט בדירת מגורים, בחלק הבניין שאינו משמש לייעודו הראשי של הבניין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בבניין עם מעלית, שהכניסה אליה מהפרוזדור, לאורך פיר המעלית. אורך הפרוזדור יהיה 1.50 מטרים לפחות.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בבניין שמותקנת בו מעלית נושאת אלונקה, רוחב הפרוזדור ממישור דלת המעלית, לאורך פיר המעלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל בניין אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהתאם לסוג הבניין הדומה לו ביותר מבין הבניינים המפורטים בטור א׳, על פי החלטת עורך הבקשה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|3.2.12.6|רוחב דלת בפרוזדור|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יב פרט 3.2.12.6}}
{{ח:ת}} הותקנה דלת בניצב לכיוון התנועה בפרוזדור, רוחבה יהיה כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.3|בפרט 3.2.1.3}}.

{{ח:סעיף*|3.2.12.7|רוחב דרכי מוצא בבניין בעל שימושים שונים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יב פרט 3.2.12.7}}
{{ח:תת|(א)}} רוחב מרכיבי דרך מוצא בבניין בעל שימושים שונים ייקבע לפי החישוב המתאים לאותו חלק מהבניין בעל הרוחב החופשי הגדול ביותר.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין בעל שימושים שונים, בו חלקי הבניין מופרדים על ידי מחיצת אש, רוחב מרכיבי דרך מוצא לכל חלק מבניין ייקבע לפי החישוב המתאים לשימוש הנעשה באותו חלק של הבניין.

{{ח:סעיף*|3.2.12.8|רוחב מעבר המהווה חלק מדרך מוצא|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יב פרט 3.2.12.8}}
{{ח:תת|(א)}} רוחב מעבר בבניין, המהווה חלק מדרך מוצא, יהיה לפחות 1.10 מטרים; דרישה זו אינה חלה על דלתות, שרוחבן בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.1|בפרטים 3.2.1.1 עד 3.2.1.3}}. ואינה חלה בדירת מגורים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א) רוחב מעבר המשרת עד 10 אנשים, ושאורכו אינו עולה על 15 מטרים, יהיה 0.90 מטרים לפחות.

{{ח:סעיף*|3.2.12.9|גובה מעבר ופרוזדור|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יב פרט 3.2.12.9}}
{{ח:תת|(א)}} גובה מזקף ראש של מעבר ופרוזדור יהיה 2.20 מטרים לפחות, למעט הגובה מתחת למשקופים.
{{ח:תת|(ב)}} הנמכות מקומיות של התקרה או התקנת מערכות מכניות כגון רכיבי תאורה, רכיבי מיזוג אוויר, מתזים, שלטים וכיוצא באלה, יותרו, בתנאי שגובה מזקף הראש יהיה 2 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} גובה מזקף הראש בפרט משנה (א) יישמר בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה בכל חלק של הבניין.

{{ח:סעיף*|3.2.12.10|אופן מדידת רוחב מעבר ופרוזדור|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יב פרט 3.2.12.10}}
{{ח:תת|(א)}} מדידת רוחב מעבר ופרוזדור תיערך בגובה 1.20 מטרים מעל הרצפה ובין ציפויי הקיר כמתואר בתרשים 3.2.12.10.
{{ח:תת|(ב)}} תותר הבלטת מסעדים המותקנים לאורך צדי המעבר והפרוזדור עד 9 סנטימטרים מפני ציפוי הקיר כמתואר בתרשים 3.2.12.10; הבלטה זו לא גורעת מרוחבו של המעבר והפרוזדור.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.10.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.10}}
{{ח:תת|(ג)}} במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר לפי תרשים 3.2.1.10 א׳.
{{ח:תת|(ד)}} תותר הבלטת דלת הפתוחה למעבר ולפרוזדור לפי תרשים 3.2.1.10 ב׳.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יג|סימן י״ג: מספר דרכי מוצא|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.13.1|כללי|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יג פרט 3.2.13.1}}
{{ח:ת}} מספר דרכי מוצא מבניין או מחלק בניין יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב סימן יג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.2.13.2|מספר פתחי היציאה מחדר או מחלק בניין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יג פרט 3.2.13.2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפחת משניים מספר פתחי יציאה מחדר או מחלק בניין המופרד באמצעות קירות ודלתות, שנתקיימו לגביו אחד או יותר מהתנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מיועד להכיל 50 איש או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מיועד לאחסון חומרים מסוכנים, לייצורם או לשימוש בהם וגודלו עולה על 20 מ״ר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפחת משלושה מספר פתחי יציאה מחדר או אולם המיועד להכיל למעלה מ־500 איש אך לא יותר מ־1,000 איש.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפחת מארבעה מספר פתחי יציאה מחדר או אולם המיועד להכיל למעלה מ־1,000 איש.

{{ח:סעיף*|3.2.13.3|מספר דרכי מוצא מקומה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יג פרט 3.2.13.3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפחת משניים מספר דרכי מוצא מקומה בבניין, למעט במקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בניין מגורים שאינו רב־קומות;
{{ח:תתת|(2)}} בניין שאינו רב־קומות שבו מספר האנשים המרבי שקומה כלשהי מיועדת להכיל אינו עולה על 30, ושמרחק ההליכה מכל נקודה בקומה אל מוצא בטוח או אל יציאה אינו עולה על 30 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפחת משלוש מספר דרכי מוצא מקומה בבניין המיועדת להכיל למעלה מ־500 איש אך לא יותר מ־1,000 איש.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפחת מארבע מספר דרכי מוצא מקומה בבניין המיועדת להכיל למעלה מ־1,000 איש.
{{ח:תת|(ד)}} מספר דרכי המוצא בקומה לא יפחת ממספר דרכי המוצא הנדרשות מחדר או מחלק בניין הכלול בתוכה.

{{ח:סעיף*|3.2.13.4|מספר דרכי מוצא מבניין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יג פרט 3.2.13.4}}
{{ח:תת|(א)}} מספר דרכי המוצא מבניין לא יפחת ממספר דרכי המוצא הנדרשות מחלק בניין או מקומה הכלולים בו.
{{ח:תת|(ב)}} ממבואת מעלית תותקן דרך מוצא אחת לפחות.

{{ח:סעיף*|3.2.13.5|מחיצה ניידת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יג פרט 3.2.13.5}}
{{ח:תת|(א)}} הותקנה מחיצה ניידת לחלוקת חדר או חלל, בכל חלק של החדר או החלל לאחר החלוקה יתקיימו דרישות מספר דרכי מוצא המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב סימן יג|בסימן זה}}, דרישות מיקום דרכי מוצא המפורטות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יד|בסימן י״ד}} ודרישות מרחקי הליכה המפורטות {{ח:פנימי|פרק ב סימן טו|בסימן ט״ו}}.
{{ח:תת|(ב)}} במחיצה ניידת ניתן להתקין דלת סובבת או פתח המאפשרים מעבר בין צד אחד של החדר המחולק למשנהו; פתח זה ייחשב במניין פתחי היציאה מהחדר לאחר החלוקה ובלבד שתפוסת החלק שממנו אין מעבר ישיר לפרוזדור איננה עולה על 20 איש.
{{ח:תת|(ג)}} מחיצה ניידת לא תחסום מעבר או פרוזדור המשמש גישה למוצא בטוח באותה קומה.
{{ח:תת|(ד)}} במחיצה ניידת יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} לעניין חומרי גמר בבניין.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יד|סימן י״ד: מיקום דרכי מוצא|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.14.1|מיקום דרכי מוצא|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יד פרט 3.2.14.1}}
{{ח:תת|(א)}} גישה למוצא בטוח או ליציאה תהיה באמצעות מעבר או פרוזדור ולא דרך חדרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), יותר מעבר בגישה למוצא בטוח דרך חדר אחד סמוך, בתנאי ששני החדרים משמשים חלק מאותה יחידה תפקודית, או דרך מבואה (לובי), ובלבד שהחדרים אינם משמשים לאחסון חומרים מסוכנים ואינם ניתנים לנעילה, כמתואר בתרשים 3.2.14.1 א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.14.1-a.jpg|361px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.14.1 א׳}}
{{ח:תת|(ג)}} נדרשות שתי דרכי מוצא מחדר או אולם, דלתות היציאה ימוקמו באופן שהמרחק הקטן ביותר בין דלת יציאה אחת לשניה (להלן בפרט זה – המרחק המינימלי) לא יפחת מחצי אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות ביותר באותו חדר או אולם; נדרשות יותר משתי דרכי מוצא מחדר או אולם, המרחק המינימלי יישמר בין שתי דלתות היציאה המרוחקות ביותר; מדידת המרחק המינימלי תיערך בקו ישר בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה כמתואר בתרשימים 3.2.14.1 ב׳ ו־3.2.14.1 ג׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.14.1-b.jpg|180px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.14.1 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.14.1-c.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.14.1 ג׳}}
{{ח:תת|(ד)}} נדרשות שתי דרכי מוצא מקומה, דלתות היציאה מהקומה ימוקמו באופן שהמרחק המינימלי לא יפחת מחצי אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות ביותר בקומה; נדרשות יותר משתי דרכי מוצא מקומה, המרחק המינימלי יישמר בין שתי דלתות היציאה המרוחקות ביותר; מדידת המרחק המינימלי תיערך בקו ישר בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה; לעניין פרט זה, דלת היציאה מהקומה אפשר שתהיה דלת הנפתחת אל מוצא בטוח, דלת יציאה חיצונית, פתח יציאה חיצוני, תחילתו של חדר מדרגות לא מוגן, או תחילתה של יציאה כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ד׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.14.1-d.jpg|379px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.14.1 ד׳}}
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בפרט משנה (ד) לעניין אופן מדידת המרחק בין דלתות היציאה, אם דלתות היציאה מחוברות ביניהן בעזרת פרוזדור בעל עמידות אש של 60 דקות, יימדד המרחק המינימלי לאורך מסלול ההליכה בפרוזדור כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ה׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.14.1-e.jpg|379px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.14.1 ה׳}}
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בפרטי משנה (ג) ו־(ד), בבניין שמותקנת בו, בכל שטח הבניין, מערכת מתזים או בבניין המיועד למוסדות חינוך, שהותקנו בו, בפרוזדורים ובמבואות, סידורי שליטה בעשן כמפורט {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}}, המרחק בין הדלתות כאמור בפרטי משנה (ג) ו־(ד), לא יפחת משליש אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות בחדר, באולם או בקומה בהתאמה.
{{ח:תת|(ז)}} בקומה שבה דלתות היציאה למוצא בטוח ממוקמות בשני אגפי אש המופרדים זה מזה, ובמחיצת האש מותקנת דלת אש, המאפשרת מעבר בין אגף אחד לאגף שני, לא יחולו מגבלות המרחק המינימלי המפורטות בפרטי משנה (ד) ו־(ו).
{{ח:תת|(ח)}} חדרי מדרגות משולבים בצורת מספריים ייחשבו כשני מוצאים בטוחים נפרדים אם הם מופרדים זה מזה למעבר אש ועשן, בכל מרכיביהם; ההפרדה בין חדרי המדרגות המשולבים תהיה על ידי אלמנט עמיד אש למשך 120 דקות לפחות.
{{ח:תת|(ט)}} אם נדרשים בבניין שני מוצאים בטוחים או יותר, תתאפשר גישה חופשית מכל חלל מאויש בקומה אל שני מוצאים בטוחים לפחות.
{{ח:תת|(י)}} אם בין שני מוצאים בטוחים מקשר פרוזדור שאורכו עולה על 50 מטרים, תחולק הקומה על ידי מחיצת אש ובפרוזדור תותקן דלת אש; כל תוספת של 50 מטרים לאורך הפרוזדור תחולק בהתאמה, כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ו׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.14.1-f.jpg|380px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.14.1 ו׳}}

{{ח:סעיף*|3.2.14.2|דרכי מוצא נגישות בבניין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יד פרט 3.2.14.2}}
{{ח:ת}} אם נדרשות בבניין דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות, יתקיימו בהן הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.14.3|בפרטים 3.2.14.3}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.14.4|3.2.14.4}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.14.5|ו־3.2.14.5}}.

{{ח:סעיף*|3.2.14.3|מספר דרכי מוצא נגישות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יד פרט 3.2.14.3}}
{{ח:תת|(א)}} מכל חלק נגיש בבניין, יהיו לפחות שתי דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות וגישה אחת לפחות לאזור מחסה נגיש.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} גישה לדרכי מוצא בטוח הנגישות לאנשים עם מוגבלות, אפשר שתהיה משותפת, במגבלות האורך המותר למהלך משותף, כמפורט {{ח:פנימי|פרק ב סימן טו|בסימן ט״ו}};
{{ח:תתת|(2)}} בבניין או חלק מבניין שבעבורו נדרשת דרך מוצא אחת בלבד, תותקן דרך מוצא נגישה אחת לאנשים עם מוגבלות.

{{ח:סעיף*|3.2.14.4|מרחק בין כניסות לדרכי מוצא בטוח|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יד פרט 3.2.14.4}}
{{ח:ת}} אם נדרשות שתי דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות, המרחק בין המוצאים הבטוחים יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב סימן יד|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.2.14.5|המשכיות דרך מוצא נגישה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יד פרט 3.2.14.5}}
{{ח:ת}} נדרשת דרך מוצא נגישה לאנשים עם מוגבלות, יהיה נתיבה המשכי מכל מקום נגיש בבניין אל מחוץ לבניין או אל אזור מחסה נגיש וממנו, באמצעות דרך מוצא, אל מחוץ לבניין.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן טו|סימן ט״ו: מרחקי הליכה|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.15.1|מרחקי הליכה בבניין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טו פרט 3.2.15.1}}
{{ח:ת}} מרחק הליבה בבניין לא יעלה על הקבוע בטבלה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.5|שבפרט 3.2.15.5}}, כמתואר בתרשימים 3.2.15.1 א׳ ו־3.2.15.1 ב׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.1-a.jpg|363px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.1 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.1-b.jpg|375px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.1 ב׳}}

{{ח:סעיף*|3.2.15.2|פרוזדור ללא מוצא|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טו פרט 3.2.15.2}}
{{ח:ת}} אורך פרוזדור ללא מוצא לא יעלה על הקבוע בטבלה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.5|שבפרט 3.2.15.5}}, כמתואר בתרשים 3.2.15.2 א׳; ואולם פרוזדור שאורכו קטן מרוחבו פי שניים וחצי כמתואר בתרשים 3.2.15.2 ב׳ לא ייחשב פרוזדור ללא מוצא.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.2-a.jpg|355px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.2 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.2-b.jpg|376px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.2 ב׳}}

{{ח:סעיף*|3.2.15.3|מהלך משותף|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טו פרט 3.2.15.3}}
{{ח:תת|(א)}} בחלק מבניין שנדרשים בו שתי דרכי מוצא או יותר, אורך מהלך משותף לא יעלה על הקבוע בטבלה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.5|שבפרט 3.2.15.5}}, כמתואר בתרשימים 3.2.15.3 א׳, 3.2.15.3 ב׳ ו־3.2.15.3 ג׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.3-a.jpg|364px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.3 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.3-b.jpg|357px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.3 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.3-c.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.3 ג׳}}
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מהלך משותף נגיש ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.14.3|פרט 3.2.14.3(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף*|3.2.15.4|מרחק הליכה בבניין עם מערכת מתזים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טו פרט 3.2.15.4}}
{{ח:ת}} בבניין שבכל שטחו מותקנת מערכת מתזים, מרחק ההליכה, מהלך משותף ופרוזדור ללא מוצא לא יעלו על הקבוע בטבלה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.5|שבפרט 3.2.15.5}}.

{{ח:סעיף*|3.2.15.5|אופן מדידת מרחק הליכה ומהלך משותף|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טו פרט 3.2.15.5}}
{{ח:תת|(א)}} מרחק ההליכה יימדד על גבי הרצפה, לאורך הקו המרכזי של מסלול ההליכה הטבעי, המתחיל במרחק של 30 סנטימטרים מהנקודה הרחוקה ביותר הניתנת לאכלוס, בקשת המרוחקת 30 סנטימטרים ממזוזת הדלת והנגמרת במרכז דלת האש או במרכז דלת יציאה חיצונית כמתואר בתרשים 3.2.15.5 א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.5-a.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.5 א׳}}
{{ח:תת|(ב)}} אם במסלול מרחק ההליכה או המהלך המשותף כלולות מדרגות או מישור משופע, יימדד מרחק ההליכה או המהלך המשותף, לאורך סיפי המדרגות או במקביל למישור המשופע, כמתואר בתרשים 3.2.15.5 ב׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.5-b.jpg|380px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.5 ב׳}}
{{ח:תת|(ג)}} אורך מהלך משותף יימדד באופן זהה למדידת מרחק הליכה בבניין ועד לנקודת הפיצול.
{{ח:תת|(ד)}} בבניין בעל שימוש מעורב –
{{ח:תתת|(1)}} אשר השימושים השונים הופרדו זה מזה באמצעות אלמנט עמיד אש, יהיו מרחק ההליכה, פרוזדור ללא מוצא והמהלך המשותף, מותאמים לסוג הייעוד בכל חלק מהבניין בנפרד;
{{ח:תתת|(2)}} אשר השימושים השונים שבו לא הופרדו זה מזה, יהיו מרחק ההליכה, פרוזדור ללא מוצא והמהלך המשותף, מותאמים לסוג השימוש שהמרחקים שנקבעו בעבורו הם הקצרים ביותר מבין כל השימושים בבניין.
{{ח:תת|(ה)}} מרחקי ההליכה ואורכם של פרוזדור ללא מוצא ומהלך משותף יהיו כקבוע בטבלה שלהלן ובכפוף להערות בפרט משנה (ו):
{{ח:תת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.2.15.5 – מרחקי הליכה, פרוזדור ללא מוצא ומהלך משותף 7.6.05'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;השימוש&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;מרחק הליכה במטרים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;פרוזדור ללא מוצא במטרים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;מהלך משותף במטרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;עם מתזים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ללא מתזים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עם מתזים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ללא מתזים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עם מתזים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ללא מתזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקהלות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 {{ש}} ראה {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 {{ש}} ראה {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6 {{ש}} הערה (2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6 {{ש}} הערה (2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6 מטרים ליותר מ־50 איש. {{ש}} 23 מטרים לפחות מ־50 איש. {{ש}} הערה (1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6 מטרים ליותר מ־50 איש. {{ש}} 23 מטרים לפחות מ־50 איש. {{ש}} הערה (1)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גני ילדים ומעונות יום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.6|ופרט 3.2.15.6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.6|ופרט 3.2.15.6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חינוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 {{ש}} הערה (3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 {{ש}} הערה (3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 {{ש}} הערה (3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בריאות בתי חולים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.7|ופרט 3.2.15.7}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.7|פרט 3.2.15.7}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בריאות אמבולטורי מרפאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.8|ופרט 3.2.15.8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.8|ופרט 3.2.15.8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מגורים חד־משפחתי ודו־משפחתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מגורים בניין דירות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.9|פרט 3.2.15.9}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.9|פרט 3.2.15.9}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 {{ש}} הערה (4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 {{ש}} הערה (4)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיור מוגן ובתי אבות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.10|ופרט 3.2.15.10}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיור מוגן – צמוד קרקע, חד־משפחתי ודו־משפחתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעונות סטודנטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.11|ופרט 3.2.15.11}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.11|ופרט 3.2.15.11}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 {{ש}} הערה (4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 {{ש}} הערה (4)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתי הארחה (5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין דרישה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתי מלון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.11|ופרט 3.2.15.11}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 {{ש}} הערה (4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 {{ש}} הערה (4)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסחר – קניון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120 {{ש}} הערות (6) (7) (8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13 {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעסוקה ומשרדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90 {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשיה רגילה הערה (9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75 {{ש}} הערה (6) {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.15.12|פרט 3.2.15.12}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשיה מיוחדת הערה (10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120 {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשיה מסוכנת הערה (11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסון טובין – רמת סיכון נמוכה ורגילה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120 {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסון חומרים מסוכנים רמת סיכון גבוהה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור {{ש}} הערה (6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חניון מקורה פתוח הערה (12)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חניון סגור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל שימוש אחר&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;6&quot;&gt;יהיה בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטבלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ו)}} המרחקים המפורטים בטבלה שבפרט משנה (ה) לעיל כפופים להערות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} במהלך משותף יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן כד|סימן כ״ד לפרק ט׳}};
{{ח:תתת|(2)}} מותר פרוזדור ללא מוצא ומעבר ללא מוצא באורך של עד 6 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} לא הותקנה מערכת מתזים, אך הותקנה מערכת גילוי ושליטה בעשן בפרוזדורים כמפורט {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}} ”מערכות שליטה בעשן“, מרחק ההליכה יהיה 60 מטרים, אורך הפרוזדור ללא מוצא יהיה 15 מטרים, ואורך המהלך המשותף יהיה 30 מטרים;
{{ח:תתת|(4)}} פרוזדור המשמש למהלך משותף –
{{ח:תתתת|(א)}} בבניין מגורים – המדידה תתבצע מדלת היציאה מדירת מגורים לפרוזדור עד הדלת לדרך מוצא;
{{ח:תתתת|(ב)}} בבתי מלון או מעונות סטודנטים – המדידה תתבצע מדלת היציאה של חדר או של מקבץ חדרים לפרוזדור עד הדלת לדרך מוצא;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין פרט זה, ”בית הארחה“ – בניין בתפוסה של עד 16 אורחים ועד 2 קומות;
{{ח:תתת|(6)}} בבניין תותקן מערכת סידורי שליטה בעשן כמפורט {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}} ”מערכות שליטה בעשן“;
{{ח:תתת|(7)}} המעבר הציבורי המשותף יהיה מוגן עשן כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.3|בפרט 3.2.12.3(ד)}};
{{ח:תתת|(8)}} מרחק ההליכה בתוך חנות עד 60 מטרים; מרחק ההליכה במעבר הציבורי המשותף עד 60 מטרים;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין פרט זה, ”תעשיה רגילה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.3|בפרט 3.2.12.3(א)}};
{{ח:תתת|(10)}} לעניין פרט זה, ”תעשיה מיוחדת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.3|בפרט 3.2.12.3(א)}}, וגובה תקרת הבניין או גובה תחתית החלק התחתון ביותר של שלד הגג, הוא 8 מטרים לפחות, מעל מפלס הרצפה;
{{ח:תתת|(11)}} לעניין פרט זה, ”תעשיה מסוכנת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.3|בפרט 3.2.12.3(א)}};
{{ח:תתת|(12)}} בחניון מקורה פתוח, הקירות החיצוניים יהיו פתוחים לאוויר החופשי ב־40% משטחם בכל מפלס; פתחים אלו יותקנו כך שתימנע הצטברות עשן.

{{ח:סעיף*|3.2.15.6|מרחק הליכה בגני ילדים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טו פרט 3.2.15.6}}
{{ח:תת|(א)}} בגני ילדים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המרחק מכל דלת יציאה של החדר המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח, עד הכניסה למוצא בטוח או עד דלת יציאה חיצונית, לא יעלה על 30 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא בטוח לא יעלה על 35 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד הדלת של אותו חדר לא יעלה על 15 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין המוגן על ידי מערכת מתזים, ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים בפרט זה בעוד 25 מטרים.

{{ח:סעיף*|3.2.15.7|מרחק הליכה במוסדות בריאות, בבתי חולים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טו פרט 3.2.15.7}}
{{ח:ת}} בבתי חולים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המרחק בין דלת של חדר, המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח, לבין מוצא בטוח לא יעלה על 45 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא בטוח לא יעלה על 60 מטרים;
{{ח:תת|(3)}} המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד הדלת של אותו חדר לא יעלה על 15 מטרים;
{{ח:תת|(4)}} המרחק מכל נקודה במקבץ חדרים המשמשים לשינה עם יציאה אחת משותפת, עד דלת היציאה המשותפת של אותו מקבץ, לא יעלה על 30 מטרים, כמתואר בתרשים 3.2.15.7.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.7.jpg|354px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.7}}

{{ח:סעיף*|3.2.15.8|מרחק הליכה במוסדות בריאות, בבתי חולים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טו פרט 3.2.15.8}}
{{ח:תת|(א)}} במרפאות אמבולטוריות, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המרחק בין דלת של חדר, המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח לבין מוצא בטוח לא יעלה על 30 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} המרחק מכל נקודה בחדר ועד למוצא בטוח לא יעלה על 45 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין המוגן על ידי מערכת מתזים, ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים בפרט זה בעוד 15 מטרים.

{{ח:סעיף*|3.2.15.9|מרחק הליכה בבניין מגורים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טו פרט 3.2.15.9}}
{{ח:ת}} על מרחק הליכה בבניין מגורים יחול גם {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.18.2|פרט 3.8.18.2}}.

{{ח:סעיף*|3.2.15.10|מרחק הליכה בדיור מוגן ובבתי אבות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טו פרט 3.2.15.10}}
{{ח:ת}} בדיור מוגן ובבתי אבות, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מרחק ההליכה בתוך חדר או בדירה, עד דלת הכניסה לחדר או לדירה לא יעלה על 38 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} מרחק ההליכה מדלת הכניסה של החדר או הדירה עד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים.

{{ח:סעיף*|3.2.15.11|מרחק הליכה בבתי מלון ומעונות סטודנטים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טו פרט 3.2.15.11}}
{{ח:ת}} בבתי מלון ובמעונות סטודנטים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מרחק ההליכה בתוך חדר או יחידת אירוח עד דלת הכניסה לחדר או ליחידה לא יעלה על 38 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} מרחק ההליכה מדלת הכניסה של החדר או יחידת האירוח ועד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים.

{{ח:סעיף*|3.2.15.12|מרחק הליכה בתעשיה רגילה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טו פרט 3.2.15.12}}
{{ח:ת}} בתעשיה רגילה הכוללת חומרים ברמת סיכון נמוכה או בינונית מרחק ההליכה לא יעלה על 120 מטרים, אם מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הבניין נמצא בקומת קרקע בלבד;
{{ח:תת|(2)}} בבניין מותקנת מערכת לפינוי עשן וחום המונעת סכנה של הצטברות עשן בגובה נמוך מ־1.80 מטרים בפרק הזמן הנדרש לפינוי הבניין מאנשים והבניין מוגן כולו על ידי מערכת מתזים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן טז|סימן ט״ז: תאורת דרכי מוצא|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.16.1|תאורה מלאכותית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טז פרט 3.2.16.1}}
{{ח:תת|(א)}} בפרוזדורים, במעברים המשרתים יותר מ־6 אנשים או שאורכם עולה על 15 מטרים ובחדרי מדרגות תותקן תאורה מלאכותית שעוצמתה במקום החשוך ביותר על הרצפה 10 לוקס לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} להפעלת תאורה מלאכותית כאמור יותקנו מתגים בכל כניסה לחדר מדרגות, במרחק שאינו גדול מ־1.00 מטרים מדלת הכניסה; המתגים יותקנו בגובה הנע בין 85 ס״מ ל־110 ס״מ מעל מפלס הרצפה.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יז|סימן י״ז: תאורת חירום|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.17.1|תאורת חירום|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יז פרט 3.2.17.1}}
{{ח:תת|(א)}} תאורת חירום בדרך מוצא תתחיל לפעול בתוך פרק זמן שאינו גדול מ־0.5 שניות בכל מקרה של כשל בהספקת החשמל או נפילה במתח רשת החשמל כמפורט בתקן הישראלי בת״י 20, חלק 2.22 מנורות: מנורות לתאורת חירום (להלן – ת״י 20 חלק 2.22).
{{ח:תת|(ב)}} במעברים המשרתים יותר מ־6 אנשים או שאורכם עולה על 15 מטרים, בפרוזדורים ובחדרי מדרגות, לאורך דרך המוצא, יותקנו גופי תאורת חירום שיאירו את נתיב המילוט, בזמן הפסקת חשמל או נפילה במתח רשת החשמל; דרישה זו אינה חלה על מעברים ופרוזדורים בדירת מגורים.
{{ח:תת|(ג)}} עוצמתה המינימלית של תאורת חירום לאורך נתיב המילוט לא תפחת מ־1 לוקס בכל נקודה לאורך נתיב המילוט למשך שעה אחת לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} מדידת עוצמת האור המינימלית תתבצע בגובה מפלס ההליכה לאורך נתיב המילוט.
{{ח:תת|(ה)}} היחס בין עוצמת ההארה המרבית לבין עוצמת ההארה המינימלית לא יעלה על 1:40.
{{ח:תת|(ו)}} תאורת חירום תתבסס על גופי תאורה עצמאיים הניזונים מסוללות נטענות או מערכת מרכזית לגיבוי חשמלי מבוקרת טעינה הכוללת מצבר נטען; גופי תאורת החירום יהיו מוזנים משני מעגלי הזנה נפרדים המוזנים ממערכות נפרדות.
{{ח:תת|(ז)}} גופי תאורת החירום יתאימו לתקן הישראלי ת״י 20, חלק 2.22.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יח|סימן י״ח: שילוט וסימון דרכי מוצא|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.18.1|שילוט|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יח פרט 3.2.18.1}}
{{ח:תת|(א)}} דרכי מוצא ישולטו ויסומנו לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל מרכיבי דרך מוצא שלא נראה מהם באופן ברור כיוון היציאה מהבניין, ומעל דלת יציאה, יותקנו שלטים שבהם נכתב: ”יציאה“, או ”יציאת חירום“, עם חץ הכוונה או ללא חץ הכוונה, לפי הצורך; הכיתוב על השלטים יהיה בגוון לבן על גבי רקע ירוק; ניתן לשלב בשלטים צלמית ”דרך מילוט“ כמפורט בת״י 1918 חלק 4;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום בבניין שניתן לסטות בו מדרך היציאה מהבניין, יותקן שלט ”אין יציאה“; הכיתוב על השלט יהיה בגוון אדום על גבי רקע לבן;
{{ח:תתת|(3)}} גובה האותיות בשלטים הנדרשים בפסקאות (1) ו־(2) יהיה 15 סנטימטרים לפחות, ועוביים יהיה 15 מילימטרים לפחות; המרווח בין האותיות יהיה לפחות 1 סנטימטר;
{{ח:תתת|(4)}} התקנת השלטים תהיה בניצב לכיוון המילוט;
{{ח:תתת|(5)}} בחניון מקורה, יותקנו שלטים כמפורט בפסקאות (1), (2) ו־(4) שחובה לשלב בהם צלמית ”דרך מילוט“ כמפורט בת״י 1918 חלק 4; גובה האותיות בשלטים יהיה 20 סנטימטר לפחות, ועוביין יהיה 20 מילימטרים.
{{ח:תתת|(6)}} על דירת מגורים יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.21.1|פרט 3.8.21.1(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשלטים לפי פרט משנה (א) תותקן תאורה מרשת החשמל של הבניין וממקור חשמל עצמאי המבוסס על סוללות נטענות המאפשרות זמן תאורה של 60 דקות; גוף התאורה יתאים לתקן ישראלי ת״י 20 חלק 2.22, והוא יופעל בעת הפסקת חשמל או נפילה במתח רשת החשמל.
{{ח:תת|(ג)}} בדרך מוצא יותקנו שלטים המציינים את קיומם של מיתקני בטיחות אש.
{{ח:תת|(ד)}} על דלת אש של חדר מדרגות מוגן, שאינה בקומת הכניסה, יותקן שלט קבוע בצד המבואה הקומתית, ועליו המילים ”דלת אש! החזק סגורה!“; הכיתוב על השלט יהיה בגוון ירוק על רקע לבן; גובה כתיב האותיות יהיה 3 סנטימטרים לפחות ועוביין 7 מילימטרים לפחות; השלט ימוקם במרכז הדלת, בגובה 1.50 מטרים מעל הרצפה.
{{ח:תת|(ה)}} על דלת אש הממוקמת בקומת הכניסה לבניין או במקום בולט לעין בסמוך אליה, בצד הפונה למבואת הכניסה, יותקן שלט, כאמור בפרט משנה (ד), ונוסף עליו – שלט קבוע שבו נכתב:
{{ח:תת}} &quot;בבניין זה מותקנות דלתות אש בכל קומותיו. דלתות האש משמשות להגנה מפני אש ולמילוט לחדר המדרגות.
{{ח:תתת|1.}} דלתות האש חייבות להיות סגורות תמיד, למעט בזמן מעבר אנשים, כדי למנוע חדירת אש ועשן לחלל חדר המדרגות בעת שריפה.
{{ח:תתת|2.}} פגיעה ביכולת הסגירה העצמית של הדלתות עלולה לגרום לאובדן חיי אדם ולגרימת נזקים לרכוש בעת שריפה.
{{ח:תתת|3.}} אין לנעול את הדלתות ואין להציב כל דבר העלול להפריע לפתיחה ולסגירה שלהן ולמעבר חופשי של אנשים אל חדר המדרגות ובתוכו&quot;.
{{ח:תת}} הכיתוב של השלט יהיה בגוון ירוק על רקע לבן; גובה האותיות של הרישה בשלט יהיה 7 מילימטרים לפחות וגובה כתיב האותיות הנדרשות בסעיפים 1 עד 3 בשלט יהיה 3 מילימטרים לפחות; השלט ימוקם במרכז הדלת, מתחת לשלט המתואר בפרט משנה (ד).
{{ח:תת|(ו)}} הוראות פרטי משנה (ד) ו־(ה) אינן חלות על דלתות אש פתוחות הנמצאות, בדרך כלל, במצב פתוח (Normally Open), והמצוידות במנגנון סגירה אוטומטי בעבור מקרים של שריפה, ובלבד שהדלתות האמורות אושרו בידי רשות הכבאות כדלתות פתוחות.
{{ח:תת|(ז)}} בחדר מדרגות מוגן יותקן בכל קומה שלט קבוע שבו נכתבו בסדר יורד כלפי מטה פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כינוי חדר המדרגות;
{{ח:תתת|(2)}} המילה ”קומה“ ולצדה או מתחתיה מספר הקומה;
{{ח:תתת|(3)}} המילים ”חדר המדרגות משרת קומות“ ואחריהן – מספר הקומות בבניין, על פי החלטת עורך הבקשה;
{{ח:תתת|(4)}} המילים ”יש יציאה לקומת הגג“ או ”אין יציאה לקומת הגג“;
{{ח:תתת|(5)}} המילים ”יציאה לרחוב בקומה...“ ואחריהן מספר הקומה שממנה יש יציאה לרחוב;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.18.1.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.18.1}}
{{ח:תתת|(6)}} גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקאות (1) ו־(5) יהיה 20 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 2 מילימטרים לפחות; גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקה (2) יהיה 12 מילימטרים לפחות ועוביין 2 מילימטרים לפחות; גובה כתיב האותיות הנדרשות לכיתוב מספר הקומה בפסקה (2) יהיה 70 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 8 מילימטרים לפחות; גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקאות (3) ו־(4) יהיה 5 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 1 מילימטרים לפחות;
{{ח:תתת|(7)}} מימין לכיתוב בשלט יסומן חץ הכוונה המציין את כיוון המילוט; החץ יצביע כלפי מעלה או כלפי מטה, על פי קביעת עורך הבקשה; גובה החץ יהיה 120 מילימטרים לפחות; ועוביו יהיה 25 מילימטרים לפחות; בתוך החץ תיכתב המילה ”ליציאה“;
{{ח:תתת|(8)}} המילה והחץ על השלט האמור בפסקה (7) יהיו בגוון ירוק על רקע לבן; גובהו של השלט יהיה 35 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 55 סנטימטרים; קו תחתית השלט יהיה בגובה 1.50 מטרים מעל הרצפה;
{{ח:תתת|(9)}} יהיה ניתן לצפות בשלט כאשר הדלת במצב סגור או פתוח;
{{ח:תתת|(10)}} כאשר בדרך מוצא נדרשת עליה בחדר מדרגות כדי להגיע ליציאה, יותקנו שלטים לסימון כיוון היציאה בכל קומה שבה נדרשת עלייה למעלה; שלטים אלו יזוהו כאשר הדלת במצב סגור או פתוח; כאשר המפלס התחתון ביותר של חדר המדרגות מתחיל לא יותר מקומה אחת מתחת לקומת היציאה, ומקום היציאה נצפה בבירור, לא תחול הדרישה המפורטת ברישה של פסקה זו.

{{ח:סעיף*|3.2.18.2|שילוט בשפה הערבית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יח פרט 3.2.18.2}}
{{ח:ת}} בבניין המוקם במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת המהנדס, קיים שיעור ניכר של ציבור דובר השפה הערבית שאינו דובר השפה העברית, יותקנו השלטים לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב סימן יח|סימן זה}} בשפה העברית והערבית כאחד.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יט|סימן י״ט: חוץ הבניין|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.19.1|מדרגות חוץ|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יט פרט 3.2.19.1}}
{{ח:תת|(א)}} בכל מקרה שבו מפלס הרחוב שונה ממפלס הכניסה או היציאה לבניין יותקנו מדרגות חוץ, כבש, מעבר משופע או שילוב של חלק מהם.
{{ח:תת|(ב)}} רוחב מדרגות החוץ, הכבש או המעבר המשופע יהיה שווה לרוחב דלת היציאה החיצונית הגובלת עם המדרגות ולא יפחת מ־1.10 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} המדרגות ייבנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.3|פרטים 3.2.2.3}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.4|3.2.2.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.5|3.2.2.5}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.6|3.2.2.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.10|3.2.2.10}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.16|3.2.2.16}}.
{{ח:תת|(ד)}} מישור שלח המדרגה יהיה מחוספס או עשוי חומר המונע החלקה.
{{ח:תת|(ה)}} אם, משיקולי אדריכלות, מותקנות מדרגות חוץ רחבות, יותקנו מסעדים נוספים בהתאמה לפתחי היציאה מהבניין ובהתאם לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.16|בפרט 3.2.2.16}}.
{{ח:תת|(ו)}} בכל מהלך מדרגות יותקן מסעד ובית אחיזה בצד אחד של המדרגות; אם נדרש מעקה, ייחשב בית האחיזה של המעקה מתאים לדרישה זו.
{{ח:תת|(ז)}} בבניין ציבורי, בכל מהלך מדרגות חוץ יותקן מסעד ובית אחיזה משני צדי המדרגות.
{{ח:תת|(ח)}} במדרגות המשתלבות במישור משופע הניצב לכיוון מהלך המדרגות יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רום המדרגה התחתונה לא יעלה על 17.5 סנטימטרים כמתואר בתרשים 3.2.19.1;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.19.1.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.19.1}}
{{ח:תתת|(2)}} היחס בין רום המדרגה התחתונה לשלחה, על פי הנוסחה המפורטת בפרט משנה 3.2.2.5(ד), לא יחול במדרגות אלו.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן כ|סימן כ׳: דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.2.20.1|אמצעי חילוץ מבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב־&lt;wbr&gt;קומות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.2.20.1}}
{{ח:ת}} בבניין, שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות, יהיו סידורי חילוץ אנשים אל מחוץ לבניין שמתקיימים בהם אחד לפחות מן התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} דרך גישה, רחבת היערכות וחלון חילוץ העומדים בדרישות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} רוחב דרך הגישה יהיה 4 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(ב)}} כחלק מדרך הגישה או בסיומה תהיה רחבת היערכות שמידותיה יהיו לפחות 6 מטרים לאורך 12 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1;
{{ח:תתת|(ג)}} המרחק שבין רחבת ההיערכות לחלק הבולט ביותר של חזית הבניין שבה חלון חילוץ, לא יעלה על 12 מטרים;
{{ח:תתת|(ד)}} דרך הגישה יכולה להיות חלק מהדרך הציבורית;
{{ח:תתת|(ה)}} מדרכה וכביש יכולים לשמש רחבת ההיערכות;
{{ח:תתת|(ו)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי המהנדס, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סמך חוות דעת הנדסית ולאחר התייעצות עם רשות הכבאות, לאשר רוחב לדרך גישה קטן מ־4 מטרים אך לא פחות מ־3.70 מטרים; הרוחב הפנוי ממכשולים יהיה לא פחות מ־4 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1;
{{ח:תתת|(ז)}} בבניין יותקנו חלונות חילוץ העומדים בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב סימן כ|סימן זה}}.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.20.1.jpg|348px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.20.1}}
{{ח:תת|(2)}} חדר מדרגות מוגן, שמתקיימות בו דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳}}, לרבות –
{{ח:תתת|(א)}} עמדת כיבוי אש בכל מבואה קומתית;
{{ח:תתת|(ב)}} פינוי עשן מכל מבואה קומתית ופתחי פינוי עשן מחדר המדרגות לעבר הגג העומדים בדרישות {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳ לפרק ה׳}};
{{ח:תתת|(ג)}} בבניין לא תחול הדרישה להתקנת חלון חילוץ;
{{ח:תתת|(ד)}} בבניין לא תחול הדרישה לדרך גישה ורחבת היערכות.
{{ח:תת|(3)}} בבניין מותקנת מערכת מתזים העומדת בדרישות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} בכל שטח הבניין מותקנת מערכת כיבוי אש אוטומטית במים – מתזים; הספקת המים למתזים מבוססת על לחץ המים העירוני ולא יידרש אמצעי להגברת לחץ;
{{ח:תתת|(ב)}} בבניין לא תחול הדרישה להתקנת חלון החילוץ;
{{ח:תתת|(ג)}} בבניין לא תחול הדרישה לדרך גישה ורחבת היערכות.

{{ח:סעיף*|3.2.20.2|רדיוס סיבוב של דרך גישה ורחבת היערכות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.2.20.2}}
{{ח:ת}} אם דרך גישה איננה ישרה, רדיוס הסיבוב של ציר הדרך לא יפחת מ־12 מטרים; רדיוס השטח הנקי ממכשולים, הרדיוס החיצוני, לא יפחת מ־16 מטרים.

{{ח:סעיף*|3.2.20.3|שער בדרך גישה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.2.20.3}}
{{ח:ת}} אם נבנה שער בדרך גישה, תובטח אפשרות פתיחתו או פריצתו במקרה חירום, כך שיתאפשר מעבר מיידי לרכב כיבוי והצלה.

{{ח:סעיף*|3.2.20.4|סימון ושילוט רחבת היערכות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.2.20.4}}
{{ח:ת}} רחבת היערכות בתחום המגרש תסומן על הקרקע, במסגרת בגוון בהיר ותשולט באופן שיאסור חניה לכלי רכב במקום; רחבת היערכות בתחום הדרך הציבורית תשולט באופן שייאסר חניית רכב במקום.

{{ח:סעיף*|3.2.20.5|מבנה דרך גישה ורחבת היערכות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.2.20.5}}
{{ח:ת}} דרך גישה ורחבת היערכות, לרבות מכסים לתאי בקרה וצינורות למערכות תשתית למיניהן, הטמונים מתחתן, יהיו בנויים באופן המאפשר להם לשאת רכב לכיבוי והצלה על פי התקן הישראלי, ת״י 412 עומסים במבנים: עומסים אופייניים.

{{ח:סעיף*|3.2.20.6|מניעת הפרעה בדרך גישה וברחבת היערכות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.2.20.6}}
{{ח:תת|(א)}} לא יהיו בדרך גישה, ברחבת היערכות ובין רחבת היערכות לבניין, בליטות, עצים, עמודי חשמל, עמודי טלפון, כבלים עיליים, מבנים או מיתקנים כיוצא באלה, העלולים להפריע, לעכב או להכשיל את פעולתו התקינה של רכב כבאות והצלה.
{{ח:תת|(ב)}} הגובה החופשי ממכשולים מעל דרך גישה יהיה 4.20 מטרים לפחות.

{{ח:סעיף*|3.2.20.7|חלונות חילוץ|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.2.20.7}}
{{ח:תת|(א)}} בכל קומה יותקן חלון אחד שרוחבו החופשי 0.80 מטרים לפחות, וגובהו החופשי 1.00 מטרים לפחות (להלן – חלון חילוץ).
{{ח:תת|(ב)}} חלון חילוץ יהיה חלון צד צירי, או חלון הזזה; החלון יהיה ניתן לפתיחה מצדו הפנימי, וניתן לפתיחה או פריצה מחלקו החיצוני.
{{ח:תת|(ג)}} בבניין שאינו בניין למגורים, יסומן חלון החילוץ בחלקו הפנימי בסימן זוהר במילים ”חלון חילוץ“.
{{ח:תת|(ד)}} המרחק בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין חלון חילוץ לא יעלה על 50 מטרים, כשהמדידה תתבצע בקו אלכסוני בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין חלון החילוץ של אותה קומה, ובלבד שקיים מעבר בין כל חלקי הקומה לחלון החילוץ, לרבות מעבר דרך דלתות של דירות או חדרים.
{{ח:תת|(ה)}} פרט זה אינו חל על קומת הקרקע בבניין.
{{ח:תת|(ו)}} פרט זה אינו חל על בניין אשר הותקנו בו סידורי חילוץ העומדים בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.20.1|פרט 3.2.20.1(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.20.1|או 3.2.20.1(3)}}.

{{ח:סעיף*|3.2.20.8|מיקום חלונות חילוץ|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.2.20.8}}
{{ח:תת|(א)}} מול חלון חילוץ, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.20.7|בפרט 3.2.20.7}}, תותקן רחבת היערכות שתאפשר כניסה לבניין או יציאה ממנו באמצעות סולם המורכב על רכב כבאות והצלה.
{{ח:תת|(ב)}} אם נדרש יותר מחלון חילוץ אחד, והמרחק בין כל שני חלונות חילוץ לא עולה על 35 מטרים מדוד לאורך מעטפת הבניין, ניתן להתקין רחבת היערכות אחת בלבד.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג פרק ג|פרק ג׳: הפרדות ועמידות אש|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ג סימן א|סימן א׳: הפרדות|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.3.1.1|הפרדה בין דרכי מוצא והבניין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.3.1.1}}
{{ח:ת}} הפרדה בין דרך מוצא לבין שאר חלקי הבניין תהיה לפי הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.3.1.2|בפרט 3.3.1.2}}.

{{ח:סעיף*|3.3.1.2|הפרדת חדר מדרגות מהבניין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.3.1.2}}
{{ח:תת|(א)}} חדר מדרגות בבניין גבוה או בבניין רב־קומות, המשמש מוצא בטוח יופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך 120 דקות לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} חדר מדרגות בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומות, המשמש מוצא בטוח, יופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך 60 דקות לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} עמידות האש של דלתות אש בחדרי מדרגות המשמשים חלק ממוצא בטוח, תהיה 30 דקות לפחות בהתאם לתקן הישראלי ת״י 1212 – דלתות אש: עמידות אש.

{{ח:סעיף*|3.3.1.3|הפרדת קומות השירותים משאר חלקי הבניין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.3.1.3}}
{{ח:תת|(א)}} בכל בניין תהיה הפרדת אש ועשן בין קומות שטחי שירות או חלק מהן, המכילות, בין השאר, חניון רכב, מחסנים, חדרי הסקה, מיתקני חשמל ראשיים וחדרים טכניים, לבין שאר חלקי הבניין; ההפרדה האמורה תהיה על ידי אחד או שילוב של אמצעים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחיצות אש בעלת עמידות אש למשך שעתיים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} תקרות ורצפות הגובלות בבניין, בעלות עמידות אש למשך שעתיים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} דלת אש בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־90 דקות כשל תחילי ויציבות;
{{ח:תתת|(4)}} דלת אש, בכניסה לחדר מדרגות מוגן בבניין המשמש למגורים, בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־30 דקות כשל תחילי ויציבות.
{{ח:תת|(ב)}} בגישה מקומת שטחי שירות לחדר מדרגות מוגן או למעלית, תותקן מבואה המופרדת מקומת שטחי השירות באמצעות קירות עמידי אש למשך שעתיים לפחות והגישה למבואות אלה תהיה דרך דלת אש.
{{ח:תת|(ג)}} הדרישה בפרט משנה (ב) לא תחול על חדר מדרגות מוגן המסתיים ביציאה ישירות אל מחוץ לבניין, המשרת קומות שירות בלבד.

{{ח:סעיף*|3.3.1.4|הפרדה בקומת השירותים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.3.1.4}}
{{ח:ת}} על חלק בניין, כגון קופאי בחניון או משרד במחסן, שנועד לספק שירותים נלווים לשימושים שאופיים שטחי שירות, לא תחול הדרישה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.3.1.3|בפרט 3.3.1.3}}.

{{ח:סעיף*|3.3.1.5|הפרדה בין הבניין למנהרת שירות ופיר|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.3.1.5}}
{{ח:תת|(א)}} מינהרת שירות ופיר יופרדו מהבניין לכל אורכם וגובהם על ידי קירות עמידי אש למשך שעתיים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} הותקנו במינהרת שירות או בפיר פתחי כניסה או יציאה, יהיו הפתחים סגורים על ידי דלת אש שתהיה בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־90 דקות כשל תחילי ויציבות.

{{ח:סעיף*|3.3.1.6|צנרת ותעלות מיזוג אוויר החודרים אלמנטים עמידי אש|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.3.1.6}}
{{ח:תת|(א)}} באגפי אש, שהקירות או התקרות בהם בנויים מאלמנטים עמידי אש, תתאפשר העברת צנרת דרכם בתנאי שהמעברים נאטמו היטב מפני חדירת אש ועשן; האטימה תיעשה מחומרים לא דליקים.
{{ח:תת|(ב)}} צנרת המיועדת להעברת חום תבודד בחומרי בידוד לא דליקים.
{{ח:תת|(ג)}} תעלות של מיזוג אוויר החודרות דרך האלמנטים האמורים, יצוידו במדפי אש אוטומטיים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ג סימן ב|סימן ב׳: עמידות אש של שלד הבניין|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.3.2.1|עמידות האש של שלד הבניין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.3.2.1}}
{{ח:תת|(א)}} מרכיבי שלד הבניין יסווגו לעמידות אש לפי אחד מסוגי השלד המפורטים בטבלה 3.3.2.1.
{{ח:תת|(ב)}} עמידות האש של מרכיבי שלד הבניין לא תפחת מהנדרש בסוג השלד בו סווג הבניין כאמור בפרט משנה.
{{ח:תת|(ג)}} בבניין גבוה ובניין רב־קומות עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 7.47.00|פרט 7.47.00}} והנספח {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 7.43.00|לפרט 7.43.00(ד)}} {{ח:פנימי|חלק ז סימן ז|בסימן ז׳ לחלק ז׳}}.
{{ח:תת|(ד)}} בבניין למגורים עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}.
{{ח:תת|(ה)}} בבניין להתקהלות עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}.
{{ח:תת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.3.2.1 סיווג שלד הבניין לפי עמידות אש (בשעות)'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;מרכיבי שלד הבניין&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;10&quot;&gt;סוג שלד הבניין&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;I&lt;sup&gt;ד&lt;/sup&gt;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;II&lt;sup&gt;ד&lt;/sup&gt;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;III&lt;sup&gt;ד&lt;/sup&gt;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;IV&lt;sup&gt;ד&lt;/sup&gt;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;V&lt;sup&gt;ד&lt;/sup&gt;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;442&lt;/th&gt;&lt;th&gt;332&lt;/th&gt;&lt;th&gt;222&lt;/th&gt;&lt;th&gt;111&lt;/th&gt;&lt;th&gt;000&lt;/th&gt;&lt;th&gt;211&lt;/th&gt;&lt;th&gt;200&lt;/th&gt;&lt;th&gt;HH2&lt;/th&gt;&lt;th&gt;111&lt;/th&gt;&lt;th&gt;000&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''{{ח:הערה|1.}} קירות חוץ נושאים'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1 קירות חוץ הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א,ג&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.2 קירות חוץ הנושאים קומה אחת בלבד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;&lt;sup&gt;א,ג&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.3 קירות חוץ הנושאים גג בלבד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א,ג&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''{{ח:הערה|2.}} קירות פנים נושאים'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.1 קירות פנים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.2 קירות פנים הנושאים קומה אחת בלבד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.3 קירות פנים הנושאים גג בלבד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''{{ח:הערה|3.}} עמודים'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.1 עמודים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;H&lt;sup&gt;א,ב&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.2 עמודים הנושאים קומה אחת בלבד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;H&lt;sup&gt;א,ב&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.3 עמודים הנושאים גג בלבד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;H&lt;sup&gt;א,ב&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''{{ח:הערה|4.}} קורות, אגדים'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1 קורות ואגדים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;H&lt;sup&gt;א,ב&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.2 קורות ואגדים הנושאים קומה אחת בלבד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;H&lt;sup&gt;א,ב&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.3 קורות ואגדים הנושאים גג בלבד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;H&lt;sup&gt;א,ב&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''5. רצפה'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;H&lt;sup&gt;א,ב&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''6. גג'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;H&lt;sup&gt;א,ב&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;1&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''7. קורות חוץ שאינם נושאים'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;sup&gt;ג&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א,ג&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א,ג&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א,ג&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א,ג&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #CCC;&quot;&gt;0&lt;sup&gt;א,ג&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} הערות לטבלה 3.3.2.1:
{{ח:תת|א.}} מודגש עם רקע אפור – אלמנטים המותרים להיות מחומרים דליקים מאושרים על ידי רשות כבאות.
{{ח:תת|ב.}} מסומן באות H = רכיבי שלד הבניין עשויים עץ, ובאישור רשות כבאות.
{{ח:תת|ג.}} עמידות האש של החלקים הלא קונסטרוקטיביים של קירות חוץ, וההגנה על הפתחים בקירות חוץ, אינן נכללות בטבלה זו; בהפרדה אנכית בין קומות הבניין תתקיים הדרישה של {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.7.1.5|פרט 3.7.1.5}}.
{{ח:תת|ד.}} לעניין סיווג שלד הבניין לעמידות אש –
{{ח:תתת|(1)}} שלד שסיווגו I יהיה שלד מסוג: I-442 או I-332;
{{ח:תתת|(2)}} שלד שסיווגו II יהיה שלד מסוג: II-222 או II-111 או II-000;
{{ח:תתת|(3)}} שלד שסיווגו III יהיה שלד מסוג: III-211 או III-200;
{{ח:תתת|(4)}} שלד שסיווגו IV יהיה שלד מסוג: IV-2HH;
{{ח:תתת|(5)}} שלד שסיווגו V יהיה שלד מסוג: V-111 או V-000.
{{ח:תת}} הבחירה בסוג שלד מסוים מחייבת בכל הערכים של עמידות האש המופיעים באותה עמודה בטבלה.
{{ח:ת}} {{ממורכז|הסבר לסימון גרפי של סוג שלד{{ש}}[[Image:Drawing 3.3.2.1.png|425px|link=]]{{ש}}תרשים 3.3.2.1}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג פרק ד|פרק ד׳: מערכות גילוי וכיבוי אש|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן א|סימן א׳: כללי|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.4.1.1|מערכת כיבוי אש|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.4.1.1}}
{{ח:ת}} מערכת כיבוי אש אוטומטית במים תותקן על פי תקן ישראלי ת״י 1596 – מערכות מתזים: התקנה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג פרק ה|פרק ה׳: מערכות שליטה בעשן|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ה סימן א|סימן א׳: אופני שליטה בעשן|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.5.1.1|סידורי שליטה בעשן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.5.1.1}}
{{ח:ת}} במקום שנדרשו בו סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין הם יבוצעו באחת השיטות המתוארות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ה סימן א|בסימן זה}} או בשילוב חלק מהן.

{{ח:סעיף*|3.5.1.2|פתח שחרור עשן קבוע|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.5.1.2}}
{{ח:ת}} שטח נטו של פתח שחרור עשן הפתוח באופן קבוע, יהיה 2% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת או 0.3 מ״ר לפחות, הגדול מביניהם, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה; ואולם בחלק מבניין שמותקנת בו מערכת מתזים, ניתן להקטין את שטח הפתח נטו, כך שיהיה 1.5% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת.

{{ח:סעיף*|3.5.1.3|פתח שחרור עשן הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.5.1.3}}
{{ח:תת|(א)}} שטח נטו של פתח שחרור עשן הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי, יהיה 2% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת או 0.3 מ״ר לפחות, הגדול מביניהם, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה; ואולם בחלק מבניין שמותקנת בו מערכת מתזים, ניתן להקטין את שטח הפתח נטו, כך שלא יפחת מ־1.5% משטח חלק הבניין שהוא משרת.
{{ח:תת|(ב)}} מנגנון אוטומטי כאמור בפרט משנה (א) יופעל על ידי אחת מן השיטות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} פיקוד מגלאי אש ועשן;
{{ח:תתת|(2)}} פיקוד מרגש זרימה של מערכת מתזים;
{{ח:תתת|(3)}} הפעלה מקומית על ידי נתיך טרמי;
{{ח:תתת|(4)}} הפעלה ידנית מרחוק.

{{ח:סעיף*|3.5.1.4|פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.5.1.4}}
{{ח:תת|(א)}} שטח החתך של פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים, יהיה 0.5 מ״ר לפחות, ופתח יניקת העשן מכל קומה הוא 0.20 מ״ר לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} בתחתית פיר שחרור עשן יותקן פתח כניסת אוויר מחוץ לבניין ששטחו 300 סמ״ר לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} בכניסה לפיר שחרור עשן, בכל קומה, תותקן ברך, עשויה פח בעובי 1.25 מ״מ לפחות והמסתיימת 60 ס״מ לפחות מעל הקו העליון של פתח כניסת העשן, למניעת מעבר עשן בין הקומות.
{{ח:תת|(ד)}} פיר שחרור עשן יסתיים מעל גג הבניין עם שני פתחים בכיוונים מנוגדים הפתוחים בדרך קבע; שטח כל אחד מהפתחים יהיה מחצית לפחות משטח החתך של הפיר.

{{ח:סעיף*|3.5.1.5|פיר שחרור עשן עם אמצעים מכניים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.5.1.5}}
{{ח:תת|(א)}} שטח החתך של פיר שחרור עשן עם אמצעי יניקה מכניים, ופתחי היניקה שלו יקבעו באופן שיאפשר ספיקה שוות ערך ל־6 החלפות אוויר לשעה מהחלל שהפיר משרת.
{{ח:תת|(ב)}} בכניסה לפיר שחרור העשן, בכל קומה, תותקן ברך למניעת מעבר עשן או יותקן מדף אש ממונע המחובר למערכת גילוי אש ועשן.
{{ח:תת|(ג)}} פיר שחרור עשן יסתיים מעל גג הבניין ומחובר למפוח יניקת עשן.

{{ח:סעיף*|3.5.1.6|מפוח יניקת עשן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.5.1.6}}
{{ח:תת|(א)}} מפוח יניקת עשן יהיה עמיד בחום בטמפרטורה של 400 מעלות צלזיוס למשך שעתיים לפחות; ואולם כאשר מותקנת בכל הבניין מערכת מתזים, ניתן להשתמש במפוח יניקת עשן העמיד בטמפרטורה של 250 מעלות צלזיוס למשך שעתיים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} מפוח יניקת העשן יוזן מרשת החשמל ומגנרטור חשמלי לשעת חירום.
{{ח:תת|(ג)}} קצב החלפות האוויר של המפוח – לפחות 6 החלפות אוויר בשעה אלא אם נאמר אחרת בתקנות אלה.

{{ח:סעיף*|3.5.1.7|מערכת על־&lt;wbr&gt;לחץ|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.5.1.7}}
{{ח:ת}} מערכת על לחץ למניעת חדירת עשן לחדרי מדרגות מוגנים, תותקן על פי ת״י 1001 חלק 2.2.

{{ח:סעיף*|3.5.1.8|כמות הפתחים ומיקומם|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.5.1.8}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ה סימן א|בסימן זה}}, במקום שבו נדרש להתקין פתח לשחרור עשן, אפשר להתקין כמה פתחים ובלבד שהשטח הכולל של הפתחים לא יפחת מהשטח הנדרש מהפתח הבודד; מיקום וגודל הפתחים יהיה לפי החלטת עורך הבקשה.

{{ח:סעיף*|3.5.1.9|מערכת לפינוי עשן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.5.1.9}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ה סימן א|בסימן זה}}, תותר התקנת מערכת לשליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין שבעבורה הוצג ניתוח הנדסי שאישרה רשות הכבאות.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ה סימן ב|סימן ב׳: סידורי שליטה בעשן על פי חלק הבניין|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.5.2.1|כללי|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.5.2.1}}
{{ח:ת}} סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו לגבי חלקי בניין אלה:
{{ח:תת|(1)}} חדר מדרגות מוגן המשרת 4 קומות או יותר בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומות;
{{ח:תת|(2)}} חדר מדרגות מוגן המשרת קומות תחתיות שמפלס הכניסה אליהן נמוך מ־8 מטרים מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין;
{{ח:תת|(3)}} מרתף ששטח רצפתו עולה על 140 מ״ר;
{{ח:תת|(4)}} חניון ששטחו עולה על 140 מ״ר;
{{ח:תת|(5)}} מחסנים בתנאים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} במחסנים תת־קרקעיים או הממוקמים בקומת קרקע שהגישה אליהם דרך פרוזדור משותף, ושטח כל מחסן עד 20 מ״ר – יותקנו בפרוזדור המשותף סידורי שליטה בעשן וכל מחסן מאוורר לפרוזדור המשותף;
{{ח:תתת|(ב)}} במחסנים הממוקמים בתוך חניון שמותקנים בו סידורי שליטה בעשן, שהכניסה אליהם מהחניון, ושטח כל מחסן עד 20 מ״ר – יאווררו ישירות אל החניון;
{{ח:תתת|(ג)}} מחסנים הממוקמים בתוך חניון, שהכניסה אליהם מהחניון, ושטחם מעל 20 מ״ר, יאווררו אל מחוץ לבניין;
{{ח:תת|(6)}} פיר מעלית שגובהה מעל 15 מטרים או יותר מ־2 תחנות;
{{ח:תת|(7)}} חדר חשמל ששטחו עולה על 40 מ״ר, חדר משאבות למים לצורכי כיבוי אש או חדר שנאי שמותקן בו שנאי מבודד שמן;
{{ח:תת|(8)}} קומה או חלק מבניין הנמצא מעל פני הקרקע, ששטח רצפתם עולה על 500 מ״ר בלא חלונות או ששטח חלונותיו שניתנים לפתיחה ידנית קטן מ־2% משטח רצפתו;
{{ח:תת|(9)}} חלק מבניין המכיל מטען אש גדול;
{{ח:תת|(10)}} מנהרת שירות.

{{ח:סעיף*|3.5.2.2|בניין גבוה ורב־&lt;wbr&gt;קומות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.5.2.2}}
{{ח:ת}} לגבי בניין גבוה ובניין רב־קומות יחולו גם הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ בפרק ז׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ה סימן ג|סימן ג׳: סידורי שליטה בעשן על פי ייעוד הבניין|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.5.3.1|סידורי שליטה בעשן בבניין למסחר|תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.5.3.1}}
{{ח:ת}} לגבי חלק מבניין או בניין המשמש למסחר יחולו סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין המפורטים {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|בסימן ב׳}} וגם על חלקי בניין אלה:
{{ח:תת|(1)}} חנות ששטחה גדול מ־500 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} מעבר ציבורי משותף בקניון; גודל הפתח לשחרור עשן וקצב החלפות האוויר יהיו לפי החלטת עורך הבקשה, באופן שיבטיח מניעת הצטברות עשן בגובה של 1.80 מטר מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר המשמשת למסחר.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג פרק ו|פרק ו׳: חומרי גמר|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ו סימן א|סימן א׳: כללי|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.6.1.1|כללי|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.6.1.1}}
{{ח:ת}} חומרי בניה ומוצרי גימור בחדר מדרגות ובמערכת מדרגות חיצונית המשמשים מוצא בטוח, יהיו לפי הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.6.1.2|בפרט 3.6.1.2}}.

{{ח:סעיף*|3.6.1.2|חומרי בניה ומוצרי גימור בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.6.1.2}}
{{ח:תת|(א)}} מדרגות, חיפויים ומרכיבי שלד המבנה של חדרי מדרגות, לרבות מערכת מדרגות חיצונית, המשמשים מוצא בטוח, ייבנו מאלמנטים העשויים חומר לא דליק כהגדרתו בת״י 755.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות פרט משנה (א) לא יחולו לגבי בניין המכיל עד שתי דירות, לרבות בניין מגורים טורי המכיל בכל אגף עד שתי דירות, ובתנאי שכל שני אגפים יופרדו על ידי מחיצת אש.
{{ח:תת|(ג)}} אם צופו קירות ותקרות של אחד ממרכיבי חדר מדרגות המשמש דרך מוצא בטוח, יהיו הציפויים ציפויים לא דליקים לפי ת״י 755; ואולם ניתן לצפות קירות ותקרות בלוחות גבס, בתנאי שסיווג דליקותם לפחות V.3.3 על פי ת״י 755.
{{ח:תת|(ד)}} חומרים ואלמנטים כמפורט בפרטי משנה (א) ו־(ג) וכן רכיבים מזוגגים יהיו בהתאם לתקן, אם קיים.
{{ח:תת|(ה)}} השימוש בלוחות זכוכית לזיגוג רכיבים מזוגגים ייעשה בהתאם לתקן הישראלי ת״י 1099 חלק 1.01: קביעת מין הזכוכית ועובי השמשה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג פרק ז|פרק ז׳: בניין גבוה ורב־קומות|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ז סימן א|סימן א׳: כללי ומדרגות|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.7.1.1|דירות עליונות דו־&lt;wbr&gt;קומתיות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.7.1.1}}
{{ח:ת}} במדידת גובה בניין לצורך סיווגו כבניין גבוה או כבניין רב־קומות, לפי העניין, לא תחושב, במבנים שהדירה העליונה בהם היא דו־קומתית, קומה נוספת אחת השייכת לדירה העליונה, אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מהקומה הנוספת אין יציאה ישירה לחדר מדרגות משותף;
{{ח:תת|(2)}} גג הקומה הנוספת ייחשב גג בניין ויחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 7.00.81|פרט 7.00.81}} {{ח:פנימי|חלק ז|בחלק ז׳}};
{{ח:תת|(3)}} האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 7.00.83|בפסקאות (1)(ג), (2) ו־(3) בפרט 7.00.83}} {{ח:פנימי|חלק ז|בחלק ז׳}}, שיחולו בשינויים המחויבים לגבי פרט זה;
{{ח:תת|(4)}} חדר המדרגות המשותף של הבניין מגיע לגג הבניין.

{{ח:סעיף*|3.7.1.2|חדר מדרגות מוגן ומדרגות חוץ בבניין גבוה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.7.1.2}}
{{ח:תת|(א)}} בבניין גבוה יהיו שני חדרי מדרגות מוגנים לפחות; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳}}, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), די בכך אם יהיה חדר מדרגות מוגן אחד, ובלבד שנתקיים אחד התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבניין מיועד למגורים;
{{ח:תתת|(2)}} בבניין שאינו מיועד למגורים, תפוסת כל אחת מקומות הבניין, אינה עולה על 30 איש;
{{ח:תתת|(3)}} המרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין אל דלת אש של חדר המדרגות המוגן אינו עולה על 30 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} אם נדרשו שני חדרי מדרגות מוגנים או יותר, ניתן להתקין מערכת מדרגות חוץ במקום אחד מחדרי המדרגות המוגנים, בתנאי שהמרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין דלת חדר המדרגות המוגן אינו עולה על 50 מטרים.

{{ח:סעיף*|3.7.1.3|חדר מדרגות מוגן ומדרגות חוץ בבניין רב־&lt;wbr&gt;קומות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.7.1.3}}
{{ח:תת|(א)}} בבניין רב־קומות יהיו שני חדרי מדרגות מוגנים לפחות; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק זה}}, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן להתקין מערכת מדרגות חוץ במקום אחד מחדרי המדרגות המוגנים, בתנאי שהמרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין דלת אש של חדר המדרגות המוגן הקרוב, אינו עולה על 30 מטרים.

{{ח:סעיף*|3.7.1.4|גישה לגג מחדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או בבניין רב־&lt;wbr&gt;קומות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.7.1.4}}
{{ח:ת}} חדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או רב קומות יגיע לגג הבניין, ואולם אם נדרשו בבניין זה יותר משני חדרי מדרגות מוגנים, יגיעו לפחות שניים מהם לגג; בין חדרי המדרגות במפלס הגג יהיה מעבר בלא מכשולים; לכל חדר מדרגות שלא יגיע לגג יהיה פתח וסולם ליציאה מחדר המדרגות אל הגג.

{{ח:סעיף*|3.7.1.5|הפרדת אש אנכית בין קומות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.7.1.5}}
{{ח:ת}} תותקן הפרדה אנכית בין קומות בחזיתות הבניין, בקיר מסך או בחלונות בקיר חיצון באמצעות אלמנטים עמידי אש, שאורכם האנכי הוא 0.90 מטרים לפחות; ואולם ניתן לבנות את האלמנטים האמורים בשני מישורים, אנכי ואופקי, בתנאי שאורכם הכולל יחד הוא 0.90 מטרים לפחות והאורך האנכי הוא 0.50 מטרים לפחות; מדידת האורך האופקי תיערך מהמישור החיצון של זיגוג קיר המסך או החלון, כמתואר בתרשימים 3.7.1.5 א׳ ו־3.7.1.5 ב׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.7.1.5-a.jpg|348px|link=]]{{ש}}תרשים 3.7.1.5 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.7.1.5-b.jpg|293px|link=]]{{ש}}תרשים 3.7.1.5 ב׳}}

{{ח:סעיף*|3.7.1.6|התקנת חומר חיפוי בחזית הבניין|תיקון: תש״ף־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.7.1.6}}
{{ח:תת|(א)}} בבניין גבוה שגובהו עולה על 18 מטרים או בבניין רב־קומות, הכוללים אחד או יותר מהשימושים האלה: מגורים, מעונות סטודנטים, בית מלון, דיור מוגן, מוסד רפואי או מעון המשמשים ללינה, על התקנה בחזיתות הבניין של חומר חיפוי חיצוני העשוי מחומרים מרוכבים מתכתיים (MCM) או חומרים מתכתיים (להלן – חומר החיפוי) בשילוב שכבת בידוד בין קיר החוץ לחומר החיפוי יחולו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בבניין שבו מותקנים מתזים בכל חלקי הבניין – כל שכבותיו של חומר החיפוי יהיו חומר בסיווג שלא יפחת מ־v.3.3 או B לפי ת״י 755 ושכבת הבידוד תהיה בסיווג שלא יפחת מ־v.3.3 או B לפי ת״י 755;
{{ח:תתת|(2)}} בבניין שבו לא מותקנים מתזים בכל חלקי הבניין – כל שכבותיו של חומר החיפוי יהיו חומר בסיווג שלא יפחת מ־vi.4.4 או A1 לפי ת״י 755 ושכבת הבידוד תהיה בסיווג שלא יפחת מ־v.3.3 או B לפי ת״י 755;
{{ח:תתת|(3)}} מערכת הבידוד והגימור החיצוניים תהיה לפי תקן ישראלי ת״י 921 – תגובות בשריפה של חומרי בנייה וכל עוד לא נכללו בתקן זה הוראות הנוגעות לחומר החיפוי, מערכת הבידוד והגימור החיצוניים תעמוד בתקן NFPA 285.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) לא יחול על החלפה נקודתית של חומר חיפוי קיים שאינו עומד בסעיף האמור ובלבד שלא יהיה שינוי לרעה בעמידות האש של חומר החיפוי כתוצאה מהחלפה כאמור.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ז סימן ב|סימן ב׳: סידורי שליטה בעשן בבנין גבוה או בבנין רב־קומות|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.7.2.1|סידורי שליטה בעשן בבנין גבוה או בבנין רב־&lt;wbr&gt;קומות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.7.2.1}}
{{ח:ת}} בבנין גבוה או בבנין רב־קומות יותקנו סידורי שליטה בעשן כמפורט {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}} בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} במבואות הקומתיות, יותקן פתח שחרור עשן קבוע, או פתח שחרור עשן עם מנגנון פתיחה אוטומטי המופעל על ידי מערכת גילוי אש ועשן המותקנת על פי ת״י 1220 חלק 3, או פיר שחרור עשן עם אמצעים מכניים; בבנין גבוה, ניתן להתקין גם פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים;
{{ח:תת|(2)}} בבנין גבוה, בחלקו העליון של חדר מדרגות מוגן, יותקנו שני פתחי שחרור עשן, ששטח כל אחד מהם הוא 0.80 מ״ר לפחות, והצלע הקטנה ביותר של הפתח תהיה 0.50 מטרים לפחות; מיקום הפתחים יהיה סמוך לתקרת חדר המדרגות ובחזיתות מנוגדות; במקום שלא ניתן למקם את הפתחים סמוך לתקרה, ימוקם פתח יחיד בתקרה, ששטחו הוא 0.8 מ״ר לפחות, והצלע הקטנה ביותר של הפתח תהיה 0.50 מטרים לפחות; פתחי שחרור עשן כאמור יהיו פתוחים באופן קבוע, או שיהיה בהם תריס הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי המופעל על ידי מערכת גילוי אש ועשן שהותקנה על פי ת״י 1220 חלק 3, וכן תהיה אפשרות פתיחה ידנית על ידי מפסק שיותקן בכניסה לחדר המדרגות במפלס הכניסה הקובעת לבנין;
{{ח:תת|(3)}} בבנין רב־קומות, בחדר מדרגות מוגן, תותקן מערכת על לחץ; בחלקו העליון של חדר המדרגות יותקנו פתחי שחרור עשן הנפתחים באמצעות מנגנון פתיחה אוטומטי; מספר הפתחים ומידותיהם יהיו כמפורט בפסקה (2); המנגנון האוטומטי יסגור את הדלתות המותקנות בחדר המדרגות המוגן עם הפעלת מערכת על־לחץ.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ז סימן ג|סימן ג׳: מעליות|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.7.3.1|תחולה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.7.3.1}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ז סימן ג|סימן זה}} יחולו על התקנת מעלית שחל עליה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158א|סעיף 158א לחוק}}.

{{ח:סעיף*|3.7.3.2|מספרן, מעליות ומידותיהן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.7.3.2}}
{{ח:ת}} מספר המעליות, מידותיהן ומהירותן ייקבעו בהתאם למספר בני האדם הגרים בבנין והמבקרים בו ובהתאם למטרת הביקור, ואולם בבנין גבוה, מידותיה של מעלית אחת לפחות יאפשרו הובלת 6 אנשים או יותר.

{{ח:סעיף*|3.7.3.3|מעליות בבנין רב־&lt;wbr&gt;קומות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.7.3.3}}
{{ח:תת|(א)}} מכל דירה, משרד או אולם בבנין רב־קומות תהיה גישה, בכל קומה, לשתי מעליות לפחות; היציאה מהמעלית והכניסה לדירה או לאולם יהיו מאותו מפלס.
{{ח:תת|(ב)}} מעליות כאמור בפרט משנה (א) יותקנו סמוך לחדרי המדרגות.
{{ח:תת|(ג)}} מבואת המעליות, בכל הקומות למעט קומת הכניסה, תופרד מהפרוזדור המוביל אליה באמצעות דלתות המונעות חדירת עשן; ואולם בבנין שהמעליות מותקנות בו בחלל אנכי המקשר בין קומות (אטריום), לא נדרשת הפרדה זו.

{{ח:סעיף*|3.7.3.4|מבנה מעלית נושא אלונקה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.7.3.4}}
{{ח:תת|(א)}} בבנין רב־קומות תשמש מעלית אחת לפחות לנשיאת חולים או נפגעים השכובים על אלונקה סטנדרטית, שמידותיה. הן בהתאם לתקן ישראלי ת״י 179 – אלונקות.
{{ח:תת|(ב)}} מידותיו הפנימיות של תא מעלית כאמור בפרט משנה (א) יהיו כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} עומק – המרחק הפנימי בין הקיר שבו דלת הכניסה ובין הקיר שממולו – 2.10 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} רוחב – המרחק הפנימי בין שני הקירות הניצבים האחרים – 1.10 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} במעלית כאמור, על כל חלקיה, לרבות הפיר שלה, יתקיימו דרישות התקנים הישראליים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ת״י 2481 חלק 0 – מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה – דרישות יסוד (להלן ת״י 2481 חלק 0);
{{ח:תתת|(2)}} ת״י 2481 חלק 1 – מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה – מעליות חשמליות (להלן ת״י 2481 חלק 1);
{{ח:תתת|(3)}} ת״י 2481 חלק 2 – מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה – מעליות הידראוליות (להלן ת״י 2481 חלק 2).

{{ח:סעיף*|3.7.3.5|מידות הפרוזדור בכניסה למעלית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.7.3.5}}
{{ח:ת}} רוחב הפרוזדור לפני מעלית ולפני מעלית נושאת אלונקה, יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.5|בפרט 3.2.12.5(ג)(15)}}.

{{ח:סעיף*|3.7.3.6|מבנה תא המעלית ופיר המעלית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.7.3.6}}
{{ח:תת|(א)}} תא המעלית, הדלת שלה והפיר, ייבנו לפי ת״י 2481 חלק 0, חלק 1 וחלק 2.
{{ח:תת|(ב)}} דלת המעלית תהיה בנויה מחומר לא דליק בסיווג VI.4.4 על פי ת״י 755.

{{ח:סעיף*|3.7.3.7|ציוד חדר מכונות להפעלת מעלית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.7.3.7}}
{{ח:תת|(א)}} חדר מכונות להפעלת מעלית יצויד בציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שני מטפי דו־תחמוצת הפחמן, שקיבול כל אחד מהם 4 קילוגרמים נטו לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} לוחית עם הוראות לשימוש במעלית בעת הפסקת זרם החשמל או בעת תקלה אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} כלים הדרושים להפעלת המעלית ביד.
{{ח:תת|(ב)}} על גבי דלת חדר מכונות כאמור בפרט משנה (א), יצוין באופן ברור מקום הימצאו של המפתח.

{{ח:סעיף*|3.7.3.8|הפעלת מעלית בשעת דליקה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.7.3.8}}
{{ח:תת|(א)}} בכל מעלית חירום יותקן מנגנון מיוחד המאפשר לכבאים שימוש במעלית לצורכיהם בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} הפעלת המעלית לצורכי כיבוי תיעשה בעזרת מפתח הנמצא ליד הכניסה למעלית בתוך ארגז עם מכסה זכוכית (להלן – מפתח אש) שיאפשר פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפסקת עליית המעלית בדרכה אל הקומות העליונות, והחזרתה לקומת הכניסה הקובעת לבנין או לקומה הקרובה ביותר לדרך הגישה של שירותי הכבאות;
{{ח:תתת|(2)}} בהגיע המעלית לקומת הקרקע, ייפתחו דלתותיה באופן אוטומטי או ביד, ומכאן ואילך לא תתאפשר הפעלתה אלא מתוך המעלית וזאת כל עוד מפתח האש נמצא בשקע המיועד לו;
{{ח:תתת|(3)}} עם סיום פעולות הכיבוי יוחזר מפתח האש למקומו, והמעלית תחזור לפעולתה התקינה.

{{ח:סעיף*|3.7.3.9|אספקת חשמל להנעת מעלית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.7.3.9}}
{{ח:תת|(א)}} אספקת חשמל להנעת מעלית תופרד ממנגנון החשמל של הבנין ותהיה קשורה ישירות ללוח החשמל הראשי.
{{ח:תת|(ב)}} חוטי החשמל יעברו דרך צינורות עשויים חומרים לא דליקים.
{{ח:תת|(ג)}} בדיקת אי־דליקותם של החומרים האמורים תיערך בהתאם לתקן.

{{ח:סעיף*|3.7.3.10|מעליות חירום|תיקון: תשס״ח־5, תש״ף־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.7.3.10}}
{{ח:ת}} בבנין רב־קומות יוגדרו שתי מעליות מעליות חירום, ולפחות אחת מהן תהיה מעלית אלונקה, בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.7.3.4|לפרט 3.7.3.4}} ולתקן ישראלי ת״י 24; מעלית חירום תהיה עמידה למים לפי סעיף 5.3 בתקן ישראלי ת״י 2481 חלק 72 – מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – יישומים מיוחדים למעליות נוסעים ולמעליות נוסעים ומשא – מעליות כבאים.

{{ח:סעיף*|3.7.3.11|הפעלת מעלית בבנין רב־&lt;wbr&gt;קומות על ידי גנרטור|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.7.3.11}}
{{ח:ת}} בעת הפסקת זרם החשמל יופעלו בבנין רב־קומות שתי המעליות, לפחות המותקנות בהתאם להוראות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.7.3.4|בפרט 3.7.3.4}} על ידי זרם חשמל שמספק הגנרטור שבבנין.

{{ח:סעיף*|3.7.3.12|איוור המעלית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.7.3.12}}
{{ח:ת}} מעלית העולה או היורדת יותר משתי קומות, תאוור בכיוון גג הבנין ודרכו.

{{ח:סעיף*|3.7.3.13|גישה ממבואת המעלית לדרך מוצא|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.7.3.13}}
{{ח:ת}} בכל קומה של בנין גבוה ורב־קומות תתאפשר גישה חופשית ממבואת המעלית לדרך מוצא.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ז סימן ד|סימן ד׳: גנרטור חשמלי|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.7.4.1|גנרטור חשמלי לשעת חירום|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.7.4.1}}
{{ח:תת|(א)}} גנרטור המותקן בבנין בהתאם לכל חוק המחייב התקנת גנרטור בבנין בשל גובהו, יהיה בכוחו לספק גם זרם חשמל בשעת חירום להארה, באמצעות תאורת חירום, של כל מוצא בטוח בניין, מרחבים מוגנים, והפרוזדורים שבשימוש כלל דיירי הבניין ומבקריו, להפעלת משאבות מים לכיבוי אש, למפוחי יניקת עשן, למפוחים במערכת על־לחץ, להפעלת המעליות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.7.3.11|בפרט 3.7.3.11}}, ולמערכת האיוור המכני של המקלטים והמעליות, וכן למיתקן תאורה לאזהרה מפני מכשולי טיסה, אם מותקן (להלן – מערכות החירום).
{{ח:תת|(ב)}} הגנרטור יותקן כך שעם הפסק זרם החשמל ממקור מתח ראשי מרשת חשמל ציבורית, יתחיל הגנרטור לפעול באופן אוטומטי.
{{ח:תת|(ג)}} הגנרטור יותקן על פי הוראות שייתן עורך הבקשה לגבי התקנת מיתקני החשמל בבנין, לפי כללי המקצוע המקובלים.
{{ח:תת|(ד)}} יותקן מתג להפסקת פעולת הגנרטור בשעת חירום; המתג יותקן במקום נוח לגישה.
{{ח:תת|(ה)}} גנרטור המופעל על ידי מכונת דיזל יותקן במרתף או במקום אחר בבנין, ויתקיימו בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יוקף קירות בנויים, מהרצפה עד לתקרה, מאלמנטים עמידי אש למשך שעתיים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} חדר החסנת הגנרטור יאוור באוויר צח הבא מן החוץ, והגזים הנפלטים מבעירת הדלק במנוע ייפלטו ישירות אל אוויר החוץ;
{{ח:תתת|(3)}} דלתות חדר החסנת הגנרטור יהיו דלתות אש;
{{ח:תתת|(4)}} יותקן מקום לאחסון הדלק הנוזלי בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976}}, לעניין זה רואים את {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|התקנות האמורות}} חלות לגבי בנינים המשמשים למגורים, למשרדים ולכל מטרה אחרת, אפילו אם אינם עסק טעון רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ו)}} אם הגנרטור מותקן בחצר או בגג הבנין, לא יחולו לגביו פרט משנה (ה)(1) ו־(3) ובתנאי שלא ייחשף לסיכוני אש.
{{ח:תת|(ז)}} אספקת זרם החשמל מהגנרטור למערכות החירום תהיה באמצעות כבל מוגן אש לטמפרטורה של 800 מעלות צלזיוס למשך 90 דקות לפחות; חיבור החשמל ייעשה ישירות מלוח החלוקה של הגנרטור אשר ימוקם בחדר הגנרטור או באזור מוגן אש אחר.
{{ח:תת|(ח)}} חיבור החשמל ייעשה בפיר נפרד מזה של מקורות המתח האחרים בבנין.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ז סימן ה|סימן ה׳: דרך גישה ורחבת היערכות|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.7.5.1|דרך גישה ורחבת היערכות של רכב כבאות והצלה בבנין גבוה ובבנין רב־&lt;wbr&gt;קומות|תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.7.5.1}}
{{ח:ת}} בבנין גבוה ובבנין רב־קומות, יהיו דרך גישה ורחבת היערכות שמתקיימים בהם התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} דרך גישה שרוחבה 4 מטרים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} כחלק מדרך הגישה או בסיומה תהיה רחבת היערכות שמידותיה יהיו 6 מטרים לפחות לאורך 12 מטרים כמתואר בתרשימים 3.7.5.1;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.7.5.1.jpg|353px|link=]]{{ש}}תרשים 3.7.5.1}}
{{ח:תת|(3)}} המרחק שבין רחבת ההיערכות לחלק הבולט ביותר של חזית הבנין שבה חלון חילוץ, לא יעלה על 6 מטרים;
{{ח:תת|(4)}} דרך הגישה יכולה להיות חלק מהדרך הציבורית;
{{ח:תת|(5)}} מדרכה וכביש יכולים לשמש רחבת ההיערכות;
{{ח:תת|(6)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(3), רשאי המהנדס, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סמך חוות דעת הנדסית ולאחר התייעצות עם רשות הכבאות, לאשר –
{{ח:תת|(א)}} רוחב לדרך גישה קטן מ־4 מטרים אך לא פחות מ־3.70 מטרים; הרוחב הפנוי ממכשולים יהיה לא פחות מ־4 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1;
{{ח:תת|(ב)}} מרחק גדול מהאמור בפסקה (3) בין רחבת היערכות לבין הבנין.

{{ח:סעיף*|3.7.5.2|חלונות חילוץ|תיקון: תשס״ח־5, תש״ף־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.7.5.2}}
{{ח:ת}} בבניין גבוה ובבניין רב־קומות, למעט בקומה שרצפתה מצויה בגובה העולה על 42 מטרים ממפלס הכניסה הקובעת, יותקנו חלונות חילוץ העומדים בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.20.7|פרטים 3.2.20.7}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.20.8|ו־3.2.20.8}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג פרק ח|פרק ח׳ – מגורים|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן א|סימן א׳: פרשנות (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.1.1|הגדרות|תיקון: תשס״ח־5, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.8.1.1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דו־משפחתי“ – בניין הכולל שתי דירות מגורים סמוכות זו לצד זו עם קיר הפרדה משותף ולכל אחת מהן ישנה גישה ישירה אל החוץ ומשם לרחוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חד־משפחתי“ – בניין הכולל דירת מגורים אחת בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין מגורים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין מגורים טורי“ – בניין הכולל יותר משתי דירות מגורים סמוכות זו לצד זו עם קירות הפרדה משותפים בין הדירות ולכל אחת מהן ישנה גישה ישירה אל החוץ ומשם לרחוב.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ב|סימן ב׳: כללי (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.2.1|תחולה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.8.2.1}}
{{ח:ת}} בבניין מגורים יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק א|בפרקים א׳ עד ז׳}}, זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף*|3.8.2.2|גובה מזקף ראש|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.8.2.2}}
{{ח:ת}} בדרכי מוצא, גובה מזקף ראש יעמוד בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.1.2.5|פרט 3.1.2.5}} ואולם בדירת מגורים, בחלקים שנקבע לגביהם {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 2.03|בפרט 2.03}} {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק ב׳}}, מותר גובה קטן מ־2.20 מטרים.

{{ח:סעיף*|3.8.2.3|בית חד־&lt;wbr&gt;משפחתי ובית דו־&lt;wbr&gt;משפחתי|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.8.2.3}}
{{ח:ת}} על בית חד־משפחתי ועל בית דו־משפחתי לא יחולו {{ח:פנימי|פרק ח סימן כ|סימנים כ׳ עד כ״ד}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן כט|וסימן כ״ט לפרק זה}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ג|סימן ג׳: שימוש מעורב (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.3.1|דרך מוצא אחת מדירת מגורים בבנין עם שימוש מעורב|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.8.3.1}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שבו בבניין מגורים הכולל חלק בניין שנועד לשימוש אחר נדרשה דרך מוצא אחת בלבד מדירות המגורים, דרך מוצא זו לא תעבור דרך חלק הבניין המיועד לשימוש שאינו למגורים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} בבניין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, אפשר שדרך המוצא תעבור דרך חלק הבניין שאינו משמש למגורים, ובתנאי שדרך המוצא לא תעבור דרך חלל המכיל חומרים מסוכנים;
{{ח:תתת|(2)}} אפשר שדרך המוצא תעבור דרך חלק הבניין שאינו משמש למגורים בתנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דרך המוצא מדירת המגורים עד חוץ הבניין תופרד על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך שעה לפחות למעט דלת הכניסה לדירת המגורים;
{{ח:תתתת|(ב)}} דרך המוצא לא תעבור דרך חלל המכיל חומרים מסוכנים.

{{ח:סעיף*|3.8.3.2|מגורים בבנין עם שימוש מעורב|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.8.3.2}}
{{ח:ת}} בבניין מגורים הכולל חלק בניין שנועד לשימוש אחר, מותר למקם את החלק המיועד למגורים מעל החלק האחר בתנאי שיתקיים בבניין אחד התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} חלק הבניין המשמש למגורים והמוצאים הבטוחים המובילים ממנו אל מחוץ לבניין, מופרדים על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך שעה לפחות;
{{ח:תת|(2)}} חלק הבניין שאינו מיועד למגורים מוגן כולו על ידי מערכת מתזים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ד|סימן ד׳: דלתות (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.4.1|דלתות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.8.4.1}}
{{ח:ת}} בדלתות יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|בסימן א׳ לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן ד|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.8.4.2|דלת הזזה בדירת מגורים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.8.4.2}}
{{ח:תת|(א)}} בדירת מגורים מותר להתקין דלת הזזה ובלבד שלא תשמש דלת כניסה ראשית.
{{ח:תת|(ב)}} אין להתקין דלת הזזה בפרוזדור המשמש חלק מדרך מוצא.

{{ח:סעיף*|3.8.4.3|מנעול בדלת בדרך מוצא|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.8.4.3}}
{{ח:ת}} אם הותקן מנעול לדלת בדרך מוצא, תתאפשר פתיחתו בכל עת.

{{ח:סעיף*|3.8.4.4|מנעול לדלת של חדר שירותים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.8.4.4}}
{{ח:ת}} מנעול דלת של בית שימוש, אמבטיה או מקלחת יהיה ניתן לפתיחה במקרה חירום, מחוץ לחדר.

{{ח:סעיף*|3.8.4.5|הפרשי גבהים במשטחי רצפה הסמוכים לסף דלת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.8.4.5}}
{{ח:תת|(א)}} הפרש גבהים במשטחי הרצפה בין שני צדי הדלת או גובה סף הדלת יהיה לפי דרישת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.5|פרט 3.2.1.5}}; ואולם בדירת מגורים ביציאה למרפסת, לגג או לחצר, מותרת התקנת מדרגה עד גובה של 200 מ״מ.
{{ח:תת|(ב)}} בדלת כניסה לדירת מגורים לא יעלה הפרש הגבהים על 20 מ״מ ולא תחול הדרישה להתקנת סף משופע כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.5|בפרט 3.2.1.5}}.

{{ח:סעיף*|3.8.4.6|כיוון פתיחת דלת במוצא בטוח|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.8.4.6}}
{{ח:ת}} הותקנה דלת במוצא בטוח, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט, למעט דלת בדירת מגורים הנפתחת ישירות אל מוצא בטוח.

{{ח:סעיף*|3.8.4.7|בליטת דלת אל מעבר, פרוזדור או חדר מדרגות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.8.4.7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.10|פרט 3.2.1.10}} לא יחול לגבי דירת מגורים.

{{ח:סעיף*|3.8.4.912|דלת מעוכבת יציאה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.8.4.912}}
{{ח:ת}} מותר להתקין דלת מעוכבת יציאה בתנאי שלא תהיה יותר מדלת אחת בכל דרך מוצא.

{{ח:סעיף*|3.8.4.10|בניין מגורים הכולל דירת מגורים אחת בכל קומה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.8.4.10}}
{{ח:ת}} לגבי בניין מגורים הכולל דירת מגורים אחת בכל קומה, לא יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.14|פרט 3.2.1.14}} לענין חזרה מחדר מדרגות לתוך הבניין.

{{ח:סעיף*|3.8.4.11|צוהר בדלת אש|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.8.4.11}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.27|פרט 3.2.1.27}} לא יחול לגבי בנין מגורים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ה|סימן ה׳: מדרגות וחדרי מדרגות (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.5.1|כללי|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.8.5.1}}
{{ח:ת}} במדרגות ובחדרי מדרגות יתקיימו הדרישות המופיעות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן ה|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.8.5.2|מספר המדרגות במהלך אחד|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.8.5.2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.6|פרט 3.2.2.6}} לא יחול לגבי מדרגות בתוך דירה בבנין מגורים.

{{ח:סעיף*|3.8.5.3|מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.8.5.3}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך דירה בבניין מגורים מותר להתקין מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא.
{{ח:תת|(ב)}} במדרגות לולייניות ובמדרגות שלח מתחלף יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.21|פרט 3.2.2.21}}.

{{ח:סעיף*|3.8.5.4|מדרגות טרפזיות בדירה בבניין מגורים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.8.5.4}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך דירה בבניין מגורים תותר התקנת מדרגות בעלות שלחים בצורת טרפז (להלן – מדרגות טרפזיות) לשינוי כיוון מהלך מדרגות בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} מדרגות טרפזיות יכולות להיות חלק מדרך מוצא בדירה.
{{ח:תת|(ג)}} במדרגות טרפזיות יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.22|פרט 3.2.2.22(ב) ו־(ג)}}.

{{ח:סעיף*|3.8.5.5|משטח אופקי בחדר מדרגות או מהלך מדרגות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.8.5.5}}
{{ח:ת}} על אף האמור בפרט משנה 3.2.2.10(4), במרתף ובעליית גג של דירת מגורים, תחול חובת בניית משטח אופקי לפחות מצד אחד של הדלת, בתנאי שהדלת לא תיפתח לכיוון המדרגות, כמתואר בתרשים 3.8.5.5.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.8.5.5.jpg|348px|link=]]{{ש}}תרשים 3.8.5.5}}

{{ח:סעיף*|3.8.5.6|מעקה ובית אחיזה במהלך ובחדר מדרגות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.8.5.6}}
{{ח:ת}} לגבי מעקה ובית אחיזה במהלך ובחדר מדרגות יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.15|פרט 3.2.2.15}}; ואולם בתוך דירת מגורים, מותרת התקנת בית אחיזה בצד אחד בלבד.

{{ח:סעיף*|3.8.5.7|מדרגות בדירה בבנין מגורים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.8.5.7}}
{{ח:תת|(א)}} מדרגות, מהלך מדרגות וחדר מדרגות בתוך דירה בבנין מגורים יותקנו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק זה}}, למעט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.6|פרטים 3.2.2.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.10|3.2.2.10(2) ו־(5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.16|3.2.2.16}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.3.1|ו־3.2.3.1}}.
{{ח:תת|(ב)}} רוחבן המינימלי של המדרגות כאמור בפרט משנה (א), יהיה 0.80 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} רוחב המעבר החופשי בכיוון התנועה במשטח אופקי שבחדר מדרגות ובמהלך מדרגות יהיה לפחות כרוחבן המינימלי של המדרגות.
{{ח:תת|(ד)}} מספר המדרגות במהלך מדרגות לא יעלה על 18.
{{ח:תת|(ה)}} מידותיהן של מדרגות קשתיות יהיו כנקוב {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.21|בפרט 3.2.2.21(ב) עד (ה)}} במקום הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.20|שבפרט 3.2.2.20(1) ו־(2)}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ו|סימן ו׳: חדר מדרגות מוגן (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.6.1|חדר מדרגות מוגן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ו פרט 3.8.6.1}}
{{ח:ת}} בחדר מדרגות מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|בסימן ג׳ לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן ו|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.8.6.2|מעבר מדורג משותף בבנייני מגורים מדורגים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ו פרט 3.8.6.2}}
{{ח:תת|(א)}} בבנין מדורג המיועד למגורים, הבנוי על מדרון משופע, אשר קיימת בו יציאה ישירה מכל דירה אל החוץ או אל מדרגות חוץ, על המעבר המדורג המשותף לא יחולו הדרישות לחדר מדרגות מוגן.
{{ח:תת|(ב)}} המעבר המדורג המשותף יהיה בנוי כך שתימנע הצטברות עשן.
{{ח:תת|(ג)}} אורכו של המעבר המדורג המשותף, הנמדד לאורך המדרגות, מן הנקודה הרחוקה ביותר ועד לרחוב, לא יעלה על 100 מטרים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ז|סימן ז׳: מדרגות חיצוניות (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.7.1|מדרגות חיצוניות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ז פרט 3.8.7.1}}
{{ח:ת}} במדרגות חיצוניות יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן ד׳ לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן ז|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.8.7.2|מדרגות חיצוניות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ז פרט 3.8.7.2}}
{{ח:ת}} לגבי דירות מגורים צמודות קרקע יחולו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.4.1|פרטים 3.2.4.1(א) עד (ד)}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ח|סימן ח׳: מוצא אופקי (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.8.1|מוצא אופקי|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ח פרט 3.8.8.1}}
{{ח:ת}} במוצא אופקי יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בסימן ה׳ לפרק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ט|סימן ט׳: פרוזדור מוגן (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.9.1|פרוזדור מוגן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ט פרט 3.8.9.1}}
{{ח:ת}} בפרוזדור מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|בסימן ו׳ לפרק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן י|סימן י׳: פרוזדור פתוח מוגן (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.10.1|פרוזדור פתוח מוגן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן י פרט 3.8.10.1}}
{{ח:ת}} בפרוזדור פתוח מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|בסימן ז׳ לפרק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן יא|סימן י״א: גג מוגן (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.11.1|גג מוגן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יא פרט 3.8.11.1}}
{{ח:ת}} בגג מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ח|בסימן ח׳ לפרק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן יב|סימן י״ב: יציאה (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.12.1|יציאה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יב פרט 3.8.12.1}}
{{ח:ת}} ביציאה יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ט|בסימן ט׳ לפרק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן יג|סימן י״ג: כבש (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.13.1|כבש|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יג פרט 3.8.13.1}}
{{ח:ת}} בכבש יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ב סימן י|בסימן י׳ לפרק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן יד|סימן י״ד: אזור מחסה (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.14.1|אזור מחסה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יד פרט 3.8.14.1}}
{{ח:ת}} באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יא|בסימן י״א לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן יד|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.8.14.2|דירת מגורים כאזור מחסה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יד פרט 3.8.14.2}}
{{ח:ת}} דירת מגורים יכולה לשמש אזור מחסה נגיש ודרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.11.4|פרטים 3.2.11.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.11.5|3.2.11.5}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.11.6|3.2.11.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.11.7|3.2.11.7}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.11.8|3.2.11.8}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.11.9|3.2.11.9}} אינן חלות לגבי דירת מגורים המשמשת אזור מחסה.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן טו|סימן ט״ו: תפוסה וחישוב רוחב דרכי מוצא (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.15.1|דרישות כלליות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טו פרט 3.8.15.1}}
{{ח:ת}} התפוסה וחישוב רוחב דרכי מוצא יהיו לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יב|סימן י״ב לפרק ב׳}}, זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן טו|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.8.15.2|גובה מעבר ופרוזדור|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טו פרט 3.8.15.2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.9|פרט 3.2.12.9}} לא יחול לגבי מעבר או פרוזדור בדירת מגורים שלגביהם חל הגובה המפורט {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן טז|סימן ט״ז: מספר דרכי מוצא מבניין (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.16.1|דרישות כלליות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טז פרט 3.8.16.1}}
{{ח:ת}} מספר דרכי המוצא יהיו לפי האמור {{ח:פנימי|פרק ב סימן יג|בסימן י״ג לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן טז|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.8.16.2|יציאה ממרתף המשמש חלק מדירת מגורים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טז פרט 3.8.16.2}}
{{ח:ת}} למרתף ששטחו גדול מ־100 מ״ר, ומשמש חלק מדירת מגורים, נוסף על דרך המוצא מהבניין או מהדירה, תהיה יציאה אל חוץ הבניין שמתקיימים בה אחד מן התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} דלת הנפתחת אל חוץ הבניין;
{{ח:תת|(2)}} חלון הנפתח אל חוץ הבניין שמתקיימים בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הרוחב הפנוי בפתח אינו פחות מ־60 ס״מ;
{{ח:תתת|(ב)}} הגובה הפנוי בפתח אינו פחות מ־60 ס״מ;
{{ח:תתת|(ג)}} הפרש הגובה בין אדן החלון למפלס הרצפה הסמוכה אליו לא עולה על 110 ס״מ;
{{ח:תתת|(ד)}} חלון ממ״ד;
{{ח:תת|(3)}} דלת או חלון כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) הנפתחים אל חצר אנגלית שמתקיימים בה תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} עומקה לא פחות מ־90 ס״מ;
{{ח:תתת|(ב)}} אורכה לא פחות מ־90 ס״מ;
{{ח:תתת|(ג)}} שטחה לא פחות מ־0.8 מ״ר;
{{ח:תתת|(ד)}} אם הפרש הגבהים בין תחתית החצר האנגלית ומפלס הקרקע הסמוך אליה עולה על 120 ס״מ, יותקן סולם קבוע או מדרגות; הסולם או המדרגות לא יבלטו יותר מ־15 ס״מ לתוך השטח האמור בפסקת משנה (ג); הסולם או המדרגות לא ייחסמו על ידי החלון או הדלת;
{{ח:תתת|(ה)}} אם הגישה מן החצר האנגלית אל חצר הבניין חסומה על ידי סבכה או גגון, יותקן בסבכה או בגגון פתח הניתן לפתיחה מן החצר האנגלית; רוחבו ואורכו של הפתח לא יפחתו מ־70 ס״מ.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן יז|סימן י״ז: מיקום דרכי המוצא (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.17.1|דרישות כלליות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יז פרט 3.8.17.1}}
{{ח:ת}} מיקום דרכי המוצא יהיו לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יד|סימן י״ד בפרק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן יח|סימן י״ח: מרחקי הליכה (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.18.1|דרישות כלליות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יח פרט 3.8.18.1}}
{{ח:ת}} מרחקי הליכה, פרוזדור בלא מוצא ומהלך משותף יהיו לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן טו|סימן ט״ו לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן יח|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.8.18.2|מרחק הליכה בדירת מגורים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יח פרט 3.8.18.2}}
{{ח:תת|(א)}} מרחק ההליכה בתוך {{ח:הערה|[במקור: הדירה]}} דירת מגורים, לא כולל מרפסות, עד לדלת הכניסה לדירה לא יעלה {{ח:הערה|על}} 30 מטרים; ואולם, בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה לא יעלה על 38 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} מרחק ההליכה מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 30 מטרים; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} מרחק ההליכה בפרוזדור פתוח מוגן שמתקיימים בו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.7.1|פרט 3.2.7.1}}, מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח אחר הקרוב ביותר, לא יעלה על 60 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} מרחק ההליכה מחלקי בנין אחרים שאינם כלולים בתחום דירת מגורים עד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים; ואולם, בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה לא יעלה על 80 מטרים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן יט|סימן י״ט: תאורת דרכי מוצא (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.19.1|תאורת דרכי מוצא בבניין מגורים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יט פרט 3.8.19.1}}
{{ח:ת}} תאורת דרכי מוצא תהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן טז|סימן ט״ז בפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן יט|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.8.19.2|תאורת דרכי מוצא בדירת מגורים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יט פרט 3.8.19.2}}
{{ח:ת}} הדרישה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.19.1|בפרט 3.8.19.1}} לא חלה על דירת מגורים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כ|סימן כ׳: תאורת חירום (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.20.1|תאורת חירום בבניין מגורים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.8.20.1}}
{{ח:ת}} תאורת חירום תהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יז|סימן י״ז בפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן כ|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.8.20.2|תאורת חירום בדירת מגורים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.8.20.2}}
{{ח:ת}} הדרישה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.20.1|בפרט 3.8.20.1}} לא חלה על דירת מגורים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כא|סימן כ״א: שילוט וסימון דרכי מוצא (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.21.1|שילוט דרכי מוצא בבניין מגורים|תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כא פרט 3.8.21.1}}
{{ח:ת}} שילוט דרכי מוצא יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יח|סימן י״ח בפרק ב׳}}.

{{ח:סעיף*|3.8.21.2|שילוט דרכי מוצא בדירת מגורים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כא פרט 3.8.21.2}}
{{ח:ת}} הדרישה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.21.1|בפרט 3.8.21.1}} לא חלה על דירת מגורים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כב|סימן כ״ב: חוץ הבניין (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.22.1|דרישות כלליות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כב פרט 3.8.22.1}}
{{ח:ת}} דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יט|סימן י״ט בפרק ב׳}} יחולו לגבי חוץ הבניין זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן כב|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.8.22.2|חוץ הבניין בדירה צמודת קרקע|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כב פרט 3.8.22.2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.19.1|בפרט 3.2.19.1(ב)}}, לדירה צמודת קרקע בבנין מגורים, רוחב המדרגות יהיה 0.90 מטר לפחות.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כג|סימן כ״ג: דרך גישה, רחבת הערכות וחלונות חילוץ (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.23.1|דרישות כלליות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כג פרט 3.8.23.1}}
{{ח:תת|(א)}} בדרך גישה, ברחבת הערכות ובחלונות חילוץ יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן כ|סימן כ׳ בפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן כג|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הדרישה לאמצעי חילוץ מבנין כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.20.1|בפרטים 3.2.20.1 עד 3.2.20.6}} לא תחול על בניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בנין מגורים צמוד קרקע;
{{ח:תתת|(2)}} בנין מגורים שבו הפרש הגובה בין הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס רצפת הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין לא עולה על 7 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} בנין מגורים שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין עולה על 7 מטרים, ואולם יש יציאה נוספת אל מחוץ לבנין ומיציאה זו אל מפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין אין הפרש גובה יותר מ־7 מטרים;
{{ח:תתת|(4)}} בנין מגורים מדורג הבנוי על מדרון משופע אשר קיימת בו יציאה ישירה מכל דירה אל מחוץ לבנין, או אל מרפסת וממנה אל מדרגות חוץ, או אל מעבר ציבורי, זאת נוסף על האמור {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|בסימן ו׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.6.2|פרט 3.8.6.2}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כד|סימן כ״ד: הפרדות ועמידות אש (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.24.1|דרישות כלליות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כד פרט 3.8.24.1}}
{{ח:ת}} הפרדות ועמידות אש יהיו לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כה|סימן כ״ה: מערכות גילוי וכיבוי אש (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.25.1|דרישות כלליות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כה פרט 3.8.25.1}}
{{ח:ת}} במערכות גילוי אש וכיבוי אש יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כו|סימן כ״ו: מערכות שליטה בעשן (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.26.1|אופני שליטה בעשן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כו פרט 3.8.26.1}}
{{ח:תת|(א)}} סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין, יבוצעו באחת השיטות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|בסימן א׳ לפרק ה׳}} או בשילוב חלק מן השיטות האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} במקום שבו הותקן פיר שחרור עשן עם אמצעי יניקה מכניים העומד בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.5.1.5|פרט 3.5.1.5}}, שטח חתך הפיר לא יפחת מ־0.5 מ״ר ושטח פתחי היניקה בכל קומה לא יהיו קטנים מ־0.25 מ״ר.

{{ח:סעיף*|3.8.26.2|סידורי שליטה בעשן בבנין מגורים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כו פרט 3.8.26.2}}
{{ח:תת|(א)}} סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו על כל חלקי הבניין המפורטים {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|בסימן ב׳ בפרק ה׳}}, זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן כו|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו גם על חלקי הבניין האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבואת כניסה;
{{ח:תתת|(2)}} חדר מדרגות בבנין שאינו בנין גבוה או בנין רב־קומות;
{{ח:תתת|(3)}} מחסן הממוקם במבואה הקומתית והכניסה אליו מהמבואה הקומתית.
{{ח:תת|(ג)}} בחדר מדרגות בבנין שאינו בנין גבוה או בנין רב־קומות יותקן פתח שחרור עשן כמפורט בת״י 1001 חלק 2.1 בטיחות אש בבניינים: מערכות בקרת עשן בבניינים.
{{ח:תת|(ד)}} פרט משנה (ב) לא יחול על בית חד־משפחתי, בית דו־משפחתי ובניין מגורים טורי.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כז|סימן כ״ז: חומרי גמר (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.27.1|דרישות כלליות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כז פרט 3.8.27.1}}
{{ח:ת}} בחומרי גמר יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כח|סימן כ״ח: בניין גבוה ורב־קומות (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.28.1|דרישות כלליות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כח פרט 3.8.28.1}}
{{ח:ת}} בבניין גבוה ובבנין רב־קומות יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כט|סימן כ״ט: התקנת מעלית ומעלון בבנין מגורים קיים (מגורים)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.8.29.1|הגדרות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כט פרט 3.8.29.1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן כט|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין קיים“ – בנין מגורים שהקמתו הושלמה שנה לפחות לפני שמבוקש להתקין בו מעלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעלית“ – מעלית לנשיאת בני אדם בלבד.

{{ח:סעיף*|3.8.29.2|תחולה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כט פרט 3.8.29.2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן כט|סימן זה}} יחולו על התקנת מעלית או מעלון בבנין קיים, שאינו בנין גבוה או בנין רב־קומות.

{{ח:סעיף*|3.8.29.3|מידות תא המעלית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כט פרט 3.8.29.3}}
{{ח:תת|(א)}} מידותיו הפנימיות של תא מעלית יהיו 80 סנטימטרים רוחב ו־120 סנטימטרים עומק לפחות; בפרט זה, ”רוחב“ – המרחק שבין הקירות הניצבים לדלת המעלית; ”עומק“ – המרחק שבין המישור הפנימי של כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת ממול.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), כאשר שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין בבנין מעלית במידות המפורטות באותו פרט משנה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר התקנת מעלית במידות אחרות.

{{ח:סעיף*|3.8.29.4|רוחב מינימלי של פרוזדור|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כט פרט 3.8.29.4}}
{{ח:ת}} על אף האמור בטבלה 3.2.12.5, רוחבו של פרוזדור המשמש כניסה ראשית בדירה יהיה 90 סנטימטרים לפחות.

{{ח:סעיף*|3.8.29.5|רוחב הפרוזדור המהווה חלק מדרך מוצא בטוח|תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כט פרט 3.8.29.5}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.5|בפרט 3.2.12.5(ג)}}, על התקנת מעלית, שהכניסה אליה מהפרוזדור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:ת}} רוחבו של הפרוזדור, שהוא המרחק בין המישור החיצון של כנף דלת הכניסה למעלית ובין הקיר ממול בפרוזדור, יהיה 1.3 מטרים לפחות; ואולם, שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין מעלית תוך שמירת המידות האמורות, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הקטנת רוחב הפרוזדור עד כדי 100 סנטימטרים, ואם נתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים – עד כדי 90 סנטימטרים.

{{ח:סעיף*|3.8.29.6|רוחב משטח אופקי בחדר מדרגות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כט פרט 3.8.29.6}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.5|בפרט 3.2.12.5(ג)}}, עומק המשטח האופקי בחדר מדרגות מול דלת תא המעלית יהיה 1.3 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.3 מטרים לפחות; ואולם, שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין מעלית תוך שמירת המידות האמורות, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הקטנת רוחב הפרוזדור עד כדי 90 סנטימטרים, אם נתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.

{{ח:סעיף*|3.8.29.7|רוחב המדרגות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כט פרט 3.8.29.7}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.2|בפרט 3.2.2.2}} רוחבן המינימלי של המדרגות יהיה 0.90 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} אישר המהנדס שלא ניתן להתקין מעלית בתנאים האמורים בפרט משנה (א), יהיה רוחבן המינימלי של המדרגות 0.8 מטרים לפחות, ובלבד שנתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.
{{ח:תת|(ג)}} מדידת רוחב המדרגות תיערך כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.3|בפרט 3.2.2.3}}.

{{ח:סעיף*|3.8.29.8|מידות רום מדרגות ושלח מדרגות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כט פרט 3.8.29.8}}
{{ח:ת}} על אף האמור –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.5|בפרט 3.2.2.5(א)}} – לא יעלה רום המדרגה על 19 סנטימטרים;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.5|בפרט 3.2.2.5(ב)}} – שלח המדרגה יהיה 25 סנטימטרים לפחות.

{{ח:סעיף*|3.8.29.9|מספר מדרגות במהלך אחד|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כט פרט 3.8.29.9}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.6|בפרט 3.2.2.6(א)}} – מספר מדרגות במהלך אחד יכול שיפחת מ־3 ויעלה על 16 מדרגות ובלבד שהמעלית הותקנה בחדר המדרגות הקיים.

{{ח:סעיף*|3.8.29.10|מדרגות טרפזיות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כט פרט 3.8.29.10}}
{{ח:ת}} בבנין קיים תותר התקנת מדרגות טרפזיות לשינוי כיוון מהלך מדרגות בתנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחב שלח המדרגות יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.22|בפרט 3.2.2.22(ב) ו־(ג)}};
{{ח:תת|(2)}} הרוחב המינימלי של המדרגות יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.29.7|בפרט 3.8.29.7}};
{{ח:תת|(3)}} במהלך מדרגות, לכל אורכו ולרבות במדרגות שאינן טרפזיות, יהיה גובה אחיד לרום המדרגה;
{{ח:תת|(4)}} מסעד ובית אחיזה יותקנו כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.15|בפרט 3.2.2.15}}; בקטע המדרגות הטרפזיות, המסעד יהיה רציף ובגובה אחיד ביחס לשיפוע המדרגות;
{{ח:תת|(5)}} התקבל אישור שירותי כבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.

{{ח:סעיף*|3.8.29.11|מבנה המעלית על כל חלקיה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כט פרט 3.8.29.11}}
{{ח:תת|(א)}} מעלית על כל חלקיה, לרבות הפיר שלה, ייבנו ויותקנו לפי התקנים הישראליים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ת״י 2481 חלק 0;
{{ח:תתת|(2)}} ת״י 2481 חלק 1;
{{ח:תתת|(3)}} ת״י 2481 חלק 2.
{{ח:תת|(ב)}} לחצנים להפעלת מעלית יותקנו בגובה של 1.3 מטרים בערך מעל רצפת התא.
{{ח:תת|(ג)}} פיר המעלית ייבנה מחומרים לא דליקים.

{{ח:סעיף*|3.8.29.12|תנאים נוספים להתקנת מעלית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כט פרט 3.8.29.12}}
{{ח:ת}} על התקנת מעלית יחולו גם הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.7.3.7|פרטים 3.7.3.7 עד 3.7.3.9}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.7.3.12|ו־3.7.3.12}}.

{{ח:סעיף*|3.8.29.13|התקנת מעלון בבנין קיים|תיקון: תשס״ח־5, תש״ף־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כט פרט 3.8.29.13}}
{{ח:ת}} על התקנת מעלון יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המעלון יותקן באישור המהנדס, לאחר שראה שלא ניתן להתקין בבנין מעלית כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן כט|בסימן זה}}, או לאחר ששוכנע כי בנסיבות העניין, מתאים יותר להתקין מעלון במקום מעלית;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} המעלון והתקנתו יהיו על פי תקן.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ל|סימן ל׳: תוספת קומות לבניין מגורים קיים (מגורים)|תיקון: תשס״ט־9}}

{{ח:סעיף*|3.8.30.1|הגדרות|תיקון: תשס״ט־9|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ל פרט 3.8.30.1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן ל|בסימן זה}}, ”בניין קיים“ – בניין מגורים שהיתר לבנייתו ניתן לפני תחילתן של תקנות אלה.

{{ח:סעיף*|3.8.30.2|פרשנות|תיקון: תשס״ט־9|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ל פרט 3.8.30.2}}
{{ח:תת|(א)}} שום דבר {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן ל|בסימן זה}} לא יתפרש כאילו בא להתיר בניית תוספת בסטייה מהוראות תכנית או מהוראות אחרות בתקנות אלה והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} על מדידת גובה בניין לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ח סימן ל|סימן זה}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.7.1.1|פרט 3.7.1.1}}.

{{ח:סעיף*|3.8.30.3|תוספת קומה אחת מעל בניין קיים|תיקון: תשס״ט־9, תשע״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ל פרט 3.8.30.3}}
{{ח:ת}} על הקמת תוספת בנייה של קומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד (בפרט זה – התוספת), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לא יראו את הבניין כבניין גבוה או כבניין רב־קומות, לפי העניין, רק בשל הקמת התוספת עליו אם נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} אין בתוספת יותר מקומה אחת, שיש לה יציאה אחת ישירה לחדר המדרגות המשותף, לרבות מיתקן מעל המפלס של גג התוספת, אם הוא נמנה עם המיתקנים שניתן להקים מעל המפלס של גג בבניין גבוה או בניין רב־קומות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.00.81|סעיף 7.00.81}};
{{ח:תתת|(ב)}} רבע לפחות מכלל שטח הגג של התוספת יישאר בלתי בנוי ורבע זה יהא רצוף; לעניין זה, ”כלל שטח הגג“ – לרבות שטח הגג המבונה במבנים ובמיתקנים שמותר להקימם לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 7.00.81|פרט 7.00.81}};
{{ח:תתת|(ג)}} תובטח גישה חופשית ובלא הפרעה לחלק הבלתי מבונה שבגג התוספת לכל מי שמחזיק בחלק של הבניין; הגישה תתאפשר באמצעות מדרגות מחדר המדרגות הקיים; על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.5|בפרט 3.2.2.5}} שיפוען של מדרגות אלה יכול שיהיה עד 60 מעלות;
{{ח:תתת|(ד)}} לא יחולו על התוספת הוראות לעניין מרחק הליכה, מהלך משותף ופרוזדור בלא מוצא לפי טבלה 3.2.15.5;
{{ח:תתת|(ה)}} לא נדרשו בבניין דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ טרם הגשת הבקשה להיתר לבניית התוספת, לא יידרשו אלה כתנאי להיתר לבניית התוספת;
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור בפסקה 1, בבניית תוספת לבניין – בתנאים המפורטים בה, שיש בה כדי להעלות את גובה המפלס של רצפת הכניסה לדירה העליונה של הבניין מעל מפלס הכניסה הקובעת ליותר מ־29 מטרים, יחולו על הבניין כולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ז|חלק ז׳}} בנוגע לבניין גבוה לעניין חדר מדרגות מוגן, פתחי עשן, התקנת מעלית וגנרטורים וכל דבר אחר שיש בו כדי להבטיח בפני סכנת אש או להקל על כיבוי שרפות; לכל עניין אחר ינהגו בבניין כפי שנוהגים בבניין רב־קומות.

{{ח:סעיף*|3.8.30.4|תוספת של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים שאינו בניין גבוה|תיקון: תשס״ט־9, תשע״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ל פרט 3.8.30.4}}
{{ח:ת}} בהקמת תוספת של יותר מקומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים שאינו בניין גבוה, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד, ועומדת בדרישות תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (להלן – תמ״א 38) או עומדת בדרישות של תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תמ״א 38 שבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (בפרט זה – התוספת), לא יראו את הבניין כבניין גבוה רק בשל הקמת התוספת עליו אם התקיימו בו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבין מפלס הכניסה לדירה שתיבנה בקומה הגבוהה ביותר, לא יעלה על 22 מטר, כמתואר בתרשים 3.8.30.4;
{{ח:תת|(2)}} אם הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 38 מטרים; אם לא הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 30 מטרים; מערכת מתזים תותקן בדירה שבתוספת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.30.6|בפרט 3.8.30.6(7)}} ומרחק ההליכה בתוך הדירה לא יעלה על 38 מטרים;
{{ח:תת|(3)}} מרחק ההליכה מדלת הכניסה של כל דירה בבניין לרבות הדירות שבתוספת עד היציאה מהבניין לא יעלה על 85 מטרים.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.8.30.4.png|360px|link=]]{{ש}}תרשים 3.8.30.4}}

{{ח:סעיף*|3.8.30.5|תוספת של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים גבוה|תיקון: תשע״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ל פרט 3.8.30.5}}
{{ח:ת}} בהקמת תוספת בנייה של יותר מקומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים גבוה, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד, העומדת בדרישות תמ״א 38 או תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תמ״א 38 ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (בפרט זה – התוספת), לא יראו את הבניין כמחויב בדרישות החלות על בניין גבוה, רק בשל הקמת התוספת עליו אם התקיימו בו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבין מפלס הכניסה לדירה שתיבנה בקומה הגבוהה ביותר, לא יעלה על 29 מטר כמתואר בתרשים 3.8.30.5;
{{ח:תת|(2)}} אם הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 38 מטרים; אם לא הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 30 מטרים; מערכת מתזים תותקן בדירה שבתוספת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.30.6|בפרט 3.8.30.6(7)}} ומרחק ההליכה בתוך הדירה לא יעלה על 38 מטרים;
{{ח:תת|(3)}} מרחק ההליכה מדלת הכניסה של כל דירה בבניין לרבות הדירות שבתוספת עד ליציאה מהבניין לא יעלה על 105 מטרים;
{{ח:תת|(4)}} קיים בבניין הקיים חדר מדרגות מוגן – ייבנה חדר מדרגות מוגן גם בעבור התוספת כהמשך חדר המדרגות המוגן הקיים ולא יותקנו מתזים כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.30.6|בפרט משנה 3.8.30.6(7) ו־(8)}} בבניין הקיים ובתוספת; לא קיים בבניין הקיים חדר מדרגות מוגן – ייבנה חדר מדרגות לא מוגן לתוספת, ותותקן נוסף על הנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.30.6|בפרט 3.8.30.6}}, מערכת מתזים במבואות הקומתיות, בחדרים הטכניים ובמחסנים הנפתחים ישירות למבואות הקומתיות.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.8.30.5.png|360px|link=]]{{ש}}תרשים 3.8.30.5}}

{{ח:סעיף*|3.8.30.6|הוראות נוספות לבנייה של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים|תיקון: תשע״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ל פרט 3.8.30.6}}
{{ח:ת}} הוראות אלה יחולו על הבניינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.30.4|בפרטים 3.8.30.4}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.30.5|ו־3.8.30.5}}:
{{ח:תת|(1)}} מעל לגג הבניין לאחר הקמת התוספת (להלן – גג הבניין) תותר הקמתם של מיתקנים טכניים, אם הם נמנים עם המיתקנים שניתן להקים מעל המפלס של גג בבניין גבוה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 7.00.81|פרט 7.00.81}};
{{ח:תת|(2)}} רבע משטח גג הבניין לפחות יישאר פנוי ממבנים ומיתקנים; השטח האמור יהיה רציף ותהיה אליו גישה מדלת היציאה מחדר המדרגות;
{{ח:תת|(3)}} תובטח גישה חופשית ובלא הפרעה לגג הבניין לכל מי שמחזיק בחלק של הבניין; הגישה תתאפשר באמצעות מדרגות מחדר המדרגות;
{{ח:תת|(4)}} ברוחב המדרגות והפרוזדורים בכל הבניין לרבות התוספת יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ח סימן כט|סימן כ״ט}};
{{ח:תת|(5)}} בדלת הכניסה לכל דירה בבניין, לרבות דלת הכניסה לדירה קיימת ולדירות בתוספת, יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 2.91|פרט 2.91(2)}};
{{ח:תת|(6)}} דלת הכניסה הראשית במבואת הכניסה לבניין תהיה ברוחב שיאפשר מעבר נקי של 0.90 מטר ותיפתח כלפי חוץ, בכיוון המילוט;
{{ח:תת|(7)}} תותקן מערכת מתזים בכל שטח הדירות שבתוספת; התקנה כאמור תיעשה לפי תקן ישראלי ת״י 1596 מערכות מתזים: התקנה (להלן – ת״י 1956);
{{ח:תת|(8)}} מעל דלת הכניסה לכל דירה קיימת בבניין, בצד הפונה לפנים הדירה יותקן מתז אחד;
{{ח:תת|(9)}} המתזים אם הותקנו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.30.4|פרט 3.8.30.4(2)}} או {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.8.30.5|פרט 3.8.30.5(2)}}, לפי העניין וכן מתזים שהותקנו לפי פסקאות (7) ו־(8) יחוברו למערכת אספקת המים לכיבוי אש; מערכת אספקת המים לכיבוי אש תחובר לרשת מים עירונית או מקומית קיימת; המתזים יעמדו בדרישות, ת״י 1596, למעט הדרישות לספיקת מים ולחץ מים;
{{ח:תת|(10)}} בבניין לרבות התוספת יותקנו חיבור הסנקה וצנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש שיתקיימו בהם תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} חיבור ההסנקה למערכת אספקת המים לכיבוי אש, יהיה בנפרד ממערכת מי השתייה וכנדרש בהל״ת;
{{ח:תתת|(ב)}} תותקן צנרת חדשה למערכת אספקת המים לכיבוי אש בבניין לרבות התוספת אשר תהיה בקוטר מינימלי של 2″; לא יותר שימוש בצנרת המים הקיימת;
{{ח:תתת|(ג)}} צנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש תספק מים לעמדות כיבוי אש ולברז עם מחבר מהיר (שטורץ);
{{ח:תתת|(ד)}} על אף האמור בת״י 1596 – לא תחול כל הגבלה על מספר המתזים שמותר לחבר לצנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש;
{{ח:תת|(11)}} תותקן עמדת כיבוי אש בקומת הכניסה ובקומות שבתוספת; בקומות הקיימות יותקן ברז כיבוי אש עם מחבר מהיר (שטורץ) בקוטר 2″;
{{ח:תת|(12)}} היה מאגר מים לצורך כיבוי אש על גג הבניין הקיים, יותקן במקומו מאגר מים על גג התוספת; לחלופין, ניתן להתקין במקומו מאגר מים בקומה אחרת ומשאבות הגברת לחץ, ובלבד שהלחץ השיורי בעמדת כיבוי אש או בארון כיבוי אש במפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבניין לא יפחת מ־1.4 אטמוספרות;
{{ח:תת|(13)}} בבניין שבו חניון תת־קרקעי או מחסנים במרתף, יופרד חדר המדרגות מאזור החניה והמחסנים על ידי דלתות אש;
{{ח:תת|(14)}} הארונות הטכניים לחשמל, מים וגז המצויים במבואות הקומתיות בכל הבניין לרבות התוספת ובקומות הקרקע, יהיו מחומר לא דליק; בגב הארונות הטכניים הפונים לדירות מגורים, יהיה קיר עמיד אש למשך 60 דקות לפחות;
{{ח:תת|(15)}} מעברי פירים וצנרת שבבניין לרבות התוספת ייאטמו נגד אש ועשן ליצור הפרדת אש בין הקומות;
{{ח:תת|(16)}} בחדר המדרגות המוביל אל התוספת יהיו שני פתחים בקירות מנוגדים, בשטח של 0.8 מטר מרובע כל אחד, או פתח בתקרה בגודל מינימלי של 1 מ״ר, לפינוי עשן מהמדרגות בגג הבניין;
{{ח:תת|(17)}} במבואת קומת הכניסה ייבנה פתח שחרור עשן קבוע, שגודלו לא יפחת מ־2% משטח המבואה, ופתח כניסת אוויר שגודלו לא יפחת מ־2% משטח המבואה או 0.3 מ״ר, הגדול מביניהם, או אוורור על ידי מערכות מכניות העומד בדרישות {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳ לפרק ה׳}} והמספק שש החלפות אוויר בשעה לפחות;
{{ח:תת|(18)}} בשטחים המשותפים בכל הבניין לרבות התוספת, וכן בחדר מכונות המעלית, יותקנו שלטי הכוונה, ותאורת חירום לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן כ|סימנים כ׳}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן כא|וכ״א בפרק ח׳}};
{{ח:תת|(19)}} מסתורי הכביסה בכל הבניין לרבות התוספת יהיו מחומרים לא דליקים;
{{ח:תת|(20)}} לא נדרשו בבניין דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ טרם הגשת הבקשה להיתר לבניית התוספת, לא ידרשו אלה כתנאי להיתר לבניית התוספת.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג פרק ט|פרק ט׳: התקהלות|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן א|סימן א׳: פרשנות (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.1.1|הגדרות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.9.1.1}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אולם ספורט“ – בניין הנועד לשמש בעיקרו, כולו או חלקו, למופעי ספורט, לרבות יציע הקהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביתן תצוגה“ – חלל או מבנה המשמש לתצוגה של מוצרים או של שירותים, תחום בקירות או בפרגודים ויכול להיות מקורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”במה“ (Stage) – אזור מוגדר המשמש למופעים, להשמעת מוסיקה ולהרצאות, והיכול לכלול מסך, תפאורה, צוגים ואפקטים תצוגתיים אחרים (כמתואר בתרשים 3.9.1.1 א׳);
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.1.1-a.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.1.1 א׳}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”במה משולבת“ (Stage Legitimate) – במה הכוללת מגדל במה שהפרש הגובה בין רצפת הבמה ותחתית תקרת מגדל הבמה גדול מ־15 מטר (כמתואר בתרשים 3.9.1.1 ב׳);
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.1.1-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.1.1 ב׳}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישה למעבר“ – תחילתה של גישה למוצא בטוח עד חיבורה למעבר (כמתואר בתרשימים 3.9.1.1 ג׳ ו־3.9.1.1 ד׳);
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.1.1-c.jpg|377px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.1.1 ג׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.1.1-d.jpg|372px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.1.1 ד׳}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלריה טכנית“ – משטח אופקי או משופע המשמש להתקנה או לתחזוקה של מיתקנים וציוד טכני לרבות מסכים, צוגים, תאורה ומערכות להגברת קול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקהלות בלא מושבים, פסטיבל“ – התקהלות, בלא כיסאות או מושבים עם אפשרות לעמידה או לישיבה על הקרקע או על הרצפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש ספורט“ – משטח פתוח או מקורה בחלקו, המשמש בעיקרו למופעי ספורט ובו יציע או מיתקנים כיוצא בזה לשימושם של הצופים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ספורט“ – אולם ספורט או מגרש ספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום התקהלות מוגן עשן“ – מקום התקהלות, בתוך בניין או מחוץ לבניין, מקורה או שאינו מקורה, המשורת על ידי דרכי מוצא שאינן מאפשרות הצטברות עשן (להלן – מהתמ״ע);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח מוגבה“ (Platform) – משטח מוגבה המשמש למופעים, להשמעת מוסיקה ולהרצאות, המהווה חלק בלתי נפרד מחלל של אולם ואינו כולל מסכים בין הקהל ומשטח ההצגה (כמתואר בתרשימים 3.9.38.1 א׳ ו־3.9.38.1 ב׳);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח מוגבה זמני“ (Temporary Platform) – משטח מוגבה המוקם למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סקר בטיחות“ – סקר הבודק את התאמת מרכיבי הבניין והמילוט השונים לדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק זה}}, תוך התייחסות לשריפה, סערה, קריסה, ניהול, התנהגות הקהל, סביבת הבניין וגורמים נוספים שיש בהם כדי להשפיע על בטיחות האנשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיר קדמת הבמה“ (Proscenium wall) – הקיר שבין חלל המושבים לחלל הבמה או לחלל במה משולבת (כמתואר בתרשימים 3.9.38.7 א׳ ו־3.9.38.7 ב׳);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח משורת“ – אזור ישיבה המוגדר לצורך חישוב רוחב המעברים המשרתים אותו (כמתואר בתרשים 3.9.16.6).

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן ב|סימן ב׳: כללי (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.2.1|תחולה וסייג לתחולה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.9.2.1}}
{{ח:תת|(א)}} בבניין, בחלק מבניין או בחוץ הבניין שבתחום הנכס המשמש להתקהלות יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט|פרק זה}}, וככל שלא נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט|בפרק זה}} יתקיימו גם הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק א|בפרקים א׳ עד ז׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט|פרק זה}} לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} מקומות בשטח פתוח, שקיבלו רישיון עסק לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, בהם מתקיימים אירועי התקהלות זמניים, או שאינם זמניים, כגון, כיכר עירונית, רחוב, מדרכה, פארק, גן ציבורי, גן לאומי, שמורת טבע וחוף הים;
{{ח:תתת|(2)}} חלקי בניין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אולם או אזור המתנה בבניין המשמש למגורים, חינוך, משרדים, בית מלון, מסחר, משרדים ותעשיה;
{{ח:תתתת|(ב)}} אולם המתנה בבנק או בסניף דואר;
{{ח:תתתת|(ג)}} מעבר ציבורי משותף בקניון;
{{ח:תתתת|(ד)}} מערכות נתיב מסילות קבוע להסעת המונים.

{{ח:סעיף*|3.9.2.2|מקומות להתקהלות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.9.2.2}}
{{ח:ת}} מקומות להתקהלות אפשר שיכללו את אלה:
{{ח:תת|(1)}} אולם רב־תכליתי;
{{ח:תת|(2)}} אולם אסיפות;
{{ח:תת|(3)}} אודיטוריום;
{{ח:תת|(4)}} מועדון חברים;
{{ח:תת|(5)}} חדר הרצאות;
{{ח:תת|(6)}} חדר ישיבות;
{{ח:תת|(7)}} אולם בית המשפט;
{{ח:תת|(8)}} בתי תפילה;
{{ח:תת|(9)}} מוזאון;
{{ח:תת|(10)}} אולם תערוכות;
{{ח:תת|(11)}} ספריה;
{{ח:תת|(12)}} קולנוע;
{{ח:תת|(13)}} תאטרון;
{{ח:תת|(14)}} אולם ריקודים;
{{ח:תת|(15)}} פאב;
{{ח:תת|(16)}} מסעדה;
{{ח:תת|(17)}} מבנה שעשועים מיוחד כגון לונה פארק או קרקס קבוע או זמני;
{{ח:תת|(18)}} מזח ימי, התחום בשלושה צדדים במים והמשמש לבידור;
{{ח:תת|(19)}} אולם ספורט, מגרש ספורט ומיתקן ספורט;
{{ח:תת|(20)}} אצטדיון;
{{ח:תת|(21)}} אולם כדורת (באולינג);
{{ח:תת|(22)}} אולם סנוקר;
{{ח:תת|(23)}} זירת החלקה על קרח;
{{ח:תת|(24)}} אולם לוויות;
{{ח:תת|(25)}} רציף המתנה לתחבורה ציבורית, אולם המתנה להסעה המונית, מסוף אווירי ומסוף ימי.

{{ח:סעיף*|3.9.2.3|מיתקן לחפצים חשודים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.9.2.3}}
{{ח:ת}} במקום להתקהלות או בסמוך לו יותקן מיתקן לקליטת חפצים החשודים כמסוכנים; מיקומו של המיתקן ומידותיו ייקבעו בהתייעצות עם מפקד המרחב של המשטרה.

{{ח:סעיף*|3.9.2.4|מיון חומ״ס|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.9.2.4}}
{{ח:ת}} דרישות לגבי חלק מבנין המכיל חומרים מסוכנים יהיו כמפורט {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן ג|סימן ג׳: שימוש מעורב (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.3.1|שימוש מעורב|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.9.3.1}}
{{ח:תת|(א)}} מותר שחלק מבניין המשמש להתקהלות הנמצא בבניין בעל שימוש עיקרי אחר, ישורת על ידי מוצא בטוח המשרת את השימוש העיקרי, בתנאי שבמוצא הבטוח יתקיימו הדרישות בעבור השימוש להתקהלות ועבור השימוש העיקרי.
{{ח:תת|(ב)}} במוצא בטוח יתקיימו דרישות השימוש ל”התקהלות“ והשימוש העיקרי בו־זמנית, למעט מקרים שבהם רשות הכבאות קבעה כי פעילות בו־זמנית כזו אינה אפשרית.

{{ח:סעיף*|3.9.3.2|שימוש בעבור פחות מ־&lt;wbr&gt;50 איש|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ג פרט 3.9.3.2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט|בפרק זה}}, בחדר או בחלק מבניין, שתפוסתו פחות מ־50 איש והשימוש בו משרת את השימוש העיקרי בבניין, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} ובהתאם לשימוש העיקרי בבניין.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן ד|סימן ד׳: עמידות אש של שלד הבניין, מיקום קומתי ותפוסה (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.4.1|עמידות אש של שלד הבניין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.9.4.1}}
{{ח:ת}} עמידות האש של שלד בניין המשמש להתקהלות או של בניין שחלק ממנו משמש להתקהלות תהיה לפי הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ג׳}}.

{{ח:סעיף*|3.9.4.2|מיקום קומתי ותפוסה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.9.4.2}}
{{ח:ת}} המיקום הקומתי והתפוסה של חלק מבניין או בניין המשמשים להתקהלות יעמדו בדרישות טבלה 3.9.4.6 שלהלן.

{{ח:סעיף*|3.9.4.3|שלד הגג של אצטדיון או מיתקן ספורט פתוח|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.9.4.3}}
{{ח:ת}} שלד של גג מעל מושבים באצטדיונים ומיתקני ספורט פתוחים, העומדים בדרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן לז|סימן ל״ז}}, יהיה עשוי חומרים לא דליקים על פי ת״י 755.

{{ח:סעיף*|3.9.4.4|יציע קהל|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.9.4.4}}
{{ח:ת}} הדרישות המפורטות בטבלה 3.9.4.6 אינן חלות על יציע קהל לא מקורה או על יציע קהל מקורה שמתקיימות בו דרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן לז|סימן ל״ז}}, כאשר שלד היציע הוא –
{{ח:תת|(1)}} מסוג I או II;
{{ח:תת|(2)}} מסוג III או IV או V ושמתקיימות בו דרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן מא|סימן מ״א}}.

{{ח:סעיף*|3.9.4.5|יציע קהל הבנוי מחומרים בלתי דליקים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ד פרט 3.9.4.5}}
{{ח:ת}} דרישות טבלה 3.9.4.6 אינן חלות על יציע קהל הבנוי מחומרים לא דליקים הממוקם בתוך בנין, ובלבד שבשלד הבנין מתקיימות דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן ד|סימן זה}}.
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.9.4.6 – מיקום קומתי ותפוסה על פי סוג שלד הבניין'''}}
&lt;table style=&quot;table-layout:fixed; width=100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג שלד הבניין&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הערות החלות על טבלה זו&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מתחת לקומת הכניסה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;קומת הכניסה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;מספר הקומות מעל קומת הכניסה הקובעת לבניין&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;1&lt;/th&gt;&lt;th&gt;2&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4 או יותר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;I-442 {{ש}} I-332 {{ש}} III-222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 2, 3, 5 {{ש}} 1, 2, 3, 5 {{ש}} 1, 2, 3, 5&lt;/td&gt;&lt;td &gt;כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|תחול הערה 4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל התקהלות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל התקהלות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל התקהלות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל התקהלות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;II-111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 2, 3, 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש {{ש}} {{מוקטן|ותחול הערה 4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;III-211 {{ש}} IV-2HH {{ש}} V-111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2, 5 {{ש}} 5 {{ש}} 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש {{ש}} {{מוקטן|ותחול הערה 4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;III-000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש {{ש}} {{מוקטן|תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|אם התפוסה גדולה מ־1,000 תחול הערה 4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקהלות ובתנאי שהתפוסה היא עד 300 איש {{ש}} {{מוקטן|תחול הערה 4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;III-200 {{ש}} V-000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 {{ש}} 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש {{ש}} {{מוקטן|תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש {{ש}} {{מוקטן|תחול הערה 4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקהלות לתפוסה עד 300 איש {{ש}} {{מוקטן|תחול הערה 4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} '''הערות לטבלה 3.9.4.6''':
{{ח:תת|(1)}} בעבור סוג שלד I או II – אם כל רכיב של שלד הגג נמצא 6 מטרים לפחות מעל הרצפה שמתחתיו, לרבות אגדים, קורות וגג (deck), מותר ששלד הגג לא יהיה עמיד אש כנדרש בטבלה; בעבור סוג שלד I או II, מותר שחלק עמוד הנמצא 6 מטרים לפחות מעל הרצפה שמתחתיו, לא יהיה עמיד אש כנדרש בטבלה.
{{ח:תת|(2)}} רכיבים אופקיים ואנכיים של רצפה מדורגת המשמשת יציע ובסיס למושבים, יהיו בעלי עמידות אש למשך 60 דקות לפחות; ברכיבי המבנה התומכים ברצפה זו יתקיימו דרישות עמידות האש שבטבלה 3.9.4.6; אפשר שהחיבור בין הרכיב האופקי והרכיב האנכי של הרצפה המדורגת, לא יהיה עמיד אש, בתנאי שרצפה מדורגת זו אינה מהווה חלק מהפרדת האש של חומרים ברמת סיכון גבוהה ובתנאי שהבניין בנוי ומופעל בהתאם לדרישות בעבור מהטמ״ע על פי {{ח:פנימי|פרק ט סימן לז|סימן ל״ז}}.
{{ח:תת|(3)}} אם בבניינים, לרבות אצטדיונים, קיימים מושבים מקובעים מתחת לכיפת השמים, או מושבים מקובעים בעלי קירוי חלקי שאינו מאפשר הצטברות חום ועשן, אפשר שרכיבי שלד הבניין החשופים אל החוץ לא יהיו עמידי אש, בתנאי שיוגש ניתוח הנדסי המכיל תרחישי אירועים הכוללים אש ועשן, המוכיח שהנזק הצפוי לשלד הבנין ממטען האש אינו עלול לגרום לקריסה או לעיוות המסכן את בטיחות המשתמשים בבניין.
{{ח:תת|(4)}} בתנאי שהקומות המפורטות להלן מוגנות על ידי מערכת מתזים:
{{ח:תתת|(א)}} כל הקומה שבה נמצאת ההתקהלות;
{{ח:תתת|(ב)}} כל קומה מתחת לקומה שבה נמצאת ההתקהלות;
{{ח:תתת|(ג)}} במקרה שבו ההתקהלות נמצאת מתחת לקומת הכניסה הקובעת לבניין: הקומה שנמצאת בה ההתקהלות, כל קומה המקשרת אותה לקומת הכניסה הקובעת לבניין, וקומת הכניסה הקובעת לבניין.
{{ח:תת|(5)}} בבניין המשמש להתקהלות או בבנין שחלק ממנו משמש להתקהלות יתקיימו גם הדרישות לגילוי ולכיבוי אש המפורטות {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק ד׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן ה|סימן ה׳: דלתות (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.5.1|כללי|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.9.5.1}}
{{ח:ת}} בדלתות יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|בסימן א׳ לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן ה|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.9.5.2|דלתות או סורגים בהזזה אופקית או אנכית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.9.5.2}}
{{ח:ת}} במקומות המשמשים להתקהלות, בכניסות או ביציאות הראשיות המשרתות את חלק הבניין שנועד להתקהלות, אפשר להשתמש בדלתות או בסורגים בהזזה אופקית או אנכית, בתנאי שיעמדו בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.6|פרט 3.2.1.6(ב)}}.

{{ח:סעיף*|3.9.5.3|מנגנוני בהלה ופרזול דלתות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.9.5.3}}
{{ח:ת}} בכל דלת הנדרשת בדרך מוצא, מחדר או מחלק מבניין שתפוסתו 100 איש או יותר, מותר להתקין מנגנון טריקה (לשונית) או נעילה, בתנאי שיהיה ניתן לפותחה על ידי ידית בהלה כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.21|בפרט 3.2.1.21}}.

{{ח:סעיף*|3.9.5.4|דלתות מעוכבות יציאה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.9.5.4}}
{{ח:ת}} בבניין, או בחלק מבניין המשמש להתקהלות, אין להתקין בדרכי מוצא דלתות מעוכבות יציאה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.19|בפרט 3.2.1.19}}.

{{ח:סעיף*|3.9.5.5|דלתות מבוקרות כניסה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.9.5.5}}
{{ח:ת}} בדרכי מוצא בבניין, או בחלק מבניין המשמש להתקהלות, שהותקנה בהן דלת מבוקרת כניסה שמתקיימים בה דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.20|פרט 3.2.1.20}}, תהיה אפשרות לפותחה ליציאה, בלא צורך במפתח או באמצעי בקרה אחר.

{{ח:סעיף*|3.9.5.6|דלתות מסתובבות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.9.5.6}}
{{ח:ת}} אפשר להתקין בדרכי מוצא דלתות מסתובבות, בתנאי שיתקיימו בהן הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.24|שבפרט 3.2.1.24}}.

{{ח:סעיף*|3.9.5.7|מעצור|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ה פרט 3.9.5.7}}
{{ח:ת}} בדרכי מוצא, בכל סוג של התקהלות, מותר להתקין מעצור שיתקיימו בו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.25|פרט 3.2.1.25}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן ו|סימן ו׳: מדרגות (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.6.1|מדרגות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ו פרט 3.9.6.1}}
{{ח:ת}} במדרגות יתקיימו הדרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|שבסימן ב׳ לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן ו|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.9.6.2|כמות מדרגות במהלך|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ו פרט 3.9.6.2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.6|פרט 3.2.2.6(א)}} יחול לגבי מהלכי מדרגות במוצא בטוח ובפרוזדור בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.6|פרט 3.2.2.6(א)}} לא יחול לגבי מעבר מדורג ביציע הקהל או בטריבונה.

{{ח:סעיף*|3.9.6.3|משטח ההליכה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ו פרט 3.9.6.3}}
{{ח:ת}} בדרכי מוצא מכבש טכני, מגלריית שירות לתאורה או לציוד אחר או במשטחי הליכה המשרתים צוגים וציוד אחר לבמה, מותר להשתמש בשלחי מדרגות ובמשטחים אופקיים (”פודסטים“) העשויים מתכת מחוררת או סורגי מתכת.

{{ח:סעיף*|3.9.6.4|מדרגות לולייניות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ו פרט 3.9.6.4}}
{{ח:ת}} בדרכי מוצא מגלריה טכנית, מותר להשתמש במדרגות לולייניות שמתקיימות בהן הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.21|שבפרט 3.2.2.21}}.

{{ח:סעיף*|3.9.6.5|מדרגות שלח מתחלף|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ו פרט 3.9.6.5}}
{{ח:ת}} אין להשתמש במדרגות עם שלח מתחלף.

{{ח:סעיף*|3.9.6.6|מדרגות ביציע נייד או מתקפל|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ו פרט 3.9.6.6}}
{{ח:ת}} לגבי מדרגות המשרתות יציע נייד או מתקפל לא תחול הדרישה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.8|שבפרט 3.2.2.8}}.

{{ח:סעיף*|3.9.6.7|מדרגות אל משטח מוגבה, במה ובמה משולבת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ו פרט 3.9.6.7}}
{{ח:ת}} לגבי מדרגות המובילות מן האולם אל משטח מוגבה, במה ובמה משולבת יחולו גם הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ט סימן לח|שבסימן ל״ח}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן ז|סימן ז׳: חדר מדרגות מוגן (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.7.1|חדר מדרגות מוגן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ז פרט 3.9.7.1}}
{{ח:ת}} בחדר מדרגות מוגן יתקיימו הדרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|שבסימן ג׳ לפרק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן ח|סימן ח׳: חדר מדרגות חיצוני (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.8.1|מדרגות חיצוניות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ח פרט 3.9.8.1}}
{{ח:ת}} במדרגות חיצוניות יתקיימו הדרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|שבסימן ד׳ לפרק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן ט|סימן ט׳: מוצא אופקי (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.9.1|מוצא אופקי|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ט פרט 3.9.9.1}}
{{ח:ת}} במוצא אופקי יתקיימו הדרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|שבסימן ה׳ לפרק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן י|סימן י׳: פרוזדור מוגן (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.10.1|פרוזדור מוגן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן י פרט 3.9.10.1}}
{{ח:ת}} בפרוזדור מוגן יתקיימו הדרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|שבסימן ו׳ לפרק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן יא|סימן י״א: פרוזדור פתוח מוגן (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.11.1|פרוזדור פתוח מוגן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יא פרט 3.9.11.1}}
{{ח:ת}} בפרוזדור פתוח מוגן יתקיימו הדרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|שבסימן ז׳ לפרק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן יב|סימן י״ב: גג מוגן (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.12.1|גג מוגן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יב פרט 3.9.12.1}}
{{ח:ת}} בגג מוגן יתקיימו הדרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ח|שבסימן ח׳ לפרק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן יג|סימן י״ג: יציאה (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.13.1|יציאה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יג פרט 3.9.13.1}}
{{ח:ת}} ביציאה יתקיימו הדרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ט|שבסימן ט׳ לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן יג|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.9.13.2|מפלס יציאה מן הבנין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יג פרט 3.9.13.2}}
{{ח:ת}} מפלס היציאה מן הבניין יהיה מפלס הכניסה הראשית לבניין.

{{ח:סעיף*|3.9.13.3|רחבת כניסה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יג פרט 3.9.13.3}}
{{ח:ת}} אם כניסה ראשית לבניין או לחלק מבניין המשמש להתקהלות היא דרך רחבת כניסה חיצונית, ורחבת הכניסה מוגבהת או מונמכת ממפלס הקרקע, אפשר שמפלס רחבת הכניסה ייחשב מפלס קומת הכניסה לצורך קביעת המיקום הקומתי של ההתקהלות כמפורט בטבלה 3.9.4.6, ובלבד שברחבת הכניסה יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחב רחבת הכניסה, הנמדד במקביל לחזית הבניין, יהיה כרוחב הכולל של פתחי היציאה המובילים אליה, אך לא קטן מ־1.5 מטר (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 א׳);
{{ח:תת|(2)}} עומק רחבת הכניסה הנמדד בניצב לחזית הבניין לא יהיה קטן מהרוחב הכולל של כל היציאות הנדרשות הנפתחות אל רחבת הכניסה ולא פחות מ־3 מטרים (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 א׳);
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.13.3-a.jpg|378px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.13.3 א׳}}
{{ח:תת|(3)}} מדרגות חוץ הנדרשות כחלק מדרך מוצא והמובילות מרחבת הכניסה אל מפלס הקרקע יוגנו מפני אש כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.4.3|בפרט 3.2.4.3}} (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 ב׳), או שיהיו מרוחקות מן הבניין ב־3 מטרים לפחות (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 ג׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.13.3-b.jpg|378px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.13.3 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.13.3-c.jpg|343px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.13.3 ג׳}}

{{ח:סעיף*|3.9.13.4|כניסה ראשית המשמשת יציאה ראשית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יג פרט 3.9.13.4}}
{{ח:תת|(א)}} לכל בנין המשמש כולו או חלקו להתקהלות תהיה כניסה ראשית (להלן – כניסה א׳), שתשמש גם יציאה ראשית מן הבנין ותמוקם במפלס הכניסה הקובעת לבניין (להלן – יציאה א׳) (כמתואר בתרשים 3.9.13.4 א׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.13.4-a.jpg|362px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.13.4 א׳}}
{{ח:תת|(ב)}} לכל חלק מבנין המשמש להתקהלות תהיה כניסה ראשית (להלן – כניסה ב׳), שתשמש גם יציאה ראשית מחלק הבנין המשמש להתקהלות (להלן – יציאה ב׳) (כמתואר בתרשים 3.9.13.4 א׳).
{{ח:תת|(ג)}} רוחבה של יציאה ב׳ יספיק בעבור לפחות מחצית התפוסה הכוללת של ההתקהלות מאותו חלק של הבניין. אולם בעבור תפוסה של הופעה חיה בבר או באולם ריקודים וכו׳ רוחבה של יציאה ב׳ יספיק בעבור שני שלישים לפחות מהתפוסה הכוללת של ההתקהלות מאותו חלק של הבניין.
{{ח:תת|(ד)}} במקום שבו יציאה ב׳ מובילה אל יציאה א׳ בלבד, גם רוחבה של יציאה א׳ יספיק בעבור לפחות מחצית התפוסה הכוללת של ההתקהלות.
{{ח:תת|(ה)}} אם יציאה א׳ משמשת מספר מפלסים המיועדים להתקהלות, יהיה רחבה מספיק בעבור מחצית תפוסת ההתקהלות הכוללת בכל אחד מהמפלסים שהיא משרתת אותם.
{{ח:תת|(ו)}} במפלס יציאה ב׳ יתקיימו אחד מן התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יהיה במפלס הכניסה הקובעת של הבניין;
{{ח:תתת|(2)}} הוא יחובר לחדר מדרגות או לכבש המוליכים אל מפלס כניסה א׳;
{{ח:תתת|(3)}} יציאה ב׳ תהווה חלק מגישה למוצא בטוח המוליכה אל מוצא בטוח המסתיים ישירות אל מחוץ לבנין ומשם לרחוב.

{{ח:סעיף*|3.9.13.5|יציאות נוספות מחלק בניין להתקהלות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יג פרט 3.9.13.5}}
{{ח:ת}} מכל חלק בנין המשמש להתקהלות, נוסף על יציאה ב׳, יסופקו יציאות ברוחב כולל של 50% לפחות מן הרוחב הנדרש מאותו חלק בניין; יציאות אלו ימוקמו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.14.1|פרט 3.2.14.1}}.

{{ח:סעיף*|3.9.13.6|דלתות נוספות במבואה או במעבר הציבורי|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יג פרט 3.9.13.6}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שבו יציאה ב׳ היא דרך מבואה או מעבר ציבורי, וקיימות דלתות נוספות מהמבואה או מהמעבר הציבורי אל חוץ הבניין מלבד דלתות יציאה א׳, ניתן לכלול בסך הרוחב הנדרש ליציאה את רוחב הדלתות הנוספות (כמתואר בתרשים 3.9.13.6).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.13.6.jpg|380px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.13.6}}
{{ח:תת|(ב)}} אפשר שהדלתות הנוספות כאמור בפרט משנה (א) לא ישמשו ככניסות לבניין.
{{ח:תת|(ג)}} סך הרוחבים של דלתות יציאה א׳ והדלתות הנוספות יהיה בהתאם לדרישה של מחצית לפחות מתפוסת ההתקהלות.

{{ח:סעיף*|3.9.13.7|יציאה ישירה למוצא בטוח או אל מחוץ לבניין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יג פרט 3.9.13.7}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.13.4|בפרט 3.9.13.4(ב) עד (ה)}}, בחלק מבניין המשמש להתקהלות, כגון אולם קולנוע, שהכניסה אליו היא דרך מעבר ציבורי או אולם המתנה, אפשר שכניסה ב׳ לא תשמש כיציאה ב׳.
{{ח:תת|(ב)}} דלתות היציאה מחלק זה של הבניין ימוקמו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.14.1|פרט 3.2.14.1}}, בתנאי שהרוחב הכולל של דרכי המוצא, לא יפחת מ־100% הרוחב הכולל הנדרש ליציאות מחלק זה של הבניין.
{{ח:תת|(ג)}} ביציאות מחלק זה של הבניין יתקיים אחד לפחות מן התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן יובילו ישירות אל מחוץ לבניין (כמתואר בתרשים 3.9.13.7 א׳);
{{ח:תתת|(2)}} הן יובילו ישירות למוצא בטוח, בתנאי שהמוצא הבטוח יסתיים ביציאה ישירה אל מחוץ לבניין; היציאה מן המוצא הבטוח אל מחוץ לבניין תהיה לפי הדרישות של שני שליש לפחות מתפוסת ההתקהלות (כמתואר בתרשימים 3.9.13.7 ב׳ ו־3.9.13.7 ג׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.13.7-a.jpg|370px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.13.7 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.13.7-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.13.7 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.13.7-c.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.13.7 ג׳}}

{{ח:סעיף*|3.9.13.8|יציאה מבניין המשמש להתקהלות בתנועה מכוונת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יג פרט 3.9.13.8}}
{{ח:ת}} בבניין כדוגמת מוזיאון, שבו ההתקהלות קשורה בתנועה מכוונת של אנשים, ותנועה זו הרחיקה אותם מן הכניסה הראשית, לא יחולו הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.13.4|בפרט 3.9.13.4}} אם דרישה זו איננה תורמת ליעילות סידורי היציאה מן הבניין או מחלק הבניין.

{{ח:סעיף*|3.9.13.9|בניין מרובה כניסות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יג פרט 3.9.13.9}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.13.4|בפרט 3.9.13.4}} בבניין המשמש להתקהלות, כגון אצטדיון או תחנת המתנה להסעה המונית, אשר אין בו כניסה ראשית המשמשת יציאה ראשית, ימוקמו דרכי המוצא סביב היקף הבניין, בתנאי שהרוחב הכולל של דרכי המוצא לא יפחת מ־100% הרוחב הכולל הנדרש ליציאות מן הבניין.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן יד|סימן י״ד: כבש (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.14.1|כבש|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יד פרט 3.9.14.1}}
{{ח:תת|(א)}} בכבש יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ב סימן י|בסימן י׳ לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן יד|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שיפועו של כבש המשמש חלק מדרך מוצא לא נגישה לאנשים עם מוגבלות, המשרת במה, מעבר משופע ביציע או חלק שאינו מיועד לשימוש הציבור, לא יעלה על 12.5%.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן טו|סימן ט״ו: אזור מחסה (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.15.1|אזור מחסה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טו פרט 3.9.15.1}}
{{ח:ת}} באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יא|בסימן י״א לפרק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן טז|סימן ט״ז: תפוסה וחישוב רוחב דרכי מוצא (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.16.1|תפוסה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טז פרט 3.9.16.1}}
{{ח:ת}} התפוסה תהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יב|סימן י״ב לפרק ב׳}}, זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן טז|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.9.16.2|צפייה בעמידה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טז פרט 3.9.16.2}}
{{ח:ת}} באצטדיונים ובמיתקני ספורט פתוחים לא יהיה יציע לצפיה בעמידה.

{{ח:סעיף*|3.9.16.3|סקר בטיחות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טז פרט 3.9.16.3}}
{{ח:ת}} מקום שהתפוסה בו בחלק מבניין או מחוץ הבניין בגבולות הנכס משמשת להתקהלות גדולה מ־3,000 אנשים, או מקום שהתפוסה בו בחלק מבניין או מחוץ הבניין בגבולות הנכס משמשת לפסטיבל גדולה מ־1,000 אנשים, ייערך סקר בטיחות בהתאם לדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ט סימן לו|בסימן ל״ו}}.

{{ח:סעיף*|3.9.16.4|רוחב דרכי מוצא|תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טז פרט 3.9.16.4}}
{{ח:תת|(א)}} רוחב דרכי מוצא יהיה לפי הדרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יב|שבסימן י״ב לפרק ב׳}}, זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן טז|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי התקהלות הכוללת מושבים מסודרים בשורות כדוגמת מושבים בתאטרון או מושבים ליד שולחנות שאינו מהתמ״ע יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן טז|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} לגבי אזור המוגדר כמהתמ״ע, יחולו הדרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן לז|שבסימן ל״ז}}.
{{ח:תת|(ד)}} לגבי דרך מוצא מגלריה טכנית תחול הדרישה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.38.10|שבפרט 3.9.38.10}}.

{{ח:סעיף*|3.9.16.5|רוחב מרכיבי דרך מוצא המשרתים אזור ישיבה|תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טז פרט 3.9.16.5}}
{{ח:תת|(א)}} הרוחב המינימלי של מרכיבי דרך המוצא, המשרתים אזור ישיבה בשורות או במושבים ליד שולחנות, יהיה בהתאם לטבלה 3.9.16.5 שלהלן:
{{ח:תת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.9.16.5 – מקדמי רוחב'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הרוחב נטו (ס״מ) בעבור כל מושב משורת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מדרגות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעבר, כבש, פתח או דלת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr style=&quot;text-align: center; direction: ltr;&quot;&gt;&lt;td&gt;0.8 × A × B&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5 × C&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} אופן חישוב הרוחב:
{{ח:תתת|(1)}} מדרגה שרומה אינו גדול מ־17.8 ס״מ: A = 1;
{{ח:תתת|(2)}} מדרגה שרומה גדול מ־17.8 ס״מ, רוחב המדרגה יוכפל במקדם A כמבוטא בנוסחה:
{{ח:תתת}} &lt;span class=&quot;texhtml&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;A = 1 + &lt;span class=&quot;sfrac nowrap&quot; style=&quot;display:inline-block; vertical-align:-0.5em; text-align:center;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;display:block; line-height:1em; margin:0 0.1em;&quot;&gt;(רום המדרגה‎ &amp;minus; ‏17.8 ס״מ)&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;display:block; line-height:1em; margin:0 0.1em; border-top:1px solid;&quot;&gt;12.5&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;
{{ח:תתת|(3)}} מדרגות עם מאחז יד הנמצא בתחום של 75 ס״מ (מדוד אופקית): B = 1;
{{ח:תתת|(4)}} מדרגות שבהן המרחק למאחז יד גדול מ־75 ס״מ (כשהוא נמדד אופקית) יוגדל רוחבו ב־25% מהרוחב המחושב; כלומר, יוכפל במקדם 1.25 = B;
{{ח:תתת|(5)}} כבש בשיפוע עד 10%: C = 1;
{{ח:תתת|(6)}} כבש ששיפועו גדול מ־10%, יוגדל רוחבו ב־10% מהרוחב המחושב; כלומר, יוכפל במקדם C = 1.10.
{{ח:תת|(ג)}} פרטי משנה (א) ו־(ב) חלים על –
{{ח:תתת|(1)}} מדרגות וכבשים בתחום אולם האירועים או המושבים;
{{ח:תתת|(2)}} דלתות או פתחי היציאה מן האולם; חישוב רוחב מדרגות וכבשים מחוץ לתחומים אלה יבוצע לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}.
{{ח:תת|(ד)}} רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן יט|סימן י״ט}}.
{{ח:תת|(ה)}} רוחב המעבר המשרת שורות מושבים יהיה גם לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן כ|סימן כ׳}}.
{{ח:תת|(ו)}} רוחב הגישה למעבר של ישיבה ליד שולחנות יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן כב|סימן כ״ב}}.
{{ח:תת|(ז)}} רוחב המעבר המשרת אזור ישיבה ליד שולחנות יהיה גם לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן כג|סימן כ״ג}}.

{{ח:סעיף*|3.9.16.6|רוחב מעבר ושטח משורת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טז פרט 3.9.16.6}}
{{ח:ת}} רוחב מעבר המשמש חלק מדרך מוצא יהיה לפי דרישות התפוסה המתקבלות מהשטח המשורת על ידו (Catchment Area); אם קיימות כמה גישות למעבר או מספר מעברים מתלכדים, המעבר המלכד יהיה לפי דרישות התפוסה של כל השטחים המשורתים (כמתואר בתרשים 3.9.16.6).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.16.6.jpg|377px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.16.6}}

{{ח:סעיף*|3.9.16.7|רוחב אחיד למעבר|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טז פרט 3.9.16.7}}
{{ח:ת}} מעבר שיכול לאפשר מילוט בשני כיוונים, רוחבו הנדרש יהיה אחיד.

{{ח:סעיף*|3.9.16.8|רוחב פרוזדור|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן טז פרט 3.9.16.8}}
{{ח:ת}} רוחב הפרוזדור המשמש גישה למוצא בטוח יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.5|פרט 3.2.12.5}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן יז|סימן י״ז: מספר דרכי מוצא מבניין (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.17.1|מספר דרכי מוצא מבניין|תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יז פרט 3.9.17.1}}
{{ח:תת|(א)}} מספר דרכי המוצא יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יג|סימן י״ג לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן יז|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הדרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יג|שבסימן י״ג לפרק ב׳}} לא יחולו לגבי אזור מגודר מחוץ לבניין, שאינו מקורה, המשמש לפסטיבל, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.17.2|בפרט 3.9.17.2}}.

{{ח:סעיף*|3.9.17.2|אזור מגודר מחוץ לבניין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יז פרט 3.9.17.2}}
{{ח:ת}} באזור מגודר מחוץ לבניין, שאינו מקורה, המשמש לפסטיבל, יהיו שתי דרכי מוצא לפחות, נפרדות ומרוחקות זו מזו בשיעור של לפחות שליש אורך האלכסון של האזור המגודר; בעבור תפוסה גדולה מ־6,000 אנשים יהיו 3 דרכי מוצא לפחות; בעבור תפוסה גדולה מ־9,000 אנשים יהיו 4 דרכי מוצא לפחות.

{{ח:סעיף*|3.9.17.3|מרפסת או גלריה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יז פרט 3.9.17.3}}
{{ח:תת|(א)}} במרפסת או בגלריה במקום להתקהלות שתפוסתן קטנה מ־50 אנשים, תהיה דרך מוצא אחת לפחות; אפשר שדרך מוצא זו תעבור דרך הקומה או המפלס שנמצא מתחתיה או מעליה המשמש כמפלס העיקרי להתקהלות; בדרך המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף כמפורט {{ח:פנימי|פרק ב סימן טו|בסימן ט״ו לפרק ב׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} במרפסת או בגלריה שתפוסתן עולה על 50 אנשים אך אינה עולה על – 100 אנשים, יהיו לא פחות מ־2 דרכי מוצא נפרדות; אפשר ששתי דרכי מוצא אלה יעברו דרך הקומה או המפלס שנמצא מתחתיה או מעליה המשמש כמפלס העיקרי להתקהלות; בדרכי המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף כמפורט {{ח:פנימי|פרק ב סימן טו|בסימן ט״ו לפרק ב׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} במרפסת או בגלריה שתפוסתן עולה על 100 אנשים יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר דרכי המוצא יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יג|סימן י״ג לפרק ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} בעבור חלק מהתפוסה שאינו עולה על 100 אנשים אפשר להתקין דרכי מוצא כמפורט בפרט משנה (ב);
{{ח:תתת|(3)}} בעבור יתרת התפוסה, אשר איננה כלולה בפסקה (2) תותקן דרך מוצא נפרדת שלא תעבור דרך המפלס העיקרי של ההתקהלות;
{{ח:תתת|(4)}} בדרכי המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף.

{{ח:סעיף*|3.9.17.4|גלריה טכנית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יז פרט 3.9.17.4}}
{{ח:ת}} מגלריה טכנית, אפשר שתהיה דרך מוצא אחת בלבד, בתנאי שתהיה דרך מילוט נוספת לרצפה או לגג; דרך מילוט זו יכולה להיות באמצעות סולם, מדרגות לולייניות או מדרגות שלח מתחלף.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן יח|סימן י״ח: מיקום דרכי מוצא (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.18.1|מיקום דרכי מוצא|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יח פרט 3.9.18.1}}
{{ח:ת}} מיקום דרכי המוצא יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יד|סימן י״ד לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן יח|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.9.18.2|דרך מוצא מן הזירה או מרצפת אודיטוריום|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יח פרט 3.9.18.2}}
{{ח:ת}} אם מתקינים על הזירה או על רצפת האודיטוריום מושבי קהל נוספים על אלו שביציעים, תיקבע דרך מוצא, בעבור 50% לפחות מן הצופים שבמושבים אלה, הנפרדת מדרכי המוצא של המושבים הקבועים שביציע (כמתואר בתרשים 3.9.18.2).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.18.2.jpg|400px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.18.2}}

{{ח:סעיף*|3.9.18.3|שימוש פסטיבל בתוך בנין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יח פרט 3.9.18.3}}
{{ח:ת}} בתוך בניין מותר שימוש לפסטיבל, בתנאי שתפוסתו לא תעלה על 1,000 אנשים אלא אם כן אושר סקר בטיחות כמפורט {{ח:פנימי|פרק ט סימן לו|בסימן ל״ו}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן יט|סימן י״ט: גישה למעבר בין שורות מושבים שאינם ליד שולחנות (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.19.1|אופן מדידת רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יט פרט 3.9.19.1}}
{{ח:ת}} רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים יימדד בין אנך המשוך לקצה קדמי של המושב כשהוא במצב מקופל או ממשענת היד במושב, לפי הבולט שביניהם ובין אנך המשוך לקצה האחורי של המשענת בשורה שלפניה (כמתואר בתרשים 3.9.19.1).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.19.1.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.19.1}}

{{ח:סעיף*|3.9.19.2|רוחב מינימלי של גישה למעבר בין שורות המושבים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יט פרט 3.9.19.2}}
{{ח:תת|(א)}} רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ־40 סנטימטרים; הרוחב יגדל עם עליה בכמות המושבים בהתאם לנדרש בפרטי משנה (ג) ו־(ה).
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מקום שבו סך כל המושבים בשורה אינו עולה על 4 מושבים, והמרחק ממרכז המושב הרחוק ביותר עד למעבר אינו עולה על 1.8 מטרים, לא יחולו דרישות פרט משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} שורת מושבים המשורתת בשתי קצותיה על ידי מעברים או פתחים כמתואר בתרשים 3.9.19.2, לא תכיל יותר מ־100 מושבים; רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ־40 סנטימטרים בעבור 25 מושבים; רוחב זה יגדל ב־0.8 סנטימטר לכל מושב מעבר ל־25 מושבים; אין חובה שהרוחב יעלה על 56 סנטימטר.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.19.2.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.19.2}}
{{ח:תת|(ד)}} פרט משנה (ג) לא יחול לגבי מהתמ״ע, ויחולו עליו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.37.3|פרט 3.9.37.3}}.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.24.2|בפרט 3.9.24.2(א)(2)}}, אורך הגישה למעבר מכל מושב, בשורת מושבים המשורתת על ידי מעבר או פתח בקצה אחד בלבד, לא יעלה על 9 מטרים; הרוחב המינימלי של הגישה למעבר בין שורות המושבים יהיה 40 סנטימטרים; לרוחב זה יתווסף 1.5 סנטימטר לכל מושב, מעבר ל־13 מושבים.
{{ח:תת|(ו)}} פרט משנה (ה) לא יחול לגבי מהתמ״ע, ויחולו עליו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.37.4|פרטים 3.9.37.4}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.37.5|ו־3.9.37.5}}.

{{ח:סעיף*|3.9.19.3|כיסאות עם משטח כתיבה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יט פרט 3.9.19.3}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שמותקנים בו כיסאות עם משטח כתיבה, רוחב הגישה למעבר יהיה כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן יט|בסימן זה}} ויימדד בין קצה משטח הכתיבה במצב פתוח לאנך שבגב המושב שלפנים (כמתואר בתרשים 3.9.19.3); ואולם אם משטח הכתיבה חוזר באופן עצמאי למצב ”מאוחסן“ לאחר שקמים מן המושב, מידת הרוחב תהיה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.19.1|לפרט 3.9.19.1}}.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.19.3.jpg|376px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.19.3}}
{{ח:תת|(ב)}} כיסאות המצוידים במשטח כתיבה אינם נחשבים ישיבה ליד שולחנות.

{{ח:סעיף*|3.9.19.4|מפלס ההליכה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן יט פרט 3.9.19.4}}
{{ח:ת}} לגבי מפלס ההליכה בין שורות המושבים לא יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.1.2.8|פרט 3.1.2.8(ב)}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כ|סימן כ׳: מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.20.1|מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.9.20.1}}
{{ח:ת}} במעבר המשרת אזור ישיבה של שורות מושבים שאינם ליד שולחנות יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן כ|סימן זה}} ודרישות התפוסה של השטח המשורת.

{{ח:סעיף*|3.9.20.2|מעבר בלא מוצא המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות|תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.9.20.2}}
{{ח:ת}} אורך מעבר בלא מוצא לא יעלה על 6 מטרים; ואולם הגבלת האורך לא תחול על מעבר בלא מוצא בתנאי שהמושבים שהוא משרת אינם רחוקים ביותר מ־24 מושבים ממעבר אחר, ורוחב הגישה למעבר בין השורות הוא לא פחות מ־40 סנטימטרים, בתוספת רוחב של 1.5 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר למושב העשרים בשורה.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.2.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.2}}

{{ח:סעיף*|3.9.20.3|רוחב מינימלי של מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.9.20.3}}
{{ח:ת}} הרוחב המינימלי של מעבר מדורג, משופע או אופקי, יהיה לפי הדרישות של תפוסת המילוט המצוינות בהתאם לשימוש בטבלה 3.9.16.5 או 3.9.37.1 א׳ או 3.9.37.1 ב׳, אך הוא לא יפחת מהמצוין להלן:
{{ח:תת|(1)}} מעבר מדורג המשרת שורות משני צדדים (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 א׳) – 122 סנטימטרים;
{{ח:תת|(2)}} מעבר מדורג המשרת עד 50 מושבים בכל שורות המושבים המשורתות על ידו (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ב׳ ו־3.9.20.3 ג׳) – 90 סנטימטרים;
{{ח:תת|(3)}} מרחק בין מאחז היד או המעקה לבין קצה המדרגה, כאשר המעבר המדורג מחולק לשניים על ידי מאחז היד או המעקה (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ד׳ ו־3.9.20.3 ה׳) – 58 סנטימטרים;
{{ח:תת|(4)}} מעבר אופקי או משופע, המשרת שורות מושבים משני צדדים (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ו׳, 3.9.20.3 ז׳, 3.9.20.3 ח׳ ו־3.9.20.3 ט׳) – 107 סנטימטרים;
{{ח:תת|(5)}} מעבר אופקי או משופע המשרת עד 50 אנשים (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 י׳ ו־3.9.20.3 י״א) – 90 סנטימטרים;
{{ח:תת|(6)}} מעבר מדורג המשרת שורות מושבים בצד אחד בלבד (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י״ב) – 90 סנטימטרים;
{{ח:תת|(7)}} מרחק שבין מאחז היד או המעקה לבין קצה המדרגה, כאשר המעבר אינו משרת יותר מ־5 שורות בצד אחד – 58 ס״מ (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י״ג); הגבלת מרווח זו חלה גם על כל צדדיו של הפתח ביציע (הוומיטוריום) כאשר מתאפשרת כניסה לשורת המושבים סמוך לפתח (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י״ד, 3.9.20.3 ט״ו ו־3.9.20.3 ט״ז);
{{ח:תת|(8)}} מעבר אופקי או משופע המשרת שורות מושבים בצד אחד בלבד (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 י״ז ו־3.9.20.3 י״ח) – 90 סנטימטרים;
{{ח:תת|(9)}} מעבר אופקי בחזית שורת מושבים, הנמדד בין המעקה לבין קצה המושב במצב לא מקופל, (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י״ט) – 50 סנטימטרים;
{{ח:תת|(10)}} רוחב מעבר אופקי או משופע המוביל אל מקומות ישיבה לאנשים עם מוגבלות יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-a.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-b.jpg|362px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-c.jpg|462px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ג׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-d.jpg|372px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ד׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-e.jpg|374px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ה׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-f.jpg|344px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ו׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-g.jpg|356px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ז׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-h.jpg|353px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ח׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-i.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ט׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-j.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 י׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-k.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 י״א}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-l.jpg|325px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 י״ב}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-m.jpg|358px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 י״ג}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-n.jpg|368px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 י״ד}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-o.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ט״ו}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-p.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ט״ז}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-q.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 י״ז}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-r.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 י״ח}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-s.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 י״ט}}

{{ח:סעיף*|3.9.20.4|אופן מדידת רוחב של מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.9.20.4}}
{{ח:ת}} רוחב של מעבר מדורג, משופע או אופקי יימדד עד לרכיב הקצה כגון: צד מדרגה, קצה מושב כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 א׳ עד 3.9.20.3 י״ז; המדידה תהיה אופקית מן ההיטל האנכי של הרכיב.

{{ח:סעיף*|3.9.20.5|בליטת מאחז יד|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.9.20.5}}
{{ח:ת}} אפשר שמאחז יד יבלוט עד 9 סנטימטרים לתוך תחום הרוחב הנדרש של המעבר המדורג כמתואר {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.20.3|בפרט 3.9.20.3}}.

{{ח:סעיף*|3.9.20.6|שיפוע מעבר לאנשים עם מוגבלויות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.9.20.6}}
{{ח:תת|(א)}} שיפוע מעבר המוביל אל מקומות ישיבה לאנשים עם מוגבלות או אל מקומות ישיבה הניתנים לפירוק לצורך הכלת כיסא גלגלים, יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} מעבר ביציע הקהל ששיפועו אינו עולה על 12.5% ייבנה ככבש; מעבר ביציע הקהל ששיפועו עולה על 12.5% ייבנה באמצעות מדרגות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בפרט משנה (ב), במערכת מושבים מתקפלים או משוחלים (טלסקופיים), אפשר שהמעבר יהיה בנוי ממדרגות לכל שיפוע של היציע.

{{ח:סעיף*|3.9.20.7|מספר המדרגות במעבר מדורג|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.9.20.7}}
{{ח:ת}} הדרישה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.6|בפרט 3.2.2.6}} למספר מדרגות במהלך אחד לא תחול לגבי מעבר מדורג ביציע הקהל.

{{ח:סעיף*|3.9.20.8|השלח של מדרגה במעבר מדורג|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.9.20.8}}
{{ח:ת}} בשלח מדרגה במעבר מדורג יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} ההפרש בין עומק השלח של מדרגה לעומק השלח של מדרגה סמוכה יהיה אחיד; לענין פרט זה, ”אחיד“ – הפרש שאינו עולה על 0.5 סנטימטר גם לאחר הביצוע;
{{ח:תת|(2)}} עומק השלח לא יקטן מ־28 סנטימטרים.

{{ח:סעיף*|3.9.20.9|שילוט וסימון המדרגה במעבר מדורג|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.9.20.9}}
{{ח:ת}} בכל מדרגה, קצה השלח הקרוב לאף המדרגה יסומן ברצועה בצבע בולט לעין וברור; הרצועה תהיה קלה לזיהוי הן במצב של עלייה והן במצב של ירידה; רוחב הרצועה לא יהיה קטן מ־2.5 סנטימטרים ולא יהיה גדול מ־5 סנטימטרים.

{{ח:סעיף*|3.9.20.10|רום מדרגה במעבר מדורג|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כ פרט 3.9.20.10}}
{{ח:ת}} ברום המדרגה במעבר מדורג יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} רום המדרגה לא יפחת מ־10 סנטימטרים; ואולם רום המדרגה במעבר מדורג במערכת מדרגות מתקפלות או משוחלות (טלסקופיות) לא יפחת מ־9 ס״מ ולא יעלה על 28 סנטימטרים;
{{ח:תת|(2)}} רום המדרגה לא יעלה על 20 סנטימטרים; ואולם מקום שבו שיפוע יציע הקהל הסמוך למעבר המדורג מחייב זווית גדולה מ־8/11 בשל אילוצי ראיה, אפשר שגובה רום המדרגה יהיה גדול מ־20 סנטימטרים אך לא יעלה על 23 סנטימטרים;
{{ח:תת|(3)}} רום המדרגות יהיה אחיד; לענין פרט זה, ”אחיד“ – הפרש אשר אינו עולה על 0.5 סנטימטר גם לאחר הביצוע;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), במהלך מדרגות אחד, אפשר שגובה רום המדרגה לא יהיה אחיד עקב אילוצי ראיה של אזור הישיבה הסמוך לו; במצב זה אפשר שהפרשי הגבהים בין מדרגות סמוכות יהיה גדול מ־0.5 סנטימטר וזאת בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} רום המדרגה לא יפחת מ־10 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} רום המדרגה במעבר מדורג במערכת מדרגות מתקפלות או משוחלות (טלסקופיות) לא יפחת מ־9 ס״מ ולא יעלה על 28 סנטימטרים;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.5|פרט 3.2.2.5}} לא יחול לגבי מדרגות במעבר מדורג.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כא|סימן כ״א: מאחז יד במעבר מדורג או משופע המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.21.1|מאחז יד במעבר מדורג או משופע|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כא פרט 3.9.21.1}}
{{ח:תת|(א)}} במאחז יד במעבר מדורג או משופע המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות, יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן כא|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} במעקות ובמאחזי יד במקומות אחרים ביציע הקהל יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן כח|סימן כ״ח}}.
{{ח:תת|(ג)}} במעבר ששיפועו גדול מ־5% או במעבר מדורג יותקן מאחז יד בצד המעבר או לאורך מרכזו (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 א׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.21.1-a.jpg|330px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.21.1 א׳}}
{{ח:תת|(ד)}} אם המעבר משרת אזורי ישיבה משני צדדיו, מאחז היד לא יהיה רציף; ההפסקות ברציפות מאחז היד יאפשרו כניסה לאזורי הישיבה וגם מעבר בין צדו האחד של מאחז היד לצדו השני; מאחז היד יהיה רציף לאורך של לא יותר מ־5 שורות מושבים (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ב׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.21.1-b.jpg|350px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.21.1 ב׳}}
{{ח:תת|(ה)}} המרווח בין מאחזי היד, הנוצר עקב הדרישה לאי־רציפות, לא יהיה קטן מ־56 סנטימטרים ולא גדול מ־91 סנטימטרים כשהוא נמדד אופקית; קצה מאחז היד יהיה מעוגל או מקומר (כמתואר בתרשימים 3.9.21.1 ג׳ ו־3.9.21.1 ד׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.21.1-c.jpg|315px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.21.1 ג׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.21.1-d.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.21.1 ד׳}}
{{ח:תת|(ו)}} למאחז יד במרכז מעבר מדורג יוסף מוט ביניים משופע, המקביל למאחז היד, בגובה 30 סנטימטרים מתחת למאחז היד (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ד׳).
{{ח:תת|(ז)}} גובה מאחז היד יהיה אחיד בין 90 סנטימטרים ל־105 סנטימטרים, כשהוא נמדד אנכית מקצהו העליון של המאחז עד קצה סף המדרגה או עד קצה רצפת הכבש (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ה׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.21.1-e.jpg|376px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.21.1 ה׳}}
{{ח:תת|(ח)}} הדרישה שבפרט משנה (ג) להתקנת מאחז יד לא תחול בתנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מעבר שאינו חלק מדרך מוצא נגישה ששיפועו קטן מ־12.5%, והמשרת אזורי ישיבה משני צדדיו;
{{ח:תתת|(2)}} מקום שבו נבנה מעקה הכולל מאחז יד.
{{ח:תת|(ט)}} גובה המעקה בצד הפתח ביציע (הוומיטוריום) לא יפחת מ־90 ס״מ, כשהוא נמדד אנכית מקצהו העליון של המעקה עד קצה סף המדרגה או עד קצה רצפת הכבש; הותקן מעקה שחלקו העליון יכול לשמש בית אחיזה, יראו את בית האחיזה של המעקה כמתאים לדרישות התקנת בית אחיזה.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.21.1-f.jpg|380px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.21.1 ו׳}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כב|סימן כ״ב: גישה למעבר ליד שולחנות (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.22.1|רוחב גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כב פרט 3.9.22.1}}
{{ח:תת|(א)}} רוחב הגישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לא יפחת מ־30 סנטימטרים, ויורחב בהתאם לאורכו כנדרש בפרט משנה (ב) (כמתואר בתרשים 3.9.22.1 א׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.22.1-a.jpg|374px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.22.1 א׳}}
{{ח:תת|(ב)}} הרוחב המינימלי הנדרש של גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות יורחב, מעבר ל־30 הסנטימטרים הנדרשים בפרט משנה (א), ב־1.3 סנטימטר בעבור כל 30 סנטימטרים נוספים של אורך הגישה למעבר או חלק מהם, הנמדדים מעבר ל־3.6 מטרים הראשונים; לעניין פרט משנה זה, מדידת אורך הגישה למעבר תהיה מן המעבר עד מרכז הכיסא המרוחק ביותר מן המעבר (כמתואר בתרשים 3.9.22.1 ב׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.22.1-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.22.1 ב׳}}
{{ח:תת|(ג)}} הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול לגבי גישה למעבר או על חלק ממנו, המשרתת עד 4 אנשים ואשר אורכה אינו עולה על 1.80 מטרים.

{{ח:סעיף*|3.9.22.2|אופן מדידת רוחב גישה למעבר במושבים שאינם מקובעים|תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כב פרט 3.9.22.2}}
{{ח:ת}} מקום שבו מושבים שאינם מקובעים, נמצאים בין שולחן לבין הגישה למעבר, או בין שולחן למעבר, מדידת רוחב הגישה למעבר הדרוש כתוצאה מחישובי תפוסה, תתבצע מנקודה המרוחקת 50 סנטימטרים מן השולחן; מרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן (כמתואר בתרשים 3.9.22.2).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.22.2.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.22.2}}

{{ח:סעיף*|3.9.22.3|אורכה של גישה למעבר|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כב פרט 3.9.22.3}}
{{ח:ת}} אורך גישה למעבר לא יעלה על 11 מטרים מכל מושב עד למעבר או לדלת יציאה.

{{ח:סעיף*|3.9.22.4|גישה למעבר ליד שולחנות באירוע|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כב פרט 3.9.22.4}}
{{ח:ת}} גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות הכוללות צפיה במופע תהיה לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן כב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.9.22.5|מעבר משופע או מדורג|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כב פרט 3.9.22.5}}
{{ח:ת}} במעברים משופעים או מדורגים בין השולחנות, יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן כ|סימן כ׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כג|סימן כ״ג: מעבר ליד שולחנות (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.23.1|רוחב מעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כג פרט 3.9.23.1}}
{{ח:תת|(א)}} רוחב המעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לתפוסה של עד 50 אנשים, לא יפחת מ־90 סנטימטרים.
{{ח:תת|(ב)}} רוחב המעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לתפוסה הגדולה מ־50 אנשים, לא יפחת מ־110 סנטימטרים.

{{ח:סעיף*|3.9.23.2|רוחב מעבר|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כג פרט 3.9.23.2}}
{{ח:ת}} אם נמצאים מושבים שאינם מקובעים, בין השולחן לבין המעבר, מדידת רוחב המעבר הנדרש על פי חישובי תפוסה, תיערך מנקודה המרוחקת 50 סנטימטרים מן השולחן, כשמרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן (כמתואר בתרשים 3.9.23.2); לעניין פרט זה, ישיבה ליד בר או ליד ריהוט קבוע אחר, מהווה ישיבה ליד שולחנות.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.23.2.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.23.2}}

{{ח:סעיף*|3.9.23.3|אישור תכניות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כג פרט 3.9.23.3}}
{{ח:ת}} המהנדס רשאי לדרוש מעורך הבקשה הגשת תכניות המפרטות את מיקום הריהוט והציוד, לשם קבלת אישור לעמידה בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן כג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.9.23.4|מעבר מדורג או משופע המשרת ישיבה ליד שולחנות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כג פרט 3.9.23.4}}
{{ח:ת}} במעברים הכוללים מדרגות או כבשים, המשרתים שולחנות לאכילה או לשתיה, והמיועדים לצפיה בהצגה, יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן כ|סימן כ׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כד|סימן כ״ד: מרחקי הליכה (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.24.1|מרחקי הליכה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כד פרט 3.9.24.1}}
{{ח:ת}} מרחקי הליכה, פרוזדור בלא מוצא ומהלך משותף יהיו לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן טו|סימן ט״ו לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט|בפרק זה}} {{ח:הערה|[צ״ל: {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן כד|בסימן זה]}}}}.

{{ח:סעיף*|3.9.24.2|מהלך משותף|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כד פרט 3.9.24.2}}
{{ח:תת|(א)}} אורכו של מהלך משותף בחדר או באולם שאינו משמש כמהתמ״ע לא יעלה על –
{{ח:תתת|(1)}} בעבור שטח משורת שתפוסתו קטנה מ־50 איש – 23 מטרים (כמתואר בתרשים 3.9.24.2);
{{ח:תתת|(2)}} בעבור שטח משורת שתפוסתו 50 איש או יותר – 6 מטרים.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.24.2.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.24.2}}
{{ח:תת|(ב)}} במהלך משותף במהתמ״ע יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן לז|סימן ל״ז}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כה|סימן כ״ה: תאורת דרכי מוצא (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.25.1|תאורת דרכי המוצא|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כה פרט 3.9.25.1}}
{{ח:ת}} בתאורת דרכי מוצא יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן טז|סימן ט״ז לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן כה|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.9.25.2|תאורת אפלה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כה פרט 3.9.25.2}}
{{ח:תת|(א)}} במקום להתקהלות תותקן תאורת אפלה שתאיר את המעבר שבין גושי המושבים לכל אורכו, עד דלת היציאה מחלל המושבים; תאורת האפלה תאפשר לצאת בביטחון משורת המושבים או להגיע אליה בשעות אפלה; התאורה תוזן מרשת החשמל הרגילה, ועוצמתה לא תקטן מ־1 לוקס, נמדדת על פני משטח הרצפה, במקום החשוך ביותר.
{{ח:תת|(ב)}} מעגלי הגופים של תאורת האפלה יהיו נפרדים ממעגלי התאורה הרגילים; כל מעגל לא יכלול יותר מ־25 גופי תאורה.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כו|סימן כ״ו: תאורת חירום (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.26.1|תאורת חירום|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כו פרט 3.9.26.1}}
{{ח:ת}} בתאורת חירום יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יז|סימן י״ז לפרק ב׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כז|סימן כ״ז: שילוט וסימון דרכי מוצא (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.27.1|שילוט דרכי מוצא|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כז פרט 3.9.27.1}}
{{ח:תת|(א)}} בשילוט ובסימון דרכי מוצא יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יז|סימן י״ז לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן כז|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין צורך לשלט את דרך המוצא הנמצאת בצדי הפתח ליציע (Vomitory) מכיוון המושבים הסמוכים לפתח ביציע, בתנאי ששלטי היציאה למעבר הביניים הראשי (Concourse) ייצפו מן הפתח ביציע.

{{ח:סעיף*|3.9.27.2|מיקום שלטי ”אין מוצא“|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כז פרט 3.9.27.2}}
{{ח:ת}} שלטים מוארים בנוסח ”אין מוצא“ יותקנו במקומות אלה:
{{ח:תת|(א)}} בכניסה לפרוזדורים בלא מוצא;
{{ח:תת|(ב)}} באגפים שאינם מיועדים ליציאה;
{{ח:תת|(ג)}} בירידות למפלסים תת־קרקעיים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כח|סימן כ״ח: מעקות ביציע הקהל והבמה (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.28.1|מעקות ומאחזי יד|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כח פרט 3.9.28.1}}
{{ח:תת|(א)}} במעקות ובמאחזי יד ביציע הקהל, במשטח מוגבה, בבמה ובבמה משולבת יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.14|פרט 3.2.2.14}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן כח|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} במעקה ובמאחז יד במעבר מדורג או משופע יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן כא|סימן כ״א}}.

{{ח:סעיף*|3.9.28.2|גובה המעקה בהתייחסות לקו ראיה|תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כח פרט 3.9.28.2}}
{{ח:תת|(א)}} ביציע הקהל או בטריבונה, במקום שבו מפלס הרצפה גבוה ביותר מ־60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה או הקרקע הסמוכים, ומערכת המעקה או מאחז היד לפי הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט|בפרק זה}} חוסמת את קו הראיה של הצופים בשורה הסמוכה בגלל גובהה, אפשר להתקין מעקה או מאחז יד מול שורת המושבים בגובה שלא יפחת מ־66 ס״מ (כמתואר בתרשים 3.9.28.2); דרישות אלה יחולו גם לגבי גלריות, מרפסות, גישה למעבר בסמוך לפתח ביציע (וומיטוריום) והאזור השקוע של התזמורת (כמתואר בתרשים 3.9.28.2).
{{ח:תת|(ב)}} במערכת המעקה ובמאחז היד יתקיימו דרישות ת״י 1142.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.28.2.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.28.2}}

{{ח:סעיף*|3.9.28.3|קצה תחתון של מעבר מדורג או משופע|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כח פרט 3.9.28.3}}
{{ח:תת|(א)}} לכל רוחב הקצה התחתון מול המעבר המדורג יותקן מעקה או מאחז יד שמתקיימות בו דרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.14|בפרט 3.2.2.14}} ובפרט זה, וזאת אם קצה המעבר גבוה ביותר מ־60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה או הקרקע הסמוכה (כמתואר בתרשימים 3.9.28.3 א׳ ו־3.9.28.3 ב׳).
{{ח:תת|(ב)}} גובה המעקה או מאחז היד לא יפחת מ־90 סנטימטרים, המרחק הנמדד בין קצה המעקה לבין אף המדרגה הקרובה ביותר לא יפחת מ־107 סנטימטרים (כמתואר בתרשימים 3.9.28.3 א׳ ו־3.9.28.3 ב׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.28.3-a.jpg|362px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.28.3 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.28.3-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.28.3 ב׳}}

{{ח:סעיף*|3.9.28.4|מעבר רוחבי הסמך לשורות מושבים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כח פרט 3.9.28.4}}
{{ח:ת}} במעקה ובמאחז יד המותקנים במעבר רוחבי יתקיימו הדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} במעבר רוחבי הנמצא מאחורי שורת מושבים, לא יפחת גובה המעקה שמאחורי שורת המושבים מ־66 ס״מ מעל מפלס רצפת המעבר; ואולם דרישה זו לא תחול אם משענות הכיסאות של השורה הסמוכה גבוהים ביותר מ־66 ס״מ מעל המפלס של רצפת המעבר (כמתואר בתרשים 3.9.28.4 א׳);
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.28.4-a.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.28.4 א׳}}
{{ח:תת|(2)}} היה מפלס הרצפה של המעבר הרוחבי מאחורי שורת המושבים גבוה ביותר מ־60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה הסמוכה אליה, יתקיימו במעקה דרישות 3.2.2.14 (כמתואר בתרשימים 3.9.28.4 ב׳ ו־3.9.28.4 ג׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.28.4-b.jpg|506px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.28.4 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.28.4-c.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.28.4 ג׳}}

{{ח:סעיף*|3.9.28.5|מעקה בצדי אזורי ישיבה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כח פרט 3.9.28.5}}
{{ח:ת}} היה הפרש הגבהים בין רצפת המעבר או הגישה למעבר לבין הרצפה הסמוכה אליה, גדול מ־60 סנטימטרים, יותקן בצדי אזור הישיבה, מעקה בגובה מינימלי של 105 סנטימטרים מעל רצפת המעבר או הגישה למעבר.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.28.5-a.jpg|376px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.28.5 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.28.5-b.jpg|482px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.28.5 ב׳}}

{{ח:סעיף*|3.9.28.6|מקומות שבהם לא נדרש להתקין מעקים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כח פרט 3.9.28.6}}
{{ח:ת}} אין צורך בהתקנת מעקים קבועים במקומות אלה:
{{ח:תת|(1)}} משטח מוגבה, במה או במה משולבת המשמשים להצגה או לתצוגה, ופונים לכיוון הקהל; במקום שבו מפלס המשטח המוגבה, הבמה או הבמה המשולבת גבוה ביותר מ־120 סנטימטרים ממפלס הרצפה או הקרקע הסמוכה אליה, יותקן מעקה הניתן לפירוק בזמן ההופעה;
{{ח:תת|(2)}} מסביב לפתחים אנכיים הנמצאים בשטח המשמש להופעה או להצגה; כאשר שטח זה אינו משמש להופעה או להצגה, ייסגר הפתח או לחלופין יותקן מסביבו מעקה הניתן לפירוק.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כט|סימן כ״ט: חוץ הבניין ומרחק מבניין או אתר סמוך (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.29.1|חוץ הבניין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כט פרט 3.9.29.1}}
{{ח:תת|(א)}} בחוץ הבניין יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן יט|סימן י״ט לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן כט|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מקום ההתקהלות ימוקם באופן שגישת הציבור אליו וממנו תהיה נפרדת מדרכי הגישה והיציאה של רכב ביטחון.

{{ח:סעיף*|3.9.29.2|מרחק מבניין או מאתר סמוך|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן כט פרט 3.9.29.2}}
{{ח:ת}} היתר למקום ההתקהלות יינתן רק לבניין, חלק מבניין או חוץ הבניין, הנמצא במרחק העולה על 30 מטרים ממקום המשמש להחסנה או לייצור של חומרים רעילים, מתלקחים, רדיואקטיביים או חומרים מסוכנים דומים, למעט צובר גז שהוטמן בהתאם לתקן הישראלי ת״י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים, המסופקים בתוך מכלים מיטלטלים, ולמעט מכלי דלק שהותקנו בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן ל|סימן ל׳: דרך גישה ורחבת היערכות לרכב ביטחון (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.30.1|כניסות חירום ודרך מעבר לרכב ביטחון|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ל פרט 3.9.30.1}}
{{ח:תת|(א)}} בדרך גישה וברחבת היערכות יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ב סימן כ|סימן כ׳ בפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן ל|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מיתקן ספורט יחולו גם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במיתקן ספורט תותקן כניסת חירום;
{{ח:תתת|(2)}} מגבול הנכס, מצד אחד לפחות, תותקן דרך מעבר לרכב ביטחון המובילה לכניסת החירום במיתקן הספורט;
{{ח:תתת|(3)}} למיתקן ספורט המיועד ליותר מ־3,000 צופים יהיו שתי כניסות חירום;
{{ח:תתת|(4)}} במגרש ספורט תוביל דרך המעבר לרכב ביטחון מחוץ הבניין עד לזירת המשחקים;
{{ח:תתת|(5)}} במגרש ספורט המיועד לכדורגל תוביל דרך המעבר לתוך זירת המשחקים;
{{ח:תתת|(6)}} במגרש ספורט הגובה והרוחב של כניסת חירום לא יהיו קטנים מ־4.20 מטרים;
{{ח:תתת|(7)}} באולם ספורט תוביל דרך המעבר עד לפתח הבניין שבו נמצא האולם.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לא|סימן ל״א: הפרדות ועמידות אש (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.31.1|הפרדות ועמידות אש|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לא פרט 3.9.31.1}}
{{ח:ת}} הפרדות ועמידות אש יהיו לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן לא|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.9.31.2|הפרדת מקום להתקהלות המשמש כחלק מבניין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לא פרט 3.9.31.2}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שבו חלק מבניין המשמש להתקהלות, המיועד לכלול יותר מ־300 אנשים נמצא בבניין המשמש גם לייעוד אחר, יופרד החלק המשמש להתקהלות משאר חלקי הבניין על ידי קירות ותקרות בעלי עמידות אש של שעתיים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} על מקום התקהלות המיועד לשמש תאטרון, ואולם קונצרטים, קולנוע וכדומה, יחולו גם דרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן לח|סימן ל״ח}}.

{{ח:סעיף*|3.9.31.3|פירים אנכיים|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לא פרט 3.9.31.3}}
{{ח:ת}} בפירים אנכיים ובמנהרות שירות ייתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.3.1.6|פרט 3.3.1.6}}.

{{ח:סעיף*|3.9.31.4|צנרת חודרת קירות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לא פרט 3.9.31.4}}
{{ח:ת}} באגפי אש במקומות להתקהלות, שבהם הקירות או התקרות בנויים אלמנטים עמידי אש, תתאפשר העברת צנרת דרכם בתנאי שהמעברים נאטמו היטב מפני חדירת עשן; האטימה תיעשה מחומרים לא דליקים; צנרת המיועדת להעברת חום תבודד בחומרי בידוד לא דליקים; תעלות של מיזוג אוויר החודרות דרך האלמנטים האמורים, יצוידו במדפי אש אוטומטיים.

{{ח:סעיף*|3.9.31.5|הפרדת במה או במה משולבת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לא פרט 3.9.31.5}}
{{ח:ת}} הפרדות ועמידות אש של במה ובמה משולבת יהיו גם לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן לח|סימן ל״ח}}.

{{ח:סעיף*|3.9.31.6|הפרדת חדר הקרנה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לא פרט 3.9.31.6}}
{{ח:ת}} הפרדות ועמידות אש של חדר הקרנה יהיו גם לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן לט|סימן ל״ט}}.

{{ח:סעיף*|3.9.31.7|הפרדת יציע קהל או טריבונה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לא פרט 3.9.31.7}}
{{ח:ת}} הפרדות ועמידות אש של יציע הקהל וטריבונה יהיו גם לפי דרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן מ|סימן מ׳}}.

{{ח:סעיף*|3.9.31.8|הפרדת מיתקני אוורור ומיזוג אוויר|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לא פרט 3.9.31.8}}
{{ח:תת|(א)}} במקום להתקהלות הנועד ליותר מ־300 צופים יהיו לכל אחד מחלקי הבניין המפורטים להלן מיתקני אוורור ומיזוג אוויר נפרדים:
{{ח:תתת|(1)}} חלל המושבים;
{{ח:תתת|(2)}} חלל הבמה;
{{ח:תתת|(3)}} חדר ההמתנה;
{{ח:תתת|(4)}} אגף חדרי השחקנים;
{{ח:תתת|(5)}} שירותים הנדסיים, בתי מלאכה, ומחסני תפאורה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), ניתן להתקין מיתקן אוורור ומיזוג אוויר לחלל המושבים ולחלל הבמה במשותף.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לב|סימן ל״ב: מערכות גילוי אש וכיבוי אש (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.32.1|מערכות גילוי אש וכיבוי אש|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לב פרט 3.9.32.1}}
{{ח:ת}} במערכות גילוי אש וכיבוי אש יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן לב|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.9.32.2|מערכות גילוי אש ועשן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לב פרט 3.9.32.2}}
{{ח:ת}} בבניין או חלק מבניין המשמש להתקהלות תותקן מערכת גילוי אש ועשן על פי ת״י 1220 חלק 3.

{{ח:סעיף*|3.9.32.3|התקנת מערכת למסירת הודעות (כריזת חירום)|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לב פרט 3.9.32.3}}
{{ח:תת|(א)}} במקום המיועד להתקהלות תותקן מערכת מסירת הודעות (כריזת חירום), שתשמש את כל חלקי מקום ההתקהלות.
{{ח:תת|(ב)}} במקום להתקהלות המחולק לאולמות נפרדים, הפעלת מערכת כריזת חירום תתאפשר באמצעות הפעלת מיקרופון ויחידת הפעלה בכל אחד מהאולמות בנפרד, נוסף על הפעלה מרכזית המופעלת מעמדת הפעלה שתיקבע בקרבת הכניסה הראשית.
{{ח:תת|(ג)}} המערכת תצויד בספק כוח עצמי ובמתח נמוך שיאפשר הספקת זרם אוטומטית להפעלתה במקרים של הפסקת הזרם ברשת החשמל הרגילה. תפוקת המצברים תאפשר הפעלת המערכת לפרק זמן שלא יפחת מ־30 דקות.
{{ח:תת|(ד)}} במקום שנדרשת בו התקנת גנרטור חירום, תחובר מערכת מסירת ההודעות לרשת החשמל אשר תוזן מגנרטור חירום זה.

{{ח:סעיף*|3.9.32.4|מערכות כיבוי אש|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לב פרט 3.9.32.4}}
{{ח:ת}} בכל מקום {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט|בפרק זה}}, שלפיו נדרש להתקין בבניין או בחלק מבניין המשמש להתקהלות, מערכת כיבוי אש, במערכת יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לג|סימן ל״ג: מערכות שליטה בעשן (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.33.1|מערכות שליטה בעשן|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לג פרט 3.9.33.1}}
{{ח:תת|(א)}} במערכות שליטה בעשן יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן לג|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} סידורי שליטה בעשן יותקנו גם במקומות הנדרשים לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט|פרק זה}}, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} חדר או אולם המשמש להתקהלות שתפוסתו גדולה מ־200 אנשים;
{{ח:תתת|(2)}} אולם מושבים של: בית קולנוע, תאטרון, אולם קונצרטים;
{{ח:תתת|(3)}} אולם המתנה של: בית קולנוע, תאטרון, אולם קונצרטים;
{{ח:תתת|(4)}} חדר הקרנה המשמש מעל שני אולמות מושבים.

{{ח:סעיף*|3.9.33.2|מערכות שליטה בעשן של במה ובמה משולבת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לג פרט 3.9.33.2}}
{{ח:ת}} במערכות שליטה בעשן של במה ובמה משולבת יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.38.6|פרט 3.9.38.6}}.

{{ח:סעיף*|3.9.33.3|מערכות שליטה בעשן של חדר הקרנה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לג פרט 3.9.33.3}}
{{ח:ת}} במערכות שליטה בעשן של חדר הקרנה יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן לט|סימן ל״ט}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לד|סימן ל״ד: חומרי גמר (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.34.1|חומרי גמר|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לד פרט 3.9.34.1}}
{{ח:ת}} בחומרי גמר יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לה|סימן ל״ה: בניין גבוה ורב־קומות (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.35.1|בניין גבוה ורב־&lt;wbr&gt;קומות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לה פרט 3.9.35.1}}
{{ח:ת}} בבניין גבוה ובבנין רב־קומות יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לו|סימן ל״ו: סקר בטיחות (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.36.1|סקר בטיחות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לו פרט 3.9.36.1}}
{{ח:תת|(א)}} סקר בטיחות יבוצע בעבור השימושים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} התקהלות, בתוך או מחוץ לבניין, שתפוסתו גדולה מ־3,000 אנשים;
{{ח:תתת|(2)}} פסטיבל, בתוך או מחוץ לבניין, שתפוסתו גדולה מ־1,000 אנשים;
{{ח:תתת|(3)}} אם חלק מבניין או בניין מתוכנן כמהתמ״ע.
{{ח:תת|(ב)}} סקר בטיחות בעבור בקשה להיתר בניה ייערך על ידי עורך הבקשה להיתר או עורך הבקשה לעניין בטיחות, ויכיל הערכה בכתב של אמצעי הבטיחות בהתייחסו לתנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.36.2|בפרט 3.9.36.2}}, בצירוף מפרט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג נספח|בנספח לחלק זה}}.

{{ח:סעיף*|3.9.36.2|תיאור דרישות סקר בטיחות|תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לו פרט 3.9.36.2}}
{{ח:ת}} סקר הבטיחות יכיל הערכה למצבים ולמערכות אלה:
{{ח:תת|(1)}} תיאור של השימוש העיקרי ואירועים חריגים בבניין;
{{ח:תת|(2)}} מערכות הניהול, לרבות מערכות הניהול של הבניין, האירוע; הערכה ליכולת השליטה של מערכות הניהול במקרי חירום;
{{ח:תת|(3)}} מקרי חירום הדורשים עזרה רפואית;
{{ח:תת|(4)}} מקרי חירום כתוצאה משריפה;
{{ח:תת|(5)}} אירועי חומרים מסוכנים בתוך הבניין או לידו;
{{ח:תת|(6)}} תנועה אל המושבים ותנועה מן המושבים, לרבות בעיות של צפיפות קהל, חיוץ קהל, פיצול דרכי מוצא, דרכי מוצא חלופיות ורוחב מעברים;
{{ח:תת|(7)}} רמת הכוונה וההתמצאות בדרכי מוצא;
{{ח:תת|(8)}} מערכות שלד המבנה – קבועות וניידות;
{{ח:תת|(9)}} מערכות הבניין לרבות מערכת כריזה, גילוי אש ועשן, מתזים, מיזוג אוויר, תאורה ואוורור;
{{ח:תת|(10)}} מצבים קיצוניים של מגז אוויר;
{{ח:תת|(11)}} רעידות אדמה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.36.1|פרט 3.9.36.1(ב)}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לז|סימן ל״ז: מקום התקהלות מוגן עשן – מהתמ״ע (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.37.1|מהתמ״ע|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לז פרט 3.9.37.1}}
{{ח:תת|(א)}} במהתמ״ע יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן לז|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} חלק מבניין או בניין יוגדר כ־מהתמ״ע בתנאי שנתקיימו בו התנאים של סקר בטיחות המפורטים {{ח:פנימי|פרק ט סימן לו|בסימן ל״ו}} ובדרישות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חללים התחומים על ידי קירות ותקרה, הכוללים מהתמ״ע, יהיו מוגנים על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית;
{{ח:תתת|(2)}} הדרישה בפסקה (1) לא תחול לגבי שטח זירת המופע המיועד לתחרות או להופעה, בתנאי שגובה מבנה הגג לא יפחת מ־15 מטרים מעל רצפת הזירה, ובתנאי שמטען האש בחלל האצטדיון לא יעלה על מטען אש קטן;
{{ח:תתת|(3)}} הדרישה להתקין מערכת כיבוי אש אוטומטית בפסקה (1) לא תחול לגבי חלל שמעל המגרש (זירת המופע) ומעל מושבי הקהל, גם אם הם מקורים, בתנאי שיוצג למהנדס הוועדה ניתוח הנדסי המוכיח, שהתקנת מתזים איננה נחוצה עקב היותה חסרת השפעה וחסרת תועלת, כתוצאה מגובה המבנה וממטעני האש שבו;
{{ח:תתת|(4)}} הדרישה בפסקה (1) לא תחול לגבי החלל שמעל המגרש (זירת המופע) ומעל מושבי הקהל, כאשר הם אינם מקורים;
{{ח:תתת|(5)}} כל דרכי המוצא מהבניין, המשרתים מהתמ״ע, יכללו מיתקנים ממוכנים לסילוק עשן או אוורור טבעי, לפי התנאים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}}, באופן שגובה מפלס העשן במקרה של שריפה לא יהיה נמוך יותר מ־1.8 מטרים, מעל רצפת דרך המוצא.

{{ח:סעיף*|3.9.37.2|רוחב דרכי מוצא במהתמ״ע|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לז פרט 3.9.37.2}}
{{ח:תת|(א)}} החישוב לרוחב הכולל של כל דרכי המוצא בעבור חלל אחד המכיל את סך המושבים המצוינים בטור א׳ בטבלה 3.9.37.2 א׳ יהיה מכפלת הערכים של טור א׳ בטור ב׳ בטבלה; למצב שבו כמות המושבים היא ערך ביניים, מותר לבצע ביון (אינטרפולציה) בין הערכים של טור ב׳ בטבלה.
{{ח:תת|(ב)}} בעבור תפוסה קטנה מ־2,000 אנשים, חישוב רוחב דרכי המוצא יהיה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.16.5|לפרט 3.9.16.5}}.
{{ח:תת|(ג)}} החישוב לרוחב הכולל של כל דרכי המוצא בעבור אצטדיון ומיתקן ספורט פתוח, היכולים לכלול קירוי חלקי או מלא, המכיל את סך המושבים המצוינים בטור א׳ בטבלה 3.9.37.2 ב׳ יהיה מכפלת הערכים בטור א׳ במקדמי הרוחב בטור ב׳ בטבלה.
{{ח:תת|(ד)}} הרוחב המינימלי של מרכיבי דרך מוצא יהיה בהתאם לכל הדרישות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ממורכז|'''טבלה 3.9.37.2 א׳ – מקדמי רוחב'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|{{ח:הערה|טור}} א׳}} {{ש}} מס׳ מושבים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|{{ח:הערה|טור}} ב׳}} {{ש}} רוחב נטו נקי בס״מ בעבור כל מושב בשטח משורת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מדרגות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעבר, כבש, פתח או דלת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center; direction: ltr;&quot;&gt;0.762×A×B&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center; direction: ltr;&quot;&gt;0.508×C&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5,000&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center; direction: ltr;&quot;&gt;0.508×A×B&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center; direction: ltr;&quot;&gt;0.381×C&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10,000 או יותר&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center; direction: ltr;&quot;&gt;0.300×A×B&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center; direction: ltr;&quot;&gt;0.254×C&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} {{ממורכז|'''טבלה 3.9.37.2 ב׳ – מקדמי רוחב לאצטדיונים ומיתקני ספורט'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|{{ח:הערה|טור}} א׳}} {{ש}} מס׳ מושבים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|{{ח:הערה|טור}} ב׳}} {{ש}} רוחב נטו נקי בס״מ בעבור כל מושב בשטח משורת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מדרגות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעבר, כבש, פתח או דלת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2,000 או יותר&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center; direction: ltr;&quot;&gt;0.300×A×B&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center; direction: ltr;&quot;&gt;0.254×C&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(3)}} מדרגה שרומה אינו גדול מ־17.8 ס״מ: 1 = A;
{{ח:תתת|(4)}} מדרגה שרומה גדול מ־17.8 ס״מ, רוחב מדרגה יוכפל במקדם A כמבוטא בנוסחה:
{{ח:תתת}} &lt;span class=&quot;texhtml&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;A = 1 + &lt;span class=&quot;sfrac nowrap&quot; style=&quot;display:inline-block; vertical-align:-0.5em; text-align:center;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;display:block; line-height:1em; margin:0 0.1em;&quot;&gt;(רום המדרגה‎ &amp;minus; ‏17.8 ס״מ)&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;display:block; line-height:1em; margin:0 0.1em; border-top:1px solid;&quot;&gt;12.5&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;
{{ח:תתת|(5)}} מדרגות עם מאחז יד הנמצא בתחום של 75 ס״מ (מדוד אופקית): B = 1;
{{ח:תתת|(6)}} מדרגות שבהן המרחק למאחז יד גדול מ־75 ס״מ (כשהוא נמדד אופקית) יוגדל רוחבן ב־25% מהרוחב המחושב. כלומר, יוכפל במקדם 1.25 = B;
{{ח:תתת|(7)}} כבש בשיפוע עד 10%: 1 = C;
{{ח:תתת|(8)}} כבש ששיפועו גדול מ־10%, יוגדל רוחבו ב־10% מהרוחב המחושב, כלומר, יוכפל במקדם 1.10 = C.

{{ח:סעיף*|3.9.37.3|מספר מושבים בהמתמ״ע|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לז פרט 3.9.37.3}}
{{ח:ת}} במהתמ״ע, שורת מושבים המשורתת בשתי קצותיה על ידי מעברים או פתחים, לא תכיל יותר מ־100 מושבים בשורה; רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ־40 ס״מ; רוחב זה יגדל ב־0.8 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר לנדרש בטבלה 3.9.37.3, אך אין צורך שהרוחב המינימלי של הגישה למעבר בין השורות יהיה גדול מ־56 סנטימטרים.
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.9.37.3 מספר מושבים במהתמ״ע'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מספר המושבים הכולל בחלל&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;מספר מושבים מותר בשורה, כאשר הרוחב החופשי בין השורות לא יפחת מ־40 ס״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מעבר או פתח בשני קצוות השורה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעבר או פתח אחד בקצה אחד של השורה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קטן מ־4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4,000–6,999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7,000–9,999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10,000–12,999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13,000–15,999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16,000–18,999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19,000–21,999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גדול מ־22,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|3.9.37.4|רוחב מעבר במהתמ״ע|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לז פרט 3.9.37.4}}
{{ח:ת}} במהתמ״ע, בשורת מושבים המשורתת על ידי מעבר בקצה אחד בלבד, יהיה הרוחב המינימלי למעבר בין השורות 40 סנטימטרים; רוחב זה יגדל ב־1.6 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר לנדרש בטבלה 3.9.37.3, אך אין חובה שהרוחב המינימלי בין השורות יהיה גדול מ־56 סנטימטרים.

{{ח:סעיף*|3.9.37.5|אורך מהלך משותף במהתמ״ע|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לז פרט 3.9.37.5}}
{{ח:ת}} במהתמ״ע, אורך המהלך המשותף לא יעלה על 15 מטרים מכל מושב עד הנקודה שבה ניתן למשתמש לבחור באחת משתי דרכי מוצא.

{{ח:סעיף*|3.9.37.6|אורך מעבר מדורג בלא מוצא במהמתמ״ע|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לז פרט 3.9.37.6}}
{{ח:ת}} במהתמ״ע אפשר שיהיה מעבר מדורג בלא מוצא, במרחק שלא יעלה על 21 שורות; ואולם אפשר להגדיל את אורך המעבר המדורג בלא מוצא בתנאי שהמושבים המשורתים על ידו, אינם רחוקים ביותר מ־40 מושבים ממעבר אחר, והמעבר בין הכיסאות הוא לא פחות מ־40 סנטימטרים בתוספת 0.8 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר למושב ה־19 בשורה.

{{ח:סעיף*|3.9.37.7|מרחק הליכה בהמתמ״ע|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לז פרט 3.9.37.7}}
{{ח:תת|(א)}} במהתמ״ע מרחק ההליכה מכל מושב עד הפתח ליציע (הוומיטוריום) או עד הפתח למעבר הביניים (קונקורס), הקצר מביניהם, לא יעלה על 120 מטרים; מרחק ההליכה מן הכניסה לפתח היציע או מן הכניסה למעבר הביניים עד למוצא בטוח או אל מחוץ לבניין לא יעלה על 60 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א) אין הגבלה על מרחקי הליכה בעבור קונסטרוקציה מסוג I או II – לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳}}, באזור ישיבה פתוח לשמים ואשר דרכי המוצא מאזור הישיבה אל החוץ פתוחות לשמים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לח|סימן ל״ח: משטח מוגבה, במה ובמה משולבת (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.38.1|משטח מוגבה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לח פרט 3.9.38.1}}
{{ח:ת}} התקנת משטח מוגבה תעשה לפי הדרישות המפורטות להלן:
{{ח:תת|(1)}} משטח מוגבה והמדרגות המובילות אליו מן האולם, ייבנו ממתכת או מעץ; לא יותר כל שימוש בחלל בין רצפת משטח מוגבה לבין רצפת הבניין או לשטח שעליו היא מותקנת, למעט העברת כבלי חשמל ותקשורת לציוד הנמצא על רצפת משטח מוגבה כמתואר בתרשים 3.9.38.1;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.38.1-a.jpg|363px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.38.1 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.38.1-b.jpg|358px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.38.1 ב׳}}
{{ח:תת|(2)}} משטח מוגבה והמדרגות המובילות אליו מן האולם, ייבנו מחומרי בניה שמתקיימים בהם דרישות החלות על חומרי הבניה של הבניין שבו הותקן המשטח המוגבה, למעט חיפוי הרצפה של המשטח המוגבה והמדרגות אשר אפשר שיהיה עשוי עץ; סיווג הדליקות של רצפת העץ יתאים לסיווג הנדרש מחומרי הגמר של הבניין;
{{ח:תת|(3)}} היה החלל בין רצפת המשטח המוגבה לבין רצפת הבניין משמש לאחסון או לכל שימוש אחר, למעט העברת כבלי חשמל ותקשורת לציוד או לצנרת מים, רצפת המשטח המוגבה תהיה בעלת עמידות אש של 90 דקות לפחות.

{{ח:סעיף*|3.9.38.2|שלד של במה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לח פרט 3.9.38.2}}
{{ח:ת}} במה והמדרגות המובילות אליה מן האולם ייבנו מחומרי בניה שמתקיימות בהן הדרישות החלות על חומרי הבניה של הבניין שבו הותקנה הבמה, למעט הרצפה של הבמה והמדרגות שאפשר שיהיה עשוי עץ; אפשר שהשלד של חלק זה של הבמה והמדרגות יהיו עשויים מתכת או שלד עץ בחתך מינימלי של 10 סנטימטרים, ורצפתם תהיה עשויה עץ בעובי מינימלי של 4 סנטימטרים.

{{ח:סעיף*|3.9.38.3|שלד במה משולבת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לח פרט 3.9.38.3}}
{{ח:ת}} שלד של במה משולבת יהיה לפי הדרישות לגבי סוג שלד I כמפורט {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן ב׳ בפרק ג׳}}, למעט הרצפה התחומה בחזית על ידי קיר קדמת הבמה, מאחור, על ידי הקיר האחורי של הבמה ובצדדים, בגבול הניצב לקיר קדמת הבמה ובמרחק של 1.80 מטר משני צדי הפתח בקיר קדמת הבמה, והמדרגות המובילות אליה מן האולם (כמתואר בתרשים 3.9.38.3); אפשר שהשלד של חלק זה של הבמה והמדרגות יהיו עשויים מתכת או שלד עץ בחתך מינימלי של 10 סנטימטרים, ורצפתם תהיה עשויה עץ בעובי מינימלי של 4 סנטימטרים.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.38.3.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.38.3}}

{{ח:סעיף*|3.9.38.4|דלת בפתח רצפת במה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לח פרט 3.9.38.4}}
{{ח:ת}} הותקן פתח ברצפת הבמה, תותקן בו דלת עץ בעלת חוזק נשיאה מתאים; עובי הדלת לא יפחת מ־4 סנטימטרים, והיא תצויד במנגנון נעילה הכולל פין אבטחה.

{{ח:סעיף*|3.9.38.5|אגפים סמוכים לבמה או במה משולבת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לח פרט 3.9.38.5}}
{{ח:תת|(א)}} מקום התקהלות המיועד לשמש תאטרון, אולם קונצרטים, קולנוע וכדומה, ייבנה לפי דרישות פרט זה.
{{ח:תת|(ב)}} מקום להתקהלות המיועד ליותר מ־300 אנשים, אך פחות מ־1,000 אנשים, יחולק לשני אגפי אש לפחות, שהם:
{{ח:תתת|(1)}} אגף חלל המושבים;
{{ח:תתת|(2)}} אגף חלל הבמה.
{{ח:תת|(ג)}} מקום להתקהלות המיועד ל־1,000 אנשים או יותר, יחולק לשבעה אגפי אש לפחות שהם:
{{ח:תתת|(1)}} אגף חלל המושבים;
{{ח:תתת|(2)}} אגף חלל הבמה;
{{ח:תתת|(3)}} אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם;
{{ח:תתת|(4)}} אגף החסנה והכנת תפאורות;
{{ח:תתת|(5)}} אגף בתי מלאכה;
{{ח:תתת|(6)}} אגף אולמות לחזרות;
{{ח:תתת|(7)}} אגף לשירותים טכניים.
{{ח:תת|(ד)}} אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם, אגף החסנה והכנת תפאורות, אגף בתי מלאכה, אגף אולמות לחזרות ואגף טכני, יופרדו זה מזה ויופרדו משאר חלקי הבניין על ידי רכיבים בעלי עמידות אש של 90 דקות ועל ידי דלתות אש בעלות עמידות ליציבות ושלמות של 60 דקות ו־30 דקות לבידוד בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 1212: דלתות אש: עמידות אש.
{{ח:תת|(ה)}} הדרישה בפרט משנה (א) אינה חלה על אגפים הסמוכים לבמה ששטחה אינו עולה על 90 מ״ר.

{{ח:סעיף*|3.9.38.6|מערכת פינוי עשן מבמה או מבמה משולבת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לח פרט 3.9.38.6}}
{{ח:ת}} בעבור במה ששטחה עולה על 90 מ״ר, ובעבור במה משולבת, תותקן מערכת שליטה בעשן המיועדת לפינוי העשן ישירות אל החוץ; מערכת פינוי העשן תהיה על ידי אחד או יותר מהאמצעים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שיטה לפינוי עשן העומדת בדרישות ת״י 1001 חלק 2.2, המונעת מפלס עשן נמוך מ־1.8 מטר מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר בחלל המושבים, ואם נדרשת הגנה על הפתח בקיר קדמת הבמה, מונעת מפלס עשן בחלל הבמה הנמוך מ־1.8 מטר מעל הסף העליון בפתח קיר קדמת הבמה; המערכת תופעל באופן עצמאי על ידי כל אחת מן המערכות האלה:
{{ח:תתת|(א)}} הפעלת מערכת המתזים בחלל הבמה;
{{ח:תתת|(ב)}} הפעלת מערכת גלאי אש ועשן מעל חלל הבמה;
{{ח:תתת|(ג)}} הפעלה על ידי מתג ידני המותקן במקום שאישרה רשות כבאות;
{{ח:תת|(2)}} מעל הבמה, קרוב למרכזה, ובמקום הגבוה ביותר, יותקנו מעל הגג שני מפוחים לפחות; המפוחים יאפשרו, קצב יניקת עשן שלא יפחת מ־8 החלפות אוויר בשעה; המפוחים יופעלו אוטומטית על ידי גלאי אש ועשן; אפשר יהיה להפעיל את המפוחים ידנית מן הבמה; המפוחים יעמדו בדרישות התקן הישראלי ת״י 1001 חלק 2.2.

{{ח:סעיף*|3.9.38.7|הפרדת קיר קדמת הבמה בבמה משולבת|תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לח פרט 3.9.38.7}}
{{ח:תת|(א)}} במה משולבת תופרד מחלל המושבים על ידי קיר קדמת הבמה; קיר קדמת הבמה יהיה בנוי מחומרים לא דליקים בעלי עמידות אש של 120 דקות; הקיר יסתיים במפלס הגבוה ב־1.20 מטר או יותר מעל המפלס העליון של הגג שמעל חלל המושבים כמתואר בתרשימים 3.9.38.7 א׳ ו־3.9.38.7 ב׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.38.7-a.jpg|375px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.38.7 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.38.7-b.jpg|377px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.38.7 ב׳}}
{{ח:תת|(ב)}} בבמה משולבת, יהיו כל הפתחים בקיר קדמת הבמה מוגנים על ידי מכלולים בעלי עמידות אש של 90 דקות לפחות ליציבות ושלמות ו־30 דקות לבידוד בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 1212; ואולם הפתח הראשי בקיר ההפרדה המיועד לצפייה בהצגה, יצויד במסך הפרדת אש ועשן הנסגר אוטומטית והעומד בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.38.8|פרט 3.9.38.8}}.
{{ח:תת|(ג)}} הדרישות בפרטי משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על חלל הבנוי כמהתמ״ע והעומד בדרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן לז|סימן ל״ז}}.

{{ח:סעיף*|3.9.38.8|הגנות על פתחים בקיר קדמת הבמה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לח פרט 3.9.38.8}}
{{ח:תת|(א)}} נדרש להגן על פתח בקיר קדמת הבמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.38.7|פרט 3.9.38.7}} יוגן הפתח על ידי מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים העומדים בדרישות ת״י 1596.
{{ח:תת|(ב)}} מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים יופעלו באופן אוטומטי על ידי גלאי אש ועשן בתוספת גיבוי של מתג הפעלה ידני שיותקן במקום שהגישה אליו נוחה.
{{ח:תת|(ג)}} מסך האש ימנע את מעבר האש והעשן בין חלל הבמה לחלל המושבים למשך 50 דקות.
{{ח:תת|(ד)}} מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים יאושר בידי מעבדה מוסמכת ומאושרת שהכירה נציבות כבאות והצלה.

{{ח:סעיף*|3.9.38.9|שלד בניין בעבור צוגים וגלריות טכניות מעל במה או מעל במה משולבת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לח פרט 3.9.38.9}}
{{ח:ת}} שלד הבנין המיועד לשאת גלריות טכניות, צוגים, תפאורות או כל ציוד טכני אחר, ייבנה מחומרים שמתקיימים בהם הדרישות החלות על שלד הבניין שחלל הבמה ממוקם בו.

{{ח:סעיף*|3.9.38.10|גשרי תאורה ורמפות טכניות Catwalks|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לח פרט 3.9.38.10}}
{{ח:ת}} רוחב גשרי תאורה וגלריות טכניות המיועדים לשירות רכיבי תאורה או רכיבים טכניים אחרים, לא יפחת מ־56 ס״מ.

{{ח:סעיף*|3.9.38.11|מערכת לכיבוי אש ועשן עבור במה או במה משולבת|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לח פרט 3.9.38.11}}
{{ח:תת|(א)}} מעל במה או במה משולבת תותקן מערכת מתזים; מערכת המתזים תותקן בכל האגפים הסמוכים לבמה: אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם, אגף אחסנה והכנת תפאורות, אגף בתי מלאכה, אגף אולמות לחזרות ואגף טכני.
{{ח:תת|(ב)}} הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול לגבי במה שנתקיימו בה כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} שטחה אינו עולה על 90 מ״ר;
{{ח:תתת|(2)}} גובה תקרתה נמוך מ־10 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} מסכים, תפאורות או רכיבים דליקים אחרים אינם ניתנים להסטה אנכית;
{{ח:תתת|(4)}} כמות האלמנטים התלויים הדליקים לא יעלה על מסך ראשי אחד, סינור אחד ומסך רקע אחורי אחד.
{{ח:תת|(ג)}} בחלל הנמצא מתחת לרצפת במה או מתחת לרצפת במה משולבת שגובהו קטן מ־1.2 מטר, ושיש בו שטח אחסון לכיסאות או למושבי האולם בלבד, אין צורך במערכת מתזים, בתנאי שצדה התחתון של רצפת הבמה מצופה בלוח גבס חסין אש בעובי מינימלי של 16 מ״מ.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לט|סימן ל״ט – חדר הקרנה (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.39.1|חדר הקרנה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לט פרט 3.9.39.1}}
{{ח:ת}} בחדר הקרנה יתקיימו דרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן לט|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.9.39.2|מקרן סרטים או וידיאו לסרט צילום מסוג ניטרו־&lt;wbr&gt;צלולוזה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לט פרט 3.9.39.2}}
{{ח:ת}} אין להשתמש במקרן סרטים או בוידיאו המשתמשים במקור אור המייצר חומרים מיוחדים או גזים רעילים, או המייצר קרינה מסוכנת או המשתמש בסרט צילום מסוג ניטרו־צלולוזה.

{{ח:סעיף*|3.9.39.3|חדר הקרנה בעבור סרטים מסוג ”סרט צילום בטוח“ (safety film)|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לט פרט 3.9.39.3}}
{{ח:ת}} בחדרי הקרנה שמשתמשים בהם בסרטי צילום מסוג ”סרט צילום בטוח“ (safety film) יתקיימו הדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רצפה, קירות ותקרה התוחמים את חדר ההקרנה ייבנו מרכיבי מבנה קבועים, ועמידות האש שלהם תהיה בהתאם לדרישות החלות לגבי הבניין שחדר ההקרנה נמצא בו; הפתחים של חדר ההקרנה יהיו מוגנים;
{{ח:תת|(2)}} שטח החדר לא יפחת מ־7.5 מ״ר בעבור מכונת הקרנה בודדת ותוספת של מינימום 3.70 מ״ר בעבור כל מכונת הקרנה נוספת;
{{ח:תת|(3)}} מצדי כל מכונת הקרנה או מטול וכן מאחוריה, יהיה מרווח עבודה של 75 סנטימטרים לפחות; המרווח בין שתי מכונות הקרנה לא יפחת מ־75 סנטימטרים;
{{ח:תת|(4)}} גובה תקרת חדר הקרנה לא יפחת מ־2.30 מטרים;
{{ח:תת|(5)}} בכל חדר הקרנה תהיה דלת המצוידת במנגנון סגירה עצמית, והנפתחת החוצה ברוחב מינימלי של 80 סנטימטרים;
{{ח:תת|(6)}} סך כל השטחים של אשנבי ההקרנה והפיקוח לא יעלה על 25% משטח הקיר המפריד בין חדר ההקרנה ואולם הצופים; בכל הפתחים יותקנו חלונות מזכוכית או מחומר אחר אשר יאטום את הפתח למעבר עשן;
{{ח:תת|(7)}} במערכות אוורור, חימום, מיזוג אוויר ופינוי עשן יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} חימום חדר ההקרנה ייעשה על ידי מערכת מיזוג אוויר מרכזית או באמצעות גופי חימום סגורים משולבים במזגנים בודדים;
{{ח:תתת|(ב)}} מערכת מזגנים בודדים למיזוג אוויר ולאוורור חדר ההקרנה יהיו נפרדים ממערכות האוורור וממיזוג האוויר של הבניין; יניקת אוויר צח תהיה מחוץ לבניין;
{{ח:תתת|(ג)}} מערכת לשחרור חום ועשן תיבנה מחומרים עמידי אש ותהיה נפרדת ממערכות האוורור והפירים האחרים בבניין;
{{ח:תתת|(ד)}} מערכת האוורור, מיזוג האוויר והשליטה בעשן יתאימו לדרישות תקן ישראלי ת״י 1001 על כל חלקיו;
{{ח:תת|(8)}} לכל חדר הקרנה יהיה מיתקן ומקום לליפוף סרטים ולאחסונם;
{{ח:תת|(9)}} בחדר הקרנה, מותר לאחסן מכלים של חומרים מסוכנים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עד 4 מכלים לחדר הקרנה;
{{ח:תתת|(2)}} נפח כל מכל לא יעלה על 0.5 ליטר;
{{ח:תתת|(3)}} המכלים יהיו עשויים חומר שאיננו שביר;
{{ח:תת|(10)}} מותר שיותקן בחדר ההקרנה ציוד חשמלי לשימוש האולם ולשליטה בתאורה ובמערכות הקול של האולם.

{{ח:סעיף*|3.9.39.4|שילוט חדר ההקרנה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן לט פרט 3.9.39.4}}
{{ח:ת}} על גבי צדה החיצון של דלת חדר ההקרנה ובתוך חדר ההקרנה יהיה שלט המסומן בברור שגובה אותיותיו לא יפחת מ־2.5 סנטימטרים ובו ייכתב: ”חדרי הקרנה לשימוש בסרטים מסוג ”סרט צילום בטוח“ safety film בלבד“.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן מ|סימן מ׳: חדר המתנה, קופות ומקומות לספורטאים (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.40.1|חדר המתנה וקופות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן מ פרט 3.9.40.1}}
{{ח:תת|(א)}} בתאטרון, אולם קונצרטים, בית קולנוע, אולם הרצאות ואולם כינוסים שמותקנים בהם מושבים קבועים יהיה חדר המתנה.
{{ח:תת|(ב)}} שטחו של חדר ההמתנה, לאחר ניכוי השטחים שייועדו בו לפרסומת, לחנויות, לדוכנים, לפרוזדורים, למעברים ולחדרי מדרגות, ייקבע לפי חישוב זה:
{{ח:תתת|(1)}} תאטראות ואולמות קונצרטים – 0.5 מטר רבוע של שטח רצפה למושב;
{{ח:תתת|(2)}} בתי קולנוע, אולמי הרצאות וכינוסים – 0.15 מטר רבוע של שטח רצפה למושב.
{{ח:תת|(ג)}} תאי הקופות למכירת כרטיסי כניסה יותקנו במקומות ובאופן שאין בהם כדי להפריע למעבר החופשי של הולכי רגל על מדרכה או מעברי ציבוריים, הן לנכנסים למקום ההתקהלות והן ליוצאים ממנו.

{{ח:סעיף*|3.9.40.2|קופות למכירת כרטיסים במיתקן ספורט|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן מ פרט 3.9.40.2}}
{{ח:תת|(א)}} במיתקן ספורט תותקן קופה אחת לפחות לכל 2,000 צופים, זולת אם המיתקן נועד לכניסת צופים בלא תשלום באופן קבוע.
{{ח:תת|(ב)}} הקופה תותקן במרחק שלא יפחת מ־10 מטרים מפתח הכניסה.

{{ח:סעיף*|3.9.40.3|מוביל בכניסה למיתקן ספורט|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן מ פרט 3.9.40.3}}
{{ח:ת}} במיתקן ספורט המיועד ליותר מ־1,000 צופים, יותקנו לכל פתח כניסה מובילים המתוחמים על ידי קיר מצד אחד ומוביל מצד שני, או על ידי מובילים משני הצדדים; גובה המוביל יהיה 90 סנטימטרים, אורכו לא יפחת מ־5 מטר והמרווח בין המוביל והקיר או בין המובילים 55 ס״מ; המובילים יותקנו באופן שלא יהוו מכשול ליציאה.

{{ח:סעיף*|3.9.40.4|מקומות המיועדים לספורטאים במיתקן ספורט|תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן מ פרט 3.9.40.4}}
{{ח:ת}} במקומות המיועדים לספורטאים במיתקן ספורט יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} ברצפת השטחים המיועדים לבתי שימוש, למקלחות או למקומות ההלבשה יתקיימו הדרישות להתנגדות להחלקה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.1.2.9|בפרט 3.1.2.9}};
{{ח:תת|(2)}} לא יהיו בליטות על הקירות, הדלתות החלונות הגובלים בזירת המשחקים, עד לגובה 2 מטרים לפחות מעל הרצפה; הזיגוג בחלונות יהיה מחומר לא שביר;
{{ח:תת|(3)}} סביב המשטח המיועד למשחקי ספורט תהיה רצועה פנויה מכל מכשול שמידותיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} למשחקי כדור רגל וכדורעף – 3 מטרים מקו הסימון, בכל כיוון;
{{ח:תתת|(ב)}} למשחקי כדור סל – 2 מטרים מקו הסימון, בכל כיוון;
{{ח:תתת|(ג)}} למשחקי כדור־יד – 2 מטרים לרוחב האולם מקו הסימון ו־1 מטר לאורך האולם מקו הסימון;
{{ח:תת|(4)}} באולם ספורט, יהיו כל התקרות מחומר לא שביר ועמיד בפני חבטה של כדורי משחק;
{{ח:תת|(5)}} באולם ספורט, הרצפה בזירת המשחקים, תהא מחומר בעל התנגדות להחלקה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.1.2.9|בפרט 3.1.2.9}}, בלא חשמל סטטי ותהיה בנויה בדרך שיש בה כדי למנוע סיכונים תברואיים;
{{ח:תת|(6)}} במגרש ספורט המיועד לכדור רגל הכניסה והיציאה מזירת המשחקים, המיועדת לספורטאים ולשופטים, ימוקמו באופן שתימנע הפרעה על ידי הצופים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן מא|סימן מ״א: יציע הקהל וטריבונה (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.41.1|יציע הקהל וטריבונה Grandstands|תיקון: תשס״ח־5, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן מא פרט 3.9.41.1}}
{{ח:ת}} ביציע הקהל ובטריבונה יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בטריבונה, בתוך הבניין, עומק מדרגת הישיבה (המרחק בין השורות) לא יפחת מ־75 סנטימטרים;
{{ח:תת|(2)}} המושבים והמשטח התומך את רגלי הצופים ביציע הקהל יהיו מעוגנים באופן שלא תהיה אפשרות להזיזם;
{{ח:תת|(3)}} מותר להשתמש בכיסאות בודדים בתנאי שיהיו מעוגנים או קשורים זה לזה בשורות, למעט כיסאות בודדים אשר מספרם אינו עולה על 16, הממוקמים על מפלס אופקי והתחומים על ידי מעקים או קירות כדוגמת תאי־צפיה (Boxes).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.41.1-a.jpg|384px|link=]]{{ש}}”טריבונה“ – תרשים 3.9.41.1 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.41.1-b.jpg|348px|link=]]{{ש}}”יציע הקהל“ – תרשים 3.9.41.1 ב׳}}

{{ח:סעיף*|3.9.41.2|יציע וטריבונה זמניים הבנויים עץ|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן מא פרט 3.9.41.2}}
{{ח:ת}} ביציע זמני הבנוי מעץ יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אפשר להתקין מחוץ לבניין יציע זמני ששלדו עשוי עץ בתנאי שהיציע ימוקם במרחק שאינו קטן מ־3 מטרים או במרחק שאינו קטן מ־²&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₃ גובה היציע, הגדול מביניהם, מכל בניין סמוך;
{{ח:תת|(2)}} הדרישה בפסקה (1) לא תחול –
{{ח:תתת|(א)}} אם שלד הבניין הסמוך ליציע הוא בעל עמידות אש של 60 דקות לפחות, ושהפתחים של הבניין הסמוך ליציע הממוקמים בקיר החוץ הפונה אל היציע מוגנים מפני שריפה העלולה להתרחש ביציע;
{{ח:תתת|(ב)}} אם קיר בעל עמידות אש של 60 דקות מפריד בין היציע לבניין;
{{ח:תת|(3)}} שטחו של יציע אחד, בהטלה אופקית, לא יעלה על 930 מ״ר ואורכו לא יעלה על 60 מטרים;
{{ח:תת|(4)}} אם מותקנים שני יציעים או יותר, המרחק ביניהם לא יפחת מ־6 מטרים, או שהם יופרדו על ידי קיר בעל עמידות אש של 60 דקות;
{{ח:תת|(5)}} מותר להתקין עד 3 יציעים במקבץ אחד;
{{ח:תת|(6)}} אם נדרשים 2 מקבצי יציעים או יותר, המרחק בין מקבץ יציעים אחד למשנהו לא יפחת מ־15 מטרים, או שהמקבצים יופרדו על ידי קיר בעל עמידות אש של 120 דקות, שגובהו 60 סנטימטרים מעל מפלס המושבים;
{{ח:תת|(7)}} הגובה המרבי של מפלס המושבים לא יעלה על 6 מטרים מעל הקרקע או מעל המפלס שעליו בנוי היציע;
{{ח:תת|(8)}} בעבור יציעים ניידים, הממוקמים בתוך אוהל או מבנה ממברנה, הגובה המרבי לא יעלה על 3.7 מטרים;
{{ח:תת|(9)}} על אף האמור בפסקאות (7) ו־(8), אם בשלד העץ מידות חתכי הרכיבים הקונסטרוקטיביים הם לפי דרישות סוג שלד IV-222 כמוגדר {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ג׳}}, מותר שהגובה של מפלס המושבים לא יעלה על 12 מטרים, ובעבור יציע באוהל או במבנה המקורה ביריעה (ממברנה) הגובה לא יעלה על 7.5 מטרים;
{{ח:תת|(10)}} לעניין פרט זה, הדרישות החלות על יציע זמני הבנוי עץ יחולו על טריבונה זמנית הבנויה עץ.

{{ח:סעיף*|3.9.41.3|יציע וטריבונה הניתנים לפירוק ולהרכבה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן מא פרט 3.9.41.3}}
{{ח:ת}} ביציע ובטריבונה הניתנים לפירוק ולהרכבה יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ט סימן מא|סימן זה}} ובתנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} יציע הניתן לפירוק ולהרכבה יהיה יחידה קונסטרוקטיבית עצמאית אשר תכיל את כל רכיבי המבנה לעמידה בכל הכוחות והמאמצים המופעלים עליה עקב עומסים עצמיים ועומסים שימושיים, לרבות ביסוסו ועיגונו לקרקע; רכיבי שלד היציע יתוכננו כך, שבמקרה שרכיב הדרוש ליציבות המבנה לא הותקן, יהיה ניתן לזהות ויזואלית חוסר זה בבירור;
{{ח:תת|(2)}} שלד המבנה יבוסס על יסודות בטון, בטון טרום, לוח פלדה או לוח עץ שמידותיהם יתוכננו בהתאם לתסבולת הקרקע; יסודות אלו יתוכננו ויבוצעו באופן שלא תיגרם הינתקות בין היסוד לקרקע, ושלא תהיה תזוזה של היסוד בתוך הקרקע בכל מצב עמיסה שהוא; שלד היציע יהיה מחובר ליסודות;
{{ח:תת|(3)}} אם אין הפרדת אש בין יציע המושבים לבין החלל שמתחת ליציע המושבים, לא יאוחסנו בחלל חומרים דליקים או חומרים בעירים; ואולם בחללים ששטחם הכולל אינו עולה על 28 מ״ר או בחללים המוגנים על ידי מערכת מתזים מאושרת, אפשר לאחסן חומרים דליקים או בעירים;
{{ח:תת|(4)}} לעניין פרט זה הדרישות החלות על יציע הניתן לפירוק והרכבה יחולו על טריבונה הניתנת לפירוק והרכבה.

{{ח:סעיף*|3.9.41.4|עמידות אש של מושבים ביציע ובטריבונה זמנית|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן מא פרט 3.9.41.4}}
{{ח:ת}} על מושבים ביציע זמני או בטריבונה זמנית לא יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.43.1|פרט 3.9.43.1}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן מב|סימן מ״ב: אלמנטי תצוגה וביתני תצוגה (התקהלות)|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.42.1|אלמנטי תצוגה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן מב פרט 3.9.42.1}}
{{ח:ת}} באלמנטים של תצוגה יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} תצוגה לא תמוקם או תופעל באופן שתפריע או שתמנע גישה למוצא בטוח או תסתיר את השלטים של דרכי המוצא או תמנע גישה לציוד כיבוי אש;
{{ח:תת|(2)}} בעבור אחסון חומרים דליקים, לרבות אריזות דליקות, שאינם מוצגים, יותקן חדר אחסון המופרד מן הבניין על ידי רכיבים בעלי עמידות אש של 60 דקות והמוגן על ידי מערכת מתזים.

{{ח:סעיף*|3.9.42.2|תצוגות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן מב פרט 3.9.42.2}}
{{ח:ת}} בתצוגות יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מרחק ההליכה בתוך ביתן תצוגה או בכל אזור תחום אחר, עד למעבר ציבורי לא יעלה על 15 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} למפלס העליון של תצוגה רב־מפלסית, ששטחו גדול מ־28 מ״ר, יהיו 2 דרכי מוצא לפחות.

{{ח:סעיף*|3.9.42.3|חומרי בניה לביתן תצוגה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן מב פרט 3.9.42.3}}
{{ח:ת}} ביתן תצוגה ייבנה מן החומרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} חומרים לא דליקים או חומרים בעלי רמת התלקחות &lt;u&gt;מינימלית&lt;/u&gt; II בהתאם לתקן ישראלי ת״י 755;
{{ח:תת|(2)}} מסכים ווילונות יעמדו בדרישות 3.10.3.1 תקן ישראלי, ת״י 5093: דליקות של וילונות לשימוש מוסדי או ציבורי;
{{ח:תת|(3)}} חומרים לאלמנטים אקוסטיים ולקישוט, המכילים כותנה, נייר, חציר, שבבי עץ וכדומה יהיו מטופלים במעכבי בעירה. אין להשתמש בחומרים אשר לא ניתן לטפל בהם במעכבי בעירה;
{{ח:תת|(4)}} פסקה (3) לא תחול, אם סך השטח של החומרים קטן מ־10% משטח הרצפה או הקיר.

{{ח:סעיף*|3.9.42.4|הגנה במתזים בביתן תצוגה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן מב פרט 3.9.42.4}}
{{ח:ת}} המקומות המפורטים להלן יוגנו על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית:
{{ח:תת|(1)}} ביתן, בעל מפלס אחד, מקורה בתקרה, ששטחו גדול מ־30 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} כל מפלס, בביתן רב־מפלסי, אם המפלס הגבוה ביותר מקורה בתקרה. לעניין פרט זה, במקרים שבהם המרווח בין ביתני תצוגה קטן מ־3 מטרים, ייחשב השטח כרציף;
{{ח:תת|(3)}} לעניין פסקה (1), תקרות עשויות מארג פתוח או מצללות, ששטחן הפתוח גדול מ־50% מן השטח הכולל של התקרה, כשפתחים אלו פזורים באופן אחיד, לא ייחשבו כתקרות.

{{ח:סעיף*|3.9.42.5|ביתן רב־&lt;wbr&gt;מפלסי|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן מב פרט 3.9.42.5}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.9.42.4|פרט 3.9.42.4}} לא יחול לגבי ביתן רב־מפלסי, שיתקיימו בו דרישות סקר בטיחות בהתאם לדרישות {{ח:פנימי|פרק ט סימן לו|סימן ל״ו}}.

{{ח:סעיף*|3.9.42.6|מתזים לביתן זמני|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן מב פרט 3.9.42.6}}
{{ח:ת}} בעבור ביתן זמני ניתן לספק מים למערכת מתזים על ידי חיבור לקו אספקת המים של הבניין שבו מותקן הבניין.

{{ח:סעיף*|3.9.42.7|מערכות בישול ואש גלויה|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן מב פרט 3.9.42.7}}
{{ח:ת}} בתוך ביתן, סידורי בטיחות אש נוספים החלים על שימוש במערכות בישול ואש גלויה יהיו לפי החלטת רשות כבאות.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן מג|סימן מ״ג: מושבים באצטדיון ובמיתקן ספורט|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|3.9.43.1|עמידות אש של מושבים ביציע הקהל|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן מג פרט 3.9.43.1}}
{{ח:תת|(א)}} המושבים ביציע הקהל באצטדיונים ובמיתקני ספורט פתוחים לשמים או המאושרים כמהתמ״ע, המעוגנים למשטח לא דליק, יהיו עשויים חומרים העומדים בדרישות III.1.1 לפי התקן הישראלי ת״י 755 או לפי כל התקנים האנגלים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עמידה ברמת דליקות 0 לפי 1021-1 BS EN;
{{ח:תתת|(2)}} עמידה ברמת דליקות 1 לפי 1021-2 BS EN;
{{ח:תתת|(3)}} עמידה ברמת דליקות 5 לפי Section 4 of BS 5852:1990.
{{ח:תת|(ב)}} במושבים המעוגנים למשטח דליק, יתקיימו דרישות V.1.1 לפי התקן הישראלי ת״י 755.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג פרק י|פרק י׳: שינוי שימוש בבניין קיים|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק י סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף*|3.10.1.1|הגדרות|תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3.10.1.1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק י|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעונות סטודנטים“ – בניין שנקבע בהיתר שניתן לגביו כי השימוש בו הוא למעונות סטודנטים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג פרק י סימן ב|סימן ב׳: שינוי שימוש לבית מלון או למעונות סטודנטים|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף*|3.10.2.1|סייג לתחולת הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק זה}}|תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.10.2.1}}
{{ח:ת}} על בניין או על חלק ממנו שנבנה לפי היתר שהבקשה בעניינו הוגשה לפני יום כ״ה באדר התשס״ט (21 במרס 2009), שהשימוש בו שונה, בהיתר שניתן במועד מאוחר יותר, לבית מלון או למעונות סטודנטים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק זה}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק י סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף*|3.10.2.2|רוחב הפתח המזערי של דלת היציאה מחדר המדרגות|תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.10.2.2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.1.3|בפרט 3.2.1.3(א)}}, הרוחב הפנוי למעבר בדלת היציאה מחדר המדרגות יהיה כרוחב המדרגות לפחות, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.10.2.3|בפרט 3.10.2.3}}.

{{ח:סעיף*|3.10.2.3|רוחב חדר מדרגות|תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.10.2.3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.2.2|בפרט 3.2.2.2}} ברישה, הרוחב המזערי של המדרגות יהיה 90 ס״מ או הרוחב החופשי המינימלי המתקבל מחישוב המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.12.4|בפרט 3.2.12.4}}, לפי הרחב מבין השניים.

{{ח:סעיף*|3.10.2.4|מיקום פיר מעלית|תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.10.2.4}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.2.3.1|בפרט 3.2.3.1(ט)}}, פיר מעלית יכול שיימצא בחלל חדר מדרגות מוגן, ובלבד שבכל פתח של המעלית תותקן דלת אש.

{{ח:סעיף*|3.10.2.5|מעלית חירום|תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.10.2.5}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.7.3.10|בפרט 3.7.3.10 ברישה}}, ניתן שתוגדר מעלית חירום אחת בלבד, והיא אינה נדרשת להיות מעלית אלונקה.

{{ח:סעיף*|3.10.2.6|מאגר מים|תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.10.2.6}}
{{ח:ת}} מאגר מים לצורכי כיבוי אש יכול שיותקן במיקום שאינו גג הבניין.

{{ח:סעיף*|3.10.2.7|שינוי בבניין לאחר תחילת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק י סימן ב|סימן זה}}|תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 3.10.2.7}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.10.2.1|בפרט 3.10.2.1}}, לגבי בניין או חלק ממנו שבוצע בו אחד או יותר מהשינויים המפורטים להלן לאחר תחילתן של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשפ״א–2021 {{ח:הערה|(ביום 23.5.2021)}}, לא יחול הפרט הנוגע לעניין השינוי, כמפורט לצידו:
{{ח:תת|(1)}} הקטנת הרוחב הפנוי למעבר בדלת היציאה מחדר מדרגות – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.10.2.2|פרט 3.10.2.2}};
{{ח:תת|(2)}} הקטנת רוחב חדר מדרגות – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.10.2.3|פרט 3.10.2.3}};
{{ח:תת|(3)}} התקנת פיר מעלית בחלל חדר מדרגות מוגן – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.10.2.4|פרט 3.10.2.4}};
{{ח:תת|(4)}} ביטול מעלית חירום או מעלית אלונקה – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.10.2.5|פרט 3.10.2.5}};
{{ח:תת|(5)}} שינוי מיקומו של מאגר מים לצורכי כיבוי אש שמוצב בגג הבניין למיקום שאינו בגג הבניין – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3.10.2.6|פרט 3.10.2.6}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק ד|חלק ד׳ – בניה במרווחים ומעבר לקו רחוב|תיקון: תשס״ב־2}}

{{ח:סעיף*|4.01|הגדרות|תיקון: תשס״ב־2|עוגן=תוספת 2 חלק ד פרט 4.01}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אומנה“ – עמוד תמיכה או עמוד נושא קורה לחיזוק הבנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגז רוח“ – מבנה העוטף מזחילה וסוגר את המרווח הנוצר בין אגדי גג משופע וקיר חיצון של בנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בליטה“ – תקרה, עמוד, כרכוב או חלק אחר של בנין הבולט מקירותיו החיצוניים כלפי חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין קיים“ – בנין שניתן לגביו היתר בניה ערב תחילתן של תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ברי־סול“ – אלמנט בולט בחזית בנין ובו לוחות אופקיים או אנכיים להסתרה מפני השמש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גבלית“ – חלק מבנין הבולט מקירו החיצוני של הבנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גשמה“ – צינור אנכי הקולט את מי הגשם מהגג ומובילם אל נקז גשמים או אל אמצעי סילוק אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצר אנגלית“ – שטח בחצר הבנין, שמפלסו מתחת למפלס הקרקע או המדרכה הסמוכה, המיועד לספק אור ואוורור לשטחים ולחללים במרתף הבנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרכוב“ – גגון בולט ממבנה המשמש למטרת הצללה, הגנה מפני השמש או לנוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרכה“ – שטח המיועד למדרכה כחלק מדרך לרבות שטח הגובל בדרך ושבו יש זכות מעבר לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזחילה“ – תעלה פתוחה אופקית, הקולטת מי גשם מגג משופע של בנין או של חלק ממנו ומובילה אותם אל הגשמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצללה (פרגולה)“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת)|בתקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשכ״ט–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סף“ – אדן או מפתן, במישור התחתון של פתח, המקשר את שתי מזוזות הפתח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות חישוב שטחים“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}}.

{{ח:סעיף*|4.02|תחולה|תיקון: תשס״ב־2|עוגן=תוספת 2 חלק ד פרט 4.02}}
{{ח:תת|(א)}} יראו כל תכנית כאילו היא מתירה את הקמתם של בנינים, על חלקיהם, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|בחלק זה}} והוא כשאין הוראה מפורשת בתכנית האוסרת בניה זו.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו בתכנית הוראות מפורשות לענין או לענינים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|בחלק זה}}, ינהגו בנושאים אשר פורשו בתכנית לפי הוראות התכנית, ובכל יתר הנושאים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|שחלק זה}} דן בהם ינהגו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|חלק זה}}; ואולם לא תאושר בתכנית בליטה מעבר לקו הרחוב במידה העולה על המידות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בסימן זה}} כדי להוסיף שטחי בניה מעבר לשטחי הבניה המותרים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|תקנות חישוב שטחים}}.

{{ח:סעיף*|4.03|בליטות המותרות מבנין|תיקון: תשס״ב־2|עוגן=תוספת 2 חלק ד פרט 4.03}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית תהא רשאית, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|חלק זה}}, להתיר בנייתן של הבליטות המפורטות בטור א׳ בטבלה שלהלן (להלן – הטבלה) ובלבד שלא יבלטו מעבר למרחק כמפורט בטור ב׳ בטבלה או שאורכן, ביחס לרוחב המדרכה, לא יעלה על הקבוע בטור ג׳ בטבלה, הכל לפי הקטן, וכן שנתקיים בהן האמור בטורים ד׳ ו־ה׳ בטבלה ויתר הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|חלק זה}}:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ה׳}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;1&lt;/th&gt;&lt;th&gt;2&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג בליטה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אורך הבליטה מקו בנין צדי או אחורי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אורך בליטה מקו בנין קדמי שאיננו קו רחוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אורך הבליטה מקו בנין קדמי שהוא קו רחוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אורך הבליטה ביחס לרוחב מדרכה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מרחק אופקי מינימלי בין אבן שפת מדרכה לבין קצה הבליטה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גובה מינימלי ממדרכה או מפני הקרקע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הערות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|במטרים}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|במטרים}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|במטרים}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|במטרים}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|במטרים}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כרכוב, גג, ארגז רוח, מזחילה, גבלית, מסתור כביסה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75 {{ש}} {{מוקטן|ובמסתור כביסה – 0}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד פרט 4.07|פרט 4.07}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שלט ניצב למבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₃&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד פרט 4.07|פרט 4.07}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרפסת – אם אין כוונה אחרת משתמעת בתכנית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₃&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד פרט 4.07|פרט 4.07}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סף, אומנה דבוקה, כותרת עמוד, סורג חלון, ברי־סול, ארגז מיזוג אויר, מערכת טיהור אויר, שלט צמוד חזית, סוכך מקופל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.4 {{ש}} ממדרכה בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד פרט 4.07|פרט 4.07}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוכך, גגון בולט מעל כניסה למבנה או חלק ממבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד פרט 4.07|פרטים 4.07}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד פרט 4.08|ו־4.08}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שער נפתח לרבות דלת (במצב פתוח)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד גבול המגרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד קו הרחוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנפי חלון או תריס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד גבול המגרש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא הגבלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ללא הגבלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.4 {{ש}} ממדרכה בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד פרט 4.07|פרט 4.07}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרזב אנכי או זרבובית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרקור לרבות הזרוע התומכת בו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₃&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד פרט 4.07|פרט 4.07}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמודים או קורות ואלמנטי שלד לחיזוק בנין קיים או לתוספת קומות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קורות – 2.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ארובה, מערכת טיהור אוויר ומערכת מיזוג אויר כתוספת לבנין קיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|4.04|הבטחת מראה הרחוב ומעבר תשתית|תיקון: תשס״ב־2|עוגן=תוספת 2 חלק ד פרט 4.04}}
{{ח:תת|(א)}} בליטה תעוצב ותמוקם תוך התחשבות בשאר חלקי הבנין והסביבה ולהנחת דעתו של מהנדס הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} בניה מעבר לקו רחוב לא תפגע במראה הרחוב ולא תפריע להנחת מיתקני תשתית או לשתילת עצים.

{{ח:סעיף*|4.05|בליטות מעבר לקו מגרש|תיקון: תשס״ב־2|עוגן=תוספת 2 חלק ד פרט 4.05}}
{{ח:ת}} בליטות מעבר לקו מגרש יותרו רק לעבר קו רחוב או שטח ציבורי פתוח.

{{ח:סעיף*|4.06|הבלטת יסוד בנין|תיקון: תשס״ב־2|עוגן=תוספת 2 חלק ד פרט 4.06}}
{{ח:ת}} תותר הבלטת יסודות הבנין מעבר לקו רחוב באישור מהנדס הועדה המקומית ובלבד שלא יעלו על מפלס פני הקרקע הסופיים של הרחוב.

{{ח:סעיף*|4.07|איסור הקמת תמיכות ועמודים|תיקון: תשס״ב־2|עוגן=תוספת 2 חלק ד פרט 4.07}}
{{ח:ת}} בבליטות מספר 1 עד 5, 7 ו־9 בטור א׳ בטבלה, לא תותר הקמה של תמיכות או עמודים מחוץ לקו בנין אלא אם כן מתקיים בתמיכה או בעמוד האמור בטור ה׳ בטבלה.

{{ח:סעיף*|4.08|תנאים נוספים להבלטת גגון או סוכך|תיקון: תשס״ב־2|עוגן=תוספת 2 חלק ד פרט 4.08}}
{{ח:ת}} על גגון, כאמור במספר 5, בטור א׳ שבטבלה, יחולו גם תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחבו של הגגון, למעט סוכך מתקפל, בחלק הבולט, לא יעלה על כפל רוחבה של הכניסה שמתחתיו;
{{ח:תת|(2)}} המרחק בין הקצה הבולט של הגגון מעבר לקו בנין, צדי או אחורי, לבין המישור האנכי, העובר דרך גבול המגרש הצדי או האחורי, לפי הענין, כאשר מעברו נכס בנוי או נכס שעליו מותרת בניה, יהיה 1.5 מטרים לפחות.

{{ח:סעיף*|4.09|בניה מותרת במרווח|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ח־5, תשע״ג־2|עוגן=תוספת 2 חלק ד פרט 4.09}}
{{ח:ת}} ועדה מקומית תהא רשאית להתיר את בנייתם של המפורטים להלן במרווח:
{{ח:תת|(1)}} גדר שגובהה 1.5 מטרים לכל היותר ובאזורים שאינם מיועדים למגורים – 2 מטרים לכל היותר – מפני הקרקע הגבוהים ביותר, הסמוכים לגדר;
{{ח:תת|(2)}} קיר תומך ובלבד שלגבי קיר תומך שבגבול מגרשים שגובלים זה עם זה, לא יעלה צירוף גובהו עם גובה הגדר הבנויה עליו מפני הקרקע הגובלת עמם – על 3 מטרים; ואולם אם בשל הפרש גבהים שבין אותם מגרשים, יש לבנות קיר כאמור בגובה העולה על 3 מטרים – לא יהא הקיר רצוף אלא מדורג בקפיצות אופקיות של 0.6 מטרים;
{{ח:תת|(3)}} פיר, ארובה ותעלות אוורור למרתפים לרבות חצר אנגלית וכן יציאות חירום, ברוחב שלא יעלה על 1.5 מטרים ובגובה שלא יעלה על 1.5 מטרים ובתנאי שפתח הפליטה של הפיר, הארובה ותעלות האוורור כאמור, שאינם צמודים למבנה שמעל פני הקרקע, לא יפנה לעבר מגרש גובל בנוי או שמיועד לבניה; בחצר אנגלית המשמשת חלק מדרך מוצא יתקיימו גם דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד פרט 3.8.16.2|{{ח:הערה|פרט}} 3.8.16.2}};
{{ח:תת|(4)}} חדר שנאים תת קרקעי, לרבות מהלך מדרגות מקורה בגובה המזערי הדרוש וכן תחנות טרנספורמציה זעירות עיליות ששטחם אינו עולה על 10 מטרים רבועים וגובהם אינו עולה על 1.8 מטרים;
{{ח:תת|(5)}} מיתקני אשפה לבנין, מזגנים וחיפוי אקוסטי להם, ארונות חשמל ותקשורת, מכלי גז ומיתקני תשתית שונים שנועדו לשרת את הבנין, ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;
{{ח:תת|(6)}} מיתקני תשתית תת קרקעיים כולל מכלי מים או דלק, גז בצובר, ולרבות מיתקנים עיליים הקשורים בהן, שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;
{{ח:תת|(7)}} שביל להולכי רגל לרבות שביל מרוצף, כבש, חניה סלולה או מרוצפת לרבות דרך גישה לחניה;
{{ח:תת|(8)}} גשר להולכי רגל או כבש נגיש המוביל לכניסה בחזית צדדית ובלבד שרוחבו הכולל לא יעלה על מחצית המרווח הצדי ויהיה צמוד לקו הבנין או לבנין, ושגובה רום רצפתו לא יעלה על 1.5 מטרים ממפלס המדרכה;
{{ח:תת|(8א)}} כבש המוביל לכניסה בחזית אחורית, לצורך ביצוע התאמות נגישות לאדם עם מוגבלות, ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכבש ימוקם תוך מזעור ההפרעה למשתמשי הבניין ומשתמשי הבניינים הגובלים בו, ולמיתקנים הקיימים בחזית האחורית ולשימוש הנעשה בהם;
{{ח:תתת|(2)}} רוחב המעבר החופשי של פני הכבש יהיה לפי המידה שנקבעה בת״י 1918 חלק 2 כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד פרט 8.30|בפרט 8.30}};
{{ח:תת|(9)}} מדרגות וכבשים בלתי מקורים לירידה למרתפים, למשטחי חניה ולחצרות, ואם היה הדבר חובה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} – גם לעלייה מהם, למעט כבש ירידה לרכב ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;
{{ח:תת|(10)}} מדרגות, כבשים וגשר להולכי רגל ממפלס המדרכה לכניסה הקובעת לבנין, לרבות בתחום מרווח קדמי ומדרכה ובתנאי שלא יעברו את קו הרחוב;
{{ח:תת|(11)}} יסודות מבנה עד למפלס פני הקרקע הסופיים;
{{ח:תת|(12)}} מצללה הבולטת מעבר לקו הבנין עד 40% אל תוך המרווח ובלבד שהיא בנויה מחומרים קלים כגון עץ, מתכת או פלסטיק.

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק ה|חלק ה׳: שלד בנין ובידודו התרמי והאקוסטי של הבנין|תיקון: תש״ם־2}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ה סימן א|סימן א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף*|5.01|הגדרות|תיקון: תש״ם־3, תשמ״ו, תשס״ז־4|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן א פרט 5.01}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הטרחה“ – כוחות פנימיים, מומנטים, מאמצים, עיוותים והשפעות אחרות הנגרמים בשלד על ידי עמסים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מאושרת“ – מכון התקנים הישראלי וכל מי שאישר הממונה על התקינה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|סעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב גבולי“ – ההטרחה העלולה לפגוע במצבו התקין של שלד או במהותו של שלד בנין המיועד למטרה מיוחדת או לגרום לאבדן יציבותו, לשבר, לדפורמציה גבולית, לפגיעה באטימות מיכלי נוזלים, לאבדן מהותו של שלד המחסין חמרים רדיו־אקטיביים ולפגיעות אחרות כיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם הבטחון“ – המספר המתקבל מחילוקה של ההטרחה הגורמת למצב גבולי בהטרחה המתהווה על־ידי עמסים הפועלים על הבנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיר כפול דופן“ – קיר הבנוי משתי דפנות וביניהן חלל אוויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיר מסיבי“ – קיר הבנוי מחומר מוצק או מלבנים או מבלוקים מלאים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיר נושא“ – קיר המהווה חלק משלד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תסבולת“ – הכוח הפנימי המקסימלי אשר יכול להתפתח בחתך, לרבות תסבולת חתך (SECTION CAPACITY) ותסבולת רכיב או מבנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תסבולת רכיב או מבנה“ – העומס המקסימלי אשר הרכיב או המבנה מסוגלים לשאת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרה הכוללת גופי מילוי מפח“ – כל רצפה או תקרת צלעות או תקרת ערוגות מבטון מזוין, בעלת טבלה עליונה וטבלה תחתונה נושאת (חתך I), או טבלה תחתונה בלתי נושאת מסוג תקרת ”רביץ“ (חתך T), כאשר גופי המילוי של רצפה או תקרה כאמור, עשויים מפח גלי או מפח שטוח, בין שיש בהן את כל הרכיבים הנדרשים לפי תקן ישראלי, ת״י 466: חוקת הבטון, ובין אם חלקם או כולם חסרים.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ה סימן ב|סימן ב׳: שלד הבנין|תיקון: תש״ם־3}}

{{ח:סעיף*|5.02|שלד בנין ומקדם הבטחון|תיקון: תש״ם־3, תשס״ז־4|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ב פרט 5.02}}
{{ח:תת|(א)}} כל בנין יהיה בעל שלד.
{{ח:תת|(ב)}} שלד יתוכנן וייבנה באופן שתימנע פגיעה כלשהי במצבו התקין של הבנין, לרבות התהוות מצב גבולי.
{{ח:תת|(ג)}} מילוי הוראות סעיף קטן (ב) יובטח באמצעות מקדם הבטחון שנקבע בתקן, ובאין תקן – בחוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנידון שהוסמך לכך מטעם שר הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} אם שלד הבנין בנוי מבטון לא מזויין, בטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום, הוא יתוכנן וייבנה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 466.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בפרט משנה (ד), על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיקון השלד יתוכנן ויבנה בהתאם למקדמי הבטיחות החלקיים לעומסים ולחומרים, הן לצורך חישוב תקרות הכוללות גופי מילוי מפח במצב גבולי של הרס, והן לצורך תכנון חיזוקן, כפי שנקבעו בתקן ישראלי ת״י 466: חוקת הבטון, במהדורות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלק 1 – מהדורת יוני 1987;
{{ח:תתתת|(ב)}} חלק 2 – מהדורת ינואר 1979;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלק 3 – מהדורת יולי 1987;
{{ח:תתת|(2)}} תסבולת הגזירה לא תעלה על חוזקי הגזירה הנקובים בתקן ישראלי ת״י 466 במהדורות האמורות בפסקה (1); תסבולת הכפיפה תחושב על פי תקן ישראלי ת״י 466 העדכני;
{{ח:תתת|(3)}} לצורך תכנון וחישוב התיקון תוזנח תרומת הבטון לקבלת כוחות הגזירה; רכיבי החיזוק המתוכנן לתקרה יישאו את מלוא ההטרחה לגזירה;
{{ח:תתת|(4)}} חישוב הכוחות הפנימיים בתקרה הכוללת גופי מילוי מפח, ייעשה בשיטות פיסיקליות הנדסיות מהימנות ובהתאם להנחיות מהנדס הוועדה המקומית; לחישוב האמור יצורף טופס בדיקה לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת 2 סימן ב נספח א|שבנספח א׳ לסימן זה}};
{{ח:תתת|(5)}} בחישובי תסבולת גזירה או כפיפה של תקרה הכוללת גופי מילוי מפח ניתן להסתמך על תקנים או כללים אחרים, ובלבד שאושרו בידי שר הפנים או מי שמונה על ידו לשם כך.

{{ח:סעיף*|5.03|שיטת בניה|תיקון: תש״ם־3, תשס״ה־3|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ב פרט 5.03}}
{{ח:ת}} שיטת בניה תהא מבוססת על חישובים סטטיים ומבחנים הנדסיים ויתקיימו לגביה תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} החישובים הסטטיים יוכיחו כי נעשה בהם ניתוח ברור על פעולת הכוחות המתהווים בשלד על־ידי העמסים ונתמלאו הדרישות הקונסטרוקטיביות לגבי השלד תוך מתן הדעת על תכונות חמרי הבניה;
{{ח:תת|(2)}} קיים ניסיון הנדסי לגבי השיטה המוצעת; באין ניסיון כאמור, ימציא מתכנן שלד הבנין חוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנדון שהסמיכו לכך שר הפנים, כי השיטה האמורה ראוייה לשימוש.

{{ח:סעיף*|5.04|בדיקת ביסוס הבנין ושלדו|תיקון: תשל״ב, תש״ם־3, תשמ״ו, תשנ״ח|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ב פרט 5.04}}
{{ח:תת|(א)}} הקרקע שבה יוקם הבנין תיבדק בהתאם לתקן ישראלי ת״י 940, הדן בביסוס לבנינים.
{{ח:תת|(ב)}} דוגמאות חומרי הבניה ומוצרי הבניה של השלד ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת אשר תקבע את איכותם ואם נתקיימו לגביהם דרישות התקנים, להבטחת מילוי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.02|סעיף 5.02(ב)}}, כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשלד עשוי פלדה – התאמת כל המוצרים לדרישות ת״י 1225 חלק 1 – חוקת מבני פלדה, לענין צינורות פלדה למבנים – ת״י 1458, לענין פחי סיכוך צורתיים מפלדה – ת״י 1508, והתאמת ציפויים של רכיבי השלד למטרות הגנה מפני שריפה – ת״י 1733 חלק 1.2;
{{ח:תתת|(2)}} בשלד עשוי בטון מזוין – התאמת הבטון ומרכיביו לדרישות ת״י 466 ולדרישות ת״י 118; לענין צמנט – ת״י 1, לענין אגרגאטים – ת״י 3, ולענין מוספים לבטון – ת״י 896. התאמת פלדה לזיון בטון לת״י 466, ת״י 580, ת״י 739 ות״י 893. התאמת פלדת דריכה לת״י 1735;
{{ח:תתת|(3)}} סיכוך גגות קלים בהתאם לדרישות ת״י 1556.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומר אינו בהתאם לתקן –
{{ח:תתת|(1)}} תודיע המעבדה המאושרת לועדה המקומית על הדבר לאלתר;
{{ח:תתת|(2)}} תוך 7 ימים ימציא מבקש ההיתר לועדה המקומית חוות דעת של מתכנן שלד הבנין וחוות דעת של האחראי לביקורת בדבר איכות חומרי השלד הדרוש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.02|סעיף 5.02(ב)}}, לרבות הוראות בדבר אמצעים מתקנים; במידת הצורך ימסור מבקש ההיתר גם חוות דעת מאת מעבדה מאושרת בדבר ביסוס הבנין ושלדו המסתמכת על ניסוי העמסה לפי ת״י 252 ועל בדיקות השלד לפי ת״י 261 חלק 6 ות״י 118.
{{ח:תת|(ד)}} רשאי המהנדס לפטור בעל היתר או האחראי לביצוע השלד מהחובה לקיים הוראות סעיפים קטנים (א)–(ג), אם קיימות, לדעתו, נסיבות מיוחדות מצדיקות.

{{ח:סעיף*|5.05|חומרי בניה ושיטות פסולים|תיקון: תשס״ה־3, תשס״ז־3|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ב פרט 5.05}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבנה שלד, כולו או מקצתו, מחומרים שאינם בהתאם לתקן; חומר בניה שאינו בהתאם לתקן יסולק מאתר הבניה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייבנה שלד על פי שיטת בניה שלא מתקיימות בה הוראות כל דין לרבות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה פרט 5.03|פרט 5.03}}.
{{ח:תת|(ג)}} נבנה חלק כלשהו מהשלד מחומרים שאינם בהתאם לתקן או על פי שיטת בניה שאינה ממלאת אחר הוראות כל דין – ייהרס השלד או יתוקן.
{{ח:תת|(ד)}} על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה פרט 5.02|פרט 5.02(ה)}}.

{{ח:סעיף*|5.06|עמסים|תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג־3, תשע״ב־3|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ב פרט 5.06}}
{{ח:תת|(א)}} בחישובים הסטטיים יובאו בחשבון בנוסף למשקלו העצמי של הבנין העמסים והגורמים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} עומס שימושי המהווה את העומס הגדול ביותר העלול להיגרם עקב שימוש בבנין בהתאם לייעודו ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן ישראלי ת״י 412;
{{ח:תתת|(2)}} עומס שלג על הגג שנקבע בתקן ישראלי ת״י 412;
{{ח:תתת|(3)}} עומס כתוצאה מרוחות שנקבע בתקן ישראלי ת״י 414;
{{ח:תתת|(4)}} עומס כתוצאה מרעידת אדמה שחישובו יבוסס על תקן ישראלי ת״י 413;
{{ח:תתת|(5)}} ההשפעה הדינמית של תנועת מכונות, מעליות, מנופים, כלי רכב וכיוצא באלה;
{{ח:תתת|(6)}} העמסים העלולים לפעול על חלקי השלד בעת הקמת הבנין.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.06|לסעיף 5.06(א)(6)}} תתוכנן שיטת בנייתו של שלד המבטיחה קיום הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.02|סעיף 5.02(ב)}}.

{{ח:סעיף*|5.07|צירוף עמסים בחישובים הסטטיים|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ב פרט 5.07}}
{{ח:תת|(א)}} בחישובים הסטטיים של כל חלק מחלקיו של השלד יובא בחשבון אותו צירוף של העמסים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.06|בסעיף 5.06(א)}}, הגורם להטרחה המקסימלית.
{{ח:תת|(ב)}} החישובים הסטטיים של גג לא יתבססו על הנחה שלפיה פועלים בעת ובעונה אחת עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם על־ידי שלג או עומס שימושי.
{{ח:תת|(ג)}} חישובים סטטיים לא יתבססו על הנחה לפיה עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם מרעידת אדמה פועלים בעת ובעונה אחת.

{{ח:סעיף*|5.08|עומס אפקי על מעקה|תיקון: תשל״ב, תשמ״ב|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ב פרט 5.08}}
{{ח:ת}} העומס האפקי על מעקה של מרפסת, של חדר מדרגות או של גג, ייקבע על פי החישובים שהוגשו על־ידי האחראי לביצוע השלד ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן הישראלי ת״י 1142.

{{ח:סעיף*|5.09|חובת שילוט לציון עומס שימושי מותר|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ב פרט 5.09}}
{{ח:ת}} עולה העומס השימושי על רצפה על חמש מאות קילוגרמים למטר מרובע, יוצב במקום בולט לעין שלט לציון העומס השימושי המותר על הרצפה האמורה.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ז־4}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳: טופס בדיקה מפורטת לצורך קבלת היתר בניה לתיקון תקרה הכוללת גופי מילוי מפח''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה פרט 5.02|פרט 5.02(ה)(4)}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ה סימן ג|סימן ג׳: איטום בנין נגד טחב ולחות}}

{{ח:סעיף*|5.30|איטום נגד טחב ורטיבות|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ג פרט 5.30}}
{{ח:ת}} כל אימת שגבהו היחסי של נכס, שיפוע הקרקע שלו או כל גורם אחר בסביבה עלולים לגרום לחדירת מים ורטיבות לבנין ולהתהוות טחב בחלקי הבנין, יאוטם חלקו התחתון של הבנין למניעת חדירת מי גשם, מי תהום וזרמי מים תת־קרקעיים לתוכו.

{{ח:סעיף*|5.31||תיקון: תשמ״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ג פרט 5.31}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|5.32|מניעת חדירת מים ורטיבות דרך קירות חיצונים|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ג פרט 5.32}}
{{ח:ת}} קירותיו החיצונים של בנין יתוכננו וייבנו באופן המונע חדירת מים ורטיבות לתוכו מבחוץ.

{{ח:סעיף*|5.33|איטום בחמרים אספלטיים|תיקון: תשמ״ט־2|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ג פרט 5.33}}
{{ח:תת|(א)}} גגו של בנין, קירות ורצפות של המרתפים והמקלטים התת־קרקעיים ורצפות חדרי השירות, למעט אלה שבקומה התחתונה, יאוטמו בחמרים אספלטיים.
{{ח:תת|(ב)}} טיב החמרים המתאימים ושיטת האיטום ייקבעו בידי עורך הבקשה או האחראי לביקורת, לפי הענין, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.

{{ח:סעיף*|5.34|הרחקת מי הצפה|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ג פרט 5.34}}
{{ח:ת}} מרתף או מקלט תת־קרקעי שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והנמצא במקום שעלול להיות מוצף על־ידי מי תהום, מי גשם או דליפות מצנרת אספקת המים או מערכת ביוב, יצוייד במערכת שאיבה המסוגלת להסיר מעליו את מי ההצפה.

{{ח:סעיף*|5.35|הפעלה אוטומטית של משאבות ניקוז|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ג פרט 5.35}}
{{ח:תת|(א)}} במרתף של בנין רב־קומות או בנין המשמש להתקהלות ציבורית, שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והמכיל גנרטורים, משאבות מים, או מכונות לאיוור, להסקה או להפעלת מעליות, יותקן תחת רצפתו בור אטום ובו משאבות ניקוז להסרת מי ההצפה מעליו.
{{ח:תת|(ב)}} משאבות הניקוז יופעלו באופן אוטומטי עם עליית פני המים במרתף לגובה העלול לסכן את פעולתם התקינה של הגנרטורים והמכונות האחרות שבמרתף.

{{ח:סעיף*|5.36|נדבך ראש|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ג פרט 5.36}}
{{ח:תת|(א)}} קיר הנמשך והעולה מעל פני גג יכוסה בנדבך ראש שמשטחו העליון יהיה משופע כלפי הגג.
{{ח:תת|(ב)}} נדבך ראש יהיה עשוי מחומר מגן אשר ימנע חדירת מים ורטיבות לקיר.

{{ח:סעיף*|5.37|עובי קיר|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ג פרט 5.37}}
{{ח:ת}} בקביעת עביו של קיר יובאו בחשבון, בנוסף לחישובים הדרושים לקיום הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.02|סעיף 5.02(ב)}}, הדברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שיטת הבניה ותכונות חמרי הבניה;
{{ח:תת|(2)}} חמרי המליטה וציפוי הקיר;
{{ח:תת|(3)}} בידודו של הקיר נגד חום, קור, רטיבות ורעש.

{{ח:סעיף*|5.38|חמרי בניה ומליטה|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ג פרט 5.38}}
{{ח:ת}} חמרי הבניה והמליטה לבניית קיר יהיו בהתאם לתקן.

{{ח:סעיף*|5.39|בידור תרמי|תיקון: תשמ״ד־2, תשנ״ו־5, תשס״א־5, תשס״ב־4|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ג פרט 5.39}}
{{ח:תת|(א)}} בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בניני מגורים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 – חלק 1, של בתי ספר וגני ילדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 – חלק 2, של בניני משרדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 – חלק 3: בידוד תרמי של בנינים: בניני משרדים ושל בתי חולים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 חלק 5 – בידוד תרמי של בנינים: בתי חולים.
{{ח:תת|(ב)}} בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה
{{ח:תתת}} 0.3 &lt;span class=&quot;texhtml&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;span class=&quot;sfrac nowrap&quot; style=&quot;display:inline-block; vertical-align:-0.5em; text-align:center;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;display:block; line-height:1em; margin:0 0.1em;&quot;&gt;מ״ר × מעלות °צ&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;display:block; line-height:1em; margin:0 0.1em; border-top:1px solid;&quot;&gt;ווט&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} ובאזורים הרריים, בערבה ובעמק בית שאן, בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה
{{ח:תתת}} 0.7 &lt;span class=&quot;texhtml&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;span class=&quot;sfrac nowrap&quot; style=&quot;display:inline-block; vertical-align:-0.5em; text-align:center;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;display:block; line-height:1em; margin:0 0.1em;&quot;&gt;מ״ר × מעלות °צ&lt;/span&gt;&lt;span style=&quot;display:block; line-height:1em; margin:0 0.1em; border-top:1px solid;&quot;&gt;ווט&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;

{{ח:סעיף*|5.40||תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ז, תשנ״ו־5, תשס״ב־3, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ג פרט 5.40}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|5.41||תיקון: תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ג פרט 5.41}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|5.42||תיקון: תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ג פרט 5.42}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|5.43||תיקון: תשל״ב, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ג פרט 5.43}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ה סימן ד|סימן ד׳ – עמידות אש של שלד הבנין|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|5.60|עמידות אש|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ה סימן ד פרט 5.60}}
{{ח:ת}} בעמידות האש של שלד הבניין יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ג סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳ לחלק ג׳}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק ו|חלק ו׳ – אצירת אשפה וסילוקה מבניין {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ט־2, תש״ף}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ו סימן א|סימן א׳ – פרשנות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ט־2, תש״ף}}

{{ח:סעיף*|6.01||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ו סימן א פרט 6.01}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ו סימן ב|סימן ב׳ – בחירת כלי אצירת אשפה, מבנה לריכוזם ואיתורו {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ט־2, תש״ף}}

{{ח:סעיף*|6.02||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ו סימן ב פרט 6.02}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ו סימן ג|סימן ג׳ – תכנון וגימור מבנה לאחסון כלי אצירת אשפה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ט־2, תש״ף}}

{{ח:סעיף*|6.03||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ו סימן ג פרט 6.03}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6.04||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ו סימן ג פרט 6.04}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6.05||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ו סימן ג פרט 6.05}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6.06||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ו סימן ג פרט 6.06}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6.07||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ו סימן ג פרט 6.07}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6.08||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ו סימן ג פרט 6.08}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6.09||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ו סימן ג פרט 6.09}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6.10||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ו סימן ג פרט 6.10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6.11||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ו סימן ג פרט 6.11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6.12||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ו סימן ג פרט 6.12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6.13||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ו סימן ג פרט 6.13}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ו סימן ד|סימן ד׳ – העברת אשפה מקומות הבניין לחדר אשפה בקומת קרקע {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ט־2, תש״ף}}

{{ח:סעיף*|6.14||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ו סימן ד פרט 6.14}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6.15||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ו סימן ד פרט 6.15}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6.16||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ו סימן ד פרט 6.16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6.17||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ו סימן ד פרט 6.17}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק ז|חלק ז׳: הוראות מיוחדות בנוגע לבנין גבוה, לבנין רב־קומות ולבנינים אחרים|תיקון: תשמ״ז}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן א|סימן א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף*|7.00.01|הגדרות|תיקון: תש״ם־3, תשמ״ד־4, תשמ״ט־2, תשס״ז־2, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן א פרט 7.00.01}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלת אש“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר מדרגות מוגן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר דליק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיצת אש“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינהרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן טכני“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני בטיחות אש“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מדרגות חיצונית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל אספקת מים מקומי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרוזדור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיר־אש“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות כבאות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלד“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנות התכנון והבניה (חישובים סטטיים ותכניות קונסטרוקציה), תשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף*|7.00.02|תחולה|תיקון: תש״ם־3, תשמ״ט־4, תשנ״א, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן א פרט 7.00.02}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן א|סימנים א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן טז|ט״ז}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן יז|ו־י״ז}} יחולו על בנין גבוה ובנין רב־קומות בלבד, זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז|בחלק זה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יז|בחלק י״ז}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן ב|סימן ב׳: דרך גישה וחלונות בבנין גבוה או בבנין רב־קומות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|7.00.03||תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ב פרט 7.00.03}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.00.04||תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ב פרט 7.00.04}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.00.05||תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ב פרט 7.00.05}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.00.06||תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ב פרט 7.00.06}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.00.07||תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ב פרט 7.00.07}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן ג|סימן ג׳: חדרי מדרגות ופרוזדורים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|7.00.08||תיקון: תש״ם־3, תש״ם־4, תשמ״ד־2, תשנ״ז, תשנ״ח־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ג פרט 7.00.08}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.00.09||תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ג פרט 7.00.09}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.00.10||תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ג פרט 7.00.10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.00.11||תיקון: תש״ם־3, תש״ס, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ג פרט 7.00.11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.00.12||תיקון: תש״ם־3, תשנ״ח־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ג פרט 7.00.12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן ד|סימן ד׳: הפרדה בין קומות השירותים ובין יתר חלקי הבנין {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|7.00.30||תיקון: תש״ם־3, תשמ״ו, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ד פרט 7.00.30}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.00.31||תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ד פרט 7.00.31}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן ה|סימן ה׳: מידותיהן של מדרגות בבנין {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ם־3}}

{{ח:סעיף*|7.00.50||תיקון: תש״ם־3|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ה פרט 7.00.50}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.00.51||תיקון: תש״ם־3|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ה פרט 7.00.51}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן ה|סימן ה׳: גגו של בנין גבוה או רב־קומות|תיקון: תש״ם־3}}

{{ח:סעיף*|7.00.80|צורת הגג|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ה פרט 7.00.80}}
{{ח:תת|(א)}} גגו של בנין גבוה או רב־קומות יהיה שטוח או בעל שיפוע קל שאינו עולה על 10%.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על גגות מגדלים או בנינים שבנייתם מותרת מעל מפלס הגג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.00.81|בסעיף 7.00.81}}.

{{ח:סעיף*|7.00.81|בניה מותרת על מפלס הגג|תיקון: תשנ״ו־3|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ה פרט 7.00.81}}
{{ח:תת|(א)}} בנייתם של אלה מותרת מעל מפלס הגג בבנין גבוה או בבנין רב־קומות –
{{ח:תתת|(1)}} המשך חלל חדר המדרגות;
{{ח:תתת|(2)}} חדר מכונות להפעלת מעלית;
{{ח:תתת|(3)}} חדר מכונות להפעלת איוור ומיזוג אוויר ותאים למפוחי אוויר;
{{ח:תתת|(4)}} מאגרי מים;
{{ח:תתת|(5)}} תא מצנח האשפה וכלי ניקויו.
{{ח:תת|(ב)}} בנייתם של הבנינים המפורטים בסעיף קטן (א) לא תותר אלא אם יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שטחם הכולל לא יעלה על 25% משטח הגג;
{{ח:תתת|(2)}} איתורם לא יפגע לדעת הועדה המקומית בצורת הגג.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, על בניה למגורים בלבד, מעל מפלס הגג בבנין גבוה או בבנין רב־קומות יחולו ההוראות המיוחדות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.00.83|שבסעיף 7.00.83}}.

{{ח:סעיף*|7.00.82||תיקון: תש״ם־3, תשמ״ב, תשנ״ט־3, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ה פרט 7.00.82}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.00.83|בניה למגורים מעל מפלס הגג בבנין קיים|תיקון: תשמ״ב, תשנ״ו־3, תשס״ח־5, תשס״ט־9|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ה פרט 7.00.83}}
{{ח:ת}} בבנייה מעל למפלס הגג בבניין קיים יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|חלק ג סימן ל|סימן ל׳ בחלק ג׳}}.

{{ח:סעיף*|7.00.84||תיקון: תשנ״ז, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ה פרט 7.00.84}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן ו|סימן ו׳: מעליות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|7.01.00||תיקון: תשמ״ג־2, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ו פרט 7.01.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.02.00||תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ו פרט 7.02.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.03.00||תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ו פרט 7.03.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.04.00||תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ו פרט 7.04.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.05.00||תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ו פרט 7.05.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.06.00||תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ו פרט 7.06.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.07.00||תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ו פרט 7.07.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.08.00||תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ו פרט 7.08.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.09.00||תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ו פרט 7.09.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.10.00||תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ו פרט 7.10.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.11.00||תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ו פרט 7.11.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן ז|סימן ז׳: שלד הבנין}}

{{ח:סעיף*|7.30.00|תחולה|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.30.00}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳}} המתייחסות ליציבות שלד הבנין, לתכנית קונסטרוקציה ולחישובים סטטיים יחולו לגבי בנין גבוה ורב־קומות, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 סימן ז|סימן זה}} יחולו לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} בנין רב־קומות;
{{ח:תתת|(2)}} בנין גבוה שגבהו מעל רצפת הקומה הנמוכה ביותר או מעל פני הקרקע הנמוכים ביותר שלידו עולה על 20.00 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} בנין שהיחס בין גבהו לרחבו הממוצע עולה על 2:1.

{{ח:סעיף*|7.31.00|חישובים סטטיים|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.31.00}}
{{ח:ת}} בכפוף {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק טו|לתקנות התכנון והבניה (חישובים סטטיים ותכניות קונסטרוקציה), תשכ״ח–1968}}, יכללו החישובים הסטטיים של בנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|בסעיף 7.30.00(ב)}} את כל העמסים והכוחות הפועלים על הבנין ועל חלק מחלקיו, הכל בהתאם לייעוד הבנין.

{{ח:סעיף*|7.32.00|עמסים אנכיים|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.32.00}}
{{ח:תת|(א)}} העמסים האנכיים הפועלים על בנין כאמור ועל חלק מחלקיו יחושבו בהתאם לתקן ישראלי ת״י 412.
{{ח:תת|(ב)}} הפחתתו של העומס השימושי בחישוב העמודים והיסודות של הבנין תיערך בהתאם לתקן האמור.
{{ח:תת|(ג)}} תקרות בנינים תת־קרקעיים המשמשות למכבי־אש כגישות לקירות חוץ או כמדרכה או מעבר לכלי רכב, תשאנה עומס מחולק של 1.0 טון למטר מרובע או עומס מרוכז של 5.0 טון מגלגל של כלי רכב, הכל לפי העומס הגדול.

{{ח:סעיף*|7.33.00|עומס הרוח|תיקון: תשע״ב־3|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.33.00}}
{{ח:ת}} חישוב עוצמתם של כוחות הרוח הפועלים על בניין ייערך כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.06|בסעיף 5.06(א)(3)}}, בהתאם לתקן הישראלי ת״י 414.

{{ח:סעיף*|7.34.00|עומס הנגרם על־&lt;wbr&gt;ידי רעידת אדמה|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.34.00}}
{{ח:ת}} חישוב העומס העלול להיגרם על־ידי רעידת אדמה ייערך בהתאם להוראות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.06|בסעיף 5.06(א)(4)}}.

{{ח:סעיף*|7.35.00|עומס מקסימלי|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.35.00}}
{{ח:תת|(א)}} חישוב יציבות השלד על חלקיו יכלול העמסות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההעמסה האפקית עקב רוח או רעידת אדמה הגורמת למאמצים מקסימליים, בהנחה שהכוחות האפקיים עלולים לתקוף בכל כיוון שהוא;
{{ח:תתת|(2)}} לעומס העלול להיגרם על־ידי רעידת אדמה ייווסף אותו חלק מהעומס השימושי המוגדר בתקן;
{{ח:תתת|(3)}} לעומס העלול להיגרם על־ידי כוחות הרוח ייווסף העומס השימושי או אותו חלק ממנו הגורם יחד עם שאר העמסים למאמצים מקסימליים.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב יציבות השלד על חלקיו לא יצורפו העומס העלול להיגרם על־ידי כוחות הרוח והעומס העלול להיגרם עקב רעידת אדמה.

{{ח:סעיף*|7.36.00|הקשחת השלד|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.36.00}}
{{ח:ת}} בבנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|בסעיף 7.30.00(ב)}} תתוכנן מערכת אלמנטים מקשיחים הן במישורים אפקיים והן במישורים אנכיים, המסוגלים לשאת את כל העמסים האפקיים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.35.00|בסעיף 7.35.00}}.

{{ח:סעיף*|7.37.00|אלמנטים מקשיחים אנכיים|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.37.00}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה האלמנטים המקשיחים האנכיים המסוגלים לשאת את ההטרחה הנובעת מהעומס המקסימלי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.35.00|בסעיף 7.35.00}}:
{{ח:תתת|(1)}} קירות בודדים;
{{ח:תתת|(2)}} קירות במערכות;
{{ח:תתת|(3)}} מסגרות קשיחות;
{{ח:תתת|(4)}} מסבכים אנכיים.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב הכוחות הפועלים על האלמנטים המקשיחים האמורים תובא בחשבון האכסצנטריות של הכוחות התוקפים ביחס למרכז הקשיחות, והאכסצנטריות האמורה לא תהיה קטנה מ־5% מאורך ציר הבנין הניצב לכיוון פעולת העומס האפקי.

{{ח:סעיף*|7.38.00|נשיאת מאמצים מסביב לפתחים בקיר המשמש אלמנט מקשיח|תיקון: תשל״ב|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.38.00}}
{{ח:תת|(א)}} בקביעת קשיחות קיר מסיבי המשמש כאלמנט מקשיח יובאו בחשבון מידות הפתחים שבו אם ארכם גדול מ־¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ אורך הקיר וגבהם עולה על ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄ גובה הקומה.
{{ח:תת|(ב)}} האחראי לביצוע השלד יתכנן את נשיאת כל המאמצים מסביב לפתח האמור.

{{ח:סעיף*|7.39.00|דיאפרגמות אפקיות|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.39.00}}
{{ח:תת|(א)}} תקרות הביניים בבנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|בסעיף 7.30.00(ב)}} ישמשו כדיאפרגמה קשיחה המעבירה את העומס האפקי אל האלמנטים האנכיים בכל קומה.
{{ח:תת|(ב)}} התקרות האמורות ישאו את כל כוחות הגזירה והמומנטים המתעוררים בהן עקב הכוחות האפקיים, על־ידי שימוש באמצעים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקרה מסיבית או הוספת צלעות מחלקות בתקרת צלעות;
{{ח:תתת|(2)}} עיבוד פרטי החיבורים בין הקירות המקשיחים ובין התקרה הבולטת מעבר להם באופן שהתקרה תוכל לשאת גם את כוחות הפיתול שיתעוררו שם;
{{ח:תתת|(3)}} בתקרת צלעות תוצק פלטת בטון עליונה, זולת אם לפי החישובים הסטטיים מסוגלות הצלעות לבדן לשאת את ההטרחה הנובעת מהיות התקרה דיאפרגמה אפקית.
{{ח:תת|(ג)}} בתקרות המורכבות מאלמנטים טרומיים יש להבטיח העברת הכוחות בין הדיאפרגמות האפקיות ובין האלמנטים המקשיחים.

{{ח:סעיף*|7.40.00|דפורמציות|תיקון: תשל״ב|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.40.00}}
{{ח:תת|(א)}} האחראי לביצוע השלד יחשב את ההזזה האפקית המקסימלית של הפינה העליונה של הבנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|בסעיף 7.30.00(ב)}} עקב העומס האפקי המקסימלי.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב ההזזה האמורה תובא בחשבון גם שקיעה אלסטית של קרקע היסוד עקב ההעמסה האפקית.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על בנין כאמור המבוסס על סלע שמאמצו המותר עולה על 8 ק״ג/סמ״ר.
{{ח:תת|(ד)}} שיעור ההזזה האפקית המקסימלית המותר לא יעלה על 1/2000 מגובה הבנין.
{{ח:תת|(ה)}} שיעור ההזזה היחסית המקסימלית בין שתי תקרות סמוכות בפינות העליונות שלהן, לא יעלה על 1/1000 מגובה הקומה שביניהן.

{{ח:סעיף*|7.41.00|יציבות נגד הפיכה|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.41.00}}
{{ח:ת}} בשלד בנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|בסעיף 7.30.00(ב)}} לא יעלה המומנט המהפך עקב העומס האפקי המקסימלי על ²&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₃ מהמומנט המייצב עקב המשקל העצמי בלבד.

{{ח:סעיף*|7.42.00|חישוב השלד|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.42.00}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|חלק ה|בחלק ה׳}}, לא ייבנה שלד בנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|בסעיף 7.30.00(ב)}} אלא מבטון מזויין, בטון דרוך, בטון טרום או קונסטרוקצית פלדה.
{{ח:תת|(ב)}} שלד כאמור בנוי מבטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום יחושב כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.02|בסעיף 5.02}}.
{{ח:תת|(ג)}} שלד כאמור בנוי מקונסטרוקצית פלדה יחושב בהתאם לתקן.

{{ח:סעיף*|7.43.00|הגנה על שלד מקונסטרוקצית פלדה|תיקון: תש״ם־3, תשנ״ב־2|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.43.00}}
{{ח:תת|(א)}} שלד מקונסטרוקצית פלדה יצופה ציפוי מגן נגד אש (להלן – ציפוי), שיהיה עמיד אש למשך זמן כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} הציפוי, עם שלד מקונסטרוקצית פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של 3 שעות לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), הציפוי עם שלד של תקרות וקירות פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של שעתיים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2) הציפוי עם שלד מקונסטרוקצית פלדה במרתף הבנין יהווה אלמנט עמיד אש של 4 שעות לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} הציפוי האמור בסעיף זה ייעשה בדרכים אלו:
{{ח:תתת|(1)}} עמודי פלדה יצופו מסביב באחד מחמרים אלה: בטון, בטון קל, לבני סיליקט, בלוקי בטון, בלוקי גבס, טיח או חומר בידוד אחר שאושר על־ידי מעבדה מוכרת כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.01|בסעיף 5.01}} ויבטיח את עמידות אש הנדרשת;
{{ח:תתת|(2)}} אם הציפוי עשוי מחומר העלול להתקלף, יחוזק החומר ברשת פלדה שעל גביה חישוקים מחוטי פלדה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יהיו פתחים בציפוי העמודים; חללים הנוצרים בפנים העמוד עקב הציפוי, יופרדו לפחות בין קומה לקומה או בכל 4.00 מטרים גובה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בבנין שישמש לפי האמור בהיתר הבניה בעיקר מגורים, הזמן שבו חייב שלד מקונסטרוקצית פלדה על ציפויו להיות עמיד אש, יהא הזמן שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2 סימן ז נספח|בנספח לסימן זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} סעיף קטן זה יחול על כלל הבנינים הנועדים כאמור לשמש בעיקר מגורים, וההגבלות לתחולתו של {{ח:פנימי|תוספת 2 סימן ז|סימן זה}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|שבסעיף 7.30.00(ב)}}, לא יחולו.
{{ח:תתת|(3)}} לענין סעיף קטן זה, ”שלד“ – לרבות אותם חלקי הבנין, מקונסטרוקצית פלדה על ציפוייהם, שאינם נושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו.

{{ח:סעיף*|7.44.00|שלד מאלמנטים טרומיים|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.44.00}}
{{ח:ת}} לא ייבנה שלד בנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|בסעיף 7.30.00(ב)}} מאלמנטים טרומיים אלא אם יתמלאו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} האלמנטים הטרומיים יהיו מסוגלים לשאת את ההטרחות המוטלות עליהם;
{{ח:תת|(2)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.36.00|בסעיפים 7.36.00}}, {{ח:פנימי|סעיף 7.37.00|7.37.00}} {{ח:פנימי|סעיף 7.39.00|ו־7.39.00}}, תובטח העברת מלוא הכוחות על־ידי החיבורים המחברים את האלמנטים הטרומיים.

{{ח:סעיף*|7.45.00|חיזוק השלד לשעת חירום|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.45.00}}
{{ח:ת}} ואלה אמצעי הבטיחות שיינקטו להגדלת כושר עמידתו של שלד בנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|בסעיף 7.30.00(ב)}} נגד הדף אוויר וחדירת רסיסי פצצות בשעת חירום:
{{ח:תת|(1)}} קירות מסיביים, הן פנימיים והן חיצונים, במספר רב;
{{ח:תת|(2)}} חיזוק התקרות על־ידי הגדלת עבין.

{{ח:סעיף*|7.46.00|חיזוק התקרות|תיקון: תש״ם־3|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.46.00}}
{{ח:תת|(א)}} חיזוק התקרות, לענין {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.45.00|סעיף 7.45.00(2)}} בבנין אשר שטח פתחי חלונותיו פחות מ־20% משטח קירותיו החיצונים, יכול שיבוצע באחת הדרכים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ייבנו תקרות מלאות מבטון מזויין שעבין 12 ס״מ לפחות, או תקרת בטון מזויין שעביה 15 ס״מ לפחות, מעל כל קומה שלישית;
{{ח:תתת|(2)}} תיבנה תקרת צלעות אם יתמלאו תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שכבת הבטון מעל לצלעות תהיה בעובי של 8 ס״מ לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} המילוי בין הצלעות יהיה מבלוקים מלאים מאיטונג, בטקל, בלוקי גג מבטון או חומר אחר בעל תכונות דומות;
{{ח:תתתת|(ג)}} בחישוב העובי המינימלי של התקרה כמפורט בפסקה (1) יחושבו כל 3 ס״מ מגובה הבלוקים האמורים במקום ס״מ אחד עובי בטון מזויין.
{{ח:תת|(ב)}} פתחי מרפסות אשר מאחוריהן קירות מילוי בעובי של פחות מ־20 ס״מ, דינם לענין סעיף זה כדין פתחי חלונות.
{{ח:תת|(ג)}} חישוב אחוז הפתחים בבנין כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע לפי קירות הבנין בעלי שטח חזית החלונות הגדול ביותר.

{{ח:סעיף*|7.47.00|עמידות אש של שלד הבנין|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז פרט 7.47.00}}
{{ח:תת|(א)}} בשלד הבנין של בניין גבוה ובנין רב־קומות יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ג סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳ לחלק ג׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} שלד של בנין גבוה ובנין רב־קומות יהיה בנוי מאלמנטים עמידי אש.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.43.00|סעיף 7.43.00(ד)}})}}'''}}

{{ח:סעיף*|1|פרשנות|תיקון: תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז .}}
{{ח:תת|(א)}} בנספח זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין א׳“ – מבנה של דירה אחת או של מספר דירות, לכל גובהו, ובלבד שאף חלק משטחה של דירה אחת נמצא מעל שטחה של דירה אחרת שבאותו מבנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין ב׳“ – מבנה אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע איננו עולה על 13 מטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין ג׳“ – מבנה אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע עולה על 13 מטרים, אך איננו עולה על 29 מטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין ד׳“ – מבנה אשר גובה המפלס על רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע עולה על 29 מטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.01|בסעיף 2.01 לתוספת השניה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפלס הקובע“ – מפלס הכניסה הקובעת של הבנין, ואם היו במבנה מתחת המפלס של הכניסה הקובעת קומה או קומות שנועדו לשמש מגורים – מפלס הרצפה הנמוכה ביותר שבקומה או בקומות אלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חדר כביסה“ – חדר כביסה המשמש יותר מדירה אחת בלבד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש מסחרי“ – שימוש מסחרי שלפי אופיו וממדיו מתיישב עם עיקר שימושו של הבנין למגורים.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן היתר הבניה לתוספת בניה במבנה קיים, ייערך סיווג הבנין לפי סעיף זה על פי הממדים של המבנה כולו, לרבות התוספת.

{{ח:סעיף*|2|זמן עמידות אש|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז .}}
{{ח:ת}} הזמן שבו האלמנטים השונים של שלד מקונסטרוקצית פלדה חייבים להיות עמידי אש, כמוגדר בתקן הישראלי ת״י 931, יהא מספר השעות המסומן לצידם בטבלה דלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג האלמנט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בנין א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בנין ב׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בנין ג׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בנין ד׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עמודים, קורות וקירות נושאים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;³&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תקרות בין דירות וכן יתר חלקי השלד שאין לגביהם הוראה מיוחדת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;³&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחיצות בין דירות, בין דירות וחדר מדרגות ובין דירות וחללים ציבוריים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחיצה כפולה בתפר התפשטות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קירות חוץ שאינם נושאים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;³&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תקרות גג המשמש למילוט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תקרות וקירות במחסנים, בחדרי הסקה, בחדרים לאצירת אשפה, במוסכים תת־קרקעיים, בחדרי כביסה ובחללים אחרים כיוצא באלה שיש בהם סיכון אש גבוה ושימושים מסחריים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|3|הוראה מיוחדת לבנינים מעל 40 מטרים|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ז .}}
{{ח:ת}} במבנה שבו גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה עולה על 40 מטרים מעל המפלס הקובע, יהא הזמן שבו חייבים עמודים, קורות וקירות נושאים לעמוד באש 3 שעות ולא 2 שעות כאמור בסעיף 2 לנספח זה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן ח|סימן ח׳: התקנת מיתקנים וציוד לכיבוי|תיקון: תש״ם־3, תשס״ז־2}}

{{ח:סעיף*|7.55.00||תיקון: תשס״ז־2|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ח פרט 7.55.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|7.56.00||תיקון: תש״ם־3, תשס״ז־2|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ח פרט 7.56.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|7.57.00||תיקון: תשס״ז־2|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ח פרט 7.57.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|7.58.00||תיקון: תש״ם־3, תשס״ז־2|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ח פרט 7.58.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|7.59.00||תיקון: תש״ם־3, תשס״ז־2|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ח פרט 7.59.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|7.60.00|ציוד לכיבוי בבנינים|תיקון: תש״ם־3|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ח פרט 7.60.00}}
{{ח:ת}} התקנת מיתקנים וציוד לכיבוי בבנינים תיעשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}}, ותקנותיו.

{{ח:סעיף*|7.61.00||תיקון: תש״ם־3, תשס״ז־2|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ח פרט 7.61.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן ט|סימן ט׳: התקנת מערכת חימום מים באמצעות אנרגיית השמש {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ם־3, תשס״ז־2}}

{{ח:סעיף*|7.66.00||תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג־3, תשמ״ו, תשס״ז־2|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ט פרט 7.66.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.66.01||תיקון: תש״ם־3, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ז, תשס״ז־2|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ט פרט 7.66.01}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.66.02||תיקון: תש״ם־3, תשמ״ו, תשס״ז־2|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ט פרט 7.66.02}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.66.03||תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג־3, תשמ״ז, תשס״ז־2|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ט פרט 7.66.03}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.66.04||תיקון: תש״ם־3, תשס״ז־2|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ט פרט 7.66.04}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.66.05||תיקון: תש״ם־3, תשס״ז־2|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ט פרט 7.66.05}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.66.06||תיקון: תש״ם־3, תשמ״ו, תשס״ז־2|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן ט פרט 7.66.06}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן י|סימן י׳: סדרי מיזוג אוויר|תיקון: תש״ם־3, תשס״ז־2}}

{{ח:סעיף*|7.70.00||תיקון: תש״ם־3, תש״ם־4, תשס״ז־2|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן י פרט 7.70.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|7.71.00||תיקון: תשמ״ט־2, תשס״ז־2|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן י פרט 7.71.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|7.72.00||תיקון: תשס״ז־2|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן י פרט 7.72.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|7.73.00|מערכת מיזוג אוויר באמצעות מים|תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן י פרט 7.73.00}}
{{ח:ת}} תותר התקנת מערכת מיזוג אוויר המקורר באמצעות מעבה מקורר מים, רק אם יתמלאו לגביה התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} יהיה שימוש חוזר במי הקירור ובמי העיבוי, בהתאם להנחיות המהנדס שיינתנו לאחר התייעצות עם רשות הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} במערכת מיזוג האוויר יותקן מכשיר למניעת זרימה חוזרת אל מערכת מי השתיה;
{{ח:תת|(3)}} מי הקירור ומי העיבוי יוזרמו למערכת הביוב או יסולקו כחלק מפתרון הניקוז של הבנין בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת זו}}, ובלבד שהמים יעמדו ברמת האיכות הנדרשת להזרמתם או סילוקם כאמור.
{{ח:ת}} בפרט זה, ”מעבה מקורר מים“ – מחליף חום במחזור הקירור המסלק את חום העיבוי מהקרר למים.

{{ח:סעיף*|7.73.01|תנאים להתקנת מערכת מיזוג אוויר בבנין|תיקון: תשס״ו|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן י פרט 7.73.01}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת מערכות מיזוג אוויר לרבות מזגני חלון, מזגנים מפוצלים ואחרים (להלן – מזגנים) בבנין, תבוצע באופן שיאפשר את השתלבותם במבנה, תוך הימנעות מפגיעה במראה האדריכלי של הבנין, וכן תובטח בטיחות תפעולם, ועמידה נאותה בתנאי איכות סביבה.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך זה יתקיימו בהתקנת המזגנים בבנין התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהיתר יוצג מיקום התקנת המזגנים והמערכות המשרתות אותם כפי שיורה המהנדס, באופן שישתלב בחזות הבנין או המגרש;
{{ח:תתת|(2)}} מזגני חלון ויחידות עיבוי של מזגנים מפוצלים המשולבים בחזיתות, ישולבו או יוסתרו כפי שייקבע בהיתר;
{{ח:תתת|(3)}} הצנרת והחיווט המחברים את יחידת המאייד עם יחידת המעבה יותקנו במובילים, בין בתוך הבנין ובין מחוץ לו; התקנת המובילים מחוץ לבנין תיעשה בצורה שתתמזג, ככל האפשר, עם חזית הבנין;
{{ח:תתת|(4)}} המזגן, לרבות חלקיו השונים, ינוקז באמצעות צינור דלוחים עקיף כמפורט בסעיף 4.8 בהל״ת;
{{ח:תתת|(5)}} התקנת מזגנים, לרבות צנרת וחיווט וקיבוע המזגן או יחידותיו על קירות הבנין או על גג הבנין, תהיה על פי תקן ישראלי, ת״י 994 חלק 4 – מזגני אוויר: התקנה;
{{ח:תתת|(6)}} בבנין חדש בן שלוש קומות לפחות, שלא יותקן בו מזגן בעת הקמתו, יתוכנן וייבנה מקום להתקנת יחידות העיבוי והמערכות המשרתות אותם, בעבור הדירות בבנין;
{{ח:תתת|(7)}} התקנת המזגנים תהיה בכפוף להוראות התכניות החלות במקום.

{{ח:סעיף*|7.74.00|מערכת מובילי אוויר|תיקון: תש״ם־3|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן י פרט 7.74.00}}
{{ח:ת}} מערכת מובילי אוויר, המיועדת לחימום הבנין, לקירורו ולאיוורו, תתוכנן ותיבנה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 1001.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן יא|סימן י״א: חדר דוודים שאינם דודי קיטור|תיקון: תשמ״ו}}

{{ח:סעיף*|7.80.00|מבנה חדר דוודים|תיקון: תשמ״ו|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן יא פרט 7.80.00}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.00.30|בסעיפים 7.00.30}} {{ח:פנימי|סעיף 7.00.31|ו־7.00.31}} לא ייבנה בבנין חדר דוודים שאינם דודי קיטור והמוסקים בדלק נוזלי אלא בתנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} החדר יהיה צמוד לקיר חיצון ומופרד מיתר חלקי הבנין על־ידי קירות ורצפות עשויים מאלמנטים עמידי־אש 3 שעות לפחות;
{{ח:תת|(2)}} החדר יכיל שתי דלתות אש אשר –
{{ח:תתת|(א)}} האחת ישירה אל חלל האויר החיצון;
{{ח:תתת|(ב)}} השנייה תימצא במרחק גדול ככל האפשר מהראשונה;
{{ח:תתת|(ג)}} ייקבעו להן ספים מורמים למניעת זרימת דלק החוצה;
{{ח:תת|(3)}} החדר יהיה מאוור אוויר צח הדרוש לשריפת דלק ופתחי פליטת העשן יותקנו בגובה המבטיח סילוקו.

{{ח:סעיף*|7.81.00|מבנה חדרי הסקה|תיקון: תש״ם־3, תשמ״ו|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן יא פרט 7.81.00}}
{{ח:תת|(א)}} בכל בנין ייבנו חדרי ההסקה של דודי מים חמים בהתאם לתקן ישראלי ת״י 932.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) תהא עמידות־אש לענין סעיף 202.5.3 לתקן הישראלי ת״י 932 – עמידות־אש של דלת אש.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן יב|סימן י״ב: אספקה מרכזית של גזי נפט {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־3}}

{{ח:סעיף*|7.83.00||תיקון: תשמ״ט־2, תשס״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן יב פרט 7.83.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן יג|סימן י״ג: התקנת מערכת הארקה וקולט ברקים|תיקון: תשל״ח־3, תשמ״ט־2}}

{{ח:סעיף*|7.85.00||תיקון: תשל״ח־3, תשמ״ג־2, תשמ״ד־4, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן יג פרט 7.85.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן יד|סימן י״ד: גנרטור חשמלי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|7.88.00||תיקון: תש״ם־3, תשמ״ט־2, תשס״ג־3, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן יד פרט 7.88.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן טו|סימן ט״ו – סימון והארה לאזהרה מפני מכשולי טיסה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־3, תש״ף}}

{{ח:סעיף*|7.89.00||תיקון: תש״ם־3, תשס״ג־3, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן טו פרט 7.89.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.89.01||תיקון: תשס״ג־3, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן טו פרט 7.89.01}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.89.02||תיקון: תשס״ג־3, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן טו פרט 7.89.02}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן טז|סימן ט״ז: מיתקנים לסילוק אשפה בבנין גבוה או רב־קומות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ף}}

{{ח:סעיף*|7.90.00||תיקון: תשמ״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן טז פרט 7.90.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.91.00||תיקון: תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן טז פרט 7.91.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.92.00||תיקון: תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן טז פרט 7.92.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.93.00||תיקון: תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן טז פרט 7.93.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ז סימן יז|סימן י״ז: הוראות שונות לגבי בנין גבוה או רב־קומות}}

{{ח:סעיף*|7.94.00|חיבור גמיש של צנרת אספקת המים והגז באדמת חרסית פעילה|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן יז פרט 7.94.00}}
{{ח:ת}} חיבור צנרת אספקת המים והגז החיצונית לצנרת הפנימית בבנין גבוה או רב־קומות שבאדמה חרסית פעילה יהיה גמיש ובר־קיימא.

{{ח:סעיף*|7.95.00||תיקון: תשס״ב, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן יז פרט 7.95.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.96.00||תיקון: תש״ם־3, תשמ״ו, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן יז פרט 7.96.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7.97.00||תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק ז סימן יז פרט 7.97.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק ח|חלק ח׳: התקנת סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי|תיקון: תשל״א־6}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ח סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשל״א־6}}

{{ח:סעיף*|8.01|הגדרות|תיקון: תשל״א־6, תשנ״ה־2, תשנ״ט־5, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן א פרט 8.01}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין ציבורי א׳“ – בנין או חלק מבנין המשמש למטרות הבאות, להוציא בנין או חלק מבנין שאינו נועד להיות פתוח לקהל:
{{ח:תתת|(1)}} אולם לשמחות;
{{ח:תתת|(2)}} בית אבות;
{{ח:תתת|(3)}} בית לאסיפות ובית לעצרות עם {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים#סעיף 1|כמשמעות ”אסיפה“ ו”עצרת עם“ בסעיף 1 לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ״ג–1962}};
{{ח:תתת|(4)}} בית חולים, כמשמעות {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|המונח ”בית חולים“ בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, לרבות מרפאות ציבוריות;
{{ח:תתת|(5)}} בית ספר למבוגרים ומוסד להשכלה גבוהה מוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(6)}} מוזיאון או בנין המשמש באופן קבוע לתערוכות, שהם ברשות מוסד ממשלתי, לאומי או עירוני, וכל מקום כיוצא באלה;
{{ח:תתת|(7)}} בנין המשמש מגרש ספורט או מקום למיתקני ספורט;
{{ח:תתת|(8)}} חנות כל בו, לרבות סופר־מרקט, ששטחה עולה על 350 מ״ר;
{{ח:תתת|(9)}} בית נתיבות לנוסעים של נמל תעופה או נמל־ים, תחנת רכבת, תחנה מרכזית ומסוף לנוסעים באוטובוסים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין ציבורי ב׳“ – בנין או חלק מבנין המשמש למטרות הבאות, להוציא בנין או חלק מבנין שאינו נועד להיות פתוח לקהל:
{{ח:תתת|(1)}} בית דואר וסוכנות דואר;
{{ח:תתת|(2)}} בית כנסת, מסגד, כנסיה וכל מקום מקורה המשמש באופן קבוע לפולחן דתי, ששטחו 150 מ״ר לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} בית לקולנוע, לקונצרטים ולתיאטרון;
{{ח:תתת|(4)}} בית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים לינה בתמורה והמכיל 20 מיטות לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} בית מרחץ;
{{ח:תתת|(6)}} בנק;
{{ח:תתת|(7)}} בריכת שחיה;
{{ח:תתת|(8)}} בית ספר עממי, בית ספר תיכון, בית ספר מקצועי, גן ילדים להוציא גן ילדים פרטי;
{{ח:תתת|(9)}} מוסד ציבורי לילדים;
{{ח:תתת|(10)}} מסעדה, חדר אוכל או בית קפה הנמצאים בקומת קרקע והיכולים להכיל למעלה מ־25 סועדים;
{{ח:תתת|(11)}} משרדי ממשלה, משרדי רשויות מקומיות וכל בנין אחר הנועד למתן שירות ציבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין ציבורי“ – בנין ציבורי א׳ או בנין ציבורי ב׳;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גזרת בנין“ – חלק בנין, שהגישה ליחידותיו נעשית באמצעות חדר מדרגות משותף; בבנין בלא חדרי מדרגות משותפים, כל יחידת דיור תיחשב לגזרת בנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך נגישה“ – תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים בבנין ובשטחי החוץ, ומתאים לנדרש בתקן הישראלי ת״י 1918 חלק 1: נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות (להלן – ת״י 1918 חלק 1) בסעיפים הדנים בדרך נגישה ובמכשולים בדרך, ולגבי דרכים נגישות בשטחי חוץ גם בהתאם לנדרש בתקן הישראלי, ת״י 1918 חלק 2: נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבנין (להלן – ת״י 1918 חלק 2) בסעיף הדן בדרכים נגישות להולכי רגל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חניון ציבורי“ – חניון המיועד לשימוש הציבור ואשר מקומות החניה שבו אינם מוצמדים למשתמשים מסוימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת אכסון“ – חדר לינה, או מערכת חדרים הכוללת חדר לינה עם חדר שירותים, בין אם חדר השירותים צמוד לאותו חדר או לאותה מערכת חדרים ובין אם הוא במקום אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידה מיוחדת“ – יחידת אכסון המותאמת לאכסון נכים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.25|בסעיף 8.25}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקומות חניה נגישים“ – מקומות חניה המתאימים לכלי רכב של נכים או לכלי רכב המובילים נכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – אדם בעל מגבלה גופנית המונעת ממנו להשתמש בדרך נוחה בבנין ציבורי שבו אין הסידורים המיוחדים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק זה}}, כולם או מקצתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוחב חפשי בפתח“ –
{{ח:תתת|(1)}} בדלת חד־כנפית – המרחק האפקי בין מישור כנף הדלת הפתוחה בזווית ישרה לקיר שבו היא נמצאת ובין הפאה הצדדית של המלבן, הבולטת ביותר כלפי הפתח, ממול;
{{ח:תתת|(2)}} בדלת דו־כנפית או רב־כנפית – המרחק האפקי בין מישורי שתי כנפי הדלת הסמוכות זו לזו והפתוחות בזווית ישרה לקיר שבו היא נמצאת;
{{ח:תתת|(3)}} בדלת הזזה חד־כנפית – המרחק האפקי בין הפאה הצדדית של הדלת, כאשר היא פתוחה לגמרי ובין פאת המלבן ממול;
{{ח:תתת|(4)}} בדלת הזזה דו־כנפית – המרחק האפקי בין הפאות הצדדיות של שתי כנפי הדלת, כאשר שתיהן פתוחות לגמרי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רום מדרגה“ ו”שלח מדרגה“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.01|בסעיף 3.01 לתוספת השניה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח חוץ“ – שטח שמחוץ לבנין הנמצא בתחום גבולות המגרש, למעט שטח חוץ או חלק ממנו שאינו נועד להיות פתוח לקהל.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ח סימן ב|סימן ב׳: הוראות למתן היתר|תיקון: תשל״א־6}}

{{ח:סעיף*|8.02|מתן היתר לבנין ציבורי|תיקון: תשל״א־6, תשנ״ה־2, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ב פרט 8.02}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי א׳ אלא אם בכל הבנין או בחלקו המשמש למטרות של בנין ציבורי א׳ ובשטחי החוץ שלו, הכל לפי הענין, ימולאו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק זה}} הכל בכפוף לאמור ביתר הוראות סעיף זה על יחידות מיוחדות במקומות אירוח.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי ב׳ אלא אם ימולאו לגבי קומה אחת לפחות ולדרכי הגישה לאותה קומה וכן לגבי שטחי החוץ שלו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק זה}} הכל בכפוף לאמור ביתר הוראות סעיף זה על יחידות מיוחדות במקומות אירוח.
{{ח:תת|(ג)}} היתר להקמת בנין הנועד לשמש מטרה מן המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.01|בפסקה (4) להגדרת ”בנין ציבורי ב׳“ שבסעיף 8.01}} (בסעיף זה – מקום לאירוח), והיתר להוספת יחידות אכסון למקום לאירוח קיים, מותנים בקיומן, בהתאמתן או בהקמתן, לפי הענין, של מספר יחידות מיוחדות בתוך כלל יחידות האכסון שבאותו מקום אירוח, הכל כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בבנין שבו מ־25 עד 70 יחידות אכסון – יחידה מיוחדת אחת לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} בבנין שבו מ־71 עד 150 יחידות אכסון – שתי יחידות מיוחדות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} בבנין שבו מ־151 עד 200 יחידות אכסון – שלוש יחידות מיוחדות לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} בבנין שבו מ־201 עד 300 יחידות אכסון – ארבע יחידות מיוחדות לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} לכל 75 יחידות אכסון נוספות – יחידה מיוחדת אחת.
{{ח:תת|(ד)}} בדרכי הגישה מיחידות מיוחדות אל חלק מחלקי מקום האירוח – שבאותו בנין – הפתוחים או הנועדים להיות פתוחים לקהל (להלן בסעיף זה – שטח ציבורי), ינהגו כבדרכי גישה לחלק האמור שכשלעצמן פתוחות לקהל, בין אם היחידה המיוחדת נמצאת באותה קומה עם השטח הציבורי ובין אם לאו.
{{ח:תת|(ה)}} על מתן היתר להוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים יחולו הוראות מיוחדות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלה סך כל יחידות האכסון הנוספות על שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות ועלה כלל מספר יחידות גם יחד – על 25, ינהגו במקום האירוח כולו לפי האמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד);
{{ח:תתת|(2)}} הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 10א|בסעיף 10א לחוק}} (להלן – רשות הרישוי המחוזית) לפטור, בתנאים או בלעדיהם, מקיום הוראות פסקה (1), כולן או מקצתן, בשטחים מסוימים שבמקום האירוח, אם ראתה שבנסיבות הענין ובהתחשב בחיוניות הגישה לשטח הציבורי, קיומן כרוך בעבודות שממדי ביצוען או תנאיהן או הוצאותיהן אינם סבירים;
{{ח:תתת|(3)}} הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, לחייב בעל היתר להוספת יחידות אכסון בתנאי פסקה (1), גם אם אין בתוספות היחידות כדי שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות, אם לדעתה חיוב בעל ההיתר בקיום התנאי האמור כרוך בהוצאות סבירות, והוא ניתן לביצוע בתנאים ובממדים סבירים בנסיבות הענין; הוראה זו לא תחול לגבי בנין שהיתר להקמתו הוצא עד יום ט״ז בניסן התשל״ב (31 במרס 1972).
{{ח:תת|(ו)}} כדי להסיר ספק נקבע בזה שבעל היתר חייב לקיים את התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (ג), (ד) ו־(ה) לפי הענין, רק אם נושא ההיתר הוא הקמת מקום אירוח שלם או הוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים דרך בניה או שינוי יעוד של בנין קיים; התנאים האמורים אינם חלים על הוספת חלקים אחרים למקום אירוח או ביצוע שינויים או תיקונים בו, בדרך האמורה.

{{ח:סעיף*|8.03|שינויים בבנין ציבורי קיים|תיקון: תשל״א־6, תשנ״ה־2, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ב פרט 8.03}}
{{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי א׳ קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי א׳ או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק}} אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי א׳, שימולאו לגבי כל הבנין האמור ולגבי שטחי החוץ שלו, או לגבי חלקו המשמש או שישמש למטרות של בנין ציבורי א׳ ולגבי דרכי הגישה לאותו חלק, הכל לפי הענין, התנאים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק זה}}, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את התנאים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי ב׳ קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב׳ או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק}} אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב׳, שימולאו לגבי שטחי החוץ שלו ולגבי קומה אחת לפחות של הבנין האמור או לגבי חלקה המשמש או שישמש למטרות של בנין ציבורי ב׳, הכל לפי הענין, ולדרכי גישה לאותה קומה, התנאים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק זה}}, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את התנאים האמורים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לא יותנה מתן היתר לשינוי מקום אירוח קיים בקיום הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.02|סעיף 8.02(ג) עד (ו)}}, כולן או מקצתן, אלא על פי האמור באותן הוראות.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ח סימן ג|סימן ג׳: סידורים מיוחדים לנכים בשטחי חוץ של בנין ציבורי|תיקון: תשס״ה}}

{{ח:סעיף*|8.03.01|חניה|תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ג פרט 8.03.01}}
{{ח:תת|(א)}} בחניה של בנין ציבורי ובחניון ציבורי יוקצו מקומות חניה נגישים שמידותיהם ומאפייניהם יתאימו לתנאים המפורטים בסעיף הדן בחניות נגישות בת״י 1918 חלק 2.
{{ח:תת|(ב)}} דרך נגישה תחבר בין מקום חניה נגיש לבין מעלית או כניסה נגישה לבנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח פרט 8.04|בפרט 8.04}}, או לנכס.
{{ח:תת|(ג)}} מקומות חניה נגישים יימצאו קרוב, ככל האפשר, למעלית הבנין או לכניסה הנגישה לבנין או לנכס, וקרוב, ככל האפשר, לדרך נגישה מקורה, אם קיימת; בבנין בעל כמה כניסות נגישות וחניות סמוכות אליהן, יפוזרו מקומות החניה הנגישים בסמוך לכל הכניסות הנגישות; בחניונים ציבוריים, מקומות החניה הנגישים ימוקמו קרוב אל הדרך הנגישה והכניסה הנגישה לחניון.
{{ח:תת|(ד)}} מספר מקומות החניה הנגישים יהיה כמפורט להלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מספר מקומות חניה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;מספר מינימלי של מקומות חניה נגישים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סך הכל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רכב רגיל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רכב גבוה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26 עד 50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51 עד 75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76 עד 100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101 עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151 עד 200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;201 עד 300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;301 עד 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;401 עד 500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;501 עד 1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2% מכלל מקומות החניה&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;ראה פרט משנה (ה)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יותר מ־1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 + 1% מכלל מקומות החניה&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;ראה פרט משנה (ה)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} ”רכב גבוה“ – רכב בעל התקן העלאה, כגון מעלון אנכי (אנכון), המאפשר כניסה אל הרכב ויציאה ממנו בישיבה בכיסא גלגלים.
{{ח:תת|(ה)}} מקום חניה נגיש אחד לפחות לרכב גבוה יוקצה לכל 8 או חלק מ־8 מקומות חניה נגישים.
{{ח:תת|(ו)}} בחניונים מקורים, שבהם לא ניתן, מבחינה הנדסית, להקצות מקומות חניה נגישים לרכב גבוה – יהיו מקומות החניה קרובים ככל האפשר לכניסה נגישה לבנין, ודרך נגישה תחבר בין מקום החניה לבין הכניסה לבנין.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בפרט משנה (ד), בבנין הנועד לשמש מטרה מן המטרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח פרט 8.01|בפסקה (4) להגדרה ”בנין ציבורי ב׳“ שבפרט 8.01}}, לא יפחת מספר מינימלי של מקומות החניה הנגישים ממספר היחידות המיוחדות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח פרט 8.02|בפרט 8.02(ג)}}.

{{ח:סעיף*|8.03.02|דרכים נגישות מחוץ לבנין|תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ג פרט 8.03.02}}
{{ח:תת|(א)}} דרך נגישה אחת לפחות תוביל אל הכניסות הנגישות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח פרט 8.04|בפרט 8.04}} של בנין ציבורי ואל שטחי החוץ שלו והיא תהיה הדרך העיקרית המשמשת את הציבור, ואם אין הדבר אפשרי מבחינה תכנונית, היא תהיה קרובה, ככל האפשר, לדרך העיקרית.
{{ח:תת|(ב)}} מדרכות בשטחי החוץ של הבנין, לרבות בשטח החניה, יותקנו בהתאם לדרישות המפורטות בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרכות.
{{ח:תת|(ג)}} התקנת ריהוט חוץ ומיתקני חוץ כגון שלטים, תאי טלפון, תיבות דואר, ספסלים, ברזיות, פחי אשפה, לאורך דרך נגישה בשטחי חוץ של בנין ציבורי, תיעשה בהתאם לתנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בריהוט חוץ ובמיתקני חוץ.

{{ח:סעיף*|8.03.03|אזורים להורדת נוסעים ולהעלאתם|תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ג פרט 8.03.03}}
{{ח:ת}} הותקנו לבנין ציבורי מקומות המיועדים להורדת נוסעים ולהעלאתם, יתמלאו לגביהם התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן באזורי העלאת נוסעים.

{{ח:סעיף*|8.04|הכניסה לבנין|תיקון: תשל״א־6, תשמ״ב, תשס״ב, תשס״ג־3, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ג פרט 8.04}}
{{ח:תת|(א)}} הכניסה הקובעת לבנין תהיה כניסה נגישה; על כניסה נגישה יחולו ההוראות שבפרטי משנה (ב), (ז) ו־(ח) {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח פרט 8.05|ובפרט 8.05}}.
{{ח:תת|(ב)}} כניסה נגישה תהיה במפלס הרחוב או שתוביל אליה דרך ששיפועה אינו גדול מ־5%; ואולם אם שיפוע הדרך גדול מ־5%, תהיה הכניסה לבנין באמצעות כבש (רמפה) כאמור בפרט משנה (ג); ואם השיפוע גדול מ־6%, גם באמצעות מדרגות, כאמור בפרט משנה (ד).
{{ח:תת|(ג)}} הותקן כבש מחוץ לבנין או בכניסה לבנין, יתמלאו לגביו התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בכבש.
{{ח:תת|(ד)}} הותקנו מדרגות מחוץ לבנין או בכניסה נגישה לבנין, יתמלאו לגביהן התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרגות.
{{ח:תת|(ה)}} כניסה לבנין ממקומות חניה נגישים תהיה כניסה נגישה כאמור בפרטי משנה (ב) עד (ד); אם הכניסה לבנין היא באמצעות מעלית, תתאים המעלית לתנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח פרט 8.11|בפרט 8.11}}.
{{ח:תת|(ו)}} בבנין שבו כמה כניסות המשמשות את הציבור, בגזרות שונות של הבנין, תהיה הכניסה בכל גזרה כאמור כניסה נגישה; ואם יש בו יותר מכניסה אחת המשמשת את הציבור לאותה גזרה, מרחק ההליכה בין שתי כניסות נגישות באותה גזרה לא יהיה גדול מ־100 מטרים.
{{ח:תת|(ז)}} בכל הכניסות המיועדות לשימוש הציבור יוצבו שלטים המכוונים לכניסות הנגישות; ושמתקיימות לגביהם דרישות תקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 4: נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת (להלן – ת״י 1918 חלק 4), בסעיף הדן בשילוט.
{{ח:תת|(ח)}} בכניסה נגישה בעלת דלת שאינה ניתנת לפתיחה מבחוץ באופן עצמאי, תותקן מערכת קשר פנים (אינטרקום) המתאימה לנדרש בענין זה בת״י 1918 חלק 4.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ח סימן ד|סימן ד׳: סידורים מיוחדים לנכים בשטחי פנים בבנין ציבורי|תיקון: תשס״ה}}

{{ח:סעיף*|8.05|דלת כניסה|תיקון: תשל״א־6, תש״ם־3, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.05}}
{{ח:תת|(א)}} בכל כניסה נגישה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח פרט 8.04|בפרט 8.04}}, תימצא דלת אחת לפחות שרוחבה החופשי בפתח לא יקטן מ־80 ס״מ, ותיפתח כלפי חוץ עם כיוון היציאה מהבנין הציבורי.
{{ח:תת|(ב)}} מפתן לדלת האמורה בפרט משנה (א) לא יתרומם יותר מ־20 מ״מ מעל מפלס הרצפה, משני הצדדים; עלה הפרש הגובה בין מפלס הרצפה לרום המפתן על 6 מ״מ, ישופע המפתן בשיפוע 50% לכל היותר.
{{ח:תת|(ג)}} בבנין ציבורי, שהכניסה הראשית אליו היא באמצעות דלת מסתובבת, תותקן על יד הדלת האמורה או בקרבתה, דלת כניסה נוספת לבנין שיתקיימו לגביה התנאים שבפרטי משנה (א) ו־(ב).

{{ח:סעיף*|8.06|דלתות, מחיצות וקירות שקופים|תיקון: תשל״א־6, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.06}}
{{ח:ת}} דלתות, מחיצות וקירות שקופים בחלקי הבנין המשמשים את הציבור, יסומנו בסימני אזהרה בהתאם לדרישות ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בדלתות וקירות שקופים.

{{ח:סעיף*|8.07|דלתות פנים|תיקון: תשל״א־6, תשנ״ו־2, תשס״א, תשס״ג־3, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.07}}
{{ח:ת}} כל דלתות פנים בבנין ציבורי המיועדות לשימוש הקהל ימולאו לגביהן התנאים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} הרוחב החפשי בפתח לא יפחת מ־80 ס״מ;
{{ח:תת|(2)}} אורך הקיר שבו מורכבת הדלת מצד הידית שבדלת לא יפחת מ־40 ס״מ, הנמדדים מקצה המשקוף של אותו צד של הדלת במקום שבו נמצאת הידית האמורה;
{{ח:תת|(3)}} אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרומם יותר מ־2 ס״מ מעל פני הרצפה, משני הצדדים;
{{ח:תת|(4)}} דלת הנפתחת אל הפרוזדור או המעבר יש להתקינה בתוך גומחה של קיר;
{{ח:תת|(5)}} לא תיפתח דלת ישר אל מדרגות, אלא אל משטח אפקי של חדר המדרגות האמור ועמקו ורחבו של המשטח האמור יהיה לפחות 1.25 מטר;
{{ח:תת|(6)}} תורכב דלת הזזה או דלת מסתובבת או דלת קפיצית (פנדל) רק בתנאי שתימצא בקרבתה דלת בעלת כנף אחת או יותר, המיועדת למטרה שלה משמשות הדלתות האמורות;
{{ח:תת|(7)}} בפתח של דלת הנפתחת אוטומטית יורכב מיתקן השהיה המאפשר מעבר בטוח לכל נכה;
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תת|(9)}} ניתן להתקין דלת שקופה; זכוכית המשמשת כחומר שקוף, יתקיימו לגביה דרישות תקן ישראלי, ת״י 1099 חלק 1;
{{ח:תת|(10)}} ידיות הדלת יורכבו בגובה של 1.00 מטר מעל פני הרצפה;
{{ח:תת|(11)}} צורת הידית תאפשר ליד גריפה חזקה ונוחה, אבל לא תותר הצורה העגולה;
{{ח:תת|(12)}} הידית תימצא במרחק לא פחות מ־5 ס״מ ממישור כנף הדלת, לכל ארכה;
{{ח:תת|(13)}} בגובה הידית יורכב, משני צדי הכנף ולרחבה, מוט או צינור אפקי שקטרו לא יהיה גדול מ־30 מ״מ;
{{ח:תת|(14)}} המרחק בין מישור הכנף האמורה ובין המוט או הצינור האמור יהיה לפחות 5 ס״מ.

{{ח:סעיף*|8.08|דרך נגישה בתוך הבנין|תיקון: תשל״א־6, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.08}}
{{ח:תת|(א)}} דרך נגישה אחת לפחות תחבר בין החלקים הנגישים לציבור בבנין ציבורי בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח פרט 8.02|לפרט 8.02(א) ו־(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} דרך נגישה, או חלק ממנה, המתפצלת מדרך כללית, תסומן בסמל הנגישות הבין־לאומי כהגדרתו בת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בסמל הנגישות הבין־לאומי; בפרט משנה זה, ”דרך כללית“ – דרך המחברת בין חלקים וחללים בבנין וכן בין שטחי החוץ לבין הבנין.

{{ח:סעיף*|8.09|מפלסי הרצפה וכבשים פנימיים|תיקון: תשל״א־6, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.09}}
{{ח:תת|(א)}} מפלס רצפת הקומה שבה נמצאת דלת הכניסה לבנין ציבורי בכל המקומות המשמשים קהל יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד הדלת האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} מפלס הרצפה של קומה בבנין יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד דלת הכניסה למעלית בקומה האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} במקרה ומטעמים של תכנון או הנדסה לא ניתן לקיים את ההוראות שבפרטי משנה (א) ו־(ב) ובקומה קיימים מפלסי רצפה בגבהים שונים, יותקנו כבשים שישמשו כמעברים ביניהם ועליהם יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיפוע הכבש לא יעלה על 8%;
{{ח:תתת|(2)}} הפרש הגובה בין תחתית מהלך הכבש לראשו לא יעלה על 75 ס״מ והפרש הגובה המצטבר של מספר כבשים ברצף לא יעלה על 150 ס״מ;
{{ח:תתת|(3)}} רוחבו של הכבש בין המעקים או הספים לא יפחת מ־1.25 מטר;
{{ח:תתת|(4)}} ייבנו משטחים אופקיים שעומקם ורוחבם לא יפחתו מ־1.25 מטר במקומות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בראשו ובתחתיתו של כל מהלך כבש;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקומות שבהם הכבש משנה כיוון;
{{ח:תתתת|(ג)}} לכל הפרש גובה מרבי של 75 ס״מ;
{{ח:תתת|(5)}} בקצה החופשי של הכבש או המשטח האופקי המורם מפני הכבש, ייבנה סף אשר גובהו בכל מקום יהיה 5 ס״מ לפחות מעל מפלסם ורוחבו לא יפחת מ־5 ס״מ;
{{ח:תתת|(6)}} בצד החופשי של הכבש או המשטח האופקי מעל הסף האמור בפסקה (5) ייבנה מעקה וכן לאורך הקירות, אם הם צמודים לכבש או למשטח האופקי; לאורך קירות אלה ניתן להתקין מסעד בלבד במקום המעקה האמור;
{{ח:תתת|(7)}} למעקה האמור בפסקה (6) יותקן בית אחיזה שמישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה 85 ס״מ עד 95 ס״מ מעל מפלס הכבש או המשטח האופקי; תינתן לבית אחיזה צורה המאפשרת ליד לגרפה בנקל; אם חתכו עגול, יהיה קוטרו בין 30 מ״מ ל־40 מ״מ;
{{ח:תתת|(8)}} הותקן מסעד נוסף על המסעד האמור בפרט משנה (6), נמוך ממנו, יהיה המסעד דומה בצורתו ובמידותיו לראשון ומישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה של 75 ס״מ מעל מפלס הכבש ומישורו העליון של המסעד הראשון יהיה 95 ס״מ מעל מפלס הכבש.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בפרט משנה (ג), מותר להתקין כבש בשיפוע גדול יותר בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אורכו של הכבש האמור לא יעלה על 2.50 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} שיפועו לא יעלה על 10%.
{{ח:תת|(ה)}} פני המשטחים לפני הכבש, אחריו ועל הכבש עצמו יהיו מחוספסים.
{{ח:תת|(ו)}} נבנו המשטחים האמורים בפרט משנה (ה) מפלטות אבן, בטון או חומר אחר, עם תפרים, יהיו התפרים על גבי פני המשטחים, ברוחב של לא יותר מ־2 ס״מ, מלאים ישר עם מישור הפלטות וכל השטח בלא גומות או בליטות ומחוספס.

{{ח:סעיף*|8.10|התקנת מעלית וחדר מדרגות|תיקון: תשל״א־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.10}}
{{ח:תת|(א)}} בבנין ציבורי א׳ המכיל למעלה מקומה אחת, תותקן מעלית לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.11|בסעיף 8.11}} וחדר מדרגות לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.12|בסעיף 8.12}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבנין ציבורי ב׳ המכיל למעלה מקומה אחת, כאשר הקומה האמורה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.02|בסעיף 8.02(ב)}} אינה קומת קרקע תותקן לקומה האמורה מעלית לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.11|בסעיף 8.11}} וחדר מדרגות לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.12|בסעיף 8.12}}.

{{ח:סעיף*|8.11|מבנה המעלית|תיקון: תשל״א־6, תש״ם־3|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.11}}
{{ח:תת|(א)}} המעלית המיועדת לנכים תשמש גם אנשים אחרים והיא תיחשב כאחת המעליות הדרושות בבנין על פי כל חוק.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי המעליות לנכים יתמלאו התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} תותקן מעלית אחת לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} בבנין ציבורי א׳ ששטחו הכולל עולה על 5,000 מ״ר יותקנו שתי מעליות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} מידותיהן הפנימיות המינימליות תהיינה:
{{ח:תתתת|(א)}} העומק, שהוא המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת ממול, יהיה 1.46 מטר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרוחב, שהוא המרחק בין הקירות הניצבים לדלת האמורה יהיה 1.07 מטר;
{{ח:תתת|(4)}} דלת המעלית ודלת הכניסה למעלית או הדלת המשמשת לשתי המטרות האמורות גם יחד תהיה דלת הזזה;
{{ח:תתת|(5)}} הרוחב החפשי בפתח של הדלתות האמורות יהיה 80 ס״מ לפחות;
{{ח:תתת|(6)}} לאורך קירות תא המעלית יותקן בית אחיזה בגובה של 1.00 מטר מעל רצפת התא;
{{ח:תתת|(7)}} בית האחיזה האמור לא יבלוט יותר מ־4 ס״מ ממישור קירות התא;
{{ח:תתת|(8)}} חתך בית אחיזה יהיה מלבני ומידותיו 1 ס״מ על 7.5 ס״מ;
{{ח:תתת|(9)}} קירות תא המעלית יהיו עשויים או מצופים חומר העומד בפני דפיקות של עגלות נכים, לפחות עד גובה של 1.00 מטר מרצפת התא;
{{ח:תתת|(10)}} תא המעלית יהיה מאוורר;
{{ח:תתת|(11)}} ייעשו הסידורים שתא המעלית ייעצר בקומות בדייקנות של לפחות 15 ס״מ ביחס למפלס הרצפה;
{{ח:תתת|(12)}} השטח בחזית של דלת הכניסה למעלית בפרוזדור או במעבר יהיה חפשי ונוח לתנועה, ועמקו, שהוא המרחק בין המישור החיצון של כנף דלת הכניסה למעלית ובין הקיר ממול בפרוזדור או במעבר האמור, יהיה לפחות 1.50 מטר;
{{ח:תתת|(13)}} בקומת הקרקע ובקומות שבהן התנועה היא גדולה, עמקו של השטח האמור בסעיף קטן (12) יהיה לפחות 2.20 מטרים;
{{ח:תתת|(14)}} יותקן מנגנון סגירה של הדלתות האמורות באופן שמהירות הסגירה לא תעבור 0.40 מטר/שניה {{ח:הערה|[צ״ל: מטר\שניה]}};
{{ח:תתת|(15)}} במעלית שבה הדלתות האמורות נסגרות אוטומטית ולא קיימת עין אלקטרונית המאפשרת בקורת על סגירתן, יותקן מיתקן השהיה המשאיר את הדלתות פתוחות למשך זמן של 7 שניות;
{{ח:תתת|(16)}} תותקן מערכת נצירה מוקדמת להבטחת יתר של הדלתות;
{{ח:תתת|(17)}} בתא המעלית האמורה תהיה מערכת חירום ואזעקה;
{{ח:תתת|(18)}} כל הכפתורים הנמצאים בתא האמור, לרבות אלה המשמשים להפעלת המעלית, יהיו בולטים מהקיר, פניהם ישרים או קעורים, עגולים ובעלי קוטר של לא פחות מ־20 מ״מ;
{{ח:תתת|(19)}} הכפתורים האמורים יימצאו בגובה של 1.30 מטר בערך מעל רצפת התא;
{{ח:תתת|(20)}} בקרבת דלת הכניסה למעלית בפרוזדור או במעבר יותקנו האבזרים והסימנים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} כפתור שעל ידי לחיצתו מואר הכתוב: ”מעלית באה“ ו”מעלית בשימוש“;
{{ח:תתתת|(ב)}} חץ מואר המראה כיוון תנועה של המעלית;
{{ח:תתתת|(ג)}} רם־קול או פעמון המשמיע קול מסויים המסמל התקרבות המעלית לרצפת הקומה, או סידור דומה;
{{ח:תתתת|(ד)}} מיתקן דומה לאמור בפסקה (ג) המשמיע קול מסויים כאשר המעלית עולה וקול אחר כאשר היא יורדת;
{{ח:תתתת|(ה)}} הכפתור כאמור בפסקה (א) יותקן בגובה של 1.30 מטר מעל פני הרצפה.
{{ח:תתת|(21)}} בתוך תא המעלית, מעל הדלת, יוארו המספרים בספרות רומיות או ערביות, המסמנים קומות הבנין האמור, בסירוגין, תוך תנועת המעלית, והם ייראו מכל מקום בתא;
{{ח:תתת|(22)}} בבתי חולים, במוזיאון, בבתי מלון, בחנויות כל־בו, יאותר בתאי המעליות האמורים מקום למודעות הדרכה על מקום הימצאם של חלקי הבנין השונים ויעודם.

{{ח:סעיף*|8.12|חדר מדרגות|תיקון: תשל״א־6, תשמ״ב, תשס״ב־4, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.12}}
{{ח:ת}} לגבי חדר מדרגות יתמלאו התנאים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} שלח המדרגה לא יפחת מ־26 ס״מ;
{{ח:תת|(2)}} רום המדרגה לא יהיה גבוה מ־16.5 ס״מ ולא יפחת מ־10 ס״מ;
{{ח:תת|(3)}} בכל אחד ממהלכי המדרגות יישמר קצב אחיד של השלחים והרומים;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(5)}} לא יורשו רומים פתוחים;
{{ח:תת|(6)}} פני השלח לא יהיו חלקים מדי;
{{ח:תת|(7)}} כל מהלך מדרגות לא יעלה יותר גבוה מ־1.85 מטר; ואולם אם מותקנת מעלית בבנין, תותר הקמת מהלך מדרגות בין 16 מדרגות בגובה רום מקסימלי של 17.5 ס״מ או של עד 22 מדרגות בגובה רום מקסימלי של 15.5 ס״מ;
{{ח:תת|(8)}} לא יהיו במהלך מדרגות אחד פחות מ־3 מדרגות;
{{ח:תת|(9)}} פונה הקיר במשטח שבקצה העליון של מהלך המדרגות בזווית, תהיה הפינה האמורה מרוחקת מקצה השלח של המדרגה העליונה במהלך האמור 30 ס״מ לפחות;
{{ח:תת|(10)}} יותקן משני צדי המדרגות האמורות מעקה, בין אם יש קירות משני צדדיהן או מצד אחד ובין שאין;
{{ח:תת|(11)}} במקום שיש קירות כאמור יורשה להתקין לארכם מסעד בלבד במקום מעקה;
{{ח:תת|(12)}} במשטחי ביניים יימשך מסעד כאמור לאורך הקירות מסביב ובמאוזן;
{{ח:תת|(13)}} מעקה עם בית אחיזה או מסעד בלבד יבלוט מקצה שלח המדרגה העליונה והתחתונה במהלך המדרגות לפחות 30 ס״מ ובחלקו הארוך הוא יהיה אפקי;
{{ח:תת|(14)}} המישור העליון של בית האחיזה יהיה בגובה כנדרש בתקן הישראלי ת״י 1142;
{{ח:תת|(15)}} צורתו של בית אחיזה יהיה עגול בעל קוטר של בין 30 מ״מ ל־40 מ״מ או צורה אחרת המאפשרת ליד גריפה חזקה ונוחה;
{{ח:תת|(16)}} לאורך הקירות יהיה המרחק בין הקיר ובין בית אחיזה 4 ס״מ לפחות ולא יותר מ־8 ס״מ;
{{ח:תת|(17)}} יותר להתקין מסעד בתוך שקע של קיר, אם יתמלאו התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(א)}} המישור העליון של המסעד יימצא לפחות 8 ס״מ מתחת לתקרת השקע האמור;
{{ח:תתת|(ב)}} המרחק המינימלי בין המסעד ובין הקיר הפנימי של השקע האמור יהיה 4 ס״מ;
{{ח:תתת|(ג)}} המישור התחתון של המסעד יהיה מורם לפחות 4 ס״מ מעל תחתית השקע האמור;
{{ח:תת|(18)}} כל הצינורות, האבזרים וכיוצא באלה, המחברים מסעד זה אל הקיר או אל המעקה או אל דפנות השקע, יימצאו במישור התחתון של המסעד האמור ומתחתיו;
{{ח:תת|(19)}} האור בחדר המדרגות הבא דרך חלונות או מתאורה מלאכותית יהיה אחיד ועוצמת ההארה שלו תהיה 100 לוקס במישור של 75 ס״מ מעל פני כל שלח של מדרגה;
{{ח:תת|(20)}} החלל שמתחת למהלך הראשון של גרם מדרגות יהיה חסום למעבר של עוברים ושבים, בהתאם לדרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן במכשולים בדרך.

{{ח:סעיף*|8.13|בתי שימוש מיוחדים|תיקון: תשל״א־6, תשס״א, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.13}}
{{ח:תת|(א)}} יותקנו בבנין ציבורי לפחות שני תאים של בית שימוש המיועדים לנכים, אחד לנשים ואחד לגברים.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא לפני תא של בית שימוש כאמור חדר שירות, יתמלאו בו התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המרחק בין המישור החיצון של כנף הדלת של בית השימוש ובין הקיר ממול ({{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק זה}} – עומק) יהיה לפחות 1.30 מטר לכל ארכו;
{{ח:תתת|(2)}} המרחק בין שאר הקירות הניצבים לדלת התא של בית השימוש (להלן {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק זה}} – אורך) יהיה לפחות 2.30 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} לא תיפתח שום דלת לתוך חלל חדר השירות האמור, פרט לדלת של תא בית השימוש;
{{ח:תתת|(4)}} הדלת של התא תימצא בפינת החלל האמור, בקיר הארוך;
{{ח:תתת|(5)}} ארכו של חדר שירות האמור יוכל להיות לפחות 1.30 מטר, אם עמקו יגיע ל־2.30 מטרים לפחות וגם יתמלא התנאי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.07|שבסעיף 8.07(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הדלת לתא בית השימוש תמלא את התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} היא תיפתח החוצה;
{{ח:תתת|(2)}} הצירים שלה יהיו מורכבים על צד המשקוף המרוחק יותר כלפי מי שמתקרב אליה מהחוץ;
{{ח:תתת|(3)}} לא יותקן מפתן בפתחה;
{{ח:תתת|(4)}} יחולו עליה ההוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח פרט 8.07|שבפרט 8.07(1), (10), (11), ו־(12)}};
{{ח:תתת|(5)}} בגובה הידית יורכב על המישור הפנימי של הכנף מוט או צינור אפקי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח פרט 8.07|בפרט 8.07(13) ו־(14)}};
{{ח:תתת|(6)}} על אף הסגירה בפנים על־ידי בריח או סידור דומה תינתן האפשרות לפתוח את הדלת האמורה ולסלקה מהחוץ ולהיכנס לתא התפוס של בית השימוש בשעת הצורך.
{{ח:תת|(ד)}} המידות הפנימיות של תא בית השימוש יהיו דלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת והקיר ממול לא יפחת מ־1.75 מטר;
{{ח:תתת|(2)}} המרחק בין הקירות הניצבים לדלת לא יפחת מ־1.40 מטר.
{{ח:תת|(ה)}} מיקומה של האסלה יהיה כך:
{{ח:תתת|(1)}} המרחק מהקצה הקדמי שלה עד לקיר שמאחוריה לא יפחת מ־0.75 מטר;
{{ח:תתת|(2)}} המרחק מהקו המרכזי שלה עד לקיר הקרוב המקביל לה לא יפחת מ־1.00 מטר; ”הקו המרכזי של האסלה“ הוא קו פיקטיבי החוצה אותה לארכה לחצאים;
{{ח:תתת|(3)}} הגובה של המישור העליון של המכסה שלה יהיה 0.50 מטר מעל פני הרצפה.
{{ח:תת|(ו)}} יותקנו בתא מוטות אופקיים ואנכיים בדרך הזו:
{{ח:תתת|(1)}} קוטרם לא יהיה קטן מ־25 מילימטר ולא גדול מ־40 מילימטר;
{{ח:תתת|(2)}} בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה, יותקן מוט אנכי באורך 60 סנטימטר לפחות שקצהו התחתון יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה; המוט יותקן מעל קצהו הקרוב לכיור של המוט האופקי האמור בפסקה (3), אך לא פחות ממרחק של 95 סנטימטר מהקיר שבגב האסלה;
{{ח:תתת|(3)}} בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה יותקן מוט אופקי באורך 60 סנטימטר לפחות, שחלקו העליון יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה וחלקו האחורי יותקן במרחק 15 עד 35 סנטימטר מהקיר שבגב האסלה;
{{ח:תתת|(4)}} המוטות האמורים בפסקאות (2) ו־(3) יותירו מרווח גריפה של 4 עד 12 סנטימטר מפני הקיר שעליו הם מותקנים וניתן יהיה לחבר את המוטות ליחידה אחת;
{{ח:תתת|(5)}} כל מוט יעוגן משני קצוותיו, על ידי שלושה ברגים לפחות, בכל קצה, המותאמים לדרישות היצרן והתקן החל במקום ייצורם; הברגים יוסתרו על ידי מכסה מתאים (רוזטה) כך שלא יהיו גלויים לעין;
{{ח:תתת|(6)}} בקיר שבגב האסלה, או צמוד לו, על גבי עמוד חיצוני מיוחד המותאם למוט והמעוגן לרצפה בצורה בטיחותית באמצעות 4 ברגים לפחות, יותקן מוט מתרומם ממצב אופקי למצב אנכי; המוט יהיה באורך 75 עד 85 סנטימטר, וצדו העליון, במצב אופקי, יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה; המוט יורכב במרחק של 80 סנטימטר מהקיר המקביל והקרוב לציר האורך של האסלה; על המוט להישאר במצב אנכי בכוחות עצמו באמצעות אמצעי המהווה חלק מובנה בו שימנע את נפילתו הפתאומית למצב אופקי; צורת המוט המתרומם האמור בפסקה זו יכולה להיות אובלית או מלבנית ובלבד שתהיה נוחה לתמיכה והחזקה ביד; רוחב המוט לא יעלה על 60 מילימטר ועוביו לא יעלה על 40 מילימטר; המוט, על כל חלקיו, יהיה בטיחותי, קל ופשוט לשימוש; יש להצמיד סמוך למוט מדבקה או שלט בגודל 20 × 20 סנטימטר, עם ציורים (פיקטוגרמות) קריאים וברורים המראים את אופן השימוש במוט;
{{ח:תתת|(7)}} כל המוטות, על חלקיהם השונים, יהיו עשויים מחומר קשיח, עמיד ובלתי מחליד ויעמדו בפני כוחות אופקיים ואנכיים; פני השטח של המוטות יהיו עם חספוס קל או שצורת המוט תהיה מיוחדת כך שתימנע החלקת היד; כל העיגונים לקיר ולרצפה יהיו בטיחותיים וכל קצוות המוטות יהיו מעוגלים באופן המונע פציעה ופגיעה כלשהי.
{{ח:תת|(ז)}} יותקן בתוך התא כיור רחצה ולגביו יתמלאו התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} הכיור יימצא במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להגיע ולהשתמש בו;
{{ח:תתת|(2)}} פני הכיור העליונים יהיו בגובה של 80 ס״מ מעל הרצפה;
{{ח:תתת|(3)}} ברז המים בכיור האמור יהיה מסוג ידית־מנוף.
{{ח:תת|(ח)}} ידית השטיפה של האסלה, מחזיק נייר טואלטי, סידורי סבון לרחיצת ידיים ומגבת יימצאו במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להשתמש באבזרים האמורים בנקל.

{{ח:סעיף*|8.14|משתנות|תיקון: תשל״א־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.14}}
{{ח:ת}} הותקנו בבנין ציבורי משתנות, יתמלאו לגביהן התנאים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} משתנת עביט תורכב בגובה שהקצה העליון הקדמי שלה לא יימצא יותר גבוה מ־50 ס״מ מעל פני הרצפה;
{{ח:תת|(2)}} משתנת קיר תורכב ללא מדרגה, ואם הנסיבות מכריחות התקנת מדרגה לא יעלה גבהה על 17 ס״מ ורחבה לא יפחת מ־45 ס״מ;
{{ח:תת|(3)}} מחולקת משתנת הקיר לתאים, יותקנו על יד התאים הפינתיים או הקיצוניים ידיות אחיזה, לכל תא כאמור ידית אחת.

{{ח:סעיף*|8.15|כיור מיוחד בחדרי שירות|תיקון: תשל״א־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.15}}
{{ח:ת}} בחדרי שירות המשותפים לנשים ולגברים יותקן בתוך שורת כיורי רחצה לפחות כיור מיוחד אחד לנשים ואחד לגברים מהסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.13|בסעיף 8.13(ז)(2) ו־(3)}}.

{{ח:סעיף*|8.16|מראה בחדרי שירות|תיקון: תשל״א־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.16}}
{{ח:ת}} בחדרי שירות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.15|בסעיף 8.15}} תותקן מראה שקצה העליון לא יהיה יותר נמוך מ־1.75 מטר וקצה התחתון לא יותר גבוה מ־0.90 מטר מעל פני הרצפה.

{{ח:סעיף*|8.17|מפסיקים וכפתורי הפעלה|תיקון: תשל״א־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.17}}
{{ח:תת|(א)}} כל מפסיקי זרם חשמל, חום, איוור ופעמוני אזעקה למיניהם ודומה לאלה יימצאו בגובה שלא יעלה על 1.60 מטר מעל פני הרצפה.
{{ח:תת|(ב)}} כל האבזרים כאמור בסעיף קטן (א) יותקנו באופן שהפעלתם תהיה קלה.

{{ח:סעיף*|8.18||תיקון: תשל״א־6, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.18}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|8.19|מזרקת לשתיית מים|תיקון: תשל״א־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.19}}
{{ח:ת}} נמצאת בבנין ציבורי מזרקת לשתיית מים (להלן – מזרקת), יתמלאו לגביה התנאים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} הפיה שדרכה יוצאים המים תימצא בגובה של 90 ס״מ מעל פני הרצפה;
{{ח:תת|(2)}} המזרקת תהיה תלויה על הקיר ולא תימצא בתוך גומחה של הקיר, לא כולה ולא מקצתה;
{{ח:תת|(3)}} השטח מסביב למזרקת האמורה יהיה חפשי עם גישה נוחה;
{{ח:תת|(4)}} במקרה של שימוש בכוסות קרטון או חומר דומה על יד המזרקת, יהיה מקומן בגובה שלא יעלה על 1.20 מטר מעל פני הרצפה.

{{ח:סעיף*|8.20||תיקון: תשל״א־6, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.20}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|8.21|יציאות מבניין ציבורי|תיקון: תשל״א־6, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.21}}
{{ח:ת}} נמצאות בבנין ציבורי דרכי יציאה מיוחדות לקהל, יחולו עליהן, לפי הענין הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח פרט 8.03.02|פרטים 8.03.02}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח פרט 8.03.03|8.03.03}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח פרט 8.04|8.04}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח פרט 8.05|ו־8.05}}.

{{ח:סעיף*|8.22||תיקון: תשל״א־6, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.22}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|8.23|מקומות ישיבה מיוחדים בבתי עינוג|תיקון: תשל״א־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.23}}
{{ח:ת}} בתיאטרון, בבית קולנוע או בבית עינוג אחר, יותקנו מקומות ישיבה מיוחדים לנכים על פי תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שטחו של המקום המיוחד האמור לנכה יהיה לפחות 1.45 מטר על 0.90 מטר;
{{ח:תת|(2)}} לכל 150 עד 1000 מקומות ישיבה יוקצב מקום אחד לנכה כאמור בפסקה (1), ומעל 1000 מקומות ישיבה – לכל 250 מקומות מקום אחד כאמור, ובלבד שבכל בנין ציבורי כאמור יותקנו לפחות שלושה מקומות ישיבה מיוחדים לנכים;
{{ח:תת|(3)}} המקומות המיוחדים האמורים יוקצבו על יד המעברים באופן שתאופשר לנכים ראות טובה ושהנכים גם לא יסתירו לאלה היושבים מאחוריהם;
{{ח:תת|(4)}} המקומות המיוחדים האמורים יוסדרו לרוב על ידי אפשרות קיפול או סילוק מספר מתאים של כסאות קבועים באולם.

{{ח:סעיף*|8.24|מקומות מיוחדים במסעדות וחדרי אוכל ציבוריים|תיקון: תשל״א־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.24}}
{{ח:ת}} במסעדה וכדומה, שבגדר בנין ציבורי ב׳ ויש בהם שירות עצמי, יותקנו לפחות שני מקומות מיוחדים לנכים ליד מקום חלוקת האוכל, שלגביהם יתמלאו התנאים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} הגובה של המקומות האמורים לא יעלה על 80 ס״מ מעל פני הרצפה;
{{ח:תת|(2)}} מתחתם יהיה חלל ריק בעומק של 70 ס״מ וברוחב של 80 ס״מ לפחות;
{{ח:תת|(3)}} הגישה אליהם תהיה חפשית ונוחה.

{{ח:סעיף*|8.25|יחידה מיוחדת|תיקון: תשנ״ה־2, תשס״א|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ד פרט 8.25}}
{{ח:ת}} ביחידה מיוחדת יתקיימו הוראות סעיף זה, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} הרוחב החופשי בפתח ליחידה המיוחדת ובפתחים שבתוכה לא יפחת מ־80 ס״מ;
{{ח:תת|(2)}} אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרומם יותר מ־2 ס״מ מעל הרצפה משני הצדדים; למפתן יהיו שיפועים בצד המוגבה מסביבתו בנטיה מרבית של 50%;
{{ח:תת|(3)}} לרוחב כנף הדלת, יורכב בגובה הידית הרגילה, מוט אופקי שיאפשר סגירתה על ידי משיכתה בידי נכה בכסא גלגלים; מרחק הידית מציר הדלת יהיה בין 5 ל־8 ס״מ;
{{ח:תת|(4)}} השירותים של יחידות מיוחדות (להלן – השירותים המיוחדים), יהיו כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} יכול שהשירותים המיוחדים יהיו צמודים ליחידה המיוחדת אך הדבר אינו הכרחי;
{{ח:תתת|(ב)}} דלת השירותים המיוחדים תיפתח החוצה. ויכול שתיפתח גם פנימה אם תתאפשר גם פתיחתה החוצה, וזאת שלא באמצעות צירי פנדל; כיוון הפתיחה יאפשר גישה נוחה לאגף הלינה;
{{ח:תתת|(ג)}} תותר התקנת דלת הנפתחת בגרירה במקביל לקיר, כשהיא מותקנת על גבי מסילה הקבועה במשקוף העליון, ובלבד שיישמר פתח אור של 80 ס״מ לפחות;
{{ח:תתת|(ד)}} המרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין הקיר ממול, יהיה 1.20 מטרים לפחות; ואם מוצב ארון מול הדלת, תיפתח דלת הארון בגרירה, והמרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין דלתות הארון יהיה 1.15 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(ה)}} בשירותים המיוחדים יותקנו אסלה, כיור רחצה וכן מקלחת או אמבטיה או שתיהן;
{{ח:תתת|(ו)}} כל קבועות השרברבות על אבזריהן יותקנו כך שיוותר מרחב חופשי בקוטר מעגל של 1.40 מ׳ לפחות, ממפלס הרצפה עד לגובה 65 ס״מ מעל הרצפה;
{{ח:תתת|(ז)}} רצפת השירותים המיוחדים תהיה עשויה מחומר מונע החלקה;
{{ח:תתת|(ח)}} ברצפת השירותים המיוחדים יהיה נקז; ואם הם צמודים למקלחת תשמש הרצפה בשעת הצורך, כאגן ניקוז של המקלחת; ברצפה יהיו שיפועים של כ־1.5% לניקוז מהיר;
{{ח:תתת|(ט)}} האמבטיה תהא במידות 1.60 × 0.70 מ׳ לפחות;
{{ח:תתת|(י)}} במידת האפשר יותקן בצד המעוגל של האמבטיה משטח אופקי באורך 60 ס״מ, לכל רוחבה וגובהה של האמבטיה; המשטח יותקן כך שיתאפשר מעבר מכסא גלגלים שיעמוד בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אל המשטח ובחזרה;
{{ח:תתת|(יא)}} במקלחת יהיה שטח הרצפה 1.30 × 0.90 מטר לפחות והוא לא יהיה חלק של המרחב החופשי האמור בפסקת משנה (ו); בכניסה למקלחת לא יהא כל סף או מכשול ברצפה;
{{ח:תתת|(יב)}} אסלה תהא מסוג מונובלוק; ציר האסלה יהא 45 ס״מ מהקיר הסמוך. הקצה הקדמי של האסלה יהא 70 ס״מ מהקיר שבגב האסלה; גובה האסלה יהא מ־42 עד 45 ס״מ מהרצפה; בצד האסלה, המרוחק מהקיר המקביל לציר האורך שלה, יוותר מרחב חופשי ברוחב 85 ס״מ לפחות;
{{ח:תתת|(יג)}} מוטות אחיזה מתקפלים או ניתנים לפירוק, ונוחים לאחיזה, בקוטר שלא יהיה קטן מ־25 מילימטר ולא גדול מ־40 מילימטר, יותקנו כלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} מוטות אחיזה הצמודים לאסלה יותקנו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח פרט 8.13|בפרט 8.13(ו)}};
{{ח:תתתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתתת|(4)}} בקיר המקלחת יותקן מוט אנכי אחד לפחות, באורך 80 ס״מ לפחות, קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס״מ מהרצפה;
{{ח:תתתת|(5)}} בקיר המקלחת יותקן מוט אופקי אחד לפחות, באורך 50 ס״מ, ובגובה 85 ס״מ מהרצפה;
{{ח:תתתת|(6)}} בקיר המקביל לרוחב האמבטיה, בצמוד למשטח המתואר בפסקה (י), יותקן מוט אופקי באורך 50 ס״מ ובגובה 85 ס״מ מהרצפה;
{{ח:תתתת|(7)}} בקיר המקביל לאורך האמבטיה יותקן מוט אופקי, ניצב למוט המתואר בפסקת משנה (6), באורך 50 ס״מ ובגובה 85 ס״מ מהרצפה;
{{ח:תתתת|(8)}} בקיר הצמוד לאורך האמבטיה, יותקן מוט אלכסוני באורך של 120 ס״מ; קצהו העליון יהיה בראש האמבטיה, בגובה 70 ס״מ מהרצפה וקצהו התחתון יהיה בגובה 5 ס״מ מעל דופן האמבטיה;
{{ח:תתתת|(9)}} על הקיר, בקצה החופשי של המשטח המתואר בפסקה (י) יותקן מוט אנכי באורך 80 ס״מ לפחות; קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס״מ מהרצפה. המוט האמור יכול שישמש גם במקום המוט המתואר בפסקת משנה (4);
{{ח:תתת|(יד)}} הברזים יהיו ברזי ידית ויותקנו כך שיהיו גם בהישג ידו של משתמש היושב בכסא גלגלים; ברז הכיור לא יורכב לקיר אלא לכיור עצמו או למשטח אופקי הצמוד לו;
{{ח:תתת|(טו)}} במקלחת ובאמבטיה יותקנו הברזים בהישג ידו של המשתמש; כל ברז יספק מים חמים וקרים למשטף מזרם, עם צינור גמיש, שיורכב על מוט אנכי באופן שניתן לקבוע גובהו וכיוונו בידי המשתמש; במקרה הצורך יותקן ברז נפרד לאמבטיה וברז למתרחץ במקלחת שמחוץ לאמבטיה;
{{ח:תתת|(טז)}} גובהו העליון של כיור יהיה בין – 82 ס״מ ל־87 ס״מ מן הרצפה;
{{ח:תתת|(יז)}} מתחת לכיור יישמר חלל חופשי עד לגובה 65 ס״מ מהרצפה;
{{ח:תתת|(יח)}} מעל לכיור תותקן מראה שגובהה התחתון יהיה 90 ס״מ מהרצפה וגובהה העליון יהיה 175 ס״מ לפחות מהרצפה;
{{ח:תתת|(יט)}} אבזרי העזר, כגון מתלי מגבות, מחזיקי נייר, מיבשי שיער וכיוצא באלה, יותקנו כך שיהיו בהישג ידו של היושב בכסא גלגלים.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ח סימן ה|סימן ה׳: סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי – אמצעי תקשורת|תיקון: תשס״ה}}

{{ח:סעיף*|8.26|טלפון ציבורי|תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ה פרט 8.26}}
{{ח:תת|(א)}} טלפון ציבורי, שהותקן בבנין ציבורי או בשטח החוץ שלו, יתאים לתנאים המפורטים בפרטי משנה (ב) ו־(ג); הותקנו כמה טלפונים ציבוריים, אחד מהם לפחות יתאים לתנאים המפורטים בפרטי משנה (ב) ו־(ג), ואולם אם הם מופעלים באמצעים שונים, אחד לפחות מכל סוג יתאים לתנאים המפורטים בפרט משנה (ב) ואחד לפחות יתאים לתנאים המפורטים בפרט משנה (ג).
{{ח:תת|(ב)}} טלפון נגיש למתניידים בכיסא גלגלים יתאים לתנאים המפורטים בענין זה בת״י 1918 חלק 4.
{{ח:תת|(ג)}} טלפון לבעלי לקות שמיעה יתאים לתנאים המפורטים בענין זה בת״י 1918 חלק 4.

{{ח:סעיף*|8.27|מערכות התרעה ואזעקה|תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ח סימן ה פרט 8.27}}
{{ח:ת}} מיתקנים להתרעה שהותקנו בבנין ציבורי יתאימו לנדרש בת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן במערכות התרעה.

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק ח1|חלק ח׳1|תיקון: תשס״ט־6}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ח1 פרק א|פרק א׳: בניין ציבורי חדש|תיקון: תשס״ט־6}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשס״ט־6}}

{{ח:סעיף*|8.30|הגדרות|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן א פרט 8.30}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק א|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“, ”גוף ציבורי“ ו”הנציב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק השוויון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין קיים“ – מקום ציבורי שהוא בניין, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני תחילתו של {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית שימוש נגיש“ – בית שימוש מטיפוס 1 או 2 לפי ת״י 1918 חלק 3.1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך נגישה“ – תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים במקום ציבורי חדש ובשטחי החוץ שלו, לרבות אמצעים להתגברות על הפרשי מפלסים, שמתקיימות בהן דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השוויון“ – {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חניון ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|בתקנות החניה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יציע“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדור שירותים“ – חלק בבניין הכולל שלושה בתי שימוש לפחות שיש להם כניסה משותפת, בין אם מתוכננת חלוקה לאגף לנשים ואגף לגברים ובין אם לאו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות מבנים“ – מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מא|בסעיף 19מא לחוק השוויון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות השירות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מא1|בסעיף 19מא1 לחוק השוויון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלתחה“ – מקום המשמש להחלפת בגדים ולאכסון חפצים ועשוי לכלול גם מקלחות ובתי שימוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלתחה נגישה“ – מלתחה המתאימה גם לשימושם של אנשים בכיסאות גלגלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעלון אנכי“ – משטח הרמה חשמלי המותקן דרך קבע, שמסלול תנועתו בניצב למישור של הרצפה, אשר ממדיו וחומרי הבניה שלו תואמים את הוראות תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.1 ות״י 2252 חלק 1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעלית עם פיקוד יעדים“ – מעלית שבה קומת היעד נרשמת בתחנה ולא בתא המעלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום חניה נגיש“ – מקום חניה המיועד לכלי רכב הנושא תג נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק חניה לנכים|חוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום עבודה“ – מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק או משלח יד, למעט אותו חלק במקום עבודה שחלות בו הוראות בדבר התאמה אישית לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ד|פרק ד׳ לחוק השוויון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד חזותי“ – ניגוד בין שטח מסוים לסביבתו הקרובה, הניתן להבחנה ברורה לעיני אדם מתבונן, בתנאי התאורה הקיימים או המתוכננים, ורשאי הנציב לפרסם הוראות טכניות לעניין הבחנה ברורה לעיני אדם מתבונן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד מישושי“ – ניגודיות בין מרקם פני שטח מסוים למרקם סביבתו הקרובה, הניתן לזיהוי במישוש באמצעות כף רגל נעולה בנעל ובאמצעות מקל נחיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן אזהרה“ – משטח המורכב מגבשושיות עגולות, עשויות בחתך טרפזי או מעוגל וקטומות בראשן, בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לסביבתן הקרובה, ונועד להזהיר מפני סכנה או שינוי במרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן מאתר“ – סימן מוביל מטיפוס 1 ורוחבו 60 סנטימטרים הנמצא בניצב לכיוון ההליכה ולכל רוחב הדרך, והמיועד להפנות את תשומת לבו של הולך רגל עם מוגבלות בראייה אל תחילתו של סימן מוביל או אל מיתקן המצוי בצמוד או בסמוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן מאתר בתוך בניין“ – משטח ברוחב 60 סנטימטרים העשוי בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לסביבתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן מוביל“ – רצועה, קו מפגש בין שני משטחים, או מרכיב פיזי יציב המצויים על פני שטח המיועד לתנועת הולכי רגל או בצמוד לו, הניתנים לזיהוי על ידי הולך רגל עם מוגבלות בראייה, ומיועדים לסייע לו למצוא את דרכו אל יעדו, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”סימן מוביל מטיפוס 1“ – סימן ברוחב 30 עד 60 סנטימטרים, המורכב מפסים מקבילים המצויים באותו מישור, ומרקם פני השטח שלו עשוי בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לשטח בסביבתו הקרובה;
{{ח:תתת|(2)}} ”סימן מוביל מטיפוס 2“ – מפגש, ישר במידת האפשר, בין שני משטחים צמודים זה לזה, המצויים בניגוד חזותי וניגוד מישושי זה לזה; ובלבד שמפגש כאמור יהיה באותו מישור ויימשך באופן רציף ממקום אחד במרחב למקום אחר;
{{ח:תתת|(3)}} ”סימן מוביל מטיפוס 3“ – מרכיב פיזי יציב הנמשך ברציפות לאורך שולי דרך, ובולט מעל פני הדרך, העשוי בניגוד חזותי וניתן להבחנה במישוש בכף רגל נעולה ובאמצעות מקל נחיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמל הנגישות“ – סמל הנגישות הבין־לאומי כמשמעותו בת״י 1918 חלק 4;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת מודיעין“ – עמדה פתוחה או סגורה, במקום ציבורי, שבה ניתן מידע על השירות הניתן במקום הציבורי, והכוונה לחלקי המקום השונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קומה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}} (להלן – תקנות חישוב שטחים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב גבוה“ – רכב בעל מיתקן הרמה, כגון מעלון אנכי (אנכון), המאפשר כניסה אל הרכב ויציאה ממנו בישיבה על כיסא גלגלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות ציבורית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19א|בסעיף 19א לחוק השוויון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח“ – שטח למטרה עיקרית כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)#סעיף 9|בתקנה 9 לתקנות חישוב שטחים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 1“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 2“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 2 – נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 3.1“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 3.2“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.2 – נגישות הסביבה הבנויה: דרישות משלימות לשימושים ספציפיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 4“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה, תקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 2252 חלק 1“ – תקן ישראלי ת״י 2252 חלק 1 – משטחי הרמה חשמליים למוגבלי תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 2481 חלק 70“ – תקן ישראלי ת״י 2418 חלק 70 – מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – התאמות מיוחדות לנגישות אנשים לרבות אנשים בעלי מוגבלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 2279“ – תקן ישראלי ת״י 2279, התנגדות להחלקה של משטחי הליכה קיימים ושל חומרים המיועדים למשטחי הליכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות החניה“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות חישוב שטחים“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}}.

{{ח:סעיף*|8.31|מקום ציבורי חדש|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן א פרט 8.31}}
{{ח:ת}} ”מקום ציבורי חדש“ – מקום ציבורי כמפורט {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק השוויון}}.

{{ח:סעיף*|8.32|בניין עם ייעוד מעורב|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן א פרט 8.32}}
{{ח:ת}} בבניין ציבורי שהוא מקום ציבורי חדש המיועד ליותר משימוש אחד, והשימושים בו מופרדים אחד מן האחר, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}} על כל חלק מן הבניין לפי שימושו.

{{ח:סעיף*|8.33|בניין ציבורי אחר|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן א פרט 8.33}}
{{ח:ת}} בבניין או חלק מבניין המשמש למטרות ציבוריות שונות מן המפורט {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק השוויון}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}} בהתאם למטרות השימוש הדומות להם ביותר מבין המטרות והשימושים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת כאמור}}, לדעת מהנדס הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן ב|סימן ב׳: בניין ציבורי חדש (כללי)|תיקון: תשס״ט־6}}

{{ח:סעיף*|8.40|היתר לבניין ציבורי חדש|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ב פרט 8.40}}
{{ח:ת}} היתר לבניין ציבורי חדש, אישור או תעודת גמר לפי העניין ({{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|בחלק זה}} – היתר), יינתן רק אם מולאו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|בחלק זה}}.

{{ח:סעיף*|8.41|תוספת לבניין ציבורי|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ב פרט 8.41}}
{{ח:תת|(א)}} היתר להקמת תוספת לבניין קיים (להלן – תוספת), יינתן רק אם התקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל חלקי התוספת ימולאו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|בחלק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} בבניין קיים נעשו במועדן ההתאמות הנדרשות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ט|סעיף 19ט לחוק השוויון}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא הגיע עדיין המועד הקבוע כאמור בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ט|סעיף 19ט לחוק השוויון}} עד למועד מתן ההיתר לתוספת, ימולאו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|בחלק זה}} ביחס לתוספת בלבד; ואולם כאשר היקף התוספת המבוקשת עולה על 30% מהשטח העיקרי של המבנה הקיים, כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|בתקנות חישוב שטחים}}, יכלול היתר הבנייה אף את ביצוע ההתאמות הנדרשות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ט|סעיף 19ט לחוק השוויון}}.
{{ח:תת|(ג)}} מהנדס הוועדה המקומית רשאי להורות על ביצוע התאמות נגישות בבניין קיים, ככל שהתאמות אלה נדרשות לצורך התוספת המבוקשת, וזאת לפי היקף העבודה ופרק הזמן שנותר על פי הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ט|סעיף 19ט לחוק השוויון}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בפרט משנה (א), לבקשת מבקש ההיתר, ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות לבניין הקיים, כולן או חלקן, בבניין הקיים או בתחום התוספת המבוקשת.
{{ח:תת|(ה)}} בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים ניתן, על אף האמור בפרט משנה (א), להיסמך על התאמות הנגישות בבניין הקיים, כולן או חלקן, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התוספת האמורה מהווה מבחינה תפקודית חלק בלתי נפרד מהבניין הקיים;
{{ח:תתת|(2)}} דרך נגישה, שהיא הדרך העיקרית ככל הניתן, מחברת את התוספת לבניין הקיים;
{{ח:תתת|(3)}} התאמות הנגישות בבניין הקיים, המיועדות בעבור התוספת יהיו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}};
{{ח:תתת|(4)}} התאמות הנגישות בבניין הקיים ובתוספת גם יחד, מספקות את סך כל הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}} לגבי התוספת.

{{ח:סעיף*|8.42|התאמות נגישות בזמן ביצוע עבודות שיפוץ|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ב פרט 8.42}}
{{ח:ת}} בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים ובבקשה להיתר לביצוע עבודות שיפוץ בבניין ציבורי חדש, אשר עבודות הבנייה יבוצעו בהן בד בבד עם מתן השירות, תובטח נגישות חלופית בתקופת ביצוע עבודות הבנייה, כפי שייקבע על ידי מהנדס הוועדה, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים.

{{ח:סעיף*|8.43|שינויים במהלך בנייה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ב פרט 8.43}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}} לא יחולו על היתר שיינתן לשינויים במהלך בנייה של בניין ציבורי אשר אין בהם תוספת שטחי בנייה העולה על 30 מטרים רבועים, והיתר לבנייתם ניתן לפני תחילתו של {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}}; ובתנאי שהבניין עומד בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|חלק ח׳ בתוספת זו}}.

{{ח:סעיף*|8.44|התאמות נוספות בבניין המיועד לאנשים עם מוגבלות|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ב פרט 8.44}}
{{ח:ת}} בבקשה להיתר לבניין ציבורי חדש המיועד כולו או חלקו לאנשים עם מוגבלות, ייבדק הצורך בקיום התאמות נגישות נוספות על הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|בחלק זה}}.

{{ח:סעיף*|8.45|עיגול תוצאת חישוב|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ב פרט 8.45}}
{{ח:ת}} מספר שהוא תוצאת חישוב אחוזים לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית תעוגל למספר השלם הנמוך ממנו.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן ג|סימן ג׳: דרך נגישה|תיקון: תשס״ט־6}}

{{ח:סעיף*|8.50|דרך נגישה לבניין ציבורי|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.50}}
{{ח:תת|(א)}} בבניין ציבורי חדש יהיו דרכים נגישות בתחום מגרש.
{{ח:תת|(ב)}} דרכים כאמור יתחילו ממקום החיבור למדרכה או לשביל ציבורי הגובלים במגרש כפי שמתואר במפת איתור העבודה כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(ב)(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בדרך נגישה לבניין ציבורי יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרך נגישה, אחת לפחות בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל אל כניסות נגישות של בניין ציבורי, מתחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, ואזורי העלאת נוסעים כמשמעותם בת״י 1918 חלק 2, ככל שאלה מצויים בתחום המגרש, וכן ממדרכה או משביל ציבורי הגובלים במגרש;
{{ח:תתת|(2)}} דרך נגישה בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית שמיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל ממקום חניה נגיש אל כניסה נגישה;
{{ח:תתת|(3)}} היו כמה דרכים אל בניין ציבורי שחלקן אינן נגישות, יהיה שלט הכוונה אל הדרך הנגישה ועליו סמל הנגישות; שלט ההכוונה יוצב ליד מקום חניה נגיש, בכניסה הנגישה למגרש או לבניין, ובמקומות שבהם מתפצלות כמה דרכים מדרך נגישה.
{{ח:תת|(ד)}} בכל דרך המשמשת את הציבור, שרוחבה גדול מ־130 סנטימטרים ולגבי גרם מדרגות גם אם רוחבו קטן מ־130 סנטימטרים, יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 1, בסעיף הדן במכשולים בדרך, וחלק 2 בסעיפים הדנים במשטחי אזהרה במדרגות, וכן הסעיפים הדנים במבנה, גימור והתקנה של בתי אחיזה, ולמעט הסעיף הדן במשטחי אזהרה בכבש.

{{ח:סעיף*|8.51|קשר פיזי בין בניינים|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.51}}
{{ח:תת|(א)}} מתוכנן קשר פיזי בין בניינים שונים לשימוש הציבור, שבמסגרתו מתאפשרת גישה בין הבניינים, בין במפלס הקרקע ובין בקומה אחרת, יהיה הקשר באמצעות דרך נגישה.
{{ח:תת|(ב)}} מתוכננות כמה דרכים המקשרות בין קומות שונות של בניינים שונים, תהיה מחצית מהן לפחות דרכים נגישות.

{{ח:סעיף*|8.52|דרך נגישה אל חוץ הבניין|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.52}}
{{ח:תת|(א)}} דרך נגישה תוביל מכניסה נגישה של הבניין אל שטחי החוץ שלו ככל שאלה נועדו לשימוש הציבור, לשירותו או למקום עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} בדרך נגישה בשטחי חוץ של מקום ציבורי חדש יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 1, בסעיף הדן בפני הדרך ובמכשולים בדרך, ובחלק 2, בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, כבש, מדרכות, משטחי אזהרה במדרגות, וכן בסעיפים הדנים במבנה, גימור והתקנה של בתי אחיזה, ולמעט הסעיף הדן במשטחי אזהרה בכבש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בשולי דרך נגישה, דרך נגישה ברוחב 250 סנטימטרים לפחות, פטורה מהגנת שוליים בהתקיים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרש הגובה בין מפלס פני הדרך והמשטח הסמוך לו אינו עולה על 20 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} שולי הדרך או המשטח כולו מאובחנים מן המשטח הסמוך להם בניגוד חזותי.

{{ח:סעיף*|8.53|מעבר בין מקומות בשטחי חוץ|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.53}}
{{ח:ת}} המעבר בין מקומות שונים בשטחי חוץ, המשמשים את הציבור, יהיה בדרך נגישה, וככל הניתן באותו המפלס.

{{ח:סעיף*|8.54|הפרשי גבהים ושיפועים בדרך נגישה מחוץ לבניין|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.54}}
{{ח:ת}} היו הפרשי גובה בדרך הנגישה מחוץ לבניין, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שיפוע הדרך הנגישה לא יעלה על 8 אחוזים; עלה שיפוע הדרך הנגישה על 5 אחוזים תהיה הדרך באמצעות כבש כמשמעותו בת״י 1918 חלק 2;
{{ח:תת|(2)}} היה הפרש הגובה בין משטחי רצפה צמודים בין 1.5 ל־300 סנטימטרים, ולא הוסדרה עלייה באמצעות שיפוע שאינו עולה על 5 אחוזים, יותקן אחד מאלה: כבש, גשר או מעלית; ואולם במקום שבו קיים הפרש גובה של עד 150 סנטימטרים ולא ניתן להתקין כבש, ניתן להתקין מעלון אנכי, ובלבד שניתן לכך אישור מורשה נגישות מבנים;
{{ח:תת|(3)}} עלה הפרש הגובה בין פני מדרכה למפלס הכניסה הנגישה על 300 סנטימטרים תותקן מעלית;
{{ח:תת|(4)}} בשטחי חוץ שנמצא בהם הפרש גובה בין משטחי רצפה נגישים סמוכים, ינהגו לפי ת״י 1918 חלק 2, בסעיף הדן בשיפוע הדרך בתחום גבולות נכס.

{{ח:סעיף*|8.55|כניסה לבניין ציבורי חדש|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.55}}
{{ח:תת|(א)}} הכניסה העיקרית לבניין, המיועדת לשימוש הציבור, תהיה כניסה נגישה.
{{ח:תת|(ב)}} בכניסה נגישה לבניין יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 2, בסעיף הדן בכניסה נגישה, למעט הסעיף הדן בבניין שיש בו כניסות אחדות, וכן דרישות חלק 3.1 בסעיפים הדנים במשטח ניגוב ובסף בפתח.

{{ח:סעיף*|8.56|בניין ובו כניסות לא נגישות|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.56}}
{{ח:ת}} היו בבניין ציבורי כניסות או יציאות המיועדות לשימוש הציבור שאינן נגישות לפי תקנות אלה, יימצאו בהן שלטים המכוונים אל הכניסות או היציאות הנגישות לפי ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במקומות הדורשים שילוט.

{{ח:סעיף*|8.57|בניין ובו כניסות בגזרות שונות|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.57}}
{{ח:תת|(א)}} בבניין ציבורי שבו כמה כניסות המשמשות את הציבור, באגפים שונים של הבניין, תהיה בכל אגף כניסה נגישה אחת לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין שבו יותר מכניסה אחת המשמשת את הציבור באותו אגף, מרחק ההליכה מחוץ למבנה בין כניסה שאינה נגישה לבין כניסה נגישה באותו אגף, לא יעלה על 50 מטרים.

{{ח:סעיף*|8.58|דרך נגישה בתוך הבניין|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.58}}
{{ח:ת}} דרך נגישה לפי הוראות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בדרך נגישה וחלק 3.1 בסעיפים הדנים בדרכים נגישות לרבות פרוזדורים ומעברים, תוביל –
{{ח:תת|(1)}} מהכניסה העיקרית לבניין המיועדת לשימוש הציבור לכל החלקים בתוך הבניין שיינתן בהם שירות ציבורי או שנועדו לשימוש ציבורי, ואל הכניסות לחדרים או אולמות במקומות עבודה;
{{ח:תת|(2)}} מכניסה נגישה לכל חלקי הבניין אשר יש לציבור מעבר אליהם ולכל חלקי הבניין אשר יש בהם מקומות עבודה.

{{ח:סעיף*|8.59|מעבר בין מקומות בקומה בתוך בניין|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.59}}
{{ח:ת}} מעבר בין מקומות שונים המיועדים לשימוש הציבור או למקום עבודה באותה קומה בבניין ציבורי חדש, יהיה בדרך נגישה וככל הניתן באותו מפלס.

{{ח:סעיף*|8.60|הפרשי גובה במפלסי רצפה בדרך נגישה בתוך בניין|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.60}}
{{ח:ת}} בדרך נגישה בתוך בניין יחולו על הפרשי גובה במפלסי רצפה, הצמודים זה לזה, הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 3.1.2.7|פרט 3.1.2.7}} {{ח:פנימי|חלק ג|בחלק ג׳}} והוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היה הפרש משטחי הרצפה גדול מ־1.5 סנטימטרים ולא יותר מ־150 סנטימטרים, יותקן אחד מאלה: מעלית, מעלון אנכי או כבש לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳ בתוספת זו}} ות״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכבש;
{{ח:תת|(2)}} במקום שהפרש הגובה בו בין משטחי רצפה צמודים עולה על 150 סנטימטרים, אך קטן מ־250 סנטימטרים, תותקן מעלית ויכול שיותקן מעלון אנכי במקום מעלית;
{{ח:תת|(3)}} במקום שהפרש הגובה בו בין משטחי רצפה צמודים עולה על 250 סנטימטרים, תותקן מעלית.

{{ח:סעיף*|8.61|מרווח אופקי בין משטחי הליכה בדרך נגישה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.61}}
{{ח:ת}} מרווח אופקי בדרך נגישה, העשוי בניצב לכיוון התנועה, יהיה לפי ת״י 1918 חלק 1, בסעיף הדן בפני הדרך; הוראות אלה יחולו גם על מרווח במעבר על פני מסילות של כנף דלת נגררת.

{{ח:סעיף*|8.62|דלתות ושערים בדרך נגישה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.62}}
{{ח:תת|(א)}} דלתות ושערים, לאורך דרכים נגישות ובכניסה לחללים נגישים, יתאימו לנדרש בתקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 3.1 ובהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|לחלק ג׳ בתוספת זו}}.
{{ח:תת|(ב)}} בפתחי דלתות יהיה גובה הסף לפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.1.
{{ח:תת|(ג)}} בדלת חד־אגפית, הסוגרת על מקום שנדרשת בו פרטיות, כגון: בית שימוש נגיש, מקלחת ומלתחה, יימצאו אמצעי עזר לסגירתה לפי ת״י 1918 חלק 3.1, ות״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת סגור (טיפוס 2).
{{ח:תת|(ד)}} בדלת לפתיחה אוטומטית יותקן אמצעי בקרה שימנע את הגפתה כל עוד נמצא אדם או חיית שירות או מקל נחיה בתחום המסלול שלה.
{{ח:תת|(ה)}} בבניין אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום), תהיה המערכת לפי ת״י 1918 חלק 4.

{{ח:סעיף*|8.63|דרך נגישה וכניסות נגישות במיתקן ספורט|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.63}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.57|בפרטים 8.57}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.58|ו־8.58}} לעניין מיתקן ספורט, למעט מבנים מורמים במיתקני ספורט המשמשים לשיפוט, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} דרך נגישה, אחת לפחות, תוביל אל כל כניסה נגישה למיתקן ספורט ומן הכניסה אל מקומות הישיבה המיוחדים ואל בית שימוש נגיש;
{{ח:תת|(2)}} דרך נגישה אחת לפחות המיועדת לספורטאים תוביל אל משטח הפעילות הספורטיבית, אל בית שימוש נגיש, אל מקלחת נגישה, אל מלתחה נגישה ואל תאי הלבשה נגישים; אין באמור בפרט זה כדי לגרוע מחובת ביצוע דרך נגישה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} היו במקום כמה משטחי משחק מאותו הסוג, תוביל דרך נגישה אל משטח משחק אחד מכל סוג, ולא פחות מ־50% ממספר המשטחים מאותו סוג ממדרכה או משביל או מכניסה נגישה אל מיתקן הספורט;
{{ח:תת|(4)}} במיתקן ספורט אשר הותקנו בו דרכים נגישות כאמור בפסקאות (1) ו־(2), אין חובה כי דרך נגישה תחבר בין הדרכים הנגישות האמורות בפסקאות אלה.

{{ח:סעיף*|8.64|דרך נגישה בבית סוהר ובבית מעצר|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.64}}
{{ח:ת}} דרך נגישה רציפה תוביל ממקום חניה נגיש למקומות בבית סוהר ובבית מעצר שמותרת אליהם גישה לציבור, לרבות לאזורי המתנה, אזורים למפגש עם מבקרים ועם עורכי דין, ולבית שימוש נגיש למבקרים.

{{ח:סעיף*|8.65|דרך נגישה אל במה ומשטח מוגבה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.65}}
{{ח:תת|(א)}} בפרט זה, ”במה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.1.1|בפרט 3.9.1.1 בתוספת זו}} ולרבות כל משטח מוגבה כהגדרתו באותו פרט שגובהו 45 סנטימטרים לפחות מפני הרצפה או הקרקע הסמוכים אליו.
{{ח:תת|(ב)}} בבמה יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיפים הדנים בנגישות לבמה ולמשטח מוגבה, וכן הוראות אלה: שולי משטח מוגבה שאינו מיועד למופעים, וגובהו קטן מ־45 סנטימטרים יסומנו בפס ברוחב 10 סנטימטרים לפחות, ובניגוד חזותי למשטח המוגבה; ויכול שמשטח מוגבה כאמור יהיה כולו בניגוד חזותי לסביבתו.
{{ח:תת|(ג)}} במהלך מדרגות אל במה המכיל מדרגה אחת או שתיים בלבד, יותקן בית אחיזה בצד אחד.

{{ח:סעיף*|8.66|דרך נגישה בבית כנסת|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.66}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק א סימן ג|בסימן זה}}, בבניין המיועד לבית כנסת יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בית כנסת שעזרת הנשים בו נמצאת במפלס שונה ממפלס אולם התפילה, יכול שתהיה אליה דרך נגישה שלא מתוך הבניין;
{{ח:תת|(2)}} בית כנסת שעזרת הנשים בו מצויה במפלס גבוה מ־150 סנטימטרים ממפלס אולם התפילה, פטור מהתקנת דרך נגישה אל עזרת הנשים, אם הותקנו במפלס אולם התפילה מקומות ישיבה מיוחדים בעבור נשים המתנייעות בכיסא גלגלים, יחד עם מקומות ישיבה רגילים בעבור נשים, בסך כולל של 10 אחוזים לפחות ממקומות הישיבה לנשים באולם, ולא פחות משני מקומות ישיבה מיוחדים;
{{ח:תת|(3)}} בבית כנסת שהפרשי הגובה בין משטחי רצפה צמודים בו עולה על 150 סנטימטרים, ניתן להתקין כבש כתחליף לאמצעי מכני המופעל בחשמל.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן ד|סימן ד׳: אמצעים לאיתור, אזהרה והכוונה|תיקון: תשס״ט־6}}

{{ח:סעיף*|8.70|בניין ציבורי שנדרש בו סימן מוביל לכניסה העיקרית לבניין|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ד פרט 8.70}}
{{ח:תת|(א)}} אל בניין המיועד לתפוסה העולה על 500 בני אדם, יהיה סימן מוביל מהכניסה למגרש ועד לכניסה העיקרית לבניין ולכל כניסה בבניין המשרתת 200 בני אדם לפחות; במקום שבו נדרש סימן מאתר כאמור בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19לט|סעיף 19לט(ד) לחוק השוויון}}, יתחיל הסימן המוביל בכניסה למגרש בסמוך לסימן המאתר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), יהיה סימן מוביל מהכניסה למגרש לכל כניסה עיקרית בבניין אשר ישמש, כולו או מקצתו, למתן שירות שיוחד לאנשים עם מוגבלות וכן לכל כניסה עיקרית בלשכות רווחה, במוסד לביטוח לאומי ובמתנ״סים.

{{ח:סעיף*|8.71|סימן מוביל בדרך|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ד פרט 8.71}}
{{ח:תת|(א)}} סימן מוביל יהיה בתחום הדרך העיקרית שבה עושה הציבור שימוש או בצמוד לה; תחילתו תהיה בקו המגע בין המדרכה הגובלת במגרש והקרובה לכניסה הראשית לבניין, באותו כיוון שמגיע ממנו רוב הציבור לבניין, במסלול הקצר ביותר האפשרי אל הכניסה לבניין.
{{ח:תת|(ב)}} סימן מוביל יכול שיהיה בצד אחד של דרך או משני צדיה ולא ייחשב כחלק ממידת הרוחב שלה.
{{ח:תת|(ג)}} סימן מוביל בדרך מחוץ לבניין שיש בה מדרגות, יסתיים בקרבת בית האחיזה של המדרגות, וימשיך מן המדרגה האחרונה ועד לכניסה לבניין כמתואר בתרשים 8.71(ג).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(התרשים הושמט)}}

{{ח:סעיף*|8.72|גימור פני שטח של סימן מוביל|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ד פרט 8.72}}
{{ח:תת|(א)}} גימור השטח של סימן מוביל מטיפוס 1 או סימן מוביל מטיפוס 2 יהיה עמום (matt) ולא מבריק; הנציב רשאי לפרסם הוראות טכניות לביצוע פרט משנה זה.
{{ח:תת|(ב)}} בסימן מוביל מטיפוס 2 יהיה, ככל הניתן, גימור שטח כאמור בפרט משנה (א) ברוחב של 30 סנטימטרים לפחות, בצד קו המפגש עם המשטחים המרכיבים את הסימן המוביל.

{{ח:סעיף*|8.73|שינוי כיוון של סימן מוביל|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ד פרט 8.73}}
{{ח:ת}} במקום שבו סימן מוביל מטיפוס 1 או מטיפוס 2 משנה כיוון, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימן מוביל יהיה ככל הניתן בקו ישר, אך אפשר שבדרך מעוקלת הוא יהיה במקביל לציר הדרך;
{{ח:תת|(2)}} שינוי כיוון בסימן מוביל לא יהיה בזווית גדולה מזווית ישרה הנמדדת מציר ההליכה;
{{ח:תת|(3)}} בפנייה בזווית ישרה ובצומת של סימנים מובילים יהיה משטח מישושי שמרקמו שונה ממרקם הסימן המוביל, מידותיו 60/60 סנטימטרים ומרכזו במרכז הפנייה.

{{ח:סעיף*|8.74|סימן מוביל בדרך רחבה מחוץ לבניין וברחבה חיצונית|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ד פרט 8.74}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.70|בפרט 8.70}}, בדרך מחוץ לבניין, המובילה אל הכניסה הראשית, שרוחבה עולה על 3 מטרים, יהיה סימן מוביל מטיפוס 1 או 2 ויחולו בו הוראות מיוחדות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימן מוביל מטיפוס 1 יהיה ברוחב של 55 עד 66 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} בסימן מוביל מטיפוס 2 יהיה גימור פני השטח כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.72|בפרט 8.72}} ברוחב 55 עד 66 סנטימטרים לפחות מכל צד של קו המפגש בין משטחים המרכיבים את הסימן המוביל.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.70|בפרט 8.70}}, בסימן מוביל ברחבה המובילה אל כניסה המשמשת את הציבור ואיננה הכניסה הראשית לבניין, יחולו הוראות פרט משנה (א), הסימן המוביל יתחיל באותו מקום ברחבה שממנו מגיע רוב הציבור לבניין, במסלול הקצר ביותר האפשרי, ויוביל עד לפתח הכניסה וממנו אל מעלית המצויה במפלס הכניסה.

{{ח:סעיף*|8.75|סיום סימן מוביל מחוץ לבניין|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ד פרט 8.75}}
{{ח:ת}} סימן מוביל אל כניסה לבניין יסתיים במרחק 110 סנטימטרים לפני דלת הזזה אופקית או אנכית מול אחת ממזוזות הדלת, ובמרחק 10 עד 30 סנטימטרים מקצה אגף דלת סובבת כאשר היא פתוחה בניצב לפתח, כמתואר בתרשים 8.75.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(התרשים הושמט)}}

{{ח:סעיף*|8.76|סימן אזהרה מחוץ לבניין|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ד פרט 8.76}}
{{ח:תת|(א)}} לפני מעבר חציה ומדרגות שבתחום מגרש, יהיה סימן אזהרה.
{{ח:תת|(ב)}} במקום שלא קיימת בו מערכת המפיקה אותות שמע המתריעה מפני דלת מסתובבת ודלת מבוקרת כניסה כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 3.2.1.20|בפרט 3.2.1.20}}, יהיה במרחק של 110 סנטימטרים לפני דלתות כאמור, סימן אזהרה שאורכו כרוחב הפתח ורוחבו 60 סנטימטרים; הנציב רשאי לפרסם הוראות טכניות לעניין מערכת המפיקה אותות שמע כאמור.

{{ח:סעיף*|8.77|סימן מאתר מחוץ לבניין|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ד פרט 8.77}}
{{ח:ת}} סימן מאתר בתחום מגרש יהיה בצמוד לתחילתו של סימן מוביל, אם מצוי בסמוך לו, ליד מעבר חציה וליד מקום להעלאת נוסעים והורדתם.

{{ח:סעיף*|8.78|סימן מוביל וסימן מאתר בתוך בניין|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ד פרט 8.78}}
{{ח:תת|(א)}} סימן מוביל בתוך בניין יהיה מטיפוס 2 או 3 ויהיה בהמשך של סימן מוביל אל הבניין.
{{ח:תת|(ב)}} סימן מוביל בתוך בניין יתחיל בכניסה לבניין ויוביל ממנה לעמדת המודיעין בבניין, וממנה עד לסימן המאתר הסמוך למעלית המרכזית שבמפלס הכניסה הראשית; אין בבניין מעלית או עמדת מודיעין, יסתיים הסימן המוביל לפני הכניסה הראשית לבניין.
{{ח:תת|(ג)}} בכל הקומות, יהיה לרוחב הדרך שברחבת המעלית, סימן מאתר בתוך בניין שאחד מקצותיו יגיע אל אחד לפחות מהתקני הפיקוד בתחנת המעלית שמובילה לכל הקומות; אין בבניין מעלית שמובילה לכל הקומות, יגיע סימן מאתר בתוך בניין אל התקני פיקוד בתחנת שתי מעליות לפחות, ובלבד שתתאפשר גישה לכל אחת מן הקומות המשמשות את הציבור.

{{ח:סעיף*|8.79|סימון דלתות, מחיצות וקירות שקופים|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ד פרט 8.79}}
{{ח:ת}} בחלקי בניין המשמשים את הציבור, יסומנו דלתות, מחיצות וקירות שקופים, לרבות חלונות ראווה, בסימון לפי ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בדלתות וקירות שקופים ויחולו עליו גם הוראות אלה, כמתואר בתרשים 8.79:
{{ח:תת|(1)}} הסימון יהיה משני גוונים בניגוד חזותי ובשטח דומה, ממוקמים זה בתוך זה או זה לצד זה;
{{ח:תת|(2)}} הסימון יהיה בגובה שבין 150 ל־160 סנטימטרים, ובגובה שבין 90 ל־100 סנטימטרים;
{{ח:תת|(3)}} המרחק האופקי בין הסימונים האמורים בפרט זה לא יעלה על 150 סנטימטרים;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בת״י 1918 חלק 4, סימון כאמור בפרט זה, יכול שיהיה מרכיב בנוי או אבזר פרזול, בצבע בולט לעין, המחלק את הדלת, המחיצה או הקיר השקוף בטווח גובה 130 עד 160 סנטימטרים מרצפתם;
{{ח:תת|(5)}} בכנף דלת שקופה יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.80|פרט 8.80}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(התרשים הושמט)}}

{{ח:סעיף*|8.80|סימון דלת שקופה בקיר שקוף|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ד פרט 8.80}}
{{ח:ת}} על כנף דלת העשויה חומר שקוף ומשולבת בקיר שקוף, בחלק בניין המשמש את הציבור, יהיה בקצה הנפתח ועל הקיר שהיא משולבת בו, לאורך קו המגע ביניהם, סימון שיאפשר להבחין בין שולי אגף הדלת לקיר השקוף, ויחולו עליו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הסימון יהיה פסים אנכיים שרוחב כל אחד מהם 5 סנטימטרים לפחות, באורך 50 סנטימטרים לפחות ומיקומו, בטווח גובה שבין 100 ל־160 סנטימטרים לפחות, מעל פני הרצפה;
{{ח:תת|(2)}} כל פס יורכב משני גוונים בניגוד חזותי התופסים, כל אחד, שטח דומה.

{{ח:סעיף*|8.81|סימון דלת הזזה דו־&lt;wbr&gt;אגפית ושקופה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ד פרט 8.81}}
{{ח:ת}} בדלת הזזה דו־אגפית העשויה חומר שקוף, בחלק בניין המשמש את הציבור, יהיו סימנים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.80|בפרט 8.80}} על שני האגפים, בקו המגע ביניהם.

{{ח:סעיף*|8.82|סימון דלת מסתובבת|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ד פרט 8.82}}
{{ח:ת}} בשולי כנף דלת מסתובבת יהיו סימנים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.80|בפרט 8.80}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן ה|סימן ה׳: תאורה|תיקון: תשס״ט־6}}

{{ח:סעיף*|8.90|תאורה בבניין ציבורי חדש|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ה פרט 8.90}}
{{ח:ת}} בתאורה בדרך נגישה, ובאזור המתנה לקבלת שירות ציבורי בבניין ציבורי, יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בתאורה, למעט הסעיפים הדנים בתכנון תאורה בתוך בניינים בתקן ישראלי ת״י 8995.

{{ח:סעיף*|8.91|תאורה בדרך אל בניין ציבורי|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ה פרט 8.91}}
{{ח:ת}} תאורה בתחום המגרש, בדרך אל בניין ציבורי, תהיה רציפה וממקור אור שאינו מסנוור, ותמנע הארה ישירה מגופי תאורה לעיני בני אדם בתוך הבניין.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן ו|סימן ו׳: שילוט|תיקון: תשס״ט־6}}

{{ח:סעיף*|8.100|שילוט הכוונה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ו פרט 8.100}}
{{ח:ת}} בבניין ציבורי יימצאו שלטי הכוונה כפי שנקבע בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יב|סעיף 19יב לחוק השוויון}}, לרבות במקומות אלה:
{{ח:תת|(1)}} במבואה של בניין ציבורי או בכניסה ראשית יימצאו שלטי הכוונה אל מעלית ואל בתי השימוש;
{{ח:תת|(2)}} בבניין ציבורי, בסמוך לכל מקום כניסה של כלי רכב למגרש, יימצאו שלטי הכוונה אל מקום חניה נגיש;
{{ח:תת|(3)}} במקום חניה נגיש יהיו שלטים לפי תקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במקומות חניה נגישים;
{{ח:תת|(4)}} בסמוך לכל פתח יציאה של הולכי רגל או כלי רכב מחניה אל הרחוב או לבניין ציבורי, יימצאו שלטי הכוונה להולך הרגל ולנהג, בדבר המקום שאליו מובילה אותה היציאה;
{{ח:תת|(5)}} ברחבי מפלס של חניון תת־קרקעי יימצאו שלטים המפנים אל המעליות או אל אמצעי התגברות אחר על הפרשי גובה, המובילים ליציאות מאותו מפלס;
{{ח:תת|(6)}} בכניסה לחניה תת־קרקעית יימצא שלט בדבר גובה הכניסה והמעבר החופשי לרכב מתקרת החניון.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן ז|סימן ז׳: מקומות חניה|תיקון: תשס״ט־6}}

{{ח:סעיף*|8.110|הקצאת מקומות חניה נגישים|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ז פרט 8.110}}
{{ח:תת|(א)}} במקום חניה של בניין ציבורי, בחניון ציבורי ובמקום חניה במקומות עבודה, יוקצו מקומות חניה נגישים לרכב רגיל ולרכב גבוה כאמור בפרט משנה (ה) ({{ח:פנימי|תוספת 2 פרק א סימן ז|בסימן זה}} – הטבלה).
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו בתכנית מקומות חניה במספר פחות מן האמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|בתקנות החניה}}, יחושב מספר מקומות החניה הנגישים, על פי מקומות החניה הנדרשים {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|בתקנות החניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעו בתכנית מקומות חניה במספר גדול מהנדרש {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|בתקנות החניה}}, יחושב מספר מקומות החניה הנגישים מסך כל המקומות המתוכננים, לפי האמור בטור א׳ בטבלה.
{{ח:תת|(ד)}} חניה נגישה תהיה לפי ת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בחניות נגישות, למעט ההוראות לעניין מספר מקומות החניה.
{{ח:תת|(ה)}} מספר מקומות החניה הנדרשים:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מספר מקומות חניה הנדרשים על פי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)#תוספת|התוספת לתקנות החניה}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר מינימלי של מקומות חניה נגישים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סך הכל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לרכב רגיל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לרכב גבוה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4–10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11–25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26–50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51–75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76–100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101–150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151–200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;201–300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;301–400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;401–500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;501–1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9 + 2% מכלל מקומות החניה מעל 500&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;מקום חניה נגיש אחד לפחות לרכב גבוה יוקצה לכל 6 או חלק מ־6 מקומות חניה נגישים נוספים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יותר מ־1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19 + 1% מכלל מקומות החניה מעל 1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|8.111|מיקום מקומות חניה נגישים בחניון ציבורי|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ז פרט 8.111}}
{{ח:ת}} בחניון ציבורי ימוקמו מקומות החניה הנגישים קרוב, ככל האפשר, לכניסה נגישה לבניין או למעלית או ליציאה אל המקומות הציבוריים שהחניון משרת, לפי העניין.

{{ח:סעיף*|8.112|חניה בבניין עם כמה כניסות|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ז פרט 8.112}}
{{ח:ת}} בבניין עם כמה כניסות נגישות, שליד כל אחת מהן מתוכננים מקומות חניה, ימוקמו מקומות חניה נגישים קרוב, ככל האפשר, לכל כניסה נגישה.

{{ח:סעיף*|8.113|גישה חופשית למקום חניה נגיש|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ז פרט 8.113}}
{{ח:ת}} במקום חניה נגיש הצמוד למדרכה, שביל או רחבה, לא יותקן כל מיתקן העלול להפריע לשימוש בחניה הנגישה או לחסום דרך גישה אל החניה הנגישה וממנה, לרבות ביציאה ובכניסה לרכב עם מיתקן הרמה.

{{ח:סעיף*|8.114|מקומות חניה נגישים בבניין המיועד לאכסון|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ז פרט 8.114}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|בתקנות החניה}}, בבניין ציבורי חדש הנועד לשמש לאכסון שלא למגורי קבע, לא יפחת מספרם של מקומות החניה הנגישים ממספר יחידות האכסון המיוחדות כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק א סימן יא|בסימן י״א}}, ולא פחות ממקום חניה נגיש אחד.

{{ח:סעיף*|8.115|מקומות חניה נגישים בבניין המיועד לשמש מקום להתקהלות|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ז פרט 8.115}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|בתקנות החניה}}, בבניין ציבורי חדש הנועד לשמש מקום להתקהלות שמותקנים בו מקומות ישיבה מקובעים, לא יפחת מספרם של מקומות החניה הנגישים ממספר מקומות הישיבה המיוחדים כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק א סימן יג|בסימן י״ג}}.

{{ח:סעיף*|8.116|חניה עם מיסעה משופעת|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ז פרט 8.116}}
{{ח:ת}} בחניון ציבורי שמקומות החניה בו ערוכים על מיסעה משופעת, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקומות החניה הנגישים יהיו בחלקי החניון האופקיים, ובתנאי שהמרחק אל המעלית או הכניסה הנגישה לא יעלה על 60 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} לא קיימים מקומות חניה אופקיים במרחק כאמור בפסקה (1), יהיו מקומות החניה הנגישים בשיפוע שלא יעלה על 5 אחוזים בכל כיוון.

{{ח:סעיף*|8.117|הקמת מקומות חניה נגישים שלא בתחום המגרש|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ז פרט 8.117}}
{{ח:ת}} הוועדה המקומית, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, רשאית, מטעמים של תכנון או הנדסה, להתיר הקמת מקומות חניה נגישים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק א סימן ז|סימן זה}} שלא בתחום המגרש, ובלבד שהמקום החלופי מספק נגישות טובה יותר ומקום החניה נמצא במרחק שאינו עולה על 60 מטרים מכניסה נגישה.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן ח|סימן ח׳: מעלית ומעלון|תיקון: תשס״ט־6}}

{{ח:סעיף*|8.120|מעלית לשימוש הציבור|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ח פרט 8.120}}
{{ח:תת|(א)}} מעלית לשימוש הציבור תהיה מטיפוס 2 לפחות לפי ת״י 2481 חלק 70, ות״י 1918 חלק 3.1, ויתקיימו בה הוראות ת״י 2481 חלק 70 בסעיפים 5 עד 7.
{{ח:תת|(ב)}} השילוט ומערכת התקשורת במעלית לשימוש הציבור יהיו לפי המפורט בת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשילוט הכוונה אל המעלית.
{{ח:תת|(ג)}} מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת״י 1918 חלק 3.1.
{{ח:תת|(ד)}} ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל.

{{ח:סעיף*|8.121|מעלית בבניין שיוחד לאנשים עם מוגבלות|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ח פרט 8.121}}
{{ח:ת}} בבניין ציבורי שבו שירות שיוחד לאנשים עם מוגבלות, יותקן בתא מעלית מטיפוס 3 לוח פיקוד נוסף בקיר צד הכניסה לתא, מצד שמאל ביחס לאדם הנכנס למעלית; קווי האמצע של הלחיצים העליונים בלוח הפיקוד הנוסף יימצאו בגובה 160 סנטימטרים וקווי האמצע של הלחיצים התחתונים לא יהיו נמוכים מ־120 סנטימטרים.

{{ח:סעיף*|8.122|מרחק הליכה למעלית|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ח פרט 8.122}}
{{ח:ת}} מרחק ההליכה האופקי באותו מפלס, מכל דלת כניסה המשמשת את הציבור, אל מעלית לשימוש הציבור, לא יעלה על 100 מטרים.

{{ח:סעיף*|8.123|התקנת שתי מעליות בבניין|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ח פרט 8.123}}
{{ח:ת}} בבניין ציבורי חדש שהפרשי הגבהים והשיפועים בו מחייבים התקנת מעלית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.60|בפרט 8.60}}, ושטחו עולה על 5,000 מטרים רבועים, יותקנו בדרך הנגישה שתי מעליות לפחות לשימוש הציבור.

{{ח:סעיף*|8.124|מעלית עם פיקוד יעדים|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ח פרט 8.124}}
{{ח:ת}} על מעלית עם פיקוד יעדים יחולו נוסף על הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.120|פרט 8.120(א)}} הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} באחד לפחות מהתקני הפיקוד להפעלת המעלית, בכל קומה, יהיה לחיץ עם סמל הנגישות הבין־לאומי שיתקיימו בו דרישות טבלה 2 לת״י 2481 חלק 70;
{{ח:תת|(2)}} מערך האותות החזותיים והקוליים הנדרשים יופעלו באופן אוטומטי בהפעלת הלחיץ עם סמל הנגישות הבין־לאומי האמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} באחד לפחות מהתקני הפיקוד להפעלת המעלית, בכל קומה, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התקן הפיקוד יהיה מסוג לוח מקשים;
{{ח:תתת|(ב)}} לוח המקשים יימצא בסמוך לפתח אחת המעליות ויובחן בבירור מכיוון ההגעה המתוכנן של רוב הקהל במפלס שמצויות בו המעליות;
{{ח:תתת|(ג)}} תתאפשר גישה צדית אל לוח המקשים, לפי ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לצד;
{{ח:תתת|(ד)}} השורה העליונה של לוח המקשים תהיה בגובה 140 סנטימטרים מפני הרצפה;
{{ח:תתת|(ה)}} הסימנים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.78|בפרט 8.78}} יובילו להתקן הפיקוד האמור בפרט זה.

{{ח:סעיף*|8.125|מצגת הפעלה של מעלית עם פיקוד יעדים|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ח פרט 8.125}}
{{ח:ת}} בקומת הכניסה הראשית של בניין ציבורי חדש אשר הותקנה בו מעלית עם פיקוד יעדים, יימצא בקרבת המעליות, באופן שניתן לזיהוי, שלט שעליו הסברים ואיורים או מסך שתוקרן עליו מצגת חזותית וקולית כפי שייקבע בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יב|סעיף 19יב לחוק השוויון}}.

{{ח:סעיף*|8.126|מעלון אנכי|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ח פרט 8.126}}
{{ח:ת}} מעלון אנכי יהיה לפי ת״י 1918 חלק 3.1.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן ט|סימן ט׳: מדרגות, מדרגות נעות ומסועי לכת|תיקון: תשס״ט־6}}

{{ח:סעיף*|8.130|מדרגות|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ט פרט 8.130}}
{{ח:תת|(א)}} במדרגות של בניין ציבורי חדש בשטחי פנים הבניין וחוץ הבניין, יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 2 או חלק 3.1, בהתאמה, לעניין מבנה, גימור והתקנה של בית אחיזה וסימן אזהרה למדרגות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן היתר למהלך מדרגות הכולל רומים פתוחים.

{{ח:סעיף*|8.131|מדרגות נעות ומסועי לכת|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ט פרט 8.131}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהתקנת מדרגות נעות ומסועי לכת כדי להחליף התקנת מעלית, מעלון או כבש, במקום שהתקנתם נדרשת על פי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} במדרגות נעות ומסועי לכת יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 3.1 והוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אמצעי האזהרה בראש מהלך המדרגות הנעות ובתחתיתו, ובקצוות מסוע לכת יהיו בניגוד חזותי למדרך שסביבם;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי האזהרה בקצה כל שלח של מדרגות נעות יהיה בניגוד חזותי למדרגה.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן י|סימן י׳: מיתקני תברואה|תיקון: תשס״ט־6}}

{{ח:סעיף*|8.140|בתי שימוש נגישים|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.140}}
{{ח:תת|(א)}} בכל בניין ציבורי יהיו בתי שימוש נגישים אשר יימנו בכלל מספר בתי השימוש הנדרשים בהל״ת; היו במקום בתי שימוש מעבר לנדרש בהל״ת, יחולו גם עליהם הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק א סימן י|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית שימוש נגיש יתאים לדרישות ת״י 1918 חלק 3.1, ויכול שיהיה מיועד הן לנשים והן לגברים.

{{ח:סעיף*|8.141|בית שימוש מיוחד מטיפוס 2|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.141}}
{{ח:ת}} בכל בניין ציבורי חדש שתפוסתו עולה על 1,000 איש, לרבות באגף של בית חולים, במרפאה אזורית, באגף של מוסד לילדים עם מוגבלות, במוסדות לאנשים עם מוגבלות, בית נתיבות של נמל ים או נמל תעופה, מסוף יבשתי ותחנת רכבת מרכזית, יהיה לפחות אחד מבתי השימוש הנגישים בית שימוש נגיש מטיפוס 2, לפי ת״י 1918 חלק 3.1.

{{ח:סעיף*|8.142|מספר בתי שימוש נגישים|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.142}}
{{ח:תת|(א)}} בבניין שנדרש בו בית שימוש אחד לפי הל״ת, יהיה זה בית שימוש נגיש.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין שנדרשים בו שני בתי שימוש לפי הל״ת, אחד לנשים ואחד לגברים, יהיה אחד מהם לפחות בית שימוש נגיש.
{{ח:תת|(ג)}} בכל מדור שירותים יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות אשר ישמש לשני המינים או שני בתי שימוש נגישים שהאחד מיועד לנשים והאחר לגברים.

{{ח:סעיף*|8.143|בתי שימוש נגישים במקומות מיוחדים|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.143}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.141|בפרטים 8.141}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.142|ו־8.142}}, שני בתי שימוש נגישים לפחות המשמשים את שני המינים, או שני בתי שימוש נגישים לנשים ושני בתי שימוש נגישים לגברים, יהיו במקומות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מועדון לקשישים או מועדון לאנשים עם מוגבלויות, שתפוסתו עולה על 30 איש;
{{ח:תת|(2)}} מוסדות בריאות, בכל קומה ששטחה העיקרי עולה על 1,000 מטרים רבועים;
{{ח:תת|(3)}} מרכז מסחרי ששטחו העיקרי עולה על 2,000 מטרים רבועים.

{{ח:סעיף*|8.144|בית שימוש נגיש המיועד לנשים וגברים כאחד|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.144}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.141|בפרטים 8.141}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.142|ו־8.142}}, בבית חולים, מרפאה מרכזית, קניון, תאטרון, בית קולנוע, אצטדיון, אתר בריכת שחיה וחוף רחצה יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות המיועד גם לנשים וגם לגברים.
{{ח:תת|(ב)}} בבית חולים יימצא בית השימוש האמור בכל קומה שבה מתוכננים בתי שימוש המיועדים לשימוש הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} בתי השימוש האמורים בפרט זה באים במניין בתי השימוש הנגישים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|בחלק זה}}.

{{ח:סעיף*|8.145|קבועות תברואיות בבית שימוש נגיש|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.145}}
{{ח:ת}} הקבועות התברואיות בבית השימוש הנגיש והאבזרים לסוגיהם, מיקומם ומידותיהם, יהיו לפי דרישות ת״י 1918 חלק 3.1.

{{ח:סעיף*|8.146|מיקום בתי שימוש נגישים|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.146}}
{{ח:תת|(א)}} בית שימוש נגיש יהיה בכל קומה המיועדת לשימושים שנדרשים בהם בתי שימוש לפי הל״ת.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיים או מתוכנן בית שימוש נגיש כאמור בפרט משנה (א), לא יעלה המרחק מפתח הכניסה הראשית של כל אגף בבניין אל דלת הכניסה לבית השימוש הנגיש בקומה אחרת, על 60 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב), בתי שימוש נגישים במיתקן ספורט יהיו בקרבת מקומות הישיבה המיוחדים, במרחק שלא יעלה על 75 מטרים מהם; אין באמור בפרט משנה זה, כדי לגרוע מחובת התקנת בתי שימוש נגישים לספורטאים.
{{ח:תת|(ד)}} מדידת המרחק על פי פרט זה יהיה לאורך תנועה אופקית בלבד בדרך נגישה.

{{ח:סעיף*|8.147|בתי שימוש נגישים במקומות להתקהלות|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.147}}
{{ח:תת|(א)}} במקומות להתקהלות יהיה מספר בתי השימוש הנגישים על פי מספר מקומות הישיבה המיוחדים וכמפורט בטבלה להלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר מקומות הישיבה המיוחדים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בתי שימוש נגישים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0–12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.146|בפרט 8.146}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13–24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3 שמתוכם 1 משותף לשני המינים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25–40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4 שמתוכם 1 משותף לשני המינים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41–60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 שמתוכם 2 משותפים לשני המינים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־61 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 ועוד 1 לכל 20 מקומות מיוחדים נוספים מעל 61.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} במקומות להתקהלות, שהמושבים בהם אינם קבועים, יחושב מספר בתי השימוש הנגישים על בסיס מקומות הישיבה המיוחדים הנגזרים מחישובי התפוסה, בהתאמה לטבלה שבפרט משנה (א).

{{ח:סעיף*|8.148|בתי שימוש נגישים בבניין שבו שימושים מעורבים|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.148}}
{{ח:ת}} בתי שימוש נגישים יימצאו בבית קולנוע, בתאטרון, באתר בריכת שחייה, בבית חולים ובמרפאה מרכזית, המצויים בבניין שבו שימושים מעורבים, אף אם קיימים בתי שימוש נגישים במקומות אחרים באותו בניין או קומה מחוץ לתחום של כל אחד מן האמורים לעיל.

{{ח:סעיף*|8.149|משתנות|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.149}}
{{ח:ת}} בכל מקום שמותקנת בו משתנה, תותקן המשתנה לפי הדרישות והכמות שנקבעו בת״י 1918 חלק 3.1.

{{ח:סעיף*|8.150|מלתחה, תא הלבשה ומקלחת|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.150}}
{{ח:ת}} בבניין או בחלק מבניין שבו מלתחות, בתי שימוש, תאי הלבשה ומקלחות, תבוצע התאמת נגישות הכוללת עמדת הלבשה נגישה, מקלחת נגישה ובית שימוש נגיש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.140|פרטים 8.140}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.154|8.154}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.156|ו־8.156}}, ולחלופין תא משולב לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.157|פרט 8.157}}.

{{ח:סעיף*|8.151|דרך נגישה למלתחה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.151}}
{{ח:ת}} אל חלל מלתחה תוביל דרך נגישה ותקשר בינו לבין החלקים האחרים המשמשים באותו הקשר לרבות בתי שימוש, מקלחות ועמדות הלבשה.

{{ח:סעיף*|8.152|מראה ומתלים במלתחה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.152}}
{{ח:ת}} מראה ומתלים בחלל מלתחה יותקנו לפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיפים הדנים במראה במלתחה ובמתלים במלתחה; המתלים יהיו בניגוד חזותי לסביבתם.

{{ח:סעיף*|8.153|עמדת הלבשה נגישה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.153}}
{{ח:ת}} עמדת הלבשה נגישה אחת לפחות תהיה במלתחת נשים ואחת במלתחת גברים.

{{ח:סעיף*|8.154|עמדת הלבשה בתא שירותים|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.154}}
{{ח:ת}} עמדת הלבשה נגישה יכולה שתהיה בתא שירותים מטיפוס 2 לפי ת״י 1918 חלק 3.1 ובלבד שהיא כוללת גם מקלחת.

{{ח:סעיף*|8.155|מבנה עמדת הלבשה נגישה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.155}}
{{ח:ת}} בעמדת הלבשה נגישה יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בעמדת הלבשה.

{{ח:סעיף*|8.156|תא מקלחת נגיש|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.156}}
{{ח:ת}} בבניין שיש בו תאי מקלחת ציבורית, יהיה לפחות תא מקלחת נגיש אחד לנשים ואחד לגברים אשר יתקיימו בו דרישות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת נגיש.

{{ח:סעיף*|8.157|תא משולב הכולל מקלחת, אסלה, כיור ומיטה או ספסל|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.157}}
{{ח:תת|(א)}} תא משולב יהיה מטיפוס 1 או מטיפוס 2 בהתאם לדרישות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא משולב.
{{ח:תת|(ב)}} תא משולב מטיפוס 2, יהיה באתר בריכת שחייה לשימוש הציבור, בחוף רחצה, בספא, במקווה טהרה, במקום המשמש לפעילות ספורט של אנשים עם מוגבלות, במוסד חינוך לתלמידים עם מוגבלות ובכל בניין שיש בו שירות ציבורי עיקרי או נלווה של רחצה.

{{ח:סעיף*|8.158|שילוט|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.158}}
{{ח:ת}} שילוט מכוון אל בית שימוש נגיש, תא מלתחה נגיש, תא מקלחת נגישה ואל תא משולב מטיפוס 1 או מטיפוס 2 יותקן כפי שייקבע בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יב|סעיף 19יב לחוק השוויון}}.

{{ח:סעיף*|8.159|מקווה טהרה נגיש|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן י פרט 8.159}}
{{ח:תת|(א)}} בבניין המשמש מקווה טהרה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרך נגישה תוביל מהמקלחת הנגישה אל בור הטבילה; על הקירות בדרך כאמור יותקן מאחז יד בגובה 90 עד 95 סנטימטרים מפני הרצפה;
{{ח:תתת|(2)}} במבואה יתקיימו הדרישות לסיבוב מלא בכיסא גלגלים בנוכחות רהיטים, לפי ת״י 1918 חלק 1;
{{ח:תתת|(3)}} יותקנו בו מקלחת נגישה אחת לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.156|פרט 8.156}}, ובית שימוש נגיש מטיפוס 1 לפי ת״י 1918 חלק 3.1; ואולם אפשר שבתא אחד יתוכננו בית שימוש נגיש ומקלחת נגישה, ובלבד שיתקיימו בו דרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בסיבוב;
{{ח:תתת|(4)}} בצד בור הטבילה תהיה רחבת התארגנות במידות 150/150 סנטימטרים או 130/170 סנטימטרים לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקה (4), במקווה טהרה ששטח הבנייה הכולל שלו קטן מ־95 מטרים רבועים לא תידרש רחבת התארגנות ליד בור הטבילה אך תובטח פרטיות המשתמש בו בתחום המעבר מחדר הרחצה הנגיש עד לבור הטבילה;
{{ח:תתת|(6)}} משטחי התפקוד, מיקום קבועות תברואיות ומאחזי יד יהיו לפי ת״י 1918 חלק 3.1;
{{ח:תתת|(7)}} למשטח הרצפה סביב בור הטבילה, במקלחת ובדרך הנגישה מהמקלחת ועד לבור הטבילה תהיה התנגדות להחלקה לפי ת״י 2279;
{{ח:תתת|(8)}} הפרשי גובה בין משטחי רצפה צמודים מותרים רק במקום שהם נדרשים בו מטעמי הלכה ודת;
{{ח:תתת|(9)}} במקלחת נגישה וליד בור הטבילה תהיה הכנה למיתקן הרמה המאפשר להכניס אדם עם מוגבלות פיזית לתוך המים ולהוציאו החוצה מהם; מיתקן ההרמה יהיה לפי הוראות שיותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יב|סעיף 19יב לחוק השוויון}} ויכלול מסילה המותקנת על התקרה אשר תימשך מחדר הרחצה עד לבור הטבילה או מנוף רצפתי; אפשר שבמיתקן ההרמה ייעשה שימוש במנשאים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} אפשר שרוחב פרוזדור יהיה פחות מ־130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן ברוחב פרוזדורים ומעברים הקטן מ־130 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} במשטח תפקוד כללי לא נדרשת שמירת שטח קיר חופשי ברוחב 30 סנטימטרים לפחות מעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן יא|סימן י״א: יחידות אכסון|תיקון: תשס״ט־6}}

{{ח:סעיף*|8.180|הגדרות|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יא פרט 8.180}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק א סימן יא|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת אכסון“ – חדר לינה, או מערכת חדרים הכוללת חדר לינה, חדר שירותים ורחצה, בין שחדר השירותים והרחצה צמוד לחדר או למערכת החדרים ובין שהוא במקום אחר, לרבות בבית מעצר ובבית סוהר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת אכסון מיוחדת“ – יחידת אכסון המתאימה לאדם עם מוגבלות בניידות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת אכסון מקושרת“ – יחידת אכסון מיוחדת המחוברת אל יחידת אכסון סמוכה על ידי דלת מקשרת שיתאפשר בה מעבר על פי ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במידות משטח תפקוד.

{{ח:סעיף*|8.181|מקום אכסון שלא למגורים|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יא פרט 8.181}}
{{ח:ת}} יחידות אכסון מיוחדות יהיו בבניין ציבורי המשמש לאכסון, לרבות בבית סוהר ובית מעצר, במעון לסטודנטים, במעון לתלמידים, במעון לעובדים ובכל מקום המספק שירותי אכסון או לינה לתקופות קצובות.

{{ח:סעיף*|8.182|מספר יחידות אכסון מיוחדות|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יא פרט 8.182}}
{{ח:ת}} מספר יחידות האכסון המיוחדות, בבניין ציבורי לאכסון לא יפחת מהמפורט להלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סך כל יחידות האכסון בבניין ציבורי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר מזערי של יחידות האכסון המיוחדות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6–25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26–75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76–100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101–150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־151 ומעלה – לכל 50 יחידות נוספות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 שמתוכן יחידה אחת מקושרת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־301 ומעלה – לכל 75 יחידות נוספות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 שמתוכן יחידה אחת מקושרת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|8.183|יחידות אכסון מיוחדות בבית אבות|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יא פרט 8.183}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.182|בפרט 8.182}} ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.44|פרט 8.44}}, בבית אבות ובכל מקום שבו ניתנים שירותי לינה לטווח ארוך לאנשים זקנים עצמאיים, יהיה שיעור יחידות האכסון המיוחדות לפחות 10 אחוזים מסך כל יחידות האכסון בבניין.

{{ח:סעיף*|8.184|יחידת אכסון מיוחדת בסוויטה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יא פרט 8.184}}
{{ח:ת}} בבניין לאכסון שאינו בניין מגורים שהותקנו בו שלוש סוויטות לפחות, תהיה יחידה אחת מסוג זה יחידת אכסון מיוחדת.

{{ח:סעיף*|8.185|מיקום יחידת אכסון מיוחדת|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יא פרט 8.185}}
{{ח:ת}} במקום שבו מותקנת מעלית יהיו יחידות האכסון המיוחדות בקרבה יחסית אל המעלית.

{{ח:סעיף*|8.186|מבנה יחידת האכסון המיוחדת|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יא פרט 8.186}}
{{ח:תת|(א)}} הגישה והכניסה אל יחידת אכסון מיוחדת יהיו לפי דרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיפים הדנים בדרך נגישה וברוחב פרוזדורים ומעברים.
{{ח:תת|(ב)}} בכל מקום ביחידת אכסון מיוחדת יימצא שטח לסיבוב לפי דרישות ת״י 1918 חלק 1, ומכל שטח כאמור יתאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייע בכיסא גלגלים, להגיע למרכיבים השימושיים ביחידה המיוחדת, לרבות חדר רחצה ומרפסת, חרף קיומם של רהיטים.

{{ח:סעיף*|8.187|חדר רחצה ביחידת אכסון מיוחדת|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יא פרט 8.187}}
{{ח:תת|(א)}} דלת חדר הרחצה של יחידת האכסון המיוחדת תיפתח החוצה, ואולם יכול שתיפתח פנימה, אם יימצא בתא מרחב לסיבוב מלא בכיסא גלגלים, מחוץ לתחום תנועת כנף הדלת, לפי דרישות ת״י 1918 חלק 1.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן להתקין דלת הזזה, על מסילה קבועה במשקוף העליון, ובלבד שיישמר מעבר ברוחב 80 סנטימטרים לפחות בין מזוזת הדלת לבין פאת הדלת; ידיות הדלת יהיו באורך 12 סנטימטרים לפחות ובצורת האות ”כ“.
{{ח:תת|(ג)}} בדלת חד־אגפית הסוגרת על מקום שנדרשת בו פרטיות, יימצאו אמצעי עזר לסגירתה, לפי ת״י 1918 חלק 3.1.
{{ח:תת|(ד)}} בחדר רחצה של יחידת אכסון מיוחדת יותקנו לפחות אסלה, כיור רחצה ומקלחת אשר יותקנו לפי ת״י 1918, חלק 3.2 ואפשר שתהיה גם אמבטיה אשר תותקן לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.188|פרט 8.188}}.
{{ח:תת|(ה)}} כל קבועות השרברבות על אבזריהן, למעט האמבטיה, יותקנו כך שיהיה מולם משטח תפקוד בקוטר מעגל של 150 סנטימטרים לפחות, ממפלס הרצפה ועד גובה 70 סנטימטרים מעל הרצפה.
{{ח:תת|(ו)}} משטח הרחצה ינוקז בשיפוע שלא יעלה על 1.5 אחוזים.
{{ח:תת|(ז)}} פני משטח הרחצה והרצפה יהיו מחומר בעל מקדם התנגדות להחלקה המתאים לתנאי השימוש הצפויים בהתאם לת״י 2279.

{{ח:סעיף*|8.188|אמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יא פרט 8.188}}
{{ח:ת}} אמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת תהיה לפי דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מידותיה של האמבטיה יהיו 70/160 סנטימטרים לפחות וגובה מישור הפנים שלה 45 עד 50 סנטימטרים מעל הרצפה;
{{ח:תת|(2)}} בראש האמבטיה יותקן משטח אופקי באורך 60 סנטימטרים לכל רוחבה ובגובה פני האמבטיה או שיותקן משטח שרוחבו 25 סנטימטרים (להלן – המשטח) לפחות לאורך הדופן הארוכה של האמבטיה ובגובה פני האמבטיה; המשטח יאפשר מעבר מכיסא גלגלים העומד בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אליו ובחזרה;
{{ח:תת|(3)}} ברז האמבטיה יותקן במרכז הקיר הצמוד ובמקביל לאורך האמבטיה, בגובה שאינו עולה על 80 סנטימטרים מפני הרצפה; הברז יהיה מסוג ברז עירוב להתקנה נסתרת, בעל ידית מנוף, הכולל בורר מסוג ”4 דרך“; נוסף על כך יותקן מקלח יד עם צינור גמיש שאורכו 150 סנטימטרים לפחות; נקודת תלייה אחת לפחות של מקלח היד תהיה בגובה שאינו עולה על 80 סנטימטרים.

{{ח:סעיף*|8.189|מאחזי יד באמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יא פרט 8.189}}
{{ח:ת}} בקירות הצמודים לאמבטיה יותקנו מאחזי יד לפי ההוראות המפורטות להלן, ויכול שיהיו מאחזי יד פריקים, ובלבד שיאוחסנו ביחידת האכסון המיוחדת:
{{ח:תת|(1)}} בקיר המקביל לרוחב האמבטיה, בצמוד למשטח המתואר {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.188|בפרט 8.188(2)}}, יותקן מאחז יד אופקי באורך 50 סנטימטרים לפחות; פני החלק האופקי יהיו בגובה 72 עד 82 סנטימטרים מפני הרצפה; המאחז הפריק יעמוד לאחר התקנתו בדרישות ת״י 1918, חלק 3.2;
{{ח:תת|(2)}} בקיר הצמוד לאורך האמבטיה יותקן מאחז יד אלכסוני באורך 120 סנטימטרים; קצהו העליון יהיה בראש האמבטיה, בגובה 70 סנטימטרים מהרצפה, וקצהו התחתון יהיה בגובה 5 סנטימטרים מעל דופן האמבטיה.

{{ח:סעיף*|8.190|מקלחת ביחידת אכסון מיוחדת|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יא פרט 8.190}}
{{ח:ת}} במקלחת ביחידת אכסון מיוחדת יחולו הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 וכן הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היתה המקלחת פתוחה, יכול שרצפת אגן הניקוז תהיה חלק מהמרחב החופשי הנדרש לסיבוב מלא בכיסא גלגלים בהתאם לת״י 1918 חלק 1;
{{ח:תת|(2)}} תוחמה המקלחת במחיצות קשיחות, יחולו הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת סגור (טיפוס 2).

{{ח:סעיף*|8.191|מאחזי יד במקלחת ביחידת אכסון מיוחד|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יא פרט 8.191}}
{{ח:ת}} בקירות הצמודים למקלחת יותקנו מאחזי יד על פי הוראות ת״י 1918 חלק 3.2, וניתן שיהיו מאחזי יד פריקים ובלבד שיאוחסנו ביחידת האכסון המיוחדת; מאחז יד פריק יעמוד לאחר התקנתו בדרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במאחזי יד.

{{ח:סעיף*|8.192|אסלה ביחידת אכסון מיוחדת|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יא פרט 8.192}}
{{ח:ת}} אסלה ואופן התקנתה יתאימו לדרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באסלה, ואולם גובה פני האסלה לא יעלה על 42 סנטימטרים מפני הרצפה; ביחידת האכסון המיוחדת יימצא מושב אסלה מוגבה כפי שייקבע בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יב|סעיף 19יב לחוק השוויון}}.

{{ח:סעיף*|8.193|כיור רחצה ביחידת אכסון מיוחדת|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יא פרט 8.193}}
{{ח:ת}} כיור רחצה ואופן התקנתו יתאימו לדרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכיור בתא שירותים נגיש למעט סעיפי משנה ב׳ ו־ג׳ הדנים במיקומו, ובסעיף הדן בכיור במשטח.

{{ח:סעיף*|8.194|אבזרים נוספים ביחידת אכסון מיוחדת|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יא פרט 8.194}}
{{ח:ת}} התקנת אבזרי עזר בחדר רחצה תתאים לדרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באבזרים.

{{ח:סעיף*|8.195|יחידת אכסון מיוחדת בבית סוהר ובבית מעצר|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יא פרט 8.195}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.182|בפרט 8.182}}, יחידת אכסון אחת לפחות בכל אגף כליאה בבית סוהר ובבית מעצר תהיה עם חדר רחצה נגיש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.187|פרטים 8.187}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.190|ו־8.190 עד 8.194}}.
{{ח:תת|(ב)}} דרך נגישה רציפה תוביל מיחידת אכסון מיוחדת אל כל המקומות בבית הסוהר ובבית מעצר שניתן בהם שירות לאסיר, לרבות חדר אוכל, מרפאה, מועדון, מקום מפגש עם עורך דין ועם מבקרים וחצר טיולים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן יב|סימן י״ב: בתי עלמין|תיקון: תשס״ט־6}}

{{ח:סעיף*|8.200|בית עלמין|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יב פרט 8.200}}
{{ח:ת}} בבניין חדש בבית עלמין ובכל חלקה חדשה, לגבי אותה חלקה בלבד, בבית עלמין קיים, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} דרך נגישה רציפה תוביל ממקום חניה נגיש אל מקום להתקהלות שבו נערכים טקסים, אל בית שימוש נגיש, משרד, מקום קבורה ואל כל בניין אחר בתחום בית העלמין שניתן בו שירות לציבור בקשר לקבורה או לטקסים הקשורים אליה, לרבות בית לוויות; בבית קברות מוסלמי תוביל דרך נגישה גם ממקום רחיצת הגופה עד למקום הקבורה;
{{ח:תת|(2)}} רוחבה של דרך נגישה לא יפחת מ־130 סנטימטרים;
{{ח:תת|(3)}} בבית עלמין שהקבורה בו בכוכים בקיר, תוביל דרך נגישה רציפה שתחילתה באחד המקומות שבפסקה (1) עד לחזית כל יחידת קבר; לאורך חזית קיר הכוכים תישאר דרך נגישה כך שאדם היושב בכיסא גלגלים הנע בדרך כאמור יכול להגיע לחזית מצבה ולהניח נר זיכרון דולק במקום שיועד לכך;
{{ח:תת|(4)}} בבית עלמין שהקבורה בו היא קבורת שדה, יחולו הוראות שייקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ט|סעיף 19ט לחוק השוויון}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(5)}} בבתי שימוש בתחום בית עלמין יהיה תא אחד לפחות בית שימוש נגיש מטיפוס 1 או 2 לפי ת״י 1918 חלק 3.1.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן יג|סימן י״ג: מקומות להתקהלות|תיקון: תשס״ט־6}}

{{ח:סעיף*|8.210|מקומות ישיבה מיוחדים|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יג פרט 8.210}}
{{ח:ת}} בבניין להתקהלות שמותקנים בו מקומות ישיבה מקובעים, יותקנו מקומות ישיבה מיוחדים לאנשים בכיסאות גלגלים לפי הוראות ת״י 1918, חלק 3.2, בסעיף הדן בסידורי ישיבה במקומות להתקהלות ולהתכנסות, וכן הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר מקומות הישיבה המיוחדים, המיועדים לאנשים עם מוגבלות המתנייעים בכיסא גלגלים, מתוך מקומות הישיבה המפורטים בטור א׳ להלן יהיה כמפורט בטור ב׳ לצדו ובכפוף לדרישות הנוספות שבטור ג׳ לצדם:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סך כל מקומות הישיבה במקום להתקהלות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר מקומות הישיבה המיוחדים לא יפחת מ־:&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} דרישות נוספות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 לכל 150 מקומות ישיבה ולא פחות מ־2 מקומות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;601–3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4 ועוד 1% מסך כל מקומות הישיבה הנוספים מעל ל־600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפחות מחצית המקומות המיוחדים הנוספים, מעל ל־600 יהיו פנויים דרך קבע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3,001–10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28 ועוד 0.5% מסך כל מקומות הישיבה הנוספים מעל 3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל המקומות המותאמים הנוספים מעבר ל־600 יהיו פנויים דרך קבע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יותר מ־10,00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;63 ובנוסף 0.25% מסך כל מקומות הישיבה הנוספים מעל ל־10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל המקומות המותאמים הנוספים מעבר ל־600 יהיו פנויים דרך קבע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(2)}} ניתן להציב מושבים זמניים או פריקים במקום ישיבה מיוחד שאינו מקום החייב להיות פנוי דרך קבע; ואולם במקום ישיבה מיוחד החייב להיות פנוי דרך קבע יהיה ניתן להציב מושב זמני או פריק לשימוש אדם עם מוגבלות, שיתקיימו בו הוראות ת״י 1918, חלק 3.2 בסעיף הדן במושבים מותאמים;
{{ח:תת|(3)}} במיתקן ספורט כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט|בפרק ט׳ לחלק ג׳ בתוספת זו}}, יהיו מקומות הישיבה המיוחדים לאורך הצלעות הארוכות של המגרש;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בטבלה שבפסקה (1), לא יידרש מקום ישיבה מיוחד שלישי במיתקן ספורט שמתוכננים בו עד 600 מקומות.

{{ח:סעיף*|8.211|מערכת עזר לשמיעה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יג פרט 8.211}}
{{ח:ת}} תשתית למערכת עזר לשמיעה על פי הוראות שייקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יב|סעיף 19יב לחוק השוויון}}, תוכן במקומות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אולם קולנוע, אולם תאטרון, אמפיתאטרון, אולם אירועים, אולם ספורט ואצטדיון, אולם הרצאות, אולם כנסים וכל מקום אחר המיועד שייעשה בו, דרך קבע, שימוש באמצעי הגברת קול;
{{ח:תת|(2)}} בית משפט, בית דין ובית דין צבאי.

{{ח:סעיף*|8.212|מעלית במיתקן ספורט מיוחד|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יג פרט 8.212}}
{{ח:ת}} במיתקן ספורט המכיל 500 מקומות ישיבה מקובעים לפחות, העשוי לשמש לפעילות של ספורטאי המתנייע בכיסא גלגלים מיוחד לענף הספורט, יהיה רוחב פתח מעלית המשמשת אמצעי נגישות מהמגרש אל בית שימוש נגיש, אל מקלחת נגישה ואל מלתחה נגישה, 110 סנטימטרים לפחות.

{{ח:סעיף*|8.213|בית שימוש ומלתחה המיועדים לספורטאים|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יג פרט 8.213}}
{{ח:ת}} במיתקן ספורט המכיל מעל 500 מקומות ישיבה מקובעים לפחות, יהיה רוחב פתח מלתחה ותא בית שימוש נגיש, המיועדים לספורטאים שהם אנשים עם מוגבלות, 110 סנטימטרים לפחות.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן יד|סימן י״ד: מיתקנים נוספים|תיקון: תשס״ט־6}}

{{ח:סעיף*|8.220|טלפון ציבורי|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יד פרט 8.220}}
{{ח:ת}} טלפון ציבורי יותקן לפי הוראות ת״י 1918 חלק 4.

{{ח:סעיף*|8.221|מקום לאיסוף דואר|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יד פרט 8.221}}
{{ח:ת}} במיתקן לאיסוף דואר יהיה מספר תאי הדואר הנגישים בשיעור 5 אחוזים לפחות מסך כל התאים; דרך נגישה תוביל אל התאים הנגישים, השטח החופשי לפניהם יהיה 150/150 או 130/170 סנטימטרים לפחות וטווחי ההגעה אליהם יתאימו לדרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיפים הדנים בטווח הגעה לחזית ובטווח הגעה לצד, לפי העניין.

{{ח:סעיף*|8.222|אמצעי הפעלה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יד פרט 8.222}}
{{ח:ת}} אמצעי הפעלה המיועדים לשימוש הציבור לרבות מפסקים, כפתורים, לחצנים ומתגים, יעמדו בדרישות ת״י 1918 חלק 1.

{{ח:סעיף*|8.223|מערכות התרעה ואזעקה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יד פרט 8.223}}
{{ח:ת}} מיתקנים להתרעה שיותקנו בבניין ציבורי יהיו לפי דרישות ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במערכות ההתרעה למעט הסעיף הדן במיקום מכשיר האיתות החזותי.

{{ח:סעיף*|8.224|מיתקן לשתיית מים|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יד פרט 8.224}}
{{ח:ת}} מתוכנן מיתקן לשתיית מים, תהיה התקנתו לפי הל״ת ולפי ת״י 1918 חלק 3.1; מתוכננים כמה מיתקנים לשתייה באותה קומה, יתקיימו באחד מהם לפחות הדרישות האמורות.

{{ח:סעיף*|8.225|עמדת שירות|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן יד פרט 8.225}}
{{ח:ת}} עמדת שירות בנויה תעמוד בדרישות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בעמדת שירות נגישה.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן טו|סימן ט״ו: פטור ודרישות מופחתות|תיקון: תשס״ט־6}}

{{ח:סעיף*|8.230|סייג לתחולת פטור ודרישות מופחתות|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן טו פרט 8.230}}
{{ח:ת}} פטור או דרישות מופחתות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק א סימן טו|סימן זה}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו1|סעיף 158ו1(ה)(1)(א) ו־(ב) לחוק}}, לא יחול על –
{{ח:תת|(1)}} מקום ציבורי המשמש רשות ציבורית;
{{ח:תת|(2)}} חובה שחלה לפי תקנות אלה, ערב תחילתו של {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}};
{{ח:תת|(3)}} מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ו|סימן ו׳ {{ח:הערה|לפרק ה׳1}} בחוק השוויון}};
{{ח:תת|(4)}} בניין ציבורי ששימושו העיקרי הוא לאנשים עם מוגבלות.

{{ח:סעיף*|8.231|פטור במקרים מיוחדים|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן טו פרט 8.231}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|בחלק זה}}, יהיו פטורים ממילוי התנאים המפורטים בו בניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בניין או חלק מבניין שאינו משמש לשהייה של אנשים בתוכו, וייעודו הוא שירות בלבד למטרות אחזקה, אחסנה וניטור;
{{ח:תת|(2)}} בניין או חלק מבניין הנועד לשמירה על בטיחות וביטחון, לרבות עמדות תצפית, עמדות שמירה המיועדים לכוחות שמירה, ביטחון והצלה לרבות סוכת מציל;
{{ח:תת|(3)}} אתר או בניין לאכסון שלא למגורים, הכולל פחות מ־6 יחידות אכסון קיימות וחדשות;
{{ח:תת|(4)}} משרד, מרפאה, מספרה וכל מקום אחר המשמש בעלי מקצוע חופשי, והמהווה חלק מדירת מגורים על פי היתר כדין, ובלבד שדירת המגורים איננה חלק מבניין מגורים שיש לגביו חובה של התאמת נגישות;
{{ח:תת|(5)}} יציע ששטחו קטן מ־250 מטרים רבועים ואשר השימוש בו זהה לשימוש בקומה העיקרית או במפלס העיקרי;
{{ח:תת|(6)}} תוספת ששטחה קטן מ־500 מטרים רבועים לבניין ציבורי קיים אשר שטחו גדול מ־3,000 מטרים רבועים, ובלבד שהיא מיועדת לשימוש פנימי לעובדי המקום ולא לקהל הרחב;
{{ח:תת|(7)}} מבנה זמני או ארעי באתר בנייה או בשטח של מפעל, למעט אם הוא משמש למסחר או לשיווק.

{{ח:סעיף*|8.232|דרישות מופחתות למקום עבודה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן טו פרט 8.232}}
{{ח:ת}} מקום עבודה שבו פחות מ־6 עובדים, שאינו מקום שניתן בו שירות ציבורי, יהיה פטור מהתאמות הנגישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק א סימן ג|בסימנים ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק א סימן ז|ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק א סימן ח|ח׳}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 סימן י|ו־י׳ לחלק זה}}.

{{ח:סעיף*|8.233|פטור מהתקנת דרך נגישה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן טו פרט 8.233}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק א סימן ג|בסימן ג׳ בפרק זה}}, יהיו פטורים מהתקנת דרך נגישה בניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בניין, או חלק מבניין שבו כניסה נפרדת, ששטחו הכולל פחות מ־250 מטרים רבועים, והפרש הגובה בכל דרכי הגישה אל מפלס הכניסה, ממדרכה או משביל הגובלים במגרש שעליו הוא בנוי, עולה על 120 סנטימטרים; בבניין כאמור, שניתן להתקין בו דרך נגישה שאינה הדרך העיקרית המיועדת לשמש את הציבור יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.234|פרט 8.234(5)}};
{{ח:תת|(2)}} בניין או חלק מבניין שבו כניסה נפרדת, ששטחו הכולל פחות מ־150 מטרים רבועים, והכניסה אליו היא בקו בניין אפס, ממדרכה או משביל שהשיפוע שלהם לאורך רצועת ההליכה עולה על 5 אחוזים; בבניין כאמור, שניתן להתקין בו דרך נגישה שאינה הדרך העיקרית המיועדת לשמש את הציבור יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.234|פרט 8.234(5)}};
{{ח:תת|(3)}} תוספת לבניין קיים, אשר אין ולא ניתן להגיע אליו בדרך נגישה ושטחה הכולל של התוספת אינו עולה על שטח הבניין הקיים, וניתן לבניין הקיים פטור על פי הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ט|סעיף 19ט לחוק השוויון}}, ובלבד שמורשה לנגישות מבנים אישר כי לא ניתן לבצע התאמת נגישות סבירה לתוספת כדי שתהיה אליה נגישות מדרך ציבורית;
{{ח:תת|(4)}} במה או משטח מוגבה שאינם מיועדים להכיל יותר משישה בני אדם, למעט משטח מוגבה בבית תפילה, חדרי כיתה וחדרי הרצאה.

{{ח:סעיף*|8.234|דרישות מופחתות מהתקנת דרך נגישה בבניין ציבורי חדש|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן טו פרט 8.234}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק א סימן ג|בסימן ג׳ לפרק זה}}, בבניינים אלה יחולו דרישות מופחתות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בבניין במגרש ששטחו קטן מ־1.5 דונם והשיפוע הממוצע שלו עולה על 20 אחוזים, יכול שהדרך הנגישה אל הכניסה הנגישה לא תהיה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, אלא תוביל מאזור החניה שבתחום המגרש ובלבד שחניה זו פתוחה לכלל הציבור; מורשה לנגישות מבנים ינמק כי לא קיימת אפשרות סבירה לביצוע דרך נגישה בדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור;
{{ח:תת|(2)}} בבניין שיש בו דרך נגישה לכל מפלס בנפרד, ואין קשר בין השירותים הניתנים בכל אחד מהמפלסים, אין חובה להתקין דרך נגישה בין המפלסים, למעט אם הותקן דרגנוע בין המפלסים שבבניין;
{{ח:תת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.51|בפרט 8.51}}, תוכננו קשרים פיזיים בין בניינים, במקום שבו טופוגרפיה ייחודית, יכול שתהיה דרך נגישה דרך בניין אחר, אף אם אינה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, בתנאי שהדרך האמורה תהא זמינה בכל עת שנדרש המעבר;
{{ח:תת|(4)}} בבניין במגרש ששיפוע הקרקע עולה בו על 10 אחוזים, ובו חצר לשימוש הציבור במפלסים שונים ובה שימושים דומים, תהיה דרך נגישה אל שליש לפחות מהשטח השימושי של החצר;
{{ח:תת|(5)}} בבניין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.233|בפרט 8.233(1) ו־(2)}} אשר ניתן להתקין בו דרך נגישה אל כניסה נגישה, אף אם אינה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, יחול הפטור האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.233|בפרט 8.233}} רק על הדרך הנגישה אל הכניסה העיקרית ולא על כל דרך נגישה אחרת בתוך בניין זה ומחוצה לו;
{{ח:תת|(6)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.58|בפרט 8.58}}, בבניין ציבורי שיש בו דרך נגישה אל מקום עבודה שאינו מקום שניתן בו שירות ציבורי ודרך נגישה אחרת אל שאר חלקי הבניין, ואין קשר תפקודי בין מקום העבודה לשאר חלקי הבניין, יהיה פטור מהתקנת דרך נגישה בין מקום העבודה לבין שאר חלקי הבניין, למעט אם הותקן דרגנוע בין מקום העבודה לשאר חלקי הבניין;
{{ח:תת|(7)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.58|בפרט 8.58}} –
{{ח:תתת|(א)}} אפשר שרוחב פרוזדור במשרדים, תעשיה קלה, מוסכים, מספרה, מכון יופי, מכבסה, שירות תיקונים, חדרי כושר, וספא יהיה פחות מ־130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן ברוחב פרוזדורים ומעברים הקטן מ־130 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} במקומות כאמור בפסקת משנה (א), ועל אף האמור בת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במשטחי תפקוד כללי, לא נדרשת שמירת שטח קיר חופשי ברוחב 30 סנטימטרים לפחות מעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול;
{{ח:תת|(8)}} בדרך נגישה בין שני מפלסים, אשר הפרש הגובה ביניהם אינו עולה על 20 סנטימטרים, יכול ששיפוע הכבש יהיה עד 10 אחוזים; במקרה כזה לא יידרשו מסעדי יד ולא תידרש הגנת שוליים;
{{ח:תת|(9)}} בבניין ציבורי שבו כמה חדרי כיתה או חדרי הרצאה, המשמשים לפעילות זהה במהותה, ומתוכננים בהם משטחים מוגבהים, תהיה דרך נגישה אל מחצית לפחות מהמשטחים האמורים;
{{ח:תת|(10)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.60|בפרט 8.60}}, עלה הפרש הגובה בין פני מדרכה למפלס הכניסה הנגישה על 250 סנטימטרים, אפשר שדרך נגישה אל כניסה נגישה תהיה באמצעות כבש, ובלבד שמורשה לנגישות מבנים נימק כי בנסיבות לא סביר להתקין מעלית או מעלון.

{{ח:סעיף*|8.235|פטור מהתקנת בית שימוש נגיש|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן טו פרט 8.235}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק א סימן י|בסימן י׳ בפרק זה}}, יהיו פטורים ממילוי חלק מתנאיו, למעט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.149|פרט 8.149}}, בניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בניין אשר ניתן לו פטור מהתקנת דרך נגישה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.233|בפרט 8.233}};
{{ח:תת|(2)}} משרד שלא ניתן בו שירות ציבורי ושטחו אינו עולה על 200 מטרים רבועים;
{{ח:תת|(3)}} בניין או חלק מבניין המשמש למסחר או למתן שירותים, ששטחו קטן מ־100 מטרים רבועים, גם אם מתוכנן בו בית שימוש, למעט מבנה של תחנת דלק;
{{ח:תת|(4)}} חלק מבניין המשמש לתעשיה כבדה, ותפוסתו עד 10 עובדים;
{{ח:תת|(5)}} משרד, חנות או בית אוכל יהיה פטור מהתקנת בית שימוש נגיש, אם קיים בבניין בית שימוש נגיש במרחק הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.146|בפרט 8.146(ב)}} מן המשרד, החנות או בית האוכל.

{{ח:סעיף*|8.236|פטור מהתקנת מעלית נגישה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן טו פרט 8.236}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.60|בפרט 8.60(3)}}, בניין או חלק מבניין המשמש למסחר, משרדים או תעסוקה, ששטחו הכולל אינו עולה על 500 מטרים רבועים, הכולל יותר ממפלס אחד והשירות הניתן בו זהה וניתן על ידי אותו בעל עסק בכל המפלסים, יהיה פטור מהתקנת מעלית, למעט אם הותקן דרגנוע בין המפלסים שבבניין.

{{ח:סעיף*|8.237|דרישות מופחתות מהתקנת מעלית נגישה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן טו פרט 8.237}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק א סימן ח|בסימן ח׳ בפרק זה}}, בבניינים אלה יחולו הדרישות המופחתות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מרכזי תחבורה פטורים מחובת השמירה של 100 מטרים מרחק הליכה אופקי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.122|בפרט 8.122}}, מכל דלת כניסה בחלק של הבניין, באותו המפלס, אל מעלית לשימוש הציבור;
{{ח:תת|(2)}} משרד או חנות בני יותר מקומה אחת, אם נמצאת מעלית נגישה וזמינה במרחק מצטבר אופקי שאינו עולה על 60 מטרים מהם ולא מתוכנן בו דרגנוע; הדרך למעלית וחזרה לא תהיה דרך שטחי חניה, שטחי אחסון ושטחים טכניים;
{{ח:תת|(3)}} במקום ציבורי המשמש לאחסנה, די במעלית נגישה אחת, על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.123|בפרט 8.123}}, ובלבד שישנה דרך נגישה רציפה ממעלית כאמור אל כל אחד מחלקי הבניין;
{{ח:תת|(4)}} בתוספת לבניין קיים אשר מורשה לנגישות מבנים אישר כי מטעמים של תכנון והנדסה לא ניתן להתקין בה מעלית, תותר התקנת מעלון אנכי;
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.123|בפרט 8.123}}, בבניין כאמור אשר השטח הכולל של קומת הכניסה בו עולה על 4,000 מטרים רבועים, והשטח הכולל של הקומות שמעל לקומת הכניסה אינו עולה על 1,000 מטרים רבועים, תותר הקמת מעלית אחת בלבד לשימוש הציבור.

{{ח:סעיף*|8.238|דרישות מופחתות להתקנת חניה נגישה|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן טו פרט 8.238}}
{{ח:ת}} מקום החניה לרכב גבוה יכול שמטעמים של תכנון והנדסה יהיה מחוץ לחניון תת־קרקעי או מחוץ לבניין ובלבד שהמרחק ממקום החניה כאמור לא יעלה על 60 מטרים מהכניסה הנגישה, וזאת אף אם נקבעה בתכנית הוראה אחרת לעניין מקומות החניה.

{{ח:סעיף*|8.239|פטור פרטני לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו1|סעיף 158ו1(ה) לחוק}}|תיקון: תשס״ט־6|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן טו פרט 8.239}}
{{ח:ת}} מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|בחלק זה}}, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו1|סעיף 158ו1(ה) לחוק}} ובהתקיים נסיבות אלה:
{{ח:תת|(1)}} התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;
{{ח:תת|(2)}} בתוספת לבניין קיים, התאמת הנגישות עלולה לפגוע ביציבות הבניין הקיים או בחלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים;
{{ח:תת|(3)}} מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכיאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע;
{{ח:תת|(4)}} תוספת לבניין קיים אשר ביצוע התאמת נגישות בה מחייב שינוי יסודי במהותו של הבניין הקיים או בשירות הניתן בו; לעניין זה, ”שינוי יסודי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} שינוי המונע את קיומן של הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|שבחוק}} או ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}, באופן הפוגע פגיעה מהותית בשימוש בבניין;
{{ח:תתת|(ב)}} שינוי אשר יגרום להורדת רמת השירות הניתן במבנה באופן משמעותי;
{{ח:תתת|(ג)}} שינוי הפוגע באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום או של המבנה, לרבות ערכי היסטוריה, שימור, ארכיאולוגיה ואדריכלות ייחודיים;
{{ח:תת|(5)}} ביצוע התאמת הנגישות, למעט התאמות נגישות שעלותן אינה גבוהה, יהווה נטל כבד מדי בהתחשב בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום, לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות; בפסקה זו, ”התאמת נגישות שעלותה אינה גבוהה“ – כל אחת מהתאמות הנגישות האמורות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.62|בפרטים 8.62}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.79|8.79}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.80|8.80}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.81|8.81}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.82|8.82}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.90|8.90}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.100|8.100}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.130|8.130}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.131|8.131(ב)}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.149|8.149}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.152|8.152}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.158|8.158}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.220|8.220}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.222|8.222}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.224|8.224}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.225|ו־8.225}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב|פרק ב׳: נגישות בנייני מגורים|תיקון: תש״ע־2}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תש״ע־2}}

{{ח:סעיף*|8.250|הגדרות|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן א פרט 8.250}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגף“ – חלק מבניין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין מגורים חדש“ – בניין או חלק מבניין, שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, והיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן אחרי יום י׳ בחשוון התשס״ז (1 בנובמבר 2006);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח משותף“ – שטח בבניין מגורים חדש המיועד לשמש את כלל דיירי בניין המגורים.

{{ח:סעיף*|8.251|בניין מגורים חדש|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן א פרט 8.251}}
{{ח:ת}} היתר להקמת בניין מגורים חדש יינתן רק אם מולאו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף*|8.252|שינויים במהלך בנייה|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן א פרט 8.252}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב|פרק זה}} לא יחולו על היתר שיינתן לשינויים במהלך בניה של בניין מגורים אשר אין בהם תוספת שטחי בנייה העולה על 15 מטרים רבועים, והיתר לבנייתו ניתן לפני תחילתו של {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב|פרק זה}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב סימן ב|סימן ב׳: דרך נגישה|תיקון: תש״ע־2}}

{{ח:סעיף*|8.260|דרך נגישה בבניין מגורים חדש|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ב פרט 8.260}}
{{ח:תת|(א)}} דרך נגישה, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל ממדרכה או משביל, אל כניסה נגישה של בניין מגורים חדש.
{{ח:תת|(ב)}} דרך נגישה תוביל מחניה נגישה אל אחת הכניסות הנגישות שבאותו בניין או אגף, לפי העניין, אל מבואה ואל מעלית בבניין מגורים חדש ואל הכניסות ליחידות הדיור.
{{ח:תת|(ג)}} דרך נגישה תוביל מהמבואה של בניין מגורים חדש אל השטחים המשותפים, לרבות חצר, בריכת שחייה, חדר כושר, מיחידות הדיור אל מרחב מוגן קומתי, מחסן משותף, מיחידות הדיור אל תא מצנח אשפה, מקום לאצירת אשפה הנמצא בתחום המגרש, גג הבניין ככל שהוא נועד לשימוש משותף של הדיירים, ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים.
{{ח:תת|(ד)}} בבניין מגורים חדש שבו יותר מאגף אחד יחולו הוראות פרט זה על כל אגף והשטחים המשותפים בו.

{{ח:סעיף*|8.261|דרך נגישה בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ב פרט 8.261}}
{{ח:ת}} בדרך נגישה בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.54|פרטים 8.54}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.55|8.55}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.56|ו־8.56}} וכן הוראות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בפני הדרך ובמכשולים בדרך, ובחלק 2 בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, מכשולים בדרך וכבש.

{{ח:סעיף*|8.262|דרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ב פרט 8.262}}
{{ח:תת|(א)}} בדרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.60|פרט 8.60}} וכן הוראות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בדרך נגישה ובמכשולים בדרך.
{{ח:תת|(ב)}} בדרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש, רוחב פרוזדור בין המעלית לבין פתח הכניסה לדירה, יכול שיהיה קטן מ־130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רוחבו לא יפחת מ־110 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} המרחק בין קצה מבואת המעלית לדלת הדירה לא יעלה על 7 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), רוחב המסדרון יכול שיהיה קטן מ־110 סנטימטרים, ובלבד שסכום מידות רוחב המסדרון ורוחב הפתח יהיה 210 סנטימטרים לפחות, כאשר אחד הממדים אינו קטן מ־90 סנטימטרים, כמתואר בתרשים 8.262(ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(התרשים הושמט)}}

{{ח:סעיף*|8.263|דלת כניסה נגישה לבניין מגורים חדש|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ב פרט 8.263}}
{{ח:תת|(א)}} כוח הפעלה בדלת הכניסה הנגישה לבניין מגורים חדש יהיה לפי דרישות ת״י 1918 חלק 3.1.
{{ח:תת|(ב)}} בדלתות, מחיצות וקירות שקופים בשטחים המשותפים המשמשים את הציבור יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.79|פרטים 8.79 עד 8.82}}.

{{ח:סעיף*|8.264|שער כניסה למגרש|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ב פרט 8.264}}
{{ח:תת|(א)}} רוחב הפתח בשער כניסה להולכי רגל למגרש בדרך נגישה יהיה לפי ת״י 1918 חלק 2 ולא פחות מ־90 סנטימטרים.
{{ח:תת|(ב)}} הותקן מחסום לרכב, בכניסה לחצר, במקום המשמש דרך נגישה, יישאר בצדו מעבר חופשי ברוחב 90 סנטימטרים לפחות.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב סימן ג|סימן ג׳: מקומות חניה|תיקון: תש״ע־2}}

{{ח:סעיף*|8.270|חניה בבניין מגורים חדש|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.270}}
{{ח:תת|(א)}} מקומות החניה הנגישים, באזור המיועד לחניה בבניין מגורים חדש, יימצאו קרוב ככל האפשר, לכניסה הנגישה לבניין.
{{ח:תת|(ב)}} חניה נגישה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בפסקה (א), חניה נגישה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים.

{{ח:סעיף*|8.271|מקומות חניה נגישים|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.271}}
{{ח:ת}} בבניין מגורים חדש, יוקצו מקומות חניה נגישים לרכב רגיל ולרכב גבוה מתוך סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|תקנות החניה}} או מסך כל מקומות החניה המתוכננים, הגבוה מביניהם, כמפורט בטור ב׳ בטבלה שלהלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מספר כללי של מקומות חניה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר מזערי של מקומות חניה נגישים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר כולל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לרכב רגיל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לרכב גבוה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6–30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31–75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76–100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101–150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151–200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;201–300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;301&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|8.272|שיפוע חניה נגישה|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.272}}
{{ח:ת}} שיפוע פני השטח של מקום החניה הנגיש בבניין מגורים חדש יכול שיהיה עד 2.5 אחוזים.

{{ח:סעיף*|8.273|מידות חניה נגישה לרכב רגיל ולרכב גבוה|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.273}}
{{ח:תת|(א)}} מידות מקומות החניה הנגישים בבניין מגורים חדש יהיו לפי המידות הקבועות בת״י 1918 חלק 2 ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.274|בפרט 8.274(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), יכול שמקום חניה נגיש יהיה במידות של מקום חניה רגיל ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקום החניה צמוד ומקביל למיסעה או לדרך נגישה המצויה באותו מפלס;
{{ח:תתת|(2)}} היה למעבר המשמש חלק ממקום חניה נגיש, קטע משופע, יימצא קטע זה בצמוד למדרכה ואורכו לא יעלה על שליש מאורכו של מקום החניה, כמתואר בתרשימים 8.273א ו־8.273ב.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(התרשימים הושמטו)}}

{{ח:סעיף*|8.274|מקום חניה לרכב גבוה|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ג פרט 8.274}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בת״י 1918 חלק 2, במקום שבו סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|תקנות החניה}} או סך כל מקומות החניה המתוכננים אינו עולה על 75, גובה מקום חניה נגיש לרכב גבוה לא יפחת מ־2.20 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} מקום החניה לרכב גבוה יכול שיהיה מחוץ לחניון תת־קרקעי או מחוץ לבניין ובלבד שיימצא בתחום המגרש, אף אם נקבעה בתכנית הוראה אחרת לעניין מקומות חניה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתכנית החלה על המקרקעין, אפשר, שמטעמי תכנון והנדסה תקבע הוועדה המקומית כי תוספת השטח הנדרשת בעבור ממדי מקום חניה נגיש לרכב גבוה ביחס לממדי מקום חניה נגיש לרכב רגיל תבוא על חשבון שטח המיועד להיות שטח פרטי פתוח או שטח לגינון בתחום המגרש.
{{ח:תת|(ד)}} חניה נגישה לרכב גבוה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בפרט משנה (ב), חניה נגישה לרכב גבוה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב סימן ד|סימן ד׳: מעלית ומעלון|תיקון: תש״ע־2}}

{{ח:סעיף*|8.280|מעלית או חלופה אחרת בבניין מגורים חדש|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ד פרט 8.280}}
{{ח:ת}} באגף או בבניין מגורים חדש, שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ־10 מטרים, תבוצע התאמת נגישות הכוללת אחד מאלה לפחות, על פי בחירת מבקש ההיתר:
{{ח:תת|(1)}} מעלית מטיפוס 1 לפחות לפי ת״י 2481 חלק 70, ות״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית וכן הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.281|פרט 8.281(ד)}};
{{ח:תת|(2)}} פיר למעלית מטיפוס 1 לפחות, לפי ת״י 2481 חלק 70 אשר יתקיימו בו דרישות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} תתאפשר בו התקנת מעלית אשר פתח התא בה יהיה ברוחב 80 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} מידותיו הפנימיות של הפיר יהיו 190/160 סנטימטרים לפחות כאשר מידת העומק היא 190 סנטימטרים ועומק הבור בתחתיתו 150 סנטימטרים, וזאת כדי לאפשר התקנת מעלית מטיפוס 1 בכל סוג הפעלה שלה (הידראולית או חשמלית);
{{ח:תתת|(ג)}} במסמכי הבקשה להיתר יסומן, בתכנית ובחתך, המקום המיועד לחדר מכונות, עליון או תחתון, או מקום המיועד למנוע המעלית וכל הדרכים הנגישות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.260|בפרט 8.260}};
{{ח:תת|(3)}} מעלון אנכי יהיה לפי ת״י 2252 חלק 2;
{{ח:תת|(4)}} התאמת נגישות במקום מעלית ומעלון המאפשרת, או תאפשר בעתיד, הנגשה של כל יחידות הדיור במבנה;
{{ח:תת|(5)}} האמור בפסקאות (1) עד (4) לא יחול על אגף או בניין לפי פרט זה, שמהנדס הוועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתיים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה1א|פרק ה׳1א לחוק}}, וכי שאר יחידות הדיור בבניין תוכננו כך שיהיה ניתן לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה1א|פרק ה׳1א}} כאמור.

{{ח:סעיף*|8.281|מעלית בבניין מגורים נגיש|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ד פרט 8.281}}
{{ח:תת|(א)}} באגף או בבניין מגורים חדש שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין, לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר עולה על 10 מטרים, תיבנה מעלית מטיפוס 1, לפי ת״י 2481 חלק 70 ות״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שנדרשה מעלית ל־8 נוסעים ומעלה, תהיה המעלית מטיפוס 2 לפי ת״י 2481 חלק 70.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בת״י 2481 חלק 70, אין חובה להתקין אות שמע או הודעה קולית לציון מקומו של תא המעלית ומערכות עזר לשמיעה מסוג סליל השראה.
{{ח:תת|(ד)}} במעלית כאמור בפרט זה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בסימון הקומה במעלית;
{{ח:תתת|(2)}} ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל;
{{ח:תתת|(3)}} בלחיצי הפיקוד בתא המעלית ובתחנה יחולו הוראות הטבלה שדנה בהתקני פיקוד בת״י 2481 חלק 70 בסעיפים שדנים ב:
{{ח:תתתת|(1)}} זיהוי החלק הפעיל של הלחצנים;
{{ח:תתתת|(2)}} זיהוי פני הלוח;
{{ח:תתתת|(3)}} לחיצים לקומת היציאה מהבניין;
{{ח:תתתת|(4)}} מיקום הסמל;
{{ח:תתתת|(5)}} סמל;
{{ח:תתתת|(6)}} גובה התבליט;
{{ח:תתתת|(7)}} מרחק בין חלקים פעילים של לחיצים.
{{ח:תתת|(4)}} יחולו הוראות ת״י 2481 חלק 70 בסעיף הדן באותות בתא לגבי גובה המחוון וגובה מספרי הקומות בלבד.
{{ח:תתת|(5)}} על מעלית עם פיקוד יעדים יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.124|פרט 8.124}}.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב סימן ה|סימן ה׳: מדרגות|תיקון: תש״ע־2}}

{{ח:סעיף*|8.290|מדרגות בבניין מגורים חדש|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ה פרט 8.290}}
{{ח:תת|(א)}} בתי אחיזה במדרגות יהיו בהתאמה לדרישות ת״י 1918 חלק 2 או חלק 3.1 בהתאמה, בסעיפים הדנים בבתי אחיזה במדרגות, למעט במשטחי ביניים.
{{ח:תת|(ב)}} במדרגות בתוך בניין מגורים חדש לא יחולו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בדבר התקנת משטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.
{{ח:תת|(ג)}} בשלח המדרגה הראשונה והמדרגה האחרונה בכל מהלך מדרגות בתוך בניין מגורים חדש יהיה סימון לפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באמצעי אזהרה למדרגות; הוראות אלה לא יחולו על המדרגה הראשונה במהלך המדרגות העולה הראשון במפלס הכניסה.
{{ח:תת|(ד)}} לפני ירידה במדרגות בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש יהיה סימן אזהרה לפי הוראות ת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במשטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב סימן ו|סימן ו׳: התאמות נוספות|תיקון: תש״ע־2}}

{{ח:סעיף*|8.291|תיבות דואר בבניין מגורים חדש|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ו פרט 8.291}}
{{ח:ת}} לתיבות מכתבים כאמור {{ח:פנימי|חלק יג|בחלק י״ג}}, תיווסף תיבת מכתבים אחת נגישה ומיקומה יתאים לדרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לחזית ובטווח הגעה לצד, לפי העניין.

{{ח:סעיף*|8.292|אמצעי הפעלה בבניין מגורים חדש|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ו פרט 8.292}}
{{ח:ת}} אמצעי הפעלה, לשימוש הכלל, בשטח המשותף של בניין מגורים חדש, יעמדו בדרישות ת״י 1918 חלק 1.

{{ח:סעיף*|8.293|מערכת קשר פנים|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ו פרט 8.293}}
{{ח:תת|(א)}} בבניין מגורים חדש אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום), היא תהיה לפי ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים במערכות קשר פנים ואינטרקום.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת קשר פנים בדלת כניסה לבניין תכלול גם חיווי קולי לציון שחרור מנגנון הנעילה של הדלת.
{{ח:תת|(ג)}} הותקן לוח עם מספרי הדירות עליו במערכת קשר פנים בכניסה לבניין, יהיו המספרים בולטים מפני השלט ויתקיימו בהם התנאים של ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט מישושי.

{{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב סימן ז|סימן ז׳: פטורים ודרישות מופחתות|תיקון: תש״ע־2}}

{{ח:סעיף*|8.300|פטור מחובת התייעצות|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ז פרט 8.300}}
{{ח:תת|(א)}} בניין מגורים חדש שיש בו פחות מ־100 יחידות דיור פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות.
{{ח:תת|(ב)}} בניין מגורים חדש לא יהיה פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות לפי פרט משנה (א) אם יש בו שימושים אלה: עמדת בידוק ביטחוני, עמדת מודיעין, בריכת שחייה, חדר כושר, בית כנסת, מקום לקיום אירועים הכולל יותר מ־60 מושבים.

{{ח:סעיף*|8.301|פטור לתוספת בנייה אשר אין בה תוספת יחידות דיור|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ז פרט 8.301}}
{{ח:ת}} בניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, שנבנה על פי היתר שניתן לפני תחילתו של {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב|פרק זה}} ושניתן לו היתר לתוספת לדירה או בניין שאינו כולל תוספת יחידות דיור, פטור ממילוי התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף*|8.302|פטור ודרישות מופחתות מהתקנת דרך נגישה לבניין מגורים חדש|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ז פרט 8.302}}
{{ח:תת|(א)}} בניין מדורג שהוא בניין מגורים חדש, המתוכנן על מגרש אשר שיפוע פני הקרקע מהמדרכה ועד הכניסה העיקרית עולה על 8 אחוזים, פטור מדרך נגישה אל הכניסה לבניין ובלבד שלא מותקנת בו מעלית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.260|בפרט 8.260(ג)}}, במקום שתוכננו שטחי חצר משותפים, מגוננים או מרוצפים, במפלסים שונים, יכול שדרך נגישה תוביל רק אל החצרות המצויות במפלס דרך נגישה.
{{ח:תת|(ג)}} במגרשים ששטחם קטן מ־1.5 דונם ניתן לבצע את הדרישות המופחתות המפורטות להלן, כולן או חלקן, אם מורשה נגישות מבנים אישר כי מסיבות הנדסיות לא ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות על פי תקנות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרך נגישה כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרט 8.260|בפרט 8.260}} יכול שתהיה חלק ממיסעה, ובלבד שתהיה בסמוך לדרך העיקרית המשמשת את הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} יכול שהדרך הנגישה תהיה מהחניה בלבד אם לא ניתן להתקין דרך נגישה אל המגרש מרחוב או משביל ציבורי;
{{ח:תתת|(3)}} דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 8 אחוזים יכולה להיות בלא משטחי ביניים, ובלבד שאורכה לא יעלה על 15 מטרים;
{{ח:תתת|(4)}} הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, רשאית לאשר דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 10 אחוזים;
{{ח:תתת|(5)}} הכניסה הקובעת לבניין לא תהיה כניסה נגישה, ובלבד שקיימת לבניין כניסה נגישה אשר דרך נגישה מובילה אליה ממקום חניה נגיש.
{{ח:תת|(ד)}} מתוכננת מעלית בבניין מדורג, אשר מסיבה טופוגרפית–הנדסית ניתן לו פטור מדרך נגישה אל הכניסה העיקרית, תהיה דרך נגישה אחרת אל המעלית ומהמעלית אל הדירות שהיא משרתת.

{{ח:סעיף*|8.303|פטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבניין|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ז פרט 8.303}}
{{ח:ת}} מהנדס הוועדה המקומית לאחר שהתייעץ עם מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה, רשאי לפטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, אם תוספת יחידות הדיור עולה על 50% מיחידות הדיור בבניין המגורים; פטור זה לא יחול במקום שבו ניתן להתקין דרך נגישה לתוספת יחידות הדיור בלבד.

{{ח:סעיף*|8.304|פטור באישור הנציב|תיקון: תש״ע־2|עוגן=תוספת 2 חלק ח1 סימן ז פרט 8.304}}
{{ח:ת}} מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, לבניין מגורים חדש כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ב|בפרק זה}}, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו2|סעיף 158ו2(ד) ו־(ה) לחוק}} ובהתקיים נסיבות אלה:
{{ח:תת|(1)}} התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;
{{ח:תת|(2)}} בתוספת לבניין קיים התאמות הנגישות עלולות לפגוע ביציבות הבניין הקיים או חלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים;
{{ח:תת|(3)}} מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע;
{{ח:תת|(4)}} עלות התאמת הנגישות הנדרשת לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו2|סעיף 158ו2 לחוק}} מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5 אחוזים מעלות הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין; לעניין זה, ”עלות הקמת הבניין או הפרויקט“ – העלות הכוללת של הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין, בלא עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ־10 מטרים, אך לרבות עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר גבוה מ־10 מטרים ולרבות עלות הקרקע, אגרות, מסים, היטלים, שכר תכנון או ביצוע ביסוס.

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק ט|חלק ט׳: צנרת טלפון {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תש״ע־3}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ט סימן א|סימן א׳: פרשנות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תש״ע־3}}

{{ח:סעיף*|9.01||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תשמ״ה, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן א פרט 9.01}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ט סימן ב|סימן ב׳: תחולה לגבי דירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תש״ע־3}}

{{ח:סעיף*|9.02||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן ב פרט 9.02}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ט סימן ג|סימן ג׳: התקנה מחוץ לקו הבנין של צנרת טלפון {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תש״ע־3}}

{{ח:סעיף*|9.03||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן ג פרט 9.03}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9.04||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן ג פרט 9.04}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9.05||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן ג פרט 9.05}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9.06||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן ג פרט 9.06}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9.07||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן ג פרט 9.07}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9.08||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן ג פרט 9.08}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ט סימן ד|סימן ד׳: פרשנות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תש״ע־3}}

{{ח:סעיף*|9.20||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן ד פרט 9.20}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9.21||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תשמ״ט־2, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן ד פרט 9.21}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9.22||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן ד פרט 9.22}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9.23||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן ד פרט 9.23}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9.24||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תשמ״ב, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן ד פרט 9.24}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9.25||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ח־2, תשמ״ב, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן ד פרט 9.25}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ט סימן ה|סימן ה׳: התקנת כבלים ואביזרים נוספים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ב, תש״ע־3}}

{{ח:סעיף*|9.30||תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן ה פרט 9.30}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9.31||תיקון: תשמ״ב, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן ה פרט 9.31}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9.32||תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן ה פרט 9.32}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9.33||תיקון: תשמ״ב, תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק ט סימן ה פרט 9.33}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק י|חלק י׳: מיתקני תקשורת|תיקון: תשל״ב־3, תשס״א, תש״ע־3}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק י סימן א|סימן א׳ – פרשנות|תיקון: תש״ע־3}}

{{ח:סעיף*|10.00|הגדרות|תיקון: תש״ע־3, תשפ״א־2|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן א פרט 10.00}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנטנה“ – מיתקן הנועד לקליטה בלבד של שידורי רדיו וטלוויזיה המופצים באופן קרקעי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארון תקשורת מבני“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת לבניין ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י פרט 10.05|בפרט 10.05}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארון תקשורת קומתי“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת בתוך בניין ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י פרט 10.06|בפרט 10.06}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארון תקשורת דירתי“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת בתוך דירת מגורים ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י פרט 10.07|בפרט 10.07}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארונית תקשורת אופטית מבנית“ – ארונית המשמשת לחיבור כבלי תקשורת אופטיים לבניין ולמיתקני תקשורת, שתותקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י פרט 10.05|בפרט 10.05}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארונית תקשורת אופטית קומתית“ – ארונית המשמשת לחיבור כבלי תקשורת אופטיים בתוך הבניין ולמיתקני תקשורת, שתותקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י פרט 10.06|בפרט 10.06}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקשורת“ – {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כבל“ – רכיב עם מעטה פולימרי רציף המכיל, אחד או יותר, מוליכים מתכתיים או סיבים אופטיים, לצורך הולכת גלים אלקטרומגנטיים לאורך תוואי התקנתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מובל“ – צינור, תעלה או התקן אחר אשר יותקנו בו כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן לאנטנות“ – מיתקן הכולל תורן אנטנה או צלחת קליטה או שתיהן, המאפשר קליטת שידורי טלוויזיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן תקשורת“ – מיתקן הכולל אחד או יותר מהמיתקנים או ממרכיביהם של המיתקנים המשמשים לאספקת השירותים האלה: קליטת שידורי לווין, קליטת שידורי כבלים, טלפוניה קווית, שירותי פס רחב, שירותי מידע, מערכות מתח־נמוך־מאוד (כגון אזעקה, מערכות קשר־פנים, טלוויזיה במעגל סגור וכיוצא באלה), וכן מובלים לכבלי תקשורת וכבלי תקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל שידורי לוויין“ – בעל רישיון כללי לשידורי לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל תקשורת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צלחת קליטה“ – אנטנה לקליטה בלבד של שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – רשות הרישוי המקומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 30|בסעיף 30 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי חובה“ – שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאוויר, למעט שידור מוצפן שקליטת ומותנית בתשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיבה“ – קופסה המיועדת לשמש כמקום לטיפול במוליכים וככיסוי מגן על הציוד המותקן בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיבה להתקנת אבזר תקשורת“ – תיבה המיועדת ל חיבור מוליך לאבזר, כגון בית תקע לתקשורת.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק י סימן ב|סימן ב׳: תקשורת בבניין|תיקון: תש״ע־3}}

{{ח:סעיף*|10.01|תחולה|תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן ב פרט 10.01}}
{{ח:תת|(א)}} בבניין מגורים יותקנו מיתקני תקשורת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י|וחלק זה}} יחול על התקנת מיתקני תקשורת כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין המשמש למגורים ולשימושים נוספים יחולו תקנות אלה רק על חלקי המבנה המשמשים למגורים.

{{ח:סעיף*|10.02|חיבור מערכות תקשורת|תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן ב פרט 10.02}}
{{ח:ת}} בכל חדר מגורים יתאפשר חיבור מערכות תקשורת.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק י סימן ג|סימן ג׳: תקשורת בבניין שאינו משמש למגורים|תיקון: תש״ע־3}}

{{ח:סעיף*|10.03|מובלים במבנה המשמש למסחר, משרדים או תעסוקה|תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן ג פרט 10.03}}
{{ח:ת}} על אף שאין חובה להתקין מיתקני תקשורת במבנה למסחר, משרדים או תעסוקה, אם מותקנים מיתקני תקשורת במבנים כאמור, יותקנו מגבול הנכס עד ארון התקשורת המבני ארבעה מובלים תת־קרקעיים לפחות, בקוטר אשר לא יפחת מ־50 מילימטרים, ויחולו עליהם הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י סימן ד|סימן ד׳}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק י סימן ד|סימן ד׳: התקנת תשתית למיתקני תקשורת מחוץ לבניין|תיקון: תש״ע־3}}

{{ח:סעיף*|10.04|מובל תת־&lt;wbr&gt;קרקעי|תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן ד פרט 10.04}}
{{ח:ת}} מגבול הנכס עד ארון התקשורת המבני יותקנו מובלים תת־קרקעיים, לפי {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך)|תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002}}, וכן הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} יותקנו שלושה מובלים תת־קרקעיים לפחות בקוטר אשר לא יפחת מ־50 מילימטרים;
{{ח:תת|(2)}} מובלים תת־קרקעיים ייכנסו לארון תקשורת מבני ויסתיימו בתחתית הארון;
{{ח:תת|(3)}} בכל מובל ריק יושחל חבל משיכה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק י סימן ה|סימן ה׳: התקנת תשתית למיתקני תקשורת בתוך הבניין|תיקון: תש״ע־3}}

{{ח:סעיף*|10.05|ארון תקשורת מבני|תיקון: תש״ע־3, תשפ״א־2|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן ה פרט 10.05}}
{{ח:ת}} בבניין מגורים יותקן ארון תקשורת מבני במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור יותקן לפי תקן ישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בניינים (להלן – ת״י 4376) או ייבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי תקן ישראלי, ת״י 755, ויחולו בו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הארון יהיה בגודל של 95/150/30 סנטימטרים לפחות; מידות הארון יאפשרו גישה נוחה לארונית התקשורת האופטית המבנית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י פרט 10.05|בפרט 10.05(7)}} ועמידה ברדיוסי כיפוף מינימליים של כבלי התקשורת האופטיים המגיעים מכיוון גבול הנכס על פי מפרטי היצרן;
{{ח:תת|(2)}} יותקנו בארון 4 בתי תקע לחשמל לכל הפחות;
{{ח:תת|(3)}} הארון יכול לשמש גם כארון תקשורת קומתי בעבור שתי הקומות הצמודות לו לכל היותר, ובלבד שיחולו בו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י פרט 10.06|פרט 10.06}};
{{ח:תת|(4)}} ארון תקשורת מבני החשוף לתנאי חוץ יהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות, על פי תקן ישראלי, ת״י 60529: דרגות ההגנה שמספקות מעטפות (קוד IP) (להלן – ת״י 60529);
{{ח:תת|(5)}} ארון תקשורת מבני יחובר לארון תקשורת קומתי באמצעות מובלים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י פרט 10.09|בפרט 10.09}};
{{ח:תת|(5א)}} בבניין שבו כמה כניסות יותקן הארון המבני בכל אחת מכניסות הבניין;
{{ח:תת|(6)}} על אף האמור בפרט זה, רשאי מהנדס הוועדה המקומית לפטור מחובת התקנת ארון תקשורת מבני אם ראה כי אין צורך בכך, בנסיבות העניין בשל מספר יחידות הדיור במבנה;
{{ח:תת|(7)}} ארון תקשורת מבני יכלול ארונית תקשורת אופטית מבנית סגורה עם מנגנון נעילה; ארונית כאמור תותקן לפי ת״י 4376 או תיבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי ת״י 755, ויחולו בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מידת הארונית 90/60/30 סנטימטרים לפחות; הארונית תכלול 4 פתחים להוצאה ולהכנסה של הכבלים האופטיים;
{{ח:תתת|(ב)}} ארונית תקשורת אופטית מבנית תהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות לפי ת״י 60529;
{{ח:תתת|(ג)}} בארונית תקשורת אופטית מבנית יותקנו 4 פאנלים אופטיים מסוג נקבה–נקבה למחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבתקן ישראלי ת״י 11801 חלק 1: טכנולוגיית המידע – כבילה גנרית לחצרי לקוח: דרישות כלליות (להלן – ת״י 11801-1); הפאנלים האופטיים יסומנו באותיות A‏, B‏, C‏, D, וכל אחד מהפאנלים יכיל מספר מחברי נקבה–נקבה כמספר הדירות בבניין; ליד כל פאנל ייווסף משטח לצורך רישום הגורם שעושה שימוש בפאנל;
{{ח:תתת|(ד)}} ארונית תקשורת אופטית מבנית תחובר לכל אחת מן הארוניות האופטיות הקומתיות בכבל תקשורת אופטי Preconnected לפי הדרישות שבת״י 11801-1;
{{ח:תתת|(ה)}} נוסף על הפאנלים האופטיים כאמור בפסקה (ג), ארונית התקשורת האופטית המבנית תכלול 4 תאים נפרדים שיסומנו באותיות A‏, B‏, C‏, D; מידות כל תא 15/60/30 סנטימטרים לפחות, והוא יכלול 2 פתחים להוצאה ולהכנסה של הכבלים האופטיים.

{{ח:סעיף*|10.06|ארון תקשורת קומתי|תיקון: תש״ע־3, תשפ״א־2|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן ה פרט 10.06}}
{{ח:ת}} בכל קומה בבניין מגורים יותקן ארון תקשורת קומתי במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור יותקן לפי תקן ישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בניינים או ייבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי תקן ישראלי, ת״י 755: תגובות בשריפה של חומרי בנייה – שיטות בדיקה וסיווג, ויחולו בו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הארון יכיל שישה תאים לפחות; מידות כל תא 40/30/20 סנטימטרים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} בארון תקשורת קומתי המצוי בקומה הגבוהה ביותר בבניין יותקן בית תקע לחשמל;
{{ח:תת|(3)}} לא יותקן ארון תקשורת קומתי בתוך יחידת דיור;
{{ח:תת|(4)}} ארון תקשורת קומתי ישרת קומה אחת בלבד;
{{ח:תת|(5)}} ארונות התקשורת הקומתיים יחוברו זה אל זה ואל ארון התקשורת המבני באמצעות פיר או באמצעות מובלים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י פרט 10.09|בפרט 10.09(2)}};
{{ח:תת|(6)}} על אף האמור בפרט זה, רשאי מהנדס הוועדה המקומית לפטור מחובת התקנת ארון תקשורת קומתי אם ראה כי אין צורך בכך, בנסיבות העניין או בשל פטור שניתן לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י פרט 10.05|פרט 10.05(6)}};
{{ח:תת|(7)}} ארון תקשורת קומתי יכלול ארונית תקשורת אופטית קומתית סגורה עם מנגנון נעילה; ארונית כאמור תותקן לפי ת״י 4376 או תיבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי ת״י 755, ויחולו בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ארונית תקשורת אופטית קומתית תהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות לפי ת״י 60529;
{{ח:תתת|(ב)}} בארונית תקשורת אופטית קומתית יותקנו 4 פסי מחברים אופטיים לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} פסי המחברים יסומנו באותיות A‏, B‏, C‏, D;
{{ח:תתתת|(2)}} כל פס מחברים יכיל מספר מחברי נקבה–נקבה למחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1 כמספר הדירות בקומה;
{{ח:תתתת|(3)}} המחברים יסומנו בהתאם למספר הדירה, כאשר בצד האחורי יהיה החיבור לכבל האופטי האנכי והצד הקדמי ישמש לגישור וחיבור לסיבים האופטיים המגיעים מהדירות;
{{ח:תתת|(ג)}} בארונית תקשורת אופטית קומתית יותקן פס מחברים נקבה–נקבה מסוג ”חניה“ (Parking); ארונית תקשורת אופטית קומתית תחובר אל הדירה באמצעות צינורית המכילה 2 סיבים אופטיים באמצעות המובלים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י פרט 10.09|בפרט 10.09(3)}};
{{ח:תתת|(ד)}} ארונית תקשורת אופטית קומתית תחובר לכל אחת מהדירות שאותן משרת ארון התקשורת הקומתי, בכבל תקשורת אופטי Preconnected לפי הדרישות שבת״י 11801-1.

{{ח:סעיף*|10.07|ארון תקשורת דירתי|תיקון: תש״ע־3, תשפ״א־2|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן ה פרט 10.07}}

{{ח:ת}} בכל דירה יותקן ארון תקשורת דירתי סגור במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור ייבנה מחומר שאינו ממסך קרינה, ויחולו בו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מידות הארון 40/30/9 סנטימטרים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} בארון יותקנו 2 בתי תקע לחשמל לכל הפחות;
{{ח:תת|(3)}} ארון תקשורת דירתי יחובר לארון תקשורת קומתי ולתיבות להתקנת אבזרי תקשורת באמצעות מובלים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י פרט 10.09|בפרט 10.09}};
{{ח:תת|(4)}} בארון התקשורת הדירתי ובחדר המגורים המרכזי (הסלון) יותקנו בתי תקע אופטיים עם מחבר מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1.

{{ח:סעיף*|10.08|תיבה להתקנת אבזר תקשורת|תיקון: תש״ע־3, תשפ״א־2|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן ה פרט 10.08}}
{{ח:תת|(א)}} תיבה להתקנת אבזר תקשורת תותקן בסמוך לבית תקע חשמל, תהיה שקועה בקיר, ולפי דרישות תקן ישראלי, ת״י 145 חלק 1: תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות.
{{ח:תת|(ב)}} בכל חדר מגורים בדירה, יותקנו בצמוד ועל אותו הקיר שתי תיבות להתקנת אבזרי תקשורת, שיותקנו בהן –
{{ח:תתת|(1)}} בית תקע המכיל שני שקעי תקשורת: שקע Ethernet RJ45 לשירות פס רחב לכל הפחות מסוג Class D בהתאם לדרישות שבת״י 11801-1, ושקע לשירות טלפוניה לפי תקן ישראלי, ת״י 1154 חלק 2 – תקעים ובתי־תקע לציוד קצה: מחבר 6 מגעות, לתקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} בית תקע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1149: בתי תקע משותפי ציר, 75 אום לאותות רדיו, טלוויזיה ולוויין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד)}} תיבה להתקנת אבזר תקשורת תחובר לארון תקשורת דירתי באמצעות מובלים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י פרט 10.09|בפרט 10.09(4)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לתיבה אחת להתקנת אבזר תקשורת, מבין התיבות שיותקנו כאמור בפרט משנה (ב), ובכל חדר מגורים, יותקן מובל אחד, ישיר ובאופן רציף, מארון התקשורת הדירתי; מובל כאמור לא יעבור דרך תיבות אחרות להתקנת אבזרי תקשורת.
{{ח:תת|(ו)}} תיבה להתקנת אבזר תקשורת שלא יותקן בה בית תקע לתקשורת תכוסה במכסה.
{{ח:תת|(ז)}} בדיקת קבלה ונתוני הניחות מארונית התקשורת האופטית המבנית ועד לבית התקע האופטי בדירה תבוצע לפי הדרישות שבת״י 11801-1.

{{ח:סעיף*|10.09|מובלי תקשורת בבניין|תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן ה פרט 10.09}}
{{ח:ת}} מובל תקשורת בבניין יותקן בהתקנה סמויה ככל האפשר, לפי {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך)|תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002}}, ולפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מארון תקשורת מבני יותקנו שלושה צינורות להובלת כבלים בקוטר 40 מילימטרים עד ארון תקשורת קומתי; לחילופין, יותקנו תעלה או התקן אחר אשר אפשר להעביר דרכם שלושה צינורות בקוטר 40 מילימטרים;
{{ח:תת|(2)}} בבניין בלא פיר, יותקנו שישה מובלים אנכיים בקוטר 40 מילימטרים; מובלים כאמור יעברו בין ארונות התקשורת הקומתיים, ומארונות אלה יגיעו שני מובלים עד לגג המבנה ויאפשרו חיבור לאנטנה ולצלחת קליטה;
{{ח:תת|(3)}} מארון התקשורת הקומתי יותקנו שלושה מובלים בקוטר 20 מילימטרים עד ארון התקשורת הדירתי; בבניין בלא ארון תקשורת קומתי, יותקנו שלושה מובלים בקוטר 20 מילימטרים מארון התקשורת המבני עד ארון התקשורת הדירתי;
{{ח:תת|(4)}} מארון תקשורת דירתי יותקן מובל בקוטר 20 מילימטרים עד לתיבה להתקנת אבזר תקשורת בעבור בית תקע יחיד; בעבור בית תקע כפול יותקן מובל בקוטר 25 מילימטרים או שני מובלים בקוטר 20 מילימטרים כל אחד;
{{ח:תת|(5)}} בבניין שבו מותקנת תשתית בעבור מערכת קשר פנים (אינטרקום), יותקן מובל בקוטר 20 מילימטרים מהארון הקומתי עד לתיבה להתקנת אבזר תקשורת למערכת קשר פנים;
{{ח:תת|(6)}} בכל מובל ריק יושחל חבל משיכה.

{{ח:סעיף*|10.09א|כבל אופטי|תיקון: תשפ״א־2|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן ה פרט 10.09א}}
{{ח:ת}} בבניין יותקן כבל אופטי לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(א)}} הכבל האופטי שיותקן בין ארונית התקשורת האופטית המבנית לכל אחת מן הארוניות האופטיות הקומתיות יכלול 4 אגדי צינוריות בצבעים שונים שבהם יותקנו סיבים אופטיים; כל אחד מ־4 אגדי הצינוריות יסומן באותיות A‏, B‏, C‏, D, בהתאמה לסימון האותיות A‏, B‏, C‏, D, בארונית התקשורת האופטית המבנית והקומתית; מספר הסיבים האופטיים בכל אגד צינוריות יהיה לפחות כמספר הדירות בבניין; כל אגד צינוריות כאמור יסתיים במחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1;
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בפרט משנה (א), הכבל האופטי האנכי בבניין יכלול עתודה של אגד צינוריות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בבניין שבו 10 קומות או פחות תותקן כעתודה צינורית אחת נוספת;
{{ח:תתת|(2)}} בבניין שבו 11 קומות לפחות יותקנו כעתודה 2 צינוריות נוספות;
{{ח:תתת|(3)}} כל צינורית תכיל מספר סיבים אופטיים כמספר הדירות בקומה;
{{ח:תתת|(4)}} הסיבים האופטיים שיותקנו בבניין ייעטפו במעטפת לפי הדרישות שבת״י 11801-1 ויהיו מסוג Single-mode B6_a2 בהתאם לדרישות בתקן ישראלי ת״י 60793-2-50 ”סיבים אופטיים – מפרטי דרישות למוצר: מפרט דרישות קבוצתי עבור סיבי אופן–יחיד מקבוצה B“;
{{ח:תת|(ג)}} כל סיב אופטי בצינוריות יסומן במספור רציף שיוצמד ליד כל מחבר לפי מספר הדירות בבניין; המספור הרציף של הסיבים האופטיים יבוצע בנפרד לפי מספר הדירות שבבניין לכל אחד מ־4 אגדי הצינוריות.

{{ח:סעיף*|10.10|חיבור אבזר תקשורת|תיקון: תש״ע־3, תשפ״א־2|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן ה פרט 10.10}}
{{ח:תת|(א)}} השקע לשירות פס רחב כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י פרט 10.08|בפרט 10.08(ב)(1)}}, יחובר באמצעות כבל תקשורת לכל הפחות מסוג Class D בהתאם לדרישות שבת״י 11801-1; השקע לשירות טלפוניה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י פרט 10.08|בפרט 10.08(ב)(1)}}, יחובר באמצעות כבל תקשורת לפי הדרישות שבת״י 1155 ”כבלים לתדר שמע: כבלים למיתקני בזק בעלי בידוד ומעטה הגנה עשויים פוליוויניל כלורי“.
{{ח:תת|(ב)}} אבזר תקשורת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י פרט 10.08|בפרט 10.08(ב)(2)}}, יחובר באמצעות כבל תקשורת בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1521 חלק 2: כבלים משותפי ציר לשימוש במערכות הפצה בכבלים: תקן קבוצתי לכבלי הורדה המיועדים לשימוש בתוך מבנים.

{{ח:סעיף*|10.10א||תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן ה פרט 10.10א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|10.11|תנאים למתן היתר להתקנת כבל תקשורת בבניין קיים|תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן ה פרט 10.11}}
{{ח:תת|(א)}} בבניין שהיתר להקמתו ניתן לפני תחילתן של תקנות אלה (להלן – בניין קיים), יותקנו כבלי התקשורת בתוך מובלים קיימים בבניין; ואולם בבניין שבו לא ניתן להתקין את כבלי התקשורת בתוך מובלים קיימים, יותקנו כבלי התקשורת במובלים חדשים או בלא מובל, במקומות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בפירים קיימים בבניין;
{{ח:תתת|(2)}} בבניין שבו לא ניתן להתקין בפירים קיימים –
{{ח:תתתת|(א)}} וחדר המדרגות שבו אינו חדר מדרגות מוגן – בתוך חדר המדרגות;
{{ח:תתתת|(ב)}} וחדר המדרגות שבו הוא חדר מדרגות מוגן – מחוץ לחדר המדרגות המוגן, בין בתוך הבניין ובין מחוץ לו; במקרים שבהם יותקנו מחוץ לבניין, הם יותקנו בחזית האחורית או הצדדית ובצורה שתתמזג ככל האפשר עם חזית זו.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין קיים, מיתקני התקשורת יותקנו במידת האפשר, בתוך ארונות תקשורת קיימים.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק י סימן ו|סימן ו׳: התקנת מיתקנים לקליטת שידורי טלוויזיה|תיקון: תש״ע־3}}

{{ח:סעיף*|10.12|קליטת שידורי חובה|תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן ו פרט 10.12}}
{{ח:ת}} בבניין מגורים תתאפשר קליטת שידורי חובה.

{{ח:סעיף*|10.13|מיתקן לאנטנות|תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן ו פרט 10.13}}
{{ח:תת|(א)}} בבניין מגורים יותקן מיתקן לאנטנות לקליטת שידורי החובה, לפי תקן ישראלי, ת״י 799: מיתקני אנטנות לקליטה משותפת (אק״מ) ומיתקני אנטנות לקליטה אינדיווידואלית (אק״א).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), רשאית ועדה מקומית לפטור מחובת התקנת מיתקן לאנטנות לקליטת שידורי החובה אם קיים הסדר אחר המבטיח שבכל דירה יהיה ניתן לקלוט שידורי חובה בלא תשלום.

{{ח:סעיף*|10.14|התקנת מיתקן לאנטנות|תיקון: תש״ע־3, תשפ״א־2|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן ו פרט 10.14}}
{{ח:ת}} מיתקן לאנטנות יותקן על גג המבנה, במקום נגיש לתפעול ולשירות, באופן שתימנע ככל האפשר הפרעה חזותית ובהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לא יותקן בבניין יותר מתורן אנטנה אחד לקליטת שידורי טלוויזיה;
{{ח:תת|(2)}} לא תותקן בבניין יותר מצלחת קליטה אחת לקליטת שידורים מאותו מפעיל שידורי לוויין; ואולם בבניין בעל כמה חדרי מדרגות ניתן להתקין צלחת קליטה אחת מאותו מפעיל שידורי לוויין לכל חדר מדרגות;
{{ח:תת|(3)}} צלחת קליטה תותקן על גג בניין באופן שלא תבלוט ממעקה המבנה, תשתלב עם עיצוב הגג ותוצמד ככל האפשר לרצפת הגג;
{{ח:תת|(4)}} בבניין עם גג משופע, תותקן צלחת קליטה, על השיפוע האחורי או הצדדי של הגג ביחס לרחוב ובכיוון השיפוע;
{{ח:תת|(5)}} מהנדס הוועדה המקומית רשאי להתיר התקנת צלחת קליטה שלא על גג הבניין, אם נוכח שקיים קושי ממשי בהתקנתה או שקיימת פגיעה ממשית ביכולת הקליטה של שידורי הטלוויזיה באמצעות הלוויין.

{{ח:סעיף*|10.15|סייג לתחולה|תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 חלק י סימן ו פרט 10.15}}
{{ח:ת}} מהנדס הוועדה המקומית רשאי להתיר התקנת מיתקני תקשורת באתרים בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכאולוגית שלא בהתאם להוראות תקנות אלה וזאת לצורך מניעת פגיעה באתרים אלה.

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק יא|חלק י״א: מיתקן הסקה בדירה|תיקון: תש״ם־3, תשס״ג־3}}

{{ח:סעיף*|11.00|הגדרות|תיקון: תש״ם־3, תשס״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק יא פרט 11.00}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יא|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארובה“ – התקן המיועד להרחקת גזי פליטה של תנור מבנין, לרבות תותב מגן או שרוול מגן וברדס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה למגורים או למטרה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן הסקה בדירה“ – תנור הסקה המוסק בגפ״מ או תנור הסקה מוזן בדלק נוזלי או תנור הסקה המוסק בחומר מוצק ובלבד שאינו מיתקן מיטלטל, לרבות ארובה לסילוק גזי השריפה, מכלי דלק וצנרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחוב“ – שטח המיועד לרחוב בתכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ג|פרק ג׳ לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנור הסקה המוסק בגפ״מ“ – התקן להסקה המוזן בגז פחמימני מעובה (להלן – גפ״מ), לרבות מיתקן המחמם מים באמצעות גפ״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנור הסקה המוסק בדלק נוזלי“ – התקן להסקה המצויד במבער אידוי, מוזן בקירוסין, בסולר או בדלק נוזלי אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנור הסקה המוסק בחומר מוצק“ – התקן להסקה עשוי מתכת, מוזן בעץ, פחם או שילוב של שניהם.

{{ח:סעיף*|11.01|התקנת מיתקן הסקה בדירה|תיקון: תש״ם־3, תשס״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק יא פרט 11.01}}
{{ח:תת|(א)}} לא יותקן מיתקן הסקה בדירה אלא על פי היתר.
{{ח:תת|(ב)}} התקנת תנור הסקה המוסק בדלק נוזלי בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 838 חלק 2: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: תנור הסקה, ת״י 838, חלק 3: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: ארובה, ת״י 838 חלק 4 – מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: מכלים, צנרת.
{{ח:תת|(ג)}} התקנת תנור הסקה המוסק בגפ״מ בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 995: תנורי חימום דירתיים המוסקים בגז פחמימני מעובה, ת״י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים המסופקים בתוך מכלים מיטלטלים (להלן – ת״י 158), ת״י 1296: מחממי מים לשימוש ביתי המוסקים בגז פחמימני מעובה.
{{ח:תת|(ד)}} התקנת תנור הסקה המוסק בחומר מוצק בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 1368 חלק 1: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: תנור, ת״י 1368 חלק 2: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: ארובה.

{{ח:סעיף*|11.02|איסור מיקום ארובה לצד רחוב|תיקון: תש״ם־3, תשס״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק יא פרט 11.02}}
{{ח:ת}} לא תוצא ארובה של מיתקן הסקה בדירה דרך קיר חיצון של הדירה הפונה אל רחוב.

{{ח:סעיף*|11.03|בדיקת מעבדה מאושרת|תיקון: תשס״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק יא פרט 11.03}}
{{ח:ת}} התקנת מיתקן הסקה בדירה תיבדק בידי מעבדה מאושרת, אשר תודיע לועדה המקומית אם מיתקן ההסקה בדירה הותקן בהתאם לתקן אם לאו ותמסור את המלצותיה בדבר הפעולות שיש לנקוט כדי להתאימה לתקן.

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק יב|חלק י״ב: הסקה מרכזית בבנינים|תיקון: תש״ם־3}}

{{ח:סעיף*|12.00|הגדרות|תיקון: תש״ם־3|עוגן=תוספת 2 חלק יב פרט 12.00}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יב|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארובה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יא פרט 11.00|בסעיף 11.00}}.

{{ח:סעיף*|12.01|גובה הארובה|תיקון: תש״ם־3|עוגן=תוספת 2 חלק יב פרט 12.01}}
{{ח:ת}} גובה הארובה במיתקן של חימום מרכזי והספקת מים חמים מרכזית בבנינים יהיה לפי האמור בסעיף קטן 7.1.1 שבתקן ישראלי ת״י 838, חלק 3.

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק יג|חלק י״ג: התקנת תיבות מכתבים|תיקון: תש״ם־3}}

{{ח:סעיף*|13.00|הגדרות|תיקון: תש״ם־3|עוגן=תוספת 2 חלק יג פרט 13.00}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יג|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה למגורים, או למטרה אחרת, למעט מערכת חדרים המיועדים למגורים בקיבוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כניסה ראשית“ – הכניסה הראשית לגזרת הבנין שבה היא נמצאת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת תיבות מכתבים“ – תיבות מכתבים לפי תקן ישראלי ת״י 816;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – קיבוץ או קבוצה המואגדים כאגודה שיתופית על־פי התקנות לדוגמה שאישר אותן רשם האגודות השיתופיות לאגודות מאותו סוג.

{{ח:סעיף*|13.01|התקנת תיבות מכתבים לכל דירה בבנין|תיקון: תש״ם־3|עוגן=תוספת 2 חלק יג פרט 13.01}}
{{ח:ת}} תיבת מכתבים תותקן לכל דירה בבנין שיש בו דירה, באחד מאופנים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בכל כניסה ראשית;
{{ח:תת|(2)}} באין כניסה ראשית – סמוך לכניסות;
{{ח:תת|(3)}} סמוך למדרכה או לקו הרחוב, כאשר הכניסה הראשית או כניסות לבנין נמצאות במרחק העולה על 20 מטרים מהמדרכה או מקו הרחוב האמורים או כאשר ממפלס הרחוב אל מפלס הכניסה הראשית או כניסות הבנין ניתן להגיע רק באמצעות יותר מ־12 מדרגות;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בפרטים (1), (2) ו־(3), אם נקבעה כתנאי להיתר חלוקת הדואר במרוכז, ניתן להתקין תיבת מכתבים אחת עבור כל הבנין או מקצתו.

{{ח:סעיף*|13.02|תיבות מכתבים לפי תקן|תיקון: תש״ם־3|עוגן=תוספת 2 חלק יג פרט 13.02}}
{{ח:ת}} מערכת של תיבות מכתבים תהיה לפי תקן ישראלי ת״י 816.

{{ח:סעיף*|13.03|הגנה בפני גשם|תיקון: תש״ם־3|עוגן=תוספת 2 חלק יג פרט 13.03}}
{{ח:ת}} מערכת תיבות המכתבים תותקן במקום המוגן בפני גשם.

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק יד|חלק י״ד – מיון בנינים למטרות מסוימות ושימוש בחומרי בניה|תיקון: תש״ם־3, תשנ״ו־2}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק יד סימן א|סימן א׳ – מיון בנינים והשימוש בהם לפי תגובותיהם בשריפה|תיקון: תשנ״ו־2}}

{{ח:סעיף*|14.00|השימוש המותר בחמרי בניה דליקים|תיקון: תש״ם־3|עוגן=תוספת 2 חלק יד סימן א פרט 14.00}}
{{ח:תת|(א)}} ינהגו לפי תקן ישראלי ת״י 921, הממיין ומסווג בנינים לפי דרגת סיכון האש שבהם ולפי חמרי בניה המותרים לשימוש בהתאם לתגובותיהם בשריפה.
{{ח:תת|(ב)}} בענינים המפורטים בסעיף קטן (א) והנוגעים לבנינים שנועדו כולם או מקצתם למלאכה, תעשיה, אחסנה ובנינים לצרכי חקלאות, ינהגו לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16 של תקנות אלה}}; סעיף קטן (א) לא יחול, אולם בבואה להשתמש בסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} כאמור, תתייעץ הוועדה המקומית עם רשות הכבאות.
{{ח:תת|(ג)}} לענין בדיקת דרגת דליקותם של חמרי בניה כאמור בסעיף זה, ינהגו לפי תקן ישראלי ת״י 755.
{{ח:תת|(ד)}} אין להוכיח את קיומם של התנאים שבסעיף זה על־ידי בעל ההיתר, אלא באמצעות תעודה של מעבדה מוכרת כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.01|בסעיף 5.01}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק יד סימן ב|סימן ב׳ – השימוש בזכוכית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ו־2, תש״ף}}

{{ח:סעיף*|14.01||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״א, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק יד סימן ב פרט 14.01}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק יד סימן ג|סימן ג׳: אסבסט|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף*|14.02|איסור בניה באסבסט|תיקון: תשס״ו|עוגן=תוספת 2 חלק יד סימן ג פרט 14.02}}
{{ח:ת}} לא יינתן היתר לבניה באסבסט, למעט היתר להריסת בנין או חלק מבנין העשוי אסבסט או לפינוי אסבסט מהנכס.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק יד סימן ד|סימן ד׳: חיפוי קירות וחזיתות בנינים|תיקון: תשס״ז־3}}

{{ח:סעיף*|14.03|התקנת חיפוי|תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט־4|עוגן=תוספת 2 חלק יד סימן ד פרט 14.03}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת חיפוי על חזיתו של בנין או על קירותיו הפנימיים או החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי אם קיים לגבי סוג זה של חיפוי; לא קיים תקן כאמור, יותקן החיפוי באופן שימנע את נפילתו של החיפוי מחזית הבנין או מקירותיו ושיבטיח את בטיחות הבנין ובטיחות השוהים בתוכו ובסביבתו.
{{ח:תת|(ב)}} השימוש באבן טבעית לחיפוי ייעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 2378 חלק 1 – קירות מחופים באבן טבעית: אבן טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי; התקנת חיפוי מאבן טבעית בקיבוע רטוב, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 2378 חלק 2 – קירות מחופים באבן טבעית: קירות מחופים בקיבוע רטוב.
{{ח:תת|(ג)}} התקנת חיפוי מפסיפס או מאריחי קרמיקה על חזיתו של בנין או על קירותיו החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 1555 חלק 1 – מערכת פסיפס ואריחי קרמיקה לריצוף ולחיפוי בבנינים: חיפוי חוץ.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.92|סעיפים 2.92}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.70.00|ו־7.70.00}})}}'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק טו|חלק ט״ו: יציבות הבנין|תיקון: תשמ״ג־2}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק טו סימן א|סימן א׳: כללי|תיקון: תשמ״ט־5}}

{{ח:סעיף*|15.00|חישובים סטטיים – תנאי למתן ההיתר|תיקון: תשמ״ג־2, תשנ״ב|עוגן=תוספת 2 חלק טו סימן א פרט 15.00}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן היתר לבניה אלא אם הוגשו לועדה המקומית החישובים הסטטיים המתייחסים לבנין נושא הבקשה להיתר.
{{ח:תת|(ב)}} חישובים סטטיים יכול שיוגשו לאחר הגשת הבקשה למתן היתר.
{{ח:תת|(ג)}} המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה להיתר מהחובה להגיש חישובים סטטיים, אם מבוקש היתר לעבודה שאינה משפיעה על יציבותו של הבנין או של כל חלק ממנו, לרבות עבודה פנימית, חפירה שאינה דורשת תמיכה, גדר נמוכה שאינה קיר תומך או התקנת אינסטלציה סניטרית, ובלבד שהשתכנע שעשיית חישוב סטטי אינה דרושה להבטחת בטיחותו של המבנה ורשם בתיק הבקשה את נימוקיו לכך.
{{ח:תת|(ד)}} פטור לפי סעיף קטן (ג), משחרר את מבקש ההיתר גם מהחובה למנות מתכנן שלד הבנין.

{{ח:סעיף*|15.01|הגשת החישובים הסטטיים|תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תשנ״ב|עוגן=תוספת 2 חלק טו סימן א פרט 15.01}}
{{ח:ת}} החישובים הסטטיים ייחתמו ויוגשו לועדה המקומית בידי מתכנן שלד הבנין בטופס שבנספח {{ח:פנימי|תוספת 2 סימן א|לסימן זה}}.

{{ח:סעיף*|15.02|תפקידי מתכנן שלד הבנין|תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תשנ״ב|עוגן=תוספת 2 חלק טו סימן א פרט 15.02}}
{{ח:ת}} מתכנן שלד הבנין חייב –
{{ח:תת|(1)}} לערוך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון ולפי הוראות כל דין הנוגע לענין זה;
{{ח:תת|(2)}} אם נושא הבקשה הוא תוספת בנין – לוודא, על ידי בדיקת הבנין הקיים, שהבניה, נושא ההיתר המבוקש, לא תפגע ביציבותו, לא בשעת ביצועה של בניית התוספת ולא לאחריה;
{{ח:תת|(3)}} לערוך ביקורת על ביצועה של הבניה, נושא ההיתר המבוקש, כדי להבטיח שהשלד ייבנה לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון וכל דין הנוגע לענין ובהתאם לחישובים הסטטיים כפי שהוגשו וזאת במסגרת אחריותו לפיקוח עליון על הקמת שלד הבנין;
{{ח:תת|(4)}} להגיש לוועדה המקומית, עם גמר הקמת השלד, חישובים סטטיים חדשים אם במהלך הקמת השלד חלו בו שינויים מהותיים, או חישובים סטטיים מתוקנים אם חלו בו במהלך ההקמה שינויים שאינם מהותיים והמחייבים תיקון החישובים המקוריים;
{{ח:תת|(5)}} לדאוג לכך שתכנית הקונסטרוקציה תהיה בידי מנהל העבודה באתר הבניה;
{{ח:תת|(6)}} לשמור את תכנית הקונסטרוקציה בתום הבניה, לתקופה של לא פחות מעשר שנים במקום בישראל שיודיע עליו לועדה המקומית או לנהוג בה בדרך אחרת שתחליט עליה הועדה המקומית על פי בקשתו.

{{ח:סעיף*|15.03|אחריות בנזיקין|תיקון: תשמ״ג־2, תשנ״ב|עוגן=תוספת 2 חלק טו סימן א פרט 15.03}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בזה לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין}}, כי החיובים שהוטלו על מתכנן שלד הבנין לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק טו|חלק זה}} הוטלו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע על ידי אי־קיומם.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה בא להוסיף על האחריות בנזיקין לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 16.05|סעיף 16.05}} ולא לגרוע ממנה.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ג־2, תשנ״ב}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 15.01|סעיף 15.01}})}}'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק טו סימן ב|סימן ב׳: חישובים סטטיים, צורתם ותוכנם|תיקון: תשמ״ט־5}}

{{ח:סעיף*|15.10|תחולה|תיקון: תשמ״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק טו סימן ב פרט 15.10}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק טו סימן ב|סימן זה}} יחול בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה סימן א|בסימנים א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה סימן ב|ו־ב׳ שבחלק ה׳}}.

{{ח:סעיף*|15.11|נתונים כלליים של החישובים הסטטיים|תיקון: תשמ״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק טו סימן ב פרט 15.11}}
{{ח:ת}} ואלה הם הנתונים הכלליים שיכללו בחישובים הסטטיים:
{{ח:תת|(1)}} שם עורך החישובים הסטטיים, מספר הזהות שלו, מספר הרשיון על פי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|(2)}} מטרת הבנין, מספר הקומות שבו ומיקומו (שם הרחוב ומספר הבנין);
{{ח:תת|(3)}} שם מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין, ומענו;
{{ח:תת|(4)}} מספר תיק הבנין בוועדה המקומית;
{{ח:תת|(5)}} מועד עריכתם של החישובים הסטטיים;
{{ח:תת|(6)}} חתימתו של עורך החישובים הסטטיים, בכל עמוד של החישובים;
{{ח:תת|(7)}} תקנים, ישראליים ואחרים, מעודכנים, ששימשו את עורך החישובים הסטטיים;
{{ח:תת|(8)}} ספרות מקצועית ששימשה את עורך החישובים הסטטיים;
{{ח:תת|(9)}} שם ומקור של תוכנות מחשב שבהן נעזר עורך החישובים הסטטיים.

{{ח:סעיף*|15.12|פרטים טכניים של החישובים הסטטיים|תיקון: תשמ״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק טו סימן ב פרט 15.12}}
{{ח:ת}} ואלה הם הנתונים הטכניים שייכללו בחישובים הסטטיים:
{{ח:תת|(1)}} העומסים השימושיים האופיניים – עומסי רעידת אדמה, עומסי רוח וכיוצא באלה – שיש להם חשיבות לבנין הנדון;
{{ח:תת|(2)}} החמרים שישמשו לבניית השלד – על כינויים התקני, חוזקם או תכונותיהם האחרות שיש להן חשיבות לענין, הכל לפי הצורך ולפי סוגו של הבנין, כגון: ”ב־30“ (לבטון); Φ (למוטות פלדה);
{{ח:תת|(3)}} נתוני הביסוס כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} סוג הקרקע;
{{ח:תתת|(ב)}} מאמצים מותרים לביסוס;
{{ח:תתת|(ג)}} נתונים אחרים שיש להם חשיבות לסוג הבנין, כגון: מקדמי לחץ עפר, מקדמי חיכוך, ספרת מצע (Modulus of Subgrade Reaction);
{{ח:תתת|(ד)}} מקורות המידע, כגון: קידוחי נסיון, המלצות מהנדסי קרקע, תקן ישראלי ת״י 940.

{{ח:סעיף*|15.13|דרך הפירוט של הנתונים הטכניים|תיקון: תשמ״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק טו סימן ב פרט 15.13}}
{{ח:ת}} אין חובה לפרט במרוכז את הנתונים הטכניים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 15.12|בסעיף 15.12}}, אלא די בכך אם תהא הפניה לאותו עמוד בחישובים הסטטיים שבו נמצא הנתון הנדון.

{{ח:סעיף*|15.14|תיאור גרפי כללי של השלד|תיקון: תשמ״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק טו סימן ב פרט 15.14}}
{{ח:ת}} החישובים הסטטיים יכללו תיאור גרפי כללי של השלד, בקנה מידה 1:100 או 1:200, לפי הצורך.

{{ח:סעיף*|15.15|תוכן התיאור הגרפי|תיקון: תשמ״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק טו סימן ב פרט 15.15}}
{{ח:ת}} התיאור הגרפי הכללי של השלד –
{{ח:תת|(1)}} יפרט את עיקרי הקונסטרוקציה, מיקומם של עמודים, קורות, תקרות, אגדים, מרישים, קירות נושאים, את חיזוקי הרוח ורכיבים אחרים שיש להם חשיבות לענין, הכל בהתאם לסוג השלד;
{{ח:תת|(2)}} יסביר בצורה ברורה את כל המערכת הסטטית של הבנין המשמשת לקבלת הכוחות האנכיים והאופקיים;
{{ח:תת|(3)}} יסומנו בו כל האלמנטים המרכיבים את השלד, בכינויים כגון: עמוד – ע/1; קורה – ק/1.

{{ח:סעיף*|15.16|עומסים שמביאים אותם בחשבון|תיקון: תשמ״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק טו סימן ב פרט 15.16}}
{{ח:ת}} בחישובים הסטטיים יביאו בחשבון את כל העומסים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.06|בסעיף 5.06}}.

{{ח:סעיף*|15.17|חישוב הרכיבים|תיקון: תשמ״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק טו סימן ב פרט 15.17}}
{{ח:ת}} החישוב לגבי כל חלק הבנין הנועד להעביר עומסים מסוג כלשהו לקרקע (להלן – רכיב) ייערך כך:
{{ח:תת|(1)}} תתואר הסכימה הסטטית, כגון: מיפתח, מיקום הסמכים וסוגיהם, הכוחות הפועלים על הרכיב;
{{ח:תת|(2)}} ציון הכוחות הפנימיים הנגזרים מהפעלת הכוחות האמורים: מומנטי כפיפה, כוחות ציריים, כוחות גזירה ומומנטי פיתול הפועלים בחתכים, לפיהם יבוצע תכן הרכיב;
{{ח:תת|(3)}} מידות חתכי הרכיב לפי סוג החומר של הרכיב, כגון: בבנין מבטון מזויין – חתך הרכיב והזיון; במבני פלדה – סוגי הפרופילים; ובכל מקרה יצויין סוג החומר של הרכיב, כגון: ב־30; פלדה Φ, פלדה 37;
{{ח:תת|(4)}} היו החישובים הסטטיים מבוססים על שיטה מיוחדת, יצויין מקור המידע, או החישובים הסטטיים שיובאו במלואם, יסבירו את השיטה המיוחדת האמורה.

{{ח:סעיף*|15.18|דוגמה לחישוב סטטי|תיקון: תשמ״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק טו סימן ב פרט 15.18}}
{{ח:ת}} בנספח שלהלן מובא אופן עריכת חישוב סטטי של שלד בנין מבטון מזויין על פי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק טו|חלק זה}}, והוא ישמש דוגמה לאופן עריכתו של כל חישוב סטטי.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ט־5, תש״ן}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח: תכן מבנה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 15.18|תקנה 15.18}})}}'''}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק טז|חלק ט״ז – ביקורת במקום הבניה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשנ״ב, תש״ף}}

{{ח:סעיף*|16.00||תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשנ״ח, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק טז פרט 16.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|16.01||תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשנ״ח, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק טז פרט 16.01}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|16.02||תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשמ״ט־2, תשנ״ח־4, תשס״ו־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק טז פרט 16.02}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|16.03||תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק טז פרט 16.03}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|16.04||תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק טז פרט 16.04}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|16.05||תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק טז פרט 16.05}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|16.06||תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק טז פרט 16.06}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|16.07||תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק טז פרט 16.07}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|16.08||תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק טז פרט 16.08}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|16.08א||תיקון: תשנ״ב, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק טז פרט 16.08א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|16.09||תיקון: תשמ״ד, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק טז פרט 16.09}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|16.10||תיקון: תשמ״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 2 חלק טז פרט 16.10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח''' {{ח:הערה|(בוטל)}}}}

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק יז|חלק י״ז – מקומות לאסיפות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק יז סימן א|סימן א׳ – פרשנות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|17.00||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן א פרט 17.00}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.01||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן א פרט 17.01}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.02||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן א פרט 17.02}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק יז סימן ב|סימן ב׳ – הוראות כלליות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|17.10||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.11||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.12||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.13||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.13}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.14||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.14}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.15||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.15}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.16||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.17||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.17}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.18||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ו, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.18}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.19||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.19}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.20||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.20}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.21||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.21}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.22||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.22}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.23||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.23}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.24||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.24}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.25||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.25}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.26||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.26}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.27||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ב, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.27}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.28||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.28}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.29||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.29}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.31||תיקון: תשמ״ט־4, תשנ״ו־2, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.31}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.32||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.32}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.33||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.33}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.34||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.34}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.35||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.35}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.36||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.36}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.37||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.37}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.38||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.38}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.39||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.39}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.40||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.40}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.41||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.41}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.42||תיקון: תשמ״ט־4, תשנ״ח־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.42}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.43||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.43}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.44||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.44}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.45||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.45}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.46||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.46}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.47||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.47}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.48||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.48}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.49||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ב פרט 17.49}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק יז סימן ג|סימן ג׳ – הוראות מיוחדות למיתקני ספורט {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5}}

{{ח:סעיף*|17.50||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.50}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.51||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.51}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.52||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.52}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.53||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.53}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.54||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.54}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.55||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.55}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.56||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.56}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.57||תיקון: תשמ״ט־4, תש״ן־2, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.57}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.58||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.58}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.59||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.59}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.60||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.60}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.61||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.61}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.62||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.62}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.63||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.63}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.64||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.64}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.65||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.65}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.66||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.66}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.67||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.67}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.68||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.68}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.69||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.69}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.70||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.70}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.71||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.71}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|17.72||תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5|עוגן=תוספת 2 חלק יז סימן ג פרט 17.72}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק יח|חלק י״ח – בריכות למי שתיה|תיקון: תשמ״ט־2}}

{{ח:סעיף*|18.00|פרשנות|תיקון: תשמ״ט־2|עוגן=תוספת 2 חלק יח פרט 18.00}}
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח|חלק זה}} תהא למונחים שהוגדרו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה1 לפקודת בריאות העם, 1940}}, המשמעות שיש להם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|באותו חלק ה1}}, והוא כשאין כוונה אחרת מפורשת או משתמעת.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח|בחלק זה}}, ”מיגון“ – אמצעים טכניים למניעת הרעלתם של המים שבבריכה למי שתיה.

{{ח:סעיף*|18.01|תחולה|תיקון: תשמ״ט־2|עוגן=תוספת 2 חלק יח פרט 18.01}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח|חלק זה}} חל על היתרים להקמת בריכה למי שתיה, לשינוי מבנה ולשינוי תנאי השימוש בה.

{{ח:סעיף*|18.02|תרשים סכמתי לאמצעי מיגון|תיקון: תשמ״ט־2|עוגן=תוספת 2 חלק יח פרט 18.02}}
{{ח:ת}} האבזרים של מיגון יותקנו בבריכה למי שתיה, בהתאם לתרשים סכמתי שבשרטוט – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח נספח א|נספח א׳ לחלק זה}}.

{{ח:סעיף*|18.03|גדר מסביב לנכס|תיקון: תשמ״ט־2|עוגן=תוספת 2 חלק יח פרט 18.03}}
{{ח:תת|(א)}} מסביב לנכס שעליו ניתן ההיתר תוקם גדר, כמפורט בשרטוט – {{ח:פנימי|נספח א|נספח א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא אפשרו גודלו של הנכס או צורתו את הקמתה של הגדר, כמפורט בסעיף קטן (א), וקו הבנין של מבנה הבריכה, כולו או מקצתו, חופף את גבול הנכס, יותקן באותו מקום מיגון מעל הקיר של הבריכה; מיגון זה יהא זהה לחלק העליון של הגדר, כמתואר {{ח:פנימי|נספח א|בנספח א׳}}, לרבות הקונצרטינה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ניתן, מטעמים שבמראה החיצוני, להקים גדר, כמפורט בסעיף קטן (א), מותר להקים במקומה גדר מאבן או מבטון או מחומרים קשיחים אחרים, ואם נחה דעתה של הוועדה המקומית שגדר זה מהווה מכשול יעיל בפני חדירה.

{{ח:סעיף*|18.04|מחסום בפני טיפוס|תיקון: תשמ״ט־2|עוגן=תוספת 2 חלק יח פרט 18.04}}
{{ח:ת}} למניעת טיפוס על מבנה הבריכה, יותקן מחסום, כמפורט בשרטוט – {{ח:פנימי|נספח ב|נספח ב׳}}.

{{ח:סעיף*|18.05|מכסה לפתח הבריכה|תיקון: תשמ״ט־2|עוגן=תוספת 2 חלק יח פרט 18.05}}
{{ח:ת}} הפתח לכניסה למבנה הבריכה יצוייד במכסה פלדה, כמפורט בשרטוט – {{ח:פנימי|נספח ג|נספח ג׳}}.

{{ח:סעיף*|18.06|תקרה|תיקון: תשמ״ט־2|עוגן=תוספת 2 חלק יח פרט 18.06}}
{{ח:ת}} תקרת הבריכה תהא בנויה מבטון מזויין ”ב־30“; עוביה לא יפחת מ־5 ס״מ.

{{ח:סעיף*|18.07|מחוון או התקן דומה|תיקון: תשמ״ט־2|עוגן=תוספת 2 חלק יח פרט 18.07}}
{{ח:ת}} בבריכה יותקן מחוון גובה המים ואיטום המחוון, הכל כמפורט בשרטוט – {{ח:פנימי|נספח ד|נספח ד׳}}, או התקן אלקטרוני שתפקידו להראות את גובה המים בבריכה והמבטיח איטום מוחלט של המקום בו ההתקן חודר לתוך הבריכה.

{{ח:סעיף*|18.08|צינורות איוורור|עוגן=תוספת 2 חלק יח פרט 18.08}}
{{ח:ת}} יותקנו צינורות איוורור בבריכה, במספר ובדרך כמפורט בשרטוט – {{ח:פנימי|נספח ה|נספח ה׳}}.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳: בריכות למי שתיה – מיגון''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18.02|סעיפים 18.02}} {{ח:פנימי|סעיף 18.03|ו־18.03}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳: מחסום למניעת טיפוס על הבריכה''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18.04|סעיף 18.04}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ג׳: מכסה פלדה חד־כנפי לפתח בבריכה''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18.07|סעיף 18.07}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ד׳: מחוון גובה המים בבריכה''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18.07|סעיף 18.07}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ה׳: צינורות איוורור''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18.08|סעיף 18.08}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק יט|חלק י״ט: מבנים יבילים ארעיים|תיקון: תשנ״א־3, תשע״ב־2}}

{{ח:סעיף*|19.00|הגדרה|תיקון: תשנ״א־3, תשע״ב־2|עוגן=תוספת 2 חלק יט פרט 19.00}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יט|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה יביל ארעי המיועד למגורים“ – מבנה הכולל יחידה אחת או יותר שבה חדרי מגורים, מטבח וחדרי שירות או מכלול של יחידות, שבו חדרי המגורים, המטבח וחדרי השירות נמצאים ביחידות שונות, בעל 2 קומות לכל היותר, שאורך החיים הצפוי שלו הוא עשר שנים לכל הפחות ושהמשקל והמידות שלו או של חלקיו מאפשרים את הובלתו ממקום למקום, בשלמות או בחלקים.

{{ח:סעיף*|19.01|תחולה|תיקון: תשנ״א־3, תשע״ב־2|עוגן=תוספת 2 חלק יט פרט 19.01}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יט|חלק זה}} יחולו על הקמתו של מבנה יביל ארעי המיועד למגורים.

{{ח:סעיף*|19.02|תנאים לתחולת ת״י 5412|תיקון: תשנ״א־3, תשע״ב־2|עוגן=תוספת 2 חלק יט פרט 19.02}}
{{ח:ת}} מבנה יביל ארעי המיועד למגורים יוקם לפי היתר, בהתאם לדרישות תקן ישראלי, ת״י 5412 חלק 1: מבנים יבילים ארעיים: מבני מגורים (להלן – ת״י 5412 חלק 1) ובהעדר הוראות בת״י 5412 חלק 1, לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} ובלבד שהתקיימו בו התנאים שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} נקבע בהיתר הבנייה מועד לפירוק המבנה היביל הארעי המיועד למגורים או לסילוקו, שאינו עולה על עשר שנים ממועד הקמתו לראשונה של המבנה;
{{ח:תת|(2)}} המבנה היביל הארעי המיועד למגורים נבדק בבדיקת הקמה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יט פרט 19.03|בפרט 19.03}} (להלן – בדיקת הקמה) ונמצא תקין ועומד בדרישות ת״י 5412 חלק 1;
{{ח:תת|(3)}} על גבי התווית הפנימית המותקנת במבנה היביל בהתאם להוראות ת״י 5412 חלק 1, יצוינו נוסף על המפורט בת״י 5412 חלק 1, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מועד הקמתו לראשונה של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים;
{{ח:תתת|(ב)}} מועד הקמתו מחדש של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים – אם הוקם מחדש, בכל פעם שהוקם מחדש;
{{ח:תתת|(ג)}} מועד עריכת בדיקת הקמת אחרונה ופרטי עורך הבדיקה.

{{ח:סעיף*|19.03|בדיקת הקמה|תיקון: תשע״ב־2|עוגן=תוספת 2 חלק יט פרט 19.03}}
{{ח:תת|(א)}} המבנה היביל הארעי המיועד למגורים ייבדק עם הקמתו בבדיקת הקמה, וכן בכל מועד שבו יוקם המבנה היביל הארעי המיועד למגורים מחדש, אם יוקם מחדש; הבדיקה תתבצע באמצעות מעבדה מאושרת.
{{ח:תת|(ב)}} בדיקת ההקמה כוללת –
{{ח:תתת|(1)}} בדיקת התאמת המבנה להוראות ת״י 5412 חלק 1;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקה חזותית לווידוא שלמות כל הרכיבים והפריטים;
{{ח:תתת|(3)}} בדיקת תפקוד המערכות;
{{ח:תתת|(4)}} בדיקת תפקוד דלתות, חלונות, תריסים, ארונות, כלים סניטריים;
{{ח:תתת|(5)}} בדיקת תקינות ושלמות המלאכות שבוצעו באתר, כגון סיכוך גגות.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המבנה היביל הארעי המיועד למגורים אינו תקין או שאינו תואם להוראות ת״י 5412 חלק 1, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לוועדה המקומית ולבעל ההיתר, בתוך שבעה ימים ממועד עריכת הבדיקה.
{{ח:תת|(ד)}} בעל ההיתר יתקן את הדרוש תיקון ויודיע על כך לוועדה המקומית בתוך שלושים ימים ממועד הודעת המעבדה המאושרת לוועדה המקומית.

{{ח:סעיף*|19.04|שמירת דינים|תיקון: תשנ״א־3, תשע״ב־2|עוגן=תוספת 2 חלק יט פרט 19.04}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יט|חלק זה}} כדי לגרוע מסמכויות ועדה מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} ומסמכויות אחרות של מוסדות התכנון לפי כל דין.

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק כ|חלק כ׳: אספקת גז בבנינים|תיקון: תשס״ג־3}}

{{ח:סעיף*|20.00|הגדרות|תיקון: תשס״ג־3, תש״ע־3, תש״ף־2|עוגן=תוספת 2 חלק כ פרט 20.00}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כ|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין מגורים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גז“ – גז פחמימני מעובה שמיועד לבישול ולהסקה (להלן, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כ|בחלק זה}} – גפ״מ);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכל גז“ – מכל מיטלטל או מכל נייח, מכל על־קרקעי, מכל תת־קרקעי או מכל טמון, כהגדרתם בתקן ישראלי ת״י 158 חלק 1 – מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): מאגרים (להלן ת״י 158 חלק 1);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת לאספקת גז“ – מערכת לאספקת גפ״מ הכוללת מכל גז וצינורות אספקה מהמכל לדירות בבנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת לאספקת גז מרכזית“ – מערכת לאספקת גז שמשמשת מספר יחידות דיור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח עבודה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – רשות הרישוי המקומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 30|בסעיף 30 לחוק}}.

{{ח:סעיף*|20.01|איסור התקנה ושימוש בחלל נמוך|תיקון: תשס״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק כ פרט 20.01}}
{{ח:ת}} התקנה ושימוש במכשירים ואבזרים לצריכת גז אסורה בחלל שמפלט רצפתו נמוך ממפלס פני הקרקע שמסביבו.

{{ח:סעיף*|20.02|התקנה על פי תקנים|תיקון: תשס״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק כ פרט 20.02}}
{{ח:ת}} מערכת לאספקת הגז לבנין, לרבות מערכת לאספקת גז מרכזית על מכליה, מיתקניה ואבזריה, תותקן על פי התקנים הישראלים, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} ת״י 158 חלק 1;
{{ח:תת|(2)}} ת״י 158.

{{ח:סעיף*|20.03|מערכת אספקת גז בבנין מגורים|תיקון: תשס״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק כ פרט 20.03}}
{{ח:תת|(א)}} בבנין מגורים תותקן מערכת לאספקת גז.
{{ח:תת|(ב)}} בבנין מגורים שבו 6 יחידות דיור או יותר תותקן מערכת לאספקת גז מרכזית.
{{ח:תת|(ג)}} התקנת מערכת לאספקת גז או מערכת לאספקת גז מרכזית לענין פרט זה אינה מחייבת התקנת מכל מיטלטל.

{{ח:סעיף*|20.04|מערכת אספקת גז בבנינים אחרים|תיקון: תשס״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק כ פרט 20.04}}
{{ח:תת|(א)}} בבנין שאינו בנין מגורים תותקן מערכת לאספקת גז, ובלבד שבבנין, שבו השטח הכולל המותר לבניה עולה על 1,000 מ״ר – יותקנו מכלי גז נייחים, אלא אם כן פטר המהנדס מהצורך בהתקנת המכלים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין.
{{ח:תת|(ב)}} בבנין שאינו בנין מגורים ושבו השטח הכולל המותר לבניה קטן מ־1,000 מ״ר, רשאי המהנדס לחייב את בעל ההיתר להתקין מכלי גז נייחים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין.

{{ח:סעיף*|20.05|פטור מחובת התקנת מערכת לאספקת גז|תיקון: תשס״ג־3, תש״ף־2|עוגן=תוספת 2 חלק כ פרט 20.05}}
{{ח:תת|(א)}} מצא המהנדס כי התקנת מערכת לאספקת גז בבנין עלולה ליצור סיכון בטיחותי, יפטור המהנדס את מבקש ההיתר מחובת התקנת מערכת אספקת הגז.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנעה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בבנין לא ייעשה שימוש במערכת לאספקת גז, רשאית היא לפטור את בעל ההיתר מחובת התקנת מערכת לאספקת גז.

{{ח:סעיף*|20.06|התקנת צנרת גז בבנין|תיקון: תשס״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק כ פרט 20.06}}
{{ח:ת}} בבנין תותקן צנרת גז בהתקנה סמויה ונגישה.

{{ח:סעיף*|20.07|איסור התקנת צנרת גז בקירות מקלט או חדר מדרגות מוגן|תיקון: תשס״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק כ פרט 20.07}}
{{ח:ת}} לא תותקן צנרת גז בקירות מקלט או בקירות חדר מדרגות מוגן.

{{ח:סעיף*|20.08|ארון למוני גז|תיקון: תשס״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק כ פרט 20.08}}
{{ח:ת}} מוני גז שמותקנים בכל קומה בבנין או בכניסה אליו – יותקנו בארון תשתית ממתכת (להלן – ארון גז) המתאים לתקן הישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בנינים (להלן – ת״י 4376).

{{ח:סעיף*|20.09|חובת בדיקת מערכת לאספקת גז|תיקון: תשס״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק כ פרט 20.09}}
{{ח:תת|(א)}} מערכת לאספקת גז, לרבות התקנתה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כ פרט 20.02|פרט 20.02}}, תיבדק בידי מעבדה מאושרת בהתאם לת״י 158 ותקן ישראלי, ת״י 1205.7: התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם – מערכות גז.
{{ח:תת|(ב)}} נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המערכת לאספקת הגז, או אופן התקנתה, אינם בהתאם להוראות ת״י 158 חלק 1, ת״י 158 או ת״י 4376, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לועדה המקומית, בתוך שבעה ימים.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש ההיתר ימסור לועדה המקומית את חוות דעתם של האחראי לבקורת ומתכנן המערכת לאספקת הגז בנוגע לממצאי המעבדה המאושרת וכן את הוראותיהם לתיקון הליקויים שנמצאו, לפי הודעת המעבדה המאושרת.

{{ח:סעיף*|20.10||תיקון: תשס״ג־3, תש״ף־2|עוגן=תוספת 2 חלק כ פרט 20.10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק כא|חלק כ״א: בריכות שחיה|תיקון: תשס״ח־3}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק כא סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשס״ח־3}}

{{ח:סעיף*|21.1.1.1|הגדרות|תיקון: תשס״ח־3, תשע״ב, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן א פרט 21.1.1.1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת זרמי אוויר ומים (ג׳אקוזי)“ – בריכת שחיה מיוחדת עם זרמי אוויר או מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת זרמים (סחף)“ – בריכת שחיה מיוחדת, נפרדת או חלק מבריכת שחיה אחרת, שיש בה זרמי מים הסוחפים את המתרחץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכה טיפולית“ – בריכת שחיה מיוחדת, שבה נערך טיפול במים (Hydrotherapy) באמצעות הפעלה גופנית במים לשם השגת מטרות טיפול משקמות (Rehabilitation), משמרות (Maintenanace), או מקדמות בריאות (Thrapy health promotion); בהגדרה זו, ”מטרה טיפולית משקמת“ – שיפור תפקוד מוטורי, פסיכומוטורי ופסיכו־חברתי לאדם עם מוגבלות; ”מטרה טיפולית משמרת“ – או שיפור, תפקוד מוטורי, פסיכומוטורי ופסיכו־חברתי לאדם עם מוגבלות לצמיתות; ”מטרה טיפולית מקדמת בריאות“ – שימור, שיפור וקידום פעילות, תנועתיות וכושר גופני, לאדם עם מוגבלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכה פרטית“ – בריכת שחייה מיוחדת המיועדת לשימושם של לא יותר מארבע יחידות דיור או ארבע יחידות אירוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת פעוטות“ – בריכת שחיה מיוחדת שעומקה אינו עולה על 45 ס״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת שחיה לספורט“ – בריכת שחיה מיוחדת המיועדת לאימוני שחיה ותחרויות ספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת שחיה מיוחדת“ – בריכת שחיה המיועדת למטרה ייחודית או לציבור בעל מאפיינים או צרכים ייחודיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ ו”ממונה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרך“ – אלמנט הבנוי לאורך דופן בריכת שחיה לנשיאה בטוחה של מתרחץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם חומרים מסוכנים“ – מתחם ייעודי לאחסון חומרים מסוכנים.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק כא סימן ב|סימן ב׳: אתר בריכת שחיה, בריכת שחיה ותשתיות נלוות|תיקון: תשס״ח־3}}

{{ח:סעיף*|21.1.2.1|מבנה וגימור כללי|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.1}}
{{ח:תת|(א)}} המבנה והגימור של אתר בריכת שחיה יבטיחו את המטרות הציבוריות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} את בטיחות הציבור ושלומו, ואיכות הסביבה באתר בריכת השחיה ומחוצה לו;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי תברואה נאותים באתר בריכת השחיה;
{{ח:תתת|(3)}} נגישות והתמצאות של אדם עם מוגבלות, באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי.
{{ח:תת|(ב)}} מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר בריכת השחיה, לא יפגעו במטרות הציבוריות.

{{ח:סעיף*|21.1.2.2|הקצאת שטחי מים ועומקים|תיקון: תשס״ח־3, תשפ״א|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.2}}
{{ח:תת|(א)}} שטח המים הכולל באתר בריכת שחיה יחושב לפי מפתח של 3 מ״ר שטח פני מים למתרחץ; לגבי תפוסת שאר חלקי אתר בריכת שחיה – יתקיימו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יב|סימן י״ב בפרק ב׳ לחלק ג׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|בחלק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} באתר בריכת שחייה, למעט באתר כאמור שאינו מיועד לשימוש של פעוטות, יוקצה שטח מים נפרד שישמש בריכת פעוטות ששטחו לא יפחת מ־10% מסך כל שטחי המים באתר בריכת שחיה שעומקם מעל 0.9 מטר (להלן – שטח המים המרכזי); בחישוב שטח המים המרכזי לא ייכללו שטחי מים של בריכות שחיה מיוחדות, למעט בריכת שחיה לספורט המיועדת גם לשימושים אחרים.
{{ח:תת|(ג)}} עומק המים לא יעלה על 1.2 מטר, בכ־40% משטח המים של בריכת שחיה.

{{ח:סעיף*|21.1.2.3|מבנה בריכת שחיה|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.3}}
{{ח:תת|(א)}} דופנות בריכת שחיה יהיו מאונכות לפני המים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יותקנו בבריכה ובשטח המחופה שמסביבה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.12|פרט 21.1.2.12}} עצמים הבולטים מהשטח המחופה, מדופן הבריכה או מקרקעיתה אל תוך המים ומעל פניהם באופן העלול להפריע למי שעושה שימוש בבריכת השחיה או לסכן אותו או להפריע לבעל תפקיד האמור לצפות לפני המים בבריכה.
{{ח:תת|(ג)}} בריכת שחיה לא תכיל חללים תת־מימיים אשר אדם המשתמש בבריכת השחיה, ובכלל זה פעוט, עלול להיכלא בהם או שאבר מאבריו עלול להיתפס בהם.
{{ח:תת|(ד)}} לאורך היקף שפת בריכת השחיה, למעט בחלקים שבהם מצויים אמצעים אחרים כגון אזור מדרגות הכניסה, יותקן אמצעי לאחיזה בטוחה ונוחה בידי אדם המצוי במים; אמצעי כאמור למעט בבריכה טיפולית, לא יבלוט מדופן הבריכה לתוך תחום המים העיקרי ויכול שיהיה חלק מתעלת הגלישה האמורה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.7|בפרט 21.1.2.7}}.
{{ח:תת|(ה)}} בריכת שחיה לא תכלול חללים או שטחים נסתרים אשר מגבילים את יכולת הצפייה והפיקוח על המשתמשים בבריכת השחיה.
{{ח:תת|(ו)}} בריכת שחיה תהיה אטומה לחלחול מים דרך דפנותיה וקרקעיתה.
{{ח:תת|(ז)}} צינורות חלוקה ואיסוף המים בבריכת שחיה יועברו ככל הניתן בתוך קירות בריכת השחיה, או קרקעיתה למעט בבריכת שחיה שאל קירותיה החיצוניים יש גישה מחלל תחזוקה, או צינורות המובילים מים אל הבריכה וממנה אל עבר חדר המכונות, שיבודדו תרמית מהסביבה.
{{ח:תת|(ח)}} חיפוי של בריכת שחיה יעמוד בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} צבעו יהיה בהיר (Light) והוא יהיה עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזוקה של בריכת השחיה;
{{ח:תתת|(2)}} שטח פניו יהיה בלא שוליים חדים, ולמעט קרקעית בריכת שחיה שיתקיימו בה הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.13|פרט 21.1.2.13}}, גם יהיה חלק;
{{ח:תתת|(3)}} הוא יהיה בלתי רעיל לאדם המשתמש בבריכה.

{{ח:סעיף*|21.1.2.4|שיפוע הקרקעית|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.4}}
{{ח:ת}} שיפוע קרקעית בריכת שחיה יהיה אחיד לכיוון פתחי ההרקה שבקרקעית והוא לא יעלה על 5%; ואולם אפשר שיהיה שיפוע אחיד בקרקעית בריכת השחיה עד לעומק 1.2 מטר אשר יהיה שונה מהשיפוע האחיד מעומק 1.2 מטר ואילך ובלבד שכל אחד משיפועים אלה לא יעלה על 5%; קרקעית בריכת שחיה הנמצאת בעומק העולה על 1.6 מטר, יכול ששיפועה יהיה עד 7%; אופן שינוי שיפוע הקרקעית לא יפגע במטרות הציבוריות.

{{ח:סעיף*|21.1.2.5|מדרגות המובילות לתוך בריכת שחיה|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.5}}
{{ח:ת}} בצדה הרדוד של בריכת שחיה יותקנו מדרגות המובילות לתוך המים, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המדרגות ייבנו באופן שלא יפריעו או יסכנו אדם המשתמש בבריכת השחיה, ויכול שייבנו כתוספת החורגת משטח המים העיקרי;
{{ח:תת|(2)}} החלל מתחת למדרגות יהיה אטום מכל עבריו כך שתימנע כניסת מתרחץ או אבר מאבריו לחלל כאמור;
{{ח:תת|(3)}} שטח המדרגות המרבי לא יעלה על 6 מ״ר ל־300 מ״ר שטח פני מים בתוספת של עד 6 מ״ר נוספים של שטח מדרגות על כל 200 מ״ר נוספים של שטח פני מים, מעבר ל־300 המ״ר האמורים;
{{ח:תת|(4)}} יתמלאו לגבי המדרגות התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2, הדנים במדרגות, ובנוגע לבתי אחיזה לידיים יחול גם הוראות ת״י 1142;
{{ח:תת|(5)}} מערכת פיזור ופינוי המים בבריכת שחיה תותקן כך שתפעל גם באזור המדרגות.

{{ח:סעיף*|21.1.2.6|מדרך|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.6}}
{{ח:תת|(א)}} לאורך דופנות בריכת שחיה, בעומק של 1.20 מטך, ייבנה מדרך שרוחבו 12 עד 15 ס״מ באופן שיאפשר לאדם המשתמש בבריכת השחיה עמידה בטוחה עליו.
{{ח:תת|(ב)}} צבע המדרך יהיה בניגוד חזותי (Visual contrast) לצבע דופן בריכת השחיה, וקצהו יהיה מעוגל.

{{ח:סעיף*|21.1.2.7|תעלת גלישה|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.7}}
{{ח:ת}} בריכת שחיה תכלול תעלת גלישה שתעמוד בתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} ממדיה יאפשרו הובלה ופינוי של כל המים המגיעים אליה בלא גרימת הצפה, והיא תפנה את המים המגיעים אליה לתא איזון;
{{ח:תת|(2)}} היא תקיף את כל בריכת השחיה ברציפות, למעט אם הותר אחרת על ידי רשות הבריאות;
{{ח:תת|(3)}} היא תותקן ככל הניתן בקצה העליון של דופן בריכת השחיה;
{{ח:תת|(4)}} שפתה הפונה אל המים תיבנה כך שיתאפשר ויסות מפלס המים בבריכת השחיה, והיא תפולס לכל היקפה, באופן שהפרש הגובה בין כל שתי נקודות על שפתה לא יעלה על 3 מ״מ;
{{ח:תת|(5)}} בתעלת הגלישה יהיה אמצעי לניקוזה למערכת הביוב לצורך ניקוי;
{{ח:תת|(6)}} אם תעלת הגלישה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, על החיפוי הפנימי של התעלה לעמוד בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.3|פרט 21.1.2.3(ח)}}, ועל השבכה –
{{ח:תתת|(א)}} לאפשר קליטתם של עודפי המים, כך שיימנע פיזור מים לשטחים שמעבר לתעלה;
{{ח:תתת|(ב)}} להיות עשויה מחומרים העמידים בפני קרינת שמש וחומרי חיטוי;
{{ח:תתת|(ג)}} להיות נוחה לתפעול ותחזוקה, ובכלל זה ניקוי וחיטוי;
{{ח:תתת|(ד)}} להיות מורכבת מחלקים המחוברים במישור אחיד, שאינם מתפרקים מאליהם:
{{ח:תתת|(ה)}} לא לבלוט מעל מפלס קצה השטח המחופה שמסביב לבריכת השחיה;
{{ח:תתת|(ו)}} לכלול פתחי מעבר מים בגודל שימנע הילכדות אברי אדם;
{{ח:תתת|(ז)}} לא להכיל פינות וקצוות חדים העלולים לגרום לפציעה;
{{ח:תת|(7)}} אם התעלה אינה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, במשטח הדריכה שבתעלה יתקיימו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.13|פרט 21.1.2.13}}.

{{ח:סעיף*|21.1.2.8|משטחים בתוך המים|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.8}}
{{ח:תת|(א)}} משטחי שכיבה וישיבה בתוך המים בבריכת שחיה, ייבנו באופן שלא יפריעו או יסכנו אדם המשתמש בה ויכול שייבנו כתוספת החורגת מתחום המים העיקרי של בריכת השחיה.
{{ח:תת|(ב)}} צבעו של קצה משטח כאמור בסעיף קטן (א), יהיה בניגוד חוותי (Visual contrast) לצבע המקום שבו הוא מצוי.

{{ח:סעיף*|21.1.2.9|פתחי יניקת מים|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.9}}
{{ח:תת|(א)}} בבריכת שחיה יותקנו לפחות שני פתחי יניקת מים נפרדים זה מזה, לצורך סחרור המים.
{{ח:תת|(ב)}} פתחים כאמור בפרט משנה (א) יותקנו במקום הנמוך ביותר בקרקעית בריכת השחיה ובאופן שלא יגרמו להיווצרות מערבולות.
{{ח:תת|(ג)}} כל פתח יניקת מים בבריכת שחיה יכוסה במכסה הגנה שיתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יתוכנן כך שמהירות הזרימה דרך פתחי מעבר המים במכסה לא תעלה על 0.5 מטר לשניה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא ימנע היצמדות, יניקה או חדירה של מתרחצים או אבריהם, ויינעל באמצעות סגר המונע פתחית המכסה על ידי מתרחץ או השתחררות המכסה;
{{ח:תתת|(3)}} הקוטר המרבי של פתחי מעבר מים במכסה לא יעלה על 6 מ״מ.

{{ח:סעיף*|21.1.2.10|פתחי כניסה של צינורות המים|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.10}}
{{ח:תת|(א)}} פתחי הכניסה של צינורות המים המסוננים יותקנו –
{{ח:תתת|(1)}} כך שיהיו מסוגלים להעביר את נפח כל המים המסוחררים בבריכת השחיה בפרק זמן המתאים;
{{ח:תתת|(2)}} בקרקעית בריכת השחיה בצפיפות כמפורט להלן, באופן שהמים הנכנסים יפוזרו באופן אחיד בבריכת השחיה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד לעומק של 1.2 מטר – פתח כניסה אחד לפחות לכל 6 מ״ר של שטח קרקעית בריכת שחיה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מעל עומק 1.2 מטר – פתח כניסה אחד לפחות לכל 8 מ״ר של שטח קרקעית כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} במרחק של כ־1.5 מטר לפחות מפתחי יניקת המים בקרקעית בריכת השחיה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א)(2), ניתן להתקין פתחי כניסה כאמור בדופן בריכת שחיה, ובלבד שהמרחק בין דופן לדופן נגדית בבריכת השחיה לא עולה על 12.5 מטרים והפתחים יותקנו נמוך ככל האפשר מתחת למפלס המים לאורך דופנות בריכת השחיה.

{{ח:סעיף*|21.1.2.11|סולמות|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.11}}
{{ח:ת}} לאורך היקף שפת בריכת שחיה יותקנו סולמות ירידה ועליה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הסולמות יותקנו בדפנות בריכת השחיה באופן שלא יבלטו לתוך בריכת השחיה, ובאופן שאברי אדם המשתמש בבריכת שחיה לא ייתפסו בסולם או במרווחים שבינו לבין דופנות בריכת השחיה;
{{ח:תת|(2)}} המרחק בין כל שני סולמות סמוכים לאורך שפת בריכת השחיה לא יעלה על 24 מטרים ובלבד שבחלק של בריכת השחיה שעומקו עד 1.2 מטר יותקן סולם אחד לפחות;
{{ח:תת|(3)}} מסעדי הסולמות ימוקמו מעל לפני המים ולא יבלטו מעבר לדופן בריכת השחיה לכיוון המים; גובהם וצורתם באותו סולם יהיו שונים זה מזה במסעד, למעט לגבי הפרשי הגובה ושוני הצורה האמורים, יתקיימו הוראות ת״י 1142.

{{ח:סעיף*|21.1.2.12|ניקוי וחיפוי סביב בריכת שחיה|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.12}}
{{ח:תת|(א)}} בריכת שחיה תוקף מכל עבריה בשטח מחופה המיועד למעבר ושהייה של בני אדם, שרוחבו לא יפחת מ־2.5 מטרים והחלל שמעליו עד לגובה של 2.2 מטרים לפחות, יהיה פנוי מכל מכשול.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), בבריכת שחיה המתוכננת בבניין קיים, יחולו כללים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רוחב שניים מצדי בריכת השחיה (להלן – שני הצדדים), יכול שיפחת מ־2.5 מטרים אך לא יפחת מ־1.8 מטר – ובלבד שצד אחד לפחות משני הצדדים האמורים, לא יהיה צד הכניסה לבריכת השחיה ולא אחד מן הצדדים הצמודים לצד הכניסה לבריכת השחיה;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה המקומית רשאית להתיר שרוחב צד אחד מן הצדדים האמורים בפסקה (1) יהיה קטן מ־1.8 מטר ובלבד ש –
{{ח:תתתת|(א)}} ישמש לתחזוקה וייחסם למעבר הציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ייווסף לצדדים האחרים שטח שסכומו הוא מכפלת אורכו של הצד שהותר צמצומו, בהפרש שבין 2.5 מטרים לרוחב אותו צד שהותר צמצומו כאמור, אלא אם כן אישרה הוועדה המקומית אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} בבואה להפעיל את שיקול דעתה לפי פרט משנה (ב)(2) תשקול הוועדה המקומית, בין השאר, את יכולת תפקודם של בעלי התפקידים בבריכת השחיה בשטח המחופה.
{{ח:תת|(ד)}} שיפוע השטח המחופה האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב), יהיה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} ברצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס״מ ולא יפחת מ־48 ס״מ ותחילתה בשפת הבריכה, שיפוע של 3% עד 5% לכיוון בריכת השחיה;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת השטח תהיה בשיפוע של 1.5% עד 3% מכיוון בריכת השחיה לעבר אמצעי הניקוז; למען הסר ספק, אם מתוכנן סיפון (Deck) בשטח האמור בפרט משנה (א) יתקיימו דרישות פרט משנה זה בשטח שמתחת לסיפון האמור, ונוסף על כך יהיה ניתן לנקות ולנקז מים מהסיפון ומהשטח שמתחתיו.
{{ח:תת|(ה)}} קצה המשטח המחופה המרוחק מבריכת השחיה יוגן מפני חדירת לכלוך מן החצרים לכיוון בריכת השחיה.

{{ח:סעיף*|21.1.2.13|מניעת החלקה|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.13}}
{{ח:תת|(א)}} החלקים באתר בריכת שחיה המפורטים להלן בטור א׳, יחופו בחיפוי עמיד לשחיקה, מונע החלקה, עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזוקה, שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות, ודרגת ההתנגדות להחלקה של כל חלק המפורט להלן בטור א׳ תהיה כמצוין בטור ב׳ לצדו:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} החלק באתר בריכת שחיה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} דרגת ההתנגדות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הקרקעית בחלק בריכת שחיה שעומקו עד 45 ס״מ, קרקעית בריכת פעוטות, חלקה הפנימי של תעלת גלישה שאינה מכוסה בשבכה, מדרגות, כבשי כניסה לבריכת שחיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;C&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הקרקעית בחלק בריכת שחיה שעומקו מ־45 ס״מ עד 80 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;B לפחות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;השטח המחופה סביב בריכת שחיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.12|פרט 21.12}}, רצפת מקלחות ומלתחות, סולם ירידה למים, קרש קפיצה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;C או אם בחר מגיש הבקשה להיתר לקבוע את דרגת ההתנגדות בהתאם לסעיף 5 של ת״י 2279 (להלן – ת״י 2279), יתקיימו במרקם החיפוי כאמור הוראות סעיף 5 לתקן האמור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעברים ומקומות אחרים בסביבת בריכת שחיה ובסביבת מקלחות ומלתחות שעלולים להירטב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;B או אם בחר מגיש הבקשה להיתר לקבוע את דרגת ההתנגדות בהתאם לסעיף 5 של ת״י 2279, יתקיימו במרקם החיפוי כאמור בהוראות סעיף 5 לתקן האמור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} דרגת ההתנגדות להחלקה של דגימת חיפוי במרקם מונע החלקה, תיקבע לפי הוראות התקנים הנזכרים בפרט משנה (א), על ידי מעבדה מאושרת טרם התקנתו באתר בריכת שחיה.
{{ח:תת|(ג)}} בפרט זה, ”C“ ו־”B“ – דרגות התנגדות (Quality group) לפי תקן גרמני IN51097 או לפי תקן אוסטרלי/ניו זילנדי AS/NZS 4586.

{{ח:סעיף*|21.1.2.14|מכל איזון|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.14}}
{{ח:ת}} באתר בריכת שחיה יוקם מכל איזון בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} נפח מכל האיזון יתאים לקליטת כל המים המפונים על ידי מתרחצים ולשינויים אחרים במפלס בריכת שחיה, ובמידת הצורך, לשטיפת מערכת הסינון של בריכת השחיה;
{{ח:תת|(2)}} פני השטח הפנימיים של המכל יעמדו בתנאים שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.3|בפרט 21.1.2.3(ח)}}; לגבי חיפוי דופן בריכת שחיה;
{{ח:תת|(3)}} ממדי פתח המכל יאפשרו בקרה על הנעשה במכל, ניקויו וחיטויו בנקל;
{{ח:תת|(4)}} המכל ייבנה באופן שיאפשר את ריקונו המוחלט מנוזלים, וכן יכלול מנגנון לתוספת מים אוטומטית;
{{ח:תת|(5)}} במכל יותקן אמצעי ניקוז למניעת הצפה;
{{ח:תת|(6)}} יותקן מנגנון לשליטה ופיקוד על המפלסים במכל;
{{ח:תת|(7)}} תותקן תאורה שתאפשר בקרה חזותית על כל חלקיו הפנימיים של המכל בעוצמת הארה של כ־500 לוקס;
{{ח:תת|(8)}} יותקן במכל אמצעי אוורור;
{{ח:תת|(9)}} תימנע תנועת כלי רכב ובני אדם מעל המכל, אלא אם כן ננקטו סידורים מתאימים המאפשרים תנועה כאמור, לרבות יכולות מעמס מתאימות.

{{ח:סעיף*|21.1.2.15|אוורור כללי|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.15}}
{{ח:ת}} בבניין באתר בריכת שחיה המיועד להכיל אנשים, וכן בחדר מכונות ובמתחם חומרים מסוכנים, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} תתאפשר כניסת אוויר צח, בין באופן טבעי ובין באופן מאולץ, ובלבד שמקורו של אוויר צח כאמור ממקום הנקי מחומרים מסוכנים או מזהם אוויר אחר;
{{ח:תת|(2)}} האוויר הנפלט אל מחוץ לבניין, לחדר מכונות או מתחם חומרים מסוכנים כאמור, לא יופנה למקום שממנו שואבים אוויר צח ולמקום ריכוז של בני אדם;
{{ח:תת|(3)}} כל אחד מבין אמצעי שאיבת האוויר מחדר המכונות וממתחם חומרים מסוכנים יהיה עצמאי ונפרד מכל שאר אמצעי השאיבה והפליטה באתר בריכת שחיה.

{{ח:סעיף*|21.1.2.16|אוורור וחימום מים בבניין|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.16}}
{{ח:תת|(א)}} לגבי בריכת שחיה המצויה בחלל סגור (להלן – חלל סגור) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יותקנו אמצעים לאוורור נאות של החלל הסגור למניעת ריכוז חומרים מסוכנים באוויר, וכן יותקנו אמצעי בקרה אקלימית, כדי שתתאפשר יצירת נוחות אקלימית מבחינה של טמפרטורה, לחות יחסית, ותנועת אוויר בחלל הסגור;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקנים שבהם מתרחשת בעירה, כגון מערכת חימום, יותקנו מחוץ לחלל הסגור, באופן שתהליך הבעירה יתרחש מחוץ לחלל הסגור, ותימנע כניסת גזי פליטה לתוכו.
{{ח:תת|(ב)}} בבריכת שחיה שמימיה מיועדים לחימום, יותקנו אמצעים שיאפשרו בקרה ושליטה על טמפרטורת המים.

{{ח:סעיף*|21.1.2.17|חדר מכונות|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.17}}
{{ח:ת}} באתר בריכת שחיה יוקם חדר מכונות בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} חדר המכונות ימוקם במפלס נמוך מפני המים בבריכת השחיה, כך שצנרת אספקת המים והמסננים יימצאו מתחת לפני המים המתוכננים בבריכה;
{{ח:תת|(2)}} ממדי חדר המכונות, ובכלל זה פתחיו וסביבתם, יתאימו לסוג המערכות שיותקנו בו, לרבות להכנסתן ולהוצאתן, ושטחו יחולק לאזורים ייעודיים לפי מערכות כאמור, באופן שיישמרו שטחי תפעול הכוללים גישה נוחה לכל אחת מהמערכות;
{{ח:תת|(3)}} למיתקני חימום מים, ציוד חשמל, וציוד בקרה ייוחדו חללים נפרדים;
{{ח:תת|(4)}} בחד המכונות תותקן תאורה בעוצמת הארה של כ־500 לוקס;
{{ח:תת|(5)}} חדר מכונות יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 8 החלפות לפחות בשעה, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.15|פרט 21.15}}; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ – יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל;
{{ח:תת|(6)}} יותקנו בחדר המכונות אמצעים להבטחת נוחות אלימית באזורי העבודה שבו מבחינה של טמפרטורה, ולחות יחסית;
{{ח:תת|(7)}} החומרים שמהם עשוי חדר המכונות יהיו עמידים בפני שיתוך;
{{ח:תת|(8)}} תימנע גישה חופשית של הציבור לחדר המכונות, ודלתות הכניסה אליו ייפתחו כלפי חוץ;
{{ח:תת|(9)}} קרקעית חדר המכונות תעמוד בכל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הקרקעית תיבנה מחומר עמיד בפני רטיבות וכימיקלים;
{{ח:תתת|(ב)}} שיפוע הקרקעית ינוע בין אחוז אחד לשלושה אחוזים לעבר תעלת ניקוז שתכוסה בשבכה העמידה בפני תנאי הסביבה ועמידה בעומס הצפוי שייוצר כתוצאה מהכנסת ציוד וחומרים לחדר המכונות.

{{ח:סעיף*|21.1.2.18|חומרים מסוכנים|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.18}}
{{ח:תת|(א)}} באתר בריכת שחיה יוקם מתחם חומרים מסוכנים שיעמוד בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתחם החומרים המסוכנים ימוקם וייבנה רחוק ממקומות הריכוז של הציבור וממקומות שבהם מאוחסנים דלקים וחומרים בעירים או מקורות אנרגיה שבהם עלולה לפרוץ אש;
{{ח:תתת|(2)}} מתחם החומרים המסוכנים והיה סגור מכל עבריו ונעול, ובכלל זה מוגן מקרינת שמש ישירה, ודלתותיו ייפתחו כלפי חוץ;
{{ח:תתת|(3)}} במתחם החומרים המסוכנים תותקן תאורה שתאפשר תפעול המתחם וטיפול באירוע בכל שעות היממה;
{{ח:תתת|(4)}} מתחם חומרים מסוכנים יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 20 החלפות בשעה לפחות, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.15|פרט 21.1.2.15}}; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ – יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל;
{{ח:תתת|(5)}} יוקמו מאצרות אטומות בלא פתחי ניקוז לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים, ובלבד שחומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם יאוחסנו במאצרות נפרדות;
{{ח:תתת|(6)}} כלי האחסון של החומרים המסוכנים ופתחי המילוי שלהם יסומנו בשילוט ברור ובולט לעין בהתאם להוראות הממונה; יותקנו מחברים בקטרים שונים למכלי האחסון לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} במקום נגיש מחוץ למתחם חומרים מסוכנים יותקן ארון לאחסון ציוד מיגון אישי וציוד לטיפול באירוע חומרים מסוכנים.
{{ח:תת|(ג)}} במתחם חומרים מסוכנים או בסמוך לו יותקן מיתקן לשטיפת עיניים ומקלחת חירום.

{{ח:סעיף*|21.1.2.19|גישה לחדר מכונות ומתחם חומרים מסוכנים|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.19}}
{{ח:ת}} בסמוך לפתחו של מתחם חומרים מסוכנים ובסמוך לפתחו של חדר מכונות יותקן שטח פריקה שאליו תוביל דרך גישה לרכב שתהיה בטוחה, נוחה, פנויה ממכשולים, ויינקטו בה אמצעים כדי למנוע פגיעת רכב במתחם החומרים המסוכנים או בחדר המכונות.

{{ח:סעיף*|21.1.2.20|דרך גישה ורחבת היערכות של רכב ביטחון|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ב פרט 21.1.2.20}}
{{ח:ת}} על אתר בריכת שחיה יחול הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ב סימן כ|סימן כ׳ בפרק ב׳ לחלק ג׳}}: דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ (להלן – סימן כ׳) בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} לבריכת שחיה עיקרית באתר בריכת שחיה, המצויה בשטח פתוח, בין שהיא מקורה ובין שאינה מקורה, תהיה דרך גישה לרכב ביטחון שאינו רכב לכיבוי שריפות, ושתגיע למרחק שלא יעלה על 10 מטרים מפתח כניסה לגדר המקיפה את בריכת השחיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.3.4|בפרט 21.1.3.4}};
{{ח:תת|(2)}} למתחם חומרים מסוכנים תהיה דרך גישה לרכב ביטחון, שתגיע למרחק שלא יעלה על 6 מטרים מפתח הכניסה למתחם;
{{ח:תת|(3)}} על מבני שירות אחרים המשרתים את בריכת השחיה האמורה בפסקה (1), כגון חדר מכונות, מלתחות ושירותים, לא יחול {{ח:פנימי|חלק ג פרק ב סימן כ|סימן כ׳}};
{{ח:תת|(4)}} בפרט זה, ”רכב ביטחון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק כא סימן ג|סימן ג׳: סידורי בטיחות נוספים|תיקון: תשס״ח־3}}

{{ח:סעיף*|21.1.3.1|סימון עומק בריכת שחיה|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ג פרט 21.1.3.1}}
{{ח:תת|(א)}} הפרש של כל 20 ס״מ בעומק קרקעית בריכת שחיה יסומן לאורך היקפה ועל שפתה, באופן בולט לעין ההולך סביב בריכת השחיה; סימון העומקים יהיה חקוק או מובלט, בניגוד חזותי (Visual contrast) לסביבתו ועמיד בתנאי הסביבה; גובה ספרות הסימון יהיה לפחות 7.5 ס״מ; בבריכה רדודה שהפרשי העומק בה אינם גדולים, המרחק בין כל שני סימונים לא יעלה על 5 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} קרקעית בריכת שחיה בעומק 1.2 מטר והדפנות הצמודות לה, יסומנו בפס רציף בצבע אדום שרוחבו לא יפחת מ־10 ס״מ, ושיהיה עמיד בתנאי הסביבה.

{{ח:סעיף*|21.1.3.2|עמדת הצלה|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ג פרט 21.1.3.2}}
{{ח:ת}} בחר מגיש בקשה להיתר להקים עמדת הצלה מקובעת באתר בריכת שחיה יתקיימו בה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} העמדה תהיה מוגבהת; מיקומה וממדיה של עמדת ההצלה ייקבעו באופן שיאפשר למציל את מרב השליטה על הנעשה בבריכת השחיה ועל ציוד ההצלה והעזרה הראשונה, לרבות אחסנתם, וזאת בשים לב לכל אלה: סוג בריכת השחיה, צורתה, שדה הראייה לכיוון המים ושינוי התאורה במהלך היממה, המרחק משפת בריכת השחיה, אופן הפעלתה, והסיכונים לאדם המשתמש בבריכת השחיה.
{{ח:תת|(2)}} לאורך שפת בריכת השחיה, בסביבת עמדת ההצלה, יישמר מעבר פנוי וחופשי שרוחבו לא יפחת מ־1.3 מטר.

{{ח:סעיף*|21.1.3.3|עזרה ראשונה|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ג פרט 21.1.3.3}}
{{ח:ת}} באתר בריכת שחיה יוקצה חדר שממדיו ופתחיו יתאימו למתן עזרה ראשונה ולאחסון ציוד עזרה ראשונה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה)|לתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), התשס״ד–2004}}, החדר ימוקם, ככל הניתן במפלס שבו מצויה בריכת השחיה; המקום כאמור יכלול, בין השאר, כיור, חיבור למים זורמים וחיבור לביוב, ותישמר דרך פנויה שתאפשר לאמבולנס גישה בסמוך, ככל הניתן, לאותו מקום.

{{ח:סעיף*|21.1.3.4|כניסה מבוקרת לבריכת שחיה|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ג פרט 21.1.3.4}}
{{ח:תת|(א)}} בריכת שחיה תגודר בגדר יציבה שגובהה 1.1 מטר שתותקן ככל האפשר בקצה השטח המחופה שסביב בריכת השחיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.12|בסעיף 21.1.2.12}}, באופן ש –
{{ח:תתת|(1)}} תתאפשר כניסת אנשים מבוקרת רק בצדה הרדוד של בריכת השחיה, ויציאת בני אדם בלא הפרעה ממקומות אחרים בגדר שיועדו רק לשם כך;
{{ח:תתת|(2)}} השטח המחופה כאמור יאפשר שליטה ופיקוח יעילים לבעלי התפקידים בבריכת השחיה, ויישאר פנוי למעבר ושהייה של אנשים, לרבות אדם המתנייד בכיסא גלגלים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), ניתן להשתמש במקום גדר בכל אחד מהאמצעים המנויים להלן, ובלבד שהכניסה לבריכת השחיה תהיה רק מצדה הרדוד והשטח המחופה האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.12|בסעיף 21.1.2.12}} לא יופרד מבריכת השחיה ויתקיימו המטרות האמורות בפרט משנה (א):
{{ח:תתת|(1)}} חסימות או קירות בניין הסוגרים על בריכת שחיה מכל עבריה;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי אחר שאישרה הוועדה המקומית.

{{ח:סעיף*|21.1.3.5|מניעת כניסה לאתר בריכת שחיה|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ג פרט 21.1.3.5}}
{{ח:ת}} באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעים מתאימים למניעת כניסת אנשים לאתר בשעות שהוא לא פתוח לציבור.

{{ח:סעיף*|21.1.3.6|מגלשת מים|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ג פרט 21.1.3.6}}
{{ח:ת}} מגלשת מים תוקם בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1605 חלק 1 וחלק 2, והחלל שמתחת למגלשה המצוי במים יהיה חסום מכל עבריו כך שתימנע כניסת מתרחץ או אבר מאבריו לחלל.

{{ח:סעיף*|21.1.3.7|מיתקני קפיצה וגלישה למים ומכשירי ספורט|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ג פרט 21.1.3.7}}
{{ח:תת|(א)}} לא יותקן בבריכת שחיה מיתקן לקפיצה למים, אלא בתנאים אלה:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;גובה מיתקן הקפיצה מעל פני המים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עומק המים מתחת למיתקן הקפיצה לא יפחת מ-&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 1.0 מטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50 מטרים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בין 1.0 ל־3.0 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.50 מטרים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בשני צדי המדרגות ולוח הקפיצה של מיתקן הקפיצה יותקן מעקה קשיח ומסעד יד, אשר יימשך עד למרחק של 1 מטר לפחות משפת בריכת השחיה לכיוון מרכזה.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב) לא יחול על מיתקן לקפיצה למים המשמש לאימונים ולתחרויות ובלבד שלא יסכנו את מי שעושה בו שימוש.

{{ח:סעיף*|21.1.3.8|תאורה|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ג פרט 21.1.3.8}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך)|לתקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2003}}, בבריכת שחיה במבנה סגור ובבריכת שחיה המיועדת לפעול בשעות הלילה, יתוכנן הקירוי על הבריכה או יותקנו אמצעי תאורה מתאימים, לפי העניין, באופן שבעל רישיון לביצוע עבודות חשמל לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל#סעיף 6|סעיף 6 לחוק החשמל, התשי״ד–1954}}, או מהנדס חשמל, אישר שבריכת השחיה, גוף המים, וסביבתה הקרובה יהיו מוארים באחידות בעוצמה של 300 לוקס לפחות, בשעות פעילות בריכת השחיה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} תאורה באתר בריכת שחיה, ובכלל זה התאורה האמורה בפרט משנה (א), תתוכנן באופן שאדם המצוי באתר בריכת שחיה לא יסונוור והיא לא תגרום להפרעה לסביבה שמחוץ לאתר.
{{ח:תת|(ג)}} חלונות הפונים כלפי מעלה ולכיוון מזרח ומערב יטופלו באופן שימנע סנוור של אדם המצוי באתר בריכת שחיה.

{{ח:סעיף*|21.1.3.9|סידורי כבאות|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ג פרט 21.1.3.9}}
{{ח:תת|(א)}} בקרבת הכניסה לאתר בריכת שחיה ועל דרך הגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.20|פרט 21.1.2.20}} יותקן ברז כיבוי בקוטר 3″ בהתאם לת״י 448 חלק 1, וחלק 3, אספקת המים לברז זה לא תפחת מ־450 ליטרים לדקה.
{{ח:תת|(ב)}} בסמוך לחדר מכונות ומתחם חומרים מסוכנים תוקם עמדת כיבוי אשר תכלול את הציוד הזה:
{{ח:תתת|(1)}} ברז כיבוי בקוטר 2″ בהתאם לת״י 448 חלק 1 וחלק 3 בספיקה של 250 ליטרים לדקה לפרק זמן שלא יפחת מ־60 דקות, ובלחץ ממוצע של 4 אטמוספירות, באופן שהלחץ לא יעלה על 7 אטמוספירות ולא יפחת מ־2 אטמוספירות;
{{ח:תתת|(2)}} צינור לחץ (גלגילון) בקוטר ³&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄″ ובאורך 25 מטרים עם מזנק מסוג סילון ריסוס המחובר באופן קבוע לקצה הצינור;
{{ח:תתת|(3)}} זרנוקים באורך 15 מטרים כל אחד;
{{ח:תתת|(4)}} מזנק רב־תחומי מסוג סילון ריסוס בספיקה של 250 ליטרים לדקה;
{{ח:תתת|(5)}} מטפה כיבוי שמשקל האבקה בו 6 ק״ג.
{{ח:תת|(ג)}} עמדת הכיבוי תמוקם באופן שבו הציוד המצוי בה יכסה תפעולית את חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים; עלה המרחק בין חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים על 50 מטרים, תמוקם עמדת כיבוי בסמוך לכל אחד מהם; עמדה כאמור תהיה נגישה לרכב כיבוי באמצעות דרך הגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.20|פרט 21.1.2.20}}.
{{ח:תת|(ד)}} על צינור הריקון של בריכת שחיה שנפחה 300 מ״ק לפחות, באזור חדר המכונות, יותקן ברז כיבוי שיאפשר מילוי מים ברכב כיבוי שריפות בעת חירום.
{{ח:תת|(ה)}} מי בריכת שחיה יכולים לשמש גם לכיבוי בתנאי שיותקן מכשיר מונע זרימת מים חוזרת בעל אזור לחץ מופחת, בנקודת הזנת מי בריכת השחיה למערכת כיבוי.

{{ח:סעיף*|21.1.3.10|מניעת זרימה חוזרת|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ג פרט 21.1.3.10}}
{{ח:ת}} בכניסת אספקת המים לאתר בריכת שחיה יותקן שסתום אל־חוזר כפול, ובקו אספקת המים לחדר המכונות יותקן אמצעי כדוגמת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת בעל אזור לחץ מופחת או אמצעי מתאים אחר, להגנה על מערכת המים של בריכת השחיה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק כא סימן ד|סימן ד׳: הוראות לסוגי בריכות שחיה מיוחדות|תיקון: תשס״ח־3}}

{{ח:סעיף*|21.1.4.1|בריכת פעוטות|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ד פרט 21.1.4.1}}
{{ח:ת}} על בריכת פעוטות יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}} ובלבד ש –
{{ח:תת|(1)}} עומקה לא יעלה על 0.45 מטר;
{{ח:תת|(2)}} גוף המים של בריכת פעוטות יופרד מגוף המים של כל בריכת שחיה אחרת;
{{ח:תת|(3)}} בריכת פעוטות תופרד מכל בריכת שחיה סמוכה לה במכשול יציב שגובהו 0.6 מטר לפחות, שפעוטות אינם יכולים לטפס עליו וימנע את מעברם לבריכות הסמוכות; אם אין בריכת שחיה סמוכה – תגודר בריכת הפעוטות בגדר שגובהה 1.1 מטר, והכל אם לא התירה הוועדה המקומית אמצעי אחר.

{{ח:סעיף*|21.1.4.2|בריכת שחיה לספורט|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ד פרט 21.1.4.2}}
{{ח:ת}} על בריכת שחיה לספורט יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}}, ואולם על בריכת שחיה שמיועדת לעמוד בכללי FINA יחולו הכללים האמורים, אפילו קיימת סתירה בינם לבין תקנות אלה; במקרה של סתירה כאמור, רשאים הוועדה המקומית או רשות הבריאות, אם לדעתם יש בכללים האמורים משום פגיעה במטרות הציבוריות האמורות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.1|בפרט 21.1.2.1}} בשים לב למטרת השימוש בבריכת השחיה, להחיל את הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}}; בפרט זה, ”כללי FINA“ – הכללים שקבעה מזמן לזמן הפדרציה הבין־לאומית לשחיה (Federation Internationale de natation (FINA)) בנוגע לבריכות שחיה לאימונים וספורט, ובכלל זה בעבור משחקים אולימפיים.

{{ח:סעיף*|21.1.4.3|בריכת זרמי אוויר ומים (ג׳אקוזי)|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ד פרט 21.1.4.3}}
{{ח:תת|(א)}} על בריכת זרמי אוויר ומים (ג׳אקוזי) לשימוש ציבורי יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}}, למעט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.2|פרטים 21.1.2.2}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.3|21.1.2.3(א), (ד) ו־(ז)}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.6|21.1.2.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.10|21.1.2.10(א)(2) עד (3), ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.11|21.1.2.11}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.3.4|21.1.3.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.4.1|21.1.4.1 עד 21.1.4.2}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.4.4|ו־21.1.4.4 עד 21.1.4.6}}.
{{ח:תת|(ב)}} נפח בריכה כאמור בפרט משנה (א) יתוכנן על בסיס נפח של חצי מטר מעוקב מים לפחות לאדם הצפוי לשהות בה.

{{ח:סעיף*|21.1.4.4|בריכת זרמים|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ד פרט 21.1.4.4}}
{{ח:ת}} על בריכת זרמים יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}} ובלבד ש –
{{ח:תת|(1)}} אמצעי האחיזה האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.3|בפרט 21.1.2.3(ד)}} יותקן משני צדי אורך הבריכה לפחות, באופן שאדם המצוי בבריכת השחיה יוכל בכל עת להחזיק באחד מאמצעי אחיזה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} עומק בריכת זרמים לא יעלה על 1.2 מטר;
{{ח:תת|(3)}} לבריכה יותקן אמצעי כניסה ויציאה למים כל 24 מטרים לאורך שפת הבריכה;
{{ח:תת|(4)}} לא יבלוט עצם לתוך גוף המים, לרבות מדופנותיה או קרקעיתה של הבריכה, אשר עלול לפגוע באדם המצוי או הנסחף במים של בריכה כאמור.

{{ח:סעיף*|21.1.4.5|בריכה טיפולית|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ד פרט 21.1.4.5}}
{{ח:ת}} על בריכה טיפולית יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}}, בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם אמצעי הכניסה למים והיציאה מהם הוא כבש החודר מתחת לפני המים, יותקנו בצדיו מעקים בגבהים שונים המותאמים, לכניסה למים בישיבה ובהליכה שיתקיימו בו הוראות תקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן בבית אחיזה בכבש;
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.3|בפרט 21.1.2.3(ד)}}, הוועדה המקומית רשאית להתיר כי חלק מהיקף בריכה טיפולית שאורכו לא עולה על 8 מטרים או 20% מהיקף הבריכה הטיפולית, הקטן מבין השניים, יהיה בלא מאחז יד אם הדבר דרוש מטעמים טיפוליים;
{{ח:תת|(3)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.13|בפרט 21.1.2.13}}, תחופה קרקעית בריכה טיפולית עד לעומק של 1.4 מטר לפחות, בחיפוי במרקם מונע החלקה הניתן לניקוי בקלות, מסוג B כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.13|בפרט 21.1.2.13(ג)}};
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.12|בפרט 21.1.2.12(א) ו־(ב)}}, אם בחר מגיש הבקשה להיתר, לפעול לפי פרט משנה זה, אפשר שהשטח שמסביב לבריכת שחיה המצויה בבניין ומיועדת לשמש כבריכה טיפולית בלבד, וששטח פני המים שלה הוא כמפורט בטור א׳ להלן, יחופה במקומות הנקובים בטור ב׳, ברוחב שלא יפחת מהאמור בטור ג׳ לצדו –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שטח פני המים בבריכה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מיקום המשטח המחופה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} רוחב המשטח המחופה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 50 מטרים רבועים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משני צדדים של הבריכה לפחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0 מטרים רבועים בצד הכניסה לבריכה, ובצדדים האחרים – 1.8 מטרים רבועים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בין 50 ל־200 מטרים רבועים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכל צדי הבריכה (אפשר שבצד הנגדי לכניסה לבריכה יימצאו אמצעים לכיסוי הבריכה וציוד טיפולי ובלבד שיישמר מעבר שרוחבו לא יפחת מ־1 מטר נקי ממכשולים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0 מטרים רבועים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.12|בפרט 21.1.2.12(ד)(1)}}, אפשר ששיפוע הרצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס״מ ותחילתה בשפת הבריכה, יהיה פחות מ־3% מטעמי בטיחות של אנשים עם מוגבלות השוהים בסמוך לשולי הבריכה.

{{ח:סעיף*|21.1.4.6|בריכת פרטית|תיקון: תשס״ח־3, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ד פרט 21.1.4.6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}} לא יחולו על בריכה פרטית; ואולם בבריכה פרטית שעומקה מעל 60 סנטימטרים ושטחה מתחת ל־10 מטרים רבועים יותקנו אמצעים לתחימת המגרש כך שלא תתאפשר כניסה בלתי מבוקרת של בני אדם למגרש, ובבריכה פרטית שעומקה מעל 60 סנטימטרים ושטחה מעל 10 מטרים רבועים (להלן בפרט זה – בריכה), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבנה והגימור של אתר הבריכה יבטיחו את בטיחות המשתמשים בו ותנאי תברואה נאותים (להלן – המטרות); מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר הבריכה, לא יפגעו במטרות;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.3|פרט 21.1.2.3}} יחול על הבריכה, ואולם הוועדה המקומית רשאית לפטור מתכולת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.3|פרט 21.1.2.3(א)}} ומהחובה שחיפוי הבריכה יהיה בהיר;
{{ח:תת|(3)}} בבריכה יותקן לפחות אמצעי אחד של עליה וירידה למים, מסוג מדרגות או סולם, ואולם המהנדס רשאי לפטור מאמצעי עלייה וירידה למים אם ראה שאין בכך צורך בנסיבות העניין;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.9|פרט 21.1.2.9}} יחול על בריכה, ואולם לעניין פתחי יניקת מים, רשאית הוועדה המקומית לאשר פתח יניקת מים אחד אם השתכנעה כי אין בכך כדי לפגוע במטרות;
{{ח:תת|(5)}} מיתקן למניעת זרימה חוזרת יותקן בקו אספקת המים לבריכה;
{{ח:תת|(6)}} בבריכה יותקנו אמצעים לסחרור, לרבות אמצעי פינוי מים עיליים, סינון וחיטוי המים, ויוקצה מקום מתאים להתקנת המערכות הנדרשות להפעלת אמצעים אלה;
{{ח:תת|(7)}} הוועדה המקומית תורה את היקף השטח המחופה סביב בריכה;
{{ח:תת|(8)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.13|פרט 21.1.2.13(א)}} יחול על בריכה, למעט הדרישה שהחיפוי מונע ההחלקה יהיה במרקם שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות;
{{ח:תת|(9)}} בבריכה יוקצה מקום נפרד לחומרים מסוכנים המשמשים לטיפול במים;
{{ח:תת|(10)}} בבריכה יותקנו אמצעים לתחימת השטח שסביב הבריכה, המקום שבו מותקנות מערכות ההפעלה, ומקום החומרים המסוכנים, באופן שתימנע כניסה לא מבוקרת של בני אדם, ובכלל זה ילדים ופעוטות, לברכה ולמקומות האמורים;
{{ח:תת|(11)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.6|פרטים 21.1.2.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.3.1|21.1.3.1}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.3.6|21.1.3.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.3.7|21.1.3.7}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.5.5|21.1.5.5 עד 21.1.6.2}} יחולו על בריכה, ואולם המהנדס רשאי לפטור מתחולת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.6|פרט 21.1.2.6}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.3.1|ופרט 21.1.3.1}} אם אין בכך כדי לפגוע בבטיחות המשתמשים בבריכה;
{{ח:תת|(12)}} תאורה שתותקן באתר הבריכה לא תגרום להפרעה לסביבה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק כא סימן ה|סימן ה׳: תשתיות מים, תברואה ושירות|תיקון: תשס״ח־3}}

{{ח:סעיף*|21.1.5.1|היבטים תברואיים|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ה פרט 21.1.5.1}}
{{ח:ת}} סידורים ומערכות לפיזור מים, סחרורם, חיטוים, מיחזורם, ואיסופם על ידי פינוי עילי ופינוי תחתי, שרברבות ושאר ההיבטים התברואיים הנוגעים לאתר בריכת שחיה, יתוכננו לפי ההל״ת ויאושרו בידי רשות הבריאות.

{{ח:סעיף*|21.1.5.2|שטיפת מתרחצים|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ה פרט 21.1.5.2}}
{{ח:תת|(א)}} בכל פתח כניסה שבגדר או באמצעי האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.3.4|בפרט 21.1.3.4}}, יותקנו אמצעי שטיפה כמפורט להלן; אמצעי שטיפה אלה יותקנו באופן שלא יהוו מכשול למעבר לנכנס לבריכה לרבות אדם עם מוגבלות:
{{ח:תתת|(1)}} מיתקן שיבטיח שכל אדם הנכנס יישטף לפני כניסתו, ובכלל זה אמצעי לשטיפת רגליים; המים במיתקן זה יזרמו ברציפות או באמצעות בקרה אלקטרונית שתפעיל את המיתקן בעת מעבר אדם;
{{ח:תתת|(2)}} בצדי המיתקן האמור בפסקה (1) יותקנו אמצעים שימנעו את פיזור המים לסביבה.
{{ח:תת|(ב)}} מי השטיפה מהמיתקן האמור בפרט משנה (א) יפונו לביוב.

{{ח:סעיף*|21.1.5.3|מיתקני תברואה|תיקון: תשס״ח־3, תשפ״א|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ה פרט 21.1.5.3}}
{{ח:תת|(א)}} בבריכת שחיה יוקמו מבני שירות לשימוש הציבור (בפרט זה – המבנים) ובכלל זה לאדם עם מוגבלות, בהתאם לתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאי בתי שימוש ימוקמו בסמוך למוקדי הפעילות באתר בריכת השחיה;
{{ח:תתת|(2)}} יוקמו מקלחות ויכול שתאושר הקמת חלק מהמקלחות בשטח הפתוח של אתר בריכת השחיה;
{{ח:תתת|(3)}} באתר בריכת שחיה, יותקנו ברזים לשתיה עם ניקוז, באזורים שבהם צפויים להתרכז המבקרים באתר, ובפרט בשטחים מוצלים – בכמות של ברז אחד לכל 100 מבקרים; בשטח פתוח תוצב שוקת אחת לשטיפה; במעבר בין מבני המלתחות לבריכת השחיה יהיה לפחות מיתקן אחד למים צוננים;
{{ח:תתת|(4)}} באתר בריכת שחיה יוקמו מלתחות – אחת לגברים ואחת לנשים; שטחה של כל אחת מהן, במטרים רבועים, לא יפחת מהמספר המתקבל מחלוקת קיבולת המבקרים ב־12; כל אחת מהמלתחות לנשים ולגברים תכלול מקום שניתן להסתירו, שבו גם אדם עם מוגבלות יוכל להתלבש באופן מוצנע; אפשר שתוקם יותר ממלתחה אחת לגברים ואחת לנשים ובלבד ששטחם הכולל לא יפחת מהשטח לפי החישוב האמור;
{{ח:תתת|(5)}} מספר תאי בתי שימוש, משתנות, כיורים, מקלחות ומיתקנים למים צוננים שיותקנו באתר בריכת שחיה, יהיה בהתאם לפרק 3 בהל״ת;
{{ח:תתת|(6)}} בפרט זה, ”קיבולת המבקרים“ – המספר המתקבל מחלוקת השטח הכולל במ״ר של פני המים באתר בריכת שחיה ב־3 והכפלתו ב־4; לצורך חישוב מספר המיתקנים הנחוצים לפי פרט זה, יראו את קיבולת המבקרים כמורכבת ממספר שווה של נשים וגברים.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בפרט משנה (א), בבריכת שחייה בבית מלון המיועדת לשימוש הלנים בבית המלון בלבד, יוקמו מבני שירות לשימוש הציבור, לפי התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה)|בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה), התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(ב)}} סידורים תברואיים מינימליים יתוכננו ויוקמו בהתאם להל״ת.
{{ח:תת|(ג)}} חלק מקבועות התברואה יתאימו לשימוש של ילדים ולאנשים עם מוגבלות.
{{ח:תת|(ד)}} המבנים יוקמו בצמוד לציר הכניסה לבריכת השחיה.
{{ח:תת|(ה)}} המבנים ייבנו מחומרי בניה קשיחים.
{{ח:תת|(ו)}} חומרי הגימור בצדם הפנימי של קירות מבנים כאמור יהיו בהירים וחלקים.
{{ח:תת|(ז)}} על מבני השירותים יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם יאווררו בקצב של 8 החלפות אוויר בשעה;
{{ח:תתת|(2)}} תותקן בהם תאורה בעוצמת הארה שלא תפחת מ־300 לוקס;
{{ח:תתת|(3)}} יותקן בהם משטח מתאים להחתלת תינוקות.

{{ח:סעיף*|21.1.5.4|מחסן|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ה פרט 21.1.5.4}}
{{ח:ת}} באתר בריכת השחיה יוקם מחסן שישרת את אתר בריכת השחיה.

{{ח:סעיף*|21.1.5.5|שפכים|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ה פרט 21.1.5.5}}
{{ח:תת|(א)}} באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעים שיגרמו לכך שמי בריכת שחיה שרוקנו ממנה, מי שטיפה של מסננים ושפכים אחרים שמקורם באתר בריכת שחייה, יסולקו לביוב באופן שלא יגרמו להצפתו ובלבד ש –
{{ח:תתת|(1)}} שפכים שעלולים להזיק למערכת ההובלה, הטיהור והניצול של הביוב, יסולקו באופן ובתנאים שאישרה רשות הבריאות, כדי שלא יסבו נזק ולא יגרמו מפגע לאתר בריכת השחיה, לציבור, ולסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} מוצקים שוקעים יורחקו מהשפכים לפני סילוקם לביוב.
{{ח:תת|(ב)}} סילוק השפכים ייעשה דרך מרווח אוויר או באמצעי אחר שימנע זרימה חוזרת מהביוב לבריכת השחיה או לכל חדר או מיתקן אחר באתר בריכת השחיה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק כא סימן ו|סימן ו: שונות|תיקון: תשס״ח־3}}

{{ח:סעיף*|21.1.6.1|מניעת רעש|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ו פרט 21.1.6.1}}
{{ח:ת}} אתר בריכת השחיה יתוכנן כך שהמיתקנים המותקנים בו והשימושים המתוכננים בו יעמדו בדרישות הקבועות {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)|בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ״ג–1992}}, ולא יגרמו לרעש בלתי סביר כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)|בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש״ן–1990}}.

{{ח:סעיף*|21.1.6.2|מתכות|תיקון: תשס״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ו פרט 21.1.6.2}}
{{ח:ת}} מתכות שנעשה בהן שימוש בבריכת שחיה יהיו מוגנות בפני שיתוך.

{{ח:סעיף*|21.1.6.3|הצללה|תיקון: תשס״ח־3, תשס״ח־4|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ו פרט 21.1.6.3}}
{{ח:ת}} באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעי הצללה קבועים מפני קרינת השמש, אשר יספקו הגנה מפני קרינת השמש בפרט בתקופת הקיץ ובשעות היום החמות, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} באתר בריכת שחיה יוצלל שטח המיועד לשהיית מבקרים שאינו שטח מים, שגודלו במטרים רבועים כשטח המים הכולל באתר בריכת השחיה כפול 1.2 לפחות;
{{ח:תת|(2)}} בבריכת השחיה יוצללו 25% לפחות משטח פני המים הכולל; ואולם בבריכת פעוטות יוצללו 75% לפחות משטח פני המים הכולל;
{{ח:תת|(3)}} אמצעי ההצללה האמורים בסעיף זה יהיו יעילים, ככל האפשר, בין השעות 10:00 ו־16:00.

{{ח:סעיף*|21.1.6.4|הוראות מיוחדות בנוגע לנגישות אדם עם מוגבלות|תיקון: תשס״ח־3, תשע״ח|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ו פרט 21.1.6.4}}
{{ח:ת}} נוסף על הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|חלק ח׳}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|וחלק ח׳1}} –
{{ח:תת|(1)}} לאדם עם מוגבלות, לרבות כשהוא נע בכיסא גלגלים, תהיה נגישות עד לתוך המים בבריכת השחייה העיקרית באתר;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תת|(3)}} פני הדרך העיקרית בחלקי אתר בריכת שחיה המפורטים להלן יסומנו באמצעי הכוונה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} יימצא אמצעי הכוונה מהכניסה הראשית לאתר בריכת השחיה עד לפתחי המלתחות לנשים ולגברים; נמצאה עמדת מודיעין בסמוך לדרך מהכניסה הראשית לפתחי המלתחות האמורות, יימשך אמצעי ההכוונה מהכניסה הראשית אל עמדת המודיעין וממנה לפתחי המלתחות;
{{ח:תתת|(ב)}} יימצא אמצעי הכוונה מהיציאה מהמלתחות עד למדרגות, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.5|בפרט 21.1.2.5}} היורדות לתוך המים, של בריכת השחיה העיקרית באתר בריכת השחיה; שימשו בריכות שחיה שונות כבריכה עיקרית כל אחת בחלק אחר מתקופות השנה, יוביל אמצעי ההכוונה לשתיהן;
{{ח:תתת|(ג)}} אמצעי הכוונה כאמור בפסקה זו יהיה בניגוד חזותי (Visual contrast) ובניגוד מישושי (Tactile contrast) לסביבתו ובלבד שפני המרקם יאפשרו הליכה בטוחה עליהם בכף רגל גלויה;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תת|(5)}} הסימנים האמורים בפסקאות (3) ו־(4) לא יצברו לכלוך ויהיו ניתנים לניקוי וחיטוי בקלות;
{{ח:תת|(6)}} יתקיים ניגוד חזותי בין אלה: תעלת הגלישה או הסבכה המכסה אותה לבין החיפוי שסביב בריכת השחיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.12|פרט 21.1.2.12(ד)(1)}}, או בין רצועת חיפוי לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.12|פרט 21.1.2.12(ד)(1)}} שרוחבה 20 ס״מ לפחות שצמודה לתעלת הגלישה, לבין יתרת החיפוי שסביב בריכת השחיה.

{{ח:סעיף*|21.1.6.5|סמכות ועדה מקומית|תיקון: תשס״ח־3, תשס״ח־4|עוגן=תוספת 2 חלק כא סימן ו פרט 21.1.6.5}}
{{ח:ת}} הוועדה המקומית רשאית, לפי בקשה מנומקת של מגיש בקשה להיתר, ליתן פטור מהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}} המפורטות להלן או לקבוע הוראות אחרות, אם לדעתה ומטעמים שיירשמו ראוי לסטות מהמגבלות שבאותן הוראות, ובלבד ששוכנעה שלא ייפגעו בריאות הציבור – לאחר שקיבלה לעניין זה את הסכמת רשות הבריאות, ובטיחות הציבור:
{{ח:תת|(1)}} בנוגע לבריכת שחיה המיועדת לקום בבניין או באתר בריכת שחיה שהיתר הבניה להקמתם ניתן לפני תחילת תקנות אלה – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.2|פרטים 21.1.2.2(ב)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.20|ו־21.1.2.20}};
{{ח:תת|(2)}} בנוגע לבריכת שחיה מיוחדת ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא סימן ד|בסימן ד׳}} –
{{ח:תתת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.2|פרטים 21.1.2.2(ג)}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.3|21.1.2.3(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.5|ופרט 21.1.2.5(3)}};
{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא פרט 21.1.2.4|פרט 21.1.2.4}} – בכפוף לכך שקרקעית בריכה מיוחדת יכול שתתחיל בשיפוע בשיעור 7% אך לא תעלה על שיפוע זה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספחים'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספחים הושמטו)}}

{{ח:קטע2|תוספת 2 חלק כב|חלק כ״ב: הגנת מבנים מפני גז ראדון|תיקון: תשס״ט}}

{{ח:סעיף*|22.00|הגדרות|תיקון: תשס״ט|עוגן=תוספת 2 חלק כב פרט 22.00}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כב|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה“ – אזור שבו ריכוז הראדיום בקרקע גבוה מ־50 בקרל לק״ג קרקע או אזור כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כב נספח א|בנספח א׳ לחלק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור בעל פוטנציאל ראדון נמוך“ – אזור שבו ריכוז הראדיום בקרקע נמוך מ־50 בקרל לק״ג קרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק ראדון מוסמך“ – מי שהוסמך בידי הממונה על הקרינה לתת שירותי בדיקת ראדון במבנים, בקרקע, במים ובחומרי בניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דגימת ריכוז ראדון“ – איסוף דגימות בידי בודק ראדון מוסמך, לשם בדיקת ריכוז ראדון בתוך מבנה, בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 4175 חלק 1 – שיטות פסיביות למדידת ריכוז גז ראדון: מבנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיטיגציה“ – כלל השיטות, הפתרונות והטכנולוגיות להפחתת ריכוז ראדון במבנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הקרינה“ – הממונה על קרינה סביבתית, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)|בתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת“ – מעבדה בעלת היתר מאת הממונה על הקרינה למתן שירותי בדיקת ראדון ולאישור חומרי איטום לראדון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הגנה סבילה“ – שיטת מיטיגציה המבוססת על ניתוק הבניין מהקרקע על ידי מחסום דיפוזיה ושחרור הראדון על ידי אוורור טבעי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הגנה פעילה“ – שיטת מיטיגציה המבוססת על ניתוק הבניין מהקרקע באמצעות מחסום דיפוזיה ושחרור הראדון על ידי אוורור מאולץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראדון“ – יסוד רדיואקטיבי טבעי (Rn-222) הנוצר בקרקע ובחומרי בניה כתוצאה מהתפרקות היסוד ראדיום; ריכוזו נמדד ביחידות בקרל/מ״ק אוויר.

{{ח:סעיף*|22.01|מניעת חדירת ראדון והצטברותו בבניין|תיקון: תשס״ט|עוגן=תוספת 2 חלק כב פרט 22.01}}
{{ח:ת}} תכנונו של בניין ובנייתו ייעשו באופן שימנע חדירה של ראדון לתוך הבניין והצטברות הראדון בתוכו, בכמות העלולה לגרום לסכנה בריאותית; פרטי אופן ההגנה על בניין מפני חדירת ראדון ייקבעו על פי פוטנציאל הראדון בקרקע, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.

{{ח:סעיף*|22.02|ריכוז ראדון בחדר|תיקון: תשס״ט|עוגן=תוספת 2 חלק כב פרט 22.02}}
{{ח:ת}} בחדר המיועד לשהיית אדם לא יעלה ריכוז הראדון על הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כב נספח ב|בנספח ב׳ לחלק זה}}.

{{ח:סעיף*|22.03|דרישות הגנה מפני חדירת הראדון|תיקון: תשס״ט|עוגן=תוספת 2 חלק כב פרט 22.03}}
{{ח:תת|(א)}} בכל בניין יש לבצע הגנה מפני חדירת ראדון באמצעות איטום נגד ראדון סביב כל הצנרת החודרת מהקרקע לתוך הבניין ואיטום מפני חדירת ראדון של כל תפרי החיבור בין הרצפה לקיר, תפרי התפשטות ותפרי הפסקת יציקה; האיטום ייעשה באמצעות חומרי איטום שקיבלו אישור של מעבדה מוסמכת.
{{ח:תת|(ב)}} באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, נוסף על האמור בפרט משנה (א), יש להתקין מערכת הגנה סבילה באופן שיהיה ניתן להסב אותה למערכת הגנה פעילה על ידי התקנת מפוח לשאיבת הראדון מיסודות הבניין.

{{ח:סעיף*|22.04|בדיקת הימצאות ראדון וריכוזו|תיקון: תשס״ט|עוגן=תוספת 2 חלק כב פרט 22.04}}
{{ח:תת|(א)}} באזור בעל פוטנציאל ראדון נמוך, תיערך דגימת ריכוז ראדון בחדר תת־קרקעי שתחלופת האוויר בו היא הנמוכה ביותר מבין החדרים התת־קרקעיים המיועדים לשהיית אדם באותו בניין; ריכוז הראדון בדגימות ייבדק בידי מעבדה מוסמכת והעתק מתוצאות הבדיקה יימסר לוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, תיערך דגימת ריכוז ראדון בכל החדרים התת־קרקעיים וצמודי הקרקע המיועדים לשהיית אדם בבניין; ריכוז הראדון בדגימות ייבדק בידי מעבדה מוסמכת, והעתק מתוצאות הבדיקה יימסר לוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע בממצאי הבדיקה לפי פרט משנה (א) או (ב) כי ריכוז הראדון עולה על הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כב נספח ב|בנספח ב׳ לחלק זה}}, ימציא עורך הבקשה לוועדה המקומית, בתוך שבעה ימים מקבלת ממצאי הבדיקה, חוות דעת בדבר האמצעים הנדרשים להגנה מפני חדירת ראדון.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳: מרחבי תכנון המצויים באזורים בעלי פוטנציאל ראדון גבוה''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כב פרט 22.00|פרט 22.00}})}}}}
{{ח:תת|1.}} הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים;
{{ח:תת|2.}} הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כרמיאל;
{{ח:תת|3.}} הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ערד.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳: ריכוז הראדון המרבי המותר בחדר המיועד לשהיית אדם, ביחידות בקרל/מ״ק אוויר''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כב פרט 22.02|פרט 22.02}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ריכוז הראדון המרבי מחושב על פי פונקציה של קצב תחלופת האוויר בחדר וזמן הבדיקה, לפי סוג הגלאי; אם קצב תחלופת האוויר בחדר לא מופיע בטבלה, יש לחשב אותו על ידי אינטרפולציה ליניארית בין הערכים הקרובים.
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;קצב תחלופת האוויר (לשעה)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;גלאי פחם פעיל או גלאי ניטור רציף&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;גלאי אלקטרט או גלאי עקבות התפרקות גרעינית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;זמן הבדיקה (ימים)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;זמן הבדיקה (ימים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;3&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4&lt;/th&gt;&lt;th&gt;5&lt;/th&gt;&lt;th&gt;6&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4&lt;/th&gt;&lt;th&gt;5&lt;/th&gt;&lt;th&gt;6&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3416&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4854&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5399&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5854&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1862&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2352&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2789&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3530&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0.001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3307&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4028&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4615&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5093&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5483&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1822&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2286&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2695&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3057&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3376&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0.003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3712&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4186&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4554&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4839&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1746&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2164&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2523&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2832&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3099&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0.005&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2915&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3432&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3814&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4096&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4305&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1674&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2052&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2368&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2634&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2859&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0.007&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2744&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3490&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3707&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3860&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1608&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2458&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2648&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2514&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2855&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3078&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3321&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1515&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1810&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2043&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2378&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1528&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1593&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1620&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1631&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1635&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1073&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1279&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1336&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1379&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1052&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1065&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1068&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1069&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1069&lt;/td&gt;&lt;td&gt;815&lt;/td&gt;&lt;td&gt;876&lt;/td&gt;&lt;td&gt;914&lt;/td&gt;&lt;td&gt;940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;958&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;790&lt;/td&gt;&lt;td&gt;793&lt;/td&gt;&lt;td&gt;793&lt;/td&gt;&lt;td&gt;793&lt;/td&gt;&lt;td&gt;793&lt;/td&gt;&lt;td&gt;652&lt;/td&gt;&lt;td&gt;687&lt;/td&gt;&lt;td&gt;708&lt;/td&gt;&lt;td&gt;722&lt;/td&gt;&lt;td&gt;732&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;572&lt;/td&gt;&lt;td&gt;572&lt;/td&gt;&lt;td&gt;572&lt;/td&gt;&lt;td&gt;572&lt;/td&gt;&lt;td&gt;572&lt;/td&gt;&lt;td&gt;498&lt;/td&gt;&lt;td&gt;517&lt;/td&gt;&lt;td&gt;528&lt;/td&gt;&lt;td&gt;535&lt;/td&gt;&lt;td&gt;540&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;191&lt;/td&gt;&lt;td&gt;193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;196&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121&lt;/td&gt;&lt;td&gt;121&lt;/td&gt;&lt;td&gt;118&lt;/td&gt;&lt;td&gt;119&lt;/td&gt;&lt;td&gt;119&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0.7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשס״ז}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}})}}}}

{{ח:קטע3||חישוב שטחי בניה ושיעורי אגרות למתן היתר}}

{{ח:קטע3|תוספת 3 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף*|1.00.1|הגדרות|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.1}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין עזר“ – בנין שנבנה ליד הבנין העיקרי, בחצרו, בחלק ממנו, או על גגו ומשרת את הבנין העיקרי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גדר ביטחון“ – גדר המשמשת לצרכים ביטחוניים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השניה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חממה“ – מבנה יציב בעל שלד מעץ או ממתכת המכוסה יריעות פלסטיות והמיועד לשמש בית צמיחה לגידולים חקלאיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יציע“ – חלל המשתרע בחלקה העליון של קומה, בין תקרתה לבין רצפת יציעה, מוקף קירות בחלקו והיקף רצפתו קטן מהיקף רצפת הקומה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מ״א“ – מטר אורך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מ״ר“ – מטר מרובע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עליית גג“ – חדר או חלל הנמצא מתחת לגג ובקרבתו, שתנועת אדם אפשרית על רצפתו, ויכול שגגו יהיה משופע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קומה“ – חלל המשתרע בין שתי רצפות סמוכות הנמצאות זו מעל זו, וגובהו אינו קטן מ־2.50 מטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטחים למטרות עיקריות“ ו”שטחי שירות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)#סעיף 9|בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}} (להלן – תקנות אחוזי בניה);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות עבודה מצומצמת“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת)|תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשס״ג–2003}}.
{{ח:תת|(ב)}} מונח שלא הוגדר בפרט משנה (א), יהא כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|בתקנות אחוזי בניה}}, בין שהוגדר בהן במפורש ובין שלא הוגדר כך, {{ח:פנימי|תוספת 3|ותוספת זו}} תתפרש, דרך כלל, יחד עם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|תקנות אחוזי בניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מונח שלא ניתן להגדירו או לפרשו לפי פרטי משנה (א) או (ב), יהא כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות אלה}}.

{{ח:קטע3|תוספת 3 סימן ב|סימן ב׳: חישוב שטחי בניה לקביעת אגרות}}

{{ח:סעיף*|1.00.2|חישוב השטח של בנין או תוספת לבנין|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.2}}
{{ח:ת}} שטחו של בנין או תוספת לבנין הוא השטח הכולל שהותר לבניה, המחושב לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|תקנות אחוזי בניה}}, והכולל שטחים למטרות עיקריות ושטחי שירות; לענין זה, ”השטח הכולל שהותר לבניה“ – שטח הבניה הכולל המצוין במפרט שנערך לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#תוספת|טופס 1 לתוספת הראשונה}}, אושר בידי הוועדה המקומית וצורף להיתר.

{{ח:סעיף*|1.00.3|חישוב השטח של מיתקן|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1.00.2|בפרט 1.00.2}}, שטחו של מיתקן העשוי קונסטרוקציות הוא מספר המ״ר הכולל –
{{ח:תת|(1)}} של שטח ההיטל האופקי על פני הקרקע של חתך המיתקן, התחום בקו דמיוני המחבר את העמודים החיצוניים של שלד המיתקן;
{{ח:תת|(2)}} של שטח ההיטל אופקי של חתך יחידות ציוד המותקנות באותו מיתקן, ככל שהן מותקנות מחוץ לשטח ההיטל האופקי של המיתקן כאמור בפסקה (1); לענין זה, ”יחידות ציוד“ – לרבות מכלים, ריאקטורים, תנורים, צינורות והחללים שביניהם.

{{ח:סעיף*|1.00.5|חישוב הנפח של בנין|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.5}}
{{ח:תת|(א)}} נפחו של בנין הוא הסכום במ״ק של שטחי כל הקומות שבו, המוכפלים כל אחד מהם בגובהה של אותה קומה הנמדד במ״א.
{{ח:תת|(ב)}} בפרט זה, ”גובהה של אותה קומה“ – המרחק האנכי בין המפלס העליון של הרצפה לבין מפלס הרצפה מעל התקרה שמעליה, אם היא בנמצא ואם לאו, לבין המפלס העליון של התקרה, כאשר התקרה שטוחה, בין אם יש גג מעליה וביניהם עליית גג ובין אם הגג שטוח או משופע או מונח על הקירות ובין אם לאו.
{{ח:תת|(ג)}} אין בבנין תקרה שטוחה וגגו משופע, יימדד גובה הקומה העליונה עד מחצית המרחק האנכי שבין הקו הגבוה ביותר שבו נפגשים מישורי הגג המשופעים עם מישור הקירות או הקורות החיצוניים של הבנין.
{{ח:תת|(ד)}} יש לגג שיפוע אחד או צורה של מישור, יימדד גובה הקומה העליונה עד הקו הגבוה ביותר שבו נפגש מישור הגג עם מישור הקירות או הקורות החיצוניים של הבנין.
{{ח:תת|(ה)}} אין בבנין, כולו או מקצתו, תקרה שטוחה או גג, או שחלק ממנו אינו מוקף קירות ואין לו גג, יימדד גובה הקומה האמורה עד קצהו העליון של הקיר הגבוה ביותר בבנין או הקורה הגבוהה ביותר בבנין.

{{ח:סעיף*|1.00.6|חישוב הנפח של חפירה, חציבה או מילוי|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.6}}
{{ח:תת|(א)}} הנפח של חפירה, חציבה או מילוי הוא מספר המ״ק המתקבל מהכפלת שטח המגרש או אותו החלק שבו מתבצעת עבודת החפירה, החציבה או המילוי, בגובהו.
{{ח:תת|(ב)}} בפרט זה –
{{ח:תתת|(1)}} ”גובהו“ של חפירה, חציבה או מילוי – המרחק האנכי במ״א המהווה את ההפרש בין גובה שהוא ממוצע אריתמטי של הגבהים האבסולוטיים הקיימים בשטח המגרש האמור לפני תחילת ביצוע אחת העבודות המפורטות בפרט משנה (א) והמסומנים בתכנית הבניה, לבין גובה המהווה ממוצע אריתמטי של הגבהים האבסולוטיים שיהיו בשטח המגרש האמור לאחר תום העבודה כאמור והמסומנים בתכנית הבניה;
{{ח:תתת|(2)}} ”גובה אבסולוטי“ – גובה המתייחס לפני הים או לגובהה של נקודה מסוימת וקבועה בסביבה.

{{ח:קטע3|תוספת 3 סימן ג|סימן ג׳: נוהלי תשלום אגרות}}

{{ח:סעיף*|1.00.7|אגרות|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.7}}
{{ח:תת|(א)}} בעד כל עבודה או שימוש הטעונים היתר המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בטורים א׳ ו־ב׳ בטבלה שבסימן ד׳}}, תשולם אגרה בשיעור הנקוב לצדם {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בטור ג׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} חישוב האגרה ייערך על בסיס תכניות הבניה המצורפות להיתר ובהתאם לשיטות החישוב של שטחי הבניה המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ב|בסימן ב׳}};
{{ח:תת|(ג)}} בהיתר לבנין חדש או לתוספת לבנין קיים, תשולם האגרה בהתאם לאחת החלופות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בפרטים 1 ו־2 לטבלה שבסימן ד׳}}, ולא תיווסף אגרה בשל בניה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|פרטים 3 עד 7 לטבלה האמורה}}, הנלווית לבנין או לתוספת כאמור, ובלבד שהיא כלולה בהיתר הבניה.

{{ח:סעיף*|1.00.8|שיעור מינימלי|תיקון: תשס״ז, תש״ע־4, [הודעות]|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.8}}
{{ח:ת}} נקבע שיעור האגרה לפי יחידת חישוב של מידה או כמות, תחושב האגרה בהתאם להיקף העבודה, ובלבד שלא תפחת מ־299.97 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 308.98 ש״ח)}}, ובהיתר לעבודה מצומצמת כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת)|בתקנות עבודה מצומצמת}} – 59.99 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 61.8 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף*|1.00.9|תוספת בניה|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.9}}
{{ח:ת}} לצורך חישוב האגרה דין תוספת בניה כדין בניה חדשה ונפרדת מהבנין הקיים.

{{ח:סעיף*|1.00.10|המרת סוג הבניה|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.10}}
{{ח:ת}} בעד היתר להמיר בנין מסוג לסוג, בין בדרך שינוי השימוש, שינוי הבניה או בניה חדשה ובין בכל דרך אחרת, תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בסימן ד׳}}, בהתאם לשיעור הנקוב לגבי סוג הבנין החדש המבוקש.

{{ח:סעיף*|1.00.11|בנין בעל שימוש מעורב|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.11}}
{{ח:ת}} חלקים שונים של בנין, המשמשים או המיועדים לשמש, למטרות שונות תשולם אגרה לכל חלק וחלק כאילו היה אותו חלק בנין נפרד.

{{ח:סעיף*|1.00.12|שינוי בתכניות בניה|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.12}}
{{ח:ת}} בעד שינוי בתכניות בניה המצורפות להיתר, הטעון דיון חוזר בוועדה המקומית, תשולם האגרה המינימלית הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1.00.8|בפרט 1.00.8}} או האגרה שנקבעה לגבי העבודה הנוספת הכרוכה בשינוי האמור והמפורטת {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בסימן ד׳}}, הכל לפי הסכום הגדול.

{{ח:סעיף*|1.00.13|פיקדון|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.13}}
{{ח:תת|(א)}} עם הגשת בקשה להיתר ישלם המבקש לוועדה המקומית 20% מסכום האגרה המשוערת המשתלמת בעד ההיתר (להלן – הפיקדון).
{{ח:תת|(ב)}} סירבה הוועדה המקומית לתת את ההיתר, תודיע למבקש בכתב על הסירוב וכי הפיקדון יוחזר לו בתוך 30 ימים.
{{ח:תת|(ג)}} קבעה הוועדה המקומית תנאי להיתר או הכניסה שינויים בבקשה לא ייחשב הדבר כסירוב ליתן היתר.

{{ח:סעיף*|1.00.14|מועד תשלום|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.14}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#סעיף 59|בתקנה 20(א)}} חייב המבקש לשלם את האגרה בניכוי הפיקדון לוועדה המקומית בתוך שנה מיום קבלת ההודעה על אישור הבקשה להיתר מאת הוועדה האמורה; הפיקדון יהיה צמוד למדד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 19א|בתקנה 19א}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא שילם המבקש את האגרה כאמור בפרט משנה (א), לא יוחזר לו הפיקדון.

{{ח:סעיף*|1.00.15|החזרת מחצית האגרה|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.15}}
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר שלא החל בעבודה, החזיר את ההיתר לוועדה המקומית בתוך שישה חודשים מיום הוצאתו, וצירף בקשה לבטלו – זכאי להחזרת מחצית האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} נתמלאו התנאים המפורטים בפרט משנה (א), תוחזר מחצית האגרה לבעל ההיתר לא יאוחר משלושה חודשים מיום החזרת ההיתר.

{{ח:סעיף*|1.00.16|חידוש ההיתר|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.16}}
{{ח:תת|(א)}} בעד חידוש היתר ישלם בעל ההיתר 10% מסכום האגרה שנקבעה לגבי ההיתר המקורי, ובלבד שהתשלום לא יפחת מהאגרה המינימלית הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1.00.8|בפרט 1.00.8}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד חידוש היתר בנסיבות האמורות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#סעיף 60|בתקנה 20א(ה)}} ישלם בעל ההיתר 50% מסכום האגרה ששולמה בעד מתן ההיתר המקורי.
{{ח:תת|(ג)}} הוחל בעבודה שלגביה ניתן היתר אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו, פטור בעל ההיתר מכל תשלום בעד חידוש ההיתר.

{{ח:סעיף*|1.00.17|פטור מאגרה|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.17}}
{{ח:ת}} יושב ראש ועדה מקומית רשאי לפי החלטת ועדה מקומית, ועל פי אישור לשכת הסעד כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}, לפטור מבקש מתשלום אגרה, כולה או מקצתה, אם מצבו החומרי מצדיק זאת.

{{ח:סעיף*|1.00.18|פטור לרשויות מקומיות|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.18}}
{{ח:ת}} רשות מקומית ואיגוד ערים פטורים מתשלום אגרה בעד היתר לגבי –
{{ח:תת|(1)}} בנינים ציבוריים שבנייתם מבוצעת על ידיהם;
{{ח:תת|(2)}} עבודות לצורכי עצמם.

{{ח:סעיף*|1.00.19|פטור חלקי למדינה|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.19}}
{{ח:ת}} המדינה פטורה מתשלום מחצית האגרה בעד היתר לגבי בניה המבוצעת בידיה, מטעמה או ביזמתה והמיועדת למטרות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שיכוני עולים ומפונים;
{{ח:תת|(2)}} בניני מסחר, מלאכה ותעשיה לצורכי עולים ומפונים;
{{ח:תת|(3)}} שיכוני זוגות צעירים;
{{ח:ת}} בפרט זה, ”שיכון זוגות צעירים“ – שיכון המיועד לזוגות צעירים על פי אישור הרשות המקומית הנוגעת בדבר או על פי אישור משרד הבינוי והשיכון.

{{ח:סעיף*|1.00.20|פטור חלקי לבנין להשכרה|עוגן=תוספת 3 פרט 1.00.20}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש היתר לבנין להשכרה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 53א|בסעיף 53א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}}, פטור מתשלום מחצית האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} נמכר בנין שניתן לו היתר כאמור בפרט משנה (א), חלקו או כולו, ישלם המוכר את המחצית הנותרת של האגרה שהיה פטור מתשלומה לפי פרט משנה (א).

{{ח:קטע3|תוספת 3 סימן ד|סימן ד׳: שיעורי אגרות להיתרי בניה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ז, [הודעות], תש״ע־4, תשע״א־2, תשע״ה, תשע״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג העבודה או השימוש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} פירוט סוג העבודה או השימוש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} אגרה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בנייה או שימוש חורג, למעט כמפורט בפרט 2 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בניה חדשה או תוספת בנייה לרבות יציע, בנייני עזר, מצללות, שטחי שירות, מרפסות, גזוזטראות, קירוי משטחים פתוחים, אצטדיונים, מיתקני נופש וספורט לרבות בריכות שחיה, בין מקורות ובין שאינן מקורות, גני אירועים, מחסנים ובתי אריזה (אף אם הם למטרות חקלאיות), ושינוי שימוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32.40 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 33.37 ש״ח)}} לכל מ״ר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;בניית מבנים חקלאיים למטרות חקלאיות או שימוש חורג במבנה לא־חקלאי למטרות חקלאיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבנים חקלאיים המשמשים רפתות, אורוות, לולים, חממות, וכיוצא באלה, למעט מחסנים ובתי אריזה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 1.15 ש״ח)}} לכל מ״ר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חממות ובתי רשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.11 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 1.15 ש״ח)}} לכל מ״ר לבנייה עד 100 מ״ר, בתוספת 0.55 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 0.57 ש״ח)}} לכל מ״ר נוסף מעל 100 מ״ר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עבודות בניה ופיתוח בלא הקמת בניין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סלילת או הרחבת דרך, מדרכה או חניה פתוחה, לרבות גשרים וגשרונים וכן חפירה לצורך הקמתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 1.24 ש״ח)}} לכל מ״ר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שימוש חורג בקרקע או בבניין קיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שינוי שימוש בקרקע או בבניין קיים בלא בנייה חדשה או תוספת בנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32.62 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 33.47 ש״ח)}} לכל מ״ר קרקע או שטח בנייה עד 2,000 מ״ר, בתוספת 1.21 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 1.24 ש״ח)}} לכל מ״ר נוסף מעל 2,000 מ״ר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בניית מיתקנים הנדסיים או מבנים לתעשיה כבדה, או שימוש חורג במבנים או במיתקנים אחרים למטרות כאמור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(א) מיתקנים הנדסיים ומיתקני חקלאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משאבות, מגדלי מים וסילוסים, בריכות, בורות, מיתקנים ובריכות לטיפול בביוב ובמים, מכלי דלק וגז לרבות תחנות שאיבה לטיפול בשפכים, מיתקני תקשורת פתוחים, לרבות מיתקנים תת־קרקעיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.60 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 3.71 ש״ח)}} לכל מ״ק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(ב) מאגרי מים וביוב לפי נפח המאגר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאגרי מים וביוב בנפח של עד 3 מיליון מ״ק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 0.12 ש״ח)}} לכל מ״ק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;על כל מ״ק נוסף מעל 3 מיליון מ״ק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ג) נמלים ותעשיה כבדה מקונסטרוקציות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטחי נמל וכל מבנה תעשיה כבדה מקונסטרוקציות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 1.24 ש״ח)}} לכל מ״ק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ד) לוחות קולטי שמש במיתקן פוטו־וולטאי או בתחנת כוח סולרית בטכנולוגיה פוטו־וולטאית או תרמו־סולרית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מראות או משטחים אחרים המשמשים לריכוז וניצול אנרגיית השמש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 1.21 ש״ח)}} לכל מ״ר עד 10,000 מ״ר, בתוספת 0.10 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 0.11 ש״ח)}} לכל מ״ר נוסף מעל 10,000 מ״ר.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;עבודות כריה וחציבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א) עבודות חציבה, כריה, חפירה או מילוי וכיוצא באלה, שלא למטרת הקמת בנין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 1.24 ש״ח)}} לכל מ״ק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) עבודות להכשרת אתרים להטמנה וטיפול בפסולת יבשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 0.11 ש״ח)}} לכל מ״ק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקנת כבלים, צנרת ותעלות שאינם חלק מהבניין ואינם משרתים אותו באופן ישיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקנה של – {{ש}} (1) צנרת לאספקת מים, ביוב ותיעול וניקוז; {{ש}} (2) צנרת להובלת נפט, גז וכיוצא באלה; {{ש}} (3) צנרת עילית; {{ש}} (4) כבלים בכל קוטר שהוא; {{ש}} לרבות התקנת תעלות, תאים, מעבירי מים, מגלשים, מכלים, תמיכות, אבזרים וכיוצא באלה, וכן חציבה, חפירה ומילוי לצורך כל אחת מן ההתקנות האמורות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 1.24 ש״ח)}} לכל מ״א&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;הקמת גדר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקמת גדר – למעט גדר חקלאית או גדר ביטחון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 1.24 ש״ח)}} לכל מ״ר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הקמת גדר ביטחון או גדר חקלאית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;עבודה מצומצמת ועבודות אחרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעבודה הטעונה היתר שלא נקבעה לה אגרה {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בסימן זה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;299.97 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 308.98 ש״ח)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לעבודה שלא נקבעה לה אגרה {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בסימן זה}} ואושרה לגביה בקשה להיתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת)|תקנות עבודה מצומצמת}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;59.99 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2022, 61.8 ש״ח)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבנים הפטורים מאגרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתי תפילה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשמ״ג־2, תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשס״ח}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17א|תקנה 17א}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק א|חלק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף*|1.00|הגדרות|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 1.00}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5|בחלק זה {{ח:הערה|[צ״ל: בתוספת זו]}}}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר“ – אתר ארכאולוגי או מבנה היסטורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר ארכאולוגי“ – אתר עתיקות או שטח המכיל עתיקות; לעניין זה, ”אתר עתיקות“ ו”עתיקות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל״ח–1978}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגורם האחראי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשות העתיקות – באתר ארכאולוגי;
{{ח:תתת|(2)}} הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים – באתר {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|שחוק הגנים הלאומיים}} חל עליו;
{{ח:תתת|(3)}} באתר אחר – הרשות שבפיקוחה נמצא האתר, ובאין רשות כזאת – בעל הנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת של בעל מקצוע“ – חוות דעת לעניין {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}, שערך מהנדס או אדריכל הרשוי לפי {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|תקנות המהנדסים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק גנים לאומיים“ – {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה היסטורי“ – בניין או קבוצת בניינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכאולוגית, ושיש כוונה לפתחם, לשמרם או לשחזרם, לרבות בניין שנקבע לשימור בתכנית או שמיועד לכך בתכנית לשימור כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 4 פרט 2|בסעיף 2 לתוספת הרביעית לחוק}}, וכן אתר בעל ערך לאומי, אתר לאומי, אתר הנצחה וגן לאומי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}, שהוכרזו בתכנית ככאלה, או שאושרו בתכנית ככאלה אף אם טרם הוכרזו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה עתיק“ – בניין היסטורי שנבנה במקורו בחומרים טבעיים כמו אבן, חומרי מליטה, חומרי מילוי וחומרים אחרים ואין בשלד שלו בטון, בטון מזוין, או פלדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות העתיקות“ – רשות העתיקות שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק רשות העתיקות|בחוק רשות העתיקות, התשמ״ט–1989}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות לשמירת הטבע“ – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳: אמצעי יציאה מהבניין}}

{{ח:סעיף*|2.01|הכשרת דרכי יציאה|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2.01}}
{{ח:ת}} באתרים ארכאולוגיים ובמבנים היסטוריים יוכשרו דרכי יציאה במספר ובמידות הנדרשים למספר האנשים המרבי הצפוי לשהות במקום, בכפוף לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב פרט 2.02|בפרט 2.02}} ובמגבלות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב פרט 2.03|פרט 2.03}}.

{{ח:סעיף*|2.02|קביעת מקדם התפוסה בבניין או בחלק של בניין|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2.02}}
{{ח:ת}} מקדם התפוסה בבניין או בחלק ממנו ייקבע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.03|פרט 3.03 בתוספת השניה}} ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקדם התפוסה באולם לאסיפות שבו מושבים קבועים, ייקבע לפי כמות המושבים בפועל ובלבד שיישמרו המעברים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב פרט 2.05|בפרט 2.05(ז)}} ורוחב מושב לא יפחת מהנקוב להלן:
{{ח:תתת|(א)}} ספסל רציף – 0.45 מ״ר למושב;
{{ח:תתת|(ב)}} כיסאות קבועים – לפי מספר הכיסאות הקבועים;
{{ח:תת|(2)}} השטח המינימלי לאדם באולם לאסיפות בעל צפיפות קהל גבוהה (אולמות הרצאה, אולמות תפילה, יציעים לקהל, מבואות לאולמי אסיפות) – 0.65 מ״ר;
{{ח:תת|(3)}} השטח המינימלי לאדם באולם לאסיפות בעל צפיפות קהל פחותה מזו שבאולם לפי פסקה (2) (אולמות תצוגה, חדרי ישיבות, במות וכיוצא באלה) – 1.5 מ״ר.

{{ח:סעיף*|2.03|הגבלת מספר אנשים|תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2.03}}
{{ח:תת|(א)}} המספר המרבי של בני אדם באתר לא יעלה על מקדם התפוסה המחושב לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב פרט 2.02|פרט 2.02}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין או בחלק ממנו המשורת במספר יציאות שבטור א׳ בטבלה שלהלן, יוגבל מספר בני האדם כמפורט בטור ב׳ לצדו:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מספר היציאות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר בני האדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;ובלבד ששתי היציאות מובילות אל החוץ בלא שימוש במדרגות; בכל מקרה אחר יוגבל מספר בני האדם במקום ל־500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4 ויותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב פרט 2.04|בפרט 2.04}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} בשטח מגודר הנמצא מחוץ לבניין ומיועד לאירוח קהל (להלן – שטח חוץ מגודר), אשר מספר בני האדם שבו עשוי לעלות על ממוצע של אדם אחד לכל 10 מ״ר של שטח חופשי לתנועת אדם, ואשר מספר בני האדם שבו עולה על 60, יש להבטיח שתי יציאות לפחות ל־1,000 בני האדם הראשונים ויציאה נוספת לכל 1,000 בני אדם נוספים או חלק מהם.
{{ח:תת|(ד)}} הגורם האחראי ינקוט אמצעים נאותים ויגביל את כמות האנשים באתר, בהתאם לאמור בפרט זה; קבעה הוועדה המקומית כי לא ניתן להעמיד מנגנוני פיקוח נאותים להגבלת כמות האנשים הנכנסים לאתר, יספק הגורם האחראי, בהוראת הוועדה המקומית, פתחי יציאה כנדרש בפרטי משנה (ב) ו־(ג), במידות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב פרט 2.05|בפרט 2.05}}.
{{ח:תת|(ה)}} רוחב היציאות, מידותיהן, מיקומן, ומרחקי המילוט יהיו לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב פרט 2.04|פרטים 2.04 עד 2.07}}.

{{ח:סעיף*|2.04|רוחב יציאות|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2.04}}
{{ח:תת|(א)}} רוחב יציאה מחלקי בניין הנעשית –
{{ח:תתת|(1)}} במישור ובכבשים ששיפועם עד 1:10 – יחושב לפי 5 מ״מ לאדם;
{{ח:תתת|(2)}} באמצעות מדרגות וכבשים ששיפועם עולה על 1:10 – יחושב לפי 8 מ״מ לאדם.
{{ח:תת|(ב)}} רוחב היציאות משטח חוץ מגודר יהיה כקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב פרט 2.05|בפרט 2.05(י)}}.
{{ח:תת|(ג)}} היציאה מבניין או משטח חוץ מגודר תעמוד בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב פרט 2.05|פרטים 2.05(א) עד (ג)}}.

{{ח:סעיף*|2.05|מידות מינימליות של דרכי יציאה|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2.05}}
{{ח:תת|(א)}} רוחבו של פתח פנוי למעבר, בדרך יציאה מחלק של בניין, בין רכיבי בניין התוחמים אותו, הנמדד אופקית במקום הצר ביותר שממפלס הרצפה ועד גובה 1.98 מטר, לא יפחת –
{{ח:תתת|(1)}} מ־80 ס״מ נטו – אם הוא מיועד להכיל עד 50 אנשים;
{{ח:תתת|(2)}} מ־90 ס״מ נטו אם הוא מיועד להכיל יותר מ־50 אנשים.
{{ח:תת|(ב)}} רוחב פרוזדור ומעבר בדרך יציאה מחלק של בניין לא יפחת מ־90 ס״מ אם הוא מיועד להכיל עד 50 אנשים, ומ־110 ס״מ אם הוא מיועד להכיל יותר מ־50 אנשים.
{{ח:תת|(ג)}} גובה דרך יציאה לא יפחת מ־205 ס״מ, למעט גובה משקוף של דלת שיכול שיהיה 198 ס״מ.
{{ח:תת|(ד)}} אם אין זה מעשי להכשיר פתחי יציאה חדשים בתנאים המינימליים הקבועים בפרטי משנה (א) עד (ג), או שלפי חוות דעת הגורם האחראי לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יותר השימוש בפתחי היציאה הקיימים, כפתחי יציאה, ובלבד שרוחבם בחלק הצר ביותר, אינו קטן מ־60 ס״מ; הותר השימוש בפתחי היציאה הקיימים בהתאם לתקנת משנה זו, רשאי המהנדס להגביל את מספר האנשים הרשאים לשהות בבניין בו זמנית, אף לפחות מ־50 אנשים.
{{ח:תת|(ה)}} כאשר רוחב מעברים ופרוזדורים או חלק מהפתחים באתר אינו בהתאם לאמור בפרטי משנה (א) ו־(ב) ואין זה מעשי להכשיר דרכי יציאה חדשות או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יותר השימוש במעברים ובפרוזדורים קיימים שרוחבם 80 ס״מ לפחות, כדרכי יציאה.
{{ח:תת|(ו)}} כאשר גובה היציאות או חלק מהיציאות באתר אינו בהתאם להוראת פרט משנה (ג) ואין זה מעשי להכשיר את היציאות כנדרש, או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש בדרכי יציאה נמוכות יותר כדרך יציאה; במקרה זה, תקבע הוועדה המקומית את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין הנסמך על יציאה זו.
{{ח:תת|(ז)}} במקום לאסיפות שבו מושבים קבועים, רוחב המעברים הניצבים לשורה והמוליכים אל דרכי היציאה – כאשר המושבים הקיימים נותרים או משוחזרים, כחלק מהמצב המשומר – יכול שיהיה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם המעבר גובל בשורות מושבים מצד אחד בלבד ומשרת עד 5 שורות – 60 ס״מ;
{{ח:תתת|(2)}} אם המעבר גובל בשורות מושבים מצד אחד בלבד ומשרת למעלה מ־5 שורות – 90 ס״מ;
{{ח:תתת|(3)}} אם המעבר גובל בשורות מושבים משני צדיו – 110 ס״מ.
{{ח:תת|(ח)}} במקום לאסיפות שבו אין מושבים קבועים, כמות המושבים בין המעברים ורוחב המעברים בין שורות מושבים, יהיו כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}; ואולם במקרה שהמושבים הקיימים נותרים או משוחזרים כחלק מהמצב המשומר, רשאית הוועדה המקומית, לבקשת הגורם האחראי, ליתן היתר אף אם לא קוימו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ט)}} תאטראות, אמפיתאטראות, היפודרומים ושטחי חוץ מגודרים נוספים המכילים יציעי מושבים והמיועדים לעריכת מופעים, יהיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} המתייחסות ליציעי מושבים במגרשי ספורט; כאשר המושבים והמעברים הקיימים משומרים או משוחזרים, עליהם לעמוד בתנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} רוחב שורת מושבים, מדוד אופקית בין גב שורה לגב השורה שלפניה, לא יפחת מ־55 ס״מ לגבי מושבים בלא משענת גב, ומ־75 ס״מ לגבי מושבים עם משענת גב;
{{ח:תתת|(2)}} רוחב מעבר אנכי המוליך אל יציאה לא יפחת מהאמור בפרט משנה (ז); ואולם, לבקשת הגורם האחראי, הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש במעברים אנכיים קיימים צרים מהקבוע בפרט המשנה האמור, ובתנאי שרוחבם לא יקטן מ־70 ס״מ וכמות המושבים שהם משרתים עונה על הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב פרט 2.04|פרט 2.04}};
{{ח:תתת|(3)}} אורך שורת מושבים מדוד בין מעברים אנכיים לא יעלה על 45 מטרים; אם לשורה מעבר מצדה האחד בלבד, לא יעלה אורכה של שורת המושבים על 15 מטרים;
{{ח:תתת|(4)}} לא יידרשו מעברים אנכיים בהתקיים כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המושבים בלא גב;
{{ח:תתתת|(ב)}} רוחב כל מדרך רגל בדרך המילוט (מושב, מעבר בין שורות וכדומה) הוא 30 ס״מ לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הפרש הגובה בין מפלסים סמוכים כלשהם בנתיב היציאה אינו עולה על 30 ס״מ;
{{ח:תתתת|(ד)}} מספר שורות המושבים במקום אינו עולה על 16 שורות.
{{ח:תת|(י)}} רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים, המיועדים להכיל עד 200 אנשים, לא יפחת מ־80 ס״מ; רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים המיועדים להכיל קהל בכמות של למעלה מ־200 אנשים עד 1,000 אנשים, לא יפחת מ־110 ס״מ; רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים המיועדים להכיל יותר מ־1,000 איש, לא יפחת מ־220 ס״מ.
{{ח:תת|(יא)}} באתרים המיועדים לקהל מבקרים לא יהיו בליטות או הפרעות אחרות ברצפת המעברים ובקירות המעברים ועד לגובה של 2.25 מטרים לפחות; כאשר משיקולי שימור, אין זה מעשי לקיים את הוראות פרט משנה זה, רשאית הוועדה המקומית להתנות את מתן ההיתר בנקיטת אמצעי זהירות מתאימים והתקנת שלטי אזהרה.

{{ח:סעיף*|2.06|מיקום יציאות|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2.06}}
{{ח:תת|(א)}} היציאות מהבניין ימוקמו רחוק ככל האפשר זו מזו ובאופן שיבטיח מילוט חלופי וימזער את הסיכון של הילכדות בני אדם כתוצאה מחסימת אחת היציאות בזמן חירום ובמצבי בהלה.
{{ח:תת|(ב)}} באולמות המיועדים להכיל למעלה מ־400 אנשים, יופנו פתחי היציאה מהמקום אל שני מסלולי יציאה נפרדים.
{{ח:תת|(ג)}} פרט זה לא יחול על אתרים שאינם בניינים (נקבות, מנהרות, מערות, מוליכי מים וכדומה).

{{ח:סעיף*|2.07|מרחקי מילוט|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2.07}}
{{ח:תת|(א)}} המרחק בין היציאה מבניין שהוא מבנה היסטורי או מחלק ממנו, עד לדרך מוצא בטוח, לא יעלה על 60 מטרים, כאשר המילוט אפשרי לשתי דרכי יציאה שונות.
{{ח:תת|(ב)}} במבנה המוגן כולו במערכת מתזים אוטומטית לכיבוי אש, מרחק המילוט האמור בפרט משנה (א) לא יעלה על 75 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} כאשר היציאה אפשרית בכיוון אחד בלבד, מרחק המילוט האמור בפרט משנה (א) לא יעלה על 15 מטרים.
{{ח:תת|(ד)}} במבנים בעלי מטעני אש נמוכים ובאישור רשות הכבאות, יותרו מרחקי מילוט כאמור בפרט משנה (א) של 100 מטרים כאשר המילוט אפשרי לשתי דרכי יציאה שונות, ושל 25 מטרים כאשר היציאה בכיוון אחד בלבד.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות פרט זה לא יחולו על שטחי חוץ פתוחים ועל אתרים שאינם בניינים (נקבות, מנהרות, מערות, מחילות, מוליכי מים וכיוצא באלה).

{{ח:סעיף*|2.08|דלתות בדרכי יציאה|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2.08}}
{{ח:תת|(א)}} מידות מינימליות של דלתות בדרך יציאה יעמדו בתנאי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב פרט 2.05|פרט 2.05}}.
{{ח:תת|(ב)}} דלתות בדרך יציאה ייפתחו פתיחה רגילה עם כיוון המילוט, למעט דלת קיימת בחלק מבניין או מאתר, המכיל לא יותר מ־50 אנשים, והמשמש למגורים או למשרדים שאינם בניין ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק ח׳ בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} דלתות בדרכי יציאה, בחלקי בניין המשמשים להתקהלות בני אדם והמיועדים להכיל 100 אנשים או יותר, יצוידו במנעולי בהלה אופקיים.
{{ח:תת|(ד)}} השימוש בדלתות נגררות, נפתחות אוטומטית לפקודת עין אלקטרו־אופטית בדרכי מילוט המשמשות למעלה מ־10 אנשים, יותר רק אם יותקן בהן אלמנט בטיחות המבטיח את פתיחתן הרגילה תחת לחץ בן 220 ניוטון, המופעל על מישור הדלת.
{{ח:תת|(ה)}} דלתות מסתובבות יותרו כדרכי מילוט רק אם יצוידו במנגנון בטיחות המבטיח קריסת כנפי הדלתות והבטחת המעבר החופשי דרכן.

{{ח:סעיף*|2.09|פרוזדורים, מעברים וכבשים בדרכי יציאה|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2.09}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לפגוע באמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב פרט 2.05|בפרט 2.05}}, רוחבם החופשי של פרוזדורים, מעברים וכבשים לא יפחת מ־90 ס״מ וגובהם החופשי לא יפחת מ־205 ס״מ.
{{ח:תת|(ב)}} שיפוע כבשים בדרכי יציאה לא יעלה על 10%, ואולם רשאית הוועדה המקומית לתת היתר לכבש קיים ששיפועו עד 17%, בתנאי שיהיה עשוי חומרי ריצוף מונעי החלקה ושיותקן מעקה או מאחז יד משני צדיו.

{{ח:סעיף*|2.10|מדרגות בדרכי יציאה|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2.10}}
{{ח:תת|(א)}} רוחב מדרגות וגובה מזקף ראש במהלך מדרגות יהיו בהתאם למידות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב פרט 2.09|בפרט 2.09}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבנה המדרגות בדרך מילוט יענה על הנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, ואולם רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש במדרגות קיימות כחלק מאמצעי היציאה גם אם המדרגות אינן עומדות בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} מבחינת השימוש בחומרים, אחידות המדרגות, כמות המדרגות במהלך, מבנה המדרגות וכיוצא באלה ובלבד שהוועדה המקומית תגביל את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין המשורת במדרגות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} במבנה היסטורי, יותר השימוש בחדר מדרגות קיים כדרך יציאה, אף אם לא מתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ד)}} על חדר מדרגות במבנה היסטורי, הנדרש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} לשמש כחדר מדרגות מוגן, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה פרט 5.05|פרט 5.05}}, נוסף על הוראות פרט זה.
{{ח:תת|(ה)}} מדרגות לולייניות ומדרגות טרפזיות קיימות, המשמשות לצורך גישה או מילוט, יוכלו להמשיך לשמש למטרה זו, ובלבד שאינן דרך המילוט היחידה בחלק זה של הבניין או אם כמות בני האדם בחלק הבניין שאותו הן משרתות אינה עולה על 30 אנשים.

{{ח:סעיף*|2.11|פתחים אחרים בדרכי יציאה|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2.11}}
{{ח:ת}} בחלק בניין המיועד לכניסת קהל שאין זה מעשי להכשיר בו יציאות כנדרש בתקנות אלה או שלפי חוות דעת הגורם האחראי לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית להתיר פתחי יציאת חירום שסיפם התחתון מוגבה עד 75 ס״מ מפני הרצפה, ובתנאי שמידת רוחב נטו של פתח פנוי למעבר ושל גובה הפתח לא יקטנו מ־70 ס״מ; במקרה זה, תקבע הוועדה המקומית את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין הנדון.

{{ח:סעיף*|2.12|סולמות בדרכי יציאה|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2.12}}
{{ח:ת}} בחלקי בניין קיימים, פתוחים לקהל, שהנגישות אליהם היא באמצעות סולם בלבד, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש בסולם כדרך מילוט, ובלבד שיתקיימו התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כמות בני האדם בחלק הבניין הנדון תוגבל עד 10 אנשים;
{{ח:תת|(2)}} הסולם ייבנה מחומרים בלתי דליקים;
{{ח:תת|(3)}} רוחבו של הסולם יהיה 40 ס״מ לפחות;
{{ח:תת|(4)}} המרחק האנכי בין שלביו לא יעלה על 30 ס״מ;
{{ח:תת|(5)}} בסולם ששיפועו עולה על 75°, חלקו של הסולם הגבוה מ־220 ס״מ מפני הרצפה ועד 105 ס״מ מעל השלב העליון של הסולם, יוגן בכלוב נגד נפילה שקוטרו לא יעלה על 73 ס״מ;
{{ח:תת|(6)}} סולם גבוה מ־4 מטרים יחולק לקטעים עם משטחי ביניים, כך שגובה כל מקטע לא יעלה על 4 מטרים;
{{ח:תת|(7)}} גובהו הכולל של הסולם לא יעלה על 8 מטרים.

{{ח:סעיף*|2.13|הארה ושילוט דרכי יציאה|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2.13}}
{{ח:תת|(א)}} דרכי יציאה ישולטו בשלטי הכוונה, המבטיחים התמצאות אוכלוסיית המקום עד אל מחוץ לאתר; השלטים יהיו שלטי ”יציאה“ כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} או שלטים גרפיים מתאימים באישור הוועדה המקומית; השלטים יותקנו כך שייראו בבירור בנתיבי היציאה ומעל פתחי היציאה; בבניין ובחלקי בניין המרחק מכל מקום בנתיב יציאה ועד לשלט סמוך לא יעלה על 30 מטרים; ואולם אין חובה להתקין שלטי הכוונה בהתקיים אחד מן התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדובר ביציאה מחדר או מחלל כלשהו, אשר על פי הוראות הדין או {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} מחייבים יציאה אחת בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} מדובר בדלתות יציאה חיצוניות ראשיות, אשר הוועדה המקומית אישרה כי ניתן לזהותן בבירור כדלת יציאה.
{{ח:תת|(ב)}} שילוט הכוונה בבניין ובחלקי בניין יואר בתאורת התמצאות.
{{ח:תת|(ג)}} דרכי יציאה בבניין וחלקי בניין יוארו בתאורת התמצאות.
{{ח:תת|(ד)}} בחלקי בניין הפתוחים לקהל מבקרים, תאורת התמצאות תבטיח עוצמת הארה ממוצעת של 10 לוקס – מדוד על פני רצפת המעברים; גופי תאורת ההתמצאות יתאימו לנדרש בתקן ישראלי ת״י 20 חלק 2.22 – מנורות לתאורת חירום.
{{ח:תת|(ה)}} בחלקי בניין שבהם אין זה מעשי לעמוד בהוראות פרט זה, או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יוגבל ביקור הקהל לשעות היום בלבד – באישור הוועדה המקומית; ואולם במקרים מיוחדים, רשאית הוועדה המקומית, לפי בקשת הגורם האחראי הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, להורות על נקיטת אמצעים חלופיים שבכוחם להבטיח את התמצאות הקהל, כפי שפורטו בחוות דעת של בעל מקצוע, כגון שלטי אזהרה או הצבת מדריכי דרך נושאי פנסים.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ג|חלק ג׳: הגנה מפני נפילה}}

{{ח:סעיף*|3.01|אמצעים למניעת נפילה|עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 3.01}}
{{ח:ת}} בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה או נפילה, יינקטו אמצעי בטיחות כקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|בחלק זה}}; נוסף על כך לפי הצורך, יותקנו שלטי התראה מתאימים ויוצבו בכניסה לאתר ובאזור שבו קיימת הסכנה; שלטי האזהרה יהיו שלטים פקטוגרפיים וילוו כתובות בשפות עברית, ערבית ואנגלית.

{{ח:סעיף*|3.02|מניעת החלקה|עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 3.02}}
{{ח:ת}} בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה, יינקטו אמצעים נאותים למניעת החלקה כגון חספוס פני השטח, דירוג מעברים תלולים, ניקיון שוטף מאגרגטים דקים וחומרים מחליקים אחרים; לעניין זה, ”סכנת החלקה“ – סכנת החלקה, מעידה או נפילה, כתוצאה ממצבם של פני השטח, אם בשל היותם חלקים, או בשל תלילותם או כל סיבה דומה.

{{ח:סעיף*|3.03|מאחזי יד ומעקים|עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 3.03}}
{{ח:תת|(א)}} ככלל, יותקנו מאחזי יד בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה; כן יותקנו מעקים בכל מקום שבו קיימת סכנת נפילה של 2 מטרים או יותר; בחלקי בניין נגישים לקהל יותקנו מעקים בכל מקום שבו ההפרש בין מפלסים סמוכים עולה על 75 ס״מ.
{{ח:תת|(ב)}} במקומות שבהם אין זה מעשי להתקין מעקה או מסעד יד או שלא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית, לפי בקשת הגורם האחראי, הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, לאשר נקיטת אמצעים חלופיים להתראה ולשמירה על הבטיחות.

{{ח:סעיף*|3.04|מבנה המעקה|עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 3.04}}
{{ח:תת|(א)}} במעקים חדשים שהתקנתם נדרשת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג פרט 3.03|בפרט 3.03}}, יתקיימו דרישות התקנים הישראליים ת״י 1142 מעקים ומסעדים (להלן – ת״י 1142) ות״י 2142 בטיחות בשטחים פתוחים – פתרונות להפרשי גבהים: פתרונות באזורים מבונים – לפי העניין; ואולם לפי בקשת הגורם האחראי, רשאית הוועדה המקומית לאשר התקנת מעקים משוחזרים או מעקים המהווים המשך ישיר למעקים הקיימים, גם אם אינם עונים על דרישות התקנים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} לא תידרש התאמתם של מעקים קיימים, שהותקנו על פי תקנות, תקנים או כללי מקצוע מקובלים, לתקן ישראלי ת״י 1142 העדכני; על הגורם האחראי לבחון את התאמת המעקים בכל מקרה של שינויים בתנאי המקום, שינוי שימוש במקום, פתיחת מבנים ואתרים לביקורי קהל, גידול בכמות מבקרים ובתדירות הביקורים וכיוצא באלה.

{{ח:סעיף*|3.05|ספי חלונות|עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 3.05}}
{{ח:ת}} לבקשת הגורם האחראי, רשאית הוועדה המקומית להתיר סף חלון קיים בגובה 75 ס״מ או יותר.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ד|חלק ד׳: יציבות אתרים}}

{{ח:סעיף*|4.01|הגדרות|עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 4.01}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח ביסוס“ – דוח שהכין מהנדס הביסוס, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 4.06|פרט 4.06(6)(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח סיכום“ – דוח שהכין מהנדס התכנון, המוגש לוועדה המקומית עם סיום העבודות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 4.09|פרט 4.09(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח פיקוח“ – דוח לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 4.09|פרט 4.09(א)}} שבו מאשר מהנדס התכנון כי עבודות החיזוקים בוצעו בפיקוחו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס ביסוס“ – מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית, שהעסקתו אושרה בידי מהנדס התכנון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס ביצוע“ – מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית בעל ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות, כאחראי לביצוע השלד בעבור שיקום מבנים עתיקים או אתרים ארכאולוגיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס תכנון“ – מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית בעל ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות בתכנון שלד ובשיקום מבנים עתיקים או אתרים ארכיאולוגיים.

{{ח:סעיף*|4.02|קביעת מהנדס תכנון|עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 4.02}}
{{ח:ת}} לכל מבנה עתיק ואתר ארכיאולוגי ימונה מהנדס תכנון, שיהיה אחראי על תכנון השלד באתר, לצורך הגשת הבקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת זו}}.

{{ח:סעיף*|4.03|הגדרת תנאי מחייב לכניסת מבקרים למבנה או לאתר|עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 4.03}}
{{ח:ת}} כניסת מבקרים למבנה עתיק או לאתר ארכיאולוגי, תותר רק לאחר אישורה של הוועדה המקומית כי נעשו הבדיקות הנדרשות לקביעת היציבות של הבניין על חלקיו, נעשו כל הפעולות והחיזוקים הנדרשים, כפי שהורה מהנדס התכנון, והבניין הותאם לייעודו.

{{ח:סעיף*|4.04|תקנים ישראליים מחייבים בנושא עומס|עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 4.04}}
{{ח:ת}} יציבות הבניין תיבדק בידי מהנדס תכנון לעומסים כמתחייב בתקנים ישראליים ת״י 412 עומסים במבנים: עומסים אופיינים, ת״י 413 תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה ות״י 414 עומסים אופיינים בבניינים: עומס רוח; חריגה מתקנים אלה תותר בכפוף להתייחסות ובדיקה לפי מידע הקיים בארץ ובעולם, תוך יצירת מצב של פעולה משותפת ככל האפשר של כל האלמנטים במבנה, המשתתפים בייצוב המבנה.

{{ח:סעיף*|4.05|הגדרת שיטות לביצוע חיזוקים במבנה או באתר|עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 4.05}}
{{ח:ת}} כל תיקון, שינוי, חיזוק או פעולה אחרת שמהנדס התכנון הורה כי יש לבצעה, לרבות בחירת החומרים שמשמשים לביצוע פעולות אלה, יבוצע בשיטות העונות לנוהלי הגורם האחראי המפורסמים על פי חוק, ובהתאם להוראות כל דין וזאת תוך הקפדה על פגיעה מינימלית במבנה או באתר, והבטחת המשכיות ורציפות של אלמנטים והחומר המרכיב את שלד הבניין.

{{ח:סעיף*|4.06|תנאים לתחילת שימוש באתר|עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 4.06}}
{{ח:ת}} כתנאי לקבלת היתר לשימוש באתר ולכניסת מבקרים אליו, על מהנדס התכנון לבצע סקר הנדסי פיזי כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} הגדרת המבנה הקיים של השלד על ידי עריכת תכנית המבוססת על מדידה מדויקת של הבניין או האתר בקנה מידה של לפחות 1:100, כולל הסביבה הקרובה;
{{ח:תת|(2)}} הכנת חתכים שבהם תובהר הגאומטריה של הבניינים, הקירות, התקרות וחלקים אחרים, תוך שימת דגש על קירות המשמשים כקירות תומכים ובחינת מערכת העומסים המשותפת של התומך והנתמכים;
{{ח:תת|(3)}} הגדרת כל חלקי הבניין או האתר, כדלקמן:
{{ח:תתת|(א)}} קירות – סוג אבן (לדוגמה אבן כורכרית) וסוג בניה (לדוגמה בניה בשורות פוגות אופקיות);
{{ח:תתת|(ב)}} תקרות (גאומטריה – לדוגמה כיפות);
{{ח:תתת|(ג)}} חומרי בניה של הבניין (לדוגמה, לבנים עם חומרי מליטה);
{{ח:תת|(4)}} ניתוח יציבות הבניין על סמך התכנית שנבנתה, כאמור בפסקה (1) והגדרת חלקי הבניין או האתר, כאמור בפסקאות (1) עד (3) וזיהוי בעיות יציבות;
{{ח:תת|(5)}} הגדרת המצב הפיזי של הבניין או האתר לפני החיזוק והשיקום, לרבות סימון על גבי התכנית ועל גבי חזיתות וחתכים, של סדקים קיימים, מקומות שנתגלו בהם שקיעות, חלקים רופפים, חלקי בניין שהתמוטטו בעבר ושוקמו וכל דבר בעל עניין הקשור ליציבות הבניין;
{{ח:תת|(6)}} עריכת תהליך של הגדרת ביסוס קיים, וקביעת ביסוס דרוש בידי מהנדס ביסוס כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} חפירות קידוחי ניסיון, חקירות על תכונות הקרקע, הכל כנדרש בתקן ישראלי ת״י 940 ביסוס בניינים למבנים חדשים, ולפי הגדרתו של מהנדס הביסוס, אשר יפקח על חפירות הניסיון, קידוחי הניסיון וחקירות הקרקע ויהיה אחראי על בדיקת התוצאות וניתוחן;
{{ח:תתת|(ב)}} סיכום עבודת מהנדס הביסוס בדוח ביסוס, אשר יורכב משלושה חלקים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} '''ממצאים''' – שבו יפורטו ממצאי הבדיקות:
{{ח:תתתתת|(א)}} בדיקות הקרקע שבוצעו;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תיאור הבניין;
{{ח:תתתתת|(ג)}} חתכי הקרקע שנמצאו בחפירות ובקידוחים;
{{ח:תתתתת|(ד)}} הימצאותם של מים בבניין או באתר;
{{ח:תתתתת|(ה)}} כל ממצא נוסף המהווה גורם משפיע על ביסוס הבניין או האתר;
{{ח:תתתת|(2)}} '''הערכות''' – שבו יפורטו הערכותיו של מהנדס הביסוס לאור ממצאי הבדיקה:
{{ח:תתתתת|(א)}} הערכה לגבי הביסוס הקיים;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הערכה לגבי יציבות הבניין או האתר;
{{ח:תתתתת|(ג)}} הערכה לגבי מקדמי הביטחון הקיימים;
{{ח:תתתת|(3)}} '''הנחיות ודרישות''' – בהתאם להערכת מהנדס הביסוס:
{{ח:תתתתת|(א)}} דרישות לחיזוק הביסוס;
{{ח:תתתתת|(ב)}} דרישות לחיזוק הקרקע;
{{ח:תתתתת|(ג)}} תסבולת קרקע קיימת;
{{ח:תתתתת|(ד)}} כל דרישה שמהנדס הביסוס מניח שנדרשת ליציבות הבניין או האתר;
{{ח:תת|(7)}} דוח הביסוס יועבר למהנדס התכנון וישמש כמידע להחלטתו של מהנדס התכנון בנוגע לתכנון השלד ולקביעת הפעולות הנדרשות.

{{ח:סעיף*|4.07|בדיקת חוזק פלדה בשלד|עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 4.07}}
{{ח:תת|(א)}} בניינים שבהם משמשים חלקי פלדה כחומר קונסטרוקטיבי ראשי (פרופיל פלדה, ברזל לזיון בטונים וכדומה), יבוצעו בדיקות לסיווג הפלדה ומצבה (רמת הקורוזיה) ובדיקת הבליה של חלקי הבטון; בדיקות אלה יבוצעו במעבדה מאושרת לבדיקות הרכב פלדה; על בסיס תוצאות הבדיקות יערוך מהנדס התכנון חישובים מתאימים ויבדוק את מקדמי הביטחון הקיימים, דפורמציות ואורך קיים של הפלדה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל מקרה של חריגה מן התקנים הקבועים לגבי מבנים חדשים או במקרה שרמת הקורוזיה של הפלדה אינה עונה על דרישות הקיום של המבנה ל־50 שנים נוספות לפחות, יגדיר מהנדס התכנון את התיקונים הנדרשים בקונסטרוקציה ובחלקי הפלדה.

{{ח:סעיף*|4.08|הנחיות לחיזוק השלד|עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 4.08}}
{{ח:ת}} מהנדס התכנון יכין תכנית קונסטרוקציה ובה יפורטו הפעולות והעבודות לשיקום האתר, ייצוב יסודות, חיזוק קירות, חיזוק חלקים רופפים וכיוצא בזה; עבודות אלה יתואמו ויאושרו בידי הוועדה המקומית, בהתאם להוראות הדין.

{{ח:סעיף*|4.09|אחריות מהנדס הביצוע במהלך עבודות החיזוק ובסיומן|עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 4.09}}
{{ח:תת|(א)}} במהלך ביצוע עבודות החיזוק יפקח מהנדס הביצוע על ביצוע החיזוקים, יבצע מעקב שוטף אחר העבודות ויהיה אחראי להכנת דוחות פיקוח; מהנדס הביצוע יפעל תוך שיתוף פעולה עם מהנדס התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} עם סיום כל עבודות החיזוק יערוך מהנדס הביצוע דוח סיכום המפרט את הפעולות שבוצעו, ומאשר כי כולן בוצעו לפי תכנונו של מהנדס התכנון; כמו כן יאשר מהנדס הביצוע בכתב כי הבניין יציב, תקין וראוי לשימוש מבחינת יציבות כל חלק מהבניין או האתר ומבחינת היציבות הכוללת של הבניין או האתר, וכי לפי בדיקות שנערכו בבניין או באתר בפיקוחו, המקום ערוך לקליטת קהל באופן סדיר.

{{ח:סעיף*|4.10|מסמכים מחייבים לקבלת היתר|עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 4.10}}
{{ח:ת}} לבקשה להיתר לאכלוס בניין או אתר ציבורי, לאחר ביצוע עבודות לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|חלק זה}}, המוגשת לוועדה המקומית, יצורפו המסמכים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} תכנית מדידה של האתר, כולל חתכים וחזיתות; על גבי התכנית יצוין המידע המגדיר את המצב הפיזי של הבניין או האתר;
{{ח:תת|(2)}} דוח ביסוס;
{{ח:תת|(3)}} דוחות בדיקת סיווג פלדה ומצבה (רמת הקורוזיה) ודוחות בדיקת הבליה של חלקי הבטון – לגבי בניינים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 4.07|בפרט 4.07}};
{{ח:תת|(4)}} תכניות קונסטרוקציה שהוכנו לצורך חיזוק המבנה, קירות או חלקים אחרים;
{{ח:תת|(5)}} דוחות פיקוח;
{{ח:תת|(6)}} תכנית תחזוקתית;
{{ח:תת|(7)}} דוח סיכום.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ה|חלק ה׳: הגנה מפני אש}}

{{ח:סעיף*|5.01|שימוש בחומרי בניה (בניה חדשה)|עוגן=תוספת 5 חלק ה פרט 5.01}}
{{ח:תת|(א)}} חומרי בניה שבהם ייעשה שימוש בבניה חדשה יעמדו בתקן ישראלי ת״י 921 השימוש בחומרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה (להלן – ת״י 921).
{{ח:תת|(ב)}} בבניין או בחלקו בו קיימים חומרי בניה וגמר דליקים, אשר לא מתקיימת בהם דרישת תקן ישראלי, ת״י 921, תקבע הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, את הצורך והאמצעים שיש לנקוט להפחתת סיכון האש, תוך שקילת הגנה על האתר במקרה אש בלא פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.

{{ח:סעיף*|5.02|הגנה על שלד הבניין|עוגן=תוספת 5 חלק ה פרט 5.02}}
{{ח:ת}} הגנה מפני אש של חלקי שלד בבניין חדש תיעשה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת השניה}}; בחלקים הקיימים של שלד הבניין תקבע הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, את הצורך והאמצעים להגנתם מפני אש תוך שקילת הגנה על האתר במקרה של אש, בלא פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.

{{ח:סעיף*|5.03|הגנה מפני התפשטות אש בבנין|עוגן=תוספת 5 חלק ה פרט 5.03}}
{{ח:ת}} הצורך בהגנה על האתר מפני התפשטות אש, ואופן השגת ההגנה, לרבות הפרדת קומות כאגפי אש נפרדים, חלוקה בתוך קומות לאגפי אש, והגנה על מעברים אנכיים במבנה וכדומה, ייקבעו בידי הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, תוך שקילת הגנה על האתר במקרה אש ואי־פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.

{{ח:סעיף*|5.04|חדר מדרגות מוגן|עוגן=תוספת 5 חלק ה פרט 5.04}}
{{ח:ת}} על חדר מדרגות קיים בבניין היסטורי, שנדרש, בשל גובה הבניין או סוגו, ובהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת השניה}}, לשמש חדר מדרגות מוגן כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.00.01|בפרט 7.00.01 בתוספת השניה}}, יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} חלל חדר המדרגות יכול שיהיה משותף עם חללי עזר קיימים סמוכים כגון מבואה קומתית, פירי מעלית, שירותים וכיוצא באלה, בתנאי שאין בהם סיכוני אש מיוחדים (להלן – חלל מוגן אש); לעניין זה, לוחות חשמל לא ייחשבו כבעלי סיכון אש מיוחד;
{{ח:תת|(2)}} חלל מוגן אש יופרד משאר שטחי הקומה הגובלים בו, בקירות עמידי אש –
{{ח:תתת|(א)}} למשך שעה אחת לפחות – בבניינים נמוכים ובחדרים הקושרים עד 4 קומות:
{{ח:תתת|(ב)}} למשך שעתיים לפחות – בבניינים גבוהים ובחללים הקושרים למעלה מ־4 קומות;
{{ח:תת|(3)}} פתחים בקירות פנים יוגנו בדלתות אש, מדפי אש או שייאטמו כנדרש למניעת מעבר אש אל החלל המוגן;
{{ח:תת|(4)}} בראש החלל מוגן האש יותקנו פתחי שחרור עשן בגודל 8% משטח החלל, או שתותקן בו מערכת בקרת עשן חלופית, שתאשר רשות הכבאות;
{{ח:תת|(5)}} בחלל המוגן לא ייעשה שימוש בחומרים דליקים ובסיכוני אש, ואולם חומרי גמר דליקים שאין להחליפם בשל שיקולי שימור יטופלו בחומרים מעכבי התפשטות אש, כקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה פרט 5.01|בפרט 5.01}};
{{ח:תת|(6)}} מעקים קיימים יענו על דרישות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג פרט 3.04|פרט 3.04}}; יותר שימור ושחזור אלמנטי עץ במעקה תוך טיפול בהם בחומרים מעכבי התפשטות אש – הכל כפי שתורה הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, תוך שקילת ההגנה על האתר במקרה אש ואי־פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.

{{ח:סעיף*|5.05|אמצעי גילוי וכיבוי ופינוי מאמצעים דליקים|עוגן=תוספת 5 חלק ה פרט 5.05}}
{{ח:תת|(א)}} באתר יותקנו אמצעים לגילוי וכיבוי אש בכפוף לקביעת רשות הכבאות ובאישור הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} באתרים פתוחים יש לשמור על ניקיון האתר ופינויו מחומרים דליקים כגון פסולת, גזם וכיוצא באלה.

{{ח:סעיף*|5.06|שימושים מיוחדים|עוגן=תוספת 5 חלק ה פרט 5.06}}
{{ח:תת|(א)}} חלקי האתר המהווים, מעצם טבעם, סיכון מיוחד לרבות מחסנים, מטבחים, חדרי מכונות, חדרי חשמל, וחדרים שבהם מאוחסנים או נעשה שימוש בחומרים מסוכנים, יופרדו הפרדת אש משטחי בניין סמוכים ויתוחמו באופן שלא תותר אליהם כניסת מבקרים; סידורי הבטיחות בהם ייקבעו בידי הגורם האחראי באישור רשות הכבאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן היתר למקום אסיפות באתר הנמצא במרחק של פחות מ־30 מטרים ממקום המשמש לאחסנה או לייצור של חומרים רעילים, מתלקחים, רדיואקטיביים מסוכנים וכדומה, אלא אם כן התקבל על כך אישור מנציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה שבמרחבה מצוי האתר.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ו|חלק ו׳: מערכות חשמל}}

{{ח:סעיף*|6.01|הגדרות|עוגן=תוספת 5 חלק ו פרט 6.01}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ו|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החשמל“ – {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן חשמל“ – כל מיתקן המוזן בחשמל, בין אם ממקור קבוע, כגון חברת החשמל לישראל בע״מ, ובין אם ממקור ארעי או נייד, כגון גנרטור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס חשמל“ – מי שהוא בעל רישיון חשמלאי בודק מסוג 3 בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (רישיונות)|לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף*|6.02|הגדרת תנאים מחייבים לכניסת מבקרים לאתר|עוגן=תוספת 5 חלק ו פרט 6.02}}
{{ח:תת|(א)}} על כל מיתקן חשמל יחולו הוראות הבטיחות שבתקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}} (להלן – תקנות החשמל).
{{ח:תת|(ב)}} מהנדס חשמל יגדיר, לגבי כל מיתקן חשמל, מהן הבדיקות הנדרשות לצורך קבלת אישור לפתיחת האתר לכניסת קהל, לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}} ולפי תקן אירופי EN 61557 – SAFETY IN LOW VOLTAGE DISTRIBUTION ELECTRICAL – חלקים 1 עד 8 משנת 1997 או תקן ישראלי המקביל לו, כפי שיהיה בתוקף ביום הבדיקה.
{{ח:תת|(ג)}} כל תיקון, הוספה או שיפוץ של מערכות החשמל והתאורה יבוצע בהתאם לתקנות החשמל כפי שיהיו בתוקף ביום התכנון, ובהתאם לדרישות הרשויות המוסמכות לגבי אתר פתוח לקהל.
{{ח:תת|(ד)}} התכנון והביצוע יאושרו בידי מהנדס חשמל, בלא קשר לגודל החיבור באמפרים.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ז|חלק ז׳: מערכות אוורור ומיזוג אוויר}}

{{ח:סעיף*|7.01|איוורור|עוגן=תוספת 5 חלק ז פרט 7.01}}
{{ח:תת|(א)}} בבניין או בחלקו המיועד לקהל, יש להבטיח פתחים בשיעור של 1:20 משטח האולם שבו שוהה הקהל.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין שבו לא ניתן להבטיח כמות פתחים כקבוע בפרט משנה (א), תותקן מערכת אלקטרו־מכנית אשר תבטיח 7 ליטרים לדקה לאדם של אוויר צח, לחלק האתר הנדון; הוראה זו לא תחול באתרים שאינם בניין.
{{ח:תת|(ג)}} החליטה הוועדה המקומית לפטור את הגורם האחראי מקיום הוראות פרט זה, בהתאם לסמכותה הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#סעיף 57|בתקנה 17א}}, ישולט האתר בשלט אזהרה מתאים המתריע על איוורורו הלקוי, כמות הקהל באתרים מסוג זה תוגבל לפי הוראת הוועדה המקומית.

{{ח:סעיף*|7.02|מיזוג אוויר|עוגן=תוספת 5 חלק ז פרט 7.02}}
{{ח:ת}} מערכות מיזוג אוויר המותקנות באתר יעמדו בתנאי תקן ישראלי, ת״י 1001 חלק 1 – בטיחות אש בבניינים: מערכות מיזוג אוויר ואוורור.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ח|חלק ח׳: מיתקני תברואה}}

{{ח:סעיף*|8.01|התקנת מיתקני תברואה|עוגן=תוספת 5 חלק ח פרט 8.01}}
{{ח:ת}} מיתקני תברואה יותקנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} וההל״ת.

{{ח:סעיף*|8.02|מספר מיתקני התברואה|עוגן=תוספת 5 חלק ח פרט 8.02}}
{{ח:ת}} במקומות המיועדים לביקורי קהל יש להעמיד לרשות הקהל קבועות, ברזי רחצה ומיתקני שתיה בכמות ובמיקום הקבועים בהל״ת או בכמות או במיקום אחרים כפי שתורה הוועדה המקומית לאחר שקיבלה חוות דעת ממהנדס למיתקני תברואה.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ט|חלק ט׳: סידורים מיוחדים לנכים}}

{{ח:סעיף*|9.01|התקנת סידורים מיוחדים לנכים|עוגן=תוספת 5 חלק ט פרט 9.01}}
{{ח:ת}} אתר שהוא בניין ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.01|בפרט 8.01 בתוספת השניה}} וכן אתר הפתוח לביקור הציבור, יחויב בהתקנת סידורים מיוחדים לנכים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.

{{ח:סעיף*|9.02|פטור מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים|עוגן=תוספת 5 חלק ט פרט 9.02}}
{{ח:ת}} הוועדה המקומית תהא רשאית, לבקשת הגורם האחראי, לפטור אתר מסוים מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, לעניין סידורים מיוחדים לנכים, כולם או מקצתם ובלבד שיותנה ההיתר כאמור, בקיום התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} במסגרת שיקול דעתה, תפעל הוועדה המקומית מתוך מגמה לאפשר נגישות נוחה לנכים במידה המרבית האפשרית, תוך שמירת הערך ההיסטורי של האתר;
{{ח:תת|(2)}} לא תיעתר הוועדה המקומית לבקשת הגורם האחראי לפטור אתר שלם מקיום הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}, אם ניתן לאפשר גישה לנכים בחלקים מסוימים ממנו; נקבע בחוות הדעת כי ניתן לספק נגישות לנכים בחלק מסוים של האתר, תחייב הוועדה המקומית התקנת הסידורים הנדרשים לאותו חלק של האתר, אלא אם כן לדעת הוועדה המקומית החלק האמור מזערי ביחס לאתר כולו או אם לדעת הוועדה המקומית לא ניתן לאפשר כלל כניסה לאדם נכה או שיש בכך לסכן נכים בכניסתם לאתר;
{{ח:תת|(3)}} להבטחת נגישות הנכים באתר ובמטרה להבטיח את עצמאותם המרבית, רשאית הוועדה המקומית לדרוש ורשאי הגורם האחראי להציע, התקנת אמצעים טכניים חלופיים, תחת אמצעים המחויבים על פי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}};
{{ח:תת|(4)}} באתר או בחלק ממנו, אשר לפי החלטת הוועדה המקומית לא חלות לגביו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}, יציב הגורם האחראי, במקום בולט לעין בכניסה לאתר ובכניסה לכל חלק ממנו אשר אין בו נגישות לנכים, שלטי אזהרה והסבר המתריעים על המגבלות, הקשיים והסכנות הצפויים לנכים במקום.

{{ח:סעיף*|9.03|אמצעי מילוט|עוגן=תוספת 5 חלק ט פרט 9.03}}
{{ח:תת|(א)}} באתר בעל נגישות לנכים, שקיימת בו חובה ליצור אמצעי מילוט לקהל, יובטחו אמצעי מילוט מתאימים לנכים; הוועדה המקומית רשאית לאשר פתרונות וחלופות שונים שיציע בעניין זה הגורם האחראי, לרבות יצירת שטחי מפלט, שבהם יוכלו נכים לשהות בבטחה עד לחילוצם במידת הצורך.
{{ח:תת|(ב)}} בפרט זה, ”שטח מפלט“ – אזור מוגן המבטיח את הגנתם של השוהים בו מפני סיכונים אפשריים, כגון אש, הצפה והתמוטטות, הממוקם בצמוד לנתיב חילוץ (חדרי מדרגות, פירי מעליות וכדומה), או באזור המאפשר חילוץ נכה בידי צוותי הצלה; ואולם לא ימוקם שטח מפלט באופן המהווה הפרעה לדרכי היציאה של הקהל; כמו כן, יותקנו בשטח מפלט אמצעי תקשורת והדרכה מתאימים, והוא ישולט באמצעות שלט מכוון ומזהה.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק י|חלק י׳: דרכי גישה, הכוונה וחניות}}

{{ח:סעיף*|10.01|דרכי גישה|עוגן=תוספת 5 חלק י פרט 10.01}}
{{ח:ת}} באתר יובטחו דרכי גישה לרכב חירום, בהתאם לדרישות של רשות הכבאות.

{{ח:סעיף*|10.02|מקומות חניה|עוגן=תוספת 5 חלק י פרט 10.02}}
{{ח:ת}} הגורם האחראי יתקין באתר מקומות חניה בהתאם לדרישת הוועדה המקומית, וזאת על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983}}.

{{ח:סעיף*|10.03|תכנון והכוונת תנועה באתר|עוגן=תוספת 5 חלק י פרט 10.03}}
{{ח:תת|(א)}} האתר יסומן בשלט המגדיר אזורים לפי רמות הקושי והסיכון הכרוך בטיול או בשהייה בהם, כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} נתיבים אפשריים לנגישות אנשים המתניידים בכיסא גלגלים;
{{ח:תתת|(2)}} נתיבים לקהל הרחב (הבטחת בטיחות הציבור);
{{ח:תתת|(3)}} נתיבים למיטיבי לכת;
{{ח:תתת|(4)}} נתיבים מסוכנים;
{{ח:תתת|(5)}} אזורים אסורים לגישה;
{{ח:תתת|(6)}} אזורים חסומים או מגודרים למניעת גישה.
{{ח:תת|(ב)}} שבילי האתר יסומנו באופן שיכוון את המבקרים לאורך מסלול ההתקדמות; לפני כל מקום באתר שבו קיימת עליה ברמת הקושי או הסיכון, יוצב שלט ברור המתריע על כך.
{{ח:תת|(ג)}} במידת הצורך, יוצב שלט אזהרה המתריע על הסכנה ועל אופייה כגון: ”סכנה! נפילה!“, ”סכנה! מדרון תלול!“.
{{ח:תת|(ד)}} באתר יוצב שלט הכוונה כללי להתמצאות באתר לרבות מפות האתר, הכוונה לאזורים השונים באתר לרבות לשירותים, למודיעין ולמוקדי חירום.
{{ח:תת|(ה)}} שילוט, הכוונה, והארה של דרכי יציאה ייקבעו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב פרט 2.13|פרט 2.13}}.
{{ח:תת|(ו)}} אמצעי ההכוונה שבהם ייעשה שימוש יהיו אחידים, במידת האפשר, וכפי שמקובל באתרים השונים.
{{ח:תת|(ז)}} בכניסה לאתר יוצב שלט בולט לעין עם סימון והכוונה ובו התרעה למבקרים שלא לסטות מן השבילים המסומנים.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק יא|חלק י״א: תנאים לביקורי לילה באתר}}

{{ח:סעיף*|11.01|הגדרות|עוגן=תוספת 5 חלק יא פרט 11.01}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק יא|בחלק זה}}, ”ביקורי לילה“ – שהות קהל באתר מהשעה 16:00 עד השעה 06:00.

{{ח:סעיף*|11.02|תנאים לביקורי לילה|תיקון: תשס״ח־2|עוגן=תוספת 5 חלק יא פרט 11.02}}
{{ח:ת}} באתרים המיועדים לביקורי קהל, יותנה מתן ההיתר בקיום ההוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} הארה של חלקי האתר הפתוחים לביקורי לילה;
{{ח:תת|(2)}} הארה לאורך שבילי ההליכה ובאזורי התכנסות קהל;
{{ח:תת|(3)}} הארה של דרכי יציאה, נתיבי מילוט ושילוט הכוונה באמצעות גופי תאורת התמצאות, עם גיבוי מערכת החשמל בגנרטור חירום;
{{ח:תת|(4)}} חלקי אתר שאינם מיועדים לביקורי לילה ואשר קיים בהם סיכון (נפילה, החלקה, טביעה וכדומה) ייחסמו למעבר קהל ויוצבו בהם שלטי אזהרה;
{{ח:תת|(5)}} בכניסה לאתר יוצב שלט המתריע מפני סטיה משבילים מוארים.

{{ח:סעיף*|11.03|פטור מתנאים לביקורי לילה|עוגן=תוספת 5 חלק יא פרט 11.03}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה המקומית תהא רשאית, לבקשת הגורם האחראי, להתיר סטיה מהוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק יא פרט 11.02|פרט 11.02}} ובלבד שהוכח לה כי הגורם האחראי ינקוט פתרונות חלופיים, דוגמת שימוש באמצעי תאורה ניידים בליווי מדריכים מוסמכים הבקיאים בנוהלי חירום ובדרכי היציאה מן האתר, והוועדה המקומיות אישרה פתרונות חלופיים אלו.
{{ח:תת|(ב)}} הוכיח הגורם האחראי, לוועדה המקומית, כי לא עתידים להתקיים ביקורי לילה באתר, רשאית היא לפטור אותו מהוראות פרט משנה (א), כולן או חלקן.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק יב|חלק י״ב: תכנית בטיחות}}

{{ח:סעיף*|12.01|תכנית בטיחות|עוגן=תוספת 5 חלק יב פרט 12.01}}
{{ח:תת|(א)}} על הגורם האחראי המחזיק באתר המיועד לביקורי קהל של מעל 100,000 אנשים בשנה או שעשויים לשהות בו 3,000 אנשים ומעלה בו זמנית, להכין תכנית בטיחות כתנאי לקבלת היתר שימוש.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הבטיחות תכלול את הנושאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} נוהלי הבטיחות במקום ונושאי התפקידים בתחומים אלה, לרבות חילוץ נכים;
{{ח:תתת|(2)}} המבנה הארגוני של מערך הבטיחות במקום, לרבות מינוי ממונה בטיחות, ממונה על כיבוי אש וכדומה;
{{ח:תתת|(3)}} נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות;
{{ח:תתת|(4)}} עריכת סקר סיכונים, קביעת נוהל לאיתור מפגעי בטיחות והדרכים לסילוק או למניעת מפגעים כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} רשימת הציוד וחומרים המחייבים בדיקות תקופתיות ומועדי הבדיקה שלהם, לרבות אבזרי הרמה, מכוניות הרמה, מכלי לחץ, ציוד כיבוי אש, ציוד גילוי אש;
{{ח:תתת|(6)}} האמצעים והנהלים להדרכת הקהל והשמירה על בטיחותו, בצירוף תיק חירום הכולל את תכניות האתר, מבני האתר, ציון נקודות הכניסה והיציאה, דרכי הגישה (רכב חירום ורגלי), ציוד כיבוי, סיכונים מיוחדים וכדומה.

{{ח:חתימות|כ״ט באדר ב׳ תש״ל (6 באפריל 1970)}}
* '''חיים משה שפירא'''&lt;br&gt;שר הפנים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>l9grmqzllplupb976ycxco856c4xlz0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>330446</id>
    <revision>
      <id>1418600</id>
      <parentid>1407685</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:25:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="187403" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע&quot;ז-2016

&lt;מאגר 2012974 תיקון 2161821&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ז, 217|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((428|תיקון מס' 192 לחוק הביטוח הלאומי|20:369728)), ((572|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((בג&quot;ץ 10042/16|החזרת פרק י״ב לועדות הכנסת|16100420_o23)); ((תשע&quot;ח, 164|תיקון מס' 200 לחוק הביטוח הלאומי|20:489287)), ((512, 523|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|20:491980)); ((תשפ&quot;א, 20|תיקון מס' 6|23:583864)); ((תשפ&quot;ב, 42|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611567)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ז, 602|שינוי התוספת לפרק י&quot;ב לחוק|7767)).

__TOC__

== פרק א׳: מטרת החוק ==

@ 1. מטרה
: חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות כדי לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית ולעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית, להעמיק את גביית המסים ולהגדיל את הכנסות המדינה ואת תקבוליה, זאת תוך חיזוק הצמיחה במשק, שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים וצמצום הפערים, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018.

== פרק ב׳: חיסכון וסיוע לעצמאים ==

@ 2. הגדרות - [[פרק ב׳]]
: [[בפרק זה]] -
:- ”הכנסה חייבת בהפקדה” - הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.8|או (8) לפקודה]] לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, ולמעט תשלומים ממרכיב חיסכון למצב אבטלה; לעניין הגדרה זו, ”ניכוי” - למעט ניכוי כמפורט להלן:
:: (1) ניכוי לפי [[+#17.5א|סעיפים 17(5א)]], [[+|47]] [[או 47א לפקודה]];
:: (2) ניכוי שהותר לפי [[סעיף 32(14)(ב) לפקודה]];
:- ”הכנסה מבוטחת” - כהגדרתה [[בסעיף 47(א)(4) לפקודה]];
:- ”חוק קופות גמל” - [[=חוק קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- ”מצב אבטלה”, לעניין עצמאי - מצב שבו עצמאי חדל לעסוק במשלח ידו או סגר את עסקו, או מצב שבו הגיע העצמאי לגיל פרישה כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]] ואין לו הכנסה חייבת בהפקדה;
:- ”מרכיב חיסכון למצב אבטלה” - סכומים שהפקיד עצמאי לקופת גמל לקצבה לפי הוראות [[סעיף 5]] לשם משיכתם במצב אבטלה;
:- ”עצמאי” - מי שיש לו הכנסה חייבת בהפקדה;
:- ”הפקודה” - [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]];
:- ”קופת גמל לקצבה” - כהגדרתה [[בחוק קופות גמל]];
:- ”השכר הממוצע במשק” - סכום השווה ל־12 פעמים השכר הממוצע כפי שהוא מחושב לצורך גמלאות ודמי ביטוח לפי [[סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], כפי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי;
:- ”שכר מינימום”, לחודש - כהגדרתו [[בחוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
:- ”שנת מס” - כהגדרתה [[בפקודה]];
:- ”השר” - שר האוצר.

@ 3. חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה
: (א) עצמאי יפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשל הכנסה חייבת בהפקדה, בשנת מס, בשיעורים כמפורט להלן:
:: (1) על חלק ההכנסה החייבת בהפקדה שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע במשק - 4.45%;
:: (2) על חלק ההכנסה החייבת בהפקדה שעולה על מחצית השכר הממוצע במשק ואינו עולה על השכר הממוצע במשק - 12.55%.
: (ב) מתשלומים שחייב עצמאי להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף קטן (א), ינוכו תשלומים שהפקיד העצמאי או שהופקדו בעדו בשל הכנסתו המבוטחת.
: (ג) תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי סעיף זה יופקדו לא יאוחר מתום שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים.
: (ד) בלי לגרוע מהוראת סעיף קטן (ג), הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי סעיף זה, לאחר תום שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים, לא תקנה לעצמאי זכויות שתחולתן למפרע ויראו אותם כתשלומים שהופקדו במועד הפקדתם בפועל, והכל למעט לעניין חובת הפקדה לפי סעיף זה שבוצעה עד תום התקופה להפקדת התשלום לפי [[סעיף 6]].

@ 4. חריגים לחובת הפקדה לקופת גמל לקצבה
: חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה לפי [[סעיף 3]], לא תחול על אלה:
: (1) עצמאי שמתקיים לגביו, בתום שנת המס, אחד מאלה:
:: (א) טרם מלאו לו 21 שנים;
:: (ב) הוא הגיע לגיל הפרישה המוקדמת, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]];
:: (ג) טרם חלפו ששה חודשים מהמועד שבו העצמאי נרשם לראשונה כעוסק לפי [[סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
: (2) עצמאי שמלאו לו 55 שנים ביום תחילתו של חוק זה.

@ 5. סכומים שיופקדו למרכיב חיסכון למצב אבטלה
: מתשלומים שמפקיד עצמאי לקופת גמל לקצבה, בשנת מס, ייוחס למרכיב חיסכון למצב אבטלה הסכום הנמוך מבין שני אלה:
: (1) שליש מכל תשלום שהפקיד העצמאי לקופת גמל לקצבה;
: (2) הסכום הנקוב [[#9.7א|בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודה]], לשנה.

@ 6. התראה על אי־הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה
: (א) לא הפקיד עצמאי שחלה עליו חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה לפי הוראות [[פרק זה]], ושהכנסתו החייבת בהפקדה, בשנת מס, עולה על סכום השווה ל־12 פעמים שכר מינימום באותה שנת מס, תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות [[סעיף 3]], ישלח לו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות התראה ולפיה אם לא יפקיד את התשלומים כאמור, בתוך 90 ימים ממועד משלוח ההתראה ([[בפרק זה]] - התקופה להפקדת התשלום), יוטל עליו קנס כאמור [[בסעיף 7]] (בסעיף זה - התראה); ההתראה תישלח לאחר שקיבל המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מידע מרשות המסים לפי הוראות [[סעיף 9]] ולאחר המועד הנקוב בו.
: (ב) בהתראה יפורטו כל אלה:
:: (1) חובתו של העצמאי להפקיד את התשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות [[סעיף 3]];
:: (2) סכום התשלומים שעל העצמאי להפקיד כאמור;
:: (3) המועד האחרון להפקדת התשלומים כאמור;
:: (4) גובה הקנס שיוטל על העצמאי אם לא יפקיד את התשלומים כאמור;
:: (5) האסמכתה לביצוע ההפקדה שעל העצמאי להמציא למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.
: (ג) התראה תישלח לעצמאי בדואר רשום, לפי מענו למשלוח דואר כפי שצוין בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]]; התראה שנשלחה בדואר רשום כאמור, יראו אותה כאילו הומצאה כדין אם חלפו 30 ימים מיום שנשלחה, אלא אם כן הוכיח העצמאי שלא קיבל את ההתראה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מקבלתה.
: (ד) עצמאי שהומצאה לו התראה כאמור יפקיד, בתוך התקופה להפקדת התשלום, את סכום ההפרש שבין הסכום שהוא חייב להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות [[פרק זה]] בשל שנת המס שלגביה נשלחה ההתראה, ובין הסכום שהפקיד בפועל לקופת גמל לקצבה בשל אותה שנה, וכן ימציא למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות אסמכתאות לביצוע ההפקדה כאמור לרבות אסמכתאות לביצוע הפקדות בשל אותה שנת מס שבוצעו טרם משלוח ההתראה.

@ 7. אי־הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה לאחר קבלת התראה - עבירה
: (((הסעיף חל על הפקדות לפי [[סעיף 3]], בשל שנת המס 2018 ואילך):)) &lt;!-- ראה סעיף 18(א) --&gt;
: הומצאה לעצמאי התראה לפי הוראות [[סעיף 6]] ולא הפקיד העצמאי עד תום התקופה להפקדת התשלום את סכום ההפרש לפי הוראות [[סעיף קטן (ד) של אותו סעיף]], דינו - קנס 500 שקלים חדשים.

@ 8. עדכון סכום הקנס
: סכום הקנס הקבוע [[בסעיף 7]] יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד” - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום הקנס המעודכן.

@ 9. העברת מידע מרשות המסים למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
&lt;!-- ראה סעיף 18(ב) --&gt;
: (א) רשות המסים תעביר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, עד יום 31 בדצמבר בכל שנה, מידע לגבי כל עצמאי שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) חלה עליו חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (2) הכנסתו החייבת בהפקדה בשנת המס הקודמת עלתה על סכום השווה ל־12 פעמים שכר מינימום;
:: (3) הוא לא הפקיד בשנת המס הקודמת את התשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות [[סעיף 3]], כולם או חלקם.
: (ב) מידע שיועבר לפי סעיף קטן (א) יכלול את אלה בלבד:
:: (1) מספר זהותו של העצמאי;
:: (2) שמו הפרטי ושם משפחתו של העצמאי;
:: (3) מענו של העצמאי למשלוח דואר כפי שצוין בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]];
:: (4) ההפרש בין הסכום שחייב העצמאי להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות [[פרק זה]] בשל שנת המס הקודמת, לבין הסכום שהפקיד בפועל לקופת גמל לקצבה בשל אותה שנה.

@ 10. שמירת מידע שהתקבל מרשות המסים
: המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות יחזיק מידע שהתקבל לפי הוראות [[סעיף 9]] בנפרד מכל מידע אחר, ולא יעשה בו שימוש אלא לשם משלוח התראה לפי [[סעיף 6]] או לשם הטלת קנס כאמור [[בסעיף 7]].

@ 11. חובת סודיות
: המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות או כל מי שפועל מטעמו ישמור בסוד מידע שהועבר אליו בידי רשות המסים, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות [[פרק זה]] או כל דין אחר או לפי צו של בית משפט.

@ 12. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצועו של [[פרק זה]] והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

@ 13. : &lt;!-- תיקון מס׳ 50--&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]].))

@ 14. : &lt;!-- תיקון מס׳ 184 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].))
@ 15. : &lt;!-- תיקון מס׳ 231 --&gt; ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].))
@ 16. : &lt;!-- תיקון מס׳ 18 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].))
@ 17. : &lt;!-- תיקון מס׳ 20 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]].))

@ 18. [[פרק ב׳]] - תחילה, תחולה, הוראת מעבר ותקנות ראשונות
: (א) תחילתו של [[סעיף 7]] ביום ג׳ בכסלו התש&quot;ף (1 בדצמבר 2019) והוא יחול על הפקדות לפי [[סעיף 3]], בשל שנת המס 2018 ואילך.
: (ב) תחילתו של [[סעיף 9]] ביום י&quot;ג בכסלו התשע&quot;ח (1 בדצמבר 2017).
: (ג) תחילתם של [[+#3.ה8|סעיפים 3(ה8)]], [[+#9.7ב|9(7ב)]] [[ו־9א(ג)(1) לפקודה]], כנוסחם [[בסעיף 15(2), (3) ו־(4) לחוק זה]], ביום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018).
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 8]], לא יראו את יום ג׳ בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) כיום עדכון כמשמעותו [[בסעיף האמור]].
: (ה) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 23(ב3) לחוק קופות גמל]], כנוסחו [[בסעיף 16 לחוק זה]], יובאו לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, עד יום ז׳ בתמוז התשע&quot;ז (1 ביולי 2017).

@ 19. דיווח לכנסת - הוראת שעה
: בתום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה ימסור השר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת דיווח על יישום הוראות [[פרק זה]].

== פרק ג׳: פיצויי פיטורים ==

@ 20. : &lt;!-- תיקון מס' 232 --&gt; ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].))

== פרק ד׳: קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות ==

@ 21. הגדרות - [[פרק ד׳]]
: [[בפרק זה]] -
:- ”מדד הפריפריאליות” - אשכול הפריפריאליות של רשויות מקומיות לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לגבי כל רשות מקומית;
:- ”המדרג החברתי–כלכלי” - אפיון רשויות מקומיות וסיווגן באשכול לפי הרמה החברתית–כלכלית של האוכלוסייה לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל רשות מקומית ולגבי יישוב במועצה אזורית - לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל יישוב במועצה האזורית או לגבי המועצה האזורית;
:- ”עיר עולים” - רשות מקומית ששר הפנים הכריז עליה שהיא עיר עולים או יישוב עולים בהתאם לסמכותו לפי [[+|סעיף 3]] [[פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)|או 5א לפקודה]], ערב יום תחילתו של חוק זה;
:- ”הפקודה” - [[=הפקודה|פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]];
:- ”פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה” - הנתונים המופיעים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידועים ב־31 בדצמבר בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן;
:- ”הקרן” - הקרן שהוקמה לפי [[סעיף 22]];
:- ”רשות מקומית” - עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית, לרבות באזור יהודה ושומרון.

@ 22. קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות
: מוקמת בזה קרן במשרד הפנים שמטרתה צמצום פערים בין רשויות מקומיות.

@ 23. תקציב הקרן ועדכונו
: תקציב הקרן ייקבע בתכנית נפרדת בסעיף תקציב משרד הפנים בחוק התקציב השנתי ויעודכן מדי שנה ב־60% משיעור העדכון כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ&quot;ג-1992]]; בסעיף זה, ”תכנית” ו”סעיף תקציב” - כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].

@ 24. חלוקת כספי הקרן
: (א) תקציב הקרן במלואו, יוקצה בכל שנת כספים לרשויות מקומיות, בהתאם לכללי חלוקה שיקבעו שר האוצר ושר הפנים, בהתחשב, בין השאר, באלה:
:: (1) האפיון והסיווג של הרשות המקומית באשכול בהתאם למדרג החברתי–כלכלי וכן האפיון והסיווג של יישובים בתחום הרשות המקומית, ככל שישנם, בהתאם למדרג החברתי–הכלכלי;
:: (2) אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית בהתאם למדד הפריפריאליות, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן;
:: (3) גודל האוכלוסייה ברשות המקומית;
:: (4) מצבה הפיננסי של הרשות המקומית;
:: (5) היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבני מגורים לצורך חישוב ארנונה;
:: (6) שיעור התושבים ברשות המקומית שעלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן וכן מספר התושבים כאמור שעלו מאתיופיה לאחר יום כ&quot;ו בטבת התשמ&quot;ד (1 בינואר 1984);
:: (7) עיוותים כלכליים בתקצובה של רשות מקומית שנגרמו בשל ביטול ההכרזה עליה כעל עיר עולים ובשל הקצאת תקציב הקרן לפי [[סעיף 25(א) ו־(ג)]].
: (ב) לעניין כללי החלוקה שיקבעו שר האוצר ושר הפנים בהתאם לסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) 75% מתקציב הקרן יוקצה בכל שנת כספים לרשויות מקומיות שמתקיים בהן לפחות אחד מאלה:
::: (א) רשויות מקומיות שהאשכול במדרג החברתי–כלכלי שלהן הוא 1 עד 5 או יישובים בתחומי רשויות מקומיות כאמור;
::: (ב) רשויות מקומיות שהאשכול במדד הפריפריאליות שלהן הוא 1 עד 5;
::: (ג) רשויות מקומיות שהאשכול במדרג החברתי–כלכלי שלהן הוא 1 עד 7 שמבין תושביהן עלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן או עלו לישראל מאתיופיה לאחר יום כ&quot;ו בטבת התשמ&quot;ד (1 בינואר 1984); שר האוצר ושר הפנים יקבעו כללים לגבי שיעור העולים וחלוקת התקציב בהתאם לשיעור התושבים העולים;
:: (2) בכל שנת כספים יוקצו כספי הקרן כמפורט להלן:
::: (א) 10% לפחות מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(א);
::: (ב) 10% לפחות מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(ב);
::: (ג) 13% מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(ג).
: ((פורסמו [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2021]].))

@ 25. [[פרק ד׳]] - הוראת מעבר
: (א) על אף האמור [[בסעיף 24]], בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ל׳ בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024), יוקצה חלק מתקציב הקרן בהתאם למפורט בטבלה [[שבתוספת לפרק זה]].
: (ב) נותרו כספים לאחר הקצאת הכספים כאמור בסעיף קטן (א), יחולקו הכספים בהתאם לכללי החלוקה שקבעו שר האוצר ושר הפנים לפי הוראות [[סעיף 24]].
: (ג) שר האוצר ושר הפנים, בהסכמת ראש הממשלה, רשאים להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לתקופה אחת נוספת של שנתיים לגבי הרשויות המקומיות הזכאיות להקצאת כספים מכספי הקרן בשנים 2023 ו־2024 בהתאם לתוספת; ואולם, הסכום שיוקצה לכל אחת מהרשויות המקומיות האמורות לא יעלה על הסכום הקבוע לגבי אותן רשויות מקומיות בתוספת לעניין שנת 2024.

----
@ : {{ממורכז|{{מוגדל|תוספת [[לפרק ד׳]]}} {{ש}} ((([[סעיף 25]])))}}
@
{|
! !! colspan=&quot;8&quot; | תשלום שנתי (באלש&quot;ח)
|-
! שם הרשות !! שנת 2017 !! שנת 2018 !! שנת 2019 !! שנת 2020 !! שנת 2021 !! שנת 2022 !! שנת 2023 !! שנת 2025
|-
| אופקים|| 49 || 39 || 28 || 18 || - || - || - || -
|-
| אור יהודה || 19 || 15|| 11 || 7 || - || - || - || -
|-
| אור עקיבא || 20 || 16 || 12 || 7 || - || - || - || -
|-
| אזור || - || - || - || - || - || - || - || -
|-
| אילת || 6,728 || 5,467 || 4,205 || 2,944 || - || - || - || -
|-
| אשדוד || 4,235 || 3,328 || 2,420 || 1,513 || - || - || - || -
|-
| אשקלון || 5,434 || 4,415 || 3,396 || 2,377 || - || - || - || -
|-
| באר טוביה || 8,440 || 5,802 || 3,165 || 527 || - || - || - || -
|-
| באר יעקב || 16,134 || 13,445 || 8,964 || 4,482 || - || - || - || -
|-
| באר שבע || 65,637 || 62,355 || 59,073 || 55,791 || 49,228 || 39,382 || 29,537 || 19,691
|-
| בית דגן || 959 || 659 || 360 || 60 || - || - || - || -
|-
| בית שאן || 1,233 || 1,002 || 771 || 540 || - || - || - || -
|-
| בית שמש || 681 || 535 || 389 || 243 || - || - || - || -
|-
| ברנר || 10,048 || 8,373 || 5,582 || 2,791 || - || - || - || -
|-
| גן יבנה || 114 || 73 || 33 || 8 || - || - || - || -
|-
| דימונה || 34,147 || 32,440 || 30,732 || 29,025 || 25,610 || 20,488 || 15,366 || 10,244
|-
| חבל אילות || 21,709 || 20,623 || 19,538 || 18,453 || 16,282 || 13,025 || 9,769 || 6,513
|-
| חוף הכרמל || 3,336 || 2,294 || 1,251 || 209 || - || - || - || -
|-
| חצור || 23 || 18 || 13 || 8 || - || - || - || -
|-
| טבריה || 1,633 || 1,327 || 1,021 || 714 || - || - || - || -
|-
| טירת הכרמל || 9,950 || 8,292 || 6,633 || 4,975 || 3,317 || - || - || -
|-
| יבנה || 147 || 115 || 84 || 52 || - || - || - || -
|-
| יהוד-נווה אפרים || - || - || - || - || - || - || - || -
|-
| יקנעם עלית || 146 || 94 || 42 || 10 || - || - || - || -
|-
| ירוחם || 5,606 || 5,326 || 5,045 || 4,765 || 4,205 || 3,364 || 2,523 || | 1,682
|-
| כפר יונה || 6,030 || 4,355 || 2,680 || 1,005 || - || - || - || -
|-
| כרמיאל || 713 || 560 || 408 || 255 || - || - || - || -
|-
| לוד || 3,040 || 2,470 || 1,900 || 1,330 || - || - || - || -
|-
| לכיש || 4,952 || 4,704 || 4,457 || 4,209 || 3,714 || 2,971 || 2,228 || 1,486
|-
| מגדל העמק || 237 || 187 || 136 || 85 || - || - || - || -
|-
| מטה אשר ||1,208 || 830 || 453 || 75 || - || - || - || -
|-
| מצפה רמון || 10,309 || 9,793 || 9,278 || 8,762 || 7,732 || 6,185 || 4,639 || 3,093
|-
| מרחבים || 19,205 || 18,245 || 17,284 || 16,324 || 14,404 || 11,523 || 8,642 || 5,761
|-
| נהריה || 3,459 || 2,810 || 2,162 || 1,513 || - || - || - || -
|-
| נס ציונה || 3,313 || 2,277 || 1,242 || 207 || - || - || - || -
|-
| נצרת עלית || 7,039 || 5,719 || 4,399 || 3,080 || - || - || - || -
|-
| נשר || 601 || 386 || 172 || 43 || - || - || - || -
|-
| נתיבות || 125 || 98 || 71 || 45 || - || - || - || -
|-
| עכו || 2,056 || 1,671 || 1,285 || 900 || - || - || - || -
|-
| עמק יזרעאל || 9,752 || 6,705 || 3,657 || 610 || - || - || - || -
|-
| עפולה || 5,184 || 4,212 || 3,240 || 2,268 || - || - || - || -
|-
| ערבה התיכונה || 2,048 || 1,479 || 910 || 341 || - || - || - || -
|-
| ערד || 1,704 || 1,385 || 1,065 || 746 || - || - || - || -
|-
| צפת ||8,697 || 7,247 || 5,798 || 4,348 || 2,899 || - || - || -
|-
| קדימה-צורן || - || - || - || - || - || - || - || -
|-
| קרית אתא || - || - || - || - || - || - || - || -
|-
| קרית ביאליק || 290 || 186 || 83 || 21 || - || - || - || -
|-
| קרית גת || 198 || 156 || 113 || 71 || - || - || - || -
|-
| קרית ים || - || - || - || - || - || - || - || -
|-
| קרית מלאכי || 3,796 || 3,084 || 2,373 || 1661 || - || - || - || -
|-
| קרית שמונה || 1,373 || 1,116 || 858 || 601 || - || - || - || -
|-
| ראש פינה || 3,726 || 2,691 || 1,656 || 621 || - || - || - || -
|-
| רכסים || - || - || - || - || - || - || - || -
|-
| רמלה || 8,472 || 6,883 || 5,295 || 3,706 || - || - || - || -
|-
| רמת הנגב || 35,999 || 34,199 || 32,399 || 30,599 || 26,999 || 21,599 || 16,199 || 10,800
|-
| רמת השרון || 21,468 || 15,505 || 9,541 || 3,578 || - || - || - || -
|-
| שדות נגב ||295 || 239 || 184 || 129 || - || - || - || -
|-
| שדרות || 55 || 43 || 32 || 20 || - || - || - || -
|-
| שלומי || - || - || - || - || - || - || - || -
|-
| שער הנגב || 112 || 72 || 32 || 8 || - || - || - || -
|-
| תמר || 94 || 74 || 54 || 34 || - || - || - || -
|}

== פרק ד'1: תשלום ארנונה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון (תיקון: תשע&quot;ח-2) ==

@ 25א. תשלום לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: (א) בכל שנת כספים, ייקבע בתכנית נפרדת בסעיף תקציב משרד הפנים בחוק התקציב השנתי, סכום שיוקצה לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון, כולן או חלקן, בהתאם לכללי חלוקה שיקבע שר הפנים בהסכמת שר האוצר, בין השאר בהתאם לעקרונות אלה, ויכול שייקבעו כללי חלוקה שונים לרשויות המקומיות המנויות בסעיף קטן (ב) וליתר הרשויות המקומיות:
:: (1) האפיון והסיווג של הרשות המקומית באשכול בהתאם למדרג החברתי–כלכלי כהגדרתו [[בסעיף 24]], וכן האפיון והסיווג של יישובים בתחום הרשות המקומית, ככל שישנם, בהתאם למדרג החברתי–כלכלי;
:: (2) גודל האוכלוסייה ברשות המקומית;
:: (3) מצבה הפיננסי של הרשות המקומית;
:: (4) היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבני מגורים לשם חישוב ארנונה.
:: ((פורסמו [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2021]].))
: (ב) מבין הרשויות הסמוכות כאמור בסעיף קטן (א), יוקצה לרשויות המקומיות שלהלן סכום השווה ל-35% לפחות מהתקציב כאמור באותו סעיף קטן: עיריית אור יהודה, עיריית לוד, מועצה אזורית חבל מודיעין, מועצה אזורית עמק לוד, עיריית יהוד-נווה מונוסון ומועצה מקומית שוהם.
: (ג) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע את השימושים והמטרות שלהן ייעדו הרשויות המקומיות את הסכום שיוקצה להן לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בכל שנת כספים.
: (ד) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי להורות לגבי שנת כספים מסוימת, כי חלק מהסכום שייקבע בתקציב משרד הפנים כאמור בסעיף קטן (א), יוקצה לכלל הרשויות המקומיות לפי [[סעיף 24]].
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;סעיף תקציב&quot; ו&quot;תכנית&quot; - כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית, לרבות באזור יהודה והשומרון.

@ 26. &lt;!-- תיקון מס׳ 28 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]].))

== פרק ה׳: ביטחון ==

@ 27. מטרה - [[פרק ה׳]]
: [[פרק זה]] נועד לקבוע הוראות שיהוו בסיס לקביעת תקציב הביטחון בחוקי התקציב כמפורט [[בפרק זה]], במטרה ליישם תכנית רב־שנתית לצבא הגנה לישראל ולעודד התייעלות במערכת הביטחון כדי למקד את פעילות הצבא בליבת עיסוקו.

=== סימן א׳: יישום החלטת הממשלה בעניין תקציב הביטחון ===

@ 28. הגדרות - [[סימן א׳]]
: [[בסימן זה]] -
:- ”אזרוח” - החלפת תקן של חייל המשרת לפי התחייבות לשירות קבע, בתקן של מי שהוא אזרח עובד צבא הגנה לישראל או עובד משרד הביטחון;
:- ”גמלאות” - גמלה לפי [[חוק שירות הקבע]], לרבות קצבת גישור;
:- ”החלטת הממשלה” - החלטת ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי מס׳ ב/136 מיום ז׳ באב התשע&quot;ו (11 באוגוסט 2016), לרבות נספחיה;
:- ”הצעת תקציב הביטחון” - הצעת התקציב המפורטת של משרד הביטחון, שהונחה על שולחן הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לפי הוראות [[סעיף 3(ב)(3) לחוק־יסוד: משק המדינה]];
:- ”הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון” - הוועדה המשותפת לוועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת כמשמעותה [[בסעיף 18 לחוק יסודות התקציב]];
:- ”ותק” - ותק בשל שירות קבע בצבא הגנה לישראל בפועל;
:- ”חוק יסודות התקציב” - [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:- ”חוק שירות ביטחון” - [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]];
:- ”חוק שירות הקבע” - [[=חוק שירות הקבע|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]];
:- ”חייל” - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- ”חייל במתכונת העסקה מיוחדת” - כל אחד מאלה:
:: (1) חייל המאייש תפקיד שהתקן שלו ממומן על ידי גורם מחוץ לצבא הגנה לישראל;
:: (2) חייל שמשרת שירות סדיר לפי הוראות [[פרק ג׳ לחוק שירות ביטחון]] ומזוכה בתנאי קבע;
:: (3) חייל מילואים, כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], שהתנדב לשירות מילואים בתנאי קבע;
:: (4) חייל שחייב בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] שהתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, לפי [[סעיף 17(ב) לחוק האמור]];
:- ”קצבת גישור” - כהגדרתה [[בסעיף 67א לחוק שירות הקבע]];
:- ”שכר” - תשלום שמשלם צבא הגנה לישראל לחייל המשרת לפי התחייבות לשירות קבע, או תשלום שמשלם משרד הביטחון לאזרח עובד צבא הגנה לישראל, בעד שירות או עבודה ובמשך השירות או העבודה, או בעד סיום שירות או עבודה, וכן תשלומים והחזרי הוצאות המפורטים בתלוש המשכורת, ולרבות תשלומי מסים, דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות, והפרשות מעסיק לקופת גמל, ובכלל זה קרן השתלמות, קופת גמל לקצבה, קרן פנסיה או קופת ביטוח, והכל למעט גמלאות;
:- ”השרים” - שר האוצר ושר הביטחון.

@ 29. יישום החלטת הממשלה
: (א) השרים יפעלו ליישום הוראות החלטת הממשלה, בשים לב למטרות המנויות [[בסעיף 27]], בנושאים אלה:
:: (1) שיאי כוח האדם שייקבעו בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2020 יהיו בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
:: (2) מספר ימי השירות של חיילים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שישולם תמורתם שכר בשנת 2017, כשהוא מחולק ב־365 ימים, למעט ימי שירות של חיילים במתכונת העסקה מיוחדת, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
:: (3) מספר החיילים בדרגת אלוף משנה ומעלה, החל בשנת 2017 ועד שנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
:: (4) מספר החיילים בדרגת רב סרן, שלהם ותק שעולה על 14 שנים, החל בשנת 2023 ועד שנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
:: (5) תקציב השכר של צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2025, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
:: (6) תקציב השכר של אזרחים עובדי צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2020, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
:: (7) תקציב הגמלאות של צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2025, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
:: (8) מספר הקצינים והנגדים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שיפרשו בכל שנה ויהיו זכאים לקצבה לפי [[חוק שירות הקבע]], לרבות קצבת גישור, החל בשנת 2017 ועד לשנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה, לפי העניין ([[בסימן זה]] - מכסת פרישה שנתית);
:: (9)(א) ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל יעשה את כל הפעולות הנדרשות לשם אזרוח 32 תקני קבע לפחות בכל אחת מהשנים 2017 עד 2023 בהתאם לרשימת מקצועות שבהחלטת הממשלה, שמאוישים על ידי קצינים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שלהם ותק שעולה על 14 שנים, והכל בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
::: (ב) אזרוח תקנים לפי סעיף קטן (א) לתקנים של עובדי משרד הביטחון בכל שנה מהשנים כאמור באותו סעיף קטן לא יעלה על 10% מסך התקנים שמיועדים לאזרוח באותה שנה, ואילו שאר התקנים באותה שנה יאוזרחו לתקנים של אזרחים עובדי צבא הגנה לישראל, והכל בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
::: (ג) שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את רשימת המקצועות שנקבעה בהחלטת הממשלה כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות החלטת הממשלה.
: (ב) הונחה הצעת חוק התקציב לשנת 2018 לפי הוראות [[סעיף 3(ו)(2) לחוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)]], יחולו הוראות פסקאות (1) ו־(5) עד (7) לסעיף קטן (א) גם על הצעת תקציב הביטחון לשנת 2018.

@ 30. העברת יתרת מכסת פרישה
: (א) החל בשנת 2017 ועד שנת 2023 יהיה ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל רשאי להעביר יתרת מכסת פרישה שנתית לקצינים או לנגדים, לפי העניין, שלא נוצלה בשנה מסוימת, למכסת הפרישה השנתית של השנה העוקבת.
: (ב) החל בשנת 2024 ועד שנת 2040 יהיה ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל רשאי להעביר יתרת מכסה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שלא תעלה על 10% מהמכסה שנקבעה בהחלטת הממשלה לגבי השנה החולפת, לגבי קצינים או נגדים, לפי העניין, אלא אם כן ניתן לכך אישור שר האוצר.

@ 31. סטייה מהוראות החלטת הממשלה
: השרים רשאים, בהסכמה, לסטות מהוראות החלטת הממשלה בעניינים הקבועים [[בסעיף 29(א)(1) או (5)]], אם ראו כי מצב ביטחוני או כלכלי מיוחד מחייב זאת; על אף האמור בכל דין, סטייה כאמור תתאפשר רק עד יום 31 בדצמבר בשנה שבה אירע המצב הביטחוני או הכלכלי המיוחד.

@ 32. ביצוע ותקנות
: השרים ממונים על ביצוע הוראות [[סימן זה]], והם רשאים, בהסכמה, להתקין תקנות לביצועו; תקנות כאמור יותקנו באישור הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.

@ 33. שמירת תוקף וסמכויות
: אין באמור [[בסימן זה]] כדי לגרוע -
: (1) מהוראות [[סעיף 3 לחוק־יסוד: משק המדינה]];
: (2) מהוראות [[חוק יסודות התקציב]];
: (3) מסמכות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לפי הוראות כל דין.

@ 34. דיווח לכנסת
: השרים יגישו לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, לא יאוחר מ־1 בנובמבר בכל שנה, דוח על יישום הוראות החלטת הממשלה בהתאם [[לסימן זה]], ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן:
: (1) היעדים שנקבעו לפי [[סעיפים 29]] [[ו־30]], מידת העמידה בהם בשנה שקדמה למועד הדיווח והתחזית לשנים הבאות;
: (2) השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על מערך משרתי הקבע, לרבות שינויים בהיקף ההתחייבות לשירות קבע בשנה שקדמה למועד הדיווח;
: (3) השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על הצרכים הביטחוניים והמקצועיים של צבא הגנה לישראל, וכן על יכולותיו למלא את המשימות המוטלות עליו;
: (4) השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על ההתייעלות הכלכלית של מערכת הביטחון;
: (5) השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על חלוקת הסכום המוקצב בתקציב הביטחון שאושר לפי הוראות [[סעיף 18 לחוק יסודות התקציב]] לעניינים אלה: כוח אדם, שוטף ואחזקה, פעילות והתעצמות.

=== סימן ב׳: שירות ביטחון ===

@ 35. : &lt;!-- תיקון מס' 22 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]].))

@ 36. [[חוק שירות ביטחון]] - תחילה
: תחילתו של [[סעיף 15(1) לחוק שירות ביטחון]], כנוסחו [[בסעיף 35 לחוק זה]], ביום ט׳ בתמוז התש&quot;ף (1 ביולי 2020).

=== סימן ג׳: תיקון [[חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)]] ===

@ 37. : &lt;!-- תיקון מס' 31 --&gt; ((הנוסח שולב [[=חוק שירות הקבע|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ&quot;ה-1985]].))

@ 38. תקנות ראשונות
: תקנות ראשונות לפי [[+|סעיפים 10(א)(5)(ג)]] [[ו־67ו(א) לחוק שירות הקבע]], כנוסחם [[בסעיף 37 לחוק זה]], יותקנו עד יום ז׳ בסיוון התשע&quot;ז (1 ביוני 2017).

=== סימן ד׳: תגמולים ושיקום ===

@ 39. : &lt;!-- תיקון מס׳ 37 --&gt; ((הנוסח שולב [[=חוק משפחות חיילים|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]].))

@ 40. : &lt;!-- תיקון מס׳ 29 --&gt; ((הנוסח שולב [[=חוק הנכים|בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959]].))

@ 41. : &lt;!-- תיקון מס׳ 9 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי&quot;ב-1952]].))

@ 42. : &lt;!-- תיקון מס׳ 5 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ&quot;א-1961]].))

@ 43. : &lt;!-- תיקון מס׳ 17 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ&quot;ח-1968]].))

@ 44. : &lt;!-- תיקון מס׳ 60 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]].))

@ 45. : &lt;!-- תיקון מס׳ 31 --&gt; ((הנוסח שולב [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].))

@ 46. : &lt;!-- תיקון מס' 1 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]].))

@ 47. : &lt;!-- תיקון מס' 1 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]].))

@ 48. : &lt;!-- תיקון מס׳ 3 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ&quot;ח-1988]].))

@ 49. : &lt;!-- תיקון מס׳ 18 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]].))

@ 50. : &lt;!-- תיקון מס׳ 233 --&gt; ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].))

@ 51. : &lt;!-- תיקון מס׳ 59 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].))

@ 52. : &lt;!-- תיקון מס׳ 185 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 53. [[סימן ד׳]] - תחילה, תחולה, הוראות מעבר וצווים ראשונים
: (א) תחילתו של [[סימן זה]] ביום א׳ באייר התשע&quot;ז (27 באפריל 2017) (בסעיף זה - יום התחילה).
: (ב) הוראות [[סימן זה]] יחולו על תביעה להכרה לפי [[חוק משפחות חיילים]] או [[חוק הנכים]], לפי העניין, בשל חבלה שאירעה מיום התחילה ואילך ועל תביעה כאמור בשל מחלה או החמרת מחלה, שהוגשה מיום התחילה ואילך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על אלה:
:: (1) תביעה להכרה בשל מחלה או החמרת מחלה שהתגלו לפני יום כ&quot;ט בטבת התשע&quot;ד (1 בינואר 2014);
:: (2) על החמרה של נכות שהוכרה לפי [[חוק הנכים]].
: (ד) הוגשה לפני יום התחילה תביעה להכרה לפי [[חוק משפחות חיילים]] או [[חוק הנכים]], לפי העניין, בשל מחלה או החמרת מחלה, ימשיך לחול, לגבי אותה המחלה או החמרת מחלה, לפי העניין, הדין שחל לגביה ערב יום התחילה, ולא יחולו לגביה הוראות [[סימן זה]].
: (ה) צווים ראשונים לפי [[פסקה (3) להגדרה ”מחלת שירות” שבסעיף 1 לחוק משפחות חיילים]] כנוסחו [[בסעיף 39(1)(ד) לחוק זה]] ולפי [[פסקה (4) להגדרה ”מחלת שירות” שבסעיף 1 לחוק הנכים]] כנוסחו [[בסעיף 40(1)(ב) לחוק זה]] יובאו לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בתוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה.

== פרק ו׳: הוראות לעניין התחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים ==

=== סימן א׳: התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים ===

@ 54. הגדרות - [[סימן א׳]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: [[בסימן זה]] -
:- ”בית חולים ציבורי כללי” - כל אחד מאלה:
:: (1) בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרת ([[בסימן זה]] - בית חולים ממשלתי כללי);
:: (2) בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים ([[בסימן זה]] - בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים);
:: (3) בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו ([[בסימן זה]] - בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית);
:: (4) בית חולים כללי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]];
:: (5) בית חולים כללי שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]], כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);
:- ”בסיס ההתחשבנות” - ממוצע של מחצית העלויות של שירותי הבריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2013 ושל סך העלויות של שירותי הבריאות כאמור בשנים 2014 עד 2015, במחיר ברוטו לאותה שנה, כשהן מעודכנות למחירי שנת 2017 לפי שיעורי העדכון לאותן שנים, בתוספת שיעורי הקידום;
:- ”הוראת מינהל” - הוראת מינהל שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
:- ”הנחת מחזור” - הנחה בעבור שירותי בריאות שקופות החולים רוכשות בבתי החולים הממשלתיים הכלליים או בבתי החולים הכלליים שבבעלות רשות מקומית, שנקבעה בהוראת מינהל;
:- ”הנחת תעריף” - הנחה בעבור שירות בריאות מסוים שקופת חולים רוכשת בבית חולים ציבורי כללי, מעבר להנחת מחזור ולכל הנחה אחרת שאינה בעבור שירות בריאות מסוים;
:- ”חוק ביטוח בריאות ממלכתי” - [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:- ”חוק הפיקוח” - [[=חוק הפיקוח|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]];
:- ”מחיר ברוטו” - מחיר מלא בניכוי הנחת מחזור והנחת תעריף שניתנו בעבור אותו שירות בשנים 2013 עד 2015;
:- ”מחיר מלא” - מחירו המרבי של שירות בריאות, כפי שנקבע בצו לפי [[חוק הפיקוח]], ולעניין בית חולים ממשלתי כללי ובית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית - מחיר כאמור בניכוי הנחת מחזור;
:- ”מספר המבוטחים המשוקלל” - כהגדרתו [[בסעיף 17 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:- &quot;סכום התשלום המזערי לשנת 2020&quot; - סכום שהוא 100% מסך התשלום שנדרשה קופת חולים לשלם בעד שירותי בריאות שצרכה בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019 וחלות עליהם הוראות [[סימן זה]], וכן, על אף האמור [[בסעיף 71(א)(7) ו-(10)]] - בעד שירותי הבריאות המנויים [[בסעיף 71(א)(7)]] ושירותי בריאות השן, בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020;
:- &quot;סכום התשלום המרבי לשנת 2020&quot; - סכום שהוא 101.5% מסך התשלום שנדרשה קופת חולים לשלם בעד שירותי בריאות שצרכה בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019 וחלות עליהם הוראות [[סימן זה]], וכן, על אף האמור [[בסעיף 71(א)(7) ו-(10)]] - בעד שירותי הבריאות המנויים [[בסעיף 71(א)(7)]] ושירותי בריאות השן, בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020;
:- ”סכום מופחת” - סכום המשתלם בעד צריכה שהיא מעבר לתקרת צריכה ברוטו כוללת ומעבר לתקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות;
:- ”צריכה” או ”רכישה”, של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי - למעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה, ולמעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות המנויים [[בסעיף 71(א)]];
:- ”שיעור הקידום” - שיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) משנת 2013 לשנת 2015 - 3.12%;
:: (2) משנת 2014 לשנת 2015 - 1.4%;
:: (3) משנת 2015 לשנת 2017 - שיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) בעד שירות דיפרנציאלי - שיעור הגידול באוכלוסייה בפועל בשנים 2015 ו־2016, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::: (ב) בעד שירות אשפוז במחלקות פנימיות - 2.82%;
::: (ג) בעד שירות בריאות אחר - 3.12%;
:- ”שיעור העדכון” - שיעור העדכון של מחיר יום אשפוז שקבעו השרים, בצו, לפי [[חוק הפיקוח]];
:- ”שיעור הקפיטציה”, של קופת חולים - שיעור חלקה של קופת חולים מתוך הסכום לחלוקה שקובע המוסד לביטוח לאומי לפי הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו־18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:- ”שירות אשפוז במחלקות פנימיות” - שירותי אשפוז במחלקות שהקוד שלהם ברשימת תעריפי האשפוז והשירותים האמבולטוריים שמפרסם משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו, המשקפת את התעריפים המעודכנים מזמן לזמן כפי שנקבעו בצווים לפי [[חוק הפיקוח]], הוא: G00M1, G00M2, G00M3, G00M4, G00M5, G00M6, או במחלקה אחרת שיקבעו השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
:- &quot;שירותי בריאות השן&quot; - שירותי בריאות השן המוחרגים שנקבעו [[בצו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה), התשע&quot;ט-2019]];
:- ”סוגי שירות בריאות” - שירות בריאות שהוא שירות אשפוז במחלקות פנימיות, שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר;
:- ”שירות דיפרנציאלי” - שירות בריאות שנקבע לו מחיר פרטני הכולל את ביצוע הפעולה הרפואית, ימי האשפוז, והשירותים הרפואיים האחרים הניתנים במסגרתו, כפי שיפרסמו השרים עד יום ג׳ באדר התשע&quot;ז (1 במרס 2017) בהודעה ברשומות; השרים רשאים לעדכן את ההודעה ב־1 בינואר בכל אחת מהשנים 2018 עד 2019, ובלבד שפרסמו הודעה מראש על כך ברשומות עד 30 בספטמבר של השנה שקדמה לאותה שנה; ואולם, לגבי שירותי בריאות חדשים שייכנסו לסל שירותי הבריאות כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], רשאים הם לעדכן את ההודעה לעניין הגדרה זו ללא פרסום הודעה מראש;
:- ”השרים” - שר הבריאות ושר האוצר;
:- ”תאגיד בריאות” - כהגדרתו [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:- ”תוספת ריאלית”, ”שיעור קידום” או ”שיעור עדכון” - לרבות תוספת ריאלית, שיעור קידום או שיעור עדכון בשיעור שלילי;
:- ”תוספת ריאלית” - כמשמעותה [[בסעיף 61]];
:- ”תקרת צריכה ברוטו כוללת” ו”תקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות” - כמשמעותן [[בסעיף 55(ג)]].

@ 55. תקרת צריכה ברוטו (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) תקרת הצריכה ברוטו היא היקף הצריכה של שירותי בריאות, בידי כל קופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, אשר בעבור צריכה שתחושב במחיר מלא של שירותי בריאות מעבר להיקף זה תשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי סכום מופחת כאמור [[בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 62(א)(3)(א)]] ([[בסימן זה]] - תקרת צריכה ברוטו).
: (ב) תקרת הצריכה ברוטו של כל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020 תהיה כמפורט להלן:
:: (1) בשנת 2017 - 99% מבסיס ההתחשבנות;
:: (2) בכל אחת מהשנים 2018 ו־2019 - תקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ותוספת ריאלית;
:: (3) בשנת 2020 - תקרת הצריכה ברוטו בשנת 2019, בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020, תוספת ריאלית ושיעור הקידום הנוסף לשנת 2020 כמשמעותו בסעיף קטן (ד).
: (ג) תקרת הצריכה ברוטו לפי סעיף קטן (ב) תחושב לכלל שירותי הבריאות ([[בסימן זה]] - תקרת צריכה ברוטו כוללת) ולכל אחד מסוגי שירותי הבריאות בנפרד ([[בסימן זה]] - תקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות).
: (ד) שיעור הקידום הנוסף לשנת 2020 יהיה 0.667% ([[בפרק זה]] - שיעור הקידום הנוסף לשנת 2020); על אף האמור, רשאים השרים לחשב, לגבי קופת חולים ובית חולים ציבורי כללי מסוימים, שיעור קידום נוסף לשנת 2020 השונה מהשיעור האמור, בהתחשב, בין השאר, בשיקולים המפורטים [[בסעיף 60(ג)(1)(א) ו-(ב)]].

@ 56. תקרת צריכה נטו (תיקון: תשפ&quot;א)
: תקרת הצריכה נטו לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020, תהיה 81.5% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה.

@ 57. רצפת צריכה ברוטו (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) היקף הצריכה המזערי, של שירותי בריאות, אשר גם בעבור צריכה שתחושב במחיר מלא של שירותי בריאות מתחת להיקף זה תשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי תשלום מזערי כאמור [[בסעיף 58]] ([[בסימן זה]] - רצפת צריכה ברוטו), בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020, יהיה כמפורט להלן:
:: (1) בשנת 2017 - 93.5% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה;
:: (2) בשנים 2018, 2019 ו-2020 - כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) אם היקף שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה נמוך מ־92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה הקודמת - 92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018, 2019 או 2020, לפי העניין;
::: (ב) אם היקף שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה גבוה מ־92% ונמוך מ־95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה הקודמת - מכפלת שיעור הצריכה בפועל בשנה הקודמת בתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018, 2019 או 2020, לפי העניין;
::: (ג) אם היקף שירותי הבריאות של קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה גבוה מ־95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה הקודמת - 95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018, 2019 או 2020, לפי העניין.
: (ב) בסעיף זה, ”השנה הקודמת” - השנה שקדמה לשנה שלגביה נקבעת רצפת הצריכה ברוטו.

@ 58. רצפת צריכה נטו (תיקון: תשפ&quot;א)
: סכום התשלום המזערי שתשלם כל קופת חולים לכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020 ([[בסימן זה]] - רצפת צריכה נטו), יהיה 81.5% מרצפת הצריכה ברוטו לאותה שנה.

@ 59. שינוי תקרת הצריכה ברוטו
: התקבלה החלטת ממשלה על הגדלת עלות סל שירותי הבריאות כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי]] למטרת רכש בבתי חולים ([[בסימן זה]] - עלות סל שירותי הבריאות) ועל הגדלת תקרת הצריכה ברוטו בהתאמה, באחת מהשנים 2017 עד 2019, יקבעו השרים, בצו, תקרת צריכה ברוטו הגבוהה מהתקרה הקבועה [[בסעיף 55]], ובלבד שהסכום שייווסף לסך תקרות הצריכה נטו של כל קופות החולים בבתי החולים הציבוריים הכלליים כתוצאה מהעלאת תקרת הצריכה ברוטו כאמור, לא יעלה על הסכום שבו גדלה עלות סל שירותי הבריאות; תקרת הצריכה נטו, רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו יהיו בהתאם לתקרת הצריכה ברוטו שהוגדלה כאמור; קבעו השרים תקרת צריכה ברוטו בצו כאמור, תחול קביעתם לגבי השנה שלאחר השנה שבה קבעו כאמור.

@ 60. הודעה על תקרות ורצפות צריכה, סכום התשלום המזערי לשנת 2020 וסכום התשלום המרבי לשנת 2020 (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א)(1) השרים יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום 1 במרס של כל אחת מהשנים 2017 עד 2019, מהי תקרת הצריכה ברוטו הכוללת ומהי תקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות, לאותה שנה, וכן מהן תקרת הצריכה נטו, רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו לאותה שנה.
:: (2) לעניין שנת 2020, יודיעו השרים לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום כ&quot;ז בתשרי התשפ&quot;א (15 באוקטובר 2020), מהן תקרת הצריכה ברוטו הכוללת ותקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות, לאותה שנה, וכן מהן תקרת הצריכה נטו, רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו לאותה שנה, ומהם סכום התשלום המזערי לשנת 2020 וסכום התשלום המרבי לשנת 2020.
: (ב) השרים יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום 1 בספטמבר של כל אחת מהשנים 2018 ו־2019, מהן רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו המעודכנות שנקבעו להם לאותה שנה בהתאם להוראות [[סעיפים 57(א)(2)]] [[ו־58]]; בשנת 2020 יודיעו השרים כאמור עד יום י&quot;ב בתשרי התשפ&quot;א (30 בספטמבר 2020).
: (ג)(1) על אף האמור [[בסעיפים 54]] [[ו־61]], השרים רשאים לחשב, לגבי קופת חולים ובית חולים ציבורי כללי מסוימים, שיעור קידום ותוספת ריאלית לתקרות הצריכה ברוטו, השונים משיעור הקידום והתוספת הריאלית, בהתחשב, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן:
::: (א) שינוי בשיעור הקפיטציה של קופות החולים;
::: (ב) מיטות אשפוז נוספות או מכשירים מיוחדים נוספים שאושרו לבית חולים על פי כל דין; לעניין זה, ”מכשירים מיוחדים” - כהגדרתם לפי [[סעיף 65ב לפקודת בריאות העם, 1940]];
::: (ג) שינוי בצריכת שירותי בריאות כתוצאה מפתיחתו של בית החולים שיוקם מכוח [[חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), התשס&quot;ב-2002]] ([[בסימן זה]] - בית החולים באשדוד).
:: (2) החישוב כאמור בפסקה (1) ייעשה באופן שהיחס בין סך תקרות הצריכה ברוטו ותקרות הצריכה נטו של כל קופות החולים בכל בתי החולים באותה שנה, בניכוי שיעור העדכון, לבין סך תקרות הצריכה ברוטו ותקרות הצריכה נטו של כל קופות החולים בכל בתי החולים, בשנה הקודמת, לא יעלה על שיעור הקידום והתוספת הריאלית לאותה שנה; ואולם, בחישוב שנעשה בהתחשב בשיקול כאמור בפסקה (1)(ג), יראו, לעניין סך תקרות הצריכה ברוטו ותקרות הצריכה נטו באותה שנה, את בית החולים באשדוד כאילו נקבעו לו תקרות צריכה כאמור אף אם הן לא נקבעו לו.
: (ד) השרים יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום ג׳ באדר התשע&quot;ז (1 במרס 2017), מהו שווי הנחות התעריף לפי [[סעיף 62(א)(3)(א)(3)(א)]].

@ 61. תוספת ריאלית (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) התוספת הריאלית לכל אחת מהשנים 2018, 2019 ו-2020, תהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) בעבור שירות דיפרנציאלי - תוספת בהתאם לשיעור הגידול באוכלוסייה בפועל בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:: (2) בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות - 0.8%;
:: (3) בעבור כל שירות בריאות אחר - 1.2%.
: (ב) השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לשנות את שיעורי התוספת הריאלית לגבי סוגי שירותי הבריאות השונים, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את הכמות המצטברת של השירותים לפני השינוי.

@ 62. תשלום בעד שירותי בריאות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) קופת חולים תשלם בעבור שירותי בריאות שרכשה בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020, סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות עד לרצפת הצריכה ברוטו - רצפת הצריכה נטו לאותה שנה, ובלבד שבית החולים הציבורי הכללי הסכים לספק לקופת החולים, באותה שנה, על פי בקשתה, שירותי בריאות הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל שלהם לשירותי הבריאות שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת, ומתקיימים תנאים נוספים שקבעו השרים לעניין זה, ככל שקבעו; ואולם, לעניין שנת 2020 - על אף האמור [[בסעיף 71(א)(11)]], יופחת מהתשלום של קופת החולים לבית החולים בעד אשפוז במחלקת קורונה סכום השווה ל-81.5% מסכום ההפרש החיובי שבין רצפת הצריכה ברוטו ובין התשלום שעל קופת החולים לשלם בעד סך הצריכה של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2020, למעט שירותי בריאות כאמור [[בסעיף 71(א)(7) ו-(11)]];
:: (2) אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות מעבר לרצפת הצריכה ברוטו ועד לתקרת הצריכה ברוטו - רצפת הצריכה נטו לאותה שנה בתוספת לא יותר מ־81.5% מהמחיר המלא בעבור שירותי הבריאות שנרכשו מעבר לרצפת הצריכה ברוטו;
:: (3)(א) אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו הכוללת - תקרת הצריכה נטו בתוספת סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:
:::: (1) בעבור רכישת שירות אשפוז במחלקות פנימיות, מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור - 20% מהמחיר המלא של השירות;
:::: (2) בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור - סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:
::::: (א) בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי עד ל־108% מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור - לא יותר מ־55% מהמחיר המלא של השירות;
::::: (ב) בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי מעבר ל־108% מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור - לא יותר מ־33% מהמחיר המלא של השירות;
:::: (3) בעבור רכישת שירות בריאות אחר, מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור - סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:
::::: (א) בעבור רכישת שירות בריאות אחר עד לסכום שהוא צירוף של סכום תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות ושל שווי הנחות התעריף לאותו שירות - לא יותר מ־55% מהמחיר המלא של השירות; בפסקה זו, ”שווי הנחות התעריף” - ממוצע השווי של מחצית מהנחות התעריף שניתנו על ידי בית החולים הציבורי הכללי לקופת החולים בעבור אותו שירות בשנת 2013 ושל מלוא הנחות התעריף שניתנו כאמור בשנים 2014 עד 2015, ובתוספת שיעור העדכון, שיעור הקידום והתוספת הריאלית לאותן שנים;
::::: (ב) בעבור רכישת שירות בריאות אחר מעבר לסכום שהוא צירוף של סכום תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות ושל שווי הנחות התעריף לאותו שירות - לא יותר מ־35% מהמחיר המלא של השירות כאמור.
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) -
:::: (1) רכשה קופת חולים סוג שירות בריאות בבית חולים ציבורי כללי, באחת מהשנים 2017 עד 2020, בסכום הנמוך מתקרת הצריכה ברוטו לאותו סוג שירות, ייווסף ההפרש שבין הרכש בפועל של אותו סוג שירות ובין תקרת הצריכה ברוטו לאותו סוג שירות, לתקרת הצריכה ברוטו של סוג שירות הבריאות שבעבורו משולם הסכום המופחת הגבוה ביותר באותה שנה; לעניין זה, ”סוג שירות הבריאות שבעבורו משולם הסכום המופחת הגבוה ביותר” - סוג שירות הבריאות שרכשה קופת החולים מעבר לתקרת הצריכה ברוטו, אשר הסכום המופחת בעבור רכישתו לפי פסקת משנה (א) הוא בשיעור הגבוה ביותר;
:::: (2) נקבעה תקרת צריכה ברוטו בהתאם להוראות פסקת משנה (1), ישולם הסכום המופחת לפי פסקת משנה (א), באותה שנה, רק בעד רכישת שירותי בריאות מעבר לתקרה האמורה; ואולם, לא יהיה בכך כדי להשפיע על קביעת תקרת הצריכה בשנים אחרות.
: (ב) קופת חולים תעביר לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר מ־60 ימים מה־1 בחודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת חיוב חודשית, את הסכום הגבוה מבין הסכומים כמפורט להלן:
:: (1) 8.33% מרצפת הצריכה נטו לאותה שנה שנקבעה לקופת החולים באותו בית חולים ציבורי כללי, אלא אם כן קיבלה קופת החולים אישור מהשרים או מעובדי משרדיהם שהוסמכו לכך שלא להעביר את הסכום האמור בשל כך שבית החולים לא הסכים לספק לקופת החולים שירותי בריאות הדומים לשירותי הבריאות שסיפק לה בשנה הקודמת כאמור בסעיף קטן (א)(1);
:: (2) הסכום שאינו שנוי במחלוקת בהודעת החיוב;
:: (3) 97% מהסכום נטו הנדרש על פי הודעת החיוב לעניין השירותים המובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו ושירותי רפואה דחופה (מיון), אלא אם כן ערערה קופת החולים על הודעת החיוב בהתאם למנגנון בירור לפי הוראת מינהל, ובית החולים לא השיב לערעור זה בהתאם להוראת המינהל כאמור.
: (ב1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בשנת 2020 תעביר קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר מ-60 ימים מה-1 בחודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת חיוב חודשית, את הסכום הגבוה מבין אלה: סכום כמפורט בסעיף קטן (ב) או סכום של 8.33% מסכום התשלום המזערי לשנת 2020.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין התקופה שמיום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020) עד המועד שבו יודיעו השרים על סכום התשלום המזערי לשנת 2020 לפי [[סעיף 60(א)(2)]] - תשלם קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר משלושה ימים ממועד הודעת השרים כאמור, את ההפרש שבין סכום התשלום ששולם בפועל בתקופה זו בעבור שירותי בריאות שרכשה בבית החולים ובין סכום התשלום לפי פסקה (1), ככל שיש הפרש כאמור.
: (ג) סכומים עודפים ששילמה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי בשל הוראות סעיף קטן (ב) או סכומים שהיה על קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי ולא שולמו בשל הוראות הסעיף הקטן האמור, יוחזרו או ישולמו, לפי העניין, בתוספת ריבית לפי הוראות [[צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תוספת ריבית - בתי חולים), התשס&quot;ה-2005]], בתוך 30 ימים מתום הליך הבירור לפי הוראת המינהל האמורה בסעיף קטן (ב)(3).
: (ד) אין בהוראת סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מחובת קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי כל תשלום אחר שבו היא חייבת.

@ 63. תשלום קבוע
: (א) התקבלה החלטת הממשלה על הגדלת עלות סל שירותי הבריאות, כנגד הפחתה מקבילה בתקצוב הישיר לבתי החולים הממשלתיים הכלליים, שחלות עליהם הוראות [[סימן זה]] ובכספי התמיכות המועברים לבתי החולים הציבוריים הכלליים שחלות עליהם הוראות [[סימן זה]] ושאינם בתי חולים ממשלתיים כלליים, לגבי אחת מהשנים 2017 עד 2019, רשאים השרים לקבוע, בצו, לגבי אותה שנה, תשלום קבוע שישלמו קופות החולים לבתי החולים הציבוריים הכלליים, מעבר לתשלומים לפי [[סעיף 62]], ובלבד שסך התשלום הקבוע שישולם כאמור לא יעלה על הסכום שבו הוגדלה עלות הסל כאמור והופחתו התקצוב הישיר וכספי התמיכות המועברים לבתי החולים הציבוריים הכלליים.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את תנאי התשלום לפי אותו סעיף קטן, אופן התשלום ומועד התשלום, וכן הוראות לעניין הבטחת ביצוע התשלום.

@ 64. תשלום מוגדל בעבור צריכת שירות אשפוז בבתי חולים בדירוג גבוה במדד הלימת אשפוז
: (א) משרד הבריאות יפרסם בהוראת מינהל עד יום ט&quot;ז בשבט התשע&quot;ח (1 בפברואר 2018) ומדי שנה לאחר מכן, מדד הלימת אשפוז לבתי חולים ציבוריים כלליים, שיכלול מדדים שונים אשר לפיהם יימדדו וידורגו כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים לפי נתוני השנה הקודמת, ובהם, בין השאר, משך אשפוז ממוצע, שיעור אשפוזים חוזרים, שיעור אשפוזים לאחר ביקור בחדר המיון ושיעור אשפוזים בני יום אחד, וישוקלל בהתאם לגודלם של בתי החולים ([[בסימן זה]] - מדד הלימת אשפוז).
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 62(א)(3)(א)(1)]] השרים רשאים לקבוע, בצו, עד יום י&quot;ד באדר התשע&quot;ח (1 במרס 2018) כי קופת חולים תשלם בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות 25% מהמחיר המלא של השירות שרכשה מעבר לתקרת הצריכה ברוטו, לבתי חולים ציבוריים כלליים שידורגו בשליש העליון על פי מדד הלימת אשפוז.

@ 65. מטופל המיועד להעברה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השרים רשאים לקבוע, בצו, עד יום ג׳ באדר התשע&quot;ז (1 במרס 2017), כי קופת חולים תשלם מחיר מלא בעבור שירותי אשפוז של מטופל המיועד להעברה בבית חולים ציבורי כללי, החל מהמועד שיקבעו השרים לעניין זה ובהתאם לתנאים ולכללים שיקבעו.
: (ב) עד מועד תחילתו של צו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 1 לצו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה), התשע&quot;ד-2014]], ויראו אותו כאילו ניתן לפי הוראות סעיף זה לגבי השנים 2017 עד 2020.
: (ג) בסעיף זה -
::- ”בית חולים גריאטרי” - מחלקה לאשפוז גריאטרי פעיל;
::- ”חלופת אשפוז” - אשפוז, שיקום או שירותי הנשמה ממושכת הניתנים בביתו של המטופל;
::- ”מטופל המיועד להעברה” - מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי יותר מ־30 ימים ברציפות והוא בהנשמה ממושכת, או מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ומוגדר בהתאם להוראת מינהל חולה סיעודי מורכב או חולה שיקומי גריאטרי, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
::: (1) הוחלט כי ניתן להעבירו מחוץ לבית החולים הציבורי הכללי בהתאם להוראת מינהל ובהתחשב בצורך בשמירת הרצף הטיפולי;
::: (2) קופת החולים לא הציעה מקום אחר להעברתו אליו, העומד בהוראות [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]], ובכלל זה בדרישות [[סעיף 3(ד) לחוק האמור]];
::: (3) במרחק סביר ממקום מגוריו יש בית חולים גריאטרי המתאים לאשפוזו, ובו מיטת אשפוז פנויה, או שהוא נמצא מתאים לאשפוז בחלופת אשפוז לפי המלצתם של הרופא המטפל בו בבית החולים הציבורי הכללי ורופא מקופת החולים וניתנה הסכמתו והסכמת משפחתו לחלופת האשפוז שהוצעה; היתה מחלוקת לגבי התקיימותם של התנאים כאמור בפסקה זו, יכריע בדבר ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות.

@ 66. חלוקה מחדש של סכומים בעבור צריכת שירות אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 16 עד 18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], צרכה קופת חולים שירות אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לסך תקרות הצריכה ברוטו שנקבעו לה בכל בתי החולים הציבוריים הכלליים (בסעיף זה - צריכה עודפת), יחולו הוראות אלה:
:: (1) עד יום 1 בנובמבר בכל אחת מהשנים 2018 עד 2021 ייחשבו השרים או עובדי משרדיהם שהוסמכו לכך, לכל קופת חולים, לאחר שנתנו לה הזדמנות לטעון את טענותיה, את סכום הצריכה העודפת ואת חלקה היחסי של כל קופת חולים בסך תקרות הצריכה ברוטו של שירות האשפוז במחלקות הפנימיות בשנה הקודמת (בסעיף זה - חלקה היחסי של קופת החולים); לעניין זה, ”השנה הקודמת” - השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע החישוב;
:: (2) השרים יודיעו למוסד לביטוח לאומי על הסכומים והחלקים היחסיים שחושבו לפי פסקה (1) לכל קופת חולים, עד המועד הקבוע באותה פסקה; בתוך 30 ימים מהודעת השרים, יקזז המוסד לביטוח לאומי מחלקה של כל קופת חולים בסכום לחלוקה בהתאם [[+|לסעיפים 17]] [[ו־18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], 40% מסכומי הצריכה העודפת שתחושב במחיר מלא (בסעיף זה - סכומי הקיזוז) ויחלק את סכומי הקיזוז בהתאם לחלקה היחסי של קופת החולים;
:: (3) חלוקה כאמור בפסקה (2) תיעשה תוך שמירה על כך שאם כל קופות החולים רכשו באותה שנה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו בשיעור שווה, תקבל כל קופת חולים את הסכום שקוזז לה בהתאם להוראות אותה פסקה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על צריכה של קופת חולים בבית חולים כללי שבבעלותה, ולצורך סעיף זה בלבד תחושב לקופת החולים בכל בית חולים כללי שבבעלותה תקרת צריכה לשירות אשפוז במחלקות פנימיות.
: (ג) היו מאפייני האשפוז במחלקות פנימיות של מבוטחי קופת חולים מסוימת בבית חולים ציבורי כללי שבבעלות קופה אחרת, שונים ממאפייני האשפוז של מבוטחי קופת החולים שבית החולים הוא בבעלותה, וכתוצאה מכך היתה לאותה קופת חולים צריכה עודפת של שירות אשפוז במחלקות פנימיות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א) על הצריכה העודפת כאמור; בסעיף זה, ”מאפייני אשפוז” - מאפייני האשפוז כפי שנקבעו במדד הלימת אשפוז, אלא אם כן קבעו השרים הוראות אחרות לעניין מאפייני אשפוז.

@ 67. תשלום בעד שירותי רפואה דחופה (מיון)
: על אף האמור [[בסעיף 71(א)(7)]], בעד צריכת שירותי רפואה דחופה (מיון), תשלם קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי סכום שלא יעלה על 81.5% מהמחיר המלא של שירותים אלה.

@ 68. תשלום בעד שירותי רפואה פרטית
: השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע, בצו, הסדר אחר מהקבוע [[בסימן זה]] להתחשבנות בעד צריכת שירותי בריאות בידי קופת חולים בבתי חולים ציבוריים כלליים במסגרת שירותי רפואה פרטית, לרבות קביעת שיעורים שונים לתקרות צריכה ברוטו, תקרות צריכה נטו, רצפות צריכה ברוטו ורצפות צריכה נטו, שיעורים שונים לשיעור הקידום, לתוספת הריאלית, ולסכום מופחת וכן תנאי תשלום שונים; קבעו השרים הסדר אחר בצו כאמור תחול קביעתם לגבי השנה שלאחר השנה שבה קבעו כאמור.

@ 69. התחשבנות בין בית חולים לבין תאגיד בריאות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, שבו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור [[בסעיף 62(א)(3)]] שיוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל־48.67% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור; השרים רשאים לקבוע, בצו, ביחס לבית חולים ולתאגיד בריאות הפועל בתחומו, לכל אחת מהשנים 2017 עד 2020, שיעור אחר מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור, לאחר שנתנו לבית החולים ולתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיהם.
: (ב)(1) בשנת 2020, בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, שבו פועל תאגיד בריאות, תשלומי קופות החולים לבית החולים לפי הוראות [[סעיף 71א]] שהם מעבר לתשלום שהייתה צריכה לשלם קופת החולים לבית החולים בהתאם להוראות [[סעיף 62(א)]], ישולמו לבית החולים עצמו ולא יועברו על ידי בית החולים לתאגיד הבריאות; ואולם, תשלומים ששילמה קופת החולים לבית החולים בעד פעילות אשר בוצעה בידי תאגיד הבריאות עצמו, יועברו לתאגיד הבריאות.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), השרים רשאים לקבוע, בצו, כי בתי החולים יהיו רשאים להעביר תשלומים כאמור ברישה של פסקה (1) לתאגיד בריאות, בהתאם לכללים אחידים שיקבעו בצו, לאחר שנתנו לבתי החולים ולתאגידי הבריאות הזדמנות לטעון את טענותיהם.
::: ((פורסם צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (העברת תשלומים לתאגידי הבריאות), התשפ&quot;א-2021 (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 2172), לפיו נוסף על התשלומים שלהם זכאי תאגיד בריאות מתוקף [[סעיף 69(ב)(1)]], בעד תשלומים ששילמה קופת חולים לבית חולים שהם מעבר לתשלומים שהייתה צריכה לשלם קופת החולים לבית החולים בהתאם [[לסעיף 62(א)]], יעביר בית החולים לתאגיד הבריאות סכום השווה להפרש שבין הכנסותיו של תאגיד הבריאות מקופת החולים בעד שירותי בריאות בשנת 2019 בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020 לבין הכנסותיו של תאגיד הבריאות מקופת חולים בעד שירותי בריאות בשנת 2020.))

@ 70. הסכמים בין קופת חולים לבית חולים בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) על אף האמור [[בסימן זה]], רשאים כל בית חולים ציבורי כללי וכל קופת חולים לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי בריאות בבית החולים, ובלבד שההסכם ימלא אחר תנאים אלה:
:: (1) בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות וזמינות כמתחייב מהוראות [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:: (2) ההסכם יקבע כי אם יחול גידול בסך היקף צריכת השירותים של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסדר, לעומת תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לאותה שנה, בשיעור העולה על 6%, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם בשנה שלאחר מכן, לפי הוראות [[סימן זה]];
:: (3) ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם;
:: (4) תקופת ההסכם לא תהיה מעבר ליום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020);
:: (5) ההסדר המוצע לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופת חולים אחרת;
:: (6) במסגרת ההסדר יהיה רשאי בית החולים לתת לקופת החולים הנחות על תעריף של שירותי בריאות המהווים לא יותר ממחצית ממחזור ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים; לעניין זה ”מחזור ההתחשבנות” - סך כל ההיקף הכספי של השירותים שמובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו, שרוכשת קופת החולים מבית החולים;
:: (7) ההסכם יכלול את הוראות [[סעיפים 62(א)(3)(א)(1)]], [[62(ב1)]], [[67]], [[69(ב)]] [[ו-71א]], ולא יתנה על ההוראות כאמור.
: (ב) הגיעו בית חולים ציבורי כללי וקופת חולים להסכם כאמור בסעיף קטן (א), יעבירו הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה, לאישור השרים בהקדם האפשרי; סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות אותו סעיף קטן, יודיעו על כך לקופת החולים ולבית החולים בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם, מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים לבטל הסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.
: (ג) לא נחתם הסכם בין הצדדים כאמור בסעיף קטן (א), לא הועבר ההסכם לשרים בתוך שישה חודשים מיום שניתנה לצדדים הודעה כאמור [[בסעיף 60]], או שההסכם בוטל כאמור בסעיף קטן (ב), תהיה ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים בהתאם להוראות [[סימן זה]].

@ 71. אי־תחולה על שירותי בריאות מסוימים (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על -
:: (1) שירות בריאות הניתן לנפגע, כהגדרתו [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]];
:: (2) שירות בריאות הניתן לקטין שאינו תושב, לפי הסכם בין המדינה לבין קופת חולים או לפי כל הסדר משפטי אחר; לעניין זה, ”תושב” - כהגדרתו [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:: (3) שירות בריאות הניתן לעובד זר, כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]], הכלול במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי [[החוק האמור]], אך למעט שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, כאמור [[בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל&quot;ד-1974]];
:: (4) שירות בריאות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לבין צבא הגנה לישראל; לעניין זה, ”חייל” - כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום, כאמור [[בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:: (5) שירות בריאות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים ובין גוף אחר האחראי למתן השירות למטופל, על פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח;
:: (6) שירות בתחום בריאות הנפש שנוסף [[לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]] לפי צו ביטוח בריאות ממלכתי (שינוי התוספות השנייה והשלישית לחוק), התשע&quot;ב-2012;
:: (7) שירותי רפואה דחופה (מיון), בכפוף להוראות [[סעיפים 62(ב)(3)]] [[ו־67]];
:: (8) שירותי בריאות הניתנים בבית החולים באשדוד, אלא אם כן קבעו השרים, בצו, אחרת, ובכפוף להוראות [[סעיף 60(ג)]]; קבעו השרים כאמור, יחולו הוראות [[סימן זה]] על שירותי בריאות הניתנים בבית החולים באשדוד בשנה שלאחר השנה שבה קבעו השרים כאמור;
:: (9) שירות בריאות נוסף שקבעו השרים [[בצו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות), התשע&quot;ג-2013]];
:: (10) שירות בריאות נוסף שקבעו השרים בצו בשנים 2017 עד 2020; צו כאמור ייקבע לא יאוחר מיום 1 במרס בשנה שבה חל יום תחילתו; ולעניין שנת 2020 - לא יאוחר מיום ט&quot;ו בכסלו התשפ&quot;א (1 בדצמבר 2020);
::: ((פורסם [[צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה), התשע״ט–2019]].))
::: ((פורסם [[צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשע״ט–2019]].))
:: (11) שירות אשפוז במחלקת קורונה;
:: (12) שירות בדיקת נגיף קורונה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים רשאים לקבוע, בצו, שיעורי תשלום הנמוכים מהמחיר המלא בעבור צריכת שירותים כאמור באותו סעיף קטן שהם פעולות ניתוחיות בעלות מאפיינים מיוחדים.
: (ג) הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על שירותי בריאות הניתנים בבית החולים מעייני הישועה, אלא משנת 2019 ואילך; השרים יקבעו את השנה שלפיה יחושב בסיס ההתחשבנות לעניין שירותי בריאות כאמור.

@ 71א. הוראות נוספות לעניין תשלום בעד שירותי בריאות בשנת 2020 (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 62(א)]], [[67]], [[71(א)(7) ו-(11)]], בשנת 2020 תשלם קופת חולים בעבור שירותי בריאות שרכשה בכל בית חולים ציבורי כללי, למעט שירותי הבריאות המפורטים [[בסעיף 71(א)]], ואולם לרבות שירותי הבריאות המפורטים [[בסעיף 71(א)(7) ו-(11)]], סכום שלא יפחת מסכום התשלום המזערי לשנת 2020 ולא יעלה על סכום התשלום המרבי לשנת 2020.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 71(א)(8)]], קופת חולים תשלם בעבור שירותי בריאות שרכשה בבית החולים באשדוד בשנת 2020 סכום שלא יפחת מסכום התשלום המזערי לשנת 2020 ולא יעלה על סכום התשלום המרבי לשנת 2020.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) [[ובהגדרות &quot;סכום התשלום המזערי לשנת 2020&quot; ו&quot;סכום התשלום המרבי לשנת 2020&quot; שבסעיף 54]], בשנת 2020 -
:: (1) השרים רשאים, בצו, להחריג את שירותי הבריאות המפורטים [[בסעיף 71(א)(7)]] לעניין סכום התשלום המזערי לשנת 2020 וסכום התשלום המרבי לשנת 2020, החל מיום פרסום הצו;
:: (2) סירב בית חולים ציבורי כללי לספק לקופת חולים שירותי בריאות, רשאים השרים, לאחר שנתנו לבית החולים ולקופת החולים הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות כי לא יחולו לגבי אותו בית חולים הוראות סעיף קטן (א).
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), עלתה צריכת שירותי הבריאות כאמור בסעיף קטן (א), של קופת חולים מסוימת בבית חולים ציבורי כללי מסוים, על 103.95% מסכום התשלום המזערי לשנת 2020, תשלם קופת החולים לבית החולים בעד אשפוזים במחלקת הקורונה שנצרכו מעל השיעור האמור; אוצר המדינה ישפה את קופת החולים על תשלומים אלה ובלבד שקופת החולים צרכה שירותי בריאות כאמור בסעיף קטן (א) בכל אחד מבתי החולים הציבוריים הכלליים, בסכום התשלום המירבי לשנת 2020 לפחות.

=== סימן ב׳: התחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש ===

@ 72. הגדרות - [[סימן ב׳]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: [[בסימן זה]] -
:- ”בסיס ההתחשבנות” - סכום המכפלות של כל שירותי האשפוז הפסיכיאטרי שצרכו קופות חולים בבתי חולים פסיכיאטריים במחיר המלא של כל שירות כאמור, אף אם שולם בעבורו סכום מופחת;
:- ”בית חולים פסיכיאטרי” - בית חולים פסיכיאטרי או מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים ציבורי כללי, שכל אחד מהם הוא אחד מאלה:
:: (1) בית חולים ממשלתי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;
:: (2) בית חולים בבעלות קופת חולים;
:: (3) בית חולים בבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;
:: (4) בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי, כהגדרתו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]];
:: (5) בית חולים שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]], כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);
:- ”חוק ביטוח בריאות ממלכתי”, ”חוק הפיקוח”, ”השרים”, ”שיעור הקפיטציה” ו”תאגיד בריאות” - כהגדרתם [[בסימן א']];
:- ”מחיר מלא” - מחירו המרבי של שירות אשפוז פסיכיאטרי, כפי שנקבע בצו לפי [[חוק הפיקוח]];
:- ”מספר המיטות המתוקנן”, בבית חולים פסיכיאטרי - הסכום של שני אלה כשהוא מחולק ב־365:
:: (1) מספר מיטות האשפוז או מיטות אשפוז היום, הרשומות בתעודת הרישום של בית החולים הפסיכיאטרי בתחילת השנה, כשהוא מוכפל ב־365;
:: (2) מספר מיטות האשפוז או מיטות אשפוז היום, המתוכננות להיווסף לתעודת הרישום של בית החולים הפסיכיאטרי באותה שנה, כשהוא מוכפל במספר הימים שנותרו באותה שנה מהמועד המתוכנן להוספתן;
:- &quot;סכום התשלום המזערי לשנת 2020&quot; - סכום שהוא 100% מסך התשלום שנדרשה קופת חולים לשלם בעד שירותי בריאות שצרכה בבית חולים פסיכיאטרי בשנת 2019, בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020;
:- &quot;סכום התשלום המרבי לשנת 2020&quot; - סכום שהוא 101.5% מסך התשלום שנדרשה קופת חולים לשלם בעד שירותי בריאות שצרכה בבית חולים פסיכיאטרי בשנת 2019, בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020;
:- ”צריכה” או ”רכישה”, של שירותי אשפוז פסיכיאטריים בידי קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי - לרבות צריכה או רכישה של שירותים כאמור בידי קופת חולים, בבית חולים פסיכיאטרי שהוא תאגיד שבבעלות הקופה ולמעט צריכה או רכישה כאמור בבית חולים פסיכיאטרי הפועל במסגרת אותה קופה;
:- &quot;שיעור העדכון&quot; - שיעור העדכון של מחיר שירות אשפוז פסיכיאטרי שקבעו השרים בצו לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]];
:- ”תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי”, בשנה מסוימת - הסכום של שני אלה:
:: (1) הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא, באותה שנה של יום אשפוז פסיכיאטרי, כשהוא מוכפל ב־365 וב־95% ממספר המיטות המתוקנן של מיטות האשפוז;
:: (2) הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא, באותה שנה של אשפוז יום פסיכיאטרי, כשהוא מוכפל ב-252 ובמספר המיטות המתוקנן של מיטות אשפוז היום;
:: לעניין הגדרה זו, יחושב המחיר המלא של יום אשפוז פסיכיאטרי ושל אשפוז יום פסיכיאטרי, לפי סוג המיטה שלה הוא מיוחס.

@ 73. תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים לשנים 2017 עד 2024 (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז של קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי ([[בסימן זה]] - תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים), בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020 תהיה הסכום המתקבל ממכפלת תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, ביחס שבין בסיס ההתחשבנות של אותה קופה באותו בית חולים בשנת 2014 ([[בסימן זה]] - שנת הבסיס), ובין סך בסיסי ההתחשבנות של כלל קופות החולים באותו בית חולים בשנת הבסיס; השרים יפרסמו, בהודעה ברשומות, את תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים של כל קופת חולים בכל בית חולים פסיכיאטרי; הודעה כאמור תפורסם עד יום 1 במרס של כל אחת מהשנים 2017 עד 2019, ובשנת 2020 - תפורסם הודעה כאמור עד יום כ&quot;ז בתשרי התשפ&quot;א (15 באוקטובר 2020), וכן יודיעו השרים, עד אותו מועד, לכל קופת חולים ולכל בית חולים פסיכיאטרי מהם סכום התשלום המזערי לשנת 2020 וסכום התשלום המרבי לשנת 2020.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע, בצו, ששנת הבסיס לעניין סעיף קטן (א) תהיה שנת 2016 או חלק ממנה.
:: ((לפי [[צו ההתייעלות הכלכלית (קביעת שנת הבסיס לחישוב תקרות הקאפ לשירותי האשפוז הפסיכיאטריים לשנים 2018 ו-2019) (הוראת שעה)|צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (קביעת שנת הבסיס לחישוב תקרות הקאפ לשירותי האשפוז הפסיכיאטריים לשנים 2018 ו-2019) (הוראת שעה), התשע&quot;ט-2019]] (ק&quot;ת תשע&quot;ט, 1914), לעניין השנים 2018 עד 2019, שנת הבסיס לשירותי אשפוז פסיכיאטריים תהיה התקופה שמיום כ' בטבת התשע&quot;ו (1 בינואר 2016), עד יום כ&quot;ז באלול התשע&quot;ו (30 בספטמבר 2016).))
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם בשנים 2021 עד 2024, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בשנים 2021 ו-2022 - שנת הבסיס תהיה שנת 2019;
:: (2) בשנים 2023 ו-2024 - שנת הבסיס תהיה שנת 2021.

@ 74. תשלום בעד שירותי אשפוז פסיכיאטריים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019 והשנים 2021 עד 2024, תשלם כל קופת חולים בעבור שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה בכל בית חולים פסיכיאטרי, סכומים כמפורט להלן:
:: (1) עד לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים - לא יותר ממחירם המלא של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים;
:: (2) מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים - לא יותר מ־40% ממחירם המלא של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים.
: (א1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על חישוב תקרת הצריכה הפרטנית כאמור באותו סעיף קטן בשנת 2020, אולם הסכום שתשלם כל קופת חולים בעבור שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה בכל בית חולים פסיכיאטרי בשנת 2020, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), לא יפחת מסכום התשלום המזערי לשנת 2020 ולא יעלה על סכום התשלום המרבי לשנת 2020.
: (ב) לעניין סעיף זה, תחושב צריכת שירותי האשפוז הפסיכיאטריים שרכשה קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי לפי מחירם המלא.

@ 75. התחשבנות בין בית חולים לבין תאגיד בריאות המפעיל שירותי אשפוז פסיכיאטריים
: בבית חולים ממשלתי כללי ובבית חולים בבעלות רשות מקומית, שבהם פועל תאגיד בריאות המפעיל שירותי אשפוז פסיכיאטריים, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת, כאמור [[בסעיף 74(א)(2)]], שיוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל־95% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור.

@ 76. הסכמים בין קופת חולים לבית חולים פסיכיאטרי בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) על אף האמור [[בסימן זה]], רשאים כל בית חולים פסיכיאטרי וכל קופת חולים, לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי אשפוז פסיכיאטריים בבית החולים, ובלבד שההסכם ימלא אחר תנאים אלה:
:: (1) בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כמתחייב מהוראות [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]];
:: (2) ההסכם יקבע כי אם יחול שינוי בסך היקף צריכת השירותים של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסדר, לעומת השנה שקדמה לה, מעבר לשינוי בשיעור הקפיטציה של הקופה ולשיעור השינוי במחיר המלא של השירותים, בשיעור העולה על 6%, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם בשנה שלאחר מכן לפי הוראות [[סימן זה]];
:: (3) ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם;
:: (4) תקופת ההסכם לא תהיה מעבר ליום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024);
:: (5) ההסדר המוצע לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופת חולים אחרת;
:: (6) ההסכם יכלול את הוראות [[סעיף 74(א1)]] ולא יתנה עליהן.
: (ב) הגיעו בית חולים פסיכיאטרי וקופת חולים להסכם כאמור בסעיף קטן (א), יעבירו הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה, לאישור השרים בהקדם האפשרי; סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות אותו סעיף קטן, יודיעו על כך לקופת החולים ולבית החולים בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם, מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים לבטל הסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.
: (ג) לא נחתם הסכם בין הצדדים כאמור בסעיף קטן (א), לא הועבר ההסכם לשרים בתוך שישה חודשים מיום שפורסמה הודעה כאמור [[בסעיף 73]], או שההסכם בוטל כאמור בסעיף קטן (ב), תהיה ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים בהתאם להוראות [[סימן זה]].

@ 77. אי־תחולה על שירותי אשפוז פסיכיאטרי מסוימים
: (א) הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על שירותים המנויים [[בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 71(א)]] ועל שירותים במרפאות פסיכיאטריות שאינן מעניקות שירותי אשפוז או שירותי אשפוז יום.
: (ב) הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על בית החולים מעייני הישועה אלא משנת 2019 ושנת הבסיס לחישוב תקרת הצריכה הפרטנית תהיה שנת 2018.

=== סימן ג׳: הוראות שונות ===

@ 78. [[פרק ו׳]] - תחולה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הוראות [[סימן א']] יחולו על שירותי בריאות שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי עד יום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020).
: (ב)(1) הוראות [[סימן ב']] יחולו על שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024).
:: (2) השרים, באישור הוועדה, רשאים להאריך, בצו, את המועד האמור בפסקה (1) בשנה נוספת, ובלבד שצו כאמור יובא לאישור הוועדה עד יום כ&quot;ד באייר התשפ&quot;ד (1 ביוני 2024) בצירוף נתונים ומידע על ביצוע ההתחשבנות לפי [[סימן ב|סימן זה (([צ&quot;ל: סימן ב']))]] עד אותו מועד.
:: (3) האריכו השרים באישור הוועדה את המועד בצו לפי פסקה (2), יחולו הוראות [[סימן ב|סימן זה (([צ&quot;ל: סימן ב']))]], לעניין שנת 2025, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) בשנת 2025, שנת הבסיס כמשמעותה [[בסעיף 73]] תהיה שנת 2021;
::: (ב) תקופת ההסכם כמשמעותה [[בסעיף 76(א)(4)]] לא תהיה מעבר ליום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ו (31 בדצמבר 2025).

@ 79. דיווח לכנסת - הוראת שעה
: השרים ידווחו לוועדת הכספים של הכנסת עד יום ט&quot;ז באייר התשע&quot;ח (1 במאי 2018) על השפעת הסדר ההתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים לפי [[פרק זה]] על מצבם הפיננסי של קופות החולים ושל בתי החולים הציבוריים הכלליים ובתי החולים הפסיכיאטרים ועל אספקת שירותי הבריאות למבוטחי קופות החולים בהתאם לדרישות [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]].

== פרק ז׳: עידוד השקעות הון ==

@ 80. : &lt;!-- תיקון מס׳ 73 --&gt; ((הנוסח שולב [[=חוק לעידוד השקעות|בחוק לעידוד השקעות הון, התשי&quot;ט-1959]].))

@ 81. חובת דיווח
: שר האוצר יגיש לוועדת הכספים של הכנסת, מידי שנה, דיווח בנושאים אלה:
: (1) מספר המפעלים שפנו לקבל הטבות לפי [[-|סעיפים 51כ(א)]] [[-|ו־51כא(א)]] בשנת המס שקדמה לדיווח;
: (2) מספר המפעלים שהמנהלים החליטו להעניק להם אישור לפי [[-|סעיפים 51כ(א)]] [[-|ו־51כא(א)]] בשנת המס שקדמה לדיווח;
: (3) אומדן התועלת הצפויה למשק מהמפעלים שהמנהלים החליטו להעניק להם אישור לפי [[-|סעיפים 51כ(א)]] [[-|ו־51כא(א)]].

@ 82. : &lt;!-- תיקון מס׳ 106 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))

@ 83. המועד להתקנת כללים
: כללים [[+#סעיף 51כד|לעניין ההגדרה ”הכנסה טכנולוגית מועדפת”]] ולעניין הכנסה המיוחסת לייצור כאמור [[בפסקה (א) שבסיפה להגדרה ”הכנסה טכנולוגית” שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות]], כנוסחן [[בסעיף 80(15)]], כללים לעניין [[ההגדרה ”רווח הון” שבסעיף 51כז(ב) לחוק לעידוד השקעות]] כנוסחו [[בסעיף 80(15)]] וכללים לעניין אופן ייחוס הכנסה לנכס לא מוחשי כאמור [[-|בסעיף 51כט(ה)]], כנוסחו [[בסעיף 80(15)]], יפורסמו עד יום ד׳ בניסן התשע&quot;ז (31 במרס 2017).

@ 84. : &lt;!-- הוראת שעה --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק לעידוד השקעות הון, התשי&quot;ט-1959]], כהוראת שעה לשנים 2017 עד 2019.))

@ 85. תחילה ותחולה
: תחילתו של [[סימן ב׳3 ((לפרק השביעי)) לחוק לעידוד השקעות]], כנוסחו [[בסעיף 80(15) לחוק זה]], ביום ג׳ בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017), ובלבד שנקבעו על ידי שר האוצר כללים לעניין [[ההגדרה ”הכנסה טכנולוגית מועדפת” שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות]] ולעניין [[ההגדרה ”רווח הון” שבסעיף 51כז(ב) לחוק לעידוד השקעות]] כנוסחן [[בסעיף 80(15) לחוק זה]] (בסעיף זה - מועד התחילה), והוא יחול על הכנסות ורווחים שנוצרו לאחר מועד התחילה.
: (ב) [[ההגדרה ”הכנסה מועדפת” שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות]] כנוסחו [[בסעיף 80(8) לחוק זה]], תחול על הכנסה מנכס לא מוחשי מוטב של חברה שהיתה זכאית להטבות על הכנסות ממנו ביום כ&quot;ד בסיוון התשע&quot;ו (30 ביוני 2016), החל מיום כ׳ בתמוז התשפ&quot;א (30 ביוני 2021).
: (ג) הוראות [[סעיף 51כז(א)(1) לחוק לעידוד השקעות]], כנוסחו [[בסעיף 80(15) לחוק זה]], יחולו על נכס לא מוחשי מוטב אשר נרכש לאחר מועד התחילה.
: (ד) הוראות [[סעיף 51כז(א)(2) לחוק לעידוד השקעות]], כנוסחו [[בסעיף 80(15) לחוק זה]], יחולו על נכס לא מוחשי מוטב אשר נוצר או נרכש, לפי העניין, לאחר מועד התחילה.
: (ה) הוראות [[סעיף 51כא1 לחוק לעידוד השקעות]], כנוסחו [[בסעיף 84 לחוק זה]], יחולו על מפעל מועדף מיוחד אשר המנהלים אישרו את תכניתו העסקית כמשמעותה [[בסעיף 51כ(א)(3) לחוק לעידוד השקעות]], כנוסחו [[בסעיף 80(11) לחוק זה]], בתקופה שמיום ג׳ בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) עד יום ג׳ בטבת התש&quot;ף (31 בדצמבר 2019) לגבי דיבידנד שמקורו בהכנסה מועדפת חייבת, בניכוי המס החל עליה, אשר הופקה במהלך תקופת זכאות לתכנית כאמור שהוגשה לאחר מועד התחילה.

@ 86. הוראת מעבר לעניין עררים
: (א) נדון ערר על החלטות מינהלת מרכז ההשקעות ומנהל מרכז ההשקעות על ידי הוועדה שמינו השרים לפי [[סעיף 25(ב) לחוק לעידוד השקעות]] כנוסחו ערב יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה - הוועדה), וניתנה בערר חוות דעת לשרים, אך השרים טרם קיבלו בו החלטה ערב יום תחילתו של חוק זה, יראו את חוות הדעת האמורה כאילו אושרה בידי השרים והיא תיחשב כהחלטת השרים.
: (ב) הוגש ערר על החלטות מינהלת מרכז ההשקעות ומנהל מרכז ההשקעות לשרים ערב יום תחילתו של חוק זה לפי [[סעיף 25(א) לחוק לעידוד השקעות]] כנוסחו ערב יום התחילה כאמור, תדון בו הוועדה בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, וחוות הדעת שתיתן תיחשב כהחלטת השרים.

== פרק ח׳: מסים ==

=== סימן א׳: שינויים במדיניות המס ===

@ 87. : &lt;!-- תיקון מס׳ 234 --&gt; ((הנוסח שולב [[=הפקודה|בפקודת מס הכנסה]].))

@ 88. : &lt;!-- תיקון מס׳ 90 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]].))

@ 89. [[סימן א׳]] - תחולה
: הוראות [[סימן זה]] יחולו על הכנסה שהופקה ביום תחילתו של חוק זה (להלן - יום התחילה) ואילך.

@ 90. : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]] כהוראת שעה.))

@ 91. [[סימן א׳]] - הוראת מעבר לשנת 2017
: על אף הוראות [[סעיפים 87]] [[ו־88 לחוק זה]], נקבעה לנישום תקופת שומה מיוחדת לפי [[סעיף 7 לפקודה]], יחולו על הכנסתו החייבת של הנישום שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת שבה חל יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה - תקופת השומה המיוחדת ל־2017) הוראות אלה:
: (1) על החלק השווה להכנסתו החייבת של הנישום שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת ל־2017 כשהיא מוכפלת ביחס שבין מספר הימים שמיום תחילת תקופת השומה המיוחדת ל־2017 עד יום ב׳ בטבת התשע&quot;ז (31 בדצמבר 2016) לבין כל ימי תקופת השומה המיוחדת ל־2017, יחולו הוראות [[סעיף 126 לפקודה]] כנוסחו ערב יום תחילתו של חוק זה;
: (2) על יתרת הכנסתו החייבת של הנישום שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת ל־2017 יחולו הוראות [[סעיף 126 לפקודה]] כנוסחו [[בסעיף 90(3) לחוק זה]].

@ 92. [[סימן א']] - הוראת מעבר לשנת 2018
: על אף הוראות [[סעיפים 87]] [[ו־88 לחוק זה]], נקבעה לחברה תקופת שומה מיוחדת לפי [[סעיף 7 לפקודה]], יחולו על הכנסתה החייבת שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת שבה חל יום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018) (בסעיף זה - תקופת השומה המיוחדת ל־2018) הוראות אלה:
: (1) על החלק השווה להכנסתה החייבת של החברה שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת ל־2018 כשהיא מוכפלת ביחס שבין מספר הימים שמיום תחילת תקופת השומה המיוחדת ל־2018 עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) לבין כל ימי תקופת השומה המיוחדת ל־2018, יחולו הוראות [[סעיף 126 לפקודה]] כנוסחו [[בסעיף 90(3) לחוק זה]];
: (2) על יתרת הכנסתה החייבת של החברה שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת ל־2018 יחולו הוראות [[סעיף 126 לפקודה]] כנוסחו [[בסעיף 87(7) לחוק זה]].

@ 93. [[סימן א׳]] - הוראת מעבר לעניין הצמדת סכומים
: על אף האמור [[בסעיף 120ב לפקודה]], הסכומים הנקובים [[בסעיף 121 לפקודה]] כנוסחו [[בסעיף 87(4) לחוק זה]] [[-|ובסעיף 121ב(א)]] כנוסחו [[בסעיף 87(5) לחוק זה]], לא יתואמו ביום תחילתו של חוק זה.

=== סימן ב׳: מיסוי רווחי חברה ===

@ 94. : &lt;!-- תיקון מס׳ 235 --&gt; ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].))

@ 95. [[סימן ב׳]] - תחולה
: נוסף על הוראות [[סימן זה]] יחולו הוראות אלה:
: (1) במניין התקופה האמורה [[בסעיף 62א(א)(3) לפקודה]], כנוסחו [[בסעיף 94(2) לחוק זה]], לעניין פעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו, תימנה גם התקופה שלפני יום תחילתו של חוק זה;
: (2) הוראות [[סעיף 77 לפקודה]], כנוסחו [[בסעיף 94(3) לחוק זה]], יחולו מיום תחילתו של חוק זה על רווחיה של חברה, לרבות רווחים שנצברו עד ליום תחילתו של חוק זה, ורשאי המנהל ליתן הוראות כאמור [[-|בסעיף 77(א) האמור]], לגבי שנות מס שקדמו ליום תחילתו של חוק זה, ובלבד שחלפו לגבי שנים אלה חמש שנים לאחר שנת מס פלונית שלגביה רשאי המנהל ליתן הוראות כאמור.

@ 96. [[סימן ב׳]] - הוראות מעבר
: (א) הוראות [[#3.ט1|סעיף 3(ט1) לפקודה]], כנוסחו [[בסעיף 94(1) לחוק זה]], לא יחולו על יתרת משיכות של כספים מחברה, הרשומה במאזן החברה נכון ליום ב׳ בטבת התשע&quot;ז (31 בדצמבר 2016), ובלבד שהיתרה האמורה, הושבה לחברה עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017); על יתרת המשיכות שהושבה, כאמור יחולו הוראות אלה:
: (1) על יתרת משיכות של כספים שנוצרה לפני יום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013), יחול הדין שחל ערב יום תחילתו של חוק זה;
: (2) על יתרת משיכות של כספים שנוצרה ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) ואילך, יחולו הוראות [[-#סעיף 3.ט|סעיף 3(ט)]].
: (ב) הוראות [[#3.ט1|סעיף 3(ט1) לפקודה]], כנוסחו [[בסעיף 94(1) לחוק זה]], יחולו על נכס מסוג דירה שהועמד לשימוש בעל המניות המהותי ערב יום תחילתו של חוק זה, כמפורט בפסקאות (1) עד (4) שלהלן, לפי בחירתו של בעל המניות המהותי:
:: (1) בחר בעל המניות המהותי להשיב את הדירה באופן מלא לרשות החברה, עד יום כ&quot;ג בטבת התשע&quot;ט (31 בדצמבר 2018), לא יחולו עליו הוראות [[#3.ט1|סעיף 3(ט1) לפקודה]], כנוסחו [[בסעיף 94(1) לחוק זה]], ואולם בגין השימוש בדירה מיום תחילתו של חוק זה ועד השבתה תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה [[+#2.2|מסעיף 2(2)]] [[+#2.10|או (10)]], לפי העניין, בשיעורים הקבועים [[בסעיף 121 לפקודה]], לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס, או השיעור שנקבע לפי [[-#סעיף 3.ט|סעיף 3(ט)(1)]] לעניין הלוואה כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכל בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם בעל המניות המהותי;
:: (2) בחר בעל המניות המהותי להמשיך ולהשתמש בדירה, יחול האמור [[#3.ט1|בסעיף 3(ט1) לפקודה]], כנוסחו [[בסעיף 94(1) לחוק זה]], ויראו את מועד החיוב ביום כ&quot;ג בטבת התשע&quot;ט (31 בדצמבר 2018);
:: (3) בחר בעל המניות המהותי להעביר את הדירה לבעלותו עד יום כ&quot;ג בטבת התשע&quot;ט (31 בדצמבר 2018) יחולו הוראות אלה:
::: (א) יראו את העברת הדירה כהכנסתו של בעל המניות המהותי, כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן:
:::: (1) סכום ההכנסה יהיה בגובה יתרת שווי הרכישה בידי החברה לפי [[=חוק מיסוי מקרקעין|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]] (בסעיף זה - חוק מיסוי מקרקעין), ביום ההעברה, או יתרת המחיר המקורי, לפי העניין, והכל בניכוי הסכום האמור [[#3.ט1|בסעיף 3(ט1)(6)(ב)(2) לפקודה]], כנוסחו [[בסעיף 94(1) לחוק זה]], ובניכוי סכום יתרת זכות הניתנת להיפרע על פי דין;
:::: (2) לעניין סיווג ההכנסה יחולו הוראות [[#3.ט1|סעיף 3(ט1)(2) לפקודה]], כנוסחו [[בסעיף 94(1) לחוק זה]];
::: (ב) על אף האמור [[בחוק מיסוי מקרקעין]], מכירת הדירה בידי החברה לבעל המניות המהותי (בסעיף זה - יום ההעברה) לא תחויב במס שבח בידי החברה ובמס רכישה בידי בעל המניות המהותי;
::: (ג) במכירת הדירה על ידי בעל המניות המהותי, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) שווי הרכישה של הדירה יהיה יתרת שווי הרכישה בידי החברה לפי [[חוק מיסוי מקרקעין]];
:::: (2) יום הרכישה של הדירה יהיה יום הרכישה של הדירה בידי החברה לפי [[חוק מיסוי מקרקעין]];
:::: (3) על אף האמור [[בסעיף 48א(ב) לחוק מיסוי מקרקעין]], על השבח הריאלי שעד יום ההעברה יחול חיוב במס בשיעור המס הגבוה ביותר הקבוע [[בסעיף 121 לפקודה]], ועל יתרת השבח הריאלי שמיום ההעברה ועד ליום המכירה, יחול מס בשיעור הקבוע [[+|בסעיף 48א(ב)(1)]]; ואולם, היתה החברה חברה משפחתית מיום התאגדותה ועד יום ההעברה, או חברת בית מיום התאגדותה ועד יום ההעברה שביקשה שהכנסתה תיחשב כהכנסתם של חברי החברה מיום התאגדותה ועד יום העברה, ושבעלי מניותיה במועד ההעברה הם יחידים בלבד - יחולו שיעורי המס הקבועים [[בסעיף 48א(ב) או (ב1) לחוק מיסוי מקרקעין]];
:::: (4) במכירת הדירה לא יחולו הוראות [[פרק חמישי לחוק מיסוי מקרקעין]];
::: (ד) בגין השימוש בדירה החל ביום תחילתו של חוק זה ועד להעברתה לבעל המניות המהותי, תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה [[+#2.2|מסעיף 2(2)]] [[+#2.10|או (10)]], לפי העניין, בשיעורים הקבועים [[בסעיף 121 לפקודה]], לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס, או השיעור שנקבע לפי [[-#סעיף 3.ט|סעיף 3(ט)(1)]] לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכל בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם בעל המניות המהותי;
:: (4) על אף האמור בפסקה (3), בחר בעל המניות המהותי לשלם את מס השבח ביום ההעברה, יחולו הוראות אלה:
::: (א) יראו את העברת הדירה כהכנסתו של בעל המניות המהותי, כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן:
:::: (1) סכום ההכנסה יהיה בגובה יתרת שווי הרכישה בידי החברה לפי [[חוק מיסוי מקרקעין]] ביום ההעברה, או יתרת המחיר המקורי, לפי העניין, והכל בניכוי הסכום האמור [[#3.ט1|בסעיף 3(ט1)(6)(ב)(2) לפקודה]], כנוסחו [[בסעיף 94(1) לחוק זה]], ובניכוי סכום יתרת זכות הניתנת להיפרע על פי דין;
:::: (2) לעניין סיווג ההכנסה יחולו הוראות [[#3.ט1|סעיף 3(ט1)(2) לפקודה]], כנוסחו [[בסעיף 94(1) לחוק זה]];
::: (ב) יום המכירה לפי [[חוק מיסוי מקרקעין]] יהיה יום ההעברה ושווי המכירה יהיה השווי לפי הוראות [[סעיף 17 לחוק מיסוי מקרקעין]];
::: (ג) מכירת הדירה בידי החברה לבעל המניות המהותי לא תחויב במס רכישה בידי בעל המניות המהותי;
::: (ד) על אף האמור [[בסעיף 48א(א) לחוק מיסוי מקרקעין]], החייב במס בגין השבח הריאלי במכירת הדירה בידי החברה לבעל המניות המהותי יהיה בעל המניות המהותי, בשיעור המס הגבוה ביותר הקבוע [[בסעיף 121 לפקודה]]; לעניין שיעורי המס, היתה החברה חברה משפחתית מיום התאגדותה ועד ליום ההעברה, או חברת בית מיום התאגדותה ועד ליום ההעברה שביקשה שהכנסתה תיחשב כהכנסתם של חברי החברה מיום התאגדותה ועד יום העברה, ושבעלי מניותיה במועד ההעברה הם יחידים בלבד, יחולו שיעורי המס הקבועים [[בסעיף 48א(ב) או (ב1) לחוק מיסוי מקרקעין]];
::: (ה) במכירת הדירה בידי בעל המניות המהותי, יום הרכישה יהיה יום ההעברה ושווי הרכישה יהיה שווי המכירה לפי [[חוק מיסוי מקרקעין]] ביום ההעברה;
::: (ו) בגין השימוש בדירה מיום תחילתו של חוק זה ועד לה עברתה לבעל המניות המהותי, תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה [[+#2.2|מסעיף 2(2)]] [[+#2.10|או (10)]], לפי העניין, בשיעורים הקבועים [[בסעיף 121 לפקודה]], לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס, או השיעור שנקבע לפי [[-#סעיף 3.ט|סעיף 3(ט)(1)]] לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכל בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם בעל המניות המהותי.
: (ג) לעניין סעיפים קטנים (ב)(3) ו־(4) -
::- ”יתרת השבח הריאלי” - ההפרש שבין השבח הריאלי לבין השבח הריאלי עד יום ההעברה;
::- ”שבח ריאלי עד יום ההעברה” - החלק מהשבח הריאלי שיחסו לכלל השבח הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה ועד יום ההעברה לבין התקופה שמיום הרכישה ועד יום המכירה.
: (ד) הוראות [[סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין]] לא יחולו על נכס מסוג דירה שהועמד לשימוש בעל המניות המהותי בשנת המס 2015 ואילך.
: (ה) הוראות [[חוק מיסוי מקרקעין]], לרבות לעניין הצהרות ושומה, יחולו על מכירות לפי סעיף קטן (ב)(3) או (4).
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 64א(ב)(1) לפקודה]], חברה משפחתית זכאית להודיע לפקיד שומה עד יום ד׳ בשבט התשע&quot;ז (31 בינואר 2017) על חזרתה מבקשתה להיחשב כחברה משפחתית בשנת המס 2017.
: (ז) לכל מונח בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת לו [[בפקודת מס הכנסה]] או [[בחוק מיסוי מקרקעין]], לפי העניין.

@ 97. [[סימן ב׳]] - הוראת שעה
: (א) על אף האמור [[בסעיף 125ב(2) ו־(3) לפקודה]], שיעור המס על הכנסה מדיבידנד בידי יחיד שהוא בעל מניות מהותי, או בידי חברה משפחתית שהנישום, כמשמעותו [[בסעיף 64א לפקודה]] הוא בעל מניות מהותי, במישרין או בעקיפין, בחברה ששילמה את הדיבידנד, כאמור באותם סעיפים, שמקורו ברווחים שנצברו עד יום ב׳ בטבת התשע&quot;ז (31 בדצמבר 2016) יהיה 25%, ולא יחולו על הדיבידנד האמור הוראות [[סעיף 121ב לפקודה]], ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) ההכנסה מדיבידנד שולמה על ידי החברה מחלקת הדיבידנד והתקבלה בידי מקבלה בתקופה שמיום ג׳ בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) עד יום י׳ בתשרי התשע&quot;ח (30 בספטמבר 2017);
:: (2) בכל אחת משנות המס 2017 עד 2019, הסכום הכולל של הכנסת עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית ותשלומים אחרים ששולמו למק בל ההכנסה מדיבידנד על ידי החברה מחלקת הדיבידנד, במישרין או בעקיפין, בהפחתת ההכנסה מדיבידנד שחויבה במס לפי סעיף זה, לא פחת מממוצע סכום התשלומים כאמור ששולמו לו על ידי החברה האמורה, במישרין או בעקיפין, בשנות המס 2015 ו־2016.
: (ב) הוראות [[סעיף 92(א)(4)(ב) לפקודה]] לא יחולו על דיבידנד שחלות עליו הוראות סעיף קטן (א).

=== סימן ג׳: מיסוי חברי קיבוץ ===

@ 98. : &lt;!-- תיקון מס׳ 236 --&gt; ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].))

@ 99. : &lt;!-- תיקון מס׳ 9 --&gt; ((הנוסח שולב [[בפקודת האגודות השיתופיות]].))

@ 100. : &lt;!-- תיקון מס׳ 186 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 101. [[סימן ג׳]] - תחילה תחולה והוראות מעבר
: (א) תחילתו של [[סעיף 100]] ביום ז׳ בתמוז התשע&quot;ז (1 ביולי 2017).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של [[ההגדרה ”קיבוץ שיתופי” שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי]] ושל [[סעיף 344(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחם [[בסעיף 100 לחוק זה]], ביום תחילתו של חוק זה; ואולם, עד יום ו׳ בתמוז התשע&quot;ז (30 ביוני 2017), יחולו על קיבוץ שאינו קיבוץ שיתופי כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 100 לחוק זה]], הוראות [[סעיף 344(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 100 לחוק זה]], כאילו היה קיבוץ שיתופי כאמור.
: (ג) חבר קיבוץ מתחדש שהגיע לגיל פרישה והיה זכאי במועד האמור בסעיף קטן (א) לגמלאות לפי [[+|פרקים י']] [[או י”א לחוק הביטוח הלאומי]], לא יחדל להיות זכאי להן רק בשל שינוי חישוב הכנסתו לפי [[סעיף 100]].

@ 102. דיווח לכנסת - הוראת שעה
: המוסד לביטוח לאומי ידווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת עד יום ט׳ בתמוז התש&quot;ף (1 ביולי 2020) על השינוי בדמי הביטוח שגבה מאגודות שיתופיות שהן קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש בעד חבריהן לעומת דמי הביטוח שגבה כאמור ערב יום תחילתו של חוק זה.

== פרק ט׳: ביטוח לאומי ==

@ 103. (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ח) : &lt;!-- תיקון מס׳ 187 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 104. תיקון [[חוק הביטוח הלאומי]] - תחילה ותחולה (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-3)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) תחילתם של [[+|סעיפים 248]] [[ו־257 לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחם [[בסעיף 103(12) לחוק זה]], ביום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ט (1 בינואר 2019) והם יחולו על גמלה המשתלמת מיום זה ואילך.
: (ג) הוראות [[+|סעיפים 195]], [[+|196]], [[+|200]], [[+|200א]], [[+|202]], [[+|207]], [[+|209]], [[+|214]], [[+|220א]], [[+|310(א)]] [[ולוח ח'1 לחוק הביטוח הלאומי]], וביטול [[סימן ז' לפרק ט' לחוק האמור]], כנוסחם [[בסעיף 103(2) עד (11), (13) ו־(21) לחוק זה]], יחולו על גמלת נכות וקצבה חודשית נוספת המשתלמות בעד תקופה שמיום תחילתו של חוק זה ואילך.
: (ד) [[סעיף 359 לחוק הביטוח הלאומי]] כנוסחו [[בסעיף 103(14) לחוק זה]], וביטול [[סעיף 372 לחוק הביטוח הלאומי]] כנוסחו [[בסעיף 103(18) לחוק זה]], יחולו על קביעת דמי ביטוח שהודעה עליה נמסרה לחייב לפי [[-|סעיף 359 האמור]], ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
: (ה) [[סעיף 364 לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 103(15) לחוק זה]], יחול על קנס ותוספת שנקבעו ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
: (ו) [[סעיף 367ג לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 103(16) לחוק זה]], יחולו על חוב דמי ביטוח שנוצר ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
: (ז) תחילתם של [[סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 103(17) לחוק זה]] ושל [[לוח י&quot;א1 לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 103(22) לחוק זה]], ביום ז׳ בתמוז התשע&quot;ז (1 ביולי 2017), והם יחולו על מקרה המזכה לגמלה שקרה במועד זה ואילך.

@ 105. תיקון [[חוק הביטוח הלאומי]] - הוראת מעבר (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) על אף האמור [[+|בסעיפים 195]], [[+|196]], [[+|200]], [[+|200א]], [[+|202]], [[+|207]], [[+|209]], [[+|214]] [[ו־220א לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחם [[בסעיף 103(2) עד 103(10) לחוק זה]], תשלומים ראשונים לפי סעיפים אלה, בעד התקופה שמיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה - יום התחילה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה, ישולמו בתום ששת החודשים כאמור.
: (ב) מי שהשתלמה לו גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]] (בסעיף זה - גמלת הבטחת הכנסה), ערב תקופת הוראת המעבר או במהלכה ובשל השינוי שחל בתוספת הוותק המשתלמת לו לפי הוראות [[+|סעיפים 248]] [[ו־257 לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחם [[בסעיפים 103(12)]] [[ו־106 לחוק זה]], הפסיקה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה באותה תקופה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה; לעניין זה -
::- ”גוף ציבורי” - הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
::- ”תקופת הוראת המעבר” - התקופה החל מיום התחילה עד המועד הקבוע [[בסעיף 104(ב)]].
: (ג) מי שהשתלמה לו קצבת אזרח ותיק לנכה לפי [[סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי]] (להלן - קצבת אזרח ותיק לנכה), ערב תקופת הוראת המעבר כהגדרתה בסעיף קטן (ב) או במהלכה ובשל השינוי שחל בתוספת הוותק המשתלמת לו לפי הוראות [[+|סעיפים 248]] [[ו־257 לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחם [[בסעיפים 103(12)]] [[ו־106 לחוק זה]], הפסיקה להשתלם לו קצבת אזרח ותיק לנכה באותה תקופה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לאזרח ותיק שמקבל קצבת אזרח ותיק לנכה לפי [[סעיף 13א(א1) לחוק האזרחים הוותיקים, התש&quot;ן-1989]].
: (ד)(1) נמסרה לחייב, לפני יום התחילה, הודעה על קביעת דמי ביטוח כאמור [[בסעיף 359 לחוק הביטוח הלאומי]] כנוסחו ערב יום התחילה, ועד יום התחילה טרם חלף המועד להגשת ערר לפני ועדת השומה בהתאם להוראות [[אותו סעיף]] וטרם הוגש ערר כאמור, יחולו על הקביעה, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 359 לחוק הביטוח הלאומי]] כנוסחו [[בסעיף 103(14) לחוק זה]] לעניין הגשת השגה, וכן ביטול [[סעיף 372 לחוק הביטוח הלאומי]] כנוסחו [[בסעיף 103(18) לחוק זה]].
:: (2) ערר על קביעת דמי ביטוח שהיה תלוי ועומד ערב יום התחילה לפני ועדת שומה לפי [[סעיף 372 לחוק הביטוח הלאומי]] כנוסחו ערב יום התחילה וטרם הוחל בו בשמיעת טענות הצדדים, יועבר לפקיד השגות לפי הוראות [[סעיף 359 לחוק הביטוח הלאומי]] כנוסחו [[בסעיף 103(14) לחוק זה]]; החלה ועדת השומה בשמיעת טענות הצדדים, תמשיך ועדת השומה לדון בערר לפי הוראות [[+|סעיפים 359]] [[ו־372 לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחן ערב יום התחילה.

@ 106. תיקון [[חוק הביטוח הלאומי]] - הוראות שעה (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: (א) ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] כהוראת שעה לשנת 2017.))
: (ב) ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] כהוראת שעה לשנת 2018.))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) הוראות [[+|סעיפים 367א]] [[ו־367ג לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחם [[בסעיף 103(16) לחוק זה]], יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה; שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפם של [[-#367א|הסעיפים האמורים]] לתקופה אחת נוספת של שלוש שנים.

@ 107. דיווח לכנסת - הוראת שעה
: המוסד לביטוח לאומי ידווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, על יישום הוראות [[חוק הביטוח הלאומי|סעיפים 367א עד 367ג]], כנוסחם [[בסעיף 103(16) לחוק זה]], ובכלל זה על הליכים שנפתחו וננקטו עד למועד הדיווח וסכומים שגבה המוסד לביטוח לאומי תוך שימוש בהליכים כאמור.

@ 108. (תיקון: תשע&quot;ז) : &lt;!-- תיקון מס׳ 47 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]].))

@ 109. תיקון [[חוק הבטחת הכנסה]] - תחילה ותחולה
: תחילתו של [[טור א׳ לתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה]], כנוסחו [[בסעיף 108(3) לחוק זה]], ביום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018), והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד תקופה שמהיום האמור ואילך.

@ 110. תיקון [[חוק הבטחת הכנסה]] - הוראת שעה ותחולה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) ((הנוסח שולב [[בחוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]], כהוראת שעה.))
: (ב) [[טור א' לתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה]], כנוסחו בסעיף קטן (א), יחול על גמלה המשתלמת בעד תקופת הוראת השעה.

@ 111. (תיקון: תשע&quot;ח) : &lt;!-- תיקון מס׳ 3 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע”ו-2015]].))

== פרק י׳: דחיית גיל הפרישה לנשים ==

@ 112. : &lt;!-- תיקון מס׳ 5 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]].))

@ 113. : &lt;!-- תיקון מס׳ 188 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].))

== פרק י&quot;א: הגבלת שוק ההימורים ==

@ 114. : &lt;!-- תיקון מס׳ 8 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ&quot;ז-1967]].))

== פרק י״ב: מס ריבוי דירות (((בוטל))) ==

@ : (('''[[פרק י&quot;ב]] בוטל [[16100420_o23|בהחלטת בג&quot;ץ 10042/16]].'''))

=== סימן א׳: פרשנות (((בוטל))) __NOTOC__ ===

@ 115. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- ”איגוד מעטים” - איגוד שאין לציבור עניין ממשי בו, שחמישה בני אדם או פחות מזה, ביחד, שולטים שליטה ישירה או עקיפה בענייניו, או יכולים לשלוט, או זכאים לרכוש שליטה כאמור, ובפרט - אך בלי לגרוע מן הכלל האמור - כשהם, ביחד, מחזיקים ברוב הזכויות באיגוד; לעניין זה, ייחשבו לאדם אחד אדם וקרובו, אדם ובא כוחו, וכן שותפים בשותפות רשומה לפי [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]];
:- ”ארנונה” - ארנונה כללית כמשמעותה [[בסעיף 8 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ&quot;ג-1992]];
:- ”בעל” או ”בעלות”, לעניין דירת מגורים - מי שיש לו זכות במקרקעין בדירת מגורים; ואולם, לעניין דירת מגורים הנמצאת באזור כהגדרתו [[בסעיף 16א(א) לחוק מיסוי מקרקעין]] - ובלבד שהוא אזרח ישראל כהגדרתו [[באותו סעיף]];
:- ”דירה חייבת” - דירת מגורים שחייב במס נדרש לשלם בעדה מס ריבוי דירות;
:- ”דירת מגורים” - דירה או חלק ממנה, שבנייתה הושלמה, הנמצאת בישראל או באזור כהגדרתו [[בסעיף 16א(א) לחוק מיסוי מקרקעין]], והיא מיועדת למגורים לפי טיבה או לפי התכנית החלה עליה לפי [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], או משמשת למגורים;
:- ”זכות” באיגוד” - כל אחת מאלה: הזכות לקבלת נכסי האיגוד בעת פירוקו, או הזכות לקבל רווחים;
:- ”החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה” - דירה להשכיר - החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה בע&quot;מ, שהוקמה מכוח החלטת הממשלה מס׳ 770 מיום ה׳ בחשוון התשע&quot;ד (9 באוקטובר 2013);
:- ”חוק מיסוי מקרקעין” - [[=חוק מיסוי מקרקעין|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
:- ”חייב במס” - יחיד שהוא בעלים של מספר דירות מגורים ששיעור הבעלות שלו בהן הוא 249% או יותר;
:- ”מדד מחירי הדירות” - מדד מחירי הדירות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- ”מס”, ”מס ריבוי דירות” - מס המוטל לפי [[פרק זה]];
:- ”הפקודה” - [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]];
:- ”שומה” - שומה מותנית לפי [[סעיף 121(א)]], שומת המנהל לפי [[סעיף 126]] ושומה לפי מיטב השפיטה בהיעדר שומה עצמית לפי [[סעיף 127]];
:- ”שטח הדירה” - שטח הנכס שעל בסיסו נעשה החיוב בארנונה של השנה שקדמה לשנת המס או שטח הדירה שמופיע באישור זכויות או בהיתר הבניה, לפי בחירת הנישום;
:- ”שנת המס” - תקופה של שנים עשר חדשים רצופים, שתחילתה ב־1 בינואר.

@ 116. פרשנות
: לכל מונח [[בפרק זה]] תהיה המשמעות הנודעת לו [[בחוק מיסוי מקרקעין]], אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

=== סימן ב׳: מס ריבוי דירות (((בוטל))) __NOTOC__ ===

@ 117. מס ריבוי דירות
: (א) חייב במס ישלם, בכל שנת מס, מס ריבוי דירות בסכום שנקבע לפי הוראות [[סעיף 118]] ([[בסימן זה]] - המס השנתי), בעד כל דירת מגורים שהיתה בבעלותו בכל שנת המס, למעט שתי דירות מגורים, לפי בחירתו.
: (ב) חל שינוי במהלך שנת המס במספר דירות המגורים שבבעלות חייב במס או בשיעור בעלותו באחת או יותר מהן, או הפך יחיד להיות חייב במס במהלך שנת המס, יחולו ההוראות האלה לעניין חישוב סכום המס לאותה שנת מס, לפי העניין:
:: (1) מי שהפך להיות בעלים של דירת מגורים נוספת במהלך שנת המס, ישלם חלק יחסי מהמס השנתי, על דירת המגורים הנוספת או על דירת מגורים אחרת בבעלותו שיבחר בה, כיחס מספר הימים שהיה בעלים של דירת המגורים הנוספת באותה שנת מס, ל־365;
:: (2) חייב במס שהפסיק להיות בעלים של דירת מגורים במהלך שנת המס (בפסקה זו - הדירה הנגרעת), ישלם חלק יחסי מהמס השנתי על דירה חייבת שיבחר בה, כיחס מספר הימים שהיה בעלים של הדירה הנגרעת באותה שנת מס, ל־365;
:: (3) חייב במס שחל שינוי בשיעור בעלותו בדירת מגורים במהלך שנת המס ישלם מס כמפורט להלן:
::: (א) חלק יחסי מהמס השנתי על כל אחת מהדירות החייבות שהיו בבעלותו לפני מועד השינוי, כיחס מספר הימים, באותה שנת מס, שבהם כל דירה היתה בבעלותו כאמור, ל־365;
::: (ב) חלק יחסי מהמס השנתי על כל אחת מדירות המגורים שבחר בהן כדירות חייבות החל ממועד השינוי, כיחס מספר הימים, באותה שנת מס, שבהם כל דירה חייבת היתה בבעלותו החל ממועד השינוי, ל־365;
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (א), חייב במס שצירוף של הסכום הקובע המיוחס לכל הדירות שבבעלותו, למעט הדירה שהסכום הקובע לגביה הוא הגבוה ביותר (להלן - סכום דירות ההשקעה), נמוך מ-1,150,000 שקלים חדשים, יהיה פטור מהמס על פי [[סימן זה]].

@ 118. סכום המס
: (א) מס ריבוי דירות יעמוד על שיעור של 1% מהסכום הקובע כפי שחושב לפי הנוסחה [[שבסעיף 2 לתוספת לפרק זה]] ([[בסימן זה]] - התוספת).
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[תוספת לפרק י&quot;ב|התוספת]], ובלבד שבשינוי הנוסחה שלפיה יחושב הסכום הקובע כאמור בסעיף קטן (א) או רכיב מרכיביה, יובא בחשבון הערך המקורב של דירת מגורים באזור שבו נמצאת הדירה, לפי אומדנים סטטיסטיים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), סכום המס השנתי, בעד כל דירה חייבת, לא יעלה על 18,000 שקלים חדשים.
: (ד) מס ריבוי דירות שישלם חייב במס שהוא בעל חלק מדירה חייבת יהיה סכום המס החל על אותה דירה כשהוא מוכפל בשיעור בעלותו בדירה.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), הסכום הקובע שעליו ישלם החייב במס שסכום דירות ההשקעה שלו עולה על 1,150,000 שקלים חדשים אך נמוך מ־1,400,000 שקלים חדשים יהיה החלק היחסי כשהוא מוכפל בסכום המתואם; לעניין זה -
::- ”הסכום המתואם” - ההפרש בין סכום דירות ההשקעה ל־1,150,000 שקלים חדשים, כשההפרש מוכפל ב־5.6;
::- ”החלק היחסי” - הסכום הקובע לגבי הדירה החייבת לחלק בסכום דירות ההשקעה.
: (ו) הסכום כאמור בסעיף קטן (ג) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) לפי שיעור שינוי מדד מחירי הדירות שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון, לעומת מדד מחירי הדירות שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לכך, ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את הסכום המעודכן לפי סעיף קטן זה.

@ 119. חזקות חלוטות לעניין בעלות
: לעניין [[סימן זה]] -
: (1) יראו כדירת מגורים בבעלותו של יחיד גם דירת מגורים שהיא בבעלותו של איגוד מעטים, אם יש ליחיד, באמצעות זכויות באיגוד, במישרין או בעקיפין, חלק בבעלות בדירה, בהתאם לזכויותיו באיגוד;
: (2) על אף האמור בכל דין ובכל הסכם, יראו יחיד ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, כבעלים אחד והחבות לפי חוק זה תהיה על היחיד ובן זוגו, יחד ולחוד.

@ 120. דירות מגורים אשר לא יימנו לצורך הטלת המס
: דירת מגורים כמפורט להלן לא תימנה כדירת מגורים לצורך הטלת מס ריבוי דירות:
: (1) דירת מגורים בבעלותם של עמותה לפי [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], הקדש ציבורי לפי [[חוק הנאמנות, התשל&quot;ט-1979]], או חברה לתועלת הציבור לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].
: (2) דירת מגורים שבעלה זכאי להטבות בשלה לפי [[פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי&quot;ט-1959]], בשנות המס שבהן זכאי להטבות כאמור;
: (3) דירת מגורים שהיא דירה בבניין להשכרה, כמשמעותה [[בחוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס&quot;ז-2007]], אשר חברה בעלת בניין להשכרה כהגדרתה [[בחוק האמור]], מקבלת הטבות מכוח [[אותו חוק]] בשל הבניין שבו נמצאת הדירה;
: (4) דירת מגורים שמשמשת להשכרה לטווח ארוך לפי מכרז שפרסמה המדינה או החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה;
: (5) דירת מגורים המושכרת למגורים בשכירות [[שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]], חל עליה;
: (6) דירת מגורים המהווה מלאי עסקי לעניין מס הכנסה;
: (7) דירת מגורים המוחכרת לתקופה שבשלה יש לחוכר זכות במקרקעין בדירת המגורים, לא תימנה כדירתו של המחכיר;
: (8) דירת מגורים שפוצלה בהתאם לכל דין, תחשב כדירת מגורים אחת;
: (9) מספר דירות מגורים שחוברו לדירה אחת, ייחשבו כדירת מגורים אחת;
: (10) דירת מגורים אשר בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, לא ניתן להעביר בה זכויות אלא כחלק מנחלה;
: (11) דירת מגורים שהתקבלה בירושה, ובלבד שלא הושכרה בשנה הראשונה לאחר פטירת המוריש - לא תימנה כדירת מגורים בשנה הראשונה כאמור;
: (12) דירת מגורים של מי שהוא יתום משני הוריו שטרם מלאו לו 18 שנים.

=== סימן ג׳: שומות והצהרות (((בוטל))) __NOTOC__ ===

@ 121. הודעת שומה מותנית
: (א) המנהל ישלח הודעה לחייב במס, לא יאוחר מה־30 בינואר של כל שנת מס, ובה יקבע המנהל לפי מיטב שפיטתו את הדירות החייבות לשנת המס, וכן את סכום המס השנתי שחב בו חייב במס ([[בסימן זה]] - הודעת שומה מותנית); הודעת השומה המותנית תכלול פירוט בדבר דירות המגורים שבבעלות החייב במס, האזור כהגדרתו [[תוספת לפרק י&quot;ב|בתוספת]] שבו נמצאת כל דירה כאמור, שטחה של כל דירה כאמור, הסכום הקובע לגבי כל דירה כאמור, וכן כל מידע אחר הדרוש לצורך עשיית השומה, בהתאם לנתונים המצויים בידיו.
: (ב) בקביעת הדירות החייבות בהודעת השומה המותנית, יבחר המנהל את דירות המגורים שהמס שישולם בעדן הוא הנמוך ביותר.
: (ג) המנהל רשאי, בתוך שמונה חודשים מהמועד שבו שלח לחייב במס הודעת השומה המותנית, אם שוכנע שנפלה בה טעות חשבון - לתקנה, ביוזמתו או לבקשת החייב במס.
: (ד) מי שחויב בתשלום המס לפי הודעת השומה המותנית, רשאי, בתוך 30 ימים מהמועד שבו קיבל את ההודעה, לבחור דירת מגורים אחרת שבבעלותו כדירה חייבת, באמצעות הגשת הודעה בדבר בחירה כאמור, בטופס שקבע המנהל; לא הגיש הודעה כאמור, לא יהיה רשאי לבחור דירת מגורים אחרת כדירה חייבת באותה שנת מס.
: (ה). חייב במס אשר לא קיבל הודעת שומה מותנית עד ה־30 במרס של שנת מס, יגיש למנהל, לא יאוחר מה־30 במאי של שנת המס, הצהרה על דירות המגורים שבבעלותו, שבה יפרט, בטופס שקבע המנהל, את העניינים המפורטים [[בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף 122(א)]], וכן את סכום המס השנתי המגיע בעד הדירות החייבות שבחר בהן; החובה להגיש הצהרה לפי סעיף קטן זה לא תחול על חייב במס שהגיש קודם לכן הצהרה לפי [[סעיף 122(א)]] לגבי אותה שנת מס.

@ 122. הצהרה והודעה על שינוי
: (א) חל שינוי במהלך שנת המס במספר דירות המגורים שבבעלות חייב במס או בשיעור בעלותו באחת או יותר מהן, או הפך יחיד להיות חייב במס במהלך שנת המס, יגיש החייב במס למנהל הצהרה בתוך 30 ימים מהיום שבו חל השינוי כאמור, שבה יפרט את כל אלה, בטופס שקבע המנהל:
:: (1) פרטים בדבר כל דירת מגורים שבבעלותו, ובכלל זה כתובת הדירה ושטחה;
:: (2) בחירתו לעניין דירות המגורים שיהיו דירות חייבות;
:: (3) סכום המס המגיע לאותה שנת מס בעקבות השינוי נשוא ההצהרה;
:: (4) פרטים לגבי השינוי ומועדו.
: (ב) חייב במס שחל שינוי בשטח דירת מגורים שבבעלותו בשנת המס, לעומת שנת המס הקודמת, יגיש למנהל, עד סוף שנת המס שבה חל השינוי, הודעה על כך בטופס שקבע המנהל.

@ 123. סופיות בחירת הדירה החייבת
: בחר חייב במס דירת מגורים כדירה חייבת, כאמור [[בסעיפים 121(ד) ו־(ה)]] [[או 122(א)]], לא יהא רשאי לשנות את בחירתו באותה שנת מס.

@ 124. אופן ההגשה
: (א) הצהרות, השגות, בקשות לתיקון שומה והודעות שמגיש חייב במס לפי [[סעיפים 121(ד) ו־(ה)]], [[122(א) ו־(ב)]], [[127(א)]], [[129]] ולפי [[סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין]] כפי שהוא מוחל [[בסעיף 128 לחוק זה]], יוגשו באופן מקוון באתר האינטרנט של רשות המסים באמצעות מערכת ממוחשבת אשר יפעיל ויתחזק המנהל לצורך הגשת דוחות באופן מקוון.
: (ב) הצהרה, השגה, בקשה לתיקון שומה או הודעה שהיתה חובה להגישה באופן מקוון ולא הוגשה בדרך זו, יראו אותה כאילו לא הוגשה.

@ 125. שומה עצמית
: הוגשה למנהל הצהרה לפי [[סעיף 121(ה)]] [[או 122(א)]], יראו את ההצהרה כקביעת המס בידי אותו אדם ([[בפרק זה]] - שומה עצמית).

@ 126. שומת המנהל
: המנהל רשאי, בתוך שמונה חודשים מהמועד שבו הוגשה השומה העצמית, לבדוק אותה ולעשות אחת מאלה:
: (1) לאשר את השומה העצמית;
: (2) אם יש למנהל טעמים סבירים להניח שהשומה העצמית אינה נכונה - לקבוע לפי מיטב שפיטתו את המס החל; שומה לפי פסקה זו יכול שתיעשה בהתאם להסכם עם החייב במס;
: (3) אם שוכנע שנפלה בשומה העצמית או בשומה לפי סעיף זה, טעות חשבון - לתקנה, ביוזמתו או לבקשת החייב במס; תיקן המנהל כאמור שומה עצמית, ימשיכו לראות בה כשומה עצמית.

@ 127. שומה בהיעדר שומה עצמית
: (א) לא הוגשה למנהל שומה עצמית, והמנהל סבור שאדם פלוני חייב בתשלום מס, רשאי המנהל לדרוש ממנו הגשת הצהרה כאמור [[בסעיף 121(ה)]] ומשלא נענה בתוך 30 ימים רשאי המנהל לקבוע לפי מיטב שפיטתו את הדירות החייבות לשנת המס, את האזור כהגדרתו [[תוספת לפרק י&quot;ב|בתוספת]] שבו נמצאת כל דירה, את שטחן של הדירות, את תקופת ההחזקה של החייב במס בהן, ואת סכום המס שהחייב במס חב בו, וכל דבר אחר הדרוש לצורך עשיית השומה לפי סעיף זה.
: (ב) בקביעת הדירות החייבות לפי סעיף קטן (א), יבחר המנהל את דירות המגורים שהמס שישולם בעדן הוא הנמוך ביותר.

@ 128. תחולת הוראות [[חוק מיסוי מקרקעין]] על שומה
: על שומה לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[+|סעיפים 84]], [[+|85]] [[ו־86 לחוק מיסוי מקרקעין]], בשינויים המחויבים.

@ 129. השגה וערעור
: הוראות [[הפרק שמיני לחוק מיסוי מקרקעין]] יחולו על השגה וערעור על השומה לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ד׳: תשלום המס וגבייתו (((בוטל))) __NOTOC__ ===

@ 130. תשלום המס
: (א) תשלום המס על ידי חייב במס ייעשה בהתאם למפורט להלן, לכל שנת מס:
:: (1) לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנת המס - ישולם מחצית מסכום המס;
:: (2) לא יאוחר מיום 31 בדצמבר בשנת המס - תשולם יתרת המס.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שנוסף לו סכום מס לתשלום בשל שינוי כאמור [[בסעיף 117(ב)(1) או (3)]] שחל -
:: (1) בתקופה שמיום 31 במאי עד יום 30 בנובמבר, בשנת המס - ישלם את סכום המס שנוסף לו, לא יאוחר מיום 31 בדצמבר באותה שנת המס;
:: (2) בתקופה שמיום 1 בדצמבר עד יום 31 בדצמבר, בשנת המס - ישלם את סכום המס שנוסף לו, לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנת המס העוקבת.
: (ג) נמסרה לחייב במס הודעה בדבר שומה לפי [[סעיפים 126(2)]] [[או 127]], ישלם את יתרת המס שהוא חייב בה לפי ההודעה, בתוך 15 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה; הגיש החייב במס השגה על שומה כאמור, ישלם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת כאמור.
: (ד) ניתן פסק דין בערעור על השגה, ישולם סכום המס המגיע לפי פסק הדין בתוך 45 ימים מיום שניתן, זולת אם קבע בית המשפט העליון אחרת.
: (ה) ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בערעור על פסק דין לפי סעיף קטן (ד), ישולם סכום המס המגיע לפי פסק הדין בתוך 15 ימים מיום שניתן.

@ 131. תשלום נוסף בשל אי־הגשת הצהרה
: (א) לא הגיש אדם הצהרה או הודעה לפי [[סעיפים 121(ה)]] [[או 122]] או בעקבות דרישת המנהל כאמור [[בסעיף 127]], יטיל עליו המנהל, נוסף על סכום המס המגיע לפי [[סעיף 118]], תשלום נוסף בגובה סכום המס שלא שולם בשל אי־הגשת ההצהרה.
: (ב) הגיש חייב במס הצהרה לפי [[סעיפים 121(ה)]] [[או 122(א)]] לאחר המועד הקבוע להגשתה, יטיל עליו המנהל, בעד כל שבועיים של פיגור, תשלום נוסף בסכום הקבוע [[בסעיף 94א(א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין]].

@ 132. גביית המס
: על גביית המס יחולו הוראות [[+|סעיפים 92]], [[+|94ד]], [[+|95א]] [[ו־95ב לחוק מיסוי מקרקעין]], בשינויים המחויבים.

@ 133. הפרשי הצמדה וריבית
: (א) על סכומי מס שלא שולמו במועד אשר נקבע לתשלום לפי [[סימן זה]], ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה שמהיום שלאחר המועד שנקבע לתשלום המס עד יום התשלום בפועל.
: (ב) המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לדחות את המועד לתשלום המס, כולו או מקצתו, לתקופה שימצא לנכון, ובלבד שהחייב במס ישלם על תקופת הדחייה הפרשי הצמדה וריבית.

@ 134. סמכות המנהל להקטין הפרשי הצמדה וריבית או סכום תשלום נוסף
: (א) המנהל רשאי להקטין את שיעור הפרשי ההצמדה וריבית או סכום התשלום הנוסף המוטל לפי [[סימן זה]] או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי האיחור שבשלו נוספו לחוב המס סכומים כאמור, לא נגרם על ידי מעשה או מחדל התלויים ברצונו של החייב במס.
: (ב) יראו תשלום נוסף כקנס לעניין [[חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ&quot;א-1980]].

@ 135. המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית או התשלום הנוסף וקנסות
: המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית, קנסות ותשלום נוסף שחב בהם חייב במס על פי [[פרק זה]] הוא ביום היווצרותם.

=== סימן ה׳: עונשין (((בוטל))) __NOTOC__ ===

@ 136. עבירות ועונשים
: (א) מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה שאינה נכונה, דינו - קנס שהוא פי שניים מסכום המס שלא שולם בשל אותה עבירה.
: (ב) אדם אשר במטרה להתחמק ממס עבר אחת מהעבירות המנויות להלן, דינו - קנס שהוא פי שלושה מסכום המס שהעלים או שהתכוון להעלים:
:: (1) מסר בהצהרה על פי [[פרק זה]], אמרה או תרשומת כוזבת;
:: (2) השיב תשובה כוזבת בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה על פי [[פרק זה]];
:: (3) הכין או קיים הצהרה כוזבת או חוזה כוזב או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף הצהרה או חוזה או רשומות;
:: (4) השתמש בכל מרמה, עורמה או תחבולה.
: (ג) אישום בפלילים של אדם, או הרשעתו על פי סעיף קטן (ב), אינם גורעים מחובתו לתשלום המס.

=== סימן ו': סמכויות והוראות נוספות (((בוטל))) __NOTOC__ ===

@ 137. סמכויות המנהל, הארכות מועדים, קביעת טפסים ודרישת ידיעות רשמיות
: סמכויות המנהל לפי [[+|סעיפים 107]] [[ו־112 לחוק מיסוי מקרקעין]], ולפי [[סעיף 140 לפקודה]], יהיו נתונות לו, בשינויים המחויבים, גם לצורך [[סימן זה]].

@ 138. סמכויות פיקוח
: המנהל או מי שהוסמך לכך מבין עובדי רשות המסים בישראל, רשאי, לצורך ביצוע [[סימן זה]] -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות [[סימן זה]] או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך” - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, ולערוך בהם בדיקות ומדידות, ובלבד שלא ייכנסו למקום המשמש למגורים אלא בהתקיים גם אחד מאלה:
:: (א) התקבלה לכך הסכמת המחזיק בו;
:: (ב) התקבל אישור בכתב מאת המנהל ונמסרה למחזיק בו הודעה על הכוונה להיכנס למקרקעין עשרים וארבע שעות מראש.

@ 139. סמכויות אכיפה
: התעורר חשד לביצוע עבירה לפי [[פרק זה]], רשאי מי שהוסמך לכך מכוח [[סעיף 97 לחוק מיסוי מקרקעין]] -
: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
: (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[=פקודת מעצר וחיפוש|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]] (בסעיף זה - פקודת מעצר וחיפוש) בשינויים המחויבים;
: (3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]] ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[26 עד 28]] [[ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.

@ 140. הוראות לעניין שמירת סוד, פגמים וליקויים בהודעה
: הוראות [[+|סעיפים 105]] [[ו־108 לחוק מיסוי מקרקעין]] יחולו לעניין [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.

@ 141. החזר מס ששולם ביתר
: (א) מצא המנהל כי חייב במס שילם מס יתר על הסכום שהוא חייב בו לשנת מס פלונית, יוחזר לו תשלום היתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמיום התשלום עד יום ההחזר.
: (ב) תשלום היתר יוחזר לחייב במס על ידי זיכוי חשבונו בבנק, והוא יודיע למנהל את שם הבנק, מספר החשבון וכל פרט אחר שיידרש כדי לאפשר את ההחזר.

@ 142. אי־מתן ניכויים
: סכומים ששולמו כמס לפי [[סימן זה]] לא יורשו כניכוי לפי הוראות חוק מסים אחר; לעניין זה, ”חוק מסים” - חיקוק הדן בהטלת מסים או תשלומי חובה, ששר האוצר ממונה על ביצועו.

@ 143. אצילת סמכויות
: המנהל רשאי לאצול מתפקידיו ומסמכויותיו לפי [[סימן זה]] לאדם אחר בדרך כלל או לעניין מסוים או לאזור מסוים, למעט וסמכויות הפיקוח והאכיפה המנויות [[בסעיף 138]].

@ 144. ייצוג
: מי שרשאי לייצג מול המנהל לעניין [[חוק מיסוי מקרקעין]], רשאי לייצג גם לעניין [[פרק זה]].

@ 145. מערכת ממוחשבת לחישוב מס
: המנהל יפעיל ויתחזק, באתר האינטרנט של רשות המסים, מערכת ממוחשבת המאפשרת למשתמש בה לחשב את סכום מס ריבוי הדירות שעשוי לחול לגבי דירת מגורים בהתאם לפרטים שיזין.

@ 146. ביצוע ותקנות
: (א) שר האוצר ממונה על ביצוע [[פרק זה]] והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות אגרות ותשלומים אחרים שיש לשלמם בעד פעולות ושירותים שנותן המנהל לצורך ביצוע הוראות [[פרק זה]].

@ 147. : &lt;!-- תיקון מס׳ 21 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]].))

@ 148. תחילה והוראות מעבר
: (א) תחילתו של [[סעיף 124]], 15 ימים מיום פרסומה ברשומות של הודעת המנהל בדבר תחילת פעולתה של מערכת ממוכנת המאפשרת קבלת דיווחים מקוונים כאמור [[באותו סעיף]]; עד המועד האמור יוגשו הודעות, הצהרות, השגות, ובקשות לתיקון שומה באופן שאינו מקוון.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 121(א)]], לעניין שנת המס 2017, לא ישלח המנהל הודעת שומה מותנית, ומי שחייב במס בשנת המס האמורה, יגיש למנהל הצהרה כאמור [[בסעיף 121(ה)]] לגבי שנת המס עד יום ד׳ בניסן התשע&quot;ז (31 במרס 2017), אשר יראו אותה כשומה עצמית לפי [[סימן זה]], ויחולו לגביה כל הוראות [[סימן זה]] החלות על הצהרה.
: (ג) על אף האמור [[בפרק זה]], חייב במס, שמכר דירת מגורים עד יום י&quot;א בתשרי התשע&quot;ח (1 באוקטובר 2017) (בפסקה זו - הדירה הנגרעת), יהיה פטור מחלק יחסי מהמס השנתי על דירה חייבת שיבחר בה, כיחס מספר הימים שהיה בעליה של הדירה הנגרעת באותה שנת מס ל־365, ובלבד שלא מדובר במכירה לקרוב.
: (ד) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים וסכומים למתן מענק לחייב במס שלא רכש דירת מגורים מיום ט&quot;ז בכסלו התשע&quot;ז (16 בדצמבר 2016), ושמכר דירת מגורים עד יום י&quot;א בתשרי התשע&quot;ח (1 באוקטובר 2017) למי שאינו קרובו, בתנאים שיקבע ובלבד שהוא היה חייב במס ביום תחילתו של חוק זה; לא עמד החייב במס בתנאים שקבע השר, יוחזר המענק ויחולו על גביית המענק הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]].

----
@ : {{ממורכז|{{מוגדל|תוספת [[לפרק י&quot;ב]]}} {{ש}} ((([[סעיפים 117]], [[118(א) ו־(ב)]], [[121]] [[ו־127]])))}}

@ 1. הגדרות (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז)
: בתוספת זו -
:- ”אזור” - אזור סטטיסטי, ובאין מידע בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי האזור הסטטיסטי - היישוב, ובאין מידע לגבי היישוב - תחום המועצה האזורית;
:- ”אזור דירת המגורים” - האזור שבו נמצאים הגוש והחלקה שעליהם ממוקמת דירת המגורים, לפי נתוני המרכז למיפוי ישראל; ובאין אפשרות לקבוע באיזה אזור נמצאת הדירה לפי הנתונים כאמור - האזור שבו נמצאת דירת המגורים לפי רשת קואורדינטות ברשת ישראל החדשה, ולעניין דירת מגורים שאינה נמצאת באזור - המועצה האזורית הקרובה ביותר לדירת המגורים לפי קו אווירי;
:- ”אזור סטטיסטי” - יחידת שטח רציפה שנוצרת מחלוקה גאוגרפית–סטטיסטית, שנקבע כאזור סטטיסטי לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- ”המדד החברתי–כלכלי” - אפיון אזורים בישראל וסיווגם לפי הרמה החברתית–כלכלית של האוכלוסייה, לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- ”מדד הפריפריאליות” - מדד הפריפריאליות של רשויות מקומיות לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- ”מכנה” - 30 בתוספת אלה:
:: (א) ההפרש בין 7.482 לבין הערך הכלכלי–חברתי של האזור;
:: (ב) ההפרש בין 6.728 לבין ערך הפריאפרליות באזור;
:- ”מעריך” - 4.194 בהפחתת 2.2% ממכפלת הערך חברתית–כלכלי בערך הפריפריאליות, בהפחתת 5.6% מהערך החברתי–כלכלי, ובתוספת הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
:: (1) 79.7% ממקדם שטח הדירה;
:: (2) 1.2% מערך הפריפריאליות;
:: (3) 2.8% מהתוצאה המתקבלת מהעלאת ערך המדד החברתי–כלכלי בחזקת 2;
:: (4) 2% מהתוצאה המתקבלת מהעלאת ערך מדד הפריפריאליות בחזקת 2;
:- ”מקדם שטח הדירה” - לוגריתם לפי בסיס 10 של שטח הדירה;
:- ”המרכז למיפוי ישראל” ו”רשת ישראל החדשה” - כמשמעותם לפי [[פקודת המדידות]];
:- ”ערך חברתי–כלכלי”, לגבי דירת מגורים - ערך המדד החברתי–כלכלי של אזור דירת המגורים, לפי המדד החברתי–כלכלי בתוספת 4;
:- ”ערך פריפריאליות”, לגבי דירת מגורים - ערך מדד הפריפריאליות של אזור דירת המגורים, לפי מדד הפריפריאליות בתוספת 4;
:- ”פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה” - הנתונים המופיעים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידועים ב־31 באוקטובר שלפני שנת המס שלגביה מוטל המס לפי [[פרק זה]].

@ 2. הנוסחה לחישוב הסכום הקובע (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ז)
: הנוסחה לחישוב הסכום הקובע היא העלאת 10 בחזקת המעריך כשהוא מוכפל בתוצאה המתקבלת מחלוקת 30 במכנה, והסכום הקובע יהיה התוצאה המתקבלת מהנוסחה בשקלים חדשים.
----

@ 149. : &lt;!-- תיקון מס׳ 19 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].))

@ 150. : &lt;!-- תיקון מס׳ 237 --&gt; ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].))

@ 150א. : &lt;!-- תיקון מס׳ 141 --&gt; ((הנוסח שולב [[בפקודת העיריות]].))

== פרק י&quot;ג: שונות ==

@ 151. : &lt;!-- תיקון מס׳ 10 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק רשות שדות התעופה, התשל&quot;ז-1977]].))

@ 152. : &lt;!-- תיקון מס׳ 4 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע&quot;ו-2015]].))

@ 153. : &lt;!-- הוראת שעה --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק רשות שדות התעופה, התשל&quot;ז-1977]], כהוראת שעה.))

@ 154. : &lt;!-- תיקון מס׳ 13 --&gt; ((הנוסח שולב [[=חוק הרשויות המקומיות|בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ&quot;ג-1993]].))

@ 155. [[חוק הרשויות המקומיות]] - סייג לתחולה לעניין בחירות שהיום הקובע לעניינן חל לפני יום התחילה
: הוראות [[+|סעיפים 3]], [[+|4]], [[+|4א]] [[ו־7 לחוק הרשויות המקומיות]], כנוסחם [[בסעיף 154 לחוק זה]], לא יחולו על בחירות שהיום הקובע לעניינן, כהגדרתו [[בחוק הרשויות המקומיות]], חל לפני יום תחילתו של חוק זה; על בחירות כאמור ימשיכו לחול הוראות [[חוק הרשויות המקומיות]] כנוסחן ערב יום תחילתו של חוק זה.

@ 156. : &lt;!-- הוראת שעה --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ&quot;ג-1993]], כהוראת שעה.))

@ 157. : &lt;!-- תיקון מס׳ 9 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק הטבות לניצולי שואה, התשס&quot;ז-2007]].))

@ 158. : &lt;!-- תיקון מס' 19 (תיקון) --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי&quot;ז-1957]].))

@ 159. : &lt;!-- תיקון מס׳ 9 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ&quot;ז-1997]].))

@ 160. : &lt;!-- תיקון מס׳ 36 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]].))

@ 161. : &lt;!-- הוראת שעה --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]], כהוראת שעה.))

@ 162. : &lt;!-- תיקון מס׳ 189 --&gt; ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 163. [[חוק הביטוח הלאומי]] - תחולה
: [[+|סעיפים 74ב(א)(1)]], [[+|74ג]] [[ו־74ד לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחם [[בסעיף 162(1)(א), (2) ו־(3) לחוק זה]], יחולו על ילד זכאי, כמשמעותו [[בסעיף 74ב לחוק האמור]], שנולד ביום תחילתו של חוק זה ואילך.

== פרק י&quot;ד: תחילה ==

@ 164. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום ג׳ בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) אלא אם כן נקבע בו אחרת.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ&quot;ב בכסלו התשע&quot;ז (22 בדצמבר 2016).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* משה כחלון, שר האוצר
* ראובן ריבלין, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>2zbvzk0ji438d3e0jgp0xruaoan3jrc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>330447</id>
    <revision>
      <id>1418612</id>
      <parentid>1407689</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:30:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418600]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="238708" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2012974}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ז, 217|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|428|תיקון מס׳ 192 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369728.pdf}}, {{ח:תיבה|572|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382405.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 10042/16|החזרת פרק י״ב לועדות הכנסת|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/16/420/100/o23&amp;fileName{{=}}16100420_o23.pdf&amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 164|תיקון מס׳ 200 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf}}, {{ח:תיבה|512, 523|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491980.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 20|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_583864.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 42|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611567.pdf}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ז, 602|שינוי התוספת לפרק י״ב לחוק}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרת החוק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חיסכון וסיוע לעצמאים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: פיצויי פיטורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: תשלום ארנונה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן־גוריון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: יישום החלטת הממשלה בעניין תקציב הביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: שירות ביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: תיקון חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: תגמולים ושיקום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות לעניין התחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: התחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עידוד השקעות הון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: מסים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: שינויים במדיניות המס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: מיסוי רווחי חברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: מיסוי חברי קיבוץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: ביטוח לאומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: דחיית גיל הפרישה לנשים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: הגבלת שוק ההימורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: מס ריבוי דירות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: תחילה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרת החוק}}

{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:ת}} חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות כדי לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית ולעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית, להעמיק את גביית המסים ולהגדיל את הכנסות המדינה ואת תקבוליה, זאת תוך חיזוק הצמיחה במשק, שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים וצמצום הפערים, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חיסכון וסיוע לעצמאים}}

{{ח:סעיף|2|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת בהפקדה“ – הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודה}} לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, ולמעט תשלומים ממרכיב חיסכון למצב אבטלה; לעניין הגדרה זו, ”ניכוי“ – למעט ניכוי כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 17.5א|סעיפים 17(5א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47א|או 47א לפקודה}};
{{ח:תתת|(2)}} ניכוי שהותר לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|סעיף 32(14)(ב) לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מבוטחת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47|בסעיף 47(א)(4) לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב אבטלה“, לעניין עצמאי – מצב שבו עצמאי חדל לעסוק במשלח ידו או סגר את עסקו, או מצב שבו הגיע העצמאי לגיל פרישה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}} ואין לו הכנסה חייבת בהפקדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכיב חיסכון למצב אבטלה“ – סכומים שהפקיד עצמאי לקופת גמל לקצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} לשם משיכתם במצב אבטלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצמאי“ – מי שיש לו הכנסה חייבת בהפקדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע במשק“ – סכום השווה ל־12 פעמים השכר הממוצע כפי שהוא מחושב לצורך גמלאות ודמי ביטוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, כפי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר מינימום“, לחודש – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת מס“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר האוצר.

{{ח:סעיף|3|חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה}}
{{ח:תת|(א)}} עצמאי יפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשל הכנסה חייבת בהפקדה, בשנת מס, בשיעורים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} על חלק ההכנסה החייבת בהפקדה שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע במשק – 4.45%;
{{ח:תתת|(2)}} על חלק ההכנסה החייבת בהפקדה שעולה על מחצית השכר הממוצע במשק ואינו עולה על השכר הממוצע במשק – 12.55%.
{{ח:תת|(ב)}} מתשלומים שחייב עצמאי להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף קטן (א), ינוכו תשלומים שהפקיד העצמאי או שהופקדו בעדו בשל הכנסתו המבוטחת.
{{ח:תת|(ג)}} תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי סעיף זה יופקדו לא יאוחר מתום שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראת סעיף קטן (ג), הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי סעיף זה, לאחר תום שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים, לא תקנה לעצמאי זכויות שתחולתן למפרע ויראו אותם כתשלומים שהופקדו במועד הפקדתם בפועל, והכל למעט לעניין חובת הפקדה לפי סעיף זה שבוצעה עד תום התקופה להפקדת התשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.

{{ח:סעיף|4|חריגים לחובת הפקדה לקופת גמל לקצבה}}
{{ח:ת}} חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, לא תחול על אלה:
{{ח:תת|(1)}} עצמאי שמתקיים לגביו, בתום שנת המס, אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} טרם מלאו לו 21 שנים;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא הגיע לגיל הפרישה המוקדמת, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}};
{{ח:תתת|(ג)}} טרם חלפו ששה חודשים מהמועד שבו העצמאי נרשם לראשונה כעוסק לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 52|סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תת|(2)}} עצמאי שמלאו לו 55 שנים ביום תחילתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|5|סכומים שיופקדו למרכיב חיסכון למצב אבטלה}}
{{ח:ת}} מתשלומים שמפקיד עצמאי לקופת גמל לקצבה, בשנת מס, ייוחס למרכיב חיסכון למצב אבטלה הסכום הנמוך מבין שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} שליש מכל תשלום שהפקיד העצמאי לקופת גמל לקצבה;
{{ח:תת|(2)}} הסכום הנקוב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.7א|בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודה}}, לשנה.

{{ח:סעיף|6|התראה על אי־&lt;wbr&gt;הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה}}
{{ח:תת|(א)}} לא הפקיד עצמאי שחלה עליו חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, ושהכנסתו החייבת בהפקדה, בשנת מס, עולה על סכום השווה ל־12 פעמים שכר מינימום באותה שנת מס, תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, ישלח לו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות התראה ולפיה אם לא יפקיד את התשלומים כאמור, בתוך 90 ימים ממועד משלוח ההתראה ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – התקופה להפקדת התשלום), יוטל עליו קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} (בסעיף זה – התראה); ההתראה תישלח לאחר שקיבל המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מידע מרשות המסים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ולאחר המועד הנקוב בו.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה יפורטו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חובתו של העצמאי להפקיד את התשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תתת|(2)}} סכום התשלומים שעל העצמאי להפקיד כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} המועד האחרון להפקדת התשלומים כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} גובה הקנס שיוטל על העצמאי אם לא יפקיד את התשלומים כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} האסמכתה לביצוע ההפקדה שעל העצמאי להמציא למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.
{{ח:תת|(ג)}} התראה תישלח לעצמאי בדואר רשום, לפי מענו למשלוח דואר כפי שצוין בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}; התראה שנשלחה בדואר רשום כאמור, יראו אותה כאילו הומצאה כדין אם חלפו 30 ימים מיום שנשלחה, אלא אם כן הוכיח העצמאי שלא קיבל את ההתראה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מקבלתה.
{{ח:תת|(ד)}} עצמאי שהומצאה לו התראה כאמור יפקיד, בתוך התקופה להפקדת התשלום, את סכום ההפרש שבין הסכום שהוא חייב להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} בשל שנת המס שלגביה נשלחה ההתראה, ובין הסכום שהפקיד בפועל לקופת גמל לקצבה בשל אותה שנה, וכן ימציא למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות אסמכתאות לביצוע ההפקדה כאמור לרבות אסמכתאות לביצוע הפקדות בשל אותה שנת מס שבוצעו טרם משלוח ההתראה.

{{ח:סעיף|7|אי־&lt;wbr&gt;הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה לאחר קבלת התראה – עבירה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסעיף חל על הפקדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, בשל שנת המס 2018 ואילך):}}
{{ח:ת}} הומצאה לעצמאי התראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} ולא הפקיד העצמאי עד תום התקופה להפקדת התשלום את סכום ההפרש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף קטן (ד) של אותו סעיף}}, דינו – קנס 500 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|8|עדכון סכום הקנס}}
{{ח:ת}} סכום הקנס הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום הקנס המעודכן.

{{ח:סעיף|9|העברת מידע מרשות המסים למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות}}
{{ח:תת|(א)}} רשות המסים תעביר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, עד יום 31 בדצמבר בכל שנה, מידע לגבי כל עצמאי שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלה עליו חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} הכנסתו החייבת בהפקדה בשנת המס הקודמת עלתה על סכום השווה ל־12 פעמים שכר מינימום;
{{ח:תתת|(3)}} הוא לא הפקיד בשנת המס הקודמת את התשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ב)}} מידע שיועבר לפי סעיף קטן (א) יכלול את אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} מספר זהותו של העצמאי;
{{ח:תתת|(2)}} שמו הפרטי ושם משפחתו של העצמאי;
{{ח:תתת|(3)}} מענו של העצמאי למשלוח דואר כפי שצוין בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}};
{{ח:תתת|(4)}} ההפרש בין הסכום שחייב העצמאי להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} בשל שנת המס הקודמת, לבין הסכום שהפקיד בפועל לקופת גמל לקצבה בשל אותה שנה.

{{ח:סעיף|10|שמירת מידע שהתקבל מרשות המסים}}
{{ח:ת}} המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות יחזיק מידע שהתקבל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בנפרד מכל מידע אחר, ולא יעשה בו שימוש אלא לשם משלוח התראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} או לשם הטלת קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}.

{{ח:סעיף|11|חובת סודיות}}
{{ח:ת}} המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות או כל מי שפועל מטעמו ישמור בסוד מידע שהועבר אליו בידי רשות המסים, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} או כל דין אחר או לפי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|12|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצועו של {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|13|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}.}}

{{ח:סעיף|14|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|15|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}}

{{ח:סעיף|16|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|17|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}.}}

{{ח:סעיף|18|{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} – תחילה, תחולה, הוראת מעבר ותקנות ראשונות}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} ביום ג׳ בכסלו התש״ף (1 בדצמבר 2019) והוא יחול על הפקדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, בשל שנת המס 2018 ואילך.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ביום י״ג בכסלו התשע״ח (1 בדצמבר 2017).
{{ח:תת|(ג)}} תחילתם של {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ה8|סעיפים 3(ה8)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.7ב|9(7ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9א|ו־9א(ג)(1) לפקודה}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(2), (3) ו־(4) לחוק זה}}, ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, לא יראו את יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) כיום עדכון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 23|סעיף 23(ב3) לחוק קופות גמל}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16 לחוק זה}}, יובאו לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, עד יום ז׳ בתמוז התשע״ז (1 ביולי 2017).

{{ח:סעיף|19|דיווח לכנסת – הוראת שעה}}
{{ח:ת}} בתום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה ימסור השר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת דיווח על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: פיצויי פיטורים}}

{{ח:סעיף|20|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות}}

{{ח:סעיף|21|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד הפריפריאליות“ – אשכול הפריפריאליות של רשויות מקומיות לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לגבי כל רשות מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדרג החברתי–כלכלי“ – אפיון רשויות מקומיות וסיווגן באשכול לפי הרמה החברתית–כלכלית של האוכלוסייה לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל רשות מקומית ולגבי יישוב במועצה אזורית – לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל יישוב במועצה האזורית או לגבי המועצה האזורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיר עולים“ – רשות מקומית ששר הפנים הכריז עליה שהיא עיר עולים או יישוב עולים בהתאם לסמכותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:חיצוני|פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 5א|או 5א לפקודה}}, ערב יום תחילתו של חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)|פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה“ – הנתונים המופיעים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידועים ב־31 בדצמבר בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקרן“ – הקרן שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית, לרבות באזור יהודה ושומרון.

{{ח:סעיף|22|קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה קרן במשרד הפנים שמטרתה צמצום פערים בין רשויות מקומיות.

{{ח:סעיף|23|תקציב הקרן ועדכונו}}
{{ח:ת}} תקציב הקרן ייקבע בתכנית נפרדת בסעיף תקציב משרד הפנים בחוק התקציב השנתי ויעודכן מדי שנה ב־60% משיעור העדכון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}; בסעיף זה, ”תכנית“ ו”סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף|24|חלוקת כספי הקרן}}
{{ח:תת|(א)}} תקציב הקרן במלואו, יוקצה בכל שנת כספים לרשויות מקומיות, בהתאם לכללי חלוקה שיקבעו שר האוצר ושר הפנים, בהתחשב, בין השאר, באלה:
{{ח:תתת|(1)}} האפיון והסיווג של הרשות המקומית באשכול בהתאם למדרג החברתי–כלכלי וכן האפיון והסיווג של יישובים בתחום הרשות המקומית, ככל שישנם, בהתאם למדרג החברתי–הכלכלי;
{{ח:תתת|(2)}} אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית בהתאם למדד הפריפריאליות, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן;
{{ח:תתת|(3)}} גודל האוכלוסייה ברשות המקומית;
{{ח:תתת|(4)}} מצבה הפיננסי של הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(5)}} היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבני מגורים לצורך חישוב ארנונה;
{{ח:תתת|(6)}} שיעור התושבים ברשות המקומית שעלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן וכן מספר התושבים כאמור שעלו מאתיופיה לאחר יום כ״ו בטבת התשמ״ד (1 בינואר 1984);
{{ח:תתת|(7)}} עיוותים כלכליים בתקצובה של רשות מקומית שנגרמו בשל ביטול ההכרזה עליה כעל עיר עולים ובשל הקצאת תקציב הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א) ו־(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין כללי החלוקה שיקבעו שר האוצר ושר הפנים בהתאם לסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 75% מתקציב הקרן יוקצה בכל שנת כספים לרשויות מקומיות שמתקיים בהן לפחות אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רשויות מקומיות שהאשכול במדרג החברתי–כלכלי שלהן הוא 1 עד 5 או יישובים בתחומי רשויות מקומיות כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} רשויות מקומיות שהאשכול במדד הפריפריאליות שלהן הוא 1 עד 5;
{{ח:תתתת|(ג)}} רשויות מקומיות שהאשכול במדרג החברתי–כלכלי שלהן הוא 1 עד 7 שמבין תושביהן עלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן או עלו לישראל מאתיופיה לאחר יום כ״ו בטבת התשמ״ד (1 בינואר 1984); שר האוצר ושר הפנים יקבעו כללים לגבי שיעור העולים וחלוקת התקציב בהתאם לשיעור התושבים העולים;
{{ח:תתת|(2)}} בכל שנת כספים יוקצו כספי הקרן כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} 10% לפחות מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(א);
{{ח:תתתת|(ב)}} 10% לפחות מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(ב);
{{ח:תתתת|(ג)}} 13% מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(ג).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה)|תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה), התשפ״ב–2021}}.}}

{{ח:סעיף|25|{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} – הוראת מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), יוקצה חלק מתקציב הקרן בהתאם למפורט בטבלה {{ח:פנימי|תוספת פרק ד|שבתוספת לפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} נותרו כספים לאחר הקצאת הכספים כאמור בסעיף קטן (א), יחולקו הכספים בהתאם לכללי החלוקה שקבעו שר האוצר ושר הפנים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר ושר הפנים, בהסכמת ראש הממשלה, רשאים להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לתקופה אחת נוספת של שנתיים לגבי הרשויות המקומיות הזכאיות להקצאת כספים מכספי הקרן בשנים 2023 ו־2024 בהתאם לתוספת; ואולם, הסכום שיוקצה לכל אחת מהרשויות המקומיות האמורות לא יעלה על הסכום הקבוע לגבי אותן רשויות מקומיות בתוספת לעניין שנת 2024.

{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|תוספת {{ח:פנימי|פרק ד|לפרק ד׳}}}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;8&quot;&gt;תשלום שנתי (באלש״ח)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם הרשות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת 2017&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת 2018&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת 2019&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת 2020&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת 2021&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת 2022&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת 2023&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת 2025&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אופקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אור יהודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אור עקיבא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אילת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,728&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,467&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,944&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אשדוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,235&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,328&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,420&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,513&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אשקלון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,434&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,415&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,396&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,377&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;באר טוביה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,440&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,802&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;527&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;באר יעקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16,134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13,445&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,964&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,482&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;באר שבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65,637&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62,355&lt;/td&gt;&lt;td&gt;59,073&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55,791&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49,228&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39,382&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29,537&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19,691&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בית דגן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;959&lt;/td&gt;&lt;td&gt;659&lt;/td&gt;&lt;td&gt;360&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בית שאן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,233&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;771&lt;/td&gt;&lt;td&gt;540&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בית שמש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;681&lt;/td&gt;&lt;td&gt;535&lt;/td&gt;&lt;td&gt;389&lt;/td&gt;&lt;td&gt;243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ברנר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,048&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,373&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,582&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,791&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גן יבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דימונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34,147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32,440&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30,732&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29,025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25,610&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,488&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,366&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,244&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חבל אילות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21,709&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,623&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19,538&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18,453&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16,282&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13,025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,769&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,513&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חוף הכרמל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,336&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,294&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,251&lt;/td&gt;&lt;td&gt;209&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טבריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,633&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,327&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;714&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טירת הכרמל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,292&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,633&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,975&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,317&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יהוד־נווה אפרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יקנעם עלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ירוחם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,606&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,326&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,045&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,765&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,364&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,523&lt;/td&gt;&lt;td &gt;1,682&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כפר יונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,030&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,355&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,680&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,005&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כרמיאל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;713&lt;/td&gt;&lt;td&gt;560&lt;/td&gt;&lt;td&gt;408&lt;/td&gt;&lt;td&gt;255&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,040&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,470&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,900&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,330&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכיש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,952&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,704&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,457&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,209&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,714&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,971&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,228&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,486&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מגדל העמק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;237&lt;/td&gt;&lt;td&gt;187&lt;/td&gt;&lt;td&gt;136&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מטה אשר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,208&lt;/td&gt;&lt;td&gt;830&lt;/td&gt;&lt;td&gt;453&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מצפה רמון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,309&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,793&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,278&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,762&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,732&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,639&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,093&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרחבים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19,205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18,245&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,284&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16,324&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14,404&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,523&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,642&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,761&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נהריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,459&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,810&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,162&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,513&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נס ציונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,313&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,277&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;207&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נצרת עלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,039&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,719&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,399&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,080&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נשר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;601&lt;/td&gt;&lt;td&gt;386&lt;/td&gt;&lt;td&gt;172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נתיבות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עכו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,056&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,671&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,285&lt;/td&gt;&lt;td&gt;900&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עמק יזרעאל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,752&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,705&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,657&lt;/td&gt;&lt;td&gt;610&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עפולה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,184&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,212&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,268&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ערבה התיכונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,048&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,479&lt;/td&gt;&lt;td&gt;910&lt;/td&gt;&lt;td&gt;341&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ערד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,704&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,385&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,065&lt;/td&gt;&lt;td&gt;746&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,697&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,247&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,798&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,348&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,899&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קדימה־צורן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרית אתא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרית ביאליק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;290&lt;/td&gt;&lt;td&gt;186&lt;/td&gt;&lt;td&gt;83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרית גת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;198&lt;/td&gt;&lt;td&gt;156&lt;/td&gt;&lt;td&gt;113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרית ים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרית מלאכי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,796&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,084&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,373&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1661&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרית שמונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,373&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;858&lt;/td&gt;&lt;td&gt;601&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ראש פינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,726&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,691&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,656&lt;/td&gt;&lt;td&gt;621&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רכסים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,472&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,883&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,295&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,706&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רמת הנגב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35,999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34,199&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32,399&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30,599&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26,999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21,599&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16,199&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,800&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רמת השרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21,468&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,505&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,541&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,578&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שדות נגב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;295&lt;/td&gt;&lt;td&gt;239&lt;/td&gt;&lt;td&gt;184&lt;/td&gt;&lt;td&gt;129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שדרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שלומי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שער הנגב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תמר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: תשלום ארנונה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן־גוריון|תיקון: תשע״ח־2}}

{{ח:סעיף|25א|תשלום לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן־&lt;wbr&gt;גוריון|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בכל שנת כספים, ייקבע בתכנית נפרדת בסעיף תקציב משרד הפנים בחוק התקציב השנתי, סכום שיוקצה לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן־גוריון, כולן או חלקן, בהתאם לכללי חלוקה שיקבע שר הפנים בהסכמת שר האוצר, בין השאר בהתאם לעקרונות אלה, ויכול שייקבעו כללי חלוקה שונים לרשויות המקומיות המנויות בסעיף קטן (ב) וליתר הרשויות המקומיות:
{{ח:תתת|(1)}} האפיון והסיווג של הרשות המקומית באשכול בהתאם למדרג החברתי–כלכלי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, וכן האפיון והסיווג של יישובים בתחום הרשות המקומית, ככל שישנם, בהתאם למדרג החברתי–כלכלי;
{{ח:תתת|(2)}} גודל האוכלוסייה ברשות המקומית;
{{ח:תתת|(3)}} מצבה הפיננסי של הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(4)}} היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבני מגורים לשם חישוב ארנונה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון) (הוראת שעה)|תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן־גוריון) (הוראת שעה), התשפ״ב–2021}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מבין הרשויות הסמוכות כאמור בסעיף קטן (א), יוקצה לרשויות המקומיות שלהלן סכום השווה ל־35% לפחות מהתקציב כאמור באותו סעיף קטן: עיריית אור יהודה, עיריית לוד, מועצה אזורית חבל מודיעין, מועצה אזורית עמק לוד, עיריית יהוד־נווה מונוסון ומועצה מקומית שוהם.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע את השימושים והמטרות שלהן ייעדו הרשויות המקומיות את הסכום שיוקצה להן לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) בכל שנת כספים.
{{ח:תת|(ד)}} שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי להורות לגבי שנת כספים מסוימת, כי חלק מהסכום שייקבע בתקציב משרד הפנים כאמור בסעיף קטן (א), יוקצה לכלל הרשויות המקומיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סעיף תקציב“ ו”תכנית“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית, לרבות באזור יהודה והשומרון.

{{ח:סעיף|26|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)|בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ביטחון}}

{{ח:סעיף|27|מטרה – {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} נועד לקבוע הוראות שיהוו בסיס לקביעת תקציב הביטחון בחוקי התקציב כמפורט {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}, במטרה ליישם תכנית רב־שנתית לצבא הגנה לישראל ולעודד התייעלות במערכת הביטחון כדי למקד את פעילות הצבא בליבת עיסוקו.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: יישום החלטת הממשלה בעניין תקציב הביטחון}}

{{ח:סעיף|28|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזרוח“ – החלפת תקן של חייל המשרת לפי התחייבות לשירות קבע, בתקן של מי שהוא אזרח עובד צבא הגנה לישראל או עובד משרד הביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלאות“ – גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע}}, לרבות קצבת גישור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטת הממשלה“ – החלטת ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי מס׳ ב/136 מיום ז׳ באב התשע״ו (11 באוגוסט 2016), לרבות נספחיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעת תקציב הביטחון“ – הצעת התקציב המפורטת של משרד הביטחון, שהונחה על שולחן הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה#סעיף 3|סעיף 3(ב)(3) לחוק־יסוד: משק המדינה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון“ – הוועדה המשותפת לוועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 18|בסעיף 18 לחוק יסודות התקציב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ותק“ – ותק בשל שירות קבע בצבא הגנה לישראל בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יסודות התקציב“ – {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות ביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות הקבע“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל במתכונת העסקה מיוחדת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חייל המאייש תפקיד שהתקן שלו ממומן על ידי גורם מחוץ לצבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} חייל שמשרת שירות סדיר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#פרק ג|פרק ג׳ לחוק שירות ביטחון}} ומזוכה בתנאי קבע;
{{ח:תתת|(3)}} חייל מילואים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, שהתנדב לשירות מילואים בתנאי קבע;
{{ח:תתת|(4)}} חייל שחייב בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} שהתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 17|סעיף 17(ב) לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת גישור“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67א|בסעיף 67א לחוק שירות הקבע}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – תשלום שמשלם צבא הגנה לישראל לחייל המשרת לפי התחייבות לשירות קבע, או תשלום שמשלם משרד הביטחון לאזרח עובד צבא הגנה לישראל, בעד שירות או עבודה ובמשך השירות או העבודה, או בעד סיום שירות או עבודה, וכן תשלומים והחזרי הוצאות המפורטים בתלוש המשכורת, ולרבות תשלומי מסים, דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות, והפרשות מעסיק לקופת גמל, ובכלל זה קרן השתלמות, קופת גמל לקצבה, קרן פנסיה או קופת ביטוח, והכל למעט גמלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – שר האוצר ושר הביטחון.

{{ח:סעיף|29|יישום החלטת הממשלה}}
{{ח:תת|(א)}} השרים יפעלו ליישום הוראות החלטת הממשלה, בשים לב למטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27}}, בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיאי כוח האדם שייקבעו בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2020 יהיו בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר ימי השירות של חיילים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שישולם תמורתם שכר בשנת 2017, כשהוא מחולק ב־365 ימים, למעט ימי שירות של חיילים במתכונת העסקה מיוחדת, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} מספר החיילים בדרגת אלוף משנה ומעלה, החל בשנת 2017 ועד שנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
{{ח:תתת|(4)}} מספר החיילים בדרגת רב סרן, שלהם ותק שעולה על 14 שנים, החל בשנת 2023 ועד שנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
{{ח:תתת|(5)}} תקציב השכר של צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2025, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
{{ח:תתת|(6)}} תקציב השכר של אזרחים עובדי צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2020, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
{{ח:תתת|(7)}} תקציב הגמלאות של צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2025, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
{{ח:תתת|(8)}} מספר הקצינים והנגדים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שיפרשו בכל שנה ויהיו זכאים לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע}}, לרבות קצבת גישור, החל בשנת 2017 ועד לשנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה, לפי העניין ({{ח:פנימי|פרק ה סימן א|בסימן זה}} – מכסת פרישה שנתית);
{{ח:תתת|(9)|(א)}} ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל יעשה את כל הפעולות הנדרשות לשם אזרוח 32 תקני קבע לפחות בכל אחת מהשנים 2017 עד 2023 בהתאם לרשימת מקצועות שבהחלטת הממשלה, שמאוישים על ידי קצינים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שלהם ותק שעולה על 14 שנים, והכל בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} אזרוח תקנים לפי סעיף קטן (א) לתקנים של עובדי משרד הביטחון בכל שנה מהשנים כאמור באותו סעיף קטן לא יעלה על 10% מסך התקנים שמיועדים לאזרוח באותה שנה, ואילו שאר התקנים באותה שנה יאוזרחו לתקנים של אזרחים עובדי צבא הגנה לישראל, והכל בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
{{ח:תתתת|(ג)}} שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את רשימת המקצועות שנקבעה בהחלטת הממשלה כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות החלטת הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} הונחה הצעת חוק התקציב לשנת 2018 לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)#סעיף 3|סעיף 3(ו)(2) לחוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)}}, יחולו הוראות פסקאות (1) ו־(5) עד (7) לסעיף קטן (א) גם על הצעת תקציב הביטחון לשנת 2018.

{{ח:סעיף|30|העברת יתרת מכסת פרישה}}
{{ח:תת|(א)}} החל בשנת 2017 ועד שנת 2023 יהיה ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל רשאי להעביר יתרת מכסת פרישה שנתית לקצינים או לנגדים, לפי העניין, שלא נוצלה בשנה מסוימת, למכסת הפרישה השנתית של השנה העוקבת.
{{ח:תת|(ב)}} החל בשנת 2024 ועד שנת 2040 יהיה ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל רשאי להעביר יתרת מכסה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שלא תעלה על 10% מהמכסה שנקבעה בהחלטת הממשלה לגבי השנה החולפת, לגבי קצינים או נגדים, לפי העניין, אלא אם כן ניתן לכך אישור שר האוצר.

{{ח:סעיף|31|סטייה מהוראות החלטת הממשלה}}
{{ח:ת}} השרים רשאים, בהסכמה, לסטות מהוראות החלטת הממשלה בעניינים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(א)(1) או (5)}}, אם ראו כי מצב ביטחוני או כלכלי מיוחד מחייב זאת; על אף האמור בכל דין, סטייה כאמור תתאפשר רק עד יום 31 בדצמבר בשנה שבה אירע המצב הביטחוני או הכלכלי המיוחד.

{{ח:סעיף|32|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השרים ממונים על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן זה}}, והם רשאים, בהסכמה, להתקין תקנות לביצועו; תקנות כאמור יותקנו באישור הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.

{{ח:סעיף|33|שמירת תוקף וסמכויות}}
{{ח:ת}} אין באמור {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|בסימן זה}} כדי לגרוע –
{{ח:תת|(1)}} מהוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק־יסוד: משק המדינה}};
{{ח:תת|(2)}} מהוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב}};
{{ח:תת|(3)}} מסמכות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לפי הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|34|דיווח לכנסת}}
{{ח:ת}} השרים יגישו לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, לא יאוחר מ־1 בנובמבר בכל שנה, דוח על יישום הוראות החלטת הממשלה בהתאם {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|לסימן זה}}, ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} היעדים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיפים 29}} {{ח:פנימי|סעיף 30|ו־30}}, מידת העמידה בהם בשנה שקדמה למועד הדיווח והתחזית לשנים הבאות;
{{ח:תת|(2)}} השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על מערך משרתי הקבע, לרבות שינויים בהיקף ההתחייבות לשירות קבע בשנה שקדמה למועד הדיווח;
{{ח:תת|(3)}} השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על הצרכים הביטחוניים והמקצועיים של צבא הגנה לישראל, וכן על יכולותיו למלא את המשימות המוטלות עליו;
{{ח:תת|(4)}} השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על ההתייעלות הכלכלית של מערכת הביטחון;
{{ח:תת|(5)}} השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על חלוקת הסכום המוקצב בתקציב הביטחון שאושר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 18|סעיף 18 לחוק יסודות התקציב}} לעניינים אלה: כוח אדם, שוטף ואחזקה, פעילות והתעצמות.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: שירות ביטחון}}

{{ח:סעיף|35|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}.}}

{{ח:סעיף|36|{{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} – תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 15|סעיף 15(1) לחוק שירות ביטחון}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35 לחוק זה}}, ביום ט׳ בתמוז התש״ף (1 ביולי 2020).

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: תיקון {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)}}}}

{{ח:סעיף|37|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}}.}}

{{ח:סעיף|38|תקנות ראשונות}}
{{ח:ת}} תקנות ראשונות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 10|סעיפים 10(א)(5)(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67ו|ו־67ו(א) לחוק שירות הקבע}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37 לחוק זה}}, יותקנו עד יום ז׳ בסיוון התשע״ז (1 ביוני 2017).

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: תגמולים ושיקום}}

{{ח:סעיף|39|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}.}}

{{ח:סעיף|40|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959}}.}}

{{ח:סעיף|41|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)|בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב–1952}}.}}

{{ח:סעיף|42|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961}}.}}

{{ח:סעיף|43|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|44|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|45|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.}}

{{ח:סעיף|46|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|47|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|48|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד)|בחוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ״ח–1988}}.}}

{{ח:סעיף|49|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}.}}

{{ח:סעיף|50|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}}

{{ח:סעיף|51|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:סעיף|52|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|53|{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳}} – תחילה, תחולה, הוראות מעבר וצווים ראשונים}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}} ביום א׳ באייר התשע״ז (27 באפריל 2017) (בסעיף זה – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}} יחולו על תביעה להכרה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}} או {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, לפי העניין, בשל חבלה שאירעה מיום התחילה ואילך ועל תביעה כאמור בשל מחלה או החמרת מחלה, שהוגשה מיום התחילה ואילך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}} לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תביעה להכרה בשל מחלה או החמרת מחלה שהתגלו לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014);
{{ח:תתת|(2)}} על החמרה של נכות שהוכרה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה לפני יום התחילה תביעה להכרה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}} או {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, לפי העניין, בשל מחלה או החמרת מחלה, ימשיך לחול, לגבי אותה המחלה או החמרת מחלה, לפי העניין, הדין שחל לגביה ערב יום התחילה, ולא יחולו לגביה הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ה)}} צווים ראשונים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 1|פסקה (3) להגדרה ”מחלת שירות“ שבסעיף 1 לחוק משפחות חיילים}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(1)(ד) לחוק זה}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 1|פסקה (4) להגדרה ”מחלת שירות“ שבסעיף 1 לחוק הנכים}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(1)(ב) לחוק זה}} יובאו לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בתוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות לעניין התחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים}}

{{ח:סעיף|54|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳}}|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים ציבורי כללי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרת ({{ח:פנימי|פרק ו סימן א|בסימן זה}} – בית חולים ממשלתי כללי);
{{ח:תתת|(2)}} בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים ({{ח:פנימי|פרק ו סימן א|בסימן זה}} – בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים);
{{ח:תתת|(3)}} בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו ({{ח:פנימי|פרק ו סימן א|בסימן זה}} – בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית);
{{ח:תתת|(4)}} בית חולים כללי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(5)}} בית חולים כללי שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}, כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בסיס ההתחשבנות“ – ממוצע של מחצית העלויות של שירותי הבריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2013 ושל סך העלויות של שירותי הבריאות כאמור בשנים 2014 עד 2015, במחיר ברוטו לאותה שנה, כשהן מעודכנות למחירי שנת 2017 לפי שיעורי העדכון לאותן שנים, בתוספת שיעורי הקידום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת מינהל“ – הוראת מינהל שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחת מחזור“ – הנחה בעבור שירותי בריאות שקופות החולים רוכשות בבתי החולים הממשלתיים הכלליים או בבתי החולים הכלליים שבבעלות רשות מקומית, שנקבעה בהוראת מינהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחת תעריף“ – הנחה בעבור שירות בריאות מסוים שקופת חולים רוכשת בבית חולים ציבורי כללי, מעבר להנחת מחזור ולכל הנחה אחרת שאינה בעבור שירות בריאות מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח“ – {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר ברוטו“ – מחיר מלא בניכוי הנחת מחזור והנחת תעריף שניתנו בעבור אותו שירות בשנים 2013 עד 2015;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר מלא“ – מחירו המרבי של שירות בריאות, כפי שנקבע בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח}}, ולעניין בית חולים ממשלתי כללי ובית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית – מחיר כאמור בניכוי הנחת מחזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר המבוטחים המשוקלל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום התשלום המזערי לשנת 2020“ – סכום שהוא 100% מסך התשלום שנדרשה קופת חולים לשלם בעד שירותי בריאות שצרכה בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019 וחלות עליהם הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן זה}}, וכן, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(א)(7) ו־(10)}} – בעד שירותי הבריאות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(א)(7)}} ושירותי בריאות השן, בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום התשלום המרבי לשנת 2020“ – סכום שהוא 101.5% מסך התשלום שנדרשה קופת חולים לשלם בעד שירותי בריאות שצרכה בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019 וחלות עליהם הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן זה}}, וכן, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(א)(7) ו־(10)}} – בעד שירותי הבריאות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(א)(7)}} ושירותי בריאות השן, בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום מופחת“ – סכום המשתלם בעד צריכה שהיא מעבר לתקרת צריכה ברוטו כוללת ומעבר לתקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צריכה“ או ”רכישה“, של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי – למעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה, ולמעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הקידום“ – שיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} משנת 2013 לשנת 2015 – 3.12%;
{{ח:תתת|(2)}} משנת 2014 לשנת 2015 – 1.4%;
{{ח:תתת|(3)}} משנת 2015 לשנת 2017 – שיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בעד שירות דיפרנציאלי – שיעור הגידול באוכלוסייה בפועל בשנים 2015 ו־2016, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעד שירות אשפוז במחלקות פנימיות – 2.82%;
{{ח:תתתת|(ג)}} בעד שירות בריאות אחר – 3.12%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור העדכון“ – שיעור העדכון של מחיר יום אשפוז שקבעו השרים, בצו, לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הקפיטציה“, של קופת חולים – שיעור חלקה של קופת חולים מתוך הסכום לחלוקה שקובע המוסד לביטוח לאומי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 18|ו־18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות אשפוז במחלקות פנימיות“ – שירותי אשפוז במחלקות שהקוד שלהם ברשימת תעריפי האשפוז והשירותים האמבולטוריים שמפרסם משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו, המשקפת את התעריפים המעודכנים מזמן לזמן כפי שנקבעו בצווים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח}}, הוא: G00M1, G00M2, G00M3, G00M4, G00M5, G00M6, או במחלקה אחרת שיקבעו השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בריאות השן“ – שירותי בריאות השן המוחרגים שנקבעו {{ח:חיצוני|צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה)|בצו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה), התשע״ט–2019}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוגי שירות בריאות“ – שירות בריאות שהוא שירות אשפוז במחלקות פנימיות, שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות דיפרנציאלי“ – שירות בריאות שנקבע לו מחיר פרטני הכולל את ביצוע הפעולה הרפואית, ימי האשפוז, והשירותים הרפואיים האחרים הניתנים במסגרתו, כפי שיפרסמו השרים עד יום ג׳ באדר התשע״ז (1 במרס 2017) בהודעה ברשומות; השרים רשאים לעדכן את ההודעה ב־1 בינואר בכל אחת מהשנים 2018 עד 2019, ובלבד שפרסמו הודעה מראש על כך ברשומות עד 30 בספטמבר של השנה שקדמה לאותה שנה; ואולם, לגבי שירותי בריאות חדשים שייכנסו לסל שירותי הבריאות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, רשאים הם לעדכן את ההודעה לעניין הגדרה זו ללא פרסום הודעה מראש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – שר הבריאות ושר האוצר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בריאות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת ריאלית“, ”שיעור קידום“ או ”שיעור עדכון“ – לרבות תוספת ריאלית, שיעור קידום או שיעור עדכון בשיעור שלילי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת ריאלית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת צריכה ברוטו כוללת“ ו”תקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות“ – כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55(ג)}}.

{{ח:סעיף|55|תקרת צריכה ברוטו|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} תקרת הצריכה ברוטו היא היקף הצריכה של שירותי בריאות, בידי כל קופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, אשר בעבור צריכה שתחושב במחיר מלא של שירותי בריאות מעבר להיקף זה תשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי סכום מופחת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 62(א)(3)(א)}} ({{ח:פנימי|פרק ו סימן א|בסימן זה}} – תקרת צריכה ברוטו).
{{ח:תת|(ב)}} תקרת הצריכה ברוטו של כל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020 תהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2017 – 99% מבסיס ההתחשבנות;
{{ח:תתת|(2)}} בכל אחת מהשנים 2018 ו־2019 – תקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ותוספת ריאלית;
{{ח:תתת|(3)}} בשנת 2020 – תקרת הצריכה ברוטו בשנת 2019, בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020, תוספת ריאלית ושיעור הקידום הנוסף לשנת 2020 כמשמעותו בסעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ג)}} תקרת הצריכה ברוטו לפי סעיף קטן (ב) תחושב לכלל שירותי הבריאות ({{ח:פנימי|פרק ו סימן א|בסימן זה}} – תקרת צריכה ברוטו כוללת) ולכל אחד מסוגי שירותי הבריאות בנפרד ({{ח:פנימי|פרק ו סימן א|בסימן זה}} – תקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות).
{{ח:תת|(ד)}} שיעור הקידום הנוסף לשנת 2020 יהיה 0.667% ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – שיעור הקידום הנוסף לשנת 2020); על אף האמור, רשאים השרים לחשב, לגבי קופת חולים ובית חולים ציבורי כללי מסוימים, שיעור קידום נוסף לשנת 2020 השונה מהשיעור האמור, בהתחשב, בין השאר, בשיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60(ג)(1)(א) ו־(ב)}}.

{{ח:סעיף|56|תקרת צריכה נטו|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} תקרת הצריכה נטו לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020, תהיה 81.5% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה.

{{ח:סעיף|57|רצפת צריכה ברוטו|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} היקף הצריכה המזערי, של שירותי בריאות, אשר גם בעבור צריכה שתחושב במחיר מלא של שירותי בריאות מתחת להיקף זה תשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי תשלום מזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}} ({{ח:פנימי|פרק ו סימן א|בסימן זה}} – רצפת צריכה ברוטו), בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020, יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2017 – 93.5% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} בשנים 2018, 2019 ו־2020 – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם היקף שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה נמוך מ־92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה הקודמת – 92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018, 2019 או 2020, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם היקף שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה גבוה מ־92% ונמוך מ־95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה הקודמת – מכפלת שיעור הצריכה בפועל בשנה הקודמת בתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018, 2019 או 2020, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם היקף שירותי הבריאות של קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה גבוה מ־95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה הקודמת – 95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018, 2019 או 2020, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”השנה הקודמת“ – השנה שקדמה לשנה שלגביה נקבעת רצפת הצריכה ברוטו.

{{ח:סעיף|58|רצפת צריכה נטו|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} סכום התשלום המזערי שתשלם כל קופת חולים לכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020 ({{ח:פנימי|פרק ו סימן א|בסימן זה}} – רצפת צריכה נטו), יהיה 81.5% מרצפת הצריכה ברוטו לאותה שנה.

{{ח:סעיף|59|שינוי תקרת הצריכה ברוטו}}
{{ח:ת}} התקבלה החלטת ממשלה על הגדלת עלות סל שירותי הבריאות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} למטרת רכש בבתי חולים ({{ח:פנימי|פרק ו סימן א|בסימן זה}} – עלות סל שירותי הבריאות) ועל הגדלת תקרת הצריכה ברוטו בהתאמה, באחת מהשנים 2017 עד 2019, יקבעו השרים, בצו, תקרת צריכה ברוטו הגבוהה מהתקרה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}}, ובלבד שהסכום שייווסף לסך תקרות הצריכה נטו של כל קופות החולים בבתי החולים הציבוריים הכלליים כתוצאה מהעלאת תקרת הצריכה ברוטו כאמור, לא יעלה על הסכום שבו גדלה עלות סל שירותי הבריאות; תקרת הצריכה נטו, רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו יהיו בהתאם לתקרת הצריכה ברוטו שהוגדלה כאמור; קבעו השרים תקרת צריכה ברוטו בצו כאמור, תחול קביעתם לגבי השנה שלאחר השנה שבה קבעו כאמור.

{{ח:סעיף|60|הודעה על תקרות ורצפות צריכה, סכום התשלום המזערי לשנת 2020 וסכום התשלום המרבי לשנת 2020|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} השרים יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום 1 במרס של כל אחת מהשנים 2017 עד 2019, מהי תקרת הצריכה ברוטו הכוללת ומהי תקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות, לאותה שנה, וכן מהן תקרת הצריכה נטו, רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו לאותה שנה.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שנת 2020, יודיעו השרים לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום כ״ז בתשרי התשפ״א (15 באוקטובר 2020), מהן תקרת הצריכה ברוטו הכוללת ותקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות, לאותה שנה, וכן מהן תקרת הצריכה נטו, רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו לאותה שנה, ומהם סכום התשלום המזערי לשנת 2020 וסכום התשלום המרבי לשנת 2020.
{{ח:תת|(ב)}} השרים יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום 1 בספטמבר של כל אחת מהשנים 2018 ו־2019, מהן רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו המעודכנות שנקבעו להם לאותה שנה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיפים 57(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 58|ו־58}}; בשנת 2020 יודיעו השרים כאמור עד יום י״ב בתשרי התשפ״א (30 בספטמבר 2020).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיפים 54}} {{ח:פנימי|סעיף 61|ו־61}}, השרים רשאים לחשב, לגבי קופת חולים ובית חולים ציבורי כללי מסוימים, שיעור קידום ותוספת ריאלית לתקרות הצריכה ברוטו, השונים משיעור הקידום והתוספת הריאלית, בהתחשב, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} שינוי בשיעור הקפיטציה של קופות החולים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיטות אשפוז נוספות או מכשירים מיוחדים נוספים שאושרו לבית חולים על פי כל דין; לעניין זה, ”מכשירים מיוחדים“ – כהגדרתם לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 65ב|סעיף 65ב לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תתתת|(ג)}} שינוי בצריכת שירותי בריאות כתוצאה מפתיחתו של בית החולים שיוקם מכוח {{ח:חיצוני|חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה)|חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), התשס״ב–2002}} ({{ח:פנימי|פרק ו סימן א|בסימן זה}} – בית החולים באשדוד).
{{ח:תתת|(2)}} החישוב כאמור בפסקה (1) ייעשה באופן שהיחס בין סך תקרות הצריכה ברוטו ותקרות הצריכה נטו של כל קופות החולים בכל בתי החולים באותה שנה, בניכוי שיעור העדכון, לבין סך תקרות הצריכה ברוטו ותקרות הצריכה נטו של כל קופות החולים בכל בתי החולים, בשנה הקודמת, לא יעלה על שיעור הקידום והתוספת הריאלית לאותה שנה; ואולם, בחישוב שנעשה בהתחשב בשיקול כאמור בפסקה (1)(ג), יראו, לעניין סך תקרות הצריכה ברוטו ותקרות הצריכה נטו באותה שנה, את בית החולים באשדוד כאילו נקבעו לו תקרות צריכה כאמור אף אם הן לא נקבעו לו.
{{ח:תת|(ד)}} השרים יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום ג׳ באדר התשע״ז (1 במרס 2017), מהו שווי הנחות התעריף לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א)(3)(א)(3)(א)}}.

{{ח:סעיף|61|תוספת ריאלית|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} התוספת הריאלית לכל אחת מהשנים 2018, 2019 ו־2020, תהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בעבור שירות דיפרנציאלי – תוספת בהתאם לשיעור הגידול באוכלוסייה בפועל בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|(2)}} בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות – 0.8%;
{{ח:תתת|(3)}} בעבור כל שירות בריאות אחר – 1.2%.
{{ח:תת|(ב)}} השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לשנות את שיעורי התוספת הריאלית לגבי סוגי שירותי הבריאות השונים, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את הכמות המצטברת של השירותים לפני השינוי.

{{ח:סעיף|62|תשלום בעד שירותי בריאות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים תשלם בעבור שירותי בריאות שרכשה בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020, סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות עד לרצפת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה שנה, ובלבד שבית החולים הציבורי הכללי הסכים לספק לקופת החולים, באותה שנה, על פי בקשתה, שירותי בריאות הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל שלהם לשירותי הבריאות שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת, ומתקיימים תנאים נוספים שקבעו השרים לעניין זה, ככל שקבעו; ואולם, לעניין שנת 2020 – על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(א)(11)}}, יופחת מהתשלום של קופת החולים לבית החולים בעד אשפוז במחלקת קורונה סכום השווה ל־81.5% מסכום ההפרש החיובי שבין רצפת הצריכה ברוטו ובין התשלום שעל קופת החולים לשלם בעד סך הצריכה של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2020, למעט שירותי בריאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(א)(7) ו־(11)}};
{{ח:תתת|(2)}} אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות מעבר לרצפת הצריכה ברוטו ועד לתקרת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה שנה בתוספת לא יותר מ־81.5% מהמחיר המלא בעבור שירותי הבריאות שנרכשו מעבר לרצפת הצריכה ברוטו;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו הכוללת – תקרת הצריכה נטו בתוספת סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעבור רכישת שירות אשפוז במחלקות פנימיות, מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – 20% מהמחיר המלא של השירות;
{{ח:תתתתת|(2)}} בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(א)}} בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי עד ל־108% מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – לא יותר מ־55% מהמחיר המלא של השירות;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי מעבר ל־108% מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – לא יותר מ־33% מהמחיר המלא של השירות;
{{ח:תתתתת|(3)}} בעבור רכישת שירות בריאות אחר, מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(א)}} בעבור רכישת שירות בריאות אחר עד לסכום שהוא צירוף של סכום תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות ושל שווי הנחות התעריף לאותו שירות – לא יותר מ־55% מהמחיר המלא של השירות; בפסקה זו, ”שווי הנחות התעריף“ – ממוצע השווי של מחצית מהנחות התעריף שניתנו על ידי בית החולים הציבורי הכללי לקופת החולים בעבור אותו שירות בשנת 2013 ושל מלוא הנחות התעריף שניתנו כאמור בשנים 2014 עד 2015, ובתוספת שיעור העדכון, שיעור הקידום והתוספת הריאלית לאותן שנים;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} בעבור רכישת שירות בריאות אחר מעבר לסכום שהוא צירוף של סכום תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות ושל שווי הנחות התעריף לאותו שירות – לא יותר מ־35% מהמחיר המלא של השירות כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א) –
{{ח:תתתתת|(1)}} רכשה קופת חולים סוג שירות בריאות בבית חולים ציבורי כללי, באחת מהשנים 2017 עד 2020, בסכום הנמוך מתקרת הצריכה ברוטו לאותו סוג שירות, ייווסף ההפרש שבין הרכש בפועל של אותו סוג שירות ובין תקרת הצריכה ברוטו לאותו סוג שירות, לתקרת הצריכה ברוטו של סוג שירות הבריאות שבעבורו משולם הסכום המופחת הגבוה ביותר באותה שנה; לעניין זה, ”סוג שירות הבריאות שבעבורו משולם הסכום המופחת הגבוה ביותר“ – סוג שירות הבריאות שרכשה קופת החולים מעבר לתקרת הצריכה ברוטו, אשר הסכום המופחת בעבור רכישתו לפי פסקת משנה (א) הוא בשיעור הגבוה ביותר;
{{ח:תתתתת|(2)}} נקבעה תקרת צריכה ברוטו בהתאם להוראות פסקת משנה (1), ישולם הסכום המופחת לפי פסקת משנה (א), באותה שנה, רק בעד רכישת שירותי בריאות מעבר לתקרה האמורה; ואולם, לא יהיה בכך כדי להשפיע על קביעת תקרת הצריכה בשנים אחרות.
{{ח:תת|(ב)}} קופת חולים תעביר לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר מ־60 ימים מה־1 בחודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת חיוב חודשית, את הסכום הגבוה מבין הסכומים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} 8.33% מרצפת הצריכה נטו לאותה שנה שנקבעה לקופת החולים באותו בית חולים ציבורי כללי, אלא אם כן קיבלה קופת החולים אישור מהשרים או מעובדי משרדיהם שהוסמכו לכך שלא להעביר את הסכום האמור בשל כך שבית החולים לא הסכים לספק לקופת החולים שירותי בריאות הדומים לשירותי הבריאות שסיפק לה בשנה הקודמת כאמור בסעיף קטן (א)(1);
{{ח:תתת|(2)}} הסכום שאינו שנוי במחלוקת בהודעת החיוב;
{{ח:תתת|(3)}} 97% מהסכום נטו הנדרש על פי הודעת החיוב לעניין השירותים המובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו ושירותי רפואה דחופה (מיון), אלא אם כן ערערה קופת החולים על הודעת החיוב בהתאם למנגנון בירור לפי הוראת מינהל, ובית החולים לא השיב לערעור זה בהתאם להוראת המינהל כאמור.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), בשנת 2020 תעביר קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר מ־60 ימים מה־1 בחודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת חיוב חודשית, את הסכום הגבוה מבין אלה: סכום כמפורט בסעיף קטן (ב) או סכום של 8.33% מסכום התשלום המזערי לשנת 2020.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לעניין התקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) עד המועד שבו יודיעו השרים על סכום התשלום המזערי לשנת 2020 לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60(א)(2)}} – תשלם קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר משלושה ימים ממועד הודעת השרים כאמור, את ההפרש שבין סכום התשלום ששולם בפועל בתקופה זו בעבור שירותי בריאות שרכשה בבית החולים ובין סכום התשלום לפי פסקה (1), ככל שיש הפרש כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} סכומים עודפים ששילמה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי בשל הוראות סעיף קטן (ב) או סכומים שהיה על קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי ולא שולמו בשל הוראות הסעיף הקטן האמור, יוחזרו או ישולמו, לפי העניין, בתוספת ריבית לפי הוראות {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תוספת ריבית – בתי חולים)|צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תוספת ריבית – בתי חולים), התשס״ה–2005}}, בתוך 30 ימים מתום הליך הבירור לפי הוראת המינהל האמורה בסעיף קטן (ב)(3).
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראת סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מחובת קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי כל תשלום אחר שבו היא חייבת.

{{ח:סעיף|63|תשלום קבוע}}
{{ח:תת|(א)}} התקבלה החלטת הממשלה על הגדלת עלות סל שירותי הבריאות, כנגד הפחתה מקבילה בתקצוב הישיר לבתי החולים הממשלתיים הכלליים, שחלות עליהם הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן זה}} ובכספי התמיכות המועברים לבתי החולים הציבוריים הכלליים שחלות עליהם הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן זה}} ושאינם בתי חולים ממשלתיים כלליים, לגבי אחת מהשנים 2017 עד 2019, רשאים השרים לקבוע, בצו, לגבי אותה שנה, תשלום קבוע שישלמו קופות החולים לבתי החולים הציבוריים הכלליים, מעבר לתשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, ובלבד שסך התשלום הקבוע שישולם כאמור לא יעלה על הסכום שבו הוגדלה עלות הסל כאמור והופחתו התקצוב הישיר וכספי התמיכות המועברים לבתי החולים הציבוריים הכלליים.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את תנאי התשלום לפי אותו סעיף קטן, אופן התשלום ומועד התשלום, וכן הוראות לעניין הבטחת ביצוע התשלום.

{{ח:סעיף|64|תשלום מוגדל בעבור צריכת שירות אשפוז בבתי חולים בדירוג גבוה במדד הלימת אשפוז}}
{{ח:תת|(א)}} משרד הבריאות יפרסם בהוראת מינהל עד יום ט״ז בשבט התשע״ח (1 בפברואר 2018) ומדי שנה לאחר מכן, מדד הלימת אשפוז לבתי חולים ציבוריים כלליים, שיכלול מדדים שונים אשר לפיהם יימדדו וידורגו כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים לפי נתוני השנה הקודמת, ובהם, בין השאר, משך אשפוז ממוצע, שיעור אשפוזים חוזרים, שיעור אשפוזים לאחר ביקור בחדר המיון ושיעור אשפוזים בני יום אחד, וישוקלל בהתאם לגודלם של בתי החולים ({{ח:פנימי|פרק ו סימן א|בסימן זה}} – מדד הלימת אשפוז).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(א)(3)(א)(1)}} השרים רשאים לקבוע, בצו, עד יום י״ד באדר התשע״ח (1 במרס 2018) כי קופת חולים תשלם בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות 25% מהמחיר המלא של השירות שרכשה מעבר לתקרת הצריכה ברוטו, לבתי חולים ציבוריים כלליים שידורגו בשליש העליון על פי מדד הלימת אשפוז.

{{ח:סעיף|65|מטופל המיועד להעברה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} השרים רשאים לקבוע, בצו, עד יום ג׳ באדר התשע״ז (1 במרס 2017), כי קופת חולים תשלם מחיר מלא בעבור שירותי אשפוז של מטופל המיועד להעברה בבית חולים ציבורי כללי, החל מהמועד שיקבעו השרים לעניין זה ובהתאם לתנאים ולכללים שיקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} עד מועד תחילתו של צו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|צו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה)#סעיף 1|סעיף 1 לצו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה), התשע״ד–2014}}, ויראו אותו כאילו ניתן לפי הוראות סעיף זה לגבי השנים 2017 עד 2020.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים גריאטרי“ – מחלקה לאשפוז גריאטרי פעיל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חלופת אשפוז“ – אשפוז, שיקום או שירותי הנשמה ממושכת הניתנים בביתו של המטופל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטופל המיועד להעברה“ – מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי יותר מ־30 ימים ברציפות והוא בהנשמה ממושכת, או מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ומוגדר בהתאם להוראת מינהל חולה סיעודי מורכב או חולה שיקומי גריאטרי, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוחלט כי ניתן להעבירו מחוץ לבית החולים הציבורי הכללי בהתאם להוראת מינהל ובהתחשב בצורך בשמירת הרצף הטיפולי;
{{ח:תתתת|(2)}} קופת החולים לא הציעה מקום אחר להעברתו אליו, העומד בהוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, ובכלל זה בדרישות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 3|סעיף 3(ד) לחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(3)}} במרחק סביר ממקום מגוריו יש בית חולים גריאטרי המתאים לאשפוזו, ובו מיטת אשפוז פנויה, או שהוא נמצא מתאים לאשפוז בחלופת אשפוז לפי המלצתם של הרופא המטפל בו בבית החולים הציבורי הכללי ורופא מקופת החולים וניתנה הסכמתו והסכמת משפחתו לחלופת האשפוז שהוצעה; היתה מחלוקת לגבי התקיימותם של התנאים כאמור בפסקה זו, יכריע בדבר ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות.

{{ח:סעיף|66|חלוקה מחדש של סכומים בעבור צריכת שירות אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 16|בסעיפים 16 עד 18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, צרכה קופת חולים שירות אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לסך תקרות הצריכה ברוטו שנקבעו לה בכל בתי החולים הציבוריים הכלליים (בסעיף זה – צריכה עודפת), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עד יום 1 בנובמבר בכל אחת מהשנים 2018 עד 2021 ייחשבו השרים או עובדי משרדיהם שהוסמכו לכך, לכל קופת חולים, לאחר שנתנו לה הזדמנות לטעון את טענותיה, את סכום הצריכה העודפת ואת חלקה היחסי של כל קופת חולים בסך תקרות הצריכה ברוטו של שירות האשפוז במחלקות הפנימיות בשנה הקודמת (בסעיף זה – חלקה היחסי של קופת החולים); לעניין זה, ”השנה הקודמת“ – השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע החישוב;
{{ח:תתת|(2)}} השרים יודיעו למוסד לביטוח לאומי על הסכומים והחלקים היחסיים שחושבו לפי פסקה (1) לכל קופת חולים, עד המועד הקבוע באותה פסקה; בתוך 30 ימים מהודעת השרים, יקזז המוסד לביטוח לאומי מחלקה של כל קופת חולים בסכום לחלוקה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 17|לסעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 18|ו־18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, 40% מסכומי הצריכה העודפת שתחושב במחיר מלא (בסעיף זה – סכומי הקיזוז) ויחלק את סכומי הקיזוז בהתאם לחלקה היחסי של קופת החולים;
{{ח:תתת|(3)}} חלוקה כאמור בפסקה (2) תיעשה תוך שמירה על כך שאם כל קופות החולים רכשו באותה שנה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו בשיעור שווה, תקבל כל קופת חולים את הסכום שקוזז לה בהתאם להוראות אותה פסקה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על צריכה של קופת חולים בבית חולים כללי שבבעלותה, ולצורך סעיף זה בלבד תחושב לקופת החולים בכל בית חולים כללי שבבעלותה תקרת צריכה לשירות אשפוז במחלקות פנימיות.
{{ח:תת|(ג)}} היו מאפייני האשפוז במחלקות פנימיות של מבוטחי קופת חולים מסוימת בבית חולים ציבורי כללי שבבעלות קופה אחרת, שונים ממאפייני האשפוז של מבוטחי קופת החולים שבית החולים הוא בבעלותה, וכתוצאה מכך היתה לאותה קופת חולים צריכה עודפת של שירות אשפוז במחלקות פנימיות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א) על הצריכה העודפת כאמור; בסעיף זה, ”מאפייני אשפוז“ – מאפייני האשפוז כפי שנקבעו במדד הלימת אשפוז, אלא אם כן קבעו השרים הוראות אחרות לעניין מאפייני אשפוז.

{{ח:סעיף|67|תשלום בעד שירותי רפואה דחופה (מיון)}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(א)(7)}}, בעד צריכת שירותי רפואה דחופה (מיון), תשלם קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי סכום שלא יעלה על 81.5% מהמחיר המלא של שירותים אלה.

{{ח:סעיף|68|תשלום בעד שירותי רפואה פרטית}}
{{ח:ת}} השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע, בצו, הסדר אחר מהקבוע {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|בסימן זה}} להתחשבנות בעד צריכת שירותי בריאות בידי קופת חולים בבתי חולים ציבוריים כלליים במסגרת שירותי רפואה פרטית, לרבות קביעת שיעורים שונים לתקרות צריכה ברוטו, תקרות צריכה נטו, רצפות צריכה ברוטו ורצפות צריכה נטו, שיעורים שונים לשיעור הקידום, לתוספת הריאלית, ולסכום מופחת וכן תנאי תשלום שונים; קבעו השרים הסדר אחר בצו כאמור תחול קביעתם לגבי השנה שלאחר השנה שבה קבעו כאמור.

{{ח:סעיף|69|התחשבנות בין בית חולים לבין תאגיד בריאות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, שבו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(א)(3)}} שיוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל־48.67% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור; השרים רשאים לקבוע, בצו, ביחס לבית חולים ולתאגיד בריאות הפועל בתחומו, לכל אחת מהשנים 2017 עד 2020, שיעור אחר מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור, לאחר שנתנו לבית החולים ולתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיהם.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בשנת 2020, בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, שבו פועל תאגיד בריאות, תשלומי קופות החולים לבית החולים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71א|סעיף 71א}} שהם מעבר לתשלום שהייתה צריכה לשלם קופת החולים לבית החולים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א)}}, ישולמו לבית החולים עצמו ולא יועברו על ידי בית החולים לתאגיד הבריאות; ואולם, תשלומים ששילמה קופת החולים לבית החולים בעד פעילות אשר בוצעה בידי תאגיד הבריאות עצמו, יועברו לתאגיד הבריאות.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), השרים רשאים לקבוע, בצו, כי בתי החולים יהיו רשאים להעביר תשלומים כאמור ברישה של פסקה (1) לתאגיד בריאות, בהתאם לכללים אחידים שיקבעו בצו, לאחר שנתנו לבתי החולים ולתאגידי הבריאות הזדמנות לטעון את טענותיהם.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018) (העברת תשלומים לתאגידי הבריאות), התשפ״א–2021 (ק״ת תשפ״א, 2172), לפיו נוסף על התשלומים שלהם זכאי תאגיד בריאות מתוקף {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69(ב)(1)}}, בעד תשלומים ששילמה קופת חולים לבית חולים שהם מעבר לתשלומים שהייתה צריכה לשלם קופת החולים לבית החולים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 62|לסעיף 62(א)}}, יעביר בית החולים לתאגיד הבריאות סכום השווה להפרש שבין הכנסותיו של תאגיד הבריאות מקופת החולים בעד שירותי בריאות בשנת 2019 בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020 לבין הכנסותיו של תאגיד הבריאות מקופת חולים בעד שירותי בריאות בשנת 2020.}}

{{ח:סעיף|70|הסכמים בין קופת חולים לבית חולים בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|בסימן זה}}, רשאים כל בית חולים ציבורי כללי וכל קופת חולים לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי בריאות בבית החולים, ובלבד שההסכם ימלא אחר תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות וזמינות כמתחייב מהוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(2)}} ההסכם יקבע כי אם יחול גידול בסך היקף צריכת השירותים של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסדר, לעומת תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לאותה שנה, בשיעור העולה על 6%, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם בשנה שלאחר מכן, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן זה}};
{{ח:תתת|(3)}} ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם;
{{ח:תתת|(4)}} תקופת ההסכם לא תהיה מעבר ליום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020);
{{ח:תתת|(5)}} ההסדר המוצע לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופת חולים אחרת;
{{ח:תתת|(6)}} במסגרת ההסדר יהיה רשאי בית החולים לתת לקופת החולים הנחות על תעריף של שירותי בריאות המהווים לא יותר ממחצית ממחזור ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים; לעניין זה ”מחזור ההתחשבנות“ – סך כל ההיקף הכספי של השירותים שמובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו, שרוכשת קופת החולים מבית החולים;
{{ח:תתת|(7)}} ההסכם יכלול את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62(א)(3)(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62(ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 71א|ו־71א}}, ולא יתנה על ההוראות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הגיעו בית חולים ציבורי כללי וקופת חולים להסכם כאמור בסעיף קטן (א), יעבירו הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה, לאישור השרים בהקדם האפשרי; סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות אותו סעיף קטן, יודיעו על כך לקופת החולים ולבית החולים בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם, מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים לבטל הסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.
{{ח:תת|(ג)}} לא נחתם הסכם בין הצדדים כאמור בסעיף קטן (א), לא הועבר ההסכם לשרים בתוך שישה חודשים מיום שניתנה לצדדים הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}}, או שההסכם בוטל כאמור בסעיף קטן (ב), תהיה ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|71|אי־&lt;wbr&gt;תחולה על שירותי בריאות מסוימים|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן זה}} לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} שירות בריאות הניתן לנפגע, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}};
{{ח:תתת|(2)}} שירות בריאות הניתן לקטין שאינו תושב, לפי הסכם בין המדינה לבין קופת חולים או לפי כל הסדר משפטי אחר; לעניין זה, ”תושב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(3)}} שירות בריאות הניתן לעובד זר, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}, הכלול במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|החוק האמור}}, אך למעט שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}};
{{ח:תתת|(4)}} שירות בריאות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לבין צבא הגנה לישראל; לעניין זה, ”חייל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(5)}} שירות בריאות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים ובין גוף אחר האחראי למתן השירות למטופל, על פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח;
{{ח:תתת|(6)}} שירות בתחום בריאות הנפש שנוסף {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} לפי צו ביטוח בריאות ממלכתי (שינוי התוספות השנייה והשלישית לחוק), התשע״ב–2012;
{{ח:תתת|(7)}} שירותי רפואה דחופה (מיון), בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62(ב)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 67|ו־67}};
{{ח:תתת|(8)}} שירותי בריאות הניתנים בבית החולים באשדוד, אלא אם כן קבעו השרים, בצו, אחרת, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60(ג)}}; קבעו השרים כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן זה}} על שירותי בריאות הניתנים בבית החולים באשדוד בשנה שלאחר השנה שבה קבעו השרים כאמור;
{{ח:תתת|(9)}} שירות בריאות נוסף שקבעו השרים {{ח:חיצוני|צו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות)|בצו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות), התשע״ג–2013}};
{{ח:תתת|(10)}} שירות בריאות נוסף שקבעו השרים בצו בשנים 2017 עד 2020; צו כאמור ייקבע לא יאוחר מיום 1 במרס בשנה שבה חל יום תחילתו; ולעניין שנת 2020 – לא יאוחר מיום ט״ו בכסלו התשפ״א (1 בדצמבר 2020);
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה)|צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה), התשע״ט–2019}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה) (מס' 2)|צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018) (קביעת שירותים מוחרגים) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשע״ט–2019}}.}}
{{ח:תתת|(11)}} שירות אשפוז במחלקת קורונה;
{{ח:תתת|(12)}} שירות בדיקת נגיף קורונה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים רשאים לקבוע, בצו, שיעורי תשלום הנמוכים מהמחיר המלא בעבור צריכת שירותים כאמור באותו סעיף קטן שהם פעולות ניתוחיות בעלות מאפיינים מיוחדים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן זה}} לא יחולו על שירותי בריאות הניתנים בבית החולים מעייני הישועה, אלא משנת 2019 ואילך; השרים יקבעו את השנה שלפיה יחושב בסיס ההתחשבנות לעניין שירותי בריאות כאמור.

{{ח:סעיף|71א|הוראות נוספות לעניין תשלום בעד שירותי בריאות בשנת 2020|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיפים 62(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71(א)(7) ו־(11)}}, בשנת 2020 תשלם קופת חולים בעבור שירותי בריאות שרכשה בכל בית חולים ציבורי כללי, למעט שירותי הבריאות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(א)}}, ואולם לרבות שירותי הבריאות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(א)(7) ו־(11)}}, סכום שלא יפחת מסכום התשלום המזערי לשנת 2020 ולא יעלה על סכום התשלום המרבי לשנת 2020.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(א)(8)}}, קופת חולים תשלם בעבור שירותי בריאות שרכשה בבית החולים באשדוד בשנת 2020 סכום שלא יפחת מסכום התשלום המזערי לשנת 2020 ולא יעלה על סכום התשלום המרבי לשנת 2020.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) {{ח:פנימי|סעיף 54|ובהגדרות ”סכום התשלום המזערי לשנת 2020“ ו”סכום התשלום המרבי לשנת 2020“ שבסעיף 54}}, בשנת 2020 –
{{ח:תתת|(1)}} השרים רשאים, בצו, להחריג את שירותי הבריאות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71(א)(7)}} לעניין סכום התשלום המזערי לשנת 2020 וסכום התשלום המרבי לשנת 2020, החל מיום פרסום הצו;
{{ח:תתת|(2)}} סירב בית חולים ציבורי כללי לספק לקופת חולים שירותי בריאות, רשאים השרים, לאחר שנתנו לבית החולים ולקופת החולים הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות כי לא יחולו לגבי אותו בית חולים הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), עלתה צריכת שירותי הבריאות כאמור בסעיף קטן (א), של קופת חולים מסוימת בבית חולים ציבורי כללי מסוים, על 103.95% מסכום התשלום המזערי לשנת 2020, תשלם קופת החולים לבית החולים בעד אשפוזים במחלקת הקורונה שנצרכו מעל השיעור האמור; אוצר המדינה ישפה את קופת החולים על תשלומים אלה ובלבד שקופת החולים צרכה שירותי בריאות כאמור בסעיף קטן (א) בכל אחד מבתי החולים הציבוריים הכלליים, בסכום התשלום המירבי לשנת 2020 לפחות.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: התחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש}}

{{ח:סעיף|72|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בסיס ההתחשבנות“ – סכום המכפלות של כל שירותי האשפוז הפסיכיאטרי שצרכו קופות חולים בבתי חולים פסיכיאטריים במחיר המלא של כל שירות כאמור, אף אם שולם בעבורו סכום מופחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים פסיכיאטרי“ – בית חולים פסיכיאטרי או מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים ציבורי כללי, שכל אחד מהם הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית חולים ממשלתי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;
{{ח:תתת|(2)}} בית חולים בבעלות קופת חולים;
{{ח:תתת|(3)}} בית חולים בבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;
{{ח:תתת|(4)}} בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(5)}} בית חולים שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}, כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“, ”חוק הפיקוח“, ”השרים“, ”שיעור הקפיטציה“ ו”תאגיד בריאות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|בסימן א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר מלא“ – מחירו המרבי של שירות אשפוז פסיכיאטרי, כפי שנקבע בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר המיטות המתוקנן“, בבית חולים פסיכיאטרי – הסכום של שני אלה כשהוא מחולק ב־365:
{{ח:תתת|(1)}} מספר מיטות האשפוז או מיטות אשפוז היום, הרשומות בתעודת הרישום של בית החולים הפסיכיאטרי בתחילת השנה, כשהוא מוכפל ב־365;
{{ח:תתת|(2)}} מספר מיטות האשפוז או מיטות אשפוז היום, המתוכננות להיווסף לתעודת הרישום של בית החולים הפסיכיאטרי באותה שנה, כשהוא מוכפל במספר הימים שנותרו באותה שנה מהמועד המתוכנן להוספתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום התשלום המזערי לשנת 2020“ – סכום שהוא 100% מסך התשלום שנדרשה קופת חולים לשלם בעד שירותי בריאות שצרכה בבית חולים פסיכיאטרי בשנת 2019, בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום התשלום המרבי לשנת 2020“ – סכום שהוא 101.5% מסך התשלום שנדרשה קופת חולים לשלם בעד שירותי בריאות שצרכה בבית חולים פסיכיאטרי בשנת 2019, בתוספת שיעור העדכון לשנת 2020;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צריכה“ או ”רכישה“, של שירותי אשפוז פסיכיאטריים בידי קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי – לרבות צריכה או רכישה של שירותים כאמור בידי קופת חולים, בבית חולים פסיכיאטרי שהוא תאגיד שבבעלות הקופה ולמעט צריכה או רכישה כאמור בבית חולים פסיכיאטרי הפועל במסגרת אותה קופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור העדכון“ – שיעור העדכון של מחיר שירות אשפוז פסיכיאטרי שקבעו השרים בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי“, בשנה מסוימת – הסכום של שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא, באותה שנה של יום אשפוז פסיכיאטרי, כשהוא מוכפל ב־365 וב־95% ממספר המיטות המתוקנן של מיטות האשפוז;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא, באותה שנה של אשפוז יום פסיכיאטרי, כשהוא מוכפל ב־252 ובמספר המיטות המתוקנן של מיטות אשפוז היום;
{{ח:תת}} לעניין הגדרה זו, יחושב המחיר המלא של יום אשפוז פסיכיאטרי ושל אשפוז יום פסיכיאטרי, לפי סוג המיטה שלה הוא מיוחס.

{{ח:סעיף|73|תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים לשנים 2017 עד 2024|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז של קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|בסימן זה}} – תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים), בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020 תהיה הסכום המתקבל ממכפלת תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, ביחס שבין בסיס ההתחשבנות של אותה קופה באותו בית חולים בשנת 2014 ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|בסימן זה}} – שנת הבסיס), ובין סך בסיסי ההתחשבנות של כלל קופות החולים באותו בית חולים בשנת הבסיס; השרים יפרסמו, בהודעה ברשומות, את תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים של כל קופת חולים בכל בית חולים פסיכיאטרי; הודעה כאמור תפורסם עד יום 1 במרס של כל אחת מהשנים 2017 עד 2019, ובשנת 2020 – תפורסם הודעה כאמור עד יום כ״ז בתשרי התשפ״א (15 באוקטובר 2020), וכן יודיעו השרים, עד אותו מועד, לכל קופת חולים ולכל בית חולים פסיכיאטרי מהם סכום התשלום המזערי לשנת 2020 וסכום התשלום המרבי לשנת 2020.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע, בצו, ששנת הבסיס לעניין סעיף קטן (א) תהיה שנת 2016 או חלק ממנה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו ההתייעלות הכלכלית (קביעת שנת הבסיס לחישוב תקרות הקאפ לשירותי האשפוז הפסיכיאטריים לשנים 2018 ו-2019) (הוראת שעה)|צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018) (קביעת שנת הבסיס לחישוב תקרות הקאפ לשירותי האשפוז הפסיכיאטריים לשנים 2018 ו־2019) (הוראת שעה), התשע״ט–2019}} (ק״ת תשע״ט, 1914), לעניין השנים 2018 עד 2019, שנת הבסיס לשירותי אשפוז פסיכיאטריים תהיה התקופה שמיום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), עד יום כ״ז באלול התשע״ו (30 בספטמבר 2016).}}
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם בשנים 2021 עד 2024, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בשנים 2021 ו־2022 – שנת הבסיס תהיה שנת 2019;
{{ח:תתת|(2)}} בשנים 2023 ו־2024 – שנת הבסיס תהיה שנת 2021.

{{ח:סעיף|74|תשלום בעד שירותי אשפוז פסיכיאטריים|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019 והשנים 2021 עד 2024, תשלם כל קופת חולים בעבור שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה בכל בית חולים פסיכיאטרי, סכומים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עד לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים – לא יותר ממחירם המלא של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים;
{{ח:תתת|(2)}} מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים – לא יותר מ־40% ממחירם המלא של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על חישוב תקרת הצריכה הפרטנית כאמור באותו סעיף קטן בשנת 2020, אולם הסכום שתשלם כל קופת חולים בעבור שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה בכל בית חולים פסיכיאטרי בשנת 2020, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), לא יפחת מסכום התשלום המזערי לשנת 2020 ולא יעלה על סכום התשלום המרבי לשנת 2020.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה, תחושב צריכת שירותי האשפוז הפסיכיאטריים שרכשה קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי לפי מחירם המלא.

{{ח:סעיף|75|התחשבנות בין בית חולים לבין תאגיד בריאות המפעיל שירותי אשפוז פסיכיאטריים}}
{{ח:ת}} בבית חולים ממשלתי כללי ובבית חולים בבעלות רשות מקומית, שבהם פועל תאגיד בריאות המפעיל שירותי אשפוז פסיכיאטריים, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(א)(2)}}, שיוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל־95% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור.

{{ח:סעיף|76|הסכמים בין קופת חולים לבית חולים פסיכיאטרי בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|בסימן זה}}, רשאים כל בית חולים פסיכיאטרי וכל קופת חולים, לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי אשפוז פסיכיאטריים בבית החולים, ובלבד שההסכם ימלא אחר תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כמתחייב מהוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(2)}} ההסכם יקבע כי אם יחול שינוי בסך היקף צריכת השירותים של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסדר, לעומת השנה שקדמה לה, מעבר לשינוי בשיעור הקפיטציה של הקופה ולשיעור השינוי במחיר המלא של השירותים, בשיעור העולה על 6%, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם בשנה שלאחר מכן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן זה}};
{{ח:תתת|(3)}} ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם;
{{ח:תתת|(4)}} תקופת ההסכם לא תהיה מעבר ליום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024);
{{ח:תתת|(5)}} ההסדר המוצע לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופת חולים אחרת;
{{ח:תתת|(6)}} ההסכם יכלול את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(א1)}} ולא יתנה עליהן.
{{ח:תת|(ב)}} הגיעו בית חולים פסיכיאטרי וקופת חולים להסכם כאמור בסעיף קטן (א), יעבירו הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה, לאישור השרים בהקדם האפשרי; סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות אותו סעיף קטן, יודיעו על כך לקופת החולים ולבית החולים בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם, מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים לבטל הסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.
{{ח:תת|(ג)}} לא נחתם הסכם בין הצדדים כאמור בסעיף קטן (א), לא הועבר ההסכם לשרים בתוך שישה חודשים מיום שפורסמה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, או שההסכם בוטל כאמור בסעיף קטן (ב), תהיה ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|77|אי־&lt;wbr&gt;תחולה על שירותי אשפוז פסיכיאטרי מסוימים}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן זה}} לא יחולו על שירותים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 71|בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 71(א)}} ועל שירותים במרפאות פסיכיאטריות שאינן מעניקות שירותי אשפוז או שירותי אשפוז יום.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן זה}} לא יחולו על בית החולים מעייני הישועה אלא משנת 2019 ושנת הבסיס לחישוב תקרת הצריכה הפרטנית תהיה שנת 2018.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|78|{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} – תחולה|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳}} יחולו על שירותי בריאות שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳}} יחולו על שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024).
{{ח:תתת|(2)}} השרים, באישור הוועדה, רשאים להאריך, בצו, את המועד האמור בפסקה (1) בשנה נוספת, ובלבד שצו כאמור יובא לאישור הוועדה עד יום כ״ד באייר התשפ״ד (1 ביוני 2024) בצירוף נתונים ומידע על ביצוע ההתחשבנות לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן זה {{ח:הערה|[צ״ל: סימן ב׳]}}}} עד אותו מועד.
{{ח:תתת|(3)}} האריכו השרים באישור הוועדה את המועד בצו לפי פסקה (2), יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן זה {{ח:הערה|[צ״ל: סימן ב׳]}}}}, לעניין שנת 2025, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בשנת 2025, שנת הבסיס כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}} תהיה שנת 2021;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת ההסכם כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76(א)(4)}} לא תהיה מעבר ליום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025).

{{ח:סעיף|79|דיווח לכנסת – הוראת שעה}}
{{ח:ת}} השרים ידווחו לוועדת הכספים של הכנסת עד יום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018) על השפעת הסדר ההתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} על מצבם הפיננסי של קופות החולים ושל בתי החולים הציבוריים הכלליים ובתי החולים הפסיכיאטרים ועל אספקת שירותי הבריאות למבוטחי קופות החולים בהתאם לדרישות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עידוד השקעות הון}}

{{ח:סעיף|80|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}}.}}

{{ח:סעיף|81|חובת דיווח}}
{{ח:ת}} שר האוצר יגיש לוועדת הכספים של הכנסת, מידי שנה, דיווח בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר המפעלים שפנו לקבל הטבות לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כ|סעיפים 51כ(א)}} {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כא|ו־51כא(א)}} בשנת המס שקדמה לדיווח;
{{ח:תת|(2)}} מספר המפעלים שהמנהלים החליטו להעניק להם אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כ|סעיפים 51כ(א)}} {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כא|ו־51כא(א)}} בשנת המס שקדמה לדיווח;
{{ח:תת|(3)}} אומדן התועלת הצפויה למשק מהמפעלים שהמנהלים החליטו להעניק להם אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כ|סעיפים 51כ(א)}} {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כא|ו־51כא(א)}}.

{{ח:סעיף|82|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|83|המועד להתקנת כללים}}
{{ח:ת}} כללים {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כד|לעניין ההגדרה ”הכנסה טכנולוגית מועדפת“}} ולעניין הכנסה המיוחסת לייצור כאמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כד|בפסקה (א) שבסיפה להגדרה ”הכנסה טכנולוגית“ שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות}}, כנוסחן {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(15)}}, כללים לעניין {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כז|ההגדרה ”רווח הון“ שבסעיף 51כז(ב) לחוק לעידוד השקעות}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(15)}} וכללים לעניין אופן ייחוס הכנסה לנכס לא מוחשי כאמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כט|בסעיף 51כט(ה)}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(15)}}, יפורסמו עד יום ד׳ בניסן התשע״ז (31 במרס 2017).

{{ח:סעיף|84|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}}, כהוראת שעה לשנים 2017 עד 2019.}}

{{ח:סעיף|85|תחילה ותחולה}}
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#פרק 7 סימן ב3|סימן ב׳3 {{ח:הערה|לפרק השביעי}} לחוק לעידוד השקעות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(15) לחוק זה}}, ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017), ובלבד שנקבעו על ידי שר האוצר כללים לעניין {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כד|ההגדרה ”הכנסה טכנולוגית מועדפת“ שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות}} ולעניין {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כז|ההגדרה ”רווח הון“ שבסעיף 51כז(ב) לחוק לעידוד השקעות}} כנוסחן {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(15) לחוק זה}} (בסעיף זה – מועד התחילה), והוא יחול על הכנסות ורווחים שנוצרו לאחר מועד התחילה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51|ההגדרה ”הכנסה מועדפת“ שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(8) לחוק זה}}, תחול על הכנסה מנכס לא מוחשי מוטב של חברה שהיתה זכאית להטבות על הכנסות ממנו ביום כ״ד בסיוון התשע״ו (30 ביוני 2016), החל מיום כ׳ בתמוז התשפ״א (30 ביוני 2021).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כז|סעיף 51כז(א)(1) לחוק לעידוד השקעות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(15) לחוק זה}}, יחולו על נכס לא מוחשי מוטב אשר נרכש לאחר מועד התחילה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כז|סעיף 51כז(א)(2) לחוק לעידוד השקעות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(15) לחוק זה}}, יחולו על נכס לא מוחשי מוטב אשר נוצר או נרכש, לפי העניין, לאחר מועד התחילה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כא1|סעיף 51כא1 לחוק לעידוד השקעות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84 לחוק זה}}, יחולו על מפעל מועדף מיוחד אשר המנהלים אישרו את תכניתו העסקית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כ|בסעיף 51כ(א)(3) לחוק לעידוד השקעות}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(11) לחוק זה}}, בתקופה שמיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019) לגבי דיבידנד שמקורו בהכנסה מועדפת חייבת, בניכוי המס החל עליה, אשר הופקה במהלך תקופת זכאות לתכנית כאמור שהוגשה לאחר מועד התחילה.

{{ח:סעיף|86|הוראת מעבר לעניין עררים}}
{{ח:תת|(א)}} נדון ערר על החלטות מינהלת מרכז ההשקעות ומנהל מרכז ההשקעות על ידי הוועדה שמינו השרים לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 25|סעיף 25(ב) לחוק לעידוד השקעות}} כנוסחו ערב יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – הוועדה), וניתנה בערר חוות דעת לשרים, אך השרים טרם קיבלו בו החלטה ערב יום תחילתו של חוק זה, יראו את חוות הדעת האמורה כאילו אושרה בידי השרים והיא תיחשב כהחלטת השרים.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערר על החלטות מינהלת מרכז ההשקעות ומנהל מרכז ההשקעות לשרים ערב יום תחילתו של חוק זה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 25|סעיף 25(א) לחוק לעידוד השקעות}} כנוסחו ערב יום התחילה כאמור, תדון בו הוועדה בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, וחוות הדעת שתיתן תיחשב כהחלטת השרים.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: מסים}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: שינויים במדיניות המס}}

{{ח:סעיף|87|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}}

{{ח:סעיף|88|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}.}}

{{ח:סעיף|89|{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳}} – תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן זה}} יחולו על הכנסה שהופקה ביום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה) ואילך.

{{ח:סעיף|90|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} כהוראת שעה.}}

{{ח:סעיף|91|{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳}} – הוראת מעבר לשנת 2017}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיפים 87}} {{ח:פנימי|סעיף 88|ו־88 לחוק זה}}, נקבעה לנישום תקופת שומה מיוחדת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 7|סעיף 7 לפקודה}}, יחולו על הכנסתו החייבת של הנישום שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת שבה חל יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – תקופת השומה המיוחדת ל־2017) הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} על החלק השווה להכנסתו החייבת של הנישום שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת ל־2017 כשהיא מוכפלת ביחס שבין מספר הימים שמיום תחילת תקופת השומה המיוחדת ל־2017 עד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016) לבין כל ימי תקופת השומה המיוחדת ל־2017, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 126|סעיף 126 לפקודה}} כנוסחו ערב יום תחילתו של חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} על יתרת הכנסתו החייבת של הנישום שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת ל־2017 יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 126|סעיף 126 לפקודה}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90(3) לחוק זה}}.

{{ח:סעיף|92|{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳}} – הוראת מעבר לשנת 2018}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיפים 87}} {{ח:פנימי|סעיף 88|ו־88 לחוק זה}}, נקבעה לחברה תקופת שומה מיוחדת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 7|סעיף 7 לפקודה}}, יחולו על הכנסתה החייבת שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת שבה חל יום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018) (בסעיף זה – תקופת השומה המיוחדת ל־2018) הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} על החלק השווה להכנסתה החייבת של החברה שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת ל־2018 כשהיא מוכפלת ביחס שבין מספר הימים שמיום תחילת תקופת השומה המיוחדת ל־2018 עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) לבין כל ימי תקופת השומה המיוחדת ל־2018, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 126|סעיף 126 לפקודה}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90(3) לחוק זה}};
{{ח:תת|(2)}} על יתרת הכנסתה החייבת של החברה שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת ל־2018 יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 126|סעיף 126 לפקודה}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 87|בסעיף 87(7) לחוק זה}}.

{{ח:סעיף|93|{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳}} – הוראת מעבר לעניין הצמדת סכומים}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 120ב|בסעיף 120ב לפקודה}}, הסכומים הנקובים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|בסעיף 121 לפקודה}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 87|בסעיף 87(4) לחוק זה}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121ב|ובסעיף 121ב(א)}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 87|בסעיף 87(5) לחוק זה}}, לא יתואמו ביום תחילתו של חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: מיסוי רווחי חברה}}

{{ח:סעיף|94|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}}

{{ח:סעיף|95|{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳}} – תחולה}}
{{ח:ת}} נוסף על הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}} יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} במניין התקופה האמורה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 62א|בסעיף 62א(א)(3) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94(2) לחוק זה}}, לעניין פעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו, תימנה גם התקופה שלפני יום תחילתו של חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 77|סעיף 77 לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94(3) לחוק זה}}, יחולו מיום תחילתו של חוק זה על רווחיה של חברה, לרבות רווחים שנצברו עד ליום תחילתו של חוק זה, ורשאי המנהל ליתן הוראות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 77|בסעיף 77(א) האמור}}, לגבי שנות מס שקדמו ליום תחילתו של חוק זה, ובלבד שחלפו לגבי שנים אלה חמש שנים לאחר שנת מס פלונית שלגביה רשאי המנהל ליתן הוראות כאמור.

{{ח:סעיף|96|{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳}} – הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ט1|סעיף 3(ט1) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94(1) לחוק זה}}, לא יחולו על יתרת משיכות של כספים מחברה, הרשומה במאזן החברה נכון ליום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016), ובלבד שהיתרה האמורה, הושבה לחברה עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017); על יתרת המשיכות שהושבה, כאמור יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} על יתרת משיכות של כספים שנוצרה לפני יום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), יחול הדין שחל ערב יום תחילתו של חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} על יתרת משיכות של כספים שנוצרה ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) ואילך, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ט|סעיף 3(ט)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ט1|סעיף 3(ט1) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94(1) לחוק זה}}, יחולו על נכס מסוג דירה שהועמד לשימוש בעל המניות המהותי ערב יום תחילתו של חוק זה, כמפורט בפסקאות (1) עד (4) שלהלן, לפי בחירתו של בעל המניות המהותי:
{{ח:תתת|(1)}} בחר בעל המניות המהותי להשיב את הדירה באופן מלא לרשות החברה, עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018), לא יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ט1|סעיף 3(ט1) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94(1) לחוק זה}}, ואולם בגין השימוש בדירה מיום תחילתו של חוק זה ועד השבתה תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|מסעיף 2(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.10|או (10)}}, לפי העניין, בשיעורים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|בסעיף 121 לפקודה}}, לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס, או השיעור שנקבע לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ט|סעיף 3(ט)(1)}} לעניין הלוואה כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכל בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם בעל המניות המהותי;
{{ח:תתת|(2)}} בחר בעל המניות המהותי להמשיך ולהשתמש בדירה, יחול האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ט1|בסעיף 3(ט1) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94(1) לחוק זה}}, ויראו את מועד החיוב ביום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018);
{{ח:תתת|(3)}} בחר בעל המניות המהותי להעביר את הדירה לבעלותו עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יראו את העברת הדירה כהכנסתו של בעל המניות המהותי, כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} סכום ההכנסה יהיה בגובה יתרת שווי הרכישה בידי החברה לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}} (בסעיף זה – חוק מיסוי מקרקעין), ביום ההעברה, או יתרת המחיר המקורי, לפי העניין, והכל בניכוי הסכום האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ט1|בסעיף 3(ט1)(6)(ב)(2) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94(1) לחוק זה}}, ובניכוי סכום יתרת זכות הניתנת להיפרע על פי דין;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין סיווג ההכנסה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ט1|סעיף 3(ט1)(2) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94(1) לחוק זה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין}}, מכירת הדירה בידי החברה לבעל המניות המהותי (בסעיף זה – יום ההעברה) לא תחויב במס שבח בידי החברה ובמס רכישה בידי בעל המניות המהותי;
{{ח:תתתת|(ג)}} במכירת הדירה על ידי בעל המניות המהותי, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שווי הרכישה של הדירה יהיה יתרת שווי הרכישה בידי החברה לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין}};
{{ח:תתתתת|(2)}} יום הרכישה של הדירה יהיה יום הרכישה של הדירה בידי החברה לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין}};
{{ח:תתתתת|(3)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 48א|בסעיף 48א(ב) לחוק מיסוי מקרקעין}}, על השבח הריאלי שעד יום ההעברה יחול חיוב במס בשיעור המס הגבוה ביותר הקבוע {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|בסעיף 121 לפקודה}}, ועל יתרת השבח הריאלי שמיום ההעברה ועד ליום המכירה, יחול מס בשיעור הקבוע {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 48א|בסעיף 48א(ב)(1)}}; ואולם, היתה החברה חברה משפחתית מיום התאגדותה ועד יום ההעברה, או חברת בית מיום התאגדותה ועד יום ההעברה שביקשה שהכנסתה תיחשב כהכנסתם של חברי החברה מיום התאגדותה ועד יום העברה, ושבעלי מניותיה במועד ההעברה הם יחידים בלבד – יחולו שיעורי המס הקבועים {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 48א|בסעיף 48א(ב) או (ב1) לחוק מיסוי מקרקעין}};
{{ח:תתתתת|(4)}} במכירת הדירה לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#פרק 5|פרק חמישי לחוק מיסוי מקרקעין}};
{{ח:תתתת|(ד)}} בגין השימוש בדירה החל ביום תחילתו של חוק זה ועד להעברתה לבעל המניות המהותי, תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|מסעיף 2(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.10|או (10)}}, לפי העניין, בשיעורים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|בסעיף 121 לפקודה}}, לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס, או השיעור שנקבע לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ט|סעיף 3(ט)(1)}} לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכל בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם בעל המניות המהותי;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), בחר בעל המניות המהותי לשלם את מס השבח ביום ההעברה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יראו את העברת הדירה כהכנסתו של בעל המניות המהותי, כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} סכום ההכנסה יהיה בגובה יתרת שווי הרכישה בידי החברה לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין}} ביום ההעברה, או יתרת המחיר המקורי, לפי העניין, והכל בניכוי הסכום האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ט1|בסעיף 3(ט1)(6)(ב)(2) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94(1) לחוק זה}}, ובניכוי סכום יתרת זכות הניתנת להיפרע על פי דין;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין סיווג ההכנסה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ט1|סעיף 3(ט1)(2) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94(1) לחוק זה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} יום המכירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין}} יהיה יום ההעברה ושווי המכירה יהיה השווי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק מיסוי מקרקעין}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מכירת הדירה בידי החברה לבעל המניות המהותי לא תחויב במס רכישה בידי בעל המניות המהותי;
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 48א|בסעיף 48א(א) לחוק מיסוי מקרקעין}}, החייב במס בגין השבח הריאלי במכירת הדירה בידי החברה לבעל המניות המהותי יהיה בעל המניות המהותי, בשיעור המס הגבוה ביותר הקבוע {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|בסעיף 121 לפקודה}}; לעניין שיעורי המס, היתה החברה חברה משפחתית מיום התאגדותה ועד ליום ההעברה, או חברת בית מיום התאגדותה ועד ליום ההעברה שביקשה שהכנסתה תיחשב כהכנסתם של חברי החברה מיום התאגדותה ועד יום העברה, ושבעלי מניותיה במועד ההעברה הם יחידים בלבד, יחולו שיעורי המס הקבועים {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 48א|בסעיף 48א(ב) או (ב1) לחוק מיסוי מקרקעין}};
{{ח:תתתת|(ה)}} במכירת הדירה בידי בעל המניות המהותי, יום הרכישה יהיה יום ההעברה ושווי הרכישה יהיה שווי המכירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין}} ביום ההעברה;
{{ח:תתתת|(ו)}} בגין השימוש בדירה מיום תחילתו של חוק זה ועד לה עברתה לבעל המניות המהותי, תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|מסעיף 2(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.10|או (10)}}, לפי העניין, בשיעורים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|בסעיף 121 לפקודה}}, לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס, או השיעור שנקבע לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ט|סעיף 3(ט)(1)}} לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכל בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם בעל המניות המהותי.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיפים קטנים (ב)(3) ו־(4) –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת השבח הריאלי“ – ההפרש שבין השבח הריאלי לבין השבח הריאלי עד יום ההעברה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שבח ריאלי עד יום ההעברה“ – החלק מהשבח הריאלי שיחסו לכלל השבח הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה ועד יום ההעברה לבין התקופה שמיום הרכישה ועד יום המכירה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 71|סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין}} לא יחולו על נכס מסוג דירה שהועמד לשימוש בעל המניות המהותי בשנת המס 2015 ואילך.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין}}, לרבות לעניין הצהרות ושומה, יחולו על מכירות לפי סעיף קטן (ב)(3) או (4).
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א|בסעיף 64א(ב)(1) לפקודה}}, חברה משפחתית זכאית להודיע לפקיד שומה עד יום ד׳ בשבט התשע״ז (31 בינואר 2017) על חזרתה מבקשתה להיחשב כחברה משפחתית בשנת המס 2017.
{{ח:תת|(ז)}} לכל מונח בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת לו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} או {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|97|{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳}} – הוראת שעה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ב|בסעיף 125ב(2) ו־(3) לפקודה}}, שיעור המס על הכנסה מדיבידנד בידי יחיד שהוא בעל מניות מהותי, או בידי חברה משפחתית שהנישום, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א|בסעיף 64א לפקודה}} הוא בעל מניות מהותי, במישרין או בעקיפין, בחברה ששילמה את הדיבידנד, כאמור באותם סעיפים, שמקורו ברווחים שנצברו עד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016) יהיה 25%, ולא יחולו על הדיבידנד האמור הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121ב|סעיף 121ב לפקודה}}, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההכנסה מדיבידנד שולמה על ידי החברה מחלקת הדיבידנד והתקבלה בידי מקבלה בתקופה שמיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד יום י׳ בתשרי התשע״ח (30 בספטמבר 2017);
{{ח:תתת|(2)}} בכל אחת משנות המס 2017 עד 2019, הסכום הכולל של הכנסת עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית ותשלומים אחרים ששולמו למק בל ההכנסה מדיבידנד על ידי החברה מחלקת הדיבידנד, במישרין או בעקיפין, בהפחתת ההכנסה מדיבידנד שחויבה במס לפי סעיף זה, לא פחת מממוצע סכום התשלומים כאמור ששולמו לו על ידי החברה האמורה, במישרין או בעקיפין, בשנות המס 2015 ו־2016.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 92|סעיף 92(א)(4)(ב) לפקודה}} לא יחולו על דיבידנד שחלות עליו הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: מיסוי חברי קיבוץ}}

{{ח:סעיף|98|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}}

{{ח:סעיף|99|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}.}}

{{ח:סעיף|100|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|101|{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳}} – תחילה תחולה והוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} ביום ז׳ בתמוז התשע״ז (1 ביולי 2017).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|ההגדרה ”קיבוץ שיתופי“ שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי}} ושל {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 344|סעיף 344(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100 לחוק זה}}, ביום תחילתו של חוק זה; ואולם, עד יום ו׳ בתמוז התשע״ז (30 ביוני 2017), יחולו על קיבוץ שאינו קיבוץ שיתופי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100 לחוק זה}}, הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 344|סעיף 344(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 100|בסעיף 100 לחוק זה}}, כאילו היה קיבוץ שיתופי כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} חבר קיבוץ מתחדש שהגיע לגיל פרישה והיה זכאי במועד האמור בסעיף קטן (א) לגמלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק י|פרקים י׳}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|או י״א לחוק הביטוח הלאומי}}, לא יחדל להיות זכאי להן רק בשל שינוי חישוב הכנסתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}}.

{{ח:סעיף|102|דיווח לכנסת – הוראת שעה}}
{{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי ידווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת עד יום ט׳ בתמוז התש״ף (1 ביולי 2020) על השינוי בדמי הביטוח שגבה מאגודות שיתופיות שהן קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש בעד חבריהן לעומת דמי הביטוח שגבה כאמור ערב יום תחילתו של חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: ביטוח לאומי}}

{{ח:סעיף|103||תיקון: תשע״ז־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|104|תיקון {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} – תחילה ותחולה|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 248|סעיפים 248}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 257|ו־257 לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(12) לחוק זה}}, ביום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) והם יחולו על גמלה המשתלמת מיום זה ואילך.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 195|סעיפים 195}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 196|196}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 200|200}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 200א|200א}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 202|202}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 207|207}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 209|209}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 214|214}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 220א|220א}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 310|310(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח ח1|ולוח ח׳1 לחוק הביטוח הלאומי}}, וביטול {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט סימן ז|סימן ז׳ לפרק ט׳ לחוק האמור}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(2) עד (11), (13) ו־(21) לחוק זה}}, יחולו על גמלת נכות וקצבה חודשית נוספת המשתלמות בעד תקופה שמיום תחילתו של חוק זה ואילך.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 359|סעיף 359 לחוק הביטוח הלאומי}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(14) לחוק זה}}, וביטול {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 372|סעיף 372 לחוק הביטוח הלאומי}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(18) לחוק זה}}, יחולו על קביעת דמי ביטוח שהודעה עליה נמסרה לחייב לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 359|סעיף 359 האמור}}, ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 364|סעיף 364 לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(15) לחוק זה}}, יחול על קנס ותוספת שנקבעו ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 367ג|סעיף 367ג לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(16) לחוק זה}}, יחולו על חוב דמי ביטוח שנוצר ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
{{ח:תת|(ז)}} תחילתם של {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 369|סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(17) לחוק זה}} ושל {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא1|לוח י״א1 לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(22) לחוק זה}}, ביום ז׳ בתמוז התשע״ז (1 ביולי 2017), והם יחולו על מקרה המזכה לגמלה שקרה במועד זה ואילך.

{{ח:סעיף|105|תיקון {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} – הוראת מעבר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 195|בסעיפים 195}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 196|196}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 200|200}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 200א|200א}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 202|202}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 207|207}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 209|209}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 214|214}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 220א|ו־220א לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(2) עד 103(10) לחוק זה}}, תשלומים ראשונים לפי סעיפים אלה, בעד התקופה שמיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה, ישולמו בתום ששת החודשים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהשתלמה לו גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}} (בסעיף זה – גמלת הבטחת הכנסה), ערב תקופת הוראת המעבר או במהלכה ובשל השינוי שחל בתוספת הוותק המשתלמת לו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 248|סעיפים 248}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 257|ו־257 לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיפים 103(12)}} {{ח:פנימי|סעיף 106|ו־106 לחוק זה}}, הפסיקה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה באותה תקופה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הוראת המעבר“ – התקופה החל מיום התחילה עד המועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהשתלמה לו קצבת אזרח ותיק לנכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 251|סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי}} (להלן – קצבת אזרח ותיק לנכה), ערב תקופת הוראת המעבר כהגדרתה בסעיף קטן (ב) או במהלכה ובשל השינוי שחל בתוספת הוותק המשתלמת לו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 248|סעיפים 248}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 257|ו־257 לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיפים 103(12)}} {{ח:פנימי|סעיף 106|ו־106 לחוק זה}}, הפסיקה להשתלם לו קצבת אזרח ותיק לנכה באותה תקופה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לאזרח ותיק שמקבל קצבת אזרח ותיק לנכה לפי {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הוותיקים#סעיף 13א|סעיף 13א(א1) לחוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} נמסרה לחייב, לפני יום התחילה, הודעה על קביעת דמי ביטוח כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 359|בסעיף 359 לחוק הביטוח הלאומי}} כנוסחו ערב יום התחילה, ועד יום התחילה טרם חלף המועד להגשת ערר לפני ועדת השומה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 359|אותו סעיף}} וטרם הוגש ערר כאמור, יחולו על הקביעה, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 359|סעיף 359 לחוק הביטוח הלאומי}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(14) לחוק זה}} לעניין הגשת השגה, וכן ביטול {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 372|סעיף 372 לחוק הביטוח הלאומי}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(18) לחוק זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} ערר על קביעת דמי ביטוח שהיה תלוי ועומד ערב יום התחילה לפני ועדת שומה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 372|סעיף 372 לחוק הביטוח הלאומי}} כנוסחו ערב יום התחילה וטרם הוחל בו בשמיעת טענות הצדדים, יועבר לפקיד השגות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 359|סעיף 359 לחוק הביטוח הלאומי}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(14) לחוק זה}}; החלה ועדת השומה בשמיעת טענות הצדדים, תמשיך ועדת השומה לדון בערר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 359|סעיפים 359}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 372|ו־372 לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחן ערב יום התחילה.

{{ח:סעיף|106|תיקון {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} – הוראות שעה|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} כהוראת שעה לשנת 2017.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} כהוראת שעה לשנת 2018.}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 367א|סעיפים 367א}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 367ג|ו־367ג לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(16) לחוק זה}}, יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה; שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפם של {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 367א|הסעיפים האמורים}} לתקופה אחת נוספת של שלוש שנים.

{{ח:סעיף|107|דיווח לכנסת – הוראת שעה}}
{{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי ידווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, על יישום הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 367א|סעיפים 367א עד 367ג}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(16) לחוק זה}}, ובכלל זה על הליכים שנפתחו וננקטו עד למועד הדיווח וסכומים שגבה המוסד לביטוח לאומי תוך שימוש בהליכים כאמור.

{{ח:סעיף|108||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}.}}

{{ח:סעיף|109|תיקון {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} – תחילה ותחולה}}
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#תוספת 2|טור א׳ לתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 108|בסעיף 108(3) לחוק זה}}, ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018), והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד תקופה שמהיום האמור ואילך.

{{ח:סעיף|110|תיקון {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} – הוראת שעה ותחולה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}, כהוראת שעה.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#תוספת 2|טור א׳ לתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה}}, כנוסחו בסעיף קטן (א), יחול על גמלה המשתלמת בעד תקופת הוראת השעה.

{{ח:סעיף|111||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)|בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015}}.}}

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: דחיית גיל הפרישה לנשים}}

{{ח:סעיף|112|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}.}}

{{ח:סעיף|113|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: הגבלת שוק ההימורים}}

{{ח:סעיף|114|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק להסדר ההימורים בספורט|בחוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ״ז–1967}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: מס ריבוי דירות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} בוטל {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/16/420/100/o23&amp;fileName{{=}}16100420_o23.pdf&amp;type{{=}}4|בהחלטת בג״ץ 10042/16}}.'''}}

{{ח:קטע3|פרק יב סימן א|סימן א׳: פרשנות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}

{{ח:סעיף|115|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד מעטים“ – איגוד שאין לציבור עניין ממשי בו, שחמישה בני אדם או פחות מזה, ביחד, שולטים שליטה ישירה או עקיפה בענייניו, או יכולים לשלוט, או זכאים לרכוש שליטה כאמור, ובפרט – אך בלי לגרוע מן הכלל האמור – כשהם, ביחד, מחזיקים ברוב הזכויות באיגוד; לעניין זה, ייחשבו לאדם אחד אדם וקרובו, אדם ובא כוחו, וכן שותפים בשותפות רשומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארנונה“ – ארנונה כללית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ או ”בעלות“, לעניין דירת מגורים – מי שיש לו זכות במקרקעין בדירת מגורים; ואולם, לעניין דירת מגורים הנמצאת באזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 16א|בסעיף 16א(א) לחוק מיסוי מקרקעין}} – ובלבד שהוא אזרח ישראל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 16א|באותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה חייבת“ – דירת מגורים שחייב במס נדרש לשלם בעדה מס ריבוי דירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים“ – דירה או חלק ממנה, שבנייתה הושלמה, הנמצאת בישראל או באזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 16א|בסעיף 16א(א) לחוק מיסוי מקרקעין}}, והיא מיועדת למגורים לפי טיבה או לפי התכנית החלה עליה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, או משמשת למגורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות“ באיגוד&quot; – כל אחת מאלה: הזכות לקבלת נכסי האיגוד בעת פירוקו, או הזכות לקבל רווחים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה“ – דירה להשכיר – החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה בע״מ, שהוקמה מכוח החלטת הממשלה מס׳ 770 מיום ה׳ בחשוון התשע״ד (9 באוקטובר 2013);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מיסוי מקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב במס“ – יחיד שהוא בעלים של מספר דירות מגורים ששיעור הבעלות שלו בהן הוא 249% או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד מחירי הדירות“ – מדד מחירי הדירות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס“, ”מס ריבוי דירות“ – מס המוטל לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שומה“ – שומה מותנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121(א)}}, שומת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126}} ושומה לפי מיטב השפיטה בהיעדר שומה עצמית לפי {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח הדירה“ – שטח הנכס שעל בסיסו נעשה החיוב בארנונה של השנה שקדמה לשנת המס או שטח הדירה שמופיע באישור זכויות או בהיתר הבניה, לפי בחירת הנישום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת המס“ – תקופה של שנים עשר חדשים רצופים, שתחילתה ב־1 בינואר.

{{ח:סעיף|116|פרשנות}}
{{ח:ת}} לכל מונח {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} תהיה המשמעות הנודעת לו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

{{ח:קטע3|פרק יב סימן ב|סימן ב׳: מס ריבוי דירות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}

{{ח:סעיף|117|מס ריבוי דירות}}
{{ח:תת|(א)}} חייב במס ישלם, בכל שנת מס, מס ריבוי דירות בסכום שנקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}} ({{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|בסימן זה}} – המס השנתי), בעד כל דירת מגורים שהיתה בבעלותו בכל שנת המס, למעט שתי דירות מגורים, לפי בחירתו.
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי במהלך שנת המס במספר דירות המגורים שבבעלות חייב במס או בשיעור בעלותו באחת או יותר מהן, או הפך יחיד להיות חייב במס במהלך שנת המס, יחולו ההוראות האלה לעניין חישוב סכום המס לאותה שנת מס, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} מי שהפך להיות בעלים של דירת מגורים נוספת במהלך שנת המס, ישלם חלק יחסי מהמס השנתי, על דירת המגורים הנוספת או על דירת מגורים אחרת בבעלותו שיבחר בה, כיחס מספר הימים שהיה בעלים של דירת המגורים הנוספת באותה שנת מס, ל־365;
{{ח:תתת|(2)}} חייב במס שהפסיק להיות בעלים של דירת מגורים במהלך שנת המס (בפסקה זו – הדירה הנגרעת), ישלם חלק יחסי מהמס השנתי על דירה חייבת שיבחר בה, כיחס מספר הימים שהיה בעלים של הדירה הנגרעת באותה שנת מס, ל־365;
{{ח:תתת|(3)}} חייב במס שחל שינוי בשיעור בעלותו בדירת מגורים במהלך שנת המס ישלם מס כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} חלק יחסי מהמס השנתי על כל אחת מהדירות החייבות שהיו בבעלותו לפני מועד השינוי, כיחס מספר הימים, באותה שנת מס, שבהם כל דירה היתה בבעלותו כאמור, ל־365;
{{ח:תתתת|(ב)}} חלק יחסי מהמס השנתי על כל אחת מדירות המגורים שבחר בהן כדירות חייבות החל ממועד השינוי, כיחס מספר הימים, באותה שנת מס, שבהם כל דירה חייבת היתה בבעלותו החל ממועד השינוי, ל־365;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חייב במס שצירוף של הסכום הקובע המיוחס לכל הדירות שבבעלותו, למעט הדירה שהסכום הקובע לגביה הוא הגבוה ביותר (להלן – סכום דירות ההשקעה), נמוך מ־1,150,000 שקלים חדשים, יהיה פטור מהמס על פי {{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|118|סכום המס}}
{{ח:תת|(א)}} מס ריבוי דירות יעמוד על שיעור של 1% מהסכום הקובע כפי שחושב לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת פרק יב פרט 2|שבסעיף 2 לתוספת לפרק זה}} ({{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|בסימן זה}} – התוספת).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת פרק יב|התוספת}}, ובלבד שבשינוי הנוסחה שלפיה יחושב הסכום הקובע כאמור בסעיף קטן (א) או רכיב מרכיביה, יובא בחשבון הערך המקורב של דירת מגורים באזור שבו נמצאת הדירה, לפי אומדנים סטטיסטיים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), סכום המס השנתי, בעד כל דירה חייבת, לא יעלה על 18,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} מס ריבוי דירות שישלם חייב במס שהוא בעל חלק מדירה חייבת יהיה סכום המס החל על אותה דירה כשהוא מוכפל בשיעור בעלותו בדירה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הסכום הקובע שעליו ישלם החייב במס שסכום דירות ההשקעה שלו עולה על 1,150,000 שקלים חדשים אך נמוך מ־1,400,000 שקלים חדשים יהיה החלק היחסי כשהוא מוכפל בסכום המתואם; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום המתואם“ – ההפרש בין סכום דירות ההשקעה ל־1,150,000 שקלים חדשים, כשההפרש מוכפל ב־5.6;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלק היחסי“ – הסכום הקובע לגבי הדירה החייבת לחלק בסכום דירות ההשקעה.
{{ח:תת|(ו)}} הסכום כאמור בסעיף קטן (ג) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) לפי שיעור שינוי מדד מחירי הדירות שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון, לעומת מדד מחירי הדירות שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לכך, ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את הסכום המעודכן לפי סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|119|חזקות חלוטות לעניין בעלות}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יב סימן ב|סימן זה}} –
{{ח:תת|(1)}} יראו כדירת מגורים בבעלותו של יחיד גם דירת מגורים שהיא בבעלותו של איגוד מעטים, אם יש ליחיד, באמצעות זכויות באיגוד, במישרין או בעקיפין, חלק בבעלות בדירה, בהתאם לזכויותיו באיגוד;
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור בכל דין ובכל הסכם, יראו יחיד ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, כבעלים אחד והחבות לפי חוק זה תהיה על היחיד ובן זוגו, יחד ולחוד.

{{ח:סעיף|120|דירות מגורים אשר לא יימנו לצורך הטלת המס}}
{{ח:ת}} דירת מגורים כמפורט להלן לא תימנה כדירת מגורים לצורך הטלת מס ריבוי דירות:
{{ח:תת|(1)}} דירת מגורים בבעלותם של עמותה לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, הקדש ציבורי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|חוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, או חברה לתועלת הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}.
{{ח:תת|(2)}} דירת מגורים שבעלה זכאי להטבות בשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#פרק 7-1|פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}}, בשנות המס שבהן זכאי להטבות כאמור;
{{ח:תת|(3)}} דירת מגורים שהיא דירה בבניין להשכרה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק לעידוד בניית דירות להשכרה|בחוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס״ז–2007}}, אשר חברה בעלת בניין להשכרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לעידוד בניית דירות להשכרה|בחוק האמור}}, מקבלת הטבות מכוח {{ח:חיצוני|חוק לעידוד בניית דירות להשכרה|אותו חוק}} בשל הבניין שבו נמצאת הדירה;
{{ח:תת|(4)}} דירת מגורים שמשמשת להשכרה לטווח ארוך לפי מכרז שפרסמה המדינה או החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה;
{{ח:תת|(5)}} דירת מגורים המושכרת למגורים בשכירות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}}, חל עליה;
{{ח:תת|(6)}} דירת מגורים המהווה מלאי עסקי לעניין מס הכנסה;
{{ח:תת|(7)}} דירת מגורים המוחכרת לתקופה שבשלה יש לחוכר זכות במקרקעין בדירת המגורים, לא תימנה כדירתו של המחכיר;
{{ח:תת|(8)}} דירת מגורים שפוצלה בהתאם לכל דין, תחשב כדירת מגורים אחת;
{{ח:תת|(9)}} מספר דירות מגורים שחוברו לדירה אחת, ייחשבו כדירת מגורים אחת;
{{ח:תת|(10)}} דירת מגורים אשר בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, לא ניתן להעביר בה זכויות אלא כחלק מנחלה;
{{ח:תת|(11)}} דירת מגורים שהתקבלה בירושה, ובלבד שלא הושכרה בשנה הראשונה לאחר פטירת המוריש – לא תימנה כדירת מגורים בשנה הראשונה כאמור;
{{ח:תת|(12)}} דירת מגורים של מי שהוא יתום משני הוריו שטרם מלאו לו 18 שנים.

{{ח:קטע3|פרק יב סימן ג|סימן ג׳: שומות והצהרות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}

{{ח:סעיף|121|הודעת שומה מותנית}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ישלח הודעה לחייב במס, לא יאוחר מה־30 בינואר של כל שנת מס, ובה יקבע המנהל לפי מיטב שפיטתו את הדירות החייבות לשנת המס, וכן את סכום המס השנתי שחב בו חייב במס ({{ח:פנימי|פרק יב סימן ג|בסימן זה}} – הודעת שומה מותנית); הודעת השומה המותנית תכלול פירוט בדבר דירות המגורים שבבעלות החייב במס, האזור כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת פרק יב|בתוספת}} שבו נמצאת כל דירה כאמור, שטחה של כל דירה כאמור, הסכום הקובע לגבי כל דירה כאמור, וכן כל מידע אחר הדרוש לצורך עשיית השומה, בהתאם לנתונים המצויים בידיו.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת הדירות החייבות בהודעת השומה המותנית, יבחר המנהל את דירות המגורים שהמס שישולם בעדן הוא הנמוך ביותר.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי, בתוך שמונה חודשים מהמועד שבו שלח לחייב במס הודעת השומה המותנית, אם שוכנע שנפלה בה טעות חשבון – לתקנה, ביוזמתו או לבקשת החייב במס.
{{ח:תת|(ד)}} מי שחויב בתשלום המס לפי הודעת השומה המותנית, רשאי, בתוך 30 ימים מהמועד שבו קיבל את ההודעה, לבחור דירת מגורים אחרת שבבעלותו כדירה חייבת, באמצעות הגשת הודעה בדבר בחירה כאמור, בטופס שקבע המנהל; לא הגיש הודעה כאמור, לא יהיה רשאי לבחור דירת מגורים אחרת כדירה חייבת באותה שנת מס.
{{ח:ת}} (ה). חייב במס אשר לא קיבל הודעת שומה מותנית עד ה־30 במרס של שנת מס, יגיש למנהל, לא יאוחר מה־30 במאי של שנת המס, הצהרה על דירות המגורים שבבעלותו, שבה יפרט, בטופס שקבע המנהל, את העניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 122|בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף 122(א)}}, וכן את סכום המס השנתי המגיע בעד הדירות החייבות שבחר בהן; החובה להגיש הצהרה לפי סעיף קטן זה לא תחול על חייב במס שהגיש קודם לכן הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122(א)}} לגבי אותה שנת מס.

{{ח:סעיף|122|הצהרה והודעה על שינוי}}
{{ח:תת|(א)}} חל שינוי במהלך שנת המס במספר דירות המגורים שבבעלות חייב במס או בשיעור בעלותו באחת או יותר מהן, או הפך יחיד להיות חייב במס במהלך שנת המס, יגיש החייב במס למנהל הצהרה בתוך 30 ימים מהיום שבו חל השינוי כאמור, שבה יפרט את כל אלה, בטופס שקבע המנהל:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר כל דירת מגורים שבבעלותו, ובכלל זה כתובת הדירה ושטחה;
{{ח:תתת|(2)}} בחירתו לעניין דירות המגורים שיהיו דירות חייבות;
{{ח:תתת|(3)}} סכום המס המגיע לאותה שנת מס בעקבות השינוי נשוא ההצהרה;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים לגבי השינוי ומועדו.
{{ח:תת|(ב)}} חייב במס שחל שינוי בשטח דירת מגורים שבבעלותו בשנת המס, לעומת שנת המס הקודמת, יגיש למנהל, עד סוף שנת המס שבה חל השינוי, הודעה על כך בטופס שקבע המנהל.

{{ח:סעיף|123|סופיות בחירת הדירה החייבת}}
{{ח:ת}} בחר חייב במס דירת מגורים כדירה חייבת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 121|בסעיפים 121(ד) ו־(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|או 122(א)}}, לא יהא רשאי לשנות את בחירתו באותה שנת מס.

{{ח:סעיף|124|אופן ההגשה}}
{{ח:תת|(א)}} הצהרות, השגות, בקשות לתיקון שומה והודעות שמגיש חייב במס לפי {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיפים 121(ד) ו־(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 122|122(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 127|127(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 85|סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין}} כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 128|בסעיף 128 לחוק זה}}, יוגשו באופן מקוון באתר האינטרנט של רשות המסים באמצעות מערכת ממוחשבת אשר יפעיל ויתחזק המנהל לצורך הגשת דוחות באופן מקוון.
{{ח:תת|(ב)}} הצהרה, השגה, בקשה לתיקון שומה או הודעה שהיתה חובה להגישה באופן מקוון ולא הוגשה בדרך זו, יראו אותה כאילו לא הוגשה.

{{ח:סעיף|125|שומה עצמית}}
{{ח:ת}} הוגשה למנהל הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|או 122(א)}}, יראו את ההצהרה כקביעת המס בידי אותו אדם ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – שומה עצמית).

{{ח:סעיף|126|שומת המנהל}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, בתוך שמונה חודשים מהמועד שבו הוגשה השומה העצמית, לבדוק אותה ולעשות אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לאשר את השומה העצמית;
{{ח:תת|(2)}} אם יש למנהל טעמים סבירים להניח שהשומה העצמית אינה נכונה – לקבוע לפי מיטב שפיטתו את המס החל; שומה לפי פסקה זו יכול שתיעשה בהתאם להסכם עם החייב במס;
{{ח:תת|(3)}} אם שוכנע שנפלה בשומה העצמית או בשומה לפי סעיף זה, טעות חשבון – לתקנה, ביוזמתו או לבקשת החייב במס; תיקן המנהל כאמור שומה עצמית, ימשיכו לראות בה כשומה עצמית.

{{ח:סעיף|127|שומה בהיעדר שומה עצמית}}
{{ח:תת|(א)}} לא הוגשה למנהל שומה עצמית, והמנהל סבור שאדם פלוני חייב בתשלום מס, רשאי המנהל לדרוש ממנו הגשת הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 121|בסעיף 121(ה)}} ומשלא נענה בתוך 30 ימים רשאי המנהל לקבוע לפי מיטב שפיטתו את הדירות החייבות לשנת המס, את האזור כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת פרק יב|בתוספת}} שבו נמצאת כל דירה, את שטחן של הדירות, את תקופת ההחזקה של החייב במס בהן, ואת סכום המס שהחייב במס חב בו, וכל דבר אחר הדרוש לצורך עשיית השומה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת הדירות החייבות לפי סעיף קטן (א), יבחר המנהל את דירות המגורים שהמס שישולם בעדן הוא הנמוך ביותר.

{{ח:סעיף|128|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין}} על שומה}}
{{ח:ת}} על שומה לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 84|סעיפים 84}}, {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 85|85}} {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 86|ו־86 לחוק מיסוי מקרקעין}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|129|השגה וערעור}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#פרק 8|הפרק שמיני לחוק מיסוי מקרקעין}} יחולו על השגה וערעור על השומה לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק יב סימן ד|סימן ד׳: תשלום המס וגבייתו {{ח:הערה|(בוטל)}}}}

{{ח:סעיף|130|תשלום המס}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום המס על ידי חייב במס ייעשה בהתאם למפורט להלן, לכל שנת מס:
{{ח:תתת|(1)}} לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנת המס – ישולם מחצית מסכום המס;
{{ח:תתת|(2)}} לא יאוחר מיום 31 בדצמבר בשנת המס – תשולם יתרת המס.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שנוסף לו סכום מס לתשלום בשל שינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(ב)(1) או (3)}} שחל –
{{ח:תתת|(1)}} בתקופה שמיום 31 במאי עד יום 30 בנובמבר, בשנת המס – ישלם את סכום המס שנוסף לו, לא יאוחר מיום 31 בדצמבר באותה שנת המס;
{{ח:תתת|(2)}} בתקופה שמיום 1 בדצמבר עד יום 31 בדצמבר, בשנת המס – ישלם את סכום המס שנוסף לו, לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנת המס העוקבת.
{{ח:תת|(ג)}} נמסרה לחייב במס הודעה בדבר שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיפים 126(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 127|או 127}}, ישלם את יתרת המס שהוא חייב בה לפי ההודעה, בתוך 15 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה; הגיש החייב במס השגה על שומה כאמור, ישלם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} ניתן פסק דין בערעור על השגה, ישולם סכום המס המגיע לפי פסק הדין בתוך 45 ימים מיום שניתן, זולת אם קבע בית המשפט העליון אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בערעור על פסק דין לפי סעיף קטן (ד), ישולם סכום המס המגיע לפי פסק הדין בתוך 15 ימים מיום שניתן.

{{ח:סעיף|131|תשלום נוסף בשל אי־&lt;wbr&gt;הגשת הצהרה}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגיש אדם הצהרה או הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיפים 121(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|או 122}} או בעקבות דרישת המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיף 127}}, יטיל עליו המנהל, נוסף על סכום המס המגיע לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}}, תשלום נוסף בגובה סכום המס שלא שולם בשל אי־הגשת ההצהרה.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש חייב במס הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיפים 121(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|או 122(א)}} לאחר המועד הקבוע להגשתה, יטיל עליו המנהל, בעד כל שבועיים של פיגור, תשלום נוסף בסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 94א|בסעיף 94א(א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין}}.

{{ח:סעיף|132|גביית המס}}
{{ח:ת}} על גביית המס יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 92|סעיפים 92}}, {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 94ד|94ד}}, {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 95א|95א}} {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 95ב|ו־95ב לחוק מיסוי מקרקעין}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|133|הפרשי הצמדה וריבית}}
{{ח:תת|(א)}} על סכומי מס שלא שולמו במועד אשר נקבע לתשלום לפי {{ח:פנימי|פרק יב סימן ד|סימן זה}}, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה שמהיום שלאחר המועד שנקבע לתשלום המס עד יום התשלום בפועל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לדחות את המועד לתשלום המס, כולו או מקצתו, לתקופה שימצא לנכון, ובלבד שהחייב במס ישלם על תקופת הדחייה הפרשי הצמדה וריבית.

{{ח:סעיף|134|סמכות המנהל להקטין הפרשי הצמדה וריבית או סכום תשלום נוסף}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להקטין את שיעור הפרשי ההצמדה וריבית או סכום התשלום הנוסף המוטל לפי {{ח:פנימי|פרק יב סימן ד|סימן זה}} או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי האיחור שבשלו נוספו לחוב המס סכומים כאמור, לא נגרם על ידי מעשה או מחדל התלויים ברצונו של החייב במס.
{{ח:תת|(ב)}} יראו תשלום נוסף כקנס לעניין {{ח:חיצוני|חוק המסים (קנס פיגורים)|חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ״א–1980}}.

{{ח:סעיף|135|המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית או התשלום הנוסף וקנסות}}
{{ח:ת}} המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית, קנסות ותשלום נוסף שחב בהם חייב במס על פי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} הוא ביום היווצרותם.

{{ח:קטע3|פרק יב סימן ה|סימן ה׳: עונשין {{ח:הערה|(בוטל)}}}}

{{ח:סעיף|136|עבירות ועונשים}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה שאינה נכונה, דינו – קנס שהוא פי שניים מסכום המס שלא שולם בשל אותה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם אשר במטרה להתחמק ממס עבר אחת מהעבירות המנויות להלן, דינו – קנס שהוא פי שלושה מסכום המס שהעלים או שהתכוון להעלים:
{{ח:תתת|(1)}} מסר בהצהרה על פי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, אמרה או תרשומת כוזבת;
{{ח:תתת|(2)}} השיב תשובה כוזבת בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה על פי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} הכין או קיים הצהרה כוזבת או חוזה כוזב או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף הצהרה או חוזה או רשומות;
{{ח:תתת|(4)}} השתמש בכל מרמה, עורמה או תחבולה.
{{ח:תת|(ג)}} אישום בפלילים של אדם, או הרשעתו על פי סעיף קטן (ב), אינם גורעים מחובתו לתשלום המס.

{{ח:קטע3|פרק יב סימן ו|סימן ו׳: סמכויות והוראות נוספות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}

{{ח:סעיף|137|סמכויות המנהל, הארכות מועדים, קביעת טפסים ודרישת ידיעות רשמיות}}
{{ח:ת}} סמכויות המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 107|סעיפים 107}} {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 112|ו־112 לחוק מיסוי מקרקעין}}, ולפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 140|סעיף 140 לפקודה}}, יהיו נתונות לו, בשינויים המחויבים, גם לצורך {{ח:פנימי|פרק יב סימן ו|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|138|סמכויות פיקוח}}
{{ח:ת}} המנהל או מי שהוסמך לכך מבין עובדי רשות המסים בישראל, רשאי, לצורך ביצוע {{ח:פנימי|פרק יב סימן ו|סימן זה}} –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות {{ח:פנימי|פרק יב סימן ו|סימן זה}} או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, ולערוך בהם בדיקות ומדידות, ובלבד שלא ייכנסו למקום המשמש למגורים אלא בהתקיים גם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} התקבלה לכך הסכמת המחזיק בו;
{{ח:תתת|(ב)}} התקבל אישור בכתב מאת המנהל ונמסרה למחזיק בו הודעה על הכוונה להיכנס למקרקעין עשרים וארבע שעות מראש.

{{ח:סעיף|139|סמכויות אכיפה}}
{{ח:ת}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, רשאי מי שהוסמך לכך מכוח {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 97|סעיף 97 לחוק מיסוי מקרקעין}} –
{{ח:תת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש) בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(3)}} לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}} ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|140|הוראות לעניין שמירת סוד, פגמים וליקויים בהודעה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 105|סעיפים 105}} {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 108|ו־108 לחוק מיסוי מקרקעין}} יחולו לעניין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|141|החזר מס ששולם ביתר}}
{{ח:תת|(א)}} מצא המנהל כי חייב במס שילם מס יתר על הסכום שהוא חייב בו לשנת מס פלונית, יוחזר לו תשלום היתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמיום התשלום עד יום ההחזר.
{{ח:תת|(ב)}} תשלום היתר יוחזר לחייב במס על ידי זיכוי חשבונו בבנק, והוא יודיע למנהל את שם הבנק, מספר החשבון וכל פרט אחר שיידרש כדי לאפשר את ההחזר.

{{ח:סעיף|142|אי־&lt;wbr&gt;מתן ניכויים}}
{{ח:ת}} סכומים ששולמו כמס לפי {{ח:פנימי|פרק יב סימן ו|סימן זה}} לא יורשו כניכוי לפי הוראות חוק מסים אחר; לעניין זה, ”חוק מסים“ – חיקוק הדן בהטלת מסים או תשלומי חובה, ששר האוצר ממונה על ביצועו.

{{ח:סעיף|143|אצילת סמכויות}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול מתפקידיו ומסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק יב סימן ו|סימן זה}} לאדם אחר בדרך כלל או לעניין מסוים או לאזור מסוים, למעט וסמכויות הפיקוח והאכיפה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 138|בסעיף 138}}.

{{ח:סעיף|144|ייצוג}}
{{ח:ת}} מי שרשאי לייצג מול המנהל לעניין {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין}}, רשאי לייצג גם לעניין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|145|מערכת ממוחשבת לחישוב מס}}
{{ח:ת}} המנהל יפעיל ויתחזק, באתר האינטרנט של רשות המסים, מערכת ממוחשבת המאפשרת למשתמש בה לחשב את סכום מס ריבוי הדירות שעשוי לחול לגבי דירת מגורים בהתאם לפרטים שיזין.

{{ח:סעיף|146|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות אגרות ותשלומים אחרים שיש לשלמם בעד פעולות ושירותים שנותן המנהל לצורך ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|147|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}.}}

{{ח:סעיף|148|תחילה והוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}, 15 ימים מיום פרסומה ברשומות של הודעת המנהל בדבר תחילת פעולתה של מערכת ממוכנת המאפשרת קבלת דיווחים מקוונים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 124|באותו סעיף}}; עד המועד האמור יוגשו הודעות, הצהרות, השגות, ובקשות לתיקון שומה באופן שאינו מקוון.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 121|בסעיף 121(א)}}, לעניין שנת המס 2017, לא ישלח המנהל הודעת שומה מותנית, ומי שחייב במס בשנת המס האמורה, יגיש למנהל הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 121|בסעיף 121(ה)}} לגבי שנת המס עד יום ד׳ בניסן התשע״ז (31 במרס 2017), אשר יראו אותה כשומה עצמית לפי {{ח:פנימי|פרק יב סימן ו|סימן זה}}, ויחולו לגביה כל הוראות {{ח:פנימי|פרק יב סימן ו|סימן זה}} החלות על הצהרה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}}, חייב במס, שמכר דירת מגורים עד יום י״א בתשרי התשע״ח (1 באוקטובר 2017) (בפסקה זו – הדירה הנגרעת), יהיה פטור מחלק יחסי מהמס השנתי על דירה חייבת שיבחר בה, כיחס מספר הימים שהיה בעליה של הדירה הנגרעת באותה שנת מס ל־365, ובלבד שלא מדובר במכירה לקרוב.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים וסכומים למתן מענק לחייב במס שלא רכש דירת מגורים מיום ט״ז בכסלו התשע״ז (16 בדצמבר 2016), ושמכר דירת מגורים עד יום י״א בתשרי התשע״ח (1 באוקטובר 2017) למי שאינו קרובו, בתנאים שיקבע ובלבד שהוא היה חייב במס ביום תחילתו של חוק זה; לא עמד החייב במס בתנאים שקבע השר, יוחזר המענק ויחולו על גביית המענק הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|תוספת {{ח:פנימי|פרק יב|לפרק י״ב}}}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 117|סעיפים 117}}, {{ח:פנימי|סעיף 118|118(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 121|121}} {{ח:פנימי|סעיף 127|ו־127}})}}}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: ק״ת תשע״ז}}
{{ח:ת}} בתוספת זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – אזור סטטיסטי, ובאין מידע בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי האזור הסטטיסטי – היישוב, ובאין מידע לגבי היישוב – תחום המועצה האזורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור דירת המגורים“ – האזור שבו נמצאים הגוש והחלקה שעליהם ממוקמת דירת המגורים, לפי נתוני המרכז למיפוי ישראל; ובאין אפשרות לקבוע באיזה אזור נמצאת הדירה לפי הנתונים כאמור – האזור שבו נמצאת דירת המגורים לפי רשת קואורדינטות ברשת ישראל החדשה, ולעניין דירת מגורים שאינה נמצאת באזור – המועצה האזורית הקרובה ביותר לדירת המגורים לפי קו אווירי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סטטיסטי“ – יחידת שטח רציפה שנוצרת מחלוקה גאוגרפית–סטטיסטית, שנקבע כאזור סטטיסטי לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד החברתי–כלכלי“ – אפיון אזורים בישראל וסיווגם לפי הרמה החברתית–כלכלית של האוכלוסייה, לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד הפריפריאליות“ – מדד הפריפריאליות של רשויות מקומיות לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכנה“ – 30 בתוספת אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ההפרש בין 7.482 לבין הערך הכלכלי–חברתי של האזור;
{{ח:תתת|(ב)}} ההפרש בין 6.728 לבין ערך הפריאפרליות באזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעריך“ – 4.194 בהפחתת 2.2% ממכפלת הערך חברתית–כלכלי בערך הפריפריאליות, בהפחתת 5.6% מהערך החברתי–כלכלי, ובתוספת הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 79.7% ממקדם שטח הדירה;
{{ח:תתת|(2)}} 1.2% מערך הפריפריאליות;
{{ח:תתת|(3)}} 2.8% מהתוצאה המתקבלת מהעלאת ערך המדד החברתי–כלכלי בחזקת 2;
{{ח:תתת|(4)}} 2% מהתוצאה המתקבלת מהעלאת ערך מדד הפריפריאליות בחזקת 2;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם שטח הדירה“ – לוגריתם לפי בסיס 10 של שטח הדירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המרכז למיפוי ישראל“ ו”רשת ישראל החדשה“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|פקודת המדידות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך חברתי–כלכלי“, לגבי דירת מגורים – ערך המדד החברתי–כלכלי של אזור דירת המגורים, לפי המדד החברתי–כלכלי בתוספת 4;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך פריפריאליות“, לגבי דירת מגורים – ערך מדד הפריפריאליות של אזור דירת המגורים, לפי מדד הפריפריאליות בתוספת 4;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה“ – הנתונים המופיעים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידועים ב־31 באוקטובר שלפני שנת המס שלגביה מוטל המס לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|2|הנוסחה לחישוב הסכום הקובע|תיקון: ק״ת תשע״ז}}
{{ח:ת}} הנוסחה לחישוב הסכום הקובע היא העלאת 10 בחזקת המעריך כשהוא מוכפל בתוצאה המתקבלת מחלוקת 30 במכנה, והסכום הקובע יהיה התוצאה המתקבלת מהנוסחה בשקלים חדשים.
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|149|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|150|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}}

{{ח:סעיף|150א|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: שונות}}

{{ח:סעיף|151|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה|בחוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|152|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)|בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015}}.}}

{{ח:סעיף|153|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה|בחוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977}}, כהוראת שעה.}}

{{ח:סעיף|154|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993}}.}}

{{ח:סעיף|155|{{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|חוק הרשויות המקומיות}} – סייג לתחולה לעניין בחירות שהיום הקובע לעניינן חל לפני יום התחילה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)#סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)#סעיף 4א|4א}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)#סעיף 7|ו־7 לחוק הרשויות המקומיות}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 154|בסעיף 154 לחוק זה}}, לא יחולו על בחירות שהיום הקובע לעניינן, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות}}, חל לפני יום תחילתו של חוק זה; על בחירות כאמור ימשיכו לחול הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|חוק הרשויות המקומיות}} כנוסחן ערב יום תחילתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|156|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993}}, כהוראת שעה.}}

{{ח:סעיף|157|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה|בחוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007}}.}}

{{ח:סעיף|158|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|בחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}}.}}

{{ח:סעיף|159|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה|בחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ״ז–1997}}.}}

{{ח:סעיף|160|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.}}

{{ח:סעיף|161|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, כהוראת שעה.}}

{{ח:סעיף|162|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|163|{{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} – תחולה}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 74ב|סעיפים 74ב(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 74ג|74ג}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 74ד|ו־74ד לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 162|בסעיף 162(1)(א), (2) ו־(3) לחוק זה}}, יחולו על ילד זכאי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 74ב|בסעיף 74ב לחוק האמור}}, שנולד ביום תחילתו של חוק זה ואילך.

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: תחילה}}

{{ח:סעיף|164|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) אלא אם כן נקבע בו אחרת.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ב בכסלו התשע״ז (22 בדצמבר 2016).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה כחלון'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יולי יואל אדלשטיין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>6bq5ospsmai4t9p4b5ecboq6w3n7ika</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:פקודת המכס</title>
    <ns>116</ns>
    <id>335705</id>
    <revision>
      <id>1418699</id>
      <parentid>1412472</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T09:12:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="247831" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; פקודת המכס [נוסח חדש]

&lt;מאגר 2000883 תיקון 2140118&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח ישן:''' &lt;!-- 2000882 --&gt; ((חא&quot;י כרך א' פרק מ&quot;ב, עמ' 493|פקודת המכס|0:563303)), ((ת&quot;ט|ת&quot;ט)); &lt;!-- ((ע&quot;ר 1935, תוס' 1, 105|תקון|0:560989)); ((ע&quot;ר 1936, תוס' 1, 204|תקון|0:560989)); --&gt; ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 39|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)), ((155|תקון|0:561135)), ((248|תקון מס' 2|0:561211)); ((ע&quot;ר 1939, תוס' 1, 19|תקון|0:561393)), ((154|תקון מס' 2|0:561535)); ((ע&quot;ר 1940, תוס' 1, 32|תקון|0:561547)), ((51|פקודת הסכמי מכס בין פלשתינה (א&quot;י) וסוריה ובין פלשתינה (א&quot;י) והלבנון|0:561584)); ((ע&quot;ר 1941, תוס' 1, 2|תקון|0:561677)); ((ע&quot;ר 1947, תוס' 1, 131|תקון|0:562519)), ((282|תיקון מס' 2|0:562646)); ((ס&quot;ח תשט&quot;ז, 6|תיקון|3:208867)).
'''נוסח חדש:''' &lt;!-- 2000883 --&gt; ((דמ&quot;י תשי&quot;ז, 39|פקודת המכס|vn:3:525672)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;א, 28|תיקון|4:208869)); ((תשכ&quot;ב, 82|תיקון מס' 2|5:208870)); ((תשכ&quot;ג, 42|חוק המכס (הוראת שעה ואישור פעולות)|5:211830)), ((78|ת&quot;ט|ec:5:317414)); ((תשכ&quot;ד, 140|תיקון מס' 2 לחוק השופטים|5:209664)); ((תשכ&quot;ה, 118|תיקון לפקודת תעריף המכס והפיטורין|5:208871)); ((תשכ&quot;ח, 156|חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר)|6:211684)); ((תשל&quot;ב, 16|תיקון מס' 5|7:208872)); ((תשל&quot;ו, 17|תיקון מס' 6|8:208873)), ((284|תיקון מס' 14 לחוק לעידוד השקעות הון|8:209076)); ((תשל&quot;ח, 28|חוק הסדרים בעקבות ניוד המטבע|9:208939)); ((תשל&quot;ט, 149|תיקון מס' 9|9:208874)); ((תשמ&quot;ו, 31|חוק העבירות המינהליות|11:210460)), ((264|תיקון מס' 6 לחוק מס ערך מוסף|11:210510)); ((תשנ&quot;ה, 353|תיקון מס' 12|13:211195)), ((356|חוק סוכני המכס (תיקון)|13:211196)); ((תשנ&quot;ו, 136|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד)|13:211315)); ((תשנ&quot;ח, 24|תיקון מס' 15|14:211455)); ((תש&quot;ס, 44|חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס)|15:300176)); ((תשס&quot;א, 45|תיקון מס' 17|15:300282)); ((תשס&quot;ב, 424|חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (תיקוני חקיקה)|15:300497)), ((460|תיקון מס' 23 לחוק מס ערך מוסף|15:300511)); ((תשס&quot;ג, 386|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 70|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ו, 306|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשע&quot;ד, 590|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|19:303815)), ((735|תיקון מס' 2 לחוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|19:303848)); ((תשע&quot;ו, 270|חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה)|20:318394)); ((תשע&quot;ז, 1198|חוק העיצובים|20:390481)); ((תשע&quot;ח, 256|תיקון מס' 28|20:491910)). &lt;!-- ; ((תש&quot;ף, 242|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה)|23:577630)). --&gt;

__TOC__

== פרק ראשון: מבוא ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;א, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ג, תשע&quot;ח)
: בפקודה זו ובכל שאר דיני המכס -
:- &quot;אריזה&quot; - לרבות כל דבר שטובין המיועדים להובלה חבושים, מכוסים, לוטים, כלולים או צרורים בו;
:- &quot;ארץ חוץ&quot; או &quot;חוץ לארץ&quot; - כל מקום שמחוץ לישראל;
:- &quot;בעל&quot;, לענין טוּבין - הבעל, היבואן, היצואן, הנִשגָר או הסוכן של אותם טוּבין, וכל המחזיק, או הזכאי לטובת הנאה, בהם, או שיש לו שליטה עליהם או כוח לעשות בהם, וכל המתחזה כאחד מאלה, למעט פקיד-מכס במילוי תפקידו הרשמי;
:- &quot;בעל&quot;, לענין כלי הובלה - לרבות אדם הפועל כסוכנו של הבעל, או מי שהבעל הרשהו לקבל דמי הובלה או תשלומים אחרים המשתלמים בקשר לאותם כלי הובלה;
:- &quot;בעל רציף&quot; - לרבות מי שהרציף תפוס על ידיו;
:- &quot;גובה מכס&quot; - המנהל וכל גובה מכס, וכן פקיד ראשי הממלא תפקיד באותה שעה ובאותו מקום וכל פקיד-מכס הממלא תפקיד באותו ענין;
:- &quot;הברחה&quot; - יִיבּואם של טובין, או יִיצואם, או הובלתם לאורך החוף או דרך גבולות היבשה, בכוונה להוֹנוֹת את האוצר או לעקוף כל איסור, הגבלה או תקנה בענין יִיבּואם, יִיצואם והובלתם של טובין כאמור, ולרבות כל נסיון לעשות אחד המעשים האלה בכוונה כאמור;
:- &quot;הובלה שלא כדין&quot;, לענין טובין מוברחים או מחולטים - הובלתם שלא על פי רָשות;
:- &quot;הִישָבון&quot; - השבת דמי מכס לפי הוראות [[הפרק התשיעי]], או מחיקת חוב מכס שתשלומו נדחה לפי [[סעיף 160ב(א)]] ונתמלאו תנאי ההישבון;
:- &quot;הצהרת ייבוא&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 103]];
:- &quot;חוק חתימה אלקטרונית&quot; - [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;חוק מס ערך מוסף&quot; - [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;חוק סוכני המכס&quot; - [[חוק סוכני המכס, התשכ&quot;ה-1964]];
:- &quot;חמרי נפץ&quot; - גליצרין חנקני, דינמיט, כותנַת-נפץ, אבקת-הֶדֶף, מִלחי-פיצוץ של כספית או של מתכות אחרות, וכל חמרי נפץ אחרים שהם תרכובת חמרים מן החמרים האמורים, או שיש בהם רְכִיבִים המצויים גם בחומר מן החמרים האמורים, למעט אבק שריפה, פיקות-הַקָשָה, רקיטות או פתילים, אך לרבות זיקוקין;
:- &quot;טוּבין חָבי מכס&quot; - טובין שיש לשלם עליהם מכס;
:- &quot;ימים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;כלי הובלה&quot; - כלי שיט, כלי רכב, כלי טיס או בעל חיים המשמשים להובלת טובין;
:- &quot;מחסן&quot; - מקום שמותר להניח, להחזיק ולהבטיח בו טובין שנרשמו להחסנה;
:- &quot;מחסן המכס&quot; - מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להפקיד בו טובין כדי להבטיח אותם ואת תשלומי החובה החלים עליהם;
:- &quot;מחסן רָשוּי&quot; - מקום שהוא רשוי להפקיד בו טובין שהותרו לאחסנה כמשמעותם [[בפרק חמישי]] ושבו מותר להניחם, להחזיקם ולהבטיחם עד לשחרורם מפיקוח רשות-המכס כאמור [[בסעיף 14]];
:- &quot;מטבעות&quot; - בין מטבעות מתכת ובין מטבעות נייר;
:- &quot;המנהל&quot; - כהגדרתו [[בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;מסי יבוא&quot; - מכס, מס קניה על יבוא כמשמעותו [[בחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי&quot;ב-1952]], מס ערך מוסף על יבוא כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], וכן כל מס או היטל אחרים המוטלים על יבוא טובין, על פי כל דין;
:- &quot;מסמכי העדפה&quot; - מסמכים המונפקים בהתאם להסכם סחר שישראל צד לו המעניק בין השאר העדפה בשיעורי מכס, אשר כוללים הצהרות בדבר מקור הטובין ועמידתם בתנאים לקבלת העדפה בשיעורי מכס לפי אותו הסכם; לעניין הגדרה זו, &quot;העדפה&quot; - לרבות הפחתה או פטור;
:- &quot;מסר אלקטרוני&quot; - כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית]];
:- &quot;מצהר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 53]];
:- &quot;נמל&quot; - כל אחד מאלה, ובלבד שהמנהל אישר אותם לעניין פקודה זו:
:: (1) נמל כהגדרתו [[בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (2) שדה תעופה כהגדרתו [[בחוק רשות שדות התעופה, התשל&quot;ז-1977]];
:: (3) מסופי מעבר כהגדרתם [[בחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), התש&quot;ם-1980]];
:: (4) תחנות גבול לפי [[צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ&quot;ז-1987]];
:- &quot;סוכן מכס&quot; - כהגדרתו [[בחוק סוכני המכס]];
:- &quot;על פי רָשות&quot; - על פי הרשאתו של המנהל או של גובה מכס;
:- &quot;פקודת הייבוא והייצוא&quot; - [[=פקודת הייבוא והייצוא|פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
:- &quot;פקיד-מכס&quot; - כל אדם המועסק בשירות רָשות-המכס שלא כפועל, וכן כל עובד המדינה המשמש אותה שעה בתפקידי רָשות-המכס;
:- &quot;פרסום&quot; - לרבות כל דבר כתוב או מודפס, וכל דבר שיש בו תיאור חזותי, או שמצד צורתו, תבניתו או מכל צד אחר שלו הוא עשוי להעלות על הדעת מלים או רעיונות, בין שהוא לפי מהותו דומה לכתב או לדפוס, ובין שאינו דומה, וכל העתק או שַעתּוּק של פרסום כזה;
:- &quot;פרסומי עת&quot; - כל פרסום היוצא לעתים מזומנות, או בחלקים או במספרים ובהפסקות, בין סדירות ובין שאינן סדירות;
:- &quot;קברניט&quot; - הממונה או המפקד על אניה או מי שנטל לידו את הפיקוד עליה, ולמעט נווט או עובד המדינה;
:- &quot;רציף&quot; - מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להֶנחֵת טובין או לטעינתם;
:- &quot;רָשוי&quot; - שניתן עליו רשיון מאת המנהל;
:- &quot;רָשות-המכס&quot; - אגף המכס והבלו;
:- &quot;שטעון&quot; - ייצוא אל מחוץ לישראל של טובין שיובאו, ובלבד שהטובין היו נתונים לפיקוח המכס משעת הבאתם לישראל עד ייצואם מישראל, והכול בין אם הטובין נפרקו בישראל מכלי הובלה, בנמל, והוטענו על גבי כלי הובלה אחר, באותו נמל או בנמל אחר, ובין אם לא נפרקו בישראל;
:- &quot;תעודות&quot; - מסמכים מכל סוג, לרבות פנקסים, פלטי מחשב וכן כל מידע האגור במחשב או במאגרי מידע.

@ 2. חובה להשיב תשובות ולמסור תעודות
: נדרש אדם לפי הפקודה להשיב על שאלה, חייב הוא להשיב תשובה נכונה כמיטב ידיעתו ואמונתו; נדרש לפי הפקודה להגיש תעודות, חייב כמיטב יכלתו להגיש לגובה המכס כל התעודות הנוגעות לדבר.

== פרק שני: מינהל ==

@ 3. תפקידי המנהל
: המנהל יהא ממונה על ניהול הענינים לפי הפקודה.

@ 4. אצילת סמכויות
: המנהל רשאי, בכתב חתום בידו, לֶאֱצוֹל לפקיד-מכס מסמכויותיו לפי כל דין מדיני המכס לגבי ענין מסויים או סוג מסויים של ענינים או תחומי מחוז או נפה מסויימים; אצילת סמכות ניתנת לביטול, בכתב, לפי רצון המנהל ואינה מונעת אותו מהשתמש בכל סמכות מסמכויותיו.

@ 5. דגל המכס
: כלי השיט שבשירות רשות-המכס ישאו עליהם, לשם היכר, דגל בצורה שנקבעה.

@ 6. קביעת נמלים, שדות תעופה וכו' (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הממשלה רשאית, בצו, לקבוע:
:: (1) תחנות מעלֶה, שבהן יעלו פקידי-מכס אל כלי שיט;
:: (2) מקומות כניסה;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) תחנות תעופה אזרחית;
:: (5) נתיבים להובלה ביבשה;
:: (6) רציפים בנמלים ותחומיהם;
:: (7) מקומות לבדיקת טובין;
:: (8) מקומות בחוף למשלוח תוצרת הארץ בלבד.
: (ב) רציפים, תחנות תעופה ונתיבי הובלה ביבשה - יכול שייקבעו למטרות מוגבלות ומפורשות, או לתקופה מוגבלת ומפורשת, או ללא כל הגבלה.

@ 7. סידורים ברציפים
: כל בעל רציף חייב לספק ברציפו, להנחת דעתו של המנהל, מקום מתאים לעבודה משרדית לשימושו הייחודי של פקיד-המכס העובד ברציף, וכן מקום מוסך לשמירה על טובין אם המנהל הודיע בכתב שיש צורך בכך.

@ 8. הצהרה בפני מי
: כל הצהרה לפי הפקודה מותר להצהיר בפני גובה מכס או פקיד-מכס שהוסמך לכך, או בפני כל המוסמך לפי החוק לקבל הצהרות.

@ 9. (תיקון: תשנ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 10. ימי עבודה ושעות עבודה
: (א) ימי העבודה ושעות העבודה של רָשות-המכס יהיו כפי שנקבעו.
: (ב) לא יקובל מטען, לא יוטען, לא יטופל בו ולא יִיפָּרק מעל כל כלי שיט, ולא יִיפָּדו טובין ולא יימסרו, אלא בימי העבודה ובשעות העבודה בלבד, או במקום שהותרה עבודה בשעות נוספות.

@ 11. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 13. אגרות השגחה
: הממשלה רשאית להתקין תקנות הקובעות אַגרות בעד -
: (1) השמירה על טובין המופקדים בנמלים או בתחנות מכס;
: (2) ההשגחה על פעולות טעינה, פריקה, שִיטעוןּ, בדיקה, שקילה, אימות, הערכה או כל פעולה אחרת המחייבת נוכחותם של פקידי-מכס והותר לעשותם במרוחק מהמקום המיועד לכך והמשמש כרגיל לפעולות אלה;
: (3) סידורים מיוחדים לפי בקשת המעונינים, כשהסידורים מצריכים מצד רָשות-המכס שימת לב העולה על הרגיל;
: (4) עבודה המצריכה להוציא פקיד-מכס מתפקידיו הרגילים ולהטיל עליו תפקידים מיוחדים או תפקידים המצריכים השגחה מיוחדת של רָשות-המכס כגון טעינתם, פריקתם או החסנתם של חמרי נפץ או של חמרים מתלקחים.

== פרק שלישי: פיקוח, בדיקה, הצהרות וערובה (תיקון: תשע&quot;ח) ==

@ 14. הפיקוח על טובין (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ח)
: טובין יהיו נתונים לפיקוח רָשות-המכס כאמור להלן:
: (1) טובין שיובּאו - משעת ייבואם עד מסירתם לצריכה בארץ או עד יִיצואם, הכל לפי הענין;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) טובין שנועדו ליצוא - משעת הבאתם של הטובין לאחד המקומות שנקבעו ליצוא, או משעה שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא לפי הוראות [[סימן ב' לפרק שישי]], לפי המוקדם, עד ייצואם.

@ 15. טובין בכלי הובלה הנתונים לפיקוח המכס (תיקון: תשע&quot;ח)
: טובין הנמצאים בכלי הובלה הבא מחוץ לארץ יהיו נתונים אף הם לפיקוח רשות-המכס כל עוד כלי ההובלה נמצא בתחומי נמל בישראל או משמש בסחר החוף של ישראל.

@ 16. זכות בדיקה
: פיקוחה של רָשות-המכס כולל את זכותה לבדוק כל טובין הנתונים לפיקוחה.

@ 17. הובלת טובין והפקדתם על חשבון בעליהם
: הובלתם של טובין מתוך אַרבָּה או מעל מִגָשָה או רציף, הבאתם אל המקום הנכון לשם בדיקה ושקילה, הינוחם על המאזניים, פתיחתם, התרתם, אריזתם שנית, מיונם, סימונם ומיספורם, כל אימת שפעולות אלה דרושות או מותרות, וכן סילוקם של טובין למקום ההפקדה הנכון והינוחם בו עד למסירתם כהלכה - יבוצעו על ידי בעל הטובין או על חשבונו.

@ 18. דין אדם שבידו שטר מסירה - כדין בעל הטובין או מורשהו (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ה-2)
: (א) שטר מסירה שניתן מאת קברניט, מאת סוכן של כלי שיט, מאת משלח בינלאומי או מאת כל מוביל שהוא, ונקוב בו שמו של אדם אשר לו או לפקודתו יש למסור טובין שבאותם כלי הובלה - רשאית הממשלה לראות אותו אדם כבעל הטובין או כמורשהו.
: (ב) בסעיף זה, &quot;משלח בינלאומי&quot; - כמשמעותו [[בחוק סוכני המכס, התשכ&quot;ה-1965]].

@ 19. פתיחת אריזות במעמד פודה הטובין
: (א) פתיחת אריזות לשם בדיקה תהיה במעמד בעל הטובין או הנשגר או במעמד מורשהו של אחד מאלה; אולם טובין שיובאו בדואר מותר לנהוג בהם כפי שנקבע בכל חיקוק הנוגע לעניני הדואר.
: (ב) מקום שהבעל או הנשגר אינו ידוע, או שאי אפשר למצאו או שאינו מתייצב בעצמו או על ידי מורשהו תוך חמישה עשר יום מיום שנכנסו הטובין לפיקוח רָשות-המכס, מותר לפתוח את האריזות שלא בפניו ועל חשבונו כדי לברר כמותם של הטובין, תיאורם ושוויים; ואולם אם חשש פקיד-המכס שאריזה מכילה טובין שהם דבר האָבֵד, או אסורים או מסוכנים רשאי פקיד המכס לפתוח אותה בכל עת.

@ 20. סימונן ומספרן של אריזות
: רשאי פקיד-מכס לדרוש, כי כל אריזה שלא סומנה או לא מוספרה או שסימונה או מספורה אינו מספיק, ייעשה בה אחד מאלה, או שניהם, על חשבון בעל הטובין.

@ 21. טובין שנפרקו לכאורה במצב רע
: (א) טובין שנפרקו והם נראים במצב רע או ניזוקים, או חסרים, מותר להניחם לחוד לשם בדיקה ושקילה במעמדו של סוכן האניה, והדבר יצויין במיוחד במצהָר ומותר לדרוש מאת הקברניט או מאת מורשהו לחתום על תעודת נזקים.
: (ב) באו הטובין בדרך היבשה או האויר, רשאי לחתום על תעודת הנזקים מוביל הטובין או מורשהו.

@ 22. אין לנגוע בטובין הנתונים לפיקוח
: (א) טובין הנתונים לפיקוח רָשות-המכס אין לטלטלם או לשנותם או לנגוע בהם אלא על פי רָשות ולפי פקודה זו.
: (ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - קנס מאה לירות.

@ 23. אין תביעת פיצויים על הפסד אלא אם היה במזיד
: רָשות-המכס והמדינה לא ישאו באחריות לשום אבידה או נזק שנגרמו לטובין הנתונים לפיקוח רָשות-המכס, אלא אם נגרמו במזיד על ידי אחד מפקידי-המכס.

@ 24. הצהרות (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: טובין מיובאים או טובין שנועדו לייצוא, תוגש לגביהם לרשות המכס הצהרת ייבוא לפי הוראות [[סימן ה' לפרק רביעי]] או הצהרת ייצוא לפי הוראות [[סימן ב' לפרק שישי]], לפי העניין.

@ 25. (תיקון: תשנ&quot;ה) : (((בוטל).))
@ 26. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 29. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 30. מטען אישי של נוסעים (תיקון: תשע&quot;ח)
: על אף האמור [[בסעיף 24]], טובין שהם מטען לואי של הנוסעים באניה או בכל כלי הובלה אחר מותר ליַבְּאם וליַצאם, בכפוף לתנאים שנקבעו לכך, בלי הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא, לפי העניין.

@ 30א. חובת מתן הצהרה (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ה)
: (א) שר האוצר רשאי לקבוע חובה על אדם ליתן הצהרה לענין דיני המכס בכתב, בעל פה, בהתנהגות או בכל דרך אחרת.
: (ב) קביעה לפי סעיף קטן (א) יכולה להיות כללית או לסוגים של בעלי טובין או לסוגי טובין או לסוגי מקומות.

@ 31. זכות לדרוש ערובה (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: (א) רָשות-המכס רשאית לדרוש ולקחת ערובּות לקיום הוראות דיני המכס ולהגנת הכנסותיה של רשות-המכס בכלל; עד שלא ניתנה הערובה הנדרשת לגבי הטובין שבפיקוחה, רשאית היא לסרב למסירת הטובין או למתן התרה לגביהם לפי הוראות [[סעיף 65]] לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 103(ז)]].
: (ב) הערובה תינתן ותאושר בתנאים ובאופן שיקבע גובה המכס.
: (ג) ערובה שניתנה ואושרה כאמור בסעיף קטן (ב), תחייב את נותניה, ביחד ולחוד, לתשלום סכום הערובה במלואו.

@ 32. (תיקון: תשכ&quot;א, תשנ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 33. מותר ליתן ערובה כללית
: מקום שנדרשת ערובה למטרה מסויימת, מותר על פי רָשותו של המנהל, לקבל ערובה שתכסה את כל העסקאות שייעשו בתקופה ובסכום שיאשר המנהל.

@ 34. חילוטו של ערבון כסף
: ניתן ערבון במזומנים ולא קויימו תנאיו תוך המועד שנקבע לכך, מותר לחלט את הערבון.

@ 35. ערובה חדשה
: היה גובה המכס סבור ביום מן הימים שהערובה אינה מספקת רשאי הוא לדרוש ערובה חדשה.

@ 36. כוחה של ערובה
: הגיש גובה המכס תביעה על ערובּה שניתנה למכס, תהא הצגת כתב הערובּה, בלי ראיות נוספות, מזכה את גובה המכס לקבל נגד בני-האדם שהם לכאורה חותמי כתב הערובּה פסק דין לקיום ההתחייבות שבו, אלא אם כן הוכיחו הנתבעים שקיימו את תנאי הכתב, או שהכתב לא נחתם בידיהם או ששוחררו מן החָבוּת או שיצאו ידי חובתם.

@ 37. מתן היתר
: כל היתר הנקוב באחד מדיני המכס יכול שיינתן בכפוף לתנאים שנקבעו וגובה המכס רשאי לבטלו, לשנותו או להַתלותו.

@ 38. טובין המיובאים בדואר
: טובין שיובּאו בדואר יהיו נתונים לפיקוח רָשות-המכס כדרך טובין שיובּאו באופן אחר.

@ 39. הנוהל בחבילות דואר (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 24]], בטובין שיובּאו בדואר מותר, לפי שיקול דעתו של המנהל, לקבל את ההצהרה שבטופס או שבתווית המחוברים או הנלווים לאריזה לפי תקנות הדואר, במקום הצהרת הייבוא הנדרשת לפי [[סימן ה' לפרק רביעי]], והכתוב בהצהרה שבטופס או שבתווית בדבר תכולת האריזה, שוויה ושאר פרטיה וחתום בידי השולח מותר לקבלו, בכפוף לאימות מצד רָשות-המכס, לצורך שומת המכס שיש לשלם.
: (ב) טובין באריזה שיובאו בדואר ונמצא שאינם מתאימים לפרטים הכתובים בהצהרה שבטופס או שבתווית יהיו נתונים לחילוט.

@ 39א. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ח) : (((בוטל).))

== פרק רביעי: יִיבוא טובין ==

=== סימן א': יְבוא אסור ויבוא מוגבל ===

@ 40. סמכות לאסור יבוא
: (א) הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר יִיבּואם של טובין או של סוג טובין - פרט לפרסומים, שניתן לאסור את יִיבּואם לפי סעיף קטן (ב) - לישראל או לשטח או למקום שבישראל בין ביבשה בין בים ובין באויר, ורשאית היא בצו זה לפרט את הטובין או את סוג הטובין שעליהם יחול הצו בין דרך כלל ובין במיוחד, בין בציון ארץ מוצאם או נתיב יִיבּואם ובין באופן אחר.
: (ב) הממשלה רשאית, בצו, לאסור על ייבּואם של פרסומים, אם היא סבורה שהוא פוגע בטובת הציבור; ולגבי פרסום עתי רשאית היא לאסור, באותו צו או בצו נוסף, גם ייבּואם של גליונות הפרסום שיָצאו קודם לכן או שיֵצאו מכאן ואילך.

@ 41. יבוא אסור
: לא יְיַבֵּא אדם טובין שיִיבּואם אסור.

@ 42. טובין אסורים
: ואלה טובין שייבּואם אסור:
: (1) טובין שייבּואם נאסר בפקודה זו או בכל חוק אחר שהוא בר-תוקף בישראל אותה שעה, או על פיהם;
: (2) מטבעות כוזבות או חקויות או שאינן לפי המתכונת הקבועה מבחינת המשקל או הצריפות;
: (3) דברי דפוס, ציורים, ספרים, גלויות, תחריטים ליתוגרפיים או אחרים, שהם פרוצים או מגוּנים.

@ 43. יבוא מוגבל
: טובין שיִיבּואם מוגבל או מוסדר אותה שעה על ידי הממשלה או מטעמה, לא יְיַבֵּא אותם אדם אלא לפי ההגבלות וההסדר החלים עליהם.

@ 44. טובין שייבואם אסור ונשגרו למקום מחוץ לישראל (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) טובין שייבּואם אסור המצויים בכלי הובלה המגיע לאחד מנמלי ישראל, והם מיועדים או נשגרים לנמל או למקום שמחוץ לישראל, אין לראותם כטובין שיובאו באיסור, אם פורטו במצהר של כלי ההובלה ולא שוטענו ולא הונחתו, או אם שוטענו או הונחתו על פי רָשות.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין טובין ששטעונם אסור לפי כל דין או שהסחר בהם אסור לפי כל דין או התחייבות בין-לאומית של ישראל.

=== סימן ב': יִיבוא בדרך הים ===

@ 45. ייבוא טובין דרך הים (תיקון: תשע&quot;ח)
: כדי להבטיח שיִיבּואם של טובין בדרך הים יהא כהלכה:
: (1) יותן לעלות אל האניה;
: (2) יוגש מצהר על מטען האניה;
: (3) הטובין שהוגש עליהם מִצְהר לפריקה יִיפָּרקו ויותן לבדקם.

@ 46. חובת אניה להיכנס לנמל
: לא יתן קברניט לאנייתו שתיכנס לשום מקום שאינו נמל או מקום שאושר לכניסה, אלא בלחץ מזג האויר או מפני סיבה סבירה אחרת.

@ 47. חובת אניה להיענות לקריאה
: נכנסה אניה למימי חופין של ישראל, חייב הקברניט שלה לעצור אותה כדי לאפשר את העליה אליה, כל אימת שכלי שיט שבשירות רָשות-המכס המניף דגל המכס, או כלי שיט שבשירות המדינה המניף נס ודגלון מתאימים, התקרב אליו או קרא לו או איתת לו.

@ 48. חובת אניה לעצור בתחנת מעלֶה
: קברניט של אניה הבאה מחוץ לארץ ופניה מועדות לאחד מנמלי ישראל או שהיא סרה אליו, חייב לעצור את אנייתו בתחנת מעלֶה שנקבעה לאותו נמל, על מנת לאפשר את העליה אליה.

@ 49. הקלות לעליה אל אניה
: קברניט העוצר אנייתו על מנת לאפשר את העליה אליה ינקוט כל האמצעים הסבירים כדי להקל על פקיד-המכס לעלות אליה.

@ 50. חובת אניה למהר למקום הפריקה
: לאחר שהובאה האניה אל תחנת המעלֶה ולאחר שפקיד-המכס עלה אליה, יסיענה הקברניט במהירות האפשרית אל מקום העגינה או הפריקה הנכון בלי לסור לשום מקום אחר.

@ 51. אין להשיט אניה בלי רָשות
: משהגיעה האניה למקום העגינה או הפריקה הנכון, לא תורחק משם לפני שנסתיימה פריקת המטען המיועד לפריקה באותו נמל אלא על פי רָשות.

@ 52. הגבלת העליה אל אניה
: לא יעלה אדם אל אניה לפני פקיד-המכס הנכון אלא אם הוא נווט הנמל או רופא בשירות המדינה, או מי שהוסמך על ידיו כדין.

=== סימן ג': מצהר על המטען (תיקון: תשע&quot;ח) ===

@ 53. הגשת מצהר (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ג, תשע&quot;ח)
: (א) הובלו טובין לישראל דרך הים, האוויר או היבשה, תחול חובה להגיש לרשות המכס פרטים על כלי ההובלה וכן פירוט של כלל הטובין במטען המובל בכלי ההובלה, ובכלל זה מטען שיעדו הסופי אינו בישראל, ומאפייניהם, וכן פירוט של המכולות הריקות (בחוק זה - מצהר), בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים לשם פריקתו בישראל -
::: (א) יגיש סוכן האנייה ובאין סוכן אנייה - קברניט האנייה את המצהר לא יאוחר מ-24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל, או בעת יציאת האנייה לישראל מהנמל האחרון שבו הוטען מטען המובל לישראל, לפי המאוחר;
::: (ב) יגיש משלח בין-לאומי מצהר המתייחס לטובין שבטיפולו המיועדים לייבוא 24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל; המנהל רשאי להאריך את המועד להגשת המצהר אם הוכח להנחת דעתו שלא היה בידי המשלח הבין-לאומי להגיש את המצהר במועד מסיבות שאינן תלויות בו; לעניין זה, &quot;משלח בין-לאומי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 24א לחוק סוכני המכס]];
:: (2) לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים לשם פריקתו מחוץ לישראל, תגיש חברת הספנות ובאין חברת ספנות - יגיש הקברניט, את המצהר, במועדים המפורטים להלן, לפי העניין:
::: (א) בהפלגה לנמל בישראל שצפוי שתימשך שישה ימים או יותר ממועד יציאת האנייה מהנמל האחרון שבו ביקרה (בסעיף זה - נמל פקידה) - לא יאוחר משישה ימים לפני הגעת האנייה לנמל בישראל;
::: (ב) בהפלגה לנמל בישראל שצפוי שתימשך פחות משישה ימים ממועד יציאת האנייה מנמל הפקידה האחרון - בעת יציאת האנייה מכל נמל שבו הוטען מטען המובל לישראל;
:: (3) לעניין מטען שהובל לישראל דרך האוויר - תגיש חברת התעופה המובילה את המצהר לא יאוחר מארבע שעות לפני נחיתת המטוס בישראל או בעת המראתו לישראל, לפי המאוחר;
:: (4) לעניין מטען שהובל לישראל דרך היבשה - יגיש סוכן המכס של היבואן את המצהר יום אחד לפני הגעתו לישראל, לכל המאוחר.
: (ב) המנהל רשאי לקבוע הוראות לעניין תוכן המצהר ומבנהו.

@ 54. תיקון טעות (תיקון: תשע&quot;ח)
: במצהר התגלתה טעות במצהר שהוגש, רשאי המנהל להתיר הגשת מצהר מתוקן; על הגשת מצהר מתוקן תשולם אגרה בסכום שיקבע שר האוצר בתקנות.

@ 54א. הגשת מצהר באמצעות מסר אלקטרוני (תיקון: תשע&quot;ח)
: מצהר, וכל תיקון שלו, יוגשו באמצעות מסר אלקטרוני, בהתאם להוראות לפי [[פרק ארבעה עשר א']].

@ 55. קברניט אניה שנטרפה חייב בהגשת פרטים (תיקון: תשע&quot;ח)
: אניה שאבדה או שנטרפה אל החוף, חייב הקברניט או הבעל להגיש, בלי דיחוי שאין בו הכרח, פרטים על האניה ועל מטענה, על ידי מסירת מצהר, במידה שיש ביכלתו לעשות זאת, לגובה המכס בבית המכס הקרוב ביותר למקום שבו אבדה או נטרפה האניה.

@ 55א. חובה לסייע לפקיד המכס במילוי תפקידו (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) המגיש מצהר חייב להקל על פקיד המכס המוסמך לכך את הכניסה אל כלי ההובלה, להשיב על כל שאלה ולהגיש כל מסמך ותעודה בנוגע לכלי ההובלה ומטענו.
: (ב) קברניט של אנייה, חברת תעופה או כל אדם אחר המכניס טובין לישראל בכלי הובלה, עובדיהם שהוסמכו לכך על ידם, ובעלים של כלי ההובלה חייבים להשיב לפקיד מכס גם על שאלות בעניין כלי ההובלה, צוות עובדיו, נוסעיו, צידתו ומסעו.

=== סימן ד': פריקה והֶנחֵת ===

@ 56. פירוק הצובר (תיקון: תשע&quot;ח)
: אין לפרק את הצוֹבֶר של אניה שנכנסה למימי חופין של ישראל אלא ברשות גובה המכס, או בשביל אותם טובין שניתנה לגביהם התרה לפי הוראות [[סעיף 65]].

@ 57. הסרת טובין מאניה
: (א) אין לפרוק טובין ואין להנחיתם, אלא במעמדו של גובה המכס או על פי רָשותו, ואין להנחית טובין אלא לרציף, או למקום אחר שהוקצה כהלכה להֶנחת או לפריקה של טובין או שהטובין הועברו אליו מן האניה בסירה רשויה או בארבָּה רשויה; וטובין שנפרקו או שהונחו בסירה או בארבה, אין לשַטעֵן אותם או לסלקם לסירה או לארבה אחרות לפני שהונחתו, אלא ברְשות גובה המכס.
: (ב) טובין שנפרקו והונחתו ברשות גובה המכס למקום שאיננו רציף ולא מקום שהוקצה לכך כהלכה, יהא הקברניט או בעל האניה שממנה נפרקו חייב להניחם, על חשבונו, במקום מבטחים שאושר על ידי גובה המכס; ועד שיסולקו משם כדין, יהיו על אחריותו של הקברניט או בעל האניה כאילו לא נפרקו.

@ 58. חובה להפקיד טובין
: טובין שנפרקו והונחתו מכלי שיט יש להפקידם, מיד לאחר הֶנחֵת, במחסן מכס או במקום מבטחים אחר שאושר על ידי גובה המכס.

@ 59. אריזה חוזרת ברציף
: כל טובין מותר, על פי רָשות, לחזור ולארזם ברציף בהשגחת פקיד-מכס.

@ 60. תקנות למניעת צפיפות
: כדי למנוע צפיפות במקום הנתון לפיקוח רשות-המכס או בכל מקום אחר, רשאי המנהל להתקין תקנות להפסקת טעינתם או פריקתם של כלי שיט, להסדר טעינתם של טובין, פריקתם, שִטעוּנם, קבלתם ומסירתם ולפיקוח על פעולות אלה; אין לבוא בתביעה על רָשות-המכס או על פקיד-מכס בעד הפסד שנגרם לקברניט או לבעל כלי שיט או לבעל טובין מחמת ההפסקה או ההסדר.

@ 61. חובה לפרט הנימוקים להפסקת הפריקה וכו'
: גובה המכס חייב להמציא לקברניט של כלי שיט ולכל אדם אחר הנוגע בדבר, לפי דרישתם, הודעה בכתב, בה יפרט את הנימוקים להפסקות טעינתם או פריקתם של כלי שיט ושל מטענים, או לאיסור הינוחם של טובין ברציפים או ברציף פלוני או כניסתם למקום הנתון לפיקוח רָשות-המכס או לכל מקום אחר.

=== סימן ה': הצהרת ייבוא (תיקון: תשע&quot;ח) ===

@ 62. הצהרת ייבוא (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל טובין המיובאים לישראל, למעט טובין כאמור המיובאים למטרת שטעון, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייבוא לאחת מהמטרות האלה (בחוק זה - הצהרת ייבוא):
:: (1) צריכה בארץ;
:: (2) אחסנה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) [[וחוק סוכני המכס]], המנהל רשאי לקבוע, לעניין ייבוא לשימוש עצמי כהגדרתו [[בסעיף 129]], תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייבוא בעבור בעל הטובין.
: (ג) הצהרת הייבוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן שיכללו כל פרט שקבע המנהל, כשהם שלמים וניתנים לקריאה:
:: (1) חשבונות המכר, שטרי הביטוח, שטרי המטען, מפרט האריזות, שטרי החבילות ומסמכים אחרים הנוגעים לטובין ומלמדים על ערכם במקום קנייתם, לרבות דמי ההובלה, הביטוח ושאר התשלומים ששולמו בשלהם;
:: (2) אם ייבוא הטובין חייב בהיתר ייבוא, רישיון ייבוא או אישור ייבוא - היתר, רישיון או אישור כאמור;
:: (3) מסמכי העדפה;
:: (4) מסמך העברת בעלות לפני הגשת הצהרת הייבוא;
:: (5) כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1) -
:: (1) המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע;
:: (2) המנהל רשאי להורות, לעניין מסמכים כאמור באותו סעיף קטן שיורה, ובהתקיים תנאים שיורה, כי הם יומצאו לרשות המכס לאחר הגשת הצהרת הייבוא.
: (ה) הגשת הצהרת ייבוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור [[בסעיף 168]] [[ובחוק סוכני המכס]].

@ 63. המועד להגשת הצהרת ייבוא (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: (א) הצהרת ייבוא תוגש לאחר הגשת המצהר, למעט בסוגי מקרים שקבע המנהל בכללים, אך לא יאוחר משלושה חודשים ממועד הייבוא, ולעניין טובין שיובאו דרך האוויר - לא יאוחר מ-45 ימים ממועד הייבוא.
: (ב) לא הוגשה הצהרת ייבוא במועד כאמור בסעיף קטן (א), רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם.

@ 64. הגשת הצהרת ייבוא באמצעות מסר אלקטרוני (תיקון: תשע&quot;ח)
: הצהרת ייבוא, בצירוף המסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות [[סעיף 62(ג)]], תוגש באמצעות מסר אלקטרוני בהתאם להוראות לפי [[פרק ארבעה עשר א']].

@ 65. התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: (א) הוגשה הצהרת ייבוא, רשאי המנהל לתת, באופן מקוון, התרה לגבי הטובין הכלולים בה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא ייתן המנהל התרה כאמור באותו סעיף קטן אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) המנהל מצא כי לא קוימה הוראה לפי כל דין בקשר לייבוא הטובין, ובכלל זה מצא כי מתקיים אחד מאלה:
::: (א) ההצהרה כוללת פרטים לא נכונים;
::: (ב) ההצהרה אינה כוללת פרטים שיש לכלול בה לפי הוראות [[סעיף 62(ג)]];
::: (ג) להצהרה לא צורפו מסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות [[סעיף 62(ג)]], או שצורפו לה מסמכים כאמור שאינם שלמים או שאינם ניתנים לקריאה;
::: (ד) לא שולמו מסי ייבוא כדין;
::: (ה) לא שולמה הוצאה שהתחייב בה אדם על פי פקודה זו בקשר לטובין המיובאים;
:: (2) לא ניתנה ערובה לקיום הוראות פקודה זו שדרש המנהל.
: (ג) נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), ינהגו בטובין האמורים על פי ההצהרה.
: (ד) החליט המנהל, כאמור בסעיף קטן (ב), שלא לתת התרה, יודיע על כך למגיש ההצהרה.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ג), נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), והיה לו יסוד סביר להניח, טרם מסירתם של הטובין לצריכה בארץ, כי מתקיים לגבי הצהרת הייבוא שהם נכללו בה האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להתלות את ההתרה או לבטלה.

@ 65א. שמירת מסמכים (תיקון: תשע&quot;ח)
: הוגשה הצהרת ייבוא, ישמור בעל הטובין את ההצהרה וכל מסמך שצורף אליה לפי [[סעיף 62(ג)]], בהתאם לכללים שיקבע המנהל.

@ 65ב. חובה להשיב על שאלות (תיקון: תשע&quot;ח)
: מי שמגיש הצהרת ייבוא חייב להשיב על כל שאלה בנוגע לטובין הכלולים בהצהרה בלבד, אם נדרש לכך בידי פקיד מכס.

@ 65ג. הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא (תיקון: תשע&quot;ח)
: על אף הוראות [[סעיף 62(א)]], המנהל רשאי להתיר, דרך כלל או בסוגי מקרים שקבע, הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא; התיר כאמור, יראו מסמך כאמור, לעניין כל דין, כהצהרת ייבוא.

=== סימן ו': יִיבוא שלא בדרך הים ===

@ 66. ייבוא טובין שלא בדרך הים
: (א) טובין שיובּאו שלא בדרך הים יש להביאם למקום כניסה שהוקצה לכך ולהובילם בנתיב שיוּחד לשם הובלה ביבשה אל אותו מקום כניסה.
: (ב) אם בית המכס אינו על הגבול, יש להוביל את הטובין בנתיב שיוחד מהגבול אל אותו בית מכס.
: (ג) אם אין באפשרותו של בית המכס הקרוב ביותר לקבל טובין מיובּאים, יש להובילם לבית המכס הקרוב המסוגל לקבלם; אולם הממונים על הטובין צריכים להצטייד בתעודה מבית המכס הראשון המאשרת שביקרו שם והצהירו על הטובין.
: (ד) יותן להיכנס לכלי ההובלה.

@ 67. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטל).))

== פרק חמישי: החסנת טובין ==

=== סימן א': מחסנים רשויים ===

@ 68. רישיון מחסן (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: (א) בעל מחסן לא יאחסן בו טובין הנתונים לפיקוח רשות מכס אלא אם כן ניתן לו רישיון לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאים שקבע המנהל ברישיון ([[בפרק זה]] - רישיון מחסן); המנהל רשאי לקבוע ברישיון את סוגי הטובין שניתן לאחסן כאמור במחסן.
: (ב) בעל רישיון מחסן יאחסן במחסן בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) רק טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה, כאמור [[בסעיף 62(א)(2)]], וניתנה לגביהם התרה ([[בפרק זה]] - טובין שהותרו לאחסנה); ואולם המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים או בסוגי מקרים שיקבע, להורות על אחסנת טובין שלא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור.
: (ג) שר האוצר יקבע אילו סוגי טובין ניתן לאחסן במחסן רשוי מכל סוג, ותנאים לאחסנת טובין כאמור.

@ 69. מחסנים לסוגיהם
: מחסנים רשויים יכול שיהיו משני סוגים:
: (1) מחסנים כלליים המשמשים להחסנת טובין בכלל;
: (2) מחסנים פרטיים המשמשים להחסנת טובין של בעל הרשיון בלבד.

@ 70. תקופתו של רשיון מחסן
: (א) רשיונות מחסן יינתנו לתקופת שנה שראשיתה באחד בינואר ויהיו ניתנים לחידוש כל שנה בתאריך זה.
: (ב) הממשלה רשאית לקבוע, בתקנות, את התנאים שלפיהם ניתנים רשיונות מחסן ואת דירוג האגרות המשתלמות בעדם.
: (ג) האגרה שנקבעה תהא משתלמת כל שנה מראש; ואם באחת השנים לא שולמה האגרה באחד בינואר או לפניו, יפקע הרשיון מאותו תאריך.

@ 71. כוחה של הממשלה לבטל רשיון
: (א) הממשלה רשאית בכל עת לבטל רשיון מחסן אם היתה סיבה מספקת לכך.
: (ב) הודעה על ביטול רשיון תפורסם ברשומות, גם תימסר בכתב לבעל הרשיון.

@ 72. תוצאות ביטולו של רשיון
: (א) בוטל רשיון או פקע, ישולם המכס בעד הטובין המוחסנים או יְיוצאו הטובין או יסולקו למחסן מאושר אחר, הכל תוך הזמן שהורה המנהל.
: (ב) לא נפדו הטובין או לא סולקו, כאמור, יקח אותם גובה המכס על חשבון בעלם אל מחסן המכס הקרוב ביותר, ימכרם ויעשה בדמי המכר בדרך שנקבעה לכך.

@ 73. פקיד-המכס יערוך רשימת טובין שהונחתו להחסנה
: טובין שנועדו להחסנה יערוך מהם פקיד-המכס, עם הֶנחֵתם או באפשרות המעשית הראשונה שלאחר מכן, רשימה מפורטת וירשום אותה בפנקס שהוכן למטרה זו.

@ 74. גמר האחסנה (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: טובין שהותרו לאחסנה והופקדו במחסן כראוי, יאשר פקיד-המכס, בדרך שתיקבע בתקנות כי האחסנה הסתיימה.

@ 75. סילוק טובין למחסן על ידי גובה המכס (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) טובין שהותרו לאחסנה ולא אוחסנו על ידי בעל הטובין, רשאי גובה המכס לסלקם אל המחסן.
: (ב) סילק גובה המכס את הטובין, ישלם בעל רשיון המחסן את כל ההוצאות שהוצאו לסילוקם ויהיה לו עִכָּבוֹן על הטובין כנגד הוצאות אלה.

@ 76. אריזה שבה יש להפקיד טובין (תיקון: תשע&quot;ח)
: טובין שהותרו לאחסנה, יש להפקידם באריזה שבה יובּאו, אולם טובין שנארזו אריזה חדשה ברציף, יופקדו באריזה שבה היו נתונים בעת הגשת הצהרת הייבוא לגביהם.

@ 77. חובותיו של בעל רשיון (תיקון: תשנ&quot;ה)
: בעל רשיון מחסן -
: (1) יערום ויסדר את הטובין במחסן באופן שתהא בכל עת גישה סבירה לכל אריזה ואפשרות לבדקה;
: (2) יספק אורות במידה מספקת וכן מאזני צדק, משקלי צדק ומידות צדק לשימושו של פקיד-המכס;
: (3) ישיג את הפועלים והחמרים הדרושים לקליטת הטובין המוחסנים, לבדיקתם, לאריזתם, לסימונם, לטמינתם בחביות, לשקילתם, ולעריכת המלאי שלהם בכל שעה שגובה המכס ירצה בכך;
: (4) יספק להנחת דעתו של המנהל מקום מתאים לעבודה משרדית;
: (5) ינהל רישום של מצאי הטובין במחסן, בדרך שתיקבע בתקנות.

@ 78. פתיחת מחסן
: (א) לא יפתח אדם מחסן ולא ישיג לעצמו גישה לטובין המצויים בו, אלא על פי רָשות.
: (ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - קנס 200 לירות.

@ 79. לפקיד-המכס רשות גישה למחסן
: לכל פקיד-מכס תהיה בכל זמן סביר גישה לכל חלק מכל מחסן ויהא מוסמך לבדוק את הטובין המצויים בו, ולשם כך הוא רשאי לדרוש מבעל הרשיון ליתן לו כניסה למחסן; לא עשה כן בעל הרשיון, רשאי גובה המכס לפרוץ את המחסן או כל חצרים שיש לעבור בהם כדי להבטיח את הגישה.

@ 80. רשות לשוב ולמדוד ולשקול טובין
: טובין שהוחסנו רשאי פקיד-מכס לשוב ולמדדם ולשקלם או לבדקם, בין על פי הוראות גובה המכס ובין על פי בקשתו של בעל הטובין ועל חשבונו, והמכס ישולם לפי התוצאות, זולת אם יש יסוד סביר להניח שמשהו מן הפחת או מן ההפרש שנתגלה נגרם על ידי אמצעים בלתי הוגנים.

@ 81. המכס על טובין מוחסנים ישולם תוך שנה
: טובין חבי מכס המוחסנים במחסן רשוי, המכס עליהם ישולם תוך שנה אחת מיום שהוחסנו לראשונה, אם לא הרשה המנהל להחסינם תקופה ארוכה יותר; לא שולם המכס תוך הזמן האמור, מותר למכור את הטובין ויש לעשות בדמי המכר כפי שנקבע; היו הטובין דבר האָבֵד, לדעת המנהל, רשאי המנהל למכרם גם לפני תום התקופה האמורה.

@ 82. גובה מכס רשאי לצוות על סילוק טובין ממחסן פרטי למחסן כללי
: רשאי גובה המכס לדרוש מבעל טובין שבמחסן פרטי לסלקם משם למחסן כללי תוך זמן שקבע, או לשלם את המכס עליהם; לא נתמלאה הדרישה, רשאי גובה המכס למכרם ולעשות בדמי המכר כפי שנקבע.

@ 83. חבותו של בעל רשיון
: טובין מוחסנים שסולקו מן המחסן בלי רשות, או לא הוגשו לפקיד-המכס כשדרש זאת, ולא ניתן עליהם הסבר להנחת דעתו של גובה המכס - בעל הרשיון של המחסן ישלם את כל המכס על אותם טובין ונוסף על המכס סכום של חמש לירות על כל אריזה או חבילה שסולקה, או שלא הוגשה, או כפל המכס.

@ 84. חסר בטובין מוחסנים
: נמצא חֶסֶר באחת האריזות של טובין שיובאו והוחסנו, ואין לתלות את החסר בכליה טבעית או בסיבה כשרה אחרת, יהא בעל רשיון המחסן חב, לפי דרישה בכתב מאת גובה המכס, לשלם כפל המכס החל על כמותם או על שווים של הטובין כפי שהוחסנו לראשונה.

@ 85. הוצאת טובין לשם הצגה
: מותר להרשות הוצאת טובין מוחסנים מן המחסן בלי תשלום מכס לשם הצגתם ברבים או למטרה דומה, לתקופה ובכמויות שאישר המנהל, ובלבד שתינתן ערובּה להחזרת הטובין או לתשלום המכס.

@ 86. דוגמאות מטובין מוחסנים (תיקון: תשע&quot;ח)
: רשאי גובה המכס להתיר ליבואן ליטול מטובין מוחסנים דוגמאות בשיעור צנוע ללא הגשת הצהרת ייבוא, ופרט למכס העשוי לחול לבסוף על החָסר מן הכמות שהוחסנה לראשונה - אף ללא תשלום מכס.

@ 87. טיפול בטובין כשהם במחסן
: גובה המכס יכול להרשות לבעל טובין מוחסנים או למי שבידו השליטה עליהם, למיינם, להפרידם, לארזם ולשוב לארזם, ולעשות בהם כל השינויים, הסידורים והמיונים החוקיים הדרושים לשמירתם או להכשרתם למכירה, למשלוח ולכל עשיה חוקית בהם, ויכול הוא גם להרשות שחלק מן הטובים (([צ&quot;ל: טובין])) שהופרד כאמור ושאיננו שווה במכס החל עליו, יושמד ללא תשלום מכס עליו.

@ 88. הערכה שנית של טובין מוחסנים
: טובין מוחסנים שהם חבי מכס לפי הערך והורעו תוך כדי החסנה, מותר להעריך אותם שנית לפי בקשת בעל הטובין, והמכס ישולם לפי התוצאות, ובלבד שגובה המכס משוכנע שהורעו דרך מקרה.

@ 89. טובין שאינם שווים במכס החל עליהם
: (א) המנהל רשאי להביא לידי השמדת טובין מוחסנים אם לפי דעת גובה המכס אין הם שווים במכס החל עליהם, ורשאי הוא לוותר על המכס.
: (ב) בעל טובין שהושמדו ישלם לבעל רשיון המחסן, או לגובה המכס אם היו הטובין במחסן המכס, את כל התשלומים החלים עליהם ושאינם מכס.

@ 90. טובין העלולים להתלקח או להתפוצץ
: (א) טובין העלולים בנקל להישרף, להתלקח או להתפוצץ אסור להחסינם אלא ברשות גובה המכס.
: (ב) טובין כאמור שגובה המכס לא הרשה להחסינם, מותר להפקידם במקום בטוח שאושר על ידיו, וכל זמן שהם מופקדים שם יש לראותם כאילו הם במחסן המכס וגובה המכס רשאי למכרם כתום ארבעה עשר יום, אם לא נפדו כהלכה.
: (ג) הוצאות סילוקם של הטובין, הבטחתם, וההשגחה והשמירה עליהם עד למכירתם ייזקפו כנגד הטובין.

@ 91. הצהרה על טובין מוחסנים והתרתם (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל טובין מוחסנים המבקש להוציא טובין כאמור, כולם או חלקם, ממחסן רשוי, יגיש עליהם למנהל הצהרה שהיא אחת מאלה:
:: (1) הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ;
:: (2) הצהרת ייצוא;
:: (3) הצהרת ייבוא לשם אחסנה במחסן רשוי אחר.
: (ב) לעניין הגשת הצהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולעניין מתן התרה לגבי הטובין הכלולים בה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים המפורטים להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הצהרת ייבוא כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3) - [[סעיפים 62(ב) עד (ה)]] [[ו-63 עד 65ג]];
:: (2) לעניין הצהרת ייצוא כאמור בסעיף קטן (א)(2) - [[סעיפים 103(ב) עד (ו)]] [[ו-104]].

@ 92. המנהל רשאי לוותר על מכס של טובין מוחסנים שאבדו או שהושמדו (תיקון: תשע&quot;ח)
: טובין שאוחסנו, טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה או טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור [[בסעיף 91(א)]], ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, אם בהיותם באניה ואם בשעת העברתם, הֶנחֵתָם או קבלתם למחסן ואם בתוך המחסן, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו.

@ 93. טובין מוחסנים שאבדו או הושמדו בעת מסירה או טעינה (תיקון: תשע&quot;ח)
: טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור [[בסעיף 91(א)(2) או (3)]], וניתנה לגביהם התרה, ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, בין בשעת מסירה ובין בשעת טעינה, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו.

@ 94. אחסנה להלכה (תיקון: תשע&quot;ח)
: טובין שהותרו לאחסנה, לרבות טובין שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור [[בסעיף 91(א)(3)]] (בסעיף זה - ההצהרה הראשונה) וניתנה לגביהם התרה, ולפני שאוחסנו הוגשה לגביהם הצהרה כאמור [[בסעיף 91(א)(1) עד (3)]], יראו אותם כטובין שאוחסנו בהתאם להצהרה הראשונה.

=== סימן ב': מחסני המכס ===

@ 95. מחסני המכס
: (א) הממשלה רשאית, בצו, לקבוע מחסני מכס.
: (ב) טובין שהוחסנו או שהופקדו במחסן מכס, תשולם עליהם אגרה לפי הדירוג שנקבע.
: (ג) המנהל רשאי לוותר על אגרה, כולה או מקצתה, אם הורעו הטובין או אבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע או במקרים אחרים שנקבעו.

@ 96. מותר להפוך מחסן רשוי למחסן מכס
: המנהל רשאי, בצו, לקבוע שמחסן רשוי יהיה למחסן מכס, בכפוף לכל תנאי שנקבע בצו.

@ 97. זמן תשלום האגרה
: כל האגרות ישולמו לפני סילוק הטובין.

@ 98. סמכות למכור (תיקון: תשע&quot;ח)
: טובין שהותרו לאחסנה במחסן מכס ולא סולקו משם כדין תוך שנה אחת מיום שאוחסנו, רשאי גובה המכס למכרם.

@ 99. תשלום היטלים
: המנהל רשאי לא להרשות מסירת טובין שהופקדו במחסן מכס, עד שלא קיבל הוכחות מניחות את הדעת ששולמו דמי ההובלה וההֶנחת החלים על אותם טובין.

== פרק ששי: יִיצוא טובין ==

=== סימן א': יְצוא אסור וִיְצוא מוגבל ===

@ 100. סמכות לאסור יצוא
: הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר, ייצואם של טובין או של סוג טובין מישראל, או משטח או ממקום שבישראל בין ביבשה, בין בים ובין באויר, ורשאית היא בצו זה לפרט את הטובין או סוג הטובין, בין דרך כלל ובין במיוחד, וכן לאסור, להגביל או להסדיר בו את היִיצוא בין לכל מקום ובין לארץ מיוחדת או למקום מיוחד.

@ 101. יצוא אסור
: לא יְיַצא אדם טובין שייצואם אסור.

@ 102. יצוא מוגבל
: לא ייצא אדם טובין שיצואם מוגבל או מוסדר אותה שעה על פי פקודה זו או על פי כל חיקוק אחר בר תוקף, אלא לפי ההגבלות וההסדר החלים עליהם.

=== סימן ב': סדרי ייצוא ===

@ 103. הצהרת ייצוא (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייצוא.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) [[וחוק סוכני המכס]], רשאי המנהל לקבוע תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייצוא בעבור בעל הטובין.
: (ג) הצהרת הייצוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן, כשהם שלמים וניתנים לקריאה:
:: (1) חשבונות המכר, שטר המטען ומפרט אריזות;
:: (2) אם ייצוא הטובין חייב בהיתר ייצוא, רישיון ייצוא או אישור ייצוא - היתר, רישיון או אישור כאמור;
:: (3) מסמכי העדפה או חשבונית הצהרה כמשמעותה בהסכם בדבר הקמת אזור תעשייה מוכר (Qualified Industrial Zone - QIZ), לפי העניין;
:: (4) כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע.
: (ה) הצהרת ייצוא תוגש בטרם יוצאו הטובין מישראל, ואולם המנהל רשאי לקבוע פרטים או מסמכים שיהיה ניתן להגיש או לצרף להצהרה עד תום חמישה ימי עסקים ממועד ייצוא הטובין.
: (ו) הגשת הצהרת ייצוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור [[בסעיף 168]] [[ובחוק סוכני המכס]].
: (ז) הוראות [[סעיפים 64 עד 65ג]] יחולו לעניין הצהרת ייצוא, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: על אף האמור [[בסעיף 65(ב)]], המנהל לא ייתן התרה אם מצא כי לא קוימה הוראת דין בקשר לייצוא הטובין או אם הטובין לא הובאו לאתר בפיקוח המכס.

@ 104. טובין שלא יוצאו (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא וניתנה לגביהם התרה, או טובין שהיו תחת פיקוח המכס לשם ייצואם, ולא יוצאו מישראל, רשאי בעל הטובין להגיש בקשה לשחרורם מפיקוח המכס, בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההתרה לגביהם או מיום שהובאו למקום שנקבע לייצוא, לפי העניין, ולעניין טובין המיוצאים דרך האוויר - בתוך 45 ימים מהמועד כאמור.
: (ב) לא יוצאו טובין כאמור בסעיף קטן (א) מישראל ולא הוגשה בקשה כאמור באותו סעיף קטן עד תום התקופה כאמור בו, רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם.
: (ג) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בדרך שיקבע המנהל.

@ 105. מסמכים וערובות (תיקון: תשע&quot;ח)
: גובה המכס רשאי לדרוש מבעל הטובין להגיש לו כל תעודה או מסמך הנוגעים לטובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא, ואם היו הטובין חבי מכס, רשאי גובה המכס לדרוש מבעל הטובין ערובה שהטובין יונחתו או יימסרו במקום האמור בהצהרה, או שיינתן הסבר עליהם להנחת דעתו של גובה המכס.

@ 106. קיבולו של כלי שיט בטובי יצוא מסויימים
: טובין שהוחסנו במחסן, או שמתכוונים לתבוע עליהם הישבון, או שיש לשטען אותם - אין ליַצאֵם בכלי שיט שקיבולו פחות מששים טונות רשומות.

@ 107. טובין חייבים בטעינה מרציף או ממקום מאושר
: טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס והמיועדים לייצוא בדרך הים או להסעה לאורך החוף, וכן טובין שמתכוונים לתבוע עליהם הישבון, לא יוטענו על אניה אלא במישרין מרציף או ממקום מאושר אחר, או לאחר שהובאו במישרין משם אל האניה בסירה רשויה או בארבָּה רשויה.

@ 108. יצוא בדרך היבשה או האויר
: (א) טובין המיועדים ליצוא בדרך היבשה שלא ברכבת, או ליצוא בדרך האויר, יש להביאם לבית המכס הסמוך ביותר למקום היצוא.
: (ב) אם בית המכס אינו על הגבול יש להוביל את הטובין, לאחר בדיקה, אל הגבול בנתיב שנקבע לכך, ללא סטיה ממנו, וליַצאם משם.
: (ג) טובין נתונים לפיקוח רשות-המכס המוצאים ברכבת יש לשלוח אותם בקרון חתום כראוי בידי רשות-המכס.
: (ד) כלי הובלה המייצא טובין ביבשה או באויר מותר לדרוש עליו מצהר-יציאה.

@ 109. תעודת מפדה
: קברניט של אניה לא יפליג עם אנייתו משום נמל בלי שקיבל מגובה המכס תעודת מִפדֶה.

@ 110. קנס בעד הפלגה שרירותית
: אניה שהפליגה מנמל בישראל ולא עצרה בתחנות שקבע המנהל לנחיתת פקידי-המכס או לעריכת בדיקה נוספת שלפני הפלגה ישלם הקברניט עשרים לירות; הפליגה האניה מנמל או ממקום אחר כשפקיד-המכס או עובדי מדינה אחרים נמצאים בתוכה וההפלגה היתה שלא בהסכמתם ישלם הקברניט מאה לירות.

@ 111. דרישות שיש למלאותן לפני קבלת תעודת המפדה
: לפני שתינתן תעודת מפדה ימסור קברניט או בעל האניה תסקיר יציאה ראוי כפי שנקבע, ישיב על שאלות בדבר האניה, מטענה, צוות עובדיה, נוסעיה, צידתה ומסעה ויגיש תעודות בענין האניה ומטענה; ואם היה כלי השיט פחות משל 300 טונות רשומים - יגיש לקצין המכס מצהר-יציאה.

@ 112. מסירת מצהר
: בכפוף להוראות [[סעיף 111]], חייב הקברניט, בעל האניה או סוכנה, למסור לגובה המכס את מצהר-היציאה תוך 24 שעות לאחר גמר המפדה, או תוך מועד מאוחר מזה ככל שירשה המנהל.

@ 113. טעינת טובין שלא פורטו
: לא יניח הקברניט להטעין על האניה טובין שלא פורטו או שלא אוזכרו במצהר-היציאה, אלא לאחר שנתמלאו התנאים שנקבעו [[בסעיף 103]]; אין הוראה זו חלה על מטען לואי של נוסעים.

@ 114. תיקון מצהר-יציאה
: (א) גובה המכס רשאי להתיר לקברניט או לבעל האניה לתקן כל טעות גלויה בגופו של מצהר או למלא כל חסר, שהם לדעת גובה המכס פרי מקרה או היסח הדעת; התיקון יהיה בהגשת מצהר מתוקן או מצהר מילואים, וגובה המכס רשאי, אם ייראה לו, לגבות בעדו את האגרה שנקבעה.
: (ב) פרט לאמור בסעיף קטן (א) אין לתקן מצהר-יציאה.

@ 115. תנאים לפדיה
: לא תינתן תעודת מפדה לאניה אלא לאחר שניתן הסבר כראוי, להנחת דעתו של גובה המכס, על מטענה ועל צידתה שהובאו מנמלים זרים, ולאחר שנתמלאו כראוי שאר הדרישות החוקיות בנוגע לאניה ולמטענה הנכנס והיוצא.

@ 116. יש לעצור את האניה בתחנת המעלה הנכונה
: אניה כשהיא מפליגה מנמל, חייב קברניטה, אם נדרש לכך, לעצרה בתחנת המעלה שנקבעה לאותו נמל, ולהקל בכל אמצעי סביר את עלייתו של פקיד-המכס על האניה (([צ&quot;ל: אל האניה])), וכל זמן שפקיד-המכס נמצא באניה במילוי תפקידו לא יפליג הקברניט באנייתו מהנמל בלי הסכמתו.

@ 117. הקברניט חייב הסבר על טובין חסרים
: קברניט של אניה לאחר מפדה חייב -
: (1) להגיש את תעודת המפדה, אם נדרש לכך על ידי פקיד-מכס;
: (2) ליתן הסבר, להנחת דעתו של גובה המכס, על טובין שפורטו או שאוזכרו במצהר-היציאה ואינם מצויים באניה.

@ 118. איסור על פריקת טובי יצוא שלא ברשות
: טובין שהטעינום ליצוא, בדרך הים או היבשה או האויר, אין לפרקם אלא ברשות גובה המכס.

@ 119. תעודת הנחת (תיקון: תשע&quot;ח)
: היצואן חייב, אם נדרש לכך על ידי המנהל, להגיש תעודה מאת פקיד-המכס הראשי בנמל היעוד, להוכחה שהטובין שהיו נתונים לפיקוח רשות-המכס הונחתו באותו נמל כראוי, בהתאם להצהרת הייצוא, ורשאי גובה המכס שלא להתיר לאותו יצואן ליצא טובין אחרים הנתונים לפיקוח רשות-המכס, אם לא המציא תוך מועד סביר את תעודת ההֶנחת של טובין שיִצֵא קודם לכן, או אם לא נתן הסבר על הטובין, להנחת דעתו של גובה המכס.

== פרק שביעי: צידת אניה ==

@ 120. השימוש בצידת אניה (תיקון: תשע&quot;ח)
: צידת אניה, בין שהטעינוה בנמלי חוץ ובין בנמלי ישראל, לא ישתמשו בה אלא הנוסעים והצוות או לשירותי האניה בלבד, אלא אם כן הוגשה לגביה הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ וניתנה לגביה התרה או אם נקבעו הוראות אחרות בענין זה.

@ 121. השימוש בצידת אניה (([צ&quot;ל: אין פורקים צידה אלא ברשות גובה המכס]))
: לא ישתמשו בצידת אניה בניגוד [[לסעיף 120]] ולא יִפרקוה ולא ינחיתוה אלא ברְשות גובה המכס.

@ 122. הנחת צידת אניה (([צ&quot;ל: צידה חתומה]))
: צידת אניה שהטעינוה ממחסן בלי תשלום מכס, או בהישבון, תישאר חתומה בחותם המכס כל זמן שהאניה היא בנמל או במקום אחר בישראל, או כל זמן שהיא עוברת מנמל או ממקום אחר בישראל למשנהו עד להפלגתה הסופית למסע חוץ.

@ 123. עודפי צידת אניה מותר להנחית ברשות (תיקון: תשע&quot;ח)
: עודפי צידת אניה מותר, ברשות גובה המכס, להגיש לגביהם הצהרת ייבוא או לאחסנם במחסן על מנת שישמשו צידת אניה בעתיד.

@ 123א. החייב במכס (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) החייב בתשלום מכס על טובין הוא בעל הטובין.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אדם שאינו בעל הטובין רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שיורה, לקבל על עצמו את תשלום המכס על טובין מסוימים, כולו או חלקו, ויראוהו מעת הסכמת המנהל כאמור כחייב במכס על אותם טובין.

@ 123ב. תשלום המכס (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות [[סימן ה' בפרק רביעי]], ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא.
: (ב) המכס על טובין שיובאו בדואר ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא, ואם לא הוגשה הצהרת ייבוא - בעת קבלתם בסניף הדואר.
: (ג) תשלום המכס לפי הוראות סעיף זה ייעשה בדרך שיקבע המנהל.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 81]].

== פרק שמיני: תשלומי מכס ==

@ 124. המועד הקובע לעניין שיעור המכס (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: (א) מכס ישולם לפי השיעור החל במועד התשלום.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המכס על טובין שיובאו באמצעות הדואר ולא הוגשה לגביהם הצהרת ייבוא, ישולם לפי השיעור החל במועד עשיית השומה עליהם.
: (ג) המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות [[סימן ה' בפרק רביעי]], ולא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור, ישולם לפי השיעור החל בעת ייבואם, ואם מועד ייבואם אינו ידוע - בעת עשיית השומה עליהם.
: (ד) על אף הוראות [[סעיף 123ב(א)]], שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור מותנה, והוכח להנחת דעתו של המנהל כי חדל להתקיים לגביהם תנאי מהתנאים למתן פטור, תחול החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין במועד שבו חדל להתקיים התנאי כאמור, ואם המועד האמור אינו ידוע - במועד הגשת הצהרת הייבוא, ולפי השיעור החל במועד כאמור; לעניין זה, &quot;פטור מותנה&quot; - פטור או הקלה משיעור המכס החלים לגבי טובין מיובאים בהתקיים תנאי הנוגע לשימוש בטובין, למעט פטור או הקלה החלים בכניסה זמנית, שקבע שר האוצר בצו לפי [[פקודת תעריף המכס והפטורים]].
: (ה) שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור ממכס לפי [[סעיף 162]], והוכח להנחת דעתו של המנהל שלא התקיים לגביהם תנאי מהתנאים לפי [[אותו סעיף]] למתן פטור, יחולו לעניין החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין, ולעניין שיעור המכס שיחול, הוראות [[סעיף 123ב(א)]] והוראות סעיף קטן (א), בהתאמה.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי [[סעיפים 140]] [[ו-160ב]].

@ 125. משקלות ומידות
: מקום שהמכס מוטל לפי המשקל או לפי המידה, ייקבעו משקלם או מידתם של הטובין לפי המשקלות והמידות שאושרו על ידי רשות-המכס.

@ 126. המכס - לפי חישוב יחסי
: מקום שהמכס מוטל לפי כמות, משקל, גודל או ערך מסויימים, יהא המכס שיוטל על כמות, משקל, גודל או ערך גדולים יותר או קטנים יותר, מחושב לפי חשבון יחסי.

@ 127. מתי המכס לפי הכמות הגדולה יותר
: טובין הנמכרים או המוכנים למכירה כבעלי שיעור או כמות גדולים משהם למעשה, או שמקובל שהם טובין כאלה, המכס עליהם יוטל לפי הגודל או הכמות הגדולים יותר.

@ 128. (תיקון: תשנ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 129. הגדרות ופרשנות (תיקון: תשכ&quot;ג-2, תשנ&quot;ח)
: בסעיפים 129 עד 134א -
:- &quot;טובין מוערכים&quot; - הטובין שיש לקבוע את ערכם לצורך מכס;
:- &quot;טובין זהים&quot; - טובין הזהים לטובין המוערכים מכל בחינה שהיא, לרבות במאפייניהם הפיסיים, באיכותם ובמוניטין שלהם, ובלבד שיוצרו באותה מדינה שבה יוצרו הטובין המוערכים; לעניין זה -
:: (1) הבדלים צורניים מזעריים לא יפסלו טובין המקיימים את תנאי ההגדרה, בכל מובן אחר, מלהיחשב זהים;
:: (2) לא יראו טובין הכוללים מרכיב ישראלי כטובין זהים;
:- &quot;טובין דומים&quot; - טובין, אשר אף שאינם זהים לחלוטין לטובין המוערכים, נתקיימו בהם כל אלה:
:: (1) הם יוצרו באותה מדינה שבה יוצרו הטובין המוערכים;
:: (2) הם בעלי מאפיינים דומים לטובין המוערכים ועשויים מחומרים דומים, המאפשרים להם תיפקוד דומה וחלופיות מבחינה מסחרית;
:: (3) הם אינם כוללים מרכיב ישראלי;
:: לעניין קביעת הדמיון לטובין המוערכים יובאו בחשבון, בין היתר, איכות, מוניטין וסימן מסחרי;
:- &quot;מרכיב ישראלי&quot; - הנדסה, פיתוח, עבודת אמנות, עבודת עיצוב, תכניות או סקיצות, שנעשו בישראל;
:- &quot;ייצור&quot; - לרבות גידול וכריה;
:- &quot;מישור מסחרי&quot; - סיטונות, קימעונות, מכירה באמצעות סוכן בלעדי, וכיוצא באלה;
:- &quot;יחסים מיוחדים&quot; -
:: (1) יחסים בין צדדים לעסקת ייבוא שמתקיים בהם לפחות אחד מאלה -
::: (א) אחד מהצדדים לעסקה הוא נושא משרה בעסקו של האחר; לעניין זה, &quot;נושא משרה&quot; - דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי, וכל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה;
::: (ב) הצדדים לעסקה מוכרים על פי דין כשותפים לעסקים;
::: (ג) הצדדים לעסקה הם עובד ומעביד;
::: (ד) אדם כלשהו הוא בעלים, שולט או מחזיק, בחמישה אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה או מהמניות בכל אחד מהצדדים לעסקה, במישרין או בעקיפין;
::: (ה) אחד מהצדדים לעסקה שולט באחר, במישרין או בעקיפין;
::: (ו) הצדדים לעסקה נשלטים בידי צד שלישי, במישרין או בעקיפין;
::: (ז) הצדדים לעסקה שולטים ביחד בצד שלישי, במישרין או בעקיפין;
::: (ח) הצדדים לעסקה הם קרובי משפחה; לעניין זה, &quot;קרוב משפחה&quot; - בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, הורה של בן-הזוג, צאצא, צאצא של בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה;
:: (2) לעניין הגדרה זו יראו אדם כשולט באחר כאשר הוא מצוי בעמדה חוקית או מעשית המאפשרת לו להגביל או לכוון את פעילותו;
:: (3) סוכן בלעדי, מפיץ בלעדי או בעל זכיון בלעדי, בעסקו של אחר, יהא תיאור היחסים ביניהם אשר יהא, יראו כאילו מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים רק אם מתקיים לגביהם לפחות אחד התנאים שבפסקה (1);
:- &quot;שימוש עצמי&quot; - אחד מאלה:
:: (1) שימוש בטובין שייבא יחיד לצרכיו או לצורכי בני ביתו;
:: (2) נתינה במתנה של טובין שייבא יחיד, לצרכיו או לצורכי בני ביתו של יחיד אחר;
:- &quot;שימוש מסחרי&quot; - שימוש שאינו שימוש עצמי.

@ 130. דרכי קביעת ערכם של טובין מוערכים (תיקון: תשכ&quot;ב, תשנ&quot;ח)
: ערכם של טובין מוערכים ייקבע כלהלן -
: (1) לפי ערך עסקה שבה נרכשו, מחושב לפי הוראות [[סעיף 132]];
: (2) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (1) - לפי ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים, מחושב לפי הוראות [[סעיפים 133א]] [[ו-133ג]];
: (3) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (2) - לפי ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים, מחושב לפי הוראות [[סעיפים 133ב]] [[ו-133ג]];
: (4) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (3) - לפי מחיר מכירה בישראל, מחושב לפי הוראות [[סעיף 133ד]];
: (5) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (4) - לפי ערך מחושב, בהתאם להוראות [[סעיף 133ה]];
: (6) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי פסקה (3), ועל אף שניתן לקבוע את ערך הטובין לפי הוראות פסקה (4) - לפי הוראות פסקה (5) תחילה, וזאת בהתאם לבקשת היבואן ובאישור גובה המכס;
: (7) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקאות (1) עד (6) - לפי הוראות [[סעיף 133ו]].

@ 131. קביעת ערכם של טובין שחלפה שנה מעת ייבואם (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ט, תשנ&quot;ח)
: (א) ערכם של טובין מוערכים שחלפה שנה משעת ייבואם כאמור [[בסעיף 144]] בטרם נפדו מפיקוח רשות המכס, ייקבע לפי הוראות [[סעיף 130]] החל מהוראת פסקה (2), והוראת פסקה (1) לא תחול.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי המנהל, על פי בקשת היבואן ומנימוקים שיירשמו, להורות כי ערכם של טובין כמשמעותם בסעיף קטן (א) ייקבע לפי הוראות [[סעיף 130]], החל בהוראת פסקה (1).

@ 132. ערך עסקה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשנ&quot;ח)
: (א) ערך עסקה הוא המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין, בעת מכירתם לשם ייצוא לישראל (להלן - מחיר העסקה), בתוספת ההוצאות והסכומים המפורטים [[בסעיף 133]], ובלבד שהתקיימו כל התנאים המנויים בסעיף קטן (ב).
: (ב) ערך עסקה ייקבע לפי סעיף קטן (א) רק בהתקיים כל אלה:
:: (1) אין הגבלות באשר למכירת הטובין או לשימוש בהם בידי היבואן, למעט -
::: (א) הגבלות המוטלות או הנדרשות בישראל על פי דין;
::: (ב) הגבלות לגבי האזורים הגאוגרפיים שבהם מותר למכור את הטובין;
::: (ג) הגבלות שאינן משפיעות באופן משמעותי על ערך הטובין;
:: (2) מכירת הטובין או מחירם אינם כפופים לתנאי או לתמורה כלשהם שלא ניתן לאמוד את ערכם לצורך קביעת ערך הטובין;
:: (3) לא ניתן ליחס למוכר הטובין, בין במישרין ובין בעקיפין, כל חלק בתקבולים הצפויים ממכירת הטובין או משימוש בהם על ידי היבואן, למעט ההוצאות והסכומים המפורטים [[בסעיף 133]], אם אינם כלולים במחיר העסקה מלכתחילה;
:: (4)(א) אין יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן;
::: (ב) היו יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן - ערך העסקה לא הושפע מאותם יחסים; לעניין זה, יראו את ערך העסקה כאילו לא הושפע מיחסים מיוחדים אם הוכיח היבואן שערך העסקה קרוב, ככל האפשר, לאחד מהערכים המפורטים להלן -
:::: (1) ערך העסקה במכירתם לייצוא לישראל של טובין זהים או דומים, ליבואנים שאין ביניהם לבין המוכר יחסים מיוחדים;
:::: (2) ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות [[סעיף 133ד]];
:::: (3) ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות [[סעיף 133ה]];
::: (ג) סבר המנהל כי ערך העסקה הושפע מיחסים מיוחדים, יודיע על כך ליבואן ויתן לו הזדמנות להשמיע בפניו את טענותיו.
: (ג) עסקה שלא מתקיים לגביה אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (ב) לא תשמש לקביעת ערכם של טובין לפי [[סעיף 130]].
: (ד) בקביעת ערך עסקה לא תובא בחשבון ריבית על פי הסדרי מימון שעשה היבואן בקשר לייבוא הטובין, אם נתקיימו כל אלה:
:: (1) דמי הריבית נפרדים ממחיר העסקה;
:: (2) הסדרי המימון נעשו בכתב;
:: (3) היבואן הוכיח, אם נדרש לעשות זאת, שהטובין אכן נמכרים במחיר שהוצהר עליו כמחיר העסקה וכי שער הריבית המוצהר אינו עולה על הרמה המקובלת בעסקאות דומות במדינה שבה ניתן המימון, בעת שנעשה הסדר המימון.
: (ה) הנחות במחיר טובין שיינתנו לאחר פדייתם מפיקוח רשות המכס, לא יובאו בחשבון לעניין קביעת ערך העסקה של אותם טובין.

@ 133. התוספות למחיר העסקה לעניין קביעת ערך העסקה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א)
: (א) לצורך קביעת ערך העסקה כאמור [[בסעיף 132]], ייווספו למחיר העסקה אך ורק ההוצאות והסכומים המפורטים להלן, אם אינם כלולים בו מלכתחילה, כשהם מחושבים על יסוד נתונים אובייקטיביים הניתן לאומדן -
:: (1) ההוצאות ששילם הקונה או שעליו לשלמן הקשורות בקניית הטובין כלהלן -
::: (א) עמלות ודמי תיווך למעט עמלות קניה; לעניין זה, &quot;עמלות קניה&quot; - תשלומים שמשלם היבואן לסוכנו תמורת שירותי הייצוג בקניית הטובין שהסוכן מעניק לו בחוץ לארץ;
::: (ב) עלות כלי הקיבול הנחשבים לעניין המכס כחלק בלתי נפרד מהטובין;
::: (ג) עלות האריזה לרבות עלות העבודה ועלות חומרי האריזה;
:: (2) הערך היחסי של השירותים ואמצעי הייצור המפורטים להלן, שסיפק היבואן, במישרין או בעקיפין, ללא תמורה או במחיר מוזל, בקשר לייצורם ולמכירתם לייצוא של הטובין -
::: (א) חומרים, מרכיבים, חלקים ופריטים דומים, הכלולים בטובין;
::: (ב) כלים, תבניות ופריטים דומים, ששימשו בייצור הטובין;
::: (ג) חומרים שנצרכו והתכלו בייצור הטובין;
::: (ד) הנדסה, פיתוח, עבודת אמנות, עבודת עיצוב תכניות וסקיצות, שנעשו מחוץ לישראל, ונדרשו בייצור הטובין;
:: (3) תמלוגים ודמי רשיון המתייחסים לטובין, שהיבואן חייב בתשלומם, במישרין או בעקיפין, כתנאי למכירת הטובין בישראל על ידו;
:: (4) ערכו של כל חלק שניתן ליחסו למוכר, במישרין או בעקיפין, בתקבולים הצפויים מכל מכירה של הטובין או משימוש בהם, שבוצעו לאחר מכירתם לייצוא לישראל;
:: (5) העלויות שלהלן הכרוכות בהבאת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא -
::: (א) עלות ההובלה של הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא למעט עלויות כאמור שנגרמו עקב נסיבות מיוחדות שאין ליבואן שליטה עליהן והמנהל קבע שאין לכלול אותן בערך העסקה; המנהל רשאי לקבוע כללים ותנאים לענין זה, לרבות סוגי טובין, סוגי הובלות ושירותים אחרים;
::: (ב) תשלומים עבור טעינה, פריקה וטיפול, הקשורים בהובלת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא, ובכלל זה אגרות סבלות, אגרות סוורות ואגרות רציף;
::: (ג) עלות הביטוח.
: (ב) בהעדר נתונים אובייקטיביים הניתנים לאומדן לצורך חישוב הוצאה או סכום כלשהם מן המפורטים בסעיף קטן (א), שהוצאו במסגרת עסקה, לא תשמש העסקה האמורה לקביעת ערכם של טובין לפי [[סעיף 130]].

@ 133א. ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים (תיקון: תשכ&quot;ב, תשנ&quot;ח)
: לעניין [[סעיף 130(2)]] -
: (1) ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים יחושב לפי הוראות [[סעיף 132]];
: (2) עסקה שבה נרכשו טובין זהים תשמש לקביעת ערכם של הטובין המוערכים אם נתקיימו כל אלה:
:: (א) הטובין הזהים יוצאו לישראל באותה עת שבה יוצאו הטובין המוערכים, או בסמוך לאותה עת;
:: (ב) העסקה שבה נרכשו הטובין הזהים התבצעה באותו מישור מסחרי שבו התבצעה העסקה בטובין המוערכים ובכמויות דומות; בהעדר עסקה כאמור - עסקה שבה נרכשו טובין זהים במישור מסחרי שונה מהמישור המסחרי שבו נרכשו הטובין המוערכים או בכמויות שונות, ובלבד שההבדלים שניתן ליחסם למישור המסחרי או לכמויות נלקחו בחשבון לצורך התאמת ערך העסקה; ההתאמה תתבסס על ראיות מוכחות המצביעות באופן ברור על סבירות ההערכה ודיוקה.

@ 133ב. ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים (תיקון: תשכ&quot;ב, תשנ&quot;ח)
: לעניין [[סעיף 130(3)]] -
: (1) ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים יחושב לפי הוראות [[סעיף 132]];
: (2) עסקה שבה נרכשו טובין דומים תשמש לקביעת ערכם של הטובין המוערכים אם נתקיימו כל אלה:
:: (א) הטובין הדומים יוצאו לישראל באותה עת שבה יוצאו הטובין המוערכים, או בסמוך לאותה עת;
:: (ב) העסקה שבה נרכשו הטובין הדומים התבצעה באותו מישור מסחרי שבו התבצעה העסקה בטובין המוערכים ובכמויות דומות; בהעדר עסקה כאמור - עסקה שבה נרכשו טובין דומים במישור מסחרי שונה מהמישור המסחרי שבו נרכשו הטובין המוערכים או בכמויות שונות, ובלבד שההבדלים שניתן ליחסם למישור המסחרי או לכמויות, נלקחו בחשבון לצורך התאמת ערך העסקה; ההתאמה תתבסס על ראיות מוכחות המצביעות באופן ברור על סבירות ההערכה ודיוקה.

@ 133ג. כללים לקביעת ערך עסקה של טובין זהים או דומים (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לעניין [[סעיף 130(2) ו-(3)]] -
: (1) נמצא יותר מערך עסקה אחד של טובין זהים או טובין דומים, לפי העניין, שמתקיימות לגביהם הוראות [[סעיפים 129 עד 133ט]], ייקבע ערך הטובין המוערכים לפי הנמוך מבין הערכים שנמצאו;
: (2) במקרים שבהם ההוצאות המפורטות [[בסעיף 133(א)(5)]] נכללות בערך העסקה, תתבצע התאמה, לשם התחשבות בהבדלים משמעותיים בהוצאות האמורות, הנובעים מהבדלים במרחק או באופן ההובלה, בין ערך העסקה של הטובין הזהים או הדומים, לפי העניין, לבין ערך העסקה של הטובין המוערכים.

@ 133ד. קביעת ערך טובין על פי מחיר מכירה בישראל (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לעניין [[סעיף 130(4)]] -
: (1) באין אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי [[סעיף 130(1) עד (3)]], וטובין זהים או דומים לטובין המוערכים נמכרים בישראל באותו מצב שבו יובאו - יחושב ערך הטובין המוערכים לפי סעיף זה, בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין הזהים או הדומים לראשונה לאחר הייבוא, בכמות המצרפית הגדולה ביותר, בעת ייבוא הטובין המוערכים או בסמוך לכך, לבני אדם שאין יחסים מיוחדים ביניהם לבין המוכר בישראל, בניכוי סכומים אלה:
:: (א) העמלות המשתלמות בדרך כלל או שהוסכם לשלמן, או התוספות שנהוג בדרך כלל להוסיפן בחישוב הרווח, והוצאות כלליות, בקשר עם מכירות של טובין מיובאים באותה רמה או מאותו סוג בישראל;
:: (ב) ההוצאות הרגילות של הובלה וביטוח והוצאות נלוות, הנוצרות בדרך כלל בישראל;
:: (ג) עלויות הכרוכות בהבאת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא, כמפורט [[בסעיף 133(א)(5)]];
:: (ד) מכס ומסים אחרים שיש לשלמם בישראל עקב ייבוא הטובין או מכירתם;
: (2) לא נמכרו טובין זהים או דומים בעת ייבוא הטובין המוערכים או בסמוך לכך - יחושב ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (1), אך בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין הזהים או הדומים בישראל באותו מצב שבו יובאו, במועד הקרוב ביותר לאחר ייבוא הטובין המוערכים, ובלבד שטרם חלפו 90 ימים ממועד הייבוא של הטובין המוערכים;
: (3) לא נמכרים טובין זהים או דומים בישראל באותו מצב שבו יובאו - יחושב ערך הטובין המוערכים, אם ביקש זאת היבואן, כאמור בפסקה (1), אך בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין האמורים לאחר עיבוד נוסף, בכמות המצרפית הגדולה ביותר, לקונה בישראל שאין בינו ובין המוכר בישראל יחסים מיוחדים, תוך ניכוי הערך המוסף הנובע מהעיבוד האמור; הערך המוסף יחושב על בסיס נתונים אובייקטיביים הניתנים לאומדן;
: (4) מכירה בישראל של טובין זהים או דומים, לאדם שסיפק, במישרין או בעקיפין, ללא תמורה או במחיר מוזל, אחד מן המרכיבים המפורטים [[בסעיף 133(א)(2)]], לשימוש בקשר עם ייצורם ומכירתם לייצוא של הטובין האמורים, לא תשמש לקביעת ערכם של טובין מוערכים לפי סעיף זה.

@ 133ה. קביעת ערך מחושב (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לעניין [[סעיף 130(5)]] -
: (1) ערכם של הטובין המוערכים ייקבע לפי ערך מחושב שהוא סך כל הערכים שלהלן:
:: (א) עלותם או ערכם של חומרים וייצור או כל עיבוד אחר, המשמשים בייצורם של הטובין המוערכים, לרבות עלות המרכיבים המפורטים [[בסעיף 133(א)(1)]], בפסקאות משנה (ב) ו-(ג);
:: (ב) סכום השווה לרווחים ולהוצאות הכלליות שיש בדרך כלל במכירות של טובין ברמתם או מסוגם של הטובין המוערכים, הנעשות בידי יצרנים במדינת הייצוא לשם ייצוא לישראל;
:: (ג) העלויות הכרוכות בהבאת הטובין המוערכים לנמל הייבוא או למקום הייבוא כמפורט [[בסעיף 133(א)(5)]];
: (2) אדם שאינו תושב ישראל, לא יחויב להמציא חשבונות, רשומות או מסמכים אחרים, לשם בדיקה, ולא יחויב להתיר גישה אליהם, לצורך קביעת ערך מחושב; ואולם, המנהל רשאי לאמת במדינה אחרת מידע שסיפק יצרן טובין, לשם קביעת ערך מחושב, בהסכמת אותו יצרן, לאחר מתן הודעה מוקדמת ראויה לרשות המוסמכת במדינתו של היצרן, ומשלא התנגדה הרשות האמורה תוך זמן סביר.

@ 133ו. קביעת ערך במקרים אחרים (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לעניין [[סעיף 130(7)]] -
: (1) באין אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי [[סעיף 130(1) עד (6)]] - ייקבע ערכם תוך שימוש באמצעים סבירים העולים בקנה אחד עם העקרונות וההוראות שנקבעו בהסכם גאט&quot;ט, משנת 1994 ובהסכם בדבר יישום סעיף VII להסכם גאט&quot;ט, משנת 1994, כפי שבאו לידי ביטוי [[בסעיפים 129 עד 133ט]];
: (2) ערך הטובין המוערכים לפי סעיף זה לא ייקבע על יסוד אחד מאלה:
:: (א) המחיר לצרכן של טובין מייצור מקומי;
:: (ב) שיטה המורה על קביעת ערך למטרות מכס לפי הגבוה משני ערכים נתונים;
:: (ג) מחירם של הטובין בשוק המקומי במדינת הייצוא;
:: (ד) עלות הייצור, למעט ערך מחושב שנקבע לטובין זהים או לטובין דומים לפי [[סעיף 133ה]], ולעניין זה, יראו טובין כטובין זהים או כטובין דומים אף אם לא יוצרו באותה מדינה;
:: (ה) מחירם של הטובין לייצוא אל מדינה שאינה מדינת ישראל;
:: (ו) ערך מינימלי למטרות מכס;
:: (ז) ערכים שרירותיים או פיקטיביים;
: (3) מבלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי המנהל, לשם יישום הוראות סעיף זה, להיעזר בשיטות הערכת הטובין המפורטות [[בסעיף 130]] גם אם לא ניתן למלא אחר כל תנאיהן.

@ 133ז. קביעת ערך של טובין שניזוקו לפני פדייתם (תיקון: תשנ&quot;ח)
: ערכם של טובין שניזוקו לפני פדייתם מפיקוח רשות המכס ייקבע לפי שיטות ההערכה הקבועות [[בסעיף 130]], תוך התחשבות בירידת ערך הטובין המוערכים כתוצאה מן הנזק; נקבע ערכם של טובין שניזוקו לפי הוראות סעיף זה, לא יחולו לגביהם הוראות [[סעיף 150(1)]].

@ 133ח. מסירת פירוט חשבון ליבואן (תיקון: תשנ&quot;ח)
: המנהל ימסור ליבואן הודעה בכתב על ערך הטובין שנקבע לפי הוראות [[סעיפים 130 עד 133ז]], לפי העניין, ועל השיטה שלפיה נקבע הערך האמור; לבקשת היבואן, ימסור לו המנהל בכתב גם את פירוט החישוב.

@ 133ט. תחולה לגבי טובין שיובאו לשימוש מסחרי (תיקון: תשנ&quot;ח)
: הוראות [[סעיפים 129 עד 133ח]] יחולו רק לגבי טובין שיובאו לשימוש מסחרי.

@ 134. סמכות המנהל להתקין תקנות לצורך הערכה (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) המנהל רשאי להתקין תקנות להפעלת [[הסעיפים 129 עד 133ט]], וביחוד כדי לחייב כל אדם הקשור ביבוא טובין לישראל לספק למנהל, בצורה שידרוש, כל ידיעה הנחוצה לדעתו, בשביל הערכה נכונה של הטובין וכן פנקסי חשבונות וכל תעודה אחרת המתייחסים לקניית הטובין, ייבּואם או מכירתם על ידי אותו אדם.
: (ב) העובר על תקנה שהותקנה על פי סעיף זה, דינו - קנס מאה לירות על כל עבירה.

@ 134א. ערך טובין שיובאו לשימוש עצמי (תיקון: תשנ&quot;ח)
: ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי, בין במטען נלווה ובין בדרך אחרת, יחושב בהתאם לתקנות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס״ז–2006]].))

@ 135. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 136. שיעור המכס על חלק מן השלם
: טובין שהם חבי מכס לפי הערך והם מורכבים משני חלקים נפרדים או יותר, כל חלק מהם, אף שיובָּא בנפרד, יוטל עליו מכס לפי השיעור החל על הטובין השלמים.

@ 137. (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 138. מדידה לצורך חישוב המכס
: טובין שהם חבי מכס לפי המידה יש לסוורם, לערמם, למיינם, לשימם במסגרת או להניחם בכל דרך אחרת, לפי דרישת גובה המכס ועל חשבון בעל הטובין, כדי לאפשר מדידתם ומיפרטם; היו הטובין נמדדים בצובר, תיקבע המידה לפי מלוא היקפם של הסְוָר או של הערימה.

@ 139. ערכם של טובין שנמכרו על ידי רשות-המכס
: טובין שהם חבי מכס לפי הערך ונמכרו באחת ממכירות רָשות-המכס, מותר לראות את המחיר שנתברר במכירה זו כערכם של הטובין.

@ 140. תשלום המכס על טובין שנכללו במצהר ולא הוצגו (תיקון: תשע&quot;ח)
: טובין חבי מכס שנכללו במצהר ולא הוצגו לפני פקיד-המכס, ישלם בעל כלי ההובלה, קברניטו, מפקדו או סוכנו, את המכס עם דרישתו של גובה המכס ולפי שומתו ובשיעור שהיה בר-תוקף בשעת מסירת המצהר שהטובין נכללים בו, אלא אם כן ניתן הסבר עליהם להנחת דעתו של גובה המכס.

@ 141. עשיה בטובין שיובאו כשהם פטורים ממכס
: (א) טובין שיובּאו לארץ כשהם פטורים ממכס מחמת היותם רכוש של צבא-הגנה לישראל או של פקיד קונסולרי, סוכן מסחרי, חברה, פירמה או כל מוסד או אדם אחר שהיו אותה שעה, לפי כל חיקוק בר-תוקף בעניני מכס, בעלי זכות יתר ליַבֵּא טובין אלה בלי מכס, והוצאו הטובין לרשותם של חברה, פירמה, מוסד או אדם אחר שאינם זכאים ליַבֵּא אותם טובין בלי מכס, ינהגו בהם לפי כללים אלה:
:: (1) היה המכס לפי תעריפו בשעת הוצאה מכס לפי הערך, יהיו הטובין חבים במכס לפי הערך על ערכם בשעת הוצאה ומכס זה יוטל עליהם;
:: (2) היה המכס לפי תעריפו בשעת הוצאה מכס לפי שיעור קצוב, והוכח להנחת דעתו של המנהל, כי מצב הטובין הורע מיום שיובּאו, יהיו חבים בסכום שהוא ביחס לערכם בשעת הוצאה כיחס שבין הסכום שיש להטיל לפי אותו שיעור קצוב לבין ערכם בשעת ייבּואם ומכס זה יוטל עליהם; לא הוכח כאמור, יהיו חבים במכס לפי השיעור הקצוב שנקבע להם ומכס זה יוטל עליהם.
: (ב) כל המוציא טובין כאמור בסעיף קטן (א), ימסור למנהל פרטים על כך וישלם את המכס העשוי לחול עליהם לפני הוצאתם.
: (ג) שר האוצר רשאי לפטור מהמכס החל לפי סעיף זה, מכולו או ממקצתו, ובתנאים שקבע, מכונית נוסעים שנציג דיפלומטי או נציגות דיפלומטית של מדינה אחרת העבירה אותה לזולתם, במידה שאותה מדינה גומלת פטור כזה למדינת ישראל.

@ 142. דוגמאות
: דוגמאות קטנות מתוך צובר של טובין הנתון לפיקוחה של רשות-המכס מותר, לפי תנאים שנקבעו, למסור בלי תשלום מכס.

@ 143. שינוי בהסכם אגב שינוי במכס (תיקון: תשע&quot;ח)
: אם לאחר שהוסכם על מכירתם או על מסירתם של טובין כשהמכס עליהם משולם, ולפני שהוגשה לגבי הטובין הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, כאמור [[בסעיף 62(א)(1)]], חל במכס הנגבה שינוי הנוגע לאותם טובין, יהא ההסכם נתון לתנאים שלהלן, אם אין בו הוראה אחרת מפורשת בכתב:
: (1) היה השינוי הטלת מכס חדש או הגדלת המכס הקיים, יכול המוכר, לאחרי ששילם את המכס החדש או המוגדל, להוסיף את ההפרש על המחיר המוסכם;
: (2) היה השינוי ביטול המכס או הקטנתו, יכול הקונה לנכות מן המחיר המוסכם את ההפרש שבא מחמת השינוי.

@ 144. מועד ייבואם של טובין (תיקון: תשע&quot;ח)
: מקום שהיה דרוש, לענין דיני המכס, לקבוע בדיוק אימתי חלה שעת ייבּואם של טובין, יראו כשעת הייבּוא את זמן כניסתה של האניה המביאה את הטובין לתחומי אותו נמל שבו יש למסור, לפי הסדר הראוי, מצהר על האנייה ומטענה ולפרוק את הטובין; ואם יובּאו הטובין שלא בדרך הים, יראו כשעת הייבּוא את הזמן שבו חצו הטובין את הגבול.

@ 145. ניבוי המכס
: למדינה יהיה עכבון ראשון ועדיף על טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס, יהא נשגרם אשר יהא, להבטחת תשלום המכס והתשלומים החלים עליהם, יהא החייב בתשלומם אשר יהא, והקנסות שתשלומם על השוגר או על הנשגר.

@ 146. (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 147. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 148. המרת מטבע-חוץ לצורך הערכה (תיקון: תשכ&quot;ב, תשל&quot;ח)
: מקום שמחיר הטובין או כל סכום אחר שיש להביאו בחשבון לענין דיני המכס אינו נקוב במטבע ישראלי, יחושב במטבע ישראלי לפי כללים שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

@ 149. המנהל רשאי ליטול טובין בתשלום ערכם המוצהר או ליטול מכס בעין
: (א) מקום שהמכס הוא לפי הערך ויש למנהל יסוד להניח שהערך המוצהר על ידי היבואן או על ידי סוכנו הוא נמוך מדי, רשאי המנהל ליטול את המכס בעין, או ליטול, במסירת מודעה תחילה ליבואן או לסוכנו, את הטובין בתשלום ערכם כאמור ותוספת של חמישה אחוזים.
: (ב) תשלום הערך המוצהר, כאמור, והחזרת המכס ששולם על הטובין, ייעשו תוך שלושים יום לאחר הצהרתו של היבואן או של סוכנו.

@ 150. החזרת מכס ששולם (תיקון: תשכ&quot;א)
: המנהל רשאי להחזיר מכס או לוותר על תשלומו, כולו או מקצתו, באחת מאלה:
: (1) הטובין אבדו, הושמדו, ניזוקו או נעזבו לרשות המכס, בין בעודם בפיקוחה ובין לפני כן; ובלבד שלא תוגש תביעה להחזרה או לויתור אחרי שסולקו הטובין מפיקוח רשות המכס;
: (2) הטובין סולקו מפיקוח רשות המכס ותוך ששה חדשים לאחר סילוקם נתגלו בהם אי-התאמה לתנאי המכר או ליקוי, שהיו קיימים בהם בשעת סילוקם; ובלבד שהתביעה על החזרה או ויתור הוגשה מיד לאחר הגילוי האמור והוכח להנחת דעתו של גובה המכס כי לא היה בטובין כל שימוש בישראל, או אם היה שימוש, לא היה זה אלא השימוש שגרם לגילוי אי-התאמתם לתנאי המכר או לגילוי ליקוי שהיה קיים בהם בשעת סילוקם ואילולא אותו שימוש לא היו אי-ההתאמה או הליקוי ניתנים לגילוי.

@ 151. (תיקון: תשכ&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 152. אין החזרה עקב שינוי מכס
: הוקטן סכום המכס המשתלם על חפץ מסויים, מחמת שרשות-המכס שינתה מדרכה בסיווגו או במיונו של אותו חפץ, אין השינוי מזכה אדם לקבל בחזרה משהו ממכס ששולם לפני שהשינוי נכנס לתקפו.

@ 153. תשלומים על טובין שחזרו ויובאו לישראל (תיקון: תשע&quot;ח)
: טובין, בין שנעשו או יוצרו בישראל ובין שלא בישראל, והם לפי סוגם או הָגדרם מעין הטובין שמכס חל עליהם, והטובין יוצאו מישראל וחזרו ויובּאו אליה והוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, והוכח להנחת דעתו של המנהל שהמכס או הבלו שניתן להטיל על אותם טובין לפני יִיצואם שולם כהלכה, בין לפני הייצוא ובין לאחריו, ולא ניתן הישבון עליו בשעת הייצוא או שהישבון שניתן עליו הוחזר למנהל, ינהגו בהם כך:
: (1) אם הוכח עוד, כאמור, שלא חל בחוץ לארץ שום תהליך בטובין אלה, יהיו פטורים ממכס או מבלו בשעת הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל; אלא שאם בשעה שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור היה שיעור הבלו או המכס, הכל לפי הענין, הניתן להטיל על טובין באותו סוג או הֶגדר גדול מן השיעור ששולם עליהם אם בתור בלו ואם בתור מכס בשעת יִיבואם והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה, הכל לפי הענין, יהיו מחוייבים בשיעור שהוא כהפרש שבין השיעור שלפיו חושב המכס או הבלו ששולם עליהם קודם לכן ובין השיעור המחייב בשעת הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל;
: (2) אם הטובין בשעה שהוגשה לגביהם הצהרת הייבוא לאחר שהוחזרו לישראל היו לפי סוגם או הגדרם טובין החבים במכס לפי הערך, ואם הוכח עוד, כאמור, כי בחוץ לארץ חל בטובין אלה תהליך של תיקון, חידוש או שיפור, אלא שלא חל כל שינוי בצורתם או בתכונתם, יהיו הטובין חבים במכס כאילו כל ערכם הוא כשיעור השבח שלהם בגלל התהליך האמור, ואם הוסכם לשלם סכום מסויים בעד ביצוע אותו תהליך, יהיה סכום זה ראיה לכאורה על שיעור השבח, אך זה לא יגרע מסמכותו של המנהל לפי דיני המכס בקביעת ערך הטובין לשם שומת המכס לפי הערך החל עליהם; ואולם אם בשעה שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור היה שיעור הבלו או המכס, הכל לפי הענין, שניתן להטיל על טובין מאותו סוג או הגדר, גדול מן השיעור ששולם עליהם אם בתור בלו ואם בתור מכס, בשעת ייבואם והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה, הכל לפי הענין, יהיו מחוייבים, בנוסף על המכס לפי ערך שיש לשלם לפי שיעור השבח כאמור בסעיף קטן זה, גם בבלו או במכס שיחושבו לפי סעיף קטן (א), כאילו לא חל בהם בהיותם בחוץ לארץ שום תהליך של תיקון, שינוי או שיפור.

@ 154. סכסוך בנוגע לתשלום המכס (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) התגלע סכסוך בנוגע לסכום המכס או לשיעור המכס המשתלם על טובין מסויימים, או בנוגע לחבות הטובין במכס לפי דיני המכס, רשאי בעל הטובין לשלם אגב מחאה את הסכום הנדרש על ידי גובה המכס, וסכום ששולם בדרך זו ייחשב לגבי בעל הטובין כשיעור המכס הנכון המשתלם על הטובין, כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת בתובענה שהוגשה לפי סעיף זה.
: (ב) בעל הטובין רשאי, תוך שלושה חדשים מיום התשלום, להגיש תובענה נגד הממשלה להחזרת הסכום ששילם כאמור, כולו או מקצתו.
: (ג) אין להגיש תובענה להחזרת כל סכום לפי סעיף זה, אלא אם לפני התשלום נכתבו בהצהרת הייבוא המלים &quot;שולם אגב מחאה&quot; ונחתמו בידי בעל הטובין או בידי סוכנו.

@ 155. (תיקון: תשכ&quot;ח) : (((בוטל).))

== פרק תשיעי: הישבון וכניסה זמנית ==

@ 156. הישבון בטובין שלא חל בהם תהליך ייצור (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ח)
: (א) טובין שיובאו - חוץ מטובין שיובאו בצובר - והם מיוצאים תוך ששה חדשים מיום סילוקם מפיקוח רשות המכס, יותר עליהם הישבון בגובה מלוא הסכום המכס ששולם עליהם, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של גובה המכס כי לא היה בטובין כל שימוש בישראל, או אם היה שימוש, לא היה זה אלא השימוש שגרם לגילוי אי-התאמתם לתנאי המכר או לגילוי ליקוי שהיה קיים בהם בשעת סילוקם ואילולא אותו שימוש לא היו אי-ההתאמה או הליקוי ניתנים לגילוי.
: (ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה לייצוא הטובין כאמור בסעיף קטן (א) עד לשלוש שנים מיום סילוקם מפיקוח רשות המכס.
: (ג) (((בוטל).))

@ 157. הישבון מיוחד על רכב שיובא על ידי תייר (תיקון: תשכ&quot;א, תשנ&quot;ה)
: (א) תייר שייבא מכונית או אופנוע וייצאם תוך תקופה מסויימת מיום הייבוא כמפורש להלן, יותר לו הישבון באחוזים מסכום המכס ששולם עליהם כמפורש בצדה של אותה תקופה:
:: {|
! התקופה !! הישבון
|-
| תוך שנה || 100%
|-
| לאחר תום שנה אך לא יאוחר משנתיים || 90%
|-
| לאחר תום שנתיים אך לא יאוחר משנתיים ושלושה חדשים || 60%
|-
| לאחר תום שנתיים ושלושה חדשים אך לא יאוחר משנתיים וששה חדשים || 40%
|-
| לאחר תום שנתיים וששה חדשים אך לא יאוחר משנתיים ותשעה חדשים || 20%
|}
: (ב) התרת הישבון כאמור בסעיף קטן (א) מותנית במסירת הצהרה בידי התייר בשעת היבוא, הכל כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ג) &quot;תייר&quot; לענין סעיף זה - אדם שנכנס לישראל על פי אשרה ורשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כמשמעותם [[בחוק הכניסה לישראל, תשי&quot;ב-1952]].

@ 158. תביעות הישבון
: תביעת הישבון לפי [[הסעיפים 156]] [[ו-157]] יש להגיש לגובה המכס בטופס שנקבע.

@ 159. הצהרת התובע הישבון
: (א) התובע הישבון על טובין לפי [[סעיפים 156]] [[ו-157]] יצהיר בגופה של התביעה, שהטובין יוצאו ושהוא היה בשעת ייצואם זכאי להישבון.
: (ב) שמו של התובע יצויין בתביעה וחתימתו בגוף התביעה על קבלת הסכום תהא ראיה מספקת על תשלום ההישבון; אלא שאם הועברה בינתיים התביעה לאחר לא תהא חתימת התובע ראיה כאמור, אלא אם יש כנגדה חתימתו של המחזיר בתביעה.

@ 160. הישבון בטובין שחל בהם תהליך ייצור (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ו)
: טובין מכל סוג או הגדר שיוצרו בישראל והם מיוצאים לחוץ לארץ, או שאינם מיוצאים אבל הם מן הסוג שיבואו פטור ממכס, או שחל עליהם פטור ממס קניה אם הם נמכרים לעולה כמשמעותו [[בתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937]], רשאי שר האוצר, בצו, להתיר על כל טובין ששימשו לייצורם, או על מקצתם, הישבון מן המכס המוטל עליהם ולפרט את התנאים שלפיהם יש ליתן את ההישבון; שיעור ההישבון ייקבע בצו, באחוזים מהמכס ששולם על הטובין ששימשו לייצור כאמור או בדרך אחרת שיקבע שר האוצר.

@ 160א. (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 160ב. דין טובין שהותר עליהם הישבון (תיקון: תשכ&quot;א)
: (א) נתן שר האוצר צו על טובין כאמור [[בסעיף 160]], רשאי המנהל -
:: (1) להרשות הוצאת אותם טובין מפיקוח רשות המכס לפני תשלום המכס המוטל עליהם;
:: (2) לדחות את המועד לתשלום המכס על אותם טובין, כולו או מקצתו, בין בערובה ובין ללא ערובה ובתנאים שייראו לו.
: (ב) דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור בסעיף קטן (א), והחייב בתשלום המכס לא הוכיח לפני המועד הנדחה כי נתמלאו תנאי ההישבון לגבי אותם טובין, כולם או מקצתם, רשאי המנהל לדרוש את המכס, כולו או מקצתו, בין לפי התעריף שהיה בר-תוקף בשעת הדחיה ובין לפי התעריף שהוא בר-תוקף בשעת התשלום, הכל לפי שיקול דעתו של המנהל.
: (ג) דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור בסעיף קטן (א) ולא שולם המכס במועד שקבע המנהל, תיווסף עליו, מהיום שבו הוצאו הטובין מפיקוח רשות המכס, ריבית בשיעור החוקי המקסימלי שנקבע על פי [[חוק הריבית, תשי&quot;ז-1957]], אולם המנהל רשאי, אם ראה סיבות מיוחדות, להקטין את הריבית או לוותר עליה; דין הריבית כדין המכס שעליו היא נוספה.

@ 160ג. החלפת טובין שהותר עליהם הישבון (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ו-2)
: (א) המנהל רשאי להתיר הישבון כאמור [[בסעיף 160]], כולו או מקצתו, על טובין שיובאו לישראל, אם בעלם השתמש במקומם בטובין ישראליים מאותו סוג או הגדר לייצור של מוצרים שיוצאו, או שלא יוצאו אבל הם מן הסוג שיבואו פטור ממכס, ובלבד שעל הטובין ששימשו לייצור ניתן צו לפי הסעיפים האמורים.
: (ב) לא יינתן הישבון לפי סעיף קטן (א) בסכום העולה על סכום המכס ששולם או שחייב אדם לשלם על הטובין שיובאו.
: (ג) שר האוצר רשאי לקבוע תנאים וסייגים למתן ההישבון לפי סעיף זה.

@ 161. הגבלה לתשלום תביעת הישבון
: (א) שום תביעת הישבון לא תשולם אלא בהסכמת המנהל, זולת אם הוגשה לתשלום שלושה חדשים מיום שהטעינו את הטובין לשם יצוא.
: (ב) המנהל רשאי לאסור על תשלומו של הישבון, כולו או מקצתו, אולם לא עד כדי לשלול מאדם את הסעד שהוא זכאי לו לגבי ההישבון.

@ 162. הכנסת טובין בלא תשלום מכס (תיקון: תשכ&quot;א)
: (א) הממשלה רשאית, בצו, להרשות לטובין מסויימים כניסה זמנית בלא תשלום מכס, אם הטובין מיובאים רק כדי ליַצר מהם בישראל מוצרים או מצרכים שיש ליַצאָם, או בעיקר למטרה זו.
: (ב) התנאים לייבוא כאמור יהיו כפי שנקבעו.
: (ג) המנהל רשאי להרשות לטובין מסויימים כניסה זמנית ללא תשלום מכס בתנאים שייראו לו, אם הוכח להנחת דעתו שהם יובאו כדי להשתמש בהם לאריזת טובי יצוא, או לשם עיבודם, תיקונם, חידושם, הצגתם ברבים או למטרה דומה ושיוצאו מישראל לאחר הטיפול או השימוש כאמור.

@ 162א. אי-מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ח)
: דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור [[בסעיף קטן (א)(2) של סעיף 160ב]] ולא שולם המכס או הריבית כפי שקבע המנהל, כאמור [[בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) של הסעיף האמור]], רשאי המנהל שלא לתת התרה לגבי טובין של החייב שנכללו בהצהרת ייבוא אחרת שהגיש עד לתשלום המכס והריבית.

@ 162ב. תקנות (תיקון: תשכ&quot;א)
: שר האוצר רשאי להתקין תקנות לביצוע הישבון לפי [[פרק זה]] ולהבטחת הכנסות המדינה, לרבות תקנות המסמיכות פקיד מכס לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה הדרושה למנהל, כדי לקבוע אם שולם מכס על הטובין שעליהם הוגשה התביעה או אם נדחה תשלומו וכי יגיש לו פנקסי חשבונות או כל תעודה אחרת בנוגע לאותם טובין.

@ 162ג. ענשים ועבירה על תקנות (תיקון: תשכ&quot;א)
: העובר על תקנה שהותקנה לפי [[פרק זה]], דינו - קנס 1000 לירות על כל עבירה או פי שלושה מסכום ההכנסה שנמנעה או עלולה היתה להימנע מאוצר המדינה כתוצאה מהעבירה, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

== פרק עשירי: סחר החוף ==

@ 163. אניות חוף
: אניה שהיא סוחרת או משייטת או הולכת מנמל או ממקום שבישראל אל נמל או אל מקום שבישראל, ואינה סוחרת או משייטת או הולכת אל נמל או אל מקום שמחוץ לישראל, יש לראותה כעוסקת בשיוט חופי וכאניית חוף לענין פקודה זו.

@ 164. אניית חוף לא תוטען בים ולא תסטה מקו מסעה
: קברניטה של אניית חוף לא יניח להכניס טובין מאניה אחרת לאנייתו על פני הים או להוציא שם טובין מאנייתו לאניה אחרת, אלא ברשות גובה המכס; וכן לא יניח לאנייתו לסטות ממסעה, אלא אם היה אנוס לעשות זאת בכוח נסיבות שאין למנוע אותן או נסיבות שניתן עליהן בהזדמנות ראשונה הסבר להנחת דעתו של גובה המכס.

@ 165. בעל אניה רשאי למסור תסקיר
: בעל אניה המועסקת בסחר החוף רשאי ברשות גובה המכס למסור תסקיר במקומו של הקברניט על בוא האניה ועל צאתה, ובעל אניה כזאת המוסר תסקיר יהא כפוף לכל הוראה וצפוי לכל עונש הקבועים בפקודה זו לגבי קברניט האניה.

@ 166. פרטים על המטען
: קברניט של אניית חוף או בעל האניה ימסור לגובה המכס פרטים על כל מטען הנמצא בה.

@ 167. הסדר סחר החוף (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר הובלה חופית של טובין או של סוג טובין מסויים, ובכפוף להוראות שבצו כזה, ובאין מניעה מצד ההֶקשֵר, יהא כל מקום שהפקודה מדברת ביבוא או ביצוא אסורים, מוגבלים או מוסדרים, כולל את הטובין שהובלתם החופית אסורה, מוגבלת או מוסדרת באותו צו.
: (ב) סחר החוף בכללו יוסדר, בכל הנוגע לרשות-המכס, בדרך שנקבעה ולפיה יש לנהל פנקסים, להראות תעודות ולהגיש הצהרות.

== פרק אחד עשר: סוכנים ==

@ 168. סוכן מכס (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל טובין רשאי לקיים הוראה מההוראות לפי פקודה זו באמצעות סוכן מכס.
: (ב) סוכן מכס לא יפעל בעבור בעל טובין, כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הגיש לרשות המכס כתב הרשאה חתום מאת בעל הטובין, בטופס שקבע המנהל ובאופן שקבע; חתימתו של בעל הטובין על כתב ההרשאה כאמור תאומת בדרך שיקבע המנהל, לרבות בדרך של אימות ידני.
: (ג) כתב הרשאה כאמור בסעיף קטן (ב) יוגש למנהל באמצעות מסר אלקטרוני לפי הוראות [[פרק ארבעה עשר א']]; בהגשת כתב הרשאה לפי הוראות סעיף קטן זה, בידי בעל הטובין, לא יידרש אימות חתימתו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (א), נוסע רשאי להסמיך כל אדם לפדות בעבורו טובין שהם מטען-לוואי של הנוסע.

@ 169. יש להראות הרשאה
: כל פקיד-מכס רשאי לדרוש מסוכן שיראה הרשאה בכתב מן האדם שמטעמו הוא פועל, לפי דבריו, ואם לא הראה הרשאה כזו, רשאי פקיד-המכס שלא להכיר בסוכנותו.

@ 170. (תיקון: תשנ&quot;ה-2) : (((בוטל).))
@ 171. (תיקון: תשנ&quot;ה-2) : (((בוטל).))

== פרק שנים עשר: סמכויותיהם של פקידי-מכס ==

@ 172. סמכותם של פקידי-מכס לגבי אניה שלא נעצרה לפי הדרישה
: מפקד של כלי שיט שבשירות המדינה או שבשירות רשות-המכס לאחר שהעלה והניף את הדגל הנכון או דגל רשות-המכס, וכן הקצין הממונה על כלי שיט כאמור, רשאי לרדוף אחר אניה בתוך מימי חופין של ישראל, שלא נעצרה לאחר שנדרשה כדין, באיתות או בדרך אחרת, לעשות זאת, והוא רשאי, לאחר יריה לאות אזהרה, לירות אל האניה או לתוכה כדי להכריחה להיעצר.

@ 173. פקידי-מכס רשאים לעלות לאניה המשוטטת ליד החוף
: (א) קצין כמוגדר [[בסעיף 172]] רשאי לדרוש מאת קברניט של אניה בתוך מימי חופין של ישראל להפליג משם; ובין שדרש להפליג ולא הפליגה מיד ובין שלא דרש רשאי הוא לעלות אליה ולחפש בה, או להביאה אל נמל ולחפש בה שם.
: (ב) גובה המכס רשאי לחקור את כל הנמצאים באניה כאמור ועליהם להשיב על שאלות בדבר האניה, מטענה, צוות עובדיה, הצידה שבה וקו מסעה ולהראות תעודות בנוגע לאניה ולמטענה.

@ 174. סמכות לבדוק טובין
: פקיד-מכס רשאי, על אחריותו של בעל הטובין, לפתוח אריזות או לדרוש מבעל הטובין שהוא יפתח אותן; ורשאי הוא לבדוק, לשקול, לסמן ולחתום טובין הנתונים לפיקוח המכס, והוצאות הבדיקה, לרבות ההוצאות לסילוק הטובין אל מקום הבדיקה, יחולו על בעל הטובין.

@ 175. הסמכות לעלות אל אניה ולחפש בה
: פקיד-מכס רשאי -
: (1) לעלות אל אניה או לחפש בה;
: (2) להבטיח טובין שבאניה.

@ 176. עליה אל אניה
: הסמכות הנתונה לפקיד-מכס לעלות אל האניה כוללת את השהיה בה; ורשאי גובה המכס להציב בה פקיד-מכס והקברניט יהיה חייב ליתן לאותו פקיד-מכס חינם מקום לינה מתאים ומזון מתאים ומספיק.

@ 177. חיפוש
: הסמכות של פקיד-מכס לחפש נתונה לו לגבי כל חלק של אניה, כלי הובלה או כלי רכב של מסילת ברזל וכוללת את הסמכות לפתוח כל אריזה, מְגֵרה או מקום ולבדוק כל טובין.

@ 178. חסימת טובין
: סמכותו של פקיד-המכס להבטיח טובין כוללת גם הגפתם של כַּווֹת ופתחים אחרים המוליכים לבטן האניה, נעילתם של טובין, חיתומם, סימונם וכל דרכי הבטחה אחרים וכן סילוקם למחסן המכס.

@ 179. אסור לשבור חותמות וכיוצא בהן כשהטובין נתונים לפיקוח רשות-המכס
: כל הֶגף, מנעול, סימן או חותמת שנתן פקיד-מכס על טובין או על דלת, כַּוָה, פתח או מקום אחר שבתוך אניה או כלי הובלה או כלי רכב של מסילת ברזל, אין לפתחם, לשנותם, לשברם או למחקם אלא על פי רשות, כל זמן שהטובין שהובטחו או שמתכוונים להבטיחם באחת הדרכים האמורות נתונים לפיקוח רָשות-המכס.

@ 180. אסור לשבור חותמות וכיוצא בהן באניה שבנמל בישראל המיועדת לנמל אחר בה
: כל הֶגֶף, מנעול, סימן או חותמת שנתן פקיד-מכס על טובין או על דלת, כַּוָה, פתח או מקום, מתוך כוונה להבטיח צידה של אניה שהגיעה לנמל בישראל מנמל חוץ ופניה מועדות לנמל אחר בישראל - אין לפתחם, לשנותם, לשברם או למחקם אלא על פי רָשות; נכנסה אניה לנמל כשנעשה בה אחת מאלה בניגוד להוראות סעיף זה יהא הקברניט אשם בעבירה על פקודה זו.

@ 181. פקיד-מכס רשאי לסייר
: פקיד-מכס וכל אדם העוזר על ידו כשהוא ממלא תפקידו רשאים לסייר ולעבור באופן חפשי בכל חלק משפת ים או על פני מסילת ברזל או על פני חופם של נמל, מפרץ, ימה או נהר, או לאורך כביש או מסלול רכבת או על פני קרקעות.

@ 182. כלי שיט שבשירות מותר לקשור בכל מקום
: פקיד-המכס הממונה אותה שעה על כלי שיט המועסק בשירות רשות-המכס רשאי לגרור כלי שיט זה על פני כל חלק משפת ים או על פני חופם של נמל, מפרץ, ימה או נהר, ולקשור אותו שם לכל זמן שייראה לו דרוש.

@ 183. הרשות לחקור נוסע
: אדם הנמצא באניה או בכלי הובלה אחר, או שייתכן כי נָחַת או יצא מהם, רשאי פקיד-מכס לשאול אותו, אם יש לו על גופו או בחזקתו או במטענו טובין חבי מכס או טובין שייצואם או ייבּואם נאסר, הוגבל או הוסדר בדרך אחרת.

@ 184. עיכוב חשוד וחיפוש על גופו (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) היה לשוטר או לפקיד-מכס יסוד סביר לחשוד שאדם נושא שלא כדין טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס, או טובין שיבואם או יצואם אסור, מוגבל או מוסדר בדרך אחרת, רשאים הם לעכב את החשוד ולחפש על גופו כאמור [[בסעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]]; חיפוש על גופו של חשוד ייעשה בידי בן מינו.
: (ב) היה לפקיד-מכס, הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס, יסוד סביר לחשוד כי אדם עבר עבירה על [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]], רשאי הוא, לאחר שביקש את הסכמתו לכך, לערוך בגופו של החשוד חיפוש חיצוני, אולם לא ייערך חיפוש חיצוני כהגדרתו בפסקאות (2) עד (5) בגופו של מי שלא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
: (ג) חיפוש לפי סעיף קטן (ב) ייעשה רק אגב כניסתו של אדם לתחנת גבול, שהייתו בה או יציאתו ממנה; בכפוף להוראות סעיף זה יחולו על חיפוש כאמור הוראות [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד), התשנ&quot;ו-1996]].
: (ד) לענין הפעלת הסמכויות לפי סעיף קטן (ב) יהיו לפקיד-מכס הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס הסמכויות הנתונות לשוטר, ולפקיד-מכס בכיר יהיו הסמכויות הנתונות לקצין משטרה כהגדרתו [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד), התשנ&quot;ו-1996]].
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;חיפוש חיצוני&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) בחינה חזותית של גופו העירום של האדם, לרבות צילומו;
::: (2) לקיחת חומר מעל הגוף;
::: (3) בדיקה על העור;
::: (4) מתן דגימת רוק;
::: (5) מתן דגימת שתן;
::- &quot;פקיד-מכס הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס&quot; - פקיד-מכס שמונה ליחידה האמורה על ידי מנהל המכס בהסכמת שר המשטרה, לאחר שקיבל הכשרה מתאימה שקבע מנהל המכס;
::- &quot;פקיד-מכס בכיר&quot; - פקיד-מכס שהוא אחד מאלה:
::: (1) ממונה על יחידת סמים בתחנת גבול;
::: (2) ראש היחידה הארצית ללוחמה בסמים וסגניו;
::: (3) ראש תחום מבצעים ביחידה הארצית ללוחמה בסמים;
::: (4) ראש תחום מודיעין ביחידה הארצית ללוחמה בסמים;
::- &quot;תחנת גבול&quot; - תחנת גבול שקבע שר הפנים בצו לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]].

@ 185. הרשות לחפש בכלי הובלה
: פקיד-מכס או שוטר רשאים, על יסוד חשד סביר, לעצור כלי הובלה ולחפש בו, כדי להיווכח אם מצויים בו שלא כדין טובין חבי מכס או טובין שייבואם נאסר, הוגבל או הוסדר בדרך אחרת, ועל הנהג לעצור את כלי ההובלה ולאפשר חיפוש כזה כל אימת שפקיד-מכס או שוטר ידרוש זאת ממנו.

@ 186. שימוש פקיד-מכס בסמכויות שוטר (תיקון: תשנ&quot;ו)
: לשם מניעת עבירות על דיני המכס או לשם גילוין, רשאי פקיד-מכס להשתמש בסמכויותיו של שוטר, כולן או מקצתן, בין בדרך כלל ובין במקרה מסויים או בסוג מסויים של מקרים; אולם חיפוש בגופו של אדם ייעשה רק לפי [[סעיף 184]].

@ 187. פקיד רשאי לחפש בחצרים אחרי טובין מוברחים (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) פקיד-מכס או שוטר רשאי בכל עת, ללא צו, להיכנס לחצרים ולכל מקום אחר ולחפש בהם, אם יש לו יסוד לחשוב שיימצאו בהם טובין מוברחים או אסורים והוא רשאי לתפוס טובין אלה ולהרחיקם משם; אולם הרשות להיכנס ולחפש אין כוחה יפה לגבי בית מגורים, אלא אם נתקבל תחילה צו על כך מאת שופט של בית משפט שלום.
: (ב) במקרה של התנגדות יהא פקיד-המכס או השוטר רשאי לפרוץ כל דלת ולסלק בכוח כל מכשול או מפגע העומדים על דרכו בכניסתו, בחיפושו או בתפיסתו.

@ 188. הרשות לתפוס אניה או טובין שחולטו
: (א) פקיד-מכס, שוטר או קצין בצבא-הגנה לישראל רשאי לתפוס בין בים ובין ביבשה כל אניה, כל כלי הובלה וכל טובין שהם מחולטים או שיש לו יסוד סביר לחשוב שהם מחולטים.
: (ב) טובין שנתפסו יובלו למחסן המכס הקרוב ביותר או למקום מבטחים אחר, כפי שיורה גובה המכס.

@ 189. הרשות לדרוש עזרה
: כל התופס כדין לפי דיני המכס רשאי לדרוש מכל אדם הנמצא במקום לעזור לו בכך, והאדם חייב להגיש את העזרה שנדרשה.

@ 190. יש למסור הודעה על תפיסה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו בתור מחולטים ולא היו הקברניט או הבעל נוכחים בשעת התפיסה, חייב התופס למסור לקברניט או לבעל או לסוכן של התפוס, הודעה בכתב על התפיסה ועל סיבתה, בין במסירה אישית ובין במכתב אליו שנשלח בדואר, או שנמסר, למקום מגוריו או עסקו הידועים לאחרונה; וכל אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו יראו כמוחרמים, אם האדם שמידו נתפסו או בעל התפוס לא מסר לגובה המכס במקום הקרוב ביותר, תוך חודש מיום התפיסה, הודעה בכתב שהוא תובע את התפוס; אולם אם היו הטובין שנתפסו דבר האָבֵד או בעל חיים חי, רשאי גובה המכס למכרם או להשמידם מיד גם אם הם טרם מוחרמים.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל להורות לגבי סוגי טובין מסוימים, כי אם האדם שמידו נתפסו הטובין כאמור בסעיף קטן (א) או בעל התפוס לא ימסור הודעה בכתב בתוך שבעה ימים מיום התפיסה כי הוא תובע את התפוס, יראו את הטובין שנתפסו כמוחרמים.

@ 191. מותר להחזיר תפוס אם ניתנה ערובה
: המנהל יכול להרשות שכל אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו יימסרו לידי התובע, לאחר שנתן ערובּה על תשלום שוויים אם יוחרמו.

@ 192. הנוהל לאחר תפיסת הטובין
: (א) אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו על ידי פקיד-מכס ומסר בעל התפוס לגובה המכס תביעה עליהם, רשאי גובה המכס להוסיף ולהחזיק בתפוס ולעשות אחד משני אלה -
:: (1) לא לנקוט הליכים להחרמת התפוס אלא לדרוש מהתובע, בהודעה חתומה בידו, שיגיש נגדו תובענה להחזרת התפוס, ואם לא עשה זאת התובע תוך חדשיים מיום מתן ההודעה, יראו את התפוס כמוחרם ללא צורך בהליכים נוספים;
:: (2) להביא בעצמו לידי הגשת תובענה להחרמת התפוס.
: (ב) אם תוך שלושה חדשים לאחר קבלת התביעה על התפוס לא דרש גובה המכס מהתובע להגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א)(1), אף לא הביא בעצמו לידי הגשת תובענה כאמור בסעיף קטן (א)(2), יימסר התפוס לידי התובע.

@ 193. העשיה באניות ובטובין שחולטו (תיקון: תשס&quot;ג)
: אניה, כלי הובלה או טובין מוחרמים, רשאית רשות-המכס למכרם או להשמידם או לעשות בהם כדרך שהורה המנהל.

@ 194. מסירת טובין שנתפסו
: נתפסו טובין על ידי אדם שאיננו פקיד-מכס, יש להעבירם מיד לבית המכס הקרוב ביותר ולמסרם שם לידי פקיד-מכס.

@ 195. מאסר חשודים בהברחה
: פקיד-מכס או שוטר רשאים, ללא צו, לאסור כל אדם שיש להם יסוד סביר להאמין שהוא אשם בהברחה או בהובלה שלא כדין או בהחזקה של טובין מוברחים או בנסיון לעשות אחת העבירות האלה או בהיותו מעורב בעשייתה.

@ 196. הגשת מסמכים וכו' במקרה של תפיסה (תיקון: תשע&quot;ח)
: הודיעו לגובה המכס שטובין הוברחו, או שהוצהר על ערכם בחסר, או שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא שלא כדין, או שעסקו בהם שלא כדין, או שיש כוונה לעשות בהם אחת מאלה, וכן אם נתפסו טובין או נעצרו - חייב בעל הטובין, מיד לאחר שנדרש לכך על ידי גובה המכס או פקיד-מכס אחר, להגיש ולמסור לו כל הפנקסים והתעודות המתייחסים לאותם טובין, או לטובין אחרים שיִבֵּא או יִצֵא תוך חמש השנים שקדמו בסמוך ליום הדרישה כאמור, וכן להגיש לגובה המכס או לפקיד-מכס אחר לבדיקה, כל הפנקסים והתעודות שיש בהם רישום או תזכורת הנוגעים באיזה אופן שהוא לטובין אלה, וליתן להם או למורשיהם לענין זה לעשות העתקים או נְסָחים מאותם פנקסים או תעודות.

@ 197. גובה המכס רשאי לעכב מסמכים (תיקון: תשע&quot;ח)
: גובה המכס רשאי לכלוא או לעכב בידו כל מסמך שהוגש לו בענין הצהרה לפי פקודה זו או שיש להגישו לפי פקודה זו, אלא שכל מי שיש לו זכות למסמך זה אלמלא הכליאה או העיכוב, זכאי לקבל העתק ממנו מאושר על ידי גובה המכס כהעתק נכון, והעתק כזה יתקבל לראיה בכל בתי המשפט ותקפו כתקפו של המקור.

@ 198. גובה המכס רשאי לדרוש הוכחות נוספות או הצהרה נכונה (תיקון: תשע&quot;ח)
: רשאי גובה המכס לדרוש מבעל טובין שיוכיח בהצהרה או בהגשת תעודות שהוא בעל הטובין, כטענתו, ושתיאורם או הפרטים שנכללו לגביהם בהצהרת הייבוא או בהצהרת הייצוא הם כהלכה, ורשאי גובה המכס לסרב למסור את הטובין או לתת התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה כאמור עד שתובא לפניו הוכחה כאמור.

@ 199. דוגמאות
: רשאי פקיד-מכס ליטול דוגמאות מן הטובין שבפיקוח רשות-המכס לכל מטרה שיש בה צורך לדעת גובה המכס, ורשאי הוא להסתייע בהן, או לעשות בהן באופן שנקבע, ואין לשלם בעד דוגמאות אלה.

@ 200. המנהל רשאי ליתן רשיונות לסחור עם אניות
: רשאי המנהל ליתן, בתנאים שנקבעו:
: (1) רשיון לאנשים שבחוף לסחור באניה;
: (2) רשיון למכור לאנשים הבאים לבקר באניה שבנמל כל טובין המובלים באניה לשם מכירה לנוסעיה;
: (3) רשיון למכור מן האניה קרח ומזון טרי.

@ 200א. עיכוב טובין מפרים (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ב, תשס&quot;ח, תשע״ז)
: (א) מצא המנהל בדרך של קבלת הודעה כאמור [[בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים, התשס&quot;ח-2007]] (להלן - חוק זכות יוצרים), או [[סעיף 69א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]] (להלן - פקודת סימני מסחר), או בדרך אחרת ולעניין עיצוב - בדרך של קבלת הודעה כאמור [[בסעיף 110 לחוק העיצובים, התשע&quot;ז-2017]] (בסעיף זה - חוק העיצובים) כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים, הפרת זכות בסימן מסחר או הפרת זכות בעיצוב רשום, ינקוט צעדים כדלקמן:
:: (1) יורה לעכב את שחרור העותקים או הטובין, שנטען לגביהם שהם מפרים (להלן - טובין מפרים), ל-3 ימי עבודה; המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את העיכוב כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 3 ימים;
:: (2) יודיע בכתב למי שלדעתו הוא בעל הטובין המפרים לכאורה על עיכוב שחרורם בצירוף העתק ההודעה אם ניתנה, והעתק הערבות העצמית;
:: (3) יודיע לבעל זכות היוצרים, לבעל העיצוב או לבעל סימן המסחר (להלן - בעל הזכות), שעוכבו הטובין המפרים ויקבע את סכום הערבות הבנקאית שעליו להפקיד לפי סעיף קטן (ג), וזאת נוסף על הערבות העצמית לפי [[סעיף 65 לחוק זכות יוצרים]], [[סעיף 110 לחוק העיצובים]] או [[סעיף 69א לפקודת סימני מסחר]], כאשר ניתנה הודעה;
:: (4) יודיע לבעל הזכות על עיכוב שחרור הטובין המפרים, וכי העיכוב יבוטל לאחר 3 ימי עבודה מיום העיכוב אם לא יפקיד את הערבות או הערבויות שנדרש להפקיד, ולאחר 10 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה על העיכוב אם לא יגיש תובענה לבית המשפט.
: (ב) המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה להגשת התובענה האמורה בסעיף קטן (א)(4) ב-10 ימים נוספים.
: (ג) בתוך 3 ימי עבודה מיום העיכוב יגיש בעל הזכות למנהל ערבות בנקאית בסכום שקבע המנהל לפי סעיף קטן (א)(3), שיש בו כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב.
: (ד) עם הפקדת הערבות לפי סעיף קטן (ג) ימסור המנהל לבקשת בעל הזכות דוגמאות מהטובין המפרים המעוכבים כאמור, לצורך בדיקתם וכן את שמו ומענו של יבואן הטובין המפרים; הוצאות הבדיקה, לרבות ההוצאות להעברתן של הדוגמאות אל מקום הבדיקה יחולו על בעל הזכות.
: (ה) המנהל יבטל את עיכוב הטובין המפרים אם עד תום התקופות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא פעל בעל הזכות כאמור בהם.
: (ו) שר האוצר רשאי לקבוע תקנות לביצוע סעיף זה ובכלל זה אגרות שעל המבקש לשלם.

@ 200ב. שחרור ערבויות (תיקון: תש&quot;ס)
: המנהל יחזיר למפקיד הערבות את הערבויות שהופקדו על ידו כמפורט להלן ובהתאם לנסיבות:
: (1) אם דחה את הבקשה לעיכוב שפורטה בהודעה כאמור [[בסעיף 200א(א)]] - בתום שלושה חודשים ממועד הדחיה אם לא הוגשה תביעה משפטית על ידי היבואן בשל נזק שנגרם לו כתוצאה מהעיכוב עד תום התקופה האמורה;
: (2) אם עוכב שחרור הטובין המפרים כאמור [[בסעיף 200א]] ובוטל העיכוב - בתום שלושה חודשים מיום שחרור הטובין המפרים, אם לא הוגשה תביעה משפטית על ידי היבואן בשל הנזק שנגרם לו כתוצאה מהעיכוב עד תום התקופה האמורה;
: (3) אם נדחתה התובענה כאמור [[בסעיף 200א(א)(4)]] בידי בית המשפט בפסק דין סופי, והיבואן או מי מטעמו אישר בכתב כי אין לו ולא תהיה לו כל טענה או תביעה בכל הקשור לעיכוב הטובין המפרים, או לנזק שנגרם לו בשל כך - בתום שלושה חודשים מיום דחיית התובענה;
: (4) לפי הוראות בית המשפט.

@ 200ג. ייבוא וייצוא אסורים (תיקון: תש&quot;ס)
: דין טובין מפרים שיובאו לארץ כדין טובין שייבואם וייצואם אסור לפי פקודה זו.

@ 200ד. ייבוא אישי (תיקון: תש&quot;ס)
: [[סעיפים 200א עד 200ג]] לא יחולו על טובין מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו [[בסעיף 129]].

@ 200ה. שמירת דינים (תיקון: תש&quot;ס)
: הוראות [[סעיפים 200א עד 200ד]] באות להוסיף על סמכויות המנהל לפי כל דין.

@ 201. הגנה לפקיד-מכס
: לא ישא פקיד-מכס באחריות לתפיסת טובין לפי פקודה זו אם היה טעם סביר לאותה תפיסה; ובמקרה שתובע זוכה להשיב לעצמו אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו או את דמי מכרם, ונמצא שהיה טעם כאמור, ישמש הממצא תריס בפני הליך נגד פקידי-מכס שהיו מעורבים בתפיסה.

@ 202. קנס בשל התנהגות רעה
: פקיד-מכס שמשכורתו השנתית בלי הקצוּבּוֹת היא פחותה מ-300 לירות, רשאי המנהל להטיל עליו בשל רשלנות, התנהגות רעה, איחור או הפרת משמעת קנס שלא יעלה על שכר שלושה ימים.

== פרק שלושה עשר: חילוטין ועונשין ==

=== סימן א': חילוטין ===

@ 203. חילוט כלי שיט (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) אלה כלי שיט שיחולטו למדינה אם אין הקיבול הרשום שלהם עולה על 250 טונות:
:: (1) כלי שיט ששימש בהברחה, או ששימש ביודעין להוביל שלא כדין טובין מוברחים או מחולטים;
:: (2) כלי שיט שנמצא במימי חופין של ישראל ולא נעצר כדי לאפשר את העליה אליו לאחר שנדרש כדין לעשות כן;
:: (3) כלי שיט השוהה במימי חופין של ישראל ואינו מפליג מיד לאחר שנדרש לכך על ידי מפקד או ממונה על אניה שבשירות המדינה או על ידי פקיד-מכס;
:: (4) כלי שיט שממנו הושלכו, או שופכו או הושמדו טובין מתוך כוונה למנוע תפיסתם בידי רשות-המכס;
:: (5) כלי שיט שנמצא בתחומו של נמל כשהוא טעון מטען, ואחר כך נמצא שאין בו מטען, או שיש בו נֵטֶל סתם או שמטענו חסר ואין בידי הקברניט להסביר את השינוי הסבר כדין;
:: (6) כלי שיט הנמצא במימי חופין של ישראל ויש בו מחיצות מרמה, חרטומי מרמה, דפנות מרמה, תחתיות מרמה או מקומות חשאיים או מוסווים שהוכשרו להעלמת טובין, או שיש בו חור, צינור או כל אמצעי אחר שהוכשרו להנסת טובין.
: (ב) אניה שהקיבול הרשום שלה עולה על 250 טונות, והיו מחלטים אותה אילו היה הקיבול הרשום שלה 250 טונות או פחות, רשאי המנהל להטיל על בעל האניה קנס בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], או פי שלושה מסכום מסי היבוא שנחסכו או שאמורים להיחסך, הגבוה מביניהם, ומותר לעצור את האניה עד שישולם הקנס או עד שתינתן ערובּה לשילומו.
: (ג) כלי הובלה שאינו כלי שיט ושימש בהברחה, או שימש ביודעין להוביל שלא כדין טובין מוברחים או מחולטים, יחולט למדינה.

@ 203א. דרישת קנס ותשלומו וערעור עליו (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) קנס ישולם, לפי דרישת המנהל בכתב, בתוך שלושים ימים מיום קבלת הדרישה; הדרישה תוצא לאחר שהודע למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ב) לא שולם הקנס במועד, ייווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] (להלן - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
: (ג)(1) על דרישה לתשלום קנס ניתן לערער לפני בית משפט שלום בתוך שלושים ימים מהיום שהודע על הטלת הקנס.
:: (2) אין בהגשת הערעור כדי לעכב את תשלום הקנס, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
:: (3) התקבל הערעור, יוחזר סכום הקנס וייווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
:: (4) על החלטת בית משפט השלום בערעור ניתן לערער ברשות לפני בית המשפט המחוזי, שידון בערעור בדן יחיד.

@ 204. חילוט טובין (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: ואלה טובין שיחולטו למדינה:
: (1) טובין מוברחים;
: (2) טובין שיובּאו בהפרת איסור, הגבלה או הסדר; ואולם טובין שיִיבּואם נאסר או הוסדר לפי צו ושנשלחו לשם ייבואם לישראל לפני שנודע לשולח דבר הצו ולפני שעבר זמן סביר כדי שהידיעה תגיע לנמל השליחה, אין לחלטם אלא יש לייצאם בחזרה או לעשות בהם בדרך שיאשרנה המנהל, הכל לפי ראות עיני המנהל;
: (3) טובין שיובּאו בכלי שיט או בכלי הובלה האסורים ביִיבּוא טובין;
: (4) טובין חבי מכס שנמצאו בכלי שיט או בכלי הובלה השוהים באחד המקומות שלא כדין;
: (5) טובין שנמצאו בכלי שיט או בכלי הובלה לאחר שהגיעו לנמל או למקום אחר והטובין לא פורטו, או לא נזכרו, במצהר-כניסה או בהצהרה ואינם מטען-לואי של הצוות או של הנוסעים, ולא ניתן עליהם הסבר להנחת דעתו של גובה המכס;
: (6) טובין שהצוֹבר שלהם פורק שלא כדין;
: (7) טובין שטלטלום או שינו אותם או נגעו בהם שעה שהם נתונים לפיקוח רָשות המכס, זולת אם נעשה הדבר על פי רָשות ולפי פקודה זו;
: (8) טובין שעל פי הוראות פקודה זו יש לסלקם או לטפל בהם באחת הדרכים ולא עשו כן;
: (9) טובין שעליהם נמסרו, נעשו או הוגשו הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא, חשבון מכר, הצהרה, תשובה, אֲמָרָה, מַצָג או תעודה שהם כוזבים או שהם מטעים במזיד לגבי פרט מסויים;
: (10) מטען של כלי שיט המשוטט ליד החוף ואינו מפליג מיד לאחר שנדרש לכך על ידי מפקד או ממונה על כלי שיט שבשירות המדינה או על ידי פקיד-מכס;
: (11) טובין שאינם מטען-לואי של נוסעים, ונמצאו באניה לאחר מפדה, ולא פורטו, או לא נזכרו במצהר-היציאה ולא ניתן עליהם הסבר להנחת דעתו של גובה המכס;
: (12) טובין האסורים ביצוא שהוכנסו לכלי שיט או לכלי הובלה, או שהובאו לרציף או למקום אחר, על מנת לייצאם, וכן טובין שייצואם הוגבל או הוסדר והם הוכנסו לכלי שיט או לכלי הובלה או הובאו לרציף או למקום אחר אגב הפרת הגבלה או הסדר, על מנת לייצאם;
: (13) טובין חבי מכס שהוצפנו בכל דרך שהיא כדי להשתמט מתשלום מכס;
: (14) אריזה שהצפינו בה טובין שלא פורטו בהצהרת ייבוא או בהצהרת ייצוא או שנארזה בדרך העלולה להטעות את פקיד-המכס;
: (15) טובין חבי מכס שנמצאו בהחזקתו או במטען-לואי של אדם שיצא או נחת מכלי שיט או מכלי הובלה, או שנכנס לישראל בדרך אחרת, והוא אמר שאין בהחזקתו טובין חבי מכס בכלל, או לא גילה בתשובה לשאלותיו של פקיד-מכס שכל הטובין האמורים הם בהחזקתו או במטען-((ה))לואי שלו;
: (16) טובין שהוצעו למכירה בתור טובין אסורים או מוברחים;
: (17) טובין שהוחסנו ואחר כך שוטענו או נרשמו לשם יצוא על כלי שיט שהקיבול שלו פחות מששים טונות רשומות או שנרשמו למשלוח בכלי שיט כזה.
: בסעיף זה, &quot;טובין חבי מכס&quot; - לרבות טובין שחלים עליהם מסי ייבוא אחרים.

@ 205. שומת רכוש שנתפס
: הוגשה תובענה לחילוט כלי שיט, כלי הובלה או טובין שנתפסו לפי דין המכס, יש להגיש אותה שעה שומה של כלי השיט, כלי ההובלה או הטובין התפוסים ערוכה בידי פקיד-המכס, או בידי אדם אחר שהממשלה הסמיכה אותו לכך; השומה תקויים בשבועה ותהא סופית לענין קביעת ערכם של כלי השיט, כלי ההובלה או הטובין לצרכי שיפוט.

@ 206. אריזות וטובין שהוחרמו
: (א) חילוטם של טובין חל גם על האריזה המכילה את הטובין וחילוטה של אריזה לפי [[204|סעיף 205 (([צ&quot;ל: סעיף 204]))]] חל גם על כל הטובין שבה.
: (ב) חילוטו של כלי הובלה חל גם על כל טובין של אותו בעל המובלים באותו כלי הובלה.

=== סימן ב': עונשין ===

@ 207. התכנסות לשם הברחה
: שני אנשים או יותר שנתכנסו להבריח טובין או למנוע תפיסתם של טובין מוברחים או לחלצם לאחר שנתפסו, דינם - מאסר שלוש שנים.

@ 208. תפיסה בקנוניה, שיחוד פקיד-מכס, חילוץ טובין או השמדתם ומניעת תפיסתם
: אלה דינם מאסר שלוש שנים או קנס 500 לירות או שני הענשים כאחד:
: (1) פקיד-מכס או שוטר שתפס בקנוניה כלי שיט, כלי הובלה או טובין הצפויים לחילוט או מסר אותם או עשה סידורים למסרם או להימנע מתפיסתם, או שקשר קשר עם אדם אחר, או שהסכים עמו בשתיקה, לייבא או לייצא טובין במטרה לתפוס כלי שיט, כלי הובלה או טובין ולקבל פרס על אותה תפיסה, או שנמצא מעורב בהברחתם של טובין במטרה כזו;
: (2) הנותן שוחד, פרס או גמול לפקיד-מכס, או מביא לידי נתינתם, וכן המציע או מבטיח לפקיד-מכס לתת לו אחד מאלה או להביא לידי נתינתם, או העושה עמו קנוניה, והכל מתוך כוונה לשדלו בכל דרך שהיא להזנחת תפקידו, וכן המנסה - באיומים, בדרישות או בהבטחות - להשפיע על פקיד-מכס במילוי תפקידו;
: (3) המחלץ טובין שנתפסו, והמשפך טובין, משברם או משמידם, והמשמיד תעודות המתייחסות אליהם, בין שעשה כך לפני תפיסת הטובין ובין לאחריה, במטרה למנוע את תפיסתם או הבטחתם או למנוע הוכחת עבירה.

@ 209. יריה אל כלי שיט של רשות-המכס וכו'
: אלה דינם מאסר חמש עשרה שנה:
: (1) היורה אל כלי שיט שבשירות רשות-המכס;
: (2) היורה אל פקיד-מכס בשעת מילוי תפקידו;
: (3) הפוצע פקיד-מכס או מטיל בו מום בשעת מילוי תפקידו.

@ 210. סילוק טובין חבי מכס או השמדתם
: (א) אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 500 לירות:
:: (1) המסלק טובין חבי מכס ממחסן בלא רשותו של פקיד-המכס המוסמך או בלא תשלום מכס או בלא ערובה לשילומו;
:: (2) המשמיד במזיד טובין שהוחסנו כהלכה;
:: (3) התוקף פקיד-מכס, או אדם אחר המועסק כהלכה במניעת הברחה, המתנגד להם או המפריע להם אגב שימוש בכוח או באלימות בשעת מילוי תפקידם.
: (ב) נתחייב פקיד-מכס בדין על עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) לא ישולם מכס על אותם טובין והממשלה רשאית לצוות על תשלום פיצויים מתוך הכנסות המדינה.

@ 211. הברחה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) אלה דינם מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ובהחזקת טובין מוברחים אף תשלום פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים על אותם טובין:
:: (1) המבריח טובין;
:: (2) המחזיק טובין מוברחים או טובין שייבואם אסור ולא הוכיח שיש לו הֶצדֵק כדין להחזיקם;
:: (3) מי שבהחזקתו או במרותו או בפיקוחו טובין שייצואם אותה שעה אסור או מוגבל או מוסדר והוא מתכוון להבריחם או יודע שיש כוונה להבריחם.
: (א1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר 5 שנים או קנס בסכום של פי ארבעה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] ובהחזקת טובין מוברחים גם תשלום פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים על אותם טובין.
: (ב) קברניט או בעל כלי שיט או כלי הובלה המשתמש, או המניח ביודעין להשתמש, בכלי שיט או בכלי הובלה שלו להברחת טובין, או להובלה שלא כדין של טובין מוברחים או מחולטים, דינו - הענשים שנקבעו בסעיף קטן (א).
: (ג) נעברה העבירה הנזכרת בסעיף קטן (א)(3) במצב מלחמה שמדינת ישראל מעורבת בה, מותר להגדיל את העונש כדי מאסר שנתיים או קנס של 500 לירות.

@ 212. עבירות מכס אחרות (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: (א) אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 500 לירות או שני הענשים כאחד:
:: (1) המשתמט מתשלום מכס שיש לשלמו;
:: (2) המשיג הישבון שלא הגיע לו על פי דין;
:: (3) המכין, המעביר או המציג תעודה שהיא, כביכול, חשבון-מכר אמית((י)) ולמעשה איננו כזה;
:: (4) המגיש הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא כוזבת או לא נכונה בפרט מסויים;
:: (5) המביא לישראל טופס או נייר אחר הנחזה כטופס שאפשר לכתוב תרפו ולהשתמש בו כחשבון-מכר של טובין הבאים מארצות חוץ, או המחזיק טופס או נייר כאמור ולא הוכיח שיש לו הֶצדק כדין להחזיקו;
:: (6) המוסר בהצהרה או בתעודה שהוגשו לפקיד-מכס אֲמֶרָה שאינה נכונה או שאינה מדוייקת בפרט מסויים, או המגיש או המוסר לפקיד-מכס הצהרה או תעודה שיש בהם אמרה כזו;
:: (7) המוציא מרשותו טובין שנפטרו ממכס מחמת שיובּאו בשביל צבא-הגנה לישראל, או בשביל מוסד או אדם הזכאים לייבא טובין אלה בלא מכס, ומעבירם לכל חברה, פירמה או אדם שאינם זכאים לייבא אותם טובין בלי מכס, ולא הודיע תחילה למנהל על פרטי העברה זו;
:: (8) המשנה במרמה תעודה או מסמך או המזייף חותם, חתימת יד, ראשי תיבות או סימנים אחרים של פקיד-מכס, או שפקיד-מכס משתמש בהם, לאימות מסמך או שטר או להבטחת טובין או לכל מטרה אחרת בניהול ענינים הנוגעים לרשות-המכס;
:: (9) המטעה פקיד-מכס בפרט מסויים העלול לפגוע במילוי תפקידו;
:: (10) המטלטל טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס, המשנה אותם או הנוגע בהם, שלא על פי רשות;
:: (11) המסרב להשיב, או נמנע מהשיב, על שאלות, או המסרב להגיש, או נמנע מהגיש תעודות;
:: (12) המוכר טובין, או המציג אותם למכירה, או המחזיק אותם לשם מכירה או לשם מסחר באניה שבנמל, והטובין לא פורטו במצהר לפי [[סעיף 53]];
:: (13) המוכר טובין, או המציע אותם למכירה, בתור טובין מוברחים או שייבואם אסור.
: (ב) שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע בזכויותיו של אדם הפועל מכוח רשיון שניתן לו בהתאם [[לסעיף 200]].
: (ג) לא דיווח אדם על חוות דעת כהגדרתה [[בסעיף 231ד(א)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].
: (ד) לא הודיע אדם על תכנון מדף כהגדרתו [[בסעיף 231ד(א)]], בניגוד להוראות [[סעיף 231ד(ד)]], דינו - מאסר שנה או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].
: (ה) לא דיווח אדם על עמדה חייבת בדיווח כהגדרתה [[בסעיף 231ה(א)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]].

@ 213. גיבוי קנס
: כל קנס שהטיל בית משפט באישום מכס, או שהטיל המנהל לפי הוראות [[סעיף 231]], יראוהו כקנס שהוטל במשפט פלילי ויהא ניתן לגיבוי בעיקולם ובמכירתם של מקרקעין או של מטלטלין.

@ 214. עונש כללי
: כל העובר על הוראה מהוראות פקודה זו ולא נקבע לה בפקודה עונש אחר, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 100 לירות או שני הענשים כאחד.

@ 215. הוראות מיוחדות בענין טובין שייבואם אסור
: (א) העושה אחד המעשים המנויים להלן בטובין שייבואם אסור או מוגבל או מוסדר וסעיף זה חל עליהם, אשם בעבירה על פקודה זו:
:: (1) המחזיר (([צ&quot;ל: המחזיק])) טובין כאמור באניה ולא הוכיח שיש לו לכך הֶצדק סביר;
:: (2) המבריח, או המנסה להבריח, לישראל טובין כאמור;
:: (3) המחזיק טובין כאמור לאחר שהוברחו לישראל ולא הוכיח שיש לו לכך הצדק כדין;
:: (4) מסייע, מעודד, מייעץ, או המביא להברחת טובין כאמור לישראל, או שנמצא מעורב ביודעין בהברחה כאמור;
:: (5) הנמנע מגלות לפקיד-מכס, לפי דרישתו, ידיעה שיש לו, או שבכוחו להשיג, בנוגע להברחת טובין כאמור לישראל או לכוונת הברחה כזאת;
:: (6) המפרסם, המוכר, המציע למכירה, המפיץ או המעתיק פרסום שייבואו נאסר לפי [[סעיף 40(ב)]] או נסח מפרסום כזה.
: (ב) סעיף זה יחול על כל טובין שייבואם אסור, מוגבל או מוסדר והממשלה הכריזה בצו שהסעיף יחול עליהם.
: (ג) נעברה עבירה על סעיף זה במצב מלחמה שמדינת ישראל מעורבת בה, יגדל העונש למאסר שנתיים או לקנס 500 לירות.

@ 216. חובה למסור למשטרה פרסום אסור
: (א) פרסום שייבואו נאסר לפי [[סעיף 40(ב)]], או נסח מפרסום כזה, שנשלח לאדם בלי ידיעתו, או בלי שהיה שותף בידיעה, או בתשובה להזמנה שהזמין לפני תחילת תקפו של האיסור על יבוא הפרסום, ימסור האדם את הפרסום או את הנסח לשוטר הממונה על תחנת המשטרה הקרובה ביותר, מיד, אם ידע את תכנו, או מיד לאחר שנודע לו תכנו, ואם הגיע הפרסום או הנסח להחזקתו לפני שניתן צו האוסר על ייבואו, ימסור אותם כאמור מיד לאחר שניתן תוקף לצו כזה; לא עשה האדם כן, אשם בעבירה על פקודה זו.
: (ב) מי שמילא אחרי הוראות סעיף קטן (א) או שנתחייב על עבירה לפיו, אין לחייבו על ייבוא הפרסום או הנסח או על החזקתו.

@ 217. אחריות לעונש ביחד ולחוד
: הוטל עונש על מספר אנשים, שחבו בעונש ביחד ולחוד, יהא כל אחד מהם צפוי לכל העונש.

@ 218. מסייעים ומעודדים
: המסייע, המעודד, המייעץ או המביא לביצוע עבירה על פקודה זו, או המעורב בו על ידי מעשה או מחדל, בכל דרך שהיא, אם במישרין ואם בעקיפין, רואים אותו כאילו עבר אותה עבירה ויהא בר עונשין בהתאם לכך.

@ 219. נסיון
: נסיון לעבור עבירה על פקודה זו, ייענש כאילו נעברה העבירה.

@ 220. עונש פי שלושה מערך הטובין
: מקום שהעונש שנקבע בפקודה זו הוא פחות מפי שלושה מערך הטובין שנעברה בהם עבירה בצירוף פי שלושה מהמכס החל עליהם, יהיה הקנס המכסימלי פי שלושה מערך הטובין בצירוף פי שלושה מהמכס החל עליהם.

@ 221. העונש - בנוסף על חילוט
: כל הענשים הם בנוסף על חילוט.

@ 222. ערך הטובין לענין עונש
: בכל אישום מכס או הליך בעניני מכס שהבסיס לחישוב העונש הוא ערך הטובין, יהא הערך שוויים של מיטב הטובין מאותו סוג ששולם המכס עליהם, כפי שהיו נמכרים בתל אביב-יפו בשעת ביצוע העבירה או בסמוך לה, ואפילו נתחייב העונש במקום אחר שבישראל.

@ 223. היה לנאשם חיוב קודם מותר לאסרו
: נתחייב אדם בדין על עבירה לפי פקודה זו שדינה עונש ממון אך לא מאסר של שנתיים או יותר, ונתגלה שאדם זה נתחייב בדין לפי אחד מדיני המכס תוך חמש השנים שקדמו לחיוב, רשאי בית המשפט להענישו, בין במקום עונש ממון ובין בנוסף עליו, במאסר שנתיים, עם מתן זכות להשתחרר מן המאסר בתשלום עונש הממון או בלי זכות כזו.

== פרק שלושה עשר א': אמצעי אכיפה מינהליים (תיקון: תשע&quot;ח) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשע&quot;ח) ===

@ 223א. הגדרות - [[פרק שלושה עשר א']] (תיקון: תשע&quot;ח)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;יבואן&quot; - בעל טובין המיובאים לישראל שהוא אחד מאלה:
:: (1) מי שמייבא טובין לצורכי עסק;
:: (2) מלכ&quot;ר או מוסד כספי, המייבא טובין לצורך פעילותו;
:: (3) מי שמייבא טובין לשימוש עצמי, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים;
:- &quot;יצואן&quot; - בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, שהוא אחד מאלה:
:: (1) מי שמייצא טובין לצורכי עסק;
:: (2) מלכ&quot;ר או מוסד כספי, המייצא טובין לצורך פעילותו;
:: (3) מי שמייצא טובין לשימוש עצמי, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים;
:- &quot;מלכ&quot;ר&quot;, &quot;מוסד כספי&quot; ו&quot;עסק&quot; - כהגדרתם [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;שימוש עצמי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 129]].

=== סימן ב': עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ח) ===

@ 223ב. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מי שהגיש מצהר הכולל פרטים לא נכונים, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)(1)(א)]], [[53(א)(2)]], [[53(א)(3)]] [[או 53(א)(4)]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] בסכום של 2,500 שקלים חדשים.
: (ב) יבואן או יצואן שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בשיעור של 10% מהפרש מסי היבוא שנוצר, או 5,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי מסר לסוכן מכס את כל המסמכים והפרטים שנדרש למסור לשם הגשת הצהרה בעבורו:
:: (1) יבואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייבוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 62]], למעט מסמך כאמור [[בסעיף 62(ג)(2)]] שנדרש לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]];
:: (2) יצואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת ייצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייצוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 103]], למעט מסמך כאמור [[בסעיף 103(ג)(2)]] שנדרש לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]].
: (ג) סוכן מכס שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בגובה 1% מהפרש מסי הייבוא שנוצר, אך לא יותר מ-5,000 שקלים חדשים ולא פחות מ-500 שקלים חדשים, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי הפרט הלא נכון שנכלל בהצהרה נמסר לו על ידי היבואן או היצואן, לפי העניין:
:: (1) הגיש הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייבוא שהגיש כאמור, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 62]];
:: (2) הגיש הצהרת ייצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייצוא שהגיש כאמור, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 103]];
:: ואולם, לא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי המנהל להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] בגובה 500 שקלים חדשים.
: (ד) סוכן מכס שהפר הוראה מהוראות סעיף קטן (ג)(1), וההפרה בוצעה באחת הנסיבות המפורטות להלן, ולא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסכום העולה על 500 שקלים חדשים להצהרת ייבוא בודדת, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בסכום של 150 שקלים חדשים בשל כל הצהרת ייבוא:
:: (1) סוכן המכס הגיש הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון אחד או יותר מבין הפרטים האלה:
::: (א) מספר יבואן;
::: (ב) סוג מטבע;
::: (ג) מקור הטובין;
::: (ד) מספר שטר המטען;
::: (ה) סיווג הטובין;
:: (2) סוכן המכס לא צירף אחד מהמסמכים האלה במקרים שבהם היה עליו לצרפם, והמסמכים היו בידיו בעת הגשת הצהרת הייבוא:
::: (א) חשבון מטענים או שטר מטען ימי או שטר מטען אווירי;
::: (ב) חשבון הובלה;
::: (ג) מסמך העדפה;
::: (ד) חשבון מכר.
: (ה) סוכן מכס שלא אימת חתימה של בעל הטובין על כתב ההרשאה בניגוד להוראות [[סעיף 168(ב)]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] בגובה 400 שקלים חדשים.
: (ו) סוכן מכס שהגיש לרשות המכס כתב הרשאה בניגוד להוראות [[סעיף 168(ב)]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] בגובה של 5,000 שקלים חדשים.
: (ז) מי שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בסכום של 25,000 שקלים חדשים:
:: (1) מי שלא הגיש מצהר במועד, בניגוד להוראות החלות לגביו, כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) סוכן אנייה, קברניט אנייה, משלח בין-לאומי או חברת ספנות - בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)(1) או (2)]];
::: (ב) חברת תעופה מובילה - בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)(3)]];
::: (ג) סוכן מכס של יבואן - בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)(4)]];
:: (2) בעל רישיון מחסן שפעל בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 68(א)]];
:: (3) בעל רישיון מחסן שאחסן במחסן טובין בלא שניתנה לגביהם התרה, בניגוד להוראות [[סעיף 68(ב)]].
: (ח) בעל רישיון מחסן שהפר הוראה מההוראות לפי [[סעיף 232]], כמפורט [[בטור א' בתוספת]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום הקבוע [[תוספת|בטור ב' לצדה]].

@ 223ג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור [[בסעיף 223ב]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 223ד]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום עיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 223ו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 223ד. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ח)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 223ג]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

@ 223ה. החלטת המנהל ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 223ד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 223ז]].
: (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 223ד]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 223ו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור [[בסעיף 223ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 223ז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]] או [[בתוספת]], ובשיעורים שיקבע.

@ 223ח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור [[בסעיף 223ד]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 223טז]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 223ב]] [[ובתוספת]], יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 223ט. המועד לתשלום עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ח)
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 223ה]].

@ 223י. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 231א]], הוראות [[סעיף 100 לחוק מס ערך מוסף]] לא יחולו לעניין הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (א).

@ 223יא. גבייה (תיקון: תשע&quot;ח)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

=== סימן ג': התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ח) ===

@ 223יב. התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור [[בסעיף 223ב]], והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[סימן ב']], להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]; בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 223יד]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 223יג]].

@ 223יג. ביטול התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 223יב]], רשאי הוא לפנות למנהל, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מהטעמים האלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 223יד. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור [[בסעיף 223ו]].
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 223ו(ב)]], והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 223ג]] בשל ההפרה החוזרת.

=== סימן ד': הוראות שונות (תיקון: תשע&quot;ח) ===

@ 223טו. עיצום כספי בשל הפרה לפי פקודה זו ולפי חוק אחר (תיקון: תשע&quot;ח)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות [[בסעיף 223ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 223טז. ערעור (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) על החלטה סופית של המנהל לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 223יז. פרסום על עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של רשות המסים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר, הנוגעים לעניין, למעט פרטים שיש בהם כדי לזהותו.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 223טז]], יפרסם המנהל, בפרסום לפי סעיף קטן (א), גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים.
: (ה) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 223יח. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי [[פרק זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות [[בסעיף 223ב]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי - יוחזר לו הסכום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

== פרק ארבעה עשר: אישומי מכס ==

@ 224. הגדרה
: אישומים על עבירות לפי פקודה זו, וכל הליך לשם גיבוי מכס או ענשים, או לשם החרמה או חילוט של כלי שיט, כלי הובלה או טובין נקראים להלן &quot;אישומי מכס&quot;.

@ 225. כיצד מגישים אישום
: (א) אישומי מכס ניתנים להגשה בשם היועץ המשפטי של הממשלה או בשם המנהל, בצורת תובענה, כתב אישום או הליך מתאים אחר, בבית המשפט שיש לו שיפוט באותו ענין.
: (ב) זכות הערעור תהיה לפי התקנות בדבר ערעורים במשפטים פליליים.
: (ג) היתה ההחלטה שמערערים עליה מתייחסת למכס או לקנס שניתן להטיל על כלי שיט, כלי הובלה או טובין, חייב המערער להפקיד בבית המשפט, עד לבירור הערעור, את הסכום שיש לשלמו לפי ההחלטה; אלא שאם היה הסכום עולה על &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500.-&lt;/span&gt; לירות, יכול בית המשפט המוסמך לדון בערעור להרשות את הגשת הערעור בהפקדת סכום קטן מהסכום המשתלם לפי ההחלטה.

@ 226. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 227. חסינות לעדים
: עד מטעם היועץ המשפטי לממשלה או מטעם המנהל באישום מכס, אין כופים אותו לגלות את העובדה שקיבל ידיעה או את טיבה של הידיעה או את שמו של מוסר הידיעה, ופקיד-מכס המעיד אין כופים אותו להמציא תסקירים שהכין או שקיבל בסוד בתוקף תפקידו הרשמי או שיש בהם ידיעות סודיות.

@ 228. הוכחת תקנות וכו'
: הגשת &quot;רשומות&quot; שיש בו צו או תקנה הנחזים כנתונים על פי פקודה זו, או הגשת מסמך שאושר על ידי גובה המכס כהעתק או כנסח נכון של צו או תקנה שניתנו על פי פקודה זו, תהא ראיה לכאורה שהצו או התקנה ניתנו ושהם בני-תוקף.

@ 229. חובת הראיה
: נתעוררה שאלה באישום מכס, או בהליך לפי [[סעיף 192]] להחזרת אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו על ידי פקיד-מכס, אם המכס על טובין שולם או לא, או אם טובין יובאו לישראל, או יוצאו ממנה, או הובלו לאורך החוף, או נפרקו או הוטענו, כדין, חובת הראיה שהמכס שולם או שהעשיה בטובין כאמור היתה כדין, תחול באישום מכס על הנאשם ובהליך כאמור על התובע.

@ 230. כוחה של הרשעה ככוחו של חילוט
: מקום שעשיית העבירה גוררת אחריה חילוט אניה, כלי הובלה או טובין, ההרשעה על עבירה זו או פסק הדין או ההחלטה של בית המשפט לגבות כל חלק של קנס הכרוך בעשיית אותה עבירה, יפעלו כהחרמת האניה, כלי ההובלה או הטובין שבהם נעברה העבירה.

== פרק ארבעה עשר א': דיווח אלקטרוני (תיקון: תשע&quot;ח) ==

@ 230א. הגדרות - [[פרק ארבעה עשר א']] (תיקון: תשע&quot;ח)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;דיווח אלקטרוני&quot; - הגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת וניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
:- &quot;חתימה אלקטרונית מאושרת&quot; - כהגדרתה [[בחוק חתימה אלקטרונית]].

@ 230ב. חובת דיווח אלקטרוני (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא, מצהר וכתב הרשאה חתום יוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני החתום בידי המגיש בחתימה אלקטרונית מאושרת ([[בפרק זה]] - מסר אלקטרוני מאושר), בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].
: (ב) המנהל רשאי לקבוע בכללים מסמכים נוספים על המסמכים המנויים בסעיף קטן (א), שיוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני מאושר.

@ 230ג. שמירת מסמך שהוגש כמסר אלקטרוני (תיקון: תשע&quot;ח)
: בעל טובין שחייב בהגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני, ישמור את המסמך, לרבות כל מסמך שצורף לו, בדרך שיקבע המנהל בכללים.

@ 230ד. המצאת מסר אלקטרוני בידי רשות המכס (תיקון: תשע&quot;ח)
: הודעה, דרישה או כל מסמך אחר שהמנהל או עובד רשות המכס שהמנהל הסמיכו לכך רשאים להמציא לפי פקודה זו לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען בדרך שיקבע המנהל בכללים.

@ 230ה. חזקת מסירה (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מסר אלקטרוני כאמור [[בסעיף 230ד]], שנשלח לנמען באמצעות מערכת ממוכנת של רשות המכס, חזקה כי הומצא לנמען בתום שלושה ימי עסקים ממועד שליחתו, ובלבד שמתקיימים שני אלה:
:: (1) בכל כניסה של הנמען למערכת שאליה נשלח המסר (בסעיף זה - המערכת הקולטת), יוצג באופן בולט חיווי על כך שהתקבל מסר אלקטרוני חדש שלא נקרא בידי הנמען;
:: (2) המערכת הקולטת מאפשרת לנמען להפיק רשומת תוכנה (log) המעידה על מועדי כניסתו למערכת.
: (ב) חזקה כאמור בסעיף קטן (א) ניתנת לסתירה בידי הנמען, בין השאר, על ידי המצאת רשומת תוכנה כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן שלפיה נמנע מהנמען להתחבר למערכת הקולטת בתקופה שלאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (א) רישה בשל תקלה באותה מערכת.

@ 230ו. כללים לעניין דיווח אלקטרוני (תיקון: תשע&quot;ח)
: המנהל רשאי לקבוע בכללים הוראות בעניינים אלה:
: (1) התנאים והליכי האישור לשם חיבור למערכת הממוכנת של רשות המכס לשם דיווח אלקטרוני לרשות המכס;
: (2) אופן הדיווח האלקטרוני;
: (3) דרישות מזעריות למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לשם דיווח אלקטרוני;
: (4) מבנה הטפסים שיש להשתמש בהם לשם דיווח אלקטרוני ומתכונתם.

@ 230ז. מרשם תוכנות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לשם אבטחת הדיווח האלקטרוני כאמור [[בפרק זה]] ינהל המנהל מרשם של תוכנות שמתקיימות לגביהן הדרישות שנקבעו לפי [[סעיף 230ו(3)]] (בסעיף זה - מרשם תוכנות); מרשם התוכנות יפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים.
: (ב) לא יעשה אדם שימוש בתוכנה לשם ביצוע הוראות לפי פקודה זו, אלא אם כן היא רשומה במרשם התוכנות.

@ 230ח. תקלה במערכת חומרה או תוכנה (תיקון: תשע&quot;ח)
: היתה תקלה או השבתה במערכת חומרה או תוכנה המשמשת את רשות המכס לקליטה או לשליחה של מסר אלקטרוני לפי הוראות פקודה זו, רשאי המנהל לקבוע בכללים הוראות לעניין קליטה או שליחה שלא באמצעות מסר אלקטרוני, שיחולו בתנאים ולתקופה שיקבע; הודעה על קביעת הוראות כאמור תפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים.

== פרק חמישה עשר: הוראות שונות ==

@ 231. סמכות לכפר על עבירות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) עבירה או כל מעשה שנעשו, או שיש חשד שנעשו, בידי אדם נגד הוראות פקודה זו, המנהל וכל פקיד-מכס אחר שהממשלה הסמיכה אותו לכך בצו, רשאי לכפר עליהם על ידי שיקבל מאותו אדם תשלום כסף שלא יעלה על עונש הממון המכסימלי שהוא עשוי להתחייב בו על פי פקודה זו בשל אותה עבירה או בשל אותו מעשה.
: (ב) היו כלי שיט, כלי הובלה או טובין או דברים אחרים צפויים לחילוט על פי פקודה זו בשל עבירה או מעשה שנעשו בהם, וכופר על העבירה או על המעשה כאמור, המנהל או פקיד-המכס המוסמך רשאים לחלטם.
: (ג) שולם הכופר האמור למנהל או לפקיד-המכס המוסמך, אין לנקוט עוד כל הליך בנוגע לאותה עבירה או לאותו מעשה כנגד האדם שכופר לו, ואם הוא במשמורת יש לשחרר אותו.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על עבירה לפי [[פסקאות (4) או (6) של סעיף 212(א)]], אלא אם כן נעברה בידי מי שאינו יבואן או יצואן כהגדרתם [[בסעיף 223א]], וכן אם נעברה בקשר למסמך כאמור [[בסעיפים 62(ג)(2)]] [[או 103(ג)(2)]], לפי העניין, שנדרש לפי [[פקודת הייבוא והייצוא]].

@ 231א. תחולת הוראות [[+|מחוק מע&quot;מ]] (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח)
: הוראות [[+|סעיפים 1א(א)]], [[+|100]], [[+|102א]], [[+|103]], [[+|106]], [[+|106ב]], [[+|108]], [[+|135]] [[ו-141 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין מכס על פי פקודה זו.

@ 231א1. דרכי גביה (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2)
: (א) [[פקודת המסים (גביה)]], תחול על גביית מס ואגרה המוטלים לפי פקודה זו, וכל סכום המוטל לפי [[סעיפים 83]], [[84]], [[203(ב)]], [[203א(ב)]] [[ו-231ג]], וניתן גם לגבותם בדרך של תובענה אזרחית.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 102(ב)]] [[ו-102ב לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], יחולו על גבייה כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

@ 231א2. חובת סודיות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, אלא בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) שר האוצר התיר לגלותה;
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשנ&quot;ח, 3130; תשס&quot;ה, 1540) המתיר למנהל אגף המכס או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע הפקודה, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תש&quot;ס, 4226; תשס&quot;ה, 2521) המתיר למנהל אגף המכס או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשס&quot;ט, 1584), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש יחידת הקניין הרוחני במשטרת ישראל או לבעלי תפקידים במשטרת ישראל שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, מידע הנדרש לצורך פעילות משטרת ישראל לשם אכיפת הוראות [[חוק זכות יוצרים, התשס&quot;ח-2007]], הוראות [[פקודת סימני סחורות]] או הוראות [[פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], אם נמצא בדרך של קבלת הודעה כאמור [[בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים]], או [[סעיף 69א לפקודת סימני מסחר]], או בדרך אחרת, כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או הפרת זכות בסימן מסחר; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תש&quot;ע, 3292), המתיר לעובדי אגף הביטחון באגף המכס ומע&quot;מ ובודקי המכס בבתי המכס לגלות לראש מחלקת מעברים וראש מחלקת חבלה במשטרת ישראל או למי שיוסמך על ידם לעניין זה, את המידע המצוי בידי אגף המכס ומע&quot;מ הדרוש לצורך פעילות משטרת ישראל בתחום מניעת החדרת ציוד ביטחוני כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס&quot;ז-2007]]; מידע כאמור ישמש למילוי תפקידיהם של ראש מחלקת מעברים וראש מחלקת חבלה במשטרת ישראל ולא יהיה ניתן להעבירו לגורם אחר כלשהו למעט לפרקליטות לצורך נקיטת הליכים משפטיים; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תש&quot;ע, 3292), המתיר לגובה המכס, סגן גובה המכס, ממונה יחידת יצוא בבית המכס וממונה תחום יצוא בהנהלת רשות המסים או מי שהוסמך בידי אחד מהם, למסור לרשות המוסמכת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס&quot;ז-2007]] (להלן - הרשות המוסמכת), מידע הנוגע לייצוא של ציוד ביטחוני כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס&quot;ז-2007]] או של ציוד שיש יסוד סביר להניח שהוא ציוד ביטחוני; מידע כאמור ישמש למילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת או לצורך נקיטת הליכים על פי חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני ולא יהיה ניתן להעבירו לגורם אחר למעט העברתו לצורך נקיטת הליכים כאמור, למשטרת ישראל, למשרד המשפטים, ליחידת החקירות במשרד הביטחון או לגורם אחר המוסמך על פי כל דין לנקוט הליכים לצורך יישום חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ד, 7664), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן - המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7136), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע הפקודה, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן - המלמ&quot;ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ&quot;ב; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7857), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע הפקודה, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת &quot;נוהל גילוי מרצון&quot; בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת &quot;נוהל גילוי מרצון&quot;; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 7616), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן - הגופים) שהוקמו בהחלטת ממשלה מס' 4618, מיום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) (להלן - החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג' להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות [[סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף]], חלות על מידע כאמור; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 7616), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן - הגופים), שהוקמו בהחלטת ממשלה מס' 2379, מיום ו' בטבת התשע&quot;ה (28 בדצמבר 2014) (להלן - החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 7712), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, לראש יחידת נותני שירות מטבע ברשות המסים בישראל או למי שהוא שהסמיכו לעניין זה, בתקופה שמיום 14.6.2016 עד יום 31.5.2018; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 7799), המתיר לעובדי רשות המסים לגלות לוועדת הייבוא שהוקמה מכוח [[סעיף 12 לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]] (להלן - פקודת הייבוא והייצוא) (להלן - הוועדה), את המידע הזה בלבד, אשר הגיע להם אגב ביצוע הפקודה: החלטת ועדת תפיסות בנוגע לרשימון שהוגש על שם יבואן ופורטוקול הוועדה הנ&quot;ל, זאת לצורך החלטה בבקשה שהגיש אותו יבואן להטלת כופר לפי [[סעיף 14 לפקודת הייבוא והייצוא]] בקשר לאותו רשימון, ובלבד שהדבר נדרש לצורך ביצוע תפקידיה של הוועדה ובמסגרת תפקידיה וסמכויותיה על פי דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר, אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; למען הסר ספק, היתר זה אינו מתייחס לחומרי חקירה; הוראות [[סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף]], חלות על מידע כאמור; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ז, 514), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות [[+|סעיפים 30(ב1), (ה) ו-(ז1)]] [[ו-32 לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן - החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח [[-|החוק]] והתקנות בלבד; ההיתר ניתן לפי [[סעיף 231א]] שהחיל את [[סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע&quot;מ, בתיקון מס' 28.))
::: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשפ&quot;א, 10), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות האוצר לראש אגף המודיעין (להלן - אמ&quot;ן) בצבא ההגנה לישראל או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, שנדרש לצורך פעילות אמ&quot;ן.))
:: (2) המידע נדרש לרשות המכס או לרשות מוסמכת לשם ביצוע פקודה זו או ביצועו של חוק אחר המסדיר ייבוא או ייצוא של טובין או פיקוח על טובין מיובאים או מיוצאים, או התקנות לפיהם, במקרה ובמידה שנדרש; בפסקה זו, &quot;רשות מוסמכת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2ב(א) לפקודת הייבוא והייצוא]];
:: (3) נדרש לגלותה בהליך משפטי לפי פקודה זו או חוק מסים כמשמעותו [[בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ&quot;ז-1967]];
:: (4) המידע הוא כמפורט [[בסעיף 384א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], או בתקנות לפיו, ובלבד שמידע כאמור יימסר למוסד לביטוח לאומי ושמידע זה נדרש לתכליות האמורות [[באותו סעיף]], ובמידה שנדרש.
: (ב) לעניין סעיף קטן (א)(1), רשאי שר האוצר לתת היתר לגילוי סוגי מידע, ובלבד שהיתר כאמור יינתן לבעלי תפקידים שצוינו בו לצורך מילוי תפקידם כדין, ומנימוקים שיירשמו.
: (ג) הגיעה לאדם ידיעה לפי הוראות סעיף קטן (א), יראוהו כמי שקיבל אותה אגב ביצוע פקודה זו.
: (ד) גילה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, בניגוד להוראות לפי סעיף זה, דינו - מאסר שנה או קנס 19,300 שקלים חדשים.

@ 231ב. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 231ג. קנס מינהלי לענין טובין שיובאו בדואר (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;ו)
: (א) יובאו טובין באריזה בדואר ונתקיימו בהם, לדעת המנהל, התנאים [[שבסעיפים 39(ב)]] [[או 204(9)]], רשאי המנהל לקבל מהנמען, בהסכמתו, בנוסף למכס החל על הטובין - כפל המכס, אך לא יותר מ-1,000 שקלים חדשים, במקום לחלטם.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) שילם אדם כפל מכס כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 231(ג)]] כאילו שולם כופר ולא יראו בכך הרשעה לשום דבר וענין.

@ 231ד. דיווח בגין חוות דעת (תיקון: תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חוות דעת&quot; - חוות דעת בכתב, חתומה על ידי נותן חוות הדעת, שניתנה, במישרין או בעקיפין, לאדם ומאפשרת או נועדה לאפשר יתרון מס, ובלבד שהתקיים לגביה אחד מאלה:
::: (1) שכר הטרחה בגין חוות הדעת, כולו או חלקו, תלוי בסכום יתרון המס שייווצר למקבל חוות הדעת;
::: (2) היא תכנון מדף;
::- &quot;יתרון מס&quot; - לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) הנחה או הקלה מהמס, דחיית אירוע המס, הפחתה של סכום המס, או הימנעות ממס;
::: (2) החזר של מס;
::: (3) דחייה של מועד תשלום המס;
::- &quot;מס&quot; - מסי ייבוא;
::- &quot;שכר טרחה&quot; - סכום של 100,000 שקלים חדשים לפחות, שהוסכם בין הצדדים כי ישולם בעד חוות הדעת בגין חיסכון המס המרבי הכולל שייווצר למקבל חוות הדעת;
::- &quot;תכנון מדף&quot; - אחד מאלה:
::: (1) חוות דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, שניתנה במישרין או בעקיפין, על ידי נותן חוות הדעת, לשלושה חייבים במס לפחות, בתוך תקופה של שנתיים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ה), שאינם קרובים, והיא אינה תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של כל חייב במס; לעניין זה, &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[#88|בפסקאות (1) או (2) ((להגדרה &quot;קרוב&quot;)) בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]];
::: (2) חוות דעת שנותן חוות הדעת הוא שהציע אותה למקבל מיוזמתו, והמקבל חויב בחובת סודיות לגבי תוכנה, כולו או חלקו.
: (ב)(1) מי שקיבל חוות דעת ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה התקבל יתרון המס בגין חוות הדעת, ובלבד שלא תידרש מסירתה של חוות הדעת לרשות המסים; בדיווח כאמור יפורטו כל אלה בלבד:
::: (א) עצם קבלת חוות הדעת;
::: (ב) הפעולה או הנכס הנדונים בחוות הדעת;
::: (ג) סוג סוגיית המיסוי המושפעת מחוות הדעת, כפי שקבע המנהל.
:: (2) קיבל אדם חוות דעת לאחר תום שנת המס, ידווח עליה בטופס כאמור בפסקה (1), בתוך 60 ימים מיום שקיבל אותה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יהיה אדם חב בדיווח -
:: (1) בשל תכנון מדף כאמור בפסקה (1) בלבד להגדרה &quot;תכנון מדף&quot; שלא ניתנה לגביו הודעה לפי סעיף קטן (ד);
:: (2) בשל חוות דעת שניתנה לו לגבי סוגיות שנדונו בהליכים בקשר לדרישת תשלום חסר כהגדרתו [[בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ&quot;ח-1968]], ובלבד שחוות הדעת ניתנה בתקופה שבה מתקיימים הליכים כאמור ולגבי אותה הצהרת ייבוא.
: (ד) מי שנתן חוות דעת שהיא תכנון מדף לפי פסקה (1) להגדרה &quot;תכנון מדף&quot;, יודיע על כך למי שקיבל אותה, ובלבד שהוא האדם השלישי ואילך שלו ניתנה חוות הדעת.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כמשמעותו [[#9.2|בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה]], על חבר בני אדם כאמור בפסקה (2) להגדרה מלכ&quot;ר [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], על עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים, ועל טובין שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו [[בסעיף 129]].

@ 231ה. נקיטת עמדה חייבת בדיווח (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;מס&quot; ו&quot;יתרון מס&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 231ד]];
::- &quot;עמדה חייבת בדיווח&quot; - עמדה שמתקיימים בה כל אלה:
::: (1) היא עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המסים עד תום שנת המס החולפת;
::: (2) יתרון המס הנובע ממנה עולה על 2 מיליון שקלים חדשים בשנה או על 5 מיליון שקלים חדשים במהלך ארבע שנים לכל היותר.
: (ב)(1) עמדת רשות המסים כאמור בפסקה (1) להגדרה &quot;עמדה חייבת בדיווח&quot; תפורסם במקום נפרד באתר האינטרנט של רשות המסים, לאחר שניתנה ללשכת עורכי הדין, ללשכת רואי חשבון בישראל, ללשכה כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]], ולגוף המייצג סוכני מכס, כהגדרתם [[בחוק סוכני המכס, התשכ&quot;ה-1964]], הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם לגביה טרם פרסומה.
:: (2) עמדת רשות המסים תנוסח בלשון ברורה ומובנת.
:: (3)(א) מספר העמדות שתפרסם רשות המסים לא יעלה על 25 בשנה; ביקשה רשות המסים לפרסם עמדות נוספות באותה שנה, יגיש שר האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת את מספר העמדות הנוסף המבוקש כאמור.
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), בשנים 2016 ו-2017 רשות המסים תהיה רשאית לפרסם 50 עמדות בכל שנה.
: (ג) אדם הנוקט עמדה חייבת בדיווח ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה נקט עמדה חייבת בדיווח כאמור.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כמשמעותו [[#9.2|בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה]], על חבר בני אדם כאמור בפסקה (2) להגדרה מלכ&quot;ר [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], ועל עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים.

@ 232. תקנות (תיקון: תשס&quot;ד)
: שר האוצר רשאי להתקין תקנות בכל דבר שפקודה זו מחייבת או מתירה לקבוע ובכל הנוגע לביצוע פקודה זו או לניהול כל ענין הנוגע לרָשות המכס, ובמיוחד תקנות הקובעות:
: (1) התנאים שלפיהם מותר מעבר טובין דרך ישראל;
: (2) האגרות שיש לשלם בעד בדיקת טובין, רשיון, תעודה או טופס שהוצאו על פי פקודה זו ובדרך כלל;
: (3) ההיטל שיש להטיל בעד החסנת טובין במקום שהוא בפיקוח רשות-המכס;
: (4) התנאים שלפיהם אפשר להביא לישראל או להוציא ממנה טובין שיש עליהם הסכם עם ממשלת ארץ אחרת;
: (5) השיטה שלפיה יש להרשות כניסה זמנית של טובין ללא תשלום מכס;
: (6) הפרס שיש ליתן למי שמוסר ידיעה על עבירות מכס או למי שתופס טובין מוברחים;
: (7) השיעורים המכסימליים שמותר להטיל בעד סבלות של טובין במקום שהוא בפיקוח רשות-המכס.

@ 232א. תיקון [[התוספת]] (תיקון: תשע&quot;ח)
: שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים, לתקן את [[התוספת]], ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע בשל הפרה של הוראה מההוראות לפי [[סעיף 232]], כמפורט [[בטור ב' בתוספת]], לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים.

@ 233. אניות שבשליחות חייבות במצהר (תיקון: תשע&quot;ח)
: אדם שבידו הפיקוד על אניה שבשליחות מדינת ישראל או בשליחות מדינה זרה ויש באניה טובין שהוטענו בחוץ לארץ ואינם צידת האניה, חייב לפי דרישת המנהל או פקיד-מכס שהוסמך על ידיו -
: (1) למסור בכתב מיפרט של כמות הטובין האלה, סימניהם ומספריהם, שמות שוגריהם ונשגריהם והצהרה על אמיתות הדברים;
: (2) להשיב על שאלות ביחס לטובין אלה.

@ 234. סמכות לחפש באניות שבשליחות
: אניות שבשליחות מדינת ישראל או בשליחות מדינה זרה ויש בהן טובין שהוטענו בחוץ לארץ ואינם צידת האניה, רשאי פקיד-מכס שהוסמך לכך במיוחד לעלות אליה ולחפש בה כמו בכל אניה אחרת, ורשאי להביא את הטובין אל החוף ולהניח אותם במחסן מכס.

@ 235. פרס בעד עצירת מבריחים
: פקיד-מכס או אדם אחר העוצר אדם הצפוי למעצר לפי כל דין מדיני המכס והעצור הורשע בדין, רשאית הממשלה להעניק לעוצר פרס שייראה לה, ובלבד שלא יעלה על &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;25.-&lt;/span&gt; לירות בעד כל אדם שנעצר כך.

@ 236. (תיקון: תשס&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 237. מותר להחזיר את התפוס ולהמתיק ענישה
: מקום שנתפס דבר או שחל או הוטל קנס או עונש אחר, רשאית הממשלה להורות על החזרת התפוס, בין שכבר הוחרם ובין אם לאו, או לוותר על הליכים או להמתיק את הקנס או את העונש או למחול עליו.

@ 238. מחסנים קיימים לפי הסכם
: כל מחסן שהיה לו רשיון ביום תחילתה של פקודה זו עקב הסכם שריר עם מדינת ישראל, וכל מחסן שנוסד וקיבל רשיון לאחר תחילתה של פקודה זו עקב הסכם כאמור, יראוהו כמחסן רשוי לפי פקודה זו לכל תקופת אותו רשיון ויהא חייב בתשלום אגרה בהתאם לתנאים שבהסכם כאמור.

@ 238א. הקלות בהליכי ייבוא לגורמים מאושרים (תיקון: תשע&quot;ח)
: לשם הקלה על תהליכי סחר החוץ, אבטחת שרשרת האספקה העולמית וחיזוק אמצעי הביטחון בתהליכים אלה, רשאי המנהל לתת לגורמים שיאשר הקלות בהליכי ייבוא לפי פקודה זו; המנהל יורה על סוגי ההקלות כאמור שיינתנו ועל התנאים שלפיהם יינתנו ההקלות.

@ 239. המנהל רשאי לקבוע טפסים
: המנהל רשאי, בצו, לקבוע צורתם של שטרי התחייבות, תעודות וכתבים הדרושים לביצוע פקודה זו, ורשאי לעשות בטפסים אלה שינויים והוספות.

@ 239א. חובת הראיה (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: בהליכים [[שסעיף 229]] לא חל עליהם, הטוען ששילם את המכס המגיע או שהגיש הצהרה כדין או שניתנה לגבי טובין שנכללו בהצהרה התרה כדין, עליו הראיה.

@ 239ב. פטור מחתימה (תיקון: תשנ&quot;ה, תשע&quot;ח)
: (א) כל מסמך שמוציאה רשות המכס לפי הוראות פקודה זו, ששמו או תוארו של המוציא מצוינים בו, אינו טעון חתימת ידו.
: (ב) (((בוטל).))

@ 240. דרישות בנוגע לטפסים
: (א) היה טופס שנקבע מכיל, בדרך הערה או בדרך אחרת, הוראה ברורה או רימוז בדבר דרישותיה של רשות-המכס בנוגע לאחד הענינים האמורים להלן, יש לראות אותן דרישות כאילו נקבעו, ואלה הענינים:
:: (1) צבע הטופס או מידתו;
:: (2) מספר ההעתקים של התעודות שיש להגיש;
:: (3) טיבן או צורתן של ידיעות שיש להמציא לרשות-המכס;
:: (4) פעולה שהנוגע בדבר או מורשהו חייב לעשות בעיסקה שבה משמשת התעודה;
:: (5) קבלות שפקידי אניה, פקידי רכבת או בני אדם אחרים צריכים לחתום עליהן לשם הוכחה שהטובין המתוארים בטופס נתקבלו להובלה או למטרה אחרת.
: (ב) המנהל רשאי לדרוש העתקים מטופס שנקבע, בנוסף על מספר ההעתקים הנקוב בטופס.
: (ג) נקבעו טפסים שהם שונים מן הטפסים הקיימים, רשאי המנהל להתיר לזמן שייראה לו את המשך השימוש בטפסים הקיימים.

@ 241. מכירת טובין
: מכירת טובין על ידי רָשות-המכס תיעשה לפי התנאים שנקבעו, ובדמי המכר יש לעשות בדרך שנקבעה.

== תוספת (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 223ב(ח)]]))) ====

{|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי בשקלים חדשים
|-
| (1) || בעל רישיון מחסן שלא ניהל רישומים בהתאם להוראות המנהל, בניגוד להוראות [[תקנה 23(א) לתקנות המכס, התשכ&quot;ו-1965]] ([[בתוספת זו]] - תקנות המכס); || 5,000
|-
| (2) || בעל רישיון מחסן שלא הגיש למנהל דוח שנתי על המלאי בהתאם להוראות [[תקנה 23א לתקנות המכס]]; || 5,000
|-
| (3) || בעל רישיון מחסן שלא שמר מסמך, בניגוד להוראות [[תקנה 23ב לתקנות המכס]]; || 5,000
|-
| (4) || בעל רישיון מחסן שלא הודיע למנהל על שינוי שחל בפרט שמסר, בניגוד להוראות [[תקנה 23ג לתקנות המכס]]; || 10,000
|-
| (5) || בעל אמצעי שליטה בבעל רישיון מחסן שהעביר אמצעי שליטה בו בניגוד להוראות [[תקנה 23ו(ד) לתקנות המכס]]; || 40,000
|-
| (6) || בעל רישיון מחסן שהעביר את ניהול המחסן והפיקוח עליו לאחר, בלא אישור המנהל, בניגוד להוראות [[תקנה 23ו(יז) לתקנות המכס]]; || 25,000
|-
| (7) || בעל רישיון מחסן כללי שאחסן במחסן טובין בניגוד להוראות [[תקנה 23ו(יט) לתקנות המכס]]; || 25,000
|-
| (8) || בעל רישיון מחסן שלא המציא למנהל הצהרות ותעודות, בניגוד להוראות [[תקנה 23יב לתקנות המכס]]. || 10,000
|}


&lt;פרסום&gt; כ&quot;ט בתמוז תשי&quot;ז (28 ביולי 1957)
&lt;חתימות&gt; פנחס רוזן, שר המשפטים

=== מונחים המשמשים בפקודת המכס ===
{{עמודות|2|{{דוכיווני|אָבֵד|Perishable}}
{{דוכיווני|אַבקַת-הֶדֶף|Blasting powder}}
{{דוכיווני|אֲמָרָה|Statement}}
{{דוכיווני|אַצִילַת סמכויות|Delegation of powers}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לֶאֱצוֹל (אָצַל, יֶאֱצוֹל)}}|{{מוקטן| - to delegate}}}}
{{דוכיווני|אַרְבָּה|Lighter}}
{{דוכיווני|אֲרִיזָה|Package}}
{{דוכיווני|אִשׁוּם (אישום)|Prosecution}}
{{דוכיווני|דוֹפֶן|Side}}
{{דוכיווני|הֶגדֵר|Description}}
{{דוכיווני|הַחרָמָה|Condemnation}}
{{דוכיווני|הִינוּחַ|Placing}}
{{דוכיווני|הֶנחֵת|Landing (tr.)}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - להַנחִית טוּבין}}|{{מוקטן| - to land goods}}}}
{{דוכיווני|הִישָׁבוֹן|Drawback}}
{{דוכיווני|הֲנָסַת טוּבין|Running goods}}
{{דוכיווני|הֶצְדֵק|Excuse}}
{{דוכיווני|הֶקשֵר|Context}}
{{דוכיווני|הַתְלָיה {{מוקטן|(של בקשה, החלטה וכו')}}|Suspension}}
{{דוכיווני|הַתָּרַת רִישְׁמוֹן|Passing entry}}
{{דוכיווני|חֲבִילָה|Parcel}}
{{דוכיווני|חָבֵי מֶכֶס|Dutiable}}
{{דוכיווני|חֳזִי (חוֹזִי)|Get-up}}
{{דוכיווני|חִילוּט|Forfeiture}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לְחַלֵט}}|{{מוקטן| - to forfeit}}}}
{{דוכיווני|חֶסֶר|Deficiency}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - בְּחֶסֶר (הוּצהַר בְּחֶסֶר, נִגבָּה בְחֶסֶר)}}|{{מוקטן| - under, short (under-declared, short levied)}}}}
{{דוכיווני|חַסֵר|Dedicient}}
{{דוכיווני|חֲצֵרִים|Premises}}
{{דוכיווני|חַרטוֹם|Bow}}
{{דוכיווני|טוּבִין|Goods}}
{{דוכיווני|יְבוּא|Import}}
{{דוכיווני|יִבּוּא (ייבוא)|Importation}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לְיַבֵּא (לייבּא)}}|{{מוקטן| - to import}}}}
{{דוכיווני|יְבוּאָן|Importer}}
{{דוכיווני|יִיחוּדִי|Exlusive}}
{{דוכיווני|יְצוּא|Export}}
{{דוכיווני|יִצוּא (ייצוא)|Exportation}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לְיַצֵא (לייצא)}}|{{מוקטן| - to export}}}}
{{דוכיווני|יְצוּאָן|Exporter}}
{{דוכיווני|יֶתֶר|Excess}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - בְיֶתֶר (שולם ביתר)}}|{{מוקטן| - over (over paid)}}}}
{{דוכיווני|כְּהִילִים (כָּהִיל)|Spirits}}
{{דוכיווני|כּוּתנַת-נֶפֶץ|Guncotton}}
{{דוכיווני|מִגָשָׁה|Quay}}
{{דוכיווני|מִדגָם|Design}}
{{דוכיווני|מוֹנִיטִין|Goodwill}}
{{דוכיווני|מְחִיצָה|Bulkhead}}
{{דוכיווני|מֵימֵי-חוֹפִין|Territorial waters}}
{{דוכיווני|מִטעָן|Cargo}}
{{דוכיווני|מִטעָן-לְוַאי|Baggage}}
{{דוכיווני|מִלְחֵי-פיצוּץ|Fulminate}}
{{דוכיווני|מִסמָך|Instrument}}
{{דוכיווני|מַעבָר|Transit}}
{{דוכיווני|מִפדֶה|Clearance (of goods)}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לִפְדוֹת טוּבין}}|{{מוקטן| - to clear goods}}}}
{{דוכיווני|מַצָג|Representation}}
{{דוכיווני|מִצהָר|Manifest}}
{{דוכיווני|מִצהָר-כְּנִיסָה|Inward manifest}}
{{דוכיווני|מִצהָר-יְצִיאָה|Outward manifest}}
{{דוכיווני|מִשגוֹר|Consignment}}
{{דוכיווני|מִשמוֹרֶת|Custody}}
{{דוכיווני|מִתחַזֶה|Holding out}}
{{דוכיווני|נֶחזֶה|Purports, appears}}
{{דוכיווני|נְחִיתָה|Landing (intr.)}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לִנחוֹת}}|{{מוקטן| - to land}}}}
{{דוכיווני|נֶסַח|Extract}}
{{דוכיווני|נִשגָר|Consignee}}
{{דוכיווני|סִווּג (סיווג)|Classification}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לְסַוֵג (לסווג)}}|{{מוקטן| - to classify}}}}
{{דוכיווני|סְוָר|Heap}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לְסַוֵר (לסוור)}}|{{מוקטן| - to heap}}}}
{{דוכיווני|עִכָּבוֹן|Lien}}
{{דוכיווני|עֵרָבוֹן|Deposit}}
{{דוכיווני|עַרבוּת|Guaranty}}
{{דוכיווני|עֲרוּבָּה|Security}}
{{דוכיווני|עֲרֵימָה|Pile}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לַעֲרוֹם}}|{{מוקטן| - to pile}}}}
{{דוכיווני|פִּיקוֹת-הַקָּשָה|Percussion caps}}
{{דוכיווני|פֵּירוּק הַצוֹבֶר|Breaking bulk}}
{{דוכיווני|צוֹבֶר|Bulk}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - בְּצוֹבֶר}}|{{מוקטן| - in bulk}}}}
{{דוכיווני|צֵידָה|Stores}}
{{דוכיווני|קְצוּבּוֹת {{מוקטן|(סכומים המשתלמים לעובד לכיסוי הוצאות מיוחדות)}}|Allowances}}
{{דוכיווני|רָכִיב|Ingredient}}
{{דוכיווני|רָשוּי|Licenced}}
{{דוכיווני|רָשוּת|Authority}}
{{דוכיווני|רְשוּת|Permission}}
{{דוכיווני|רִשְמוֹן|Entry}}
{{דוכיווני|שׁוֹגֵר|Consignor}}
{{דוכיווני|שִטְעוּן|Transshipment}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| - לְשָׁטְעֵן}}|{{מוקטן| - to transship}}}}
{{דוכיווני|שְטר-התחייבות|Bond}}
{{דוכיווני|שֵעתּוּק|Reproduction}}
{{דוכיווני|שָׁרִיר|Subsisting}}
{{דוכיווני|תּוּבעָנָה|Action}}
{{דוכיווני|תַּחנַת מַעֲלֶה|Boarding station}}
{{דוכיווני|תַּמלוּגִים|Royalities}}
{{דוכיווני|תָּסקִיר|Report}}
{{דוכיווני|תֹּרֶף (תורף) (תָרְפּוֹ), {{מוקטן|החלק בטופס שיש למלאו}}|Blank}}}}

&lt;!-- === מונחים לפי אלפא ביתא אנגלי === --&gt;</text>
      <sha1>sd309zmqj9x1ircpyauyvy0d9leu0dv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקודת המכס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>335706</id>
    <revision>
      <id>1418700</id>
      <parentid>1412502</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T09:30:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418699]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="283662" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת המכס [נוסח חדש]}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000883}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|חא״י כרך א׳ פרק מ״ב, עמ׳ 493|פקודת המכס|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563303.pdf}}, {{ח:תיבה|ת״ט|ת״ט}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 1, 39|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561094.pdf}}, {{ח:תיבה|155|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561135.pdf}}, {{ח:תיבה|248|תקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561211.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1939, תוס׳ 1, 19|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561393.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561535.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1940, תוס׳ 1, 32|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561547.pdf}}, {{ח:תיבה|51|פקודת הסכמי מכס בין פלשתינה (א״י) וסוריה ובין פלשתינה (א״י) והלבנון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561584.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1941, תוס׳ 1, 2|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561677.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1947, תוס׳ 1, 131|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562519.pdf}}, {{ח:תיבה|282|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562646.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ז, 6|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208867.pdf}}.

'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשי״ז, 39|פקודת המכס|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_vn_525672.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״א, 28|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208869.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 82|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208870.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 42|חוק המכס (הוראת שעה ואישור פעולות)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211830.pdf}}, {{ח:תיבה|78|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317414.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 140|תיקון מס׳ 2 לחוק השופטים|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 118|תיקון לפקודת תעריף המכס והפיטורין|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208871.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 156|חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211684.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 16|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208872.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 17|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208873.pdf}}, {{ח:תיבה|284|תיקון מס׳ 14 לחוק לעידוד השקעות הון|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209076.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 28|חוק הסדרים בעקבות ניוד המטבע|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208939.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 149|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208874.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 31|חוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210460.pdf}}, {{ח:תיבה|264|תיקון מס׳ 6 לחוק מס ערך מוסף|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210510.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 353|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211195.pdf}}, {{ח:תיבה|356|חוק סוכני המכס (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211196.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 136|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 24|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211455.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 44|חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300176.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 45|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300282.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 424|חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300497.pdf}}, {{ח:תיבה|460|תיקון מס׳ 23 לחוק מס ערך מוסף|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300511.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 386|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 70|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 306|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 590|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303815.pdf}}, {{ח:תיבה|735|תיקון מס׳ 2 לחוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303848.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 270|חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318394.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1198|חוק העיצובים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390481.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 256|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491910.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: מינהל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: פיקוח, בדיקה, הצהרות וערובה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: יִיבוא טובין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: יְבוא אסור ויבוא מוגבל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: יִיבוא בדרך הים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: מצהר על המטען}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: פריקה והֶנחֵת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳: הצהרת ייבוא}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ו|סימן ו׳: יִיבוא שלא בדרך הים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: החסנת טובין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א|סימן א׳: מחסנים רשויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: מחסני המכס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: יִיצוא טובין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6 סימן א|סימן א׳: יְצוא אסור וִיְצוא מוגבל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6 סימן ב|סימן ב׳: סדרי ייצוא}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: צידת אניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: תשלומי מכס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: הישבון וכניסה זמנית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: סחר החוף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד עשר: סוכנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים עשר: סמכויותיהם של פקידי־מכס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה עשר: חילוטין ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן א|סימן א׳: חילוטין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ב|סימן ב׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13א|פרק שלושה עשר א׳: אמצעי אכיפה מינהליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13א סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן ב׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13א סימן ג|סימן ג׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13א סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: אישומי מכס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳: דיווח אלקטרוני}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15|פרק חמישה עשר: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״א, תשנ״ה, תשס״ג, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בפקודה זו ובכל שאר דיני המכס –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אריזה“ – לרבות כל דבר שטובין המיועדים להובלה חבושים, מכוסים, לוטים, כלולים או צרורים בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארץ חוץ“ או ”חוץ לארץ“ – כל מקום שמחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“, לענין טוּבין – הבעל, היבואן, היצואן, הנִשגָר או הסוכן של אותם טוּבין, וכל המחזיק, או הזכאי לטובת הנאה, בהם, או שיש לו שליטה עליהם או כוח לעשות בהם, וכל המתחזה כאחד מאלה, למעט פקיד־מכס במילוי תפקידו הרשמי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“, לענין כלי הובלה – לרבות אדם הפועל כסוכנו של הבעל, או מי שהבעל הרשהו לקבל דמי הובלה או תשלומים אחרים המשתלמים בקשר לאותם כלי הובלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רציף“ – לרבות מי שהרציף תפוס על ידיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מכס“ – המנהל וכל גובה מכס, וכן פקיד ראשי הממלא תפקיד באותה שעה ובאותו מקום וכל פקיד־מכס הממלא תפקיד באותו ענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הברחה“ – יִיבּואם של טובין, או יִיצואם, או הובלתם לאורך החוף או דרך גבולות היבשה, בכוונה להוֹנוֹת את האוצר או לעקוף כל איסור, הגבלה או תקנה בענין יִיבּואם, יִיצואם והובלתם של טובין כאמור, ולרבות כל נסיון לעשות אחד המעשים האלה בכוונה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הובלה שלא כדין“, לענין טובין מוברחים או מחולטים – הובלתם שלא על פי רָשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הִישָבון“ – השבת דמי מכס לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 9|הפרק התשיעי}}, או מחיקת חוב מכס שתשלומו נדחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 160ב|סעיף 160ב(א)}} ונתמלאו תנאי ההישבון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצהרת ייבוא“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חתימה אלקטרונית“ – {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק סוכני המכס“ – {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|חוק סוכני המכס, התשכ״ה–1964}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמרי נפץ“ – גליצרין חנקני, דינמיט, כותנַת־נפץ, אבקת־הֶדֶף, מִלחי־פיצוץ של כספית או של מתכות אחרות, וכל חמרי נפץ אחרים שהם תרכובת חמרים מן החמרים האמורים, או שיש בהם רְכִיבִים המצויים גם בחומר מן החמרים האמורים, למעט אבק שריפה, פיקות־הַקָשָה, רקיטות או פתילים, אך לרבות זיקוקין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טוּבין חָבי מכס“ – טובין שיש לשלם עליהם מכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי הובלה“ – כלי שיט, כלי רכב, כלי טיס או בעל חיים המשמשים להובלת טובין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן“ – מקום שמותר להניח, להחזיק ולהבטיח בו טובין שנרשמו להחסנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן המכס“ – מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להפקיד בו טובין כדי להבטיח אותם ואת תשלומי החובה החלים עליהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן רָשוּי“ – מקום שהוא רשוי להפקיד בו טובין שהותרו לאחסנה כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק 5|בפרק חמישי}} ושבו מותר להניחם, להחזיקם ולהבטיחם עד לשחרורם מפיקוח רשות־המכס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטבעות“ – בין מטבעות מתכת ובין מטבעות נייר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסי יבוא“ – מכס, מס קניה על יבוא כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס קניה (טובין ושירותים)|בחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952}}, מס ערך מוסף על יבוא כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, וכן כל מס או היטל אחרים המוטלים על יבוא טובין, על פי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמכי העדפה“ – מסמכים המונפקים בהתאם להסכם סחר שישראל צד לו המעניק בין השאר העדפה בשיעורי מכס, אשר כוללים הצהרות בדבר מקור הטובין ועמידתם בתנאים לקבלת העדפה בשיעורי מכס לפי אותו הסכם; לעניין הגדרה זו, ”העדפה“ – לרבות הפחתה או פטור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצהר“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – כל אחד מאלה, ובלבד שהמנהל אישר אותם לעניין פקודה זו:
{{ח:תתת|(1)}} נמל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(2)}} שדה תעופה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה|בחוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977}};
{{ח:תתת|(3)}} מסופי מעבר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה)|בחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), התש״ם–1980}};
{{ח:תתת|(4)}} תחנות גבול לפי {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (תחנות גבול)|צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ״ז–1987}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן מכס“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|בחוק סוכני המכס}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”על פי רָשות“ – על פי הרשאתו של המנהל או של גובה מכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הייבוא והייצוא“ – {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד־מכס“ – כל אדם המועסק בשירות רָשות־המכס שלא כפועל, וכן כל עובד המדינה המשמש אותה שעה בתפקידי רָשות־המכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסום“ – לרבות כל דבר כתוב או מודפס, וכל דבר שיש בו תיאור חזותי, או שמצד צורתו, תבניתו או מכל צד אחר שלו הוא עשוי להעלות על הדעת מלים או רעיונות, בין שהוא לפי מהותו דומה לכתב או לדפוס, ובין שאינו דומה, וכל העתק או שַעתּוּק של פרסום כזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסומי עת“ – כל פרסום היוצא לעתים מזומנות, או בחלקים או במספרים ובהפסקות, בין סדירות ובין שאינן סדירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קברניט“ – הממונה או המפקד על אניה או מי שנטל לידו את הפיקוד עליה, ולמעט נווט או עובד המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רציף“ – מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להֶנחֵת טובין או לטעינתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רָשוי“ – שניתן עליו רשיון מאת המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רָשות־המכס“ – אגף המכס והבלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטעון“ – ייצוא אל מחוץ לישראל של טובין שיובאו, ובלבד שהטובין היו נתונים לפיקוח המכס משעת הבאתם לישראל עד ייצואם מישראל, והכול בין אם הטובין נפרקו בישראל מכלי הובלה, בנמל, והוטענו על גבי כלי הובלה אחר, באותו נמל או בנמל אחר, ובין אם לא נפרקו בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודות“ – מסמכים מכל סוג, לרבות פנקסים, פלטי מחשב וכן כל מידע האגור במחשב או במאגרי מידע.

{{ח:סעיף|2|חובה להשיב תשובות ולמסור תעודות}}
{{ח:ת}} נדרש אדם לפי הפקודה להשיב על שאלה, חייב הוא להשיב תשובה נכונה כמיטב ידיעתו ואמונתו; נדרש לפי הפקודה להגיש תעודות, חייב כמיטב יכלתו להגיש לגובה המכס כל התעודות הנוגעות לדבר.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: מינהל}}

{{ח:סעיף|3|תפקידי המנהל}}
{{ח:ת}} המנהל יהא ממונה על ניהול הענינים לפי הפקודה.

{{ח:סעיף|4|אצילת סמכויות}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, בכתב חתום בידו, לֶאֱצוֹל לפקיד־מכס מסמכויותיו לפי כל דין מדיני המכס לגבי ענין מסויים או סוג מסויים של ענינים או תחומי מחוז או נפה מסויימים; אצילת סמכות ניתנת לביטול, בכתב, לפי רצון המנהל ואינה מונעת אותו מהשתמש בכל סמכות מסמכויותיו.

{{ח:סעיף|5|דגל המכס}}
{{ח:ת}} כלי השיט שבשירות רשות־המכס ישאו עליהם, לשם היכר, דגל בצורה שנקבעה.

{{ח:סעיף|6|קביעת נמלים, שדות תעופה וכו׳|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית, בצו, לקבוע:
{{ח:תתת|(1)}} תחנות מעלֶה, שבהן יעלו פקידי־מכס אל כלי שיט;
{{ח:תתת|(2)}} מקומות כניסה;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} תחנות תעופה אזרחית;
{{ח:תתת|(5)}} נתיבים להובלה ביבשה;
{{ח:תתת|(6)}} רציפים בנמלים ותחומיהם;
{{ח:תתת|(7)}} מקומות לבדיקת טובין;
{{ח:תתת|(8)}} מקומות בחוף למשלוח תוצרת הארץ בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} רציפים, תחנות תעופה ונתיבי הובלה ביבשה – יכול שייקבעו למטרות מוגבלות ומפורשות, או לתקופה מוגבלת ומפורשת, או ללא כל הגבלה.

{{ח:סעיף|7|סידורים ברציפים}}
{{ח:ת}} כל בעל רציף חייב לספק ברציפו, להנחת דעתו של המנהל, מקום מתאים לעבודה משרדית לשימושו הייחודי של פקיד־המכס העובד ברציף, וכן מקום מוסך לשמירה על טובין אם המנהל הודיע בכתב שיש צורך בכך.

{{ח:סעיף|8|הצהרה בפני מי}}
{{ח:ת}} כל הצהרה לפי הפקודה מותר להצהיר בפני גובה מכס או פקיד־מכס שהוסמך לכך, או בפני כל המוסמך לפי החוק לקבל הצהרות.

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10|ימי עבודה ושעות עבודה}}
{{ח:תת|(א)}} ימי העבודה ושעות העבודה של רָשות־המכס יהיו כפי שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקובל מטען, לא יוטען, לא יטופל בו ולא יִיפָּרק מעל כל כלי שיט, ולא יִיפָּדו טובין ולא יימסרו, אלא בימי העבודה ובשעות העבודה בלבד, או במקום שהותרה עבודה בשעות נוספות.

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|13|אגרות השגחה}}
{{ח:ת}} הממשלה רשאית להתקין תקנות הקובעות אַגרות בעד –
{{ח:תת|(1)}} השמירה על טובין המופקדים בנמלים או בתחנות מכס;
{{ח:תת|(2)}} ההשגחה על פעולות טעינה, פריקה, שִיטעוןּ, בדיקה, שקילה, אימות, הערכה או כל פעולה אחרת המחייבת נוכחותם של פקידי־מכס והותר לעשותם במרוחק מהמקום המיועד לכך והמשמש כרגיל לפעולות אלה;
{{ח:תת|(3)}} סידורים מיוחדים לפי בקשת המעונינים, כשהסידורים מצריכים מצד רָשות־המכס שימת לב העולה על הרגיל;
{{ח:תת|(4)}} עבודה המצריכה להוציא פקיד־מכס מתפקידיו הרגילים ולהטיל עליו תפקידים מיוחדים או תפקידים המצריכים השגחה מיוחדת של רָשות־המכס כגון טעינתם, פריקתם או החסנתם של חמרי נפץ או של חמרים מתלקחים.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: פיקוח, בדיקה, הצהרות וערובה|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|14|הפיקוח על טובין|תיקון: תשכ״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין יהיו נתונים לפיקוח רָשות־המכס כאמור להלן:
{{ח:תת|(1)}} טובין שיובּאו – משעת ייבואם עד מסירתם לצריכה בארץ או עד יִיצואם, הכל לפי הענין;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} טובין שנועדו ליצוא – משעת הבאתם של הטובין לאחד המקומות שנקבעו ליצוא, או משעה שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ב|סימן ב׳ לפרק שישי}}, לפי המוקדם, עד ייצואם.

{{ח:סעיף|15|טובין בכלי הובלה הנתונים לפיקוח המכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין הנמצאים בכלי הובלה הבא מחוץ לארץ יהיו נתונים אף הם לפיקוח רשות־המכס כל עוד כלי ההובלה נמצא בתחומי נמל בישראל או משמש בסחר החוף של ישראל.

{{ח:סעיף|16|זכות בדיקה}}
{{ח:ת}} פיקוחה של רָשות־המכס כולל את זכותה לבדוק כל טובין הנתונים לפיקוחה.

{{ח:סעיף|17|הובלת טובין והפקדתם על חשבון בעליהם}}
{{ח:ת}} הובלתם של טובין מתוך אַרבָּה או מעל מִגָשָה או רציף, הבאתם אל המקום הנכון לשם בדיקה ושקילה, הינוחם על המאזניים, פתיחתם, התרתם, אריזתם שנית, מיונם, סימונם ומיספורם, כל אימת שפעולות אלה דרושות או מותרות, וכן סילוקם של טובין למקום ההפקדה הנכון והינוחם בו עד למסירתם כהלכה – יבוצעו על ידי בעל הטובין או על חשבונו.

{{ח:סעיף|18|דין אדם שבידו שטר מסירה – כדין בעל הטובין או מורשהו|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} שטר מסירה שניתן מאת קברניט, מאת סוכן של כלי שיט, מאת משלח בינלאומי או מאת כל מוביל שהוא, ונקוב בו שמו של אדם אשר לו או לפקודתו יש למסור טובין שבאותם כלי הובלה – רשאית הממשלה לראות אותו אדם כבעל הטובין או כמורשהו.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”משלח בינלאומי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|בחוק סוכני המכס, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|19|פתיחת אריזות במעמד פודה הטובין}}
{{ח:תת|(א)}} פתיחת אריזות לשם בדיקה תהיה במעמד בעל הטובין או הנשגר או במעמד מורשהו של אחד מאלה; אולם טובין שיובאו בדואר מותר לנהוג בהם כפי שנקבע בכל חיקוק הנוגע לעניני הדואר.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שהבעל או הנשגר אינו ידוע, או שאי אפשר למצאו או שאינו מתייצב בעצמו או על ידי מורשהו תוך חמישה עשר יום מיום שנכנסו הטובין לפיקוח רָשות־המכס, מותר לפתוח את האריזות שלא בפניו ועל חשבונו כדי לברר כמותם של הטובין, תיאורם ושוויים; ואולם אם חשש פקיד־המכס שאריזה מכילה טובין שהם דבר האָבֵד, או אסורים או מסוכנים רשאי פקיד המכס לפתוח אותה בכל עת.

{{ח:סעיף|20|סימונן ומספרן של אריזות}}
{{ח:ת}} רשאי פקיד־מכס לדרוש, כי כל אריזה שלא סומנה או לא מוספרה או שסימונה או מספורה אינו מספיק, ייעשה בה אחד מאלה, או שניהם, על חשבון בעל הטובין.

{{ח:סעיף|21|טובין שנפרקו לכאורה במצב רע}}
{{ח:תת|(א)}} טובין שנפרקו והם נראים במצב רע או ניזוקים, או חסרים, מותר להניחם לחוד לשם בדיקה ושקילה במעמדו של סוכן האניה, והדבר יצויין במיוחד במצהָר ומותר לדרוש מאת הקברניט או מאת מורשהו לחתום על תעודת נזקים.
{{ח:תת|(ב)}} באו הטובין בדרך היבשה או האויר, רשאי לחתום על תעודת הנזקים מוביל הטובין או מורשהו.

{{ח:סעיף|22|אין לנגוע בטובין הנתונים לפיקוח}}
{{ח:תת|(א)}} טובין הנתונים לפיקוח רָשות־המכס אין לטלטלם או לשנותם או לנגוע בהם אלא על פי רָשות ולפי פקודה זו.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס מאה לירות.

{{ח:סעיף|23|אין תביעת פיצויים על הפסד אלא אם היה במזיד}}
{{ח:ת}} רָשות־המכס והמדינה לא ישאו באחריות לשום אבידה או נזק שנגרמו לטובין הנתונים לפיקוח רָשות־המכס, אלא אם נגרמו במזיד על ידי אחד מפקידי־המכס.

{{ח:סעיף|24|הצהרות|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין מיובאים או טובין שנועדו לייצוא, תוגש לגביהם לרשות המכס הצהרת ייבוא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳ לפרק רביעי}} או הצהרת ייצוא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ב|סימן ב׳ לפרק שישי}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26||תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30|מטען אישי של נוסעים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, טובין שהם מטען לואי של הנוסעים באניה או בכל כלי הובלה אחר מותר ליַבְּאם וליַצאם, בכפוף לתנאים שנקבעו לכך, בלי הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא, לפי העניין.

{{ח:סעיף|30א|חובת מתן הצהרה|תיקון: תשל״ב, תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע חובה על אדם ליתן הצהרה לענין דיני המכס בכתב, בעל פה, בהתנהגות או בכל דרך אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} קביעה לפי סעיף קטן (א) יכולה להיות כללית או לסוגים של בעלי טובין או לסוגי טובין או לסוגי מקומות.

{{ח:סעיף|31|זכות לדרוש ערובה|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} רָשות־המכס רשאית לדרוש ולקחת ערובּות לקיום הוראות דיני המכס ולהגנת הכנסותיה של רשות־המכס בכלל; עד שלא ניתנה הערובה הנדרשת לגבי הטובין שבפיקוחה, רשאית היא לסרב למסירת הטובין או למתן התרה לגביהם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} לרבות כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(ז)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הערובה תינתן ותאושר בתנאים ובאופן שיקבע גובה המכס.
{{ח:תת|(ג)}} ערובה שניתנה ואושרה כאמור בסעיף קטן (ב), תחייב את נותניה, ביחד ולחוד, לתשלום סכום הערובה במלואו.

{{ח:סעיף|32||תיקון: תשכ״א, תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33|מותר ליתן ערובה כללית}}
{{ח:ת}} מקום שנדרשת ערובה למטרה מסויימת, מותר על פי רָשותו של המנהל, לקבל ערובה שתכסה את כל העסקאות שייעשו בתקופה ובסכום שיאשר המנהל.

{{ח:סעיף|34|חילוטו של ערבון כסף}}
{{ח:ת}} ניתן ערבון במזומנים ולא קויימו תנאיו תוך המועד שנקבע לכך, מותר לחלט את הערבון.

{{ח:סעיף|35|ערובה חדשה}}
{{ח:ת}} היה גובה המכס סבור ביום מן הימים שהערובה אינה מספקת רשאי הוא לדרוש ערובה חדשה.

{{ח:סעיף|36|כוחה של ערובה}}
{{ח:ת}} הגיש גובה המכס תביעה על ערובּה שניתנה למכס, תהא הצגת כתב הערובּה, בלי ראיות נוספות, מזכה את גובה המכס לקבל נגד בני־האדם שהם לכאורה חותמי כתב הערובּה פסק דין לקיום ההתחייבות שבו, אלא אם כן הוכיחו הנתבעים שקיימו את תנאי הכתב, או שהכתב לא נחתם בידיהם או ששוחררו מן החָבוּת או שיצאו ידי חובתם.

{{ח:סעיף|37|מתן היתר}}
{{ח:ת}} כל היתר הנקוב באחד מדיני המכס יכול שיינתן בכפוף לתנאים שנקבעו וגובה המכס רשאי לבטלו, לשנותו או להַתלותו.

{{ח:סעיף|38|טובין המיובאים בדואר}}
{{ח:ת}} טובין שיובּאו בדואר יהיו נתונים לפיקוח רָשות־המכס כדרך טובין שיובּאו באופן אחר.

{{ח:סעיף|39|הנוהל בחבילות דואר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, בטובין שיובּאו בדואר מותר, לפי שיקול דעתו של המנהל, לקבל את ההצהרה שבטופס או שבתווית המחוברים או הנלווים לאריזה לפי תקנות הדואר, במקום הצהרת הייבוא הנדרשת לפי {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳ לפרק רביעי}}, והכתוב בהצהרה שבטופס או שבתווית בדבר תכולת האריזה, שוויה ושאר פרטיה וחתום בידי השולח מותר לקבלו, בכפוף לאימות מצד רָשות־המכס, לצורך שומת המכס שיש לשלם.
{{ח:תת|(ב)}} טובין באריזה שיובאו בדואר ונמצא שאינם מתאימים לפרטים הכתובים בהצהרה שבטופס או שבתווית יהיו נתונים לחילוט.

{{ח:סעיף|39א||תיקון: תשכ״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: יִיבוא טובין}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: יְבוא אסור ויבוא מוגבל}}

{{ח:סעיף|40|סמכות לאסור יבוא}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר יִיבּואם של טובין או של סוג טובין – פרט לפרסומים, שניתן לאסור את יִיבּואם לפי סעיף קטן (ב) – לישראל או לשטח או למקום שבישראל בין ביבשה בין בים ובין באויר, ורשאית היא בצו זה לפרט את הטובין או את סוג הטובין שעליהם יחול הצו בין דרך כלל ובין במיוחד, בין בציון ארץ מוצאם או נתיב יִיבּואם ובין באופן אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הממשלה רשאית, בצו, לאסור על ייבּואם של פרסומים, אם היא סבורה שהוא פוגע בטובת הציבור; ולגבי פרסום עתי רשאית היא לאסור, באותו צו או בצו נוסף, גם ייבּואם של גליונות הפרסום שיָצאו קודם לכן או שיֵצאו מכאן ואילך.

{{ח:סעיף|41|יבוא אסור}}
{{ח:ת}} לא יְיַבֵּא אדם טובין שיִיבּואם אסור.

{{ח:סעיף|42|טובין אסורים}}
{{ח:ת}} ואלה טובין שייבּואם אסור:
{{ח:תת|(1)}} טובין שייבּואם נאסר בפקודה זו או בכל חוק אחר שהוא בר־תוקף בישראל אותה שעה, או על פיהם;
{{ח:תת|(2)}} מטבעות כוזבות או חקויות או שאינן לפי המתכונת הקבועה מבחינת המשקל או הצריפות;
{{ח:תת|(3)}} דברי דפוס, ציורים, ספרים, גלויות, תחריטים ליתוגרפיים או אחרים, שהם פרוצים או מגוּנים.

{{ח:סעיף|43|יבוא מוגבל}}
{{ח:ת}} טובין שיִיבּואם מוגבל או מוסדר אותה שעה על ידי הממשלה או מטעמה, לא יְיַבֵּא אותם אדם אלא לפי ההגבלות וההסדר החלים עליהם.

{{ח:סעיף|44|טובין שייבואם אסור ונשגרו למקום מחוץ לישראל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} טובין שייבּואם אסור המצויים בכלי הובלה המגיע לאחד מנמלי ישראל, והם מיועדים או נשגרים לנמל או למקום שמחוץ לישראל, אין לראותם כטובין שיובאו באיסור, אם פורטו במצהר של כלי ההובלה ולא שוטענו ולא הונחתו, או אם שוטענו או הונחתו על פי רָשות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין טובין ששטעונם אסור לפי כל דין או שהסחר בהם אסור לפי כל דין או התחייבות בין־לאומית של ישראל.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: יִיבוא בדרך הים}}

{{ח:סעיף|45|ייבוא טובין דרך הים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} כדי להבטיח שיִיבּואם של טובין בדרך הים יהא כהלכה:
{{ח:תת|(1)}} יותן לעלות אל האניה;
{{ח:תת|(2)}} יוגש מצהר על מטען האניה;
{{ח:תת|(3)}} הטובין שהוגש עליהם מִצְהר לפריקה יִיפָּרקו ויותן לבדקם.

{{ח:סעיף|46|חובת אניה להיכנס לנמל}}
{{ח:ת}} לא יתן קברניט לאנייתו שתיכנס לשום מקום שאינו נמל או מקום שאושר לכניסה, אלא בלחץ מזג האויר או מפני סיבה סבירה אחרת.

{{ח:סעיף|47|חובת אניה להיענות לקריאה}}
{{ח:ת}} נכנסה אניה למימי חופין של ישראל, חייב הקברניט שלה לעצור אותה כדי לאפשר את העליה אליה, כל אימת שכלי שיט שבשירות רָשות־המכס המניף דגל המכס, או כלי שיט שבשירות המדינה המניף נס ודגלון מתאימים, התקרב אליו או קרא לו או איתת לו.

{{ח:סעיף|48|חובת אניה לעצור בתחנת מעלֶה}}
{{ח:ת}} קברניט של אניה הבאה מחוץ לארץ ופניה מועדות לאחד מנמלי ישראל או שהיא סרה אליו, חייב לעצור את אנייתו בתחנת מעלֶה שנקבעה לאותו נמל, על מנת לאפשר את העליה אליה.

{{ח:סעיף|49|הקלות לעליה אל אניה}}
{{ח:ת}} קברניט העוצר אנייתו על מנת לאפשר את העליה אליה ינקוט כל האמצעים הסבירים כדי להקל על פקיד־המכס לעלות אליה.

{{ח:סעיף|50|חובת אניה למהר למקום הפריקה}}
{{ח:ת}} לאחר שהובאה האניה אל תחנת המעלֶה ולאחר שפקיד־המכס עלה אליה, יסיענה הקברניט במהירות האפשרית אל מקום העגינה או הפריקה הנכון בלי לסור לשום מקום אחר.

{{ח:סעיף|51|אין להשיט אניה בלי רָשות}}
{{ח:ת}} משהגיעה האניה למקום העגינה או הפריקה הנכון, לא תורחק משם לפני שנסתיימה פריקת המטען המיועד לפריקה באותו נמל אלא על פי רָשות.

{{ח:סעיף|52|הגבלת העליה אל אניה}}
{{ח:ת}} לא יעלה אדם אל אניה לפני פקיד־המכס הנכון אלא אם הוא נווט הנמל או רופא בשירות המדינה, או מי שהוסמך על ידיו כדין.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: מצהר על המטען|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|53|הגשת מצהר|תיקון: תשנ״ה, תשס״ג, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הובלו טובין לישראל דרך הים, האוויר או היבשה, תחול חובה להגיש לרשות המכס פרטים על כלי ההובלה וכן פירוט של כלל הטובין במטען המובל בכלי ההובלה, ובכלל זה מטען שיעדו הסופי אינו בישראל, ומאפייניהם, וכן פירוט של המכולות הריקות (בחוק זה – מצהר), בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים לשם פריקתו בישראל –
{{ח:תתתת|(א)}} יגיש סוכן האנייה ובאין סוכן אנייה – קברניט האנייה את המצהר לא יאוחר מ־24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל, או בעת יציאת האנייה לישראל מהנמל האחרון שבו הוטען מטען המובל לישראל, לפי המאוחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} יגיש משלח בין־לאומי מצהר המתייחס לטובין שבטיפולו המיועדים לייבוא 24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל; המנהל רשאי להאריך את המועד להגשת המצהר אם הוכח להנחת דעתו שלא היה בידי המשלח הבין־לאומי להגיש את המצהר במועד מסיבות שאינן תלויות בו; לעניין זה, ”משלח בין־לאומי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס#סעיף 24א|בסעיף 24א לחוק סוכני המכס}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים לשם פריקתו מחוץ לישראל, תגיש חברת הספנות ובאין חברת ספנות – יגיש הקברניט, את המצהר, במועדים המפורטים להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בהפלגה לנמל בישראל שצפוי שתימשך שישה ימים או יותר ממועד יציאת האנייה מהנמל האחרון שבו ביקרה (בסעיף זה – נמל פקידה) – לא יאוחר משישה ימים לפני הגעת האנייה לנמל בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} בהפלגה לנמל בישראל שצפוי שתימשך פחות משישה ימים ממועד יציאת האנייה מנמל הפקידה האחרון – בעת יציאת האנייה מכל נמל שבו הוטען מטען המובל לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין מטען שהובל לישראל דרך האוויר – תגיש חברת התעופה המובילה את המצהר לא יאוחר מארבע שעות לפני נחיתת המטוס בישראל או בעת המראתו לישראל, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין מטען שהובל לישראל דרך היבשה – יגיש סוכן המכס של היבואן את המצהר יום אחד לפני הגעתו לישראל, לכל המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע הוראות לעניין תוכן המצהר ומבנהו.

{{ח:סעיף|54|תיקון טעות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} במצהר התגלתה טעות במצהר שהוגש, רשאי המנהל להתיר הגשת מצהר מתוקן; על הגשת מצהר מתוקן תשולם אגרה בסכום שיקבע שר האוצר בתקנות.

{{ח:סעיף|54א|הגשת מצהר באמצעות מסר אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מצהר, וכל תיקון שלו, יוגשו באמצעות מסר אלקטרוני, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳}}.

{{ח:סעיף|55|קברניט אניה שנטרפה חייב בהגשת פרטים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אניה שאבדה או שנטרפה אל החוף, חייב הקברניט או הבעל להגיש, בלי דיחוי שאין בו הכרח, פרטים על האניה ועל מטענה, על ידי מסירת מצהר, במידה שיש ביכלתו לעשות זאת, לגובה המכס בבית המכס הקרוב ביותר למקום שבו אבדה או נטרפה האניה.

{{ח:סעיף|55א|חובה לסייע לפקיד המכס במילוי תפקידו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המגיש מצהר חייב להקל על פקיד המכס המוסמך לכך את הכניסה אל כלי ההובלה, להשיב על כל שאלה ולהגיש כל מסמך ותעודה בנוגע לכלי ההובלה ומטענו.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט של אנייה, חברת תעופה או כל אדם אחר המכניס טובין לישראל בכלי הובלה, עובדיהם שהוסמכו לכך על ידם, ובעלים של כלי ההובלה חייבים להשיב לפקיד מכס גם על שאלות בעניין כלי ההובלה, צוות עובדיו, נוסעיו, צידתו ומסעו.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: פריקה והֶנחֵת}}

{{ח:סעיף|56|פירוק הצובר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אין לפרק את הצוֹבֶר של אניה שנכנסה למימי חופין של ישראל אלא ברשות גובה המכס, או בשביל אותם טובין שניתנה לגביהם התרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.

{{ח:סעיף|57|הסרת טובין מאניה}}
{{ח:תת|(א)}} אין לפרוק טובין ואין להנחיתם, אלא במעמדו של גובה המכס או על פי רָשותו, ואין להנחית טובין אלא לרציף, או למקום אחר שהוקצה כהלכה להֶנחת או לפריקה של טובין או שהטובין הועברו אליו מן האניה בסירה רשויה או בארבָּה רשויה; וטובין שנפרקו או שהונחו בסירה או בארבה, אין לשַטעֵן אותם או לסלקם לסירה או לארבה אחרות לפני שהונחתו, אלא ברְשות גובה המכס.
{{ח:תת|(ב)}} טובין שנפרקו והונחתו ברשות גובה המכס למקום שאיננו רציף ולא מקום שהוקצה לכך כהלכה, יהא הקברניט או בעל האניה שממנה נפרקו חייב להניחם, על חשבונו, במקום מבטחים שאושר על ידי גובה המכס; ועד שיסולקו משם כדין, יהיו על אחריותו של הקברניט או בעל האניה כאילו לא נפרקו.

{{ח:סעיף|58|חובה להפקיד טובין}}
{{ח:ת}} טובין שנפרקו והונחתו מכלי שיט יש להפקידם, מיד לאחר הֶנחֵת, במחסן מכס או במקום מבטחים אחר שאושר על ידי גובה המכס.

{{ח:סעיף|59|אריזה חוזרת ברציף}}
{{ח:ת}} כל טובין מותר, על פי רָשות, לחזור ולארזם ברציף בהשגחת פקיד־מכס.

{{ח:סעיף|60|תקנות למניעת צפיפות}}
{{ח:ת}} כדי למנוע צפיפות במקום הנתון לפיקוח רשות־המכס או בכל מקום אחר, רשאי המנהל להתקין תקנות להפסקת טעינתם או פריקתם של כלי שיט, להסדר טעינתם של טובין, פריקתם, שִטעוּנם, קבלתם ומסירתם ולפיקוח על פעולות אלה; אין לבוא בתביעה על רָשות־המכס או על פקיד־מכס בעד הפסד שנגרם לקברניט או לבעל כלי שיט או לבעל טובין מחמת ההפסקה או ההסדר.

{{ח:סעיף|61|חובה לפרט הנימוקים להפסקת הפריקה וכו׳}}
{{ח:ת}} גובה המכס חייב להמציא לקברניט של כלי שיט ולכל אדם אחר הנוגע בדבר, לפי דרישתם, הודעה בכתב, בה יפרט את הנימוקים להפסקות טעינתם או פריקתם של כלי שיט ושל מטענים, או לאיסור הינוחם של טובין ברציפים או ברציף פלוני או כניסתם למקום הנתון לפיקוח רָשות־המכס או לכל מקום אחר.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳: הצהרת ייבוא|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|62|הצהרת ייבוא|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל טובין המיובאים לישראל, למעט טובין כאמור המיובאים למטרת שטעון, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייבוא לאחת מהמטרות האלה (בחוק זה – הצהרת ייבוא):
{{ח:תתת|(1)}} צריכה בארץ;
{{ח:תתת|(2)}} אחסנה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|וחוק סוכני המכס}}, המנהל רשאי לקבוע, לעניין ייבוא לשימוש עצמי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}}, תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייבוא בעבור בעל הטובין.
{{ח:תת|(ג)}} הצהרת הייבוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן שיכללו כל פרט שקבע המנהל, כשהם שלמים וניתנים לקריאה:
{{ח:תתת|(1)}} חשבונות המכר, שטרי הביטוח, שטרי המטען, מפרט האריזות, שטרי החבילות ומסמכים אחרים הנוגעים לטובין ומלמדים על ערכם במקום קנייתם, לרבות דמי ההובלה, הביטוח ושאר התשלומים ששולמו בשלהם;
{{ח:תתת|(2)}} אם ייבוא הטובין חייב בהיתר ייבוא, רישיון ייבוא או אישור ייבוא – היתר, רישיון או אישור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכי העדפה;
{{ח:תתת|(4)}} מסמך העברת בעלות לפני הגשת הצהרת הייבוא;
{{ח:תתת|(5)}} כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1) –
{{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל רשאי להורות, לעניין מסמכים כאמור באותו סעיף קטן שיורה, ובהתקיים תנאים שיורה, כי הם יומצאו לרשות המכס לאחר הגשת הצהרת הייבוא.
{{ח:תת|(ה)}} הגשת הצהרת ייבוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 168|בסעיף 168}} {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|ובחוק סוכני המכס}}.

{{ח:סעיף|63|המועד להגשת הצהרת ייבוא|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הצהרת ייבוא תוגש לאחר הגשת המצהר, למעט בסוגי מקרים שקבע המנהל בכללים, אך לא יאוחר משלושה חודשים ממועד הייבוא, ולעניין טובין שיובאו דרך האוויר – לא יאוחר מ־45 ימים ממועד הייבוא.
{{ח:תת|(ב)}} לא הוגשה הצהרת ייבוא במועד כאמור בסעיף קטן (א), רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם.

{{ח:סעיף|64|הגשת הצהרת ייבוא באמצעות מסר אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הצהרת ייבוא, בצירוף המסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ג)}}, תוגש באמצעות מסר אלקטרוני בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳}}.

{{ח:סעיף|65|התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה הצהרת ייבוא, רשאי המנהל לתת, באופן מקוון, התרה לגבי הטובין הכלולים בה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא ייתן המנהל התרה כאמור באותו סעיף קטן אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל מצא כי לא קוימה הוראה לפי כל דין בקשר לייבוא הטובין, ובכלל זה מצא כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההצהרה כוללת פרטים לא נכונים;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההצהרה אינה כוללת פרטים שיש לכלול בה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ג)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} להצהרה לא צורפו מסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ג)}}, או שצורפו לה מסמכים כאמור שאינם שלמים או שאינם ניתנים לקריאה;
{{ח:תתתת|(ד)}} לא שולמו מסי ייבוא כדין;
{{ח:תתתת|(ה)}} לא שולמה הוצאה שהתחייב בה אדם על פי פקודה זו בקשר לטובין המיובאים;
{{ח:תתת|(2)}} לא ניתנה ערובה לקיום הוראות פקודה זו שדרש המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), ינהגו בטובין האמורים על פי ההצהרה.
{{ח:תת|(ד)}} החליט המנהל, כאמור בסעיף קטן (ב), שלא לתת התרה, יודיע על כך למגיש ההצהרה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), והיה לו יסוד סביר להניח, טרם מסירתם של הטובין לצריכה בארץ, כי מתקיים לגבי הצהרת הייבוא שהם נכללו בה האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להתלות את ההתרה או לבטלה.

{{ח:סעיף|65א|שמירת מסמכים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הוגשה הצהרת ייבוא, ישמור בעל הטובין את ההצהרה וכל מסמך שצורף אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ג)}}, בהתאם לכללים שיקבע המנהל.

{{ח:סעיף|65ב|חובה להשיב על שאלות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מי שמגיש הצהרת ייבוא חייב להשיב על כל שאלה בנוגע לטובין הכלולים בהצהרה בלבד, אם נדרש לכך בידי פקיד מכס.

{{ח:סעיף|65ג|הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א)}}, המנהל רשאי להתיר, דרך כלל או בסוגי מקרים שקבע, הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא; התיר כאמור, יראו מסמך כאמור, לעניין כל דין, כהצהרת ייבוא.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ו|סימן ו׳: יִיבוא שלא בדרך הים}}

{{ח:סעיף|66|ייבוא טובין שלא בדרך הים}}
{{ח:תת|(א)}} טובין שיובּאו שלא בדרך הים יש להביאם למקום כניסה שהוקצה לכך ולהובילם בנתיב שיוּחד לשם הובלה ביבשה אל אותו מקום כניסה.
{{ח:תת|(ב)}} אם בית המכס אינו על הגבול, יש להוביל את הטובין בנתיב שיוחד מהגבול אל אותו בית מכס.
{{ח:תת|(ג)}} אם אין באפשרותו של בית המכס הקרוב ביותר לקבל טובין מיובּאים, יש להובילם לבית המכס הקרוב המסוגל לקבלם; אולם הממונים על הטובין צריכים להצטייד בתעודה מבית המכס הראשון המאשרת שביקרו שם והצהירו על הטובין.
{{ח:תת|(ד)}} יותן להיכנס לכלי ההובלה.

{{ח:סעיף|67||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: החסנת טובין}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: מחסנים רשויים}}

{{ח:סעיף|68|רישיון מחסן|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מחסן לא יאחסן בו טובין הנתונים לפיקוח רשות מכס אלא אם כן ניתן לו רישיון לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאים שקבע המנהל ברישיון ({{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – רישיון מחסן); המנהל רשאי לקבוע ברישיון את סוגי הטובין שניתן לאחסן כאמור במחסן.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון מחסן יאחסן במחסן בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) רק טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(א)(2)}}, וניתנה לגביהם התרה ({{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – טובין שהותרו לאחסנה); ואולם המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים או בסוגי מקרים שיקבע, להורות על אחסנת טובין שלא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יקבע אילו סוגי טובין ניתן לאחסן במחסן רשוי מכל סוג, ותנאים לאחסנת טובין כאמור.

{{ח:סעיף|69|מחסנים לסוגיהם}}
{{ח:ת}} מחסנים רשויים יכול שיהיו משני סוגים:
{{ח:תת|(1)}} מחסנים כלליים המשמשים להחסנת טובין בכלל;
{{ח:תת|(2)}} מחסנים פרטיים המשמשים להחסנת טובין של בעל הרשיון בלבד.

{{ח:סעיף|70|תקופתו של רשיון מחסן}}
{{ח:תת|(א)}} רשיונות מחסן יינתנו לתקופת שנה שראשיתה באחד בינואר ויהיו ניתנים לחידוש כל שנה בתאריך זה.
{{ח:תת|(ב)}} הממשלה רשאית לקבוע, בתקנות, את התנאים שלפיהם ניתנים רשיונות מחסן ואת דירוג האגרות המשתלמות בעדם.
{{ח:תת|(ג)}} האגרה שנקבעה תהא משתלמת כל שנה מראש; ואם באחת השנים לא שולמה האגרה באחד בינואר או לפניו, יפקע הרשיון מאותו תאריך.

{{ח:סעיף|71|כוחה של הממשלה לבטל רשיון}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית בכל עת לבטל רשיון מחסן אם היתה סיבה מספקת לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על ביטול רשיון תפורסם ברשומות, גם תימסר בכתב לבעל הרשיון.

{{ח:סעיף|72|תוצאות ביטולו של רשיון}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל רשיון או פקע, ישולם המכס בעד הטובין המוחסנים או יְיוצאו הטובין או יסולקו למחסן מאושר אחר, הכל תוך הזמן שהורה המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לא נפדו הטובין או לא סולקו, כאמור, יקח אותם גובה המכס על חשבון בעלם אל מחסן המכס הקרוב ביותר, ימכרם ויעשה בדמי המכר בדרך שנקבעה לכך.

{{ח:סעיף|73|פקיד־&lt;wbr&gt;המכס יערוך רשימת טובין שהונחתו להחסנה}}
{{ח:ת}} טובין שנועדו להחסנה יערוך מהם פקיד־המכס, עם הֶנחֵתם או באפשרות המעשית הראשונה שלאחר מכן, רשימה מפורטת וירשום אותה בפנקס שהוכן למטרה זו.

{{ח:סעיף|74|גמר האחסנה|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין שהותרו לאחסנה והופקדו במחסן כראוי, יאשר פקיד־המכס, בדרך שתיקבע בתקנות כי האחסנה הסתיימה.

{{ח:סעיף|75|סילוק טובין למחסן על ידי גובה המכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} טובין שהותרו לאחסנה ולא אוחסנו על ידי בעל הטובין, רשאי גובה המכס לסלקם אל המחסן.
{{ח:תת|(ב)}} סילק גובה המכס את הטובין, ישלם בעל רשיון המחסן את כל ההוצאות שהוצאו לסילוקם ויהיה לו עִכָּבוֹן על הטובין כנגד הוצאות אלה.

{{ח:סעיף|76|אריזה שבה יש להפקיד טובין|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין שהותרו לאחסנה, יש להפקידם באריזה שבה יובּאו, אולם טובין שנארזו אריזה חדשה ברציף, יופקדו באריזה שבה היו נתונים בעת הגשת הצהרת הייבוא לגביהם.

{{ח:סעיף|77|חובותיו של בעל רשיון|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} בעל רשיון מחסן –
{{ח:תת|(1)}} יערום ויסדר את הטובין במחסן באופן שתהא בכל עת גישה סבירה לכל אריזה ואפשרות לבדקה;
{{ח:תת|(2)}} יספק אורות במידה מספקת וכן מאזני צדק, משקלי צדק ומידות צדק לשימושו של פקיד־המכס;
{{ח:תת|(3)}} ישיג את הפועלים והחמרים הדרושים לקליטת הטובין המוחסנים, לבדיקתם, לאריזתם, לסימונם, לטמינתם בחביות, לשקילתם, ולעריכת המלאי שלהם בכל שעה שגובה המכס ירצה בכך;
{{ח:תת|(4)}} יספק להנחת דעתו של המנהל מקום מתאים לעבודה משרדית;
{{ח:תת|(5)}} ינהל רישום של מצאי הטובין במחסן, בדרך שתיקבע בתקנות.

{{ח:סעיף|78|פתיחת מחסן}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפתח אדם מחסן ולא ישיג לעצמו גישה לטובין המצויים בו, אלא על פי רָשות.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס 200 לירות.

{{ח:סעיף|79|לפקיד־&lt;wbr&gt;המכס רשות גישה למחסן}}
{{ח:ת}} לכל פקיד־מכס תהיה בכל זמן סביר גישה לכל חלק מכל מחסן ויהא מוסמך לבדוק את הטובין המצויים בו, ולשם כך הוא רשאי לדרוש מבעל הרשיון ליתן לו כניסה למחסן; לא עשה כן בעל הרשיון, רשאי גובה המכס לפרוץ את המחסן או כל חצרים שיש לעבור בהם כדי להבטיח את הגישה.

{{ח:סעיף|80|רשות לשוב ולמדוד ולשקול טובין}}
{{ח:ת}} טובין שהוחסנו רשאי פקיד־מכס לשוב ולמדדם ולשקלם או לבדקם, בין על פי הוראות גובה המכס ובין על פי בקשתו של בעל הטובין ועל חשבונו, והמכס ישולם לפי התוצאות, זולת אם יש יסוד סביר להניח שמשהו מן הפחת או מן ההפרש שנתגלה נגרם על ידי אמצעים בלתי הוגנים.

{{ח:סעיף|81|המכס על טובין מוחסנים ישולם תוך שנה}}
{{ח:ת}} טובין חבי מכס המוחסנים במחסן רשוי, המכס עליהם ישולם תוך שנה אחת מיום שהוחסנו לראשונה, אם לא הרשה המנהל להחסינם תקופה ארוכה יותר; לא שולם המכס תוך הזמן האמור, מותר למכור את הטובין ויש לעשות בדמי המכר כפי שנקבע; היו הטובין דבר האָבֵד, לדעת המנהל, רשאי המנהל למכרם גם לפני תום התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|82|גובה מכס רשאי לצוות על סילוק טובין ממחסן פרטי למחסן כללי}}
{{ח:ת}} רשאי גובה המכס לדרוש מבעל טובין שבמחסן פרטי לסלקם משם למחסן כללי תוך זמן שקבע, או לשלם את המכס עליהם; לא נתמלאה הדרישה, רשאי גובה המכס למכרם ולעשות בדמי המכר כפי שנקבע.

{{ח:סעיף|83|חבותו של בעל רשיון}}
{{ח:ת}} טובין מוחסנים שסולקו מן המחסן בלי רשות, או לא הוגשו לפקיד־המכס כשדרש זאת, ולא ניתן עליהם הסבר להנחת דעתו של גובה המכס – בעל הרשיון של המחסן ישלם את כל המכס על אותם טובין ונוסף על המכס סכום של חמש לירות על כל אריזה או חבילה שסולקה, או שלא הוגשה, או כפל המכס.

{{ח:סעיף|84|חסר בטובין מוחסנים}}
{{ח:ת}} נמצא חֶסֶר באחת האריזות של טובין שיובאו והוחסנו, ואין לתלות את החסר בכליה טבעית או בסיבה כשרה אחרת, יהא בעל רשיון המחסן חב, לפי דרישה בכתב מאת גובה המכס, לשלם כפל המכס החל על כמותם או על שווים של הטובין כפי שהוחסנו לראשונה.

{{ח:סעיף|85|הוצאת טובין לשם הצגה}}
{{ח:ת}} מותר להרשות הוצאת טובין מוחסנים מן המחסן בלי תשלום מכס לשם הצגתם ברבים או למטרה דומה, לתקופה ובכמויות שאישר המנהל, ובלבד שתינתן ערובּה להחזרת הטובין או לתשלום המכס.

{{ח:סעיף|86|דוגמאות מטובין מוחסנים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רשאי גובה המכס להתיר ליבואן ליטול מטובין מוחסנים דוגמאות בשיעור צנוע ללא הגשת הצהרת ייבוא, ופרט למכס העשוי לחול לבסוף על החָסר מן הכמות שהוחסנה לראשונה – אף ללא תשלום מכס.

{{ח:סעיף|87|טיפול בטובין כשהם במחסן}}
{{ח:ת}} גובה המכס יכול להרשות לבעל טובין מוחסנים או למי שבידו השליטה עליהם, למיינם, להפרידם, לארזם ולשוב לארזם, ולעשות בהם כל השינויים, הסידורים והמיונים החוקיים הדרושים לשמירתם או להכשרתם למכירה, למשלוח ולכל עשיה חוקית בהם, ויכול הוא גם להרשות שחלק מן הטובים {{ח:הערה|[צ״ל: טובין]}} שהופרד כאמור ושאיננו שווה במכס החל עליו, יושמד ללא תשלום מכס עליו.

{{ח:סעיף|88|הערכה שנית של טובין מוחסנים}}
{{ח:ת}} טובין מוחסנים שהם חבי מכס לפי הערך והורעו תוך כדי החסנה, מותר להעריך אותם שנית לפי בקשת בעל הטובין, והמכס ישולם לפי התוצאות, ובלבד שגובה המכס משוכנע שהורעו דרך מקרה.

{{ח:סעיף|89|טובין שאינם שווים במכס החל עליהם}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להביא לידי השמדת טובין מוחסנים אם לפי דעת גובה המכס אין הם שווים במכס החל עליהם, ורשאי הוא לוותר על המכס.
{{ח:תת|(ב)}} בעל טובין שהושמדו ישלם לבעל רשיון המחסן, או לגובה המכס אם היו הטובין במחסן המכס, את כל התשלומים החלים עליהם ושאינם מכס.

{{ח:סעיף|90|טובין העלולים להתלקח או להתפוצץ}}
{{ח:תת|(א)}} טובין העלולים בנקל להישרף, להתלקח או להתפוצץ אסור להחסינם אלא ברשות גובה המכס.
{{ח:תת|(ב)}} טובין כאמור שגובה המכס לא הרשה להחסינם, מותר להפקידם במקום בטוח שאושר על ידיו, וכל זמן שהם מופקדים שם יש לראותם כאילו הם במחסן המכס וגובה המכס רשאי למכרם כתום ארבעה עשר יום, אם לא נפדו כהלכה.
{{ח:תת|(ג)}} הוצאות סילוקם של הטובין, הבטחתם, וההשגחה והשמירה עליהם עד למכירתם ייזקפו כנגד הטובין.

{{ח:סעיף|91|הצהרה על טובין מוחסנים והתרתם|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל טובין מוחסנים המבקש להוציא טובין כאמור, כולם או חלקם, ממחסן רשוי, יגיש עליהם למנהל הצהרה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ;
{{ח:תתת|(2)}} הצהרת ייצוא;
{{ח:תתת|(3)}} הצהרת ייבוא לשם אחסנה במחסן רשוי אחר.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין הגשת הצהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולעניין מתן התרה לגבי הטובין הכלולים בה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים המפורטים להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הצהרת ייבוא כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3) – {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62(ב) עד (ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 63|ו־63 עד 65ג}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הצהרת ייצוא כאמור בסעיף קטן (א)(2) – {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיפים 103(ב) עד (ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 104|ו־104}}.

{{ח:סעיף|92|המנהל רשאי לוותר על מכס של טובין מוחסנים שאבדו או שהושמדו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין שאוחסנו, טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה או טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91(א)}}, ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, אם בהיותם באניה ואם בשעת העברתם, הֶנחֵתָם או קבלתם למחסן ואם בתוך המחסן, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו.

{{ח:סעיף|93|טובין מוחסנים שאבדו או הושמדו בעת מסירה או טעינה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91(א)(2) או (3)}}, וניתנה לגביהם התרה, ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, בין בשעת מסירה ובין בשעת טעינה, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו.

{{ח:סעיף|94|אחסנה להלכה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין שהותרו לאחסנה, לרבות טובין שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91(א)(3)}} (בסעיף זה – ההצהרה הראשונה) וניתנה לגביהם התרה, ולפני שאוחסנו הוגשה לגביהם הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91(א)(1) עד (3)}}, יראו אותם כטובין שאוחסנו בהתאם להצהרה הראשונה.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: מחסני המכס}}

{{ח:סעיף|95|מחסני המכס}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית, בצו, לקבוע מחסני מכס.
{{ח:תת|(ב)}} טובין שהוחסנו או שהופקדו במחסן מכס, תשולם עליהם אגרה לפי הדירוג שנקבע.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לוותר על אגרה, כולה או מקצתה, אם הורעו הטובין או אבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע או במקרים אחרים שנקבעו.

{{ח:סעיף|96|מותר להפוך מחסן רשוי למחסן מכס}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, בצו, לקבוע שמחסן רשוי יהיה למחסן מכס, בכפוף לכל תנאי שנקבע בצו.

{{ח:סעיף|97|זמן תשלום האגרה}}
{{ח:ת}} כל האגרות ישולמו לפני סילוק הטובין.

{{ח:סעיף|98|סמכות למכור|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין שהותרו לאחסנה במחסן מכס ולא סולקו משם כדין תוך שנה אחת מיום שאוחסנו, רשאי גובה המכס למכרם.

{{ח:סעיף|99|תשלום היטלים}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לא להרשות מסירת טובין שהופקדו במחסן מכס, עד שלא קיבל הוכחות מניחות את הדעת ששולמו דמי ההובלה וההֶנחת החלים על אותם טובין.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: יִיצוא טובין}}

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן א|סימן א׳: יְצוא אסור וִיְצוא מוגבל}}

{{ח:סעיף|100|סמכות לאסור יצוא}}
{{ח:ת}} הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר, ייצואם של טובין או של סוג טובין מישראל, או משטח או ממקום שבישראל בין ביבשה, בין בים ובין באויר, ורשאית היא בצו זה לפרט את הטובין או סוג הטובין, בין דרך כלל ובין במיוחד, וכן לאסור, להגביל או להסדיר בו את היִיצוא בין לכל מקום ובין לארץ מיוחדת או למקום מיוחד.

{{ח:סעיף|101|יצוא אסור}}
{{ח:ת}} לא יְיַצא אדם טובין שייצואם אסור.

{{ח:סעיף|102|יצוא מוגבל}}
{{ח:ת}} לא ייצא אדם טובין שיצואם מוגבל או מוסדר אותה שעה על פי פקודה זו או על פי כל חיקוק אחר בר תוקף, אלא לפי ההגבלות וההסדר החלים עליהם.

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ב|סימן ב׳: סדרי ייצוא}}

{{ח:סעיף|103|הצהרת ייצוא|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייצוא.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|וחוק סוכני המכס}}, רשאי המנהל לקבוע תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייצוא בעבור בעל הטובין.
{{ח:תת|(ג)}} הצהרת הייצוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן, כשהם שלמים וניתנים לקריאה:
{{ח:תתת|(1)}} חשבונות המכר, שטר המטען ומפרט אריזות;
{{ח:תתת|(2)}} אם ייצוא הטובין חייב בהיתר ייצוא, רישיון ייצוא או אישור ייצוא – היתר, רישיון או אישור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכי העדפה או חשבונית הצהרה כמשמעותה בהסכם בדבר הקמת אזור תעשייה מוכר (Qualified Industrial Zone – QIZ), לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע.
{{ח:תת|(ה)}} הצהרת ייצוא תוגש בטרם יוצאו הטובין מישראל, ואולם המנהל רשאי לקבוע פרטים או מסמכים שיהיה ניתן להגיש או לצרף להצהרה עד תום חמישה ימי עסקים ממועד ייצוא הטובין.
{{ח:תת|(ו)}} הגשת הצהרת ייצוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 168|בסעיף 168}} {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|ובחוק סוכני המכס}}.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיפים 64 עד 65ג}} יחולו לעניין הצהרת ייצוא, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(ב)}}, המנהל לא ייתן התרה אם מצא כי לא קוימה הוראת דין בקשר לייצוא הטובין או אם הטובין לא הובאו לאתר בפיקוח המכס.

{{ח:סעיף|104|טובין שלא יוצאו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא וניתנה לגביהם התרה, או טובין שהיו תחת פיקוח המכס לשם ייצואם, ולא יוצאו מישראל, רשאי בעל הטובין להגיש בקשה לשחרורם מפיקוח המכס, בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההתרה לגביהם או מיום שהובאו למקום שנקבע לייצוא, לפי העניין, ולעניין טובין המיוצאים דרך האוויר – בתוך 45 ימים מהמועד כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוצאו טובין כאמור בסעיף קטן (א) מישראל ולא הוגשה בקשה כאמור באותו סעיף קטן עד תום התקופה כאמור בו, רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בדרך שיקבע המנהל.

{{ח:סעיף|105|מסמכים וערובות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} גובה המכס רשאי לדרוש מבעל הטובין להגיש לו כל תעודה או מסמך הנוגעים לטובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא, ואם היו הטובין חבי מכס, רשאי גובה המכס לדרוש מבעל הטובין ערובה שהטובין יונחתו או יימסרו במקום האמור בהצהרה, או שיינתן הסבר עליהם להנחת דעתו של גובה המכס.

{{ח:סעיף|106|קיבולו של כלי שיט בטובי יצוא מסויימים}}
{{ח:ת}} טובין שהוחסנו במחסן, או שמתכוונים לתבוע עליהם הישבון, או שיש לשטען אותם – אין ליַצאֵם בכלי שיט שקיבולו פחות מששים טונות רשומות.

{{ח:סעיף|107|טובין חייבים בטעינה מרציף או ממקום מאושר}}
{{ח:ת}} טובין הנתונים לפיקוח רשות־המכס והמיועדים לייצוא בדרך הים או להסעה לאורך החוף, וכן טובין שמתכוונים לתבוע עליהם הישבון, לא יוטענו על אניה אלא במישרין מרציף או ממקום מאושר אחר, או לאחר שהובאו במישרין משם אל האניה בסירה רשויה או בארבָּה רשויה.

{{ח:סעיף|108|יצוא בדרך היבשה או האויר}}
{{ח:תת|(א)}} טובין המיועדים ליצוא בדרך היבשה שלא ברכבת, או ליצוא בדרך האויר, יש להביאם לבית המכס הסמוך ביותר למקום היצוא.
{{ח:תת|(ב)}} אם בית המכס אינו על הגבול יש להוביל את הטובין, לאחר בדיקה, אל הגבול בנתיב שנקבע לכך, ללא סטיה ממנו, וליַצאם משם.
{{ח:תת|(ג)}} טובין נתונים לפיקוח רשות־המכס המוצאים ברכבת יש לשלוח אותם בקרון חתום כראוי בידי רשות־המכס.
{{ח:תת|(ד)}} כלי הובלה המייצא טובין ביבשה או באויר מותר לדרוש עליו מצהר־יציאה.

{{ח:סעיף|109|תעודת מפדה}}
{{ח:ת}} קברניט של אניה לא יפליג עם אנייתו משום נמל בלי שקיבל מגובה המכס תעודת מִפדֶה.

{{ח:סעיף|110|קנס בעד הפלגה שרירותית}}
{{ח:ת}} אניה שהפליגה מנמל בישראל ולא עצרה בתחנות שקבע המנהל לנחיתת פקידי־המכס או לעריכת בדיקה נוספת שלפני הפלגה ישלם הקברניט עשרים לירות; הפליגה האניה מנמל או ממקום אחר כשפקיד־המכס או עובדי מדינה אחרים נמצאים בתוכה וההפלגה היתה שלא בהסכמתם ישלם הקברניט מאה לירות.

{{ח:סעיף|111|דרישות שיש למלאותן לפני קבלת תעודת המפדה}}
{{ח:ת}} לפני שתינתן תעודת מפדה ימסור קברניט או בעל האניה תסקיר יציאה ראוי כפי שנקבע, ישיב על שאלות בדבר האניה, מטענה, צוות עובדיה, נוסעיה, צידתה ומסעה ויגיש תעודות בענין האניה ומטענה; ואם היה כלי השיט פחות משל 300 טונות רשומים – יגיש לקצין המכס מצהר־יציאה.

{{ח:סעיף|112|מסירת מצהר}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}}, חייב הקברניט, בעל האניה או סוכנה, למסור לגובה המכס את מצהר־היציאה תוך 24 שעות לאחר גמר המפדה, או תוך מועד מאוחר מזה ככל שירשה המנהל.

{{ח:סעיף|113|טעינת טובין שלא פורטו}}
{{ח:ת}} לא יניח הקברניט להטעין על האניה טובין שלא פורטו או שלא אוזכרו במצהר־היציאה, אלא לאחר שנתמלאו התנאים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103}}; אין הוראה זו חלה על מטען לואי של נוסעים.

{{ח:סעיף|114|תיקון מצהר־&lt;wbr&gt;יציאה}}
{{ח:תת|(א)}} גובה המכס רשאי להתיר לקברניט או לבעל האניה לתקן כל טעות גלויה בגופו של מצהר או למלא כל חסר, שהם לדעת גובה המכס פרי מקרה או היסח הדעת; התיקון יהיה בהגשת מצהר מתוקן או מצהר מילואים, וגובה המכס רשאי, אם ייראה לו, לגבות בעדו את האגרה שנקבעה.
{{ח:תת|(ב)}} פרט לאמור בסעיף קטן (א) אין לתקן מצהר־יציאה.

{{ח:סעיף|115|תנאים לפדיה}}
{{ח:ת}} לא תינתן תעודת מפדה לאניה אלא לאחר שניתן הסבר כראוי, להנחת דעתו של גובה המכס, על מטענה ועל צידתה שהובאו מנמלים זרים, ולאחר שנתמלאו כראוי שאר הדרישות החוקיות בנוגע לאניה ולמטענה הנכנס והיוצא.

{{ח:סעיף|116|יש לעצור את האניה בתחנת המעלה הנכונה}}
{{ח:ת}} אניה כשהיא מפליגה מנמל, חייב קברניטה, אם נדרש לכך, לעצרה בתחנת המעלה שנקבעה לאותו נמל, ולהקל בכל אמצעי סביר את עלייתו של פקיד־המכס על האניה {{ח:הערה|[צ״ל: אל האניה]}}, וכל זמן שפקיד־המכס נמצא באניה במילוי תפקידו לא יפליג הקברניט באנייתו מהנמל בלי הסכמתו.

{{ח:סעיף|117|הקברניט חייב הסבר על טובין חסרים}}
{{ח:ת}} קברניט של אניה לאחר מפדה חייב –
{{ח:תת|(1)}} להגיש את תעודת המפדה, אם נדרש לכך על ידי פקיד־מכס;
{{ח:תת|(2)}} ליתן הסבר, להנחת דעתו של גובה המכס, על טובין שפורטו או שאוזכרו במצהר־היציאה ואינם מצויים באניה.

{{ח:סעיף|118|איסור על פריקת טובי יצוא שלא ברשות}}
{{ח:ת}} טובין שהטעינום ליצוא, בדרך הים או היבשה או האויר, אין לפרקם אלא ברשות גובה המכס.

{{ח:סעיף|119|תעודת הנחת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} היצואן חייב, אם נדרש לכך על ידי המנהל, להגיש תעודה מאת פקיד־המכס הראשי בנמל היעוד, להוכחה שהטובין שהיו נתונים לפיקוח רשות־המכס הונחתו באותו נמל כראוי, בהתאם להצהרת הייצוא, ורשאי גובה המכס שלא להתיר לאותו יצואן ליצא טובין אחרים הנתונים לפיקוח רשות־המכס, אם לא המציא תוך מועד סביר את תעודת ההֶנחת של טובין שיִצֵא קודם לכן, או אם לא נתן הסבר על הטובין, להנחת דעתו של גובה המכס.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: צידת אניה}}

{{ח:סעיף|120|השימוש בצידת אניה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} צידת אניה, בין שהטעינוה בנמלי חוץ ובין בנמלי ישראל, לא ישתמשו בה אלא הנוסעים והצוות או לשירותי האניה בלבד, אלא אם כן הוגשה לגביה הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ וניתנה לגביה התרה או אם נקבעו הוראות אחרות בענין זה.

{{ח:סעיף|121|השימוש בצידת אניה {{ח:הערה|[צ״ל: אין פורקים צידה אלא ברשות גובה המכס]}}}}
{{ח:ת}} לא ישתמשו בצידת אניה בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 120|לסעיף 120}} ולא יִפרקוה ולא ינחיתוה אלא ברְשות גובה המכס.

{{ח:סעיף|122|הנחת צידת אניה {{ח:הערה|[צ״ל: צידה חתומה]}}}}
{{ח:ת}} צידת אניה שהטעינוה ממחסן בלי תשלום מכס, או בהישבון, תישאר חתומה בחותם המכס כל זמן שהאניה היא בנמל או במקום אחר בישראל, או כל זמן שהיא עוברת מנמל או ממקום אחר בישראל למשנהו עד להפלגתה הסופית למסע חוץ.

{{ח:סעיף|123|עודפי צידת אניה מותר להנחית ברשות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} עודפי צידת אניה מותר, ברשות גובה המכס, להגיש לגביהם הצהרת ייבוא או לאחסנם במחסן על מנת שישמשו צידת אניה בעתיד.

{{ח:סעיף|123א|החייב במכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} החייב בתשלום מכס על טובין הוא בעל הטובין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אדם שאינו בעל הטובין רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שיורה, לקבל על עצמו את תשלום המכס על טובין מסוימים, כולו או חלקו, ויראוהו מעת הסכמת המנהל כאמור כחייב במכס על אותם טובין.

{{ח:סעיף|123ב|תשלום המכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳ בפרק רביעי}}, ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא.
{{ח:תת|(ב)}} המכס על טובין שיובאו בדואר ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא, ואם לא הוגשה הצהרת ייבוא – בעת קבלתם בסניף הדואר.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום המכס לפי הוראות סעיף זה ייעשה בדרך שיקבע המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}}.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: תשלומי מכס}}

{{ח:סעיף|124|המועד הקובע לעניין שיעור המכס|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מכס ישולם לפי השיעור החל במועד התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), המכס על טובין שיובאו באמצעות הדואר ולא הוגשה לגביהם הצהרת ייבוא, ישולם לפי השיעור החל במועד עשיית השומה עליהם.
{{ח:תת|(ג)}} המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳ בפרק רביעי}}, ולא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור, ישולם לפי השיעור החל בעת ייבואם, ואם מועד ייבואם אינו ידוע – בעת עשיית השומה עליהם.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123ב|סעיף 123ב(א)}}, שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור מותנה, והוכח להנחת דעתו של המנהל כי חדל להתקיים לגביהם תנאי מהתנאים למתן פטור, תחול החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין במועד שבו חדל להתקיים התנאי כאמור, ואם המועד האמור אינו ידוע – במועד הגשת הצהרת הייבוא, ולפי השיעור החל במועד כאמור; לעניין זה, ”פטור מותנה“ – פטור או הקלה משיעור המכס החלים לגבי טובין מיובאים בהתקיים תנאי הנוגע לשימוש בטובין, למעט פטור או הקלה החלים בכניסה זמנית, שקבע שר האוצר בצו לפי {{ח:חיצוני|פקודת תעריף המכס והפטורים|פקודת תעריף המכס והפטורים}}.
{{ח:תת|(ה)}} שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור ממכס לפי {{ח:פנימי|סעיף 162|סעיף 162}}, והוכח להנחת דעתו של המנהל שלא התקיים לגביהם תנאי מהתנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 162|אותו סעיף}} למתן פטור, יחולו לעניין החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין, ולעניין שיעור המכס שיחול, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123ב|סעיף 123ב(א)}} והוראות סעיף קטן (א), בהתאמה.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיפים 140}} {{ח:פנימי|סעיף 160ב|ו־160ב}}.

{{ח:סעיף|125|משקלות ומידות}}
{{ח:ת}} מקום שהמכס מוטל לפי המשקל או לפי המידה, ייקבעו משקלם או מידתם של הטובין לפי המשקלות והמידות שאושרו על ידי רשות־המכס.

{{ח:סעיף|126|המכס – לפי חישוב יחסי}}
{{ח:ת}} מקום שהמכס מוטל לפי כמות, משקל, גודל או ערך מסויימים, יהא המכס שיוטל על כמות, משקל, גודל או ערך גדולים יותר או קטנים יותר, מחושב לפי חשבון יחסי.

{{ח:סעיף|127|מתי המכס לפי הכמות הגדולה יותר}}
{{ח:ת}} טובין הנמכרים או המוכנים למכירה כבעלי שיעור או כמות גדולים משהם למעשה, או שמקובל שהם טובין כאלה, המכס עליהם יוטל לפי הגודל או הכמות הגדולים יותר.

{{ח:סעיף|128||תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|129|הגדרות ופרשנות|תיקון: תשכ״ג־2, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} בסעיפים 129 עד 134א –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טובין מוערכים“ – הטובין שיש לקבוע את ערכם לצורך מכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טובין זהים“ – טובין הזהים לטובין המוערכים מכל בחינה שהיא, לרבות במאפייניהם הפיסיים, באיכותם ובמוניטין שלהם, ובלבד שיוצרו באותה מדינה שבה יוצרו הטובין המוערכים; לעניין זה –
{{ח:תתת|(1)}} הבדלים צורניים מזעריים לא יפסלו טובין המקיימים את תנאי ההגדרה, בכל מובן אחר, מלהיחשב זהים;
{{ח:תתת|(2)}} לא יראו טובין הכוללים מרכיב ישראלי כטובין זהים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טובין דומים“ – טובין, אשר אף שאינם זהים לחלוטין לטובין המוערכים, נתקיימו בהם כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם יוצרו באותה מדינה שבה יוצרו הטובין המוערכים;
{{ח:תתת|(2)}} הם בעלי מאפיינים דומים לטובין המוערכים ועשויים מחומרים דומים, המאפשרים להם תיפקוד דומה וחלופיות מבחינה מסחרית;
{{ח:תתת|(3)}} הם אינם כוללים מרכיב ישראלי;
{{ח:תת}} לעניין קביעת הדמיון לטובין המוערכים יובאו בחשבון, בין היתר, איכות, מוניטין וסימן מסחרי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכיב ישראלי“ – הנדסה, פיתוח, עבודת אמנות, עבודת עיצוב, תכניות או סקיצות, שנעשו בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור“ – לרבות גידול וכריה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישור מסחרי“ – סיטונות, קימעונות, מכירה באמצעות סוכן בלעדי, וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחסים מיוחדים“ –
{{ח:תתת|(1)}} יחסים בין צדדים לעסקת ייבוא שמתקיים בהם לפחות אחד מאלה –
{{ח:תתתת|(א)}} אחד מהצדדים לעסקה הוא נושא משרה בעסקו של האחר; לעניין זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי, וכל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצדדים לעסקה מוכרים על פי דין כשותפים לעסקים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצדדים לעסקה הם עובד ומעביד;
{{ח:תתתת|(ד)}} אדם כלשהו הוא בעלים, שולט או מחזיק, בחמישה אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה או מהמניות בכל אחד מהצדדים לעסקה, במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתתת|(ה)}} אחד מהצדדים לעסקה שולט באחר, במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתתת|(ו)}} הצדדים לעסקה נשלטים בידי צד שלישי, במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתתת|(ז)}} הצדדים לעסקה שולטים ביחד בצד שלישי, במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתתת|(ח)}} הצדדים לעסקה הם קרובי משפחה; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, הורה של בן־הזוג, צאצא, צאצא של בן־הזוג, ובן־זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הגדרה זו יראו אדם כשולט באחר כאשר הוא מצוי בעמדה חוקית או מעשית המאפשרת לו להגביל או לכוון את פעילותו;
{{ח:תתת|(3)}} סוכן בלעדי, מפיץ בלעדי או בעל זכיון בלעדי, בעסקו של אחר, יהא תיאור היחסים ביניהם אשר יהא, יראו כאילו מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים רק אם מתקיים לגביהם לפחות אחד התנאים שבפסקה (1);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש עצמי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שימוש בטובין שייבא יחיד לצרכיו או לצורכי בני ביתו;
{{ח:תתת|(2)}} נתינה במתנה של טובין שייבא יחיד, לצרכיו או לצורכי בני ביתו של יחיד אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש מסחרי“ – שימוש שאינו שימוש עצמי.

{{ח:סעיף|130|דרכי קביעת ערכם של טובין מוערכים|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} ערכם של טובין מוערכים ייקבע כלהלן –
{{ח:תת|(1)}} לפי ערך עסקה שבה נרכשו, מחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132}};
{{ח:תת|(2)}} בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (1) – לפי ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים, מחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 133א|סעיפים 133א}} {{ח:פנימי|סעיף 133ג|ו־133ג}};
{{ח:תת|(3)}} בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (2) – לפי ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים, מחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 133ב|סעיפים 133ב}} {{ח:פנימי|סעיף 133ג|ו־133ג}};
{{ח:תת|(4)}} בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (3) – לפי מחיר מכירה בישראל, מחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 133ד|סעיף 133ד}};
{{ח:תת|(5)}} בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (4) – לפי ערך מחושב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 133ה|סעיף 133ה}};
{{ח:תת|(6)}} בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי פסקה (3), ועל אף שניתן לקבוע את ערך הטובין לפי הוראות פסקה (4) – לפי הוראות פסקה (5) תחילה, וזאת בהתאם לבקשת היבואן ובאישור גובה המכס;
{{ח:תת|(7)}} בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקאות (1) עד (6) – לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 133ו|סעיף 133ו}}.

{{ח:סעיף|131|קביעת ערכם של טובין שחלפה שנה מעת ייבואם|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט, תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ערכם של טובין מוערכים שחלפה שנה משעת ייבואם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|בסעיף 144}} בטרם נפדו מפיקוח רשות המכס, ייקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}} החל מהוראת פסקה (2), והוראת פסקה (1) לא תחול.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי המנהל, על פי בקשת היבואן ומנימוקים שיירשמו, להורות כי ערכם של טובין כמשמעותם בסעיף קטן (א) ייקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}}, החל בהוראת פסקה (1).

{{ח:סעיף|132|ערך עסקה|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ערך עסקה הוא המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין, בעת מכירתם לשם ייצוא לישראל (להלן – מחיר העסקה), בתוספת ההוצאות והסכומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133}}, ובלבד שהתקיימו כל התנאים המנויים בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} ערך עסקה ייקבע לפי סעיף קטן (א) רק בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין הגבלות באשר למכירת הטובין או לשימוש בהם בידי היבואן, למעט –
{{ח:תתתת|(א)}} הגבלות המוטלות או הנדרשות בישראל על פי דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגבלות לגבי האזורים הגאוגרפיים שבהם מותר למכור את הטובין;
{{ח:תתתת|(ג)}} הגבלות שאינן משפיעות באופן משמעותי על ערך הטובין;
{{ח:תתת|(2)}} מכירת הטובין או מחירם אינם כפופים לתנאי או לתמורה כלשהם שלא ניתן לאמוד את ערכם לצורך קביעת ערך הטובין;
{{ח:תתת|(3)}} לא ניתן ליחס למוכר הטובין, בין במישרין ובין בעקיפין, כל חלק בתקבולים הצפויים ממכירת הטובין או משימוש בהם על ידי היבואן, למעט ההוצאות והסכומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133}}, אם אינם כלולים במחיר העסקה מלכתחילה;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} אין יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן;
{{ח:תתתת|(ב)}} היו יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן – ערך העסקה לא הושפע מאותם יחסים; לעניין זה, יראו את ערך העסקה כאילו לא הושפע מיחסים מיוחדים אם הוכיח היבואן שערך העסקה קרוב, ככל האפשר, לאחד מהערכים המפורטים להלן –
{{ח:תתתתת|(1)}} ערך העסקה במכירתם לייצוא לישראל של טובין זהים או דומים, ליבואנים שאין ביניהם לבין המוכר יחסים מיוחדים;
{{ח:תתתתת|(2)}} ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 133ד|סעיף 133ד}};
{{ח:תתתתת|(3)}} ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 133ה|סעיף 133ה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} סבר המנהל כי ערך העסקה הושפע מיחסים מיוחדים, יודיע על כך ליבואן ויתן לו הזדמנות להשמיע בפניו את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} עסקה שלא מתקיים לגביה אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (ב) לא תשמש לקביעת ערכם של טובין לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}}.
{{ח:תת|(ד)}} בקביעת ערך עסקה לא תובא בחשבון ריבית על פי הסדרי מימון שעשה היבואן בקשר לייבוא הטובין, אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דמי הריבית נפרדים ממחיר העסקה;
{{ח:תתת|(2)}} הסדרי המימון נעשו בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} היבואן הוכיח, אם נדרש לעשות זאת, שהטובין אכן נמכרים במחיר שהוצהר עליו כמחיר העסקה וכי שער הריבית המוצהר אינו עולה על הרמה המקובלת בעסקאות דומות במדינה שבה ניתן המימון, בעת שנעשה הסדר המימון.
{{ח:תת|(ה)}} הנחות במחיר טובין שיינתנו לאחר פדייתם מפיקוח רשות המכס, לא יובאו בחשבון לעניין קביעת ערך העסקה של אותם טובין.

{{ח:סעיף|133|התוספות למחיר העסקה לעניין קביעת ערך העסקה|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ח, תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך קביעת ערך העסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 132|בסעיף 132}}, ייווספו למחיר העסקה אך ורק ההוצאות והסכומים המפורטים להלן, אם אינם כלולים בו מלכתחילה, כשהם מחושבים על יסוד נתונים אובייקטיביים הניתן לאומדן –
{{ח:תתת|(1)}} ההוצאות ששילם הקונה או שעליו לשלמן הקשורות בקניית הטובין כלהלן –
{{ח:תתתת|(א)}} עמלות ודמי תיווך למעט עמלות קניה; לעניין זה, ”עמלות קניה“ – תשלומים שמשלם היבואן לסוכנו תמורת שירותי הייצוג בקניית הטובין שהסוכן מעניק לו בחוץ לארץ;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלות כלי הקיבול הנחשבים לעניין המכס כחלק בלתי נפרד מהטובין;
{{ח:תתתת|(ג)}} עלות האריזה לרבות עלות העבודה ועלות חומרי האריזה;
{{ח:תתת|(2)}} הערך היחסי של השירותים ואמצעי הייצור המפורטים להלן, שסיפק היבואן, במישרין או בעקיפין, ללא תמורה או במחיר מוזל, בקשר לייצורם ולמכירתם לייצוא של הטובין –
{{ח:תתתת|(א)}} חומרים, מרכיבים, חלקים ופריטים דומים, הכלולים בטובין;
{{ח:תתתת|(ב)}} כלים, תבניות ופריטים דומים, ששימשו בייצור הטובין;
{{ח:תתתת|(ג)}} חומרים שנצרכו והתכלו בייצור הטובין;
{{ח:תתתת|(ד)}} הנדסה, פיתוח, עבודת אמנות, עבודת עיצוב תכניות וסקיצות, שנעשו מחוץ לישראל, ונדרשו בייצור הטובין;
{{ח:תתת|(3)}} תמלוגים ודמי רשיון המתייחסים לטובין, שהיבואן חייב בתשלומם, במישרין או בעקיפין, כתנאי למכירת הטובין בישראל על ידו;
{{ח:תתת|(4)}} ערכו של כל חלק שניתן ליחסו למוכר, במישרין או בעקיפין, בתקבולים הצפויים מכל מכירה של הטובין או משימוש בהם, שבוצעו לאחר מכירתם לייצוא לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} העלויות שלהלן הכרוכות בהבאת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא –
{{ח:תתתת|(א)}} עלות ההובלה של הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא למעט עלויות כאמור שנגרמו עקב נסיבות מיוחדות שאין ליבואן שליטה עליהן והמנהל קבע שאין לכלול אותן בערך העסקה; המנהל רשאי לקבוע כללים ותנאים לענין זה, לרבות סוגי טובין, סוגי הובלות ושירותים אחרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלומים עבור טעינה, פריקה וטיפול, הקשורים בהובלת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא, ובכלל זה אגרות סבלות, אגרות סוורות ואגרות רציף;
{{ח:תתתת|(ג)}} עלות הביטוח.
{{ח:תת|(ב)}} בהעדר נתונים אובייקטיביים הניתנים לאומדן לצורך חישוב הוצאה או סכום כלשהם מן המפורטים בסעיף קטן (א), שהוצאו במסגרת עסקה, לא תשמש העסקה האמורה לקביעת ערכם של טובין לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}}.

{{ח:סעיף|133א|ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(2)}} –
{{ח:תת|(1)}} ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים יחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132}};
{{ח:תת|(2)}} עסקה שבה נרכשו טובין זהים תשמש לקביעת ערכם של הטובין המוערכים אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הטובין הזהים יוצאו לישראל באותה עת שבה יוצאו הטובין המוערכים, או בסמוך לאותה עת;
{{ח:תתת|(ב)}} העסקה שבה נרכשו הטובין הזהים התבצעה באותו מישור מסחרי שבו התבצעה העסקה בטובין המוערכים ובכמויות דומות; בהעדר עסקה כאמור – עסקה שבה נרכשו טובין זהים במישור מסחרי שונה מהמישור המסחרי שבו נרכשו הטובין המוערכים או בכמויות שונות, ובלבד שההבדלים שניתן ליחסם למישור המסחרי או לכמויות נלקחו בחשבון לצורך התאמת ערך העסקה; ההתאמה תתבסס על ראיות מוכחות המצביעות באופן ברור על סבירות ההערכה ודיוקה.

{{ח:סעיף|133ב|ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(3)}} –
{{ח:תת|(1)}} ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים יחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132}};
{{ח:תת|(2)}} עסקה שבה נרכשו טובין דומים תשמש לקביעת ערכם של הטובין המוערכים אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הטובין הדומים יוצאו לישראל באותה עת שבה יוצאו הטובין המוערכים, או בסמוך לאותה עת;
{{ח:תתת|(ב)}} העסקה שבה נרכשו הטובין הדומים התבצעה באותו מישור מסחרי שבו התבצעה העסקה בטובין המוערכים ובכמויות דומות; בהעדר עסקה כאמור – עסקה שבה נרכשו טובין דומים במישור מסחרי שונה מהמישור המסחרי שבו נרכשו הטובין המוערכים או בכמויות שונות, ובלבד שההבדלים שניתן ליחסם למישור המסחרי או לכמויות, נלקחו בחשבון לצורך התאמת ערך העסקה; ההתאמה תתבסס על ראיות מוכחות המצביעות באופן ברור על סבירות ההערכה ודיוקה.

{{ח:סעיף|133ג|כללים לקביעת ערך עסקה של טובין זהים או דומים|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(2) ו־(3)}} –
{{ח:תת|(1)}} נמצא יותר מערך עסקה אחד של טובין זהים או טובין דומים, לפי העניין, שמתקיימות לגביהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיפים 129 עד 133ט}}, ייקבע ערך הטובין המוערכים לפי הנמוך מבין הערכים שנמצאו;
{{ח:תת|(2)}} במקרים שבהם ההוצאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133(א)(5)}} נכללות בערך העסקה, תתבצע התאמה, לשם התחשבות בהבדלים משמעותיים בהוצאות האמורות, הנובעים מהבדלים במרחק או באופן ההובלה, בין ערך העסקה של הטובין הזהים או הדומים, לפי העניין, לבין ערך העסקה של הטובין המוערכים.

{{ח:סעיף|133ד|קביעת ערך טובין על פי מחיר מכירה בישראל|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(4)}} –
{{ח:תת|(1)}} באין אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(1) עד (3)}}, וטובין זהים או דומים לטובין המוערכים נמכרים בישראל באותו מצב שבו יובאו – יחושב ערך הטובין המוערכים לפי סעיף זה, בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין הזהים או הדומים לראשונה לאחר הייבוא, בכמות המצרפית הגדולה ביותר, בעת ייבוא הטובין המוערכים או בסמוך לכך, לבני אדם שאין יחסים מיוחדים ביניהם לבין המוכר בישראל, בניכוי סכומים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} העמלות המשתלמות בדרך כלל או שהוסכם לשלמן, או התוספות שנהוג בדרך כלל להוסיפן בחישוב הרווח, והוצאות כלליות, בקשר עם מכירות של טובין מיובאים באותה רמה או מאותו סוג בישראל;
{{ח:תתת|(ב)}} ההוצאות הרגילות של הובלה וביטוח והוצאות נלוות, הנוצרות בדרך כלל בישראל;
{{ח:תתת|(ג)}} עלויות הכרוכות בהבאת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133(א)(5)}};
{{ח:תתת|(ד)}} מכס ומסים אחרים שיש לשלמם בישראל עקב ייבוא הטובין או מכירתם;
{{ח:תת|(2)}} לא נמכרו טובין זהים או דומים בעת ייבוא הטובין המוערכים או בסמוך לכך – יחושב ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (1), אך בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין הזהים או הדומים בישראל באותו מצב שבו יובאו, במועד הקרוב ביותר לאחר ייבוא הטובין המוערכים, ובלבד שטרם חלפו 90 ימים ממועד הייבוא של הטובין המוערכים;
{{ח:תת|(3)}} לא נמכרים טובין זהים או דומים בישראל באותו מצב שבו יובאו – יחושב ערך הטובין המוערכים, אם ביקש זאת היבואן, כאמור בפסקה (1), אך בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין האמורים לאחר עיבוד נוסף, בכמות המצרפית הגדולה ביותר, לקונה בישראל שאין בינו ובין המוכר בישראל יחסים מיוחדים, תוך ניכוי הערך המוסף הנובע מהעיבוד האמור; הערך המוסף יחושב על בסיס נתונים אובייקטיביים הניתנים לאומדן;
{{ח:תת|(4)}} מכירה בישראל של טובין זהים או דומים, לאדם שסיפק, במישרין או בעקיפין, ללא תמורה או במחיר מוזל, אחד מן המרכיבים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133(א)(2)}}, לשימוש בקשר עם ייצורם ומכירתם לייצוא של הטובין האמורים, לא תשמש לקביעת ערכם של טובין מוערכים לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|133ה|קביעת ערך מחושב|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(5)}} –
{{ח:תת|(1)}} ערכם של הטובין המוערכים ייקבע לפי ערך מחושב שהוא סך כל הערכים שלהלן:
{{ח:תתת|(א)}} עלותם או ערכם של חומרים וייצור או כל עיבוד אחר, המשמשים בייצורם של הטובין המוערכים, לרבות עלות המרכיבים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133(א)(1)}}, בפסקאות משנה (ב) ו־(ג);
{{ח:תתת|(ב)}} סכום השווה לרווחים ולהוצאות הכלליות שיש בדרך כלל במכירות של טובין ברמתם או מסוגם של הטובין המוערכים, הנעשות בידי יצרנים במדינת הייצוא לשם ייצוא לישראל;
{{ח:תתת|(ג)}} העלויות הכרוכות בהבאת הטובין המוערכים לנמל הייבוא או למקום הייבוא כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133(א)(5)}};
{{ח:תת|(2)}} אדם שאינו תושב ישראל, לא יחויב להמציא חשבונות, רשומות או מסמכים אחרים, לשם בדיקה, ולא יחויב להתיר גישה אליהם, לצורך קביעת ערך מחושב; ואולם, המנהל רשאי לאמת במדינה אחרת מידע שסיפק יצרן טובין, לשם קביעת ערך מחושב, בהסכמת אותו יצרן, לאחר מתן הודעה מוקדמת ראויה לרשות המוסמכת במדינתו של היצרן, ומשלא התנגדה הרשות האמורה תוך זמן סביר.

{{ח:סעיף|133ו|קביעת ערך במקרים אחרים|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(7)}} –
{{ח:תת|(1)}} באין אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(1) עד (6)}} – ייקבע ערכם תוך שימוש באמצעים סבירים העולים בקנה אחד עם העקרונות וההוראות שנקבעו בהסכם גאט״ט, משנת 1994 ובהסכם בדבר יישום סעיף VII להסכם גאט״ט, משנת 1994, כפי שבאו לידי ביטוי {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיפים 129 עד 133ט}};
{{ח:תת|(2)}} ערך הטובין המוערכים לפי סעיף זה לא ייקבע על יסוד אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} המחיר לצרכן של טובין מייצור מקומי;
{{ח:תתת|(ב)}} שיטה המורה על קביעת ערך למטרות מכס לפי הגבוה משני ערכים נתונים;
{{ח:תתת|(ג)}} מחירם של הטובין בשוק המקומי במדינת הייצוא;
{{ח:תתת|(ד)}} עלות הייצור, למעט ערך מחושב שנקבע לטובין זהים או לטובין דומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 133ה|סעיף 133ה}}, ולעניין זה, יראו טובין כטובין זהים או כטובין דומים אף אם לא יוצרו באותה מדינה;
{{ח:תתת|(ה)}} מחירם של הטובין לייצוא אל מדינה שאינה מדינת ישראל;
{{ח:תתת|(ו)}} ערך מינימלי למטרות מכס;
{{ח:תתת|(ז)}} ערכים שרירותיים או פיקטיביים;
{{ח:תת|(3)}} מבלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי המנהל, לשם יישום הוראות סעיף זה, להיעזר בשיטות הערכת הטובין המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}} גם אם לא ניתן למלא אחר כל תנאיהן.

{{ח:סעיף|133ז|קביעת ערך של טובין שניזוקו לפני פדייתם|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} ערכם של טובין שניזוקו לפני פדייתם מפיקוח רשות המכס ייקבע לפי שיטות ההערכה הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}, תוך התחשבות בירידת ערך הטובין המוערכים כתוצאה מן הנזק; נקבע ערכם של טובין שניזוקו לפי הוראות סעיף זה, לא יחולו לגביהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150|סעיף 150(1)}}.

{{ח:סעיף|133ח|מסירת פירוט חשבון ליבואן|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} המנהל ימסור ליבואן הודעה בכתב על ערך הטובין שנקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיפים 130 עד 133ז}}, לפי העניין, ועל השיטה שלפיה נקבע הערך האמור; לבקשת היבואן, ימסור לו המנהל בכתב גם את פירוט החישוב.

{{ח:סעיף|133ט|תחולה לגבי טובין שיובאו לשימוש מסחרי|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיפים 129 עד 133ח}} יחולו רק לגבי טובין שיובאו לשימוש מסחרי.

{{ח:סעיף|134|סמכות המנהל להתקין תקנות לצורך הערכה|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להתקין תקנות להפעלת {{ח:פנימי|סעיף 129|הסעיפים 129 עד 133ט}}, וביחוד כדי לחייב כל אדם הקשור ביבוא טובין לישראל לספק למנהל, בצורה שידרוש, כל ידיעה הנחוצה לדעתו, בשביל הערכה נכונה של הטובין וכן פנקסי חשבונות וכל תעודה אחרת המתייחסים לקניית הטובין, ייבּואם או מכירתם על ידי אותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על תקנה שהותקנה על פי סעיף זה, דינו – קנס מאה לירות על כל עבירה.

{{ח:סעיף|134א|ערך טובין שיובאו לשימוש עצמי|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי, בין במטען נלווה ובין בדרך אחרת, יחושב בהתאם לתקנות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)|תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס״ז–2006}}.}}

{{ח:סעיף|135||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|136|שיעור המכס על חלק מן השלם}}
{{ח:ת}} טובין שהם חבי מכס לפי הערך והם מורכבים משני חלקים נפרדים או יותר, כל חלק מהם, אף שיובָּא בנפרד, יוטל עליו מכס לפי השיעור החל על הטובין השלמים.

{{ח:סעיף|137||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|138|מדידה לצורך חישוב המכס}}
{{ח:ת}} טובין שהם חבי מכס לפי המידה יש לסוורם, לערמם, למיינם, לשימם במסגרת או להניחם בכל דרך אחרת, לפי דרישת גובה המכס ועל חשבון בעל הטובין, כדי לאפשר מדידתם ומיפרטם; היו הטובין נמדדים בצובר, תיקבע המידה לפי מלוא היקפם של הסְוָר או של הערימה.

{{ח:סעיף|139|ערכם של טובין שנמכרו על ידי רשות־&lt;wbr&gt;המכס}}
{{ח:ת}} טובין שהם חבי מכס לפי הערך ונמכרו באחת ממכירות רָשות־המכס, מותר לראות את המחיר שנתברר במכירה זו כערכם של הטובין.

{{ח:סעיף|140|תשלום המכס על טובין שנכללו במצהר ולא הוצגו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין חבי מכס שנכללו במצהר ולא הוצגו לפני פקיד־המכס, ישלם בעל כלי ההובלה, קברניטו, מפקדו או סוכנו, את המכס עם דרישתו של גובה המכס ולפי שומתו ובשיעור שהיה בר־תוקף בשעת מסירת המצהר שהטובין נכללים בו, אלא אם כן ניתן הסבר עליהם להנחת דעתו של גובה המכס.

{{ח:סעיף|141|עשיה בטובין שיובאו כשהם פטורים ממכס}}
{{ח:תת|(א)}} טובין שיובּאו לארץ כשהם פטורים ממכס מחמת היותם רכוש של צבא־הגנה לישראל או של פקיד קונסולרי, סוכן מסחרי, חברה, פירמה או כל מוסד או אדם אחר שהיו אותה שעה, לפי כל חיקוק בר־תוקף בעניני מכס, בעלי זכות יתר ליַבֵּא טובין אלה בלי מכס, והוצאו הטובין לרשותם של חברה, פירמה, מוסד או אדם אחר שאינם זכאים ליַבֵּא אותם טובין בלי מכס, ינהגו בהם לפי כללים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היה המכס לפי תעריפו בשעת הוצאה מכס לפי הערך, יהיו הטובין חבים במכס לפי הערך על ערכם בשעת הוצאה ומכס זה יוטל עליהם;
{{ח:תתת|(2)}} היה המכס לפי תעריפו בשעת הוצאה מכס לפי שיעור קצוב, והוכח להנחת דעתו של המנהל, כי מצב הטובין הורע מיום שיובּאו, יהיו חבים בסכום שהוא ביחס לערכם בשעת הוצאה כיחס שבין הסכום שיש להטיל לפי אותו שיעור קצוב לבין ערכם בשעת ייבּואם ומכס זה יוטל עליהם; לא הוכח כאמור, יהיו חבים במכס לפי השיעור הקצוב שנקבע להם ומכס זה יוטל עליהם.
{{ח:תת|(ב)}} כל המוציא טובין כאמור בסעיף קטן (א), ימסור למנהל פרטים על כך וישלם את המכס העשוי לחול עליהם לפני הוצאתם.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לפטור מהמכס החל לפי סעיף זה, מכולו או ממקצתו, ובתנאים שקבע, מכונית נוסעים שנציג דיפלומטי או נציגות דיפלומטית של מדינה אחרת העבירה אותה לזולתם, במידה שאותה מדינה גומלת פטור כזה למדינת ישראל.

{{ח:סעיף|142|דוגמאות}}
{{ח:ת}} דוגמאות קטנות מתוך צובר של טובין הנתון לפיקוחה של רשות־המכס מותר, לפי תנאים שנקבעו, למסור בלי תשלום מכס.

{{ח:סעיף|143|שינוי בהסכם אגב שינוי במכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אם לאחר שהוסכם על מכירתם או על מסירתם של טובין כשהמכס עליהם משולם, ולפני שהוגשה לגבי הטובין הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(א)(1)}}, חל במכס הנגבה שינוי הנוגע לאותם טובין, יהא ההסכם נתון לתנאים שלהלן, אם אין בו הוראה אחרת מפורשת בכתב:
{{ח:תת|(1)}} היה השינוי הטלת מכס חדש או הגדלת המכס הקיים, יכול המוכר, לאחרי ששילם את המכס החדש או המוגדל, להוסיף את ההפרש על המחיר המוסכם;
{{ח:תת|(2)}} היה השינוי ביטול המכס או הקטנתו, יכול הקונה לנכות מן המחיר המוסכם את ההפרש שבא מחמת השינוי.

{{ח:סעיף|144|מועד ייבואם של טובין|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מקום שהיה דרוש, לענין דיני המכס, לקבוע בדיוק אימתי חלה שעת ייבּואם של טובין, יראו כשעת הייבּוא את זמן כניסתה של האניה המביאה את הטובין לתחומי אותו נמל שבו יש למסור, לפי הסדר הראוי, מצהר על האנייה ומטענה ולפרוק את הטובין; ואם יובּאו הטובין שלא בדרך הים, יראו כשעת הייבּוא את הזמן שבו חצו הטובין את הגבול.

{{ח:סעיף|145|ניבוי המכס}}
{{ח:ת}} למדינה יהיה עכבון ראשון ועדיף על טובין הנתונים לפיקוח רשות־המכס, יהא נשגרם אשר יהא, להבטחת תשלום המכס והתשלומים החלים עליהם, יהא החייב בתשלומם אשר יהא, והקנסות שתשלומם על השוגר או על הנשגר.

{{ח:סעיף|146||תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|147||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|148|המרת מטבע־&lt;wbr&gt;חוץ לצורך הערכה|תיקון: תשכ״ב, תשל״ח}}
{{ח:ת}} מקום שמחיר הטובין או כל סכום אחר שיש להביאו בחשבון לענין דיני המכס אינו נקוב במטבע ישראלי, יחושב במטבע ישראלי לפי כללים שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:סעיף|149|המנהל רשאי ליטול טובין בתשלום ערכם המוצהר או ליטול מכס בעין}}
{{ח:תת|(א)}} מקום שהמכס הוא לפי הערך ויש למנהל יסוד להניח שהערך המוצהר על ידי היבואן או על ידי סוכנו הוא נמוך מדי, רשאי המנהל ליטול את המכס בעין, או ליטול, במסירת מודעה תחילה ליבואן או לסוכנו, את הטובין בתשלום ערכם כאמור ותוספת של חמישה אחוזים.
{{ח:תת|(ב)}} תשלום הערך המוצהר, כאמור, והחזרת המכס ששולם על הטובין, ייעשו תוך שלושים יום לאחר הצהרתו של היבואן או של סוכנו.

{{ח:סעיף|150|החזרת מכס ששולם|תיקון: תשכ״א}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להחזיר מכס או לוותר על תשלומו, כולו או מקצתו, באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הטובין אבדו, הושמדו, ניזוקו או נעזבו לרשות המכס, בין בעודם בפיקוחה ובין לפני כן; ובלבד שלא תוגש תביעה להחזרה או לויתור אחרי שסולקו הטובין מפיקוח רשות המכס;
{{ח:תת|(2)}} הטובין סולקו מפיקוח רשות המכס ותוך ששה חדשים לאחר סילוקם נתגלו בהם אי־התאמה לתנאי המכר או ליקוי, שהיו קיימים בהם בשעת סילוקם; ובלבד שהתביעה על החזרה או ויתור הוגשה מיד לאחר הגילוי האמור והוכח להנחת דעתו של גובה המכס כי לא היה בטובין כל שימוש בישראל, או אם היה שימוש, לא היה זה אלא השימוש שגרם לגילוי אי־התאמתם לתנאי המכר או לגילוי ליקוי שהיה קיים בהם בשעת סילוקם ואילולא אותו שימוש לא היו אי־ההתאמה או הליקוי ניתנים לגילוי.

{{ח:סעיף|151||תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|152|אין החזרה עקב שינוי מכס}}
{{ח:ת}} הוקטן סכום המכס המשתלם על חפץ מסויים, מחמת שרשות־המכס שינתה מדרכה בסיווגו או במיונו של אותו חפץ, אין השינוי מזכה אדם לקבל בחזרה משהו ממכס ששולם לפני שהשינוי נכנס לתקפו.

{{ח:סעיף|153|תשלומים על טובין שחזרו ויובאו לישראל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין, בין שנעשו או יוצרו בישראל ובין שלא בישראל, והם לפי סוגם או הָגדרם מעין הטובין שמכס חל עליהם, והטובין יוצאו מישראל וחזרו ויובּאו אליה והוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, והוכח להנחת דעתו של המנהל שהמכס או הבלו שניתן להטיל על אותם טובין לפני יִיצואם שולם כהלכה, בין לפני הייצוא ובין לאחריו, ולא ניתן הישבון עליו בשעת הייצוא או שהישבון שניתן עליו הוחזר למנהל, ינהגו בהם כך:
{{ח:תת|(1)}} אם הוכח עוד, כאמור, שלא חל בחוץ לארץ שום תהליך בטובין אלה, יהיו פטורים ממכס או מבלו בשעת הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל; אלא שאם בשעה שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור היה שיעור הבלו או המכס, הכל לפי הענין, הניתן להטיל על טובין באותו סוג או הֶגדר גדול מן השיעור ששולם עליהם אם בתור בלו ואם בתור מכס בשעת יִיבואם והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה, הכל לפי הענין, יהיו מחוייבים בשיעור שהוא כהפרש שבין השיעור שלפיו חושב המכס או הבלו ששולם עליהם קודם לכן ובין השיעור המחייב בשעת הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל;
{{ח:תת|(2)}} אם הטובין בשעה שהוגשה לגביהם הצהרת הייבוא לאחר שהוחזרו לישראל היו לפי סוגם או הגדרם טובין החבים במכס לפי הערך, ואם הוכח עוד, כאמור, כי בחוץ לארץ חל בטובין אלה תהליך של תיקון, חידוש או שיפור, אלא שלא חל כל שינוי בצורתם או בתכונתם, יהיו הטובין חבים במכס כאילו כל ערכם הוא כשיעור השבח שלהם בגלל התהליך האמור, ואם הוסכם לשלם סכום מסויים בעד ביצוע אותו תהליך, יהיה סכום זה ראיה לכאורה על שיעור השבח, אך זה לא יגרע מסמכותו של המנהל לפי דיני המכס בקביעת ערך הטובין לשם שומת המכס לפי הערך החל עליהם; ואולם אם בשעה שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור היה שיעור הבלו או המכס, הכל לפי הענין, שניתן להטיל על טובין מאותו סוג או הגדר, גדול מן השיעור ששולם עליהם אם בתור בלו ואם בתור מכס, בשעת ייבואם והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה, הכל לפי הענין, יהיו מחוייבים, בנוסף על המכס לפי ערך שיש לשלם לפי שיעור השבח כאמור בסעיף קטן זה, גם בבלו או במכס שיחושבו לפי סעיף קטן (א), כאילו לא חל בהם בהיותם בחוץ לארץ שום תהליך של תיקון, שינוי או שיפור.

{{ח:סעיף|154|סכסוך בנוגע לתשלום המכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} התגלע סכסוך בנוגע לסכום המכס או לשיעור המכס המשתלם על טובין מסויימים, או בנוגע לחבות הטובין במכס לפי דיני המכס, רשאי בעל הטובין לשלם אגב מחאה את הסכום הנדרש על ידי גובה המכס, וסכום ששולם בדרך זו ייחשב לגבי בעל הטובין כשיעור המכס הנכון המשתלם על הטובין, כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת בתובענה שהוגשה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הטובין רשאי, תוך שלושה חדשים מיום התשלום, להגיש תובענה נגד הממשלה להחזרת הסכום ששילם כאמור, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ג)}} אין להגיש תובענה להחזרת כל סכום לפי סעיף זה, אלא אם לפני התשלום נכתבו בהצהרת הייבוא המלים ”שולם אגב מחאה“ ונחתמו בידי בעל הטובין או בידי סוכנו.

{{ח:סעיף|155||תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: הישבון וכניסה זמנית}}

{{ח:סעיף|156|הישבון בטובין שלא חל בהם תהליך ייצור|תיקון: תשכ״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} טובין שיובאו – חוץ מטובין שיובאו בצובר – והם מיוצאים תוך ששה חדשים מיום סילוקם מפיקוח רשות המכס, יותר עליהם הישבון בגובה מלוא הסכום המכס ששולם עליהם, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של גובה המכס כי לא היה בטובין כל שימוש בישראל, או אם היה שימוש, לא היה זה אלא השימוש שגרם לגילוי אי־התאמתם לתנאי המכר או לגילוי ליקוי שהיה קיים בהם בשעת סילוקם ואילולא אותו שימוש לא היו אי־ההתאמה או הליקוי ניתנים לגילוי.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להאריך את התקופה לייצוא הטובין כאמור בסעיף קטן (א) עד לשלוש שנים מיום סילוקם מפיקוח רשות המכס.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|157|הישבון מיוחד על רכב שיובא על ידי תייר|תיקון: תשכ״א, תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} תייר שייבא מכונית או אופנוע וייצאם תוך תקופה מסויימת מיום הייבוא כמפורש להלן, יותר לו הישבון באחוזים מסכום המכס ששולם עליהם כמפורש בצדה של אותה תקופה:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;התקופה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הישבון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תוך שנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לאחר תום שנה אך לא יאוחר משנתיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לאחר תום שנתיים אך לא יאוחר משנתיים ושלושה חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לאחר תום שנתיים ושלושה חדשים אך לא יאוחר משנתיים וששה חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לאחר תום שנתיים וששה חדשים אך לא יאוחר משנתיים ותשעה חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} התרת הישבון כאמור בסעיף קטן (א) מותנית במסירת הצהרה בידי התייר בשעת היבוא, הכל כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} ”תייר“ לענין סעיף זה – אדם שנכנס לישראל על פי אשרה ורשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|בחוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952}}.

{{ח:סעיף|158|תביעות הישבון}}
{{ח:ת}} תביעת הישבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 156|הסעיפים 156}} {{ח:פנימי|סעיף 157|ו־157}} יש להגיש לגובה המכס בטופס שנקבע.

{{ח:סעיף|159|הצהרת התובע הישבון}}
{{ח:תת|(א)}} התובע הישבון על טובין לפי {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיפים 156}} {{ח:פנימי|סעיף 157|ו־157}} יצהיר בגופה של התביעה, שהטובין יוצאו ושהוא היה בשעת ייצואם זכאי להישבון.
{{ח:תת|(ב)}} שמו של התובע יצויין בתביעה וחתימתו בגוף התביעה על קבלת הסכום תהא ראיה מספקת על תשלום ההישבון; אלא שאם הועברה בינתיים התביעה לאחר לא תהא חתימת התובע ראיה כאמור, אלא אם יש כנגדה חתימתו של המחזיר בתביעה.

{{ח:סעיף|160|הישבון בטובין שחל בהם תהליך ייצור|תיקון: תשכ״א, תשל״ו}}
{{ח:ת}} טובין מכל סוג או הגדר שיוצרו בישראל והם מיוצאים לחוץ לארץ, או שאינם מיוצאים אבל הם מן הסוג שיבואו פטור ממכס, או שחל עליהם פטור ממס קניה אם הם נמכרים לעולה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת תעריף המכס והפטורים#תוספת|בתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937}}, רשאי שר האוצר, בצו, להתיר על כל טובין ששימשו לייצורם, או על מקצתם, הישבון מן המכס המוטל עליהם ולפרט את התנאים שלפיהם יש ליתן את ההישבון; שיעור ההישבון ייקבע בצו, באחוזים מהמכס ששולם על הטובין ששימשו לייצור כאמור או בדרך אחרת שיקבע שר האוצר.

{{ח:סעיף|160א||תיקון: תשכ״א, תשל״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|160ב|דין טובין שהותר עליהם הישבון|תיקון: תשכ״א}}
{{ח:תת|(א)}} נתן שר האוצר צו על טובין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 160|בסעיף 160}}, רשאי המנהל –
{{ח:תתת|(1)}} להרשות הוצאת אותם טובין מפיקוח רשות המכס לפני תשלום המכס המוטל עליהם;
{{ח:תתת|(2)}} לדחות את המועד לתשלום המכס על אותם טובין, כולו או מקצתו, בין בערובה ובין ללא ערובה ובתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ב)}} דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור בסעיף קטן (א), והחייב בתשלום המכס לא הוכיח לפני המועד הנדחה כי נתמלאו תנאי ההישבון לגבי אותם טובין, כולם או מקצתם, רשאי המנהל לדרוש את המכס, כולו או מקצתו, בין לפי התעריף שהיה בר־תוקף בשעת הדחיה ובין לפי התעריף שהוא בר־תוקף בשעת התשלום, הכל לפי שיקול דעתו של המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור בסעיף קטן (א) ולא שולם המכס במועד שקבע המנהל, תיווסף עליו, מהיום שבו הוצאו הטובין מפיקוח רשות המכס, ריבית בשיעור החוקי המקסימלי שנקבע על פי {{ח:חיצוני|חוק הריבית|חוק הריבית, תשי״ז–1957}}, אולם המנהל רשאי, אם ראה סיבות מיוחדות, להקטין את הריבית או לוותר עליה; דין הריבית כדין המכס שעליו היא נוספה.

{{ח:סעיף|160ג|החלפת טובין שהותר עליהם הישבון|תיקון: תשכ״א, תשל״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להתיר הישבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 160|בסעיף 160}}, כולו או מקצתו, על טובין שיובאו לישראל, אם בעלם השתמש במקומם בטובין ישראליים מאותו סוג או הגדר לייצור של מוצרים שיוצאו, או שלא יוצאו אבל הם מן הסוג שיבואו פטור ממכס, ובלבד שעל הטובין ששימשו לייצור ניתן צו לפי הסעיפים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן הישבון לפי סעיף קטן (א) בסכום העולה על סכום המכס ששולם או שחייב אדם לשלם על הטובין שיובאו.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאים וסייגים למתן ההישבון לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|161|הגבלה לתשלום תביעת הישבון}}
{{ח:תת|(א)}} שום תביעת הישבון לא תשולם אלא בהסכמת המנהל, זולת אם הוגשה לתשלום שלושה חדשים מיום שהטעינו את הטובין לשם יצוא.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאסור על תשלומו של הישבון, כולו או מקצתו, אולם לא עד כדי לשלול מאדם את הסעד שהוא זכאי לו לגבי ההישבון.

{{ח:סעיף|162|הכנסת טובין בלא תשלום מכס|תיקון: תשכ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית, בצו, להרשות לטובין מסויימים כניסה זמנית בלא תשלום מכס, אם הטובין מיובאים רק כדי ליַצר מהם בישראל מוצרים או מצרכים שיש ליַצאָם, או בעיקר למטרה זו.
{{ח:תת|(ב)}} התנאים לייבוא כאמור יהיו כפי שנקבעו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להרשות לטובין מסויימים כניסה זמנית ללא תשלום מכס בתנאים שייראו לו, אם הוכח להנחת דעתו שהם יובאו כדי להשתמש בהם לאריזת טובי יצוא, או לשם עיבודם, תיקונם, חידושם, הצגתם ברבים או למטרה דומה ושיוצאו מישראל לאחר הטיפול או השימוש כאמור.

{{ח:סעיף|162א|אי־&lt;wbr&gt;מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא|תיקון: תשכ״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 160ב|בסעיף קטן (א)(2) של סעיף 160ב}} ולא שולם המכס או הריבית כפי שקבע המנהל, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 160ב|בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) של הסעיף האמור}}, רשאי המנהל שלא לתת התרה לגבי טובין של החייב שנכללו בהצהרת ייבוא אחרת שהגיש עד לתשלום המכס והריבית.

{{ח:סעיף|162ב|תקנות|תיקון: תשכ״א}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות לביצוע הישבון לפי {{ח:פנימי|פרק 9|פרק זה}} ולהבטחת הכנסות המדינה, לרבות תקנות המסמיכות פקיד מכס לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה הדרושה למנהל, כדי לקבוע אם שולם מכס על הטובין שעליהם הוגשה התביעה או אם נדחה תשלומו וכי יגיש לו פנקסי חשבונות או כל תעודה אחרת בנוגע לאותם טובין.

{{ח:סעיף|162ג|ענשים ועבירה על תקנות|תיקון: תשכ״א}}
{{ח:ת}} העובר על תקנה שהותקנה לפי {{ח:פנימי|פרק 9|פרק זה}}, דינו – קנס 1000 לירות על כל עבירה או פי שלושה מסכום ההכנסה שנמנעה או עלולה היתה להימנע מאוצר המדינה כתוצאה מהעבירה, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: סחר החוף}}

{{ח:סעיף|163|אניות חוף}}
{{ח:ת}} אניה שהיא סוחרת או משייטת או הולכת מנמל או ממקום שבישראל אל נמל או אל מקום שבישראל, ואינה סוחרת או משייטת או הולכת אל נמל או אל מקום שמחוץ לישראל, יש לראותה כעוסקת בשיוט חופי וכאניית חוף לענין פקודה זו.

{{ח:סעיף|164|אניית חוף לא תוטען בים ולא תסטה מקו מסעה}}
{{ח:ת}} קברניטה של אניית חוף לא יניח להכניס טובין מאניה אחרת לאנייתו על פני הים או להוציא שם טובין מאנייתו לאניה אחרת, אלא ברשות גובה המכס; וכן לא יניח לאנייתו לסטות ממסעה, אלא אם היה אנוס לעשות זאת בכוח נסיבות שאין למנוע אותן או נסיבות שניתן עליהן בהזדמנות ראשונה הסבר להנחת דעתו של גובה המכס.

{{ח:סעיף|165|בעל אניה רשאי למסור תסקיר}}
{{ח:ת}} בעל אניה המועסקת בסחר החוף רשאי ברשות גובה המכס למסור תסקיר במקומו של הקברניט על בוא האניה ועל צאתה, ובעל אניה כזאת המוסר תסקיר יהא כפוף לכל הוראה וצפוי לכל עונש הקבועים בפקודה זו לגבי קברניט האניה.

{{ח:סעיף|166|פרטים על המטען}}
{{ח:ת}} קברניט של אניית חוף או בעל האניה ימסור לגובה המכס פרטים על כל מטען הנמצא בה.

{{ח:סעיף|167|הסדר סחר החוף|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר הובלה חופית של טובין או של סוג טובין מסויים, ובכפוף להוראות שבצו כזה, ובאין מניעה מצד ההֶקשֵר, יהא כל מקום שהפקודה מדברת ביבוא או ביצוא אסורים, מוגבלים או מוסדרים, כולל את הטובין שהובלתם החופית אסורה, מוגבלת או מוסדרת באותו צו.
{{ח:תת|(ב)}} סחר החוף בכללו יוסדר, בכל הנוגע לרשות־המכס, בדרך שנקבעה ולפיה יש לנהל פנקסים, להראות תעודות ולהגיש הצהרות.

{{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד עשר: סוכנים}}

{{ח:סעיף|168|סוכן מכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל טובין רשאי לקיים הוראה מההוראות לפי פקודה זו באמצעות סוכן מכס.
{{ח:תת|(ב)}} סוכן מכס לא יפעל בעבור בעל טובין, כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הגיש לרשות המכס כתב הרשאה חתום מאת בעל הטובין, בטופס שקבע המנהל ובאופן שקבע; חתימתו של בעל הטובין על כתב ההרשאה כאמור תאומת בדרך שיקבע המנהל, לרבות בדרך של אימות ידני.
{{ח:תת|(ג)}} כתב הרשאה כאמור בסעיף קטן (ב) יוגש למנהל באמצעות מסר אלקטרוני לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳}}; בהגשת כתב הרשאה לפי הוראות סעיף קטן זה, בידי בעל הטובין, לא יידרש אימות חתימתו כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), נוסע רשאי להסמיך כל אדם לפדות בעבורו טובין שהם מטען־לוואי של הנוסע.

{{ח:סעיף|169|יש להראות הרשאה}}
{{ח:ת}} כל פקיד־מכס רשאי לדרוש מסוכן שיראה הרשאה בכתב מן האדם שמטעמו הוא פועל, לפי דבריו, ואם לא הראה הרשאה כזו, רשאי פקיד־המכס שלא להכיר בסוכנותו.

{{ח:סעיף|170||תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|171||תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים עשר: סמכויותיהם של פקידי־מכס}}

{{ח:סעיף|172|סמכותם של פקידי־&lt;wbr&gt;מכס לגבי אניה שלא נעצרה לפי הדרישה}}
{{ח:ת}} מפקד של כלי שיט שבשירות המדינה או שבשירות רשות־המכס לאחר שהעלה והניף את הדגל הנכון או דגל רשות־המכס, וכן הקצין הממונה על כלי שיט כאמור, רשאי לרדוף אחר אניה בתוך מימי חופין של ישראל, שלא נעצרה לאחר שנדרשה כדין, באיתות או בדרך אחרת, לעשות זאת, והוא רשאי, לאחר יריה לאות אזהרה, לירות אל האניה או לתוכה כדי להכריחה להיעצר.

{{ח:סעיף|173|פקידי־&lt;wbr&gt;מכס רשאים לעלות לאניה המשוטטת ליד החוף}}
{{ח:תת|(א)}} קצין כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 172|בסעיף 172}} רשאי לדרוש מאת קברניט של אניה בתוך מימי חופין של ישראל להפליג משם; ובין שדרש להפליג ולא הפליגה מיד ובין שלא דרש רשאי הוא לעלות אליה ולחפש בה, או להביאה אל נמל ולחפש בה שם.
{{ח:תת|(ב)}} גובה המכס רשאי לחקור את כל הנמצאים באניה כאמור ועליהם להשיב על שאלות בדבר האניה, מטענה, צוות עובדיה, הצידה שבה וקו מסעה ולהראות תעודות בנוגע לאניה ולמטענה.

{{ח:סעיף|174|סמכות לבדוק טובין}}
{{ח:ת}} פקיד־מכס רשאי, על אחריותו של בעל הטובין, לפתוח אריזות או לדרוש מבעל הטובין שהוא יפתח אותן; ורשאי הוא לבדוק, לשקול, לסמן ולחתום טובין הנתונים לפיקוח המכס, והוצאות הבדיקה, לרבות ההוצאות לסילוק הטובין אל מקום הבדיקה, יחולו על בעל הטובין.

{{ח:סעיף|175|הסמכות לעלות אל אניה ולחפש בה}}
{{ח:ת}} פקיד־מכס רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לעלות אל אניה או לחפש בה;
{{ח:תת|(2)}} להבטיח טובין שבאניה.

{{ח:סעיף|176|עליה אל אניה}}
{{ח:ת}} הסמכות הנתונה לפקיד־מכס לעלות אל האניה כוללת את השהיה בה; ורשאי גובה המכס להציב בה פקיד־מכס והקברניט יהיה חייב ליתן לאותו פקיד־מכס חינם מקום לינה מתאים ומזון מתאים ומספיק.

{{ח:סעיף|177|חיפוש}}
{{ח:ת}} הסמכות של פקיד־מכס לחפש נתונה לו לגבי כל חלק של אניה, כלי הובלה או כלי רכב של מסילת ברזל וכוללת את הסמכות לפתוח כל אריזה, מְגֵרה או מקום ולבדוק כל טובין.

{{ח:סעיף|178|חסימת טובין}}
{{ח:ת}} סמכותו של פקיד־המכס להבטיח טובין כוללת גם הגפתם של כַּווֹת ופתחים אחרים המוליכים לבטן האניה, נעילתם של טובין, חיתומם, סימונם וכל דרכי הבטחה אחרים וכן סילוקם למחסן המכס.

{{ח:סעיף|179|אסור לשבור חותמות וכיוצא בהן כשהטובין נתונים לפיקוח רשות־&lt;wbr&gt;המכס}}
{{ח:ת}} כל הֶגף, מנעול, סימן או חותמת שנתן פקיד־מכס על טובין או על דלת, כַּוָה, פתח או מקום אחר שבתוך אניה או כלי הובלה או כלי רכב של מסילת ברזל, אין לפתחם, לשנותם, לשברם או למחקם אלא על פי רשות, כל זמן שהטובין שהובטחו או שמתכוונים להבטיחם באחת הדרכים האמורות נתונים לפיקוח רָשות־המכס.

{{ח:סעיף|180|אסור לשבור חותמות וכיוצא בהן באניה שבנמל בישראל המיועדת לנמל אחר בה}}
{{ח:ת}} כל הֶגֶף, מנעול, סימן או חותמת שנתן פקיד־מכס על טובין או על דלת, כַּוָה, פתח או מקום, מתוך כוונה להבטיח צידה של אניה שהגיעה לנמל בישראל מנמל חוץ ופניה מועדות לנמל אחר בישראל – אין לפתחם, לשנותם, לשברם או למחקם אלא על פי רָשות; נכנסה אניה לנמל כשנעשה בה אחת מאלה בניגוד להוראות סעיף זה יהא הקברניט אשם בעבירה על פקודה זו.

{{ח:סעיף|181|פקיד־&lt;wbr&gt;מכס רשאי לסייר}}
{{ח:ת}} פקיד־מכס וכל אדם העוזר על ידו כשהוא ממלא תפקידו רשאים לסייר ולעבור באופן חפשי בכל חלק משפת ים או על פני מסילת ברזל או על פני חופם של נמל, מפרץ, ימה או נהר, או לאורך כביש או מסלול רכבת או על פני קרקעות.

{{ח:סעיף|182|כלי שיט שבשירות מותר לקשור בכל מקום}}
{{ח:ת}} פקיד־המכס הממונה אותה שעה על כלי שיט המועסק בשירות רשות־המכס רשאי לגרור כלי שיט זה על פני כל חלק משפת ים או על פני חופם של נמל, מפרץ, ימה או נהר, ולקשור אותו שם לכל זמן שייראה לו דרוש.

{{ח:סעיף|183|הרשות לחקור נוסע}}
{{ח:ת}} אדם הנמצא באניה או בכלי הובלה אחר, או שייתכן כי נָחַת או יצא מהם, רשאי פקיד־מכס לשאול אותו, אם יש לו על גופו או בחזקתו או במטענו טובין חבי מכס או טובין שייצואם או ייבּואם נאסר, הוגבל או הוסדר בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|184|עיכוב חשוד וחיפוש על גופו|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} היה לשוטר או לפקיד־מכס יסוד סביר לחשוד שאדם נושא שלא כדין טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס, או טובין שיבואם או יצואם אסור, מוגבל או מוסדר בדרך אחרת, רשאים הם לעכב את החשוד ולחפש על גופו כאמור {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 22|בסעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}; חיפוש על גופו של חשוד ייעשה בידי בן מינו.
{{ח:תת|(ב)}} היה לפקיד־מכס, הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס, יסוד סביר לחשוד כי אדם עבר עבירה על {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}, רשאי הוא, לאחר שביקש את הסכמתו לכך, לערוך בגופו של החשוד חיפוש חיצוני, אולם לא ייערך חיפוש חיצוני כהגדרתו בפסקאות (2) עד (5) בגופו של מי שלא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} חיפוש לפי סעיף קטן (ב) ייעשה רק אגב כניסתו של אדם לתחנת גבול, שהייתו בה או יציאתו ממנה; בכפוף להוראות סעיף זה יחולו על חיפוש כאמור הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ד)}} לענין הפעלת הסמכויות לפי סעיף קטן (ב) יהיו לפקיד־מכס הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס הסמכויות הנתונות לשוטר, ולפקיד־מכס בכיר יהיו הסמכויות הנתונות לקצין משטרה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיפוש חיצוני“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בחינה חזותית של גופו העירום של האדם, לרבות צילומו;
{{ח:תתתת|(2)}} לקיחת חומר מעל הגוף;
{{ח:תתתת|(3)}} בדיקה על העור;
{{ח:תתתת|(4)}} מתן דגימת רוק;
{{ח:תתתת|(5)}} מתן דגימת שתן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקיד־מכס הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס“ – פקיד־מכס שמונה ליחידה האמורה על ידי מנהל המכס בהסכמת שר המשטרה, לאחר שקיבל הכשרה מתאימה שקבע מנהל המכס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקיד־מכס בכיר“ – פקיד־מכס שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ממונה על יחידת סמים בתחנת גבול;
{{ח:תתתת|(2)}} ראש היחידה הארצית ללוחמה בסמים וסגניו;
{{ח:תתתת|(3)}} ראש תחום מבצעים ביחידה הארצית ללוחמה בסמים;
{{ח:תתתת|(4)}} ראש תחום מודיעין ביחידה הארצית ללוחמה בסמים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחנת גבול“ – תחנת גבול שקבע שר הפנים בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}.

{{ח:סעיף|185|הרשות לחפש בכלי הובלה}}
{{ח:ת}} פקיד־מכס או שוטר רשאים, על יסוד חשד סביר, לעצור כלי הובלה ולחפש בו, כדי להיווכח אם מצויים בו שלא כדין טובין חבי מכס או טובין שייבואם נאסר, הוגבל או הוסדר בדרך אחרת, ועל הנהג לעצור את כלי ההובלה ולאפשר חיפוש כזה כל אימת שפקיד־מכס או שוטר ידרוש זאת ממנו.

{{ח:סעיף|186|שימוש פקיד־&lt;wbr&gt;מכס בסמכויות שוטר|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} לשם מניעת עבירות על דיני המכס או לשם גילוין, רשאי פקיד־מכס להשתמש בסמכויותיו של שוטר, כולן או מקצתן, בין בדרך כלל ובין במקרה מסויים או בסוג מסויים של מקרים; אולם חיפוש בגופו של אדם ייעשה רק לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}}.

{{ח:סעיף|187|פקיד רשאי לחפש בחצרים אחרי טובין מוברחים|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} פקיד־מכס או שוטר רשאי בכל עת, ללא צו, להיכנס לחצרים ולכל מקום אחר ולחפש בהם, אם יש לו יסוד לחשוב שיימצאו בהם טובין מוברחים או אסורים והוא רשאי לתפוס טובין אלה ולהרחיקם משם; אולם הרשות להיכנס ולחפש אין כוחה יפה לגבי בית מגורים, אלא אם נתקבל תחילה צו על כך מאת שופט של בית משפט שלום.
{{ח:תת|(ב)}} במקרה של התנגדות יהא פקיד־המכס או השוטר רשאי לפרוץ כל דלת ולסלק בכוח כל מכשול או מפגע העומדים על דרכו בכניסתו, בחיפושו או בתפיסתו.

{{ח:סעיף|188|הרשות לתפוס אניה או טובין שחולטו}}
{{ח:תת|(א)}} פקיד־מכס, שוטר או קצין בצבא־הגנה לישראל רשאי לתפוס בין בים ובין ביבשה כל אניה, כל כלי הובלה וכל טובין שהם מחולטים או שיש לו יסוד סביר לחשוב שהם מחולטים.
{{ח:תת|(ב)}} טובין שנתפסו יובלו למחסן המכס הקרוב ביותר או למקום מבטחים אחר, כפי שיורה גובה המכס.

{{ח:סעיף|189|הרשות לדרוש עזרה}}
{{ח:ת}} כל התופס כדין לפי דיני המכס רשאי לדרוש מכל אדם הנמצא במקום לעזור לו בכך, והאדם חייב להגיש את העזרה שנדרשה.

{{ח:סעיף|190|יש למסור הודעה על תפיסה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו בתור מחולטים ולא היו הקברניט או הבעל נוכחים בשעת התפיסה, חייב התופס למסור לקברניט או לבעל או לסוכן של התפוס, הודעה בכתב על התפיסה ועל סיבתה, בין במסירה אישית ובין במכתב אליו שנשלח בדואר, או שנמסר, למקום מגוריו או עסקו הידועים לאחרונה; וכל אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו יראו כמוחרמים, אם האדם שמידו נתפסו או בעל התפוס לא מסר לגובה המכס במקום הקרוב ביותר, תוך חודש מיום התפיסה, הודעה בכתב שהוא תובע את התפוס; אולם אם היו הטובין שנתפסו דבר האָבֵד או בעל חיים חי, רשאי גובה המכס למכרם או להשמידם מיד גם אם הם טרם מוחרמים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל להורות לגבי סוגי טובין מסוימים, כי אם האדם שמידו נתפסו הטובין כאמור בסעיף קטן (א) או בעל התפוס לא ימסור הודעה בכתב בתוך שבעה ימים מיום התפיסה כי הוא תובע את התפוס, יראו את הטובין שנתפסו כמוחרמים.

{{ח:סעיף|191|מותר להחזיר תפוס אם ניתנה ערובה}}
{{ח:ת}} המנהל יכול להרשות שכל אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו יימסרו לידי התובע, לאחר שנתן ערובּה על תשלום שוויים אם יוחרמו.

{{ח:סעיף|192|הנוהל לאחר תפיסת הטובין}}
{{ח:תת|(א)}} אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו על ידי פקיד־מכס ומסר בעל התפוס לגובה המכס תביעה עליהם, רשאי גובה המכס להוסיף ולהחזיק בתפוס ולעשות אחד משני אלה –
{{ח:תתת|(1)}} לא לנקוט הליכים להחרמת התפוס אלא לדרוש מהתובע, בהודעה חתומה בידו, שיגיש נגדו תובענה להחזרת התפוס, ואם לא עשה זאת התובע תוך חדשיים מיום מתן ההודעה, יראו את התפוס כמוחרם ללא צורך בהליכים נוספים;
{{ח:תתת|(2)}} להביא בעצמו לידי הגשת תובענה להחרמת התפוס.
{{ח:תת|(ב)}} אם תוך שלושה חדשים לאחר קבלת התביעה על התפוס לא דרש גובה המכס מהתובע להגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א)(1), אף לא הביא בעצמו לידי הגשת תובענה כאמור בסעיף קטן (א)(2), יימסר התפוס לידי התובע.

{{ח:סעיף|193|העשיה באניות ובטובין שחולטו|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} אניה, כלי הובלה או טובין מוחרמים, רשאית רשות־המכס למכרם או להשמידם או לעשות בהם כדרך שהורה המנהל.

{{ח:סעיף|194|מסירת טובין שנתפסו}}
{{ח:ת}} נתפסו טובין על ידי אדם שאיננו פקיד־מכס, יש להעבירם מיד לבית המכס הקרוב ביותר ולמסרם שם לידי פקיד־מכס.

{{ח:סעיף|195|מאסר חשודים בהברחה}}
{{ח:ת}} פקיד־מכס או שוטר רשאים, ללא צו, לאסור כל אדם שיש להם יסוד סביר להאמין שהוא אשם בהברחה או בהובלה שלא כדין או בהחזקה של טובין מוברחים או בנסיון לעשות אחת העבירות האלה או בהיותו מעורב בעשייתה.

{{ח:סעיף|196|הגשת מסמכים וכו׳ במקרה של תפיסה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הודיעו לגובה המכס שטובין הוברחו, או שהוצהר על ערכם בחסר, או שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא שלא כדין, או שעסקו בהם שלא כדין, או שיש כוונה לעשות בהם אחת מאלה, וכן אם נתפסו טובין או נעצרו – חייב בעל הטובין, מיד לאחר שנדרש לכך על ידי גובה המכס או פקיד־מכס אחר, להגיש ולמסור לו כל הפנקסים והתעודות המתייחסים לאותם טובין, או לטובין אחרים שיִבֵּא או יִצֵא תוך חמש השנים שקדמו בסמוך ליום הדרישה כאמור, וכן להגיש לגובה המכס או לפקיד־מכס אחר לבדיקה, כל הפנקסים והתעודות שיש בהם רישום או תזכורת הנוגעים באיזה אופן שהוא לטובין אלה, וליתן להם או למורשיהם לענין זה לעשות העתקים או נְסָחים מאותם פנקסים או תעודות.

{{ח:סעיף|197|גובה המכס רשאי לעכב מסמכים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} גובה המכס רשאי לכלוא או לעכב בידו כל מסמך שהוגש לו בענין הצהרה לפי פקודה זו או שיש להגישו לפי פקודה זו, אלא שכל מי שיש לו זכות למסמך זה אלמלא הכליאה או העיכוב, זכאי לקבל העתק ממנו מאושר על ידי גובה המכס כהעתק נכון, והעתק כזה יתקבל לראיה בכל בתי המשפט ותקפו כתקפו של המקור.

{{ח:סעיף|198|גובה המכס רשאי לדרוש הוכחות נוספות או הצהרה נכונה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רשאי גובה המכס לדרוש מבעל טובין שיוכיח בהצהרה או בהגשת תעודות שהוא בעל הטובין, כטענתו, ושתיאורם או הפרטים שנכללו לגביהם בהצהרת הייבוא או בהצהרת הייצוא הם כהלכה, ורשאי גובה המכס לסרב למסור את הטובין או לתת התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה כאמור עד שתובא לפניו הוכחה כאמור.

{{ח:סעיף|199|דוגמאות}}
{{ח:ת}} רשאי פקיד־מכס ליטול דוגמאות מן הטובין שבפיקוח רשות־המכס לכל מטרה שיש בה צורך לדעת גובה המכס, ורשאי הוא להסתייע בהן, או לעשות בהן באופן שנקבע, ואין לשלם בעד דוגמאות אלה.

{{ח:סעיף|200|המנהל רשאי ליתן רשיונות לסחור עם אניות}}
{{ח:ת}} רשאי המנהל ליתן, בתנאים שנקבעו:
{{ח:תת|(1)}} רשיון לאנשים שבחוף לסחור באניה;
{{ח:תת|(2)}} רשיון למכור לאנשים הבאים לבקר באניה שבנמל כל טובין המובלים באניה לשם מכירה לנוסעיה;
{{ח:תת|(3)}} רשיון למכור מן האניה קרח ומזון טרי.

{{ח:סעיף|200א|עיכוב טובין מפרים|תיקון: תש״ס, תשס״ב, תשס״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מצא המנהל בדרך של קבלת הודעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 65|בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}} (להלן – חוק זכות יוצרים), או {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר#סעיף 69א|סעיף 69א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}} (להלן – פקודת סימני מסחר), או בדרך אחרת ולעניין עיצוב – בדרך של קבלת הודעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק העיצובים#סעיף 110|בסעיף 110 לחוק העיצובים, התשע״ז–2017}} (בסעיף זה – חוק העיצובים) כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים, הפרת זכות בסימן מסחר או הפרת זכות בעיצוב רשום, ינקוט צעדים כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} יורה לעכב את שחרור העותקים או הטובין, שנטען לגביהם שהם מפרים (להלן – טובין מפרים), ל־3 ימי עבודה; המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את העיכוב כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 3 ימים;
{{ח:תתת|(2)}} יודיע בכתב למי שלדעתו הוא בעל הטובין המפרים לכאורה על עיכוב שחרורם בצירוף העתק ההודעה אם ניתנה, והעתק הערבות העצמית;
{{ח:תתת|(3)}} יודיע לבעל זכות היוצרים, לבעל העיצוב או לבעל סימן המסחר (להלן – בעל הזכות), שעוכבו הטובין המפרים ויקבע את סכום הערבות הבנקאית שעליו להפקיד לפי סעיף קטן (ג), וזאת נוסף על הערבות העצמית לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 65|סעיף 65 לחוק זכות יוצרים}}, {{ח:חיצוני|חוק העיצובים#סעיף 110|סעיף 110 לחוק העיצובים}} או {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר#סעיף 69א|סעיף 69א לפקודת סימני מסחר}}, כאשר ניתנה הודעה;
{{ח:תתת|(4)}} יודיע לבעל הזכות על עיכוב שחרור הטובין המפרים, וכי העיכוב יבוטל לאחר 3 ימי עבודה מיום העיכוב אם לא יפקיד את הערבות או הערבויות שנדרש להפקיד, ולאחר 10 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה על העיכוב אם לא יגיש תובענה לבית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה להגשת התובענה האמורה בסעיף קטן (א)(4) ב־10 ימים נוספים.
{{ח:תת|(ג)}} בתוך 3 ימי עבודה מיום העיכוב יגיש בעל הזכות למנהל ערבות בנקאית בסכום שקבע המנהל לפי סעיף קטן (א)(3), שיש בו כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב.
{{ח:תת|(ד)}} עם הפקדת הערבות לפי סעיף קטן (ג) ימסור המנהל לבקשת בעל הזכות דוגמאות מהטובין המפרים המעוכבים כאמור, לצורך בדיקתם וכן את שמו ומענו של יבואן הטובין המפרים; הוצאות הבדיקה, לרבות ההוצאות להעברתן של הדוגמאות אל מקום הבדיקה יחולו על בעל הזכות.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל יבטל את עיכוב הטובין המפרים אם עד תום התקופות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא פעל בעל הזכות כאמור בהם.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר רשאי לקבוע תקנות לביצוע סעיף זה ובכלל זה אגרות שעל המבקש לשלם.

{{ח:סעיף|200ב|שחרור ערבויות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} המנהל יחזיר למפקיד הערבות את הערבויות שהופקדו על ידו כמפורט להלן ובהתאם לנסיבות:
{{ח:תת|(1)}} אם דחה את הבקשה לעיכוב שפורטה בהודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200א|בסעיף 200א(א)}} – בתום שלושה חודשים ממועד הדחיה אם לא הוגשה תביעה משפטית על ידי היבואן בשל נזק שנגרם לו כתוצאה מהעיכוב עד תום התקופה האמורה;
{{ח:תת|(2)}} אם עוכב שחרור הטובין המפרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200א|בסעיף 200א}} ובוטל העיכוב – בתום שלושה חודשים מיום שחרור הטובין המפרים, אם לא הוגשה תביעה משפטית על ידי היבואן בשל הנזק שנגרם לו כתוצאה מהעיכוב עד תום התקופה האמורה;
{{ח:תת|(3)}} אם נדחתה התובענה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200א|בסעיף 200א(א)(4)}} בידי בית המשפט בפסק דין סופי, והיבואן או מי מטעמו אישר בכתב כי אין לו ולא תהיה לו כל טענה או תביעה בכל הקשור לעיכוב הטובין המפרים, או לנזק שנגרם לו בשל כך – בתום שלושה חודשים מיום דחיית התובענה;
{{ח:תת|(4)}} לפי הוראות בית המשפט.

{{ח:סעיף|200ג|ייבוא וייצוא אסורים|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} דין טובין מפרים שיובאו לארץ כדין טובין שייבואם וייצואם אסור לפי פקודה זו.

{{ח:סעיף|200ד|ייבוא אישי|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 200א|סעיפים 200א עד 200ג}} לא יחולו על טובין מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}}.

{{ח:סעיף|200ה|שמירת דינים|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 200א|סעיפים 200א עד 200ד}} באות להוסיף על סמכויות המנהל לפי כל דין.

{{ח:סעיף|201|הגנה לפקיד־&lt;wbr&gt;מכס}}
{{ח:ת}} לא ישא פקיד־מכס באחריות לתפיסת טובין לפי פקודה זו אם היה טעם סביר לאותה תפיסה; ובמקרה שתובע זוכה להשיב לעצמו אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו או את דמי מכרם, ונמצא שהיה טעם כאמור, ישמש הממצא תריס בפני הליך נגד פקידי־מכס שהיו מעורבים בתפיסה.

{{ח:סעיף|202|קנס בשל התנהגות רעה}}
{{ח:ת}} פקיד־מכס שמשכורתו השנתית בלי הקצוּבּוֹת היא פחותה מ־300 לירות, רשאי המנהל להטיל עליו בשל רשלנות, התנהגות רעה, איחור או הפרת משמעת קנס שלא יעלה על שכר שלושה ימים.

{{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה עשר: חילוטין ועונשין}}

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן א|סימן א׳: חילוטין}}

{{ח:סעיף|203|חילוט כלי שיט|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} אלה כלי שיט שיחולטו למדינה אם אין הקיבול הרשום שלהם עולה על 250 טונות:
{{ח:תתת|(1)}} כלי שיט ששימש בהברחה, או ששימש ביודעין להוביל שלא כדין טובין מוברחים או מחולטים;
{{ח:תתת|(2)}} כלי שיט שנמצא במימי חופין של ישראל ולא נעצר כדי לאפשר את העליה אליו לאחר שנדרש כדין לעשות כן;
{{ח:תתת|(3)}} כלי שיט השוהה במימי חופין של ישראל ואינו מפליג מיד לאחר שנדרש לכך על ידי מפקד או ממונה על אניה שבשירות המדינה או על ידי פקיד־מכס;
{{ח:תתת|(4)}} כלי שיט שממנו הושלכו, או שופכו או הושמדו טובין מתוך כוונה למנוע תפיסתם בידי רשות־המכס;
{{ח:תתת|(5)}} כלי שיט שנמצא בתחומו של נמל כשהוא טעון מטען, ואחר כך נמצא שאין בו מטען, או שיש בו נֵטֶל סתם או שמטענו חסר ואין בידי הקברניט להסביר את השינוי הסבר כדין;
{{ח:תתת|(6)}} כלי שיט הנמצא במימי חופין של ישראל ויש בו מחיצות מרמה, חרטומי מרמה, דפנות מרמה, תחתיות מרמה או מקומות חשאיים או מוסווים שהוכשרו להעלמת טובין, או שיש בו חור, צינור או כל אמצעי אחר שהוכשרו להנסת טובין.
{{ח:תת|(ב)}} אניה שהקיבול הרשום שלה עולה על 250 טונות, והיו מחלטים אותה אילו היה הקיבול הרשום שלה 250 טונות או פחות, רשאי המנהל להטיל על בעל האניה קנס בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, או פי שלושה מסכום מסי היבוא שנחסכו או שאמורים להיחסך, הגבוה מביניהם, ומותר לעצור את האניה עד שישולם הקנס או עד שתינתן ערובּה לשילומו.
{{ח:תת|(ג)}} כלי הובלה שאינו כלי שיט ושימש בהברחה, או שימש ביודעין להוביל שלא כדין טובין מוברחים או מחולטים, יחולט למדינה.

{{ח:סעיף|203א|דרישת קנס ותשלומו וערעור עליו|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} קנס ישולם, לפי דרישת המנהל בכתב, בתוך שלושים ימים מיום קבלת הדרישה; הדרישה תוצא לאחר שהודע למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} לא שולם הקנס במועד, ייווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} (להלן – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על דרישה לתשלום קנס ניתן לערער לפני בית משפט שלום בתוך שלושים ימים מהיום שהודע על הטלת הקנס.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהגשת הערעור כדי לעכב את תשלום הקנס, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תתת|(3)}} התקבל הערעור, יוחזר סכום הקנס וייווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
{{ח:תתת|(4)}} על החלטת בית משפט השלום בערעור ניתן לערער ברשות לפני בית המשפט המחוזי, שידון בערעור בדן יחיד.

{{ח:סעיף|204|חילוט טובין|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} ואלה טובין שיחולטו למדינה:
{{ח:תת|(1)}} טובין מוברחים;
{{ח:תת|(2)}} טובין שיובּאו בהפרת איסור, הגבלה או הסדר; ואולם טובין שיִיבּואם נאסר או הוסדר לפי צו ושנשלחו לשם ייבואם לישראל לפני שנודע לשולח דבר הצו ולפני שעבר זמן סביר כדי שהידיעה תגיע לנמל השליחה, אין לחלטם אלא יש לייצאם בחזרה או לעשות בהם בדרך שיאשרנה המנהל, הכל לפי ראות עיני המנהל;
{{ח:תת|(3)}} טובין שיובּאו בכלי שיט או בכלי הובלה האסורים ביִיבּוא טובין;
{{ח:תת|(4)}} טובין חבי מכס שנמצאו בכלי שיט או בכלי הובלה השוהים באחד המקומות שלא כדין;
{{ח:תת|(5)}} טובין שנמצאו בכלי שיט או בכלי הובלה לאחר שהגיעו לנמל או למקום אחר והטובין לא פורטו, או לא נזכרו, במצהר־כניסה או בהצהרה ואינם מטען־לואי של הצוות או של הנוסעים, ולא ניתן עליהם הסבר להנחת דעתו של גובה המכס;
{{ח:תת|(6)}} טובין שהצוֹבר שלהם פורק שלא כדין;
{{ח:תת|(7)}} טובין שטלטלום או שינו אותם או נגעו בהם שעה שהם נתונים לפיקוח רָשות המכס, זולת אם נעשה הדבר על פי רָשות ולפי פקודה זו;
{{ח:תת|(8)}} טובין שעל פי הוראות פקודה זו יש לסלקם או לטפל בהם באחת הדרכים ולא עשו כן;
{{ח:תת|(9)}} טובין שעליהם נמסרו, נעשו או הוגשו הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא, חשבון מכר, הצהרה, תשובה, אֲמָרָה, מַצָג או תעודה שהם כוזבים או שהם מטעים במזיד לגבי פרט מסויים;
{{ח:תת|(10)}} מטען של כלי שיט המשוטט ליד החוף ואינו מפליג מיד לאחר שנדרש לכך על ידי מפקד או ממונה על כלי שיט שבשירות המדינה או על ידי פקיד־מכס;
{{ח:תת|(11)}} טובין שאינם מטען־לואי של נוסעים, ונמצאו באניה לאחר מפדה, ולא פורטו, או לא נזכרו במצהר־היציאה ולא ניתן עליהם הסבר להנחת דעתו של גובה המכס;
{{ח:תת|(12)}} טובין האסורים ביצוא שהוכנסו לכלי שיט או לכלי הובלה, או שהובאו לרציף או למקום אחר, על מנת לייצאם, וכן טובין שייצואם הוגבל או הוסדר והם הוכנסו לכלי שיט או לכלי הובלה או הובאו לרציף או למקום אחר אגב הפרת הגבלה או הסדר, על מנת לייצאם;
{{ח:תת|(13)}} טובין חבי מכס שהוצפנו בכל דרך שהיא כדי להשתמט מתשלום מכס;
{{ח:תת|(14)}} אריזה שהצפינו בה טובין שלא פורטו בהצהרת ייבוא או בהצהרת ייצוא או שנארזה בדרך העלולה להטעות את פקיד־המכס;
{{ח:תת|(15)}} טובין חבי מכס שנמצאו בהחזקתו או במטען־לואי של אדם שיצא או נחת מכלי שיט או מכלי הובלה, או שנכנס לישראל בדרך אחרת, והוא אמר שאין בהחזקתו טובין חבי מכס בכלל, או לא גילה בתשובה לשאלותיו של פקיד־מכס שכל הטובין האמורים הם בהחזקתו או במטען־{{ח:הערה|ה}}לואי שלו;
{{ח:תת|(16)}} טובין שהוצעו למכירה בתור טובין אסורים או מוברחים;
{{ח:תת|(17)}} טובין שהוחסנו ואחר כך שוטענו או נרשמו לשם יצוא על כלי שיט שהקיבול שלו פחות מששים טונות רשומות או שנרשמו למשלוח בכלי שיט כזה.
{{ח:ת}} בסעיף זה, ”טובין חבי מכס“ – לרבות טובין שחלים עליהם מסי ייבוא אחרים.

{{ח:סעיף|205|שומת רכוש שנתפס}}
{{ח:ת}} הוגשה תובענה לחילוט כלי שיט, כלי הובלה או טובין שנתפסו לפי דין המכס, יש להגיש אותה שעה שומה של כלי השיט, כלי ההובלה או הטובין התפוסים ערוכה בידי פקיד־המכס, או בידי אדם אחר שהממשלה הסמיכה אותו לכך; השומה תקויים בשבועה ותהא סופית לענין קביעת ערכם של כלי השיט, כלי ההובלה או הטובין לצרכי שיפוט.

{{ח:סעיף|206|אריזות וטובין שהוחרמו}}
{{ח:תת|(א)}} חילוטם של טובין חל גם על האריזה המכילה את הטובין וחילוטה של אריזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 204|סעיף 205 {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף 204]}}}} חל גם על כל הטובין שבה.
{{ח:תת|(ב)}} חילוטו של כלי הובלה חל גם על כל טובין של אותו בעל המובלים באותו כלי הובלה.

{{ח:קטע3|פרק 13 סימן ב|סימן ב׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|207|התכנסות לשם הברחה}}
{{ח:ת}} שני אנשים או יותר שנתכנסו להבריח טובין או למנוע תפיסתם של טובין מוברחים או לחלצם לאחר שנתפסו, דינם – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|208|תפיסה בקנוניה, שיחוד פקיד־&lt;wbr&gt;מכס, חילוץ טובין או השמדתם ומניעת תפיסתם}}
{{ח:ת}} אלה דינם מאסר שלוש שנים או קנס 500 לירות או שני הענשים כאחד:
{{ח:תת|(1)}} פקיד־מכס או שוטר שתפס בקנוניה כלי שיט, כלי הובלה או טובין הצפויים לחילוט או מסר אותם או עשה סידורים למסרם או להימנע מתפיסתם, או שקשר קשר עם אדם אחר, או שהסכים עמו בשתיקה, לייבא או לייצא טובין במטרה לתפוס כלי שיט, כלי הובלה או טובין ולקבל פרס על אותה תפיסה, או שנמצא מעורב בהברחתם של טובין במטרה כזו;
{{ח:תת|(2)}} הנותן שוחד, פרס או גמול לפקיד־מכס, או מביא לידי נתינתם, וכן המציע או מבטיח לפקיד־מכס לתת לו אחד מאלה או להביא לידי נתינתם, או העושה עמו קנוניה, והכל מתוך כוונה לשדלו בכל דרך שהיא להזנחת תפקידו, וכן המנסה – באיומים, בדרישות או בהבטחות – להשפיע על פקיד־מכס במילוי תפקידו;
{{ח:תת|(3)}} המחלץ טובין שנתפסו, והמשפך טובין, משברם או משמידם, והמשמיד תעודות המתייחסות אליהם, בין שעשה כך לפני תפיסת הטובין ובין לאחריה, במטרה למנוע את תפיסתם או הבטחתם או למנוע הוכחת עבירה.

{{ח:סעיף|209|יריה אל כלי שיט של רשות־&lt;wbr&gt;המכס וכו׳}}
{{ח:ת}} אלה דינם מאסר חמש עשרה שנה:
{{ח:תת|(1)}} היורה אל כלי שיט שבשירות רשות־המכס;
{{ח:תת|(2)}} היורה אל פקיד־מכס בשעת מילוי תפקידו;
{{ח:תת|(3)}} הפוצע פקיד־מכס או מטיל בו מום בשעת מילוי תפקידו.

{{ח:סעיף|210|סילוק טובין חבי מכס או השמדתם}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 500 לירות:
{{ח:תתת|(1)}} המסלק טובין חבי מכס ממחסן בלא רשותו של פקיד־המכס המוסמך או בלא תשלום מכס או בלא ערובה לשילומו;
{{ח:תתת|(2)}} המשמיד במזיד טובין שהוחסנו כהלכה;
{{ח:תתת|(3)}} התוקף פקיד־מכס, או אדם אחר המועסק כהלכה במניעת הברחה, המתנגד להם או המפריע להם אגב שימוש בכוח או באלימות בשעת מילוי תפקידם.
{{ח:תת|(ב)}} נתחייב פקיד־מכס בדין על עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) לא ישולם מכס על אותם טובין והממשלה רשאית לצוות על תשלום פיצויים מתוך הכנסות המדינה.

{{ח:סעיף|211|הברחה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ובהחזקת טובין מוברחים אף תשלום פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים על אותם טובין:
{{ח:תתת|(1)}} המבריח טובין;
{{ח:תתת|(2)}} המחזיק טובין מוברחים או טובין שייבואם אסור ולא הוכיח שיש לו הֶצדֵק כדין להחזיקם;
{{ח:תתת|(3)}} מי שבהחזקתו או במרותו או בפיקוחו טובין שייצואם אותה שעה אסור או מוגבל או מוסדר והוא מתכוון להבריחם או יודע שיש כוונה להבריחם.
{{ח:תת|(א1)}} נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר 5 שנים או קנס בסכום של פי ארבעה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} ובהחזקת טובין מוברחים גם תשלום פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים על אותם טובין.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט או בעל כלי שיט או כלי הובלה המשתמש, או המניח ביודעין להשתמש, בכלי שיט או בכלי הובלה שלו להברחת טובין, או להובלה שלא כדין של טובין מוברחים או מחולטים, דינו – הענשים שנקבעו בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נעברה העבירה הנזכרת בסעיף קטן (א)(3) במצב מלחמה שמדינת ישראל מעורבת בה, מותר להגדיל את העונש כדי מאסר שנתיים או קנס של 500 לירות.

{{ח:סעיף|212|עבירות מכס אחרות|תיקון: תשכ״א, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 500 לירות או שני הענשים כאחד:
{{ח:תתת|(1)}} המשתמט מתשלום מכס שיש לשלמו;
{{ח:תתת|(2)}} המשיג הישבון שלא הגיע לו על פי דין;
{{ח:תתת|(3)}} המכין, המעביר או המציג תעודה שהיא, כביכול, חשבון־מכר אמית{{ח:הערה|י}} ולמעשה איננו כזה;
{{ח:תתת|(4)}} המגיש הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא כוזבת או לא נכונה בפרט מסויים;
{{ח:תתת|(5)}} המביא לישראל טופס או נייר אחר הנחזה כטופס שאפשר לכתוב תרפו ולהשתמש בו כחשבון־מכר של טובין הבאים מארצות חוץ, או המחזיק טופס או נייר כאמור ולא הוכיח שיש לו הֶצדק כדין להחזיקו;
{{ח:תתת|(6)}} המוסר בהצהרה או בתעודה שהוגשו לפקיד־מכס אֲמֶרָה שאינה נכונה או שאינה מדוייקת בפרט מסויים, או המגיש או המוסר לפקיד־מכס הצהרה או תעודה שיש בהם אמרה כזו;
{{ח:תתת|(7)}} המוציא מרשותו טובין שנפטרו ממכס מחמת שיובּאו בשביל צבא־הגנה לישראל, או בשביל מוסד או אדם הזכאים לייבא טובין אלה בלא מכס, ומעבירם לכל חברה, פירמה או אדם שאינם זכאים לייבא אותם טובין בלי מכס, ולא הודיע תחילה למנהל על פרטי העברה זו;
{{ח:תתת|(8)}} המשנה במרמה תעודה או מסמך או המזייף חותם, חתימת יד, ראשי תיבות או סימנים אחרים של פקיד־מכס, או שפקיד־מכס משתמש בהם, לאימות מסמך או שטר או להבטחת טובין או לכל מטרה אחרת בניהול ענינים הנוגעים לרשות־המכס;
{{ח:תתת|(9)}} המטעה פקיד־מכס בפרט מסויים העלול לפגוע במילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(10)}} המטלטל טובין הנתונים לפיקוח רשות־המכס, המשנה אותם או הנוגע בהם, שלא על פי רשות;
{{ח:תתת|(11)}} המסרב להשיב, או נמנע מהשיב, על שאלות, או המסרב להגיש, או נמנע מהגיש תעודות;
{{ח:תתת|(12)}} המוכר טובין, או המציג אותם למכירה, או המחזיק אותם לשם מכירה או לשם מסחר באניה שבנמל, והטובין לא פורטו במצהר לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}};
{{ח:תתת|(13)}} המוכר טובין, או המציע אותם למכירה, בתור טובין מוברחים או שייבואם אסור.
{{ח:תת|(ב)}} שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע בזכויותיו של אדם הפועל מכוח רשיון שניתן לו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 200|לסעיף 200}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא דיווח אדם על חוות דעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 231ד|בסעיף 231ד(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 231ד|אותו סעיף}}, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא הודיע אדם על תכנון מדף כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 231ד|בסעיף 231ד(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 231ד|סעיף 231ד(ד)}}, דינו – מאסר שנה או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא דיווח אדם על עמדה חייבת בדיווח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 231ה|בסעיף 231ה(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 231ה|אותו סעיף}}, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|213|גיבוי קנס}}
{{ח:ת}} כל קנס שהטיל בית משפט באישום מכס, או שהטיל המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231}}, יראוהו כקנס שהוטל במשפט פלילי ויהא ניתן לגיבוי בעיקולם ובמכירתם של מקרקעין או של מטלטלין.

{{ח:סעיף|214|עונש כללי}}
{{ח:ת}} כל העובר על הוראה מהוראות פקודה זו ולא נקבע לה בפקודה עונש אחר, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 100 לירות או שני הענשים כאחד.

{{ח:סעיף|215|הוראות מיוחדות בענין טובין שייבואם אסור}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחד המעשים המנויים להלן בטובין שייבואם אסור או מוגבל או מוסדר וסעיף זה חל עליהם, אשם בעבירה על פקודה זו:
{{ח:תתת|(1)}} המחזיר {{ח:הערה|[צ״ל: המחזיק]}} טובין כאמור באניה ולא הוכיח שיש לו לכך הֶצדק סביר;
{{ח:תתת|(2)}} המבריח, או המנסה להבריח, לישראל טובין כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} המחזיק טובין כאמור לאחר שהוברחו לישראל ולא הוכיח שיש לו לכך הצדק כדין;
{{ח:תתת|(4)}} מסייע, מעודד, מייעץ, או המביא להברחת טובין כאמור לישראל, או שנמצא מעורב ביודעין בהברחה כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} הנמנע מגלות לפקיד־מכס, לפי דרישתו, ידיעה שיש לו, או שבכוחו להשיג, בנוגע להברחת טובין כאמור לישראל או לכוונת הברחה כזאת;
{{ח:תתת|(6)}} המפרסם, המוכר, המציע למכירה, המפיץ או המעתיק פרסום שייבואו נאסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} או נסח מפרסום כזה.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה יחול על כל טובין שייבואם אסור, מוגבל או מוסדר והממשלה הכריזה בצו שהסעיף יחול עליהם.
{{ח:תת|(ג)}} נעברה עבירה על סעיף זה במצב מלחמה שמדינת ישראל מעורבת בה, יגדל העונש למאסר שנתיים או לקנס 500 לירות.

{{ח:סעיף|216|חובה למסור למשטרה פרסום אסור}}
{{ח:תת|(א)}} פרסום שייבואו נאסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}}, או נסח מפרסום כזה, שנשלח לאדם בלי ידיעתו, או בלי שהיה שותף בידיעה, או בתשובה להזמנה שהזמין לפני תחילת תקפו של האיסור על יבוא הפרסום, ימסור האדם את הפרסום או את הנסח לשוטר הממונה על תחנת המשטרה הקרובה ביותר, מיד, אם ידע את תכנו, או מיד לאחר שנודע לו תכנו, ואם הגיע הפרסום או הנסח להחזקתו לפני שניתן צו האוסר על ייבואו, ימסור אותם כאמור מיד לאחר שניתן תוקף לצו כזה; לא עשה האדם כן, אשם בעבירה על פקודה זו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמילא אחרי הוראות סעיף קטן (א) או שנתחייב על עבירה לפיו, אין לחייבו על ייבוא הפרסום או הנסח או על החזקתו.

{{ח:סעיף|217|אחריות לעונש ביחד ולחוד}}
{{ח:ת}} הוטל עונש על מספר אנשים, שחבו בעונש ביחד ולחוד, יהא כל אחד מהם צפוי לכל העונש.

{{ח:סעיף|218|מסייעים ומעודדים}}
{{ח:ת}} המסייע, המעודד, המייעץ או המביא לביצוע עבירה על פקודה זו, או המעורב בו על ידי מעשה או מחדל, בכל דרך שהיא, אם במישרין ואם בעקיפין, רואים אותו כאילו עבר אותה עבירה ויהא בר עונשין בהתאם לכך.

{{ח:סעיף|219|נסיון}}
{{ח:ת}} נסיון לעבור עבירה על פקודה זו, ייענש כאילו נעברה העבירה.

{{ח:סעיף|220|עונש פי שלושה מערך הטובין}}
{{ח:ת}} מקום שהעונש שנקבע בפקודה זו הוא פחות מפי שלושה מערך הטובין שנעברה בהם עבירה בצירוף פי שלושה מהמכס החל עליהם, יהיה הקנס המכסימלי פי שלושה מערך הטובין בצירוף פי שלושה מהמכס החל עליהם.

{{ח:סעיף|221|העונש – בנוסף על חילוט}}
{{ח:ת}} כל הענשים הם בנוסף על חילוט.

{{ח:סעיף|222|ערך הטובין לענין עונש}}
{{ח:ת}} בכל אישום מכס או הליך בעניני מכס שהבסיס לחישוב העונש הוא ערך הטובין, יהא הערך שוויים של מיטב הטובין מאותו סוג ששולם המכס עליהם, כפי שהיו נמכרים בתל אביב־יפו בשעת ביצוע העבירה או בסמוך לה, ואפילו נתחייב העונש במקום אחר שבישראל.

{{ח:סעיף|223|היה לנאשם חיוב קודם מותר לאסרו}}
{{ח:ת}} נתחייב אדם בדין על עבירה לפי פקודה זו שדינה עונש ממון אך לא מאסר של שנתיים או יותר, ונתגלה שאדם זה נתחייב בדין לפי אחד מדיני המכס תוך חמש השנים שקדמו לחיוב, רשאי בית המשפט להענישו, בין במקום עונש ממון ובין בנוסף עליו, במאסר שנתיים, עם מתן זכות להשתחרר מן המאסר בתשלום עונש הממון או בלי זכות כזו.

{{ח:קטע2|פרק 13א|פרק שלושה עשר א׳: אמצעי אכיפה מינהליים|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:קטע3|פרק 13א סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|223א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 13א|פרק שלושה עשר א׳}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 13א|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“ – בעל טובין המיובאים לישראל שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמייבא טובין לצורכי עסק;
{{ח:תתת|(2)}} מלכ״ר או מוסד כספי, המייבא טובין לצורך פעילותו;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמייבא טובין לשימוש עצמי, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצואן“ – בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמייצא טובין לצורכי עסק;
{{ח:תתת|(2)}} מלכ״ר או מוסד כספי, המייצא טובין לצורך פעילותו;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמייצא טובין לשימוש עצמי, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלכ״ר“, ”מוסד כספי“ ו”עסק“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש עצמי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}}.

{{ח:קטע3|פרק 13א סימן ב|סימן ב׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|223ב|עיצום כספי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהגיש מצהר הכולל פרטים לא נכונים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)(1)(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 53|או 53(א)(4)}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}} בסכום של 2,500 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן או יצואן שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}}, בשיעור של 10% מהפרש מסי היבוא שנוצר, או 5,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי מסר לסוכן מכס את כל המסמכים והפרטים שנדרש למסור לשם הגשת הצהרה בעבורו:
{{ח:תתת|(1)}} יבואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייבוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, למעט מסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(ג)(2)}} שנדרש לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת הייבוא והייצוא}};
{{ח:תתת|(2)}} יצואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת ייצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייצוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}}, למעט מסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(ג)(2)}} שנדרש לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}.
{{ח:תת|(ג)}} סוכן מכס שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}}, בגובה 1% מהפרש מסי הייבוא שנוצר, אך לא יותר מ־5,000 שקלים חדשים ולא פחות מ־500 שקלים חדשים, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי הפרט הלא נכון שנכלל בהצהרה נמסר לו על ידי היבואן או היצואן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הגיש הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייבוא שהגיש כאמור, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}};
{{ח:תתת|(2)}} הגיש הצהרת ייצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייצוא שהגיש כאמור, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}};
{{ח:תת}} ואולם, לא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי המנהל להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}} בגובה 500 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} סוכן מכס שהפר הוראה מהוראות סעיף קטן (ג)(1), וההפרה בוצעה באחת הנסיבות המפורטות להלן, ולא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסכום העולה על 500 שקלים חדשים להצהרת ייבוא בודדת, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}}, בסכום של 150 שקלים חדשים בשל כל הצהרת ייבוא:
{{ח:תתת|(1)}} סוכן המכס הגיש הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון אחד או יותר מבין הפרטים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר יבואן;
{{ח:תתתת|(ב)}} סוג מטבע;
{{ח:תתתת|(ג)}} מקור הטובין;
{{ח:תתתת|(ד)}} מספר שטר המטען;
{{ח:תתתת|(ה)}} סיווג הטובין;
{{ח:תתת|(2)}} סוכן המכס לא צירף אחד מהמסמכים האלה במקרים שבהם היה עליו לצרפם, והמסמכים היו בידיו בעת הגשת הצהרת הייבוא:
{{ח:תתתת|(א)}} חשבון מטענים או שטר מטען ימי או שטר מטען אווירי;
{{ח:תתתת|(ב)}} חשבון הובלה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מסמך העדפה;
{{ח:תתתת|(ד)}} חשבון מכר.
{{ח:תת|(ה)}} סוכן מכס שלא אימת חתימה של בעל הטובין על כתב ההרשאה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168(ב)}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}} בגובה 400 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ו)}} סוכן מכס שהגיש לרשות המכס כתב הרשאה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168(ב)}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}} בגובה של 5,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ז)}} מי שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}}, בסכום של 25,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מי שלא הגיש מצהר במועד, בניגוד להוראות החלות לגביו, כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} סוכן אנייה, קברניט אנייה, משלח בין־לאומי או חברת ספנות – בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)(1) או (2)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} חברת תעופה מובילה – בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)(3)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} סוכן מכס של יבואן – בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)(4)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון מחסן שפעל בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון מחסן שאחסן במחסן טובין בלא שניתנה לגביהם התרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(ב)}}.
{{ח:תת|(ח)}} בעל רישיון מחסן שהפר הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 232|סעיף 232}}, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בתוספת}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לצדה}}.

{{ח:סעיף|223ג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}} ({{ח:פנימי|פרק 13א|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 223ב|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק 13א|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק 13א|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ד|סעיף 223ד}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום עיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ו|סעיף 223ו}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 223ו|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|223ד|זכות טיעון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ג|סעיף 223ג}} רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

{{ח:סעיף|223ה|החלטת המנהל ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 223ד|סעיף 223ד}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ז|סעיף 223ז}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק 13א|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ד|סעיף 223ד}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 223ד|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|223ו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|223ז|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|בסימן זה}} או {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, ובשיעורים שיקבע.

{{ח:סעיף|223ח|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ד|בסעיף 223ד}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 223טז|סעיף 223טז}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}} {{ח:פנימי|תוספת|ובתוספת}}, יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|223ט|המועד לתשלום עיצום כספי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ה|בסעיף 223ה}}.

{{ח:סעיף|223י|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק 13א|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 231א|בסעיף 231א}}, הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 100|סעיף 100 לחוק מס ערך מוסף}} לא יחולו לעניין הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|223יא|גבייה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:קטע3|פרק 13א סימן ג|סימן ג׳: התראה מינהלית|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|223יב|התראה מינהלית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}}, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן ב׳}}, להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ג|סימן זה}}; בסעיף קטן זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223יד|בסעיף 223יד}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223יג|סעיף 223יג}}.

{{ח:סעיף|223יג|ביטול התראה מינהלית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223יב|בסעיף 223יב}}, רשאי הוא לפנות למנהל, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מהטעמים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

{{ח:סעיף|223יד|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ג|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ו|בסעיף 223ו}}.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ג|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 223ו|סעיף 223ו(ב)}}, והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ג|סעיף 223ג}} בשל ההפרה החוזרת.

{{ח:קטע3|פרק 13א סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|223טו|עיצום כספי בשל הפרה לפי פקודה זו ולפי חוק אחר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|223טז|ערעור|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של המנהל לפי {{ח:פנימי|פרק 13א|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|223יז|פרסום על עיצום כספי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק 13א|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של רשות המסים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על המפר, הנוגעים לעניין, למעט פרטים שיש בהם כדי לזהותו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 223טז|סעיף 223טז}}, יפרסם המנהל, בפרסום לפי סעיף קטן (א), גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|223יח|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי {{ח:פנימי|פרק 13א|פרק זה}}, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק 13א|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

{{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: אישומי מכס}}

{{ח:סעיף|224|הגדרה}}
{{ח:ת}} אישומים על עבירות לפי פקודה זו, וכל הליך לשם גיבוי מכס או ענשים, או לשם החרמה או חילוט של כלי שיט, כלי הובלה או טובין נקראים להלן ”אישומי מכס“.

{{ח:סעיף|225|כיצד מגישים אישום}}
{{ח:תת|(א)}} אישומי מכס ניתנים להגשה בשם היועץ המשפטי של הממשלה או בשם המנהל, בצורת תובענה, כתב אישום או הליך מתאים אחר, בבית המשפט שיש לו שיפוט באותו ענין.
{{ח:תת|(ב)}} זכות הערעור תהיה לפי התקנות בדבר ערעורים במשפטים פליליים.
{{ח:תת|(ג)}} היתה ההחלטה שמערערים עליה מתייחסת למכס או לקנס שניתן להטיל על כלי שיט, כלי הובלה או טובין, חייב המערער להפקיד בבית המשפט, עד לבירור הערעור, את הסכום שיש לשלמו לפי ההחלטה; אלא שאם היה הסכום עולה על &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500.-&lt;/span&gt; לירות, יכול בית המשפט המוסמך לדון בערעור להרשות את הגשת הערעור בהפקדת סכום קטן מהסכום המשתלם לפי ההחלטה.

{{ח:סעיף|226||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|227|חסינות לעדים}}
{{ח:ת}} עד מטעם היועץ המשפטי לממשלה או מטעם המנהל באישום מכס, אין כופים אותו לגלות את העובדה שקיבל ידיעה או את טיבה של הידיעה או את שמו של מוסר הידיעה, ופקיד־מכס המעיד אין כופים אותו להמציא תסקירים שהכין או שקיבל בסוד בתוקף תפקידו הרשמי או שיש בהם ידיעות סודיות.

{{ח:סעיף|228|הוכחת תקנות וכו׳}}
{{ח:ת}} הגשת ”רשומות“ שיש בו צו או תקנה הנחזים כנתונים על פי פקודה זו, או הגשת מסמך שאושר על ידי גובה המכס כהעתק או כנסח נכון של צו או תקנה שניתנו על פי פקודה זו, תהא ראיה לכאורה שהצו או התקנה ניתנו ושהם בני־תוקף.

{{ח:סעיף|229|חובת הראיה}}
{{ח:ת}} נתעוררה שאלה באישום מכס, או בהליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 192|סעיף 192}} להחזרת אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו על ידי פקיד־מכס, אם המכס על טובין שולם או לא, או אם טובין יובאו לישראל, או יוצאו ממנה, או הובלו לאורך החוף, או נפרקו או הוטענו, כדין, חובת הראיה שהמכס שולם או שהעשיה בטובין כאמור היתה כדין, תחול באישום מכס על הנאשם ובהליך כאמור על התובע.

{{ח:סעיף|230|כוחה של הרשעה ככוחו של חילוט}}
{{ח:ת}} מקום שעשיית העבירה גוררת אחריה חילוט אניה, כלי הובלה או טובין, ההרשעה על עבירה זו או פסק הדין או ההחלטה של בית המשפט לגבות כל חלק של קנס הכרוך בעשיית אותה עבירה, יפעלו כהחרמת האניה, כלי ההובלה או הטובין שבהם נעברה העבירה.

{{ח:קטע2|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳: דיווח אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|230א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 14א|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיווח אלקטרוני“ – הגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת וניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתימה אלקטרונית מאושרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}}.

{{ח:סעיף|230ב|חובת דיווח אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא, מצהר וכתב הרשאה חתום יוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני החתום בידי המגיש בחתימה אלקטרונית מאושרת ({{ח:פנימי|פרק 14א|בפרק זה}} – מסר אלקטרוני מאושר), בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 14א|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע בכללים מסמכים נוספים על המסמכים המנויים בסעיף קטן (א), שיוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני מאושר.

{{ח:סעיף|230ג|שמירת מסמך שהוגש כמסר אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בעל טובין שחייב בהגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני, ישמור את המסמך, לרבות כל מסמך שצורף לו, בדרך שיקבע המנהל בכללים.

{{ח:סעיף|230ד|המצאת מסר אלקטרוני בידי רשות המכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הודעה, דרישה או כל מסמך אחר שהמנהל או עובד רשות המכס שהמנהל הסמיכו לכך רשאים להמציא לפי פקודה זו לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען בדרך שיקבע המנהל בכללים.

{{ח:סעיף|230ה|חזקת מסירה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מסר אלקטרוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230ד|בסעיף 230ד}}, שנשלח לנמען באמצעות מערכת ממוכנת של רשות המכס, חזקה כי הומצא לנמען בתום שלושה ימי עסקים ממועד שליחתו, ובלבד שמתקיימים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל כניסה של הנמען למערכת שאליה נשלח המסר (בסעיף זה – המערכת הקולטת), יוצג באופן בולט חיווי על כך שהתקבל מסר אלקטרוני חדש שלא נקרא בידי הנמען;
{{ח:תתת|(2)}} המערכת הקולטת מאפשרת לנמען להפיק רשומת תוכנה (log) המעידה על מועדי כניסתו למערכת.
{{ח:תת|(ב)}} חזקה כאמור בסעיף קטן (א) ניתנת לסתירה בידי הנמען, בין השאר, על ידי המצאת רשומת תוכנה כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן שלפיה נמנע מהנמען להתחבר למערכת הקולטת בתקופה שלאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (א) רישה בשל תקלה באותה מערכת.

{{ח:סעיף|230ו|כללים לעניין דיווח אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לקבוע בכללים הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} התנאים והליכי האישור לשם חיבור למערכת הממוכנת של רשות המכס לשם דיווח אלקטרוני לרשות המכס;
{{ח:תת|(2)}} אופן הדיווח האלקטרוני;
{{ח:תת|(3)}} דרישות מזעריות למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לשם דיווח אלקטרוני;
{{ח:תת|(4)}} מבנה הטפסים שיש להשתמש בהם לשם דיווח אלקטרוני ומתכונתם.

{{ח:סעיף|230ז|מרשם תוכנות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לשם אבטחת הדיווח האלקטרוני כאמור {{ח:פנימי|פרק 14א|בפרק זה}} ינהל המנהל מרשם של תוכנות שמתקיימות לגביהן הדרישות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 230ו|סעיף 230ו(3)}} (בסעיף זה – מרשם תוכנות); מרשם התוכנות יפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם שימוש בתוכנה לשם ביצוע הוראות לפי פקודה זו, אלא אם כן היא רשומה במרשם התוכנות.

{{ח:סעיף|230ח|תקלה במערכת חומרה או תוכנה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} היתה תקלה או השבתה במערכת חומרה או תוכנה המשמשת את רשות המכס לקליטה או לשליחה של מסר אלקטרוני לפי הוראות פקודה זו, רשאי המנהל לקבוע בכללים הוראות לעניין קליטה או שליחה שלא באמצעות מסר אלקטרוני, שיחולו בתנאים ולתקופה שיקבע; הודעה על קביעת הוראות כאמור תפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים.

{{ח:קטע2|פרק 15|פרק חמישה עשר: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|231|סמכות לכפר על עבירות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} עבירה או כל מעשה שנעשו, או שיש חשד שנעשו, בידי אדם נגד הוראות פקודה זו, המנהל וכל פקיד־מכס אחר שהממשלה הסמיכה אותו לכך בצו, רשאי לכפר עליהם על ידי שיקבל מאותו אדם תשלום כסף שלא יעלה על עונש הממון המכסימלי שהוא עשוי להתחייב בו על פי פקודה זו בשל אותה עבירה או בשל אותו מעשה.
{{ח:תת|(ב)}} היו כלי שיט, כלי הובלה או טובין או דברים אחרים צפויים לחילוט על פי פקודה זו בשל עבירה או מעשה שנעשו בהם, וכופר על העבירה או על המעשה כאמור, המנהל או פקיד־המכס המוסמך רשאים לחלטם.
{{ח:תת|(ג)}} שולם הכופר האמור למנהל או לפקיד־המכס המוסמך, אין לנקוט עוד כל הליך בנוגע לאותה עבירה או לאותו מעשה כנגד האדם שכופר לו, ואם הוא במשמורת יש לשחרר אותו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 212|פסקאות (4) או (6) של סעיף 212(א)}}, אלא אם כן נעברה בידי מי שאינו יבואן או יצואן כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 223א|בסעיף 223א}}, וכן אם נעברה בקשר למסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיפים 62(ג)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 103|או 103(ג)(2)}}, לפי העניין, שנדרש לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}.

{{ח:סעיף|231א|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|מחוק מע״מ}}|תיקון: תשל״ב, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשנ״ה, תשס״ב־2, תשס״ג, תשס״ו, תשע״ד, תשע״ח}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 1א|סעיפים 1א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 100|100}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 102א|102א}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 103|103}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 106|106}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 106ב|106ב}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 108|108}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 135|135}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 141|ו־141 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין מכס על פי פקודה זו.

{{ח:סעיף|231א1|דרכי גביה|תיקון: תשס״ו, תשע״ד, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, תחול על גביית מס ואגרה המוטלים לפי פקודה זו, וכל סכום המוטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיפים 83}}, {{ח:פנימי|סעיף 84|84}}, {{ח:פנימי|סעיף 203|203(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 203א|203א(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 231ג|ו־231ג}}, וניתן גם לגבותם בדרך של תובענה אזרחית.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 102|סעיפים 102(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 102ב|ו־102ב לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, יחולו על גבייה כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|231א2|חובת סודיות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, אלא בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שר האוצר התיר לגלותה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשנ״ח, 3130; תשס״ה, 1540) המתיר למנהל אגף המכס או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע הפקודה, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תש״ס, 4226; תשס״ה, 2521) המתיר למנהל אגף המכס או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשס״ט, 1584), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש יחידת הקניין הרוחני במשטרת ישראל או לבעלי תפקידים במשטרת ישראל שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, מידע הנדרש לצורך פעילות משטרת ישראל לשם אכיפת הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}}, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סימני סחורות|פקודת סימני סחורות}} או הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר|פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, אם נמצא בדרך של קבלת הודעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 65|בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים}}, או {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר#סעיף 69א|סעיף 69א לפקודת סימני מסחר}}, או בדרך אחרת, כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או הפרת זכות בסימן מסחר; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תש״ע, 3292), המתיר לעובדי אגף הביטחון באגף המכס ומע״מ ובודקי המכס בבתי המכס לגלות לראש מחלקת מעברים וראש מחלקת חבלה במשטרת ישראל או למי שיוסמך על ידם לעניין זה, את המידע המצוי בידי אגף המכס ומע״מ הדרוש לצורך פעילות משטרת ישראל בתחום מניעת החדרת ציוד ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני|בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}}; מידע כאמור ישמש למילוי תפקידיהם של ראש מחלקת מעברים וראש מחלקת חבלה במשטרת ישראל ולא יהיה ניתן להעבירו לגורם אחר כלשהו למעט לפרקליטות לצורך נקיטת הליכים משפטיים; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תש״ע, 3292), המתיר לגובה המכס, סגן גובה המכס, ממונה יחידת יצוא בבית המכס וממונה תחום יצוא בהנהלת רשות המסים או מי שהוסמך בידי אחד מהם, למסור לרשות המוסמכת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני|בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}} (להלן – הרשות המוסמכת), מידע הנוגע לייצוא של ציוד ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני|בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}} או של ציוד שיש יסוד סביר להניח שהוא ציוד ביטחוני; מידע כאמור ישמש למילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת או לצורך נקיטת הליכים על פי חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני ולא יהיה ניתן להעבירו לגורם אחר למעט העברתו לצורך נקיטת הליכים כאמור, למשטרת ישראל, למשרד המשפטים, ליחידת החקירות במשרד הביטחון או לגורם אחר המוסמך על פי כל דין לנקוט הליכים לצורך יישום חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ד, 7664), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן – המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ה, 7136), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע הפקודה, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן – המלמ״ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ״ב; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ה, 7857), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע הפקודה, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת ”נוהל גילוי מרצון“ בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת ”נוהל גילוי מרצון“; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ו, 7616), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן – הגופים) שהוקמו בהחלטת ממשלה מס׳ 4618, מיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) (להלן – החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג׳ להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף}}, חלות על מידע כאמור; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ו, 7616), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן – הגופים), שהוקמו בהחלטת ממשלה מס׳ 2379, מיום ו׳ בטבת התשע״ה (28 בדצמבר 2014) (להלן – החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ו, 7712), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, לראש יחידת נותני שירות מטבע ברשות המסים בישראל או למי שהוא שהסמיכו לעניין זה, בתקופה שמיום 14.6.2016 עד יום 31.5.2018; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ו, 7799), המתיר לעובדי רשות המסים לגלות לוועדת הייבוא שהוקמה מכוח {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 12|סעיף 12 לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}} (להלן – פקודת הייבוא והייצוא) (להלן – הוועדה), את המידע הזה בלבד, אשר הגיע להם אגב ביצוע הפקודה: החלטת ועדת תפיסות בנוגע לרשימון שהוגש על שם יבואן ופורטוקול הוועדה הנ״ל, זאת לצורך החלטה בבקשה שהגיש אותו יבואן להטלת כופר לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 14|סעיף 14 לפקודת הייבוא והייצוא}} בקשר לאותו רשימון, ובלבד שהדבר נדרש לצורך ביצוע תפקידיה של הוועדה ובמסגרת תפקידיה וסמכויותיה על פי דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר, אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; למען הסר ספק, היתר זה אינו מתייחס לחומרי חקירה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף}}, חלות על מידע כאמור; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ז, 514), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 30|סעיפים 30(ב1), (ה) ו־(ז1)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 32|ו־32 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן – החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|החוק}} והתקנות בלבד; ההיתר ניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 231א|סעיף 231א}} שהחיל את {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} על הפקודה; לכאורה ההיתר פקע עם ביטול החלת הוראת הסודיות מחוק מע״מ, בתיקון מס׳ 28.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשפ״א, 10), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות האוצר לראש אגף המודיעין (להלן – אמ״ן) בצבא ההגנה לישראל או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע הפקודה, שנדרש לצורך פעילות אמ״ן.}}
{{ח:תתת|(2)}} המידע נדרש לרשות המכס או לרשות מוסמכת לשם ביצוע פקודה זו או ביצועו של חוק אחר המסדיר ייבוא או ייצוא של טובין או פיקוח על טובין מיובאים או מיוצאים, או התקנות לפיהם, במקרה ובמידה שנדרש; בפסקה זו, ”רשות מוסמכת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2ב|בסעיף 2ב(א) לפקודת הייבוא והייצוא}};
{{ח:תתת|(3)}} נדרש לגלותה בהליך משפטי לפי פקודה זו או חוק מסים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס)|בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(4)}} המידע הוא כמפורט {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 384א|בסעיף 384א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, או בתקנות לפיו, ובלבד שמידע כאמור יימסר למוסד לביטוח לאומי ושמידע זה נדרש לתכליות האמורות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 384א|באותו סעיף}}, ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א)(1), רשאי שר האוצר לתת היתר לגילוי סוגי מידע, ובלבד שהיתר כאמור יינתן לבעלי תפקידים שצוינו בו לצורך מילוי תפקידם כדין, ומנימוקים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} הגיעה לאדם ידיעה לפי הוראות סעיף קטן (א), יראוהו כמי שקיבל אותה אגב ביצוע פקודה זו.
{{ח:תת|(ד)}} גילה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, בניגוד להוראות לפי סעיף זה, דינו – מאסר שנה או קנס 19,300 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|231ב||תיקון: תשל״ב, תשמ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|231ג|קנס מינהלי לענין טובין שיובאו בדואר|תיקון: תשל״ב, תשמ״ו־2, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} יובאו טובין באריזה בדואר ונתקיימו בהם, לדעת המנהל, התנאים {{ח:פנימי|סעיף 39|שבסעיפים 39(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 204|או 204(9)}}, רשאי המנהל לקבל מהנמען, בהסכמתו, בנוסף למכס החל על הטובין – כפל המכס, אך לא יותר מ־1,000 שקלים חדשים, במקום לחלטם.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} שילם אדם כפל מכס כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231(ג)}} כאילו שולם כופר ולא יראו בכך הרשעה לשום דבר וענין.

{{ח:סעיף|231ד|דיווח בגין חוות דעת|תיקון: תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת“ – חוות דעת בכתב, חתומה על ידי נותן חוות הדעת, שניתנה, במישרין או בעקיפין, לאדם ומאפשרת או נועדה לאפשר יתרון מס, ובלבד שהתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} שכר הטרחה בגין חוות הדעת, כולו או חלקו, תלוי בסכום יתרון המס שייווצר למקבל חוות הדעת;
{{ח:תתתת|(2)}} היא תכנון מדף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרון מס“ – לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הנחה או הקלה מהמס, דחיית אירוע המס, הפחתה של סכום המס, או הימנעות ממס;
{{ח:תתתת|(2)}} החזר של מס;
{{ח:תתתת|(3)}} דחייה של מועד תשלום המס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מס“ – מסי ייבוא;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר טרחה“ – סכום של 100,000 שקלים חדשים לפחות, שהוסכם בין הצדדים כי ישולם בעד חוות הדעת בגין חיסכון המס המרבי הכולל שייווצר למקבל חוות הדעת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנון מדף“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חוות דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, שניתנה במישרין או בעקיפין, על ידי נותן חוות הדעת, לשלושה חייבים במס לפחות, בתוך תקופה של שנתיים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ה), שאינם קרובים, והיא אינה תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של כל חייב במס; לעניין זה, ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בפסקאות (1) או (2) {{ח:הערה|להגדרה ”קרוב“}} בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתתת|(2)}} חוות דעת שנותן חוות הדעת הוא שהציע אותה למקבל מיוזמתו, והמקבל חויב בחובת סודיות לגבי תוכנה, כולו או חלקו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מי שקיבל חוות דעת ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה התקבל יתרון המס בגין חוות הדעת, ובלבד שלא תידרש מסירתה של חוות הדעת לרשות המסים; בדיווח כאמור יפורטו כל אלה בלבד:
{{ח:תתתת|(א)}} עצם קבלת חוות הדעת;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפעולה או הנכס הנדונים בחוות הדעת;
{{ח:תתתת|(ג)}} סוג סוגיית המיסוי המושפעת מחוות הדעת, כפי שקבע המנהל.
{{ח:תתת|(2)}} קיבל אדם חוות דעת לאחר תום שנת המס, ידווח עליה בטופס כאמור בפסקה (1), בתוך 60 ימים מיום שקיבל אותה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יהיה אדם חב בדיווח –
{{ח:תתת|(1)}} בשל תכנון מדף כאמור בפסקה (1) בלבד להגדרה ”תכנון מדף“ שלא ניתנה לגביו הודעה לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תתת|(2)}} בשל חוות דעת שניתנה לו לגבי סוגיות שנדונו בהליכים בקשר לדרישת תשלום חסר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר)|בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ״ח–1968}}, ובלבד שחוות הדעת ניתנה בתקופה שבה מתקיימים הליכים כאמור ולגבי אותה הצהרת ייבוא.
{{ח:תת|(ד)}} מי שנתן חוות דעת שהיא תכנון מדף לפי פסקה (1) להגדרה ”תכנון מדף“, יודיע על כך למי שקיבל אותה, ובלבד שהוא האדם השלישי ואילך שלו ניתנה חוות הדעת.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה}}, על חבר בני אדם כאמור בפסקה (2) להגדרה מלכ״ר {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, על עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים, ועל טובין שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}}.

{{ח:סעיף|231ה|נקיטת עמדה חייבת בדיווח|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מס“ ו”יתרון מס“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 231ד|בסעיף 231ד}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמדה חייבת בדיווח“ – עמדה שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} היא עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המסים עד תום שנת המס החולפת;
{{ח:תתתת|(2)}} יתרון המס הנובע ממנה עולה על 2 מיליון שקלים חדשים בשנה או על 5 מיליון שקלים חדשים במהלך ארבע שנים לכל היותר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עמדת רשות המסים כאמור בפסקה (1) להגדרה ”עמדה חייבת בדיווח“ תפורסם במקום נפרד באתר האינטרנט של רשות המסים, לאחר שניתנה ללשכת עורכי הדין, ללשכת רואי חשבון בישראל, ללשכה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005}}, ולגוף המייצג סוכני מכס, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|בחוק סוכני המכס, התשכ״ה–1964}}, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם לגביה טרם פרסומה.
{{ח:תתת|(2)}} עמדת רשות המסים תנוסח בלשון ברורה ומובנת.
{{ח:תתת|(3)|(א)}} מספר העמדות שתפרסם רשות המסים לא יעלה על 25 בשנה; ביקשה רשות המסים לפרסם עמדות נוספות באותה שנה, יגיש שר האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת את מספר העמדות הנוסף המבוקש כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), בשנים 2016 ו־2017 רשות המסים תהיה רשאית לפרסם 50 עמדות בכל שנה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם הנוקט עמדה חייבת בדיווח ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה נקט עמדה חייבת בדיווח כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה}}, על חבר בני אדם כאמור בפסקה (2) להגדרה מלכ״ר {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, ועל עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|232|תקנות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות בכל דבר שפקודה זו מחייבת או מתירה לקבוע ובכל הנוגע לביצוע פקודה זו או לניהול כל ענין הנוגע לרָשות המכס, ובמיוחד תקנות הקובעות:
{{ח:תת|(1)}} התנאים שלפיהם מותר מעבר טובין דרך ישראל;
{{ח:תת|(2)}} האגרות שיש לשלם בעד בדיקת טובין, רשיון, תעודה או טופס שהוצאו על פי פקודה זו ובדרך כלל;
{{ח:תת|(3)}} ההיטל שיש להטיל בעד החסנת טובין במקום שהוא בפיקוח רשות־המכס;
{{ח:תת|(4)}} התנאים שלפיהם אפשר להביא לישראל או להוציא ממנה טובין שיש עליהם הסכם עם ממשלת ארץ אחרת;
{{ח:תת|(5)}} השיטה שלפיה יש להרשות כניסה זמנית של טובין ללא תשלום מכס;
{{ח:תת|(6)}} הפרס שיש ליתן למי שמוסר ידיעה על עבירות מכס או למי שתופס טובין מוברחים;
{{ח:תת|(7)}} השיעורים המכסימליים שמותר להטיל בעד סבלות של טובין במקום שהוא בפיקוח רשות־המכס.

{{ח:סעיף|232א|תיקון {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים, לתקן את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}, ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע בשל הפרה של הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 232|סעיף 232}}, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}}, לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|233|אניות שבשליחות חייבות במצהר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אדם שבידו הפיקוד על אניה שבשליחות מדינת ישראל או בשליחות מדינה זרה ויש באניה טובין שהוטענו בחוץ לארץ ואינם צידת האניה, חייב לפי דרישת המנהל או פקיד־מכס שהוסמך על ידיו –
{{ח:תת|(1)}} למסור בכתב מיפרט של כמות הטובין האלה, סימניהם ומספריהם, שמות שוגריהם ונשגריהם והצהרה על אמיתות הדברים;
{{ח:תת|(2)}} להשיב על שאלות ביחס לטובין אלה.

{{ח:סעיף|234|סמכות לחפש באניות שבשליחות}}
{{ח:ת}} אניות שבשליחות מדינת ישראל או בשליחות מדינה זרה ויש בהן טובין שהוטענו בחוץ לארץ ואינם צידת האניה, רשאי פקיד־מכס שהוסמך לכך במיוחד לעלות אליה ולחפש בה כמו בכל אניה אחרת, ורשאי להביא את הטובין אל החוף ולהניח אותם במחסן מכס.

{{ח:סעיף|235|פרס בעד עצירת מבריחים}}
{{ח:ת}} פקיד־מכס או אדם אחר העוצר אדם הצפוי למעצר לפי כל דין מדיני המכס והעצור הורשע בדין, רשאית הממשלה להעניק לעוצר פרס שייראה לה, ובלבד שלא יעלה על &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;25.-&lt;/span&gt; לירות בעד כל אדם שנעצר כך.

{{ח:סעיף|236||תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|237|מותר להחזיר את התפוס ולהמתיק ענישה}}
{{ח:ת}} מקום שנתפס דבר או שחל או הוטל קנס או עונש אחר, רשאית הממשלה להורות על החזרת התפוס, בין שכבר הוחרם ובין אם לאו, או לוותר על הליכים או להמתיק את הקנס או את העונש או למחול עליו.

{{ח:סעיף|238|מחסנים קיימים לפי הסכם}}
{{ח:ת}} כל מחסן שהיה לו רשיון ביום תחילתה של פקודה זו עקב הסכם שריר עם מדינת ישראל, וכל מחסן שנוסד וקיבל רשיון לאחר תחילתה של פקודה זו עקב הסכם כאמור, יראוהו כמחסן רשוי לפי פקודה זו לכל תקופת אותו רשיון ויהא חייב בתשלום אגרה בהתאם לתנאים שבהסכם כאמור.

{{ח:סעיף|238א|הקלות בהליכי ייבוא לגורמים מאושרים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לשם הקלה על תהליכי סחר החוץ, אבטחת שרשרת האספקה העולמית וחיזוק אמצעי הביטחון בתהליכים אלה, רשאי המנהל לתת לגורמים שיאשר הקלות בהליכי ייבוא לפי פקודה זו; המנהל יורה על סוגי ההקלות כאמור שיינתנו ועל התנאים שלפיהם יינתנו ההקלות.

{{ח:סעיף|239|המנהל רשאי לקבוע טפסים}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, בצו, לקבוע צורתם של שטרי התחייבות, תעודות וכתבים הדרושים לביצוע פקודה זו, ורשאי לעשות בטפסים אלה שינויים והוספות.

{{ח:סעיף|239א|חובת הראיה|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בהליכים {{ח:פנימי|סעיף 229|שסעיף 229}} לא חל עליהם, הטוען ששילם את המכס המגיע או שהגיש הצהרה כדין או שניתנה לגבי טובין שנכללו בהצהרה התרה כדין, עליו הראיה.

{{ח:סעיף|239ב|פטור מחתימה|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} כל מסמך שמוציאה רשות המכס לפי הוראות פקודה זו, ששמו או תוארו של המוציא מצוינים בו, אינו טעון חתימת ידו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|240|דרישות בנוגע לטפסים}}
{{ח:תת|(א)}} היה טופס שנקבע מכיל, בדרך הערה או בדרך אחרת, הוראה ברורה או רימוז בדבר דרישותיה של רשות־המכס בנוגע לאחד הענינים האמורים להלן, יש לראות אותן דרישות כאילו נקבעו, ואלה הענינים:
{{ח:תתת|(1)}} צבע הטופס או מידתו;
{{ח:תתת|(2)}} מספר ההעתקים של התעודות שיש להגיש;
{{ח:תתת|(3)}} טיבן או צורתן של ידיעות שיש להמציא לרשות־המכס;
{{ח:תתת|(4)}} פעולה שהנוגע בדבר או מורשהו חייב לעשות בעיסקה שבה משמשת התעודה;
{{ח:תתת|(5)}} קבלות שפקידי אניה, פקידי רכבת או בני אדם אחרים צריכים לחתום עליהן לשם הוכחה שהטובין המתוארים בטופס נתקבלו להובלה או למטרה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לדרוש העתקים מטופס שנקבע, בנוסף על מספר ההעתקים הנקוב בטופס.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעו טפסים שהם שונים מן הטפסים הקיימים, רשאי המנהל להתיר לזמן שייראה לו את המשך השימוש בטפסים הקיימים.

{{ח:סעיף|241|מכירת טובין}}
{{ח:ת}} מכירת טובין על ידי רָשות־המכס תיעשה לפי התנאים שנקבעו, ובדמי המכר יש לעשות בדרך שנקבעה.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 223ב|סעיף 223ב(ח)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} ההוראה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום העיצום הכספי בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל רישיון מחסן שלא ניהל רישומים בהתאם להוראות המנהל, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23|תקנה 23(א) לתקנות המכס, התשכ״ו–1965}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – תקנות המכס);&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל רישיון מחסן שלא הגיש למנהל דוח שנתי על המלאי בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23א|תקנה 23א לתקנות המכס}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל רישיון מחסן שלא שמר מסמך, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23ב|תקנה 23ב לתקנות המכס}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל רישיון מחסן שלא הודיע למנהל על שינוי שחל בפרט שמסר, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23ג|תקנה 23ג לתקנות המכס}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל אמצעי שליטה בבעל רישיון מחסן שהעביר אמצעי שליטה בו בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23ו|תקנה 23ו(ד) לתקנות המכס}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל רישיון מחסן שהעביר את ניהול המחסן והפיקוח עליו לאחר, בלא אישור המנהל, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23ו|תקנה 23ו(יז) לתקנות המכס}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל רישיון מחסן כללי שאחסן במחסן טובין בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23ו|תקנה 23ו(יט) לתקנות המכס}};&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעל רישיון מחסן שלא המציא למנהל הצהרות ותעודות, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23יב|תקנה 23יב לתקנות המכס}}.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ט בתמוז תשי״ז (28 ביולי 1957)}}
* '''פנחס רוזן'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:קטע3||מונחים המשמשים בפקודת המכס}}

{{ח:סעיף*}}
{{עמודות|2|{{דוכיווני|אָבֵד|Perishable}}
{{דוכיווני|אַבקַת־הֶדֶף|Blasting powder}}
{{דוכיווני|אֲמָרָה|Statement}}
{{דוכיווני|אַצִילַת סמכויות|Delegation of powers}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לֶאֱצוֹל (אָצַל, יֶאֱצוֹל)}}|{{מוקטן| – to delegate}}}}
{{דוכיווני|אַרְבָּה|Lighter}}
{{דוכיווני|אֲרִיזָה|Package}}
{{דוכיווני|אִשׁוּם (אישום)|Prosecution}}
{{דוכיווני|דוֹפֶן|Side}}
{{דוכיווני|הֶגדֵר|Description}}
{{דוכיווני|הַחרָמָה|Condemnation}}
{{דוכיווני|הִינוּחַ|Placing}}
{{דוכיווני|הֶנחֵת|Landing (tr.)}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – להַנחִית טוּבין}}|{{מוקטן| – to land goods}}}}
{{דוכיווני|הִישָׁבוֹן|Drawback}}
{{דוכיווני|הֲנָסַת טוּבין|Running goods}}
{{דוכיווני|הֶצְדֵק|Excuse}}
{{דוכיווני|הֶקשֵר|Context}}
{{דוכיווני|הַתְלָיה {{מוקטן|(של בקשה, החלטה וכו׳)}}|Suspension}}
{{דוכיווני|הַתָּרַת רִישְׁמוֹן|Passing entry}}
{{דוכיווני|חֲבִילָה|Parcel}}
{{דוכיווני|חָבֵי מֶכֶס|Dutiable}}
{{דוכיווני|חֳזִי (חוֹזִי)|Get-up}}
{{דוכיווני|חִילוּט|Forfeiture}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לְחַלֵט}}|{{מוקטן| – to forfeit}}}}
{{דוכיווני|חֶסֶר|Deficiency}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – בְּחֶסֶר (הוּצהַר בְּחֶסֶר, נִגבָּה בְחֶסֶר)}}|{{מוקטן| – under, short (under-declared, short levied)}}}}
{{דוכיווני|חַסֵר|Dedicient}}
{{דוכיווני|חֲצֵרִים|Premises}}
{{דוכיווני|חַרטוֹם|Bow}}
{{דוכיווני|טוּבִין|Goods}}
{{דוכיווני|יְבוּא|Import}}
{{דוכיווני|יִבּוּא (ייבוא)|Importation}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לְיַבֵּא (לייבּא)}}|{{מוקטן| – to import}}}}
{{דוכיווני|יְבוּאָן|Importer}}
{{דוכיווני|יִיחוּדִי|Exlusive}}
{{דוכיווני|יְצוּא|Export}}
{{דוכיווני|יִצוּא (ייצוא)|Exportation}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לְיַצֵא (לייצא)}}|{{מוקטן| – to export}}}}
{{דוכיווני|יְצוּאָן|Exporter}}
{{דוכיווני|יֶתֶר|Excess}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – בְיֶתֶר (שולם ביתר)}}|{{מוקטן| – over (over paid)}}}}
{{דוכיווני|כְּהִילִים (כָּהִיל)|Spirits}}
{{דוכיווני|כּוּתנַת־נֶפֶץ|Guncotton}}
{{דוכיווני|מִגָשָׁה|Quay}}
{{דוכיווני|מִדגָם|Design}}
{{דוכיווני|מוֹנִיטִין|Goodwill}}
{{דוכיווני|מְחִיצָה|Bulkhead}}
{{דוכיווני|מֵימֵי־חוֹפִין|Territorial waters}}
{{דוכיווני|מִטעָן|Cargo}}
{{דוכיווני|מִטעָן־לְוַאי|Baggage}}
{{דוכיווני|מִלְחֵי־פיצוּץ|Fulminate}}
{{דוכיווני|מִסמָך|Instrument}}
{{דוכיווני|מַעבָר|Transit}}
{{דוכיווני|מִפדֶה|Clearance (of goods)}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לִפְדוֹת טוּבין}}|{{מוקטן| – to clear goods}}}}
{{דוכיווני|מַצָג|Representation}}
{{דוכיווני|מִצהָר|Manifest}}
{{דוכיווני|מִצהָר־כְּנִיסָה|Inward manifest}}
{{דוכיווני|מִצהָר־יְצִיאָה|Outward manifest}}
{{דוכיווני|מִשגוֹר|Consignment}}
{{דוכיווני|מִשמוֹרֶת|Custody}}
{{דוכיווני|מִתחַזֶה|Holding out}}
{{דוכיווני|נֶחזֶה|Purports, appears}}
{{דוכיווני|נְחִיתָה|Landing (intr.)}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לִנחוֹת}}|{{מוקטן| – to land}}}}
{{דוכיווני|נֶסַח|Extract}}
{{דוכיווני|נִשגָר|Consignee}}
{{דוכיווני|סִווּג (סיווג)|Classification}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לְסַוֵג (לסווג)}}|{{מוקטן| – to classify}}}}
{{דוכיווני|סְוָר|Heap}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לְסַוֵר (לסוור)}}|{{מוקטן| – to heap}}}}
{{דוכיווני|עִכָּבוֹן|Lien}}
{{דוכיווני|עֵרָבוֹן|Deposit}}
{{דוכיווני|עַרבוּת|Guaranty}}
{{דוכיווני|עֲרוּבָּה|Security}}
{{דוכיווני|עֲרֵימָה|Pile}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לַעֲרוֹם}}|{{מוקטן| – to pile}}}}
{{דוכיווני|פִּיקוֹת־הַקָּשָה|Percussion caps}}
{{דוכיווני|פֵּירוּק הַצוֹבֶר|Breaking bulk}}
{{דוכיווני|צוֹבֶר|Bulk}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – בְּצוֹבֶר}}|{{מוקטן| – in bulk}}}}
{{דוכיווני|צֵידָה|Stores}}
{{דוכיווני|קְצוּבּוֹת {{מוקטן|(סכומים המשתלמים לעובד לכיסוי הוצאות מיוחדות)}}|Allowances}}
{{דוכיווני|רָכִיב|Ingredient}}
{{דוכיווני|רָשוּי|Licenced}}
{{דוכיווני|רָשוּת|Authority}}
{{דוכיווני|רְשוּת|Permission}}
{{דוכיווני|רִשְמוֹן|Entry}}
{{דוכיווני|שׁוֹגֵר|Consignor}}
{{דוכיווני|שִטְעוּן|Transshipment}}
{{דוכיווני|{{מוקטן| – לְשָׁטְעֵן}}|{{מוקטן| – to transship}}}}
{{דוכיווני|שְטר־התחייבות|Bond}}
{{דוכיווני|שֵעתּוּק|Reproduction}}
{{דוכיווני|שָׁרִיר|Subsisting}}
{{דוכיווני|תּוּבעָנָה|Action}}
{{דוכיווני|תַּחנַת מַעֲלֶה|Boarding station}}
{{דוכיווני|תַּמלוּגִים|Royalities}}
{{דוכיווני|תָּסקִיר|Report}}
{{דוכיווני|תֹּרֶף (תורף) (תָרְפּוֹ), {{מוקטן|החלק בטופס שיש למלאו}}|Blank}}}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2a76doxqvbj9v7obhmjzv3a0tymdwmr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנמלים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>337605</id>
    <revision>
      <id>1418597</id>
      <parentid>1418565</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:22:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="216613" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 306|תקנות הנמלים|2650)), ((878|תיקון|2688)); ((תשל&quot;ב, 1371|תיקון|2867)); ((תשל&quot;ג, 14|תיקון|2909)), ((235|תיקון מס' 2|2929)), ((469|תיקון מס' 3|2946)), ((521|תיקון מס' 4|2949)), ((838|תיקון מס' 5|2974)), ((914|תיקון מס' 6|2980)), ((1096|תיקון מס' 7|2991)), ((1105|תיקון מס' 8|2991)), ((1105|תיקון מס' 9|2991)), ((1838|תיקון מס' 10|3050)), ((1921|תיקון מס' 11|3055)); ((תשל&quot;ד, 270|תיקון|3085)), ((481|תיקון מס' 2|3110)), ((543|ת&quot;ט|3113)), ((896|תיקון מס' 3|3154)); ((תשל&quot;ה, 1156|תיקון|3309)), ((1253|תיקון מס' 2|3314)), ((1329|תיקון מס' 3|3318)), ((1658|תיקון מס' 4|3334)), ((1813|תיקון מס' 5|3343)), ((2090|תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)|3361)); ((תשל&quot;ו, 147|תקנות-שעת-חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע)|3406)), ((380|תיקון מס' 3|3426)), ((590|תיקון מס' 5 - תקנות בדבר אגרות הוצאת אשפה|3440)), ((686|ת&quot;ט|3447)), ((1331|תיקון מס' 6|3505)), &lt;!-- ((1884|תיקון מס' 7|????)), --&gt; ((2482|תיקון מס' 8 - תקנות בדבר אגרות הנמלים|3581)); ((תשל&quot;ז, 533|תיקון מס' 8|3635)), ((644|תיקון מס' 9|3644)), ((1031|תיקון מס' 11|3669)), ((1215|תיקון מס' 12|3680)), ((1308|תיקון מס' 13|3687)), ((2232|תיקון מס' 13|3741)), ((2454|תיקון מס' 15|3753)); ((תשל&quot;ח, 622|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון]|3810)), ((1020|תיקון מס' 2|3833)), ((1717|תיקון מס' 3|3869)), ((1791|תיקון מס' 4|3873)), ((1951|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: מס' 5]|3881)), ((2091|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: מס' 6]|3890)); ((תשל&quot;ט, 28|תיקון|3899)), ((478|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|3933)), ((675|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: מס' 3]|3943)), ((1214|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: מס' 4]|3984)), ((1478|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: מס' 5]|3998)), ((1867|תיקון מס' 5 [צ&quot;ל: מס' 6]|4025)); ((תש&quot;ם, 84|ת&quot;ט|4036)), ((779|תיקון|4078)), ((1159|תיקון מס' 2|4100)), ((1226|ת&quot;ט|4104)), ((1271|תיקון מס' 4|4107)), ((1271|הוראת שעה|4107)), ((1458|ת&quot;ט|4116)); ((תשמ&quot;א, 74|תיקון|4172)), ((198|תיקון מס' 2|4183)), ((956|תיקון מס' 3|4231)), ((1045|תיקון מס' 4|4238)), ((1275|תיקון מס' 5|4257)); ((תשמ&quot;ב, 722|תיקון|4323)), ((1159|תיקון מס' 2|4360)), ((1344|ת&quot;ט|4382)), ((1472|ת&quot;ט|4393)), ((1571|תיקון מס' 3|4398)), ((1616|ת&quot;ט|4402)); ((תשמ&quot;ג, 1392|תיקון|4496)), ((1626|תיקון מס' 2|4508)); ((תשמ&quot;ד, 790|ת&quot;ט|4581)), ((1303|תיקון|4618)), ((1444|תיקון מס' 2|4628)); ((תשמ&quot;ה, 1254|תיקון|4802)), ((1430|תיקון מס' 2|4628)); ((תשמ&quot;ו, 699|תיקון מס' 3|4915)), ((1353|הוראת שעה|4963)); ((תשמ&quot;ט, 203|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה|5150)), ((204|תיקון מס' 4|5150)), ((698|תיקון מס' 5|5180)), ((911|תיקון מס' 6|5190)), ((1018|תיקון מס' 7|5196)), ((1172|תיקון מס' 8|5206)); ((תשנ&quot;ב, 240|תיקון|5390)), ((458|פטור מאגרות החסנה - הוראת שעה|5400)), ((1167|תיקון מס' 2|5451)); ((תשנ&quot;ג, 276|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה|5491)), ((289|תיקון|5492)), ((327|תיקון מס' 2|5496)); ((תשנ&quot;ד, 232|אגרת רציף לדלק - הוראת שעה|5564)), ((634|פטור מאגרות החסנה - הוראת שעה|5580)), ((1010|תיקון|5607)), ((1113|תיקון מס' 2|5611)), ((1114|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה (תיקון)|5611)), ((1290|תיקון מס' 3|5619)); ((תשנ&quot;ה, 428|תיקון|5646)), ((600|תיקון מס' 2|5655)), ((1726|תיקון מס' 3|5697)), ((1727|תיקון מס' 4|5697)), ((1887|תיקון מס' 5|5703)); ((תשנ&quot;ו, 68|ת&quot;ט|5711)), ((1001|תיקון|5760)); ((תשנ&quot;ז, 446|תיקון|5814)), ((701|תיקון מס' 2|5831)); ((תשנ&quot;ח, 254|תיקון|5871)), ((405|תיקון מס' 2|5880)), ((597|תיקון מס' 3|5889)); ((תשנ&quot;ט, 26|תיקון|5931)), ((186|תיקון מס' 2|5942)), ((297|תיקון מס' 3|5948)), ((374|תיקון מס' 4|5953)), ((375|תיקון מס' 5|5953)); ((תש&quot;ס, 401|תיקון|6025)); ((תשס&quot;א, 194|תיקון|6071)); ((תשס&quot;ב, 445|תיקון|6153)); ((תשס&quot;ג, 443|תיקון|6222)); ((תשס&quot;ו, 712|תיקון|6475)); ((תשס&quot;ח, 569|תיקון|6651)); ((תשס&quot;ט, 813|תיקון|6769)); ((תש&quot;ע, 1095|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|6891)); ((תשע&quot;ח, 218|תיקון|7886)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+#32|הסעיפים 20(ב)]] [[+#32|ו-21(ב)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים=החוק|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 60]] [[=הפקודה|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]] (להלן - הפקודה), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ט, תשנ&quot;ט-3, תשע&quot;ח)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בעל כלי שיט&quot; - לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;הוראת מסירה&quot; - כמשמעותו של &quot;צו מסירה&quot; [[בסעיף 14 לפקודה]];
:- &quot;הפלגה בין-לאומית&quot; - הפלגה במסע בין-לאומי, כהגדרתו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ&quot;ג-1982]];
:- &quot;הרשות&quot; - רשות הנמלים והרכבות;
:- &quot;זמן העבודה הרגיל&quot; - שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;ימי מנוחה&quot; - ימי המנוחה הקבועים [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], ויום העצמאות כמשמעותו [[בחוק יום העצמאות, תש&quot;ט-1949]];
:- &quot;כלי שיט&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מטען במעבר בין נמלי&quot; (Cargo in Transit Between Ports) - מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי רשות הנמלים בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת, או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;
:: (2) הוא הוצהר בנמל כמטען במעבר דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט;
:: (3) הוא לא נארז מחדש מזמן פריקתו ועד להטענתו מחדש;
:- &quot;מטען במעבר יבשתי&quot; (Cargo in Transit) - מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומועבר ביבשה לארץ שכנה או מגיע ביבשה מארץ שכנה לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
:: (2) הוא הוצהר כמטען במעבר יבשתי דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לטעינה בנמל;
:- &quot;מטען במעבר אווירי&quot; (Cargo in Sea-Air Transit) - מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומיוצא בדרך האוויר לחוץ לארץ או מגיע בדרך האוויר לארץ ומועבר לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
:: (2) הוא הוצהר כמטען במעבר אווירי לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לנמל לצורך טעינה;
:- &quot;מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ&quot; - מטען יבוא שנפרק מכלי שיט בנמל מנמלי הרשות אך יוצא לחוץ לארץ, בין משטח הנמל ובין אם לאו ובלבד שרשות המכס הכירה בו כמטען בשטעון;
:- &quot;מנהל הנמל&quot; - לרבות מי שמנהל הנמל הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;מסוך&quot; - [[#1|כמשמעות &quot;מחסן עבר&quot; (([&quot;מסוך מעבר&quot;])) או &quot;אזור סיוור&quot; בפקודה]];
:- &quot;מסירה ישירה&quot; - מסירת טובין במישרין מכלי שיט שליד הרציף לבעליהם, או מן הבעלים לכלי שיט שליד הרציף;
:- &quot;מסירה עקיפה&quot; - מסירת טובין שלא בדרך מסירה ישירה;
:- &quot;מעגן סגור&quot; - חלק הנמל המוגן בשובר גלים, לרבות צידו החיצון של שובר הגלים הקטן בנמלי חיפה ואשדוד, ובנמל אילת - חלק הנמל המהווה את הנמל הפנימי;
:- &quot;משגור&quot; - כלל הטובין לפי מטען אחד;
:- &quot;מיתקן נמל ייעודי&quot; - מיתקן מתמחה המשמש לפריקה או לטעינה של מטען מסוג אחד בלבד, נוזל או בצובר וכן רציף המשמש לפריקה או טעינה של חומר נפץ;
:- &quot;נמל&quot; - נמל חיפה, נמל אשדוד, נמל אילת או נמל אשקלון;
:- &quot;סימן עזר&quot; - סימן מיוחד למיונם של טובין, המשותף רק לחלק או לחלקים של המשגור;
:- &quot;סימן עיקרי&quot; - הסימן המיוחד למיונם של טובין, המשותף לכל המשגור;
:- &quot;ספינת דיג&quot; - ספינה העוסקת בדיג ואין עליה מטען זולת דגה שאינה טעונה הצהרת מכס;
:- &quot;פקיד מוסמך&quot; - פקיד שבסמכותו או מתפקידו לדרוש עשיית הדבר הנידון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;
:- &quot;קברניט&quot; - רב החובל של כלי השיט או מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה, למעט נתב ורב חובל נמל; ובכלי שיט שבבניה או בפירוק - הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
:- &quot;רב חובל נמל&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ניהול התעבורה הימית]];
:- &quot;רכב&quot; - כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]];
:- &quot;שיטעון&quot; (transshipment) - העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;
:- &quot;שיטעון בין נמלי&quot; - העברת מטען מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון לכלי שיט בנמל אחר של הרשות בים התיכון;
:- &quot;מכולה&quot; (freight container) - יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
:: (1) מבנה יציב בזוויות ישרות;
:: (2) היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;
:: (3) היא מצויידת באבזרים המאפשרים שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל להנחת דעתו של מנהל הנמל;
:: (4) מידותיה אחידות כדלקמן:
::: (1) רחבה הוא 8 רגל;
::: (2) גבהה עד 9 רגל;
::: (3) ארכה הוא 20 רגל או 40 רגל;
:: (5) הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים;
:- &quot;מכולה שאינה רגילה&quot; - מכולה שארכה אינו 20 רגל או 40 רגל;
:- &quot;המכלה&quot; - מילויין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;
:- &quot;גלנוע&quot; (Roll-on/Roll-off) - שיטת ניטולם של כלי רכב על גבי גלגליהם או זחליהם או כל שיטת תנועה אחרת שאינה הנפה בעזרת מנוף חיצוני ממקום חנייתם בכלי השיט דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי שבו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל;
:- &quot;כלי רכב מוביל&quot; - כלי רכב המשמש להובלת מטענים בשיטת גלנוע, לרבות גרור (trailer), גרור נתמך (semi-trailer) וגרור גל-נוע (roll-trailer); לענין זה, &quot;גרור גל-נוע&quot; (roll-trailer) - גרור המיועד להובלת מטענים באניות גל-נוע, ושאינו מורשה לנוע מחוץ לתחומי הנמל;
:- &quot;כלי רכב מובל&quot; - מכונית או טרקטור על גלגלים המנוטל בגלנוע והמהווה מטען יבוא, מטען יצוא או מטען בשטעון;
:- &quot;סיור כלי רכב&quot; - פריקת יחידות טובין מתוך כלי רכב מוביל או טעינת יחידות טובין אל תוך כלי רכב מוביל;
:- &quot;תקנות הספנות (ימאים)&quot; - [[תקנות הספנות (ימאים), התשס&quot;ב-2002]];
:- &quot;תקנות ניהול התעבורה הימית&quot; - [[=תקנות ניהול התעבורה הימית|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;תצפית נמל&quot; - כהגדרתה [[בתקנות ניהול התעבורה הימית]].

== פרק שני: הוראות סדר כלליות ==

=== סימן א': שעות העבודה ===

@ 2. עבודה מחוץ לזמן הרגיל
: לא תיעשה עבודה בנמל מחוץ לזמן העבודה הרגיל אלא ברשות מנהל הנמל.

=== סימן ב': כניסה ויציאה ===

@ 3. תחולה
: (א) הוראות [[סימן זה]] יחולו באותו חלק של נמל אשר רשות הנמלים קבעה אותו כשטח מוגבל (להלן - השטח המוגבל).
: (ב) תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.

@ 4. כניסה ברשיון (תיקון: תשנ&quot;ה-5)
: (א) לא ייכנס אדם לנמל אלא על פי רשיון כניסה או על פי רשיון עיסוק.
: (ב) רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
: (ג) לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.

@ 5. מתן רשיון
: מנהל הנמל רשאי לתת רשיון כניסה, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, לרבות תנאים המגבילים את רשות הכניסה של בעל הרשיון לחלק מסויים של הנמל, ובכל עת לשנות את התנאים ולהוסיף עליהם.

@ 6. המצאת רשיון
: השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי [[תקנה 5]] לבטל רשיון או לשנות את תנאיו או להוסיף עליהם, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הרשיון להמציא את הרשיון ובעל הרשיון חייב למלא אחרי הדרישה.

@ 7. עיסוק
: לא ינהל אדם עסק בתחום הנמל אלא אם קיבל רשיון לכך מאת מנהל הנמל ובכפוף לתנאי הרשיון.

@ 8. הגבלות נוספות
: מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי-חיים ורכב לשטח הנמל או לכל חלק ממנו, אם לדעתו דרוש הדבר להחזקת הנמל, להפעלתו או לניהולו.

@ 9. הצגת רשיון
: בעל רשיון הנמצא בנמל חייב להראות את רשיונו לכל פקיד מוסמך או שוטר, לפי דרישתו.

=== סימן ג': רכב ===

@ 10. כניסת רכב לנמל
: לא יכניס אדם רכב לשטח המוגבל של הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.

@ 11. עצירת רכב להצגת מסמכי מטען
: הנוהג ברכב העומד להיכנס לנמל יעצור את הרכב לפי דרישת מנהל הנמל ויציג לו את המסמכים הנוגעים לטובין המובלים באותו רכב.

@ 12. ציות האחראי או הנוהג ברכב להוראות
: אדם האחראי לרכב או הנוהג ברכב בתחומי הנמל יישמע להוראות מנהל הנמל בכל ענין הקשור בהסעתו, בנהיגתו, בעצירתו, בהעמדתו, בחנייתו ובהחנייתו של אותו רכב וכן בפריקת מטען, בטעינתו ובהובלתו ובהורדת נוסעים, בהעלאתם ובהסעתם.

@ 13. הגבלת זמן חניה
: לא ישאיר אדם רכב בנמל, ולא ירשה להשאירו, לתקופת זמן רצופה העולה על 12 שעות, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

=== סימן ד': השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו ===

@ 14. הגבלות בשימוש
: מנהל הנמל רשאי לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף או מסוך או כל חלק מהם, וכן לאסור את השימוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.

@ 15. איסור בניה ללא רשות מאת מנהל הנמל
: לא יקים אדם בנין, מבנה או מיתקן כלשהו בנמל, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם קיבל מאת מנהל הנמל אישור שהדבר לא יפריע להפעלתו התקינה של הנמל.

@ 16. איסור נטילת חול, אבנים וכו'
: לא יטול אדם חול, אדמה, חצץ, אבנים או חמרים כיוצא באלה בתחום נמל, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

=== סימן ה': התנהגות אנשים בנמל ===

@ 17. מילוי אחר תנאי הרשיון
: מי שנמצא בנמל חייב למלא אחרי תנאי רשיון הכניסה או העיסוק שבידו.

@ 18. איסור הסרטה וצילום
: (א) לא יסריט אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי הרשיון.
: (ב) לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.

@ 19. הצבת מודעות רק ברשות
: לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף, במסוך, באולם המתנה, במשרד או במקום אחר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל ובתנאים שהוא קבע.

@ 20. כניסה למסוך
: לא ייכנס אדם למסוך שלא לשם סידור ענין בקשר לטובין הנמצאים שם, אלא ברשות מנהל הנמל, ולא יישאר בו לאחר שדרש ממנו מנהל הנמל לעזבו.

@ 21. איסור דיג (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא ידוג אדם בחכה או באופן אחר במעגן הסגור ולא ישים רשת לדיג או ציוד דיג אחר במימי הנמל.

@ 22. חובת מבוגר לשמור על ילד שבפיקוחו
: לא ירשה אדם לקטין עד גיל 12 שנמצא בפיקוחו להימצא בנמל שלא בליווי בגיר.

@ 23. איסור רחצה (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל-חיים למימי הנמל אלא ברשות רב חובל הנמל.

@ 24. הפגנות והתקהלויות
: (א) לא יערוך אדם הפגנה בנמל אלא ברשות מנהל הנמל ולא ישתתף אדם בהפגנה הנערכת ללא רשות כאמור; לא יגרום אדם להתקהלות אנשים בנמל ולא ישתתף בכל התקהלות אלא אם אישר אותה מנהל הנמל.
: (ב) כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.
: (ג) הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.

== פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים ==

@ 25. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מנהל הנמל&quot; - מנהל הנמל שבו רשום כלי השיט או שבו הוא מופעל באופן קבוע;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון שמנהל נמל מוציאו לפי [[סעיף 9 לפקודה]].

@ 26. סירוב לתת רשיונות
: מנהל נמל רשאי לסרב ליתן רשיון לכלי שיט הפועל בתחומי הנמל אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) כלי השיט אינו מתאים, לדעת מנהל הנמל, למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;
: (2) מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;
: (3) כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי [[תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]], ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט, לדעתו של מנהל הנמל;
: (4) השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.

@ 27. תוקף רשיון
: תוקף הרשיון יהיה לשנה מיום נתינתו, אולם מנהל הנמל רשאי לקבוע לגבי רשיון מסויים תקופה קצרה יותר.

@ 28. תנאים לרשיונות
: (א) מנהל הנמל רשאי לכלול ברשיון תנאים המגבילים את השימוש בכלי השיט לחלק ממימי הנמל או לצורך עיסוק מסויים.
: (ב) מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת משנה זו לא תגרע [[מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]].

@ 29. הצגת רשיון
: הקברניט או הבעל של כלי שיט חייב להראות את הרשיון בכל עת שידרוש ממנו פקיד מוסמך או שוטר לעשות כן.

@ 30. הצגת פרטים במקום בולט
: הקברניט או הבעל של כלי השיט יציין את הפרטים לפי [[תקנה 28(ב)]] באותיות ברורות במקום בולט לעין בכלי השיט.

@ 31. שמירה
: לא יעזוב קברניטו או בעלו של כלי שיט את כלי השיט ללא השגחה נאותה אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או פקיד מוסמך אחר.

== פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP) ==

@ 32. רתיקת גווה (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.

@ 33. המצאת רתוקות על-ידי הקברניט (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ימציא בעדן רתוקות מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.
: (ב) הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה רב חובל הנמל.

@ 34. ניקוי רתוקות, תיקונן והחלפתן (תיקון: תשע&quot;ח)
: בזמנים שקבע רב חובל הנמל יובאו הרתוקות של כל גווה או ספינת אספקה לחוף, ינוקו, ישומנו או יוחלפו ויוחזרו למקומן לשביעת רצונו של רב חובל הנמל ועל חשבון הבעל או הקברניט של הגווה או הספינה.

== פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות ==

@ 35. סמכות מנהל הנמל או רב חובל הנמל לאכוף ביצוע הוראותיו (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא ביצע קברניט כלי שיט הוראה מהוראות מנהל הנמל או רב חובל הנמל שניתנו לפי תקנות אלה לקברניט כלי השיט, יהיה מנהל הנמל או רב חובל הנמל רשאי -
: (1) להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל או לרב חובל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל או לרב חובל הנמל;
: (2) לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.

@ 36. פיקוח על הנפת דגלי שיט
: (א) מנהל הנמל רשאי, בהודעה בכתב שתישלח לקברניט של כלי שיט בנמל, לאסור על הנפתו או הצגתו של כל דגל או סמל על כלי השיט שעה שהוא נמצא שם, מלבד דגלו הלאומי, הדגל הישראלי, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
: (ב) נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.

== פרק ששי: ניתוב ==

@ 37. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ח)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ועדת רישוי נתבים&quot;, &quot;הועדה&quot; - ועדה ליד מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן - המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הספנות והנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
:- &quot;המעסיק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) רב חובל הנמל שבו המועמד לקבלת רישיון ניתוב עתיד להיות מועסק - בנמל המפורט [[בתקנה 289 לתקנות אלה]] למעט במיקשר הימי בנמל אשדוד - בבקשות לפי [[תקנה 42(1) עד (3)]];
:: (2) נתב העוסק בפועל בניתוב - במיקשר הימי בנמל אשדוד - בבקשות לפי [[תקנה 42(1) עד (3)]];
:: (3) רב חובל נמל שהממונה על הנמלים מינה אותו להשתתף בדין בבקשות לפי [[תקנה 42(4) ו-(5)]];
:- &quot;נתב&quot; - בעל רשיון;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון לשמש נתב שהוצא מכוח [[סעיף 13 לפקודה]];
:- &quot;גוררת&quot; - כמשמעותה [[בתקנות הנמלים (ימאים), תשל&quot;ב-1971]].

@ 38. סוגי רשיונות
: (א) רשיון יהיה זמני או קבוע.
: (ב) תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

@ 39. הגשת בקשה לרשיון
: בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן [[בפרק זה]] - השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שהיא קבעה.

@ 39א. תנאי כשירות כללית (תיקון: תשע&quot;ח)
: תנאי הכשירות הכללית לתפקיד נתב הם:
: (1) הוא בעל תעודת הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל, לפי [[+|תקנה 20(1)(א)]] [[ופרק ד' לתקנות הספנות (ימאים)]];
: (2) שירת באנייה בתפקיד קברניט כלי שיט, שתפוסתו ברוטו עולה על 3,000 טון ועסק בהפלגות בין-לאומיות במשך 24 חודשים לפחות או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 15 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 24 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת;
: (3) הוא בעל תעודה רפואית תקפה מאת רופא מורשה או מוסד רפואי מוסמך, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש לשמש בתפקיד נתב; לעניין זה, &quot;מוסד רפואי מוסמך&quot; ו&quot;רופא מורשה&quot; - כהגדרתם [[בתקנה 52 לתקנות הספנות (ימאים)]].

@ 40. בקשה לרשיון זמני (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ח)
: לבקשה למתן רשיון זמני יצרף המבקש -
: (1) מסמכים המעידים על עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות הכללית כמפורט [[בתקנה 39א]];
: (2) אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו [[בפקודה]] או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
: (3) אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;
: (4) (((נמחקה);))
: (5) (((נמחקה).))

@ 41. בקשה לרשיון קבוע (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לבקשה למתן רשיון קבוע יצרף המבקש -
:: (1) רשיון זמני תקף של המבקש;
:: (2) אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
:: (3) תעודה רפואית כאמור [[בתקנה 39א(3)]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (א)(1) ו-(2).

@ 42. סמכויות הועדה (תיקון: תשע&quot;ח)
: אלה סמכויות הועדה:
: (1) לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי [[תקנה 39]] ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
: (2) לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;
: (3) להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה;
: (4) לייעץ לשר בדבר קביעת תנאי הכשירות הכלליים הנדרשים לתפקיד נתב;
: (5) לייעץ לשר בדבר הצורך בהשתלמויות מקצועיות.

@ 42א. המלצה של מנהל רשות הספנות והנמלים (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 39א(2)]] רשאי מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון, בתנאים או ללא תנאים, למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 3,000 טון ועסק בהפלגות בין-לאומיות במשך 18 חודשים לפחות, או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 12 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 18 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת, או שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
: (ב) המלצת מנהל רשות הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי [[תקנה 42(3)]].

@ 43. מתן רשיון
: השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש או לסרב לתתו, וכן לקבוע בו תנאים.

@ 44. חקירות הוועדה
: הועדה רשאית -
: (1) להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;
: (2) לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;
: (3) להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.

@ 45. סירוב לתת רישיון, התלייתו או ביטולו (תיקון: תשע&quot;ח)
: רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לסרב לתת רישיון או לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
: (1) הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניתוב, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו;
: (2) השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
: (3) השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.

@ 45א. התליה לאלתר (תיקון: תשע&quot;ח)
: אם יש לשר יסוד סביר להניח, לאחר שהועברה אליו חוות דעת של הממונה על הנמלים בעניין, כי הנתב ביצע מעשה שמפאת מהותו, חומרתו או נסיבותיו הקשורות לבטיחות השיט, אין הוא ראוי לעסוק בניתוב או, לאחר שקיבל תעודה רפואית מאת רופא מורשה או מוסד רפואי כהגדרתם [[בתקנה 39א]], כי מצב בריאותו של הנתב אינו מאפשר לו לבצע את תפקידו כנתב, והוא שוכנע כי יש צורך דחוף בהתליית רישיונו לשם הגנה מיידית על בטיחות השיט, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, בתנאים או בלא תנאים, עוד בטרם נמסרו לו המלצות הוועדה, ובלבד שייתן לנתב הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה.

@ 46. פקיעת רשיון
: הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
: (1) נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב-חובל;
: (2) הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.

@ 47. (תיקון: תשל&quot;ג-8, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 48. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 49. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))

== פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה ==

@ 50. הודעה על בואו של כלי שיט
: לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל, יודיע על כך הקברניט או הבעל של כלי השיט למנהל הנמל; הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט כאמור [[בתקנה 48]] שאינו זקוק לשירותים בנמל.

@ 51. מסירת מיצהר היבוא
: (א) לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל ימציא בעליו למנהל הנמל -
:: (1) העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין בין היתר את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (stowage plan) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו [[בתקנה 218]] - תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;
:: (2) רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;
:: (3) רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;
:: (4) רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.
: (ב) הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.
: (ג) לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל, לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.

@ 52. סילוק אגרות ותשלומים לפני ההפלגה
: (א) לא יפליג כלי שיט מנמל ללא אישור להפלגה מאת מנהל הנמל.
: (ב) מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.

@ 53. מסירת מיצהר היצוא בהפליג כלי השיט
: כל כלי שיט, בטרם יינתן לו אישור הפלגה, חייב קברניטו למסור לפקיד המוסמך רשימת הנוסעים העומדים להפליג וכן מיצהר היצוא של המטען המציין בין היתר את המידות והמשקלות של כל משגור; אולם אם יש לכלי השיט סוכן בנמל, די בכך שהוא ימסור את הרשימה או המיצהר לפקיד המוסמך תוך 24 שעות מעת קבלת אישור ההפלגה.

== פרק שמיני: כלי שיט בנמלים ==

@ 54. תנועת כלי שיט בנמל
: לא יניע ולא יתמרן אדם כלי שיט בנמל באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר שבנמל.

@ 54א. אמצעי קשר בכלי שיט (תיקון: תשל&quot;ה-5)
: (א) לא ישיט קברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 450 טונות לנמל ולא יעגינו בתחום נמל אלא אם היה כלי השיט מצוייד במכשיר קשר תג&quot;מ (V.H.F) תקין ובמצב שמיש.
: (ב) בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.

@ 55. מצופי עוגנים (תיקון: תשע&quot;ח)
: רב חובל הנמל רשאי להורות לקברניט של כלי שיט העוגן בנמל לגרום לכך כי מקום הימצאם של העוגנים יובלט באמצעות מצופים.

@ 56. הפעלת צופר (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יפעיל אדם צופר בכלי שיט הקשור לרציף או לשובר הגלים מבלי שקיבל תחילה רשות מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום או לצורך ניסוי מערכות לפני הפלגה (Testing Gear).

@ 57. כוח ההנעה של כלי השיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של כלי שיט המונע בכוח מכני חייב לוודא את כשירותו ותקינותו המלאה של כוח ההנעה העיקרי בכלי השיט כל עוד כלי השיט נמצא בנמל, אלא אם כן קיבל רשות בכתב מאת רב חובל הנמל או מי שהוא מינה לכך לשינוי כוח ההנעה העיקרי של כלי השיט, ובלבד שסוכן האנייה הציג לו אישור של המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט לאותו שינוי.

@ 58. נוכחות אנשי צוות (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של כלי שיט העוגן או הרתוק בנמל יבטיח כי מספר מספיק של אנשי צוות יהיו נוכחים על כלי השיט לצורך שמירה על בטיחותו ואפשרות תמרונו, זולת אם רב חובל הנמל הסכים מראש אחרת; רב חובל הנמל יתייעץ עם המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט הנוגע בדבר או מי שהוא מינה לעניין זה.

@ 59. אמצעי ריתוק
: הקברניט של כלי שיט הרתוק בנמל יבטיח כי אמצעי הריתוק של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב תקין.

@ 60. סוככי מגן (תיקון: תשע&quot;ח)
: קברניטו של כלי שיט הנכנס לנמל יבטיח כי כלי השיט יהיה מצוייד בסוככי מגן במספר ובגודל מתאימים לכלי השיט והשימוש בהם ייעשה לפי הצורך ולפי הוראות רב חובל הנמל.

@ 61. קשירת כבלים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) רב חובל הנמל רשאי ליתן הוראה לקברניט לקשור כבלים או ציוד קשירה לכלי השיט תוך מועד שיורה; אם אין לקברניט כבלים או ציוד קשירה כאמור, יספקם רב חובל הנמל ויחייב את הקברניט בהוצאות.
: (ב) לא קויימה הוראת תקנת משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי רב חובל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.

@ 62. הפעלת מדחף על יד רציף (תיקון: תשע&quot;ח)
: בכלי שיט העוגן על יד רציף לא יופעל המדחף בלי רשות לכך מאת מנהל הנמל אלא אם -
: (1) הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום; או
: (2) הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.

@ 63. איסור חסימת נתיבי שיט וגישות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא יעגון כלי שיט בנתיב שיט, בתעלה או במקום המפריע לגישה לכל רציף, מזח או מיתקן אחר של הנמל, אלא לפי היתר מראש מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
: (ב) לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות מרב חובל הנמל, פרט למקרה חירום.

@ 64. עגינה וריתוק (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ח)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;הרשות&quot;, &quot;חברת נמל&quot; ו&quot;תאגיד מורשה&quot; - כהגדרתם [[בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס&quot;ד-2004]] (להלן - החוק);
::- &quot;רציף מסחרי&quot; - רציף שהרשות הורתה לגביו, לפי תקנת משנה (א1)(2), כי הקצאתו לכלי שיט תהיה לפי הסכם;
::- &quot;מפעיל&quot;, לגבי כל רציף - חברת הנמל או התאגיד המורשה שהוסמכו לתת בו שירותי נמל לציבור;
::- &quot;צוות תפעול&quot; - קבוצת עובדים מוגדרת, העובדת בשיתוף פעולה לביצוע תהליך ניטול המטען והכוללת עובדים במספר ובתפקידים המתאימים, להלכה, להשלמת התהליך האמור במלואו.
: (א1) לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות -
:: (1) לקבוע בכללים לפי [[סעיף 32(ב) לחוק]], ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן - נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ&quot;ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;
:: (2) להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן - אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:
::: (א) הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;
::: (ב) הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, &quot;זמן שהיית אניה בנמל&quot; - פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;
::: (ג) ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ&quot;ל המפעיל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעיל -
:::: (1) בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה - שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;
:::: (2) ביום שישי - שלושה צוותי תפעול;
::: (ד) המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו:
:::: (1) בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;
:::: (2) המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;
:::: (3) להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.
: (א2) בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.
: (א3) על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.
: (א4) קביעת נוהל התור התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.
: (א5) נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
: (ד) הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן - הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.
: (ה) מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).
: (ו) על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.
: (ז) לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
: (ח) היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור [[בסעיף 42(ג)(3) לחוק]], בכפוף להוראות [[+|סעיפים 43 עד 46]] [[ו-48 לחוק]].

@ 65. היתר ריתוק
: אין לראות בקבלת אגרות מינגש או כל אגרות אחרות בלבד משום מתן היתר לכלי שיט להירתק לרציף או לעגון במקום אחר בנמל כל עוד לא נתקבל היתר לכך.

@ 66. פריקת מטענים וטעינתם
: לא יתחילו בפריקת מטענים או בהורדת אנשים מכלי שיט או בטעינת מטענים או העלאת אנשים עליו, אלא במקום ובזמן שנקבע לכך בהיתר שקיבל הקברניט מאת מנהל הנמל.

@ 67. הגבלות בשירותי הנמל
: מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור טעינתם או פריקתם של טובין ועלייתם או ירידתם של אנשים מכלי שיט כל אימת שהוא סבור כי מזג האוויר או גורם אחר עלול להפריע למהלך התקין של העבודה או לגרום נזק לנמל או לרכוש או לאנשים שבתוכו.

@ 68. עיכוב פריקה וטעינה
: (א) כלי שיט שלא פרק מטען או לא טענו במהירות הסבירה לדעת מנהל הנמל, והוא תופס מקום ריתוק הדרוש לכלי שיט אחר, רשאי מנהל הנמל להורות להעתיקו ממקום ריתוקו או להעתיקו בעצמו ולהטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בכך.
: (ב) מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.

@ 69. מניעת נזק ממיתקני הנמל
: קברניט כלי שיט ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף או למיתקן אחר בנמל עקב ניתוב, עגינה או רתיקה של כלי השיט או בשעת פריקה או טעינה.

@ 70. הודעה על גרימת נזק
: קברניט כלי שיט יודיע מיד למנהל הנמל על כל נזק שגרם כלי השיט לרציף או למיתקן אחר בנמל.

@ 71. איסור כניסת כלי שיט שאינם מבוטחים
: מנהל הנמל רשאי לאסור כניסתו של כלי שיט לנמל אם לא הוכיח בעל כלי השיט או קברניטו כי כלי השיט מבוטח להנחת דעתו של מנהל הנמל מפני כל נזק שהוא אחראי לו ואשר עלול להיגרם על-ידי כלי השיט בנמל.

@ 72. הרחקת כלי שיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: נוכח רב חובל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה.

== פרק תשיעי: ציוד ==

@ 73. עגורני חוף
: מנהל הנמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, כולם או מקצתם, מכלי שיט הרתוק לרציף בנמל, או טעינתם עליו, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם לדעתו הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני כלי השיט עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

@ 74. חובת שימוש בעגורני חוף
: על אף האמור [[בתקנה 73]] יהא השימוש בעגורני חוף או במיתקני חוף חובה לשם פריקת מטענים בצובר שעליהם הורה מנהל הנמל, או טעינתם לכלי שיט הרתוק לרציף, כל אימת שבנמל מצויים עגורנים או מיתקני חוף שאפשר להשתמש בהם.

== פרק עשירי: מטענים ==

=== סימן א': מסמכי המטענים וסימונם ===

@ 75. טובין שלא נפדו וגורמים לצפיפות
: נפרקו טובין מכלי שיט בנמל ועברו חמישה ימים מן היום שבו השלים כלי השיט שייבא את הטובין את פריקת מטענו בנמל, רשאי מנהל הנמל, אם לדעתו אי העתקת הטובין גורמת לצפיפות בו, לצוות על העתקתם למקום שאישר לכך גובה המכס, וההוצאות הכרוכות בכך ישולמו על ידי היבואן או בעל הטובין, או על ידי סוכנו של כל אחד מהם, בטרם יוצאו הטובין מפיקוחה של רשות הנמלים.

@ 76. רשימת טובין ליצוא
: לא יביא אדם לנמל טובין שאינם חפצי נוסעים (להלן [[בפרק זה]] - טובין) לשם הטענתם על כלי שיט, אלא אם המציא קודם לכן למנהל הנמל רשימה של הטובין האלה ובה תיאורם, משקלם, מידותיהם, סימונם, אריזתם, שמות שולחיהם ומקבליהם וציון הטובין המסוכנים שביניהם.

@ 77. סימון משקל טובין מיוצאים
: הבעל של כל יחידת טובין המיוצאת דרך הנמל, שמשקלה ברוטו אלף קילוגרמים או יותר, יבטיח שהמשקל יצויין על אריזת המשגור באופן ברור ובולט לעין בכתב בר-קיימא.

@ 78. המצאת רשימת טובין בשיטעון
: אם מועברים טובין מכלי שיט אחד בנמל למשנהו, רשאי מנהל הנמל לדרוש מהקברניטים של שני כלי השיט רשימה כאמור [[בתקנה 76]] לענין הטובין שבשיטעון.

@ 79. הוראת מסירה (תיקון: תשנ&quot;ט)
: טובין שנפרקו בנמל לשם יבוא או כמטען במעבר, יגישו מקבלי הטובין או סוכניהם למנהל הנמל הוראת מסירה מטעם סוכן כלי השיט שבו יובאו הטובין בטופס שנקבע על פי [[סעיף 14 לפקודה]].

@ 80. תעודת יצוא
: יצואן של טובין או סוכנו יגישו למנהל הנמל תעודת יצוא, שבה נקובים הפרטים הבאים לענין הטובין:
: (1) שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;
: (2) שם המקבל;
: (3) משקלם של הטובין ונפחם;
: (4) סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;
: (5) נמל היעוד.

@ 81. אי אחריות להטענת טובין
: רשות הנמלים אינה חייבת להטעין טובין שעליהם הוגשה תעודת יצוא, כולם או מקצתם, על כלי שיט ששמו צויין בתעודת יצוא.

@ 82. פיקוח בעת פריקה וטעינה
: בעת פריקה או טעינה על כלי שיט בנמל, יימצא עליו קברניטו ויפקח על הפעולות האמורות.

=== סימן ב': מטענים ברציפים ===

@ 83. הנחת טובין בנמל
: (א) לא ישים אדם טובין במקום כלשהו בשטח הנמל אלא ברשות פקיד מוסמך.
: (ב) מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.

@ 84. אריזת טובין
: לא יארוז אדם טובין, לא יפתח אריזתם ולא ירכיב מכוניות, מכונות או טובין אחרים בשטח הנמל, אלא ברשות הפקיד המוסמך.

@ 85. איסור הנחת טובין וציוד בקרבת מיתקני הנמל (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: (א) לא ישים אדם כל טובין או ציוד ולא יחזיקם ברציף בקרבה יתרה לרתוקות, לזקפים (bollards), לטבעות קשירה, לעמודים, לחיבורי מים או חשמל, למסילות ברזל או למסילת עגורנים.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מסילת ברזל&quot; - השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.

@ 86. איסור הנחת טובין באופן העלול לגרום נזק
: (א) לא ישים אדם ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל טובין אשר לדעת פקיד מוסמך עלולים לגרום נזק לרציף, למסוך או למקום אחר או לטובין אחרים בקרבתם.
: (ב) לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.

@ 87. בעלי-חיים בנמל
: מי שבפיקוחו נמצאים בעלי-חיים בנמל או המביא בעלי-חיים לנמל או המוציא אותם משם, ינקוט בכל הצעדים הדרושים למניעת בריחתם או תעייתם.

=== סימן ג': פריקה וטעינה ===

@ 88. מתיחת רשתות בעת פריקה וטעינה
: הקברניט של כלי שיט יגרום לכך כי לפני פריקת טובין או טעינתם ובזמן הפריקה או הטעינה יימתחו רשתות וקולטי מפולת בין כלי השיט והרציף.

@ 89. הוראות לקברניט
: (א) מנהל הנמל רשאי לתת מפעם לפעם הוראות בענין פריקה וטעינה וכל הכרוך בכך לקברניט של כלי שיט ולכל אדם הממונה על פריקת כלי שיט או טעינתו, לרבות הוראות בענינים כדלקמן:
:: (1) פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;
:: (2) השימוש בארבות, בסירות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;
:: (3) הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;
:: (4) שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;
:: (5) האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.

@ 90. מסירת טובין במסירה עקיפה לפי שטרי מטען
: (א) במסירה עקיפה, ימסור הקברניט או הבעל של כלי שיט למנהל הנמל את הטובין כשהם מסודרים לפי שטרי מטען.
: (ב) לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.

@ 91. רשימות טובין בפריקה
: ערך קברניט או הבעל של כלי שיט רשימות של טובין שנפרקו מכלי השיט, רשאי מנהל הנמל לדרוש העתק מהרשימות האמורות.

@ 91א. כיסוי מטענים בגלנוע (תיקון: תשל&quot;ז)
: כלי רכב מוביל שהוא טעון מטען יבוא או מטען ייצוא יימסר לנמל כשהוא מכוסה להגנת המטען מפני גשם.

=== סימן ד': סבלות (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 92. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ט-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 93. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 94. מסירה ישירה טעונה אישור
: לא תיעשה מסירה ישירה בטובין מיובאים או מיוצאים, אלא באישורם המוקדם בכתב של גובה המכס ומנהל הנמל.

@ 95. סמכות לסרב מסירה עקיפה (תיקון: תשמ&quot;ג)
: מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות מסירה עקיפה בעת פריקת טובין או טעינתם, אם לדעתו מסירה כאמור עלולה לגרום לצפיפות יתרה, סכנת דליקה, התפוצצות, לכלוך, זיהום אויר, הפרעה לסדרי העבודה בנמל וכיוצא באלה, או אם הדבר דרוש, לדעתו, להגנתם, שמירתם או בטיחותם של הטובין המשונעים או של טובין אחרים שבקרבתם.

== פרק אחד-עשר: טובין ללא תובעים ==

@ 96. דמי מכירת טובין ללא תובעים (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) נמכרו טובין בהתאם להוראות [[+|סעיף 21]] [[או 22 לפקודה]], ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם מסי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, ההוצאות הקשורות בטיפול בהם לצורך מכירתם והוצאות מכירתם.
: (ב) העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.
: (ג) ניתנה הוראה בהתאם [[+|לסעיף 21]] [[או 22 לפקודה]] למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות - יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנת משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.
: (ד) טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.
: (ה) רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה - רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.

@ 97. הודעה על מכירת טובין ללא תובעים (תיקון: תשל&quot;ה-3)
: (א) הודעה על מכירה של טובין כאמור [[בסעיף 21(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], תפורסם בידי מנהל הנמל שבו הטובין עומדים להימכר, בתחילת החודש שבו הטובין יוצאו למכירה.
: (ב) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ-15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.
: (ג) טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.
: (ד) אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.

== פרק שנים-עשר: בטיחות ==

=== סימן א': אמצעי בטיחות ===

@ 98. אמצעי גישה לכלי שיט
: (א) הקברניט של כלי שיט שרותק לרציף יקבע ויחזיק כבש מתאים לגישה בטוחה מהרציף לכלי השיט.
: (ב) הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.
: (ג) הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).
: (ד) מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.

@ 99. עליה וירידה מכלי שיט באמצעות כבש
: לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד ממנו לחוף אלא באמצעות כבש כאמור [[בתקנה 98]].

@ 100. כלי שיט בתנועה
: לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד מכלי שיט לחוף כל עוד כלי השיט נמצא בתנועה.

@ 101. איסור לטפס
: לא יטפס אדם על שובר גלים, על רציף או מתחתיו, או על כל מבנה, עגורן או מטען בנמל, אלא אם הורשה לכך מאת מנהל הנמל.

@ 102. שמירת דינים
: הוראות [[סימן זה]] אינן באות לגרוע [[מכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947]].

=== סימן ב': מניעת דליקות בנמל וכיבוין ===

@ 103. איסור עישון בנמל
: לא יעשן אדם ולא ישתמש במאור חשוף או באש מסוג כלשהו בנמל במקומות שהעישון או השימוש כאמור נאסר על ידי מנהל הנמל.

@ 104. איסור ביצוע עבודת בעירה בנמל
: לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש ברציף, במסוך או בכל מקום אחר בנמל, אלא ברשות מאת מנהל הנמל.

@ 105. כיבוי דליקות בנמל
: מנהל הנמל רשאי לנקוט בכל הצעדים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.

@ 106. הרחקת טובין ממקום דליקה
: פרצה דליקה בנמל, במקום שבו מוחסנים טובין או בקרבתו, או בכלי שיט בקרבת מקום כאמור, רשאי מנהל הנמל להרחיק בזמן הדליקה או כיבויה את הטובין למקום אחר בנמל או מחוצה לו ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או נגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, החל מפרוץ הדליקה ועד שהבעל קיבלם להחזקתו, עד כדי ערך הטובין.

=== סימן ג': מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין ===

@ 107. הגדרות
: [[בסימן זה]], &quot;הבערת אש&quot; - כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.

@ 108. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם אש בכלי שיט -
:: (1) בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;
:: (2) בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;
:: (3) בשעת תדלוקו של כלי השיט.
: (ב) תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.

@ 109. הבערת אש
: בכפוף לאמור [[בתקנה 108]] מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
: (1) בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
: (2) הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
: (3) חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.

@ 110. ריתוך אסור
: לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן [[בסימן זה]] - פעולות ריתוך) -
: (1) בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;
: (2) בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;
: (3) בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

@ 111. פעולות ריתוך מותרות
: בכפוף לאמור [[בתקנה 110]] מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
: (1) בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
: (2) במקום שלא פורט בפסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

@ 112. אמצעי זהירות לפני פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצוע הפעולה אלא אם נקט תחילה באמצעי הזהירות הדרושים למילוי התנאים האלה:
: (1) כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;
: (2) במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;
: (3) במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;
: (4) אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות - נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;
: (5) אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה - הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;
: (6) אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז - מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

@ 113. אמצעי זהירות בשעת פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי בטיחות למניעת הדברים האלה:
: (1) הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
: (2) חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;
: (3) הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;
: (4) חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

@ 114. אמצעי זהירות בגמר פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך או משתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע הפעולה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
: (1) המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;
: (2) מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
: (3) הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.

@ 115. סמכויות מנהל הנמל
: מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולת ריתוך או להתנות את ביצועה בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים [[בתקנות 112]], [[113]] [[ו-114]], אם לדעתו דרוש הדבר מטעמי בטיחות.

@ 116. הודעה על דליקה בכלי שיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, לרב חובל הנמל; רב חובל הנמל יודיע למנהל הנמל ולרשות הכבאות לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]].
: (ב) חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.

@ 117. הרחקת טובין מכלי שיט
: מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה ומסביבתו.

@ 118. הרחקת כלי שיט מתחום הנמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה.

@ 119. הגשת עזרה למנהל נמל או לרב חובל הנמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: (((במקור התקנה סומנה בטעות כתקנה 119א).))
: קברניט כלי שיט שפרצה בו דליקה יגיש למנהל הנמל או לרב חובל הנמל, לפי העניין, כל עזרה אפשרית הדרושה לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות להם לפי [[תקנות 117]] [[או 118]].

@ 120. שימוש במלגזה לצורך שינוע
: (א) לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי שיט.
: (ב) לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.
: (ג) בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

=== סימן ד': כללי ===

@ 121. אחריות מעביד
: חובה המוטלת על פי [[פרק זה]] תחול על הקברניט, על המבצע ועל מעבידו של המבצע.

@ 122. תחולה
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחום נמל.

== פרק שלושה-עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם (תיקון: תשמ&quot;ד-2) ==

@ 123. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;אזור מוגבל&quot; - אזור בתחום הכרזת נמל, המגודר בגדר הנמל ואשר למנהל הנמל שליטה בו;
::- &quot;אזור מניעה&quot; - אזור בנמל בתחום המעגל ברדיוס של 50 מטרים מהמקום שבו מבוצעות, או נעשות הכנות לביצוע, כל אחד מאלה:
::: (1) טעינה או פריקה של חמרי נפץ;
::: (2) עגינה, קשירה, עיתוק, ניתוק או הפלגת אנית חמרי נפץ;
::- &quot;אזור סכנה א'&quot; - שטח שבו צפויים, במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, התמוטטות או נזק חמורים לרכוש ופגיעה קטלנית בנפש שלא ניתן למנעם על ידי מיגון או מחסה;
::- &quot;אזור סכנה ב'&quot; - השטח שבו צפויים במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, נזקים לרכוש ופגיעה בנפש מרסיסים, הדף, גופים מעופפים וכיוצא באלה ואשר ניתן למנעם או להפחיתם על ידי מיגון או מחסה;
::- &quot;אנית חמרי נפץ&quot; - כלי שיט הנושא עמו בהכנסו לנמל, או בהמצאו בנמל, כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ שכלי שיט כאמור נושא עמו דרך קבע לשימושו;
::- &quot;בעל&quot; - הקברניט, הבעל או החוכר של אנית חמרי נפץ או הבעל של מטען חמרי נפץ או סוכנם או נציגם או שליחם של כל אחד מאלה;
::- &quot;חמרי נפץ&quot; - כמשמעותם [[בחוק חמרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]], לרבות חמרי נפץ ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה הראשונה (1 Class) של הקודקס;
::- &quot;אימ&quot;ו&quot; - הארגון הבינלאומי לעניני ספנות International Maritime Organization שישראל חברה בו;
::- &quot;הקודקס&quot; - הקודקס הבינלאומי הימי של אימ&quot;ו לענין טובין מסוכנים (I.M.D.G. Code).
: (ב) הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.
: (ג) הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.

@ 124. הודעה על מטען (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הגיע אנית חמרי נפץ לנמל או לפני הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל בדרך אחרת ימסור הבעל הודעה על כך למנהל הנמל, בהתאם [[לטופס 1 שבתוספת השניה]].
: (ב) בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן - הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה [[תוספת שניה לוח א|שבלוחות א' עד ה' בתוספת השניה]], לפי הענין.
: (ג) מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר [[בפרק זה]], כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.

@ 125. סיווג בהעדר הודעה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: לא נמסרה הודעה לפי [[תקנה 124(א)]], או לא נמסרה במועד, או נמסרה והאמור בה לא הניח דעתו של מנהל הנמל, יסווג מנהל הנמל את חמרי הנפץ בקבוצה 1.1 שבקודקס.

@ 126. עגינה וקשירה של אנית חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשע&quot;ח)
: (א) אנית חמרי נפץ לא תיכנס, לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובמקום שנקבע בהיתר.
: (ב) אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.

@ 127. אמצעים לגרירה בשעת סכנה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) הבעל יניח גרזנים בחרטום אנית חמרי נפץ השוהה בנמל וכן ליד חבלי הקשירה שבירכתיה, שיאפשרו ניתוק כלי השיט מן הרציף בשעת סכנה.
: (ב) הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.

@ 128. טעינת חמרי נפץ ופריקתם (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) אין לטעון חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או לפרקם ממנה אלא במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.
: (ב) אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.
: (ג) לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, &quot;בודק מוסמך&quot; - כמשמעותו על פי [[סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]].
: (ד) לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.

@ 129. כמויות המותרות לשינוע ואישור חריגה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) למטען חמרי נפץ המיועדים לטעינה על אנית חמרי נפץ או לפריקה ממנה, יקבעו אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; על ידי חישוב רדיוסים של איזורי הסכנה התואמים, על פי סיווג חמרי הנפץ בהתאם להוראות [[התוספת השניה]].
: (ב) כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה &quot;א&quot; שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) - יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה &quot;א&quot; התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
:: (1) הבעל הגיש למנהל בקשה לפי [[טופס 2 בתוספת השניה]];
:: (2) ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם [[לטופס 2 בתוספת השניה]], כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה&quot;ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה &quot;א&quot;.

@ 130. חובת זהירות (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות כלשהן באזור סכנה &quot;א&quot; שבתחום הנמל כל אימת שמתבצעת באיזור המניעה טעינה או פריקה של חמרי נפץ, זולת מי שקשור במישרין לשינועם, או איש צוות באנית חמרי נפץ, או מי שקיבל היתר לכך מאת מנהל הנמל.
: (ב) אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.

@ 131. דגל ומאור (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: קברניט של אנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום נמל חייב בשעות היום להניף דגל בהתאם להוראות [[טופס 3 בתוספת השניה]] ובשעות הלילה - לתלות ולהאיר מאור אדום בראש התורן ואם אין לכלי השיט תורן - באחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, והכל באופן שהאור יראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משלושה וחצי קילומטרים.

@ 132. איסור שהיית כלי שיט ליד אנית חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשע&quot;ח)
: (א) לא ישיט אדם לעבר אנית חמרי נפץ כלי שיט שאינו נוטל חלק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ או קשור ישירות לקשירתה, לעיתוקה או לניתוקה של אנית חמרי נפץ.
: (ב) גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת רב חובל הנמל.

@ 133. מניעת דליקות והתפוצצויות (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) בהימצא אנית חמרי נפץ בתחום הנמל ינקוט הבעל כל אמצעי זהירות הדרושים למניעת אש או התפוצצות בכלי השיט.
: (ב) מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.
: (ג) ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.
: (ד) מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן - האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.
: (ה) האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.
: (ו) ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.

@ 134. ((שילוט)) (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) מנהל הנמל יסמן את אזור המניעה וגבולותיו בשילוט מתאים; לפני תחילת טעינה או פריקה של חמרי נפץ יוצגו שלטי אזהרה ליד כבש אנית חמרי הנפץ ובאזור המניעה בזו הלשון: &quot;אסור לעשן, להשתמש בלהבה גלויה ולהכניס גפרורים ומצתים; הגישה למבקרים אסורה ללא אישור מנהל הנמל&quot;.

@ 135. איסור הבערת אש, עישון והכנסת מכשירי הצתה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) לא יבעיר אדם אש גלויה באזור מניעה או באנית חמרי נפץ השוהה בנמל, אלא אם כן ניתן על כך היתר מראש מאת מנהל הנמל.
: (ב) בתקנה זו, &quot;אש גלויה&quot; - חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.
: (ג) לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.
: (ד) לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.
: (ה) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנת משנה (ד).

@ 136. איסור שימוש בכיבלי חשמל מסויימים (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: לא ישתמש אדם בכיבלי חשמל ניידים באנית חמרי נפץ ובאזור המניעה, לשם תאורה, אלא אם הם מסוג משוריין שאישר מנהל הנמל, וכשהם מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף ומנהל הנמל התיר את השימוש.

@ 137. איסור פעולות המתיזות גצים (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: לא יעסוק אדם בניקור או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה ליצור או להתיז גצים באנית חמרי נפץ השוהה בנמל; אולם אם היה צורך לבצע עבודת תיקונים דחופה באנית חמרי נפץ, העלולה ליצור או להתיז גצים, ניתן לבצעה אם ניתן היתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאים שקבע.

@ 138. כוננות האניה וצוותה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: בזמן שהותה של אנית חמרי נפץ בנמל יהיו האניה וצוותה במצב כוננות המאפשר הוצאתה המיידית של האניה מן הנמל בכל עת.

@ 139. איסור פירוק מנועי האניה (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשע&quot;ח)
: הבעל לא יפרק את מנועי אנית חמרי הנפץ השוהה בנמל ויקיים את הכח המניע שלה במצב מוכן להפעלה מיידית, אלא בהיתר מראש מאת רב חובל הנמל ולפי תנאיו; ובלבד שסוכן האנייה הציג לפניו אישור מאת המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגנת האנייה לעניין פירוק המנוע ואי-קיום הכוח המניע של האנייה.

@ 140. אמצעי בטיחות נוספים (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: בנסיבות מיוחדות רשאי מנהל הנמל להורות על נקיטת אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות על האמור [[בפרק זה]].

@ 141. הרחקת חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) חומר נפץ ישונע, בתחום הנמל, במסירה ישירה ובתוואי שעליו יורה מנהל הנמל.
: (ב) חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.
: (ג) חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.
: (ד) בכפוף לאמור [[בתקנה 128]], לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.

@ 142. אריזה וסימון (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) הבעל יוודא שאריזת חמרי הנפץ תהיה עמידה בפני סיכונים הקשורים בשינועם ובהובלתם בים, והסימון על פניהן ייעשה באופן בולט וברור לעין, לפני הבאתם לנמל.
: (ב) הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.

@ 143. תקינות מכולות וכלי-רכב (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: הבעל של חמרי נפץ המיועדים ליבוא או ליצוא במכולה או המשגר כלי רכב טעונים חמרי נפץ לנמל לשם טעינתם יחד עם חמרי הנפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה כאמור, יוודא שהמכולה וכלי הרכב יהיו בעלי כל הנתונים לעמידה בתנאי השינוע וכי המכולה תענה על דרישות כל אמנה בינלאומית לענין שינוע והובלה שישראל הצטרפה אליה או על דרישות כל רשות מוסמכת לענין.

@ 144. פיקוח על טעינה ופריקה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) קברניט אנית חמרי נפץ, המפקח על הטעינה או הפריקה, יוודא שבידיו כל הפרטים הנוגעים לחמרי הנפץ המיועדים לשינוע, לרבות כמותם, אריזתם, שמותיהם, סיווגם, תכונותיהם, הסיכונים הטמונים בהם וכן אופן ושיטות הטיפול בהם בשעת סכנה או חירום.
: (ב) בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).

@ 145. תנאי וזמני טעינה, פריקה והפלגה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) לא תיעשה עבודה בחמרי נפץ בנמל, לרבות טעינתם על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה בזמן סערת ברקים.
: (ב) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;
:: (2) ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.
: (ג) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.
: (ד) פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות [[פרק זה]], מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.
: (ה) אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.

@ 146. כיסוי חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) קברניט אנית חמרי נפץ יוודא שחמרי הנפץ שעליה יהיו מכוסים כל העת, למעט בזמן הטעינה או הפריקה.
: (ב) בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.
: (ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.

@ 147. איסור שימוש בכלי רכב ובציוד ממונע (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה-2)
: (א) לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס לאזור מניעה כל רכב, לרבות רכב תפעולי, המונע במנוע בנזין, פרט לרכב כיבוי אש ורכב הצלה.
: (ב) לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.
: (ג) לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס &quot;Ex&quot; או &quot;EE&quot;.
: (ד) מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס &quot;DS&quot; (דיזל) או &quot;EE&quot; (חשמל).

@ 148. איסור כניסה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: לא יכנס אדם לאזור מניעה או לאזור סכנה &quot;א&quot; שבתחום הנמל ולא ימצא בו בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה, למעט איש צוות של האניה, איש צוות כיבוי אש והצלה, נהג כלי תובלה המועסק בשינוע חמרי נפץ ואדם העוסק בטעינה, בפריקה או בפיקוח, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 149. הודעה על תקלה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: קברניט אנית חמרי נפץ יודיע מיד למנהל נמל על כל תקלה הנוגעת לחמרי נפץ שבה, העלולים לסכן את הנמל או כל אדם או רכוש שבתחומו או בסביבתו.

== פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 150. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור סכנה&quot; - מקום בתחום הנמל שבו מבוצעות פעולות שינוע, אחסנה או אריזה של חומר מסוכן והאזור הסמוך לו;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים&quot; - כלי שיט המשנע, מאחסן או העומד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, למעט חומר מסוכן בכמות הדרושה לתפעולו של כלי השיט עצמו;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים המשנעת, מאחסנת או העומדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים בצובר, לרבות אניה כאמור אשר סיימה פריקת חומר מסוכן;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים מוצקים בצובר;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים נוזלים בצובר;
:- &quot;אימ&quot;ו&quot; - הארגון הבינלאומי לספנות שישראל חברה בו;
:- &quot;בעל&quot; - קברניטה, בעלה או חוכרה של אניית חמרים מסוכנים או הבעל של חמרים מסוכנים או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;גז&quot; - לרבות אדי חומר מסוכן;
:- &quot;הנחיות אימ&quot;ו&quot; - ההנחיות הכלולות בספר &quot;תובלה בטוחה, שינוע ואחסון של חמרים מסוכנים בתחום הנמל&quot;, בהוצאת אימ&quot;ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;חומר לקיח&quot; - חומר, בכל מצב צבירה, שנקודת ההבזקה שלו בגביע סגור לפי שיטת האגודה האמריקאית לבחינת חמרים ASTM 93-D (לפי התקן האמריקאי לבחינת חומרים, כרך D תקן 93) היא טמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס או פחות;
:- &quot;חומר מסוכן&quot; - חומר מן החמרים המוגדרים בקודקס של אימ&quot;ו, בכמות ובתנאים העולים על המינימום המפורט בו וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות, למעט חמרי נפץ כמשמעותם [[בפרק 13 לתקנות אלה]];
:- &quot;חומר מסוכן ארוז&quot; - חומר מסוכן המשונע או מאוחסן באריזה לרבות אריזה אשר שימשה לאחסנת חומר מסוכן אלא אם כן נוקתה משאריות החומר המסוכן, אם תכונות החומר מאפשרות זאת בבטיחות וכל תוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בה הוסרו ממנה;
:- &quot;חומר מסוכן בצובר&quot; - חומר מסוכן המשונע או המאוחסן ללא אריזת ביניים בכלי קיבול המהווה חלק מכלי שיט או המחובר חיבור של קבע למקרקעי הנמל, או המהווה חלק מהמערך התפעולי של הנמל;
:- &quot;חמרים מסוכנים מוצקים בצובר&quot; - חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה מוצק בעת שינועם או אחסנתם;
:- &quot;חמרים מסוכנים נוזלים בצובר&quot; - חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה נוזלי בעת שינועם או אחסנתם;
:- &quot;כלי קיבול&quot; - מכל, ספנת אניה, מכולה ואריזה אחרת מכל מין וסוג;
:- &quot;מחסן חמרים מסוכנים&quot; - אזור בנמל שמנהל הנמל אישרו כמקום אחסנה של חמרים מסוכנים ארוזים;
:- &quot;מינגש&quot; - אזור בנמל, ליד רציף, בו עוגנת אניה;
:- &quot;מסוף&quot; - אזור בנמל שקבע מנהל הנמל המצוייד במתקנים לשינוע ואחסנה של חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, לרבות המינגש המיוחד במסוף המיועד לביצוע שינוע;
:- &quot;מנהל מסוף&quot; - אדם שמנהל הנמל מינהו לניהול המסוף;
:- &quot;מספר או&quot;ם&quot; (UN Number) - מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו&quot;ם להובלת מטענים מסוכנים;
:- &quot;מפעיל מחסן&quot; - בעל מחסן חמרים מסוכנים מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול מחסן חמרים מסוכנים;
:- &quot;מיתקן&quot; - מערכת אמצעים לשינוע ולאחסון חמרים מסוכנים נוזלים בצובר במסוף או מחוצה לו;
:- &quot;מפעיל מיתקן&quot; - בעל מיתקן, מורשהו או חוכרו;
:- &quot;מקרה חירום&quot; - מקרה של תקלה באניית חמרים מסוכנים או תקלה בשינוע או באיחסון חומר מסוכן ובכלל זה דליפה, אש, התפוצצות או גלישת חומר מסוכן ממכלים;
:- &quot;נוהלי חירום&quot; (EMS) - ההנחיות הכלולות בספר &quot;נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים&quot;, בהוצאת אימ&quot;ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;עובד במיתקן&quot; - מי שמפעיל מיתקן מעסיקו במיתקן לרבות קבלן עצמאי ועובדיו;
:- &quot;רציף&quot; - אזור בנמל, למעט מסוף, שבו מתבצע שינוע של חמרים מסוכנים ארוזים או של חומרים מסוכנים מוצקים בצובר;
:- &quot;מפיל רציף&quot; - בעל של רציף, מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול הרציף;
:- &quot;קבוצת סיכון&quot; (UN Class) - מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו&quot;ם להובלת מטענים מסוכנים;
:- &quot;קודקס של אימ&quot;ו&quot; (IMDG Code) - הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ&quot;ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;רמת סיכון&quot; - סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group) כפי שמוגדר בקודקס של אימ&quot;ו;
:- &quot;שינוע&quot; - לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.

=== סימן ב': כללי (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 151. הודעה על חמרים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בעל אניית חמרים מסוכנים ימסור בכתב למנהל הנמל או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הגעת אניית חמרים מסוכנים לנמל, הודעה על חמרים מסוכנים (להלן - ההודעה) בנוסח הקבוע [[בטופס 1 בתוספת השלישית]]; לגבי משך הפלגה קצר מ-24 שעות, תימסר ההודעה בכתב עם הפלגת האניה מנמל המוצא.
: (ב) בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו&quot;ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ&quot;ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.

@ 152. קשר האניה עם החוף (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים יקיים קשר רדיו או טלפון רצוף בין האניה שבפיקודו ובין תצפית הנמל בכל עת שהאניה שוהה בתחום הנמל.

@ 153. פעולה הקשורה בחומר מסוכן (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) שינוע, אחסון או פעולה אחרת בנמל ובדרך אליו הקשורה בחומר מסוכן ייעשו בהתאם להנחיות אימ&quot;ו והקודקס של אימ&quot;ו אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
: (ב) מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:
:: (1) שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו&quot;ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;
:: (2) מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;
:: (3) נוהלי חירום.

@ 154. פיקוח על שינוע (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע איש מצוות האניה, בדרגת קצין, בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום לפיקוח על שינוע החומר המסוכן (להלן - הקצין המפקח).
: (ב) מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.
: (ג) הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.

@ 155. נקיטת אמצעי זהירות וכיבוי אש (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף, מפעיל מחסן וכל אדם אחר הבא במגע עם חומר מסוכן בנמל, ינקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע התלקחות אש, התפוצצות, דליפה או כל נזק אחר העלול להיגרם בשל שינוע חומר מסוכן ואחסנתו.
: (ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יבדוק כי -
:: (1) אמצעי הכיבוי של האניה, שליד כל כלי קיבול בו מבוצע שינוע חומר מסוכן, יהיו תקינים ומוכנים להפעלה;
:: (2) מספר מתאים של זרנוקי כיבוי אש יהיו על סיפון האניה, מחוברים למערכת כיבוי האש של האניה ומוכנים להפעלה מיידית;
:: (3) לא ייפלטו גצים מארובת האניה;
:: (4) באניה יהיה בכל עת צוות מיומן ומתורגל בכיבוי אש.
: (ג) מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, כל אחד בתחום אחריותו, ידאג לפני שינוע, לגישה חפשית של אמצעי כיבוי האש אל אניית חמרים מסוכנים ולכל מקום שבו נמצא חומר מסוכן, ולשימוש בהם ללא הפרעה.
: (ד) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, יקבע את המקום שבו יוחזקו כלים ומכשירים לכיבוי אש, מלאי אמצעי ספיגה וחמרי טיהור וניטרול בכמות ומסוגים מתאימים, הכל במצב תקין ומוכן לשימוש מיידי.

@ 156. עישון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא יעשן אדם ולא ישא עמו גפרורים או כלי הצתה אחרים באזור סכנה אלא במקום שמנהל הנמל יעד לכך.
: (ב) כדי להבטיח קיום הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מכל אדם הנכנס לאזור סכנה להפקיד במשרד הנמל גפרורים וכלי הצתה שברשותו.
: (ג) קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע באניה אזורים מותרים לעישון הסגורים ומסומנים באופן מתאים ואשר קיימת בהם חובת שימוש במאפרות.
: (ד) קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, יציבו שלטים בולטים לעין האוסרים עישון במקומות שבהם העישון מהווה סכנה כאמור [[בתקנה 168]].

@ 157. איסור ביצוע עבודות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) באזור סכנה או באניית חמרים מסוכנים לא יבוצעו עבודות תיקון, ניקוי, איוורור, ריתוך, שפשוף, גירוד חלקי פלדה או כל עבודה אחרת העלולה לגרום לגצים או לכל סכנה שהיא, אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.
: (ב) באניית חמרים מסוכנים בצובר לא יבוצעו העבודות כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר תיאום עם מנהל המסוף ומפעיל המיתקן אשר האניה עוגנת בתחום אחריותם.
: (ג) לא יבוצעו עבודות באניית חומרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן יאשר בודק מטעמו של סוכן האניה כי בבדיקה שערך באניה או בכלי קיבול שנמצא באניה, לא קיימים גזים רעילים או נפיצים ויוציא על כך אישור בכתב שיימסר למנהל המסוף.

@ 158. מאור (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא ישונע חומר מסוכן ולא תיעשה כל פעולה הנוגעת לשינוע חומר מסוכן באזור סכנה בשעות שבין שקיעת החמה לזריחתה, אלא אם כן הובטח שהפעולות ייעשו באור מספיק שמקורו באמצעי מאור בטוחים, להנחת דעתו של מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך.
: (ב) באזור סכנה לא ישתמש אדם באמצעי מאור העלולים לגרום אש או גצים.

@ 159. שימוש בציוד חשמלי (תיקון: תשנ&quot;ב)
: במקום שבו קיימת סכנת התלקחות או נפיצות לא ישתמש אדם בציוד חשמלי מיטלטל אלא אם כן הציוד הוגדר כבטוח לשימוש בהתאם לתקן ישראלי ת&quot;י 786 של מכון התקנים הישראלי.

@ 160. שינוע בתנאי מזג אויר קשים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישונע חומר מסוכן בשעה של סערת ברקים או בתנאי מזג אויר העלולים להגדיל, במידה ניכרת, את הסיכון שבשינוע.

@ 161. הודעות על תקלות ופעולות חירום (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) מי שמבצע שינוע, אחסנה או כל פעולה שהיא בחומר מסוכן בנמל, יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה שגרמה או עלולה לגרום להתלקחות, שפיכה או גלישה של חומר מסוכן ועל כל תקלה העלולה לסכן את הנמל, אנשים או רכוש; כמו כן -
:: (1) יפסיק כל פעולה בחומר המסוכן;
:: (2) יפעיל את כל האמצעים הדרושים למניעת גלישת החומר המסוכן;
:: (3) יאסור וימנע גישת אנשים בלתי מוסמכים למקום התקלה;
:: (4) יזעיק את הממונה על הבטיחות של הנמל;
:: (5) יזעיק את מכבי האש והמשטרה;
:: (6) יבצע הכנות לגרירת אניית החמרים המסוכנים או לפינוי החומר המסוכן לפי הענין;
:: (7) יבצע פעולות חירום בחומר המסוכן בהתאם לנוהלי חירום.
: (ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה כמפורט בתקנת משנה (א), וכן על כל תקלה הפוגעת או העלולה לפגוע בכשירות האניה להפליג או המסכנת או עלולה לסכן כלי שיט סמוכים.

@ 162. בדיקת אמצעי בטיחות ואמצעים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לבדוק -
:: (1) מסמכים ותעודות הנוגעים לבטיחות שבשינוע ואחסון של חומר מסוכן בתחום הנמל;
:: (2) אריזות ושיטות אריזה של חומר מסוכן בתחום הנמל לענין בטיחות ויכולת שינוע;
:: (3) טובין שלא הוצהר לגביהם שהם חומר מסוכן כאשר קיים חשד סביר שהם אמנם כאלה.
: (ב) מנהל הנמל או מומחה מטעמו רשאי, בכל עת, לבדוק את אמצעי הבטיחות בתחום הנמל וכל אדם הנוגע לענין חייב להגיש את העזרה הנחוצה לביצוע הבדיקה.
: (ג) נמצאו בבדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) ליקויים באמצעי הבטיחות ובשינוע החומר המסוכן או שנמצא שהטובין הם חומר מסוכן שלא הוצהר עליו, יחוייב בעל האניה, מפעיל המיתקן, מפעיל המחסן, בעל הטובין או בעל הרכב, לפי הענין, בהוצאות הבדיקה מבלי לגרוע מאחריותו העונשית של העובר על תקנות אלה.

@ 163. סילוק חמרים מסוכנים, פינוי אניית חמרים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לחייב בעל חומר מסוכן או נציגו לסלק, על חשבונו תוך פרק זמן שיקבע, חומר מסוכן מהנמל; לא סילק בעל החומר המסוכן או נציגו את החומר המסוכן לפי דרישת מנהל הנמל, רשאי מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, לסלק את החומר המסוכן מהנמל ולחייב את בעלו בהוצאות הסילוק.
: (ב) בעל החומר המסוכן או נציגו יהיה רשאי לערור לפני המנהל הכללי של רשות הנמלים והרכבות על ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א) שבהן חוייב, אם אינן מוצדקות לדעתו.
: (ג) מנהל הנמל או רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להורות על פינוי מתחומי הנמל של אניית חמרים מסוכנים המסכנת את סביבתה.

=== סימן ג': חמרים מסוכנים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 164. קשירה, ריתוק וניתוק של אניה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) לא תיקשר אניית חמרים מסוכנים בצובר למינגש בנמל אלא אם כן חרטומה פונה כלפי פתח היציאה מהנמל זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.
: (ב) לא יוחל בפעולות הריתוק של אניית חמרים מסוכנים אלא אם כן בדק הקברניט כי ליד חבלי הריתוק הוכנו כלים מתאימים לניתוקם המיידי במקרה חירום והותקנו כבלי גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי האניה -
:: (1) העשויים פלדה ובחוזק מתאים לגרירת האניה;
:: (2) הקשורים באניה בביטחה ובקצה כל כבל לולאה תלויה מעבר לדופן האניה בגובה פני הים;
:: (3) המותקנים בצד האניה הפונה לים;
:: ומסר הודעה על הבדיקה לרב חובל הנמל.
: (ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (ב), רשאי רב חובל הנמל להורות על פינוי אניית חמרים מסוכנים מתחומי הנמל.
: (ד) אניית חמרים מסוכנים בצובר לא תעזוב את מקום עגינתה או ריתוקה בנמל ולא תזוז ממנו ללא היתר מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום וכדי למנוע סיכון מיידי לעצמה או לסביבתה.

@ 165. דגל ואור אדום (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט של אניית חמרים מסוכנים בצובר הנמצאת בתחום נמל, יניף על האניה בשעות היום דגל אדום לפי [[טופס 3 שבתוספת השניה]], ויאיר בשעות הלילה - מאור אדום בראש התורן, ואם אין לכלי השיט תורן - בראש אחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, באופן שהאור ייראה מכל עבר עד למרחק של שלושה קילומטרים וחצי לפחות.

@ 166. איסור שיוט כלי שיט (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: לא ישיט אדם כלי שיט ולא יקרבו לאניית חמרים מסוכנים בצובר המניפה דגל או המדליקה אור כאמור [[בתקנה 165]], אלא אם כן הוא שומר מרחק ממנה של 20 מטרים לפחות, זולת אם התיר רב חובל הנמל אחרת; תקנה זו לא תחול על כלי שיט המבצע פעולות עגינה, קשירה או ניתוק בתחומי הנמל.

@ 167. גידור וסימון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישנע אדם ולא ירשה לשנע חמרים מסוכנים בצובר מכלי שיט או אליו, אלא במסוף, במיתקן או ברציף שתחומיהם גודרו או סומנו באופן ברור ושהכניסה אליהם נאסרה על מי שאינו נמנה עם צוות כלי השיט או עם העוסקים בשינוע או בעבודות הקשורות בו באופן ישיר.

@ 168. שילוט (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר העוגנת בנמל, יציג על יד כבש האניה שלטי אזהרה בשפות העברית, הערבית והאנגלית, באותיות ברורות שגדלן 10 סנטימטרים לפחות ושעליהם כתוב:
: {{ממורכז|{{מוגדל|אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה {{ש}} NO SMOKING, NO NAKED LIGHTS {{ש}} ممنوع الدخول او اشعال الدار}}}}
: {{ממורכז|{{מוגדל|הגישה ללא רשות אסורה {{ש}} NO UNAUTHORIZED PERSONS {{ש}} ممنوع الـتـقـرب بـلا رخصة}}}}

@ 169. אמצעי מיגון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן, מפעיל מחסן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק שאנשי צוות האניה ועובדים אחרים המעורבים בפעולות השינוע של החמרים המסוכנים בצובר, יצויידו באמצעי מיגון מתאימים בהתאם לסיכון הטמון בחומר המסוכן, ויקבלו הוראות התנהגות מתאימות לשמירת כללי הבטיחות.

@ 170. הפרדת חמרים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדקו שננקטו כל האמצעים הדרושים כדי שחומר מסוכן הנמצא בצינור, בשסתום או בכלי קיבול אחר, לא יבוא עם חומר אחר כלשהו במגע אשר כתוצאה ממנו עלול להיגרם כל סיכון שהוא.

@ 170א. אספקת צידה ודלק (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) לא תיעשה כל אספקה בנמל לאניית חמרים מסוכנים בצובר בשעת שינוע חמרים מסוכנים בצובר, ממנה או אליה, אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.
: (ב) לא תתודלק אניית חמרים מסוכנים בצובר אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.

@ 170ב. אחסנה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: חומר מסוכן בצובר לא יאוחסן בנמל אלא על-פי היתר, בכתב, מאת מנהל הנמל, או ממי שהוא הסמיכו לכך.

=== סימן ד': חמרים מסוכנים נוזלים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-2) __NOSUB__ ===

==== חלק א': ניהול מסופים (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3) &lt;עוגן סימן משנה א&gt; ====

@ 170ג. עבודות במסוף (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3)
: בשטח מסוף או מיתקן לא יבוצעו כל פעולות בינוי, פיתוח, אחזקה, שינוע ואחסון אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל ולאחר נקיטת אמצעים מוקדמים למניעת דליקות או תקריות הנוגעות לחמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

@ 170ד. בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מנהל הנמל או מנהל מסוף רשאי להורות למפעיל מיתקן או לעובדי מיתקן לנקוט אמצעי בטיחות או להפסיק ביצוע עבודות או להפסיק שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

@ 170ה. הדרכת עובדי המיתקן (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל המיתקן יקיים הדרכה לעובדי מיתקן בכל הקשור בשיטת השינוע, האחסון, הציוד ואמצעי הזהירות, ופעולות החירום הנוגעות לחומר המסוכן המשונע במיתקן; בסיומה של ההדרכה יקבל העובד אישור בכתב מאת מפעיל המיתקן בדבר קבלת הדרכה.

@ 170ו. ביקורות לסידורי בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מפעיל מיתקן יערוך מדי ששה חדשים ביקורת של סידורי הבטיחות במיתקן וידווח למנהל הנמל, ולמנהל המסוף, בכתב, על תוצאותיה, תוך 7 ימים מיום הביקורת.
: (ב) מפעיל מיתקן יתקן את הליקויים שנתגלו בביקורת הבטיחות תוך שישים ימים מיום הביקורת או תוך תקופה אחרת שקבע מנהל הנמל.
: (ג) מנהל הנמל או מנהל המסוף רשאים לקיים ביקורת במיתקן להבטחת קיום הוראות תקנה זו.

==== חלק ב': עבודה במסופים (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3) &lt;עוגן סימן משנה ב&gt; ====

@ 170ז. תעודת כושר (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט לנמל אניית חמרים מסוכנים או להטעין אניה בנמל בחומר מסוכן אלא אם כן היא מצויידת בתעודת כושר להובלת מטען מהסוג המובל בה (Certificate of Fitness) שניתנה לפי הנחיות אימ&quot;ו.

@ 170ז1. (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ב) : (((בוטלה).))

@ 170ח. קשר (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בנוסף לקשר עם החוף לפי הוראות [[תקנה 152]], יקיים קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר קשר רצוף עם מפעיל המיתקן שאליו הוא משנע או מיועד לשנע את החומר המסוכן באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן, לפי קביעת מנהל הנמל:
:: (1) בטלפון, בתנאי שהמערכת היא מסוג &quot;קו ישיר&quot; המיועד לקשר בלעדי בין קברניט האניה לבין מפעיל המיתקן, ולא נדרש חיוג להפעלתו;
:: (2) באלחוט (תג&quot;מ - V.H.F) בתנאי שבשני המכשירים פתוח ערוץ האזנה כל משך פעולות ההכנה לשינוע והשינוע, וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קברניט האניה ובין מפעיל המיתקן;
:: (3) קשר שמיעה בין קצין המשמרת של האניה לבין מפעיל המיתקן כשהם רואים ושומעים זה את זה ללא הפרעה או רעש רקע.
: (ב) כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו-(2) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה ומסוג שאינו גורם להצתה של גז לקיח.
: (ג) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יקבע הסדרים לקשר בין אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העוגנת במסוף ובין המיתקן והנמל בתקופה שבה עוגנת האניה במסוף ואינה עוסקת בהכנה לשינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או בשינועם.

@ 170ט. ביקורת בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לפני התחלת שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אליה, ימלאו קברניט האניה ומפעיל המיתקן טופס ביקורת בטיחות, לפי [[טופס 2 שבתוספת השלישית]] ועותקים ממנו יימסרו למנהל הנמל ולמנהל המסוף.
: (ב) היתה אחת מהתשובות לשאלות המסומנות באותיות P או A שבטופס ביקורת בטיחות שלילית, לא יוחל בשינוע החמרים המסוכנים כאמור בתקנת משנה (א) מאניה או אליה אלא לאחר שקברניט האניה ומפעיל המיתקן הסכימו על אמצעי הזהירות המתאימים שיש לנקוט ומנהל הנמל אישרם.
: (ג) טופס ביקורת הבטיחות, החתום בידי קברניט האניה ומפעיל המיתקן, יישמר בידי מפעיל המיתקן לביקורת מנהל הנמל ויימצא בהישג יד של מפעיל המיתקן.

@ 170י. פעולות מקדימות לשאיבה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט האניה ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחומי אחריותו, יבדקו תקינות מערכות השינוע ואמצעי האזעקה לרבות הצופר, לפני שינוע חומר מסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר למיתקן או מהמיתקן לאניה, ומפעיל המיתקן ימסור הודעה למנהל המסוף על תחילת השינוע.
: (ב) בנוסף לאמור לעיל, יסוכמו ההכנות לשינוע, לרבות פעולות החירום שינקטו בעת הצורך, מראש בין קברניט האניה למפעיל המיתקן.
: (ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לא יתיר מפעיל המיתקן את פעולות השינוע וימסור הודעה על כך למנהל הנמל ולמנהל המסוף.

@ 170יא. שאיבת החומר המסוכן (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן יבדקו במהלך שינוע חמרים מסוכנים מהאניה למיתקן או מהמיתקן לאניה כי -
:: (1) קצב השינוע והלחץ במערכות לא יעלה על המוסכם ביניהם ובהתאם למגבלות הציוד;
:: (2) ננקטים אמצעי בטיחות תמידיים להבטחת מערכות השינוע מפני פגיעה אפשרית וכי קיים פיקוח מתמיד שאין נזילה ממערכות השינוע;
:: (3) צידת האניה אינה משונעת באופן העלול לסכן את פעולות השינוע או לגרום נזק למערכות השינוע, או לגרום לסכנה כלשהי;
:: (4) ציוד המדידה של החומר המסוכן מתאים והמדידה נעשית באופן ובזמן מתאימים, תוך מניעת הסיכון של הצטברות מטען אלקטרוסטטי.

@ 170יב. מניעת גלישה ונזילה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3)
: (א) לא יוחל בפעילות השינוע של החומר המסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העומדת לשנע את החומר המסוכן בנמל אלא אם כן בדק הקברניט כי -
:: (1) האניה מצויידת באבזרי ברוץ (overflow) למניעת גלישה של החמרים המסוכנים, בהתאם להנחיות אימ&quot;ו;
:: (2) כל אביקי הסיפון הראשי סגורים בעת שינוע החומר המסוכן בצובר אל האניה או ממנה.
: (ב) מפעיל מיתקן יבדוק שנעשה כל הדרוש כדי להבטיח שחמרים מסוכנים נוזלים בצובר לא ייפלטו אל מי הים או אל תחומי הנמל זולת במקום שיועד לכך.

@ 170יג. צנרת וצינורות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן לא ישנעו או יאחסנו בצנרת חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אלא אם כן -
: (1) השימוש בצנרת נעשה בהתאם לייעודה;
: (2) הצנרת מוגנת הגנה מלאה מפני כל נזק אפשרי והיא בהשגחה מתמדת;
: (3) ננקטו אמצעי זהירות למניעת תאונות חשמל, על פי הנחיות אימ&quot;ו;
: (4) הצנרת מסתיימת במקום מאוורר היטב;
: (5) הצנרת גמישה ונבדקת לעתים מזומנות בהתאם להוראות היצרן או לפי דרישת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך או בהתאם להוראות כל דין;
: (6) לפני השימוש הראשון בצנרת גמישה, נעשתה בדיקת לחצי עבודה של הצנרת והונפקה תעודת בדיקה בידי היצרן;
: (7) בבדיקה חזותית יומיומית של הצנרת הגמישה נקבע כי הצינור הגמיש אינו פגום.

@ 170יד. השלמת פעולות שאיבה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק עם סיום שינוע החמרים המסוכנים כי -
: (1) כל שסתומי הפריקה ומכלי האחסון, למעט אותם פתחים הנמצאים כרגיל במצב פתוח, נסגרו וכי שוחרר כל לחץ עודף מהצנרת שבה שונע החומר המסוכן;
: (2) צנרת המיתקן נותקה מהאניה רק לאחר שנוקזה ואווררה מכל נוזל שהוא ולאחר ששוחרר ממנה הלחץ;
: (3) נאטמו כל חיבורי הצנרת של האניה מהמיתקן.

@ 170טו. כניסה למקומות איחסון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, לא יכנסו ולא ירשו לאחרים להכנס לכלי קיבול או לכל מקום סגור אחר שבו משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן נמדדה תכולת הגז באטמוספירה של אותו מקום בידי אדם מוסמך להנחת דעתו של מנהל הנמל, וניתן אישור בכתב בידי האדם שהוסמך כאמור שהאטמוספירה מכילה די חמצן לנשימה, ואינה מהווה סיכון לנמצא בה.
: (ב) קיים הכרח שאדם יכנס למקום אשר האטמוספירה שבו לא עמדה במבחן כאמור בתקנת משנה (א), יבדקו קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן כי הנכנס יצוייד במערכת נשימה סגורה, בגדי מגן מתאימים, רתמת בטיחות וחבל הצלה, וכי יהיה בהשגחה מתמדת של עובד מיומן אחר הנמצא מחוץ למקום האמור וכי קיימים סידורי חילוץ מתאימים.
: (ג) לא יכניס אדם למקום המכיל או העשוי להכיל אדי חומר לקיח כל מכשיר העלול לגרום לניצוץ או להתלקחות.

@ 170טז. אחסנה ודיווח (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מיתקן ידווח למנהל הנמל, בכתב, על הכמויות והסוגים של החמרים המסוכנים הנוזלים בצובר המאוחסנים במיתקן, בציון מקום ותנאי האיחסון; דיווח כאמור ינתן אחת ל-24 שעות וכן לפי דרישת מנהל הנמל, או מנהל המסוף ועותקים ממנו יועברו לשער המסוף, שער הנמל ושירותי הכבאות במקרה חירום.

@ 170יז. שינוע בין כלי שיט (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר בין כלי שיט ייעשה בהיתר בכתב מאת רב חובל הנמל ועל פי תנאיו.

@ 170יח. שינוע מכלי שיט לכלי רכב (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישונעו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אל כלי רכב או מכלי רכב אל האניה.

@ 170יט. הוצאת אניה מהנמל (תיקון: תשנ&quot;ב)
: אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אשר סיימה את שינוע מטענה בנמל וכל שאר הפעולות הדרושות להפלגתה, תפליג מהנמל בהקדם האפשרי, אלא אם כן קבע מנהל הנמל אחרת.

@ 170כ. כוננות במסוף (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מיתקן שבו מאוחסנים או משונעים חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אשר כלי הקיבול שבו טרם נוקו משאריות החומר המסוכן, יחזיק במסוף צוות כוננות המיומן בביצוע פעולות שינוע, אחסון ונקיטת אמצעי חירום, אלא אם כן קיבל פטור, בכתב, מאת מנהל הנמל.

=== סימן ה': חמרים מסוכנים מוצקים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 170כא. כניסה למקומות איחסון ושינוע (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, ידאגו כי -
: (1) המקומות שבהם משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ושקיימת בהם סכנה לנשימה, אווררו באופן שיבטיח כניסה בטוחה אליהם;
: (2) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) תיעשה בהיתר מאת קברניט האניה או מפעיל הרציף;
: (3) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) שטרם אווררו תיעשה רק בקיום מקרה חירום ועל-פי הוראות [[תקנה 170טו(ב) ו-(ג)]].

@ 170כב. פליטת אבק (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו בעת שינוע או אחסון חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק מסוכן, כי ננקטו האמצעים המתאימים למניעת פליטת האבק בכמות מסוכנת;
: (ב) קברניט האניה ומפעיל הרציף יספקו בשעת הצורך כמות מספקת של ציוד מגן מתאים לעובדים העוסקים בשינוע חמרים מסוכנים מוצקים בצובר כדי למנוע מהם כל סיכון אפשרי.

@ 170כג. אבק נפיץ (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו כי במקום שבו משונעים או מאוחסנים חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק נפיץ, ננקטו האמצעים המתאימים למניעת התפוצצות אפשרית.

=== סימן ו': חמרים מסוכנים ארוזים (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 170כד. אריזה וסימונה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בעל חמרים מסוכנים ארוזים וסוכן אניה המיועדת לשנע, המשנעת או ששינעה חמרים מסוכנים ארוזים יבדקו כי -
:: (1) כלי הקיבול שבו נארזו החמרים המסוכנים עמיד בפני כל סיכון אפשרי וכי הוא נאטם לחלוטין;
:: (2) כלי הקיבול נושא תוויות בדבר החמרים המסוכנים הארוזים בו;
:: (3) לאחר ניקוי כלי הקיבול משייריו הוסרו ממנו כל התוויות הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בו.
: (ב) כלי הקיבול, אופן אריזתו ודרך סימונו יהיו בהתאם להוראות הקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כה. תכנית סיוור (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לפני התחלת השינוע ימסרו קברניט או סוכן אניית חמרים מסוכנים המשנעת חמרים מסוכנים ארוזים למפעיל הרציף את תכנית הסיוור אשר על פיה יתבצע השינוע באניה.
: (ב) תכנית הסיוור באניה תהיה בהתאם להוראות הקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כו. חמרים מסוכנים במכולות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא תבוצע בתחום הנמל המכלה של חמרים מסוכנים ארוזים המסווגים לפי [[טופס 3 בתוספת השלישית]] במסירה ישירה (להלן - חומרים המסווגים במסירה ישירה).
: (ב) המכלה וריקון של חמרים מסוכנים ארוזים למכולות ומהן ייעשו בהתאם לקודקס של אימ&quot;ו ובמקום שאישר מנהל הנמל, ובלבד שהחמרים המסוכנים הארוזים המשונעים כאמור ייצאו מיד מהנמל או יוטענו מיד לאניה או יועברו מיד למחסן חמרים מסוכנים; מנהל הנמל רשאי לדרוש מסוכן האניה אישור בכתב כי ההמכלה נעשתה בהתאם לקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כז. כלי רכב (תיקון: תשנ&quot;ב)
: בעל או נהג של רכב המשנע חמרים מסוכנים ארוזים אל הנמל או ממנו לא ישאירו בתחומי הנמל חומרים מסוכנים ארוזים ללא השגחה אלא אם כן קיבלו היתר לכך מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך; מנהל הנמל רשאי למנוע כניסת רכב לנמל או להגביל את תנועתו בנמל אם קיים חשש כי כלי הרכב מהווה סכנה לבטיחות הנמל וסביבתו.

@ 170כח. תנאי מסירה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא יאוחסנו בנמל חמרים מסוכנים המסווגים במסירה ישירה למעט חמרים כאמור אשר רוקנו ממכולות; אחסנה כאמור לא תעלה על שבעה ימים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לאחסן בנמל חמרים מסוכנים הארוזים במכולות ומסווגים במסירה ישירה שאחסנתן בנמל אושרה בידי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, בשטח נפרד בתחום הנמל ובתנאי בטיחות מיוחדים שקבע. אחסנה כאמור לא תעלה על ארבעה עשר ימים.
: (ג) סך כל ימי האחסנה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לא יעלה על עשרים ושניים ימים.
: (ד) מנהל הנמל רשאי להורות, במקרה שהנסיבות מחייבות זאת ולא קיים סיכון מיוחד לנמל בהמשך האחסנה, כי החמרים המסווגים במסירה ישירה ייראו לצורך [[סימן זה]], כמסווגים במסירה עקיפה.

@ 170כט. חומרים בעלי סיכון מיוחד (תיקון: תשנ&quot;ב)
: על אף האמור [[בתקנה 170כח]], חמרים מסוכנים ארוזים (לרבות במכולות) מקבוצות סיכון או&quot;ם: 5.2 - פרוקסידים אורגניים, 6.2 - חמרים מדבקים וגורמי מחלות, 7 - חמרים רדיואקטיביים, חייבים במסירה ישירה ואסורים באחסון בנמל; בפריקה מאניה, יפרקו חמרים מסוכנים כאמור מיד לאחר קשירתה לרציף וברציפות ולאחר פריקת חמרי נפץ אם נמצאים כאלה על האניה; בטעינת האניה יטענו חמרים מסוכנים כאמור אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים לרבות צידת האניה אך לפני טעינת חמרי נפץ אם יש לשנע כאלה.

@ 170ל. אמצעי זהירות כלליים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מי שעוסק בשינוע חמרים מסוכנים ארוזים, ינהג בזהירות הנאותה באופן שכלי הקיבול לא יינזק ושחומר מסוכן לא ייפלט או יישפך.
: (ב) לא יסיר אדם ולא ישחית ללא סיבה סבירה, כל תו אזהרה או סימון אחר על גבי כלי קיבול או על רכב, אלא לאחר תום השינוע והאחסנה של החומר המסוכן ולאחר ניקוי כלי הקיבול או כלי הרכב משיירי החומר המסוכן.
: (ג) לא יפתח אדם כלי קיבול המכיל או שהכיל חומר מסוכן ולא יטפל בו באופן המאפשר לו להישפך או להיפלט.

@ 170לא. ניקוי כלי קיבול ונטישתם (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ינקה אדם כלי קיבול מחומר מסוכן ולא יעזוב ולא יטוש כלי קיבול כזה בנמל אלא אם כן נקט אמצעי בטיחות מתאימים ופעל לפי היתר מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 170לב. אחסנה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) חמרים מסוכנים ארוזים במכולות לא יאוחסנו בתחומי הנמל אלא על פי כללי ההפרדה המפורטים בהנחיות קודקס של אימ&quot;ו.
: (ב) חמרים מסוכנים ארוזים שאינם ארוזים במכולה לא יאוחסנו בשטח הנמל אלא במחסן חמרים מסוכנים.

@ 170לג. הפרדת חמרים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק כי החמרים המסוכנים הארוזים יאוחסנו בו באופן המונע מגע מסוכן בין חומר לחומר ובהתאמה לכללי ההפרדה המפורטים בהנחיות אימ&quot;ו.

@ 170לד. מניעת גזים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק שננקטו האמצעים הדרושים למנוע היווצרות גזים לקיחים או רעילים במחסן או בסביבתו.

== פרק חמישה-עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים ==

=== סימן א': מניעת זיהום (תיקון: תשל&quot;ה-4) ===

@ 171. מניעת זיהום בנמל
: לא ישליך אדם, לא יניח ולא ישפוך כל חפץ או חומר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל.

@ 172. איסור שפיכת שופכין לים
: לא ישפוך אדם ולא יזרים שופכין למימי נמל או באתר שממנו יכולים שופכין להגיע למי הנמל ולא ישפוך ולא יזרים דבר העלול לזהם את מי הים בנמל, אלא באישור מראש של מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.

@ 173. מרזבים ופתחים לפסולת בכלי שיט
: (א) קברניט כלי שיט הנמצא בנמל יחזיק את המרזבים והפתחים לפסולת סתומים, ויפתחם אך ורק לצורך סילוק הפסולת בהתאם להוראות [[תקנה 177]].
: (ב) קברניט כלי שיט הרתוק לרציף יתקין אמצעי מגן ומכסים לכל הפתחים בכלי השיט העלולים לשמש מוצא לאדים, למים, למי שופכין או לנוזלים אחרים, באופן שיבטיח כי הם לא ירטיבו כל רציף או כל מבנה, ציוד או חפץ הנמצאים בו.

=== סימן ב': מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-4) ===

@ 174. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-7)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מי שיפוליים שמנוניים&quot; - כל נוזל המצטבר בתחתית המחסנים, בחדר המכונות, בחדר המשאבות או בכל מקום אחר בכלי שיט והמכיל לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (‎15 p.p.m.‎);
:- &quot;בעל כלי שיט&quot; - לרבות החוכר או המפעיל של כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;מיכלית&quot; - כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן;
:- &quot;מפקח ימי&quot; - מפקח כלי שיט כמשמעותו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;תקופת שהייה&quot; - תקופה של 15 יום או חלק ממנה, שבה שוהה כלי שיט באחד או יותר מנמלי הרשות אולם מעבר כלי השיט מנמלי הרשות או מעבר כלי השיט מנמל לנמל בתוך מימי החופים של מדינת ישראל לא ייחשב כהפסקת תקופת השהייה.

@ 174א. איסור שפיכת מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-4)
: לא יזרים אדם מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי נמל ולא ירשה קברניטו של כלי שיט או בעלו להזרים מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי הנמל.

@ 174ב. הזרמת מי שיפוליים שמנוניים (תיקון: תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-7)
: (א) כל מי השיפוליים השמנוניים המצויים בכלי שיט הפוקד נמל יוזרמו לדוברה או למשאית מכל לאיסוף מי שיפוליים, באופן ובמועד שהורה מנהל הנמל.
: (ב) האחריות למילוי אחר הוראת תקנת משנה (א) תחול על קברניטו ועל בעלו של כלי השיט.

@ 174ג. אגרת איסוף מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-7)
: קברניטו או בעלו של כלי שיט הפוקד נמל, ואשר חלה עליו חובה לפי [[תקנה 174ב(א)]], ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף מי שיפוליים כפי שנקבע [[בחלק ו' לתוספת החמישית]] בעד כל תקופת שהייה של כלי השיט.

=== סימן ג': פסולת וטובין מקולקלים (תיקון: תשל&quot;ה-4) ===

@ 175. חובות הקברניט למניעת זיהום
: (א) קברניט כלי שיט בנמל לא יניח שתצטבר בכלי שיט פסולת שמחמת מהותה וכמותה היא מזיקה לבריאות או גורמת ריחות רעים, ולא יניח שייווצרו בכלי השיט תנאים נוחים לקינון עכברים.
: (ב) קברניט כלי שיט יאסוף את הפסולת בכלי השיט, יחזיק אותה בהתאם לתקנות אלה, ויעשה כל דבר שיש לעשותו לפי תקנות אלה כדי לסלק את הפסולת או כדי לאפשר את סילוקה.

@ 176. מכלים לאיסוף פסולת ואשפה
: (א) הפסולת בכלי השיט שבנמל תיאסף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים; המכסה של מכל פסולת יהיה אטום בשעה שאין פותחים אותו כדי להכניס או להוציא פסולת; מכלי הפסולת יוחזקו נקיים ככל האפשר.
: (ב) אם סילוק הפסולת הוא בהנחת מכלי הפסולת ברציף והרקתם שם, יהיה המכל ממתכת נוקשה או חומר מתאים אחר, צורתו תהיה גלילית, נפחו לא יעלה על חמישית מטר מעוקב ויהיו לו שתי ידיות.

@ 177. סילוק פסולת
: פסולת כלי השיט תסולק לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת, בימים ובשעות שקבע מנהל הנמל, או תסולק באופן אחר כפי שהוא יקבע.

@ 178. הוצאות סילוק פסולת
: הקברניט או הבעל של כלי שיט בנמל ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף פסולת כפי שנקבע.

@ 179. ניקוי הרציף מפסולת לפני הפלגת כלי שיט
: בטרם יעזוב כלי שיט את מקום ריתוקו ליד הרציף, יגרום הקברניט או הבעל לניקוי הרציף ולהסרת כל פסולת שהצטברה ברציף תוך כדי שהיית כלי השיט לידו ועקב שהייתו כאמור, ויגרום לסילוקה למקום שקבע לכך מנהל הנמל.

@ 180. מניעת מפגעים
: (א) הקברניט אחראי לכך, כי כלי השיט בנמל לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו [[בפקודת בריאות העם, 1940]].
: (ב) היווה או גרם כלי שיט מפגע כאמור, יהיה מנהל הנמל רשאי להעבירו ממקומו למקום אחר או להוציאו מהנמל, ולנקוט בכל הצעדים הדרושים בקשר לכך הקברניט והצוות של כלי השיט יסייעו בפעולות אלה למנהל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו והקברניט ישא בהוצאות הכרוכות בפעולות האמורות.
: (ג) האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מסמכויות הרשות הסניטרית המקומית לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 181. טובין מקולקלים שנפרקו
: (א) טובין הנמצאים במצב של רקבון או במצב של קלקול אחר העלולים לגרום לזיהום במקום הימצאם או לגרום נזק לטובין אחרים (להלן [[בפרק זה]] - טובין מקולקלים), לא יפרוק אותם אדם מכלי שיט בנמל, לא יביא אותם אדם לנמל להטענה על כלי שיט או למטרה אחרת ולא ישים אותם אדם בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.
: (ב) נפרקו טובין מקולקלים מכלי שיט לרציף או למקום אחר בנמל, יסלק הקברניט או הבעל של כלי השיט את הטובין לפי דרישת מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
: (ג) מסר הקברניט או הבעל של כלי השיט את הוראת המסירה בגין הטובין האמורים בתקנת משנה (ב) למקבל הטובין או לסוכנו, תחול החובה לסלק את הטובין האלה על מקבל הטובין ועל סוכנו.

@ 182. טובין מקולקלים שהובאו לנמל
: הביא אדם לנמל טובין מקולקלים או הניחם שם תחול עליו החובה לסלקם, אולם אם הביא אותם להטענה על כלי שיט והקברניט או הבעל של כלי השיט אישר בכתב את קבלתם, תחול החובה לסלקם על הקברניט או הבעל.

@ 183. השמדת טובין מקולקלים
: (א) מנהל הנמל באישור גובה המכס רשאי לסלק או להשמיד טובין מקולקלים שנפרקו, שהובאו או שהושמו בנמל, לאחר שדרש מכל אדם האחראי להם לסלקם ודרישתו לא נתמלאה תוך הזמן שנקבע לכך.
: (ב) רשות הנמלים לא תהא חייבת במסירת הודעה על טובין מקולקלים כאמור בתקנת משנה (א) או לגבי טובין מקולקלים שלדעת מנהל הנמל יש צורך להשמידם מיד ושבעלם אינו ידוע.
: (ג) השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה זו לגבי טובין מקולקלים, לא יפטור הדבר את בעל הטובין מאחריותו לפי תקנות אלה.

@ 184. הוצאות השמדת טובין מקולקלים
: הוצאות הסילוק וההשמדה של טובין מקולקלים כאמור [[בתקנה 183(א) ו-(ב)]] ייגבו מקברניטו או מבעלו של כלי השיט שממנו נפרקו הטובין, מבעל הטובין או מכל אדם האחראי לטובין, הכל לפי הענין.

@ 185. תחולה
: הוראות [[תקנות 175 עד 179]] יחולו במעגן הסגור.

== פרק ששה-עשר: אניות טרופות ==

@ 186. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;כלי שיט&quot; - כמשמעות אניה [[בסעיף 26 לפקודה]];
:- &quot;דרישה&quot; - הודעה בכתב כאמור [[בסעיף 27(א), (ב) ו-(ד) לפקודה]].

@ 187. דרכי מסירת דרישה
: (א) דרישה תימסר בטופס לפי [[התוספת הרביעית]].
: (ב) דרישה תימסר -
:: (1) אם יש לבעל מען או סוכן בישראל הידועים לרשות הנמלים - במשלוח בדואר רשום לפי אותו מען או לאותו סוכן;
:: (2) אם אין לבעל מען או סוכן הידועים לרשות הנמלים - בפרסום ברשומות.

@ 188. תוכן הדרישה
: רשות הנמלים רשאית לכלול בדרישתה את כל ההוראות הנחוצות או המועילות לדעתה, להבטחת משייתה, סילוקה או השמדתה של האניה בהקדם ובבטיחות, וכן לדרוש מהבעל -
: (1) להפקיד בידי הרשות סכום שקבעה, בתנאי שהפקדון יוחזר לבעל אם ימלא אחר הוראותיה הכלולות בדרישה, ויחולט לטובתה אם לא יעשה כן תוך הזמן שנקבע בהודעה;
: (2) להמציא ערובה טובה ומספקת, להנחת דעתה של הרשות, למילוי אחר הוראותיה שבדרישה.

== פרק שבעה-עשר: אגרות ==

=== סימן א': פרשנות ===

@ 189. הגדרות
: (א) [[בפרק זה]] [[ובתוספת החמישית]] -
::- &quot;אורך כלי שיט&quot; - האורך המקסימלי (overall length) של כלי שיט הרשום בתעודת הרישום הרשמית של כלי שיט (להלן [[בפרק זה]] - תעודת רישום), והמחושב במטרים;
::- &quot;טונה&quot; - 1,000 קילוגרם ברוטו;
::- &quot;טונה נפח&quot; - 1.133 מטרים מעוקבים (40 רגל מעוקבת);
::- &quot;יממה&quot; - פרק זמן של 24 שעות מחצות הלילה עד חצות הלילה או חלק מפרק זמן זה;
::- &quot;מעגן הדיג בקישון&quot; - תעלת מים שליד רציף הדיג שבאיזור קישון;
::- &quot;משגור קטן&quot; - טובין המפורטים ברשימון מכס אחד שנתקבלה עליו התרה, ומשקלם הכולל אינו עולה על 10,000 ק&quot;ג ביבוא ועל 3,000 ק&quot;ג ביצוא;
::- &quot;משמרת&quot; - משך זמן ביממה המקובל בשינוע מטענים בנמל;
::- &quot;עולה&quot; - מי שנכנס לישראל ובידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות, תש&quot;י-1950]], או יהודי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפי [[חוק הכניסה לישראל, תשי&quot;ב-1952]];
::- &quot;תבואות&quot; - תבואות בצובר מכל המינים, מספוא בצובר מכל המינים וכן צרכי אוכל בצובר הניתנים לטיפול בבית ממגורות, לרבות תבואות, מספוא וצרכי אוכל כאמור שמסירתם בשקים;
::- &quot;תחום מספנות ישראל&quot; - השטח שהוחכר למספנות ישראל בע&quot;מ, לרבות אזור מימי הנמל הצמוד לו, בהתאם לחוזה בין רשות הנמלים ומספנות ישראל בע&quot;מ מיום 3 ביוני 1965;
::- &quot;תפוסה של כלי שיט&quot; - התפוסה הרשומה נטו (Net Registered Tonnage);
::- &quot;אגרה&quot; - לרבות כל תוספת ולרבות תוספת הצמדה;
::- &quot;יום שינוי&quot; -
::: (1) כל יום לגבי האגרות שלהלן:
:::: (א) אגרת איסוף מי שיפוליים לפי [[סימן ב' בפרק חמישה עשר]];
:::: (ב) אגרות מגדלור, מינגש ומעגן לפי [[סימן ב' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ג) אגרת הוצאת אשפה לפי [[סימן ג' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ד) אגרות שירות למטען במעבר בין נמלי ואגרות שיטעון לפי [[תקנות 220]] [[ו-221]] [[בסימן ד' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ה) אגרות רציף למטעני שיטעון, מטעני מעבר ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ לפי [[תקנה 236]] [[בסימן ה' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ו) אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל לפי [[סימן ז' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ו1) אגרה בעד העברת דלק בין-נמלית לפי [[סימן י&quot;ג]];
:::: (ז) אגרות נוסעים וחפציהם לפי [[סימן י&quot;ד בפרק שבעה עשר]];
:::: (ח) אגרות לשירותים המפורטים [[תוספת 5 חלק ד|בסעיף 20 לחלק ד' בתוספת החמישית]];
:::: (ט) אגרות בעד השימוש בעגורני הנמל, לצרכי סווארות המפורטות [[תוספת 5 חלק ה|בסעיף 24 לחלק ה' בתוספת החמישית]];
::: (2) כל 1 בחודש החל ביום י&quot;ב בטבת תש&quot;ם (1 בינואר 1980), לגבי כל האגרות שפורטו [[בפרק זה]], למעט:
:::: (א) האגרות המנויות בפסקה (1);
:::: (ב) אגרות אחסנה;
:::: (ג) אגרות ניטול ואחסנת תבואות;
:::: (ד) אגרת פריקה של פחם ברציף 9 בנמל אשדוד לפי [[סימן י&quot;ב]];
::: (3) על אף האמור בפסקה (2) אם עלה השער היציג ביום מסויים בשיעור של 5 אחוזים או יותר לעומת השער היציג שפורסם לפניו יחול יום שינוי לגבי האגרות שפסקה (2) חלה עליהן, למחרת אותו יום והשער החדש לגבי אותו יום שינוי יהיה, על אף האמור בפסקה (2) להגדרת &quot;השער החדש&quot;, השער היציג כפי שפורסם לאחרונה;
::: (4) מדי שלושה חדשים, ב-1 לחודש, החל ביום י&quot;ח בניסן תשמ&quot;ג (1 באפריל 1983), לגבי האגרות המנויות [[בסימן י&quot;ז]];
::: (5) המנהל הכללי של רשות הנמלים רשאי, באישור שר התחבורה, לקבוע מפעם לפעם מועד ארוך מיום או מחודש, לפי הענין, לגבי האגרות הנזכרות בפסקאות (1) ו-(2) כולן או מקצתן;
::- &quot;השער החדש&quot; -
:: (1) השער היציג ביום התשלום, כפי שפורסם לאחרונה, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (1) להגדרת &quot;יום שינוי&quot;;
:: (2) ממוצע השער היציג בשבעת הימים שקדמו ליום שינוי, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (2) להגדרת &quot;יום שינוי&quot;;
:: (3) השער היציג האחרון שפורסם לפני ה-16 בחודש שקדם ליום השינוי, לגבי האגרות המנויות [[בסימן י&quot;ז]];
:- &quot;השער היציג&quot; - שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שמפרסם בנק ישראל;
:- &quot;שער הבסיס&quot; - שער החליפין של שקל חדש אחד לכל דולר של ארצות הברית של אמריקה.
: (ב)(1) האגרות האמורות בפסקה (1) להגדרת &quot;יום שינוי&quot; ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, בכל יום שינוי, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס;
:: (2) האגרות האמורות בפסקה (2) ובפסקה (4) להגדרת &quot;יום שינוי&quot; ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס; הגדלה או הקטנה של האגרות כאמור תעשה בכל יום שינוי אם שיעור השינוי בין השער החדש שחושב לאותו יום שינוי לבין השער שעל פיו גובים באותה עת את האגרות, עלה על שני אחוזים.
: (ג) האגרות לפי [[סימן ו']] למעט לפי [[תקנה 242(ב)]] וכן לפי [[תקנה 254]] ישולמו כשהן מוגדלות על פי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, כפי שתקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד) מן המדד לחודש דצמבר 1988 (124.2 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי שיחול לענין זה ב-1 בכל חודש.
: (ג1) התשלום בעד החסנה לפי [[תקנה 242(ב)]] ישתנה ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה (בתקנת משנה זו - יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי מן המדד לחודש נובמבר 1998 (166.2 נקודות).
: (ג2) האגרה לפי [[סימן י&quot;ב]] תשתנה ב-1 בכל חודש לפי שיעור השינוי במדד מן המדד לחודש מרס 1991 (181.9 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור.
: (ד) האגרות לפי תקנות אלה ישולמו בצירוף מס ערך מוסף החל על העסקה על פי [[חוק מס ערך מוסף, תשל&quot;ו-1975]].
: (ה) לענין תשלום אגרות לפי [[פרק זה]], יראו מטען במעבר יבשתי, מטען במעבר אווירי ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ -
:: (1) כאשר הוא נפרק מכלי שיט - כמטען יבוא;
:: (2) כאשר הוא מועבר לנמל לצורך טעינתו לכלי שיט - כמטען יצוא.

@ 189א. שיעורי אגרות
: האגרות המנויות [[בתוספת הששית]] ישולמו בתקופות ובשיעורים הנקובים בה.

=== סימן ב': אגרות כלי שיט (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 190. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 191. הצגת תעודת רישום
: עם כניסת כלי שיט לתחום הנמל יציג הקברניט בפני מנהל הנמל את תעודת הרישום של כלי השיט ותעודת התפוסה אם הוא מצוייד בתעודה כזאת.

@ 192. חישוב התפוסה
: (א) תפוסתו של כלי שיט תחושב לפי התפוסה הנקובה בתעודת התפוסה, ואם אינו מצוייד בתעודה כזאת - על פי התפוסה הרשומה בתעודת הרישום, אם התעודה הוצאה -
:: (1) על ידי מדינת ישראל;
:: (2) על ידי מדינה שהצטרפה לאמנה הבין-לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שישראל צד לה ותפוסת כלי השיט נקבעה בהתאם להוראות אותה אמנה;
:: (3) על ידי מדינה המכירה, לצורך חישוב התפוסה, בתפוסה המצויינת בתעודת תפוסה או רישום שהוצאה על ידי מדינת ישראל.
: (ב) הוצגה תעודה שלא מן המפורטות בתקנת משנה (א) ועד להפלגת כלי השיט מן הנמל לא הוצגה תעודה מהמפורטות כאמור, רשאי המנהל לחשב את תפוסת כלי השיט לפי התפוסה המירבית שבתעודה אשר ברשות הקברניט, בתוספת של 20%.
: (ג) אם עד להפלגת כלי השיט מתחום הנמל לא הוצגה תעודת רישום או תעודת תפוסה, או לא היתה התעודה שהוצגה מהימנה לדעת מנהל הנמל או לא כללה פרט הדרוש לדעתו, רשאי הוא לחשב את אורך כלי השיט ותפוסתו לפי אומדן שיקבע והאגרות לכלי השיט ישולמו בהתאם לחישוב כאמור.
: (ד) שונתה תפוסתו של כלי שיט במשך שהייתו בנמל, יודיע הקברניט על כך למנהל הנמל וחישוב התפוסה ייערך בהתאם לתקנה זו.
: (ה) האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) אינו גורע מסמכותו של מנהל הנמל לחייב מדידת כלי שיט.

@ 193. אגרות לכלי שיט נמליים
: (א) על אף האמור [[תוספת חמישית חלק א|בסעיפים 1 ו-3 לחלק א' לתוספת החמישית]], תשולם לגבי כלי שיט נמליים, במקום אגרת המגדלור הנקובה [[בתוספת האמורה]] אגרה שנתית -
:: (1) לכל גוררת, סירת מנוע, דוברה או ארבה 93 שקלים חדשים;
:: (2) לכל סירת משוטים, סירת מפרש וסירה עם מנוע מחוץ לגוף הסירה 19.5 שקלים חדשים.
: (ב) האגרות האמורות בתקנת משנה (א) ישולמו כל עוד חונים כלי השיט הנמליים במקומות החניה שקבע להם מנהל הנמל, אלא אם הורה מנהל הנמל אחרת.
: (ג) בתקנה זו, &quot;כלי שיט נמליים&quot; - גוררות, סירות, דוברות וארבות שמשתמשים בהן כרגיל בתחום הנמל בלבד וכל עוד הן משמשות כך.

@ 194. אגרות כלי שיט שארכו פחות מ-24 מטרים
: (א) על אף האמור בתקנות אלה, בעד כלי שיט קטן העוגן במקום שקבע מנהל הנמל, לצורך תקנה זו, תשולם במקום אגרות מגדלור ומעגן ואגרת מינגש אם חייב בה, אחת מהאגרות המפורטות להלן, לפי בחירת הקברניט או הבעל:
:: האגרה בשקלים חדשים למטר אורך לכלי השיט (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)
:: (1) אגרה יומית – [---] 0.80
:: (2) אגרה לשבוע או חלק ממנו – [---] 2.00
:: (3) אגרה לחודש או חלק ממנו – [---] 6.00
:: (4) אגרה שנתית (עד יום 31 בדצמבר הקרוב) – [---] 30.00
: (ב) בתקנה זו, &quot;כלי שיט קטן&quot; - כלי שיט, למעט ספינת דיג, שאורכו פחות מ-24 מטרים ואינו משמש בתחום הנמל בלבד.

@ 195. כלי שיט של צה&quot;ל
: כלי שיט של צה&quot;ל יהא פטור מתשלום אגרות מגדלור.

@ 196. אגרות לספינות דיג
: (א) על אף האמור [[תוספת 5 חלק א|בסעיף 1 לחלק א' לתוספת החמישית]], תשולם למנהל בעד ספינת דיג אגרת מגדלור באחד משני שיעורים אלה, לפי בחירת הקברניט או הבעל -
:: (1) בכל מסע, בכניסה לנמל 0.80 שקלים חדשים, וביציאה מהנמל 0.80 שקלים חדשים;
:: (2) אגרה שנתית בשיעור 2.20 שקלים חדשים לכל מטר אורך.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) (((בוטלה).))

@ 196א. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 197. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 198. כלי שיט במצוקה
: (א) כלי שיט במצוקה פטור מתשלום אגרת מגדלור, ובלבד שהפליג מהנמל מיד עם תום המצוקה.
: (ב) בתקנה זו, &quot;כלי שיט במצוקה&quot; - כלי שיט המשתמש בנמל כמקלט מסערה או לצורך תיקון או בדיקה הכרחיים ושהייתו בנמל אינה נמשכת יותר ממשך מצב המצוקה, ובלבד שאין טוענים עליו או פורקים ממנו מטען פרט לאספקה, דלק וצרכי אניה אחרים ואין עולים עליו או יורדים ממנו נוסעים.

@ 199. כלי שיט לצרכי לימוד
: כלי שיט שהוכח למנהל כי הוא משמש לצרכי לימוד השיט בלבד, פטור מתשלום אגרות מגדלור כל עוד הוא משמש כך.

@ 200. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 201. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 202. אגרות מגדלור מוזלות
: כלי שיט ששולמה בעדו אגרת מגדלור לגבי חמש כניסות וחמש יציאות מהנמל במשך שנה המתחילה ביום 1 בינואר, ישולמו בעדו בכל אחד מביקוריו הבאים באותו נמל עד 31 בדצמבר של אותה שנה 50% משיעור אגרת מגדלור שנקבעה [[תוספת 5 חלק א|בסעיף 1 לחלק א' לתוספת החמישית]].

@ 203. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 203א. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 204. פטור מאגרת מגדלור
: רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרת מגדלור, כולה או מקצתה.

@ 205. אגרות מוזלות לאניות גלנוע
: בכפוף לאמור בתקנות -
: (1) (((בוטלה);))
: (2) בעד כלי שיט המותאם, להנחת דעתו של מנהל הנמל, להובלת מטענים בגלנוע, תשולם אגרת מגדלור בשיעור 60% מהאגרה שנקבעה [[בחלק א' לתוספת החמישית]].

@ 205א. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 205ב. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 206. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 207. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 208. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 209. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 210. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 211. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 212. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ג': אגרות הוצאות אשפה (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 213. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 214. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 215. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 216. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 217. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 217א. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ד': אגרות סבלות (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 218. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 219. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 220. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 221. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 222. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 223. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 224. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 226. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 227. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 228. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 229. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 230. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 231. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 232. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ה': אגרות רציף (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 233. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 234. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 235. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 236. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 237. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 238. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 239. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ו': אגרות החסנה ===

@ 240. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;החסנה ממושכת&quot; - החסנת משגור של מטען אחוד, כמשמעותו [[בתקנה 218]], של עץ, מתכת או גלילי נייר, או של מכוניות, לתקופת החסנה אחת או לכל תקופת החסנה נוספת ובלבד שבתקופת ההחסנה הראשונה לא יפחת המשקל הכולל של המטען מ-100 טון או מ-20 מכוניות ובתנאי שלפני פריקת המשגור בעל המטען הצהיר על כוונת האחסון ושולמה האגרה להחסנה ממושכת;
:- &quot;תקופת החסנה&quot; - תקופה בת ששים ימים;
:- &quot;ימי החסנה&quot; -
:: (1) לגבי טובין מיובאים או בשיטעון - כל הימים מיום גמר פריקת כלי השיט ועד יום מסירת הטובין, ובלבד שיראו שהייתם של טובין בדוברה כהחסנה;
:: (2) לגבי טובין המיועדים ליצוא -
::: (א) מכולות הכוללות טובין וכן טובין שהומכלו בנמל והנטענים לאנית מכולות שכולה אזור מתמחה - כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת ניטול המכולות באותה אניית מכולות;
::: (ב) שאר טובין - כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת טעינתם לכלי השיט;
:: (3) (((פקעה);))
:- &quot;ימי פטור&quot; - כל אחד מן המפורטים להלן, למעט ימי החסנה של מכולה ריקה, כלי רכב מוביל ריק, מטען נוסעים שהוחסן או הונח בנמל או מטען המוחסן בהחסנה ממושכת:
:: (1) ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכונית נוסעים;
:: (2) ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין מיובאים או המיועדים לייצוא;
:: (3) עשרה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין המיועדת לשטעון או לשטעון בין-נמלי;
:: (4) שנים עשר ימי החסנה ראשונים של טובין שלא במכולה המיועדים לייצוא, לשטעון ולשטעון בין-נמלי;
:: (5) שישה ימי החסנה ראשונים של כל משגור אחר;
:- &quot;מכונית&quot; - מכונית נוסעים, מכונית מסחרית ומשאית;
:- &quot;מכונית נוסעים&quot; - רכב נוסעים פרטי ורכב נוסעים דו שימושי כמשמעותם [[בתקנות התעבורה, תשכ&quot;א-1961]] (להלן - תקנות התעבורה);
:- &quot;מכונית מסחרית&quot; - רכב מסחרי אחוד כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]] ובלבד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק&quot;ג, ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]];
:- &quot;משאית&quot; - רכב מסחרי כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]], למעט מכונית מסחרית;
:- &quot;מסוף רכוב&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מכולה רכובה&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מפעיל מסוף רכוב&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;שבוע&quot; - תקופה של שבעה ימים;
:- &quot;טונה&quot; - טונה ברוטו כאמור [[בתקנה 223]].

@ 241. אגרות החסנה
: (א) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה בעד הטובין המפורטים בתקנה זו בשיעורים המפורטים להלן:
:: בשקלים חדשים לכל טונה לכל יום
:: א. מטעני עצים ומתכות
::: - בשלושת השבועות הראשונים – [---] 0.95
::: - בשבוע הרביעי ואילך – [---] 1.39
:: ב. לטובין אחרים שלא פורטו במקום אחר
::: - בשלושת השבועות הראשונים – [---] 1.49
::: - בשבוע הרביעי ואילך – [---] 2.06
: (ב) בעד החסנת טובין שמשקלם פחות מ-1,000 ק&quot;ג תשולם אגרת החסנה לפי משקל של טונה אחת.
: (ג) בעד משגור או חלקו, המאוחסן באחסנה ממושכת, תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה ממושכת, מראש, לכל תקופת החסנה, בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שעבור תקופת ההחסנה הראשונה תשולם האגרה בעד המשגור כולו ועבור התקופות הנוספות - בעד כמות המטען המאוחסנת בפועל בראשית כל תקופה;
{|
! סוג המטען !! יח' חישוב !! האגרה בשקלים חדשים לתקופת החסנה או חלק ממנה
|-
| colspan=&quot;3&quot; | א. מטעני מתכות
|-
| א. 1 צינורות מתכת || טונה || 11.48
|-
| א. 2 שאר מתכות - אחודות || טונה || 2.15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | ב. עצים
|-
| ב. 1 בולי עץ || טונה || 5.17
|-
| ב. 2 שאר עצים אחודים || טונה || 3.67
|-
| ג. גלילי נייר אחודים || טונה || 8.81
|-
| ד. מכוניות נוסעים || יחידה || 63.15
|-
| ה. מכונית מסחרית || יחידה || 91.85
|-
| ו. משאית || יחידה || 155.00
|}
: (ד) בנוסף לתשלום האגרה ימציא בעל המטען למנהל הנמל, בראשית כל תקופת החסנה, אישור ביטוח על מלוא ערך המטען המאוחסן בהחסנה ממושכת, על שמו ועל שם רשות הנמלים והרכבות, על כל נזק בגין המטען, הן לצד ג' והן למטען עצמו.
: (ה)(1) על משגור או חלקו, שנשארו בנמל לאחר תום שש תקופות החסנה, יחולו האגרות לפי תקנת משנה (א) [[ותקנה 242]] בהתאם;
:: (2) האגרה על פי תקנת משנה (ג) לא תחול על מטענים המגיעים לנמלי חיפה ואשדוד דרך ים סוף;
:: (3) מנהל הנמל רשאי שלא לאשר החסנת מטענים בהחסנה ממושכת אם לדעתו החסנת המטענים כאמור תגרום לצפיפות יתרה או הפרעה לסדרי העבודה בנמל.

@ 242. החסנת מכוניות ומכולות
: (א) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל מכונית נוסעים בשיעור 5.07 שקלים חדשים.
: (ב)(1) לכל יום החסנה שלאחר ימי הפטור ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה לכל מכולה כמפורט להלן:
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;2&quot; | בשקלים חדשים למכולה באורך
|-
! {{מוקטן|עד '20}} !! {{מוקטן| מעל '20}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; | למכולה המכילה טובין -
|-
| בשבוע הראשון להחסנה || 79.55 || 120.42
|-
| בשבוע השני להחסנה || 99.44 || 150.53
|-
| בשבוע השלישי להחסנה || 119.32 180.63
|-
| בשבוע הרביעי להחסנה ואילך || 139.22 || 210.75
|}
:: (2) לכל יום החסנה של מכולה ריקה, ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה של 7.68 שקלים חדשים למכולה שאורכה עד '20, ו-11.52 שקלים חדשים למכולה שאורכה מעל '20;
:: (3) לכל יום החסנה של מכולת קירור (Refrigerated Container), ישולם בעד החסנה התשלום הקבוע בפסקה (1) או (2) לפי הענין, בתוספת של 50%.
: (ג) בעד החסנת מכולה שהומכלה בתחום שהוגדר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה (ב) למכולה ריקה ובלבד שבעד יחידות המטען שהומכלו תשולם אגרת החסנה שנקבעה [[בסימן זה]] לטובין שאינם מכולה.
: (ד) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל כלי רכב מוביל כמפורט להלן:
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;2&quot; | האגרה בשקלים חדשים לכלי רכב מוביל שארכו -
|-
! {{מוקטן|עד 20 רגל}} !! {{מוקטן|מעל 20 רגל}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; | א. לכלי רכב הטעון טובין -
|-
| (1) בארבעת השבועות הראשונים || 12.70 || 19.00
|-
| (2) בשבוע החמישי ואילך || 25.40 || 38.00
|-
| (3) לכלי רכב הטעון מכולת קירור תשולם האגרה הקבועה בפסקאות (1) או (2) בתוספת של 50%.
|-
| ב. לכלי רכב ריק למעט גרור גלנוע || 5.15 || 7.75
|-
| ג. לגרור גלנוע ריק || 2.80 || 4.20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | ד. בעד החסנת כלי רכב מוביל שסוור בתחום שגודר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה זו לגבי כלי רכב ריק, ובלבד שבעד יחידות המטען שסוורו תשולם אגרת החסנה שנקבעה [[בסימן זה]] לטובין שאינם כלי רכב מוביל, לפי הענין.
|}
: (ה) בעד החסנת חמרי נפץ וחמרים אחרים שלדעת מנהל הנמל הם מתלקחים בנקל או מסוכנים, תשולם האגרה שנקבעה [[בסימן זה]] בתוספת 100%.

@ 242א. (תיקון: תשנ&quot;ג) : (((פקעה).))

@ 243. פטור והנחה
: (א) בעד החסנת טובין הכלולים [[בהגדרת &quot;ימי פטור&quot; בתקנה 240]], והמוחסנים במשך תקופה שאינה עולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה.
: (ב)(1) לגבי טובין כאמור בתקנת משנה (א), למעט בעד מכולות כאמור [[בתקנה 242]], המוחסנים במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, ישולם בעד כל ימי החסנתם; אולם בעד החסנת מטענים מיובאים או מיוצאים שהומכלו בתוך תחום הנמל שגדרה רשות המכס לא ישולם בעד ששת ימי ההחסנה הראשונים;
:: (2) לגבי מכולות הכוללות טובין בשטעון או בשטעון בין-נמלי בנמל היצוא, המוחסנות במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה בעד עשרת ימי ההחסנה הראשונים.
: (ג) במקרים מיוחדים רשאי מנהל הנמל ליתן הנחה בשיעור של לא יותר מחמישים אחוזים למאה מאגרות ההחסנה לפי [[תקנות 241]] [[ו-242]].
: (ד) מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מאגרות החסנה לפי [[סימן זה]] למטען בשיטעון שמשקלו פחות מ-50 ק&quot;ג, בשיעור שלא יעלה על 75%.

=== סימן ז': אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 244. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 245. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 246. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 247. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 248. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 249. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ח': אגרות לשירותים מסויימים ===

@ 250. אגרות לשירותים מסויימים
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;שירות&quot; - שירות מהשירותים המפורטים [[בתוספת החמישית]];
::- &quot;בעל מטען&quot; - בעליו של מטען או סוכנו;
::- &quot;סיוור נאות&quot; - סיוור כאמור בתקנת משנה (ב);
::- &quot;סימון נאות&quot; - סימון כאמור בתקנת משנה (ג).
: (ב) בעל כלי שיט יאפשר פריקתו של מטען מספנת כלי השיט לפי שטר מטען בפעולות השינוע השוטפות ובשיטות השינוע המקובלות בנמל; המטען יהיה מסוור בכלי השיט לפי סימן עיקרי באופן שיאפשר פריקתו כאמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל.
: (ג) כל יחידות המטען יסומנו להנחת דעתו של מנהל הנמל בסימן עיקרי, או בסימן עזר, ברורים, קריאים ועמידים בפני מחיקה או השחתה, באופן ובמקום שיאפשרו הבחנה בין סימן אחד למשנהו.
: (ד) בעד מיון של מטען, למעט עץ, לפי סימן עיקרי, ישלם בעל כלי השיט אגרות מיון כדלקמן:
:: (1) מטען שסימונו נאות, אולם סיוורו אינו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד|בטור א' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]];
:: (2) מטען שסיוורו וסימונו אינם נאותים - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד|בטור ב' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ה) נתאפשרה פריקתו של מטען כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה בעל כלי השיט פטור מתשלום אגרת המיון לפי תקנות משנה (ד) ו-(ו).
: (ו) בעד מיון מטעני עץ לפי סימן עיקרי ישלם בעל כלי השיט אגרת מיון כמפורט [[תוספת 5 חלק ד|בסעיף 19(ב) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ז) בעד מיון של יחידות מטען, למעט עץ, בשטר מטען אחד לפי סימן עזר, ישלם בעל המטען אגרות מיון כדלקמן:
:: (1) מטען שסימן העזר שלו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד|בטור א' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]];
:: (2) מטען שסימן העזר שלו אינו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד|בטור ב' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ח) בעד מיון לפי סימן עזר של מטען עץ או בעד טיפול לצורך מדידה של עץ ישלם בעל המטען אגרת מיון כנקוב [[תוספת 5 חלק ד|בסעיף 19(ב) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ט) בעד כל שירות המצויין [[בחלק ד' של התוספת החמישית]] תשולם האגרה שנקבעה לגביו.

=== סימן ט': אגרות למשגור קטן ===

@ 251. אגרה משולבת למשגור קטן
: שולמה אגרה למשגור קטן לא תשולם אגרה לשירותים המפורטים להלן:
: (1) אגרות סבלות לפי [[תקנות 219]], [[220]] [[ו-221]];
: (2) אגרות החסנה לפי [[תקנה 241]] בעד שלושים הימים הראשונים;
: (3) מיון לפי [[תקנה 250]].

@ 252. שירות שאינו כלול באגרה
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על שירות הניתן למשגור קטן שנתקיימו בו אחד מאלה:
: (1) הוא מכולה או כלי רכב מוביל;
: (2) הוא מהווה מטען בשיטעון כמשמעותו [[בתקנה 221(א)]];
: (3) הוא מכונית נוסעים.

@ 253. שיעורי האגרה
: (א) בעד מתן השירותים המפורטים [[בתקנה 251]], למשגור קטן, ישולמו למנהל הנמל האגרות שלהלן:
:: בשקלים חדשים לטונה או חלק ממנה
:: (1) למשגור קטן מיובא 25
:: (2) למשגור קטן מיוצא 7.30
:: אולם מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה בשיעור שלא יעלה על 75% מן האגרות האמורות למשגור קטן שמשקלו פחות מ-50 ק&quot;ג והמהווה חפצים אישיים, חפצי עולים או דוגמאות מסחריות.
: (ב) בעד משגור קטן שכולו או מקצתו הוא חמרי נפץ כמשמעותם [[בתקנה 123]] או חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בתקנה 150]], תשולם האגרה בשיעור שנקבע בתקנת משנה (א) בתוספת של 50%.

@ 254. אגרת החסנה
: (א) בעד החסנת משגור קטן בנמל לתקופה העולה על הנקוב [[בתקנה 251(ב)]] תשולם, לכל טונה או חלק ממנה, אגרת החסנה שנקבעה [[בתקנה 241(א)]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) תשולם בעד חפצי עולים או חפצים אישיים למשגור שמשקלו פחות מ-200 ק&quot;ג אגרת החסנה בשיעור של 25% מן הנקוב בתקנת משנה (א).
: (ג) מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מתשלום אגרת החסנה למשגור קטן כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור שלא יעלה על 50%.
: (ד) (((פקעה).))

=== סימן י': אגרת שימוש במרצף (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 255. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 256. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 257. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 258. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;א: אגרות שירותי בית ממגורות בנמל חיפה (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 259. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 260. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 261. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 262. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 263. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 264. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 265. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 266. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 267. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 268. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ב: (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 269. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 270. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ג: (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 271. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 271א. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ד: אגרות נוסעים וחפציהם (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 272. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 273. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 274. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 275. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ט&quot;ו: אגרות מלתחה ===

@ 276. הגדרות
: [[בסימן זה]], &quot;אגרות מלתחה&quot; - אגרה בעד החסנת חבילה, מזוודה, ארגז, או כל צרור אחר באולם נוסעים של נמל.

@ 277. שיעורי האגרה
: אגרת מלתחה תשולם למנהל הנמל לפי הנפח בשיעורים אלה:
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | הנפח במטר מעוקב !! colspan=&quot;2&quot; | שיעורי אגרת מלתחה ליממה בשקלים חדשים
|-
! בעד מטען קל של נוסעים !! בעד מטען כבד של נוסעים
|-
| עד 0.085 (3 רגל מעוקבת) || 0.01 || 0.01
|-
| למעלה מ-0.085 עד 0.283 (10 רגל מעוקבת) || 0.02 || 0.01
|-
| למעלה מ-0.283 || 0.03 || 0.02
|}

@ 278. חישוב היממות
: (א) בחישוב מספר היממות שבעדן משתלמת אגרת מלתחה לגבי פרק זמן שאינו מתחיל ואינו מסתיים ביום מנוחה, לא יובאו בחשבון ימי המנוחה.
: (ב) בקביעת אגרת המלתחה בעד החסנת מטען כבד של נוסעים לא יובאו בחשבון שלוש היממות הראשונות.

=== סימן ט&quot;ז: אגרות שימוש בציוד ===

@ 279. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;העברה&quot; - העברת עגורן צף הנמצא על יד אניה לצורך ביצוע עבודה לפי הזמנה, ממקום אחד למקום שני שעל יד אותה אניה או שעל יד אניה סמוכה;
:- &quot;ציוד&quot; - עגורן יבשתי, עגורן צף או ציוד אחר המפורט [[בחלק ה' לתוספת החמישית]];
:- &quot;שימוש בציוד&quot; - שימוש בעגורני חוף ושימוש לפי הזמנה בכל ציוד אחר.

@ 280. קשר אגרות
: בעד השימוש בכל אחד מסוגי הציוד המפורטים [[בחלק ה' לתוספת החמישית]] ישולמו למנהל הנמל האגרות שצויינו לצידם.

@ 281. שיעורי האגרה במשמרת השלישית
: נעשה שימוש בציוד במשמרת השלישית כמקובל בנמל או בחלק ממנה, לא תפחת האגרה מהשיעור הקבוע לחצי משמרת לפי [[תוספת 5 חלק ה|סעיף 31 לחלק ה' לתוספת החמישית]], או משיעור הקבוע ל-4 שעות לפי [[חלק ה תוספת חמישית|סעיף 33(1) ו-(2) לחלק ה' האמור]], לפי הענין.

@ 282. שיעורי האגרות בימים מסויימים
: (א) בימי מנוחה יהיו האגרות בשיעורים המפורטים [[בחלק ה' לתוספת החמישית]], בתוספת של 75%.
: (ב) לצורך חישוב אגרה לפי [[סימן זה]], השימוש בציוד בערבי ימי מנוחה במשך יותר מ-6 שעות ועד 8 שעות, רואים אותו כשימוש בציוד במשך 8 שעות.

=== סימן י&quot;ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל ===

@ 283. אגרת רשיון
: (א) בעד רשיון כניסה לנמל, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א' תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב':
{|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת הרשיון !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים
|-
| (1) || יום אחד || 0.35
|-
| (2) || חודש אחד || 3.00
|-
| (3) || מעל לחודש אחד, עד יום 31 בחודש דצמבר הקרוב || 10.00
|}
: (ב) ילדים עד גיל 12 שנים הנכנסים לנמל פטורים מתשלום האגרה.
: (ג) קבוצת תלמידי בית ספר הנכנסים לנמל לביקור מאורגן ומאושר, פטורים מתשלום מחצית האגרה.

@ 284. אגרת רשיון לרכב
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;רכב זכאי&quot; - רכב מסחרי, כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]] שמשקלו הכולל עולה על 4,000 ק&quot;ג, שהרשיון מוצא עבורו באמצעות חברת ההובלה השייכת לארגוני המובילים ושנהגו עובד בחברת ההובלה לפחות חמש שנים;
::- &quot;רכב מסחרי&quot; - רכב מסחרי לרבות רכב ציבורי כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]].
: (ב) בעד רשיון כניסה לנמל של רכב, לרבות נהגו, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א', תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב':
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת הרשיון !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים
|-
! רכב מסחרי !! רכב אחר
|-
| (1) || יום אחד || 1 || 1.70
|-
| (2) || חודש אחד || 6 || 13
|-
| (3) || מעל לחודש אחד, עד יום 31 בדצמבר הקרוב || 23 || 67
|-
| (4) || מעל לחודש אחד ועד ליום 31 בדצמבר של השנה החמישית מיום ההוצאה או החידוש לרכב זכאי בלבד || 115 || -
|}
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) הוצא רשיון מיום כ&quot;ז באדר ב' תשנ&quot;ב (1 באפריל 1992) עד יום ז' בטבת תשנ&quot;ג (31 בדצמבר 1992), לתקופה העולה על חודש אחד, ישתלמו האגרות על פי [[תקנות 283(א)(3)]] [[ו-284(ב)(3) ו-(ג)]] בשיעור 75% מן הנקוב בהן.

@ 284א. פטור
: רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או במקרה מסויים, מחובת תשלום אגרות לרשיונות כניסה, כולן או מקצתן.

=== סימן י&quot;ח: אגרת רשיונות לכלי שיט (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 285. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

== פרק שמונה-עשר: שונות ==

@ 286. הכרעת סכסוכים
: (א) מנהל הנמל רשאי להחליט בכל שאלה בדבר האגרות המגיעות לפי תקנות אלה, אם הן מגיעות, מאיזה זמן ובאיזה שיעור, וכן בכל הקשור במתן שירות בנמל או הנובע מהוראות תקנות אלה.
: (ב) הרואה עצמו נפגע בהחלטת מנהל הנמל רשאי לפנות, תוך עשרה ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעתו, לרשות הנמלים בבקשה לבטלה או לשנותה.

@ 287. תשלום אגרות לפני הוצאת טובין מהנמל
: (א) לא יוצאו טובין משטח הנמל לפני ששולמו כל האגרות ותשלומי המכס המגיעים עליהם או שניתנה ערבות להנחת דעתו של מנהל הנמל לתשלומם.
: (ב) מנהל הנמל רשאי לעכב טובין בשטח הנמל כל עוד לא שולמו האגרות או התשלומים כאמור בתקנת משנה (א).

@ 287א. דיווח לתצפית נמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: כל מקום בתקנות אלה שמוטלת בו חובת דיווח או העברת מידע, פרטים או נתונים (להלן - המידע) לרב חובל הנמל, יראו בדיווח או בהעברת המידע לתצפית הנמל, מילוי אותה חובה.

@ 288. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ב-2)
: העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו - קנס חמש מאות שקלים או מאסר ששה חדשים או שניהם כאחד.

@ 289. תחולה (תיקון: תשע&quot;ח)
: תקנות אלה יחולו בנמלים חיפה, אשדוד ואילת; בנמל אשקלון יחולו תקנות אלה למעט [[פרק שבעה עשר]].

@ 290. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה היא בתום תשעים יום מיום פרסומן ברשומות.

@ 291. ביטול (תיקון: תשל&quot;א, תשע&quot;ח)
: החיקוקים המפורטים להלן לא יחולו עוד בנמלי חיפה, אשדוד, אילת או אשקלון:
: 1. תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם);
: 2. תקנות נמל חיפה;
: 3. תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף);
: 4. תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934;
: 5. תקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934;
: 6. תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935;
: 7. [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936]];
: 8. [[תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936]];
: 9. תקנות נמל חיפה (ממשה), 1941;
: 10. [[תקנות הנמלים 1943|תקנות הנמלים, 1943]];
: 11. תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943;
: 12. תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945;
: 13. תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946;
: 14. תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש&quot;ל-1970;
: 15. [[תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947]];
: 16. תקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947;
: 17. תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי&quot;ב-1951;
: 18. צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי&quot;ג-1953;
: 19. [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט&quot;ז-1956]];
: 20. תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי&quot;ז-1957;
: 21. תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי&quot;ז-1957;
: 22. תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש&quot;ך-1960;
: 23. תקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל חיפה ובמיתקניו על ידי ספינות דיג), תש&quot;ך-1960;
: 24. תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש&quot;ך-1960;
: 25. צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס' 2), תשכ&quot;ב-1962;
: 26. [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ&quot;ד-1964]];
: 27. תקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ&quot;ד-1964;
: 28. [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ&quot;ה-1964]];
: 29. תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1965;
: 30. תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966;
: 31. תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966;
: 32. תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ&quot;ו-1966;
: 33. תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1966;
: 34. תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה) (הוראות שעה), תשכ&quot;ז-1966;
: 35. תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ&quot;ז-1967;
: 36. תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ&quot;ז-1967;
: 37. תקנות נמל אשדוד (שינוע מחצבים בצובר במיתקן התפזורת), תשכ&quot;ז-1967;
: 38. תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968;
: 39. תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמל חיפה, אשדוד ואילת), תשכ&quot;ח-1968;
: 40. תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ&quot;ט-1969.

@ 292. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971&quot;.

== תוספת ראשונה __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
=== זמן העבודה הרגיל בנמל ===

@ 1. : ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה.

@ 2. : שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
: (א) בנמל חיפה - בשעות בין 06:30 לבין 15:30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 06:30 לבין 18:00 לכל צורך אחר;
: (ב) בנמל אשדוד -
:: לצורך עבודה באניות ובמטענים,
::: פרט לימי ששי - בשעות שבין 06:30 ובין 15:30;
::: בימי ששי בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
:: לכל צורך אחר, פרט לימי ששי -
::: בשעות שבין 07:30 ובין 15:30 בתקופת החורף;
::: בשעות שבין 07:30 ובין 14:00 בתקופת הקיץ;
:: בימי ששי -
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:30 ובין 14:00;
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07:30 ובין 13:00;
:: בפסקה זו -
::- &quot;תקופת חורף&quot; - ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה-15 ביוני;
::- &quot;תקופת קיץ&quot; - ימי העבודה שבין ה-16 ביוני ובין ערב ראש השנה;
: (ג) בנמל אילת -
:: לצורך עבודה באניות ובמטענים כוללת מתן שירותים על ידי סירות, פרט לימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 13:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 14:00;
:: בימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 12:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 13:00;
:: לכל צורך אחר, פרט לימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 15:00;
:: בימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 11:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 12:00;
:: בפסקה זו -
::- &quot;תקופת חורף&quot; - ימי העבודה שבין 16 באוקטובר ובין 14 במאי;
::- &quot;תקופת קיץ&quot; - ימי העבודה שבין 15 במאי ובין 15 באוקטובר.

== תוספת שניה (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט) __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנות 124]], [[129]], [[131]]))) ====

=== א. כללי ===

@ 1. : [[בתוספת זו]], &quot;כמות בטונות&quot; - כמות חמרי הנפץ נטו, למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.
@ 2. : בחישוב רדיוס אזור סכנה &quot;א&quot; במטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצה אחת -
: (1) תצורף הכמות בטונות של כל חלקי המטען;
: (2) המטען על כל חלקיו יסווג בקבוצה שרדיוס אזור סכנה &quot;א&quot; התואם הוא הגדול יותר, ואזור סכנה &quot;ב&quot; יהיה בהתאם לכך.
@ 3. : הרדיוסים של אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; ימדדו במעגל שמרכזו במרכז אזור המניעה המיועד.

=== ב. טופס 1 &lt;עוגן טופס 1&gt; ===
==== ((([[תקנה 124(א)]]))) ====
@ : הודעה מוקדמת על כניסת אנית חמרי נפץ לנמל או על הכנסת חמרי נפץ לתחום נמל (((הטופס הושמט)))

=== ג. טופס 2 &lt;עוגן טופס 2&gt; ===
==== ((([[תקנה 129(ג)(1)]]))) ====
@ : בקשה לטעינה ולפריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאזור סכנה א' התואם חורג מתחום האזור המוגבל (((הטופת הושמט)))

=== ד. סיווג מטעני חמרי נפץ לפי טבלאות של כמויות ורדיוסים של אזורי סכנה ===
==== ((([[תקנה 124(ב)]]))) ====
==== לוח א' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.1 בסיווג קודקס ====
: (((הטבלה הושמטה)))
==== לוח ב' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.2 בסיווג הקודקס של אימ&quot;ו ====
: (((הטבלה הושמטה)))
==== לוח ג' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.3 בסיווג הקודקס של אימ&quot;ו ====
: (((הטבלה הושמטה)))
==== לוח ד' - טבלת כמויות ורדיוס אזורי הסכנה לקבוצה 1.4 בסיווג הקודקס ====
: (((הטבלה הושמטה)))
==== לוח ה' - חלוקת קבוצה 1.2 לתת-קבוצות ====
: (((הטבלה הושמטה)))

=== ה. טופס 3 &lt;עוגן טופס 3&gt; ===
==== ((([[תקנות 131]] [[ו-165]]))) ====
==== תיאור הדגל ====
@ : ארכו ורחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב שווים גדולים מאלה; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.
: (((האיור הושמט)))

== תוספת שלישית (תיקון: תשנ&quot;ב) __NOSUB__ ==
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1:''' הודעה על חומרים מסוכנים ((([[תקנה 151]])))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2:''' טופס ביקורת בטיחות לאניות חמרים מסוכנים בצובר נוזלי ולמתקנים במסוף ((([[תקנה 170ט]])))
@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : '''טופס 3:''' טסלת סיווג מסירה ותעריפים לחומרים מסוכנים ארוזים ((([[תקנה 170כו]])))

== תוספת רביעית __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 187]]))) ====
=== דרישה בדבר אניה טרופה ===
@ : (((הטופס הושמט)))

== תוספת חמישית __NOSUB__ ==
=== חלק א': (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
=== חלק ב': (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
=== חלק ג': (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

=== חלק ד': אגרות לשירותים מסויימים ===
==== ((([[תקנה 250]]))) ====
@ : (((הושמט)))

=== חלק ה': (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
=== חלק ו': (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

== תוספת שישית (((בוטלה))) (תיקון: תש&quot;ע) __NOSUB__ ==

== רשימת מונחים __NOTOC__ ==
: {{דוכיווני|זקפים|bollards}}
: {{דוכיווני|מכולות|containers}}
: {{דוכיווני|גווה|hulk}}
: {{דוכיווני|כלי שיט מושבת|laid-up ship}}
: {{דוכיווני|רתוקות|moorings}}
: {{דוכיווני|אורך מקסימלי|overall length}}
: {{דוכיווני|משטחים|pallets}}
: {{דוכיווני|מענבים|slings}}
: {{דוכיווני|ספינת אספקה|store ship}}
: {{דוכיווני|סיוור|stowage}}
: {{דוכיווני|תכנית סיוור|stowage plan}}
: {{דוכיווני|חבקים|straps}}
: {{דוכיווני|במעבר|transit}}
: {{דוכיווני|שיטעון|transshipment}}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א באלול תש&quot;ל (20 בספטמבר 1970)
&lt;חתימה&gt; שמעון פרס, שר התחבורה</text>
      <sha1>dptsxkz2398arx0aro1kbsrc0tdqqy8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418601</id>
      <parentid>1418597</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:25:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="216613" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 306|תקנות הנמלים|2650)), ((878|תיקון|2688)); ((תשל&quot;ב, 1371|תיקון|2867)); ((תשל&quot;ג, 14|תיקון|2909)), ((235|תיקון מס' 2|2929)), ((469|תיקון מס' 3|2946)), ((521|תיקון מס' 4|2949)), ((838|תיקון מס' 5|2974)), ((914|תיקון מס' 6|2980)), ((1096|תיקון מס' 7|2991)), ((1105|תיקון מס' 8|2991)), ((1105|תיקון מס' 9|2991)), ((1838|תיקון מס' 10|3050)), ((1921|תיקון מס' 11|3055)); ((תשל&quot;ד, 270|תיקון|3085)), ((481|תיקון מס' 2|3110)), ((543|ת&quot;ט|3113)), ((896|תיקון מס' 3|3154)); ((תשל&quot;ה, 1156|תיקון|3309)), ((1253|תיקון מס' 2|3314)), ((1329|תיקון מס' 3|3318)), ((1658|תיקון מס' 4|3334)), ((1813|תיקון מס' 5|3343)), ((2090|תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)|3361)); ((תשל&quot;ו, 147|תקנות-שעת-חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע)|3406)), ((380|תיקון מס' 3|3426)), ((590|תיקון מס' 5 - תקנות בדבר אגרות הוצאת אשפה|3440)), ((686|ת&quot;ט|3447)), ((1331|תיקון מס' 6|3505)), &lt;!-- ((1884|תיקון מס' 7|????)), --&gt; ((2482|תיקון מס' 8 - תקנות בדבר אגרות הנמלים|3581)); ((תשל&quot;ז, 533|תיקון מס' 8|3635)), ((644|תיקון מס' 9|3644)), ((1031|תיקון מס' 11|3669)), ((1215|תיקון מס' 12|3680)), ((1308|תיקון מס' 13|3687)), ((2232|תיקון מס' 13|3741)), ((2454|תיקון מס' 15|3753)); ((תשל&quot;ח, 622|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון]|3810)), ((1020|תיקון מס' 2|3833)), ((1717|תיקון מס' 3|3869)), ((1791|תיקון מס' 4|3873)), ((1951|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: מס' 5]|3881)), ((2091|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: מס' 6]|3890)); ((תשל&quot;ט, 28|תיקון|3899)), ((478|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|3933)), ((675|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: מס' 3]|3943)), ((1214|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: מס' 4]|3984)), ((1478|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: מס' 5]|3998)), ((1867|תיקון מס' 5 [צ&quot;ל: מס' 6]|4025)); ((תש&quot;ם, 84|ת&quot;ט|4036)), ((779|תיקון|4078)), ((1159|תיקון מס' 2|4100)), ((1226|ת&quot;ט|4104)), ((1271|תיקון מס' 4|4107)), ((1271|הוראת שעה|4107)), ((1458|ת&quot;ט|4116)); ((תשמ&quot;א, 74|תיקון|4172)), ((198|תיקון מס' 2|4183)), ((956|תיקון מס' 3|4231)), ((1045|תיקון מס' 4|4238)), ((1275|תיקון מס' 5|4257)); ((תשמ&quot;ב, 722|תיקון|4323)), ((1159|תיקון מס' 2|4360)), ((1344|ת&quot;ט|4382)), ((1472|ת&quot;ט|4393)), ((1571|תיקון מס' 3|4398)), ((1616|ת&quot;ט|4402)); ((תשמ&quot;ג, 1392|תיקון|4496)), ((1626|תיקון מס' 2|4508)); ((תשמ&quot;ד, 790|ת&quot;ט|4581)), ((1303|תיקון|4618)), ((1444|תיקון מס' 2|4628)); ((תשמ&quot;ה, 1254|תיקון|4802)), ((1430|תיקון מס' 2|4628)); ((תשמ&quot;ו, 699|תיקון מס' 3|4915)), ((1353|הוראת שעה|4963)); ((תשמ&quot;ט, 203|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה|5150)), ((204|תיקון מס' 4|5150)), ((698|תיקון מס' 5|5180)), ((911|תיקון מס' 6|5190)), ((1018|תיקון מס' 7|5196)), ((1172|תיקון מס' 8|5206)); ((תשנ&quot;ב, 240|תיקון|5390)), ((458|פטור מאגרות החסנה - הוראת שעה|5400)), ((1167|תיקון מס' 2|5451)); ((תשנ&quot;ג, 276|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה|5491)), ((289|תיקון|5492)), ((327|תיקון מס' 2|5496)); ((תשנ&quot;ד, 232|אגרת רציף לדלק - הוראת שעה|5564)), ((634|פטור מאגרות החסנה - הוראת שעה|5580)), ((1010|תיקון|5607)), ((1113|תיקון מס' 2|5611)), ((1114|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה (תיקון)|5611)), ((1290|תיקון מס' 3|5619)); ((תשנ&quot;ה, 428|תיקון|5646)), ((600|תיקון מס' 2|5655)), ((1726|תיקון מס' 3|5697)), ((1727|תיקון מס' 4|5697)), ((1887|תיקון מס' 5|5703)); ((תשנ&quot;ו, 68|ת&quot;ט|5711)), ((1001|תיקון|5760)); ((תשנ&quot;ז, 446|תיקון|5814)), ((701|תיקון מס' 2|5831)); ((תשנ&quot;ח, 254|תיקון|5871)), ((405|תיקון מס' 2|5880)), ((597|תיקון מס' 3|5889)); ((תשנ&quot;ט, 26|תיקון|5931)), ((186|תיקון מס' 2|5942)), ((297|תיקון מס' 3|5948)), ((374|תיקון מס' 4|5953)), ((375|תיקון מס' 5|5953)); ((תש&quot;ס, 401|תיקון|6025)); ((תשס&quot;א, 194|תיקון|6071)); ((תשס&quot;ב, 445|תיקון|6153)); ((תשס&quot;ג, 443|תיקון|6222)); ((תשס&quot;ו, 712|תיקון|6475)); ((תשס&quot;ח, 569|תיקון|6651)); ((תשס&quot;ט, 813|תיקון|6769)); ((תש&quot;ע, 1095|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|6891)); ((תשע&quot;ח, 218|תיקון|7886)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+#32|הסעיפים 20(ב)]] [[+#32|ו-21(ב)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים=החוק|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 60]] [[=הפקודה|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]] (להלן - הפקודה), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ט, תשנ&quot;ט-3, תשע&quot;ח)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בעל כלי שיט&quot; - לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;הוראת מסירה&quot; - [[כמשמעותו של &quot;צו מסירה&quot; בסעיף 14 לפקודה]];
:- &quot;הפלגה בין-לאומית&quot; - הפלגה במסע בין-לאומי, כהגדרתו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ&quot;ג-1982]];
:- &quot;הרשות&quot; - רשות הנמלים והרכבות;
:- &quot;זמן העבודה הרגיל&quot; - שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;ימי מנוחה&quot; - ימי המנוחה הקבועים [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], ויום העצמאות כמשמעותו [[בחוק יום העצמאות, תש&quot;ט-1949]];
:- &quot;כלי שיט&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מטען במעבר בין נמלי&quot; (Cargo in Transit Between Ports) - מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי רשות הנמלים בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת, או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;
:: (2) הוא הוצהר בנמל כמטען במעבר דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט;
:: (3) הוא לא נארז מחדש מזמן פריקתו ועד להטענתו מחדש;
:- &quot;מטען במעבר יבשתי&quot; (Cargo in Transit) - מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומועבר ביבשה לארץ שכנה או מגיע ביבשה מארץ שכנה לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
:: (2) הוא הוצהר כמטען במעבר יבשתי דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לטעינה בנמל;
:- &quot;מטען במעבר אווירי&quot; (Cargo in Sea-Air Transit) - מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומיוצא בדרך האוויר לחוץ לארץ או מגיע בדרך האוויר לארץ ומועבר לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
:: (2) הוא הוצהר כמטען במעבר אווירי לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לנמל לצורך טעינה;
:- &quot;מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ&quot; - מטען יבוא שנפרק מכלי שיט בנמל מנמלי הרשות אך יוצא לחוץ לארץ, בין משטח הנמל ובין אם לאו ובלבד שרשות המכס הכירה בו כמטען בשטעון;
:- &quot;מנהל הנמל&quot; - לרבות מי שמנהל הנמל הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;מסוך&quot; - [[#1|כמשמעות &quot;מחסן עבר&quot; (([&quot;מסוך מעבר&quot;])) או &quot;אזור סיוור&quot; בפקודה]];
:- &quot;מסירה ישירה&quot; - מסירת טובין במישרין מכלי שיט שליד הרציף לבעליהם, או מן הבעלים לכלי שיט שליד הרציף;
:- &quot;מסירה עקיפה&quot; - מסירת טובין שלא בדרך מסירה ישירה;
:- &quot;מעגן סגור&quot; - חלק הנמל המוגן בשובר גלים, לרבות צידו החיצון של שובר הגלים הקטן בנמלי חיפה ואשדוד, ובנמל אילת - חלק הנמל המהווה את הנמל הפנימי;
:- &quot;משגור&quot; - כלל הטובין לפי מטען אחד;
:- &quot;מיתקן נמל ייעודי&quot; - מיתקן מתמחה המשמש לפריקה או לטעינה של מטען מסוג אחד בלבד, נוזל או בצובר וכן רציף המשמש לפריקה או טעינה של חומר נפץ;
:- &quot;נמל&quot; - נמל חיפה, נמל אשדוד, נמל אילת או נמל אשקלון;
:- &quot;סימן עזר&quot; - סימן מיוחד למיונם של טובין, המשותף רק לחלק או לחלקים של המשגור;
:- &quot;סימן עיקרי&quot; - הסימן המיוחד למיונם של טובין, המשותף לכל המשגור;
:- &quot;ספינת דיג&quot; - ספינה העוסקת בדיג ואין עליה מטען זולת דגה שאינה טעונה הצהרת מכס;
:- &quot;פקיד מוסמך&quot; - פקיד שבסמכותו או מתפקידו לדרוש עשיית הדבר הנידון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;
:- &quot;קברניט&quot; - רב החובל של כלי השיט או מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה, למעט נתב ורב חובל נמל; ובכלי שיט שבבניה או בפירוק - הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
:- &quot;רב חובל נמל&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ניהול התעבורה הימית]];
:- &quot;רכב&quot; - כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]];
:- &quot;שיטעון&quot; (transshipment) - העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;
:- &quot;שיטעון בין נמלי&quot; - העברת מטען מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון לכלי שיט בנמל אחר של הרשות בים התיכון;
:- &quot;מכולה&quot; (freight container) - יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
:: (1) מבנה יציב בזוויות ישרות;
:: (2) היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;
:: (3) היא מצויידת באבזרים המאפשרים שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל להנחת דעתו של מנהל הנמל;
:: (4) מידותיה אחידות כדלקמן:
::: (1) רחבה הוא 8 רגל;
::: (2) גבהה עד 9 רגל;
::: (3) ארכה הוא 20 רגל או 40 רגל;
:: (5) הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים;
:- &quot;מכולה שאינה רגילה&quot; - מכולה שארכה אינו 20 רגל או 40 רגל;
:- &quot;המכלה&quot; - מילויין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;
:- &quot;גלנוע&quot; (Roll-on/Roll-off) - שיטת ניטולם של כלי רכב על גבי גלגליהם או זחליהם או כל שיטת תנועה אחרת שאינה הנפה בעזרת מנוף חיצוני ממקום חנייתם בכלי השיט דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי שבו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל;
:- &quot;כלי רכב מוביל&quot; - כלי רכב המשמש להובלת מטענים בשיטת גלנוע, לרבות גרור (trailer), גרור נתמך (semi-trailer) וגרור גל-נוע (roll-trailer); לענין זה, &quot;גרור גל-נוע&quot; (roll-trailer) - גרור המיועד להובלת מטענים באניות גל-נוע, ושאינו מורשה לנוע מחוץ לתחומי הנמל;
:- &quot;כלי רכב מובל&quot; - מכונית או טרקטור על גלגלים המנוטל בגלנוע והמהווה מטען יבוא, מטען יצוא או מטען בשטעון;
:- &quot;סיור כלי רכב&quot; - פריקת יחידות טובין מתוך כלי רכב מוביל או טעינת יחידות טובין אל תוך כלי רכב מוביל;
:- &quot;תקנות הספנות (ימאים)&quot; - [[תקנות הספנות (ימאים), התשס&quot;ב-2002]];
:- &quot;תקנות ניהול התעבורה הימית&quot; - [[=תקנות ניהול התעבורה הימית|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;תצפית נמל&quot; - כהגדרתה [[בתקנות ניהול התעבורה הימית]].

== פרק שני: הוראות סדר כלליות ==

=== סימן א': שעות העבודה ===

@ 2. עבודה מחוץ לזמן הרגיל
: לא תיעשה עבודה בנמל מחוץ לזמן העבודה הרגיל אלא ברשות מנהל הנמל.

=== סימן ב': כניסה ויציאה ===

@ 3. תחולה
: (א) הוראות [[סימן זה]] יחולו באותו חלק של נמל אשר רשות הנמלים קבעה אותו כשטח מוגבל (להלן - השטח המוגבל).
: (ב) תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.

@ 4. כניסה ברשיון (תיקון: תשנ&quot;ה-5)
: (א) לא ייכנס אדם לנמל אלא על פי רשיון כניסה או על פי רשיון עיסוק.
: (ב) רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
: (ג) לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.

@ 5. מתן רשיון
: מנהל הנמל רשאי לתת רשיון כניסה, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, לרבות תנאים המגבילים את רשות הכניסה של בעל הרשיון לחלק מסויים של הנמל, ובכל עת לשנות את התנאים ולהוסיף עליהם.

@ 6. המצאת רשיון
: השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי [[תקנה 5]] לבטל רשיון או לשנות את תנאיו או להוסיף עליהם, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הרשיון להמציא את הרשיון ובעל הרשיון חייב למלא אחרי הדרישה.

@ 7. עיסוק
: לא ינהל אדם עסק בתחום הנמל אלא אם קיבל רשיון לכך מאת מנהל הנמל ובכפוף לתנאי הרשיון.

@ 8. הגבלות נוספות
: מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי-חיים ורכב לשטח הנמל או לכל חלק ממנו, אם לדעתו דרוש הדבר להחזקת הנמל, להפעלתו או לניהולו.

@ 9. הצגת רשיון
: בעל רשיון הנמצא בנמל חייב להראות את רשיונו לכל פקיד מוסמך או שוטר, לפי דרישתו.

=== סימן ג': רכב ===

@ 10. כניסת רכב לנמל
: לא יכניס אדם רכב לשטח המוגבל של הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.

@ 11. עצירת רכב להצגת מסמכי מטען
: הנוהג ברכב העומד להיכנס לנמל יעצור את הרכב לפי דרישת מנהל הנמל ויציג לו את המסמכים הנוגעים לטובין המובלים באותו רכב.

@ 12. ציות האחראי או הנוהג ברכב להוראות
: אדם האחראי לרכב או הנוהג ברכב בתחומי הנמל יישמע להוראות מנהל הנמל בכל ענין הקשור בהסעתו, בנהיגתו, בעצירתו, בהעמדתו, בחנייתו ובהחנייתו של אותו רכב וכן בפריקת מטען, בטעינתו ובהובלתו ובהורדת נוסעים, בהעלאתם ובהסעתם.

@ 13. הגבלת זמן חניה
: לא ישאיר אדם רכב בנמל, ולא ירשה להשאירו, לתקופת זמן רצופה העולה על 12 שעות, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

=== סימן ד': השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו ===

@ 14. הגבלות בשימוש
: מנהל הנמל רשאי לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף או מסוך או כל חלק מהם, וכן לאסור את השימוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.

@ 15. איסור בניה ללא רשות מאת מנהל הנמל
: לא יקים אדם בנין, מבנה או מיתקן כלשהו בנמל, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם קיבל מאת מנהל הנמל אישור שהדבר לא יפריע להפעלתו התקינה של הנמל.

@ 16. איסור נטילת חול, אבנים וכו'
: לא יטול אדם חול, אדמה, חצץ, אבנים או חמרים כיוצא באלה בתחום נמל, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

=== סימן ה': התנהגות אנשים בנמל ===

@ 17. מילוי אחר תנאי הרשיון
: מי שנמצא בנמל חייב למלא אחרי תנאי רשיון הכניסה או העיסוק שבידו.

@ 18. איסור הסרטה וצילום
: (א) לא יסריט אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי הרשיון.
: (ב) לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.

@ 19. הצבת מודעות רק ברשות
: לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף, במסוך, באולם המתנה, במשרד או במקום אחר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל ובתנאים שהוא קבע.

@ 20. כניסה למסוך
: לא ייכנס אדם למסוך שלא לשם סידור ענין בקשר לטובין הנמצאים שם, אלא ברשות מנהל הנמל, ולא יישאר בו לאחר שדרש ממנו מנהל הנמל לעזבו.

@ 21. איסור דיג (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא ידוג אדם בחכה או באופן אחר במעגן הסגור ולא ישים רשת לדיג או ציוד דיג אחר במימי הנמל.

@ 22. חובת מבוגר לשמור על ילד שבפיקוחו
: לא ירשה אדם לקטין עד גיל 12 שנמצא בפיקוחו להימצא בנמל שלא בליווי בגיר.

@ 23. איסור רחצה (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל-חיים למימי הנמל אלא ברשות רב חובל הנמל.

@ 24. הפגנות והתקהלויות
: (א) לא יערוך אדם הפגנה בנמל אלא ברשות מנהל הנמל ולא ישתתף אדם בהפגנה הנערכת ללא רשות כאמור; לא יגרום אדם להתקהלות אנשים בנמל ולא ישתתף בכל התקהלות אלא אם אישר אותה מנהל הנמל.
: (ב) כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.
: (ג) הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.

== פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים ==

@ 25. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מנהל הנמל&quot; - מנהל הנמל שבו רשום כלי השיט או שבו הוא מופעל באופן קבוע;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון שמנהל נמל מוציאו לפי [[סעיף 9 לפקודה]].

@ 26. סירוב לתת רשיונות
: מנהל נמל רשאי לסרב ליתן רשיון לכלי שיט הפועל בתחומי הנמל אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) כלי השיט אינו מתאים, לדעת מנהל הנמל, למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;
: (2) מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;
: (3) כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי [[תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]], ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט, לדעתו של מנהל הנמל;
: (4) השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.

@ 27. תוקף רשיון
: תוקף הרשיון יהיה לשנה מיום נתינתו, אולם מנהל הנמל רשאי לקבוע לגבי רשיון מסויים תקופה קצרה יותר.

@ 28. תנאים לרשיונות
: (א) מנהל הנמל רשאי לכלול ברשיון תנאים המגבילים את השימוש בכלי השיט לחלק ממימי הנמל או לצורך עיסוק מסויים.
: (ב) מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת משנה זו לא תגרע [[מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]].

@ 29. הצגת רשיון
: הקברניט או הבעל של כלי שיט חייב להראות את הרשיון בכל עת שידרוש ממנו פקיד מוסמך או שוטר לעשות כן.

@ 30. הצגת פרטים במקום בולט
: הקברניט או הבעל של כלי השיט יציין את הפרטים לפי [[תקנה 28(ב)]] באותיות ברורות במקום בולט לעין בכלי השיט.

@ 31. שמירה
: לא יעזוב קברניטו או בעלו של כלי שיט את כלי השיט ללא השגחה נאותה אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או פקיד מוסמך אחר.

== פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP) ==

@ 32. רתיקת גווה (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.

@ 33. המצאת רתוקות על-ידי הקברניט (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ימציא בעדן רתוקות מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.
: (ב) הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה רב חובל הנמל.

@ 34. ניקוי רתוקות, תיקונן והחלפתן (תיקון: תשע&quot;ח)
: בזמנים שקבע רב חובל הנמל יובאו הרתוקות של כל גווה או ספינת אספקה לחוף, ינוקו, ישומנו או יוחלפו ויוחזרו למקומן לשביעת רצונו של רב חובל הנמל ועל חשבון הבעל או הקברניט של הגווה או הספינה.

== פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות ==

@ 35. סמכות מנהל הנמל או רב חובל הנמל לאכוף ביצוע הוראותיו (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא ביצע קברניט כלי שיט הוראה מהוראות מנהל הנמל או רב חובל הנמל שניתנו לפי תקנות אלה לקברניט כלי השיט, יהיה מנהל הנמל או רב חובל הנמל רשאי -
: (1) להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל או לרב חובל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל או לרב חובל הנמל;
: (2) לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.

@ 36. פיקוח על הנפת דגלי שיט
: (א) מנהל הנמל רשאי, בהודעה בכתב שתישלח לקברניט של כלי שיט בנמל, לאסור על הנפתו או הצגתו של כל דגל או סמל על כלי השיט שעה שהוא נמצא שם, מלבד דגלו הלאומי, הדגל הישראלי, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
: (ב) נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.

== פרק ששי: ניתוב ==

@ 37. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ח)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ועדת רישוי נתבים&quot;, &quot;הועדה&quot; - ועדה ליד מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן - המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הספנות והנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
:- &quot;המעסיק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) רב חובל הנמל שבו המועמד לקבלת רישיון ניתוב עתיד להיות מועסק - בנמל המפורט [[בתקנה 289 לתקנות אלה]] למעט במיקשר הימי בנמל אשדוד - בבקשות לפי [[תקנה 42(1) עד (3)]];
:: (2) נתב העוסק בפועל בניתוב - במיקשר הימי בנמל אשדוד - בבקשות לפי [[תקנה 42(1) עד (3)]];
:: (3) רב חובל נמל שהממונה על הנמלים מינה אותו להשתתף בדין בבקשות לפי [[תקנה 42(4) ו-(5)]];
:- &quot;נתב&quot; - בעל רשיון;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון לשמש נתב שהוצא מכוח [[סעיף 13 לפקודה]];
:- &quot;גוררת&quot; - כמשמעותה [[בתקנות הנמלים (ימאים), תשל&quot;ב-1971]].

@ 38. סוגי רשיונות
: (א) רשיון יהיה זמני או קבוע.
: (ב) תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

@ 39. הגשת בקשה לרשיון
: בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן [[בפרק זה]] - השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שהיא קבעה.

@ 39א. תנאי כשירות כללית (תיקון: תשע&quot;ח)
: תנאי הכשירות הכללית לתפקיד נתב הם:
: (1) הוא בעל תעודת הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל, לפי [[+|תקנה 20(1)(א)]] [[ופרק ד' לתקנות הספנות (ימאים)]];
: (2) שירת באנייה בתפקיד קברניט כלי שיט, שתפוסתו ברוטו עולה על 3,000 טון ועסק בהפלגות בין-לאומיות במשך 24 חודשים לפחות או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 15 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 24 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת;
: (3) הוא בעל תעודה רפואית תקפה מאת רופא מורשה או מוסד רפואי מוסמך, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש לשמש בתפקיד נתב; לעניין זה, &quot;מוסד רפואי מוסמך&quot; ו&quot;רופא מורשה&quot; - כהגדרתם [[בתקנה 52 לתקנות הספנות (ימאים)]].

@ 40. בקשה לרשיון זמני (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ח)
: לבקשה למתן רשיון זמני יצרף המבקש -
: (1) מסמכים המעידים על עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות הכללית כמפורט [[בתקנה 39א]];
: (2) אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו [[בפקודה]] או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
: (3) אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;
: (4) (((נמחקה);))
: (5) (((נמחקה).))

@ 41. בקשה לרשיון קבוע (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לבקשה למתן רשיון קבוע יצרף המבקש -
:: (1) רשיון זמני תקף של המבקש;
:: (2) אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
:: (3) תעודה רפואית כאמור [[בתקנה 39א(3)]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (א)(1) ו-(2).

@ 42. סמכויות הועדה (תיקון: תשע&quot;ח)
: אלה סמכויות הועדה:
: (1) לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי [[תקנה 39]] ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
: (2) לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;
: (3) להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה;
: (4) לייעץ לשר בדבר קביעת תנאי הכשירות הכלליים הנדרשים לתפקיד נתב;
: (5) לייעץ לשר בדבר הצורך בהשתלמויות מקצועיות.

@ 42א. המלצה של מנהל רשות הספנות והנמלים (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 39א(2)]] רשאי מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון, בתנאים או ללא תנאים, למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 3,000 טון ועסק בהפלגות בין-לאומיות במשך 18 חודשים לפחות, או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 12 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 18 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת, או שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
: (ב) המלצת מנהל רשות הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי [[תקנה 42(3)]].

@ 43. מתן רשיון
: השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש או לסרב לתתו, וכן לקבוע בו תנאים.

@ 44. חקירות הוועדה
: הועדה רשאית -
: (1) להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;
: (2) לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;
: (3) להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.

@ 45. סירוב לתת רישיון, התלייתו או ביטולו (תיקון: תשע&quot;ח)
: רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לסרב לתת רישיון או לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
: (1) הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניתוב, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו;
: (2) השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
: (3) השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.

@ 45א. התליה לאלתר (תיקון: תשע&quot;ח)
: אם יש לשר יסוד סביר להניח, לאחר שהועברה אליו חוות דעת של הממונה על הנמלים בעניין, כי הנתב ביצע מעשה שמפאת מהותו, חומרתו או נסיבותיו הקשורות לבטיחות השיט, אין הוא ראוי לעסוק בניתוב או, לאחר שקיבל תעודה רפואית מאת רופא מורשה או מוסד רפואי כהגדרתם [[בתקנה 39א]], כי מצב בריאותו של הנתב אינו מאפשר לו לבצע את תפקידו כנתב, והוא שוכנע כי יש צורך דחוף בהתליית רישיונו לשם הגנה מיידית על בטיחות השיט, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, בתנאים או בלא תנאים, עוד בטרם נמסרו לו המלצות הוועדה, ובלבד שייתן לנתב הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה.

@ 46. פקיעת רשיון
: הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
: (1) נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב-חובל;
: (2) הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.

@ 47. (תיקון: תשל&quot;ג-8, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 48. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 49. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))

== פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה ==

@ 50. הודעה על בואו של כלי שיט
: לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל, יודיע על כך הקברניט או הבעל של כלי השיט למנהל הנמל; הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט כאמור [[בתקנה 48]] שאינו זקוק לשירותים בנמל.

@ 51. מסירת מיצהר היבוא
: (א) לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל ימציא בעליו למנהל הנמל -
:: (1) העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין בין היתר את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (stowage plan) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו [[בתקנה 218]] - תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;
:: (2) רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;
:: (3) רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;
:: (4) רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.
: (ב) הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.
: (ג) לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל, לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.

@ 52. סילוק אגרות ותשלומים לפני ההפלגה
: (א) לא יפליג כלי שיט מנמל ללא אישור להפלגה מאת מנהל הנמל.
: (ב) מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.

@ 53. מסירת מיצהר היצוא בהפליג כלי השיט
: כל כלי שיט, בטרם יינתן לו אישור הפלגה, חייב קברניטו למסור לפקיד המוסמך רשימת הנוסעים העומדים להפליג וכן מיצהר היצוא של המטען המציין בין היתר את המידות והמשקלות של כל משגור; אולם אם יש לכלי השיט סוכן בנמל, די בכך שהוא ימסור את הרשימה או המיצהר לפקיד המוסמך תוך 24 שעות מעת קבלת אישור ההפלגה.

== פרק שמיני: כלי שיט בנמלים ==

@ 54. תנועת כלי שיט בנמל
: לא יניע ולא יתמרן אדם כלי שיט בנמל באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר שבנמל.

@ 54א. אמצעי קשר בכלי שיט (תיקון: תשל&quot;ה-5)
: (א) לא ישיט קברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 450 טונות לנמל ולא יעגינו בתחום נמל אלא אם היה כלי השיט מצוייד במכשיר קשר תג&quot;מ (V.H.F) תקין ובמצב שמיש.
: (ב) בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.

@ 55. מצופי עוגנים (תיקון: תשע&quot;ח)
: רב חובל הנמל רשאי להורות לקברניט של כלי שיט העוגן בנמל לגרום לכך כי מקום הימצאם של העוגנים יובלט באמצעות מצופים.

@ 56. הפעלת צופר (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יפעיל אדם צופר בכלי שיט הקשור לרציף או לשובר הגלים מבלי שקיבל תחילה רשות מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום או לצורך ניסוי מערכות לפני הפלגה (Testing Gear).

@ 57. כוח ההנעה של כלי השיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של כלי שיט המונע בכוח מכני חייב לוודא את כשירותו ותקינותו המלאה של כוח ההנעה העיקרי בכלי השיט כל עוד כלי השיט נמצא בנמל, אלא אם כן קיבל רשות בכתב מאת רב חובל הנמל או מי שהוא מינה לכך לשינוי כוח ההנעה העיקרי של כלי השיט, ובלבד שסוכן האנייה הציג לו אישור של המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט לאותו שינוי.

@ 58. נוכחות אנשי צוות (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של כלי שיט העוגן או הרתוק בנמל יבטיח כי מספר מספיק של אנשי צוות יהיו נוכחים על כלי השיט לצורך שמירה על בטיחותו ואפשרות תמרונו, זולת אם רב חובל הנמל הסכים מראש אחרת; רב חובל הנמל יתייעץ עם המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט הנוגע בדבר או מי שהוא מינה לעניין זה.

@ 59. אמצעי ריתוק
: הקברניט של כלי שיט הרתוק בנמל יבטיח כי אמצעי הריתוק של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב תקין.

@ 60. סוככי מגן (תיקון: תשע&quot;ח)
: קברניטו של כלי שיט הנכנס לנמל יבטיח כי כלי השיט יהיה מצוייד בסוככי מגן במספר ובגודל מתאימים לכלי השיט והשימוש בהם ייעשה לפי הצורך ולפי הוראות רב חובל הנמל.

@ 61. קשירת כבלים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) רב חובל הנמל רשאי ליתן הוראה לקברניט לקשור כבלים או ציוד קשירה לכלי השיט תוך מועד שיורה; אם אין לקברניט כבלים או ציוד קשירה כאמור, יספקם רב חובל הנמל ויחייב את הקברניט בהוצאות.
: (ב) לא קויימה הוראת תקנת משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי רב חובל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.

@ 62. הפעלת מדחף על יד רציף (תיקון: תשע&quot;ח)
: בכלי שיט העוגן על יד רציף לא יופעל המדחף בלי רשות לכך מאת מנהל הנמל אלא אם -
: (1) הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום; או
: (2) הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.

@ 63. איסור חסימת נתיבי שיט וגישות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא יעגון כלי שיט בנתיב שיט, בתעלה או במקום המפריע לגישה לכל רציף, מזח או מיתקן אחר של הנמל, אלא לפי היתר מראש מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
: (ב) לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות מרב חובל הנמל, פרט למקרה חירום.

@ 64. עגינה וריתוק (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ח)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;הרשות&quot;, &quot;חברת נמל&quot; ו&quot;תאגיד מורשה&quot; - כהגדרתם [[בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס&quot;ד-2004]] (להלן - החוק);
::- &quot;רציף מסחרי&quot; - רציף שהרשות הורתה לגביו, לפי תקנת משנה (א1)(2), כי הקצאתו לכלי שיט תהיה לפי הסכם;
::- &quot;מפעיל&quot;, לגבי כל רציף - חברת הנמל או התאגיד המורשה שהוסמכו לתת בו שירותי נמל לציבור;
::- &quot;צוות תפעול&quot; - קבוצת עובדים מוגדרת, העובדת בשיתוף פעולה לביצוע תהליך ניטול המטען והכוללת עובדים במספר ובתפקידים המתאימים, להלכה, להשלמת התהליך האמור במלואו.
: (א1) לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות -
:: (1) לקבוע בכללים לפי [[סעיף 32(ב) לחוק]], ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן - נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ&quot;ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;
:: (2) להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן - אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:
::: (א) הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;
::: (ב) הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, &quot;זמן שהיית אניה בנמל&quot; - פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;
::: (ג) ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ&quot;ל המפעיל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעיל -
:::: (1) בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה - שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;
:::: (2) ביום שישי - שלושה צוותי תפעול;
::: (ד) המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו:
:::: (1) בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;
:::: (2) המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;
:::: (3) להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.
: (א2) בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.
: (א3) על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.
: (א4) קביעת נוהל התור התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.
: (א5) נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
: (ד) הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן - הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.
: (ה) מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).
: (ו) על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.
: (ז) לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
: (ח) היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור [[בסעיף 42(ג)(3) לחוק]], בכפוף להוראות [[+|סעיפים 43 עד 46]] [[ו-48 לחוק]].

@ 65. היתר ריתוק
: אין לראות בקבלת אגרות מינגש או כל אגרות אחרות בלבד משום מתן היתר לכלי שיט להירתק לרציף או לעגון במקום אחר בנמל כל עוד לא נתקבל היתר לכך.

@ 66. פריקת מטענים וטעינתם
: לא יתחילו בפריקת מטענים או בהורדת אנשים מכלי שיט או בטעינת מטענים או העלאת אנשים עליו, אלא במקום ובזמן שנקבע לכך בהיתר שקיבל הקברניט מאת מנהל הנמל.

@ 67. הגבלות בשירותי הנמל
: מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור טעינתם או פריקתם של טובין ועלייתם או ירידתם של אנשים מכלי שיט כל אימת שהוא סבור כי מזג האוויר או גורם אחר עלול להפריע למהלך התקין של העבודה או לגרום נזק לנמל או לרכוש או לאנשים שבתוכו.

@ 68. עיכוב פריקה וטעינה
: (א) כלי שיט שלא פרק מטען או לא טענו במהירות הסבירה לדעת מנהל הנמל, והוא תופס מקום ריתוק הדרוש לכלי שיט אחר, רשאי מנהל הנמל להורות להעתיקו ממקום ריתוקו או להעתיקו בעצמו ולהטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בכך.
: (ב) מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.

@ 69. מניעת נזק ממיתקני הנמל
: קברניט כלי שיט ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף או למיתקן אחר בנמל עקב ניתוב, עגינה או רתיקה של כלי השיט או בשעת פריקה או טעינה.

@ 70. הודעה על גרימת נזק
: קברניט כלי שיט יודיע מיד למנהל הנמל על כל נזק שגרם כלי השיט לרציף או למיתקן אחר בנמל.

@ 71. איסור כניסת כלי שיט שאינם מבוטחים
: מנהל הנמל רשאי לאסור כניסתו של כלי שיט לנמל אם לא הוכיח בעל כלי השיט או קברניטו כי כלי השיט מבוטח להנחת דעתו של מנהל הנמל מפני כל נזק שהוא אחראי לו ואשר עלול להיגרם על-ידי כלי השיט בנמל.

@ 72. הרחקת כלי שיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: נוכח רב חובל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה.

== פרק תשיעי: ציוד ==

@ 73. עגורני חוף
: מנהל הנמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, כולם או מקצתם, מכלי שיט הרתוק לרציף בנמל, או טעינתם עליו, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם לדעתו הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני כלי השיט עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

@ 74. חובת שימוש בעגורני חוף
: על אף האמור [[בתקנה 73]] יהא השימוש בעגורני חוף או במיתקני חוף חובה לשם פריקת מטענים בצובר שעליהם הורה מנהל הנמל, או טעינתם לכלי שיט הרתוק לרציף, כל אימת שבנמל מצויים עגורנים או מיתקני חוף שאפשר להשתמש בהם.

== פרק עשירי: מטענים ==

=== סימן א': מסמכי המטענים וסימונם ===

@ 75. טובין שלא נפדו וגורמים לצפיפות
: נפרקו טובין מכלי שיט בנמל ועברו חמישה ימים מן היום שבו השלים כלי השיט שייבא את הטובין את פריקת מטענו בנמל, רשאי מנהל הנמל, אם לדעתו אי העתקת הטובין גורמת לצפיפות בו, לצוות על העתקתם למקום שאישר לכך גובה המכס, וההוצאות הכרוכות בכך ישולמו על ידי היבואן או בעל הטובין, או על ידי סוכנו של כל אחד מהם, בטרם יוצאו הטובין מפיקוחה של רשות הנמלים.

@ 76. רשימת טובין ליצוא
: לא יביא אדם לנמל טובין שאינם חפצי נוסעים (להלן [[בפרק זה]] - טובין) לשם הטענתם על כלי שיט, אלא אם המציא קודם לכן למנהל הנמל רשימה של הטובין האלה ובה תיאורם, משקלם, מידותיהם, סימונם, אריזתם, שמות שולחיהם ומקבליהם וציון הטובין המסוכנים שביניהם.

@ 77. סימון משקל טובין מיוצאים
: הבעל של כל יחידת טובין המיוצאת דרך הנמל, שמשקלה ברוטו אלף קילוגרמים או יותר, יבטיח שהמשקל יצויין על אריזת המשגור באופן ברור ובולט לעין בכתב בר-קיימא.

@ 78. המצאת רשימת טובין בשיטעון
: אם מועברים טובין מכלי שיט אחד בנמל למשנהו, רשאי מנהל הנמל לדרוש מהקברניטים של שני כלי השיט רשימה כאמור [[בתקנה 76]] לענין הטובין שבשיטעון.

@ 79. הוראת מסירה (תיקון: תשנ&quot;ט)
: טובין שנפרקו בנמל לשם יבוא או כמטען במעבר, יגישו מקבלי הטובין או סוכניהם למנהל הנמל הוראת מסירה מטעם סוכן כלי השיט שבו יובאו הטובין בטופס שנקבע על פי [[סעיף 14 לפקודה]].

@ 80. תעודת יצוא
: יצואן של טובין או סוכנו יגישו למנהל הנמל תעודת יצוא, שבה נקובים הפרטים הבאים לענין הטובין:
: (1) שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;
: (2) שם המקבל;
: (3) משקלם של הטובין ונפחם;
: (4) סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;
: (5) נמל היעוד.

@ 81. אי אחריות להטענת טובין
: רשות הנמלים אינה חייבת להטעין טובין שעליהם הוגשה תעודת יצוא, כולם או מקצתם, על כלי שיט ששמו צויין בתעודת יצוא.

@ 82. פיקוח בעת פריקה וטעינה
: בעת פריקה או טעינה על כלי שיט בנמל, יימצא עליו קברניטו ויפקח על הפעולות האמורות.

=== סימן ב': מטענים ברציפים ===

@ 83. הנחת טובין בנמל
: (א) לא ישים אדם טובין במקום כלשהו בשטח הנמל אלא ברשות פקיד מוסמך.
: (ב) מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.

@ 84. אריזת טובין
: לא יארוז אדם טובין, לא יפתח אריזתם ולא ירכיב מכוניות, מכונות או טובין אחרים בשטח הנמל, אלא ברשות הפקיד המוסמך.

@ 85. איסור הנחת טובין וציוד בקרבת מיתקני הנמל (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: (א) לא ישים אדם כל טובין או ציוד ולא יחזיקם ברציף בקרבה יתרה לרתוקות, לזקפים (bollards), לטבעות קשירה, לעמודים, לחיבורי מים או חשמל, למסילות ברזל או למסילת עגורנים.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מסילת ברזל&quot; - השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.

@ 86. איסור הנחת טובין באופן העלול לגרום נזק
: (א) לא ישים אדם ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל טובין אשר לדעת פקיד מוסמך עלולים לגרום נזק לרציף, למסוך או למקום אחר או לטובין אחרים בקרבתם.
: (ב) לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.

@ 87. בעלי-חיים בנמל
: מי שבפיקוחו נמצאים בעלי-חיים בנמל או המביא בעלי-חיים לנמל או המוציא אותם משם, ינקוט בכל הצעדים הדרושים למניעת בריחתם או תעייתם.

=== סימן ג': פריקה וטעינה ===

@ 88. מתיחת רשתות בעת פריקה וטעינה
: הקברניט של כלי שיט יגרום לכך כי לפני פריקת טובין או טעינתם ובזמן הפריקה או הטעינה יימתחו רשתות וקולטי מפולת בין כלי השיט והרציף.

@ 89. הוראות לקברניט
: (א) מנהל הנמל רשאי לתת מפעם לפעם הוראות בענין פריקה וטעינה וכל הכרוך בכך לקברניט של כלי שיט ולכל אדם הממונה על פריקת כלי שיט או טעינתו, לרבות הוראות בענינים כדלקמן:
:: (1) פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;
:: (2) השימוש בארבות, בסירות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;
:: (3) הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;
:: (4) שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;
:: (5) האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.

@ 90. מסירת טובין במסירה עקיפה לפי שטרי מטען
: (א) במסירה עקיפה, ימסור הקברניט או הבעל של כלי שיט למנהל הנמל את הטובין כשהם מסודרים לפי שטרי מטען.
: (ב) לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.

@ 91. רשימות טובין בפריקה
: ערך קברניט או הבעל של כלי שיט רשימות של טובין שנפרקו מכלי השיט, רשאי מנהל הנמל לדרוש העתק מהרשימות האמורות.

@ 91א. כיסוי מטענים בגלנוע (תיקון: תשל&quot;ז)
: כלי רכב מוביל שהוא טעון מטען יבוא או מטען ייצוא יימסר לנמל כשהוא מכוסה להגנת המטען מפני גשם.

=== סימן ד': סבלות (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 92. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ט-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 93. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 94. מסירה ישירה טעונה אישור
: לא תיעשה מסירה ישירה בטובין מיובאים או מיוצאים, אלא באישורם המוקדם בכתב של גובה המכס ומנהל הנמל.

@ 95. סמכות לסרב מסירה עקיפה (תיקון: תשמ&quot;ג)
: מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות מסירה עקיפה בעת פריקת טובין או טעינתם, אם לדעתו מסירה כאמור עלולה לגרום לצפיפות יתרה, סכנת דליקה, התפוצצות, לכלוך, זיהום אויר, הפרעה לסדרי העבודה בנמל וכיוצא באלה, או אם הדבר דרוש, לדעתו, להגנתם, שמירתם או בטיחותם של הטובין המשונעים או של טובין אחרים שבקרבתם.

== פרק אחד-עשר: טובין ללא תובעים ==

@ 96. דמי מכירת טובין ללא תובעים (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) נמכרו טובין בהתאם להוראות [[+|סעיף 21]] [[או 22 לפקודה]], ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם מסי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, ההוצאות הקשורות בטיפול בהם לצורך מכירתם והוצאות מכירתם.
: (ב) העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.
: (ג) ניתנה הוראה בהתאם [[+|לסעיף 21]] [[או 22 לפקודה]] למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות - יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנת משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.
: (ד) טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.
: (ה) רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה - רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.

@ 97. הודעה על מכירת טובין ללא תובעים (תיקון: תשל&quot;ה-3)
: (א) הודעה על מכירה של טובין כאמור [[בסעיף 21(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], תפורסם בידי מנהל הנמל שבו הטובין עומדים להימכר, בתחילת החודש שבו הטובין יוצאו למכירה.
: (ב) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ-15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.
: (ג) טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.
: (ד) אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.

== פרק שנים-עשר: בטיחות ==

=== סימן א': אמצעי בטיחות ===

@ 98. אמצעי גישה לכלי שיט
: (א) הקברניט של כלי שיט שרותק לרציף יקבע ויחזיק כבש מתאים לגישה בטוחה מהרציף לכלי השיט.
: (ב) הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.
: (ג) הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).
: (ד) מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.

@ 99. עליה וירידה מכלי שיט באמצעות כבש
: לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד ממנו לחוף אלא באמצעות כבש כאמור [[בתקנה 98]].

@ 100. כלי שיט בתנועה
: לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד מכלי שיט לחוף כל עוד כלי השיט נמצא בתנועה.

@ 101. איסור לטפס
: לא יטפס אדם על שובר גלים, על רציף או מתחתיו, או על כל מבנה, עגורן או מטען בנמל, אלא אם הורשה לכך מאת מנהל הנמל.

@ 102. שמירת דינים
: הוראות [[סימן זה]] אינן באות לגרוע [[מכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947]].

=== סימן ב': מניעת דליקות בנמל וכיבוין ===

@ 103. איסור עישון בנמל
: לא יעשן אדם ולא ישתמש במאור חשוף או באש מסוג כלשהו בנמל במקומות שהעישון או השימוש כאמור נאסר על ידי מנהל הנמל.

@ 104. איסור ביצוע עבודת בעירה בנמל
: לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש ברציף, במסוך או בכל מקום אחר בנמל, אלא ברשות מאת מנהל הנמל.

@ 105. כיבוי דליקות בנמל
: מנהל הנמל רשאי לנקוט בכל הצעדים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.

@ 106. הרחקת טובין ממקום דליקה
: פרצה דליקה בנמל, במקום שבו מוחסנים טובין או בקרבתו, או בכלי שיט בקרבת מקום כאמור, רשאי מנהל הנמל להרחיק בזמן הדליקה או כיבויה את הטובין למקום אחר בנמל או מחוצה לו ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או נגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, החל מפרוץ הדליקה ועד שהבעל קיבלם להחזקתו, עד כדי ערך הטובין.

=== סימן ג': מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין ===

@ 107. הגדרות
: [[בסימן זה]], &quot;הבערת אש&quot; - כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.

@ 108. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם אש בכלי שיט -
:: (1) בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;
:: (2) בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;
:: (3) בשעת תדלוקו של כלי השיט.
: (ב) תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.

@ 109. הבערת אש
: בכפוף לאמור [[בתקנה 108]] מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
: (1) בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
: (2) הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
: (3) חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.

@ 110. ריתוך אסור
: לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן [[בסימן זה]] - פעולות ריתוך) -
: (1) בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;
: (2) בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;
: (3) בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

@ 111. פעולות ריתוך מותרות
: בכפוף לאמור [[בתקנה 110]] מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
: (1) בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
: (2) במקום שלא פורט בפסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

@ 112. אמצעי זהירות לפני פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצוע הפעולה אלא אם נקט תחילה באמצעי הזהירות הדרושים למילוי התנאים האלה:
: (1) כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;
: (2) במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;
: (3) במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;
: (4) אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות - נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;
: (5) אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה - הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;
: (6) אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז - מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

@ 113. אמצעי זהירות בשעת פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי בטיחות למניעת הדברים האלה:
: (1) הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
: (2) חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;
: (3) הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;
: (4) חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

@ 114. אמצעי זהירות בגמר פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך או משתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע הפעולה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
: (1) המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;
: (2) מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
: (3) הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.

@ 115. סמכויות מנהל הנמל
: מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולת ריתוך או להתנות את ביצועה בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים [[בתקנות 112]], [[113]] [[ו-114]], אם לדעתו דרוש הדבר מטעמי בטיחות.

@ 116. הודעה על דליקה בכלי שיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, לרב חובל הנמל; רב חובל הנמל יודיע למנהל הנמל ולרשות הכבאות לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]].
: (ב) חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.

@ 117. הרחקת טובין מכלי שיט
: מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה ומסביבתו.

@ 118. הרחקת כלי שיט מתחום הנמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה.

@ 119. הגשת עזרה למנהל נמל או לרב חובל הנמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: (((במקור התקנה סומנה בטעות כתקנה 119א).))
: קברניט כלי שיט שפרצה בו דליקה יגיש למנהל הנמל או לרב חובל הנמל, לפי העניין, כל עזרה אפשרית הדרושה לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות להם לפי [[תקנות 117]] [[או 118]].

@ 120. שימוש במלגזה לצורך שינוע
: (א) לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי שיט.
: (ב) לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.
: (ג) בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

=== סימן ד': כללי ===

@ 121. אחריות מעביד
: חובה המוטלת על פי [[פרק זה]] תחול על הקברניט, על המבצע ועל מעבידו של המבצע.

@ 122. תחולה
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחום נמל.

== פרק שלושה-עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם (תיקון: תשמ&quot;ד-2) ==

@ 123. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;אזור מוגבל&quot; - אזור בתחום הכרזת נמל, המגודר בגדר הנמל ואשר למנהל הנמל שליטה בו;
::- &quot;אזור מניעה&quot; - אזור בנמל בתחום המעגל ברדיוס של 50 מטרים מהמקום שבו מבוצעות, או נעשות הכנות לביצוע, כל אחד מאלה:
::: (1) טעינה או פריקה של חמרי נפץ;
::: (2) עגינה, קשירה, עיתוק, ניתוק או הפלגת אנית חמרי נפץ;
::- &quot;אזור סכנה א'&quot; - שטח שבו צפויים, במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, התמוטטות או נזק חמורים לרכוש ופגיעה קטלנית בנפש שלא ניתן למנעם על ידי מיגון או מחסה;
::- &quot;אזור סכנה ב'&quot; - השטח שבו צפויים במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, נזקים לרכוש ופגיעה בנפש מרסיסים, הדף, גופים מעופפים וכיוצא באלה ואשר ניתן למנעם או להפחיתם על ידי מיגון או מחסה;
::- &quot;אנית חמרי נפץ&quot; - כלי שיט הנושא עמו בהכנסו לנמל, או בהמצאו בנמל, כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ שכלי שיט כאמור נושא עמו דרך קבע לשימושו;
::- &quot;בעל&quot; - הקברניט, הבעל או החוכר של אנית חמרי נפץ או הבעל של מטען חמרי נפץ או סוכנם או נציגם או שליחם של כל אחד מאלה;
::- &quot;חמרי נפץ&quot; - כמשמעותם [[בחוק חמרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]], לרבות חמרי נפץ ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה הראשונה (1 Class) של הקודקס;
::- &quot;אימ&quot;ו&quot; - הארגון הבינלאומי לעניני ספנות International Maritime Organization שישראל חברה בו;
::- &quot;הקודקס&quot; - הקודקס הבינלאומי הימי של אימ&quot;ו לענין טובין מסוכנים (I.M.D.G. Code).
: (ב) הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.
: (ג) הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.

@ 124. הודעה על מטען (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הגיע אנית חמרי נפץ לנמל או לפני הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל בדרך אחרת ימסור הבעל הודעה על כך למנהל הנמל, בהתאם [[לטופס 1 שבתוספת השניה]].
: (ב) בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן - הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה [[תוספת שניה לוח א|שבלוחות א' עד ה' בתוספת השניה]], לפי הענין.
: (ג) מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר [[בפרק זה]], כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.

@ 125. סיווג בהעדר הודעה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: לא נמסרה הודעה לפי [[תקנה 124(א)]], או לא נמסרה במועד, או נמסרה והאמור בה לא הניח דעתו של מנהל הנמל, יסווג מנהל הנמל את חמרי הנפץ בקבוצה 1.1 שבקודקס.

@ 126. עגינה וקשירה של אנית חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשע&quot;ח)
: (א) אנית חמרי נפץ לא תיכנס, לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובמקום שנקבע בהיתר.
: (ב) אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.

@ 127. אמצעים לגרירה בשעת סכנה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) הבעל יניח גרזנים בחרטום אנית חמרי נפץ השוהה בנמל וכן ליד חבלי הקשירה שבירכתיה, שיאפשרו ניתוק כלי השיט מן הרציף בשעת סכנה.
: (ב) הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.

@ 128. טעינת חמרי נפץ ופריקתם (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) אין לטעון חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או לפרקם ממנה אלא במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.
: (ב) אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.
: (ג) לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, &quot;בודק מוסמך&quot; - כמשמעותו על פי [[סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]].
: (ד) לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.

@ 129. כמויות המותרות לשינוע ואישור חריגה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) למטען חמרי נפץ המיועדים לטעינה על אנית חמרי נפץ או לפריקה ממנה, יקבעו אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; על ידי חישוב רדיוסים של איזורי הסכנה התואמים, על פי סיווג חמרי הנפץ בהתאם להוראות [[התוספת השניה]].
: (ב) כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה &quot;א&quot; שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) - יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה &quot;א&quot; התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
:: (1) הבעל הגיש למנהל בקשה לפי [[טופס 2 בתוספת השניה]];
:: (2) ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם [[לטופס 2 בתוספת השניה]], כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה&quot;ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה &quot;א&quot;.

@ 130. חובת זהירות (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות כלשהן באזור סכנה &quot;א&quot; שבתחום הנמל כל אימת שמתבצעת באיזור המניעה טעינה או פריקה של חמרי נפץ, זולת מי שקשור במישרין לשינועם, או איש צוות באנית חמרי נפץ, או מי שקיבל היתר לכך מאת מנהל הנמל.
: (ב) אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.

@ 131. דגל ומאור (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: קברניט של אנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום נמל חייב בשעות היום להניף דגל בהתאם להוראות [[טופס 3 בתוספת השניה]] ובשעות הלילה - לתלות ולהאיר מאור אדום בראש התורן ואם אין לכלי השיט תורן - באחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, והכל באופן שהאור יראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משלושה וחצי קילומטרים.

@ 132. איסור שהיית כלי שיט ליד אנית חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשע&quot;ח)
: (א) לא ישיט אדם לעבר אנית חמרי נפץ כלי שיט שאינו נוטל חלק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ או קשור ישירות לקשירתה, לעיתוקה או לניתוקה של אנית חמרי נפץ.
: (ב) גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת רב חובל הנמל.

@ 133. מניעת דליקות והתפוצצויות (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) בהימצא אנית חמרי נפץ בתחום הנמל ינקוט הבעל כל אמצעי זהירות הדרושים למניעת אש או התפוצצות בכלי השיט.
: (ב) מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.
: (ג) ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.
: (ד) מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן - האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.
: (ה) האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.
: (ו) ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.

@ 134. ((שילוט)) (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) מנהל הנמל יסמן את אזור המניעה וגבולותיו בשילוט מתאים; לפני תחילת טעינה או פריקה של חמרי נפץ יוצגו שלטי אזהרה ליד כבש אנית חמרי הנפץ ובאזור המניעה בזו הלשון: &quot;אסור לעשן, להשתמש בלהבה גלויה ולהכניס גפרורים ומצתים; הגישה למבקרים אסורה ללא אישור מנהל הנמל&quot;.

@ 135. איסור הבערת אש, עישון והכנסת מכשירי הצתה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) לא יבעיר אדם אש גלויה באזור מניעה או באנית חמרי נפץ השוהה בנמל, אלא אם כן ניתן על כך היתר מראש מאת מנהל הנמל.
: (ב) בתקנה זו, &quot;אש גלויה&quot; - חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.
: (ג) לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.
: (ד) לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.
: (ה) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנת משנה (ד).

@ 136. איסור שימוש בכיבלי חשמל מסויימים (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: לא ישתמש אדם בכיבלי חשמל ניידים באנית חמרי נפץ ובאזור המניעה, לשם תאורה, אלא אם הם מסוג משוריין שאישר מנהל הנמל, וכשהם מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף ומנהל הנמל התיר את השימוש.

@ 137. איסור פעולות המתיזות גצים (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: לא יעסוק אדם בניקור או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה ליצור או להתיז גצים באנית חמרי נפץ השוהה בנמל; אולם אם היה צורך לבצע עבודת תיקונים דחופה באנית חמרי נפץ, העלולה ליצור או להתיז גצים, ניתן לבצעה אם ניתן היתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאים שקבע.

@ 138. כוננות האניה וצוותה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: בזמן שהותה של אנית חמרי נפץ בנמל יהיו האניה וצוותה במצב כוננות המאפשר הוצאתה המיידית של האניה מן הנמל בכל עת.

@ 139. איסור פירוק מנועי האניה (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשע&quot;ח)
: הבעל לא יפרק את מנועי אנית חמרי הנפץ השוהה בנמל ויקיים את הכח המניע שלה במצב מוכן להפעלה מיידית, אלא בהיתר מראש מאת רב חובל הנמל ולפי תנאיו; ובלבד שסוכן האנייה הציג לפניו אישור מאת המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגנת האנייה לעניין פירוק המנוע ואי-קיום הכוח המניע של האנייה.

@ 140. אמצעי בטיחות נוספים (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: בנסיבות מיוחדות רשאי מנהל הנמל להורות על נקיטת אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות על האמור [[בפרק זה]].

@ 141. הרחקת חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) חומר נפץ ישונע, בתחום הנמל, במסירה ישירה ובתוואי שעליו יורה מנהל הנמל.
: (ב) חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.
: (ג) חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.
: (ד) בכפוף לאמור [[בתקנה 128]], לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.

@ 142. אריזה וסימון (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) הבעל יוודא שאריזת חמרי הנפץ תהיה עמידה בפני סיכונים הקשורים בשינועם ובהובלתם בים, והסימון על פניהן ייעשה באופן בולט וברור לעין, לפני הבאתם לנמל.
: (ב) הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.

@ 143. תקינות מכולות וכלי-רכב (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: הבעל של חמרי נפץ המיועדים ליבוא או ליצוא במכולה או המשגר כלי רכב טעונים חמרי נפץ לנמל לשם טעינתם יחד עם חמרי הנפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה כאמור, יוודא שהמכולה וכלי הרכב יהיו בעלי כל הנתונים לעמידה בתנאי השינוע וכי המכולה תענה על דרישות כל אמנה בינלאומית לענין שינוע והובלה שישראל הצטרפה אליה או על דרישות כל רשות מוסמכת לענין.

@ 144. פיקוח על טעינה ופריקה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) קברניט אנית חמרי נפץ, המפקח על הטעינה או הפריקה, יוודא שבידיו כל הפרטים הנוגעים לחמרי הנפץ המיועדים לשינוע, לרבות כמותם, אריזתם, שמותיהם, סיווגם, תכונותיהם, הסיכונים הטמונים בהם וכן אופן ושיטות הטיפול בהם בשעת סכנה או חירום.
: (ב) בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).

@ 145. תנאי וזמני טעינה, פריקה והפלגה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) לא תיעשה עבודה בחמרי נפץ בנמל, לרבות טעינתם על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה בזמן סערת ברקים.
: (ב) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;
:: (2) ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.
: (ג) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.
: (ד) פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות [[פרק זה]], מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.
: (ה) אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.

@ 146. כיסוי חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) קברניט אנית חמרי נפץ יוודא שחמרי הנפץ שעליה יהיו מכוסים כל העת, למעט בזמן הטעינה או הפריקה.
: (ב) בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.
: (ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.

@ 147. איסור שימוש בכלי רכב ובציוד ממונע (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה-2)
: (א) לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס לאזור מניעה כל רכב, לרבות רכב תפעולי, המונע במנוע בנזין, פרט לרכב כיבוי אש ורכב הצלה.
: (ב) לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.
: (ג) לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס &quot;Ex&quot; או &quot;EE&quot;.
: (ד) מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס &quot;DS&quot; (דיזל) או &quot;EE&quot; (חשמל).

@ 148. איסור כניסה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: לא יכנס אדם לאזור מניעה או לאזור סכנה &quot;א&quot; שבתחום הנמל ולא ימצא בו בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה, למעט איש צוות של האניה, איש צוות כיבוי אש והצלה, נהג כלי תובלה המועסק בשינוע חמרי נפץ ואדם העוסק בטעינה, בפריקה או בפיקוח, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 149. הודעה על תקלה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: קברניט אנית חמרי נפץ יודיע מיד למנהל נמל על כל תקלה הנוגעת לחמרי נפץ שבה, העלולים לסכן את הנמל או כל אדם או רכוש שבתחומו או בסביבתו.

== פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 150. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור סכנה&quot; - מקום בתחום הנמל שבו מבוצעות פעולות שינוע, אחסנה או אריזה של חומר מסוכן והאזור הסמוך לו;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים&quot; - כלי שיט המשנע, מאחסן או העומד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, למעט חומר מסוכן בכמות הדרושה לתפעולו של כלי השיט עצמו;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים המשנעת, מאחסנת או העומדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים בצובר, לרבות אניה כאמור אשר סיימה פריקת חומר מסוכן;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים מוצקים בצובר;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים נוזלים בצובר;
:- &quot;אימ&quot;ו&quot; - הארגון הבינלאומי לספנות שישראל חברה בו;
:- &quot;בעל&quot; - קברניטה, בעלה או חוכרה של אניית חמרים מסוכנים או הבעל של חמרים מסוכנים או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;גז&quot; - לרבות אדי חומר מסוכן;
:- &quot;הנחיות אימ&quot;ו&quot; - ההנחיות הכלולות בספר &quot;תובלה בטוחה, שינוע ואחסון של חמרים מסוכנים בתחום הנמל&quot;, בהוצאת אימ&quot;ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;חומר לקיח&quot; - חומר, בכל מצב צבירה, שנקודת ההבזקה שלו בגביע סגור לפי שיטת האגודה האמריקאית לבחינת חמרים ASTM 93-D (לפי התקן האמריקאי לבחינת חומרים, כרך D תקן 93) היא טמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס או פחות;
:- &quot;חומר מסוכן&quot; - חומר מן החמרים המוגדרים בקודקס של אימ&quot;ו, בכמות ובתנאים העולים על המינימום המפורט בו וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות, למעט חמרי נפץ כמשמעותם [[בפרק 13 לתקנות אלה]];
:- &quot;חומר מסוכן ארוז&quot; - חומר מסוכן המשונע או מאוחסן באריזה לרבות אריזה אשר שימשה לאחסנת חומר מסוכן אלא אם כן נוקתה משאריות החומר המסוכן, אם תכונות החומר מאפשרות זאת בבטיחות וכל תוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בה הוסרו ממנה;
:- &quot;חומר מסוכן בצובר&quot; - חומר מסוכן המשונע או המאוחסן ללא אריזת ביניים בכלי קיבול המהווה חלק מכלי שיט או המחובר חיבור של קבע למקרקעי הנמל, או המהווה חלק מהמערך התפעולי של הנמל;
:- &quot;חמרים מסוכנים מוצקים בצובר&quot; - חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה מוצק בעת שינועם או אחסנתם;
:- &quot;חמרים מסוכנים נוזלים בצובר&quot; - חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה נוזלי בעת שינועם או אחסנתם;
:- &quot;כלי קיבול&quot; - מכל, ספנת אניה, מכולה ואריזה אחרת מכל מין וסוג;
:- &quot;מחסן חמרים מסוכנים&quot; - אזור בנמל שמנהל הנמל אישרו כמקום אחסנה של חמרים מסוכנים ארוזים;
:- &quot;מינגש&quot; - אזור בנמל, ליד רציף, בו עוגנת אניה;
:- &quot;מסוף&quot; - אזור בנמל שקבע מנהל הנמל המצוייד במתקנים לשינוע ואחסנה של חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, לרבות המינגש המיוחד במסוף המיועד לביצוע שינוע;
:- &quot;מנהל מסוף&quot; - אדם שמנהל הנמל מינהו לניהול המסוף;
:- &quot;מספר או&quot;ם&quot; (UN Number) - מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו&quot;ם להובלת מטענים מסוכנים;
:- &quot;מפעיל מחסן&quot; - בעל מחסן חמרים מסוכנים מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול מחסן חמרים מסוכנים;
:- &quot;מיתקן&quot; - מערכת אמצעים לשינוע ולאחסון חמרים מסוכנים נוזלים בצובר במסוף או מחוצה לו;
:- &quot;מפעיל מיתקן&quot; - בעל מיתקן, מורשהו או חוכרו;
:- &quot;מקרה חירום&quot; - מקרה של תקלה באניית חמרים מסוכנים או תקלה בשינוע או באיחסון חומר מסוכן ובכלל זה דליפה, אש, התפוצצות או גלישת חומר מסוכן ממכלים;
:- &quot;נוהלי חירום&quot; (EMS) - ההנחיות הכלולות בספר &quot;נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים&quot;, בהוצאת אימ&quot;ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;עובד במיתקן&quot; - מי שמפעיל מיתקן מעסיקו במיתקן לרבות קבלן עצמאי ועובדיו;
:- &quot;רציף&quot; - אזור בנמל, למעט מסוף, שבו מתבצע שינוע של חמרים מסוכנים ארוזים או של חומרים מסוכנים מוצקים בצובר;
:- &quot;מפיל רציף&quot; - בעל של רציף, מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול הרציף;
:- &quot;קבוצת סיכון&quot; (UN Class) - מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו&quot;ם להובלת מטענים מסוכנים;
:- &quot;קודקס של אימ&quot;ו&quot; (IMDG Code) - הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ&quot;ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;רמת סיכון&quot; - סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group) כפי שמוגדר בקודקס של אימ&quot;ו;
:- &quot;שינוע&quot; - לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.

=== סימן ב': כללי (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 151. הודעה על חמרים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בעל אניית חמרים מסוכנים ימסור בכתב למנהל הנמל או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הגעת אניית חמרים מסוכנים לנמל, הודעה על חמרים מסוכנים (להלן - ההודעה) בנוסח הקבוע [[בטופס 1 בתוספת השלישית]]; לגבי משך הפלגה קצר מ-24 שעות, תימסר ההודעה בכתב עם הפלגת האניה מנמל המוצא.
: (ב) בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו&quot;ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ&quot;ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.

@ 152. קשר האניה עם החוף (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים יקיים קשר רדיו או טלפון רצוף בין האניה שבפיקודו ובין תצפית הנמל בכל עת שהאניה שוהה בתחום הנמל.

@ 153. פעולה הקשורה בחומר מסוכן (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) שינוע, אחסון או פעולה אחרת בנמל ובדרך אליו הקשורה בחומר מסוכן ייעשו בהתאם להנחיות אימ&quot;ו והקודקס של אימ&quot;ו אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
: (ב) מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:
:: (1) שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו&quot;ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;
:: (2) מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;
:: (3) נוהלי חירום.

@ 154. פיקוח על שינוע (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע איש מצוות האניה, בדרגת קצין, בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום לפיקוח על שינוע החומר המסוכן (להלן - הקצין המפקח).
: (ב) מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.
: (ג) הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.

@ 155. נקיטת אמצעי זהירות וכיבוי אש (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף, מפעיל מחסן וכל אדם אחר הבא במגע עם חומר מסוכן בנמל, ינקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע התלקחות אש, התפוצצות, דליפה או כל נזק אחר העלול להיגרם בשל שינוע חומר מסוכן ואחסנתו.
: (ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יבדוק כי -
:: (1) אמצעי הכיבוי של האניה, שליד כל כלי קיבול בו מבוצע שינוע חומר מסוכן, יהיו תקינים ומוכנים להפעלה;
:: (2) מספר מתאים של זרנוקי כיבוי אש יהיו על סיפון האניה, מחוברים למערכת כיבוי האש של האניה ומוכנים להפעלה מיידית;
:: (3) לא ייפלטו גצים מארובת האניה;
:: (4) באניה יהיה בכל עת צוות מיומן ומתורגל בכיבוי אש.
: (ג) מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, כל אחד בתחום אחריותו, ידאג לפני שינוע, לגישה חפשית של אמצעי כיבוי האש אל אניית חמרים מסוכנים ולכל מקום שבו נמצא חומר מסוכן, ולשימוש בהם ללא הפרעה.
: (ד) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, יקבע את המקום שבו יוחזקו כלים ומכשירים לכיבוי אש, מלאי אמצעי ספיגה וחמרי טיהור וניטרול בכמות ומסוגים מתאימים, הכל במצב תקין ומוכן לשימוש מיידי.

@ 156. עישון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא יעשן אדם ולא ישא עמו גפרורים או כלי הצתה אחרים באזור סכנה אלא במקום שמנהל הנמל יעד לכך.
: (ב) כדי להבטיח קיום הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מכל אדם הנכנס לאזור סכנה להפקיד במשרד הנמל גפרורים וכלי הצתה שברשותו.
: (ג) קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע באניה אזורים מותרים לעישון הסגורים ומסומנים באופן מתאים ואשר קיימת בהם חובת שימוש במאפרות.
: (ד) קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, יציבו שלטים בולטים לעין האוסרים עישון במקומות שבהם העישון מהווה סכנה כאמור [[בתקנה 168]].

@ 157. איסור ביצוע עבודות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) באזור סכנה או באניית חמרים מסוכנים לא יבוצעו עבודות תיקון, ניקוי, איוורור, ריתוך, שפשוף, גירוד חלקי פלדה או כל עבודה אחרת העלולה לגרום לגצים או לכל סכנה שהיא, אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.
: (ב) באניית חמרים מסוכנים בצובר לא יבוצעו העבודות כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר תיאום עם מנהל המסוף ומפעיל המיתקן אשר האניה עוגנת בתחום אחריותם.
: (ג) לא יבוצעו עבודות באניית חומרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן יאשר בודק מטעמו של סוכן האניה כי בבדיקה שערך באניה או בכלי קיבול שנמצא באניה, לא קיימים גזים רעילים או נפיצים ויוציא על כך אישור בכתב שיימסר למנהל המסוף.

@ 158. מאור (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא ישונע חומר מסוכן ולא תיעשה כל פעולה הנוגעת לשינוע חומר מסוכן באזור סכנה בשעות שבין שקיעת החמה לזריחתה, אלא אם כן הובטח שהפעולות ייעשו באור מספיק שמקורו באמצעי מאור בטוחים, להנחת דעתו של מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך.
: (ב) באזור סכנה לא ישתמש אדם באמצעי מאור העלולים לגרום אש או גצים.

@ 159. שימוש בציוד חשמלי (תיקון: תשנ&quot;ב)
: במקום שבו קיימת סכנת התלקחות או נפיצות לא ישתמש אדם בציוד חשמלי מיטלטל אלא אם כן הציוד הוגדר כבטוח לשימוש בהתאם לתקן ישראלי ת&quot;י 786 של מכון התקנים הישראלי.

@ 160. שינוע בתנאי מזג אויר קשים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישונע חומר מסוכן בשעה של סערת ברקים או בתנאי מזג אויר העלולים להגדיל, במידה ניכרת, את הסיכון שבשינוע.

@ 161. הודעות על תקלות ופעולות חירום (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) מי שמבצע שינוע, אחסנה או כל פעולה שהיא בחומר מסוכן בנמל, יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה שגרמה או עלולה לגרום להתלקחות, שפיכה או גלישה של חומר מסוכן ועל כל תקלה העלולה לסכן את הנמל, אנשים או רכוש; כמו כן -
:: (1) יפסיק כל פעולה בחומר המסוכן;
:: (2) יפעיל את כל האמצעים הדרושים למניעת גלישת החומר המסוכן;
:: (3) יאסור וימנע גישת אנשים בלתי מוסמכים למקום התקלה;
:: (4) יזעיק את הממונה על הבטיחות של הנמל;
:: (5) יזעיק את מכבי האש והמשטרה;
:: (6) יבצע הכנות לגרירת אניית החמרים המסוכנים או לפינוי החומר המסוכן לפי הענין;
:: (7) יבצע פעולות חירום בחומר המסוכן בהתאם לנוהלי חירום.
: (ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה כמפורט בתקנת משנה (א), וכן על כל תקלה הפוגעת או העלולה לפגוע בכשירות האניה להפליג או המסכנת או עלולה לסכן כלי שיט סמוכים.

@ 162. בדיקת אמצעי בטיחות ואמצעים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לבדוק -
:: (1) מסמכים ותעודות הנוגעים לבטיחות שבשינוע ואחסון של חומר מסוכן בתחום הנמל;
:: (2) אריזות ושיטות אריזה של חומר מסוכן בתחום הנמל לענין בטיחות ויכולת שינוע;
:: (3) טובין שלא הוצהר לגביהם שהם חומר מסוכן כאשר קיים חשד סביר שהם אמנם כאלה.
: (ב) מנהל הנמל או מומחה מטעמו רשאי, בכל עת, לבדוק את אמצעי הבטיחות בתחום הנמל וכל אדם הנוגע לענין חייב להגיש את העזרה הנחוצה לביצוע הבדיקה.
: (ג) נמצאו בבדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) ליקויים באמצעי הבטיחות ובשינוע החומר המסוכן או שנמצא שהטובין הם חומר מסוכן שלא הוצהר עליו, יחוייב בעל האניה, מפעיל המיתקן, מפעיל המחסן, בעל הטובין או בעל הרכב, לפי הענין, בהוצאות הבדיקה מבלי לגרוע מאחריותו העונשית של העובר על תקנות אלה.

@ 163. סילוק חמרים מסוכנים, פינוי אניית חמרים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לחייב בעל חומר מסוכן או נציגו לסלק, על חשבונו תוך פרק זמן שיקבע, חומר מסוכן מהנמל; לא סילק בעל החומר המסוכן או נציגו את החומר המסוכן לפי דרישת מנהל הנמל, רשאי מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, לסלק את החומר המסוכן מהנמל ולחייב את בעלו בהוצאות הסילוק.
: (ב) בעל החומר המסוכן או נציגו יהיה רשאי לערור לפני המנהל הכללי של רשות הנמלים והרכבות על ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א) שבהן חוייב, אם אינן מוצדקות לדעתו.
: (ג) מנהל הנמל או רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להורות על פינוי מתחומי הנמל של אניית חמרים מסוכנים המסכנת את סביבתה.

=== סימן ג': חמרים מסוכנים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 164. קשירה, ריתוק וניתוק של אניה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) לא תיקשר אניית חמרים מסוכנים בצובר למינגש בנמל אלא אם כן חרטומה פונה כלפי פתח היציאה מהנמל זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.
: (ב) לא יוחל בפעולות הריתוק של אניית חמרים מסוכנים אלא אם כן בדק הקברניט כי ליד חבלי הריתוק הוכנו כלים מתאימים לניתוקם המיידי במקרה חירום והותקנו כבלי גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי האניה -
:: (1) העשויים פלדה ובחוזק מתאים לגרירת האניה;
:: (2) הקשורים באניה בביטחה ובקצה כל כבל לולאה תלויה מעבר לדופן האניה בגובה פני הים;
:: (3) המותקנים בצד האניה הפונה לים;
:: ומסר הודעה על הבדיקה לרב חובל הנמל.
: (ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (ב), רשאי רב חובל הנמל להורות על פינוי אניית חמרים מסוכנים מתחומי הנמל.
: (ד) אניית חמרים מסוכנים בצובר לא תעזוב את מקום עגינתה או ריתוקה בנמל ולא תזוז ממנו ללא היתר מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום וכדי למנוע סיכון מיידי לעצמה או לסביבתה.

@ 165. דגל ואור אדום (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט של אניית חמרים מסוכנים בצובר הנמצאת בתחום נמל, יניף על האניה בשעות היום דגל אדום לפי [[טופס 3 שבתוספת השניה]], ויאיר בשעות הלילה - מאור אדום בראש התורן, ואם אין לכלי השיט תורן - בראש אחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, באופן שהאור ייראה מכל עבר עד למרחק של שלושה קילומטרים וחצי לפחות.

@ 166. איסור שיוט כלי שיט (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: לא ישיט אדם כלי שיט ולא יקרבו לאניית חמרים מסוכנים בצובר המניפה דגל או המדליקה אור כאמור [[בתקנה 165]], אלא אם כן הוא שומר מרחק ממנה של 20 מטרים לפחות, זולת אם התיר רב חובל הנמל אחרת; תקנה זו לא תחול על כלי שיט המבצע פעולות עגינה, קשירה או ניתוק בתחומי הנמל.

@ 167. גידור וסימון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישנע אדם ולא ירשה לשנע חמרים מסוכנים בצובר מכלי שיט או אליו, אלא במסוף, במיתקן או ברציף שתחומיהם גודרו או סומנו באופן ברור ושהכניסה אליהם נאסרה על מי שאינו נמנה עם צוות כלי השיט או עם העוסקים בשינוע או בעבודות הקשורות בו באופן ישיר.

@ 168. שילוט (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר העוגנת בנמל, יציג על יד כבש האניה שלטי אזהרה בשפות העברית, הערבית והאנגלית, באותיות ברורות שגדלן 10 סנטימטרים לפחות ושעליהם כתוב:
: {{ממורכז|{{מוגדל|אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה {{ש}} NO SMOKING, NO NAKED LIGHTS {{ש}} ممنوع الدخول او اشعال الدار}}}}
: {{ממורכז|{{מוגדל|הגישה ללא רשות אסורה {{ש}} NO UNAUTHORIZED PERSONS {{ש}} ممنوع الـتـقـرب بـلا رخصة}}}}

@ 169. אמצעי מיגון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן, מפעיל מחסן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק שאנשי צוות האניה ועובדים אחרים המעורבים בפעולות השינוע של החמרים המסוכנים בצובר, יצויידו באמצעי מיגון מתאימים בהתאם לסיכון הטמון בחומר המסוכן, ויקבלו הוראות התנהגות מתאימות לשמירת כללי הבטיחות.

@ 170. הפרדת חמרים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדקו שננקטו כל האמצעים הדרושים כדי שחומר מסוכן הנמצא בצינור, בשסתום או בכלי קיבול אחר, לא יבוא עם חומר אחר כלשהו במגע אשר כתוצאה ממנו עלול להיגרם כל סיכון שהוא.

@ 170א. אספקת צידה ודלק (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) לא תיעשה כל אספקה בנמל לאניית חמרים מסוכנים בצובר בשעת שינוע חמרים מסוכנים בצובר, ממנה או אליה, אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.
: (ב) לא תתודלק אניית חמרים מסוכנים בצובר אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.

@ 170ב. אחסנה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: חומר מסוכן בצובר לא יאוחסן בנמל אלא על-פי היתר, בכתב, מאת מנהל הנמל, או ממי שהוא הסמיכו לכך.

=== סימן ד': חמרים מסוכנים נוזלים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-2) __NOSUB__ ===

==== חלק א': ניהול מסופים (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3) &lt;עוגן סימן משנה א&gt; ====

@ 170ג. עבודות במסוף (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3)
: בשטח מסוף או מיתקן לא יבוצעו כל פעולות בינוי, פיתוח, אחזקה, שינוע ואחסון אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל ולאחר נקיטת אמצעים מוקדמים למניעת דליקות או תקריות הנוגעות לחמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

@ 170ד. בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מנהל הנמל או מנהל מסוף רשאי להורות למפעיל מיתקן או לעובדי מיתקן לנקוט אמצעי בטיחות או להפסיק ביצוע עבודות או להפסיק שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

@ 170ה. הדרכת עובדי המיתקן (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל המיתקן יקיים הדרכה לעובדי מיתקן בכל הקשור בשיטת השינוע, האחסון, הציוד ואמצעי הזהירות, ופעולות החירום הנוגעות לחומר המסוכן המשונע במיתקן; בסיומה של ההדרכה יקבל העובד אישור בכתב מאת מפעיל המיתקן בדבר קבלת הדרכה.

@ 170ו. ביקורות לסידורי בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מפעיל מיתקן יערוך מדי ששה חדשים ביקורת של סידורי הבטיחות במיתקן וידווח למנהל הנמל, ולמנהל המסוף, בכתב, על תוצאותיה, תוך 7 ימים מיום הביקורת.
: (ב) מפעיל מיתקן יתקן את הליקויים שנתגלו בביקורת הבטיחות תוך שישים ימים מיום הביקורת או תוך תקופה אחרת שקבע מנהל הנמל.
: (ג) מנהל הנמל או מנהל המסוף רשאים לקיים ביקורת במיתקן להבטחת קיום הוראות תקנה זו.

==== חלק ב': עבודה במסופים (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3) &lt;עוגן סימן משנה ב&gt; ====

@ 170ז. תעודת כושר (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט לנמל אניית חמרים מסוכנים או להטעין אניה בנמל בחומר מסוכן אלא אם כן היא מצויידת בתעודת כושר להובלת מטען מהסוג המובל בה (Certificate of Fitness) שניתנה לפי הנחיות אימ&quot;ו.

@ 170ז1. (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ב) : (((בוטלה).))

@ 170ח. קשר (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בנוסף לקשר עם החוף לפי הוראות [[תקנה 152]], יקיים קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר קשר רצוף עם מפעיל המיתקן שאליו הוא משנע או מיועד לשנע את החומר המסוכן באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן, לפי קביעת מנהל הנמל:
:: (1) בטלפון, בתנאי שהמערכת היא מסוג &quot;קו ישיר&quot; המיועד לקשר בלעדי בין קברניט האניה לבין מפעיל המיתקן, ולא נדרש חיוג להפעלתו;
:: (2) באלחוט (תג&quot;מ - V.H.F) בתנאי שבשני המכשירים פתוח ערוץ האזנה כל משך פעולות ההכנה לשינוע והשינוע, וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קברניט האניה ובין מפעיל המיתקן;
:: (3) קשר שמיעה בין קצין המשמרת של האניה לבין מפעיל המיתקן כשהם רואים ושומעים זה את זה ללא הפרעה או רעש רקע.
: (ב) כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו-(2) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה ומסוג שאינו גורם להצתה של גז לקיח.
: (ג) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יקבע הסדרים לקשר בין אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העוגנת במסוף ובין המיתקן והנמל בתקופה שבה עוגנת האניה במסוף ואינה עוסקת בהכנה לשינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או בשינועם.

@ 170ט. ביקורת בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לפני התחלת שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אליה, ימלאו קברניט האניה ומפעיל המיתקן טופס ביקורת בטיחות, לפי [[טופס 2 שבתוספת השלישית]] ועותקים ממנו יימסרו למנהל הנמל ולמנהל המסוף.
: (ב) היתה אחת מהתשובות לשאלות המסומנות באותיות P או A שבטופס ביקורת בטיחות שלילית, לא יוחל בשינוע החמרים המסוכנים כאמור בתקנת משנה (א) מאניה או אליה אלא לאחר שקברניט האניה ומפעיל המיתקן הסכימו על אמצעי הזהירות המתאימים שיש לנקוט ומנהל הנמל אישרם.
: (ג) טופס ביקורת הבטיחות, החתום בידי קברניט האניה ומפעיל המיתקן, יישמר בידי מפעיל המיתקן לביקורת מנהל הנמל ויימצא בהישג יד של מפעיל המיתקן.

@ 170י. פעולות מקדימות לשאיבה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט האניה ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחומי אחריותו, יבדקו תקינות מערכות השינוע ואמצעי האזעקה לרבות הצופר, לפני שינוע חומר מסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר למיתקן או מהמיתקן לאניה, ומפעיל המיתקן ימסור הודעה למנהל המסוף על תחילת השינוע.
: (ב) בנוסף לאמור לעיל, יסוכמו ההכנות לשינוע, לרבות פעולות החירום שינקטו בעת הצורך, מראש בין קברניט האניה למפעיל המיתקן.
: (ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לא יתיר מפעיל המיתקן את פעולות השינוע וימסור הודעה על כך למנהל הנמל ולמנהל המסוף.

@ 170יא. שאיבת החומר המסוכן (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן יבדקו במהלך שינוע חמרים מסוכנים מהאניה למיתקן או מהמיתקן לאניה כי -
:: (1) קצב השינוע והלחץ במערכות לא יעלה על המוסכם ביניהם ובהתאם למגבלות הציוד;
:: (2) ננקטים אמצעי בטיחות תמידיים להבטחת מערכות השינוע מפני פגיעה אפשרית וכי קיים פיקוח מתמיד שאין נזילה ממערכות השינוע;
:: (3) צידת האניה אינה משונעת באופן העלול לסכן את פעולות השינוע או לגרום נזק למערכות השינוע, או לגרום לסכנה כלשהי;
:: (4) ציוד המדידה של החומר המסוכן מתאים והמדידה נעשית באופן ובזמן מתאימים, תוך מניעת הסיכון של הצטברות מטען אלקטרוסטטי.

@ 170יב. מניעת גלישה ונזילה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3)
: (א) לא יוחל בפעילות השינוע של החומר המסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העומדת לשנע את החומר המסוכן בנמל אלא אם כן בדק הקברניט כי -
:: (1) האניה מצויידת באבזרי ברוץ (overflow) למניעת גלישה של החמרים המסוכנים, בהתאם להנחיות אימ&quot;ו;
:: (2) כל אביקי הסיפון הראשי סגורים בעת שינוע החומר המסוכן בצובר אל האניה או ממנה.
: (ב) מפעיל מיתקן יבדוק שנעשה כל הדרוש כדי להבטיח שחמרים מסוכנים נוזלים בצובר לא ייפלטו אל מי הים או אל תחומי הנמל זולת במקום שיועד לכך.

@ 170יג. צנרת וצינורות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן לא ישנעו או יאחסנו בצנרת חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אלא אם כן -
: (1) השימוש בצנרת נעשה בהתאם לייעודה;
: (2) הצנרת מוגנת הגנה מלאה מפני כל נזק אפשרי והיא בהשגחה מתמדת;
: (3) ננקטו אמצעי זהירות למניעת תאונות חשמל, על פי הנחיות אימ&quot;ו;
: (4) הצנרת מסתיימת במקום מאוורר היטב;
: (5) הצנרת גמישה ונבדקת לעתים מזומנות בהתאם להוראות היצרן או לפי דרישת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך או בהתאם להוראות כל דין;
: (6) לפני השימוש הראשון בצנרת גמישה, נעשתה בדיקת לחצי עבודה של הצנרת והונפקה תעודת בדיקה בידי היצרן;
: (7) בבדיקה חזותית יומיומית של הצנרת הגמישה נקבע כי הצינור הגמיש אינו פגום.

@ 170יד. השלמת פעולות שאיבה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק עם סיום שינוע החמרים המסוכנים כי -
: (1) כל שסתומי הפריקה ומכלי האחסון, למעט אותם פתחים הנמצאים כרגיל במצב פתוח, נסגרו וכי שוחרר כל לחץ עודף מהצנרת שבה שונע החומר המסוכן;
: (2) צנרת המיתקן נותקה מהאניה רק לאחר שנוקזה ואווררה מכל נוזל שהוא ולאחר ששוחרר ממנה הלחץ;
: (3) נאטמו כל חיבורי הצנרת של האניה מהמיתקן.

@ 170טו. כניסה למקומות איחסון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, לא יכנסו ולא ירשו לאחרים להכנס לכלי קיבול או לכל מקום סגור אחר שבו משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן נמדדה תכולת הגז באטמוספירה של אותו מקום בידי אדם מוסמך להנחת דעתו של מנהל הנמל, וניתן אישור בכתב בידי האדם שהוסמך כאמור שהאטמוספירה מכילה די חמצן לנשימה, ואינה מהווה סיכון לנמצא בה.
: (ב) קיים הכרח שאדם יכנס למקום אשר האטמוספירה שבו לא עמדה במבחן כאמור בתקנת משנה (א), יבדקו קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן כי הנכנס יצוייד במערכת נשימה סגורה, בגדי מגן מתאימים, רתמת בטיחות וחבל הצלה, וכי יהיה בהשגחה מתמדת של עובד מיומן אחר הנמצא מחוץ למקום האמור וכי קיימים סידורי חילוץ מתאימים.
: (ג) לא יכניס אדם למקום המכיל או העשוי להכיל אדי חומר לקיח כל מכשיר העלול לגרום לניצוץ או להתלקחות.

@ 170טז. אחסנה ודיווח (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מיתקן ידווח למנהל הנמל, בכתב, על הכמויות והסוגים של החמרים המסוכנים הנוזלים בצובר המאוחסנים במיתקן, בציון מקום ותנאי האיחסון; דיווח כאמור ינתן אחת ל-24 שעות וכן לפי דרישת מנהל הנמל, או מנהל המסוף ועותקים ממנו יועברו לשער המסוף, שער הנמל ושירותי הכבאות במקרה חירום.

@ 170יז. שינוע בין כלי שיט (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר בין כלי שיט ייעשה בהיתר בכתב מאת רב חובל הנמל ועל פי תנאיו.

@ 170יח. שינוע מכלי שיט לכלי רכב (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישונעו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אל כלי רכב או מכלי רכב אל האניה.

@ 170יט. הוצאת אניה מהנמל (תיקון: תשנ&quot;ב)
: אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אשר סיימה את שינוע מטענה בנמל וכל שאר הפעולות הדרושות להפלגתה, תפליג מהנמל בהקדם האפשרי, אלא אם כן קבע מנהל הנמל אחרת.

@ 170כ. כוננות במסוף (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מיתקן שבו מאוחסנים או משונעים חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אשר כלי הקיבול שבו טרם נוקו משאריות החומר המסוכן, יחזיק במסוף צוות כוננות המיומן בביצוע פעולות שינוע, אחסון ונקיטת אמצעי חירום, אלא אם כן קיבל פטור, בכתב, מאת מנהל הנמל.

=== סימן ה': חמרים מסוכנים מוצקים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 170כא. כניסה למקומות איחסון ושינוע (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, ידאגו כי -
: (1) המקומות שבהם משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ושקיימת בהם סכנה לנשימה, אווררו באופן שיבטיח כניסה בטוחה אליהם;
: (2) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) תיעשה בהיתר מאת קברניט האניה או מפעיל הרציף;
: (3) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) שטרם אווררו תיעשה רק בקיום מקרה חירום ועל-פי הוראות [[תקנה 170טו(ב) ו-(ג)]].

@ 170כב. פליטת אבק (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו בעת שינוע או אחסון חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק מסוכן, כי ננקטו האמצעים המתאימים למניעת פליטת האבק בכמות מסוכנת;
: (ב) קברניט האניה ומפעיל הרציף יספקו בשעת הצורך כמות מספקת של ציוד מגן מתאים לעובדים העוסקים בשינוע חמרים מסוכנים מוצקים בצובר כדי למנוע מהם כל סיכון אפשרי.

@ 170כג. אבק נפיץ (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו כי במקום שבו משונעים או מאוחסנים חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק נפיץ, ננקטו האמצעים המתאימים למניעת התפוצצות אפשרית.

=== סימן ו': חמרים מסוכנים ארוזים (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 170כד. אריזה וסימונה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בעל חמרים מסוכנים ארוזים וסוכן אניה המיועדת לשנע, המשנעת או ששינעה חמרים מסוכנים ארוזים יבדקו כי -
:: (1) כלי הקיבול שבו נארזו החמרים המסוכנים עמיד בפני כל סיכון אפשרי וכי הוא נאטם לחלוטין;
:: (2) כלי הקיבול נושא תוויות בדבר החמרים המסוכנים הארוזים בו;
:: (3) לאחר ניקוי כלי הקיבול משייריו הוסרו ממנו כל התוויות הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בו.
: (ב) כלי הקיבול, אופן אריזתו ודרך סימונו יהיו בהתאם להוראות הקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כה. תכנית סיוור (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לפני התחלת השינוע ימסרו קברניט או סוכן אניית חמרים מסוכנים המשנעת חמרים מסוכנים ארוזים למפעיל הרציף את תכנית הסיוור אשר על פיה יתבצע השינוע באניה.
: (ב) תכנית הסיוור באניה תהיה בהתאם להוראות הקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כו. חמרים מסוכנים במכולות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא תבוצע בתחום הנמל המכלה של חמרים מסוכנים ארוזים המסווגים לפי [[טופס 3 בתוספת השלישית]] במסירה ישירה (להלן - חומרים המסווגים במסירה ישירה).
: (ב) המכלה וריקון של חמרים מסוכנים ארוזים למכולות ומהן ייעשו בהתאם לקודקס של אימ&quot;ו ובמקום שאישר מנהל הנמל, ובלבד שהחמרים המסוכנים הארוזים המשונעים כאמור ייצאו מיד מהנמל או יוטענו מיד לאניה או יועברו מיד למחסן חמרים מסוכנים; מנהל הנמל רשאי לדרוש מסוכן האניה אישור בכתב כי ההמכלה נעשתה בהתאם לקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כז. כלי רכב (תיקון: תשנ&quot;ב)
: בעל או נהג של רכב המשנע חמרים מסוכנים ארוזים אל הנמל או ממנו לא ישאירו בתחומי הנמל חומרים מסוכנים ארוזים ללא השגחה אלא אם כן קיבלו היתר לכך מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך; מנהל הנמל רשאי למנוע כניסת רכב לנמל או להגביל את תנועתו בנמל אם קיים חשש כי כלי הרכב מהווה סכנה לבטיחות הנמל וסביבתו.

@ 170כח. תנאי מסירה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא יאוחסנו בנמל חמרים מסוכנים המסווגים במסירה ישירה למעט חמרים כאמור אשר רוקנו ממכולות; אחסנה כאמור לא תעלה על שבעה ימים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לאחסן בנמל חמרים מסוכנים הארוזים במכולות ומסווגים במסירה ישירה שאחסנתן בנמל אושרה בידי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, בשטח נפרד בתחום הנמל ובתנאי בטיחות מיוחדים שקבע. אחסנה כאמור לא תעלה על ארבעה עשר ימים.
: (ג) סך כל ימי האחסנה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לא יעלה על עשרים ושניים ימים.
: (ד) מנהל הנמל רשאי להורות, במקרה שהנסיבות מחייבות זאת ולא קיים סיכון מיוחד לנמל בהמשך האחסנה, כי החמרים המסווגים במסירה ישירה ייראו לצורך [[סימן זה]], כמסווגים במסירה עקיפה.

@ 170כט. חומרים בעלי סיכון מיוחד (תיקון: תשנ&quot;ב)
: על אף האמור [[בתקנה 170כח]], חמרים מסוכנים ארוזים (לרבות במכולות) מקבוצות סיכון או&quot;ם: 5.2 - פרוקסידים אורגניים, 6.2 - חמרים מדבקים וגורמי מחלות, 7 - חמרים רדיואקטיביים, חייבים במסירה ישירה ואסורים באחסון בנמל; בפריקה מאניה, יפרקו חמרים מסוכנים כאמור מיד לאחר קשירתה לרציף וברציפות ולאחר פריקת חמרי נפץ אם נמצאים כאלה על האניה; בטעינת האניה יטענו חמרים מסוכנים כאמור אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים לרבות צידת האניה אך לפני טעינת חמרי נפץ אם יש לשנע כאלה.

@ 170ל. אמצעי זהירות כלליים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מי שעוסק בשינוע חמרים מסוכנים ארוזים, ינהג בזהירות הנאותה באופן שכלי הקיבול לא יינזק ושחומר מסוכן לא ייפלט או יישפך.
: (ב) לא יסיר אדם ולא ישחית ללא סיבה סבירה, כל תו אזהרה או סימון אחר על גבי כלי קיבול או על רכב, אלא לאחר תום השינוע והאחסנה של החומר המסוכן ולאחר ניקוי כלי הקיבול או כלי הרכב משיירי החומר המסוכן.
: (ג) לא יפתח אדם כלי קיבול המכיל או שהכיל חומר מסוכן ולא יטפל בו באופן המאפשר לו להישפך או להיפלט.

@ 170לא. ניקוי כלי קיבול ונטישתם (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ינקה אדם כלי קיבול מחומר מסוכן ולא יעזוב ולא יטוש כלי קיבול כזה בנמל אלא אם כן נקט אמצעי בטיחות מתאימים ופעל לפי היתר מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 170לב. אחסנה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) חמרים מסוכנים ארוזים במכולות לא יאוחסנו בתחומי הנמל אלא על פי כללי ההפרדה המפורטים בהנחיות קודקס של אימ&quot;ו.
: (ב) חמרים מסוכנים ארוזים שאינם ארוזים במכולה לא יאוחסנו בשטח הנמל אלא במחסן חמרים מסוכנים.

@ 170לג. הפרדת חמרים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק כי החמרים המסוכנים הארוזים יאוחסנו בו באופן המונע מגע מסוכן בין חומר לחומר ובהתאמה לכללי ההפרדה המפורטים בהנחיות אימ&quot;ו.

@ 170לד. מניעת גזים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק שננקטו האמצעים הדרושים למנוע היווצרות גזים לקיחים או רעילים במחסן או בסביבתו.

== פרק חמישה-עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים ==

=== סימן א': מניעת זיהום (תיקון: תשל&quot;ה-4) ===

@ 171. מניעת זיהום בנמל
: לא ישליך אדם, לא יניח ולא ישפוך כל חפץ או חומר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל.

@ 172. איסור שפיכת שופכין לים
: לא ישפוך אדם ולא יזרים שופכין למימי נמל או באתר שממנו יכולים שופכין להגיע למי הנמל ולא ישפוך ולא יזרים דבר העלול לזהם את מי הים בנמל, אלא באישור מראש של מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.

@ 173. מרזבים ופתחים לפסולת בכלי שיט
: (א) קברניט כלי שיט הנמצא בנמל יחזיק את המרזבים והפתחים לפסולת סתומים, ויפתחם אך ורק לצורך סילוק הפסולת בהתאם להוראות [[תקנה 177]].
: (ב) קברניט כלי שיט הרתוק לרציף יתקין אמצעי מגן ומכסים לכל הפתחים בכלי השיט העלולים לשמש מוצא לאדים, למים, למי שופכין או לנוזלים אחרים, באופן שיבטיח כי הם לא ירטיבו כל רציף או כל מבנה, ציוד או חפץ הנמצאים בו.

=== סימן ב': מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-4) ===

@ 174. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-7)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מי שיפוליים שמנוניים&quot; - כל נוזל המצטבר בתחתית המחסנים, בחדר המכונות, בחדר המשאבות או בכל מקום אחר בכלי שיט והמכיל לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (‎15 p.p.m.‎);
:- &quot;בעל כלי שיט&quot; - לרבות החוכר או המפעיל של כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;מיכלית&quot; - כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן;
:- &quot;מפקח ימי&quot; - מפקח כלי שיט כמשמעותו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;תקופת שהייה&quot; - תקופה של 15 יום או חלק ממנה, שבה שוהה כלי שיט באחד או יותר מנמלי הרשות אולם מעבר כלי השיט מנמלי הרשות או מעבר כלי השיט מנמל לנמל בתוך מימי החופים של מדינת ישראל לא ייחשב כהפסקת תקופת השהייה.

@ 174א. איסור שפיכת מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-4)
: לא יזרים אדם מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי נמל ולא ירשה קברניטו של כלי שיט או בעלו להזרים מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי הנמל.

@ 174ב. הזרמת מי שיפוליים שמנוניים (תיקון: תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-7)
: (א) כל מי השיפוליים השמנוניים המצויים בכלי שיט הפוקד נמל יוזרמו לדוברה או למשאית מכל לאיסוף מי שיפוליים, באופן ובמועד שהורה מנהל הנמל.
: (ב) האחריות למילוי אחר הוראת תקנת משנה (א) תחול על קברניטו ועל בעלו של כלי השיט.

@ 174ג. אגרת איסוף מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-7)
: קברניטו או בעלו של כלי שיט הפוקד נמל, ואשר חלה עליו חובה לפי [[תקנה 174ב(א)]], ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף מי שיפוליים כפי שנקבע [[בחלק ו' לתוספת החמישית]] בעד כל תקופת שהייה של כלי השיט.

=== סימן ג': פסולת וטובין מקולקלים (תיקון: תשל&quot;ה-4) ===

@ 175. חובות הקברניט למניעת זיהום
: (א) קברניט כלי שיט בנמל לא יניח שתצטבר בכלי שיט פסולת שמחמת מהותה וכמותה היא מזיקה לבריאות או גורמת ריחות רעים, ולא יניח שייווצרו בכלי השיט תנאים נוחים לקינון עכברים.
: (ב) קברניט כלי שיט יאסוף את הפסולת בכלי השיט, יחזיק אותה בהתאם לתקנות אלה, ויעשה כל דבר שיש לעשותו לפי תקנות אלה כדי לסלק את הפסולת או כדי לאפשר את סילוקה.

@ 176. מכלים לאיסוף פסולת ואשפה
: (א) הפסולת בכלי השיט שבנמל תיאסף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים; המכסה של מכל פסולת יהיה אטום בשעה שאין פותחים אותו כדי להכניס או להוציא פסולת; מכלי הפסולת יוחזקו נקיים ככל האפשר.
: (ב) אם סילוק הפסולת הוא בהנחת מכלי הפסולת ברציף והרקתם שם, יהיה המכל ממתכת נוקשה או חומר מתאים אחר, צורתו תהיה גלילית, נפחו לא יעלה על חמישית מטר מעוקב ויהיו לו שתי ידיות.

@ 177. סילוק פסולת
: פסולת כלי השיט תסולק לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת, בימים ובשעות שקבע מנהל הנמל, או תסולק באופן אחר כפי שהוא יקבע.

@ 178. הוצאות סילוק פסולת
: הקברניט או הבעל של כלי שיט בנמל ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף פסולת כפי שנקבע.

@ 179. ניקוי הרציף מפסולת לפני הפלגת כלי שיט
: בטרם יעזוב כלי שיט את מקום ריתוקו ליד הרציף, יגרום הקברניט או הבעל לניקוי הרציף ולהסרת כל פסולת שהצטברה ברציף תוך כדי שהיית כלי השיט לידו ועקב שהייתו כאמור, ויגרום לסילוקה למקום שקבע לכך מנהל הנמל.

@ 180. מניעת מפגעים
: (א) הקברניט אחראי לכך, כי כלי השיט בנמל לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו [[בפקודת בריאות העם, 1940]].
: (ב) היווה או גרם כלי שיט מפגע כאמור, יהיה מנהל הנמל רשאי להעבירו ממקומו למקום אחר או להוציאו מהנמל, ולנקוט בכל הצעדים הדרושים בקשר לכך הקברניט והצוות של כלי השיט יסייעו בפעולות אלה למנהל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו והקברניט ישא בהוצאות הכרוכות בפעולות האמורות.
: (ג) האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מסמכויות הרשות הסניטרית המקומית לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 181. טובין מקולקלים שנפרקו
: (א) טובין הנמצאים במצב של רקבון או במצב של קלקול אחר העלולים לגרום לזיהום במקום הימצאם או לגרום נזק לטובין אחרים (להלן [[בפרק זה]] - טובין מקולקלים), לא יפרוק אותם אדם מכלי שיט בנמל, לא יביא אותם אדם לנמל להטענה על כלי שיט או למטרה אחרת ולא ישים אותם אדם בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.
: (ב) נפרקו טובין מקולקלים מכלי שיט לרציף או למקום אחר בנמל, יסלק הקברניט או הבעל של כלי השיט את הטובין לפי דרישת מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
: (ג) מסר הקברניט או הבעל של כלי השיט את הוראת המסירה בגין הטובין האמורים בתקנת משנה (ב) למקבל הטובין או לסוכנו, תחול החובה לסלק את הטובין האלה על מקבל הטובין ועל סוכנו.

@ 182. טובין מקולקלים שהובאו לנמל
: הביא אדם לנמל טובין מקולקלים או הניחם שם תחול עליו החובה לסלקם, אולם אם הביא אותם להטענה על כלי שיט והקברניט או הבעל של כלי השיט אישר בכתב את קבלתם, תחול החובה לסלקם על הקברניט או הבעל.

@ 183. השמדת טובין מקולקלים
: (א) מנהל הנמל באישור גובה המכס רשאי לסלק או להשמיד טובין מקולקלים שנפרקו, שהובאו או שהושמו בנמל, לאחר שדרש מכל אדם האחראי להם לסלקם ודרישתו לא נתמלאה תוך הזמן שנקבע לכך.
: (ב) רשות הנמלים לא תהא חייבת במסירת הודעה על טובין מקולקלים כאמור בתקנת משנה (א) או לגבי טובין מקולקלים שלדעת מנהל הנמל יש צורך להשמידם מיד ושבעלם אינו ידוע.
: (ג) השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה זו לגבי טובין מקולקלים, לא יפטור הדבר את בעל הטובין מאחריותו לפי תקנות אלה.

@ 184. הוצאות השמדת טובין מקולקלים
: הוצאות הסילוק וההשמדה של טובין מקולקלים כאמור [[בתקנה 183(א) ו-(ב)]] ייגבו מקברניטו או מבעלו של כלי השיט שממנו נפרקו הטובין, מבעל הטובין או מכל אדם האחראי לטובין, הכל לפי הענין.

@ 185. תחולה
: הוראות [[תקנות 175 עד 179]] יחולו במעגן הסגור.

== פרק ששה-עשר: אניות טרופות ==

@ 186. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;כלי שיט&quot; - כמשמעות אניה [[בסעיף 26 לפקודה]];
:- &quot;דרישה&quot; - הודעה בכתב כאמור [[בסעיף 27(א), (ב) ו-(ד) לפקודה]].

@ 187. דרכי מסירת דרישה
: (א) דרישה תימסר בטופס לפי [[התוספת הרביעית]].
: (ב) דרישה תימסר -
:: (1) אם יש לבעל מען או סוכן בישראל הידועים לרשות הנמלים - במשלוח בדואר רשום לפי אותו מען או לאותו סוכן;
:: (2) אם אין לבעל מען או סוכן הידועים לרשות הנמלים - בפרסום ברשומות.

@ 188. תוכן הדרישה
: רשות הנמלים רשאית לכלול בדרישתה את כל ההוראות הנחוצות או המועילות לדעתה, להבטחת משייתה, סילוקה או השמדתה של האניה בהקדם ובבטיחות, וכן לדרוש מהבעל -
: (1) להפקיד בידי הרשות סכום שקבעה, בתנאי שהפקדון יוחזר לבעל אם ימלא אחר הוראותיה הכלולות בדרישה, ויחולט לטובתה אם לא יעשה כן תוך הזמן שנקבע בהודעה;
: (2) להמציא ערובה טובה ומספקת, להנחת דעתה של הרשות, למילוי אחר הוראותיה שבדרישה.

== פרק שבעה-עשר: אגרות ==

=== סימן א': פרשנות ===

@ 189. הגדרות
: (א) [[בפרק זה]] [[ובתוספת החמישית]] -
::- &quot;אורך כלי שיט&quot; - האורך המקסימלי (overall length) של כלי שיט הרשום בתעודת הרישום הרשמית של כלי שיט (להלן [[בפרק זה]] - תעודת רישום), והמחושב במטרים;
::- &quot;טונה&quot; - 1,000 קילוגרם ברוטו;
::- &quot;טונה נפח&quot; - 1.133 מטרים מעוקבים (40 רגל מעוקבת);
::- &quot;יממה&quot; - פרק זמן של 24 שעות מחצות הלילה עד חצות הלילה או חלק מפרק זמן זה;
::- &quot;מעגן הדיג בקישון&quot; - תעלת מים שליד רציף הדיג שבאיזור קישון;
::- &quot;משגור קטן&quot; - טובין המפורטים ברשימון מכס אחד שנתקבלה עליו התרה, ומשקלם הכולל אינו עולה על 10,000 ק&quot;ג ביבוא ועל 3,000 ק&quot;ג ביצוא;
::- &quot;משמרת&quot; - משך זמן ביממה המקובל בשינוע מטענים בנמל;
::- &quot;עולה&quot; - מי שנכנס לישראל ובידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות, תש&quot;י-1950]], או יהודי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפי [[חוק הכניסה לישראל, תשי&quot;ב-1952]];
::- &quot;תבואות&quot; - תבואות בצובר מכל המינים, מספוא בצובר מכל המינים וכן צרכי אוכל בצובר הניתנים לטיפול בבית ממגורות, לרבות תבואות, מספוא וצרכי אוכל כאמור שמסירתם בשקים;
::- &quot;תחום מספנות ישראל&quot; - השטח שהוחכר למספנות ישראל בע&quot;מ, לרבות אזור מימי הנמל הצמוד לו, בהתאם לחוזה בין רשות הנמלים ומספנות ישראל בע&quot;מ מיום 3 ביוני 1965;
::- &quot;תפוסה של כלי שיט&quot; - התפוסה הרשומה נטו (Net Registered Tonnage);
::- &quot;אגרה&quot; - לרבות כל תוספת ולרבות תוספת הצמדה;
::- &quot;יום שינוי&quot; -
::: (1) כל יום לגבי האגרות שלהלן:
:::: (א) אגרת איסוף מי שיפוליים לפי [[סימן ב' בפרק חמישה עשר]];
:::: (ב) אגרות מגדלור, מינגש ומעגן לפי [[סימן ב' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ג) אגרת הוצאת אשפה לפי [[סימן ג' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ד) אגרות שירות למטען במעבר בין נמלי ואגרות שיטעון לפי [[תקנות 220]] [[ו-221]] [[בסימן ד' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ה) אגרות רציף למטעני שיטעון, מטעני מעבר ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ לפי [[תקנה 236]] [[בסימן ה' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ו) אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל לפי [[סימן ז' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ו1) אגרה בעד העברת דלק בין-נמלית לפי [[סימן י&quot;ג]];
:::: (ז) אגרות נוסעים וחפציהם לפי [[סימן י&quot;ד בפרק שבעה עשר]];
:::: (ח) אגרות לשירותים המפורטים [[תוספת 5 חלק ד|בסעיף 20 לחלק ד' בתוספת החמישית]];
:::: (ט) אגרות בעד השימוש בעגורני הנמל, לצרכי סווארות המפורטות [[תוספת 5 חלק ה|בסעיף 24 לחלק ה' בתוספת החמישית]];
::: (2) כל 1 בחודש החל ביום י&quot;ב בטבת תש&quot;ם (1 בינואר 1980), לגבי כל האגרות שפורטו [[בפרק זה]], למעט:
:::: (א) האגרות המנויות בפסקה (1);
:::: (ב) אגרות אחסנה;
:::: (ג) אגרות ניטול ואחסנת תבואות;
:::: (ד) אגרת פריקה של פחם ברציף 9 בנמל אשדוד לפי [[סימן י&quot;ב]];
::: (3) על אף האמור בפסקה (2) אם עלה השער היציג ביום מסויים בשיעור של 5 אחוזים או יותר לעומת השער היציג שפורסם לפניו יחול יום שינוי לגבי האגרות שפסקה (2) חלה עליהן, למחרת אותו יום והשער החדש לגבי אותו יום שינוי יהיה, על אף האמור בפסקה (2) להגדרת &quot;השער החדש&quot;, השער היציג כפי שפורסם לאחרונה;
::: (4) מדי שלושה חדשים, ב-1 לחודש, החל ביום י&quot;ח בניסן תשמ&quot;ג (1 באפריל 1983), לגבי האגרות המנויות [[בסימן י&quot;ז]];
::: (5) המנהל הכללי של רשות הנמלים רשאי, באישור שר התחבורה, לקבוע מפעם לפעם מועד ארוך מיום או מחודש, לפי הענין, לגבי האגרות הנזכרות בפסקאות (1) ו-(2) כולן או מקצתן;
::- &quot;השער החדש&quot; -
:: (1) השער היציג ביום התשלום, כפי שפורסם לאחרונה, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (1) להגדרת &quot;יום שינוי&quot;;
:: (2) ממוצע השער היציג בשבעת הימים שקדמו ליום שינוי, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (2) להגדרת &quot;יום שינוי&quot;;
:: (3) השער היציג האחרון שפורסם לפני ה-16 בחודש שקדם ליום השינוי, לגבי האגרות המנויות [[בסימן י&quot;ז]];
:- &quot;השער היציג&quot; - שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שמפרסם בנק ישראל;
:- &quot;שער הבסיס&quot; - שער החליפין של שקל חדש אחד לכל דולר של ארצות הברית של אמריקה.
: (ב)(1) האגרות האמורות בפסקה (1) להגדרת &quot;יום שינוי&quot; ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, בכל יום שינוי, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס;
:: (2) האגרות האמורות בפסקה (2) ובפסקה (4) להגדרת &quot;יום שינוי&quot; ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס; הגדלה או הקטנה של האגרות כאמור תעשה בכל יום שינוי אם שיעור השינוי בין השער החדש שחושב לאותו יום שינוי לבין השער שעל פיו גובים באותה עת את האגרות, עלה על שני אחוזים.
: (ג) האגרות לפי [[סימן ו']] למעט לפי [[תקנה 242(ב)]] וכן לפי [[תקנה 254]] ישולמו כשהן מוגדלות על פי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, כפי שתקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד) מן המדד לחודש דצמבר 1988 (124.2 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי שיחול לענין זה ב-1 בכל חודש.
: (ג1) התשלום בעד החסנה לפי [[תקנה 242(ב)]] ישתנה ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה (בתקנת משנה זו - יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי מן המדד לחודש נובמבר 1998 (166.2 נקודות).
: (ג2) האגרה לפי [[סימן י&quot;ב]] תשתנה ב-1 בכל חודש לפי שיעור השינוי במדד מן המדד לחודש מרס 1991 (181.9 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור.
: (ד) האגרות לפי תקנות אלה ישולמו בצירוף מס ערך מוסף החל על העסקה על פי [[חוק מס ערך מוסף, תשל&quot;ו-1975]].
: (ה) לענין תשלום אגרות לפי [[פרק זה]], יראו מטען במעבר יבשתי, מטען במעבר אווירי ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ -
:: (1) כאשר הוא נפרק מכלי שיט - כמטען יבוא;
:: (2) כאשר הוא מועבר לנמל לצורך טעינתו לכלי שיט - כמטען יצוא.

@ 189א. שיעורי אגרות
: האגרות המנויות [[בתוספת הששית]] ישולמו בתקופות ובשיעורים הנקובים בה.

=== סימן ב': אגרות כלי שיט (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 190. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 191. הצגת תעודת רישום
: עם כניסת כלי שיט לתחום הנמל יציג הקברניט בפני מנהל הנמל את תעודת הרישום של כלי השיט ותעודת התפוסה אם הוא מצוייד בתעודה כזאת.

@ 192. חישוב התפוסה
: (א) תפוסתו של כלי שיט תחושב לפי התפוסה הנקובה בתעודת התפוסה, ואם אינו מצוייד בתעודה כזאת - על פי התפוסה הרשומה בתעודת הרישום, אם התעודה הוצאה -
:: (1) על ידי מדינת ישראל;
:: (2) על ידי מדינה שהצטרפה לאמנה הבין-לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שישראל צד לה ותפוסת כלי השיט נקבעה בהתאם להוראות אותה אמנה;
:: (3) על ידי מדינה המכירה, לצורך חישוב התפוסה, בתפוסה המצויינת בתעודת תפוסה או רישום שהוצאה על ידי מדינת ישראל.
: (ב) הוצגה תעודה שלא מן המפורטות בתקנת משנה (א) ועד להפלגת כלי השיט מן הנמל לא הוצגה תעודה מהמפורטות כאמור, רשאי המנהל לחשב את תפוסת כלי השיט לפי התפוסה המירבית שבתעודה אשר ברשות הקברניט, בתוספת של 20%.
: (ג) אם עד להפלגת כלי השיט מתחום הנמל לא הוצגה תעודת רישום או תעודת תפוסה, או לא היתה התעודה שהוצגה מהימנה לדעת מנהל הנמל או לא כללה פרט הדרוש לדעתו, רשאי הוא לחשב את אורך כלי השיט ותפוסתו לפי אומדן שיקבע והאגרות לכלי השיט ישולמו בהתאם לחישוב כאמור.
: (ד) שונתה תפוסתו של כלי שיט במשך שהייתו בנמל, יודיע הקברניט על כך למנהל הנמל וחישוב התפוסה ייערך בהתאם לתקנה זו.
: (ה) האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) אינו גורע מסמכותו של מנהל הנמל לחייב מדידת כלי שיט.

@ 193. אגרות לכלי שיט נמליים
: (א) על אף האמור [[תוספת חמישית חלק א|בסעיפים 1 ו-3 לחלק א' לתוספת החמישית]], תשולם לגבי כלי שיט נמליים, במקום אגרת המגדלור הנקובה [[בתוספת האמורה]] אגרה שנתית -
:: (1) לכל גוררת, סירת מנוע, דוברה או ארבה 93 שקלים חדשים;
:: (2) לכל סירת משוטים, סירת מפרש וסירה עם מנוע מחוץ לגוף הסירה 19.5 שקלים חדשים.
: (ב) האגרות האמורות בתקנת משנה (א) ישולמו כל עוד חונים כלי השיט הנמליים במקומות החניה שקבע להם מנהל הנמל, אלא אם הורה מנהל הנמל אחרת.
: (ג) בתקנה זו, &quot;כלי שיט נמליים&quot; - גוררות, סירות, דוברות וארבות שמשתמשים בהן כרגיל בתחום הנמל בלבד וכל עוד הן משמשות כך.

@ 194. אגרות כלי שיט שארכו פחות מ-24 מטרים
: (א) על אף האמור בתקנות אלה, בעד כלי שיט קטן העוגן במקום שקבע מנהל הנמל, לצורך תקנה זו, תשולם במקום אגרות מגדלור ומעגן ואגרת מינגש אם חייב בה, אחת מהאגרות המפורטות להלן, לפי בחירת הקברניט או הבעל:
:: האגרה בשקלים חדשים למטר אורך לכלי השיט (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)
:: (1) אגרה יומית – [---] 0.80
:: (2) אגרה לשבוע או חלק ממנו – [---] 2.00
:: (3) אגרה לחודש או חלק ממנו – [---] 6.00
:: (4) אגרה שנתית (עד יום 31 בדצמבר הקרוב) – [---] 30.00
: (ב) בתקנה זו, &quot;כלי שיט קטן&quot; - כלי שיט, למעט ספינת דיג, שאורכו פחות מ-24 מטרים ואינו משמש בתחום הנמל בלבד.

@ 195. כלי שיט של צה&quot;ל
: כלי שיט של צה&quot;ל יהא פטור מתשלום אגרות מגדלור.

@ 196. אגרות לספינות דיג
: (א) על אף האמור [[תוספת 5 חלק א|בסעיף 1 לחלק א' לתוספת החמישית]], תשולם למנהל בעד ספינת דיג אגרת מגדלור באחד משני שיעורים אלה, לפי בחירת הקברניט או הבעל -
:: (1) בכל מסע, בכניסה לנמל 0.80 שקלים חדשים, וביציאה מהנמל 0.80 שקלים חדשים;
:: (2) אגרה שנתית בשיעור 2.20 שקלים חדשים לכל מטר אורך.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) (((בוטלה).))

@ 196א. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 197. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 198. כלי שיט במצוקה
: (א) כלי שיט במצוקה פטור מתשלום אגרת מגדלור, ובלבד שהפליג מהנמל מיד עם תום המצוקה.
: (ב) בתקנה זו, &quot;כלי שיט במצוקה&quot; - כלי שיט המשתמש בנמל כמקלט מסערה או לצורך תיקון או בדיקה הכרחיים ושהייתו בנמל אינה נמשכת יותר ממשך מצב המצוקה, ובלבד שאין טוענים עליו או פורקים ממנו מטען פרט לאספקה, דלק וצרכי אניה אחרים ואין עולים עליו או יורדים ממנו נוסעים.

@ 199. כלי שיט לצרכי לימוד
: כלי שיט שהוכח למנהל כי הוא משמש לצרכי לימוד השיט בלבד, פטור מתשלום אגרות מגדלור כל עוד הוא משמש כך.

@ 200. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 201. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 202. אגרות מגדלור מוזלות
: כלי שיט ששולמה בעדו אגרת מגדלור לגבי חמש כניסות וחמש יציאות מהנמל במשך שנה המתחילה ביום 1 בינואר, ישולמו בעדו בכל אחד מביקוריו הבאים באותו נמל עד 31 בדצמבר של אותה שנה 50% משיעור אגרת מגדלור שנקבעה [[תוספת 5 חלק א|בסעיף 1 לחלק א' לתוספת החמישית]].

@ 203. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 203א. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 204. פטור מאגרת מגדלור
: רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרת מגדלור, כולה או מקצתה.

@ 205. אגרות מוזלות לאניות גלנוע
: בכפוף לאמור בתקנות -
: (1) (((בוטלה);))
: (2) בעד כלי שיט המותאם, להנחת דעתו של מנהל הנמל, להובלת מטענים בגלנוע, תשולם אגרת מגדלור בשיעור 60% מהאגרה שנקבעה [[בחלק א' לתוספת החמישית]].

@ 205א. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 205ב. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 206. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 207. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 208. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 209. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 210. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 211. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 212. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ג': אגרות הוצאות אשפה (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 213. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 214. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 215. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 216. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 217. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 217א. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ד': אגרות סבלות (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 218. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 219. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 220. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 221. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 222. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 223. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 224. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 226. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 227. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 228. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 229. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 230. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 231. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 232. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ה': אגרות רציף (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 233. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 234. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 235. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 236. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 237. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 238. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 239. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ו': אגרות החסנה ===

@ 240. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;החסנה ממושכת&quot; - החסנת משגור של מטען אחוד, כמשמעותו [[בתקנה 218]], של עץ, מתכת או גלילי נייר, או של מכוניות, לתקופת החסנה אחת או לכל תקופת החסנה נוספת ובלבד שבתקופת ההחסנה הראשונה לא יפחת המשקל הכולל של המטען מ-100 טון או מ-20 מכוניות ובתנאי שלפני פריקת המשגור בעל המטען הצהיר על כוונת האחסון ושולמה האגרה להחסנה ממושכת;
:- &quot;תקופת החסנה&quot; - תקופה בת ששים ימים;
:- &quot;ימי החסנה&quot; -
:: (1) לגבי טובין מיובאים או בשיטעון - כל הימים מיום גמר פריקת כלי השיט ועד יום מסירת הטובין, ובלבד שיראו שהייתם של טובין בדוברה כהחסנה;
:: (2) לגבי טובין המיועדים ליצוא -
::: (א) מכולות הכוללות טובין וכן טובין שהומכלו בנמל והנטענים לאנית מכולות שכולה אזור מתמחה - כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת ניטול המכולות באותה אניית מכולות;
::: (ב) שאר טובין - כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת טעינתם לכלי השיט;
:: (3) (((פקעה);))
:- &quot;ימי פטור&quot; - כל אחד מן המפורטים להלן, למעט ימי החסנה של מכולה ריקה, כלי רכב מוביל ריק, מטען נוסעים שהוחסן או הונח בנמל או מטען המוחסן בהחסנה ממושכת:
:: (1) ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכונית נוסעים;
:: (2) ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין מיובאים או המיועדים לייצוא;
:: (3) עשרה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין המיועדת לשטעון או לשטעון בין-נמלי;
:: (4) שנים עשר ימי החסנה ראשונים של טובין שלא במכולה המיועדים לייצוא, לשטעון ולשטעון בין-נמלי;
:: (5) שישה ימי החסנה ראשונים של כל משגור אחר;
:- &quot;מכונית&quot; - מכונית נוסעים, מכונית מסחרית ומשאית;
:- &quot;מכונית נוסעים&quot; - רכב נוסעים פרטי ורכב נוסעים דו שימושי כמשמעותם [[בתקנות התעבורה, תשכ&quot;א-1961]] (להלן - תקנות התעבורה);
:- &quot;מכונית מסחרית&quot; - רכב מסחרי אחוד כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]] ובלבד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק&quot;ג, ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]];
:- &quot;משאית&quot; - רכב מסחרי כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]], למעט מכונית מסחרית;
:- &quot;מסוף רכוב&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מכולה רכובה&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מפעיל מסוף רכוב&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;שבוע&quot; - תקופה של שבעה ימים;
:- &quot;טונה&quot; - טונה ברוטו כאמור [[בתקנה 223]].

@ 241. אגרות החסנה
: (א) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה בעד הטובין המפורטים בתקנה זו בשיעורים המפורטים להלן:
:: בשקלים חדשים לכל טונה לכל יום
:: א. מטעני עצים ומתכות
::: - בשלושת השבועות הראשונים – [---] 0.95
::: - בשבוע הרביעי ואילך – [---] 1.39
:: ב. לטובין אחרים שלא פורטו במקום אחר
::: - בשלושת השבועות הראשונים – [---] 1.49
::: - בשבוע הרביעי ואילך – [---] 2.06
: (ב) בעד החסנת טובין שמשקלם פחות מ-1,000 ק&quot;ג תשולם אגרת החסנה לפי משקל של טונה אחת.
: (ג) בעד משגור או חלקו, המאוחסן באחסנה ממושכת, תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה ממושכת, מראש, לכל תקופת החסנה, בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שעבור תקופת ההחסנה הראשונה תשולם האגרה בעד המשגור כולו ועבור התקופות הנוספות - בעד כמות המטען המאוחסנת בפועל בראשית כל תקופה;
{|
! סוג המטען !! יח' חישוב !! האגרה בשקלים חדשים לתקופת החסנה או חלק ממנה
|-
| colspan=&quot;3&quot; | א. מטעני מתכות
|-
| א. 1 צינורות מתכת || טונה || 11.48
|-
| א. 2 שאר מתכות - אחודות || טונה || 2.15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | ב. עצים
|-
| ב. 1 בולי עץ || טונה || 5.17
|-
| ב. 2 שאר עצים אחודים || טונה || 3.67
|-
| ג. גלילי נייר אחודים || טונה || 8.81
|-
| ד. מכוניות נוסעים || יחידה || 63.15
|-
| ה. מכונית מסחרית || יחידה || 91.85
|-
| ו. משאית || יחידה || 155.00
|}
: (ד) בנוסף לתשלום האגרה ימציא בעל המטען למנהל הנמל, בראשית כל תקופת החסנה, אישור ביטוח על מלוא ערך המטען המאוחסן בהחסנה ממושכת, על שמו ועל שם רשות הנמלים והרכבות, על כל נזק בגין המטען, הן לצד ג' והן למטען עצמו.
: (ה)(1) על משגור או חלקו, שנשארו בנמל לאחר תום שש תקופות החסנה, יחולו האגרות לפי תקנת משנה (א) [[ותקנה 242]] בהתאם;
:: (2) האגרה על פי תקנת משנה (ג) לא תחול על מטענים המגיעים לנמלי חיפה ואשדוד דרך ים סוף;
:: (3) מנהל הנמל רשאי שלא לאשר החסנת מטענים בהחסנה ממושכת אם לדעתו החסנת המטענים כאמור תגרום לצפיפות יתרה או הפרעה לסדרי העבודה בנמל.

@ 242. החסנת מכוניות ומכולות
: (א) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל מכונית נוסעים בשיעור 5.07 שקלים חדשים.
: (ב)(1) לכל יום החסנה שלאחר ימי הפטור ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה לכל מכולה כמפורט להלן:
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;2&quot; | בשקלים חדשים למכולה באורך
|-
! {{מוקטן|עד '20}} !! {{מוקטן| מעל '20}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; | למכולה המכילה טובין -
|-
| בשבוע הראשון להחסנה || 79.55 || 120.42
|-
| בשבוע השני להחסנה || 99.44 || 150.53
|-
| בשבוע השלישי להחסנה || 119.32 180.63
|-
| בשבוע הרביעי להחסנה ואילך || 139.22 || 210.75
|}
:: (2) לכל יום החסנה של מכולה ריקה, ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה של 7.68 שקלים חדשים למכולה שאורכה עד '20, ו-11.52 שקלים חדשים למכולה שאורכה מעל '20;
:: (3) לכל יום החסנה של מכולת קירור (Refrigerated Container), ישולם בעד החסנה התשלום הקבוע בפסקה (1) או (2) לפי הענין, בתוספת של 50%.
: (ג) בעד החסנת מכולה שהומכלה בתחום שהוגדר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה (ב) למכולה ריקה ובלבד שבעד יחידות המטען שהומכלו תשולם אגרת החסנה שנקבעה [[בסימן זה]] לטובין שאינם מכולה.
: (ד) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל כלי רכב מוביל כמפורט להלן:
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;2&quot; | האגרה בשקלים חדשים לכלי רכב מוביל שארכו -
|-
! {{מוקטן|עד 20 רגל}} !! {{מוקטן|מעל 20 רגל}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; | א. לכלי רכב הטעון טובין -
|-
| (1) בארבעת השבועות הראשונים || 12.70 || 19.00
|-
| (2) בשבוע החמישי ואילך || 25.40 || 38.00
|-
| (3) לכלי רכב הטעון מכולת קירור תשולם האגרה הקבועה בפסקאות (1) או (2) בתוספת של 50%.
|-
| ב. לכלי רכב ריק למעט גרור גלנוע || 5.15 || 7.75
|-
| ג. לגרור גלנוע ריק || 2.80 || 4.20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | ד. בעד החסנת כלי רכב מוביל שסוור בתחום שגודר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה זו לגבי כלי רכב ריק, ובלבד שבעד יחידות המטען שסוורו תשולם אגרת החסנה שנקבעה [[בסימן זה]] לטובין שאינם כלי רכב מוביל, לפי הענין.
|}
: (ה) בעד החסנת חמרי נפץ וחמרים אחרים שלדעת מנהל הנמל הם מתלקחים בנקל או מסוכנים, תשולם האגרה שנקבעה [[בסימן זה]] בתוספת 100%.

@ 242א. (תיקון: תשנ&quot;ג) : (((פקעה).))

@ 243. פטור והנחה
: (א) בעד החסנת טובין הכלולים [[בהגדרת &quot;ימי פטור&quot; בתקנה 240]], והמוחסנים במשך תקופה שאינה עולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה.
: (ב)(1) לגבי טובין כאמור בתקנת משנה (א), למעט בעד מכולות כאמור [[בתקנה 242]], המוחסנים במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, ישולם בעד כל ימי החסנתם; אולם בעד החסנת מטענים מיובאים או מיוצאים שהומכלו בתוך תחום הנמל שגדרה רשות המכס לא ישולם בעד ששת ימי ההחסנה הראשונים;
:: (2) לגבי מכולות הכוללות טובין בשטעון או בשטעון בין-נמלי בנמל היצוא, המוחסנות במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה בעד עשרת ימי ההחסנה הראשונים.
: (ג) במקרים מיוחדים רשאי מנהל הנמל ליתן הנחה בשיעור של לא יותר מחמישים אחוזים למאה מאגרות ההחסנה לפי [[תקנות 241]] [[ו-242]].
: (ד) מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מאגרות החסנה לפי [[סימן זה]] למטען בשיטעון שמשקלו פחות מ-50 ק&quot;ג, בשיעור שלא יעלה על 75%.

=== סימן ז': אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 244. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 245. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 246. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 247. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 248. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 249. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ח': אגרות לשירותים מסויימים ===

@ 250. אגרות לשירותים מסויימים
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;שירות&quot; - שירות מהשירותים המפורטים [[בתוספת החמישית]];
::- &quot;בעל מטען&quot; - בעליו של מטען או סוכנו;
::- &quot;סיוור נאות&quot; - סיוור כאמור בתקנת משנה (ב);
::- &quot;סימון נאות&quot; - סימון כאמור בתקנת משנה (ג).
: (ב) בעל כלי שיט יאפשר פריקתו של מטען מספנת כלי השיט לפי שטר מטען בפעולות השינוע השוטפות ובשיטות השינוע המקובלות בנמל; המטען יהיה מסוור בכלי השיט לפי סימן עיקרי באופן שיאפשר פריקתו כאמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל.
: (ג) כל יחידות המטען יסומנו להנחת דעתו של מנהל הנמל בסימן עיקרי, או בסימן עזר, ברורים, קריאים ועמידים בפני מחיקה או השחתה, באופן ובמקום שיאפשרו הבחנה בין סימן אחד למשנהו.
: (ד) בעד מיון של מטען, למעט עץ, לפי סימן עיקרי, ישלם בעל כלי השיט אגרות מיון כדלקמן:
:: (1) מטען שסימונו נאות, אולם סיוורו אינו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד|בטור א' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]];
:: (2) מטען שסיוורו וסימונו אינם נאותים - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד|בטור ב' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ה) נתאפשרה פריקתו של מטען כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה בעל כלי השיט פטור מתשלום אגרת המיון לפי תקנות משנה (ד) ו-(ו).
: (ו) בעד מיון מטעני עץ לפי סימן עיקרי ישלם בעל כלי השיט אגרת מיון כמפורט [[תוספת 5 חלק ד|בסעיף 19(ב) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ז) בעד מיון של יחידות מטען, למעט עץ, בשטר מטען אחד לפי סימן עזר, ישלם בעל המטען אגרות מיון כדלקמן:
:: (1) מטען שסימן העזר שלו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד|בטור א' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]];
:: (2) מטען שסימן העזר שלו אינו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד|בטור ב' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ח) בעד מיון לפי סימן עזר של מטען עץ או בעד טיפול לצורך מדידה של עץ ישלם בעל המטען אגרת מיון כנקוב [[תוספת 5 חלק ד|בסעיף 19(ב) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ט) בעד כל שירות המצויין [[בחלק ד' של התוספת החמישית]] תשולם האגרה שנקבעה לגביו.

=== סימן ט': אגרות למשגור קטן ===

@ 251. אגרה משולבת למשגור קטן
: שולמה אגרה למשגור קטן לא תשולם אגרה לשירותים המפורטים להלן:
: (1) אגרות סבלות לפי [[תקנות 219]], [[220]] [[ו-221]];
: (2) אגרות החסנה לפי [[תקנה 241]] בעד שלושים הימים הראשונים;
: (3) מיון לפי [[תקנה 250]].

@ 252. שירות שאינו כלול באגרה
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על שירות הניתן למשגור קטן שנתקיימו בו אחד מאלה:
: (1) הוא מכולה או כלי רכב מוביל;
: (2) הוא מהווה מטען בשיטעון כמשמעותו [[בתקנה 221(א)]];
: (3) הוא מכונית נוסעים.

@ 253. שיעורי האגרה
: (א) בעד מתן השירותים המפורטים [[בתקנה 251]], למשגור קטן, ישולמו למנהל הנמל האגרות שלהלן:
:: בשקלים חדשים לטונה או חלק ממנה
:: (1) למשגור קטן מיובא 25
:: (2) למשגור קטן מיוצא 7.30
:: אולם מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה בשיעור שלא יעלה על 75% מן האגרות האמורות למשגור קטן שמשקלו פחות מ-50 ק&quot;ג והמהווה חפצים אישיים, חפצי עולים או דוגמאות מסחריות.
: (ב) בעד משגור קטן שכולו או מקצתו הוא חמרי נפץ כמשמעותם [[בתקנה 123]] או חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בתקנה 150]], תשולם האגרה בשיעור שנקבע בתקנת משנה (א) בתוספת של 50%.

@ 254. אגרת החסנה
: (א) בעד החסנת משגור קטן בנמל לתקופה העולה על הנקוב [[בתקנה 251(ב)]] תשולם, לכל טונה או חלק ממנה, אגרת החסנה שנקבעה [[בתקנה 241(א)]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) תשולם בעד חפצי עולים או חפצים אישיים למשגור שמשקלו פחות מ-200 ק&quot;ג אגרת החסנה בשיעור של 25% מן הנקוב בתקנת משנה (א).
: (ג) מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מתשלום אגרת החסנה למשגור קטן כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור שלא יעלה על 50%.
: (ד) (((פקעה).))

=== סימן י': אגרת שימוש במרצף (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 255. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 256. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 257. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 258. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;א: אגרות שירותי בית ממגורות בנמל חיפה (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 259. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 260. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 261. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 262. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 263. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 264. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 265. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 266. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 267. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 268. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ב: (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 269. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 270. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ג: (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 271. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 271א. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ד: אגרות נוסעים וחפציהם (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 272. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 273. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 274. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 275. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ט&quot;ו: אגרות מלתחה ===

@ 276. הגדרות
: [[בסימן זה]], &quot;אגרות מלתחה&quot; - אגרה בעד החסנת חבילה, מזוודה, ארגז, או כל צרור אחר באולם נוסעים של נמל.

@ 277. שיעורי האגרה
: אגרת מלתחה תשולם למנהל הנמל לפי הנפח בשיעורים אלה:
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | הנפח במטר מעוקב !! colspan=&quot;2&quot; | שיעורי אגרת מלתחה ליממה בשקלים חדשים
|-
! בעד מטען קל של נוסעים !! בעד מטען כבד של נוסעים
|-
| עד 0.085 (3 רגל מעוקבת) || 0.01 || 0.01
|-
| למעלה מ-0.085 עד 0.283 (10 רגל מעוקבת) || 0.02 || 0.01
|-
| למעלה מ-0.283 || 0.03 || 0.02
|}

@ 278. חישוב היממות
: (א) בחישוב מספר היממות שבעדן משתלמת אגרת מלתחה לגבי פרק זמן שאינו מתחיל ואינו מסתיים ביום מנוחה, לא יובאו בחשבון ימי המנוחה.
: (ב) בקביעת אגרת המלתחה בעד החסנת מטען כבד של נוסעים לא יובאו בחשבון שלוש היממות הראשונות.

=== סימן ט&quot;ז: אגרות שימוש בציוד ===

@ 279. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;העברה&quot; - העברת עגורן צף הנמצא על יד אניה לצורך ביצוע עבודה לפי הזמנה, ממקום אחד למקום שני שעל יד אותה אניה או שעל יד אניה סמוכה;
:- &quot;ציוד&quot; - עגורן יבשתי, עגורן צף או ציוד אחר המפורט [[בחלק ה' לתוספת החמישית]];
:- &quot;שימוש בציוד&quot; - שימוש בעגורני חוף ושימוש לפי הזמנה בכל ציוד אחר.

@ 280. קשר אגרות
: בעד השימוש בכל אחד מסוגי הציוד המפורטים [[בחלק ה' לתוספת החמישית]] ישולמו למנהל הנמל האגרות שצויינו לצידם.

@ 281. שיעורי האגרה במשמרת השלישית
: נעשה שימוש בציוד במשמרת השלישית כמקובל בנמל או בחלק ממנה, לא תפחת האגרה מהשיעור הקבוע לחצי משמרת לפי [[תוספת 5 חלק ה|סעיף 31 לחלק ה' לתוספת החמישית]], או משיעור הקבוע ל-4 שעות לפי [[חלק ה תוספת חמישית|סעיף 33(1) ו-(2) לחלק ה' האמור]], לפי הענין.

@ 282. שיעורי האגרות בימים מסויימים
: (א) בימי מנוחה יהיו האגרות בשיעורים המפורטים [[בחלק ה' לתוספת החמישית]], בתוספת של 75%.
: (ב) לצורך חישוב אגרה לפי [[סימן זה]], השימוש בציוד בערבי ימי מנוחה במשך יותר מ-6 שעות ועד 8 שעות, רואים אותו כשימוש בציוד במשך 8 שעות.

=== סימן י&quot;ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל ===

@ 283. אגרת רשיון
: (א) בעד רשיון כניסה לנמל, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א' תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב':
{|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת הרשיון !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים
|-
| (1) || יום אחד || 0.35
|-
| (2) || חודש אחד || 3.00
|-
| (3) || מעל לחודש אחד, עד יום 31 בחודש דצמבר הקרוב || 10.00
|}
: (ב) ילדים עד גיל 12 שנים הנכנסים לנמל פטורים מתשלום האגרה.
: (ג) קבוצת תלמידי בית ספר הנכנסים לנמל לביקור מאורגן ומאושר, פטורים מתשלום מחצית האגרה.

@ 284. אגרת רשיון לרכב
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;רכב זכאי&quot; - רכב מסחרי, כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]] שמשקלו הכולל עולה על 4,000 ק&quot;ג, שהרשיון מוצא עבורו באמצעות חברת ההובלה השייכת לארגוני המובילים ושנהגו עובד בחברת ההובלה לפחות חמש שנים;
::- &quot;רכב מסחרי&quot; - רכב מסחרי לרבות רכב ציבורי כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]].
: (ב) בעד רשיון כניסה לנמל של רכב, לרבות נהגו, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א', תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב':
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת הרשיון !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים
|-
! רכב מסחרי !! רכב אחר
|-
| (1) || יום אחד || 1 || 1.70
|-
| (2) || חודש אחד || 6 || 13
|-
| (3) || מעל לחודש אחד, עד יום 31 בדצמבר הקרוב || 23 || 67
|-
| (4) || מעל לחודש אחד ועד ליום 31 בדצמבר של השנה החמישית מיום ההוצאה או החידוש לרכב זכאי בלבד || 115 || -
|}
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) הוצא רשיון מיום כ&quot;ז באדר ב' תשנ&quot;ב (1 באפריל 1992) עד יום ז' בטבת תשנ&quot;ג (31 בדצמבר 1992), לתקופה העולה על חודש אחד, ישתלמו האגרות על פי [[תקנות 283(א)(3)]] [[ו-284(ב)(3) ו-(ג)]] בשיעור 75% מן הנקוב בהן.

@ 284א. פטור
: רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או במקרה מסויים, מחובת תשלום אגרות לרשיונות כניסה, כולן או מקצתן.

=== סימן י&quot;ח: אגרת רשיונות לכלי שיט (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 285. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

== פרק שמונה-עשר: שונות ==

@ 286. הכרעת סכסוכים
: (א) מנהל הנמל רשאי להחליט בכל שאלה בדבר האגרות המגיעות לפי תקנות אלה, אם הן מגיעות, מאיזה זמן ובאיזה שיעור, וכן בכל הקשור במתן שירות בנמל או הנובע מהוראות תקנות אלה.
: (ב) הרואה עצמו נפגע בהחלטת מנהל הנמל רשאי לפנות, תוך עשרה ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעתו, לרשות הנמלים בבקשה לבטלה או לשנותה.

@ 287. תשלום אגרות לפני הוצאת טובין מהנמל
: (א) לא יוצאו טובין משטח הנמל לפני ששולמו כל האגרות ותשלומי המכס המגיעים עליהם או שניתנה ערבות להנחת דעתו של מנהל הנמל לתשלומם.
: (ב) מנהל הנמל רשאי לעכב טובין בשטח הנמל כל עוד לא שולמו האגרות או התשלומים כאמור בתקנת משנה (א).

@ 287א. דיווח לתצפית נמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: כל מקום בתקנות אלה שמוטלת בו חובת דיווח או העברת מידע, פרטים או נתונים (להלן - המידע) לרב חובל הנמל, יראו בדיווח או בהעברת המידע לתצפית הנמל, מילוי אותה חובה.

@ 288. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ב-2)
: העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו - קנס חמש מאות שקלים או מאסר ששה חדשים או שניהם כאחד.

@ 289. תחולה (תיקון: תשע&quot;ח)
: תקנות אלה יחולו בנמלים חיפה, אשדוד ואילת; בנמל אשקלון יחולו תקנות אלה למעט [[פרק שבעה עשר]].

@ 290. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה היא בתום תשעים יום מיום פרסומן ברשומות.

@ 291. ביטול (תיקון: תשל&quot;א, תשע&quot;ח)
: החיקוקים המפורטים להלן לא יחולו עוד בנמלי חיפה, אשדוד, אילת או אשקלון:
: 1. תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם);
: 2. תקנות נמל חיפה;
: 3. תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף);
: 4. תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934;
: 5. תקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934;
: 6. תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935;
: 7. [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936]];
: 8. [[תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936]];
: 9. תקנות נמל חיפה (ממשה), 1941;
: 10. [[תקנות הנמלים 1943|תקנות הנמלים, 1943]];
: 11. תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943;
: 12. תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945;
: 13. תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946;
: 14. תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש&quot;ל-1970;
: 15. [[תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947]];
: 16. תקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947;
: 17. תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי&quot;ב-1951;
: 18. צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי&quot;ג-1953;
: 19. [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט&quot;ז-1956]];
: 20. תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי&quot;ז-1957;
: 21. תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי&quot;ז-1957;
: 22. תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש&quot;ך-1960;
: 23. תקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל חיפה ובמיתקניו על ידי ספינות דיג), תש&quot;ך-1960;
: 24. תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש&quot;ך-1960;
: 25. צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס' 2), תשכ&quot;ב-1962;
: 26. [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ&quot;ד-1964]];
: 27. תקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ&quot;ד-1964;
: 28. [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ&quot;ה-1964]];
: 29. תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1965;
: 30. תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966;
: 31. תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966;
: 32. תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ&quot;ו-1966;
: 33. תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1966;
: 34. תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה) (הוראות שעה), תשכ&quot;ז-1966;
: 35. תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ&quot;ז-1967;
: 36. תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ&quot;ז-1967;
: 37. תקנות נמל אשדוד (שינוע מחצבים בצובר במיתקן התפזורת), תשכ&quot;ז-1967;
: 38. תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968;
: 39. תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמל חיפה, אשדוד ואילת), תשכ&quot;ח-1968;
: 40. תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ&quot;ט-1969.

@ 292. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971&quot;.

== תוספת ראשונה __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
=== זמן העבודה הרגיל בנמל ===

@ 1. : ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה.

@ 2. : שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
: (א) בנמל חיפה - בשעות בין 06:30 לבין 15:30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 06:30 לבין 18:00 לכל צורך אחר;
: (ב) בנמל אשדוד -
:: לצורך עבודה באניות ובמטענים,
::: פרט לימי ששי - בשעות שבין 06:30 ובין 15:30;
::: בימי ששי בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
:: לכל צורך אחר, פרט לימי ששי -
::: בשעות שבין 07:30 ובין 15:30 בתקופת החורף;
::: בשעות שבין 07:30 ובין 14:00 בתקופת הקיץ;
:: בימי ששי -
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:30 ובין 14:00;
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07:30 ובין 13:00;
:: בפסקה זו -
::- &quot;תקופת חורף&quot; - ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה-15 ביוני;
::- &quot;תקופת קיץ&quot; - ימי העבודה שבין ה-16 ביוני ובין ערב ראש השנה;
: (ג) בנמל אילת -
:: לצורך עבודה באניות ובמטענים כוללת מתן שירותים על ידי סירות, פרט לימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 13:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 14:00;
:: בימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 12:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 13:00;
:: לכל צורך אחר, פרט לימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 15:00;
:: בימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 11:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 12:00;
:: בפסקה זו -
::- &quot;תקופת חורף&quot; - ימי העבודה שבין 16 באוקטובר ובין 14 במאי;
::- &quot;תקופת קיץ&quot; - ימי העבודה שבין 15 במאי ובין 15 באוקטובר.

== תוספת שניה (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט) __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנות 124]], [[129]], [[131]]))) ====

=== א. כללי ===

@ 1. : [[בתוספת זו]], &quot;כמות בטונות&quot; - כמות חמרי הנפץ נטו, למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.
@ 2. : בחישוב רדיוס אזור סכנה &quot;א&quot; במטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצה אחת -
: (1) תצורף הכמות בטונות של כל חלקי המטען;
: (2) המטען על כל חלקיו יסווג בקבוצה שרדיוס אזור סכנה &quot;א&quot; התואם הוא הגדול יותר, ואזור סכנה &quot;ב&quot; יהיה בהתאם לכך.
@ 3. : הרדיוסים של אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; ימדדו במעגל שמרכזו במרכז אזור המניעה המיועד.

=== ב. טופס 1 &lt;עוגן טופס 1&gt; ===
==== ((([[תקנה 124(א)]]))) ====
@ : הודעה מוקדמת על כניסת אנית חמרי נפץ לנמל או על הכנסת חמרי נפץ לתחום נמל (((הטופס הושמט)))

=== ג. טופס 2 &lt;עוגן טופס 2&gt; ===
==== ((([[תקנה 129(ג)(1)]]))) ====
@ : בקשה לטעינה ולפריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאזור סכנה א' התואם חורג מתחום האזור המוגבל (((הטופת הושמט)))

=== ד. סיווג מטעני חמרי נפץ לפי טבלאות של כמויות ורדיוסים של אזורי סכנה ===
==== ((([[תקנה 124(ב)]]))) ====
==== לוח א' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.1 בסיווג קודקס ====
: (((הטבלה הושמטה)))
==== לוח ב' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.2 בסיווג הקודקס של אימ&quot;ו ====
: (((הטבלה הושמטה)))
==== לוח ג' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.3 בסיווג הקודקס של אימ&quot;ו ====
: (((הטבלה הושמטה)))
==== לוח ד' - טבלת כמויות ורדיוס אזורי הסכנה לקבוצה 1.4 בסיווג הקודקס ====
: (((הטבלה הושמטה)))
==== לוח ה' - חלוקת קבוצה 1.2 לתת-קבוצות ====
: (((הטבלה הושמטה)))

=== ה. טופס 3 &lt;עוגן טופס 3&gt; ===
==== ((([[תקנות 131]] [[ו-165]]))) ====
==== תיאור הדגל ====
@ : ארכו ורחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב שווים גדולים מאלה; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.
: (((האיור הושמט)))

== תוספת שלישית (תיקון: תשנ&quot;ב) __NOSUB__ ==
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1:''' הודעה על חומרים מסוכנים ((([[תקנה 151]])))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2:''' טופס ביקורת בטיחות לאניות חמרים מסוכנים בצובר נוזלי ולמתקנים במסוף ((([[תקנה 170ט]])))
@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : '''טופס 3:''' טסלת סיווג מסירה ותעריפים לחומרים מסוכנים ארוזים ((([[תקנה 170כו]])))

== תוספת רביעית __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 187]]))) ====
=== דרישה בדבר אניה טרופה ===
@ : (((הטופס הושמט)))

== תוספת חמישית __NOSUB__ ==
=== חלק א': (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
=== חלק ב': (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
=== חלק ג': (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

=== חלק ד': אגרות לשירותים מסויימים ===
==== ((([[תקנה 250]]))) ====
@ : (((הושמט)))

=== חלק ה': (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
=== חלק ו': (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

== תוספת שישית (((בוטלה))) (תיקון: תש&quot;ע) __NOSUB__ ==

== רשימת מונחים __NOTOC__ ==
: {{דוכיווני|זקפים|bollards}}
: {{דוכיווני|מכולות|containers}}
: {{דוכיווני|גווה|hulk}}
: {{דוכיווני|כלי שיט מושבת|laid-up ship}}
: {{דוכיווני|רתוקות|moorings}}
: {{דוכיווני|אורך מקסימלי|overall length}}
: {{דוכיווני|משטחים|pallets}}
: {{דוכיווני|מענבים|slings}}
: {{דוכיווני|ספינת אספקה|store ship}}
: {{דוכיווני|סיוור|stowage}}
: {{דוכיווני|תכנית סיוור|stowage plan}}
: {{דוכיווני|חבקים|straps}}
: {{דוכיווני|במעבר|transit}}
: {{דוכיווני|שיטעון|transshipment}}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א באלול תש&quot;ל (20 בספטמבר 1970)
&lt;חתימה&gt; שמעון פרס, שר התחבורה</text>
      <sha1>9judt8ssw9j3zgx1d419l7wqvhj69mi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418616</id>
      <parentid>1418601</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:34:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="216638" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 306|תקנות הנמלים|2650)), ((878|תיקון|2688)); ((תשל&quot;ב, 1371|תיקון|2867)); ((תשל&quot;ג, 14|תיקון|2909)), ((235|תיקון מס' 2|2929)), ((469|תיקון מס' 3|2946)), ((521|תיקון מס' 4|2949)), ((838|תיקון מס' 5|2974)), ((914|תיקון מס' 6|2980)), ((1096|תיקון מס' 7|2991)), ((1105|תיקון מס' 8|2991)), ((1105|תיקון מס' 9|2991)), ((1838|תיקון מס' 10|3050)), ((1921|תיקון מס' 11|3055)); ((תשל&quot;ד, 270|תיקון|3085)), ((481|תיקון מס' 2|3110)), ((543|ת&quot;ט|3113)), ((896|תיקון מס' 3|3154)); ((תשל&quot;ה, 1156|תיקון|3309)), ((1253|תיקון מס' 2|3314)), ((1329|תיקון מס' 3|3318)), ((1658|תיקון מס' 4|3334)), ((1813|תיקון מס' 5|3343)), ((2090|תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)|3361)); ((תשל&quot;ו, 147|תקנות-שעת-חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע)|3406)), ((380|תיקון מס' 3|3426)), ((590|תיקון מס' 5 - תקנות בדבר אגרות הוצאת אשפה|3440)), ((686|ת&quot;ט|3447)), ((1331|תיקון מס' 6|3505)), &lt;!-- ((1884|תיקון מס' 7|????)), --&gt; ((2482|תיקון מס' 8 - תקנות בדבר אגרות הנמלים|3581)); ((תשל&quot;ז, 533|תיקון מס' 8|3635)), ((644|תיקון מס' 9|3644)), ((1031|תיקון מס' 11|3669)), ((1215|תיקון מס' 12|3680)), ((1308|תיקון מס' 13|3687)), ((2232|תיקון מס' 13|3741)), ((2454|תיקון מס' 15|3753)); ((תשל&quot;ח, 622|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון]|3810)), ((1020|תיקון מס' 2|3833)), ((1717|תיקון מס' 3|3869)), ((1791|תיקון מס' 4|3873)), ((1951|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: מס' 5]|3881)), ((2091|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: מס' 6]|3890)); ((תשל&quot;ט, 28|תיקון|3899)), ((478|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|3933)), ((675|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: מס' 3]|3943)), ((1214|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: מס' 4]|3984)), ((1478|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: מס' 5]|3998)), ((1867|תיקון מס' 5 [צ&quot;ל: מס' 6]|4025)); ((תש&quot;ם, 84|ת&quot;ט|4036)), ((779|תיקון|4078)), ((1159|תיקון מס' 2|4100)), ((1226|ת&quot;ט|4104)), ((1271|תיקון מס' 4|4107)), ((1271|הוראת שעה|4107)), ((1458|ת&quot;ט|4116)); ((תשמ&quot;א, 74|תיקון|4172)), ((198|תיקון מס' 2|4183)), ((956|תיקון מס' 3|4231)), ((1045|תיקון מס' 4|4238)), ((1275|תיקון מס' 5|4257)); ((תשמ&quot;ב, 722|תיקון|4323)), ((1159|תיקון מס' 2|4360)), ((1344|ת&quot;ט|4382)), ((1472|ת&quot;ט|4393)), ((1571|תיקון מס' 3|4398)), ((1616|ת&quot;ט|4402)); ((תשמ&quot;ג, 1392|תיקון|4496)), ((1626|תיקון מס' 2|4508)); ((תשמ&quot;ד, 790|ת&quot;ט|4581)), ((1303|תיקון|4618)), ((1444|תיקון מס' 2|4628)); ((תשמ&quot;ה, 1254|תיקון|4802)), ((1430|תיקון מס' 2|4628)); ((תשמ&quot;ו, 699|תיקון מס' 3|4915)), ((1353|הוראת שעה|4963)); ((תשמ&quot;ט, 203|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה|5150)), ((204|תיקון מס' 4|5150)), ((698|תיקון מס' 5|5180)), ((911|תיקון מס' 6|5190)), ((1018|תיקון מס' 7|5196)), ((1172|תיקון מס' 8|5206)); ((תשנ&quot;ב, 240|תיקון|5390)), ((458|פטור מאגרות החסנה - הוראת שעה|5400)), ((1167|תיקון מס' 2|5451)); ((תשנ&quot;ג, 276|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה|5491)), ((289|תיקון|5492)), ((327|תיקון מס' 2|5496)); ((תשנ&quot;ד, 232|אגרת רציף לדלק - הוראת שעה|5564)), ((634|פטור מאגרות החסנה - הוראת שעה|5580)), ((1010|תיקון|5607)), ((1113|תיקון מס' 2|5611)), ((1114|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה (תיקון)|5611)), ((1290|תיקון מס' 3|5619)); ((תשנ&quot;ה, 428|תיקון|5646)), ((600|תיקון מס' 2|5655)), ((1726|תיקון מס' 3|5697)), ((1727|תיקון מס' 4|5697)), ((1887|תיקון מס' 5|5703)); ((תשנ&quot;ו, 68|ת&quot;ט|5711)), ((1001|תיקון|5760)); ((תשנ&quot;ז, 446|תיקון|5814)), ((701|תיקון מס' 2|5831)); ((תשנ&quot;ח, 254|תיקון|5871)), ((405|תיקון מס' 2|5880)), ((597|תיקון מס' 3|5889)); ((תשנ&quot;ט, 26|תיקון|5931)), ((186|תיקון מס' 2|5942)), ((297|תיקון מס' 3|5948)), ((374|תיקון מס' 4|5953)), ((375|תיקון מס' 5|5953)); ((תש&quot;ס, 401|תיקון|6025)); ((תשס&quot;א, 194|תיקון|6071)); ((תשס&quot;ב, 445|תיקון|6153)); ((תשס&quot;ג, 443|תיקון|6222)); ((תשס&quot;ו, 712|תיקון|6475)); ((תשס&quot;ח, 569|תיקון|6651)); ((תשס&quot;ט, 813|תיקון|6769)); ((תש&quot;ע, 1095|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|6891)); ((תשע&quot;ח, 218|תיקון|7886)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+#32|הסעיפים 20(ב)]] [[+#32|ו-21(ב)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים=החוק|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 60]] [[=הפקודה|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]] (להלן - הפקודה), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ט, תשנ&quot;ט-3, תשע&quot;ח)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בעל כלי שיט&quot; - לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;הוראת מסירה&quot; - [[סעיף 14 לפקודה|כמשמעותו של &quot;צו מסירה&quot; בסעיף 14 לפקודה]];
:- &quot;הפלגה בין-לאומית&quot; - הפלגה במסע בין-לאומי, כהגדרתו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ&quot;ג-1982]];
:- &quot;הרשות&quot; - רשות הנמלים והרכבות;
:- &quot;זמן העבודה הרגיל&quot; - שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;ימי מנוחה&quot; - ימי המנוחה הקבועים [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], ויום העצמאות כמשמעותו [[בחוק יום העצמאות, תש&quot;ט-1949]];
:- &quot;כלי שיט&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מטען במעבר בין נמלי&quot; (Cargo in Transit Between Ports) - מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי רשות הנמלים בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת, או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;
:: (2) הוא הוצהר בנמל כמטען במעבר דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט;
:: (3) הוא לא נארז מחדש מזמן פריקתו ועד להטענתו מחדש;
:- &quot;מטען במעבר יבשתי&quot; (Cargo in Transit) - מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומועבר ביבשה לארץ שכנה או מגיע ביבשה מארץ שכנה לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
:: (2) הוא הוצהר כמטען במעבר יבשתי דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לטעינה בנמל;
:- &quot;מטען במעבר אווירי&quot; (Cargo in Sea-Air Transit) - מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומיוצא בדרך האוויר לחוץ לארץ או מגיע בדרך האוויר לארץ ומועבר לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
:: (2) הוא הוצהר כמטען במעבר אווירי לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לנמל לצורך טעינה;
:- &quot;מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ&quot; - מטען יבוא שנפרק מכלי שיט בנמל מנמלי הרשות אך יוצא לחוץ לארץ, בין משטח הנמל ובין אם לאו ובלבד שרשות המכס הכירה בו כמטען בשטעון;
:- &quot;מנהל הנמל&quot; - לרבות מי שמנהל הנמל הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;מסוך&quot; - [[#1|כמשמעות &quot;מחסן עבר&quot; (([&quot;מסוך מעבר&quot;])) או &quot;אזור סיוור&quot; בפקודה]];
:- &quot;מסירה ישירה&quot; - מסירת טובין במישרין מכלי שיט שליד הרציף לבעליהם, או מן הבעלים לכלי שיט שליד הרציף;
:- &quot;מסירה עקיפה&quot; - מסירת טובין שלא בדרך מסירה ישירה;
:- &quot;מעגן סגור&quot; - חלק הנמל המוגן בשובר גלים, לרבות צידו החיצון של שובר הגלים הקטן בנמלי חיפה ואשדוד, ובנמל אילת - חלק הנמל המהווה את הנמל הפנימי;
:- &quot;משגור&quot; - כלל הטובין לפי מטען אחד;
:- &quot;מיתקן נמל ייעודי&quot; - מיתקן מתמחה המשמש לפריקה או לטעינה של מטען מסוג אחד בלבד, נוזל או בצובר וכן רציף המשמש לפריקה או טעינה של חומר נפץ;
:- &quot;נמל&quot; - נמל חיפה, נמל אשדוד, נמל אילת או נמל אשקלון;
:- &quot;סימן עזר&quot; - סימן מיוחד למיונם של טובין, המשותף רק לחלק או לחלקים של המשגור;
:- &quot;סימן עיקרי&quot; - הסימן המיוחד למיונם של טובין, המשותף לכל המשגור;
:- &quot;ספינת דיג&quot; - ספינה העוסקת בדיג ואין עליה מטען זולת דגה שאינה טעונה הצהרת מכס;
:- &quot;פקיד מוסמך&quot; - פקיד שבסמכותו או מתפקידו לדרוש עשיית הדבר הנידון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;
:- &quot;קברניט&quot; - רב החובל של כלי השיט או מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה, למעט נתב ורב חובל נמל; ובכלי שיט שבבניה או בפירוק - הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
:- &quot;רב חובל נמל&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ניהול התעבורה הימית]];
:- &quot;רכב&quot; - כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]];
:- &quot;שיטעון&quot; (transshipment) - העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;
:- &quot;שיטעון בין נמלי&quot; - העברת מטען מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון לכלי שיט בנמל אחר של הרשות בים התיכון;
:- &quot;מכולה&quot; (freight container) - יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
:: (1) מבנה יציב בזוויות ישרות;
:: (2) היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;
:: (3) היא מצויידת באבזרים המאפשרים שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל להנחת דעתו של מנהל הנמל;
:: (4) מידותיה אחידות כדלקמן:
::: (1) רחבה הוא 8 רגל;
::: (2) גבהה עד 9 רגל;
::: (3) ארכה הוא 20 רגל או 40 רגל;
:: (5) הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים;
:- &quot;מכולה שאינה רגילה&quot; - מכולה שארכה אינו 20 רגל או 40 רגל;
:- &quot;המכלה&quot; - מילויין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;
:- &quot;גלנוע&quot; (Roll-on/Roll-off) - שיטת ניטולם של כלי רכב על גבי גלגליהם או זחליהם או כל שיטת תנועה אחרת שאינה הנפה בעזרת מנוף חיצוני ממקום חנייתם בכלי השיט דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי שבו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל;
:- &quot;כלי רכב מוביל&quot; - כלי רכב המשמש להובלת מטענים בשיטת גלנוע, לרבות גרור (trailer), גרור נתמך (semi-trailer) וגרור גל-נוע (roll-trailer); לענין זה, &quot;גרור גל-נוע&quot; (roll-trailer) - גרור המיועד להובלת מטענים באניות גל-נוע, ושאינו מורשה לנוע מחוץ לתחומי הנמל;
:- &quot;כלי רכב מובל&quot; - מכונית או טרקטור על גלגלים המנוטל בגלנוע והמהווה מטען יבוא, מטען יצוא או מטען בשטעון;
:- &quot;סיור כלי רכב&quot; - פריקת יחידות טובין מתוך כלי רכב מוביל או טעינת יחידות טובין אל תוך כלי רכב מוביל;
:- &quot;תקנות הספנות (ימאים)&quot; - [[תקנות הספנות (ימאים), התשס&quot;ב-2002]];
:- &quot;תקנות ניהול התעבורה הימית&quot; - [[=תקנות ניהול התעבורה הימית|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;תצפית נמל&quot; - כהגדרתה [[בתקנות ניהול התעבורה הימית]].

== פרק שני: הוראות סדר כלליות ==

=== סימן א': שעות העבודה ===

@ 2. עבודה מחוץ לזמן הרגיל
: לא תיעשה עבודה בנמל מחוץ לזמן העבודה הרגיל אלא ברשות מנהל הנמל.

=== סימן ב': כניסה ויציאה ===

@ 3. תחולה
: (א) הוראות [[סימן זה]] יחולו באותו חלק של נמל אשר רשות הנמלים קבעה אותו כשטח מוגבל (להלן - השטח המוגבל).
: (ב) תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.

@ 4. כניסה ברשיון (תיקון: תשנ&quot;ה-5)
: (א) לא ייכנס אדם לנמל אלא על פי רשיון כניסה או על פי רשיון עיסוק.
: (ב) רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
: (ג) לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.

@ 5. מתן רשיון
: מנהל הנמל רשאי לתת רשיון כניסה, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, לרבות תנאים המגבילים את רשות הכניסה של בעל הרשיון לחלק מסויים של הנמל, ובכל עת לשנות את התנאים ולהוסיף עליהם.

@ 6. המצאת רשיון
: השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי [[תקנה 5]] לבטל רשיון או לשנות את תנאיו או להוסיף עליהם, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הרשיון להמציא את הרשיון ובעל הרשיון חייב למלא אחרי הדרישה.

@ 7. עיסוק
: לא ינהל אדם עסק בתחום הנמל אלא אם קיבל רשיון לכך מאת מנהל הנמל ובכפוף לתנאי הרשיון.

@ 8. הגבלות נוספות
: מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי-חיים ורכב לשטח הנמל או לכל חלק ממנו, אם לדעתו דרוש הדבר להחזקת הנמל, להפעלתו או לניהולו.

@ 9. הצגת רשיון
: בעל רשיון הנמצא בנמל חייב להראות את רשיונו לכל פקיד מוסמך או שוטר, לפי דרישתו.

=== סימן ג': רכב ===

@ 10. כניסת רכב לנמל
: לא יכניס אדם רכב לשטח המוגבל של הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.

@ 11. עצירת רכב להצגת מסמכי מטען
: הנוהג ברכב העומד להיכנס לנמל יעצור את הרכב לפי דרישת מנהל הנמל ויציג לו את המסמכים הנוגעים לטובין המובלים באותו רכב.

@ 12. ציות האחראי או הנוהג ברכב להוראות
: אדם האחראי לרכב או הנוהג ברכב בתחומי הנמל יישמע להוראות מנהל הנמל בכל ענין הקשור בהסעתו, בנהיגתו, בעצירתו, בהעמדתו, בחנייתו ובהחנייתו של אותו רכב וכן בפריקת מטען, בטעינתו ובהובלתו ובהורדת נוסעים, בהעלאתם ובהסעתם.

@ 13. הגבלת זמן חניה
: לא ישאיר אדם רכב בנמל, ולא ירשה להשאירו, לתקופת זמן רצופה העולה על 12 שעות, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

=== סימן ד': השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו ===

@ 14. הגבלות בשימוש
: מנהל הנמל רשאי לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף או מסוך או כל חלק מהם, וכן לאסור את השימוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.

@ 15. איסור בניה ללא רשות מאת מנהל הנמל
: לא יקים אדם בנין, מבנה או מיתקן כלשהו בנמל, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם קיבל מאת מנהל הנמל אישור שהדבר לא יפריע להפעלתו התקינה של הנמל.

@ 16. איסור נטילת חול, אבנים וכו'
: לא יטול אדם חול, אדמה, חצץ, אבנים או חמרים כיוצא באלה בתחום נמל, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

=== סימן ה': התנהגות אנשים בנמל ===

@ 17. מילוי אחר תנאי הרשיון
: מי שנמצא בנמל חייב למלא אחרי תנאי רשיון הכניסה או העיסוק שבידו.

@ 18. איסור הסרטה וצילום
: (א) לא יסריט אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי הרשיון.
: (ב) לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.

@ 19. הצבת מודעות רק ברשות
: לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף, במסוך, באולם המתנה, במשרד או במקום אחר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל ובתנאים שהוא קבע.

@ 20. כניסה למסוך
: לא ייכנס אדם למסוך שלא לשם סידור ענין בקשר לטובין הנמצאים שם, אלא ברשות מנהל הנמל, ולא יישאר בו לאחר שדרש ממנו מנהל הנמל לעזבו.

@ 21. איסור דיג (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא ידוג אדם בחכה או באופן אחר במעגן הסגור ולא ישים רשת לדיג או ציוד דיג אחר במימי הנמל.

@ 22. חובת מבוגר לשמור על ילד שבפיקוחו
: לא ירשה אדם לקטין עד גיל 12 שנמצא בפיקוחו להימצא בנמל שלא בליווי בגיר.

@ 23. איסור רחצה (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל-חיים למימי הנמל אלא ברשות רב חובל הנמל.

@ 24. הפגנות והתקהלויות
: (א) לא יערוך אדם הפגנה בנמל אלא ברשות מנהל הנמל ולא ישתתף אדם בהפגנה הנערכת ללא רשות כאמור; לא יגרום אדם להתקהלות אנשים בנמל ולא ישתתף בכל התקהלות אלא אם אישר אותה מנהל הנמל.
: (ב) כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.
: (ג) הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.

== פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים ==

@ 25. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מנהל הנמל&quot; - מנהל הנמל שבו רשום כלי השיט או שבו הוא מופעל באופן קבוע;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון שמנהל נמל מוציאו לפי [[סעיף 9 לפקודה]].

@ 26. סירוב לתת רשיונות
: מנהל נמל רשאי לסרב ליתן רשיון לכלי שיט הפועל בתחומי הנמל אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) כלי השיט אינו מתאים, לדעת מנהל הנמל, למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;
: (2) מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;
: (3) כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי [[תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]], ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט, לדעתו של מנהל הנמל;
: (4) השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.

@ 27. תוקף רשיון
: תוקף הרשיון יהיה לשנה מיום נתינתו, אולם מנהל הנמל רשאי לקבוע לגבי רשיון מסויים תקופה קצרה יותר.

@ 28. תנאים לרשיונות
: (א) מנהל הנמל רשאי לכלול ברשיון תנאים המגבילים את השימוש בכלי השיט לחלק ממימי הנמל או לצורך עיסוק מסויים.
: (ב) מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת משנה זו לא תגרע [[מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]].

@ 29. הצגת רשיון
: הקברניט או הבעל של כלי שיט חייב להראות את הרשיון בכל עת שידרוש ממנו פקיד מוסמך או שוטר לעשות כן.

@ 30. הצגת פרטים במקום בולט
: הקברניט או הבעל של כלי השיט יציין את הפרטים לפי [[תקנה 28(ב)]] באותיות ברורות במקום בולט לעין בכלי השיט.

@ 31. שמירה
: לא יעזוב קברניטו או בעלו של כלי שיט את כלי השיט ללא השגחה נאותה אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או פקיד מוסמך אחר.

== פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP) ==

@ 32. רתיקת גווה (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.

@ 33. המצאת רתוקות על-ידי הקברניט (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ימציא בעדן רתוקות מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.
: (ב) הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה רב חובל הנמל.

@ 34. ניקוי רתוקות, תיקונן והחלפתן (תיקון: תשע&quot;ח)
: בזמנים שקבע רב חובל הנמל יובאו הרתוקות של כל גווה או ספינת אספקה לחוף, ינוקו, ישומנו או יוחלפו ויוחזרו למקומן לשביעת רצונו של רב חובל הנמל ועל חשבון הבעל או הקברניט של הגווה או הספינה.

== פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות ==

@ 35. סמכות מנהל הנמל או רב חובל הנמל לאכוף ביצוע הוראותיו (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא ביצע קברניט כלי שיט הוראה מהוראות מנהל הנמל או רב חובל הנמל שניתנו לפי תקנות אלה לקברניט כלי השיט, יהיה מנהל הנמל או רב חובל הנמל רשאי -
: (1) להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל או לרב חובל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל או לרב חובל הנמל;
: (2) לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.

@ 36. פיקוח על הנפת דגלי שיט
: (א) מנהל הנמל רשאי, בהודעה בכתב שתישלח לקברניט של כלי שיט בנמל, לאסור על הנפתו או הצגתו של כל דגל או סמל על כלי השיט שעה שהוא נמצא שם, מלבד דגלו הלאומי, הדגל הישראלי, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
: (ב) נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.

== פרק ששי: ניתוב ==

@ 37. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ח)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ועדת רישוי נתבים&quot;, &quot;הועדה&quot; - ועדה ליד מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן - המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הספנות והנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
:- &quot;המעסיק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) רב חובל הנמל שבו המועמד לקבלת רישיון ניתוב עתיד להיות מועסק - בנמל המפורט [[בתקנה 289 לתקנות אלה]] למעט במיקשר הימי בנמל אשדוד - בבקשות לפי [[תקנה 42(1) עד (3)]];
:: (2) נתב העוסק בפועל בניתוב - במיקשר הימי בנמל אשדוד - בבקשות לפי [[תקנה 42(1) עד (3)]];
:: (3) רב חובל נמל שהממונה על הנמלים מינה אותו להשתתף בדין בבקשות לפי [[תקנה 42(4) ו-(5)]];
:- &quot;נתב&quot; - בעל רשיון;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון לשמש נתב שהוצא מכוח [[סעיף 13 לפקודה]];
:- &quot;גוררת&quot; - כמשמעותה [[בתקנות הנמלים (ימאים), תשל&quot;ב-1971]].

@ 38. סוגי רשיונות
: (א) רשיון יהיה זמני או קבוע.
: (ב) תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

@ 39. הגשת בקשה לרשיון
: בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן [[בפרק זה]] - השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שהיא קבעה.

@ 39א. תנאי כשירות כללית (תיקון: תשע&quot;ח)
: תנאי הכשירות הכללית לתפקיד נתב הם:
: (1) הוא בעל תעודת הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל, לפי [[+|תקנה 20(1)(א)]] [[ופרק ד' לתקנות הספנות (ימאים)]];
: (2) שירת באנייה בתפקיד קברניט כלי שיט, שתפוסתו ברוטו עולה על 3,000 טון ועסק בהפלגות בין-לאומיות במשך 24 חודשים לפחות או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 15 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 24 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת;
: (3) הוא בעל תעודה רפואית תקפה מאת רופא מורשה או מוסד רפואי מוסמך, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש לשמש בתפקיד נתב; לעניין זה, &quot;מוסד רפואי מוסמך&quot; ו&quot;רופא מורשה&quot; - כהגדרתם [[בתקנה 52 לתקנות הספנות (ימאים)]].

@ 40. בקשה לרשיון זמני (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ח)
: לבקשה למתן רשיון זמני יצרף המבקש -
: (1) מסמכים המעידים על עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות הכללית כמפורט [[בתקנה 39א]];
: (2) אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו [[בפקודה]] או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
: (3) אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;
: (4) (((נמחקה);))
: (5) (((נמחקה).))

@ 41. בקשה לרשיון קבוע (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לבקשה למתן רשיון קבוע יצרף המבקש -
:: (1) רשיון זמני תקף של המבקש;
:: (2) אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
:: (3) תעודה רפואית כאמור [[בתקנה 39א(3)]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (א)(1) ו-(2).

@ 42. סמכויות הועדה (תיקון: תשע&quot;ח)
: אלה סמכויות הועדה:
: (1) לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי [[תקנה 39]] ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
: (2) לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;
: (3) להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה;
: (4) לייעץ לשר בדבר קביעת תנאי הכשירות הכלליים הנדרשים לתפקיד נתב;
: (5) לייעץ לשר בדבר הצורך בהשתלמויות מקצועיות.

@ 42א. המלצה של מנהל רשות הספנות והנמלים (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 39א(2)]] רשאי מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון, בתנאים או ללא תנאים, למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 3,000 טון ועסק בהפלגות בין-לאומיות במשך 18 חודשים לפחות, או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 12 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 18 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת, או שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
: (ב) המלצת מנהל רשות הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי [[תקנה 42(3)]].

@ 43. מתן רשיון
: השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש או לסרב לתתו, וכן לקבוע בו תנאים.

@ 44. חקירות הוועדה
: הועדה רשאית -
: (1) להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;
: (2) לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;
: (3) להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.

@ 45. סירוב לתת רישיון, התלייתו או ביטולו (תיקון: תשע&quot;ח)
: רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לסרב לתת רישיון או לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
: (1) הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניתוב, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו;
: (2) השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
: (3) השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.

@ 45א. התליה לאלתר (תיקון: תשע&quot;ח)
: אם יש לשר יסוד סביר להניח, לאחר שהועברה אליו חוות דעת של הממונה על הנמלים בעניין, כי הנתב ביצע מעשה שמפאת מהותו, חומרתו או נסיבותיו הקשורות לבטיחות השיט, אין הוא ראוי לעסוק בניתוב או, לאחר שקיבל תעודה רפואית מאת רופא מורשה או מוסד רפואי כהגדרתם [[בתקנה 39א]], כי מצב בריאותו של הנתב אינו מאפשר לו לבצע את תפקידו כנתב, והוא שוכנע כי יש צורך דחוף בהתליית רישיונו לשם הגנה מיידית על בטיחות השיט, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, בתנאים או בלא תנאים, עוד בטרם נמסרו לו המלצות הוועדה, ובלבד שייתן לנתב הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה.

@ 46. פקיעת רשיון
: הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
: (1) נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב-חובל;
: (2) הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.

@ 47. (תיקון: תשל&quot;ג-8, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 48. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 49. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))

== פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה ==

@ 50. הודעה על בואו של כלי שיט
: לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל, יודיע על כך הקברניט או הבעל של כלי השיט למנהל הנמל; הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט כאמור [[בתקנה 48]] שאינו זקוק לשירותים בנמל.

@ 51. מסירת מיצהר היבוא
: (א) לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל ימציא בעליו למנהל הנמל -
:: (1) העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין בין היתר את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (stowage plan) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו [[בתקנה 218]] - תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;
:: (2) רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;
:: (3) רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;
:: (4) רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.
: (ב) הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.
: (ג) לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל, לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.

@ 52. סילוק אגרות ותשלומים לפני ההפלגה
: (א) לא יפליג כלי שיט מנמל ללא אישור להפלגה מאת מנהל הנמל.
: (ב) מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.

@ 53. מסירת מיצהר היצוא בהפליג כלי השיט
: כל כלי שיט, בטרם יינתן לו אישור הפלגה, חייב קברניטו למסור לפקיד המוסמך רשימת הנוסעים העומדים להפליג וכן מיצהר היצוא של המטען המציין בין היתר את המידות והמשקלות של כל משגור; אולם אם יש לכלי השיט סוכן בנמל, די בכך שהוא ימסור את הרשימה או המיצהר לפקיד המוסמך תוך 24 שעות מעת קבלת אישור ההפלגה.

== פרק שמיני: כלי שיט בנמלים ==

@ 54. תנועת כלי שיט בנמל
: לא יניע ולא יתמרן אדם כלי שיט בנמל באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר שבנמל.

@ 54א. אמצעי קשר בכלי שיט (תיקון: תשל&quot;ה-5)
: (א) לא ישיט קברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 450 טונות לנמל ולא יעגינו בתחום נמל אלא אם היה כלי השיט מצוייד במכשיר קשר תג&quot;מ (V.H.F) תקין ובמצב שמיש.
: (ב) בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.

@ 55. מצופי עוגנים (תיקון: תשע&quot;ח)
: רב חובל הנמל רשאי להורות לקברניט של כלי שיט העוגן בנמל לגרום לכך כי מקום הימצאם של העוגנים יובלט באמצעות מצופים.

@ 56. הפעלת צופר (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יפעיל אדם צופר בכלי שיט הקשור לרציף או לשובר הגלים מבלי שקיבל תחילה רשות מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום או לצורך ניסוי מערכות לפני הפלגה (Testing Gear).

@ 57. כוח ההנעה של כלי השיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של כלי שיט המונע בכוח מכני חייב לוודא את כשירותו ותקינותו המלאה של כוח ההנעה העיקרי בכלי השיט כל עוד כלי השיט נמצא בנמל, אלא אם כן קיבל רשות בכתב מאת רב חובל הנמל או מי שהוא מינה לכך לשינוי כוח ההנעה העיקרי של כלי השיט, ובלבד שסוכן האנייה הציג לו אישור של המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט לאותו שינוי.

@ 58. נוכחות אנשי צוות (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של כלי שיט העוגן או הרתוק בנמל יבטיח כי מספר מספיק של אנשי צוות יהיו נוכחים על כלי השיט לצורך שמירה על בטיחותו ואפשרות תמרונו, זולת אם רב חובל הנמל הסכים מראש אחרת; רב חובל הנמל יתייעץ עם המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט הנוגע בדבר או מי שהוא מינה לעניין זה.

@ 59. אמצעי ריתוק
: הקברניט של כלי שיט הרתוק בנמל יבטיח כי אמצעי הריתוק של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב תקין.

@ 60. סוככי מגן (תיקון: תשע&quot;ח)
: קברניטו של כלי שיט הנכנס לנמל יבטיח כי כלי השיט יהיה מצוייד בסוככי מגן במספר ובגודל מתאימים לכלי השיט והשימוש בהם ייעשה לפי הצורך ולפי הוראות רב חובל הנמל.

@ 61. קשירת כבלים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) רב חובל הנמל רשאי ליתן הוראה לקברניט לקשור כבלים או ציוד קשירה לכלי השיט תוך מועד שיורה; אם אין לקברניט כבלים או ציוד קשירה כאמור, יספקם רב חובל הנמל ויחייב את הקברניט בהוצאות.
: (ב) לא קויימה הוראת תקנת משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי רב חובל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.

@ 62. הפעלת מדחף על יד רציף (תיקון: תשע&quot;ח)
: בכלי שיט העוגן על יד רציף לא יופעל המדחף בלי רשות לכך מאת מנהל הנמל אלא אם -
: (1) הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום; או
: (2) הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.

@ 63. איסור חסימת נתיבי שיט וגישות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא יעגון כלי שיט בנתיב שיט, בתעלה או במקום המפריע לגישה לכל רציף, מזח או מיתקן אחר של הנמל, אלא לפי היתר מראש מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
: (ב) לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות מרב חובל הנמל, פרט למקרה חירום.

@ 64. עגינה וריתוק (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ח)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;הרשות&quot;, &quot;חברת נמל&quot; ו&quot;תאגיד מורשה&quot; - כהגדרתם [[בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס&quot;ד-2004]] (להלן - החוק);
::- &quot;רציף מסחרי&quot; - רציף שהרשות הורתה לגביו, לפי תקנת משנה (א1)(2), כי הקצאתו לכלי שיט תהיה לפי הסכם;
::- &quot;מפעיל&quot;, לגבי כל רציף - חברת הנמל או התאגיד המורשה שהוסמכו לתת בו שירותי נמל לציבור;
::- &quot;צוות תפעול&quot; - קבוצת עובדים מוגדרת, העובדת בשיתוף פעולה לביצוע תהליך ניטול המטען והכוללת עובדים במספר ובתפקידים המתאימים, להלכה, להשלמת התהליך האמור במלואו.
: (א1) לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות -
:: (1) לקבוע בכללים לפי [[סעיף 32(ב) לחוק]], ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן - נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ&quot;ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;
:: (2) להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן - אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:
::: (א) הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;
::: (ב) הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, &quot;זמן שהיית אניה בנמל&quot; - פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;
::: (ג) ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ&quot;ל המפעיל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעיל -
:::: (1) בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה - שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;
:::: (2) ביום שישי - שלושה צוותי תפעול;
::: (ד) המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו:
:::: (1) בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;
:::: (2) המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;
:::: (3) להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.
: (א2) בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.
: (א3) על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.
: (א4) קביעת נוהל התור התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.
: (א5) נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
: (ד) הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן - הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.
: (ה) מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).
: (ו) על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.
: (ז) לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
: (ח) היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור [[בסעיף 42(ג)(3) לחוק]], בכפוף להוראות [[+|סעיפים 43 עד 46]] [[ו-48 לחוק]].

@ 65. היתר ריתוק
: אין לראות בקבלת אגרות מינגש או כל אגרות אחרות בלבד משום מתן היתר לכלי שיט להירתק לרציף או לעגון במקום אחר בנמל כל עוד לא נתקבל היתר לכך.

@ 66. פריקת מטענים וטעינתם
: לא יתחילו בפריקת מטענים או בהורדת אנשים מכלי שיט או בטעינת מטענים או העלאת אנשים עליו, אלא במקום ובזמן שנקבע לכך בהיתר שקיבל הקברניט מאת מנהל הנמל.

@ 67. הגבלות בשירותי הנמל
: מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור טעינתם או פריקתם של טובין ועלייתם או ירידתם של אנשים מכלי שיט כל אימת שהוא סבור כי מזג האוויר או גורם אחר עלול להפריע למהלך התקין של העבודה או לגרום נזק לנמל או לרכוש או לאנשים שבתוכו.

@ 68. עיכוב פריקה וטעינה
: (א) כלי שיט שלא פרק מטען או לא טענו במהירות הסבירה לדעת מנהל הנמל, והוא תופס מקום ריתוק הדרוש לכלי שיט אחר, רשאי מנהל הנמל להורות להעתיקו ממקום ריתוקו או להעתיקו בעצמו ולהטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בכך.
: (ב) מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.

@ 69. מניעת נזק ממיתקני הנמל
: קברניט כלי שיט ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף או למיתקן אחר בנמל עקב ניתוב, עגינה או רתיקה של כלי השיט או בשעת פריקה או טעינה.

@ 70. הודעה על גרימת נזק
: קברניט כלי שיט יודיע מיד למנהל הנמל על כל נזק שגרם כלי השיט לרציף או למיתקן אחר בנמל.

@ 71. איסור כניסת כלי שיט שאינם מבוטחים
: מנהל הנמל רשאי לאסור כניסתו של כלי שיט לנמל אם לא הוכיח בעל כלי השיט או קברניטו כי כלי השיט מבוטח להנחת דעתו של מנהל הנמל מפני כל נזק שהוא אחראי לו ואשר עלול להיגרם על-ידי כלי השיט בנמל.

@ 72. הרחקת כלי שיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: נוכח רב חובל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה.

== פרק תשיעי: ציוד ==

@ 73. עגורני חוף
: מנהל הנמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, כולם או מקצתם, מכלי שיט הרתוק לרציף בנמל, או טעינתם עליו, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם לדעתו הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני כלי השיט עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

@ 74. חובת שימוש בעגורני חוף
: על אף האמור [[בתקנה 73]] יהא השימוש בעגורני חוף או במיתקני חוף חובה לשם פריקת מטענים בצובר שעליהם הורה מנהל הנמל, או טעינתם לכלי שיט הרתוק לרציף, כל אימת שבנמל מצויים עגורנים או מיתקני חוף שאפשר להשתמש בהם.

== פרק עשירי: מטענים ==

=== סימן א': מסמכי המטענים וסימונם ===

@ 75. טובין שלא נפדו וגורמים לצפיפות
: נפרקו טובין מכלי שיט בנמל ועברו חמישה ימים מן היום שבו השלים כלי השיט שייבא את הטובין את פריקת מטענו בנמל, רשאי מנהל הנמל, אם לדעתו אי העתקת הטובין גורמת לצפיפות בו, לצוות על העתקתם למקום שאישר לכך גובה המכס, וההוצאות הכרוכות בכך ישולמו על ידי היבואן או בעל הטובין, או על ידי סוכנו של כל אחד מהם, בטרם יוצאו הטובין מפיקוחה של רשות הנמלים.

@ 76. רשימת טובין ליצוא
: לא יביא אדם לנמל טובין שאינם חפצי נוסעים (להלן [[בפרק זה]] - טובין) לשם הטענתם על כלי שיט, אלא אם המציא קודם לכן למנהל הנמל רשימה של הטובין האלה ובה תיאורם, משקלם, מידותיהם, סימונם, אריזתם, שמות שולחיהם ומקבליהם וציון הטובין המסוכנים שביניהם.

@ 77. סימון משקל טובין מיוצאים
: הבעל של כל יחידת טובין המיוצאת דרך הנמל, שמשקלה ברוטו אלף קילוגרמים או יותר, יבטיח שהמשקל יצויין על אריזת המשגור באופן ברור ובולט לעין בכתב בר-קיימא.

@ 78. המצאת רשימת טובין בשיטעון
: אם מועברים טובין מכלי שיט אחד בנמל למשנהו, רשאי מנהל הנמל לדרוש מהקברניטים של שני כלי השיט רשימה כאמור [[בתקנה 76]] לענין הטובין שבשיטעון.

@ 79. הוראת מסירה (תיקון: תשנ&quot;ט)
: טובין שנפרקו בנמל לשם יבוא או כמטען במעבר, יגישו מקבלי הטובין או סוכניהם למנהל הנמל הוראת מסירה מטעם סוכן כלי השיט שבו יובאו הטובין בטופס שנקבע על פי [[סעיף 14 לפקודה]].

@ 80. תעודת יצוא
: יצואן של טובין או סוכנו יגישו למנהל הנמל תעודת יצוא, שבה נקובים הפרטים הבאים לענין הטובין:
: (1) שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;
: (2) שם המקבל;
: (3) משקלם של הטובין ונפחם;
: (4) סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;
: (5) נמל היעוד.

@ 81. אי אחריות להטענת טובין
: רשות הנמלים אינה חייבת להטעין טובין שעליהם הוגשה תעודת יצוא, כולם או מקצתם, על כלי שיט ששמו צויין בתעודת יצוא.

@ 82. פיקוח בעת פריקה וטעינה
: בעת פריקה או טעינה על כלי שיט בנמל, יימצא עליו קברניטו ויפקח על הפעולות האמורות.

=== סימן ב': מטענים ברציפים ===

@ 83. הנחת טובין בנמל
: (א) לא ישים אדם טובין במקום כלשהו בשטח הנמל אלא ברשות פקיד מוסמך.
: (ב) מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.

@ 84. אריזת טובין
: לא יארוז אדם טובין, לא יפתח אריזתם ולא ירכיב מכוניות, מכונות או טובין אחרים בשטח הנמל, אלא ברשות הפקיד המוסמך.

@ 85. איסור הנחת טובין וציוד בקרבת מיתקני הנמל (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: (א) לא ישים אדם כל טובין או ציוד ולא יחזיקם ברציף בקרבה יתרה לרתוקות, לזקפים (bollards), לטבעות קשירה, לעמודים, לחיבורי מים או חשמל, למסילות ברזל או למסילת עגורנים.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מסילת ברזל&quot; - השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.

@ 86. איסור הנחת טובין באופן העלול לגרום נזק
: (א) לא ישים אדם ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל טובין אשר לדעת פקיד מוסמך עלולים לגרום נזק לרציף, למסוך או למקום אחר או לטובין אחרים בקרבתם.
: (ב) לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.

@ 87. בעלי-חיים בנמל
: מי שבפיקוחו נמצאים בעלי-חיים בנמל או המביא בעלי-חיים לנמל או המוציא אותם משם, ינקוט בכל הצעדים הדרושים למניעת בריחתם או תעייתם.

=== סימן ג': פריקה וטעינה ===

@ 88. מתיחת רשתות בעת פריקה וטעינה
: הקברניט של כלי שיט יגרום לכך כי לפני פריקת טובין או טעינתם ובזמן הפריקה או הטעינה יימתחו רשתות וקולטי מפולת בין כלי השיט והרציף.

@ 89. הוראות לקברניט
: (א) מנהל הנמל רשאי לתת מפעם לפעם הוראות בענין פריקה וטעינה וכל הכרוך בכך לקברניט של כלי שיט ולכל אדם הממונה על פריקת כלי שיט או טעינתו, לרבות הוראות בענינים כדלקמן:
:: (1) פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;
:: (2) השימוש בארבות, בסירות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;
:: (3) הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;
:: (4) שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;
:: (5) האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.

@ 90. מסירת טובין במסירה עקיפה לפי שטרי מטען
: (א) במסירה עקיפה, ימסור הקברניט או הבעל של כלי שיט למנהל הנמל את הטובין כשהם מסודרים לפי שטרי מטען.
: (ב) לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.

@ 91. רשימות טובין בפריקה
: ערך קברניט או הבעל של כלי שיט רשימות של טובין שנפרקו מכלי השיט, רשאי מנהל הנמל לדרוש העתק מהרשימות האמורות.

@ 91א. כיסוי מטענים בגלנוע (תיקון: תשל&quot;ז)
: כלי רכב מוביל שהוא טעון מטען יבוא או מטען ייצוא יימסר לנמל כשהוא מכוסה להגנת המטען מפני גשם.

=== סימן ד': סבלות (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 92. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ט-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 93. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 94. מסירה ישירה טעונה אישור
: לא תיעשה מסירה ישירה בטובין מיובאים או מיוצאים, אלא באישורם המוקדם בכתב של גובה המכס ומנהל הנמל.

@ 95. סמכות לסרב מסירה עקיפה (תיקון: תשמ&quot;ג)
: מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות מסירה עקיפה בעת פריקת טובין או טעינתם, אם לדעתו מסירה כאמור עלולה לגרום לצפיפות יתרה, סכנת דליקה, התפוצצות, לכלוך, זיהום אויר, הפרעה לסדרי העבודה בנמל וכיוצא באלה, או אם הדבר דרוש, לדעתו, להגנתם, שמירתם או בטיחותם של הטובין המשונעים או של טובין אחרים שבקרבתם.

== פרק אחד-עשר: טובין ללא תובעים ==

@ 96. דמי מכירת טובין ללא תובעים (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) נמכרו טובין בהתאם להוראות [[+|סעיף 21]] [[או 22 לפקודה]], ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם מסי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, ההוצאות הקשורות בטיפול בהם לצורך מכירתם והוצאות מכירתם.
: (ב) העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.
: (ג) ניתנה הוראה בהתאם [[+|לסעיף 21]] [[או 22 לפקודה]] למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות - יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנת משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.
: (ד) טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.
: (ה) רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה - רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.

@ 97. הודעה על מכירת טובין ללא תובעים (תיקון: תשל&quot;ה-3)
: (א) הודעה על מכירה של טובין כאמור [[בסעיף 21(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], תפורסם בידי מנהל הנמל שבו הטובין עומדים להימכר, בתחילת החודש שבו הטובין יוצאו למכירה.
: (ב) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ-15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.
: (ג) טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.
: (ד) אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.

== פרק שנים-עשר: בטיחות ==

=== סימן א': אמצעי בטיחות ===

@ 98. אמצעי גישה לכלי שיט
: (א) הקברניט של כלי שיט שרותק לרציף יקבע ויחזיק כבש מתאים לגישה בטוחה מהרציף לכלי השיט.
: (ב) הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.
: (ג) הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).
: (ד) מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.

@ 99. עליה וירידה מכלי שיט באמצעות כבש
: לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד ממנו לחוף אלא באמצעות כבש כאמור [[בתקנה 98]].

@ 100. כלי שיט בתנועה
: לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד מכלי שיט לחוף כל עוד כלי השיט נמצא בתנועה.

@ 101. איסור לטפס
: לא יטפס אדם על שובר גלים, על רציף או מתחתיו, או על כל מבנה, עגורן או מטען בנמל, אלא אם הורשה לכך מאת מנהל הנמל.

@ 102. שמירת דינים
: הוראות [[סימן זה]] אינן באות לגרוע [[מכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947]].

=== סימן ב': מניעת דליקות בנמל וכיבוין ===

@ 103. איסור עישון בנמל
: לא יעשן אדם ולא ישתמש במאור חשוף או באש מסוג כלשהו בנמל במקומות שהעישון או השימוש כאמור נאסר על ידי מנהל הנמל.

@ 104. איסור ביצוע עבודת בעירה בנמל
: לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש ברציף, במסוך או בכל מקום אחר בנמל, אלא ברשות מאת מנהל הנמל.

@ 105. כיבוי דליקות בנמל
: מנהל הנמל רשאי לנקוט בכל הצעדים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.

@ 106. הרחקת טובין ממקום דליקה
: פרצה דליקה בנמל, במקום שבו מוחסנים טובין או בקרבתו, או בכלי שיט בקרבת מקום כאמור, רשאי מנהל הנמל להרחיק בזמן הדליקה או כיבויה את הטובין למקום אחר בנמל או מחוצה לו ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או נגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, החל מפרוץ הדליקה ועד שהבעל קיבלם להחזקתו, עד כדי ערך הטובין.

=== סימן ג': מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין ===

@ 107. הגדרות
: [[בסימן זה]], &quot;הבערת אש&quot; - כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.

@ 108. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם אש בכלי שיט -
:: (1) בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;
:: (2) בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;
:: (3) בשעת תדלוקו של כלי השיט.
: (ב) תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.

@ 109. הבערת אש
: בכפוף לאמור [[בתקנה 108]] מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
: (1) בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
: (2) הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
: (3) חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.

@ 110. ריתוך אסור
: לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן [[בסימן זה]] - פעולות ריתוך) -
: (1) בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;
: (2) בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;
: (3) בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

@ 111. פעולות ריתוך מותרות
: בכפוף לאמור [[בתקנה 110]] מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
: (1) בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
: (2) במקום שלא פורט בפסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

@ 112. אמצעי זהירות לפני פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצוע הפעולה אלא אם נקט תחילה באמצעי הזהירות הדרושים למילוי התנאים האלה:
: (1) כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;
: (2) במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;
: (3) במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;
: (4) אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות - נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;
: (5) אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה - הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;
: (6) אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז - מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

@ 113. אמצעי זהירות בשעת פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי בטיחות למניעת הדברים האלה:
: (1) הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
: (2) חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;
: (3) הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;
: (4) חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

@ 114. אמצעי זהירות בגמר פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך או משתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע הפעולה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
: (1) המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;
: (2) מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
: (3) הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.

@ 115. סמכויות מנהל הנמל
: מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולת ריתוך או להתנות את ביצועה בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים [[בתקנות 112]], [[113]] [[ו-114]], אם לדעתו דרוש הדבר מטעמי בטיחות.

@ 116. הודעה על דליקה בכלי שיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, לרב חובל הנמל; רב חובל הנמל יודיע למנהל הנמל ולרשות הכבאות לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]].
: (ב) חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.

@ 117. הרחקת טובין מכלי שיט
: מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה ומסביבתו.

@ 118. הרחקת כלי שיט מתחום הנמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה.

@ 119. הגשת עזרה למנהל נמל או לרב חובל הנמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: (((במקור התקנה סומנה בטעות כתקנה 119א).))
: קברניט כלי שיט שפרצה בו דליקה יגיש למנהל הנמל או לרב חובל הנמל, לפי העניין, כל עזרה אפשרית הדרושה לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות להם לפי [[תקנות 117]] [[או 118]].

@ 120. שימוש במלגזה לצורך שינוע
: (א) לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי שיט.
: (ב) לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.
: (ג) בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

=== סימן ד': כללי ===

@ 121. אחריות מעביד
: חובה המוטלת על פי [[פרק זה]] תחול על הקברניט, על המבצע ועל מעבידו של המבצע.

@ 122. תחולה
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחום נמל.

== פרק שלושה-עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם (תיקון: תשמ&quot;ד-2) ==

@ 123. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;אזור מוגבל&quot; - אזור בתחום הכרזת נמל, המגודר בגדר הנמל ואשר למנהל הנמל שליטה בו;
::- &quot;אזור מניעה&quot; - אזור בנמל בתחום המעגל ברדיוס של 50 מטרים מהמקום שבו מבוצעות, או נעשות הכנות לביצוע, כל אחד מאלה:
::: (1) טעינה או פריקה של חמרי נפץ;
::: (2) עגינה, קשירה, עיתוק, ניתוק או הפלגת אנית חמרי נפץ;
::- &quot;אזור סכנה א'&quot; - שטח שבו צפויים, במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, התמוטטות או נזק חמורים לרכוש ופגיעה קטלנית בנפש שלא ניתן למנעם על ידי מיגון או מחסה;
::- &quot;אזור סכנה ב'&quot; - השטח שבו צפויים במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, נזקים לרכוש ופגיעה בנפש מרסיסים, הדף, גופים מעופפים וכיוצא באלה ואשר ניתן למנעם או להפחיתם על ידי מיגון או מחסה;
::- &quot;אנית חמרי נפץ&quot; - כלי שיט הנושא עמו בהכנסו לנמל, או בהמצאו בנמל, כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ שכלי שיט כאמור נושא עמו דרך קבע לשימושו;
::- &quot;בעל&quot; - הקברניט, הבעל או החוכר של אנית חמרי נפץ או הבעל של מטען חמרי נפץ או סוכנם או נציגם או שליחם של כל אחד מאלה;
::- &quot;חמרי נפץ&quot; - כמשמעותם [[בחוק חמרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]], לרבות חמרי נפץ ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה הראשונה (1 Class) של הקודקס;
::- &quot;אימ&quot;ו&quot; - הארגון הבינלאומי לעניני ספנות International Maritime Organization שישראל חברה בו;
::- &quot;הקודקס&quot; - הקודקס הבינלאומי הימי של אימ&quot;ו לענין טובין מסוכנים (I.M.D.G. Code).
: (ב) הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.
: (ג) הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.

@ 124. הודעה על מטען (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הגיע אנית חמרי נפץ לנמל או לפני הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל בדרך אחרת ימסור הבעל הודעה על כך למנהל הנמל, בהתאם [[לטופס 1 שבתוספת השניה]].
: (ב) בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן - הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה [[תוספת שניה לוח א|שבלוחות א' עד ה' בתוספת השניה]], לפי הענין.
: (ג) מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר [[בפרק זה]], כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.

@ 125. סיווג בהעדר הודעה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: לא נמסרה הודעה לפי [[תקנה 124(א)]], או לא נמסרה במועד, או נמסרה והאמור בה לא הניח דעתו של מנהל הנמל, יסווג מנהל הנמל את חמרי הנפץ בקבוצה 1.1 שבקודקס.

@ 126. עגינה וקשירה של אנית חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשע&quot;ח)
: (א) אנית חמרי נפץ לא תיכנס, לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובמקום שנקבע בהיתר.
: (ב) אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.

@ 127. אמצעים לגרירה בשעת סכנה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) הבעל יניח גרזנים בחרטום אנית חמרי נפץ השוהה בנמל וכן ליד חבלי הקשירה שבירכתיה, שיאפשרו ניתוק כלי השיט מן הרציף בשעת סכנה.
: (ב) הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.

@ 128. טעינת חמרי נפץ ופריקתם (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) אין לטעון חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או לפרקם ממנה אלא במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.
: (ב) אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.
: (ג) לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, &quot;בודק מוסמך&quot; - כמשמעותו על פי [[סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]].
: (ד) לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.

@ 129. כמויות המותרות לשינוע ואישור חריגה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) למטען חמרי נפץ המיועדים לטעינה על אנית חמרי נפץ או לפריקה ממנה, יקבעו אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; על ידי חישוב רדיוסים של איזורי הסכנה התואמים, על פי סיווג חמרי הנפץ בהתאם להוראות [[התוספת השניה]].
: (ב) כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה &quot;א&quot; שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) - יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה &quot;א&quot; התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
:: (1) הבעל הגיש למנהל בקשה לפי [[טופס 2 בתוספת השניה]];
:: (2) ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם [[לטופס 2 בתוספת השניה]], כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה&quot;ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה &quot;א&quot;.

@ 130. חובת זהירות (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות כלשהן באזור סכנה &quot;א&quot; שבתחום הנמל כל אימת שמתבצעת באיזור המניעה טעינה או פריקה של חמרי נפץ, זולת מי שקשור במישרין לשינועם, או איש צוות באנית חמרי נפץ, או מי שקיבל היתר לכך מאת מנהל הנמל.
: (ב) אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.

@ 131. דגל ומאור (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: קברניט של אנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום נמל חייב בשעות היום להניף דגל בהתאם להוראות [[טופס 3 בתוספת השניה]] ובשעות הלילה - לתלות ולהאיר מאור אדום בראש התורן ואם אין לכלי השיט תורן - באחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, והכל באופן שהאור יראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משלושה וחצי קילומטרים.

@ 132. איסור שהיית כלי שיט ליד אנית חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשע&quot;ח)
: (א) לא ישיט אדם לעבר אנית חמרי נפץ כלי שיט שאינו נוטל חלק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ או קשור ישירות לקשירתה, לעיתוקה או לניתוקה של אנית חמרי נפץ.
: (ב) גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת רב חובל הנמל.

@ 133. מניעת דליקות והתפוצצויות (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) בהימצא אנית חמרי נפץ בתחום הנמל ינקוט הבעל כל אמצעי זהירות הדרושים למניעת אש או התפוצצות בכלי השיט.
: (ב) מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.
: (ג) ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.
: (ד) מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן - האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.
: (ה) האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.
: (ו) ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.

@ 134. ((שילוט)) (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) מנהל הנמל יסמן את אזור המניעה וגבולותיו בשילוט מתאים; לפני תחילת טעינה או פריקה של חמרי נפץ יוצגו שלטי אזהרה ליד כבש אנית חמרי הנפץ ובאזור המניעה בזו הלשון: &quot;אסור לעשן, להשתמש בלהבה גלויה ולהכניס גפרורים ומצתים; הגישה למבקרים אסורה ללא אישור מנהל הנמל&quot;.

@ 135. איסור הבערת אש, עישון והכנסת מכשירי הצתה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) לא יבעיר אדם אש גלויה באזור מניעה או באנית חמרי נפץ השוהה בנמל, אלא אם כן ניתן על כך היתר מראש מאת מנהל הנמל.
: (ב) בתקנה זו, &quot;אש גלויה&quot; - חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.
: (ג) לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.
: (ד) לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.
: (ה) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנת משנה (ד).

@ 136. איסור שימוש בכיבלי חשמל מסויימים (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: לא ישתמש אדם בכיבלי חשמל ניידים באנית חמרי נפץ ובאזור המניעה, לשם תאורה, אלא אם הם מסוג משוריין שאישר מנהל הנמל, וכשהם מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף ומנהל הנמל התיר את השימוש.

@ 137. איסור פעולות המתיזות גצים (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: לא יעסוק אדם בניקור או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה ליצור או להתיז גצים באנית חמרי נפץ השוהה בנמל; אולם אם היה צורך לבצע עבודת תיקונים דחופה באנית חמרי נפץ, העלולה ליצור או להתיז גצים, ניתן לבצעה אם ניתן היתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאים שקבע.

@ 138. כוננות האניה וצוותה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: בזמן שהותה של אנית חמרי נפץ בנמל יהיו האניה וצוותה במצב כוננות המאפשר הוצאתה המיידית של האניה מן הנמל בכל עת.

@ 139. איסור פירוק מנועי האניה (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשע&quot;ח)
: הבעל לא יפרק את מנועי אנית חמרי הנפץ השוהה בנמל ויקיים את הכח המניע שלה במצב מוכן להפעלה מיידית, אלא בהיתר מראש מאת רב חובל הנמל ולפי תנאיו; ובלבד שסוכן האנייה הציג לפניו אישור מאת המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגנת האנייה לעניין פירוק המנוע ואי-קיום הכוח המניע של האנייה.

@ 140. אמצעי בטיחות נוספים (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: בנסיבות מיוחדות רשאי מנהל הנמל להורות על נקיטת אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות על האמור [[בפרק זה]].

@ 141. הרחקת חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) חומר נפץ ישונע, בתחום הנמל, במסירה ישירה ובתוואי שעליו יורה מנהל הנמל.
: (ב) חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.
: (ג) חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.
: (ד) בכפוף לאמור [[בתקנה 128]], לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.

@ 142. אריזה וסימון (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) הבעל יוודא שאריזת חמרי הנפץ תהיה עמידה בפני סיכונים הקשורים בשינועם ובהובלתם בים, והסימון על פניהן ייעשה באופן בולט וברור לעין, לפני הבאתם לנמל.
: (ב) הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.

@ 143. תקינות מכולות וכלי-רכב (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: הבעל של חמרי נפץ המיועדים ליבוא או ליצוא במכולה או המשגר כלי רכב טעונים חמרי נפץ לנמל לשם טעינתם יחד עם חמרי הנפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה כאמור, יוודא שהמכולה וכלי הרכב יהיו בעלי כל הנתונים לעמידה בתנאי השינוע וכי המכולה תענה על דרישות כל אמנה בינלאומית לענין שינוע והובלה שישראל הצטרפה אליה או על דרישות כל רשות מוסמכת לענין.

@ 144. פיקוח על טעינה ופריקה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) קברניט אנית חמרי נפץ, המפקח על הטעינה או הפריקה, יוודא שבידיו כל הפרטים הנוגעים לחמרי הנפץ המיועדים לשינוע, לרבות כמותם, אריזתם, שמותיהם, סיווגם, תכונותיהם, הסיכונים הטמונים בהם וכן אופן ושיטות הטיפול בהם בשעת סכנה או חירום.
: (ב) בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).

@ 145. תנאי וזמני טעינה, פריקה והפלגה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) לא תיעשה עבודה בחמרי נפץ בנמל, לרבות טעינתם על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה בזמן סערת ברקים.
: (ב) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;
:: (2) ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.
: (ג) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.
: (ד) פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות [[פרק זה]], מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.
: (ה) אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.

@ 146. כיסוי חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: (א) קברניט אנית חמרי נפץ יוודא שחמרי הנפץ שעליה יהיו מכוסים כל העת, למעט בזמן הטעינה או הפריקה.
: (ב) בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.
: (ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.

@ 147. איסור שימוש בכלי רכב ובציוד ממונע (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה-2)
: (א) לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס לאזור מניעה כל רכב, לרבות רכב תפעולי, המונע במנוע בנזין, פרט לרכב כיבוי אש ורכב הצלה.
: (ב) לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.
: (ג) לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס &quot;Ex&quot; או &quot;EE&quot;.
: (ד) מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס &quot;DS&quot; (דיזל) או &quot;EE&quot; (חשמל).

@ 148. איסור כניסה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: לא יכנס אדם לאזור מניעה או לאזור סכנה &quot;א&quot; שבתחום הנמל ולא ימצא בו בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה, למעט איש צוות של האניה, איש צוות כיבוי אש והצלה, נהג כלי תובלה המועסק בשינוע חמרי נפץ ואדם העוסק בטעינה, בפריקה או בפיקוח, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 149. הודעה על תקלה (תיקון: תשמ&quot;ד-2)
: קברניט אנית חמרי נפץ יודיע מיד למנהל נמל על כל תקלה הנוגעת לחמרי נפץ שבה, העלולים לסכן את הנמל או כל אדם או רכוש שבתחומו או בסביבתו.

== פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 150. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור סכנה&quot; - מקום בתחום הנמל שבו מבוצעות פעולות שינוע, אחסנה או אריזה של חומר מסוכן והאזור הסמוך לו;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים&quot; - כלי שיט המשנע, מאחסן או העומד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, למעט חומר מסוכן בכמות הדרושה לתפעולו של כלי השיט עצמו;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים המשנעת, מאחסנת או העומדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים בצובר, לרבות אניה כאמור אשר סיימה פריקת חומר מסוכן;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים מוצקים בצובר;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים נוזלים בצובר;
:- &quot;אימ&quot;ו&quot; - הארגון הבינלאומי לספנות שישראל חברה בו;
:- &quot;בעל&quot; - קברניטה, בעלה או חוכרה של אניית חמרים מסוכנים או הבעל של חמרים מסוכנים או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;גז&quot; - לרבות אדי חומר מסוכן;
:- &quot;הנחיות אימ&quot;ו&quot; - ההנחיות הכלולות בספר &quot;תובלה בטוחה, שינוע ואחסון של חמרים מסוכנים בתחום הנמל&quot;, בהוצאת אימ&quot;ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;חומר לקיח&quot; - חומר, בכל מצב צבירה, שנקודת ההבזקה שלו בגביע סגור לפי שיטת האגודה האמריקאית לבחינת חמרים ASTM 93-D (לפי התקן האמריקאי לבחינת חומרים, כרך D תקן 93) היא טמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס או פחות;
:- &quot;חומר מסוכן&quot; - חומר מן החמרים המוגדרים בקודקס של אימ&quot;ו, בכמות ובתנאים העולים על המינימום המפורט בו וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות, למעט חמרי נפץ כמשמעותם [[בפרק 13 לתקנות אלה]];
:- &quot;חומר מסוכן ארוז&quot; - חומר מסוכן המשונע או מאוחסן באריזה לרבות אריזה אשר שימשה לאחסנת חומר מסוכן אלא אם כן נוקתה משאריות החומר המסוכן, אם תכונות החומר מאפשרות זאת בבטיחות וכל תוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בה הוסרו ממנה;
:- &quot;חומר מסוכן בצובר&quot; - חומר מסוכן המשונע או המאוחסן ללא אריזת ביניים בכלי קיבול המהווה חלק מכלי שיט או המחובר חיבור של קבע למקרקעי הנמל, או המהווה חלק מהמערך התפעולי של הנמל;
:- &quot;חמרים מסוכנים מוצקים בצובר&quot; - חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה מוצק בעת שינועם או אחסנתם;
:- &quot;חמרים מסוכנים נוזלים בצובר&quot; - חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה נוזלי בעת שינועם או אחסנתם;
:- &quot;כלי קיבול&quot; - מכל, ספנת אניה, מכולה ואריזה אחרת מכל מין וסוג;
:- &quot;מחסן חמרים מסוכנים&quot; - אזור בנמל שמנהל הנמל אישרו כמקום אחסנה של חמרים מסוכנים ארוזים;
:- &quot;מינגש&quot; - אזור בנמל, ליד רציף, בו עוגנת אניה;
:- &quot;מסוף&quot; - אזור בנמל שקבע מנהל הנמל המצוייד במתקנים לשינוע ואחסנה של חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, לרבות המינגש המיוחד במסוף המיועד לביצוע שינוע;
:- &quot;מנהל מסוף&quot; - אדם שמנהל הנמל מינהו לניהול המסוף;
:- &quot;מספר או&quot;ם&quot; (UN Number) - מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו&quot;ם להובלת מטענים מסוכנים;
:- &quot;מפעיל מחסן&quot; - בעל מחסן חמרים מסוכנים מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול מחסן חמרים מסוכנים;
:- &quot;מיתקן&quot; - מערכת אמצעים לשינוע ולאחסון חמרים מסוכנים נוזלים בצובר במסוף או מחוצה לו;
:- &quot;מפעיל מיתקן&quot; - בעל מיתקן, מורשהו או חוכרו;
:- &quot;מקרה חירום&quot; - מקרה של תקלה באניית חמרים מסוכנים או תקלה בשינוע או באיחסון חומר מסוכן ובכלל זה דליפה, אש, התפוצצות או גלישת חומר מסוכן ממכלים;
:- &quot;נוהלי חירום&quot; (EMS) - ההנחיות הכלולות בספר &quot;נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים&quot;, בהוצאת אימ&quot;ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;עובד במיתקן&quot; - מי שמפעיל מיתקן מעסיקו במיתקן לרבות קבלן עצמאי ועובדיו;
:- &quot;רציף&quot; - אזור בנמל, למעט מסוף, שבו מתבצע שינוע של חמרים מסוכנים ארוזים או של חומרים מסוכנים מוצקים בצובר;
:- &quot;מפיל רציף&quot; - בעל של רציף, מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול הרציף;
:- &quot;קבוצת סיכון&quot; (UN Class) - מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו&quot;ם להובלת מטענים מסוכנים;
:- &quot;קודקס של אימ&quot;ו&quot; (IMDG Code) - הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ&quot;ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;רמת סיכון&quot; - סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group) כפי שמוגדר בקודקס של אימ&quot;ו;
:- &quot;שינוע&quot; - לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.

=== סימן ב': כללי (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 151. הודעה על חמרים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בעל אניית חמרים מסוכנים ימסור בכתב למנהל הנמל או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הגעת אניית חמרים מסוכנים לנמל, הודעה על חמרים מסוכנים (להלן - ההודעה) בנוסח הקבוע [[בטופס 1 בתוספת השלישית]]; לגבי משך הפלגה קצר מ-24 שעות, תימסר ההודעה בכתב עם הפלגת האניה מנמל המוצא.
: (ב) בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו&quot;ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ&quot;ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.

@ 152. קשר האניה עם החוף (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים יקיים קשר רדיו או טלפון רצוף בין האניה שבפיקודו ובין תצפית הנמל בכל עת שהאניה שוהה בתחום הנמל.

@ 153. פעולה הקשורה בחומר מסוכן (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) שינוע, אחסון או פעולה אחרת בנמל ובדרך אליו הקשורה בחומר מסוכן ייעשו בהתאם להנחיות אימ&quot;ו והקודקס של אימ&quot;ו אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
: (ב) מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:
:: (1) שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו&quot;ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;
:: (2) מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;
:: (3) נוהלי חירום.

@ 154. פיקוח על שינוע (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע איש מצוות האניה, בדרגת קצין, בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום לפיקוח על שינוע החומר המסוכן (להלן - הקצין המפקח).
: (ב) מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.
: (ג) הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.

@ 155. נקיטת אמצעי זהירות וכיבוי אש (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף, מפעיל מחסן וכל אדם אחר הבא במגע עם חומר מסוכן בנמל, ינקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע התלקחות אש, התפוצצות, דליפה או כל נזק אחר העלול להיגרם בשל שינוע חומר מסוכן ואחסנתו.
: (ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יבדוק כי -
:: (1) אמצעי הכיבוי של האניה, שליד כל כלי קיבול בו מבוצע שינוע חומר מסוכן, יהיו תקינים ומוכנים להפעלה;
:: (2) מספר מתאים של זרנוקי כיבוי אש יהיו על סיפון האניה, מחוברים למערכת כיבוי האש של האניה ומוכנים להפעלה מיידית;
:: (3) לא ייפלטו גצים מארובת האניה;
:: (4) באניה יהיה בכל עת צוות מיומן ומתורגל בכיבוי אש.
: (ג) מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, כל אחד בתחום אחריותו, ידאג לפני שינוע, לגישה חפשית של אמצעי כיבוי האש אל אניית חמרים מסוכנים ולכל מקום שבו נמצא חומר מסוכן, ולשימוש בהם ללא הפרעה.
: (ד) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, יקבע את המקום שבו יוחזקו כלים ומכשירים לכיבוי אש, מלאי אמצעי ספיגה וחמרי טיהור וניטרול בכמות ומסוגים מתאימים, הכל במצב תקין ומוכן לשימוש מיידי.

@ 156. עישון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא יעשן אדם ולא ישא עמו גפרורים או כלי הצתה אחרים באזור סכנה אלא במקום שמנהל הנמל יעד לכך.
: (ב) כדי להבטיח קיום הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מכל אדם הנכנס לאזור סכנה להפקיד במשרד הנמל גפרורים וכלי הצתה שברשותו.
: (ג) קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע באניה אזורים מותרים לעישון הסגורים ומסומנים באופן מתאים ואשר קיימת בהם חובת שימוש במאפרות.
: (ד) קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, יציבו שלטים בולטים לעין האוסרים עישון במקומות שבהם העישון מהווה סכנה כאמור [[בתקנה 168]].

@ 157. איסור ביצוע עבודות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) באזור סכנה או באניית חמרים מסוכנים לא יבוצעו עבודות תיקון, ניקוי, איוורור, ריתוך, שפשוף, גירוד חלקי פלדה או כל עבודה אחרת העלולה לגרום לגצים או לכל סכנה שהיא, אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.
: (ב) באניית חמרים מסוכנים בצובר לא יבוצעו העבודות כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר תיאום עם מנהל המסוף ומפעיל המיתקן אשר האניה עוגנת בתחום אחריותם.
: (ג) לא יבוצעו עבודות באניית חומרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן יאשר בודק מטעמו של סוכן האניה כי בבדיקה שערך באניה או בכלי קיבול שנמצא באניה, לא קיימים גזים רעילים או נפיצים ויוציא על כך אישור בכתב שיימסר למנהל המסוף.

@ 158. מאור (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא ישונע חומר מסוכן ולא תיעשה כל פעולה הנוגעת לשינוע חומר מסוכן באזור סכנה בשעות שבין שקיעת החמה לזריחתה, אלא אם כן הובטח שהפעולות ייעשו באור מספיק שמקורו באמצעי מאור בטוחים, להנחת דעתו של מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך.
: (ב) באזור סכנה לא ישתמש אדם באמצעי מאור העלולים לגרום אש או גצים.

@ 159. שימוש בציוד חשמלי (תיקון: תשנ&quot;ב)
: במקום שבו קיימת סכנת התלקחות או נפיצות לא ישתמש אדם בציוד חשמלי מיטלטל אלא אם כן הציוד הוגדר כבטוח לשימוש בהתאם לתקן ישראלי ת&quot;י 786 של מכון התקנים הישראלי.

@ 160. שינוע בתנאי מזג אויר קשים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישונע חומר מסוכן בשעה של סערת ברקים או בתנאי מזג אויר העלולים להגדיל, במידה ניכרת, את הסיכון שבשינוע.

@ 161. הודעות על תקלות ופעולות חירום (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) מי שמבצע שינוע, אחסנה או כל פעולה שהיא בחומר מסוכן בנמל, יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה שגרמה או עלולה לגרום להתלקחות, שפיכה או גלישה של חומר מסוכן ועל כל תקלה העלולה לסכן את הנמל, אנשים או רכוש; כמו כן -
:: (1) יפסיק כל פעולה בחומר המסוכן;
:: (2) יפעיל את כל האמצעים הדרושים למניעת גלישת החומר המסוכן;
:: (3) יאסור וימנע גישת אנשים בלתי מוסמכים למקום התקלה;
:: (4) יזעיק את הממונה על הבטיחות של הנמל;
:: (5) יזעיק את מכבי האש והמשטרה;
:: (6) יבצע הכנות לגרירת אניית החמרים המסוכנים או לפינוי החומר המסוכן לפי הענין;
:: (7) יבצע פעולות חירום בחומר המסוכן בהתאם לנוהלי חירום.
: (ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה כמפורט בתקנת משנה (א), וכן על כל תקלה הפוגעת או העלולה לפגוע בכשירות האניה להפליג או המסכנת או עלולה לסכן כלי שיט סמוכים.

@ 162. בדיקת אמצעי בטיחות ואמצעים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לבדוק -
:: (1) מסמכים ותעודות הנוגעים לבטיחות שבשינוע ואחסון של חומר מסוכן בתחום הנמל;
:: (2) אריזות ושיטות אריזה של חומר מסוכן בתחום הנמל לענין בטיחות ויכולת שינוע;
:: (3) טובין שלא הוצהר לגביהם שהם חומר מסוכן כאשר קיים חשד סביר שהם אמנם כאלה.
: (ב) מנהל הנמל או מומחה מטעמו רשאי, בכל עת, לבדוק את אמצעי הבטיחות בתחום הנמל וכל אדם הנוגע לענין חייב להגיש את העזרה הנחוצה לביצוע הבדיקה.
: (ג) נמצאו בבדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) ליקויים באמצעי הבטיחות ובשינוע החומר המסוכן או שנמצא שהטובין הם חומר מסוכן שלא הוצהר עליו, יחוייב בעל האניה, מפעיל המיתקן, מפעיל המחסן, בעל הטובין או בעל הרכב, לפי הענין, בהוצאות הבדיקה מבלי לגרוע מאחריותו העונשית של העובר על תקנות אלה.

@ 163. סילוק חמרים מסוכנים, פינוי אניית חמרים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לחייב בעל חומר מסוכן או נציגו לסלק, על חשבונו תוך פרק זמן שיקבע, חומר מסוכן מהנמל; לא סילק בעל החומר המסוכן או נציגו את החומר המסוכן לפי דרישת מנהל הנמל, רשאי מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, לסלק את החומר המסוכן מהנמל ולחייב את בעלו בהוצאות הסילוק.
: (ב) בעל החומר המסוכן או נציגו יהיה רשאי לערור לפני המנהל הכללי של רשות הנמלים והרכבות על ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א) שבהן חוייב, אם אינן מוצדקות לדעתו.
: (ג) מנהל הנמל או רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להורות על פינוי מתחומי הנמל של אניית חמרים מסוכנים המסכנת את סביבתה.

=== סימן ג': חמרים מסוכנים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 164. קשירה, ריתוק וניתוק של אניה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) לא תיקשר אניית חמרים מסוכנים בצובר למינגש בנמל אלא אם כן חרטומה פונה כלפי פתח היציאה מהנמל זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.
: (ב) לא יוחל בפעולות הריתוק של אניית חמרים מסוכנים אלא אם כן בדק הקברניט כי ליד חבלי הריתוק הוכנו כלים מתאימים לניתוקם המיידי במקרה חירום והותקנו כבלי גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי האניה -
:: (1) העשויים פלדה ובחוזק מתאים לגרירת האניה;
:: (2) הקשורים באניה בביטחה ובקצה כל כבל לולאה תלויה מעבר לדופן האניה בגובה פני הים;
:: (3) המותקנים בצד האניה הפונה לים;
:: ומסר הודעה על הבדיקה לרב חובל הנמל.
: (ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (ב), רשאי רב חובל הנמל להורות על פינוי אניית חמרים מסוכנים מתחומי הנמל.
: (ד) אניית חמרים מסוכנים בצובר לא תעזוב את מקום עגינתה או ריתוקה בנמל ולא תזוז ממנו ללא היתר מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום וכדי למנוע סיכון מיידי לעצמה או לסביבתה.

@ 165. דגל ואור אדום (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט של אניית חמרים מסוכנים בצובר הנמצאת בתחום נמל, יניף על האניה בשעות היום דגל אדום לפי [[טופס 3 שבתוספת השניה]], ויאיר בשעות הלילה - מאור אדום בראש התורן, ואם אין לכלי השיט תורן - בראש אחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, באופן שהאור ייראה מכל עבר עד למרחק של שלושה קילומטרים וחצי לפחות.

@ 166. איסור שיוט כלי שיט (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: לא ישיט אדם כלי שיט ולא יקרבו לאניית חמרים מסוכנים בצובר המניפה דגל או המדליקה אור כאמור [[בתקנה 165]], אלא אם כן הוא שומר מרחק ממנה של 20 מטרים לפחות, זולת אם התיר רב חובל הנמל אחרת; תקנה זו לא תחול על כלי שיט המבצע פעולות עגינה, קשירה או ניתוק בתחומי הנמל.

@ 167. גידור וסימון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישנע אדם ולא ירשה לשנע חמרים מסוכנים בצובר מכלי שיט או אליו, אלא במסוף, במיתקן או ברציף שתחומיהם גודרו או סומנו באופן ברור ושהכניסה אליהם נאסרה על מי שאינו נמנה עם צוות כלי השיט או עם העוסקים בשינוע או בעבודות הקשורות בו באופן ישיר.

@ 168. שילוט (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר העוגנת בנמל, יציג על יד כבש האניה שלטי אזהרה בשפות העברית, הערבית והאנגלית, באותיות ברורות שגדלן 10 סנטימטרים לפחות ושעליהם כתוב:
: {{ממורכז|{{מוגדל|אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה {{ש}} NO SMOKING, NO NAKED LIGHTS {{ש}} ممنوع الدخول او اشعال الدار}}}}
: {{ממורכז|{{מוגדל|הגישה ללא רשות אסורה {{ש}} NO UNAUTHORIZED PERSONS {{ש}} ممنوع الـتـقـرب بـلا رخصة}}}}

@ 169. אמצעי מיגון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן, מפעיל מחסן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק שאנשי צוות האניה ועובדים אחרים המעורבים בפעולות השינוע של החמרים המסוכנים בצובר, יצויידו באמצעי מיגון מתאימים בהתאם לסיכון הטמון בחומר המסוכן, ויקבלו הוראות התנהגות מתאימות לשמירת כללי הבטיחות.

@ 170. הפרדת חמרים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדקו שננקטו כל האמצעים הדרושים כדי שחומר מסוכן הנמצא בצינור, בשסתום או בכלי קיבול אחר, לא יבוא עם חומר אחר כלשהו במגע אשר כתוצאה ממנו עלול להיגרם כל סיכון שהוא.

@ 170א. אספקת צידה ודלק (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) לא תיעשה כל אספקה בנמל לאניית חמרים מסוכנים בצובר בשעת שינוע חמרים מסוכנים בצובר, ממנה או אליה, אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.
: (ב) לא תתודלק אניית חמרים מסוכנים בצובר אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.

@ 170ב. אחסנה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: חומר מסוכן בצובר לא יאוחסן בנמל אלא על-פי היתר, בכתב, מאת מנהל הנמל, או ממי שהוא הסמיכו לכך.

=== סימן ד': חמרים מסוכנים נוזלים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-2) __NOSUB__ ===

==== חלק א': ניהול מסופים (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3) &lt;עוגן סימן משנה א&gt; ====

@ 170ג. עבודות במסוף (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3)
: בשטח מסוף או מיתקן לא יבוצעו כל פעולות בינוי, פיתוח, אחזקה, שינוע ואחסון אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל ולאחר נקיטת אמצעים מוקדמים למניעת דליקות או תקריות הנוגעות לחמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

@ 170ד. בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מנהל הנמל או מנהל מסוף רשאי להורות למפעיל מיתקן או לעובדי מיתקן לנקוט אמצעי בטיחות או להפסיק ביצוע עבודות או להפסיק שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

@ 170ה. הדרכת עובדי המיתקן (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל המיתקן יקיים הדרכה לעובדי מיתקן בכל הקשור בשיטת השינוע, האחסון, הציוד ואמצעי הזהירות, ופעולות החירום הנוגעות לחומר המסוכן המשונע במיתקן; בסיומה של ההדרכה יקבל העובד אישור בכתב מאת מפעיל המיתקן בדבר קבלת הדרכה.

@ 170ו. ביקורות לסידורי בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מפעיל מיתקן יערוך מדי ששה חדשים ביקורת של סידורי הבטיחות במיתקן וידווח למנהל הנמל, ולמנהל המסוף, בכתב, על תוצאותיה, תוך 7 ימים מיום הביקורת.
: (ב) מפעיל מיתקן יתקן את הליקויים שנתגלו בביקורת הבטיחות תוך שישים ימים מיום הביקורת או תוך תקופה אחרת שקבע מנהל הנמל.
: (ג) מנהל הנמל או מנהל המסוף רשאים לקיים ביקורת במיתקן להבטחת קיום הוראות תקנה זו.

==== חלק ב': עבודה במסופים (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3) &lt;עוגן סימן משנה ב&gt; ====

@ 170ז. תעודת כושר (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט לנמל אניית חמרים מסוכנים או להטעין אניה בנמל בחומר מסוכן אלא אם כן היא מצויידת בתעודת כושר להובלת מטען מהסוג המובל בה (Certificate of Fitness) שניתנה לפי הנחיות אימ&quot;ו.

@ 170ז1. (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ב) : (((בוטלה).))

@ 170ח. קשר (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בנוסף לקשר עם החוף לפי הוראות [[תקנה 152]], יקיים קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר קשר רצוף עם מפעיל המיתקן שאליו הוא משנע או מיועד לשנע את החומר המסוכן באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן, לפי קביעת מנהל הנמל:
:: (1) בטלפון, בתנאי שהמערכת היא מסוג &quot;קו ישיר&quot; המיועד לקשר בלעדי בין קברניט האניה לבין מפעיל המיתקן, ולא נדרש חיוג להפעלתו;
:: (2) באלחוט (תג&quot;מ - V.H.F) בתנאי שבשני המכשירים פתוח ערוץ האזנה כל משך פעולות ההכנה לשינוע והשינוע, וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קברניט האניה ובין מפעיל המיתקן;
:: (3) קשר שמיעה בין קצין המשמרת של האניה לבין מפעיל המיתקן כשהם רואים ושומעים זה את זה ללא הפרעה או רעש רקע.
: (ב) כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו-(2) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה ומסוג שאינו גורם להצתה של גז לקיח.
: (ג) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יקבע הסדרים לקשר בין אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העוגנת במסוף ובין המיתקן והנמל בתקופה שבה עוגנת האניה במסוף ואינה עוסקת בהכנה לשינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או בשינועם.

@ 170ט. ביקורת בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לפני התחלת שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אליה, ימלאו קברניט האניה ומפעיל המיתקן טופס ביקורת בטיחות, לפי [[טופס 2 שבתוספת השלישית]] ועותקים ממנו יימסרו למנהל הנמל ולמנהל המסוף.
: (ב) היתה אחת מהתשובות לשאלות המסומנות באותיות P או A שבטופס ביקורת בטיחות שלילית, לא יוחל בשינוע החמרים המסוכנים כאמור בתקנת משנה (א) מאניה או אליה אלא לאחר שקברניט האניה ומפעיל המיתקן הסכימו על אמצעי הזהירות המתאימים שיש לנקוט ומנהל הנמל אישרם.
: (ג) טופס ביקורת הבטיחות, החתום בידי קברניט האניה ומפעיל המיתקן, יישמר בידי מפעיל המיתקן לביקורת מנהל הנמל ויימצא בהישג יד של מפעיל המיתקן.

@ 170י. פעולות מקדימות לשאיבה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט האניה ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחומי אחריותו, יבדקו תקינות מערכות השינוע ואמצעי האזעקה לרבות הצופר, לפני שינוע חומר מסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר למיתקן או מהמיתקן לאניה, ומפעיל המיתקן ימסור הודעה למנהל המסוף על תחילת השינוע.
: (ב) בנוסף לאמור לעיל, יסוכמו ההכנות לשינוע, לרבות פעולות החירום שינקטו בעת הצורך, מראש בין קברניט האניה למפעיל המיתקן.
: (ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לא יתיר מפעיל המיתקן את פעולות השינוע וימסור הודעה על כך למנהל הנמל ולמנהל המסוף.

@ 170יא. שאיבת החומר המסוכן (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן יבדקו במהלך שינוע חמרים מסוכנים מהאניה למיתקן או מהמיתקן לאניה כי -
:: (1) קצב השינוע והלחץ במערכות לא יעלה על המוסכם ביניהם ובהתאם למגבלות הציוד;
:: (2) ננקטים אמצעי בטיחות תמידיים להבטחת מערכות השינוע מפני פגיעה אפשרית וכי קיים פיקוח מתמיד שאין נזילה ממערכות השינוע;
:: (3) צידת האניה אינה משונעת באופן העלול לסכן את פעולות השינוע או לגרום נזק למערכות השינוע, או לגרום לסכנה כלשהי;
:: (4) ציוד המדידה של החומר המסוכן מתאים והמדידה נעשית באופן ובזמן מתאימים, תוך מניעת הסיכון של הצטברות מטען אלקטרוסטטי.

@ 170יב. מניעת גלישה ונזילה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3)
: (א) לא יוחל בפעילות השינוע של החומר המסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העומדת לשנע את החומר המסוכן בנמל אלא אם כן בדק הקברניט כי -
:: (1) האניה מצויידת באבזרי ברוץ (overflow) למניעת גלישה של החמרים המסוכנים, בהתאם להנחיות אימ&quot;ו;
:: (2) כל אביקי הסיפון הראשי סגורים בעת שינוע החומר המסוכן בצובר אל האניה או ממנה.
: (ב) מפעיל מיתקן יבדוק שנעשה כל הדרוש כדי להבטיח שחמרים מסוכנים נוזלים בצובר לא ייפלטו אל מי הים או אל תחומי הנמל זולת במקום שיועד לכך.

@ 170יג. צנרת וצינורות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן לא ישנעו או יאחסנו בצנרת חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אלא אם כן -
: (1) השימוש בצנרת נעשה בהתאם לייעודה;
: (2) הצנרת מוגנת הגנה מלאה מפני כל נזק אפשרי והיא בהשגחה מתמדת;
: (3) ננקטו אמצעי זהירות למניעת תאונות חשמל, על פי הנחיות אימ&quot;ו;
: (4) הצנרת מסתיימת במקום מאוורר היטב;
: (5) הצנרת גמישה ונבדקת לעתים מזומנות בהתאם להוראות היצרן או לפי דרישת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך או בהתאם להוראות כל דין;
: (6) לפני השימוש הראשון בצנרת גמישה, נעשתה בדיקת לחצי עבודה של הצנרת והונפקה תעודת בדיקה בידי היצרן;
: (7) בבדיקה חזותית יומיומית של הצנרת הגמישה נקבע כי הצינור הגמיש אינו פגום.

@ 170יד. השלמת פעולות שאיבה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק עם סיום שינוע החמרים המסוכנים כי -
: (1) כל שסתומי הפריקה ומכלי האחסון, למעט אותם פתחים הנמצאים כרגיל במצב פתוח, נסגרו וכי שוחרר כל לחץ עודף מהצנרת שבה שונע החומר המסוכן;
: (2) צנרת המיתקן נותקה מהאניה רק לאחר שנוקזה ואווררה מכל נוזל שהוא ולאחר ששוחרר ממנה הלחץ;
: (3) נאטמו כל חיבורי הצנרת של האניה מהמיתקן.

@ 170טו. כניסה למקומות איחסון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, לא יכנסו ולא ירשו לאחרים להכנס לכלי קיבול או לכל מקום סגור אחר שבו משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן נמדדה תכולת הגז באטמוספירה של אותו מקום בידי אדם מוסמך להנחת דעתו של מנהל הנמל, וניתן אישור בכתב בידי האדם שהוסמך כאמור שהאטמוספירה מכילה די חמצן לנשימה, ואינה מהווה סיכון לנמצא בה.
: (ב) קיים הכרח שאדם יכנס למקום אשר האטמוספירה שבו לא עמדה במבחן כאמור בתקנת משנה (א), יבדקו קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן כי הנכנס יצוייד במערכת נשימה סגורה, בגדי מגן מתאימים, רתמת בטיחות וחבל הצלה, וכי יהיה בהשגחה מתמדת של עובד מיומן אחר הנמצא מחוץ למקום האמור וכי קיימים סידורי חילוץ מתאימים.
: (ג) לא יכניס אדם למקום המכיל או העשוי להכיל אדי חומר לקיח כל מכשיר העלול לגרום לניצוץ או להתלקחות.

@ 170טז. אחסנה ודיווח (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מיתקן ידווח למנהל הנמל, בכתב, על הכמויות והסוגים של החמרים המסוכנים הנוזלים בצובר המאוחסנים במיתקן, בציון מקום ותנאי האיחסון; דיווח כאמור ינתן אחת ל-24 שעות וכן לפי דרישת מנהל הנמל, או מנהל המסוף ועותקים ממנו יועברו לשער המסוף, שער הנמל ושירותי הכבאות במקרה חירום.

@ 170יז. שינוע בין כלי שיט (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר בין כלי שיט ייעשה בהיתר בכתב מאת רב חובל הנמל ועל פי תנאיו.

@ 170יח. שינוע מכלי שיט לכלי רכב (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישונעו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אל כלי רכב או מכלי רכב אל האניה.

@ 170יט. הוצאת אניה מהנמל (תיקון: תשנ&quot;ב)
: אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אשר סיימה את שינוע מטענה בנמל וכל שאר הפעולות הדרושות להפלגתה, תפליג מהנמל בהקדם האפשרי, אלא אם כן קבע מנהל הנמל אחרת.

@ 170כ. כוננות במסוף (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מיתקן שבו מאוחסנים או משונעים חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אשר כלי הקיבול שבו טרם נוקו משאריות החומר המסוכן, יחזיק במסוף צוות כוננות המיומן בביצוע פעולות שינוע, אחסון ונקיטת אמצעי חירום, אלא אם כן קיבל פטור, בכתב, מאת מנהל הנמל.

=== סימן ה': חמרים מסוכנים מוצקים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 170כא. כניסה למקומות איחסון ושינוע (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, ידאגו כי -
: (1) המקומות שבהם משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ושקיימת בהם סכנה לנשימה, אווררו באופן שיבטיח כניסה בטוחה אליהם;
: (2) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) תיעשה בהיתר מאת קברניט האניה או מפעיל הרציף;
: (3) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) שטרם אווררו תיעשה רק בקיום מקרה חירום ועל-פי הוראות [[תקנה 170טו(ב) ו-(ג)]].

@ 170כב. פליטת אבק (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו בעת שינוע או אחסון חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק מסוכן, כי ננקטו האמצעים המתאימים למניעת פליטת האבק בכמות מסוכנת;
: (ב) קברניט האניה ומפעיל הרציף יספקו בשעת הצורך כמות מספקת של ציוד מגן מתאים לעובדים העוסקים בשינוע חמרים מסוכנים מוצקים בצובר כדי למנוע מהם כל סיכון אפשרי.

@ 170כג. אבק נפיץ (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו כי במקום שבו משונעים או מאוחסנים חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק נפיץ, ננקטו האמצעים המתאימים למניעת התפוצצות אפשרית.

=== סימן ו': חמרים מסוכנים ארוזים (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 170כד. אריזה וסימונה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בעל חמרים מסוכנים ארוזים וסוכן אניה המיועדת לשנע, המשנעת או ששינעה חמרים מסוכנים ארוזים יבדקו כי -
:: (1) כלי הקיבול שבו נארזו החמרים המסוכנים עמיד בפני כל סיכון אפשרי וכי הוא נאטם לחלוטין;
:: (2) כלי הקיבול נושא תוויות בדבר החמרים המסוכנים הארוזים בו;
:: (3) לאחר ניקוי כלי הקיבול משייריו הוסרו ממנו כל התוויות הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בו.
: (ב) כלי הקיבול, אופן אריזתו ודרך סימונו יהיו בהתאם להוראות הקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כה. תכנית סיוור (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לפני התחלת השינוע ימסרו קברניט או סוכן אניית חמרים מסוכנים המשנעת חמרים מסוכנים ארוזים למפעיל הרציף את תכנית הסיוור אשר על פיה יתבצע השינוע באניה.
: (ב) תכנית הסיוור באניה תהיה בהתאם להוראות הקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כו. חמרים מסוכנים במכולות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא תבוצע בתחום הנמל המכלה של חמרים מסוכנים ארוזים המסווגים לפי [[טופס 3 בתוספת השלישית]] במסירה ישירה (להלן - חומרים המסווגים במסירה ישירה).
: (ב) המכלה וריקון של חמרים מסוכנים ארוזים למכולות ומהן ייעשו בהתאם לקודקס של אימ&quot;ו ובמקום שאישר מנהל הנמל, ובלבד שהחמרים המסוכנים הארוזים המשונעים כאמור ייצאו מיד מהנמל או יוטענו מיד לאניה או יועברו מיד למחסן חמרים מסוכנים; מנהל הנמל רשאי לדרוש מסוכן האניה אישור בכתב כי ההמכלה נעשתה בהתאם לקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כז. כלי רכב (תיקון: תשנ&quot;ב)
: בעל או נהג של רכב המשנע חמרים מסוכנים ארוזים אל הנמל או ממנו לא ישאירו בתחומי הנמל חומרים מסוכנים ארוזים ללא השגחה אלא אם כן קיבלו היתר לכך מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך; מנהל הנמל רשאי למנוע כניסת רכב לנמל או להגביל את תנועתו בנמל אם קיים חשש כי כלי הרכב מהווה סכנה לבטיחות הנמל וסביבתו.

@ 170כח. תנאי מסירה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא יאוחסנו בנמל חמרים מסוכנים המסווגים במסירה ישירה למעט חמרים כאמור אשר רוקנו ממכולות; אחסנה כאמור לא תעלה על שבעה ימים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לאחסן בנמל חמרים מסוכנים הארוזים במכולות ומסווגים במסירה ישירה שאחסנתן בנמל אושרה בידי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, בשטח נפרד בתחום הנמל ובתנאי בטיחות מיוחדים שקבע. אחסנה כאמור לא תעלה על ארבעה עשר ימים.
: (ג) סך כל ימי האחסנה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לא יעלה על עשרים ושניים ימים.
: (ד) מנהל הנמל רשאי להורות, במקרה שהנסיבות מחייבות זאת ולא קיים סיכון מיוחד לנמל בהמשך האחסנה, כי החמרים המסווגים במסירה ישירה ייראו לצורך [[סימן זה]], כמסווגים במסירה עקיפה.

@ 170כט. חומרים בעלי סיכון מיוחד (תיקון: תשנ&quot;ב)
: על אף האמור [[בתקנה 170כח]], חמרים מסוכנים ארוזים (לרבות במכולות) מקבוצות סיכון או&quot;ם: 5.2 - פרוקסידים אורגניים, 6.2 - חמרים מדבקים וגורמי מחלות, 7 - חמרים רדיואקטיביים, חייבים במסירה ישירה ואסורים באחסון בנמל; בפריקה מאניה, יפרקו חמרים מסוכנים כאמור מיד לאחר קשירתה לרציף וברציפות ולאחר פריקת חמרי נפץ אם נמצאים כאלה על האניה; בטעינת האניה יטענו חמרים מסוכנים כאמור אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים לרבות צידת האניה אך לפני טעינת חמרי נפץ אם יש לשנע כאלה.

@ 170ל. אמצעי זהירות כלליים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מי שעוסק בשינוע חמרים מסוכנים ארוזים, ינהג בזהירות הנאותה באופן שכלי הקיבול לא יינזק ושחומר מסוכן לא ייפלט או יישפך.
: (ב) לא יסיר אדם ולא ישחית ללא סיבה סבירה, כל תו אזהרה או סימון אחר על גבי כלי קיבול או על רכב, אלא לאחר תום השינוע והאחסנה של החומר המסוכן ולאחר ניקוי כלי הקיבול או כלי הרכב משיירי החומר המסוכן.
: (ג) לא יפתח אדם כלי קיבול המכיל או שהכיל חומר מסוכן ולא יטפל בו באופן המאפשר לו להישפך או להיפלט.

@ 170לא. ניקוי כלי קיבול ונטישתם (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ינקה אדם כלי קיבול מחומר מסוכן ולא יעזוב ולא יטוש כלי קיבול כזה בנמל אלא אם כן נקט אמצעי בטיחות מתאימים ופעל לפי היתר מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 170לב. אחסנה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) חמרים מסוכנים ארוזים במכולות לא יאוחסנו בתחומי הנמל אלא על פי כללי ההפרדה המפורטים בהנחיות קודקס של אימ&quot;ו.
: (ב) חמרים מסוכנים ארוזים שאינם ארוזים במכולה לא יאוחסנו בשטח הנמל אלא במחסן חמרים מסוכנים.

@ 170לג. הפרדת חמרים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק כי החמרים המסוכנים הארוזים יאוחסנו בו באופן המונע מגע מסוכן בין חומר לחומר ובהתאמה לכללי ההפרדה המפורטים בהנחיות אימ&quot;ו.

@ 170לד. מניעת גזים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק שננקטו האמצעים הדרושים למנוע היווצרות גזים לקיחים או רעילים במחסן או בסביבתו.

== פרק חמישה-עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים ==

=== סימן א': מניעת זיהום (תיקון: תשל&quot;ה-4) ===

@ 171. מניעת זיהום בנמל
: לא ישליך אדם, לא יניח ולא ישפוך כל חפץ או חומר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל.

@ 172. איסור שפיכת שופכין לים
: לא ישפוך אדם ולא יזרים שופכין למימי נמל או באתר שממנו יכולים שופכין להגיע למי הנמל ולא ישפוך ולא יזרים דבר העלול לזהם את מי הים בנמל, אלא באישור מראש של מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.

@ 173. מרזבים ופתחים לפסולת בכלי שיט
: (א) קברניט כלי שיט הנמצא בנמל יחזיק את המרזבים והפתחים לפסולת סתומים, ויפתחם אך ורק לצורך סילוק הפסולת בהתאם להוראות [[תקנה 177]].
: (ב) קברניט כלי שיט הרתוק לרציף יתקין אמצעי מגן ומכסים לכל הפתחים בכלי השיט העלולים לשמש מוצא לאדים, למים, למי שופכין או לנוזלים אחרים, באופן שיבטיח כי הם לא ירטיבו כל רציף או כל מבנה, ציוד או חפץ הנמצאים בו.

=== סימן ב': מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-4) ===

@ 174. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-7)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מי שיפוליים שמנוניים&quot; - כל נוזל המצטבר בתחתית המחסנים, בחדר המכונות, בחדר המשאבות או בכל מקום אחר בכלי שיט והמכיל לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (‎15 p.p.m.‎);
:- &quot;בעל כלי שיט&quot; - לרבות החוכר או המפעיל של כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;מיכלית&quot; - כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן;
:- &quot;מפקח ימי&quot; - מפקח כלי שיט כמשמעותו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;תקופת שהייה&quot; - תקופה של 15 יום או חלק ממנה, שבה שוהה כלי שיט באחד או יותר מנמלי הרשות אולם מעבר כלי השיט מנמלי הרשות או מעבר כלי השיט מנמל לנמל בתוך מימי החופים של מדינת ישראל לא ייחשב כהפסקת תקופת השהייה.

@ 174א. איסור שפיכת מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-4)
: לא יזרים אדם מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי נמל ולא ירשה קברניטו של כלי שיט או בעלו להזרים מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי הנמל.

@ 174ב. הזרמת מי שיפוליים שמנוניים (תיקון: תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-7)
: (א) כל מי השיפוליים השמנוניים המצויים בכלי שיט הפוקד נמל יוזרמו לדוברה או למשאית מכל לאיסוף מי שיפוליים, באופן ובמועד שהורה מנהל הנמל.
: (ב) האחריות למילוי אחר הוראת תקנת משנה (א) תחול על קברניטו ועל בעלו של כלי השיט.

@ 174ג. אגרת איסוף מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-7)
: קברניטו או בעלו של כלי שיט הפוקד נמל, ואשר חלה עליו חובה לפי [[תקנה 174ב(א)]], ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף מי שיפוליים כפי שנקבע [[בחלק ו' לתוספת החמישית]] בעד כל תקופת שהייה של כלי השיט.

=== סימן ג': פסולת וטובין מקולקלים (תיקון: תשל&quot;ה-4) ===

@ 175. חובות הקברניט למניעת זיהום
: (א) קברניט כלי שיט בנמל לא יניח שתצטבר בכלי שיט פסולת שמחמת מהותה וכמותה היא מזיקה לבריאות או גורמת ריחות רעים, ולא יניח שייווצרו בכלי השיט תנאים נוחים לקינון עכברים.
: (ב) קברניט כלי שיט יאסוף את הפסולת בכלי השיט, יחזיק אותה בהתאם לתקנות אלה, ויעשה כל דבר שיש לעשותו לפי תקנות אלה כדי לסלק את הפסולת או כדי לאפשר את סילוקה.

@ 176. מכלים לאיסוף פסולת ואשפה
: (א) הפסולת בכלי השיט שבנמל תיאסף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים; המכסה של מכל פסולת יהיה אטום בשעה שאין פותחים אותו כדי להכניס או להוציא פסולת; מכלי הפסולת יוחזקו נקיים ככל האפשר.
: (ב) אם סילוק הפסולת הוא בהנחת מכלי הפסולת ברציף והרקתם שם, יהיה המכל ממתכת נוקשה או חומר מתאים אחר, צורתו תהיה גלילית, נפחו לא יעלה על חמישית מטר מעוקב ויהיו לו שתי ידיות.

@ 177. סילוק פסולת
: פסולת כלי השיט תסולק לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת, בימים ובשעות שקבע מנהל הנמל, או תסולק באופן אחר כפי שהוא יקבע.

@ 178. הוצאות סילוק פסולת
: הקברניט או הבעל של כלי שיט בנמל ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף פסולת כפי שנקבע.

@ 179. ניקוי הרציף מפסולת לפני הפלגת כלי שיט
: בטרם יעזוב כלי שיט את מקום ריתוקו ליד הרציף, יגרום הקברניט או הבעל לניקוי הרציף ולהסרת כל פסולת שהצטברה ברציף תוך כדי שהיית כלי השיט לידו ועקב שהייתו כאמור, ויגרום לסילוקה למקום שקבע לכך מנהל הנמל.

@ 180. מניעת מפגעים
: (א) הקברניט אחראי לכך, כי כלי השיט בנמל לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו [[בפקודת בריאות העם, 1940]].
: (ב) היווה או גרם כלי שיט מפגע כאמור, יהיה מנהל הנמל רשאי להעבירו ממקומו למקום אחר או להוציאו מהנמל, ולנקוט בכל הצעדים הדרושים בקשר לכך הקברניט והצוות של כלי השיט יסייעו בפעולות אלה למנהל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו והקברניט ישא בהוצאות הכרוכות בפעולות האמורות.
: (ג) האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מסמכויות הרשות הסניטרית המקומית לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 181. טובין מקולקלים שנפרקו
: (א) טובין הנמצאים במצב של רקבון או במצב של קלקול אחר העלולים לגרום לזיהום במקום הימצאם או לגרום נזק לטובין אחרים (להלן [[בפרק זה]] - טובין מקולקלים), לא יפרוק אותם אדם מכלי שיט בנמל, לא יביא אותם אדם לנמל להטענה על כלי שיט או למטרה אחרת ולא ישים אותם אדם בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.
: (ב) נפרקו טובין מקולקלים מכלי שיט לרציף או למקום אחר בנמל, יסלק הקברניט או הבעל של כלי השיט את הטובין לפי דרישת מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
: (ג) מסר הקברניט או הבעל של כלי השיט את הוראת המסירה בגין הטובין האמורים בתקנת משנה (ב) למקבל הטובין או לסוכנו, תחול החובה לסלק את הטובין האלה על מקבל הטובין ועל סוכנו.

@ 182. טובין מקולקלים שהובאו לנמל
: הביא אדם לנמל טובין מקולקלים או הניחם שם תחול עליו החובה לסלקם, אולם אם הביא אותם להטענה על כלי שיט והקברניט או הבעל של כלי השיט אישר בכתב את קבלתם, תחול החובה לסלקם על הקברניט או הבעל.

@ 183. השמדת טובין מקולקלים
: (א) מנהל הנמל באישור גובה המכס רשאי לסלק או להשמיד טובין מקולקלים שנפרקו, שהובאו או שהושמו בנמל, לאחר שדרש מכל אדם האחראי להם לסלקם ודרישתו לא נתמלאה תוך הזמן שנקבע לכך.
: (ב) רשות הנמלים לא תהא חייבת במסירת הודעה על טובין מקולקלים כאמור בתקנת משנה (א) או לגבי טובין מקולקלים שלדעת מנהל הנמל יש צורך להשמידם מיד ושבעלם אינו ידוע.
: (ג) השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה זו לגבי טובין מקולקלים, לא יפטור הדבר את בעל הטובין מאחריותו לפי תקנות אלה.

@ 184. הוצאות השמדת טובין מקולקלים
: הוצאות הסילוק וההשמדה של טובין מקולקלים כאמור [[בתקנה 183(א) ו-(ב)]] ייגבו מקברניטו או מבעלו של כלי השיט שממנו נפרקו הטובין, מבעל הטובין או מכל אדם האחראי לטובין, הכל לפי הענין.

@ 185. תחולה
: הוראות [[תקנות 175 עד 179]] יחולו במעגן הסגור.

== פרק ששה-עשר: אניות טרופות ==

@ 186. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;כלי שיט&quot; - כמשמעות אניה [[בסעיף 26 לפקודה]];
:- &quot;דרישה&quot; - הודעה בכתב כאמור [[בסעיף 27(א), (ב) ו-(ד) לפקודה]].

@ 187. דרכי מסירת דרישה
: (א) דרישה תימסר בטופס לפי [[התוספת הרביעית]].
: (ב) דרישה תימסר -
:: (1) אם יש לבעל מען או סוכן בישראל הידועים לרשות הנמלים - במשלוח בדואר רשום לפי אותו מען או לאותו סוכן;
:: (2) אם אין לבעל מען או סוכן הידועים לרשות הנמלים - בפרסום ברשומות.

@ 188. תוכן הדרישה
: רשות הנמלים רשאית לכלול בדרישתה את כל ההוראות הנחוצות או המועילות לדעתה, להבטחת משייתה, סילוקה או השמדתה של האניה בהקדם ובבטיחות, וכן לדרוש מהבעל -
: (1) להפקיד בידי הרשות סכום שקבעה, בתנאי שהפקדון יוחזר לבעל אם ימלא אחר הוראותיה הכלולות בדרישה, ויחולט לטובתה אם לא יעשה כן תוך הזמן שנקבע בהודעה;
: (2) להמציא ערובה טובה ומספקת, להנחת דעתה של הרשות, למילוי אחר הוראותיה שבדרישה.

== פרק שבעה-עשר: אגרות ==

=== סימן א': פרשנות ===

@ 189. הגדרות
: (א) [[בפרק זה]] [[ובתוספת החמישית]] -
::- &quot;אורך כלי שיט&quot; - האורך המקסימלי (overall length) של כלי שיט הרשום בתעודת הרישום הרשמית של כלי שיט (להלן [[בפרק זה]] - תעודת רישום), והמחושב במטרים;
::- &quot;טונה&quot; - 1,000 קילוגרם ברוטו;
::- &quot;טונה נפח&quot; - 1.133 מטרים מעוקבים (40 רגל מעוקבת);
::- &quot;יממה&quot; - פרק זמן של 24 שעות מחצות הלילה עד חצות הלילה או חלק מפרק זמן זה;
::- &quot;מעגן הדיג בקישון&quot; - תעלת מים שליד רציף הדיג שבאיזור קישון;
::- &quot;משגור קטן&quot; - טובין המפורטים ברשימון מכס אחד שנתקבלה עליו התרה, ומשקלם הכולל אינו עולה על 10,000 ק&quot;ג ביבוא ועל 3,000 ק&quot;ג ביצוא;
::- &quot;משמרת&quot; - משך זמן ביממה המקובל בשינוע מטענים בנמל;
::- &quot;עולה&quot; - מי שנכנס לישראל ובידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות, תש&quot;י-1950]], או יהודי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפי [[חוק הכניסה לישראל, תשי&quot;ב-1952]];
::- &quot;תבואות&quot; - תבואות בצובר מכל המינים, מספוא בצובר מכל המינים וכן צרכי אוכל בצובר הניתנים לטיפול בבית ממגורות, לרבות תבואות, מספוא וצרכי אוכל כאמור שמסירתם בשקים;
::- &quot;תחום מספנות ישראל&quot; - השטח שהוחכר למספנות ישראל בע&quot;מ, לרבות אזור מימי הנמל הצמוד לו, בהתאם לחוזה בין רשות הנמלים ומספנות ישראל בע&quot;מ מיום 3 ביוני 1965;
::- &quot;תפוסה של כלי שיט&quot; - התפוסה הרשומה נטו (Net Registered Tonnage);
::- &quot;אגרה&quot; - לרבות כל תוספת ולרבות תוספת הצמדה;
::- &quot;יום שינוי&quot; -
::: (1) כל יום לגבי האגרות שלהלן:
:::: (א) אגרת איסוף מי שיפוליים לפי [[סימן ב' בפרק חמישה עשר]];
:::: (ב) אגרות מגדלור, מינגש ומעגן לפי [[סימן ב' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ג) אגרת הוצאת אשפה לפי [[סימן ג' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ד) אגרות שירות למטען במעבר בין נמלי ואגרות שיטעון לפי [[תקנות 220]] [[ו-221]] [[בסימן ד' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ה) אגרות רציף למטעני שיטעון, מטעני מעבר ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ לפי [[תקנה 236]] [[בסימן ה' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ו) אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל לפי [[סימן ז' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ו1) אגרה בעד העברת דלק בין-נמלית לפי [[סימן י&quot;ג]];
:::: (ז) אגרות נוסעים וחפציהם לפי [[סימן י&quot;ד בפרק שבעה עשר]];
:::: (ח) אגרות לשירותים המפורטים [[תוספת 5 חלק ד|בסעיף 20 לחלק ד' בתוספת החמישית]];
:::: (ט) אגרות בעד השימוש בעגורני הנמל, לצרכי סווארות המפורטות [[תוספת 5 חלק ה|בסעיף 24 לחלק ה' בתוספת החמישית]];
::: (2) כל 1 בחודש החל ביום י&quot;ב בטבת תש&quot;ם (1 בינואר 1980), לגבי כל האגרות שפורטו [[בפרק זה]], למעט:
:::: (א) האגרות המנויות בפסקה (1);
:::: (ב) אגרות אחסנה;
:::: (ג) אגרות ניטול ואחסנת תבואות;
:::: (ד) אגרת פריקה של פחם ברציף 9 בנמל אשדוד לפי [[סימן י&quot;ב]];
::: (3) על אף האמור בפסקה (2) אם עלה השער היציג ביום מסויים בשיעור של 5 אחוזים או יותר לעומת השער היציג שפורסם לפניו יחול יום שינוי לגבי האגרות שפסקה (2) חלה עליהן, למחרת אותו יום והשער החדש לגבי אותו יום שינוי יהיה, על אף האמור בפסקה (2) להגדרת &quot;השער החדש&quot;, השער היציג כפי שפורסם לאחרונה;
::: (4) מדי שלושה חדשים, ב-1 לחודש, החל ביום י&quot;ח בניסן תשמ&quot;ג (1 באפריל 1983), לגבי האגרות המנויות [[בסימן י&quot;ז]];
::: (5) המנהל הכללי של רשות הנמלים רשאי, באישור שר התחבורה, לקבוע מפעם לפעם מועד ארוך מיום או מחודש, לפי הענין, לגבי האגרות הנזכרות בפסקאות (1) ו-(2) כולן או מקצתן;
::- &quot;השער החדש&quot; -
:: (1) השער היציג ביום התשלום, כפי שפורסם לאחרונה, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (1) להגדרת &quot;יום שינוי&quot;;
:: (2) ממוצע השער היציג בשבעת הימים שקדמו ליום שינוי, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (2) להגדרת &quot;יום שינוי&quot;;
:: (3) השער היציג האחרון שפורסם לפני ה-16 בחודש שקדם ליום השינוי, לגבי האגרות המנויות [[בסימן י&quot;ז]];
:- &quot;השער היציג&quot; - שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שמפרסם בנק ישראל;
:- &quot;שער הבסיס&quot; - שער החליפין של שקל חדש אחד לכל דולר של ארצות הברית של אמריקה.
: (ב)(1) האגרות האמורות בפסקה (1) להגדרת &quot;יום שינוי&quot; ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, בכל יום שינוי, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס;
:: (2) האגרות האמורות בפסקה (2) ובפסקה (4) להגדרת &quot;יום שינוי&quot; ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס; הגדלה או הקטנה של האגרות כאמור תעשה בכל יום שינוי אם שיעור השינוי בין השער החדש שחושב לאותו יום שינוי לבין השער שעל פיו גובים באותה עת את האגרות, עלה על שני אחוזים.
: (ג) האגרות לפי [[סימן ו']] למעט לפי [[תקנה 242(ב)]] וכן לפי [[תקנה 254]] ישולמו כשהן מוגדלות על פי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, כפי שתקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד) מן המדד לחודש דצמבר 1988 (124.2 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי שיחול לענין זה ב-1 בכל חודש.
: (ג1) התשלום בעד החסנה לפי [[תקנה 242(ב)]] ישתנה ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה (בתקנת משנה זו - יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי מן המדד לחודש נובמבר 1998 (166.2 נקודות).
: (ג2) האגרה לפי [[סימן י&quot;ב]] תשתנה ב-1 בכל חודש לפי שיעור השינוי במדד מן המדד לחודש מרס 1991 (181.9 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור.
: (ד) האגרות לפי תקנות אלה ישולמו בצירוף מס ערך מוסף החל על העסקה על פי [[חוק מס ערך מוסף, תשל&quot;ו-1975]].
: (ה) לענין תשלום אגרות לפי [[פרק זה]], יראו מטען במעבר יבשתי, מטען במעבר אווירי ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ -
:: (1) כאשר הוא נפרק מכלי שיט - כמטען יבוא;
:: (2) כאשר הוא מועבר לנמל לצורך טעינתו לכלי שיט - כמטען יצוא.

@ 189א. שיעורי אגרות
: האגרות המנויות [[בתוספת הששית]] ישולמו בתקופות ובשיעורים הנקובים בה.

=== סימן ב': אגרות כלי שיט (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 190. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 191. הצגת תעודת רישום
: עם כניסת כלי שיט לתחום הנמל יציג הקברניט בפני מנהל הנמל את תעודת הרישום של כלי השיט ותעודת התפוסה אם הוא מצוייד בתעודה כזאת.

@ 192. חישוב התפוסה
: (א) תפוסתו של כלי שיט תחושב לפי התפוסה הנקובה בתעודת התפוסה, ואם אינו מצוייד בתעודה כזאת - על פי התפוסה הרשומה בתעודת הרישום, אם התעודה הוצאה -
:: (1) על ידי מדינת ישראל;
:: (2) על ידי מדינה שהצטרפה לאמנה הבין-לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שישראל צד לה ותפוסת כלי השיט נקבעה בהתאם להוראות אותה אמנה;
:: (3) על ידי מדינה המכירה, לצורך חישוב התפוסה, בתפוסה המצויינת בתעודת תפוסה או רישום שהוצאה על ידי מדינת ישראל.
: (ב) הוצגה תעודה שלא מן המפורטות בתקנת משנה (א) ועד להפלגת כלי השיט מן הנמל לא הוצגה תעודה מהמפורטות כאמור, רשאי המנהל לחשב את תפוסת כלי השיט לפי התפוסה המירבית שבתעודה אשר ברשות הקברניט, בתוספת של 20%.
: (ג) אם עד להפלגת כלי השיט מתחום הנמל לא הוצגה תעודת רישום או תעודת תפוסה, או לא היתה התעודה שהוצגה מהימנה לדעת מנהל הנמל או לא כללה פרט הדרוש לדעתו, רשאי הוא לחשב את אורך כלי השיט ותפוסתו לפי אומדן שיקבע והאגרות לכלי השיט ישולמו בהתאם לחישוב כאמור.
: (ד) שונתה תפוסתו של כלי שיט במשך שהייתו בנמל, יודיע הקברניט על כך למנהל הנמל וחישוב התפוסה ייערך בהתאם לתקנה זו.
: (ה) האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) אינו גורע מסמכותו של מנהל הנמל לחייב מדידת כלי שיט.

@ 193. אגרות לכלי שיט נמליים
: (א) על אף האמור [[תוספת חמישית חלק א|בסעיפים 1 ו-3 לחלק א' לתוספת החמישית]], תשולם לגבי כלי שיט נמליים, במקום אגרת המגדלור הנקובה [[בתוספת האמורה]] אגרה שנתית -
:: (1) לכל גוררת, סירת מנוע, דוברה או ארבה 93 שקלים חדשים;
:: (2) לכל סירת משוטים, סירת מפרש וסירה עם מנוע מחוץ לגוף הסירה 19.5 שקלים חדשים.
: (ב) האגרות האמורות בתקנת משנה (א) ישולמו כל עוד חונים כלי השיט הנמליים במקומות החניה שקבע להם מנהל הנמל, אלא אם הורה מנהל הנמל אחרת.
: (ג) בתקנה זו, &quot;כלי שיט נמליים&quot; - גוררות, סירות, דוברות וארבות שמשתמשים בהן כרגיל בתחום הנמל בלבד וכל עוד הן משמשות כך.

@ 194. אגרות כלי שיט שארכו פחות מ-24 מטרים
: (א) על אף האמור בתקנות אלה, בעד כלי שיט קטן העוגן במקום שקבע מנהל הנמל, לצורך תקנה זו, תשולם במקום אגרות מגדלור ומעגן ואגרת מינגש אם חייב בה, אחת מהאגרות המפורטות להלן, לפי בחירת הקברניט או הבעל:
:: האגרה בשקלים חדשים למטר אורך לכלי השיט (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)
:: (1) אגרה יומית – [---] 0.80
:: (2) אגרה לשבוע או חלק ממנו – [---] 2.00
:: (3) אגרה לחודש או חלק ממנו – [---] 6.00
:: (4) אגרה שנתית (עד יום 31 בדצמבר הקרוב) – [---] 30.00
: (ב) בתקנה זו, &quot;כלי שיט קטן&quot; - כלי שיט, למעט ספינת דיג, שאורכו פחות מ-24 מטרים ואינו משמש בתחום הנמל בלבד.

@ 195. כלי שיט של צה&quot;ל
: כלי שיט של צה&quot;ל יהא פטור מתשלום אגרות מגדלור.

@ 196. אגרות לספינות דיג
: (א) על אף האמור [[תוספת 5 חלק א|בסעיף 1 לחלק א' לתוספת החמישית]], תשולם למנהל בעד ספינת דיג אגרת מגדלור באחד משני שיעורים אלה, לפי בחירת הקברניט או הבעל -
:: (1) בכל מסע, בכניסה לנמל 0.80 שקלים חדשים, וביציאה מהנמל 0.80 שקלים חדשים;
:: (2) אגרה שנתית בשיעור 2.20 שקלים חדשים לכל מטר אורך.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) (((בוטלה).))

@ 196א. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 197. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 198. כלי שיט במצוקה
: (א) כלי שיט במצוקה פטור מתשלום אגרת מגדלור, ובלבד שהפליג מהנמל מיד עם תום המצוקה.
: (ב) בתקנה זו, &quot;כלי שיט במצוקה&quot; - כלי שיט המשתמש בנמל כמקלט מסערה או לצורך תיקון או בדיקה הכרחיים ושהייתו בנמל אינה נמשכת יותר ממשך מצב המצוקה, ובלבד שאין טוענים עליו או פורקים ממנו מטען פרט לאספקה, דלק וצרכי אניה אחרים ואין עולים עליו או יורדים ממנו נוסעים.

@ 199. כלי שיט לצרכי לימוד
: כלי שיט שהוכח למנהל כי הוא משמש לצרכי לימוד השיט בלבד, פטור מתשלום אגרות מגדלור כל עוד הוא משמש כך.

@ 200. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 201. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 202. אגרות מגדלור מוזלות
: כלי שיט ששולמה בעדו אגרת מגדלור לגבי חמש כניסות וחמש יציאות מהנמל במשך שנה המתחילה ביום 1 בינואר, ישולמו בעדו בכל אחד מביקוריו הבאים באותו נמל עד 31 בדצמבר של אותה שנה 50% משיעור אגרת מגדלור שנקבעה [[תוספת 5 חלק א|בסעיף 1 לחלק א' לתוספת החמישית]].

@ 203. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 203א. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 204. פטור מאגרת מגדלור
: רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרת מגדלור, כולה או מקצתה.

@ 205. אגרות מוזלות לאניות גלנוע
: בכפוף לאמור בתקנות -
: (1) (((בוטלה);))
: (2) בעד כלי שיט המותאם, להנחת דעתו של מנהל הנמל, להובלת מטענים בגלנוע, תשולם אגרת מגדלור בשיעור 60% מהאגרה שנקבעה [[בחלק א' לתוספת החמישית]].

@ 205א. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 205ב. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 206. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 207. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 208. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 209. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 210. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 211. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 212. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ג': אגרות הוצאות אשפה (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 213. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 214. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 215. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 216. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 217. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 217א. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ד': אגרות סבלות (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 218. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 219. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 220. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 221. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 222. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 223. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 224. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 226. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 227. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 228. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 229. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 230. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 231. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 232. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ה': אגרות רציף (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 233. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 234. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 235. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 236. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 237. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 238. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 239. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ו': אגרות החסנה ===

@ 240. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;החסנה ממושכת&quot; - החסנת משגור של מטען אחוד, כמשמעותו [[בתקנה 218]], של עץ, מתכת או גלילי נייר, או של מכוניות, לתקופת החסנה אחת או לכל תקופת החסנה נוספת ובלבד שבתקופת ההחסנה הראשונה לא יפחת המשקל הכולל של המטען מ-100 טון או מ-20 מכוניות ובתנאי שלפני פריקת המשגור בעל המטען הצהיר על כוונת האחסון ושולמה האגרה להחסנה ממושכת;
:- &quot;תקופת החסנה&quot; - תקופה בת ששים ימים;
:- &quot;ימי החסנה&quot; -
:: (1) לגבי טובין מיובאים או בשיטעון - כל הימים מיום גמר פריקת כלי השיט ועד יום מסירת הטובין, ובלבד שיראו שהייתם של טובין בדוברה כהחסנה;
:: (2) לגבי טובין המיועדים ליצוא -
::: (א) מכולות הכוללות טובין וכן טובין שהומכלו בנמל והנטענים לאנית מכולות שכולה אזור מתמחה - כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת ניטול המכולות באותה אניית מכולות;
::: (ב) שאר טובין - כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת טעינתם לכלי השיט;
:: (3) (((פקעה);))
:- &quot;ימי פטור&quot; - כל אחד מן המפורטים להלן, למעט ימי החסנה של מכולה ריקה, כלי רכב מוביל ריק, מטען נוסעים שהוחסן או הונח בנמל או מטען המוחסן בהחסנה ממושכת:
:: (1) ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכונית נוסעים;
:: (2) ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין מיובאים או המיועדים לייצוא;
:: (3) עשרה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין המיועדת לשטעון או לשטעון בין-נמלי;
:: (4) שנים עשר ימי החסנה ראשונים של טובין שלא במכולה המיועדים לייצוא, לשטעון ולשטעון בין-נמלי;
:: (5) שישה ימי החסנה ראשונים של כל משגור אחר;
:- &quot;מכונית&quot; - מכונית נוסעים, מכונית מסחרית ומשאית;
:- &quot;מכונית נוסעים&quot; - רכב נוסעים פרטי ורכב נוסעים דו שימושי כמשמעותם [[בתקנות התעבורה, תשכ&quot;א-1961]] (להלן - תקנות התעבורה);
:- &quot;מכונית מסחרית&quot; - רכב מסחרי אחוד כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]] ובלבד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק&quot;ג, ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]];
:- &quot;משאית&quot; - רכב מסחרי כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]], למעט מכונית מסחרית;
:- &quot;מסוף רכוב&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מכולה רכובה&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מפעיל מסוף רכוב&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;שבוע&quot; - תקופה של שבעה ימים;
:- &quot;טונה&quot; - טונה ברוטו כאמור [[בתקנה 223]].

@ 241. אגרות החסנה
: (א) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה בעד הטובין המפורטים בתקנה זו בשיעורים המפורטים להלן:
:: בשקלים חדשים לכל טונה לכל יום
:: א. מטעני עצים ומתכות
::: - בשלושת השבועות הראשונים – [---] 0.95
::: - בשבוע הרביעי ואילך – [---] 1.39
:: ב. לטובין אחרים שלא פורטו במקום אחר
::: - בשלושת השבועות הראשונים – [---] 1.49
::: - בשבוע הרביעי ואילך – [---] 2.06
: (ב) בעד החסנת טובין שמשקלם פחות מ-1,000 ק&quot;ג תשולם אגרת החסנה לפי משקל של טונה אחת.
: (ג) בעד משגור או חלקו, המאוחסן באחסנה ממושכת, תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה ממושכת, מראש, לכל תקופת החסנה, בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שעבור תקופת ההחסנה הראשונה תשולם האגרה בעד המשגור כולו ועבור התקופות הנוספות - בעד כמות המטען המאוחסנת בפועל בראשית כל תקופה;
{|
! סוג המטען !! יח' חישוב !! האגרה בשקלים חדשים לתקופת החסנה או חלק ממנה
|-
| colspan=&quot;3&quot; | א. מטעני מתכות
|-
| א. 1 צינורות מתכת || טונה || 11.48
|-
| א. 2 שאר מתכות - אחודות || טונה || 2.15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | ב. עצים
|-
| ב. 1 בולי עץ || טונה || 5.17
|-
| ב. 2 שאר עצים אחודים || טונה || 3.67
|-
| ג. גלילי נייר אחודים || טונה || 8.81
|-
| ד. מכוניות נוסעים || יחידה || 63.15
|-
| ה. מכונית מסחרית || יחידה || 91.85
|-
| ו. משאית || יחידה || 155.00
|}
: (ד) בנוסף לתשלום האגרה ימציא בעל המטען למנהל הנמל, בראשית כל תקופת החסנה, אישור ביטוח על מלוא ערך המטען המאוחסן בהחסנה ממושכת, על שמו ועל שם רשות הנמלים והרכבות, על כל נזק בגין המטען, הן לצד ג' והן למטען עצמו.
: (ה)(1) על משגור או חלקו, שנשארו בנמל לאחר תום שש תקופות החסנה, יחולו האגרות לפי תקנת משנה (א) [[ותקנה 242]] בהתאם;
:: (2) האגרה על פי תקנת משנה (ג) לא תחול על מטענים המגיעים לנמלי חיפה ואשדוד דרך ים סוף;
:: (3) מנהל הנמל רשאי שלא לאשר החסנת מטענים בהחסנה ממושכת אם לדעתו החסנת המטענים כאמור תגרום לצפיפות יתרה או הפרעה לסדרי העבודה בנמל.

@ 242. החסנת מכוניות ומכולות
: (א) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל מכונית נוסעים בשיעור 5.07 שקלים חדשים.
: (ב)(1) לכל יום החסנה שלאחר ימי הפטור ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה לכל מכולה כמפורט להלן:
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;2&quot; | בשקלים חדשים למכולה באורך
|-
! {{מוקטן|עד '20}} !! {{מוקטן| מעל '20}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; | למכולה המכילה טובין -
|-
| בשבוע הראשון להחסנה || 79.55 || 120.42
|-
| בשבוע השני להחסנה || 99.44 || 150.53
|-
| בשבוע השלישי להחסנה || 119.32 180.63
|-
| בשבוע הרביעי להחסנה ואילך || 139.22 || 210.75
|}
:: (2) לכל יום החסנה של מכולה ריקה, ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה של 7.68 שקלים חדשים למכולה שאורכה עד '20, ו-11.52 שקלים חדשים למכולה שאורכה מעל '20;
:: (3) לכל יום החסנה של מכולת קירור (Refrigerated Container), ישולם בעד החסנה התשלום הקבוע בפסקה (1) או (2) לפי הענין, בתוספת של 50%.
: (ג) בעד החסנת מכולה שהומכלה בתחום שהוגדר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה (ב) למכולה ריקה ובלבד שבעד יחידות המטען שהומכלו תשולם אגרת החסנה שנקבעה [[בסימן זה]] לטובין שאינם מכולה.
: (ד) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל כלי רכב מוביל כמפורט להלן:
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;2&quot; | האגרה בשקלים חדשים לכלי רכב מוביל שארכו -
|-
! {{מוקטן|עד 20 רגל}} !! {{מוקטן|מעל 20 רגל}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; | א. לכלי רכב הטעון טובין -
|-
| (1) בארבעת השבועות הראשונים || 12.70 || 19.00
|-
| (2) בשבוע החמישי ואילך || 25.40 || 38.00
|-
| (3) לכלי רכב הטעון מכולת קירור תשולם האגרה הקבועה בפסקאות (1) או (2) בתוספת של 50%.
|-
| ב. לכלי רכב ריק למעט גרור גלנוע || 5.15 || 7.75
|-
| ג. לגרור גלנוע ריק || 2.80 || 4.20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | ד. בעד החסנת כלי רכב מוביל שסוור בתחום שגודר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה זו לגבי כלי רכב ריק, ובלבד שבעד יחידות המטען שסוורו תשולם אגרת החסנה שנקבעה [[בסימן זה]] לטובין שאינם כלי רכב מוביל, לפי הענין.
|}
: (ה) בעד החסנת חמרי נפץ וחמרים אחרים שלדעת מנהל הנמל הם מתלקחים בנקל או מסוכנים, תשולם האגרה שנקבעה [[בסימן זה]] בתוספת 100%.

@ 242א. (תיקון: תשנ&quot;ג) : (((פקעה).))

@ 243. פטור והנחה
: (א) בעד החסנת טובין הכלולים [[בהגדרת &quot;ימי פטור&quot; בתקנה 240]], והמוחסנים במשך תקופה שאינה עולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה.
: (ב)(1) לגבי טובין כאמור בתקנת משנה (א), למעט בעד מכולות כאמור [[בתקנה 242]], המוחסנים במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, ישולם בעד כל ימי החסנתם; אולם בעד החסנת מטענים מיובאים או מיוצאים שהומכלו בתוך תחום הנמל שגדרה רשות המכס לא ישולם בעד ששת ימי ההחסנה הראשונים;
:: (2) לגבי מכולות הכוללות טובין בשטעון או בשטעון בין-נמלי בנמל היצוא, המוחסנות במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה בעד עשרת ימי ההחסנה הראשונים.
: (ג) במקרים מיוחדים רשאי מנהל הנמל ליתן הנחה בשיעור של לא יותר מחמישים אחוזים למאה מאגרות ההחסנה לפי [[תקנות 241]] [[ו-242]].
: (ד) מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מאגרות החסנה לפי [[סימן זה]] למטען בשיטעון שמשקלו פחות מ-50 ק&quot;ג, בשיעור שלא יעלה על 75%.

=== סימן ז': אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 244. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 245. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 246. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 247. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 248. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 249. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ח': אגרות לשירותים מסויימים ===

@ 250. אגרות לשירותים מסויימים
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;שירות&quot; - שירות מהשירותים המפורטים [[בתוספת החמישית]];
::- &quot;בעל מטען&quot; - בעליו של מטען או סוכנו;
::- &quot;סיוור נאות&quot; - סיוור כאמור בתקנת משנה (ב);
::- &quot;סימון נאות&quot; - סימון כאמור בתקנת משנה (ג).
: (ב) בעל כלי שיט יאפשר פריקתו של מטען מספנת כלי השיט לפי שטר מטען בפעולות השינוע השוטפות ובשיטות השינוע המקובלות בנמל; המטען יהיה מסוור בכלי השיט לפי סימן עיקרי באופן שיאפשר פריקתו כאמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל.
: (ג) כל יחידות המטען יסומנו להנחת דעתו של מנהל הנמל בסימן עיקרי, או בסימן עזר, ברורים, קריאים ועמידים בפני מחיקה או השחתה, באופן ובמקום שיאפשרו הבחנה בין סימן אחד למשנהו.
: (ד) בעד מיון של מטען, למעט עץ, לפי סימן עיקרי, ישלם בעל כלי השיט אגרות מיון כדלקמן:
:: (1) מטען שסימונו נאות, אולם סיוורו אינו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד|בטור א' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]];
:: (2) מטען שסיוורו וסימונו אינם נאותים - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד|בטור ב' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ה) נתאפשרה פריקתו של מטען כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה בעל כלי השיט פטור מתשלום אגרת המיון לפי תקנות משנה (ד) ו-(ו).
: (ו) בעד מיון מטעני עץ לפי סימן עיקרי ישלם בעל כלי השיט אגרת מיון כמפורט [[תוספת 5 חלק ד|בסעיף 19(ב) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ז) בעד מיון של יחידות מטען, למעט עץ, בשטר מטען אחד לפי סימן עזר, ישלם בעל המטען אגרות מיון כדלקמן:
:: (1) מטען שסימן העזר שלו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד|בטור א' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]];
:: (2) מטען שסימן העזר שלו אינו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד|בטור ב' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ח) בעד מיון לפי סימן עזר של מטען עץ או בעד טיפול לצורך מדידה של עץ ישלם בעל המטען אגרת מיון כנקוב [[תוספת 5 חלק ד|בסעיף 19(ב) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ט) בעד כל שירות המצויין [[בחלק ד' של התוספת החמישית]] תשולם האגרה שנקבעה לגביו.

=== סימן ט': אגרות למשגור קטן ===

@ 251. אגרה משולבת למשגור קטן
: שולמה אגרה למשגור קטן לא תשולם אגרה לשירותים המפורטים להלן:
: (1) אגרות סבלות לפי [[תקנות 219]], [[220]] [[ו-221]];
: (2) אגרות החסנה לפי [[תקנה 241]] בעד שלושים הימים הראשונים;
: (3) מיון לפי [[תקנה 250]].

@ 252. שירות שאינו כלול באגרה
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על שירות הניתן למשגור קטן שנתקיימו בו אחד מאלה:
: (1) הוא מכולה או כלי רכב מוביל;
: (2) הוא מהווה מטען בשיטעון כמשמעותו [[בתקנה 221(א)]];
: (3) הוא מכונית נוסעים.

@ 253. שיעורי האגרה
: (א) בעד מתן השירותים המפורטים [[בתקנה 251]], למשגור קטן, ישולמו למנהל הנמל האגרות שלהלן:
:: בשקלים חדשים לטונה או חלק ממנה
:: (1) למשגור קטן מיובא 25
:: (2) למשגור קטן מיוצא 7.30
:: אולם מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה בשיעור שלא יעלה על 75% מן האגרות האמורות למשגור קטן שמשקלו פחות מ-50 ק&quot;ג והמהווה חפצים אישיים, חפצי עולים או דוגמאות מסחריות.
: (ב) בעד משגור קטן שכולו או מקצתו הוא חמרי נפץ כמשמעותם [[בתקנה 123]] או חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בתקנה 150]], תשולם האגרה בשיעור שנקבע בתקנת משנה (א) בתוספת של 50%.

@ 254. אגרת החסנה
: (א) בעד החסנת משגור קטן בנמל לתקופה העולה על הנקוב [[בתקנה 251(ב)]] תשולם, לכל טונה או חלק ממנה, אגרת החסנה שנקבעה [[בתקנה 241(א)]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) תשולם בעד חפצי עולים או חפצים אישיים למשגור שמשקלו פחות מ-200 ק&quot;ג אגרת החסנה בשיעור של 25% מן הנקוב בתקנת משנה (א).
: (ג) מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מתשלום אגרת החסנה למשגור קטן כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור שלא יעלה על 50%.
: (ד) (((פקעה).))

=== סימן י': אגרת שימוש במרצף (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 255. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 256. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 257. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 258. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;א: אגרות שירותי בית ממגורות בנמל חיפה (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 259. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 260. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 261. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 262. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 263. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 264. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 265. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 266. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 267. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 268. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ב: (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 269. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 270. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ג: (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 271. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 271א. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ד: אגרות נוסעים וחפציהם (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 272. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 273. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 274. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 275. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ט&quot;ו: אגרות מלתחה ===

@ 276. הגדרות
: [[בסימן זה]], &quot;אגרות מלתחה&quot; - אגרה בעד החסנת חבילה, מזוודה, ארגז, או כל צרור אחר באולם נוסעים של נמל.

@ 277. שיעורי האגרה
: אגרת מלתחה תשולם למנהל הנמל לפי הנפח בשיעורים אלה:
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | הנפח במטר מעוקב !! colspan=&quot;2&quot; | שיעורי אגרת מלתחה ליממה בשקלים חדשים
|-
! בעד מטען קל של נוסעים !! בעד מטען כבד של נוסעים
|-
| עד 0.085 (3 רגל מעוקבת) || 0.01 || 0.01
|-
| למעלה מ-0.085 עד 0.283 (10 רגל מעוקבת) || 0.02 || 0.01
|-
| למעלה מ-0.283 || 0.03 || 0.02
|}

@ 278. חישוב היממות
: (א) בחישוב מספר היממות שבעדן משתלמת אגרת מלתחה לגבי פרק זמן שאינו מתחיל ואינו מסתיים ביום מנוחה, לא יובאו בחשבון ימי המנוחה.
: (ב) בקביעת אגרת המלתחה בעד החסנת מטען כבד של נוסעים לא יובאו בחשבון שלוש היממות הראשונות.

=== סימן ט&quot;ז: אגרות שימוש בציוד ===

@ 279. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;העברה&quot; - העברת עגורן צף הנמצא על יד אניה לצורך ביצוע עבודה לפי הזמנה, ממקום אחד למקום שני שעל יד אותה אניה או שעל יד אניה סמוכה;
:- &quot;ציוד&quot; - עגורן יבשתי, עגורן צף או ציוד אחר המפורט [[בחלק ה' לתוספת החמישית]];
:- &quot;שימוש בציוד&quot; - שימוש בעגורני חוף ושימוש לפי הזמנה בכל ציוד אחר.

@ 280. קשר אגרות
: בעד השימוש בכל אחד מסוגי הציוד המפורטים [[בחלק ה' לתוספת החמישית]] ישולמו למנהל הנמל האגרות שצויינו לצידם.

@ 281. שיעורי האגרה במשמרת השלישית
: נעשה שימוש בציוד במשמרת השלישית כמקובל בנמל או בחלק ממנה, לא תפחת האגרה מהשיעור הקבוע לחצי משמרת לפי [[תוספת 5 חלק ה|סעיף 31 לחלק ה' לתוספת החמישית]], או משיעור הקבוע ל-4 שעות לפי [[חלק ה תוספת חמישית|סעיף 33(1) ו-(2) לחלק ה' האמור]], לפי הענין.

@ 282. שיעורי האגרות בימים מסויימים
: (א) בימי מנוחה יהיו האגרות בשיעורים המפורטים [[בחלק ה' לתוספת החמישית]], בתוספת של 75%.
: (ב) לצורך חישוב אגרה לפי [[סימן זה]], השימוש בציוד בערבי ימי מנוחה במשך יותר מ-6 שעות ועד 8 שעות, רואים אותו כשימוש בציוד במשך 8 שעות.

=== סימן י&quot;ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל ===

@ 283. אגרת רשיון
: (א) בעד רשיון כניסה לנמל, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א' תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב':
{|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת הרשיון !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים
|-
| (1) || יום אחד || 0.35
|-
| (2) || חודש אחד || 3.00
|-
| (3) || מעל לחודש אחד, עד יום 31 בחודש דצמבר הקרוב || 10.00
|}
: (ב) ילדים עד גיל 12 שנים הנכנסים לנמל פטורים מתשלום האגרה.
: (ג) קבוצת תלמידי בית ספר הנכנסים לנמל לביקור מאורגן ומאושר, פטורים מתשלום מחצית האגרה.

@ 284. אגרת רשיון לרכב
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;רכב זכאי&quot; - רכב מסחרי, כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]] שמשקלו הכולל עולה על 4,000 ק&quot;ג, שהרשיון מוצא עבורו באמצעות חברת ההובלה השייכת לארגוני המובילים ושנהגו עובד בחברת ההובלה לפחות חמש שנים;
::- &quot;רכב מסחרי&quot; - רכב מסחרי לרבות רכב ציבורי כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]].
: (ב) בעד רשיון כניסה לנמל של רכב, לרבות נהגו, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א', תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב':
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת הרשיון !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים
|-
! רכב מסחרי !! רכב אחר
|-
| (1) || יום אחד || 1 || 1.70
|-
| (2) || חודש אחד || 6 || 13
|-
| (3) || מעל לחודש אחד, עד יום 31 בדצמבר הקרוב || 23 || 67
|-
| (4) || מעל לחודש אחד ועד ליום 31 בדצמבר של השנה החמישית מיום ההוצאה או החידוש לרכב זכאי בלבד || 115 || -
|}
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) הוצא רשיון מיום כ&quot;ז באדר ב' תשנ&quot;ב (1 באפריל 1992) עד יום ז' בטבת תשנ&quot;ג (31 בדצמבר 1992), לתקופה העולה על חודש אחד, ישתלמו האגרות על פי [[תקנות 283(א)(3)]] [[ו-284(ב)(3) ו-(ג)]] בשיעור 75% מן הנקוב בהן.

@ 284א. פטור
: רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או במקרה מסויים, מחובת תשלום אגרות לרשיונות כניסה, כולן או מקצתן.

=== סימן י&quot;ח: אגרת רשיונות לכלי שיט (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 285. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

== פרק שמונה-עשר: שונות ==

@ 286. הכרעת סכסוכים
: (א) מנהל הנמל רשאי להחליט בכל שאלה בדבר האגרות המגיעות לפי תקנות אלה, אם הן מגיעות, מאיזה זמן ובאיזה שיעור, וכן בכל הקשור במתן שירות בנמל או הנובע מהוראות תקנות אלה.
: (ב) הרואה עצמו נפגע בהחלטת מנהל הנמל רשאי לפנות, תוך עשרה ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעתו, לרשות הנמלים בבקשה לבטלה או לשנותה.

@ 287. תשלום אגרות לפני הוצאת טובין מהנמל
: (א) לא יוצאו טובין משטח הנמל לפני ששולמו כל האגרות ותשלומי המכס המגיעים עליהם או שניתנה ערבות להנחת דעתו של מנהל הנמל לתשלומם.
: (ב) מנהל הנמל רשאי לעכב טובין בשטח הנמל כל עוד לא שולמו האגרות או התשלומים כאמור בתקנת משנה (א).

@ 287א. דיווח לתצפית נמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: כל מקום בתקנות אלה שמוטלת בו חובת דיווח או העברת מידע, פרטים או נתונים (להלן - המידע) לרב חובל הנמל, יראו בדיווח או בהעברת המידע לתצפית הנמל, מילוי אותה חובה.

@ 288. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ב-2)
: העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו - קנס חמש מאות שקלים או מאסר ששה חדשים או שניהם כאחד.

@ 289. תחולה (תיקון: תשע&quot;ח)
: תקנות אלה יחולו בנמלים חיפה, אשדוד ואילת; בנמל אשקלון יחולו תקנות אלה למעט [[פרק שבעה עשר]].

@ 290. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה היא בתום תשעים יום מיום פרסומן ברשומות.

@ 291. ביטול (תיקון: תשל&quot;א, תשע&quot;ח)
: החיקוקים המפורטים להלן לא יחולו עוד בנמלי חיפה, אשדוד, אילת או אשקלון:
: 1. תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם);
: 2. תקנות נמל חיפה;
: 3. תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף);
: 4. תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934;
: 5. תקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934;
: 6. תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935;
: 7. [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936]];
: 8. [[תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936]];
: 9. תקנות נמל חיפה (ממשה), 1941;
: 10. [[תקנות הנמלים 1943|תקנות הנמלים, 1943]];
: 11. תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943;
: 12. תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945;
: 13. תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946;
: 14. תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש&quot;ל-1970;
: 15. [[תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947]];
: 16. תקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947;
: 17. תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי&quot;ב-1951;
: 18. צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי&quot;ג-1953;
: 19. [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט&quot;ז-1956]];
: 20. תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי&quot;ז-1957;
: 21. תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי&quot;ז-1957;
: 22. תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש&quot;ך-1960;
: 23. תקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל חיפה ובמיתקניו על ידי ספינות דיג), תש&quot;ך-1960;
: 24. תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש&quot;ך-1960;
: 25. צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס' 2), תשכ&quot;ב-1962;
: 26. [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ&quot;ד-1964]];
: 27. תקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ&quot;ד-1964;
: 28. [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ&quot;ה-1964]];
: 29. תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1965;
: 30. תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966;
: 31. תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966;
: 32. תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ&quot;ו-1966;
: 33. תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1966;
: 34. תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה) (הוראות שעה), תשכ&quot;ז-1966;
: 35. תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ&quot;ז-1967;
: 36. תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ&quot;ז-1967;
: 37. תקנות נמל אשדוד (שינוע מחצבים בצובר במיתקן התפזורת), תשכ&quot;ז-1967;
: 38. תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968;
: 39. תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמל חיפה, אשדוד ואילת), תשכ&quot;ח-1968;
: 40. תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ&quot;ט-1969.

@ 292. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971&quot;.

== תוספת ראשונה __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
=== זמן העבודה הרגיל בנמל ===

@ 1. : ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה.

@ 2. : שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
: (א) בנמל חיפה - בשעות בין 06:30 לבין 15:30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 06:30 לבין 18:00 לכל צורך אחר;
: (ב) בנמל אשדוד -
:: לצורך עבודה באניות ובמטענים,
::: פרט לימי ששי - בשעות שבין 06:30 ובין 15:30;
::: בימי ששי בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
:: לכל צורך אחר, פרט לימי ששי -
::: בשעות שבין 07:30 ובין 15:30 בתקופת החורף;
::: בשעות שבין 07:30 ובין 14:00 בתקופת הקיץ;
:: בימי ששי -
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:30 ובין 14:00;
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07:30 ובין 13:00;
:: בפסקה זו -
::- &quot;תקופת חורף&quot; - ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה-15 ביוני;
::- &quot;תקופת קיץ&quot; - ימי העבודה שבין ה-16 ביוני ובין ערב ראש השנה;
: (ג) בנמל אילת -
:: לצורך עבודה באניות ובמטענים כוללת מתן שירותים על ידי סירות, פרט לימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 13:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 14:00;
:: בימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 12:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 13:00;
:: לכל צורך אחר, פרט לימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 15:00;
:: בימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 11:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 12:00;
:: בפסקה זו -
::- &quot;תקופת חורף&quot; - ימי העבודה שבין 16 באוקטובר ובין 14 במאי;
::- &quot;תקופת קיץ&quot; - ימי העבודה שבין 15 במאי ובין 15 באוקטובר.

== תוספת שניה (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט) __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנות 124]], [[129]], [[131]]))) ====

=== א. כללי ===

@ 1. : [[בתוספת זו]], &quot;כמות בטונות&quot; - כמות חמרי הנפץ נטו, למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.
@ 2. : בחישוב רדיוס אזור סכנה &quot;א&quot; במטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצה אחת -
: (1) תצורף הכמות בטונות של כל חלקי המטען;
: (2) המטען על כל חלקיו יסווג בקבוצה שרדיוס אזור סכנה &quot;א&quot; התואם הוא הגדול יותר, ואזור סכנה &quot;ב&quot; יהיה בהתאם לכך.
@ 3. : הרדיוסים של אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; ימדדו במעגל שמרכזו במרכז אזור המניעה המיועד.

=== ב. טופס 1 &lt;עוגן טופס 1&gt; ===
==== ((([[תקנה 124(א)]]))) ====
@ : הודעה מוקדמת על כניסת אנית חמרי נפץ לנמל או על הכנסת חמרי נפץ לתחום נמל (((הטופס הושמט)))

=== ג. טופס 2 &lt;עוגן טופס 2&gt; ===
==== ((([[תקנה 129(ג)(1)]]))) ====
@ : בקשה לטעינה ולפריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאזור סכנה א' התואם חורג מתחום האזור המוגבל (((הטופת הושמט)))

=== ד. סיווג מטעני חמרי נפץ לפי טבלאות של כמויות ורדיוסים של אזורי סכנה ===
==== ((([[תקנה 124(ב)]]))) ====
==== לוח א' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.1 בסיווג קודקס ====
: (((הטבלה הושמטה)))
==== לוח ב' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.2 בסיווג הקודקס של אימ&quot;ו ====
: (((הטבלה הושמטה)))
==== לוח ג' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.3 בסיווג הקודקס של אימ&quot;ו ====
: (((הטבלה הושמטה)))
==== לוח ד' - טבלת כמויות ורדיוס אזורי הסכנה לקבוצה 1.4 בסיווג הקודקס ====
: (((הטבלה הושמטה)))
==== לוח ה' - חלוקת קבוצה 1.2 לתת-קבוצות ====
: (((הטבלה הושמטה)))

=== ה. טופס 3 &lt;עוגן טופס 3&gt; ===
==== ((([[תקנות 131]] [[ו-165]]))) ====
==== תיאור הדגל ====
@ : ארכו ורחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב שווים גדולים מאלה; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.
: (((האיור הושמט)))

== תוספת שלישית (תיקון: תשנ&quot;ב) __NOSUB__ ==
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1:''' הודעה על חומרים מסוכנים ((([[תקנה 151]])))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2:''' טופס ביקורת בטיחות לאניות חמרים מסוכנים בצובר נוזלי ולמתקנים במסוף ((([[תקנה 170ט]])))
@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : '''טופס 3:''' טסלת סיווג מסירה ותעריפים לחומרים מסוכנים ארוזים ((([[תקנה 170כו]])))

== תוספת רביעית __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 187]]))) ====
=== דרישה בדבר אניה טרופה ===
@ : (((הטופס הושמט)))

== תוספת חמישית __NOSUB__ ==
=== חלק א': (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
=== חלק ב': (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
=== חלק ג': (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

=== חלק ד': אגרות לשירותים מסויימים ===
==== ((([[תקנה 250]]))) ====
@ : (((הושמט)))

=== חלק ה': (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
=== חלק ו': (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

== תוספת שישית (((בוטלה))) (תיקון: תש&quot;ע) __NOSUB__ ==

== רשימת מונחים __NOTOC__ ==
: {{דוכיווני|זקפים|bollards}}
: {{דוכיווני|מכולות|containers}}
: {{דוכיווני|גווה|hulk}}
: {{דוכיווני|כלי שיט מושבת|laid-up ship}}
: {{דוכיווני|רתוקות|moorings}}
: {{דוכיווני|אורך מקסימלי|overall length}}
: {{דוכיווני|משטחים|pallets}}
: {{דוכיווני|מענבים|slings}}
: {{דוכיווני|ספינת אספקה|store ship}}
: {{דוכיווני|סיוור|stowage}}
: {{דוכיווני|תכנית סיוור|stowage plan}}
: {{דוכיווני|חבקים|straps}}
: {{דוכיווני|במעבר|transit}}
: {{דוכיווני|שיטעון|transshipment}}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א באלול תש&quot;ל (20 בספטמבר 1970)
&lt;חתימה&gt; שמעון פרס, שר התחבורה</text>
      <sha1>ioljtjko5g3hjnyqtgyx2wzgezfiv80</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הנמלים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>344721</id>
    <revision>
      <id>1418568</id>
      <parentid>1409362</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418565]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="256828" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים, תשל״א–1971}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 306|תקנות הנמלים}}, {{ח:תיבה|878|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 1371|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 14|תיקון}}, {{ח:תיבה|235|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|469|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|521|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|838|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|914|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1096|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|1105|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|1105|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|1838|תיקון מס׳ 10}}, {{ח:תיבה|1921|תיקון מס׳ 11}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 270|תיקון}}, {{ח:תיבה|481|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|543|ת״ט}}, {{ח:תיבה|896|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 1156|תיקון}}, {{ח:תיבה|1253|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1329|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1658|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1813|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|2090|תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 147|תקנות־שעת־חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע)}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|590|תיקון מס׳ 5 – תקנות בדבר אגרות הוצאת אשפה}}, {{ח:תיבה|686|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1331|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1884|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|2482|תיקון מס׳ 8 – תקנות בדבר אגרות הנמלים}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 533|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|644|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|1031|תיקון מס׳ 11}}, {{ח:תיבה|1215|תיקון מס׳ 12}}, {{ח:תיבה|1308|תיקון מס׳ 13}}, {{ח:תיבה|2232|תיקון מס׳ 13}}, {{ח:תיבה|2454|תיקון מס׳ 15}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 622|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון]}}, {{ח:תיבה|1020|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1717|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1791|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1951|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון מס׳ 5]}}, {{ח:תיבה|2091|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון מס׳ 6]}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 28|תיקון}}, {{ח:תיבה|478|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|675|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|1214|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון מס׳ 4]}}, {{ח:תיבה|1478|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון מס׳ 5]}}, {{ח:תיבה|1867|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: תיקון מס׳ 6]}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 84|ת״ט}}, {{ח:תיבה|779|תיקון}}, {{ח:תיבה|1159|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1271|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1271|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1458|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 74|תיקון}}, {{ח:תיבה|198|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|956|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1045|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1275|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 722|תיקון}}, {{ח:תיבה|1159|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1344|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1472|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1571|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1616|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1392|תיקון}}, {{ח:תיבה|1626|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 790|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1303|תיקון}}, {{ח:תיבה|1444|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1254|תיקון}}, {{ח:תיבה|1430|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 699|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1353|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 203|אגרות אחסנה במסוף רכוב (הוראת שעה)}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|698|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|911|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1018|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|1172|תיקון מס׳ 8}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 240|תיקון}}, {{ח:תיבה|458|פטור מאגרות החסנה (הוראת שעה)}}, {{ח:תיבה|1167|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 276|אגרות אחסנה במסוף רכוב (הוראת שעה)}}, {{ח:תיבה|289|תיקון}}, {{ח:תיבה|327|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 232|אגרת רציף לדלק (הוראת שעה)}}, {{ח:תיבה|634|פטור מאגרות החסנה (הוראת שעה)}}, {{ח:תיבה|1010|תיקון}}, {{ח:תיבה|1113|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1114|אגרות אחסנה במסוף רכוב (הוראת שעה) (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1290|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 428|תיקון}}, {{ח:תיבה|600|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1726|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1727|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1887|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 68|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1001|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 446|תיקון}}, {{ח:תיבה|701|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 254|תיקון}}, {{ח:תיבה|405|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|597|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 26|תיקון}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|297|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|374|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|375|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 401|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 194|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 445|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 443|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 712|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 569|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 813|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1095|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 218|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|הסעיפים 20(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|ו־21(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}} (להלן – החוק), {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|וסעיף 60}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}} (להלן – הפקודה), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הוראות סדר כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שעות העבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כניסה ויציאה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: התנהגות אנשים בנמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: ניתוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: כלי שיט בנמלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: ציוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: מטענים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן א|סימן א׳: מסמכי המטענים וסימונם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: מטענים ברציפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ג|סימן ג׳: פריקה וטעינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ד|סימן ד׳: סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד־עשר: טובין ללא תובעים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים־עשר: בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן א׳: אמצעי בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: מניעת דליקות בנמל וכיבוין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה־עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: חמרים מסוכנים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: חמרים מסוכנים נוזלים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: חמרים מסוכנים מוצקים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: חמרים מסוכנים ארוזים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15|פרק חמישה־עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן א׳: מניעת זיהום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: מי שיפוליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: פסולת וטובין מקולקלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 16|פרק ששה־עשר: אניות טרופות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17|פרק שבעה־עשר: אגרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳: אגרות כלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳: אגרות הוצאות אשפה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ד|סימן ד׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ה|סימן ה׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳: אגרות החסנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳: אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ח|סימן ח׳: אגרות לשירותים מסויימים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ט|סימן ט׳: אגרות למשגור קטן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן י|סימן י׳: אגרת שימוש במרצף {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יא|סימן י״א: אגרות שירותי בית ממגורות בנמל חיפה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב: {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג: {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד: אגרות נוסעים וחפציהם {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן טו|סימן ט״ו: אגרות מלתחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|סימן ט״ז: אגרות שימוש בציוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|סימן י״ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יח|סימן י״ח: אגרת רשיונות לכלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 18|פרק שמונה־עשר: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשנ״ה־5, תשנ״ט, תשנ״ט־3, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי שיט“ – לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת מסירה“ – כמשמעותו של ”צו מסירה“ {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 14|בסעיף 14 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפלגה בין־לאומית“ – הפלגה במסע בין־לאומי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות הנמלים והרכבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן העבודה הרגיל“ – שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, ויום העצמאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יום העצמאות|בחוק יום העצמאות, תש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר בין נמלי“ (Cargo in Transit Between Ports) – מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי רשות הנמלים בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת, או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר בנמל כמטען במעבר דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט;
{{ח:תתת|(3)}} הוא לא נארז מחדש מזמן פריקתו ועד להטענתו מחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר יבשתי“ (Cargo in Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומועבר ביבשה לארץ שכנה או מגיע ביבשה מארץ שכנה לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר כמטען במעבר יבשתי דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לטעינה בנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר אווירי“ (Cargo in Sea-Air Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומיוצא בדרך האוויר לחוץ לארץ או מגיע בדרך האוויר לארץ ומועבר לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר כמטען במעבר אווירי לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לנמל לצורך טעינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ“ – מטען יבוא שנפרק מכלי שיט בנמל מנמלי הרשות אך יוצא לחוץ לארץ, בין משטח הנמל ובין אם לאו ובלבד שרשות המכס הכירה בו כמטען בשטעון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הנמל“ – לרבות מי שמנהל הנמל הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוך“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 1|כמשמעות ”מחסן עבר“ {{ח:הערה|[&quot;מסוך מעבר&quot;]}} או ”אזור סיוור“ בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסירה ישירה“ – מסירת טובין במישרין מכלי שיט שליד הרציף לבעליהם, או מן הבעלים לכלי שיט שליד הרציף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסירה עקיפה“ – מסירת טובין שלא בדרך מסירה ישירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעגן סגור“ – חלק הנמל המוגן בשובר גלים, לרבות צידו החיצון של שובר הגלים הקטן בנמלי חיפה ואשדוד, ובנמל אילת – חלק הנמל המהווה את הנמל הפנימי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משגור“ – כלל הטובין לפי מטען אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן נמל ייעודי“ – מיתקן מתמחה המשמש לפריקה או לטעינה של מטען מסוג אחד בלבד, נוזל או בצובר וכן רציף המשמש לפריקה או טעינה של חומר נפץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – נמל חיפה, נמל אשדוד, נמל אילת או נמל אשקלון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן עזר“ – סימן מיוחד למיונם של טובין, המשותף רק לחלק או לחלקים של המשגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן עיקרי“ – הסימן המיוחד למיונם של טובין, המשותף לכל המשגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספינת דיג“ – ספינה העוסקת בדיג ואין עליה מטען זולת דגה שאינה טעונה הצהרת מכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד מוסמך“ – פקיד שבסמכותו או מתפקידו לדרוש עשיית הדבר הנידון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קברניט“ – רב החובל של כלי השיט או מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה, למעט נתב ורב חובל נמל; ובכלי שיט שבבניה או בפירוק – הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רב חובל נמל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|בתקנות ניהול התעבורה הימית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטעון“ (transshipment) – העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטעון בין נמלי“ – העברת מטען מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון לכלי שיט בנמל אחר של הרשות בים התיכון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה“ (freight container) – יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה יציב בזוויות ישרות;
{{ח:תתת|(2)}} היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מצויידת באבזרים המאפשרים שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל להנחת דעתו של מנהל הנמל;
{{ח:תתת|(4)}} מידותיה אחידות כדלקמן:
{{ח:תתתת|(1)}} רחבה הוא 8 רגל;
{{ח:תתתת|(2)}} גבהה עד 9 רגל;
{{ח:תתתת|(3)}} ארכה הוא 20 רגל או 40 רגל;
{{ח:תתת|(5)}} הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה שאינה רגילה“ – מכולה שארכה אינו 20 רגל או 40 רגל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המכלה“ – מילויין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלנוע“ (Roll-on/Roll-off) – שיטת ניטולם של כלי רכב על גבי גלגליהם או זחליהם או כל שיטת תנועה אחרת שאינה הנפה בעזרת מנוף חיצוני ממקום חנייתם בכלי השיט דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי שבו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב מוביל“ – כלי רכב המשמש להובלת מטענים בשיטת גלנוע, לרבות גרור (trailer), גרור נתמך (semi-trailer) וגרור גל־נוע (roll-trailer); לענין זה, ”גרור גל־נוע“ (roll-trailer) – גרור המיועד להובלת מטענים באניות גל־נוע, ושאינו מורשה לנוע מחוץ לתחומי הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב מובל“ – מכונית או טרקטור על גלגלים המנוטל בגלנוע והמהווה מטען יבוא, מטען יצוא או מטען בשטעון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיור כלי רכב“ – פריקת יחידות טובין מתוך כלי רכב מוביל או טעינת יחידות טובין אל תוך כלי רכב מוביל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הספנות (ימאים)“ – {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)|תקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ניהול התעבורה הימית“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תצפית נמל“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|בתקנות ניהול התעבורה הימית}}.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הוראות סדר כלליות}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שעות העבודה}}

{{ח:סעיף|2|עבודה מחוץ לזמן הרגיל}}
{{ח:ת}} לא תיעשה עבודה בנמל מחוץ לזמן העבודה הרגיל אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כניסה ויציאה}}

{{ח:סעיף|3|תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן זה}} יחולו באותו חלק של נמל אשר רשות הנמלים קבעה אותו כשטח מוגבל (להלן – השטח המוגבל).
{{ח:תת|(ב)}} תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.

{{ח:סעיף|4|כניסה ברשיון|תיקון: תשנ״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייכנס אדם לנמל אלא על פי רשיון כניסה או על פי רשיון עיסוק.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.

{{ח:סעיף|5|מתן רשיון}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לתת רשיון כניסה, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, לרבות תנאים המגבילים את רשות הכניסה של בעל הרשיון לחלק מסויים של הנמל, ובכל עת לשנות את התנאים ולהוסיף עליהם.

{{ח:סעיף|6|המצאת רשיון}}
{{ח:ת}} השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} לבטל רשיון או לשנות את תנאיו או להוסיף עליהם, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הרשיון להמציא את הרשיון ובעל הרשיון חייב למלא אחרי הדרישה.

{{ח:סעיף|7|עיסוק}}
{{ח:ת}} לא ינהל אדם עסק בתחום הנמל אלא אם קיבל רשיון לכך מאת מנהל הנמל ובכפוף לתנאי הרשיון.

{{ח:סעיף|8|הגבלות נוספות}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי־חיים ורכב לשטח הנמל או לכל חלק ממנו, אם לדעתו דרוש הדבר להחזקת הנמל, להפעלתו או לניהולו.

{{ח:סעיף|9|הצגת רשיון}}
{{ח:ת}} בעל רשיון הנמצא בנמל חייב להראות את רשיונו לכל פקיד מוסמך או שוטר, לפי דרישתו.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רכב}}

{{ח:סעיף|10|כניסת רכב לנמל}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם רכב לשטח המוגבל של הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|11|עצירת רכב להצגת מסמכי מטען}}
{{ח:ת}} הנוהג ברכב העומד להיכנס לנמל יעצור את הרכב לפי דרישת מנהל הנמל ויציג לו את המסמכים הנוגעים לטובין המובלים באותו רכב.

{{ח:סעיף|12|ציות האחראי או הנוהג ברכב להוראות}}
{{ח:ת}} אדם האחראי לרכב או הנוהג ברכב בתחומי הנמל יישמע להוראות מנהל הנמל בכל ענין הקשור בהסעתו, בנהיגתו, בעצירתו, בהעמדתו, בחנייתו ובהחנייתו של אותו רכב וכן בפריקת מטען, בטעינתו ובהובלתו ובהורדת נוסעים, בהעלאתם ובהסעתם.

{{ח:סעיף|13|הגבלת זמן חניה}}
{{ח:ת}} לא ישאיר אדם רכב בנמל, ולא ירשה להשאירו, לתקופת זמן רצופה העולה על 12 שעות, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו}}

{{ח:סעיף|14|הגבלות בשימוש}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף או מסוך או כל חלק מהם, וכן לאסור את השימוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.

{{ח:סעיף|15|איסור בניה ללא רשות מאת מנהל הנמל}}
{{ח:ת}} לא יקים אדם בנין, מבנה או מיתקן כלשהו בנמל, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם קיבל מאת מנהל הנמל אישור שהדבר לא יפריע להפעלתו התקינה של הנמל.

{{ח:סעיף|16|איסור נטילת חול, אבנים וכו׳}}
{{ח:ת}} לא יטול אדם חול, אדמה, חצץ, אבנים או חמרים כיוצא באלה בתחום נמל, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: התנהגות אנשים בנמל}}

{{ח:סעיף|17|מילוי אחר תנאי הרשיון}}
{{ח:ת}} מי שנמצא בנמל חייב למלא אחרי תנאי רשיון הכניסה או העיסוק שבידו.

{{ח:סעיף|18|איסור הסרטה וצילום}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסריט אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|19|הצבת מודעות רק ברשות}}
{{ח:ת}} לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף, במסוך, באולם המתנה, במשרד או במקום אחר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל ובתנאים שהוא קבע.

{{ח:סעיף|20|כניסה למסוך}}
{{ח:ת}} לא ייכנס אדם למסוך שלא לשם סידור ענין בקשר לטובין הנמצאים שם, אלא ברשות מנהל הנמל, ולא יישאר בו לאחר שדרש ממנו מנהל הנמל לעזבו.

{{ח:סעיף|21|איסור דיג|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ידוג אדם בחכה או באופן אחר במעגן הסגור ולא ישים רשת לדיג או ציוד דיג אחר במימי הנמל.

{{ח:סעיף|22|חובת מבוגר לשמור על ילד שבפיקוחו}}
{{ח:ת}} לא ירשה אדם לקטין עד גיל 12 שנמצא בפיקוחו להימצא בנמל שלא בליווי בגיר.

{{ח:סעיף|23|איסור רחצה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל־חיים למימי הנמל אלא ברשות רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|24|הפגנות והתקהלויות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יערוך אדם הפגנה בנמל אלא ברשות מנהל הנמל ולא ישתתף אדם בהפגנה הנערכת ללא רשות כאמור; לא יגרום אדם להתקהלות אנשים בנמל ולא ישתתף בכל התקהלות אלא אם אישר אותה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים}}

{{ח:סעיף|25|הגדרות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הנמל“ – מנהל הנמל שבו רשום כלי השיט או שבו הוא מופעל באופן קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון שמנהל נמל מוציאו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 9|סעיף 9 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|26|סירוב לתת רשיונות}}
{{ח:ת}} מנהל נמל רשאי לסרב ליתן רשיון לכלי שיט הפועל בתחומי הנמל אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי השיט אינו מתאים, לדעת מנהל הנמל, למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;
{{ח:תת|(2)}} מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;
{{ח:תת|(3)}} כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}}, ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט, לדעתו של מנהל הנמל;
{{ח:תת|(4)}} השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.

{{ח:סעיף|27|תוקף רשיון}}
{{ח:ת}} תוקף הרשיון יהיה לשנה מיום נתינתו, אולם מנהל הנמל רשאי לקבוע לגבי רשיון מסויים תקופה קצרה יותר.

{{ח:סעיף|28|תנאים לרשיונות}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לכלול ברשיון תנאים המגבילים את השימוש בכלי השיט לחלק ממימי הנמל או לצורך עיסוק מסויים.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת משנה זו לא תגרע {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|29|הצגת רשיון}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי שיט חייב להראות את הרשיון בכל עת שידרוש ממנו פקיד מוסמך או שוטר לעשות כן.

{{ח:סעיף|30|הצגת פרטים במקום בולט}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי השיט יציין את הפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28(ב)}} באותיות ברורות במקום בולט לעין בכלי השיט.

{{ח:סעיף|31|שמירה}}
{{ח:ת}} לא יעזוב קברניטו או בעלו של כלי שיט את כלי השיט ללא השגחה נאותה אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או פקיד מוסמך אחר.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP)}}

{{ח:סעיף|32|רתיקת גווה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|33|המצאת רתוקות על־&lt;wbr&gt;ידי הקברניט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ימציא בעדן רתוקות מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|34|ניקוי רתוקות, תיקונן והחלפתן|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בזמנים שקבע רב חובל הנמל יובאו הרתוקות של כל גווה או ספינת אספקה לחוף, ינוקו, ישומנו או יוחלפו ויוחזרו למקומן לשביעת רצונו של רב חובל הנמל ועל חשבון הבעל או הקברניט של הגווה או הספינה.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות}}

{{ח:סעיף|35|סמכות מנהל הנמל או רב חובל הנמל לאכוף ביצוע הוראותיו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ביצע קברניט כלי שיט הוראה מהוראות מנהל הנמל או רב חובל הנמל שניתנו לפי תקנות אלה לקברניט כלי השיט, יהיה מנהל הנמל או רב חובל הנמל רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל או לרב חובל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל או לרב חובל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.

{{ח:סעיף|36|פיקוח על הנפת דגלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי, בהודעה בכתב שתישלח לקברניט של כלי שיט בנמל, לאסור על הנפתו או הצגתו של כל דגל או סמל על כלי השיט שעה שהוא נמצא שם, מלבד דגלו הלאומי, הדגל הישראלי, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
{{ח:תת|(ב)}} נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: ניתוב}}

{{ח:סעיף|37|הגדרות|תיקון: תשל״ב, תשנ״ט, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת רישוי נתבים“, ”הועדה“ – ועדה ליד מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן – המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הספנות והנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המעסיק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רב חובל הנמל שבו המועמד לקבלת רישיון ניתוב עתיד להיות מועסק – בנמל המפורט {{ח:פנימי|סעיף 289|בתקנה 289 לתקנות אלה}} למעט במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(2)}} נתב העוסק בפועל בניתוב – במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(3)}} רב חובל נמל שהממונה על הנמלים מינה אותו להשתתף בדין בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(4) ו־(5)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתב“ – בעל רשיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון לשמש נתב שהוצא מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 13|סעיף 13 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוררת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ימאים)|בתקנות הנמלים (ימאים), תשל״ב–1971}}.

{{ח:סעיף|38|סוגי רשיונות}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון יהיה זמני או קבוע.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

{{ח:סעיף|39|הגשת בקשה לרשיון}}
{{ח:ת}} בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} – השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שהיא קבעה.

{{ח:סעיף|39א|תנאי כשירות כללית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} תנאי הכשירות הכללית לתפקיד נתב הם:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל תעודת הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#סעיף 20|תקנה 20(1)(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#פרק ד|ופרק ד׳ לתקנות הספנות (ימאים)}};
{{ח:תת|(2)}} שירת באנייה בתפקיד קברניט כלי שיט, שתפוסתו ברוטו עולה על 3,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 24 חודשים לפחות או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 15 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 24 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת;
{{ח:תת|(3)}} הוא בעל תעודה רפואית תקפה מאת רופא מורשה או מוסד רפואי מוסמך, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש לשמש בתפקיד נתב; לעניין זה, ”מוסד רפואי מוסמך“ ו”רופא מורשה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#סעיף 52|בתקנה 52 לתקנות הספנות (ימאים)}}.

{{ח:סעיף|40|בקשה לרשיון זמני|תיקון: תשל״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} לבקשה למתן רשיון זמני יצרף המבקש –
{{ח:תת|(1)}} מסמכים המעידים על עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות הכללית כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א}};
{{ח:תת|(2)}} אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודה}} או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
{{ח:תת|(3)}} אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|41|בקשה לרשיון קבוע|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשה למתן רשיון קבוע יצרף המבקש –
{{ח:תתת|(1)}} רשיון זמני תקף של המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודה רפואית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (א)(1) ו־(2).

{{ח:סעיף|42|סמכויות הועדה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אלה סמכויות הועדה:
{{ח:תת|(1)}} לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39}} ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
{{ח:תת|(2)}} לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;
{{ח:תת|(3)}} להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה;
{{ח:תת|(4)}} לייעץ לשר בדבר קביעת תנאי הכשירות הכלליים הנדרשים לתפקיד נתב;
{{ח:תת|(5)}} לייעץ לשר בדבר הצורך בהשתלמויות מקצועיות.

{{ח:סעיף|42א|המלצה של מנהל רשות הספנות והנמלים|תיקון: תשל״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א(2)}} רשאי מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון, בתנאים או ללא תנאים, למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 3,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 18 חודשים לפחות, או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 12 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 18 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת, או שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
{{ח:תת|(ב)}} המלצת מנהל רשות הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(3)}}.

{{ח:סעיף|43|מתן רשיון}}
{{ח:ת}} השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש או לסרב לתתו, וכן לקבוע בו תנאים.

{{ח:סעיף|44|חקירות הוועדה}}
{{ח:ת}} הועדה רשאית –
{{ח:תת|(1)}} להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;
{{ח:תת|(3)}} להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.

{{ח:סעיף|45|סירוב לתת רישיון, התלייתו או ביטולו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לסרב לתת רישיון או לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניתוב, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו;
{{ח:תת|(2)}} השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
{{ח:תת|(3)}} השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.

{{ח:סעיף|45א|התליה לאלתר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אם יש לשר יסוד סביר להניח, לאחר שהועברה אליו חוות דעת של הממונה על הנמלים בעניין, כי הנתב ביצע מעשה שמפאת מהותו, חומרתו או נסיבותיו הקשורות לבטיחות השיט, אין הוא ראוי לעסוק בניתוב או, לאחר שקיבל תעודה רפואית מאת רופא מורשה או מוסד רפואי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א}}, כי מצב בריאותו של הנתב אינו מאפשר לו לבצע את תפקידו כנתב, והוא שוכנע כי יש צורך דחוף בהתליית רישיונו לשם הגנה מיידית על בטיחות השיט, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, בתנאים או בלא תנאים, עוד בטרם נמסרו לו המלצות הוועדה, ובלבד שייתן לנתב הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה.

{{ח:סעיף|46|פקיעת רשיון}}
{{ח:ת}} הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב־חובל;
{{ח:תת|(2)}} הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.

{{ח:סעיף|47||תיקון: תשל״ג־8, תשס״ט, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה}}

{{ח:סעיף|50|הודעה על בואו של כלי שיט}}
{{ח:ת}} לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל, יודיע על כך הקברניט או הבעל של כלי השיט למנהל הנמל; הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בתקנה 48}} שאינו זקוק לשירותים בנמל.

{{ח:סעיף|51|מסירת מיצהר היבוא}}
{{ח:תת|(א)}} לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל ימציא בעליו למנהל הנמל –
{{ח:תתת|(1)}} העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין בין היתר את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (stowage plan) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 218|בתקנה 218}} – תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;
{{ח:תתת|(2)}} רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;
{{ח:תתת|(3)}} רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;
{{ח:תתת|(4)}} רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.
{{ח:תת|(ב)}} הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.
{{ח:תת|(ג)}} לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל, לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.

{{ח:סעיף|52|סילוק אגרות ותשלומים לפני ההפלגה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפליג כלי שיט מנמל ללא אישור להפלגה מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.

{{ח:סעיף|53|מסירת מיצהר היצוא בהפליג כלי השיט}}
{{ח:ת}} כל כלי שיט, בטרם יינתן לו אישור הפלגה, חייב קברניטו למסור לפקיד המוסמך רשימת הנוסעים העומדים להפליג וכן מיצהר היצוא של המטען המציין בין היתר את המידות והמשקלות של כל משגור; אולם אם יש לכלי השיט סוכן בנמל, די בכך שהוא ימסור את הרשימה או המיצהר לפקיד המוסמך תוך 24 שעות מעת קבלת אישור ההפלגה.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: כלי שיט בנמלים}}

{{ח:סעיף|54|תנועת כלי שיט בנמל}}
{{ח:ת}} לא יניע ולא יתמרן אדם כלי שיט בנמל באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר שבנמל.

{{ח:סעיף|54א|אמצעי קשר בכלי שיט|תיקון: תשל״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישיט קברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 450 טונות לנמל ולא יעגינו בתחום נמל אלא אם היה כלי השיט מצוייד במכשיר קשר תג״מ (V.H.F) תקין ובמצב שמיש.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.

{{ח:סעיף|55|מצופי עוגנים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רב חובל הנמל רשאי להורות לקברניט של כלי שיט העוגן בנמל לגרום לכך כי מקום הימצאם של העוגנים יובלט באמצעות מצופים.

{{ח:סעיף|56|הפעלת צופר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם צופר בכלי שיט הקשור לרציף או לשובר הגלים מבלי שקיבל תחילה רשות מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום או לצורך ניסוי מערכות לפני הפלגה (Testing Gear).

{{ח:סעיף|57|כוח ההנעה של כלי השיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט המונע בכוח מכני חייב לוודא את כשירותו ותקינותו המלאה של כוח ההנעה העיקרי בכלי השיט כל עוד כלי השיט נמצא בנמל, אלא אם כן קיבל רשות בכתב מאת רב חובל הנמל או מי שהוא מינה לכך לשינוי כוח ההנעה העיקרי של כלי השיט, ובלבד שסוכן האנייה הציג לו אישור של המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט לאותו שינוי.

{{ח:סעיף|58|נוכחות אנשי צוות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט העוגן או הרתוק בנמל יבטיח כי מספר מספיק של אנשי צוות יהיו נוכחים על כלי השיט לצורך שמירה על בטיחותו ואפשרות תמרונו, זולת אם רב חובל הנמל הסכים מראש אחרת; רב חובל הנמל יתייעץ עם המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט הנוגע בדבר או מי שהוא מינה לעניין זה.

{{ח:סעיף|59|אמצעי ריתוק}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט הרתוק בנמל יבטיח כי אמצעי הריתוק של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב תקין.

{{ח:סעיף|60|סוככי מגן|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} קברניטו של כלי שיט הנכנס לנמל יבטיח כי כלי השיט יהיה מצוייד בסוככי מגן במספר ובגודל מתאימים לכלי השיט והשימוש בהם ייעשה לפי הצורך ולפי הוראות רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|61|קשירת כבלים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} רב חובל הנמל רשאי ליתן הוראה לקברניט לקשור כבלים או ציוד קשירה לכלי השיט תוך מועד שיורה; אם אין לקברניט כבלים או ציוד קשירה כאמור, יספקם רב חובל הנמל ויחייב את הקברניט בהוצאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא קויימה הוראת תקנת משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי רב חובל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.

{{ח:סעיף|62|הפעלת מדחף על יד רציף|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בכלי שיט העוגן על יד רציף לא יופעל המדחף בלי רשות לכך מאת מנהל הנמל אלא אם –
{{ח:תת|(1)}} הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום; או
{{ח:תת|(2)}} הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.

{{ח:סעיף|63|איסור חסימת נתיבי שיט וגישות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעגון כלי שיט בנתיב שיט, בתעלה או במקום המפריע לגישה לכל רציף, מזח או מיתקן אחר של הנמל, אלא לפי היתר מראש מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות מרב חובל הנמל, פרט למקרה חירום.

{{ח:סעיף|64|עגינה וריתוק|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־3, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“, ”חברת נמל“ ו”תאגיד מורשה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}} (להלן – החוק);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רציף מסחרי“ – רציף שהרשות הורתה לגביו, לפי תקנת משנה (א1)(2), כי הקצאתו לכלי שיט תהיה לפי הסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“, לגבי כל רציף – חברת הנמל או התאגיד המורשה שהוסמכו לתת בו שירותי נמל לציבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צוות תפעול“ – קבוצת עובדים מוגדרת, העובדת בשיתוף פעולה לביצוע תהליך ניטול המטען והכוללת עובדים במספר ובתפקידים המתאימים, להלכה, להשלמת התהליך האמור במלואו.
{{ח:תת|(א1)}} לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע בכללים לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|סעיף 32(ב) לחוק}}, ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן – נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ״ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;
{{ח:תתת|(2)}} להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן – אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, ”זמן שהיית אניה בנמל“ – פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ״ל המפעיל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעיל –
{{ח:תתתתת|(1)}} בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה – שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;
{{ח:תתתתת|(2)}} ביום שישי – שלושה צוותי תפעול;
{{ח:תתתת|(ד)}} המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;
{{ח:תתתתת|(2)}} המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;
{{ח:תתתתת|(3)}} להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.
{{ח:תת|(א2)}} בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.
{{ח:תת|(א4)}} קביעת נוהל התור התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.
{{ח:תת|(א5)}} נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן – הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.
{{ח:תת|(ה)}} מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.
{{ח:תת|(ז)}} לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ח)}} היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 42|בסעיף 42(ג)(3) לחוק}}, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 43|סעיפים 43 עד 46}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 48|ו־48 לחוק}}.

{{ח:סעיף|65|היתר ריתוק}}
{{ח:ת}} אין לראות בקבלת אגרות מינגש או כל אגרות אחרות בלבד משום מתן היתר לכלי שיט להירתק לרציף או לעגון במקום אחר בנמל כל עוד לא נתקבל היתר לכך.

{{ח:סעיף|66|פריקת מטענים וטעינתם}}
{{ח:ת}} לא יתחילו בפריקת מטענים או בהורדת אנשים מכלי שיט או בטעינת מטענים או העלאת אנשים עליו, אלא במקום ובזמן שנקבע לכך בהיתר שקיבל הקברניט מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|67|הגבלות בשירותי הנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור טעינתם או פריקתם של טובין ועלייתם או ירידתם של אנשים מכלי שיט כל אימת שהוא סבור כי מזג האוויר או גורם אחר עלול להפריע למהלך התקין של העבודה או לגרום נזק לנמל או לרכוש או לאנשים שבתוכו.

{{ח:סעיף|68|עיכוב פריקה וטעינה}}
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט שלא פרק מטען או לא טענו במהירות הסבירה לדעת מנהל הנמל, והוא תופס מקום ריתוק הדרוש לכלי שיט אחר, רשאי מנהל הנמל להורות להעתיקו ממקום ריתוקו או להעתיקו בעצמו ולהטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בכך.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.

{{ח:סעיף|69|מניעת נזק ממיתקני הנמל}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף או למיתקן אחר בנמל עקב ניתוב, עגינה או רתיקה של כלי השיט או בשעת פריקה או טעינה.

{{ח:סעיף|70|הודעה על גרימת נזק}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט יודיע מיד למנהל הנמל על כל נזק שגרם כלי השיט לרציף או למיתקן אחר בנמל.

{{ח:סעיף|71|איסור כניסת כלי שיט שאינם מבוטחים}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לאסור כניסתו של כלי שיט לנמל אם לא הוכיח בעל כלי השיט או קברניטו כי כלי השיט מבוטח להנחת דעתו של מנהל הנמל מפני כל נזק שהוא אחראי לו ואשר עלול להיגרם על־ידי כלי השיט בנמל.

{{ח:סעיף|72|הרחקת כלי שיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נוכח רב חובל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: ציוד}}

{{ח:סעיף|73|עגורני חוף}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, כולם או מקצתם, מכלי שיט הרתוק לרציף בנמל, או טעינתם עליו, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם לדעתו הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני כלי השיט עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|74|חובת שימוש בעגורני חוף}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בתקנה 73}} יהא השימוש בעגורני חוף או במיתקני חוף חובה לשם פריקת מטענים בצובר שעליהם הורה מנהל הנמל, או טעינתם לכלי שיט הרתוק לרציף, כל אימת שבנמל מצויים עגורנים או מיתקני חוף שאפשר להשתמש בהם.

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: מטענים}}

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן א|סימן א׳: מסמכי המטענים וסימונם}}

{{ח:סעיף|75|טובין שלא נפדו וגורמים לצפיפות}}
{{ח:ת}} נפרקו טובין מכלי שיט בנמל ועברו חמישה ימים מן היום שבו השלים כלי השיט שייבא את הטובין את פריקת מטענו בנמל, רשאי מנהל הנמל, אם לדעתו אי העתקת הטובין גורמת לצפיפות בו, לצוות על העתקתם למקום שאישר לכך גובה המכס, וההוצאות הכרוכות בכך ישולמו על ידי היבואן או בעל הטובין, או על ידי סוכנו של כל אחד מהם, בטרם יוצאו הטובין מפיקוחה של רשות הנמלים.

{{ח:סעיף|76|רשימת טובין ליצוא}}
{{ח:ת}} לא יביא אדם לנמל טובין שאינם חפצי נוסעים (להלן {{ח:פנימי|פרק 10|בפרק זה}} – טובין) לשם הטענתם על כלי שיט, אלא אם המציא קודם לכן למנהל הנמל רשימה של הטובין האלה ובה תיאורם, משקלם, מידותיהם, סימונם, אריזתם, שמות שולחיהם ומקבליהם וציון הטובין המסוכנים שביניהם.

{{ח:סעיף|77|סימון משקל טובין מיוצאים}}
{{ח:ת}} הבעל של כל יחידת טובין המיוצאת דרך הנמל, שמשקלה ברוטו אלף קילוגרמים או יותר, יבטיח שהמשקל יצויין על אריזת המשגור באופן ברור ובולט לעין בכתב בר־קיימא.

{{ח:סעיף|78|המצאת רשימת טובין בשיטעון}}
{{ח:ת}} אם מועברים טובין מכלי שיט אחד בנמל למשנהו, רשאי מנהל הנמל לדרוש מהקברניטים של שני כלי השיט רשימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בתקנה 76}} לענין הטובין שבשיטעון.

{{ח:סעיף|79|הוראת מסירה|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} טובין שנפרקו בנמל לשם יבוא או כמטען במעבר, יגישו מקבלי הטובין או סוכניהם למנהל הנמל הוראת מסירה מטעם סוכן כלי השיט שבו יובאו הטובין בטופס שנקבע על פי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 14|סעיף 14 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|80|תעודת יצוא}}
{{ח:ת}} יצואן של טובין או סוכנו יגישו למנהל הנמל תעודת יצוא, שבה נקובים הפרטים הבאים לענין הטובין:
{{ח:תת|(1)}} שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;
{{ח:תת|(2)}} שם המקבל;
{{ח:תת|(3)}} משקלם של הטובין ונפחם;
{{ח:תת|(4)}} סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;
{{ח:תת|(5)}} נמל היעוד.

{{ח:סעיף|81|אי אחריות להטענת טובין}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים אינה חייבת להטעין טובין שעליהם הוגשה תעודת יצוא, כולם או מקצתם, על כלי שיט ששמו צויין בתעודת יצוא.

{{ח:סעיף|82|פיקוח בעת פריקה וטעינה}}
{{ח:ת}} בעת פריקה או טעינה על כלי שיט בנמל, יימצא עליו קברניטו ויפקח על הפעולות האמורות.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: מטענים ברציפים}}

{{ח:סעיף|83|הנחת טובין בנמל}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם טובין במקום כלשהו בשטח הנמל אלא ברשות פקיד מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.

{{ח:סעיף|84|אריזת טובין}}
{{ח:ת}} לא יארוז אדם טובין, לא יפתח אריזתם ולא ירכיב מכוניות, מכונות או טובין אחרים בשטח הנמל, אלא ברשות הפקיד המוסמך.

{{ח:סעיף|85|איסור הנחת טובין וציוד בקרבת מיתקני הנמל|תיקון: תשל״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם כל טובין או ציוד ולא יחזיקם ברציף בקרבה יתרה לרתוקות, לזקפים (bollards), לטבעות קשירה, לעמודים, לחיבורי מים או חשמל, למסילות ברזל או למסילת עגורנים.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מסילת ברזל“ – השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.

{{ח:סעיף|86|איסור הנחת טובין באופן העלול לגרום נזק}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל טובין אשר לדעת פקיד מוסמך עלולים לגרום נזק לרציף, למסוך או למקום אחר או לטובין אחרים בקרבתם.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.

{{ח:סעיף|87|בעלי־&lt;wbr&gt;חיים בנמל}}
{{ח:ת}} מי שבפיקוחו נמצאים בעלי־חיים בנמל או המביא בעלי־חיים לנמל או המוציא אותם משם, ינקוט בכל הצעדים הדרושים למניעת בריחתם או תעייתם.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ג|סימן ג׳: פריקה וטעינה}}

{{ח:סעיף|88|מתיחת רשתות בעת פריקה וטעינה}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט יגרום לכך כי לפני פריקת טובין או טעינתם ובזמן הפריקה או הטעינה יימתחו רשתות וקולטי מפולת בין כלי השיט והרציף.

{{ח:סעיף|89|הוראות לקברניט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לתת מפעם לפעם הוראות בענין פריקה וטעינה וכל הכרוך בכך לקברניט של כלי שיט ולכל אדם הממונה על פריקת כלי שיט או טעינתו, לרבות הוראות בענינים כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;
{{ח:תתת|(2)}} השימוש בארבות, בסירות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;
{{ח:תתת|(3)}} הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;
{{ח:תתת|(4)}} שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;
{{ח:תתת|(5)}} האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.

{{ח:סעיף|90|מסירת טובין במסירה עקיפה לפי שטרי מטען}}
{{ח:תת|(א)}} במסירה עקיפה, ימסור הקברניט או הבעל של כלי שיט למנהל הנמל את הטובין כשהם מסודרים לפי שטרי מטען.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.

{{ח:סעיף|91|רשימות טובין בפריקה}}
{{ח:ת}} ערך קברניט או הבעל של כלי שיט רשימות של טובין שנפרקו מכלי השיט, רשאי מנהל הנמל לדרוש העתק מהרשימות האמורות.

{{ח:סעיף|91א|כיסוי מטענים בגלנוע|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} כלי רכב מוביל שהוא טעון מטען יבוא או מטען ייצוא יימסר לנמל כשהוא מכוסה להגנת המטען מפני גשם.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ד|סימן ד׳: סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|92||תיקון: תשל״ג, תשל״ט־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|93||תיקון: תשל״ט־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|94|מסירה ישירה טעונה אישור}}
{{ח:ת}} לא תיעשה מסירה ישירה בטובין מיובאים או מיוצאים, אלא באישורם המוקדם בכתב של גובה המכס ומנהל הנמל.

{{ח:סעיף|95|סמכות לסרב מסירה עקיפה|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות מסירה עקיפה בעת פריקת טובין או טעינתם, אם לדעתו מסירה כאמור עלולה לגרום לצפיפות יתרה, סכנת דליקה, התפוצצות, לכלוך, זיהום אויר, הפרעה לסדרי העבודה בנמל וכיוצא באלה, או אם הדבר דרוש, לדעתו, להגנתם, שמירתם או בטיחותם של הטובין המשונעים או של טובין אחרים שבקרבתם.

{{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד־עשר: טובין ללא תובעים}}

{{ח:סעיף|96|דמי מכירת טובין ללא תובעים|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נמכרו טובין בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|סעיף 21}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 22|או 22 לפקודה}}, ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם מסי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, ההוצאות הקשורות בטיפול בהם לצורך מכירתם והוצאות מכירתם.
{{ח:תת|(ב)}} העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה הוראה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|לסעיף 21}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 22|או 22 לפקודה}} למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות – יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנת משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.
{{ח:תת|(ד)}} טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ה)}} רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה – רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.

{{ח:סעיף|97|הודעה על מכירת טובין ללא תובעים|תיקון: תשל״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על מכירה של טובין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|בסעיף 21(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, תפורסם בידי מנהל הנמל שבו הטובין עומדים להימכר, בתחילת החודש שבו הטובין יוצאו למכירה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ־15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.
{{ח:תת|(ג)}} טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ד)}} אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.

{{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים־עשר: בטיחות}}

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן א|סימן א׳: אמצעי בטיחות}}

{{ח:סעיף|98|אמצעי גישה לכלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט של כלי שיט שרותק לרציף יקבע ויחזיק כבש מתאים לגישה בטוחה מהרציף לכלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.
{{ח:תת|(ג)}} הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.

{{ח:סעיף|99|עליה וירידה מכלי שיט באמצעות כבש}}
{{ח:ת}} לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד ממנו לחוף אלא באמצעות כבש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 98|בתקנה 98}}.

{{ח:סעיף|100|כלי שיט בתנועה}}
{{ח:ת}} לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד מכלי שיט לחוף כל עוד כלי השיט נמצא בתנועה.

{{ח:סעיף|101|איסור לטפס}}
{{ח:ת}} לא יטפס אדם על שובר גלים, על רציף או מתחתיו, או על כל מבנה, עגורן או מטען בנמל, אלא אם הורשה לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|102|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן זה}} אינן באות לגרוע {{ח:חיצוני|כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים)|מכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947}}.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: מניעת דליקות בנמל וכיבוין}}

{{ח:סעיף|103|איסור עישון בנמל}}
{{ח:ת}} לא יעשן אדם ולא ישתמש במאור חשוף או באש מסוג כלשהו בנמל במקומות שהעישון או השימוש כאמור נאסר על ידי מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|104|איסור ביצוע עבודת בעירה בנמל}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש ברציף, במסוך או בכל מקום אחר בנמל, אלא ברשות מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|105|כיבוי דליקות בנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לנקוט בכל הצעדים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.

{{ח:סעיף|106|הרחקת טובין ממקום דליקה}}
{{ח:ת}} פרצה דליקה בנמל, במקום שבו מוחסנים טובין או בקרבתו, או בכלי שיט בקרבת מקום כאמור, רשאי מנהל הנמל להרחיק בזמן הדליקה או כיבויה את הטובין למקום אחר בנמל או מחוצה לו ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או נגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, החל מפרוץ הדליקה ועד שהבעל קיבלם להחזקתו, עד כדי ערך הטובין.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין}}

{{ח:סעיף|107|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן זה}}, ”הבערת אש“ – כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.

{{ח:סעיף|108|איסור הבערת אש}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם אש בכלי שיט –
{{ח:תתת|(1)}} בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;
{{ח:תתת|(3)}} בשעת תדלוקו של כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.

{{ח:סעיף|109|הבערת אש}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108}} מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
{{ח:תת|(2)}} הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
{{ח:תת|(3)}} חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.

{{ח:סעיף|110|ריתוך אסור}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן זה}} – פעולות ריתוך) –
{{ח:תת|(1)}} בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;
{{ח:תת|(2)}} בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;
{{ח:תת|(3)}} בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

{{ח:סעיף|111|פעולות ריתוך מותרות}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 110|בתקנה 110}} מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} במקום שלא פורט בפסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

{{ח:סעיף|112|אמצעי זהירות לפני פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצוע הפעולה אלא אם נקט תחילה באמצעי הזהירות הדרושים למילוי התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;
{{ח:תת|(2)}} במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;
{{ח:תת|(3)}} במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;
{{ח:תת|(4)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות – נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;
{{ח:תת|(5)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה – הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;
{{ח:תת|(6)}} אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז – מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

{{ח:סעיף|113|אמצעי זהירות בשעת פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי בטיחות למניעת הדברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
{{ח:תת|(2)}} חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;
{{ח:תת|(3)}} הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;
{{ח:תת|(4)}} חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

{{ח:סעיף|114|אמצעי זהירות בגמר פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך או משתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע הפעולה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;
{{ח:תת|(2)}} מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
{{ח:תת|(3)}} הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.

{{ח:סעיף|115|סמכויות מנהל הנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולת ריתוך או להתנות את ביצועה בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 112|בתקנות 112}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|113}} {{ח:פנימי|סעיף 114|ו־114}}, אם לדעתו דרוש הדבר מטעמי בטיחות.

{{ח:סעיף|116|הודעה על דליקה בכלי שיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, לרב חובל הנמל; רב חובל הנמל יודיע למנהל הנמל ולרשות הכבאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.
{{ח:תת|(ב)}} חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.

{{ח:סעיף|117|הרחקת טובין מכלי שיט}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה ומסביבתו.

{{ח:סעיף|118|הרחקת כלי שיט מתחום הנמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה.

{{ח:סעיף|119|הגשת עזרה למנהל נמל או לרב חובל הנמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(במקור התקנה סומנה בטעות כתקנה 119א).}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט שפרצה בו דליקה יגיש למנהל הנמל או לרב חובל הנמל, לפי העניין, כל עזרה אפשרית הדרושה לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|תקנות 117}} {{ח:פנימי|סעיף 118|או 118}}.

{{ח:סעיף|120|שימוש במלגזה לצורך שינוע}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי שיט.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.
{{ח:תת|(ג)}} בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: כללי}}

{{ח:סעיף|121|אחריות מעביד}}
{{ח:ת}} חובה המוטלת על פי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} תחול על הקברניט, על המבצע ועל מעבידו של המבצע.

{{ח:סעיף|122|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחום נמל.

{{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה־עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם|תיקון: תשמ״ד־2}}

{{ח:סעיף|123|הגדרות|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מוגבל“ – אזור בתחום הכרזת נמל, המגודר בגדר הנמל ואשר למנהל הנמל שליטה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מניעה“ – אזור בנמל בתחום המעגל ברדיוס של 50 מטרים מהמקום שבו מבוצעות, או נעשות הכנות לביצוע, כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} טעינה או פריקה של חמרי נפץ;
{{ח:תתתת|(2)}} עגינה, קשירה, עיתוק, ניתוק או הפלגת אנית חמרי נפץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה א׳“ – שטח שבו צפויים, במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, התמוטטות או נזק חמורים לרכוש ופגיעה קטלנית בנפש שלא ניתן למנעם על ידי מיגון או מחסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה ב׳“ – השטח שבו צפויים במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, נזקים לרכוש ופגיעה בנפש מרסיסים, הדף, גופים מעופפים וכיוצא באלה ואשר ניתן למנעם או להפחיתם על ידי מיגון או מחסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנית חמרי נפץ“ – כלי שיט הנושא עמו בהכנסו לנמל, או בהמצאו בנמל, כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ שכלי שיט כאמור נושא עמו דרך קבע לשימושו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – הקברניט, הבעל או החוכר של אנית חמרי נפץ או הבעל של מטען חמרי נפץ או סוכנם או נציגם או שליחם של כל אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חמרי נפץ“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק חמרי נפץ|בחוק חמרי נפץ, התשי״ד–1954}}, לרבות חמרי נפץ ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה הראשונה (1 Class) של הקודקס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לעניני ספנות International Maritime Organization שישראל חברה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקודקס“ – הקודקס הבינלאומי הימי של אימ״ו לענין טובין מסוכנים (I.M.D.G. Code).
{{ח:תת|(ב)}} הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.

{{ח:סעיף|124|הודעה על מטען|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הגיע אנית חמרי נפץ לנמל או לפני הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל בדרך אחרת ימסור הבעל הודעה על כך למנהל הנמל, בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|לטופס 1 שבתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן – הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח א|שבלוחות א׳ עד ה׳ בתוספת השניה}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}}, כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.

{{ח:סעיף|125|סיווג בהעדר הודעה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} לא נמסרה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(א)}}, או לא נמסרה במועד, או נמסרה והאמור בה לא הניח דעתו של מנהל הנמל, יסווג מנהל הנמל את חמרי הנפץ בקבוצה 1.1 שבקודקס.

{{ח:סעיף|126|עגינה וקשירה של אנית חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אנית חמרי נפץ לא תיכנס, לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובמקום שנקבע בהיתר.
{{ח:תת|(ב)}} אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.

{{ח:סעיף|127|אמצעים לגרירה בשעת סכנה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל יניח גרזנים בחרטום אנית חמרי נפץ השוהה בנמל וכן ליד חבלי הקשירה שבירכתיה, שיאפשרו ניתוק כלי השיט מן הרציף בשעת סכנה.
{{ח:תת|(ב)}} הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.

{{ח:סעיף|128|טעינת חמרי נפץ ופריקתם|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} אין לטעון חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או לפרקם ממנה אלא במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, ”בודק מוסמך“ – כמשמעותו על פי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 1|סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.

{{ח:סעיף|129|כמויות המותרות לשינוע ואישור חריגה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} למטען חמרי נפץ המיועדים לטעינה על אנית חמרי נפץ או לפריקה ממנה, יקבעו אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ על ידי חישוב רדיוסים של איזורי הסכנה התואמים, על פי סיווג חמרי הנפץ בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה ”א“ שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) – יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה ”א“ התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבעל הגיש למנהל בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|טופס 2 בתוספת השניה}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|לטופס 2 בתוספת השניה}}, כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה״ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה ”א“.

{{ח:סעיף|130|חובת זהירות|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות כלשהן באזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל כל אימת שמתבצעת באיזור המניעה טעינה או פריקה של חמרי נפץ, זולת מי שקשור במישרין לשינועם, או איש צוות באנית חמרי נפץ, או מי שקיבל היתר לכך מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.

{{ח:סעיף|131|דגל ומאור|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} קברניט של אנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום נמל חייב בשעות היום להניף דגל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 3|טופס 3 בתוספת השניה}} ובשעות הלילה – לתלות ולהאיר מאור אדום בראש התורן ואם אין לכלי השיט תורן – באחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, והכל באופן שהאור יראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משלושה וחצי קילומטרים.

{{ח:סעיף|132|איסור שהיית כלי שיט ליד אנית חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישיט אדם לעבר אנית חמרי נפץ כלי שיט שאינו נוטל חלק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ או קשור ישירות לקשירתה, לעיתוקה או לניתוקה של אנית חמרי נפץ.
{{ח:תת|(ב)}} גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|133|מניעת דליקות והתפוצצויות|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בהימצא אנית חמרי נפץ בתחום הנמל ינקוט הבעל כל אמצעי זהירות הדרושים למניעת אש או התפוצצות בכלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.
{{ח:תת|(ג)}} ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן – האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.
{{ח:תת|(ה)}} האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.
{{ח:תת|(ו)}} ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.

{{ח:סעיף|134|{{ח:הערה|שילוט}}|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל יסמן את אזור המניעה וגבולותיו בשילוט מתאים; לפני תחילת טעינה או פריקה של חמרי נפץ יוצגו שלטי אזהרה ליד כבש אנית חמרי הנפץ ובאזור המניעה בזו הלשון: ”אסור לעשן, להשתמש בלהבה גלויה ולהכניס גפרורים ומצתים; הגישה למבקרים אסורה ללא אישור מנהל הנמל“.

{{ח:סעיף|135|איסור הבערת אש, עישון והכנסת מכשירי הצתה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם אש גלויה באזור מניעה או באנית חמרי נפץ השוהה בנמל, אלא אם כן ניתן על כך היתר מראש מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”אש גלויה“ – חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנת משנה (ד).

{{ח:סעיף|136|איסור שימוש בכיבלי חשמל מסויימים|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם בכיבלי חשמל ניידים באנית חמרי נפץ ובאזור המניעה, לשם תאורה, אלא אם הם מסוג משוריין שאישר מנהל הנמל, וכשהם מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף ומנהל הנמל התיר את השימוש.

{{ח:סעיף|137|איסור פעולות המתיזות גצים|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם בניקור או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה ליצור או להתיז גצים באנית חמרי נפץ השוהה בנמל; אולם אם היה צורך לבצע עבודת תיקונים דחופה באנית חמרי נפץ, העלולה ליצור או להתיז גצים, ניתן לבצעה אם ניתן היתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאים שקבע.

{{ח:סעיף|138|כוננות האניה וצוותה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} בזמן שהותה של אנית חמרי נפץ בנמל יהיו האניה וצוותה במצב כוננות המאפשר הוצאתה המיידית של האניה מן הנמל בכל עת.

{{ח:סעיף|139|איסור פירוק מנועי האניה|תיקון: תשמ״ד־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} הבעל לא יפרק את מנועי אנית חמרי הנפץ השוהה בנמל ויקיים את הכח המניע שלה במצב מוכן להפעלה מיידית, אלא בהיתר מראש מאת רב חובל הנמל ולפי תנאיו; ובלבד שסוכן האנייה הציג לפניו אישור מאת המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגנת האנייה לעניין פירוק המנוע ואי־קיום הכוח המניע של האנייה.

{{ח:סעיף|140|אמצעי בטיחות נוספים|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} בנסיבות מיוחדות רשאי מנהל הנמל להורות על נקיטת אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות על האמור {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|141|הרחקת חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חומר נפץ ישונע, בתחום הנמל, במסירה ישירה ובתוואי שעליו יורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 128|בתקנה 128}}, לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|142|אריזה וסימון|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל יוודא שאריזת חמרי הנפץ תהיה עמידה בפני סיכונים הקשורים בשינועם ובהובלתם בים, והסימון על פניהן ייעשה באופן בולט וברור לעין, לפני הבאתם לנמל.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.

{{ח:סעיף|143|תקינות מכולות וכלי־&lt;wbr&gt;רכב|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} הבעל של חמרי נפץ המיועדים ליבוא או ליצוא במכולה או המשגר כלי רכב טעונים חמרי נפץ לנמל לשם טעינתם יחד עם חמרי הנפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה כאמור, יוודא שהמכולה וכלי הרכב יהיו בעלי כל הנתונים לעמידה בתנאי השינוע וכי המכולה תענה על דרישות כל אמנה בינלאומית לענין שינוע והובלה שישראל הצטרפה אליה או על דרישות כל רשות מוסמכת לענין.

{{ח:סעיף|144|פיקוח על טעינה ופריקה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אנית חמרי נפץ, המפקח על הטעינה או הפריקה, יוודא שבידיו כל הפרטים הנוגעים לחמרי הנפץ המיועדים לשינוע, לרבות כמותם, אריזתם, שמותיהם, סיווגם, תכונותיהם, הסיכונים הטמונים בהם וכן אופן ושיטות הטיפול בהם בשעת סכנה או חירום.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|145|תנאי וזמני טעינה, פריקה והפלגה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיעשה עבודה בחמרי נפץ בנמל, לרבות טעינתם על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה בזמן סערת ברקים.
{{ח:תת|(ב)}} טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;
{{ח:תתת|(2)}} ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.
{{ח:תת|(ג)}} טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.
{{ח:תת|(ד)}} פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.
{{ח:תת|(ה)}} אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.

{{ח:סעיף|146|כיסוי חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אנית חמרי נפץ יוודא שחמרי הנפץ שעליה יהיו מכוסים כל העת, למעט בזמן הטעינה או הפריקה.
{{ח:תת|(ב)}} בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.

{{ח:סעיף|147|איסור שימוש בכלי רכב ובציוד ממונע|תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס לאזור מניעה כל רכב, לרבות רכב תפעולי, המונע במנוע בנזין, פרט לרכב כיבוי אש ורכב הצלה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.
{{ח:תת|(ג)}} לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס ”Ex“ או ”EE“.
{{ח:תת|(ד)}} מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס ”DS“ (דיזל) או ”EE“ (חשמל).

{{ח:סעיף|148|איסור כניסה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} לא יכנס אדם לאזור מניעה או לאזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל ולא ימצא בו בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה, למעט איש צוות של האניה, איש צוות כיבוי אש והצלה, נהג כלי תובלה המועסק בשינוע חמרי נפץ ואדם העוסק בטעינה, בפריקה או בפיקוח, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|149|הודעה על תקלה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} קברניט אנית חמרי נפץ יודיע מיד למנהל נמל על כל תקלה הנוגעת לחמרי נפץ שבה, העלולים לסכן את הנמל או כל אדם או רכוש שבתחומו או בסביבתו.

{{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|150|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 14|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה“ – מקום בתחום הנמל שבו מבוצעות פעולות שינוע, אחסנה או אריזה של חומר מסוכן והאזור הסמוך לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים“ – כלי שיט המשנע, מאחסן או העומד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, למעט חומר מסוכן בכמות הדרושה לתפעולו של כלי השיט עצמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים המשנעת, מאחסנת או העומדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים בצובר, לרבות אניה כאמור אשר סיימה פריקת חומר מסוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים מוצקים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים נוזלים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לספנות שישראל חברה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – קברניטה, בעלה או חוכרה של אניית חמרים מסוכנים או הבעל של חמרים מסוכנים או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גז“ – לרבות אדי חומר מסוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות אימ״ו“ – ההנחיות הכלולות בספר ”תובלה בטוחה, שינוע ואחסון של חמרים מסוכנים בתחום הנמל“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר לקיח“ – חומר, בכל מצב צבירה, שנקודת ההבזקה שלו בגביע סגור לפי שיטת האגודה האמריקאית לבחינת חמרים ASTM 93-D (לפי התקן האמריקאי לבחינת חומרים, כרך D תקן 93) היא טמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס או פחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – חומר מן החמרים המוגדרים בקודקס של אימ״ו, בכמות ובתנאים העולים על המינימום המפורט בו וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות, למעט חמרי נפץ כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק 13 לתקנות אלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן ארוז“ – חומר מסוכן המשונע או מאוחסן באריזה לרבות אריזה אשר שימשה לאחסנת חומר מסוכן אלא אם כן נוקתה משאריות החומר המסוכן, אם תכונות החומר מאפשרות זאת בבטיחות וכל תוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בה הוסרו ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן בצובר“ – חומר מסוכן המשונע או המאוחסן ללא אריזת ביניים בכלי קיבול המהווה חלק מכלי שיט או המחובר חיבור של קבע למקרקעי הנמל, או המהווה חלק מהמערך התפעולי של הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה מוצק בעת שינועם או אחסנתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה נוזלי בעת שינועם או אחסנתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי קיבול“ – מכל, ספנת אניה, מכולה ואריזה אחרת מכל מין וסוג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן חמרים מסוכנים“ – אזור בנמל שמנהל הנמל אישרו כמקום אחסנה של חמרים מסוכנים ארוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינגש“ – אזור בנמל, ליד רציף, בו עוגנת אניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוף“ – אזור בנמל שקבע מנהל הנמל המצוייד במתקנים לשינוע ואחסנה של חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, לרבות המינגש המיוחד במסוף המיועד לביצוע שינוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מסוף“ – אדם שמנהל הנמל מינהו לניהול המסוף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר או״ם“ (UN Number) – מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מחסן“ – בעל מחסן חמרים מסוכנים מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול מחסן חמרים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מערכת אמצעים לשינוע ולאחסון חמרים מסוכנים נוזלים בצובר במסוף או מחוצה לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מיתקן“ – בעל מיתקן, מורשהו או חוכרו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרה חירום“ – מקרה של תקלה באניית חמרים מסוכנים או תקלה בשינוע או באיחסון חומר מסוכן ובכלל זה דליפה, אש, התפוצצות או גלישת חומר מסוכן ממכלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהלי חירום“ (EMS) – ההנחיות הכלולות בספר ”נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במיתקן“ – מי שמפעיל מיתקן מעסיקו במיתקן לרבות קבלן עצמאי ועובדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רציף“ – אזור בנמל, למעט מסוף, שבו מתבצע שינוע של חמרים מסוכנים ארוזים או של חומרים מסוכנים מוצקים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיל רציף“ – בעל של רציף, מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול הרציף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת סיכון“ (UN Class) – מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קודקס של אימ״ו“ (IMDG Code) – הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ״ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רמת סיכון“ – סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group) כפי שמוגדר בקודקס של אימ״ו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוע“ – לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: כללי|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|151|הודעה על חמרים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל אניית חמרים מסוכנים ימסור בכתב למנהל הנמל או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הגעת אניית חמרים מסוכנים לנמל, הודעה על חמרים מסוכנים (להלן – ההודעה) בנוסח הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 1|בטופס 1 בתוספת השלישית}}; לגבי משך הפלגה קצר מ־24 שעות, תימסר ההודעה בכתב עם הפלגת האניה מנמל המוצא.
{{ח:תת|(ב)}} בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ״ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.

{{ח:סעיף|152|קשר האניה עם החוף|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקיים קשר רדיו או טלפון רצוף בין האניה שבפיקודו ובין תצפית הנמל בכל עת שהאניה שוהה בתחום הנמל.

{{ח:סעיף|153|פעולה הקשורה בחומר מסוכן|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} שינוע, אחסון או פעולה אחרת בנמל ובדרך אליו הקשורה בחומר מסוכן ייעשו בהתאם להנחיות אימ״ו והקודקס של אימ״ו אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:
{{ח:תתת|(1)}} שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;
{{ח:תתת|(2)}} מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} נוהלי חירום.

{{ח:סעיף|154|פיקוח על שינוע|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע איש מצוות האניה, בדרגת קצין, בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום לפיקוח על שינוע החומר המסוכן (להלן – הקצין המפקח).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.

{{ח:סעיף|155|נקיטת אמצעי זהירות וכיבוי אש|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף, מפעיל מחסן וכל אדם אחר הבא במגע עם חומר מסוכן בנמל, ינקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע התלקחות אש, התפוצצות, דליפה או כל נזק אחר העלול להיגרם בשל שינוע חומר מסוכן ואחסנתו.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יבדוק כי –
{{ח:תתת|(1)}} אמצעי הכיבוי של האניה, שליד כל כלי קיבול בו מבוצע שינוע חומר מסוכן, יהיו תקינים ומוכנים להפעלה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר מתאים של זרנוקי כיבוי אש יהיו על סיפון האניה, מחוברים למערכת כיבוי האש של האניה ומוכנים להפעלה מיידית;
{{ח:תתת|(3)}} לא ייפלטו גצים מארובת האניה;
{{ח:תתת|(4)}} באניה יהיה בכל עת צוות מיומן ומתורגל בכיבוי אש.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, כל אחד בתחום אחריותו, ידאג לפני שינוע, לגישה חפשית של אמצעי כיבוי האש אל אניית חמרים מסוכנים ולכל מקום שבו נמצא חומר מסוכן, ולשימוש בהם ללא הפרעה.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, יקבע את המקום שבו יוחזקו כלים ומכשירים לכיבוי אש, מלאי אמצעי ספיגה וחמרי טיהור וניטרול בכמות ומסוגים מתאימים, הכל במצב תקין ומוכן לשימוש מיידי.

{{ח:סעיף|156|עישון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשן אדם ולא ישא עמו גפרורים או כלי הצתה אחרים באזור סכנה אלא במקום שמנהל הנמל יעד לכך.
{{ח:תת|(ב)}} כדי להבטיח קיום הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מכל אדם הנכנס לאזור סכנה להפקיד במשרד הנמל גפרורים וכלי הצתה שברשותו.
{{ח:תת|(ג)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע באניה אזורים מותרים לעישון הסגורים ומסומנים באופן מתאים ואשר קיימת בהם חובת שימוש במאפרות.
{{ח:תת|(ד)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, יציבו שלטים בולטים לעין האוסרים עישון במקומות שבהם העישון מהווה סכנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 168|בתקנה 168}}.

{{ח:סעיף|157|איסור ביצוע עבודות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} באזור סכנה או באניית חמרים מסוכנים לא יבוצעו עבודות תיקון, ניקוי, איוורור, ריתוך, שפשוף, גירוד חלקי פלדה או כל עבודה אחרת העלולה לגרום לגצים או לכל סכנה שהיא, אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} באניית חמרים מסוכנים בצובר לא יבוצעו העבודות כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר תיאום עם מנהל המסוף ומפעיל המיתקן אשר האניה עוגנת בתחום אחריותם.
{{ח:תת|(ג)}} לא יבוצעו עבודות באניית חומרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן יאשר בודק מטעמו של סוכן האניה כי בבדיקה שערך באניה או בכלי קיבול שנמצא באניה, לא קיימים גזים רעילים או נפיצים ויוציא על כך אישור בכתב שיימסר למנהל המסוף.

{{ח:סעיף|158|מאור|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישונע חומר מסוכן ולא תיעשה כל פעולה הנוגעת לשינוע חומר מסוכן באזור סכנה בשעות שבין שקיעת החמה לזריחתה, אלא אם כן הובטח שהפעולות ייעשו באור מספיק שמקורו באמצעי מאור בטוחים, להנחת דעתו של מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} באזור סכנה לא ישתמש אדם באמצעי מאור העלולים לגרום אש או גצים.

{{ח:סעיף|159|שימוש בציוד חשמלי|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} במקום שבו קיימת סכנת התלקחות או נפיצות לא ישתמש אדם בציוד חשמלי מיטלטל אלא אם כן הציוד הוגדר כבטוח לשימוש בהתאם לתקן ישראלי ת״י 786 של מכון התקנים הישראלי.

{{ח:סעיף|160|שינוע בתנאי מזג אויר קשים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישונע חומר מסוכן בשעה של סערת ברקים או בתנאי מזג אויר העלולים להגדיל, במידה ניכרת, את הסיכון שבשינוע.

{{ח:סעיף|161|הודעות על תקלות ופעולות חירום|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמבצע שינוע, אחסנה או כל פעולה שהיא בחומר מסוכן בנמל, יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה שגרמה או עלולה לגרום להתלקחות, שפיכה או גלישה של חומר מסוכן ועל כל תקלה העלולה לסכן את הנמל, אנשים או רכוש; כמו כן –
{{ח:תתת|(1)}} יפסיק כל פעולה בחומר המסוכן;
{{ח:תתת|(2)}} יפעיל את כל האמצעים הדרושים למניעת גלישת החומר המסוכן;
{{ח:תתת|(3)}} יאסור וימנע גישת אנשים בלתי מוסמכים למקום התקלה;
{{ח:תתת|(4)}} יזעיק את הממונה על הבטיחות של הנמל;
{{ח:תתת|(5)}} יזעיק את מכבי האש והמשטרה;
{{ח:תתת|(6)}} יבצע הכנות לגרירת אניית החמרים המסוכנים או לפינוי החומר המסוכן לפי הענין;
{{ח:תתת|(7)}} יבצע פעולות חירום בחומר המסוכן בהתאם לנוהלי חירום.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה כמפורט בתקנת משנה (א), וכן על כל תקלה הפוגעת או העלולה לפגוע בכשירות האניה להפליג או המסכנת או עלולה לסכן כלי שיט סמוכים.

{{ח:סעיף|162|בדיקת אמצעי בטיחות ואמצעים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לבדוק –
{{ח:תתת|(1)}} מסמכים ותעודות הנוגעים לבטיחות שבשינוע ואחסון של חומר מסוכן בתחום הנמל;
{{ח:תתת|(2)}} אריזות ושיטות אריזה של חומר מסוכן בתחום הנמל לענין בטיחות ויכולת שינוע;
{{ח:תתת|(3)}} טובין שלא הוצהר לגביהם שהם חומר מסוכן כאשר קיים חשד סביר שהם אמנם כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל או מומחה מטעמו רשאי, בכל עת, לבדוק את אמצעי הבטיחות בתחום הנמל וכל אדם הנוגע לענין חייב להגיש את העזרה הנחוצה לביצוע הבדיקה.
{{ח:תת|(ג)}} נמצאו בבדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) ליקויים באמצעי הבטיחות ובשינוע החומר המסוכן או שנמצא שהטובין הם חומר מסוכן שלא הוצהר עליו, יחוייב בעל האניה, מפעיל המיתקן, מפעיל המחסן, בעל הטובין או בעל הרכב, לפי הענין, בהוצאות הבדיקה מבלי לגרוע מאחריותו העונשית של העובר על תקנות אלה.

{{ח:סעיף|163|סילוק חמרים מסוכנים, פינוי אניית חמרים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לחייב בעל חומר מסוכן או נציגו לסלק, על חשבונו תוך פרק זמן שיקבע, חומר מסוכן מהנמל; לא סילק בעל החומר המסוכן או נציגו את החומר המסוכן לפי דרישת מנהל הנמל, רשאי מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, לסלק את החומר המסוכן מהנמל ולחייב את בעלו בהוצאות הסילוק.
{{ח:תת|(ב)}} בעל החומר המסוכן או נציגו יהיה רשאי לערור לפני המנהל הכללי של רשות הנמלים והרכבות על ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א) שבהן חוייב, אם אינן מוצדקות לדעתו.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להורות על פינוי מתחומי הנמל של אניית חמרים מסוכנים המסכנת את סביבתה.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: חמרים מסוכנים בצובר|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|164|קשירה, ריתוק וניתוק של אניה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיקשר אניית חמרים מסוכנים בצובר למינגש בנמל אלא אם כן חרטומה פונה כלפי פתח היציאה מהנמל זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוחל בפעולות הריתוק של אניית חמרים מסוכנים אלא אם כן בדק הקברניט כי ליד חבלי הריתוק הוכנו כלים מתאימים לניתוקם המיידי במקרה חירום והותקנו כבלי גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי האניה –
{{ח:תתת|(1)}} העשויים פלדה ובחוזק מתאים לגרירת האניה;
{{ח:תתת|(2)}} הקשורים באניה בביטחה ובקצה כל כבל לולאה תלויה מעבר לדופן האניה בגובה פני הים;
{{ח:תתת|(3)}} המותקנים בצד האניה הפונה לים;
{{ח:תת}} ומסר הודעה על הבדיקה לרב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (ב), רשאי רב חובל הנמל להורות על פינוי אניית חמרים מסוכנים מתחומי הנמל.
{{ח:תת|(ד)}} אניית חמרים מסוכנים בצובר לא תעזוב את מקום עגינתה או ריתוקה בנמל ולא תזוז ממנו ללא היתר מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום וכדי למנוע סיכון מיידי לעצמה או לסביבתה.

{{ח:סעיף|165|דגל ואור אדום|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט של אניית חמרים מסוכנים בצובר הנמצאת בתחום נמל, יניף על האניה בשעות היום דגל אדום לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 3|טופס 3 שבתוספת השניה}}, ויאיר בשעות הלילה – מאור אדום בראש התורן, ואם אין לכלי השיט תורן – בראש אחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, באופן שהאור ייראה מכל עבר עד למרחק של שלושה קילומטרים וחצי לפחות.

{{ח:סעיף|166|איסור שיוט כלי שיט|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ישיט אדם כלי שיט ולא יקרבו לאניית חמרים מסוכנים בצובר המניפה דגל או המדליקה אור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בתקנה 165}}, אלא אם כן הוא שומר מרחק ממנה של 20 מטרים לפחות, זולת אם התיר רב חובל הנמל אחרת; תקנה זו לא תחול על כלי שיט המבצע פעולות עגינה, קשירה או ניתוק בתחומי הנמל.

{{ח:סעיף|167|גידור וסימון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישנע אדם ולא ירשה לשנע חמרים מסוכנים בצובר מכלי שיט או אליו, אלא במסוף, במיתקן או ברציף שתחומיהם גודרו או סומנו באופן ברור ושהכניסה אליהם נאסרה על מי שאינו נמנה עם צוות כלי השיט או עם העוסקים בשינוע או בעבודות הקשורות בו באופן ישיר.

{{ח:סעיף|168|שילוט|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר העוגנת בנמל, יציג על יד כבש האניה שלטי אזהרה בשפות העברית, הערבית והאנגלית, באותיות ברורות שגדלן 10 סנטימטרים לפחות ושעליהם כתוב:
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה {{ש}} NO SMOKING, NO NAKED LIGHTS {{ש}} ممنوع الدخول او اشعال الدار}}}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|הגישה ללא רשות אסורה {{ש}} NO UNAUTHORIZED PERSONS {{ש}} ممنوع الـتـقـرب بـلا رخصة}}}}

{{ח:סעיף|169|אמצעי מיגון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן, מפעיל מחסן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק שאנשי צוות האניה ועובדים אחרים המעורבים בפעולות השינוע של החמרים המסוכנים בצובר, יצויידו באמצעי מיגון מתאימים בהתאם לסיכון הטמון בחומר המסוכן, ויקבלו הוראות התנהגות מתאימות לשמירת כללי הבטיחות.

{{ח:סעיף|170|הפרדת חמרים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדקו שננקטו כל האמצעים הדרושים כדי שחומר מסוכן הנמצא בצינור, בשסתום או בכלי קיבול אחר, לא יבוא עם חומר אחר כלשהו במגע אשר כתוצאה ממנו עלול להיגרם כל סיכון שהוא.

{{ח:סעיף|170א|אספקת צידה ודלק|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיעשה כל אספקה בנמל לאניית חמרים מסוכנים בצובר בשעת שינוע חמרים מסוכנים בצובר, ממנה או אליה, אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} לא תתודלק אניית חמרים מסוכנים בצובר אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|170ב|אחסנה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} חומר מסוכן בצובר לא יאוחסן בנמל אלא על־פי היתר, בכתב, מאת מנהל הנמל, או ממי שהוא הסמיכו לכך.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: חמרים מסוכנים נוזלים בצובר|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־2}}

{{ח:קטע4|פרק 14 סימן ד משנה א|חלק א׳: ניהול מסופים {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}

{{ח:סעיף|170ג|עבודות במסוף|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}
{{ח:ת}} בשטח מסוף או מיתקן לא יבוצעו כל פעולות בינוי, פיתוח, אחזקה, שינוע ואחסון אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל ולאחר נקיטת אמצעים מוקדמים למניעת דליקות או תקריות הנוגעות לחמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

{{ח:סעיף|170ד|בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל או מנהל מסוף רשאי להורות למפעיל מיתקן או לעובדי מיתקן לנקוט אמצעי בטיחות או להפסיק ביצוע עבודות או להפסיק שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

{{ח:סעיף|170ה|הדרכת עובדי המיתקן|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל המיתקן יקיים הדרכה לעובדי מיתקן בכל הקשור בשיטת השינוע, האחסון, הציוד ואמצעי הזהירות, ופעולות החירום הנוגעות לחומר המסוכן המשונע במיתקן; בסיומה של ההדרכה יקבל העובד אישור בכתב מאת מפעיל המיתקן בדבר קבלת הדרכה.

{{ח:סעיף|170ו|ביקורות לסידורי בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל מיתקן יערוך מדי ששה חדשים ביקורת של סידורי הבטיחות במיתקן וידווח למנהל הנמל, ולמנהל המסוף, בכתב, על תוצאותיה, תוך 7 ימים מיום הביקורת.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל מיתקן יתקן את הליקויים שנתגלו בביקורת הבטיחות תוך שישים ימים מיום הביקורת או תוך תקופה אחרת שקבע מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או מנהל המסוף רשאים לקיים ביקורת במיתקן להבטחת קיום הוראות תקנה זו.

{{ח:קטע4|פרק 14 סימן ד משנה ב|חלק ב׳: עבודה במסופים {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}

{{ח:סעיף|170ז|תעודת כושר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט לנמל אניית חמרים מסוכנים או להטעין אניה בנמל בחומר מסוכן אלא אם כן היא מצויידת בתעודת כושר להובלת מטען מהסוג המובל בה (Certificate of Fitness) שניתנה לפי הנחיות אימ״ו.

{{ח:סעיף|170ז1||תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט־2, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|170ח|קשר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בנוסף לקשר עם החוף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|תקנה 152}}, יקיים קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר קשר רצוף עם מפעיל המיתקן שאליו הוא משנע או מיועד לשנע את החומר המסוכן באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן, לפי קביעת מנהל הנמל:
{{ח:תתת|(1)}} בטלפון, בתנאי שהמערכת היא מסוג ”קו ישיר“ המיועד לקשר בלעדי בין קברניט האניה לבין מפעיל המיתקן, ולא נדרש חיוג להפעלתו;
{{ח:תתת|(2)}} באלחוט (תג״מ – V.H.F) בתנאי שבשני המכשירים פתוח ערוץ האזנה כל משך פעולות ההכנה לשינוע והשינוע, וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קברניט האניה ובין מפעיל המיתקן;
{{ח:תתת|(3)}} קשר שמיעה בין קצין המשמרת של האניה לבין מפעיל המיתקן כשהם רואים ושומעים זה את זה ללא הפרעה או רעש רקע.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה ומסוג שאינו גורם להצתה של גז לקיח.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יקבע הסדרים לקשר בין אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העוגנת במסוף ובין המיתקן והנמל בתקופה שבה עוגנת האניה במסוף ואינה עוסקת בהכנה לשינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או בשינועם.

{{ח:סעיף|170ט|ביקורת בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לפני התחלת שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אליה, ימלאו קברניט האניה ומפעיל המיתקן טופס ביקורת בטיחות, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 2|טופס 2 שבתוספת השלישית}} ועותקים ממנו יימסרו למנהל הנמל ולמנהל המסוף.
{{ח:תת|(ב)}} היתה אחת מהתשובות לשאלות המסומנות באותיות P או A שבטופס ביקורת בטיחות שלילית, לא יוחל בשינוע החמרים המסוכנים כאמור בתקנת משנה (א) מאניה או אליה אלא לאחר שקברניט האניה ומפעיל המיתקן הסכימו על אמצעי הזהירות המתאימים שיש לנקוט ומנהל הנמל אישרם.
{{ח:תת|(ג)}} טופס ביקורת הבטיחות, החתום בידי קברניט האניה ומפעיל המיתקן, יישמר בידי מפעיל המיתקן לביקורת מנהל הנמל ויימצא בהישג יד של מפעיל המיתקן.

{{ח:סעיף|170י|פעולות מקדימות לשאיבה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט האניה ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחומי אחריותו, יבדקו תקינות מערכות השינוע ואמצעי האזעקה לרבות הצופר, לפני שינוע חומר מסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר למיתקן או מהמיתקן לאניה, ומפעיל המיתקן ימסור הודעה למנהל המסוף על תחילת השינוע.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף לאמור לעיל, יסוכמו ההכנות לשינוע, לרבות פעולות החירום שינקטו בעת הצורך, מראש בין קברניט האניה למפעיל המיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לא יתיר מפעיל המיתקן את פעולות השינוע וימסור הודעה על כך למנהל הנמל ולמנהל המסוף.

{{ח:סעיף|170יא|שאיבת החומר המסוכן|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן יבדקו במהלך שינוע חמרים מסוכנים מהאניה למיתקן או מהמיתקן לאניה כי –
{{ח:תתת|(1)}} קצב השינוע והלחץ במערכות לא יעלה על המוסכם ביניהם ובהתאם למגבלות הציוד;
{{ח:תתת|(2)}} ננקטים אמצעי בטיחות תמידיים להבטחת מערכות השינוע מפני פגיעה אפשרית וכי קיים פיקוח מתמיד שאין נזילה ממערכות השינוע;
{{ח:תתת|(3)}} צידת האניה אינה משונעת באופן העלול לסכן את פעולות השינוע או לגרום נזק למערכות השינוע, או לגרום לסכנה כלשהי;
{{ח:תתת|(4)}} ציוד המדידה של החומר המסוכן מתאים והמדידה נעשית באופן ובזמן מתאימים, תוך מניעת הסיכון של הצטברות מטען אלקטרוסטטי.

{{ח:סעיף|170יב|מניעת גלישה ונזילה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוחל בפעילות השינוע של החומר המסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העומדת לשנע את החומר המסוכן בנמל אלא אם כן בדק הקברניט כי –
{{ח:תתת|(1)}} האניה מצויידת באבזרי ברוץ (overflow) למניעת גלישה של החמרים המסוכנים, בהתאם להנחיות אימ״ו;
{{ח:תתת|(2)}} כל אביקי הסיפון הראשי סגורים בעת שינוע החומר המסוכן בצובר אל האניה או ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל מיתקן יבדוק שנעשה כל הדרוש כדי להבטיח שחמרים מסוכנים נוזלים בצובר לא ייפלטו אל מי הים או אל תחומי הנמל זולת במקום שיועד לכך.

{{ח:סעיף|170יג|צנרת וצינורות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן לא ישנעו או יאחסנו בצנרת חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} השימוש בצנרת נעשה בהתאם לייעודה;
{{ח:תת|(2)}} הצנרת מוגנת הגנה מלאה מפני כל נזק אפשרי והיא בהשגחה מתמדת;
{{ח:תת|(3)}} ננקטו אמצעי זהירות למניעת תאונות חשמל, על פי הנחיות אימ״ו;
{{ח:תת|(4)}} הצנרת מסתיימת במקום מאוורר היטב;
{{ח:תת|(5)}} הצנרת גמישה ונבדקת לעתים מזומנות בהתאם להוראות היצרן או לפי דרישת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך או בהתאם להוראות כל דין;
{{ח:תת|(6)}} לפני השימוש הראשון בצנרת גמישה, נעשתה בדיקת לחצי עבודה של הצנרת והונפקה תעודת בדיקה בידי היצרן;
{{ח:תת|(7)}} בבדיקה חזותית יומיומית של הצנרת הגמישה נקבע כי הצינור הגמיש אינו פגום.

{{ח:סעיף|170יד|השלמת פעולות שאיבה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק עם סיום שינוע החמרים המסוכנים כי –
{{ח:תת|(1)}} כל שסתומי הפריקה ומכלי האחסון, למעט אותם פתחים הנמצאים כרגיל במצב פתוח, נסגרו וכי שוחרר כל לחץ עודף מהצנרת שבה שונע החומר המסוכן;
{{ח:תת|(2)}} צנרת המיתקן נותקה מהאניה רק לאחר שנוקזה ואווררה מכל נוזל שהוא ולאחר ששוחרר ממנה הלחץ;
{{ח:תת|(3)}} נאטמו כל חיבורי הצנרת של האניה מהמיתקן.

{{ח:סעיף|170טו|כניסה למקומות איחסון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, לא יכנסו ולא ירשו לאחרים להכנס לכלי קיבול או לכל מקום סגור אחר שבו משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן נמדדה תכולת הגז באטמוספירה של אותו מקום בידי אדם מוסמך להנחת דעתו של מנהל הנמל, וניתן אישור בכתב בידי האדם שהוסמך כאמור שהאטמוספירה מכילה די חמצן לנשימה, ואינה מהווה סיכון לנמצא בה.
{{ח:תת|(ב)}} קיים הכרח שאדם יכנס למקום אשר האטמוספירה שבו לא עמדה במבחן כאמור בתקנת משנה (א), יבדקו קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן כי הנכנס יצוייד במערכת נשימה סגורה, בגדי מגן מתאימים, רתמת בטיחות וחבל הצלה, וכי יהיה בהשגחה מתמדת של עובד מיומן אחר הנמצא מחוץ למקום האמור וכי קיימים סידורי חילוץ מתאימים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יכניס אדם למקום המכיל או העשוי להכיל אדי חומר לקיח כל מכשיר העלול לגרום לניצוץ או להתלקחות.

{{ח:סעיף|170טז|אחסנה ודיווח|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מיתקן ידווח למנהל הנמל, בכתב, על הכמויות והסוגים של החמרים המסוכנים הנוזלים בצובר המאוחסנים במיתקן, בציון מקום ותנאי האיחסון; דיווח כאמור ינתן אחת ל־24 שעות וכן לפי דרישת מנהל הנמל, או מנהל המסוף ועותקים ממנו יועברו לשער המסוף, שער הנמל ושירותי הכבאות במקרה חירום.

{{ח:סעיף|170יז|שינוע בין כלי שיט|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר בין כלי שיט ייעשה בהיתר בכתב מאת רב חובל הנמל ועל פי תנאיו.

{{ח:סעיף|170יח|שינוע מכלי שיט לכלי רכב|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישונעו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אל כלי רכב או מכלי רכב אל האניה.

{{ח:סעיף|170יט|הוצאת אניה מהנמל|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אשר סיימה את שינוע מטענה בנמל וכל שאר הפעולות הדרושות להפלגתה, תפליג מהנמל בהקדם האפשרי, אלא אם כן קבע מנהל הנמל אחרת.

{{ח:סעיף|170כ|כוננות במסוף|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מיתקן שבו מאוחסנים או משונעים חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אשר כלי הקיבול שבו טרם נוקו משאריות החומר המסוכן, יחזיק במסוף צוות כוננות המיומן בביצוע פעולות שינוע, אחסון ונקיטת אמצעי חירום, אלא אם כן קיבל פטור, בכתב, מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: חמרים מסוכנים מוצקים בצובר|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|170כא|כניסה למקומות איחסון ושינוע|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, ידאגו כי –
{{ח:תת|(1)}} המקומות שבהם משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ושקיימת בהם סכנה לנשימה, אווררו באופן שיבטיח כניסה בטוחה אליהם;
{{ח:תת|(2)}} כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) תיעשה בהיתר מאת קברניט האניה או מפעיל הרציף;
{{ח:תת|(3)}} כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) שטרם אווררו תיעשה רק בקיום מקרה חירום ועל־פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 170טו|תקנה 170טו(ב) ו־(ג)}}.

{{ח:סעיף|170כב|פליטת אבק|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו בעת שינוע או אחסון חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק מסוכן, כי ננקטו האמצעים המתאימים למניעת פליטת האבק בכמות מסוכנת;
{{ח:תת|(ב)}} קברניט האניה ומפעיל הרציף יספקו בשעת הצורך כמות מספקת של ציוד מגן מתאים לעובדים העוסקים בשינוע חמרים מסוכנים מוצקים בצובר כדי למנוע מהם כל סיכון אפשרי.

{{ח:סעיף|170כג|אבק נפיץ|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו כי במקום שבו משונעים או מאוחסנים חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק נפיץ, ננקטו האמצעים המתאימים למניעת התפוצצות אפשרית.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: חמרים מסוכנים ארוזים|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|170כד|אריזה וסימונה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל חמרים מסוכנים ארוזים וסוכן אניה המיועדת לשנע, המשנעת או ששינעה חמרים מסוכנים ארוזים יבדקו כי –
{{ח:תתת|(1)}} כלי הקיבול שבו נארזו החמרים המסוכנים עמיד בפני כל סיכון אפשרי וכי הוא נאטם לחלוטין;
{{ח:תתת|(2)}} כלי הקיבול נושא תוויות בדבר החמרים המסוכנים הארוזים בו;
{{ח:תתת|(3)}} לאחר ניקוי כלי הקיבול משייריו הוסרו ממנו כל התוויות הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בו.
{{ח:תת|(ב)}} כלי הקיבול, אופן אריזתו ודרך סימונו יהיו בהתאם להוראות הקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כה|תכנית סיוור|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לפני התחלת השינוע ימסרו קברניט או סוכן אניית חמרים מסוכנים המשנעת חמרים מסוכנים ארוזים למפעיל הרציף את תכנית הסיוור אשר על פיה יתבצע השינוע באניה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הסיוור באניה תהיה בהתאם להוראות הקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כו|חמרים מסוכנים במכולות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא תבוצע בתחום הנמל המכלה של חמרים מסוכנים ארוזים המסווגים לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 3|טופס 3 בתוספת השלישית}} במסירה ישירה (להלן – חומרים המסווגים במסירה ישירה).
{{ח:תת|(ב)}} המכלה וריקון של חמרים מסוכנים ארוזים למכולות ומהן ייעשו בהתאם לקודקס של אימ״ו ובמקום שאישר מנהל הנמל, ובלבד שהחמרים המסוכנים הארוזים המשונעים כאמור ייצאו מיד מהנמל או יוטענו מיד לאניה או יועברו מיד למחסן חמרים מסוכנים; מנהל הנמל רשאי לדרוש מסוכן האניה אישור בכתב כי ההמכלה נעשתה בהתאם לקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כז|כלי רכב|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} בעל או נהג של רכב המשנע חמרים מסוכנים ארוזים אל הנמל או ממנו לא ישאירו בתחומי הנמל חומרים מסוכנים ארוזים ללא השגחה אלא אם כן קיבלו היתר לכך מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך; מנהל הנמל רשאי למנוע כניסת רכב לנמל או להגביל את תנועתו בנמל אם קיים חשש כי כלי הרכב מהווה סכנה לבטיחות הנמל וסביבתו.

{{ח:סעיף|170כח|תנאי מסירה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחסנו בנמל חמרים מסוכנים המסווגים במסירה ישירה למעט חמרים כאמור אשר רוקנו ממכולות; אחסנה כאמור לא תעלה על שבעה ימים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לאחסן בנמל חמרים מסוכנים הארוזים במכולות ומסווגים במסירה ישירה שאחסנתן בנמל אושרה בידי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, בשטח נפרד בתחום הנמל ובתנאי בטיחות מיוחדים שקבע. אחסנה כאמור לא תעלה על ארבעה עשר ימים.
{{ח:תת|(ג)}} סך כל ימי האחסנה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) לא יעלה על עשרים ושניים ימים.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי להורות, במקרה שהנסיבות מחייבות זאת ולא קיים סיכון מיוחד לנמל בהמשך האחסנה, כי החמרים המסווגים במסירה ישירה ייראו לצורך {{ח:פנימי|פרק 14 סימן ו|סימן זה}}, כמסווגים במסירה עקיפה.

{{ח:סעיף|170כט|חומרים בעלי סיכון מיוחד|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 170כח|בתקנה 170כח}}, חמרים מסוכנים ארוזים (לרבות במכולות) מקבוצות סיכון או״ם: 5.2 – פרוקסידים אורגניים, 6.2 – חמרים מדבקים וגורמי מחלות, 7 – חמרים רדיואקטיביים, חייבים במסירה ישירה ואסורים באחסון בנמל; בפריקה מאניה, יפרקו חמרים מסוכנים כאמור מיד לאחר קשירתה לרציף וברציפות ולאחר פריקת חמרי נפץ אם נמצאים כאלה על האניה; בטעינת האניה יטענו חמרים מסוכנים כאמור אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים לרבות צידת האניה אך לפני טעינת חמרי נפץ אם יש לשנע כאלה.

{{ח:סעיף|170ל|אמצעי זהירות כלליים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעוסק בשינוע חמרים מסוכנים ארוזים, ינהג בזהירות הנאותה באופן שכלי הקיבול לא יינזק ושחומר מסוכן לא ייפלט או יישפך.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסיר אדם ולא ישחית ללא סיבה סבירה, כל תו אזהרה או סימון אחר על גבי כלי קיבול או על רכב, אלא לאחר תום השינוע והאחסנה של החומר המסוכן ולאחר ניקוי כלי הקיבול או כלי הרכב משיירי החומר המסוכן.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפתח אדם כלי קיבול המכיל או שהכיל חומר מסוכן ולא יטפל בו באופן המאפשר לו להישפך או להיפלט.

{{ח:סעיף|170לא|ניקוי כלי קיבול ונטישתם|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ינקה אדם כלי קיבול מחומר מסוכן ולא יעזוב ולא יטוש כלי קיבול כזה בנמל אלא אם כן נקט אמצעי בטיחות מתאימים ופעל לפי היתר מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|170לב|אחסנה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חמרים מסוכנים ארוזים במכולות לא יאוחסנו בתחומי הנמל אלא על פי כללי ההפרדה המפורטים בהנחיות קודקס של אימ״ו.
{{ח:תת|(ב)}} חמרים מסוכנים ארוזים שאינם ארוזים במכולה לא יאוחסנו בשטח הנמל אלא במחסן חמרים מסוכנים.

{{ח:סעיף|170לג|הפרדת חמרים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק כי החמרים המסוכנים הארוזים יאוחסנו בו באופן המונע מגע מסוכן בין חומר לחומר ובהתאמה לכללי ההפרדה המפורטים בהנחיות אימ״ו.

{{ח:סעיף|170לד|מניעת גזים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק שננקטו האמצעים הדרושים למנוע היווצרות גזים לקיחים או רעילים במחסן או בסביבתו.

{{ח:קטע2|פרק 15|פרק חמישה־עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים}}

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן א|סימן א׳: מניעת זיהום|תיקון: תשל״ה־4}}

{{ח:סעיף|171|מניעת זיהום בנמל}}
{{ח:ת}} לא ישליך אדם, לא יניח ולא ישפוך כל חפץ או חומר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|172|איסור שפיכת שופכין לים}}
{{ח:ת}} לא ישפוך אדם ולא יזרים שופכין למימי נמל או באתר שממנו יכולים שופכין להגיע למי הנמל ולא ישפוך ולא יזרים דבר העלול לזהם את מי הים בנמל, אלא באישור מראש של מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.

{{ח:סעיף|173|מרזבים ופתחים לפסולת בכלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט כלי שיט הנמצא בנמל יחזיק את המרזבים והפתחים לפסולת סתומים, ויפתחם אך ורק לצורך סילוק הפסולת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 177|תקנה 177}}.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט כלי שיט הרתוק לרציף יתקין אמצעי מגן ומכסים לכל הפתחים בכלי השיט העלולים לשמש מוצא לאדים, למים, למי שופכין או לנוזלים אחרים, באופן שיבטיח כי הם לא ירטיבו כל רציף או כל מבנה, ציוד או חפץ הנמצאים בו.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־4}}

{{ח:סעיף|174|הגדרות|תיקון: תשל״ה־4, תשל״ז־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי שיפוליים שמנוניים“ – כל נוזל המצטבר בתחתית המחסנים, בחדר המכונות, בחדר המשאבות או בכל מקום אחר בכלי שיט והמכיל לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (‎15 p.p.m.‎);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי שיט“ – לרבות החוכר או המפעיל של כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיכלית“ – כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח ימי“ – מפקח כלי שיט כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת שהייה“ – תקופה של 15 יום או חלק ממנה, שבה שוהה כלי שיט באחד או יותר מנמלי הרשות אולם מעבר כלי השיט מנמלי הרשות או מעבר כלי השיט מנמל לנמל בתוך מימי החופים של מדינת ישראל לא ייחשב כהפסקת תקופת השהייה.

{{ח:סעיף|174א|איסור שפיכת מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־4}}
{{ח:ת}} לא יזרים אדם מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי נמל ולא ירשה קברניטו של כלי שיט או בעלו להזרים מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי הנמל.

{{ח:סעיף|174ב|הזרמת מי שיפוליים שמנוניים|תיקון: תשל״ה־4, תשל״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} כל מי השיפוליים השמנוניים המצויים בכלי שיט הפוקד נמל יוזרמו לדוברה או למשאית מכל לאיסוף מי שיפוליים, באופן ובמועד שהורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות למילוי אחר הוראת תקנת משנה (א) תחול על קברניטו ועל בעלו של כלי השיט.

{{ח:סעיף|174ג|אגרת איסוף מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־4, תשל״ז־7}}
{{ח:ת}} קברניטו או בעלו של כלי שיט הפוקד נמל, ואשר חלה עליו חובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 174ב|תקנה 174ב(א)}}, ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף מי שיפוליים כפי שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ו|בחלק ו׳ לתוספת החמישית}} בעד כל תקופת שהייה של כלי השיט.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: פסולת וטובין מקולקלים|תיקון: תשל״ה־4}}

{{ח:סעיף|175|חובות הקברניט למניעת זיהום}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט כלי שיט בנמל לא יניח שתצטבר בכלי שיט פסולת שמחמת מהותה וכמותה היא מזיקה לבריאות או גורמת ריחות רעים, ולא יניח שייווצרו בכלי השיט תנאים נוחים לקינון עכברים.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט כלי שיט יאסוף את הפסולת בכלי השיט, יחזיק אותה בהתאם לתקנות אלה, ויעשה כל דבר שיש לעשותו לפי תקנות אלה כדי לסלק את הפסולת או כדי לאפשר את סילוקה.

{{ח:סעיף|176|מכלים לאיסוף פסולת ואשפה}}
{{ח:תת|(א)}} הפסולת בכלי השיט שבנמל תיאסף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים; המכסה של מכל פסולת יהיה אטום בשעה שאין פותחים אותו כדי להכניס או להוציא פסולת; מכלי הפסולת יוחזקו נקיים ככל האפשר.
{{ח:תת|(ב)}} אם סילוק הפסולת הוא בהנחת מכלי הפסולת ברציף והרקתם שם, יהיה המכל ממתכת נוקשה או חומר מתאים אחר, צורתו תהיה גלילית, נפחו לא יעלה על חמישית מטר מעוקב ויהיו לו שתי ידיות.

{{ח:סעיף|177|סילוק פסולת}}
{{ח:ת}} פסולת כלי השיט תסולק לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת, בימים ובשעות שקבע מנהל הנמל, או תסולק באופן אחר כפי שהוא יקבע.

{{ח:סעיף|178|הוצאות סילוק פסולת}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי שיט בנמל ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף פסולת כפי שנקבע.

{{ח:סעיף|179|ניקוי הרציף מפסולת לפני הפלגת כלי שיט}}
{{ח:ת}} בטרם יעזוב כלי שיט את מקום ריתוקו ליד הרציף, יגרום הקברניט או הבעל לניקוי הרציף ולהסרת כל פסולת שהצטברה ברציף תוך כדי שהיית כלי השיט לידו ועקב שהייתו כאמור, ויגרום לסילוקה למקום שקבע לכך מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|180|מניעת מפגעים}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט אחראי לכך, כי כלי השיט בנמל לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|(ב)}} היווה או גרם כלי שיט מפגע כאמור, יהיה מנהל הנמל רשאי להעבירו ממקומו למקום אחר או להוציאו מהנמל, ולנקוט בכל הצעדים הדרושים בקשר לכך הקברניט והצוות של כלי השיט יסייעו בפעולות אלה למנהל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו והקברניט ישא בהוצאות הכרוכות בפעולות האמורות.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מסמכויות הרשות הסניטרית המקומית לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|181|טובין מקולקלים שנפרקו}}
{{ח:תת|(א)}} טובין הנמצאים במצב של רקבון או במצב של קלקול אחר העלולים לגרום לזיהום במקום הימצאם או לגרום נזק לטובין אחרים (להלן {{ח:פנימי|פרק 15|בפרק זה}} – טובין מקולקלים), לא יפרוק אותם אדם מכלי שיט בנמל, לא יביא אותם אדם לנמל להטענה על כלי שיט או למטרה אחרת ולא ישים אותם אדם בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.
{{ח:תת|(ב)}} נפרקו טובין מקולקלים מכלי שיט לרציף או למקום אחר בנמל, יסלק הקברניט או הבעל של כלי השיט את הטובין לפי דרישת מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ג)}} מסר הקברניט או הבעל של כלי השיט את הוראת המסירה בגין הטובין האמורים בתקנת משנה (ב) למקבל הטובין או לסוכנו, תחול החובה לסלק את הטובין האלה על מקבל הטובין ועל סוכנו.

{{ח:סעיף|182|טובין מקולקלים שהובאו לנמל}}
{{ח:ת}} הביא אדם לנמל טובין מקולקלים או הניחם שם תחול עליו החובה לסלקם, אולם אם הביא אותם להטענה על כלי שיט והקברניט או הבעל של כלי השיט אישר בכתב את קבלתם, תחול החובה לסלקם על הקברניט או הבעל.

{{ח:סעיף|183|השמדת טובין מקולקלים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל באישור גובה המכס רשאי לסלק או להשמיד טובין מקולקלים שנפרקו, שהובאו או שהושמו בנמל, לאחר שדרש מכל אדם האחראי להם לסלקם ודרישתו לא נתמלאה תוך הזמן שנקבע לכך.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הנמלים לא תהא חייבת במסירת הודעה על טובין מקולקלים כאמור בתקנת משנה (א) או לגבי טובין מקולקלים שלדעת מנהל הנמל יש צורך להשמידם מיד ושבעלם אינו ידוע.
{{ח:תת|(ג)}} השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה זו לגבי טובין מקולקלים, לא יפטור הדבר את בעל הטובין מאחריותו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|184|הוצאות השמדת טובין מקולקלים}}
{{ח:ת}} הוצאות הסילוק וההשמדה של טובין מקולקלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בתקנה 183(א) ו־(ב)}} ייגבו מקברניטו או מבעלו של כלי השיט שממנו נפרקו הטובין, מבעל הטובין או מכל אדם האחראי לטובין, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|185|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 175|תקנות 175 עד 179}} יחולו במעגן הסגור.

{{ח:קטע2|פרק 16|פרק ששה־עשר: אניות טרופות}}

{{ח:סעיף|186|הגדרות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 16|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כמשמעות אניה {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 26|בסעיף 26 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישה“ – הודעה בכתב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 27|בסעיף 27(א), (ב) ו־(ד) לפקודה}}.

{{ח:סעיף|187|דרכי מסירת דרישה}}
{{ח:תת|(א)}} דרישה תימסר בטופס לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} דרישה תימסר –
{{ח:תתת|(1)}} אם יש לבעל מען או סוכן בישראל הידועים לרשות הנמלים – במשלוח בדואר רשום לפי אותו מען או לאותו סוכן;
{{ח:תתת|(2)}} אם אין לבעל מען או סוכן הידועים לרשות הנמלים – בפרסום ברשומות.

{{ח:סעיף|188|תוכן הדרישה}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לכלול בדרישתה את כל ההוראות הנחוצות או המועילות לדעתה, להבטחת משייתה, סילוקה או השמדתה של האניה בהקדם ובבטיחות, וכן לדרוש מהבעל –
{{ח:תת|(1)}} להפקיד בידי הרשות סכום שקבעה, בתנאי שהפקדון יוחזר לבעל אם ימלא אחר הוראותיה הכלולות בדרישה, ויחולט לטובתה אם לא יעשה כן תוך הזמן שנקבע בהודעה;
{{ח:תת|(2)}} להמציא ערובה טובה ומספקת, להנחת דעתה של הרשות, למילוי אחר הוראותיה שבדרישה.

{{ח:קטע2|פרק 17|פרק שבעה־עשר: אגרות}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|189|הגדרות}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}} {{ח:פנימי|תוספת 5|ובתוספת החמישית}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אורך כלי שיט“ – האורך המקסימלי (overall length) של כלי שיט הרשום בתעודת הרישום הרשמית של כלי שיט (להלן {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}} – תעודת רישום), והמחושב במטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טונה“ – 1,000 קילוגרם ברוטו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טונה נפח“ – 1.133 מטרים מעוקבים (40 רגל מעוקבת);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יממה“ – פרק זמן של 24 שעות מחצות הלילה עד חצות הלילה או חלק מפרק זמן זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעגן הדיג בקישון“ – תעלת מים שליד רציף הדיג שבאיזור קישון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משגור קטן“ – טובין המפורטים ברשימון מכס אחד שנתקבלה עליו התרה, ומשקלם הכולל אינו עולה על 10,000 ק״ג ביבוא ועל 3,000 ק״ג ביצוא;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משמרת“ – משך זמן ביממה המקובל בשינוע מטענים בנמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עולה“ – מי שנכנס לישראל ובידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, תש״י–1950}}, או יהודי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תבואות“ – תבואות בצובר מכל המינים, מספוא בצובר מכל המינים וכן צרכי אוכל בצובר הניתנים לטיפול בבית ממגורות, לרבות תבואות, מספוא וצרכי אוכל כאמור שמסירתם בשקים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחום מספנות ישראל“ – השטח שהוחכר למספנות ישראל בע״מ, לרבות אזור מימי הנמל הצמוד לו, בהתאם לחוזה בין רשות הנמלים ומספנות ישראל בע״מ מיום 3 ביוני 1965;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תפוסה של כלי שיט“ – התפוסה הרשומה נטו (Net Registered Tonnage);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגרה“ – לרבות כל תוספת ולרבות תוספת הצמדה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום שינוי“ –
{{ח:תתתת|(1)}} כל יום לגבי האגרות שלהלן:
{{ח:תתתתת|(א)}} אגרת איסוף מי שיפוליים לפי {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳ בפרק חמישה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} אגרות מגדלור, מינגש ומעגן לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ג)}} אגרת הוצאת אשפה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ד)}} אגרות שירות למטען במעבר בין נמלי ואגרות שיטעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 220|תקנות 220}} {{ח:פנימי|סעיף 221|ו־221}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ד|בסימן ד׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ה)}} אגרות רציף למטעני שיטעון, מטעני מעבר ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|תקנה 236}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ה|בסימן ה׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ו)}} אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ו1)}} אגרה בעד העברת דלק בין־נמלית לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג}};
{{ח:תתתתת|(ז)}} אגרות נוסעים וחפציהם לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ח)}} אגרות לשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בסעיף 20 לחלק ד׳ בתוספת החמישית}};
{{ח:תתתתת|(ט)}} אגרות בעד השימוש בעגורני הנמל, לצרכי סווארות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בסעיף 24 לחלק ה׳ בתוספת החמישית}};
{{ח:תתתת|(2)}} כל 1 בחודש החל ביום י״ב בטבת תש״ם (1 בינואר 1980), לגבי כל האגרות שפורטו {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}}, למעט:
{{ח:תתתתת|(א)}} האגרות המנויות בפסקה (1);
{{ח:תתתתת|(ב)}} אגרות אחסנה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} אגרות ניטול ואחסנת תבואות;
{{ח:תתתתת|(ד)}} אגרת פריקה של פחם ברציף 9 בנמל אשדוד לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב}};
{{ח:תתתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2) אם עלה השער היציג ביום מסויים בשיעור של 5 אחוזים או יותר לעומת השער היציג שפורסם לפניו יחול יום שינוי לגבי האגרות שפסקה (2) חלה עליהן, למחרת אותו יום והשער החדש לגבי אותו יום שינוי יהיה, על אף האמור בפסקה (2) להגדרת ”השער החדש“, השער היציג כפי שפורסם לאחרונה;
{{ח:תתתת|(4)}} מדי שלושה חדשים, ב־1 לחודש, החל ביום י״ח בניסן תשמ״ג (1 באפריל 1983), לגבי האגרות המנויות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:תתתת|(5)}} המנהל הכללי של רשות הנמלים רשאי, באישור שר התחבורה, לקבוע מפעם לפעם מועד ארוך מיום או מחודש, לפי הענין, לגבי האגרות הנזכרות בפסקאות (1) ו־(2) כולן או מקצתן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השער החדש“ –
{{ח:תתת|(1)}} השער היציג ביום התשלום, כפי שפורסם לאחרונה, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (1) להגדרת ”יום שינוי“;
{{ח:תתת|(2)}} ממוצע השער היציג בשבעת הימים שקדמו ליום שינוי, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (2) להגדרת ”יום שינוי“;
{{ח:תתת|(3)}} השער היציג האחרון שפורסם לפני ה־16 בחודש שקדם ליום השינוי, לגבי האגרות המנויות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השער היציג“ – שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שמפרסם בנק ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שער הבסיס“ – שער החליפין של שקל חדש אחד לכל דולר של ארצות הברית של אמריקה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} האגרות האמורות בפסקה (1) להגדרת ”יום שינוי“ ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, בכל יום שינוי, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס;
{{ח:תתת|(2)}} האגרות האמורות בפסקה (2) ובפסקה (4) להגדרת ”יום שינוי“ ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס; הגדלה או הקטנה של האגרות כאמור תעשה בכל יום שינוי אם שיעור השינוי בין השער החדש שחושב לאותו יום שינוי לבין השער שעל פיו גובים באותה עת את האגרות, עלה על שני אחוזים.
{{ח:תת|(ג)}} האגרות לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳}} למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנה 242(ב)}} וכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254|תקנה 254}} ישולמו כשהן מוגדלות על פי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, כפי שתקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) מן המדד לחודש דצמבר 1988 (124.2 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי שיחול לענין זה ב־1 בכל חודש.
{{ח:תת|(ג1)}} התשלום בעד החסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנה 242(ב)}} ישתנה ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה (בתקנת משנה זו – יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי מן המדד לחודש נובמבר 1998 (166.2 נקודות).
{{ח:תת|(ג2)}} האגרה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב}} תשתנה ב־1 בכל חודש לפי שיעור השינוי במדד מן המדד לחודש מרס 1991 (181.9 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} האגרות לפי תקנות אלה ישולמו בצירוף מס ערך מוסף החל על העסקה על פי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975}}.
{{ח:תת|(ה)}} לענין תשלום אגרות לפי {{ח:פנימי|פרק 17|פרק זה}}, יראו מטען במעבר יבשתי, מטען במעבר אווירי ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ –
{{ח:תתת|(1)}} כאשר הוא נפרק מכלי שיט – כמטען יבוא;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר הוא מועבר לנמל לצורך טעינתו לכלי שיט – כמטען יצוא.

{{ח:סעיף|189א|שיעורי אגרות}}
{{ח:ת}} האגרות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת הששית}} ישולמו בתקופות ובשיעורים הנקובים בה.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳: אגרות כלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|190||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|191|הצגת תעודת רישום}}
{{ח:ת}} עם כניסת כלי שיט לתחום הנמל יציג הקברניט בפני מנהל הנמל את תעודת הרישום של כלי השיט ותעודת התפוסה אם הוא מצוייד בתעודה כזאת.

{{ח:סעיף|192|חישוב התפוסה}}
{{ח:תת|(א)}} תפוסתו של כלי שיט תחושב לפי התפוסה הנקובה בתעודת התפוסה, ואם אינו מצוייד בתעודה כזאת – על פי התפוסה הרשומה בתעודת הרישום, אם התעודה הוצאה –
{{ח:תתת|(1)}} על ידי מדינת ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} על ידי מדינה שהצטרפה לאמנה הבין־לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שישראל צד לה ותפוסת כלי השיט נקבעה בהתאם להוראות אותה אמנה;
{{ח:תתת|(3)}} על ידי מדינה המכירה, לצורך חישוב התפוסה, בתפוסה המצויינת בתעודת תפוסה או רישום שהוצאה על ידי מדינת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הוצגה תעודה שלא מן המפורטות בתקנת משנה (א) ועד להפלגת כלי השיט מן הנמל לא הוצגה תעודה מהמפורטות כאמור, רשאי המנהל לחשב את תפוסת כלי השיט לפי התפוסה המירבית שבתעודה אשר ברשות הקברניט, בתוספת של 20%.
{{ח:תת|(ג)}} אם עד להפלגת כלי השיט מתחום הנמל לא הוצגה תעודת רישום או תעודת תפוסה, או לא היתה התעודה שהוצגה מהימנה לדעת מנהל הנמל או לא כללה פרט הדרוש לדעתו, רשאי הוא לחשב את אורך כלי השיט ותפוסתו לפי אומדן שיקבע והאגרות לכלי השיט ישולמו בהתאם לחישוב כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} שונתה תפוסתו של כלי שיט במשך שהייתו בנמל, יודיע הקברניט על כך למנהל הנמל וחישוב התפוסה ייערך בהתאם לתקנה זו.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) אינו גורע מסמכותו של מנהל הנמל לחייב מדידת כלי שיט.

{{ח:סעיף|193|אגרות לכלי שיט נמליים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בסעיפים 1 ו־3 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}, תשולם לגבי כלי שיט נמליים, במקום אגרת המגדלור הנקובה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת האמורה}} אגרה שנתית –
{{ח:תתת|(1)}} לכל גוררת, סירת מנוע, דוברה או ארבה 93 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לכל סירת משוטים, סירת מפרש וסירה עם מנוע מחוץ לגוף הסירה 19.5 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} האגרות האמורות בתקנת משנה (א) ישולמו כל עוד חונים כלי השיט הנמליים במקומות החניה שקבע להם מנהל הנמל, אלא אם הורה מנהל הנמל אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”כלי שיט נמליים“ – גוררות, סירות, דוברות וארבות שמשתמשים בהן כרגיל בתחום הנמל בלבד וכל עוד הן משמשות כך.

{{ח:סעיף|194|אגרות כלי שיט שארכו פחות מ־&lt;wbr&gt;24 מטרים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בתקנות אלה, בעד כלי שיט קטן העוגן במקום שקבע מנהל הנמל, לצורך תקנה זו, תשולם במקום אגרות מגדלור ומעגן ואגרת מינגש אם חייב בה, אחת מהאגרות המפורטות להלן, לפי בחירת הקברניט או הבעל:
{{ח:תת}} האגרה בשקלים חדשים למטר אורך לכלי השיט (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)
{{ח:תתת|(1)}} אגרה יומית – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;0.80&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה לשבוע או חלק ממנו – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} אגרה לחודש או חלק ממנו – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;6.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(4)}} אגרה שנתית (עד יום 31 בדצמבר הקרוב) – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”כלי שיט קטן“ – כלי שיט, למעט ספינת דיג, שאורכו פחות מ־24 מטרים ואינו משמש בתחום הנמל בלבד.

{{ח:סעיף|195|כלי שיט של צה״ל}}
{{ח:ת}} כלי שיט של צה״ל יהא פטור מתשלום אגרות מגדלור.

{{ח:סעיף|196|אגרות לספינות דיג}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בסעיף 1 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}, תשולם למנהל בעד ספינת דיג אגרת מגדלור באחד משני שיעורים אלה, לפי בחירת הקברניט או הבעל –
{{ח:תתת|(1)}} בכל מסע, בכניסה לנמל 0.80 שקלים חדשים, וביציאה מהנמל 0.80 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה שנתית בשיעור 2.20 שקלים חדשים לכל מטר אורך.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|196א||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|197||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|198|כלי שיט במצוקה}}
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט במצוקה פטור מתשלום אגרת מגדלור, ובלבד שהפליג מהנמל מיד עם תום המצוקה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”כלי שיט במצוקה“ – כלי שיט המשתמש בנמל כמקלט מסערה או לצורך תיקון או בדיקה הכרחיים ושהייתו בנמל אינה נמשכת יותר ממשך מצב המצוקה, ובלבד שאין טוענים עליו או פורקים ממנו מטען פרט לאספקה, דלק וצרכי אניה אחרים ואין עולים עליו או יורדים ממנו נוסעים.

{{ח:סעיף|199|כלי שיט לצרכי לימוד}}
{{ח:ת}} כלי שיט שהוכח למנהל כי הוא משמש לצרכי לימוד השיט בלבד, פטור מתשלום אגרות מגדלור כל עוד הוא משמש כך.

{{ח:סעיף|200||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|201||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|202|אגרות מגדלור מוזלות}}
{{ח:ת}} כלי שיט ששולמה בעדו אגרת מגדלור לגבי חמש כניסות וחמש יציאות מהנמל במשך שנה המתחילה ביום 1 בינואר, ישולמו בעדו בכל אחד מביקוריו הבאים באותו נמל עד 31 בדצמבר של אותה שנה 50% משיעור אגרת מגדלור שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בסעיף 1 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|203||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|203א||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|204|פטור מאגרת מגדלור}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרת מגדלור, כולה או מקצתה.

{{ח:סעיף|205|אגרות מוזלות לאניות גלנוע}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור בתקנות –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(2)}} בעד כלי שיט המותאם, להנחת דעתו של מנהל הנמל, להובלת מטענים בגלנוע, תשולם אגרת מגדלור בשיעור 60% מהאגרה שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בחלק א׳ לתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|205א||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|205ב||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|206||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|207||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|208||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|209||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|210||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|211||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|212||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳: אגרות הוצאות אשפה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|213||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|214||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|215||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|216||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|217||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|217א||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ד|סימן ד׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|218||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|219||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|220||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|221||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|222||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|223||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|224||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|226||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|227||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|228||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|229||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|230||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|231||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|232||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ה|סימן ה׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|233||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|234||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|235||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|236||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|237||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|238||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|239||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳: אגרות החסנה}}

{{ח:סעיף|240|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החסנה ממושכת“ – החסנת משגור של מטען אחוד, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 218|בתקנה 218}}, של עץ, מתכת או גלילי נייר, או של מכוניות, לתקופת החסנה אחת או לכל תקופת החסנה נוספת ובלבד שבתקופת ההחסנה הראשונה לא יפחת המשקל הכולל של המטען מ־100 טון או מ־20 מכוניות ובתנאי שלפני פריקת המשגור בעל המטען הצהיר על כוונת האחסון ושולמה האגרה להחסנה ממושכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת החסנה“ – תקופה בת ששים ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי החסנה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי טובין מיובאים או בשיטעון – כל הימים מיום גמר פריקת כלי השיט ועד יום מסירת הטובין, ובלבד שיראו שהייתם של טובין בדוברה כהחסנה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי טובין המיועדים ליצוא –
{{ח:תתתת|(א)}} מכולות הכוללות טובין וכן טובין שהומכלו בנמל והנטענים לאנית מכולות שכולה אזור מתמחה – כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת ניטול המכולות באותה אניית מכולות;
{{ח:תתתת|(ב)}} שאר טובין – כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת טעינתם לכלי השיט;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי פטור“ – כל אחד מן המפורטים להלן, למעט ימי החסנה של מכולה ריקה, כלי רכב מוביל ריק, מטען נוסעים שהוחסן או הונח בנמל או מטען המוחסן בהחסנה ממושכת:
{{ח:תתת|(1)}} ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכונית נוסעים;
{{ח:תתת|(2)}} ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין מיובאים או המיועדים לייצוא;
{{ח:תתת|(3)}} עשרה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין המיועדת לשטעון או לשטעון בין־נמלי;
{{ח:תתת|(4)}} שנים עשר ימי החסנה ראשונים של טובין שלא במכולה המיועדים לייצוא, לשטעון ולשטעון בין־נמלי;
{{ח:תתת|(5)}} שישה ימי החסנה ראשונים של כל משגור אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית“ – מכונית נוסעים, מכונית מסחרית ומשאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית נוסעים“ – רכב נוסעים פרטי ורכב נוסעים דו שימושי כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, תשכ״א–1961}} (להלן – תקנות התעבורה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית מסחרית“ – רכב מסחרי אחוד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}} ובלבד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק״ג, ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משאית“ – רכב מסחרי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}}, למעט מכונית מסחרית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוף רכוב“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה רכובה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מסוף רכוב“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שבוע“ – תקופה של שבעה ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טונה“ – טונה ברוטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בתקנה 223}}.

{{ח:סעיף|241|אגרות החסנה}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה בעד הטובין המפורטים בתקנה זו בשיעורים המפורטים להלן:
{{ח:תת}} בשקלים חדשים לכל טונה לכל יום
{{ח:תתת|א.}} מטעני עצים ומתכות
{{ח:תתתת|–}} בשלושת השבועות הראשונים – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;0.95&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|–}} בשבוע הרביעי ואילך – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;1.39&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|ב.}} לטובין אחרים שלא פורטו במקום אחר
{{ח:תתתת|–}} בשלושת השבועות הראשונים – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;1.49&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|–}} בשבוע הרביעי ואילך – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2.06&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בעד החסנת טובין שמשקלם פחות מ־1,000 ק״ג תשולם אגרת החסנה לפי משקל של טונה אחת.
{{ח:תת|(ג)}} בעד משגור או חלקו, המאוחסן באחסנה ממושכת, תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה ממושכת, מראש, לכל תקופת החסנה, בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שעבור תקופת ההחסנה הראשונה תשולם האגרה בעד המשגור כולו ועבור התקופות הנוספות – בעד כמות המטען המאוחסנת בפועל בראשית כל תקופה;
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג המטען&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יח׳ חישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האגרה בשקלים חדשים לתקופת החסנה או חלק ממנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;א. מטעני מתכות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;א. 1 צינורות מתכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.48&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;א. 2 שאר מתכות – אחודות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;ב. עצים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ב. 1 בולי עץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ב. 2 שאר עצים אחודים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ג. גלילי נייר אחודים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.81&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ד. מכוניות נוסעים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;63.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ה. מכונית מסחרית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;91.85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ו. משאית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} בנוסף לתשלום האגרה ימציא בעל המטען למנהל הנמל, בראשית כל תקופת החסנה, אישור ביטוח על מלוא ערך המטען המאוחסן בהחסנה ממושכת, על שמו ועל שם רשות הנמלים והרכבות, על כל נזק בגין המטען, הן לצד ג׳ והן למטען עצמו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על משגור או חלקו, שנשארו בנמל לאחר תום שש תקופות החסנה, יחולו האגרות לפי תקנת משנה (א) {{ח:פנימי|סעיף 242|ותקנה 242}} בהתאם;
{{ח:תתת|(2)}} האגרה על פי תקנת משנה (ג) לא תחול על מטענים המגיעים לנמלי חיפה ואשדוד דרך ים סוף;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל הנמל רשאי שלא לאשר החסנת מטענים בהחסנה ממושכת אם לדעתו החסנת המטענים כאמור תגרום לצפיפות יתרה או הפרעה לסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|242|החסנת מכוניות ומכולות}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל מכונית נוסעים בשיעור 5.07 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לכל יום החסנה שלאחר ימי הפטור ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה לכל מכולה כמפורט להלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;בשקלים חדשים למכולה באורך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|עד '20}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן| מעל '20}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;למכולה המכילה טובין –&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע הראשון להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;79.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120.42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע השני להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע השלישי להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;119.32 180.63&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע הרביעי להחסנה ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;210.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} לכל יום החסנה של מכולה ריקה, ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה של 7.68 שקלים חדשים למכולה שאורכה עד '20, ו־11.52 שקלים חדשים למכולה שאורכה מעל '20;
{{ח:תתת|(3)}} לכל יום החסנה של מכולת קירור (Refrigerated Container), ישולם בעד החסנה התשלום הקבוע בפסקה (1) או (2) לפי הענין, בתוספת של 50%.
{{ח:תת|(ג)}} בעד החסנת מכולה שהומכלה בתחום שהוגדר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה (ב) למכולה ריקה ובלבד שבעד יחידות המטען שהומכלו תשולם אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} לטובין שאינם מכולה.
{{ח:תת|(ד)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל כלי רכב מוביל כמפורט להלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;האגרה בשקלים חדשים לכלי רכב מוביל שארכו –&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|עד 20 רגל}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מעל 20 רגל}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;א. לכלי רכב הטעון טובין –&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) בארבעת השבועות הראשונים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) בשבוע החמישי ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3) לכלי רכב הטעון מכולת קירור תשולם האגרה הקבועה בפסקאות (1) או (2) בתוספת של 50%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ב. לכלי רכב ריק למעט גרור גלנוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ג. לגרור גלנוע ריק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;ד. בעד החסנת כלי רכב מוביל שסוור בתחום שגודר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה זו לגבי כלי רכב ריק, ובלבד שבעד יחידות המטען שסוורו תשולם אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} לטובין שאינם כלי רכב מוביל, לפי הענין.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ה)}} בעד החסנת חמרי נפץ וחמרים אחרים שלדעת מנהל הנמל הם מתלקחים בנקל או מסוכנים, תשולם האגרה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} בתוספת 100%.

{{ח:סעיף|242א||תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|243|פטור והנחה}}
{{ח:תת|(א)}} בעד החסנת טובין הכלולים {{ח:פנימי|סעיף 240|בהגדרת ”ימי פטור“ בתקנה 240}}, והמוחסנים במשך תקופה שאינה עולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לגבי טובין כאמור בתקנת משנה (א), למעט בעד מכולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 242|בתקנה 242}}, המוחסנים במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, ישולם בעד כל ימי החסנתם; אולם בעד החסנת מטענים מיובאים או מיוצאים שהומכלו בתוך תחום הנמל שגדרה רשות המכס לא ישולם בעד ששת ימי ההחסנה הראשונים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מכולות הכוללות טובין בשטעון או בשטעון בין־נמלי בנמל היצוא, המוחסנות במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה בעד עשרת ימי ההחסנה הראשונים.
{{ח:תת|(ג)}} במקרים מיוחדים רשאי מנהל הנמל ליתן הנחה בשיעור של לא יותר מחמישים אחוזים למאה מאגרות ההחסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|תקנות 241}} {{ח:פנימי|סעיף 242|ו־242}}.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מאגרות החסנה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן זה}} למטען בשיטעון שמשקלו פחות מ־50 ק״ג, בשיעור שלא יעלה על 75%.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳: אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|244||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|245||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|246||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|247||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|248||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|249||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ח|סימן ח׳: אגרות לשירותים מסויימים}}

{{ח:סעיף|250|אגרות לשירותים מסויימים}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – שירות מהשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מטען“ – בעליו של מטען או סוכנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיוור נאות“ – סיוור כאמור בתקנת משנה (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימון נאות“ – סימון כאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ב)}} בעל כלי שיט יאפשר פריקתו של מטען מספנת כלי השיט לפי שטר מטען בפעולות השינוע השוטפות ובשיטות השינוע המקובלות בנמל; המטען יהיה מסוור בכלי השיט לפי סימן עיקרי באופן שיאפשר פריקתו כאמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} כל יחידות המטען יסומנו להנחת דעתו של מנהל הנמל בסימן עיקרי, או בסימן עזר, ברורים, קריאים ועמידים בפני מחיקה או השחתה, באופן ובמקום שיאפשרו הבחנה בין סימן אחד למשנהו.
{{ח:תת|(ד)}} בעד מיון של מטען, למעט עץ, לפי סימן עיקרי, ישלם בעל כלי השיט אגרות מיון כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מטען שסימונו נאות, אולם סיוורו אינו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בטור א׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(2)}} מטען שסיוורו וסימונו אינם נאותים – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בטור ב׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ה)}} נתאפשרה פריקתו של מטען כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה בעל כלי השיט פטור מתשלום אגרת המיון לפי תקנות משנה (ד) ו־(ו).
{{ח:תת|(ו)}} בעד מיון מטעני עץ לפי סימן עיקרי ישלם בעל כלי השיט אגרת מיון כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בסעיף 19(ב) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ז)}} בעד מיון של יחידות מטען, למעט עץ, בשטר מטען אחד לפי סימן עזר, ישלם בעל המטען אגרות מיון כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מטען שסימן העזר שלו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בטור א׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(2)}} מטען שסימן העזר שלו אינו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בטור ב׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ח)}} בעד מיון לפי סימן עזר של מטען עץ או בעד טיפול לצורך מדידה של עץ ישלם בעל המטען אגרת מיון כנקוב {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בסעיף 19(ב) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ט)}} בעד כל שירות המצויין {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בחלק ד׳ של התוספת החמישית}} תשולם האגרה שנקבעה לגביו.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ט|סימן ט׳: אגרות למשגור קטן}}

{{ח:סעיף|251|אגרה משולבת למשגור קטן}}
{{ח:ת}} שולמה אגרה למשגור קטן לא תשולם אגרה לשירותים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} אגרות סבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 219|תקנות 219}}, {{ח:פנימי|סעיף 220|220}} {{ח:פנימי|סעיף 221|ו־221}};
{{ח:תת|(2)}} אגרות החסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|תקנה 241}} בעד שלושים הימים הראשונים;
{{ח:תת|(3)}} מיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 250|תקנה 250}}.

{{ח:סעיף|252|שירות שאינו כלול באגרה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ט|סימן זה}} לא יחולו על שירות הניתן למשגור קטן שנתקיימו בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מכולה או כלי רכב מוביל;
{{ח:תת|(2)}} הוא מהווה מטען בשיטעון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 221|בתקנה 221(א)}};
{{ח:תת|(3)}} הוא מכונית נוסעים.

{{ח:סעיף|253|שיעורי האגרה}}
{{ח:תת|(א)}} בעד מתן השירותים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251}}, למשגור קטן, ישולמו למנהל הנמל האגרות שלהלן:
{{ח:תת}} בשקלים חדשים לטונה או חלק ממנה
{{ח:תתת|(1)}} למשגור קטן מיובא 25
{{ח:תתת|(2)}} למשגור קטן מיוצא 7.30
{{ח:תת}} אולם מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה בשיעור שלא יעלה על 75% מן האגרות האמורות למשגור קטן שמשקלו פחות מ־50 ק״ג והמהווה חפצים אישיים, חפצי עולים או דוגמאות מסחריות.
{{ח:תת|(ב)}} בעד משגור קטן שכולו או מקצתו הוא חמרי נפץ כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 123|בתקנה 123}} או חומרים מסוכנים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 150|בתקנה 150}}, תשולם האגרה בשיעור שנקבע בתקנת משנה (א) בתוספת של 50%.

{{ח:סעיף|254|אגרת החסנה}}
{{ח:תת|(א)}} בעד החסנת משגור קטן בנמל לתקופה העולה על הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251(ב)}} תשולם, לכל טונה או חלק ממנה, אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 241|בתקנה 241(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) תשולם בעד חפצי עולים או חפצים אישיים למשגור שמשקלו פחות מ־200 ק״ג אגרת החסנה בשיעור של 25% מן הנקוב בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מתשלום אגרת החסנה למשגור קטן כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור שלא יעלה על 50%.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן י|סימן י׳: אגרת שימוש במרצף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|255||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|256||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|257||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|258||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יא|סימן י״א: אגרות שירותי בית ממגורות בנמל חיפה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|259||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|260||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|261||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|262||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|263||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|264||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|265||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|266||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|267||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|268||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|269||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|270||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|271||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|271א||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד: אגרות נוסעים וחפציהם {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|272||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|273||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|274||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|275||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן טו|סימן ט״ו: אגרות מלתחה}}

{{ח:סעיף|276|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טו|בסימן זה}}, ”אגרות מלתחה“ – אגרה בעד החסנת חבילה, מזוודה, ארגז, או כל צרור אחר באולם נוסעים של נמל.

{{ח:סעיף|277|שיעורי האגרה}}
{{ח:ת}} אגרת מלתחה תשולם למנהל הנמל לפי הנפח בשיעורים אלה:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הנפח במטר מעוקב&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שיעורי אגרת מלתחה ליממה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;בעד מטען קל של נוסעים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בעד מטען כבד של נוסעים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 0.085 (3 רגל מעוקבת)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;למעלה מ־0.085 עד 0.283 (10 רגל מעוקבת)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;למעלה מ־0.283&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|278|חישוב היממות}}
{{ח:תת|(א)}} בחישוב מספר היממות שבעדן משתלמת אגרת מלתחה לגבי פרק זמן שאינו מתחיל ואינו מסתיים ביום מנוחה, לא יובאו בחשבון ימי המנוחה.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת אגרת המלתחה בעד החסנת מטען כבד של נוסעים לא יובאו בחשבון שלוש היממות הראשונות.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן טז|סימן ט״ז: אגרות שימוש בציוד}}

{{ח:סעיף|279|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העברה“ – העברת עגורן צף הנמצא על יד אניה לצורך ביצוע עבודה לפי הזמנה, ממקום אחד למקום שני שעל יד אותה אניה או שעל יד אניה סמוכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – עגורן יבשתי, עגורן צף או ציוד אחר המפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש בציוד“ – שימוש בעגורני חוף ושימוש לפי הזמנה בכל ציוד אחר.

{{ח:סעיף|280|קשר אגרות}}
{{ח:ת}} בעד השימוש בכל אחד מסוגי הציוד המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}} ישולמו למנהל הנמל האגרות שצויינו לצידם.

{{ח:סעיף|281|שיעורי האגרה במשמרת השלישית}}
{{ח:ת}} נעשה שימוש בציוד במשמרת השלישית כמקובל בנמל או בחלק ממנה, לא תפחת האגרה מהשיעור הקבוע לחצי משמרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|סעיף 31 לחלק ה׳ לתוספת החמישית}}, או משיעור הקבוע ל־4 שעות לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|סעיף 33(1) ו־(2) לחלק ה׳ האמור}}, לפי הענין.

{{ח:סעיף|282|שיעורי האגרות בימים מסויימים}}
{{ח:תת|(א)}} בימי מנוחה יהיו האגרות בשיעורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}}, בתוספת של 75%.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך חישוב אגרה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|סימן זה}}, השימוש בציוד בערבי ימי מנוחה במשך יותר מ־6 שעות ועד 8 שעות, רואים אותו כשימוש בציוד במשך 8 שעות.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יז|סימן י״ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל}}

{{ח:סעיף|283|אגרת רשיון}}
{{ח:תת|(א)}} בעד רשיון כניסה לנמל, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א׳ תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב׳:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת הרשיון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יום אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חודש אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל לחודש אחד, עד יום 31 בחודש דצמבר הקרוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} ילדים עד גיל 12 שנים הנכנסים לנמל פטורים מתשלום האגרה.
{{ח:תת|(ג)}} קבוצת תלמידי בית ספר הנכנסים לנמל לביקור מאורגן ומאושר, פטורים מתשלום מחצית האגרה.

{{ח:סעיף|284|אגרת רשיון לרכב}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב זכאי“ – רכב מסחרי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} שמשקלו הכולל עולה על 4,000 ק״ג, שהרשיון מוצא עבורו באמצעות חברת ההובלה השייכת לארגוני המובילים ושנהגו עובד בחברת ההובלה לפחות חמש שנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מסחרי“ – רכב מסחרי לרבות רכב ציבורי כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד רשיון כניסה לנמל של רכב, לרבות נהגו, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א׳, תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב׳:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת הרשיון&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רכב מסחרי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רכב אחר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יום אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חודש אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל לחודש אחד, עד יום 31 בדצמבר הקרוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל לחודש אחד ועד ליום 31 בדצמבר של השנה החמישית מיום ההוצאה או החידוש לרכב זכאי בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} הוצא רשיון מיום כ״ז באדר ב׳ תשנ״ב (1 באפריל 1992) עד יום ז׳ בטבת תשנ״ג (31 בדצמבר 1992), לתקופה העולה על חודש אחד, ישתלמו האגרות על פי {{ח:פנימי|סעיף 283|תקנות 283(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 284|ו־284(ב)(3) ו־(ג)}} בשיעור 75% מן הנקוב בהן.

{{ח:סעיף|284א|פטור}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או במקרה מסויים, מחובת תשלום אגרות לרשיונות כניסה, כולן או מקצתן.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יח|סימן י״ח: אגרת רשיונות לכלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|285||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 18|פרק שמונה־עשר: שונות}}

{{ח:סעיף|286|הכרעת סכסוכים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי להחליט בכל שאלה בדבר האגרות המגיעות לפי תקנות אלה, אם הן מגיעות, מאיזה זמן ובאיזה שיעור, וכן בכל הקשור במתן שירות בנמל או הנובע מהוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע בהחלטת מנהל הנמל רשאי לפנות, תוך עשרה ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעתו, לרשות הנמלים בבקשה לבטלה או לשנותה.

{{ח:סעיף|287|תשלום אגרות לפני הוצאת טובין מהנמל}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוצאו טובין משטח הנמל לפני ששולמו כל האגרות ותשלומי המכס המגיעים עליהם או שניתנה ערבות להנחת דעתו של מנהל הנמל לתשלומם.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי לעכב טובין בשטח הנמל כל עוד לא שולמו האגרות או התשלומים כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|287א|דיווח לתצפית נמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} כל מקום בתקנות אלה שמוטלת בו חובת דיווח או העברת מידע, פרטים או נתונים (להלן – המידע) לרב חובל הנמל, יראו בדיווח או בהעברת המידע לתצפית הנמל, מילוי אותה חובה.

{{ח:סעיף|288|עונשין|תיקון: תשמ״ב־2}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו – קנס חמש מאות שקלים או מאסר ששה חדשים או שניהם כאחד.

{{ח:סעיף|289|תחולה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו בנמלים חיפה, אשדוד ואילת; בנמל אשקלון יחולו תקנות אלה למעט {{ח:פנימי|פרק 17|פרק שבעה עשר}}.

{{ח:סעיף|290|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא בתום תשעים יום מיום פרסומן ברשומות.

{{ח:סעיף|291|ביטול|תיקון: תשל״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} החיקוקים המפורטים להלן לא יחולו עוד בנמלי חיפה, אשדוד, אילת או אשקלון:
{{ח:תת|1.}} תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם);
{{ח:תת|2.}} תקנות נמל חיפה;
{{ח:תת|3.}} תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף);
{{ח:תת|4.}} תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934;
{{ח:תת|5.}} תקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934;
{{ח:תת|6.}} תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935;
{{ח:תת|7.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות)|תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936}};
{{ח:תת|8.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל)|תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936}};
{{ח:תת|9.}} תקנות נמל חיפה (ממשה), 1941;
{{ח:תת|10.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים 1943|תקנות הנמלים, 1943}};
{{ח:תת|11.}} תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943;
{{ח:תת|12.}} תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945;
{{ח:תת|13.}} תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946;
{{ח:תת|14.}} תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש״ל–1970;
{{ח:תת|15.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות)|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947}};
{{ח:תת|16.}} תקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947;
{{ח:תת|17.}} תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי״ב–1951;
{{ח:תת|18.}} צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי״ג–1953;
{{ח:תת|19.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט״ז–1956}};
{{ח:תת|20.}} תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי״ז–1957;
{{ח:תת|21.}} תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי״ז–1957;
{{ח:תת|22.}} תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש״ך–1960;
{{ח:תת|23.}} תקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל חיפה ובמיתקניו על ידי ספינות דיג), תש״ך–1960;
{{ח:תת|24.}} תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש״ך–1960;
{{ח:תת|25.}} צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס׳ 2), תשכ״ב–1962;
{{ח:תת|26.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ״ד–1964}};
{{ח:תת|27.}} תקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ״ד–1964;
{{ח:תת|28.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רישוי נתבים)|תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ״ה–1964}};
{{ח:תת|29.}} תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1965;
{{ח:תת|30.}} תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ״ו–1966;
{{ח:תת|31.}} תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט), תשכ״ו–1966;
{{ח:תת|32.}} תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ״ו–1966;
{{ח:תת|33.}} תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1966;
{{ח:תת|34.}} תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה) (הוראות שעה), תשכ״ז–1966;
{{ח:תת|35.}} תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ״ז–1967;
{{ח:תת|36.}} תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ״ז–1967;
{{ח:תת|37.}} תקנות נמל אשדוד (שינוע מחצבים בצובר במיתקן התפזורת), תשכ״ז–1967;
{{ח:תת|38.}} תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ״ח–1968;
{{ח:תת|39.}} תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמל חיפה, אשדוד ואילת), תשכ״ח–1968;
{{ח:תת|40.}} תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ״ט–1969.

{{ח:סעיף|292|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים, תשל״א–1971“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}}

{{ח:קטע3||זמן העבודה הרגיל בנמל}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
{{ח:תת|(א)}} בנמל חיפה – בשעות בין 06:30 לבין 15:30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 06:30 לבין 18:00 לכל צורך אחר;
{{ח:תת|(ב)}} בנמל אשדוד –
{{ח:תת}} לצורך עבודה באניות ובמטענים,
{{ח:תתת}} פרט לימי ששי – בשעות שבין 06:30 ובין 15:30;
{{ח:תתת}} בימי ששי בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
{{ח:תת}} לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בשעות שבין 07:30 ובין 15:30 בתקופת החורף;
{{ח:תתת}} בשעות שבין 07:30 ובין 14:00 בתקופת הקיץ;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:30 ובין 14:00;
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07:30 ובין 13:00;
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה־15 ביוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין ה־16 ביוני ובין ערב ראש השנה;
{{ח:תת|(ג)}} בנמל אילת –
{{ח:תת}} לצורך עבודה באניות ובמטענים כוללת מתן שירותים על ידי סירות, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 13:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 14:00;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 12:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 13:00;
{{ח:תת}} לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 15:00;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 11:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 12:00;
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין 16 באוקטובר ובין 14 במאי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין 15 במאי ובין 15 באוקטובר.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשמ״ד־2, תשנ״ב, תשנ״ט}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנות 124}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}})}}}}

{{ח:קטע3||א. כללי}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}, ”כמות בטונות“ – כמות חמרי הנפץ נטו, למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} בחישוב רדיוס אזור סכנה ”א“ במטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצה אחת –
{{ח:תת|(1)}} תצורף הכמות בטונות של כל חלקי המטען;
{{ח:תת|(2)}} המטען על כל חלקיו יסווג בקבוצה שרדיוס אזור סכנה ”א“ התואם הוא הגדול יותר, ואזור סכנה ”ב“ יהיה בהתאם לכך.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} הרדיוסים של אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ ימדדו במעגל שמרכזו במרכז אזור המניעה המיועד.

{{ח:קטע3|תוספת 2 טופס 1|ב. טופס 1}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הודעה מוקדמת על כניסת אנית חמרי נפץ לנמל או על הכנסת חמרי נפץ לתחום נמל {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 טופס 2|ג. טופס 2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129(ג)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בקשה לטעינה ולפריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאזור סכנה א׳ התואם חורג מתחום האזור המוגבל {{ח:הערה|(הטופת הושמט)}}

{{ח:קטע3||ד. סיווג מטעני חמרי נפץ לפי טבלאות של כמויות ורדיוסים של אזורי סכנה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(ב)}})}}}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח א|לוח א׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.1 בסיווג קודקס}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ב|לוח ב׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.2 בסיווג הקודקס של אימ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ג|לוח ג׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.3 בסיווג הקודקס של אימ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ד|לוח ד׳ – טבלת כמויות ורדיוס אזורי הסכנה לקבוצה 1.4 בסיווג הקודקס}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ה|לוח ה׳ – חלוקת קבוצה 1.2 לתת־קבוצות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 טופס 3|ה. טופס 3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 131|תקנות 131}} {{ח:פנימי|סעיף 165|ו־165}})}}}}

{{ח:קטע4||תיאור הדגל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ארכו ורחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב שווים גדולים מאלה; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(האיור הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1:''' הודעה על חומרים מסוכנים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|תקנה 151}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2:''' טופס ביקורת בטיחות לאניות חמרים מסוכנים בצובר נוזלי ולמתקנים במסוף {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 170ט|תקנה 170ט}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 3}}
{{ח:ת}} '''טופס 3:''' טסלת סיווג מסירה ותעריפים לחומרים מסוכנים ארוזים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 170כו|תקנה 170כו}})}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 187|תקנה 187}})}}}}

{{ח:קטע3||דרישה בדבר אניה טרופה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק א|חלק א׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ג|חלק ג׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ד|חלק ד׳: אגרות לשירותים מסויימים}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 250|תקנה 250}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ה|חלק ה׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ו|חלק ו׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע2||רשימת מונחים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|זקפים|bollards}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|מכולות|containers}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|גווה|hulk}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|כלי שיט מושבת|laid-up ship}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|רתוקות|moorings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|אורך מקסימלי|overall length}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|משטחים|pallets}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|מענבים|slings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|ספינת אספקה|store ship}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|סיוור|stowage}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|תכנית סיוור|stowage plan}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|חבקים|straps}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|במעבר|transit}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|שיטעון|transshipment}}

{{ח:חתימות|י״א באלול תש״ל (20 בספטמבר 1970)}}
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>4xlbtu0pw32txbel1cbgfd9ab0032zu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418610</id>
      <parentid>1418568</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:30:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418601]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="256743" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים, תשל״א–1971}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 306|תקנות הנמלים}}, {{ח:תיבה|878|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 1371|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 14|תיקון}}, {{ח:תיבה|235|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|469|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|521|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|838|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|914|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1096|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|1105|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|1105|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|1838|תיקון מס׳ 10}}, {{ח:תיבה|1921|תיקון מס׳ 11}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 270|תיקון}}, {{ח:תיבה|481|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|543|ת״ט}}, {{ח:תיבה|896|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 1156|תיקון}}, {{ח:תיבה|1253|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1329|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1658|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1813|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|2090|תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 147|תקנות־שעת־חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע)}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|590|תיקון מס׳ 5 – תקנות בדבר אגרות הוצאת אשפה}}, {{ח:תיבה|686|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1331|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|2482|תיקון מס׳ 8 – תקנות בדבר אגרות הנמלים}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 533|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|644|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|1031|תיקון מס׳ 11}}, {{ח:תיבה|1215|תיקון מס׳ 12}}, {{ח:תיבה|1308|תיקון מס׳ 13}}, {{ח:תיבה|2232|תיקון מס׳ 13}}, {{ח:תיבה|2454|תיקון מס׳ 15}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 622|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון]}}, {{ח:תיבה|1020|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1717|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1791|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1951|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: מס׳ 5]}}, {{ח:תיבה|2091|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: מס׳ 6]}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 28|תיקון}}, {{ח:תיבה|478|תיקון [צ״ל: מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|675|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|1214|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: מס׳ 4]}}, {{ח:תיבה|1478|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: מס׳ 5]}}, {{ח:תיבה|1867|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: מס׳ 6]}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 84|ת״ט}}, {{ח:תיבה|779|תיקון}}, {{ח:תיבה|1159|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1271|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1271|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1458|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 74|תיקון}}, {{ח:תיבה|198|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|956|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1045|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1275|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 722|תיקון}}, {{ח:תיבה|1159|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1344|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1472|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1571|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1616|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1392|תיקון}}, {{ח:תיבה|1626|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 790|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1303|תיקון}}, {{ח:תיבה|1444|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1254|תיקון}}, {{ח:תיבה|1430|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 699|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1353|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 203|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|698|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|911|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1018|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|1172|תיקון מס׳ 8}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 240|תיקון}}, {{ח:תיבה|458|פטור מאגרות החסנה – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1167|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 276|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|289|תיקון}}, {{ח:תיבה|327|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 232|אגרת רציף לדלק – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|634|פטור מאגרות החסנה – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1010|תיקון}}, {{ח:תיבה|1113|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1114|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1290|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 428|תיקון}}, {{ח:תיבה|600|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1726|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1727|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1887|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 68|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1001|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 446|תיקון}}, {{ח:תיבה|701|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 254|תיקון}}, {{ח:תיבה|405|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|597|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 26|תיקון}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|297|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|374|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|375|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 401|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 194|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 445|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 443|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 712|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 569|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 813|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1095|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 218|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|הסעיפים 20(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|ו־21(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}} (להלן – החוק), {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|וסעיף 60}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}} (להלן – הפקודה), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הוראות סדר כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שעות העבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כניסה ויציאה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: התנהגות אנשים בנמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: ניתוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: כלי שיט בנמלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: ציוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: מטענים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן א|סימן א׳: מסמכי המטענים וסימונם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: מטענים ברציפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ג|סימן ג׳: פריקה וטעינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ד|סימן ד׳: סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד־עשר: טובין ללא תובעים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים־עשר: בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן א׳: אמצעי בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: מניעת דליקות בנמל וכיבוין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה־עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: חמרים מסוכנים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: חמרים מסוכנים נוזלים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: חמרים מסוכנים מוצקים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: חמרים מסוכנים ארוזים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15|פרק חמישה־עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן א׳: מניעת זיהום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: מי שיפוליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: פסולת וטובין מקולקלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 16|פרק ששה־עשר: אניות טרופות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17|פרק שבעה־עשר: אגרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳: אגרות כלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳: אגרות הוצאות אשפה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ד|סימן ד׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ה|סימן ה׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳: אגרות החסנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳: אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ח|סימן ח׳: אגרות לשירותים מסויימים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ט|סימן ט׳: אגרות למשגור קטן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן י|סימן י׳: אגרת שימוש במרצף {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יא|סימן י״א: אגרות שירותי בית ממגורות בנמל חיפה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב: {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג: {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד: אגרות נוסעים וחפציהם {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן טו|סימן ט״ו: אגרות מלתחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|סימן ט״ז: אגרות שימוש בציוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|סימן י״ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יח|סימן י״ח: אגרת רשיונות לכלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 18|פרק שמונה־עשר: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשנ״ה־5, תשנ״ט, תשנ״ט־3, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי שיט“ – לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת מסירה“ – {{ח:חיצוני|צו מסירה&quot; בסעיף 14 לפקודה#סעיף של|כמשמעותו של ”צו מסירה“ בסעיף 14 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפלגה בין־לאומית“ – הפלגה במסע בין־לאומי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות הנמלים והרכבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן העבודה הרגיל“ – שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, ויום העצמאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יום העצמאות|בחוק יום העצמאות, תש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר בין נמלי“ (Cargo in Transit Between Ports) – מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי רשות הנמלים בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת, או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר בנמל כמטען במעבר דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט;
{{ח:תתת|(3)}} הוא לא נארז מחדש מזמן פריקתו ועד להטענתו מחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר יבשתי“ (Cargo in Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומועבר ביבשה לארץ שכנה או מגיע ביבשה מארץ שכנה לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר כמטען במעבר יבשתי דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לטעינה בנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר אווירי“ (Cargo in Sea-Air Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומיוצא בדרך האוויר לחוץ לארץ או מגיע בדרך האוויר לארץ ומועבר לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר כמטען במעבר אווירי לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לנמל לצורך טעינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ“ – מטען יבוא שנפרק מכלי שיט בנמל מנמלי הרשות אך יוצא לחוץ לארץ, בין משטח הנמל ובין אם לאו ובלבד שרשות המכס הכירה בו כמטען בשטעון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הנמל“ – לרבות מי שמנהל הנמל הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוך“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 1|כמשמעות ”מחסן עבר“ {{ח:הערה|[&quot;מסוך מעבר&quot;]}} או ”אזור סיוור“ בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסירה ישירה“ – מסירת טובין במישרין מכלי שיט שליד הרציף לבעליהם, או מן הבעלים לכלי שיט שליד הרציף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסירה עקיפה“ – מסירת טובין שלא בדרך מסירה ישירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעגן סגור“ – חלק הנמל המוגן בשובר גלים, לרבות צידו החיצון של שובר הגלים הקטן בנמלי חיפה ואשדוד, ובנמל אילת – חלק הנמל המהווה את הנמל הפנימי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משגור“ – כלל הטובין לפי מטען אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן נמל ייעודי“ – מיתקן מתמחה המשמש לפריקה או לטעינה של מטען מסוג אחד בלבד, נוזל או בצובר וכן רציף המשמש לפריקה או טעינה של חומר נפץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – נמל חיפה, נמל אשדוד, נמל אילת או נמל אשקלון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן עזר“ – סימן מיוחד למיונם של טובין, המשותף רק לחלק או לחלקים של המשגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן עיקרי“ – הסימן המיוחד למיונם של טובין, המשותף לכל המשגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספינת דיג“ – ספינה העוסקת בדיג ואין עליה מטען זולת דגה שאינה טעונה הצהרת מכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד מוסמך“ – פקיד שבסמכותו או מתפקידו לדרוש עשיית הדבר הנידון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קברניט“ – רב החובל של כלי השיט או מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה, למעט נתב ורב חובל נמל; ובכלי שיט שבבניה או בפירוק – הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רב חובל נמל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|בתקנות ניהול התעבורה הימית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטעון“ (transshipment) – העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטעון בין נמלי“ – העברת מטען מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון לכלי שיט בנמל אחר של הרשות בים התיכון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה“ (freight container) – יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה יציב בזוויות ישרות;
{{ח:תתת|(2)}} היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מצויידת באבזרים המאפשרים שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל להנחת דעתו של מנהל הנמל;
{{ח:תתת|(4)}} מידותיה אחידות כדלקמן:
{{ח:תתתת|(1)}} רחבה הוא 8 רגל;
{{ח:תתתת|(2)}} גבהה עד 9 רגל;
{{ח:תתתת|(3)}} ארכה הוא 20 רגל או 40 רגל;
{{ח:תתת|(5)}} הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה שאינה רגילה“ – מכולה שארכה אינו 20 רגל או 40 רגל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המכלה“ – מילויין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלנוע“ (Roll-on/Roll-off) – שיטת ניטולם של כלי רכב על גבי גלגליהם או זחליהם או כל שיטת תנועה אחרת שאינה הנפה בעזרת מנוף חיצוני ממקום חנייתם בכלי השיט דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי שבו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב מוביל“ – כלי רכב המשמש להובלת מטענים בשיטת גלנוע, לרבות גרור (trailer), גרור נתמך (semi-trailer) וגרור גל־נוע (roll-trailer); לענין זה, ”גרור גל־נוע“ (roll-trailer) – גרור המיועד להובלת מטענים באניות גל־נוע, ושאינו מורשה לנוע מחוץ לתחומי הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב מובל“ – מכונית או טרקטור על גלגלים המנוטל בגלנוע והמהווה מטען יבוא, מטען יצוא או מטען בשטעון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיור כלי רכב“ – פריקת יחידות טובין מתוך כלי רכב מוביל או טעינת יחידות טובין אל תוך כלי רכב מוביל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הספנות (ימאים)“ – {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)|תקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ניהול התעבורה הימית“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תצפית נמל“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|בתקנות ניהול התעבורה הימית}}.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הוראות סדר כלליות}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שעות העבודה}}

{{ח:סעיף|2|עבודה מחוץ לזמן הרגיל}}
{{ח:ת}} לא תיעשה עבודה בנמל מחוץ לזמן העבודה הרגיל אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כניסה ויציאה}}

{{ח:סעיף|3|תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן זה}} יחולו באותו חלק של נמל אשר רשות הנמלים קבעה אותו כשטח מוגבל (להלן – השטח המוגבל).
{{ח:תת|(ב)}} תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.

{{ח:סעיף|4|כניסה ברשיון|תיקון: תשנ״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייכנס אדם לנמל אלא על פי רשיון כניסה או על פי רשיון עיסוק.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.

{{ח:סעיף|5|מתן רשיון}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לתת רשיון כניסה, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, לרבות תנאים המגבילים את רשות הכניסה של בעל הרשיון לחלק מסויים של הנמל, ובכל עת לשנות את התנאים ולהוסיף עליהם.

{{ח:סעיף|6|המצאת רשיון}}
{{ח:ת}} השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} לבטל רשיון או לשנות את תנאיו או להוסיף עליהם, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הרשיון להמציא את הרשיון ובעל הרשיון חייב למלא אחרי הדרישה.

{{ח:סעיף|7|עיסוק}}
{{ח:ת}} לא ינהל אדם עסק בתחום הנמל אלא אם קיבל רשיון לכך מאת מנהל הנמל ובכפוף לתנאי הרשיון.

{{ח:סעיף|8|הגבלות נוספות}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי־חיים ורכב לשטח הנמל או לכל חלק ממנו, אם לדעתו דרוש הדבר להחזקת הנמל, להפעלתו או לניהולו.

{{ח:סעיף|9|הצגת רשיון}}
{{ח:ת}} בעל רשיון הנמצא בנמל חייב להראות את רשיונו לכל פקיד מוסמך או שוטר, לפי דרישתו.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רכב}}

{{ח:סעיף|10|כניסת רכב לנמל}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם רכב לשטח המוגבל של הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|11|עצירת רכב להצגת מסמכי מטען}}
{{ח:ת}} הנוהג ברכב העומד להיכנס לנמל יעצור את הרכב לפי דרישת מנהל הנמל ויציג לו את המסמכים הנוגעים לטובין המובלים באותו רכב.

{{ח:סעיף|12|ציות האחראי או הנוהג ברכב להוראות}}
{{ח:ת}} אדם האחראי לרכב או הנוהג ברכב בתחומי הנמל יישמע להוראות מנהל הנמל בכל ענין הקשור בהסעתו, בנהיגתו, בעצירתו, בהעמדתו, בחנייתו ובהחנייתו של אותו רכב וכן בפריקת מטען, בטעינתו ובהובלתו ובהורדת נוסעים, בהעלאתם ובהסעתם.

{{ח:סעיף|13|הגבלת זמן חניה}}
{{ח:ת}} לא ישאיר אדם רכב בנמל, ולא ירשה להשאירו, לתקופת זמן רצופה העולה על 12 שעות, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו}}

{{ח:סעיף|14|הגבלות בשימוש}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף או מסוך או כל חלק מהם, וכן לאסור את השימוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.

{{ח:סעיף|15|איסור בניה ללא רשות מאת מנהל הנמל}}
{{ח:ת}} לא יקים אדם בנין, מבנה או מיתקן כלשהו בנמל, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם קיבל מאת מנהל הנמל אישור שהדבר לא יפריע להפעלתו התקינה של הנמל.

{{ח:סעיף|16|איסור נטילת חול, אבנים וכו׳}}
{{ח:ת}} לא יטול אדם חול, אדמה, חצץ, אבנים או חמרים כיוצא באלה בתחום נמל, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: התנהגות אנשים בנמל}}

{{ח:סעיף|17|מילוי אחר תנאי הרשיון}}
{{ח:ת}} מי שנמצא בנמל חייב למלא אחרי תנאי רשיון הכניסה או העיסוק שבידו.

{{ח:סעיף|18|איסור הסרטה וצילום}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסריט אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|19|הצבת מודעות רק ברשות}}
{{ח:ת}} לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף, במסוך, באולם המתנה, במשרד או במקום אחר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל ובתנאים שהוא קבע.

{{ח:סעיף|20|כניסה למסוך}}
{{ח:ת}} לא ייכנס אדם למסוך שלא לשם סידור ענין בקשר לטובין הנמצאים שם, אלא ברשות מנהל הנמל, ולא יישאר בו לאחר שדרש ממנו מנהל הנמל לעזבו.

{{ח:סעיף|21|איסור דיג|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ידוג אדם בחכה או באופן אחר במעגן הסגור ולא ישים רשת לדיג או ציוד דיג אחר במימי הנמל.

{{ח:סעיף|22|חובת מבוגר לשמור על ילד שבפיקוחו}}
{{ח:ת}} לא ירשה אדם לקטין עד גיל 12 שנמצא בפיקוחו להימצא בנמל שלא בליווי בגיר.

{{ח:סעיף|23|איסור רחצה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל־חיים למימי הנמל אלא ברשות רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|24|הפגנות והתקהלויות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יערוך אדם הפגנה בנמל אלא ברשות מנהל הנמל ולא ישתתף אדם בהפגנה הנערכת ללא רשות כאמור; לא יגרום אדם להתקהלות אנשים בנמל ולא ישתתף בכל התקהלות אלא אם אישר אותה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים}}

{{ח:סעיף|25|הגדרות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הנמל“ – מנהל הנמל שבו רשום כלי השיט או שבו הוא מופעל באופן קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון שמנהל נמל מוציאו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 9|סעיף 9 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|26|סירוב לתת רשיונות}}
{{ח:ת}} מנהל נמל רשאי לסרב ליתן רשיון לכלי שיט הפועל בתחומי הנמל אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי השיט אינו מתאים, לדעת מנהל הנמל, למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;
{{ח:תת|(2)}} מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;
{{ח:תת|(3)}} כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}}, ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט, לדעתו של מנהל הנמל;
{{ח:תת|(4)}} השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.

{{ח:סעיף|27|תוקף רשיון}}
{{ח:ת}} תוקף הרשיון יהיה לשנה מיום נתינתו, אולם מנהל הנמל רשאי לקבוע לגבי רשיון מסויים תקופה קצרה יותר.

{{ח:סעיף|28|תנאים לרשיונות}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לכלול ברשיון תנאים המגבילים את השימוש בכלי השיט לחלק ממימי הנמל או לצורך עיסוק מסויים.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת משנה זו לא תגרע {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|29|הצגת רשיון}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי שיט חייב להראות את הרשיון בכל עת שידרוש ממנו פקיד מוסמך או שוטר לעשות כן.

{{ח:סעיף|30|הצגת פרטים במקום בולט}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי השיט יציין את הפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28(ב)}} באותיות ברורות במקום בולט לעין בכלי השיט.

{{ח:סעיף|31|שמירה}}
{{ח:ת}} לא יעזוב קברניטו או בעלו של כלי שיט את כלי השיט ללא השגחה נאותה אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או פקיד מוסמך אחר.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP)}}

{{ח:סעיף|32|רתיקת גווה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|33|המצאת רתוקות על־&lt;wbr&gt;ידי הקברניט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ימציא בעדן רתוקות מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|34|ניקוי רתוקות, תיקונן והחלפתן|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בזמנים שקבע רב חובל הנמל יובאו הרתוקות של כל גווה או ספינת אספקה לחוף, ינוקו, ישומנו או יוחלפו ויוחזרו למקומן לשביעת רצונו של רב חובל הנמל ועל חשבון הבעל או הקברניט של הגווה או הספינה.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות}}

{{ח:סעיף|35|סמכות מנהל הנמל או רב חובל הנמל לאכוף ביצוע הוראותיו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ביצע קברניט כלי שיט הוראה מהוראות מנהל הנמל או רב חובל הנמל שניתנו לפי תקנות אלה לקברניט כלי השיט, יהיה מנהל הנמל או רב חובל הנמל רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל או לרב חובל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל או לרב חובל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.

{{ח:סעיף|36|פיקוח על הנפת דגלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי, בהודעה בכתב שתישלח לקברניט של כלי שיט בנמל, לאסור על הנפתו או הצגתו של כל דגל או סמל על כלי השיט שעה שהוא נמצא שם, מלבד דגלו הלאומי, הדגל הישראלי, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
{{ח:תת|(ב)}} נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: ניתוב}}

{{ח:סעיף|37|הגדרות|תיקון: תשל״ב, תשנ״ט, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת רישוי נתבים“, ”הועדה“ – ועדה ליד מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן – המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הספנות והנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המעסיק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רב חובל הנמל שבו המועמד לקבלת רישיון ניתוב עתיד להיות מועסק – בנמל המפורט {{ח:פנימי|סעיף 289|בתקנה 289 לתקנות אלה}} למעט במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(2)}} נתב העוסק בפועל בניתוב – במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(3)}} רב חובל נמל שהממונה על הנמלים מינה אותו להשתתף בדין בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(4) ו־(5)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתב“ – בעל רשיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון לשמש נתב שהוצא מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 13|סעיף 13 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוררת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ימאים)|בתקנות הנמלים (ימאים), תשל״ב–1971}}.

{{ח:סעיף|38|סוגי רשיונות}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון יהיה זמני או קבוע.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

{{ח:סעיף|39|הגשת בקשה לרשיון}}
{{ח:ת}} בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} – השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שהיא קבעה.

{{ח:סעיף|39א|תנאי כשירות כללית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} תנאי הכשירות הכללית לתפקיד נתב הם:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל תעודת הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#סעיף 20|תקנה 20(1)(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#פרק ד|ופרק ד׳ לתקנות הספנות (ימאים)}};
{{ח:תת|(2)}} שירת באנייה בתפקיד קברניט כלי שיט, שתפוסתו ברוטו עולה על 3,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 24 חודשים לפחות או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 15 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 24 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת;
{{ח:תת|(3)}} הוא בעל תעודה רפואית תקפה מאת רופא מורשה או מוסד רפואי מוסמך, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש לשמש בתפקיד נתב; לעניין זה, ”מוסד רפואי מוסמך“ ו”רופא מורשה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#סעיף 52|בתקנה 52 לתקנות הספנות (ימאים)}}.

{{ח:סעיף|40|בקשה לרשיון זמני|תיקון: תשל״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} לבקשה למתן רשיון זמני יצרף המבקש –
{{ח:תת|(1)}} מסמכים המעידים על עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות הכללית כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א}};
{{ח:תת|(2)}} אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודה}} או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
{{ח:תת|(3)}} אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|41|בקשה לרשיון קבוע|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשה למתן רשיון קבוע יצרף המבקש –
{{ח:תתת|(1)}} רשיון זמני תקף של המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודה רפואית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (א)(1) ו־(2).

{{ח:סעיף|42|סמכויות הועדה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אלה סמכויות הועדה:
{{ח:תת|(1)}} לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39}} ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
{{ח:תת|(2)}} לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;
{{ח:תת|(3)}} להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה;
{{ח:תת|(4)}} לייעץ לשר בדבר קביעת תנאי הכשירות הכלליים הנדרשים לתפקיד נתב;
{{ח:תת|(5)}} לייעץ לשר בדבר הצורך בהשתלמויות מקצועיות.

{{ח:סעיף|42א|המלצה של מנהל רשות הספנות והנמלים|תיקון: תשל״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א(2)}} רשאי מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון, בתנאים או ללא תנאים, למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 3,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 18 חודשים לפחות, או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 12 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 18 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת, או שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
{{ח:תת|(ב)}} המלצת מנהל רשות הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(3)}}.

{{ח:סעיף|43|מתן רשיון}}
{{ח:ת}} השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש או לסרב לתתו, וכן לקבוע בו תנאים.

{{ח:סעיף|44|חקירות הוועדה}}
{{ח:ת}} הועדה רשאית –
{{ח:תת|(1)}} להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;
{{ח:תת|(3)}} להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.

{{ח:סעיף|45|סירוב לתת רישיון, התלייתו או ביטולו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לסרב לתת רישיון או לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניתוב, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו;
{{ח:תת|(2)}} השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
{{ח:תת|(3)}} השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.

{{ח:סעיף|45א|התליה לאלתר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אם יש לשר יסוד סביר להניח, לאחר שהועברה אליו חוות דעת של הממונה על הנמלים בעניין, כי הנתב ביצע מעשה שמפאת מהותו, חומרתו או נסיבותיו הקשורות לבטיחות השיט, אין הוא ראוי לעסוק בניתוב או, לאחר שקיבל תעודה רפואית מאת רופא מורשה או מוסד רפואי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א}}, כי מצב בריאותו של הנתב אינו מאפשר לו לבצע את תפקידו כנתב, והוא שוכנע כי יש צורך דחוף בהתליית רישיונו לשם הגנה מיידית על בטיחות השיט, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, בתנאים או בלא תנאים, עוד בטרם נמסרו לו המלצות הוועדה, ובלבד שייתן לנתב הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה.

{{ח:סעיף|46|פקיעת רשיון}}
{{ח:ת}} הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב־חובל;
{{ח:תת|(2)}} הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.

{{ח:סעיף|47||תיקון: תשל״ג־8, תשס״ט, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה}}

{{ח:סעיף|50|הודעה על בואו של כלי שיט}}
{{ח:ת}} לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל, יודיע על כך הקברניט או הבעל של כלי השיט למנהל הנמל; הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בתקנה 48}} שאינו זקוק לשירותים בנמל.

{{ח:סעיף|51|מסירת מיצהר היבוא}}
{{ח:תת|(א)}} לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל ימציא בעליו למנהל הנמל –
{{ח:תתת|(1)}} העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין בין היתר את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (stowage plan) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 218|בתקנה 218}} – תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;
{{ח:תתת|(2)}} רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;
{{ח:תתת|(3)}} רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;
{{ח:תתת|(4)}} רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.
{{ח:תת|(ב)}} הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.
{{ח:תת|(ג)}} לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל, לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.

{{ח:סעיף|52|סילוק אגרות ותשלומים לפני ההפלגה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפליג כלי שיט מנמל ללא אישור להפלגה מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.

{{ח:סעיף|53|מסירת מיצהר היצוא בהפליג כלי השיט}}
{{ח:ת}} כל כלי שיט, בטרם יינתן לו אישור הפלגה, חייב קברניטו למסור לפקיד המוסמך רשימת הנוסעים העומדים להפליג וכן מיצהר היצוא של המטען המציין בין היתר את המידות והמשקלות של כל משגור; אולם אם יש לכלי השיט סוכן בנמל, די בכך שהוא ימסור את הרשימה או המיצהר לפקיד המוסמך תוך 24 שעות מעת קבלת אישור ההפלגה.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: כלי שיט בנמלים}}

{{ח:סעיף|54|תנועת כלי שיט בנמל}}
{{ח:ת}} לא יניע ולא יתמרן אדם כלי שיט בנמל באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר שבנמל.

{{ח:סעיף|54א|אמצעי קשר בכלי שיט|תיקון: תשל״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישיט קברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 450 טונות לנמל ולא יעגינו בתחום נמל אלא אם היה כלי השיט מצוייד במכשיר קשר תג״מ (V.H.F) תקין ובמצב שמיש.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.

{{ח:סעיף|55|מצופי עוגנים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רב חובל הנמל רשאי להורות לקברניט של כלי שיט העוגן בנמל לגרום לכך כי מקום הימצאם של העוגנים יובלט באמצעות מצופים.

{{ח:סעיף|56|הפעלת צופר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם צופר בכלי שיט הקשור לרציף או לשובר הגלים מבלי שקיבל תחילה רשות מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום או לצורך ניסוי מערכות לפני הפלגה (Testing Gear).

{{ח:סעיף|57|כוח ההנעה של כלי השיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט המונע בכוח מכני חייב לוודא את כשירותו ותקינותו המלאה של כוח ההנעה העיקרי בכלי השיט כל עוד כלי השיט נמצא בנמל, אלא אם כן קיבל רשות בכתב מאת רב חובל הנמל או מי שהוא מינה לכך לשינוי כוח ההנעה העיקרי של כלי השיט, ובלבד שסוכן האנייה הציג לו אישור של המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט לאותו שינוי.

{{ח:סעיף|58|נוכחות אנשי צוות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט העוגן או הרתוק בנמל יבטיח כי מספר מספיק של אנשי צוות יהיו נוכחים על כלי השיט לצורך שמירה על בטיחותו ואפשרות תמרונו, זולת אם רב חובל הנמל הסכים מראש אחרת; רב חובל הנמל יתייעץ עם המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט הנוגע בדבר או מי שהוא מינה לעניין זה.

{{ח:סעיף|59|אמצעי ריתוק}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט הרתוק בנמל יבטיח כי אמצעי הריתוק של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב תקין.

{{ח:סעיף|60|סוככי מגן|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} קברניטו של כלי שיט הנכנס לנמל יבטיח כי כלי השיט יהיה מצוייד בסוככי מגן במספר ובגודל מתאימים לכלי השיט והשימוש בהם ייעשה לפי הצורך ולפי הוראות רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|61|קשירת כבלים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} רב חובל הנמל רשאי ליתן הוראה לקברניט לקשור כבלים או ציוד קשירה לכלי השיט תוך מועד שיורה; אם אין לקברניט כבלים או ציוד קשירה כאמור, יספקם רב חובל הנמל ויחייב את הקברניט בהוצאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא קויימה הוראת תקנת משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי רב חובל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.

{{ח:סעיף|62|הפעלת מדחף על יד רציף|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בכלי שיט העוגן על יד רציף לא יופעל המדחף בלי רשות לכך מאת מנהל הנמל אלא אם –
{{ח:תת|(1)}} הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום; או
{{ח:תת|(2)}} הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.

{{ח:סעיף|63|איסור חסימת נתיבי שיט וגישות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעגון כלי שיט בנתיב שיט, בתעלה או במקום המפריע לגישה לכל רציף, מזח או מיתקן אחר של הנמל, אלא לפי היתר מראש מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות מרב חובל הנמל, פרט למקרה חירום.

{{ח:סעיף|64|עגינה וריתוק|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־3, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“, ”חברת נמל“ ו”תאגיד מורשה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}} (להלן – החוק);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רציף מסחרי“ – רציף שהרשות הורתה לגביו, לפי תקנת משנה (א1)(2), כי הקצאתו לכלי שיט תהיה לפי הסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“, לגבי כל רציף – חברת הנמל או התאגיד המורשה שהוסמכו לתת בו שירותי נמל לציבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צוות תפעול“ – קבוצת עובדים מוגדרת, העובדת בשיתוף פעולה לביצוע תהליך ניטול המטען והכוללת עובדים במספר ובתפקידים המתאימים, להלכה, להשלמת התהליך האמור במלואו.
{{ח:תת|(א1)}} לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע בכללים לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|סעיף 32(ב) לחוק}}, ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן – נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ״ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;
{{ח:תתת|(2)}} להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן – אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, ”זמן שהיית אניה בנמל“ – פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ״ל המפעיל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעיל –
{{ח:תתתתת|(1)}} בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה – שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;
{{ח:תתתתת|(2)}} ביום שישי – שלושה צוותי תפעול;
{{ח:תתתת|(ד)}} המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;
{{ח:תתתתת|(2)}} המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;
{{ח:תתתתת|(3)}} להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.
{{ח:תת|(א2)}} בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.
{{ח:תת|(א4)}} קביעת נוהל התור התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.
{{ח:תת|(א5)}} נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן – הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.
{{ח:תת|(ה)}} מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.
{{ח:תת|(ז)}} לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ח)}} היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 42|בסעיף 42(ג)(3) לחוק}}, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 43|סעיפים 43 עד 46}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 48|ו־48 לחוק}}.

{{ח:סעיף|65|היתר ריתוק}}
{{ח:ת}} אין לראות בקבלת אגרות מינגש או כל אגרות אחרות בלבד משום מתן היתר לכלי שיט להירתק לרציף או לעגון במקום אחר בנמל כל עוד לא נתקבל היתר לכך.

{{ח:סעיף|66|פריקת מטענים וטעינתם}}
{{ח:ת}} לא יתחילו בפריקת מטענים או בהורדת אנשים מכלי שיט או בטעינת מטענים או העלאת אנשים עליו, אלא במקום ובזמן שנקבע לכך בהיתר שקיבל הקברניט מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|67|הגבלות בשירותי הנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור טעינתם או פריקתם של טובין ועלייתם או ירידתם של אנשים מכלי שיט כל אימת שהוא סבור כי מזג האוויר או גורם אחר עלול להפריע למהלך התקין של העבודה או לגרום נזק לנמל או לרכוש או לאנשים שבתוכו.

{{ח:סעיף|68|עיכוב פריקה וטעינה}}
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט שלא פרק מטען או לא טענו במהירות הסבירה לדעת מנהל הנמל, והוא תופס מקום ריתוק הדרוש לכלי שיט אחר, רשאי מנהל הנמל להורות להעתיקו ממקום ריתוקו או להעתיקו בעצמו ולהטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בכך.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.

{{ח:סעיף|69|מניעת נזק ממיתקני הנמל}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף או למיתקן אחר בנמל עקב ניתוב, עגינה או רתיקה של כלי השיט או בשעת פריקה או טעינה.

{{ח:סעיף|70|הודעה על גרימת נזק}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט יודיע מיד למנהל הנמל על כל נזק שגרם כלי השיט לרציף או למיתקן אחר בנמל.

{{ח:סעיף|71|איסור כניסת כלי שיט שאינם מבוטחים}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לאסור כניסתו של כלי שיט לנמל אם לא הוכיח בעל כלי השיט או קברניטו כי כלי השיט מבוטח להנחת דעתו של מנהל הנמל מפני כל נזק שהוא אחראי לו ואשר עלול להיגרם על־ידי כלי השיט בנמל.

{{ח:סעיף|72|הרחקת כלי שיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נוכח רב חובל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: ציוד}}

{{ח:סעיף|73|עגורני חוף}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, כולם או מקצתם, מכלי שיט הרתוק לרציף בנמל, או טעינתם עליו, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם לדעתו הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני כלי השיט עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|74|חובת שימוש בעגורני חוף}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בתקנה 73}} יהא השימוש בעגורני חוף או במיתקני חוף חובה לשם פריקת מטענים בצובר שעליהם הורה מנהל הנמל, או טעינתם לכלי שיט הרתוק לרציף, כל אימת שבנמל מצויים עגורנים או מיתקני חוף שאפשר להשתמש בהם.

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: מטענים}}

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן א|סימן א׳: מסמכי המטענים וסימונם}}

{{ח:סעיף|75|טובין שלא נפדו וגורמים לצפיפות}}
{{ח:ת}} נפרקו טובין מכלי שיט בנמל ועברו חמישה ימים מן היום שבו השלים כלי השיט שייבא את הטובין את פריקת מטענו בנמל, רשאי מנהל הנמל, אם לדעתו אי העתקת הטובין גורמת לצפיפות בו, לצוות על העתקתם למקום שאישר לכך גובה המכס, וההוצאות הכרוכות בכך ישולמו על ידי היבואן או בעל הטובין, או על ידי סוכנו של כל אחד מהם, בטרם יוצאו הטובין מפיקוחה של רשות הנמלים.

{{ח:סעיף|76|רשימת טובין ליצוא}}
{{ח:ת}} לא יביא אדם לנמל טובין שאינם חפצי נוסעים (להלן {{ח:פנימי|פרק 10|בפרק זה}} – טובין) לשם הטענתם על כלי שיט, אלא אם המציא קודם לכן למנהל הנמל רשימה של הטובין האלה ובה תיאורם, משקלם, מידותיהם, סימונם, אריזתם, שמות שולחיהם ומקבליהם וציון הטובין המסוכנים שביניהם.

{{ח:סעיף|77|סימון משקל טובין מיוצאים}}
{{ח:ת}} הבעל של כל יחידת טובין המיוצאת דרך הנמל, שמשקלה ברוטו אלף קילוגרמים או יותר, יבטיח שהמשקל יצויין על אריזת המשגור באופן ברור ובולט לעין בכתב בר־קיימא.

{{ח:סעיף|78|המצאת רשימת טובין בשיטעון}}
{{ח:ת}} אם מועברים טובין מכלי שיט אחד בנמל למשנהו, רשאי מנהל הנמל לדרוש מהקברניטים של שני כלי השיט רשימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בתקנה 76}} לענין הטובין שבשיטעון.

{{ח:סעיף|79|הוראת מסירה|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} טובין שנפרקו בנמל לשם יבוא או כמטען במעבר, יגישו מקבלי הטובין או סוכניהם למנהל הנמל הוראת מסירה מטעם סוכן כלי השיט שבו יובאו הטובין בטופס שנקבע על פי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 14|סעיף 14 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|80|תעודת יצוא}}
{{ח:ת}} יצואן של טובין או סוכנו יגישו למנהל הנמל תעודת יצוא, שבה נקובים הפרטים הבאים לענין הטובין:
{{ח:תת|(1)}} שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;
{{ח:תת|(2)}} שם המקבל;
{{ח:תת|(3)}} משקלם של הטובין ונפחם;
{{ח:תת|(4)}} סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;
{{ח:תת|(5)}} נמל היעוד.

{{ח:סעיף|81|אי אחריות להטענת טובין}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים אינה חייבת להטעין טובין שעליהם הוגשה תעודת יצוא, כולם או מקצתם, על כלי שיט ששמו צויין בתעודת יצוא.

{{ח:סעיף|82|פיקוח בעת פריקה וטעינה}}
{{ח:ת}} בעת פריקה או טעינה על כלי שיט בנמל, יימצא עליו קברניטו ויפקח על הפעולות האמורות.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: מטענים ברציפים}}

{{ח:סעיף|83|הנחת טובין בנמל}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם טובין במקום כלשהו בשטח הנמל אלא ברשות פקיד מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.

{{ח:סעיף|84|אריזת טובין}}
{{ח:ת}} לא יארוז אדם טובין, לא יפתח אריזתם ולא ירכיב מכוניות, מכונות או טובין אחרים בשטח הנמל, אלא ברשות הפקיד המוסמך.

{{ח:סעיף|85|איסור הנחת טובין וציוד בקרבת מיתקני הנמל|תיקון: תשל״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם כל טובין או ציוד ולא יחזיקם ברציף בקרבה יתרה לרתוקות, לזקפים (bollards), לטבעות קשירה, לעמודים, לחיבורי מים או חשמל, למסילות ברזל או למסילת עגורנים.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מסילת ברזל“ – השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.

{{ח:סעיף|86|איסור הנחת טובין באופן העלול לגרום נזק}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל טובין אשר לדעת פקיד מוסמך עלולים לגרום נזק לרציף, למסוך או למקום אחר או לטובין אחרים בקרבתם.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.

{{ח:סעיף|87|בעלי־&lt;wbr&gt;חיים בנמל}}
{{ח:ת}} מי שבפיקוחו נמצאים בעלי־חיים בנמל או המביא בעלי־חיים לנמל או המוציא אותם משם, ינקוט בכל הצעדים הדרושים למניעת בריחתם או תעייתם.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ג|סימן ג׳: פריקה וטעינה}}

{{ח:סעיף|88|מתיחת רשתות בעת פריקה וטעינה}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט יגרום לכך כי לפני פריקת טובין או טעינתם ובזמן הפריקה או הטעינה יימתחו רשתות וקולטי מפולת בין כלי השיט והרציף.

{{ח:סעיף|89|הוראות לקברניט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לתת מפעם לפעם הוראות בענין פריקה וטעינה וכל הכרוך בכך לקברניט של כלי שיט ולכל אדם הממונה על פריקת כלי שיט או טעינתו, לרבות הוראות בענינים כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;
{{ח:תתת|(2)}} השימוש בארבות, בסירות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;
{{ח:תתת|(3)}} הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;
{{ח:תתת|(4)}} שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;
{{ח:תתת|(5)}} האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.

{{ח:סעיף|90|מסירת טובין במסירה עקיפה לפי שטרי מטען}}
{{ח:תת|(א)}} במסירה עקיפה, ימסור הקברניט או הבעל של כלי שיט למנהל הנמל את הטובין כשהם מסודרים לפי שטרי מטען.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.

{{ח:סעיף|91|רשימות טובין בפריקה}}
{{ח:ת}} ערך קברניט או הבעל של כלי שיט רשימות של טובין שנפרקו מכלי השיט, רשאי מנהל הנמל לדרוש העתק מהרשימות האמורות.

{{ח:סעיף|91א|כיסוי מטענים בגלנוע|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} כלי רכב מוביל שהוא טעון מטען יבוא או מטען ייצוא יימסר לנמל כשהוא מכוסה להגנת המטען מפני גשם.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ד|סימן ד׳: סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|92||תיקון: תשל״ג, תשל״ט־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|93||תיקון: תשל״ט־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|94|מסירה ישירה טעונה אישור}}
{{ח:ת}} לא תיעשה מסירה ישירה בטובין מיובאים או מיוצאים, אלא באישורם המוקדם בכתב של גובה המכס ומנהל הנמל.

{{ח:סעיף|95|סמכות לסרב מסירה עקיפה|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות מסירה עקיפה בעת פריקת טובין או טעינתם, אם לדעתו מסירה כאמור עלולה לגרום לצפיפות יתרה, סכנת דליקה, התפוצצות, לכלוך, זיהום אויר, הפרעה לסדרי העבודה בנמל וכיוצא באלה, או אם הדבר דרוש, לדעתו, להגנתם, שמירתם או בטיחותם של הטובין המשונעים או של טובין אחרים שבקרבתם.

{{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד־עשר: טובין ללא תובעים}}

{{ח:סעיף|96|דמי מכירת טובין ללא תובעים|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נמכרו טובין בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|סעיף 21}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 22|או 22 לפקודה}}, ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם מסי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, ההוצאות הקשורות בטיפול בהם לצורך מכירתם והוצאות מכירתם.
{{ח:תת|(ב)}} העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה הוראה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|לסעיף 21}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 22|או 22 לפקודה}} למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות – יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנת משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.
{{ח:תת|(ד)}} טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ה)}} רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה – רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.

{{ח:סעיף|97|הודעה על מכירת טובין ללא תובעים|תיקון: תשל״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על מכירה של טובין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|בסעיף 21(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, תפורסם בידי מנהל הנמל שבו הטובין עומדים להימכר, בתחילת החודש שבו הטובין יוצאו למכירה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ־15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.
{{ח:תת|(ג)}} טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ד)}} אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.

{{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים־עשר: בטיחות}}

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן א|סימן א׳: אמצעי בטיחות}}

{{ח:סעיף|98|אמצעי גישה לכלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט של כלי שיט שרותק לרציף יקבע ויחזיק כבש מתאים לגישה בטוחה מהרציף לכלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.
{{ח:תת|(ג)}} הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.

{{ח:סעיף|99|עליה וירידה מכלי שיט באמצעות כבש}}
{{ח:ת}} לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד ממנו לחוף אלא באמצעות כבש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 98|בתקנה 98}}.

{{ח:סעיף|100|כלי שיט בתנועה}}
{{ח:ת}} לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד מכלי שיט לחוף כל עוד כלי השיט נמצא בתנועה.

{{ח:סעיף|101|איסור לטפס}}
{{ח:ת}} לא יטפס אדם על שובר גלים, על רציף או מתחתיו, או על כל מבנה, עגורן או מטען בנמל, אלא אם הורשה לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|102|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן זה}} אינן באות לגרוע {{ח:חיצוני|כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים)|מכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947}}.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: מניעת דליקות בנמל וכיבוין}}

{{ח:סעיף|103|איסור עישון בנמל}}
{{ח:ת}} לא יעשן אדם ולא ישתמש במאור חשוף או באש מסוג כלשהו בנמל במקומות שהעישון או השימוש כאמור נאסר על ידי מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|104|איסור ביצוע עבודת בעירה בנמל}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש ברציף, במסוך או בכל מקום אחר בנמל, אלא ברשות מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|105|כיבוי דליקות בנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לנקוט בכל הצעדים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.

{{ח:סעיף|106|הרחקת טובין ממקום דליקה}}
{{ח:ת}} פרצה דליקה בנמל, במקום שבו מוחסנים טובין או בקרבתו, או בכלי שיט בקרבת מקום כאמור, רשאי מנהל הנמל להרחיק בזמן הדליקה או כיבויה את הטובין למקום אחר בנמל או מחוצה לו ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או נגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, החל מפרוץ הדליקה ועד שהבעל קיבלם להחזקתו, עד כדי ערך הטובין.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין}}

{{ח:סעיף|107|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן זה}}, ”הבערת אש“ – כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.

{{ח:סעיף|108|איסור הבערת אש}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם אש בכלי שיט –
{{ח:תתת|(1)}} בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;
{{ח:תתת|(3)}} בשעת תדלוקו של כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.

{{ח:סעיף|109|הבערת אש}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108}} מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
{{ח:תת|(2)}} הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
{{ח:תת|(3)}} חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.

{{ח:סעיף|110|ריתוך אסור}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן זה}} – פעולות ריתוך) –
{{ח:תת|(1)}} בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;
{{ח:תת|(2)}} בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;
{{ח:תת|(3)}} בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

{{ח:סעיף|111|פעולות ריתוך מותרות}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 110|בתקנה 110}} מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} במקום שלא פורט בפסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

{{ח:סעיף|112|אמצעי זהירות לפני פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצוע הפעולה אלא אם נקט תחילה באמצעי הזהירות הדרושים למילוי התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;
{{ח:תת|(2)}} במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;
{{ח:תת|(3)}} במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;
{{ח:תת|(4)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות – נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;
{{ח:תת|(5)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה – הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;
{{ח:תת|(6)}} אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז – מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

{{ח:סעיף|113|אמצעי זהירות בשעת פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי בטיחות למניעת הדברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
{{ח:תת|(2)}} חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;
{{ח:תת|(3)}} הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;
{{ח:תת|(4)}} חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

{{ח:סעיף|114|אמצעי זהירות בגמר פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך או משתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע הפעולה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;
{{ח:תת|(2)}} מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
{{ח:תת|(3)}} הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.

{{ח:סעיף|115|סמכויות מנהל הנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולת ריתוך או להתנות את ביצועה בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 112|בתקנות 112}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|113}} {{ח:פנימי|סעיף 114|ו־114}}, אם לדעתו דרוש הדבר מטעמי בטיחות.

{{ח:סעיף|116|הודעה על דליקה בכלי שיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, לרב חובל הנמל; רב חובל הנמל יודיע למנהל הנמל ולרשות הכבאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.
{{ח:תת|(ב)}} חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.

{{ח:סעיף|117|הרחקת טובין מכלי שיט}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה ומסביבתו.

{{ח:סעיף|118|הרחקת כלי שיט מתחום הנמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה.

{{ח:סעיף|119|הגשת עזרה למנהל נמל או לרב חובל הנמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(במקור התקנה סומנה בטעות כתקנה 119א).}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט שפרצה בו דליקה יגיש למנהל הנמל או לרב חובל הנמל, לפי העניין, כל עזרה אפשרית הדרושה לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|תקנות 117}} {{ח:פנימי|סעיף 118|או 118}}.

{{ח:סעיף|120|שימוש במלגזה לצורך שינוע}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי שיט.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.
{{ח:תת|(ג)}} בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: כללי}}

{{ח:סעיף|121|אחריות מעביד}}
{{ח:ת}} חובה המוטלת על פי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} תחול על הקברניט, על המבצע ועל מעבידו של המבצע.

{{ח:סעיף|122|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחום נמל.

{{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה־עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם|תיקון: תשמ״ד־2}}

{{ח:סעיף|123|הגדרות|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מוגבל“ – אזור בתחום הכרזת נמל, המגודר בגדר הנמל ואשר למנהל הנמל שליטה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מניעה“ – אזור בנמל בתחום המעגל ברדיוס של 50 מטרים מהמקום שבו מבוצעות, או נעשות הכנות לביצוע, כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} טעינה או פריקה של חמרי נפץ;
{{ח:תתתת|(2)}} עגינה, קשירה, עיתוק, ניתוק או הפלגת אנית חמרי נפץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה א׳“ – שטח שבו צפויים, במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, התמוטטות או נזק חמורים לרכוש ופגיעה קטלנית בנפש שלא ניתן למנעם על ידי מיגון או מחסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה ב׳“ – השטח שבו צפויים במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, נזקים לרכוש ופגיעה בנפש מרסיסים, הדף, גופים מעופפים וכיוצא באלה ואשר ניתן למנעם או להפחיתם על ידי מיגון או מחסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנית חמרי נפץ“ – כלי שיט הנושא עמו בהכנסו לנמל, או בהמצאו בנמל, כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ שכלי שיט כאמור נושא עמו דרך קבע לשימושו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – הקברניט, הבעל או החוכר של אנית חמרי נפץ או הבעל של מטען חמרי נפץ או סוכנם או נציגם או שליחם של כל אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חמרי נפץ“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק חמרי נפץ|בחוק חמרי נפץ, התשי״ד–1954}}, לרבות חמרי נפץ ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה הראשונה (1 Class) של הקודקס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לעניני ספנות International Maritime Organization שישראל חברה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקודקס“ – הקודקס הבינלאומי הימי של אימ״ו לענין טובין מסוכנים (I.M.D.G. Code).
{{ח:תת|(ב)}} הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.

{{ח:סעיף|124|הודעה על מטען|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הגיע אנית חמרי נפץ לנמל או לפני הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל בדרך אחרת ימסור הבעל הודעה על כך למנהל הנמל, בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|לטופס 1 שבתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן – הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח א|שבלוחות א׳ עד ה׳ בתוספת השניה}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}}, כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.

{{ח:סעיף|125|סיווג בהעדר הודעה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} לא נמסרה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(א)}}, או לא נמסרה במועד, או נמסרה והאמור בה לא הניח דעתו של מנהל הנמל, יסווג מנהל הנמל את חמרי הנפץ בקבוצה 1.1 שבקודקס.

{{ח:סעיף|126|עגינה וקשירה של אנית חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אנית חמרי נפץ לא תיכנס, לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובמקום שנקבע בהיתר.
{{ח:תת|(ב)}} אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.

{{ח:סעיף|127|אמצעים לגרירה בשעת סכנה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל יניח גרזנים בחרטום אנית חמרי נפץ השוהה בנמל וכן ליד חבלי הקשירה שבירכתיה, שיאפשרו ניתוק כלי השיט מן הרציף בשעת סכנה.
{{ח:תת|(ב)}} הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.

{{ח:סעיף|128|טעינת חמרי נפץ ופריקתם|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} אין לטעון חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או לפרקם ממנה אלא במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, ”בודק מוסמך“ – כמשמעותו על פי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 1|סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.

{{ח:סעיף|129|כמויות המותרות לשינוע ואישור חריגה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} למטען חמרי נפץ המיועדים לטעינה על אנית חמרי נפץ או לפריקה ממנה, יקבעו אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ על ידי חישוב רדיוסים של איזורי הסכנה התואמים, על פי סיווג חמרי הנפץ בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה ”א“ שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) – יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה ”א“ התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבעל הגיש למנהל בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|טופס 2 בתוספת השניה}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|לטופס 2 בתוספת השניה}}, כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה״ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה ”א“.

{{ח:סעיף|130|חובת זהירות|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות כלשהן באזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל כל אימת שמתבצעת באיזור המניעה טעינה או פריקה של חמרי נפץ, זולת מי שקשור במישרין לשינועם, או איש צוות באנית חמרי נפץ, או מי שקיבל היתר לכך מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.

{{ח:סעיף|131|דגל ומאור|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} קברניט של אנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום נמל חייב בשעות היום להניף דגל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 3|טופס 3 בתוספת השניה}} ובשעות הלילה – לתלות ולהאיר מאור אדום בראש התורן ואם אין לכלי השיט תורן – באחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, והכל באופן שהאור יראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משלושה וחצי קילומטרים.

{{ח:סעיף|132|איסור שהיית כלי שיט ליד אנית חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישיט אדם לעבר אנית חמרי נפץ כלי שיט שאינו נוטל חלק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ או קשור ישירות לקשירתה, לעיתוקה או לניתוקה של אנית חמרי נפץ.
{{ח:תת|(ב)}} גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|133|מניעת דליקות והתפוצצויות|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בהימצא אנית חמרי נפץ בתחום הנמל ינקוט הבעל כל אמצעי זהירות הדרושים למניעת אש או התפוצצות בכלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.
{{ח:תת|(ג)}} ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן – האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.
{{ח:תת|(ה)}} האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.
{{ח:תת|(ו)}} ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.

{{ח:סעיף|134|{{ח:הערה|שילוט}}|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל יסמן את אזור המניעה וגבולותיו בשילוט מתאים; לפני תחילת טעינה או פריקה של חמרי נפץ יוצגו שלטי אזהרה ליד כבש אנית חמרי הנפץ ובאזור המניעה בזו הלשון: ”אסור לעשן, להשתמש בלהבה גלויה ולהכניס גפרורים ומצתים; הגישה למבקרים אסורה ללא אישור מנהל הנמל“.

{{ח:סעיף|135|איסור הבערת אש, עישון והכנסת מכשירי הצתה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם אש גלויה באזור מניעה או באנית חמרי נפץ השוהה בנמל, אלא אם כן ניתן על כך היתר מראש מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”אש גלויה“ – חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנת משנה (ד).

{{ח:סעיף|136|איסור שימוש בכיבלי חשמל מסויימים|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם בכיבלי חשמל ניידים באנית חמרי נפץ ובאזור המניעה, לשם תאורה, אלא אם הם מסוג משוריין שאישר מנהל הנמל, וכשהם מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף ומנהל הנמל התיר את השימוש.

{{ח:סעיף|137|איסור פעולות המתיזות גצים|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם בניקור או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה ליצור או להתיז גצים באנית חמרי נפץ השוהה בנמל; אולם אם היה צורך לבצע עבודת תיקונים דחופה באנית חמרי נפץ, העלולה ליצור או להתיז גצים, ניתן לבצעה אם ניתן היתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאים שקבע.

{{ח:סעיף|138|כוננות האניה וצוותה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} בזמן שהותה של אנית חמרי נפץ בנמל יהיו האניה וצוותה במצב כוננות המאפשר הוצאתה המיידית של האניה מן הנמל בכל עת.

{{ח:סעיף|139|איסור פירוק מנועי האניה|תיקון: תשמ״ד־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} הבעל לא יפרק את מנועי אנית חמרי הנפץ השוהה בנמל ויקיים את הכח המניע שלה במצב מוכן להפעלה מיידית, אלא בהיתר מראש מאת רב חובל הנמל ולפי תנאיו; ובלבד שסוכן האנייה הציג לפניו אישור מאת המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגנת האנייה לעניין פירוק המנוע ואי־קיום הכוח המניע של האנייה.

{{ח:סעיף|140|אמצעי בטיחות נוספים|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} בנסיבות מיוחדות רשאי מנהל הנמל להורות על נקיטת אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות על האמור {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|141|הרחקת חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חומר נפץ ישונע, בתחום הנמל, במסירה ישירה ובתוואי שעליו יורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 128|בתקנה 128}}, לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|142|אריזה וסימון|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל יוודא שאריזת חמרי הנפץ תהיה עמידה בפני סיכונים הקשורים בשינועם ובהובלתם בים, והסימון על פניהן ייעשה באופן בולט וברור לעין, לפני הבאתם לנמל.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.

{{ח:סעיף|143|תקינות מכולות וכלי־&lt;wbr&gt;רכב|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} הבעל של חמרי נפץ המיועדים ליבוא או ליצוא במכולה או המשגר כלי רכב טעונים חמרי נפץ לנמל לשם טעינתם יחד עם חמרי הנפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה כאמור, יוודא שהמכולה וכלי הרכב יהיו בעלי כל הנתונים לעמידה בתנאי השינוע וכי המכולה תענה על דרישות כל אמנה בינלאומית לענין שינוע והובלה שישראל הצטרפה אליה או על דרישות כל רשות מוסמכת לענין.

{{ח:סעיף|144|פיקוח על טעינה ופריקה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אנית חמרי נפץ, המפקח על הטעינה או הפריקה, יוודא שבידיו כל הפרטים הנוגעים לחמרי הנפץ המיועדים לשינוע, לרבות כמותם, אריזתם, שמותיהם, סיווגם, תכונותיהם, הסיכונים הטמונים בהם וכן אופן ושיטות הטיפול בהם בשעת סכנה או חירום.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|145|תנאי וזמני טעינה, פריקה והפלגה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיעשה עבודה בחמרי נפץ בנמל, לרבות טעינתם על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה בזמן סערת ברקים.
{{ח:תת|(ב)}} טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;
{{ח:תתת|(2)}} ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.
{{ח:תת|(ג)}} טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.
{{ח:תת|(ד)}} פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.
{{ח:תת|(ה)}} אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.

{{ח:סעיף|146|כיסוי חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אנית חמרי נפץ יוודא שחמרי הנפץ שעליה יהיו מכוסים כל העת, למעט בזמן הטעינה או הפריקה.
{{ח:תת|(ב)}} בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.

{{ח:סעיף|147|איסור שימוש בכלי רכב ובציוד ממונע|תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס לאזור מניעה כל רכב, לרבות רכב תפעולי, המונע במנוע בנזין, פרט לרכב כיבוי אש ורכב הצלה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.
{{ח:תת|(ג)}} לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס ”Ex“ או ”EE“.
{{ח:תת|(ד)}} מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס ”DS“ (דיזל) או ”EE“ (חשמל).

{{ח:סעיף|148|איסור כניסה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} לא יכנס אדם לאזור מניעה או לאזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל ולא ימצא בו בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה, למעט איש צוות של האניה, איש צוות כיבוי אש והצלה, נהג כלי תובלה המועסק בשינוע חמרי נפץ ואדם העוסק בטעינה, בפריקה או בפיקוח, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|149|הודעה על תקלה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} קברניט אנית חמרי נפץ יודיע מיד למנהל נמל על כל תקלה הנוגעת לחמרי נפץ שבה, העלולים לסכן את הנמל או כל אדם או רכוש שבתחומו או בסביבתו.

{{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|150|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 14|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה“ – מקום בתחום הנמל שבו מבוצעות פעולות שינוע, אחסנה או אריזה של חומר מסוכן והאזור הסמוך לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים“ – כלי שיט המשנע, מאחסן או העומד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, למעט חומר מסוכן בכמות הדרושה לתפעולו של כלי השיט עצמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים המשנעת, מאחסנת או העומדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים בצובר, לרבות אניה כאמור אשר סיימה פריקת חומר מסוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים מוצקים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים נוזלים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לספנות שישראל חברה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – קברניטה, בעלה או חוכרה של אניית חמרים מסוכנים או הבעל של חמרים מסוכנים או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גז“ – לרבות אדי חומר מסוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות אימ״ו“ – ההנחיות הכלולות בספר ”תובלה בטוחה, שינוע ואחסון של חמרים מסוכנים בתחום הנמל“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר לקיח“ – חומר, בכל מצב צבירה, שנקודת ההבזקה שלו בגביע סגור לפי שיטת האגודה האמריקאית לבחינת חמרים ASTM 93-D (לפי התקן האמריקאי לבחינת חומרים, כרך D תקן 93) היא טמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס או פחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – חומר מן החמרים המוגדרים בקודקס של אימ״ו, בכמות ובתנאים העולים על המינימום המפורט בו וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות, למעט חמרי נפץ כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק 13 לתקנות אלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן ארוז“ – חומר מסוכן המשונע או מאוחסן באריזה לרבות אריזה אשר שימשה לאחסנת חומר מסוכן אלא אם כן נוקתה משאריות החומר המסוכן, אם תכונות החומר מאפשרות זאת בבטיחות וכל תוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בה הוסרו ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן בצובר“ – חומר מסוכן המשונע או המאוחסן ללא אריזת ביניים בכלי קיבול המהווה חלק מכלי שיט או המחובר חיבור של קבע למקרקעי הנמל, או המהווה חלק מהמערך התפעולי של הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה מוצק בעת שינועם או אחסנתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה נוזלי בעת שינועם או אחסנתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי קיבול“ – מכל, ספנת אניה, מכולה ואריזה אחרת מכל מין וסוג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן חמרים מסוכנים“ – אזור בנמל שמנהל הנמל אישרו כמקום אחסנה של חמרים מסוכנים ארוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינגש“ – אזור בנמל, ליד רציף, בו עוגנת אניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוף“ – אזור בנמל שקבע מנהל הנמל המצוייד במתקנים לשינוע ואחסנה של חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, לרבות המינגש המיוחד במסוף המיועד לביצוע שינוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מסוף“ – אדם שמנהל הנמל מינהו לניהול המסוף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר או״ם“ (UN Number) – מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מחסן“ – בעל מחסן חמרים מסוכנים מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול מחסן חמרים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מערכת אמצעים לשינוע ולאחסון חמרים מסוכנים נוזלים בצובר במסוף או מחוצה לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מיתקן“ – בעל מיתקן, מורשהו או חוכרו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרה חירום“ – מקרה של תקלה באניית חמרים מסוכנים או תקלה בשינוע או באיחסון חומר מסוכן ובכלל זה דליפה, אש, התפוצצות או גלישת חומר מסוכן ממכלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהלי חירום“ (EMS) – ההנחיות הכלולות בספר ”נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במיתקן“ – מי שמפעיל מיתקן מעסיקו במיתקן לרבות קבלן עצמאי ועובדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רציף“ – אזור בנמל, למעט מסוף, שבו מתבצע שינוע של חמרים מסוכנים ארוזים או של חומרים מסוכנים מוצקים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיל רציף“ – בעל של רציף, מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול הרציף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת סיכון“ (UN Class) – מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קודקס של אימ״ו“ (IMDG Code) – הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ״ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רמת סיכון“ – סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group) כפי שמוגדר בקודקס של אימ״ו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוע“ – לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: כללי|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|151|הודעה על חמרים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל אניית חמרים מסוכנים ימסור בכתב למנהל הנמל או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הגעת אניית חמרים מסוכנים לנמל, הודעה על חמרים מסוכנים (להלן – ההודעה) בנוסח הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 1|בטופס 1 בתוספת השלישית}}; לגבי משך הפלגה קצר מ־24 שעות, תימסר ההודעה בכתב עם הפלגת האניה מנמל המוצא.
{{ח:תת|(ב)}} בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ״ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.

{{ח:סעיף|152|קשר האניה עם החוף|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקיים קשר רדיו או טלפון רצוף בין האניה שבפיקודו ובין תצפית הנמל בכל עת שהאניה שוהה בתחום הנמל.

{{ח:סעיף|153|פעולה הקשורה בחומר מסוכן|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} שינוע, אחסון או פעולה אחרת בנמל ובדרך אליו הקשורה בחומר מסוכן ייעשו בהתאם להנחיות אימ״ו והקודקס של אימ״ו אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:
{{ח:תתת|(1)}} שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;
{{ח:תתת|(2)}} מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} נוהלי חירום.

{{ח:סעיף|154|פיקוח על שינוע|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע איש מצוות האניה, בדרגת קצין, בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום לפיקוח על שינוע החומר המסוכן (להלן – הקצין המפקח).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.

{{ח:סעיף|155|נקיטת אמצעי זהירות וכיבוי אש|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף, מפעיל מחסן וכל אדם אחר הבא במגע עם חומר מסוכן בנמל, ינקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע התלקחות אש, התפוצצות, דליפה או כל נזק אחר העלול להיגרם בשל שינוע חומר מסוכן ואחסנתו.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יבדוק כי –
{{ח:תתת|(1)}} אמצעי הכיבוי של האניה, שליד כל כלי קיבול בו מבוצע שינוע חומר מסוכן, יהיו תקינים ומוכנים להפעלה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר מתאים של זרנוקי כיבוי אש יהיו על סיפון האניה, מחוברים למערכת כיבוי האש של האניה ומוכנים להפעלה מיידית;
{{ח:תתת|(3)}} לא ייפלטו גצים מארובת האניה;
{{ח:תתת|(4)}} באניה יהיה בכל עת צוות מיומן ומתורגל בכיבוי אש.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, כל אחד בתחום אחריותו, ידאג לפני שינוע, לגישה חפשית של אמצעי כיבוי האש אל אניית חמרים מסוכנים ולכל מקום שבו נמצא חומר מסוכן, ולשימוש בהם ללא הפרעה.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, יקבע את המקום שבו יוחזקו כלים ומכשירים לכיבוי אש, מלאי אמצעי ספיגה וחמרי טיהור וניטרול בכמות ומסוגים מתאימים, הכל במצב תקין ומוכן לשימוש מיידי.

{{ח:סעיף|156|עישון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשן אדם ולא ישא עמו גפרורים או כלי הצתה אחרים באזור סכנה אלא במקום שמנהל הנמל יעד לכך.
{{ח:תת|(ב)}} כדי להבטיח קיום הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מכל אדם הנכנס לאזור סכנה להפקיד במשרד הנמל גפרורים וכלי הצתה שברשותו.
{{ח:תת|(ג)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע באניה אזורים מותרים לעישון הסגורים ומסומנים באופן מתאים ואשר קיימת בהם חובת שימוש במאפרות.
{{ח:תת|(ד)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, יציבו שלטים בולטים לעין האוסרים עישון במקומות שבהם העישון מהווה סכנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 168|בתקנה 168}}.

{{ח:סעיף|157|איסור ביצוע עבודות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} באזור סכנה או באניית חמרים מסוכנים לא יבוצעו עבודות תיקון, ניקוי, איוורור, ריתוך, שפשוף, גירוד חלקי פלדה או כל עבודה אחרת העלולה לגרום לגצים או לכל סכנה שהיא, אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} באניית חמרים מסוכנים בצובר לא יבוצעו העבודות כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר תיאום עם מנהל המסוף ומפעיל המיתקן אשר האניה עוגנת בתחום אחריותם.
{{ח:תת|(ג)}} לא יבוצעו עבודות באניית חומרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן יאשר בודק מטעמו של סוכן האניה כי בבדיקה שערך באניה או בכלי קיבול שנמצא באניה, לא קיימים גזים רעילים או נפיצים ויוציא על כך אישור בכתב שיימסר למנהל המסוף.

{{ח:סעיף|158|מאור|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישונע חומר מסוכן ולא תיעשה כל פעולה הנוגעת לשינוע חומר מסוכן באזור סכנה בשעות שבין שקיעת החמה לזריחתה, אלא אם כן הובטח שהפעולות ייעשו באור מספיק שמקורו באמצעי מאור בטוחים, להנחת דעתו של מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} באזור סכנה לא ישתמש אדם באמצעי מאור העלולים לגרום אש או גצים.

{{ח:סעיף|159|שימוש בציוד חשמלי|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} במקום שבו קיימת סכנת התלקחות או נפיצות לא ישתמש אדם בציוד חשמלי מיטלטל אלא אם כן הציוד הוגדר כבטוח לשימוש בהתאם לתקן ישראלי ת״י 786 של מכון התקנים הישראלי.

{{ח:סעיף|160|שינוע בתנאי מזג אויר קשים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישונע חומר מסוכן בשעה של סערת ברקים או בתנאי מזג אויר העלולים להגדיל, במידה ניכרת, את הסיכון שבשינוע.

{{ח:סעיף|161|הודעות על תקלות ופעולות חירום|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמבצע שינוע, אחסנה או כל פעולה שהיא בחומר מסוכן בנמל, יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה שגרמה או עלולה לגרום להתלקחות, שפיכה או גלישה של חומר מסוכן ועל כל תקלה העלולה לסכן את הנמל, אנשים או רכוש; כמו כן –
{{ח:תתת|(1)}} יפסיק כל פעולה בחומר המסוכן;
{{ח:תתת|(2)}} יפעיל את כל האמצעים הדרושים למניעת גלישת החומר המסוכן;
{{ח:תתת|(3)}} יאסור וימנע גישת אנשים בלתי מוסמכים למקום התקלה;
{{ח:תתת|(4)}} יזעיק את הממונה על הבטיחות של הנמל;
{{ח:תתת|(5)}} יזעיק את מכבי האש והמשטרה;
{{ח:תתת|(6)}} יבצע הכנות לגרירת אניית החמרים המסוכנים או לפינוי החומר המסוכן לפי הענין;
{{ח:תתת|(7)}} יבצע פעולות חירום בחומר המסוכן בהתאם לנוהלי חירום.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה כמפורט בתקנת משנה (א), וכן על כל תקלה הפוגעת או העלולה לפגוע בכשירות האניה להפליג או המסכנת או עלולה לסכן כלי שיט סמוכים.

{{ח:סעיף|162|בדיקת אמצעי בטיחות ואמצעים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לבדוק –
{{ח:תתת|(1)}} מסמכים ותעודות הנוגעים לבטיחות שבשינוע ואחסון של חומר מסוכן בתחום הנמל;
{{ח:תתת|(2)}} אריזות ושיטות אריזה של חומר מסוכן בתחום הנמל לענין בטיחות ויכולת שינוע;
{{ח:תתת|(3)}} טובין שלא הוצהר לגביהם שהם חומר מסוכן כאשר קיים חשד סביר שהם אמנם כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל או מומחה מטעמו רשאי, בכל עת, לבדוק את אמצעי הבטיחות בתחום הנמל וכל אדם הנוגע לענין חייב להגיש את העזרה הנחוצה לביצוע הבדיקה.
{{ח:תת|(ג)}} נמצאו בבדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) ליקויים באמצעי הבטיחות ובשינוע החומר המסוכן או שנמצא שהטובין הם חומר מסוכן שלא הוצהר עליו, יחוייב בעל האניה, מפעיל המיתקן, מפעיל המחסן, בעל הטובין או בעל הרכב, לפי הענין, בהוצאות הבדיקה מבלי לגרוע מאחריותו העונשית של העובר על תקנות אלה.

{{ח:סעיף|163|סילוק חמרים מסוכנים, פינוי אניית חמרים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לחייב בעל חומר מסוכן או נציגו לסלק, על חשבונו תוך פרק זמן שיקבע, חומר מסוכן מהנמל; לא סילק בעל החומר המסוכן או נציגו את החומר המסוכן לפי דרישת מנהל הנמל, רשאי מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, לסלק את החומר המסוכן מהנמל ולחייב את בעלו בהוצאות הסילוק.
{{ח:תת|(ב)}} בעל החומר המסוכן או נציגו יהיה רשאי לערור לפני המנהל הכללי של רשות הנמלים והרכבות על ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א) שבהן חוייב, אם אינן מוצדקות לדעתו.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להורות על פינוי מתחומי הנמל של אניית חמרים מסוכנים המסכנת את סביבתה.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: חמרים מסוכנים בצובר|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|164|קשירה, ריתוק וניתוק של אניה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיקשר אניית חמרים מסוכנים בצובר למינגש בנמל אלא אם כן חרטומה פונה כלפי פתח היציאה מהנמל זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוחל בפעולות הריתוק של אניית חמרים מסוכנים אלא אם כן בדק הקברניט כי ליד חבלי הריתוק הוכנו כלים מתאימים לניתוקם המיידי במקרה חירום והותקנו כבלי גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי האניה –
{{ח:תתת|(1)}} העשויים פלדה ובחוזק מתאים לגרירת האניה;
{{ח:תתת|(2)}} הקשורים באניה בביטחה ובקצה כל כבל לולאה תלויה מעבר לדופן האניה בגובה פני הים;
{{ח:תתת|(3)}} המותקנים בצד האניה הפונה לים;
{{ח:תת}} ומסר הודעה על הבדיקה לרב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (ב), רשאי רב חובל הנמל להורות על פינוי אניית חמרים מסוכנים מתחומי הנמל.
{{ח:תת|(ד)}} אניית חמרים מסוכנים בצובר לא תעזוב את מקום עגינתה או ריתוקה בנמל ולא תזוז ממנו ללא היתר מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום וכדי למנוע סיכון מיידי לעצמה או לסביבתה.

{{ח:סעיף|165|דגל ואור אדום|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט של אניית חמרים מסוכנים בצובר הנמצאת בתחום נמל, יניף על האניה בשעות היום דגל אדום לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 3|טופס 3 שבתוספת השניה}}, ויאיר בשעות הלילה – מאור אדום בראש התורן, ואם אין לכלי השיט תורן – בראש אחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, באופן שהאור ייראה מכל עבר עד למרחק של שלושה קילומטרים וחצי לפחות.

{{ח:סעיף|166|איסור שיוט כלי שיט|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ישיט אדם כלי שיט ולא יקרבו לאניית חמרים מסוכנים בצובר המניפה דגל או המדליקה אור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בתקנה 165}}, אלא אם כן הוא שומר מרחק ממנה של 20 מטרים לפחות, זולת אם התיר רב חובל הנמל אחרת; תקנה זו לא תחול על כלי שיט המבצע פעולות עגינה, קשירה או ניתוק בתחומי הנמל.

{{ח:סעיף|167|גידור וסימון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישנע אדם ולא ירשה לשנע חמרים מסוכנים בצובר מכלי שיט או אליו, אלא במסוף, במיתקן או ברציף שתחומיהם גודרו או סומנו באופן ברור ושהכניסה אליהם נאסרה על מי שאינו נמנה עם צוות כלי השיט או עם העוסקים בשינוע או בעבודות הקשורות בו באופן ישיר.

{{ח:סעיף|168|שילוט|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר העוגנת בנמל, יציג על יד כבש האניה שלטי אזהרה בשפות העברית, הערבית והאנגלית, באותיות ברורות שגדלן 10 סנטימטרים לפחות ושעליהם כתוב:
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה {{ש}} NO SMOKING, NO NAKED LIGHTS {{ש}} ممنوع الدخول او اشعال الدار}}}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|הגישה ללא רשות אסורה {{ש}} NO UNAUTHORIZED PERSONS {{ש}} ممنوع الـتـقـرب بـلا رخصة}}}}

{{ח:סעיף|169|אמצעי מיגון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן, מפעיל מחסן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק שאנשי צוות האניה ועובדים אחרים המעורבים בפעולות השינוע של החמרים המסוכנים בצובר, יצויידו באמצעי מיגון מתאימים בהתאם לסיכון הטמון בחומר המסוכן, ויקבלו הוראות התנהגות מתאימות לשמירת כללי הבטיחות.

{{ח:סעיף|170|הפרדת חמרים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדקו שננקטו כל האמצעים הדרושים כדי שחומר מסוכן הנמצא בצינור, בשסתום או בכלי קיבול אחר, לא יבוא עם חומר אחר כלשהו במגע אשר כתוצאה ממנו עלול להיגרם כל סיכון שהוא.

{{ח:סעיף|170א|אספקת צידה ודלק|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיעשה כל אספקה בנמל לאניית חמרים מסוכנים בצובר בשעת שינוע חמרים מסוכנים בצובר, ממנה או אליה, אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} לא תתודלק אניית חמרים מסוכנים בצובר אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|170ב|אחסנה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} חומר מסוכן בצובר לא יאוחסן בנמל אלא על־פי היתר, בכתב, מאת מנהל הנמל, או ממי שהוא הסמיכו לכך.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: חמרים מסוכנים נוזלים בצובר|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־2}}

{{ח:קטע4|פרק 14 סימן ד משנה א|חלק א׳: ניהול מסופים {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}

{{ח:סעיף|170ג|עבודות במסוף|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}
{{ח:ת}} בשטח מסוף או מיתקן לא יבוצעו כל פעולות בינוי, פיתוח, אחזקה, שינוע ואחסון אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל ולאחר נקיטת אמצעים מוקדמים למניעת דליקות או תקריות הנוגעות לחמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

{{ח:סעיף|170ד|בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל או מנהל מסוף רשאי להורות למפעיל מיתקן או לעובדי מיתקן לנקוט אמצעי בטיחות או להפסיק ביצוע עבודות או להפסיק שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

{{ח:סעיף|170ה|הדרכת עובדי המיתקן|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל המיתקן יקיים הדרכה לעובדי מיתקן בכל הקשור בשיטת השינוע, האחסון, הציוד ואמצעי הזהירות, ופעולות החירום הנוגעות לחומר המסוכן המשונע במיתקן; בסיומה של ההדרכה יקבל העובד אישור בכתב מאת מפעיל המיתקן בדבר קבלת הדרכה.

{{ח:סעיף|170ו|ביקורות לסידורי בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל מיתקן יערוך מדי ששה חדשים ביקורת של סידורי הבטיחות במיתקן וידווח למנהל הנמל, ולמנהל המסוף, בכתב, על תוצאותיה, תוך 7 ימים מיום הביקורת.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל מיתקן יתקן את הליקויים שנתגלו בביקורת הבטיחות תוך שישים ימים מיום הביקורת או תוך תקופה אחרת שקבע מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או מנהל המסוף רשאים לקיים ביקורת במיתקן להבטחת קיום הוראות תקנה זו.

{{ח:קטע4|פרק 14 סימן ד משנה ב|חלק ב׳: עבודה במסופים {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}

{{ח:סעיף|170ז|תעודת כושר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט לנמל אניית חמרים מסוכנים או להטעין אניה בנמל בחומר מסוכן אלא אם כן היא מצויידת בתעודת כושר להובלת מטען מהסוג המובל בה (Certificate of Fitness) שניתנה לפי הנחיות אימ״ו.

{{ח:סעיף|170ז1||תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט־2, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|170ח|קשר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בנוסף לקשר עם החוף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|תקנה 152}}, יקיים קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר קשר רצוף עם מפעיל המיתקן שאליו הוא משנע או מיועד לשנע את החומר המסוכן באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן, לפי קביעת מנהל הנמל:
{{ח:תתת|(1)}} בטלפון, בתנאי שהמערכת היא מסוג ”קו ישיר“ המיועד לקשר בלעדי בין קברניט האניה לבין מפעיל המיתקן, ולא נדרש חיוג להפעלתו;
{{ח:תתת|(2)}} באלחוט (תג״מ – V.H.F) בתנאי שבשני המכשירים פתוח ערוץ האזנה כל משך פעולות ההכנה לשינוע והשינוע, וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קברניט האניה ובין מפעיל המיתקן;
{{ח:תתת|(3)}} קשר שמיעה בין קצין המשמרת של האניה לבין מפעיל המיתקן כשהם רואים ושומעים זה את זה ללא הפרעה או רעש רקע.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה ומסוג שאינו גורם להצתה של גז לקיח.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יקבע הסדרים לקשר בין אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העוגנת במסוף ובין המיתקן והנמל בתקופה שבה עוגנת האניה במסוף ואינה עוסקת בהכנה לשינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או בשינועם.

{{ח:סעיף|170ט|ביקורת בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לפני התחלת שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אליה, ימלאו קברניט האניה ומפעיל המיתקן טופס ביקורת בטיחות, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 2|טופס 2 שבתוספת השלישית}} ועותקים ממנו יימסרו למנהל הנמל ולמנהל המסוף.
{{ח:תת|(ב)}} היתה אחת מהתשובות לשאלות המסומנות באותיות P או A שבטופס ביקורת בטיחות שלילית, לא יוחל בשינוע החמרים המסוכנים כאמור בתקנת משנה (א) מאניה או אליה אלא לאחר שקברניט האניה ומפעיל המיתקן הסכימו על אמצעי הזהירות המתאימים שיש לנקוט ומנהל הנמל אישרם.
{{ח:תת|(ג)}} טופס ביקורת הבטיחות, החתום בידי קברניט האניה ומפעיל המיתקן, יישמר בידי מפעיל המיתקן לביקורת מנהל הנמל ויימצא בהישג יד של מפעיל המיתקן.

{{ח:סעיף|170י|פעולות מקדימות לשאיבה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט האניה ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחומי אחריותו, יבדקו תקינות מערכות השינוע ואמצעי האזעקה לרבות הצופר, לפני שינוע חומר מסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר למיתקן או מהמיתקן לאניה, ומפעיל המיתקן ימסור הודעה למנהל המסוף על תחילת השינוע.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף לאמור לעיל, יסוכמו ההכנות לשינוע, לרבות פעולות החירום שינקטו בעת הצורך, מראש בין קברניט האניה למפעיל המיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לא יתיר מפעיל המיתקן את פעולות השינוע וימסור הודעה על כך למנהל הנמל ולמנהל המסוף.

{{ח:סעיף|170יא|שאיבת החומר המסוכן|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן יבדקו במהלך שינוע חמרים מסוכנים מהאניה למיתקן או מהמיתקן לאניה כי –
{{ח:תתת|(1)}} קצב השינוע והלחץ במערכות לא יעלה על המוסכם ביניהם ובהתאם למגבלות הציוד;
{{ח:תתת|(2)}} ננקטים אמצעי בטיחות תמידיים להבטחת מערכות השינוע מפני פגיעה אפשרית וכי קיים פיקוח מתמיד שאין נזילה ממערכות השינוע;
{{ח:תתת|(3)}} צידת האניה אינה משונעת באופן העלול לסכן את פעולות השינוע או לגרום נזק למערכות השינוע, או לגרום לסכנה כלשהי;
{{ח:תתת|(4)}} ציוד המדידה של החומר המסוכן מתאים והמדידה נעשית באופן ובזמן מתאימים, תוך מניעת הסיכון של הצטברות מטען אלקטרוסטטי.

{{ח:סעיף|170יב|מניעת גלישה ונזילה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוחל בפעילות השינוע של החומר המסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העומדת לשנע את החומר המסוכן בנמל אלא אם כן בדק הקברניט כי –
{{ח:תתת|(1)}} האניה מצויידת באבזרי ברוץ (overflow) למניעת גלישה של החמרים המסוכנים, בהתאם להנחיות אימ״ו;
{{ח:תתת|(2)}} כל אביקי הסיפון הראשי סגורים בעת שינוע החומר המסוכן בצובר אל האניה או ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל מיתקן יבדוק שנעשה כל הדרוש כדי להבטיח שחמרים מסוכנים נוזלים בצובר לא ייפלטו אל מי הים או אל תחומי הנמל זולת במקום שיועד לכך.

{{ח:סעיף|170יג|צנרת וצינורות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן לא ישנעו או יאחסנו בצנרת חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} השימוש בצנרת נעשה בהתאם לייעודה;
{{ח:תת|(2)}} הצנרת מוגנת הגנה מלאה מפני כל נזק אפשרי והיא בהשגחה מתמדת;
{{ח:תת|(3)}} ננקטו אמצעי זהירות למניעת תאונות חשמל, על פי הנחיות אימ״ו;
{{ח:תת|(4)}} הצנרת מסתיימת במקום מאוורר היטב;
{{ח:תת|(5)}} הצנרת גמישה ונבדקת לעתים מזומנות בהתאם להוראות היצרן או לפי דרישת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך או בהתאם להוראות כל דין;
{{ח:תת|(6)}} לפני השימוש הראשון בצנרת גמישה, נעשתה בדיקת לחצי עבודה של הצנרת והונפקה תעודת בדיקה בידי היצרן;
{{ח:תת|(7)}} בבדיקה חזותית יומיומית של הצנרת הגמישה נקבע כי הצינור הגמיש אינו פגום.

{{ח:סעיף|170יד|השלמת פעולות שאיבה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק עם סיום שינוע החמרים המסוכנים כי –
{{ח:תת|(1)}} כל שסתומי הפריקה ומכלי האחסון, למעט אותם פתחים הנמצאים כרגיל במצב פתוח, נסגרו וכי שוחרר כל לחץ עודף מהצנרת שבה שונע החומר המסוכן;
{{ח:תת|(2)}} צנרת המיתקן נותקה מהאניה רק לאחר שנוקזה ואווררה מכל נוזל שהוא ולאחר ששוחרר ממנה הלחץ;
{{ח:תת|(3)}} נאטמו כל חיבורי הצנרת של האניה מהמיתקן.

{{ח:סעיף|170טו|כניסה למקומות איחסון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, לא יכנסו ולא ירשו לאחרים להכנס לכלי קיבול או לכל מקום סגור אחר שבו משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן נמדדה תכולת הגז באטמוספירה של אותו מקום בידי אדם מוסמך להנחת דעתו של מנהל הנמל, וניתן אישור בכתב בידי האדם שהוסמך כאמור שהאטמוספירה מכילה די חמצן לנשימה, ואינה מהווה סיכון לנמצא בה.
{{ח:תת|(ב)}} קיים הכרח שאדם יכנס למקום אשר האטמוספירה שבו לא עמדה במבחן כאמור בתקנת משנה (א), יבדקו קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן כי הנכנס יצוייד במערכת נשימה סגורה, בגדי מגן מתאימים, רתמת בטיחות וחבל הצלה, וכי יהיה בהשגחה מתמדת של עובד מיומן אחר הנמצא מחוץ למקום האמור וכי קיימים סידורי חילוץ מתאימים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יכניס אדם למקום המכיל או העשוי להכיל אדי חומר לקיח כל מכשיר העלול לגרום לניצוץ או להתלקחות.

{{ח:סעיף|170טז|אחסנה ודיווח|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מיתקן ידווח למנהל הנמל, בכתב, על הכמויות והסוגים של החמרים המסוכנים הנוזלים בצובר המאוחסנים במיתקן, בציון מקום ותנאי האיחסון; דיווח כאמור ינתן אחת ל־24 שעות וכן לפי דרישת מנהל הנמל, או מנהל המסוף ועותקים ממנו יועברו לשער המסוף, שער הנמל ושירותי הכבאות במקרה חירום.

{{ח:סעיף|170יז|שינוע בין כלי שיט|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר בין כלי שיט ייעשה בהיתר בכתב מאת רב חובל הנמל ועל פי תנאיו.

{{ח:סעיף|170יח|שינוע מכלי שיט לכלי רכב|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישונעו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אל כלי רכב או מכלי רכב אל האניה.

{{ח:סעיף|170יט|הוצאת אניה מהנמל|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אשר סיימה את שינוע מטענה בנמל וכל שאר הפעולות הדרושות להפלגתה, תפליג מהנמל בהקדם האפשרי, אלא אם כן קבע מנהל הנמל אחרת.

{{ח:סעיף|170כ|כוננות במסוף|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מיתקן שבו מאוחסנים או משונעים חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אשר כלי הקיבול שבו טרם נוקו משאריות החומר המסוכן, יחזיק במסוף צוות כוננות המיומן בביצוע פעולות שינוע, אחסון ונקיטת אמצעי חירום, אלא אם כן קיבל פטור, בכתב, מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: חמרים מסוכנים מוצקים בצובר|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|170כא|כניסה למקומות איחסון ושינוע|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, ידאגו כי –
{{ח:תת|(1)}} המקומות שבהם משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ושקיימת בהם סכנה לנשימה, אווררו באופן שיבטיח כניסה בטוחה אליהם;
{{ח:תת|(2)}} כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) תיעשה בהיתר מאת קברניט האניה או מפעיל הרציף;
{{ח:תת|(3)}} כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) שטרם אווררו תיעשה רק בקיום מקרה חירום ועל־פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 170טו|תקנה 170טו(ב) ו־(ג)}}.

{{ח:סעיף|170כב|פליטת אבק|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו בעת שינוע או אחסון חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק מסוכן, כי ננקטו האמצעים המתאימים למניעת פליטת האבק בכמות מסוכנת;
{{ח:תת|(ב)}} קברניט האניה ומפעיל הרציף יספקו בשעת הצורך כמות מספקת של ציוד מגן מתאים לעובדים העוסקים בשינוע חמרים מסוכנים מוצקים בצובר כדי למנוע מהם כל סיכון אפשרי.

{{ח:סעיף|170כג|אבק נפיץ|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו כי במקום שבו משונעים או מאוחסנים חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק נפיץ, ננקטו האמצעים המתאימים למניעת התפוצצות אפשרית.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: חמרים מסוכנים ארוזים|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|170כד|אריזה וסימונה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל חמרים מסוכנים ארוזים וסוכן אניה המיועדת לשנע, המשנעת או ששינעה חמרים מסוכנים ארוזים יבדקו כי –
{{ח:תתת|(1)}} כלי הקיבול שבו נארזו החמרים המסוכנים עמיד בפני כל סיכון אפשרי וכי הוא נאטם לחלוטין;
{{ח:תתת|(2)}} כלי הקיבול נושא תוויות בדבר החמרים המסוכנים הארוזים בו;
{{ח:תתת|(3)}} לאחר ניקוי כלי הקיבול משייריו הוסרו ממנו כל התוויות הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בו.
{{ח:תת|(ב)}} כלי הקיבול, אופן אריזתו ודרך סימונו יהיו בהתאם להוראות הקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כה|תכנית סיוור|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לפני התחלת השינוע ימסרו קברניט או סוכן אניית חמרים מסוכנים המשנעת חמרים מסוכנים ארוזים למפעיל הרציף את תכנית הסיוור אשר על פיה יתבצע השינוע באניה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הסיוור באניה תהיה בהתאם להוראות הקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כו|חמרים מסוכנים במכולות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא תבוצע בתחום הנמל המכלה של חמרים מסוכנים ארוזים המסווגים לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 3|טופס 3 בתוספת השלישית}} במסירה ישירה (להלן – חומרים המסווגים במסירה ישירה).
{{ח:תת|(ב)}} המכלה וריקון של חמרים מסוכנים ארוזים למכולות ומהן ייעשו בהתאם לקודקס של אימ״ו ובמקום שאישר מנהל הנמל, ובלבד שהחמרים המסוכנים הארוזים המשונעים כאמור ייצאו מיד מהנמל או יוטענו מיד לאניה או יועברו מיד למחסן חמרים מסוכנים; מנהל הנמל רשאי לדרוש מסוכן האניה אישור בכתב כי ההמכלה נעשתה בהתאם לקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כז|כלי רכב|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} בעל או נהג של רכב המשנע חמרים מסוכנים ארוזים אל הנמל או ממנו לא ישאירו בתחומי הנמל חומרים מסוכנים ארוזים ללא השגחה אלא אם כן קיבלו היתר לכך מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך; מנהל הנמל רשאי למנוע כניסת רכב לנמל או להגביל את תנועתו בנמל אם קיים חשש כי כלי הרכב מהווה סכנה לבטיחות הנמל וסביבתו.

{{ח:סעיף|170כח|תנאי מסירה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחסנו בנמל חמרים מסוכנים המסווגים במסירה ישירה למעט חמרים כאמור אשר רוקנו ממכולות; אחסנה כאמור לא תעלה על שבעה ימים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לאחסן בנמל חמרים מסוכנים הארוזים במכולות ומסווגים במסירה ישירה שאחסנתן בנמל אושרה בידי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, בשטח נפרד בתחום הנמל ובתנאי בטיחות מיוחדים שקבע. אחסנה כאמור לא תעלה על ארבעה עשר ימים.
{{ח:תת|(ג)}} סך כל ימי האחסנה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) לא יעלה על עשרים ושניים ימים.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי להורות, במקרה שהנסיבות מחייבות זאת ולא קיים סיכון מיוחד לנמל בהמשך האחסנה, כי החמרים המסווגים במסירה ישירה ייראו לצורך {{ח:פנימי|פרק 14 סימן ו|סימן זה}}, כמסווגים במסירה עקיפה.

{{ח:סעיף|170כט|חומרים בעלי סיכון מיוחד|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 170כח|בתקנה 170כח}}, חמרים מסוכנים ארוזים (לרבות במכולות) מקבוצות סיכון או״ם: 5.2 – פרוקסידים אורגניים, 6.2 – חמרים מדבקים וגורמי מחלות, 7 – חמרים רדיואקטיביים, חייבים במסירה ישירה ואסורים באחסון בנמל; בפריקה מאניה, יפרקו חמרים מסוכנים כאמור מיד לאחר קשירתה לרציף וברציפות ולאחר פריקת חמרי נפץ אם נמצאים כאלה על האניה; בטעינת האניה יטענו חמרים מסוכנים כאמור אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים לרבות צידת האניה אך לפני טעינת חמרי נפץ אם יש לשנע כאלה.

{{ח:סעיף|170ל|אמצעי זהירות כלליים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעוסק בשינוע חמרים מסוכנים ארוזים, ינהג בזהירות הנאותה באופן שכלי הקיבול לא יינזק ושחומר מסוכן לא ייפלט או יישפך.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסיר אדם ולא ישחית ללא סיבה סבירה, כל תו אזהרה או סימון אחר על גבי כלי קיבול או על רכב, אלא לאחר תום השינוע והאחסנה של החומר המסוכן ולאחר ניקוי כלי הקיבול או כלי הרכב משיירי החומר המסוכן.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפתח אדם כלי קיבול המכיל או שהכיל חומר מסוכן ולא יטפל בו באופן המאפשר לו להישפך או להיפלט.

{{ח:סעיף|170לא|ניקוי כלי קיבול ונטישתם|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ינקה אדם כלי קיבול מחומר מסוכן ולא יעזוב ולא יטוש כלי קיבול כזה בנמל אלא אם כן נקט אמצעי בטיחות מתאימים ופעל לפי היתר מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|170לב|אחסנה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חמרים מסוכנים ארוזים במכולות לא יאוחסנו בתחומי הנמל אלא על פי כללי ההפרדה המפורטים בהנחיות קודקס של אימ״ו.
{{ח:תת|(ב)}} חמרים מסוכנים ארוזים שאינם ארוזים במכולה לא יאוחסנו בשטח הנמל אלא במחסן חמרים מסוכנים.

{{ח:סעיף|170לג|הפרדת חמרים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק כי החמרים המסוכנים הארוזים יאוחסנו בו באופן המונע מגע מסוכן בין חומר לחומר ובהתאמה לכללי ההפרדה המפורטים בהנחיות אימ״ו.

{{ח:סעיף|170לד|מניעת גזים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק שננקטו האמצעים הדרושים למנוע היווצרות גזים לקיחים או רעילים במחסן או בסביבתו.

{{ח:קטע2|פרק 15|פרק חמישה־עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים}}

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן א|סימן א׳: מניעת זיהום|תיקון: תשל״ה־4}}

{{ח:סעיף|171|מניעת זיהום בנמל}}
{{ח:ת}} לא ישליך אדם, לא יניח ולא ישפוך כל חפץ או חומר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|172|איסור שפיכת שופכין לים}}
{{ח:ת}} לא ישפוך אדם ולא יזרים שופכין למימי נמל או באתר שממנו יכולים שופכין להגיע למי הנמל ולא ישפוך ולא יזרים דבר העלול לזהם את מי הים בנמל, אלא באישור מראש של מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.

{{ח:סעיף|173|מרזבים ופתחים לפסולת בכלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט כלי שיט הנמצא בנמל יחזיק את המרזבים והפתחים לפסולת סתומים, ויפתחם אך ורק לצורך סילוק הפסולת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 177|תקנה 177}}.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט כלי שיט הרתוק לרציף יתקין אמצעי מגן ומכסים לכל הפתחים בכלי השיט העלולים לשמש מוצא לאדים, למים, למי שופכין או לנוזלים אחרים, באופן שיבטיח כי הם לא ירטיבו כל רציף או כל מבנה, ציוד או חפץ הנמצאים בו.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־4}}

{{ח:סעיף|174|הגדרות|תיקון: תשל״ה־4, תשל״ז־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי שיפוליים שמנוניים“ – כל נוזל המצטבר בתחתית המחסנים, בחדר המכונות, בחדר המשאבות או בכל מקום אחר בכלי שיט והמכיל לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (‎15 p.p.m.‎);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי שיט“ – לרבות החוכר או המפעיל של כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיכלית“ – כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח ימי“ – מפקח כלי שיט כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת שהייה“ – תקופה של 15 יום או חלק ממנה, שבה שוהה כלי שיט באחד או יותר מנמלי הרשות אולם מעבר כלי השיט מנמלי הרשות או מעבר כלי השיט מנמל לנמל בתוך מימי החופים של מדינת ישראל לא ייחשב כהפסקת תקופת השהייה.

{{ח:סעיף|174א|איסור שפיכת מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־4}}
{{ח:ת}} לא יזרים אדם מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי נמל ולא ירשה קברניטו של כלי שיט או בעלו להזרים מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי הנמל.

{{ח:סעיף|174ב|הזרמת מי שיפוליים שמנוניים|תיקון: תשל״ה־4, תשל״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} כל מי השיפוליים השמנוניים המצויים בכלי שיט הפוקד נמל יוזרמו לדוברה או למשאית מכל לאיסוף מי שיפוליים, באופן ובמועד שהורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות למילוי אחר הוראת תקנת משנה (א) תחול על קברניטו ועל בעלו של כלי השיט.

{{ח:סעיף|174ג|אגרת איסוף מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־4, תשל״ז־7}}
{{ח:ת}} קברניטו או בעלו של כלי שיט הפוקד נמל, ואשר חלה עליו חובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 174ב|תקנה 174ב(א)}}, ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף מי שיפוליים כפי שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ו|בחלק ו׳ לתוספת החמישית}} בעד כל תקופת שהייה של כלי השיט.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: פסולת וטובין מקולקלים|תיקון: תשל״ה־4}}

{{ח:סעיף|175|חובות הקברניט למניעת זיהום}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט כלי שיט בנמל לא יניח שתצטבר בכלי שיט פסולת שמחמת מהותה וכמותה היא מזיקה לבריאות או גורמת ריחות רעים, ולא יניח שייווצרו בכלי השיט תנאים נוחים לקינון עכברים.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט כלי שיט יאסוף את הפסולת בכלי השיט, יחזיק אותה בהתאם לתקנות אלה, ויעשה כל דבר שיש לעשותו לפי תקנות אלה כדי לסלק את הפסולת או כדי לאפשר את סילוקה.

{{ח:סעיף|176|מכלים לאיסוף פסולת ואשפה}}
{{ח:תת|(א)}} הפסולת בכלי השיט שבנמל תיאסף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים; המכסה של מכל פסולת יהיה אטום בשעה שאין פותחים אותו כדי להכניס או להוציא פסולת; מכלי הפסולת יוחזקו נקיים ככל האפשר.
{{ח:תת|(ב)}} אם סילוק הפסולת הוא בהנחת מכלי הפסולת ברציף והרקתם שם, יהיה המכל ממתכת נוקשה או חומר מתאים אחר, צורתו תהיה גלילית, נפחו לא יעלה על חמישית מטר מעוקב ויהיו לו שתי ידיות.

{{ח:סעיף|177|סילוק פסולת}}
{{ח:ת}} פסולת כלי השיט תסולק לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת, בימים ובשעות שקבע מנהל הנמל, או תסולק באופן אחר כפי שהוא יקבע.

{{ח:סעיף|178|הוצאות סילוק פסולת}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי שיט בנמל ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף פסולת כפי שנקבע.

{{ח:סעיף|179|ניקוי הרציף מפסולת לפני הפלגת כלי שיט}}
{{ח:ת}} בטרם יעזוב כלי שיט את מקום ריתוקו ליד הרציף, יגרום הקברניט או הבעל לניקוי הרציף ולהסרת כל פסולת שהצטברה ברציף תוך כדי שהיית כלי השיט לידו ועקב שהייתו כאמור, ויגרום לסילוקה למקום שקבע לכך מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|180|מניעת מפגעים}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט אחראי לכך, כי כלי השיט בנמל לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|(ב)}} היווה או גרם כלי שיט מפגע כאמור, יהיה מנהל הנמל רשאי להעבירו ממקומו למקום אחר או להוציאו מהנמל, ולנקוט בכל הצעדים הדרושים בקשר לכך הקברניט והצוות של כלי השיט יסייעו בפעולות אלה למנהל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו והקברניט ישא בהוצאות הכרוכות בפעולות האמורות.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מסמכויות הרשות הסניטרית המקומית לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|181|טובין מקולקלים שנפרקו}}
{{ח:תת|(א)}} טובין הנמצאים במצב של רקבון או במצב של קלקול אחר העלולים לגרום לזיהום במקום הימצאם או לגרום נזק לטובין אחרים (להלן {{ח:פנימי|פרק 15|בפרק זה}} – טובין מקולקלים), לא יפרוק אותם אדם מכלי שיט בנמל, לא יביא אותם אדם לנמל להטענה על כלי שיט או למטרה אחרת ולא ישים אותם אדם בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.
{{ח:תת|(ב)}} נפרקו טובין מקולקלים מכלי שיט לרציף או למקום אחר בנמל, יסלק הקברניט או הבעל של כלי השיט את הטובין לפי דרישת מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ג)}} מסר הקברניט או הבעל של כלי השיט את הוראת המסירה בגין הטובין האמורים בתקנת משנה (ב) למקבל הטובין או לסוכנו, תחול החובה לסלק את הטובין האלה על מקבל הטובין ועל סוכנו.

{{ח:סעיף|182|טובין מקולקלים שהובאו לנמל}}
{{ח:ת}} הביא אדם לנמל טובין מקולקלים או הניחם שם תחול עליו החובה לסלקם, אולם אם הביא אותם להטענה על כלי שיט והקברניט או הבעל של כלי השיט אישר בכתב את קבלתם, תחול החובה לסלקם על הקברניט או הבעל.

{{ח:סעיף|183|השמדת טובין מקולקלים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל באישור גובה המכס רשאי לסלק או להשמיד טובין מקולקלים שנפרקו, שהובאו או שהושמו בנמל, לאחר שדרש מכל אדם האחראי להם לסלקם ודרישתו לא נתמלאה תוך הזמן שנקבע לכך.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הנמלים לא תהא חייבת במסירת הודעה על טובין מקולקלים כאמור בתקנת משנה (א) או לגבי טובין מקולקלים שלדעת מנהל הנמל יש צורך להשמידם מיד ושבעלם אינו ידוע.
{{ח:תת|(ג)}} השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה זו לגבי טובין מקולקלים, לא יפטור הדבר את בעל הטובין מאחריותו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|184|הוצאות השמדת טובין מקולקלים}}
{{ח:ת}} הוצאות הסילוק וההשמדה של טובין מקולקלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בתקנה 183(א) ו־(ב)}} ייגבו מקברניטו או מבעלו של כלי השיט שממנו נפרקו הטובין, מבעל הטובין או מכל אדם האחראי לטובין, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|185|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 175|תקנות 175 עד 179}} יחולו במעגן הסגור.

{{ח:קטע2|פרק 16|פרק ששה־עשר: אניות טרופות}}

{{ח:סעיף|186|הגדרות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 16|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כמשמעות אניה {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 26|בסעיף 26 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישה“ – הודעה בכתב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 27|בסעיף 27(א), (ב) ו־(ד) לפקודה}}.

{{ח:סעיף|187|דרכי מסירת דרישה}}
{{ח:תת|(א)}} דרישה תימסר בטופס לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} דרישה תימסר –
{{ח:תתת|(1)}} אם יש לבעל מען או סוכן בישראל הידועים לרשות הנמלים – במשלוח בדואר רשום לפי אותו מען או לאותו סוכן;
{{ח:תתת|(2)}} אם אין לבעל מען או סוכן הידועים לרשות הנמלים – בפרסום ברשומות.

{{ח:סעיף|188|תוכן הדרישה}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לכלול בדרישתה את כל ההוראות הנחוצות או המועילות לדעתה, להבטחת משייתה, סילוקה או השמדתה של האניה בהקדם ובבטיחות, וכן לדרוש מהבעל –
{{ח:תת|(1)}} להפקיד בידי הרשות סכום שקבעה, בתנאי שהפקדון יוחזר לבעל אם ימלא אחר הוראותיה הכלולות בדרישה, ויחולט לטובתה אם לא יעשה כן תוך הזמן שנקבע בהודעה;
{{ח:תת|(2)}} להמציא ערובה טובה ומספקת, להנחת דעתה של הרשות, למילוי אחר הוראותיה שבדרישה.

{{ח:קטע2|פרק 17|פרק שבעה־עשר: אגרות}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|189|הגדרות}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}} {{ח:פנימי|תוספת 5|ובתוספת החמישית}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אורך כלי שיט“ – האורך המקסימלי (overall length) של כלי שיט הרשום בתעודת הרישום הרשמית של כלי שיט (להלן {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}} – תעודת רישום), והמחושב במטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טונה“ – 1,000 קילוגרם ברוטו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טונה נפח“ – 1.133 מטרים מעוקבים (40 רגל מעוקבת);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יממה“ – פרק זמן של 24 שעות מחצות הלילה עד חצות הלילה או חלק מפרק זמן זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעגן הדיג בקישון“ – תעלת מים שליד רציף הדיג שבאיזור קישון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משגור קטן“ – טובין המפורטים ברשימון מכס אחד שנתקבלה עליו התרה, ומשקלם הכולל אינו עולה על 10,000 ק״ג ביבוא ועל 3,000 ק״ג ביצוא;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משמרת“ – משך זמן ביממה המקובל בשינוע מטענים בנמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עולה“ – מי שנכנס לישראל ובידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, תש״י–1950}}, או יהודי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תבואות“ – תבואות בצובר מכל המינים, מספוא בצובר מכל המינים וכן צרכי אוכל בצובר הניתנים לטיפול בבית ממגורות, לרבות תבואות, מספוא וצרכי אוכל כאמור שמסירתם בשקים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחום מספנות ישראל“ – השטח שהוחכר למספנות ישראל בע״מ, לרבות אזור מימי הנמל הצמוד לו, בהתאם לחוזה בין רשות הנמלים ומספנות ישראל בע״מ מיום 3 ביוני 1965;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תפוסה של כלי שיט“ – התפוסה הרשומה נטו (Net Registered Tonnage);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגרה“ – לרבות כל תוספת ולרבות תוספת הצמדה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום שינוי“ –
{{ח:תתתת|(1)}} כל יום לגבי האגרות שלהלן:
{{ח:תתתתת|(א)}} אגרת איסוף מי שיפוליים לפי {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳ בפרק חמישה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} אגרות מגדלור, מינגש ומעגן לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ג)}} אגרת הוצאת אשפה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ד)}} אגרות שירות למטען במעבר בין נמלי ואגרות שיטעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 220|תקנות 220}} {{ח:פנימי|סעיף 221|ו־221}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ד|בסימן ד׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ה)}} אגרות רציף למטעני שיטעון, מטעני מעבר ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|תקנה 236}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ה|בסימן ה׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ו)}} אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ו1)}} אגרה בעד העברת דלק בין־נמלית לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג}};
{{ח:תתתתת|(ז)}} אגרות נוסעים וחפציהם לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ח)}} אגרות לשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בסעיף 20 לחלק ד׳ בתוספת החמישית}};
{{ח:תתתתת|(ט)}} אגרות בעד השימוש בעגורני הנמל, לצרכי סווארות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בסעיף 24 לחלק ה׳ בתוספת החמישית}};
{{ח:תתתת|(2)}} כל 1 בחודש החל ביום י״ב בטבת תש״ם (1 בינואר 1980), לגבי כל האגרות שפורטו {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}}, למעט:
{{ח:תתתתת|(א)}} האגרות המנויות בפסקה (1);
{{ח:תתתתת|(ב)}} אגרות אחסנה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} אגרות ניטול ואחסנת תבואות;
{{ח:תתתתת|(ד)}} אגרת פריקה של פחם ברציף 9 בנמל אשדוד לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב}};
{{ח:תתתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2) אם עלה השער היציג ביום מסויים בשיעור של 5 אחוזים או יותר לעומת השער היציג שפורסם לפניו יחול יום שינוי לגבי האגרות שפסקה (2) חלה עליהן, למחרת אותו יום והשער החדש לגבי אותו יום שינוי יהיה, על אף האמור בפסקה (2) להגדרת ”השער החדש“, השער היציג כפי שפורסם לאחרונה;
{{ח:תתתת|(4)}} מדי שלושה חדשים, ב־1 לחודש, החל ביום י״ח בניסן תשמ״ג (1 באפריל 1983), לגבי האגרות המנויות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:תתתת|(5)}} המנהל הכללי של רשות הנמלים רשאי, באישור שר התחבורה, לקבוע מפעם לפעם מועד ארוך מיום או מחודש, לפי הענין, לגבי האגרות הנזכרות בפסקאות (1) ו־(2) כולן או מקצתן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השער החדש“ –
{{ח:תתת|(1)}} השער היציג ביום התשלום, כפי שפורסם לאחרונה, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (1) להגדרת ”יום שינוי“;
{{ח:תתת|(2)}} ממוצע השער היציג בשבעת הימים שקדמו ליום שינוי, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (2) להגדרת ”יום שינוי“;
{{ח:תתת|(3)}} השער היציג האחרון שפורסם לפני ה־16 בחודש שקדם ליום השינוי, לגבי האגרות המנויות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השער היציג“ – שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שמפרסם בנק ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שער הבסיס“ – שער החליפין של שקל חדש אחד לכל דולר של ארצות הברית של אמריקה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} האגרות האמורות בפסקה (1) להגדרת ”יום שינוי“ ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, בכל יום שינוי, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס;
{{ח:תתת|(2)}} האגרות האמורות בפסקה (2) ובפסקה (4) להגדרת ”יום שינוי“ ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס; הגדלה או הקטנה של האגרות כאמור תעשה בכל יום שינוי אם שיעור השינוי בין השער החדש שחושב לאותו יום שינוי לבין השער שעל פיו גובים באותה עת את האגרות, עלה על שני אחוזים.
{{ח:תת|(ג)}} האגרות לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳}} למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנה 242(ב)}} וכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254|תקנה 254}} ישולמו כשהן מוגדלות על פי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, כפי שתקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) מן המדד לחודש דצמבר 1988 (124.2 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי שיחול לענין זה ב־1 בכל חודש.
{{ח:תת|(ג1)}} התשלום בעד החסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנה 242(ב)}} ישתנה ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה (בתקנת משנה זו – יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי מן המדד לחודש נובמבר 1998 (166.2 נקודות).
{{ח:תת|(ג2)}} האגרה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב}} תשתנה ב־1 בכל חודש לפי שיעור השינוי במדד מן המדד לחודש מרס 1991 (181.9 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} האגרות לפי תקנות אלה ישולמו בצירוף מס ערך מוסף החל על העסקה על פי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975}}.
{{ח:תת|(ה)}} לענין תשלום אגרות לפי {{ח:פנימי|פרק 17|פרק זה}}, יראו מטען במעבר יבשתי, מטען במעבר אווירי ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ –
{{ח:תתת|(1)}} כאשר הוא נפרק מכלי שיט – כמטען יבוא;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר הוא מועבר לנמל לצורך טעינתו לכלי שיט – כמטען יצוא.

{{ח:סעיף|189א|שיעורי אגרות}}
{{ח:ת}} האגרות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת הששית}} ישולמו בתקופות ובשיעורים הנקובים בה.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳: אגרות כלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|190||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|191|הצגת תעודת רישום}}
{{ח:ת}} עם כניסת כלי שיט לתחום הנמל יציג הקברניט בפני מנהל הנמל את תעודת הרישום של כלי השיט ותעודת התפוסה אם הוא מצוייד בתעודה כזאת.

{{ח:סעיף|192|חישוב התפוסה}}
{{ח:תת|(א)}} תפוסתו של כלי שיט תחושב לפי התפוסה הנקובה בתעודת התפוסה, ואם אינו מצוייד בתעודה כזאת – על פי התפוסה הרשומה בתעודת הרישום, אם התעודה הוצאה –
{{ח:תתת|(1)}} על ידי מדינת ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} על ידי מדינה שהצטרפה לאמנה הבין־לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שישראל צד לה ותפוסת כלי השיט נקבעה בהתאם להוראות אותה אמנה;
{{ח:תתת|(3)}} על ידי מדינה המכירה, לצורך חישוב התפוסה, בתפוסה המצויינת בתעודת תפוסה או רישום שהוצאה על ידי מדינת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הוצגה תעודה שלא מן המפורטות בתקנת משנה (א) ועד להפלגת כלי השיט מן הנמל לא הוצגה תעודה מהמפורטות כאמור, רשאי המנהל לחשב את תפוסת כלי השיט לפי התפוסה המירבית שבתעודה אשר ברשות הקברניט, בתוספת של 20%.
{{ח:תת|(ג)}} אם עד להפלגת כלי השיט מתחום הנמל לא הוצגה תעודת רישום או תעודת תפוסה, או לא היתה התעודה שהוצגה מהימנה לדעת מנהל הנמל או לא כללה פרט הדרוש לדעתו, רשאי הוא לחשב את אורך כלי השיט ותפוסתו לפי אומדן שיקבע והאגרות לכלי השיט ישולמו בהתאם לחישוב כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} שונתה תפוסתו של כלי שיט במשך שהייתו בנמל, יודיע הקברניט על כך למנהל הנמל וחישוב התפוסה ייערך בהתאם לתקנה זו.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) אינו גורע מסמכותו של מנהל הנמל לחייב מדידת כלי שיט.

{{ח:סעיף|193|אגרות לכלי שיט נמליים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בסעיפים 1 ו־3 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}, תשולם לגבי כלי שיט נמליים, במקום אגרת המגדלור הנקובה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת האמורה}} אגרה שנתית –
{{ח:תתת|(1)}} לכל גוררת, סירת מנוע, דוברה או ארבה 93 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לכל סירת משוטים, סירת מפרש וסירה עם מנוע מחוץ לגוף הסירה 19.5 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} האגרות האמורות בתקנת משנה (א) ישולמו כל עוד חונים כלי השיט הנמליים במקומות החניה שקבע להם מנהל הנמל, אלא אם הורה מנהל הנמל אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”כלי שיט נמליים“ – גוררות, סירות, דוברות וארבות שמשתמשים בהן כרגיל בתחום הנמל בלבד וכל עוד הן משמשות כך.

{{ח:סעיף|194|אגרות כלי שיט שארכו פחות מ־&lt;wbr&gt;24 מטרים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בתקנות אלה, בעד כלי שיט קטן העוגן במקום שקבע מנהל הנמל, לצורך תקנה זו, תשולם במקום אגרות מגדלור ומעגן ואגרת מינגש אם חייב בה, אחת מהאגרות המפורטות להלן, לפי בחירת הקברניט או הבעל:
{{ח:תת}} האגרה בשקלים חדשים למטר אורך לכלי השיט (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)
{{ח:תתת|(1)}} אגרה יומית – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;0.80&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה לשבוע או חלק ממנו – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} אגרה לחודש או חלק ממנו – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;6.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(4)}} אגרה שנתית (עד יום 31 בדצמבר הקרוב) – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”כלי שיט קטן“ – כלי שיט, למעט ספינת דיג, שאורכו פחות מ־24 מטרים ואינו משמש בתחום הנמל בלבד.

{{ח:סעיף|195|כלי שיט של צה״ל}}
{{ח:ת}} כלי שיט של צה״ל יהא פטור מתשלום אגרות מגדלור.

{{ח:סעיף|196|אגרות לספינות דיג}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בסעיף 1 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}, תשולם למנהל בעד ספינת דיג אגרת מגדלור באחד משני שיעורים אלה, לפי בחירת הקברניט או הבעל –
{{ח:תתת|(1)}} בכל מסע, בכניסה לנמל 0.80 שקלים חדשים, וביציאה מהנמל 0.80 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה שנתית בשיעור 2.20 שקלים חדשים לכל מטר אורך.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|196א||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|197||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|198|כלי שיט במצוקה}}
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט במצוקה פטור מתשלום אגרת מגדלור, ובלבד שהפליג מהנמל מיד עם תום המצוקה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”כלי שיט במצוקה“ – כלי שיט המשתמש בנמל כמקלט מסערה או לצורך תיקון או בדיקה הכרחיים ושהייתו בנמל אינה נמשכת יותר ממשך מצב המצוקה, ובלבד שאין טוענים עליו או פורקים ממנו מטען פרט לאספקה, דלק וצרכי אניה אחרים ואין עולים עליו או יורדים ממנו נוסעים.

{{ח:סעיף|199|כלי שיט לצרכי לימוד}}
{{ח:ת}} כלי שיט שהוכח למנהל כי הוא משמש לצרכי לימוד השיט בלבד, פטור מתשלום אגרות מגדלור כל עוד הוא משמש כך.

{{ח:סעיף|200||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|201||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|202|אגרות מגדלור מוזלות}}
{{ח:ת}} כלי שיט ששולמה בעדו אגרת מגדלור לגבי חמש כניסות וחמש יציאות מהנמל במשך שנה המתחילה ביום 1 בינואר, ישולמו בעדו בכל אחד מביקוריו הבאים באותו נמל עד 31 בדצמבר של אותה שנה 50% משיעור אגרת מגדלור שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בסעיף 1 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|203||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|203א||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|204|פטור מאגרת מגדלור}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרת מגדלור, כולה או מקצתה.

{{ח:סעיף|205|אגרות מוזלות לאניות גלנוע}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור בתקנות –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(2)}} בעד כלי שיט המותאם, להנחת דעתו של מנהל הנמל, להובלת מטענים בגלנוע, תשולם אגרת מגדלור בשיעור 60% מהאגרה שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בחלק א׳ לתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|205א||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|205ב||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|206||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|207||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|208||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|209||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|210||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|211||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|212||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳: אגרות הוצאות אשפה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|213||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|214||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|215||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|216||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|217||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|217א||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ד|סימן ד׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|218||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|219||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|220||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|221||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|222||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|223||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|224||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|226||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|227||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|228||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|229||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|230||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|231||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|232||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ה|סימן ה׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|233||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|234||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|235||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|236||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|237||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|238||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|239||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳: אגרות החסנה}}

{{ח:סעיף|240|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החסנה ממושכת“ – החסנת משגור של מטען אחוד, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 218|בתקנה 218}}, של עץ, מתכת או גלילי נייר, או של מכוניות, לתקופת החסנה אחת או לכל תקופת החסנה נוספת ובלבד שבתקופת ההחסנה הראשונה לא יפחת המשקל הכולל של המטען מ־100 טון או מ־20 מכוניות ובתנאי שלפני פריקת המשגור בעל המטען הצהיר על כוונת האחסון ושולמה האגרה להחסנה ממושכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת החסנה“ – תקופה בת ששים ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי החסנה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי טובין מיובאים או בשיטעון – כל הימים מיום גמר פריקת כלי השיט ועד יום מסירת הטובין, ובלבד שיראו שהייתם של טובין בדוברה כהחסנה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי טובין המיועדים ליצוא –
{{ח:תתתת|(א)}} מכולות הכוללות טובין וכן טובין שהומכלו בנמל והנטענים לאנית מכולות שכולה אזור מתמחה – כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת ניטול המכולות באותה אניית מכולות;
{{ח:תתתת|(ב)}} שאר טובין – כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת טעינתם לכלי השיט;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי פטור“ – כל אחד מן המפורטים להלן, למעט ימי החסנה של מכולה ריקה, כלי רכב מוביל ריק, מטען נוסעים שהוחסן או הונח בנמל או מטען המוחסן בהחסנה ממושכת:
{{ח:תתת|(1)}} ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכונית נוסעים;
{{ח:תתת|(2)}} ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין מיובאים או המיועדים לייצוא;
{{ח:תתת|(3)}} עשרה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין המיועדת לשטעון או לשטעון בין־נמלי;
{{ח:תתת|(4)}} שנים עשר ימי החסנה ראשונים של טובין שלא במכולה המיועדים לייצוא, לשטעון ולשטעון בין־נמלי;
{{ח:תתת|(5)}} שישה ימי החסנה ראשונים של כל משגור אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית“ – מכונית נוסעים, מכונית מסחרית ומשאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית נוסעים“ – רכב נוסעים פרטי ורכב נוסעים דו שימושי כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, תשכ״א–1961}} (להלן – תקנות התעבורה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית מסחרית“ – רכב מסחרי אחוד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}} ובלבד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק״ג, ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משאית“ – רכב מסחרי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}}, למעט מכונית מסחרית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוף רכוב“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה רכובה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מסוף רכוב“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שבוע“ – תקופה של שבעה ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טונה“ – טונה ברוטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בתקנה 223}}.

{{ח:סעיף|241|אגרות החסנה}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה בעד הטובין המפורטים בתקנה זו בשיעורים המפורטים להלן:
{{ח:תת}} בשקלים חדשים לכל טונה לכל יום
{{ח:תתת|א.}} מטעני עצים ומתכות
{{ח:תתתת|–}} בשלושת השבועות הראשונים – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;0.95&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|–}} בשבוע הרביעי ואילך – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;1.39&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|ב.}} לטובין אחרים שלא פורטו במקום אחר
{{ח:תתתת|–}} בשלושת השבועות הראשונים – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;1.49&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|–}} בשבוע הרביעי ואילך – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2.06&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בעד החסנת טובין שמשקלם פחות מ־1,000 ק״ג תשולם אגרת החסנה לפי משקל של טונה אחת.
{{ח:תת|(ג)}} בעד משגור או חלקו, המאוחסן באחסנה ממושכת, תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה ממושכת, מראש, לכל תקופת החסנה, בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שעבור תקופת ההחסנה הראשונה תשולם האגרה בעד המשגור כולו ועבור התקופות הנוספות – בעד כמות המטען המאוחסנת בפועל בראשית כל תקופה;
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג המטען&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יח׳ חישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האגרה בשקלים חדשים לתקופת החסנה או חלק ממנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;א. מטעני מתכות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;א. 1 צינורות מתכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.48&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;א. 2 שאר מתכות – אחודות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;ב. עצים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ב. 1 בולי עץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ב. 2 שאר עצים אחודים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ג. גלילי נייר אחודים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.81&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ד. מכוניות נוסעים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;63.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ה. מכונית מסחרית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;91.85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ו. משאית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} בנוסף לתשלום האגרה ימציא בעל המטען למנהל הנמל, בראשית כל תקופת החסנה, אישור ביטוח על מלוא ערך המטען המאוחסן בהחסנה ממושכת, על שמו ועל שם רשות הנמלים והרכבות, על כל נזק בגין המטען, הן לצד ג׳ והן למטען עצמו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על משגור או חלקו, שנשארו בנמל לאחר תום שש תקופות החסנה, יחולו האגרות לפי תקנת משנה (א) {{ח:פנימי|סעיף 242|ותקנה 242}} בהתאם;
{{ח:תתת|(2)}} האגרה על פי תקנת משנה (ג) לא תחול על מטענים המגיעים לנמלי חיפה ואשדוד דרך ים סוף;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל הנמל רשאי שלא לאשר החסנת מטענים בהחסנה ממושכת אם לדעתו החסנת המטענים כאמור תגרום לצפיפות יתרה או הפרעה לסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|242|החסנת מכוניות ומכולות}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל מכונית נוסעים בשיעור 5.07 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לכל יום החסנה שלאחר ימי הפטור ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה לכל מכולה כמפורט להלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;בשקלים חדשים למכולה באורך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|עד '20}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן| מעל '20}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;למכולה המכילה טובין –&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע הראשון להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;79.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120.42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע השני להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע השלישי להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;119.32 180.63&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע הרביעי להחסנה ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;210.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} לכל יום החסנה של מכולה ריקה, ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה של 7.68 שקלים חדשים למכולה שאורכה עד '20, ו־11.52 שקלים חדשים למכולה שאורכה מעל '20;
{{ח:תתת|(3)}} לכל יום החסנה של מכולת קירור (Refrigerated Container), ישולם בעד החסנה התשלום הקבוע בפסקה (1) או (2) לפי הענין, בתוספת של 50%.
{{ח:תת|(ג)}} בעד החסנת מכולה שהומכלה בתחום שהוגדר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה (ב) למכולה ריקה ובלבד שבעד יחידות המטען שהומכלו תשולם אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} לטובין שאינם מכולה.
{{ח:תת|(ד)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל כלי רכב מוביל כמפורט להלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;האגרה בשקלים חדשים לכלי רכב מוביל שארכו –&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|עד 20 רגל}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מעל 20 רגל}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;א. לכלי רכב הטעון טובין –&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) בארבעת השבועות הראשונים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) בשבוע החמישי ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3) לכלי רכב הטעון מכולת קירור תשולם האגרה הקבועה בפסקאות (1) או (2) בתוספת של 50%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ב. לכלי רכב ריק למעט גרור גלנוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ג. לגרור גלנוע ריק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;ד. בעד החסנת כלי רכב מוביל שסוור בתחום שגודר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה זו לגבי כלי רכב ריק, ובלבד שבעד יחידות המטען שסוורו תשולם אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} לטובין שאינם כלי רכב מוביל, לפי הענין.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ה)}} בעד החסנת חמרי נפץ וחמרים אחרים שלדעת מנהל הנמל הם מתלקחים בנקל או מסוכנים, תשולם האגרה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} בתוספת 100%.

{{ח:סעיף|242א||תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|243|פטור והנחה}}
{{ח:תת|(א)}} בעד החסנת טובין הכלולים {{ח:פנימי|סעיף 240|בהגדרת ”ימי פטור“ בתקנה 240}}, והמוחסנים במשך תקופה שאינה עולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לגבי טובין כאמור בתקנת משנה (א), למעט בעד מכולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 242|בתקנה 242}}, המוחסנים במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, ישולם בעד כל ימי החסנתם; אולם בעד החסנת מטענים מיובאים או מיוצאים שהומכלו בתוך תחום הנמל שגדרה רשות המכס לא ישולם בעד ששת ימי ההחסנה הראשונים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מכולות הכוללות טובין בשטעון או בשטעון בין־נמלי בנמל היצוא, המוחסנות במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה בעד עשרת ימי ההחסנה הראשונים.
{{ח:תת|(ג)}} במקרים מיוחדים רשאי מנהל הנמל ליתן הנחה בשיעור של לא יותר מחמישים אחוזים למאה מאגרות ההחסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|תקנות 241}} {{ח:פנימי|סעיף 242|ו־242}}.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מאגרות החסנה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן זה}} למטען בשיטעון שמשקלו פחות מ־50 ק״ג, בשיעור שלא יעלה על 75%.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳: אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|244||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|245||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|246||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|247||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|248||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|249||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ח|סימן ח׳: אגרות לשירותים מסויימים}}

{{ח:סעיף|250|אגרות לשירותים מסויימים}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – שירות מהשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מטען“ – בעליו של מטען או סוכנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיוור נאות“ – סיוור כאמור בתקנת משנה (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימון נאות“ – סימון כאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ב)}} בעל כלי שיט יאפשר פריקתו של מטען מספנת כלי השיט לפי שטר מטען בפעולות השינוע השוטפות ובשיטות השינוע המקובלות בנמל; המטען יהיה מסוור בכלי השיט לפי סימן עיקרי באופן שיאפשר פריקתו כאמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} כל יחידות המטען יסומנו להנחת דעתו של מנהל הנמל בסימן עיקרי, או בסימן עזר, ברורים, קריאים ועמידים בפני מחיקה או השחתה, באופן ובמקום שיאפשרו הבחנה בין סימן אחד למשנהו.
{{ח:תת|(ד)}} בעד מיון של מטען, למעט עץ, לפי סימן עיקרי, ישלם בעל כלי השיט אגרות מיון כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מטען שסימונו נאות, אולם סיוורו אינו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בטור א׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(2)}} מטען שסיוורו וסימונו אינם נאותים – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בטור ב׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ה)}} נתאפשרה פריקתו של מטען כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה בעל כלי השיט פטור מתשלום אגרת המיון לפי תקנות משנה (ד) ו־(ו).
{{ח:תת|(ו)}} בעד מיון מטעני עץ לפי סימן עיקרי ישלם בעל כלי השיט אגרת מיון כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בסעיף 19(ב) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ז)}} בעד מיון של יחידות מטען, למעט עץ, בשטר מטען אחד לפי סימן עזר, ישלם בעל המטען אגרות מיון כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מטען שסימן העזר שלו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בטור א׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(2)}} מטען שסימן העזר שלו אינו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בטור ב׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ח)}} בעד מיון לפי סימן עזר של מטען עץ או בעד טיפול לצורך מדידה של עץ ישלם בעל המטען אגרת מיון כנקוב {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בסעיף 19(ב) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ט)}} בעד כל שירות המצויין {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בחלק ד׳ של התוספת החמישית}} תשולם האגרה שנקבעה לגביו.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ט|סימן ט׳: אגרות למשגור קטן}}

{{ח:סעיף|251|אגרה משולבת למשגור קטן}}
{{ח:ת}} שולמה אגרה למשגור קטן לא תשולם אגרה לשירותים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} אגרות סבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 219|תקנות 219}}, {{ח:פנימי|סעיף 220|220}} {{ח:פנימי|סעיף 221|ו־221}};
{{ח:תת|(2)}} אגרות החסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|תקנה 241}} בעד שלושים הימים הראשונים;
{{ח:תת|(3)}} מיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 250|תקנה 250}}.

{{ח:סעיף|252|שירות שאינו כלול באגרה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ט|סימן זה}} לא יחולו על שירות הניתן למשגור קטן שנתקיימו בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מכולה או כלי רכב מוביל;
{{ח:תת|(2)}} הוא מהווה מטען בשיטעון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 221|בתקנה 221(א)}};
{{ח:תת|(3)}} הוא מכונית נוסעים.

{{ח:סעיף|253|שיעורי האגרה}}
{{ח:תת|(א)}} בעד מתן השירותים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251}}, למשגור קטן, ישולמו למנהל הנמל האגרות שלהלן:
{{ח:תת}} בשקלים חדשים לטונה או חלק ממנה
{{ח:תתת|(1)}} למשגור קטן מיובא 25
{{ח:תתת|(2)}} למשגור קטן מיוצא 7.30
{{ח:תת}} אולם מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה בשיעור שלא יעלה על 75% מן האגרות האמורות למשגור קטן שמשקלו פחות מ־50 ק״ג והמהווה חפצים אישיים, חפצי עולים או דוגמאות מסחריות.
{{ח:תת|(ב)}} בעד משגור קטן שכולו או מקצתו הוא חמרי נפץ כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 123|בתקנה 123}} או חומרים מסוכנים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 150|בתקנה 150}}, תשולם האגרה בשיעור שנקבע בתקנת משנה (א) בתוספת של 50%.

{{ח:סעיף|254|אגרת החסנה}}
{{ח:תת|(א)}} בעד החסנת משגור קטן בנמל לתקופה העולה על הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251(ב)}} תשולם, לכל טונה או חלק ממנה, אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 241|בתקנה 241(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) תשולם בעד חפצי עולים או חפצים אישיים למשגור שמשקלו פחות מ־200 ק״ג אגרת החסנה בשיעור של 25% מן הנקוב בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מתשלום אגרת החסנה למשגור קטן כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור שלא יעלה על 50%.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן י|סימן י׳: אגרת שימוש במרצף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|255||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|256||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|257||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|258||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יא|סימן י״א: אגרות שירותי בית ממגורות בנמל חיפה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|259||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|260||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|261||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|262||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|263||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|264||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|265||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|266||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|267||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|268||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|269||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|270||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|271||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|271א||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד: אגרות נוסעים וחפציהם {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|272||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|273||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|274||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|275||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן טו|סימן ט״ו: אגרות מלתחה}}

{{ח:סעיף|276|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טו|בסימן זה}}, ”אגרות מלתחה“ – אגרה בעד החסנת חבילה, מזוודה, ארגז, או כל צרור אחר באולם נוסעים של נמל.

{{ח:סעיף|277|שיעורי האגרה}}
{{ח:ת}} אגרת מלתחה תשולם למנהל הנמל לפי הנפח בשיעורים אלה:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הנפח במטר מעוקב&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שיעורי אגרת מלתחה ליממה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;בעד מטען קל של נוסעים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בעד מטען כבד של נוסעים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 0.085 (3 רגל מעוקבת)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;למעלה מ־0.085 עד 0.283 (10 רגל מעוקבת)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;למעלה מ־0.283&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|278|חישוב היממות}}
{{ח:תת|(א)}} בחישוב מספר היממות שבעדן משתלמת אגרת מלתחה לגבי פרק זמן שאינו מתחיל ואינו מסתיים ביום מנוחה, לא יובאו בחשבון ימי המנוחה.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת אגרת המלתחה בעד החסנת מטען כבד של נוסעים לא יובאו בחשבון שלוש היממות הראשונות.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן טז|סימן ט״ז: אגרות שימוש בציוד}}

{{ח:סעיף|279|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העברה“ – העברת עגורן צף הנמצא על יד אניה לצורך ביצוע עבודה לפי הזמנה, ממקום אחד למקום שני שעל יד אותה אניה או שעל יד אניה סמוכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – עגורן יבשתי, עגורן צף או ציוד אחר המפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש בציוד“ – שימוש בעגורני חוף ושימוש לפי הזמנה בכל ציוד אחר.

{{ח:סעיף|280|קשר אגרות}}
{{ח:ת}} בעד השימוש בכל אחד מסוגי הציוד המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}} ישולמו למנהל הנמל האגרות שצויינו לצידם.

{{ח:סעיף|281|שיעורי האגרה במשמרת השלישית}}
{{ח:ת}} נעשה שימוש בציוד במשמרת השלישית כמקובל בנמל או בחלק ממנה, לא תפחת האגרה מהשיעור הקבוע לחצי משמרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|סעיף 31 לחלק ה׳ לתוספת החמישית}}, או משיעור הקבוע ל־4 שעות לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|סעיף 33(1) ו־(2) לחלק ה׳ האמור}}, לפי הענין.

{{ח:סעיף|282|שיעורי האגרות בימים מסויימים}}
{{ח:תת|(א)}} בימי מנוחה יהיו האגרות בשיעורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}}, בתוספת של 75%.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך חישוב אגרה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|סימן זה}}, השימוש בציוד בערבי ימי מנוחה במשך יותר מ־6 שעות ועד 8 שעות, רואים אותו כשימוש בציוד במשך 8 שעות.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יז|סימן י״ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל}}

{{ח:סעיף|283|אגרת רשיון}}
{{ח:תת|(א)}} בעד רשיון כניסה לנמל, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א׳ תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב׳:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת הרשיון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יום אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חודש אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל לחודש אחד, עד יום 31 בחודש דצמבר הקרוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} ילדים עד גיל 12 שנים הנכנסים לנמל פטורים מתשלום האגרה.
{{ח:תת|(ג)}} קבוצת תלמידי בית ספר הנכנסים לנמל לביקור מאורגן ומאושר, פטורים מתשלום מחצית האגרה.

{{ח:סעיף|284|אגרת רשיון לרכב}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב זכאי“ – רכב מסחרי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} שמשקלו הכולל עולה על 4,000 ק״ג, שהרשיון מוצא עבורו באמצעות חברת ההובלה השייכת לארגוני המובילים ושנהגו עובד בחברת ההובלה לפחות חמש שנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מסחרי“ – רכב מסחרי לרבות רכב ציבורי כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד רשיון כניסה לנמל של רכב, לרבות נהגו, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א׳, תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב׳:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת הרשיון&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רכב מסחרי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רכב אחר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יום אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חודש אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל לחודש אחד, עד יום 31 בדצמבר הקרוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל לחודש אחד ועד ליום 31 בדצמבר של השנה החמישית מיום ההוצאה או החידוש לרכב זכאי בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} הוצא רשיון מיום כ״ז באדר ב׳ תשנ״ב (1 באפריל 1992) עד יום ז׳ בטבת תשנ״ג (31 בדצמבר 1992), לתקופה העולה על חודש אחד, ישתלמו האגרות על פי {{ח:פנימי|סעיף 283|תקנות 283(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 284|ו־284(ב)(3) ו־(ג)}} בשיעור 75% מן הנקוב בהן.

{{ח:סעיף|284א|פטור}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או במקרה מסויים, מחובת תשלום אגרות לרשיונות כניסה, כולן או מקצתן.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יח|סימן י״ח: אגרת רשיונות לכלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|285||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 18|פרק שמונה־עשר: שונות}}

{{ח:סעיף|286|הכרעת סכסוכים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי להחליט בכל שאלה בדבר האגרות המגיעות לפי תקנות אלה, אם הן מגיעות, מאיזה זמן ובאיזה שיעור, וכן בכל הקשור במתן שירות בנמל או הנובע מהוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע בהחלטת מנהל הנמל רשאי לפנות, תוך עשרה ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעתו, לרשות הנמלים בבקשה לבטלה או לשנותה.

{{ח:סעיף|287|תשלום אגרות לפני הוצאת טובין מהנמל}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוצאו טובין משטח הנמל לפני ששולמו כל האגרות ותשלומי המכס המגיעים עליהם או שניתנה ערבות להנחת דעתו של מנהל הנמל לתשלומם.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי לעכב טובין בשטח הנמל כל עוד לא שולמו האגרות או התשלומים כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|287א|דיווח לתצפית נמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} כל מקום בתקנות אלה שמוטלת בו חובת דיווח או העברת מידע, פרטים או נתונים (להלן – המידע) לרב חובל הנמל, יראו בדיווח או בהעברת המידע לתצפית הנמל, מילוי אותה חובה.

{{ח:סעיף|288|עונשין|תיקון: תשמ״ב־2}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו – קנס חמש מאות שקלים או מאסר ששה חדשים או שניהם כאחד.

{{ח:סעיף|289|תחולה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו בנמלים חיפה, אשדוד ואילת; בנמל אשקלון יחולו תקנות אלה למעט {{ח:פנימי|פרק 17|פרק שבעה עשר}}.

{{ח:סעיף|290|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא בתום תשעים יום מיום פרסומן ברשומות.

{{ח:סעיף|291|ביטול|תיקון: תשל״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} החיקוקים המפורטים להלן לא יחולו עוד בנמלי חיפה, אשדוד, אילת או אשקלון:
{{ח:תת|1.}} תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם);
{{ח:תת|2.}} תקנות נמל חיפה;
{{ח:תת|3.}} תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף);
{{ח:תת|4.}} תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934;
{{ח:תת|5.}} תקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934;
{{ח:תת|6.}} תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935;
{{ח:תת|7.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות)|תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936}};
{{ח:תת|8.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל)|תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936}};
{{ח:תת|9.}} תקנות נמל חיפה (ממשה), 1941;
{{ח:תת|10.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים 1943|תקנות הנמלים, 1943}};
{{ח:תת|11.}} תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943;
{{ח:תת|12.}} תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945;
{{ח:תת|13.}} תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946;
{{ח:תת|14.}} תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש״ל–1970;
{{ח:תת|15.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות)|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947}};
{{ח:תת|16.}} תקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947;
{{ח:תת|17.}} תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי״ב–1951;
{{ח:תת|18.}} צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי״ג–1953;
{{ח:תת|19.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט״ז–1956}};
{{ח:תת|20.}} תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי״ז–1957;
{{ח:תת|21.}} תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי״ז–1957;
{{ח:תת|22.}} תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש״ך–1960;
{{ח:תת|23.}} תקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל חיפה ובמיתקניו על ידי ספינות דיג), תש״ך–1960;
{{ח:תת|24.}} תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש״ך–1960;
{{ח:תת|25.}} צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס׳ 2), תשכ״ב–1962;
{{ח:תת|26.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ״ד–1964}};
{{ח:תת|27.}} תקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ״ד–1964;
{{ח:תת|28.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רישוי נתבים)|תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ״ה–1964}};
{{ח:תת|29.}} תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1965;
{{ח:תת|30.}} תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ״ו–1966;
{{ח:תת|31.}} תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט), תשכ״ו–1966;
{{ח:תת|32.}} תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ״ו–1966;
{{ח:תת|33.}} תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1966;
{{ח:תת|34.}} תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה) (הוראות שעה), תשכ״ז–1966;
{{ח:תת|35.}} תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ״ז–1967;
{{ח:תת|36.}} תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ״ז–1967;
{{ח:תת|37.}} תקנות נמל אשדוד (שינוע מחצבים בצובר במיתקן התפזורת), תשכ״ז–1967;
{{ח:תת|38.}} תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ״ח–1968;
{{ח:תת|39.}} תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמל חיפה, אשדוד ואילת), תשכ״ח–1968;
{{ח:תת|40.}} תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ״ט–1969.

{{ח:סעיף|292|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים, תשל״א–1971“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}}

{{ח:קטע3||זמן העבודה הרגיל בנמל}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
{{ח:תת|(א)}} בנמל חיפה – בשעות בין 06:30 לבין 15:30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 06:30 לבין 18:00 לכל צורך אחר;
{{ח:תת|(ב)}} בנמל אשדוד –
{{ח:תת}} לצורך עבודה באניות ובמטענים,
{{ח:תתת}} פרט לימי ששי – בשעות שבין 06:30 ובין 15:30;
{{ח:תתת}} בימי ששי בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
{{ח:תת}} לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בשעות שבין 07:30 ובין 15:30 בתקופת החורף;
{{ח:תתת}} בשעות שבין 07:30 ובין 14:00 בתקופת הקיץ;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:30 ובין 14:00;
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07:30 ובין 13:00;
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה־15 ביוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין ה־16 ביוני ובין ערב ראש השנה;
{{ח:תת|(ג)}} בנמל אילת –
{{ח:תת}} לצורך עבודה באניות ובמטענים כוללת מתן שירותים על ידי סירות, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 13:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 14:00;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 12:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 13:00;
{{ח:תת}} לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 15:00;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 11:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 12:00;
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין 16 באוקטובר ובין 14 במאי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין 15 במאי ובין 15 באוקטובר.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשמ״ד־2, תשנ״ב, תשנ״ט}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנות 124}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}})}}}}

{{ח:קטע3||א. כללי}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}, ”כמות בטונות“ – כמות חמרי הנפץ נטו, למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} בחישוב רדיוס אזור סכנה ”א“ במטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצה אחת –
{{ח:תת|(1)}} תצורף הכמות בטונות של כל חלקי המטען;
{{ח:תת|(2)}} המטען על כל חלקיו יסווג בקבוצה שרדיוס אזור סכנה ”א“ התואם הוא הגדול יותר, ואזור סכנה ”ב“ יהיה בהתאם לכך.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} הרדיוסים של אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ ימדדו במעגל שמרכזו במרכז אזור המניעה המיועד.

{{ח:קטע3|תוספת 2 טופס 1|ב. טופס 1}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הודעה מוקדמת על כניסת אנית חמרי נפץ לנמל או על הכנסת חמרי נפץ לתחום נמל {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 טופס 2|ג. טופס 2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129(ג)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בקשה לטעינה ולפריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאזור סכנה א׳ התואם חורג מתחום האזור המוגבל {{ח:הערה|(הטופת הושמט)}}

{{ח:קטע3||ד. סיווג מטעני חמרי נפץ לפי טבלאות של כמויות ורדיוסים של אזורי סכנה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(ב)}})}}}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח א|לוח א׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.1 בסיווג קודקס}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ב|לוח ב׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.2 בסיווג הקודקס של אימ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ג|לוח ג׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.3 בסיווג הקודקס של אימ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ד|לוח ד׳ – טבלת כמויות ורדיוס אזורי הסכנה לקבוצה 1.4 בסיווג הקודקס}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ה|לוח ה׳ – חלוקת קבוצה 1.2 לתת־קבוצות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 טופס 3|ה. טופס 3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 131|תקנות 131}} {{ח:פנימי|סעיף 165|ו־165}})}}}}

{{ח:קטע4||תיאור הדגל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ארכו ורחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב שווים גדולים מאלה; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(האיור הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1:''' הודעה על חומרים מסוכנים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|תקנה 151}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2:''' טופס ביקורת בטיחות לאניות חמרים מסוכנים בצובר נוזלי ולמתקנים במסוף {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 170ט|תקנה 170ט}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 3}}
{{ח:ת}} '''טופס 3:''' טסלת סיווג מסירה ותעריפים לחומרים מסוכנים ארוזים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 170כו|תקנה 170כו}})}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 187|תקנה 187}})}}}}

{{ח:קטע3||דרישה בדבר אניה טרופה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק א|חלק א׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ג|חלק ג׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ד|חלק ד׳: אגרות לשירותים מסויימים}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 250|תקנה 250}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ה|חלק ה׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ו|חלק ו׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע2||רשימת מונחים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|זקפים|bollards}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|מכולות|containers}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|גווה|hulk}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|כלי שיט מושבת|laid-up ship}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|רתוקות|moorings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|אורך מקסימלי|overall length}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|משטחים|pallets}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|מענבים|slings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|ספינת אספקה|store ship}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|סיוור|stowage}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|תכנית סיוור|stowage plan}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|חבקים|straps}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|במעבר|transit}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|שיטעון|transshipment}}

{{ח:חתימות|י״א באלול תש״ל (20 בספטמבר 1970)}}
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3ifvlgebvy6eijuqy1ld38xzfvhpeva</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418618</id>
      <parentid>1418610</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T15:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418616]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="256721" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים, תשל״א–1971}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 306|תקנות הנמלים}}, {{ח:תיבה|878|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 1371|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 14|תיקון}}, {{ח:תיבה|235|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|469|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|521|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|838|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|914|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1096|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|1105|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|1105|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|1838|תיקון מס׳ 10}}, {{ח:תיבה|1921|תיקון מס׳ 11}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 270|תיקון}}, {{ח:תיבה|481|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|543|ת״ט}}, {{ח:תיבה|896|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 1156|תיקון}}, {{ח:תיבה|1253|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1329|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1658|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1813|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|2090|תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 147|תקנות־שעת־חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע)}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|590|תיקון מס׳ 5 – תקנות בדבר אגרות הוצאת אשפה}}, {{ח:תיבה|686|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1331|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|2482|תיקון מס׳ 8 – תקנות בדבר אגרות הנמלים}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 533|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|644|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|1031|תיקון מס׳ 11}}, {{ח:תיבה|1215|תיקון מס׳ 12}}, {{ח:תיבה|1308|תיקון מס׳ 13}}, {{ח:תיבה|2232|תיקון מס׳ 13}}, {{ח:תיבה|2454|תיקון מס׳ 15}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 622|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון]}}, {{ח:תיבה|1020|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1717|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1791|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1951|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: מס׳ 5]}}, {{ח:תיבה|2091|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: מס׳ 6]}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 28|תיקון}}, {{ח:תיבה|478|תיקון [צ״ל: מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|675|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|1214|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: מס׳ 4]}}, {{ח:תיבה|1478|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: מס׳ 5]}}, {{ח:תיבה|1867|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: מס׳ 6]}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 84|ת״ט}}, {{ח:תיבה|779|תיקון}}, {{ח:תיבה|1159|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1271|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1271|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1458|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 74|תיקון}}, {{ח:תיבה|198|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|956|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1045|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1275|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 722|תיקון}}, {{ח:תיבה|1159|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1344|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1472|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1571|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1616|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1392|תיקון}}, {{ח:תיבה|1626|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 790|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1303|תיקון}}, {{ח:תיבה|1444|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1254|תיקון}}, {{ח:תיבה|1430|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 699|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1353|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 203|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|698|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|911|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1018|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|1172|תיקון מס׳ 8}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 240|תיקון}}, {{ח:תיבה|458|פטור מאגרות החסנה – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1167|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 276|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|289|תיקון}}, {{ח:תיבה|327|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 232|אגרת רציף לדלק – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|634|פטור מאגרות החסנה – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1010|תיקון}}, {{ח:תיבה|1113|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1114|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1290|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 428|תיקון}}, {{ח:תיבה|600|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1726|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1727|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1887|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 68|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1001|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 446|תיקון}}, {{ח:תיבה|701|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 254|תיקון}}, {{ח:תיבה|405|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|597|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 26|תיקון}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|297|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|374|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|375|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 401|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 194|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 445|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 443|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 712|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 569|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 813|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1095|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 218|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|הסעיפים 20(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|ו־21(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}} (להלן – החוק), {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|וסעיף 60}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}} (להלן – הפקודה), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הוראות סדר כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שעות העבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כניסה ויציאה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: התנהגות אנשים בנמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: ניתוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: כלי שיט בנמלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: ציוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: מטענים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן א|סימן א׳: מסמכי המטענים וסימונם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: מטענים ברציפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ג|סימן ג׳: פריקה וטעינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ד|סימן ד׳: סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד־עשר: טובין ללא תובעים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים־עשר: בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן א׳: אמצעי בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: מניעת דליקות בנמל וכיבוין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה־עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: חמרים מסוכנים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: חמרים מסוכנים נוזלים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: חמרים מסוכנים מוצקים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: חמרים מסוכנים ארוזים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15|פרק חמישה־עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן א׳: מניעת זיהום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: מי שיפוליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: פסולת וטובין מקולקלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 16|פרק ששה־עשר: אניות טרופות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17|פרק שבעה־עשר: אגרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳: אגרות כלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳: אגרות הוצאות אשפה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ד|סימן ד׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ה|סימן ה׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳: אגרות החסנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳: אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ח|סימן ח׳: אגרות לשירותים מסויימים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ט|סימן ט׳: אגרות למשגור קטן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן י|סימן י׳: אגרת שימוש במרצף {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יא|סימן י״א: אגרות שירותי בית ממגורות בנמל חיפה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב: {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג: {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד: אגרות נוסעים וחפציהם {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן טו|סימן ט״ו: אגרות מלתחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|סימן ט״ז: אגרות שימוש בציוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|סימן י״ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יח|סימן י״ח: אגרת רשיונות לכלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 18|פרק שמונה־עשר: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשנ״ה־5, תשנ״ט, תשנ״ט־3, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי שיט“ – לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת מסירה“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 14|כמשמעותו של ”צו מסירה“ בסעיף 14 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפלגה בין־לאומית“ – הפלגה במסע בין־לאומי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות הנמלים והרכבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן העבודה הרגיל“ – שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, ויום העצמאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יום העצמאות|בחוק יום העצמאות, תש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר בין נמלי“ (Cargo in Transit Between Ports) – מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי רשות הנמלים בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת, או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר בנמל כמטען במעבר דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט;
{{ח:תתת|(3)}} הוא לא נארז מחדש מזמן פריקתו ועד להטענתו מחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר יבשתי“ (Cargo in Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומועבר ביבשה לארץ שכנה או מגיע ביבשה מארץ שכנה לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר כמטען במעבר יבשתי דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לטעינה בנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר אווירי“ (Cargo in Sea-Air Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומיוצא בדרך האוויר לחוץ לארץ או מגיע בדרך האוויר לארץ ומועבר לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר כמטען במעבר אווירי לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לנמל לצורך טעינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ“ – מטען יבוא שנפרק מכלי שיט בנמל מנמלי הרשות אך יוצא לחוץ לארץ, בין משטח הנמל ובין אם לאו ובלבד שרשות המכס הכירה בו כמטען בשטעון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הנמל“ – לרבות מי שמנהל הנמל הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוך“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 1|כמשמעות ”מחסן עבר“ {{ח:הערה|[&quot;מסוך מעבר&quot;]}} או ”אזור סיוור“ בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסירה ישירה“ – מסירת טובין במישרין מכלי שיט שליד הרציף לבעליהם, או מן הבעלים לכלי שיט שליד הרציף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסירה עקיפה“ – מסירת טובין שלא בדרך מסירה ישירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעגן סגור“ – חלק הנמל המוגן בשובר גלים, לרבות צידו החיצון של שובר הגלים הקטן בנמלי חיפה ואשדוד, ובנמל אילת – חלק הנמל המהווה את הנמל הפנימי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משגור“ – כלל הטובין לפי מטען אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן נמל ייעודי“ – מיתקן מתמחה המשמש לפריקה או לטעינה של מטען מסוג אחד בלבד, נוזל או בצובר וכן רציף המשמש לפריקה או טעינה של חומר נפץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – נמל חיפה, נמל אשדוד, נמל אילת או נמל אשקלון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן עזר“ – סימן מיוחד למיונם של טובין, המשותף רק לחלק או לחלקים של המשגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן עיקרי“ – הסימן המיוחד למיונם של טובין, המשותף לכל המשגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספינת דיג“ – ספינה העוסקת בדיג ואין עליה מטען זולת דגה שאינה טעונה הצהרת מכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד מוסמך“ – פקיד שבסמכותו או מתפקידו לדרוש עשיית הדבר הנידון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קברניט“ – רב החובל של כלי השיט או מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה, למעט נתב ורב חובל נמל; ובכלי שיט שבבניה או בפירוק – הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רב חובל נמל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|בתקנות ניהול התעבורה הימית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטעון“ (transshipment) – העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטעון בין נמלי“ – העברת מטען מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון לכלי שיט בנמל אחר של הרשות בים התיכון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה“ (freight container) – יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה יציב בזוויות ישרות;
{{ח:תתת|(2)}} היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מצויידת באבזרים המאפשרים שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל להנחת דעתו של מנהל הנמל;
{{ח:תתת|(4)}} מידותיה אחידות כדלקמן:
{{ח:תתתת|(1)}} רחבה הוא 8 רגל;
{{ח:תתתת|(2)}} גבהה עד 9 רגל;
{{ח:תתתת|(3)}} ארכה הוא 20 רגל או 40 רגל;
{{ח:תתת|(5)}} הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה שאינה רגילה“ – מכולה שארכה אינו 20 רגל או 40 רגל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המכלה“ – מילויין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלנוע“ (Roll-on/Roll-off) – שיטת ניטולם של כלי רכב על גבי גלגליהם או זחליהם או כל שיטת תנועה אחרת שאינה הנפה בעזרת מנוף חיצוני ממקום חנייתם בכלי השיט דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי שבו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב מוביל“ – כלי רכב המשמש להובלת מטענים בשיטת גלנוע, לרבות גרור (trailer), גרור נתמך (semi-trailer) וגרור גל־נוע (roll-trailer); לענין זה, ”גרור גל־נוע“ (roll-trailer) – גרור המיועד להובלת מטענים באניות גל־נוע, ושאינו מורשה לנוע מחוץ לתחומי הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב מובל“ – מכונית או טרקטור על גלגלים המנוטל בגלנוע והמהווה מטען יבוא, מטען יצוא או מטען בשטעון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיור כלי רכב“ – פריקת יחידות טובין מתוך כלי רכב מוביל או טעינת יחידות טובין אל תוך כלי רכב מוביל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הספנות (ימאים)“ – {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)|תקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ניהול התעבורה הימית“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תצפית נמל“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|בתקנות ניהול התעבורה הימית}}.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הוראות סדר כלליות}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שעות העבודה}}

{{ח:סעיף|2|עבודה מחוץ לזמן הרגיל}}
{{ח:ת}} לא תיעשה עבודה בנמל מחוץ לזמן העבודה הרגיל אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כניסה ויציאה}}

{{ח:סעיף|3|תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן זה}} יחולו באותו חלק של נמל אשר רשות הנמלים קבעה אותו כשטח מוגבל (להלן – השטח המוגבל).
{{ח:תת|(ב)}} תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.

{{ח:סעיף|4|כניסה ברשיון|תיקון: תשנ״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייכנס אדם לנמל אלא על פי רשיון כניסה או על פי רשיון עיסוק.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.

{{ח:סעיף|5|מתן רשיון}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לתת רשיון כניסה, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, לרבות תנאים המגבילים את רשות הכניסה של בעל הרשיון לחלק מסויים של הנמל, ובכל עת לשנות את התנאים ולהוסיף עליהם.

{{ח:סעיף|6|המצאת רשיון}}
{{ח:ת}} השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} לבטל רשיון או לשנות את תנאיו או להוסיף עליהם, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הרשיון להמציא את הרשיון ובעל הרשיון חייב למלא אחרי הדרישה.

{{ח:סעיף|7|עיסוק}}
{{ח:ת}} לא ינהל אדם עסק בתחום הנמל אלא אם קיבל רשיון לכך מאת מנהל הנמל ובכפוף לתנאי הרשיון.

{{ח:סעיף|8|הגבלות נוספות}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי־חיים ורכב לשטח הנמל או לכל חלק ממנו, אם לדעתו דרוש הדבר להחזקת הנמל, להפעלתו או לניהולו.

{{ח:סעיף|9|הצגת רשיון}}
{{ח:ת}} בעל רשיון הנמצא בנמל חייב להראות את רשיונו לכל פקיד מוסמך או שוטר, לפי דרישתו.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רכב}}

{{ח:סעיף|10|כניסת רכב לנמל}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם רכב לשטח המוגבל של הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|11|עצירת רכב להצגת מסמכי מטען}}
{{ח:ת}} הנוהג ברכב העומד להיכנס לנמל יעצור את הרכב לפי דרישת מנהל הנמל ויציג לו את המסמכים הנוגעים לטובין המובלים באותו רכב.

{{ח:סעיף|12|ציות האחראי או הנוהג ברכב להוראות}}
{{ח:ת}} אדם האחראי לרכב או הנוהג ברכב בתחומי הנמל יישמע להוראות מנהל הנמל בכל ענין הקשור בהסעתו, בנהיגתו, בעצירתו, בהעמדתו, בחנייתו ובהחנייתו של אותו רכב וכן בפריקת מטען, בטעינתו ובהובלתו ובהורדת נוסעים, בהעלאתם ובהסעתם.

{{ח:סעיף|13|הגבלת זמן חניה}}
{{ח:ת}} לא ישאיר אדם רכב בנמל, ולא ירשה להשאירו, לתקופת זמן רצופה העולה על 12 שעות, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו}}

{{ח:סעיף|14|הגבלות בשימוש}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף או מסוך או כל חלק מהם, וכן לאסור את השימוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.

{{ח:סעיף|15|איסור בניה ללא רשות מאת מנהל הנמל}}
{{ח:ת}} לא יקים אדם בנין, מבנה או מיתקן כלשהו בנמל, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם קיבל מאת מנהל הנמל אישור שהדבר לא יפריע להפעלתו התקינה של הנמל.

{{ח:סעיף|16|איסור נטילת חול, אבנים וכו׳}}
{{ח:ת}} לא יטול אדם חול, אדמה, חצץ, אבנים או חמרים כיוצא באלה בתחום נמל, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: התנהגות אנשים בנמל}}

{{ח:סעיף|17|מילוי אחר תנאי הרשיון}}
{{ח:ת}} מי שנמצא בנמל חייב למלא אחרי תנאי רשיון הכניסה או העיסוק שבידו.

{{ח:סעיף|18|איסור הסרטה וצילום}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסריט אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|19|הצבת מודעות רק ברשות}}
{{ח:ת}} לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף, במסוך, באולם המתנה, במשרד או במקום אחר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל ובתנאים שהוא קבע.

{{ח:סעיף|20|כניסה למסוך}}
{{ח:ת}} לא ייכנס אדם למסוך שלא לשם סידור ענין בקשר לטובין הנמצאים שם, אלא ברשות מנהל הנמל, ולא יישאר בו לאחר שדרש ממנו מנהל הנמל לעזבו.

{{ח:סעיף|21|איסור דיג|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ידוג אדם בחכה או באופן אחר במעגן הסגור ולא ישים רשת לדיג או ציוד דיג אחר במימי הנמל.

{{ח:סעיף|22|חובת מבוגר לשמור על ילד שבפיקוחו}}
{{ח:ת}} לא ירשה אדם לקטין עד גיל 12 שנמצא בפיקוחו להימצא בנמל שלא בליווי בגיר.

{{ח:סעיף|23|איסור רחצה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל־חיים למימי הנמל אלא ברשות רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|24|הפגנות והתקהלויות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יערוך אדם הפגנה בנמל אלא ברשות מנהל הנמל ולא ישתתף אדם בהפגנה הנערכת ללא רשות כאמור; לא יגרום אדם להתקהלות אנשים בנמל ולא ישתתף בכל התקהלות אלא אם אישר אותה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים}}

{{ח:סעיף|25|הגדרות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הנמל“ – מנהל הנמל שבו רשום כלי השיט או שבו הוא מופעל באופן קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון שמנהל נמל מוציאו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 9|סעיף 9 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|26|סירוב לתת רשיונות}}
{{ח:ת}} מנהל נמל רשאי לסרב ליתן רשיון לכלי שיט הפועל בתחומי הנמל אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי השיט אינו מתאים, לדעת מנהל הנמל, למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;
{{ח:תת|(2)}} מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;
{{ח:תת|(3)}} כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}}, ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט, לדעתו של מנהל הנמל;
{{ח:תת|(4)}} השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.

{{ח:סעיף|27|תוקף רשיון}}
{{ח:ת}} תוקף הרשיון יהיה לשנה מיום נתינתו, אולם מנהל הנמל רשאי לקבוע לגבי רשיון מסויים תקופה קצרה יותר.

{{ח:סעיף|28|תנאים לרשיונות}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לכלול ברשיון תנאים המגבילים את השימוש בכלי השיט לחלק ממימי הנמל או לצורך עיסוק מסויים.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת משנה זו לא תגרע {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|29|הצגת רשיון}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי שיט חייב להראות את הרשיון בכל עת שידרוש ממנו פקיד מוסמך או שוטר לעשות כן.

{{ח:סעיף|30|הצגת פרטים במקום בולט}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי השיט יציין את הפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28(ב)}} באותיות ברורות במקום בולט לעין בכלי השיט.

{{ח:סעיף|31|שמירה}}
{{ח:ת}} לא יעזוב קברניטו או בעלו של כלי שיט את כלי השיט ללא השגחה נאותה אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או פקיד מוסמך אחר.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP)}}

{{ח:סעיף|32|רתיקת גווה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|33|המצאת רתוקות על־&lt;wbr&gt;ידי הקברניט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ימציא בעדן רתוקות מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|34|ניקוי רתוקות, תיקונן והחלפתן|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בזמנים שקבע רב חובל הנמל יובאו הרתוקות של כל גווה או ספינת אספקה לחוף, ינוקו, ישומנו או יוחלפו ויוחזרו למקומן לשביעת רצונו של רב חובל הנמל ועל חשבון הבעל או הקברניט של הגווה או הספינה.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות}}

{{ח:סעיף|35|סמכות מנהל הנמל או רב חובל הנמל לאכוף ביצוע הוראותיו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ביצע קברניט כלי שיט הוראה מהוראות מנהל הנמל או רב חובל הנמל שניתנו לפי תקנות אלה לקברניט כלי השיט, יהיה מנהל הנמל או רב חובל הנמל רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל או לרב חובל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל או לרב חובל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.

{{ח:סעיף|36|פיקוח על הנפת דגלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי, בהודעה בכתב שתישלח לקברניט של כלי שיט בנמל, לאסור על הנפתו או הצגתו של כל דגל או סמל על כלי השיט שעה שהוא נמצא שם, מלבד דגלו הלאומי, הדגל הישראלי, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
{{ח:תת|(ב)}} נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: ניתוב}}

{{ח:סעיף|37|הגדרות|תיקון: תשל״ב, תשנ״ט, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת רישוי נתבים“, ”הועדה“ – ועדה ליד מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן – המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הספנות והנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המעסיק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רב חובל הנמל שבו המועמד לקבלת רישיון ניתוב עתיד להיות מועסק – בנמל המפורט {{ח:פנימי|סעיף 289|בתקנה 289 לתקנות אלה}} למעט במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(2)}} נתב העוסק בפועל בניתוב – במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(3)}} רב חובל נמל שהממונה על הנמלים מינה אותו להשתתף בדין בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(4) ו־(5)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתב“ – בעל רשיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון לשמש נתב שהוצא מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 13|סעיף 13 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוררת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ימאים)|בתקנות הנמלים (ימאים), תשל״ב–1971}}.

{{ח:סעיף|38|סוגי רשיונות}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון יהיה זמני או קבוע.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

{{ח:סעיף|39|הגשת בקשה לרשיון}}
{{ח:ת}} בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} – השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שהיא קבעה.

{{ח:סעיף|39א|תנאי כשירות כללית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} תנאי הכשירות הכללית לתפקיד נתב הם:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל תעודת הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#סעיף 20|תקנה 20(1)(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#פרק ד|ופרק ד׳ לתקנות הספנות (ימאים)}};
{{ח:תת|(2)}} שירת באנייה בתפקיד קברניט כלי שיט, שתפוסתו ברוטו עולה על 3,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 24 חודשים לפחות או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 15 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 24 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת;
{{ח:תת|(3)}} הוא בעל תעודה רפואית תקפה מאת רופא מורשה או מוסד רפואי מוסמך, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש לשמש בתפקיד נתב; לעניין זה, ”מוסד רפואי מוסמך“ ו”רופא מורשה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#סעיף 52|בתקנה 52 לתקנות הספנות (ימאים)}}.

{{ח:סעיף|40|בקשה לרשיון זמני|תיקון: תשל״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} לבקשה למתן רשיון זמני יצרף המבקש –
{{ח:תת|(1)}} מסמכים המעידים על עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות הכללית כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א}};
{{ח:תת|(2)}} אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודה}} או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
{{ח:תת|(3)}} אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|41|בקשה לרשיון קבוע|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשה למתן רשיון קבוע יצרף המבקש –
{{ח:תתת|(1)}} רשיון זמני תקף של המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודה רפואית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (א)(1) ו־(2).

{{ח:סעיף|42|סמכויות הועדה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אלה סמכויות הועדה:
{{ח:תת|(1)}} לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39}} ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
{{ח:תת|(2)}} לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;
{{ח:תת|(3)}} להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה;
{{ח:תת|(4)}} לייעץ לשר בדבר קביעת תנאי הכשירות הכלליים הנדרשים לתפקיד נתב;
{{ח:תת|(5)}} לייעץ לשר בדבר הצורך בהשתלמויות מקצועיות.

{{ח:סעיף|42א|המלצה של מנהל רשות הספנות והנמלים|תיקון: תשל״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א(2)}} רשאי מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון, בתנאים או ללא תנאים, למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 3,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 18 חודשים לפחות, או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 12 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 18 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת, או שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
{{ח:תת|(ב)}} המלצת מנהל רשות הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(3)}}.

{{ח:סעיף|43|מתן רשיון}}
{{ח:ת}} השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש או לסרב לתתו, וכן לקבוע בו תנאים.

{{ח:סעיף|44|חקירות הוועדה}}
{{ח:ת}} הועדה רשאית –
{{ח:תת|(1)}} להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;
{{ח:תת|(3)}} להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.

{{ח:סעיף|45|סירוב לתת רישיון, התלייתו או ביטולו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לסרב לתת רישיון או לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניתוב, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו;
{{ח:תת|(2)}} השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
{{ח:תת|(3)}} השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.

{{ח:סעיף|45א|התליה לאלתר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אם יש לשר יסוד סביר להניח, לאחר שהועברה אליו חוות דעת של הממונה על הנמלים בעניין, כי הנתב ביצע מעשה שמפאת מהותו, חומרתו או נסיבותיו הקשורות לבטיחות השיט, אין הוא ראוי לעסוק בניתוב או, לאחר שקיבל תעודה רפואית מאת רופא מורשה או מוסד רפואי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א}}, כי מצב בריאותו של הנתב אינו מאפשר לו לבצע את תפקידו כנתב, והוא שוכנע כי יש צורך דחוף בהתליית רישיונו לשם הגנה מיידית על בטיחות השיט, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, בתנאים או בלא תנאים, עוד בטרם נמסרו לו המלצות הוועדה, ובלבד שייתן לנתב הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה.

{{ח:סעיף|46|פקיעת רשיון}}
{{ח:ת}} הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב־חובל;
{{ח:תת|(2)}} הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.

{{ח:סעיף|47||תיקון: תשל״ג־8, תשס״ט, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה}}

{{ח:סעיף|50|הודעה על בואו של כלי שיט}}
{{ח:ת}} לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל, יודיע על כך הקברניט או הבעל של כלי השיט למנהל הנמל; הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בתקנה 48}} שאינו זקוק לשירותים בנמל.

{{ח:סעיף|51|מסירת מיצהר היבוא}}
{{ח:תת|(א)}} לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל ימציא בעליו למנהל הנמל –
{{ח:תתת|(1)}} העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין בין היתר את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (stowage plan) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 218|בתקנה 218}} – תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;
{{ח:תתת|(2)}} רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;
{{ח:תתת|(3)}} רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;
{{ח:תתת|(4)}} רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.
{{ח:תת|(ב)}} הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.
{{ח:תת|(ג)}} לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל, לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.

{{ח:סעיף|52|סילוק אגרות ותשלומים לפני ההפלגה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפליג כלי שיט מנמל ללא אישור להפלגה מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.

{{ח:סעיף|53|מסירת מיצהר היצוא בהפליג כלי השיט}}
{{ח:ת}} כל כלי שיט, בטרם יינתן לו אישור הפלגה, חייב קברניטו למסור לפקיד המוסמך רשימת הנוסעים העומדים להפליג וכן מיצהר היצוא של המטען המציין בין היתר את המידות והמשקלות של כל משגור; אולם אם יש לכלי השיט סוכן בנמל, די בכך שהוא ימסור את הרשימה או המיצהר לפקיד המוסמך תוך 24 שעות מעת קבלת אישור ההפלגה.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: כלי שיט בנמלים}}

{{ח:סעיף|54|תנועת כלי שיט בנמל}}
{{ח:ת}} לא יניע ולא יתמרן אדם כלי שיט בנמל באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר שבנמל.

{{ח:סעיף|54א|אמצעי קשר בכלי שיט|תיקון: תשל״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישיט קברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 450 טונות לנמל ולא יעגינו בתחום נמל אלא אם היה כלי השיט מצוייד במכשיר קשר תג״מ (V.H.F) תקין ובמצב שמיש.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.

{{ח:סעיף|55|מצופי עוגנים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רב חובל הנמל רשאי להורות לקברניט של כלי שיט העוגן בנמל לגרום לכך כי מקום הימצאם של העוגנים יובלט באמצעות מצופים.

{{ח:סעיף|56|הפעלת צופר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם צופר בכלי שיט הקשור לרציף או לשובר הגלים מבלי שקיבל תחילה רשות מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום או לצורך ניסוי מערכות לפני הפלגה (Testing Gear).

{{ח:סעיף|57|כוח ההנעה של כלי השיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט המונע בכוח מכני חייב לוודא את כשירותו ותקינותו המלאה של כוח ההנעה העיקרי בכלי השיט כל עוד כלי השיט נמצא בנמל, אלא אם כן קיבל רשות בכתב מאת רב חובל הנמל או מי שהוא מינה לכך לשינוי כוח ההנעה העיקרי של כלי השיט, ובלבד שסוכן האנייה הציג לו אישור של המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט לאותו שינוי.

{{ח:סעיף|58|נוכחות אנשי צוות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט העוגן או הרתוק בנמל יבטיח כי מספר מספיק של אנשי צוות יהיו נוכחים על כלי השיט לצורך שמירה על בטיחותו ואפשרות תמרונו, זולת אם רב חובל הנמל הסכים מראש אחרת; רב חובל הנמל יתייעץ עם המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט הנוגע בדבר או מי שהוא מינה לעניין זה.

{{ח:סעיף|59|אמצעי ריתוק}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט הרתוק בנמל יבטיח כי אמצעי הריתוק של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב תקין.

{{ח:סעיף|60|סוככי מגן|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} קברניטו של כלי שיט הנכנס לנמל יבטיח כי כלי השיט יהיה מצוייד בסוככי מגן במספר ובגודל מתאימים לכלי השיט והשימוש בהם ייעשה לפי הצורך ולפי הוראות רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|61|קשירת כבלים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} רב חובל הנמל רשאי ליתן הוראה לקברניט לקשור כבלים או ציוד קשירה לכלי השיט תוך מועד שיורה; אם אין לקברניט כבלים או ציוד קשירה כאמור, יספקם רב חובל הנמל ויחייב את הקברניט בהוצאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא קויימה הוראת תקנת משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי רב חובל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.

{{ח:סעיף|62|הפעלת מדחף על יד רציף|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בכלי שיט העוגן על יד רציף לא יופעל המדחף בלי רשות לכך מאת מנהל הנמל אלא אם –
{{ח:תת|(1)}} הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום; או
{{ח:תת|(2)}} הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.

{{ח:סעיף|63|איסור חסימת נתיבי שיט וגישות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעגון כלי שיט בנתיב שיט, בתעלה או במקום המפריע לגישה לכל רציף, מזח או מיתקן אחר של הנמל, אלא לפי היתר מראש מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות מרב חובל הנמל, פרט למקרה חירום.

{{ח:סעיף|64|עגינה וריתוק|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־3, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“, ”חברת נמל“ ו”תאגיד מורשה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}} (להלן – החוק);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רציף מסחרי“ – רציף שהרשות הורתה לגביו, לפי תקנת משנה (א1)(2), כי הקצאתו לכלי שיט תהיה לפי הסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“, לגבי כל רציף – חברת הנמל או התאגיד המורשה שהוסמכו לתת בו שירותי נמל לציבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צוות תפעול“ – קבוצת עובדים מוגדרת, העובדת בשיתוף פעולה לביצוע תהליך ניטול המטען והכוללת עובדים במספר ובתפקידים המתאימים, להלכה, להשלמת התהליך האמור במלואו.
{{ח:תת|(א1)}} לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע בכללים לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|סעיף 32(ב) לחוק}}, ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן – נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ״ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;
{{ח:תתת|(2)}} להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן – אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, ”זמן שהיית אניה בנמל“ – פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ״ל המפעיל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעיל –
{{ח:תתתתת|(1)}} בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה – שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;
{{ח:תתתתת|(2)}} ביום שישי – שלושה צוותי תפעול;
{{ח:תתתת|(ד)}} המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;
{{ח:תתתתת|(2)}} המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;
{{ח:תתתתת|(3)}} להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.
{{ח:תת|(א2)}} בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.
{{ח:תת|(א4)}} קביעת נוהל התור התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.
{{ח:תת|(א5)}} נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן – הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.
{{ח:תת|(ה)}} מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.
{{ח:תת|(ז)}} לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ח)}} היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 42|בסעיף 42(ג)(3) לחוק}}, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 43|סעיפים 43 עד 46}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 48|ו־48 לחוק}}.

{{ח:סעיף|65|היתר ריתוק}}
{{ח:ת}} אין לראות בקבלת אגרות מינגש או כל אגרות אחרות בלבד משום מתן היתר לכלי שיט להירתק לרציף או לעגון במקום אחר בנמל כל עוד לא נתקבל היתר לכך.

{{ח:סעיף|66|פריקת מטענים וטעינתם}}
{{ח:ת}} לא יתחילו בפריקת מטענים או בהורדת אנשים מכלי שיט או בטעינת מטענים או העלאת אנשים עליו, אלא במקום ובזמן שנקבע לכך בהיתר שקיבל הקברניט מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|67|הגבלות בשירותי הנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור טעינתם או פריקתם של טובין ועלייתם או ירידתם של אנשים מכלי שיט כל אימת שהוא סבור כי מזג האוויר או גורם אחר עלול להפריע למהלך התקין של העבודה או לגרום נזק לנמל או לרכוש או לאנשים שבתוכו.

{{ח:סעיף|68|עיכוב פריקה וטעינה}}
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט שלא פרק מטען או לא טענו במהירות הסבירה לדעת מנהל הנמל, והוא תופס מקום ריתוק הדרוש לכלי שיט אחר, רשאי מנהל הנמל להורות להעתיקו ממקום ריתוקו או להעתיקו בעצמו ולהטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בכך.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.

{{ח:סעיף|69|מניעת נזק ממיתקני הנמל}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף או למיתקן אחר בנמל עקב ניתוב, עגינה או רתיקה של כלי השיט או בשעת פריקה או טעינה.

{{ח:סעיף|70|הודעה על גרימת נזק}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט יודיע מיד למנהל הנמל על כל נזק שגרם כלי השיט לרציף או למיתקן אחר בנמל.

{{ח:סעיף|71|איסור כניסת כלי שיט שאינם מבוטחים}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לאסור כניסתו של כלי שיט לנמל אם לא הוכיח בעל כלי השיט או קברניטו כי כלי השיט מבוטח להנחת דעתו של מנהל הנמל מפני כל נזק שהוא אחראי לו ואשר עלול להיגרם על־ידי כלי השיט בנמל.

{{ח:סעיף|72|הרחקת כלי שיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נוכח רב חובל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: ציוד}}

{{ח:סעיף|73|עגורני חוף}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, כולם או מקצתם, מכלי שיט הרתוק לרציף בנמל, או טעינתם עליו, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם לדעתו הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני כלי השיט עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|74|חובת שימוש בעגורני חוף}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בתקנה 73}} יהא השימוש בעגורני חוף או במיתקני חוף חובה לשם פריקת מטענים בצובר שעליהם הורה מנהל הנמל, או טעינתם לכלי שיט הרתוק לרציף, כל אימת שבנמל מצויים עגורנים או מיתקני חוף שאפשר להשתמש בהם.

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: מטענים}}

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן א|סימן א׳: מסמכי המטענים וסימונם}}

{{ח:סעיף|75|טובין שלא נפדו וגורמים לצפיפות}}
{{ח:ת}} נפרקו טובין מכלי שיט בנמל ועברו חמישה ימים מן היום שבו השלים כלי השיט שייבא את הטובין את פריקת מטענו בנמל, רשאי מנהל הנמל, אם לדעתו אי העתקת הטובין גורמת לצפיפות בו, לצוות על העתקתם למקום שאישר לכך גובה המכס, וההוצאות הכרוכות בכך ישולמו על ידי היבואן או בעל הטובין, או על ידי סוכנו של כל אחד מהם, בטרם יוצאו הטובין מפיקוחה של רשות הנמלים.

{{ח:סעיף|76|רשימת טובין ליצוא}}
{{ח:ת}} לא יביא אדם לנמל טובין שאינם חפצי נוסעים (להלן {{ח:פנימי|פרק 10|בפרק זה}} – טובין) לשם הטענתם על כלי שיט, אלא אם המציא קודם לכן למנהל הנמל רשימה של הטובין האלה ובה תיאורם, משקלם, מידותיהם, סימונם, אריזתם, שמות שולחיהם ומקבליהם וציון הטובין המסוכנים שביניהם.

{{ח:סעיף|77|סימון משקל טובין מיוצאים}}
{{ח:ת}} הבעל של כל יחידת טובין המיוצאת דרך הנמל, שמשקלה ברוטו אלף קילוגרמים או יותר, יבטיח שהמשקל יצויין על אריזת המשגור באופן ברור ובולט לעין בכתב בר־קיימא.

{{ח:סעיף|78|המצאת רשימת טובין בשיטעון}}
{{ח:ת}} אם מועברים טובין מכלי שיט אחד בנמל למשנהו, רשאי מנהל הנמל לדרוש מהקברניטים של שני כלי השיט רשימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בתקנה 76}} לענין הטובין שבשיטעון.

{{ח:סעיף|79|הוראת מסירה|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} טובין שנפרקו בנמל לשם יבוא או כמטען במעבר, יגישו מקבלי הטובין או סוכניהם למנהל הנמל הוראת מסירה מטעם סוכן כלי השיט שבו יובאו הטובין בטופס שנקבע על פי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 14|סעיף 14 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|80|תעודת יצוא}}
{{ח:ת}} יצואן של טובין או סוכנו יגישו למנהל הנמל תעודת יצוא, שבה נקובים הפרטים הבאים לענין הטובין:
{{ח:תת|(1)}} שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;
{{ח:תת|(2)}} שם המקבל;
{{ח:תת|(3)}} משקלם של הטובין ונפחם;
{{ח:תת|(4)}} סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;
{{ח:תת|(5)}} נמל היעוד.

{{ח:סעיף|81|אי אחריות להטענת טובין}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים אינה חייבת להטעין טובין שעליהם הוגשה תעודת יצוא, כולם או מקצתם, על כלי שיט ששמו צויין בתעודת יצוא.

{{ח:סעיף|82|פיקוח בעת פריקה וטעינה}}
{{ח:ת}} בעת פריקה או טעינה על כלי שיט בנמל, יימצא עליו קברניטו ויפקח על הפעולות האמורות.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: מטענים ברציפים}}

{{ח:סעיף|83|הנחת טובין בנמל}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם טובין במקום כלשהו בשטח הנמל אלא ברשות פקיד מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.

{{ח:סעיף|84|אריזת טובין}}
{{ח:ת}} לא יארוז אדם טובין, לא יפתח אריזתם ולא ירכיב מכוניות, מכונות או טובין אחרים בשטח הנמל, אלא ברשות הפקיד המוסמך.

{{ח:סעיף|85|איסור הנחת טובין וציוד בקרבת מיתקני הנמל|תיקון: תשל״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם כל טובין או ציוד ולא יחזיקם ברציף בקרבה יתרה לרתוקות, לזקפים (bollards), לטבעות קשירה, לעמודים, לחיבורי מים או חשמל, למסילות ברזל או למסילת עגורנים.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מסילת ברזל“ – השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.

{{ח:סעיף|86|איסור הנחת טובין באופן העלול לגרום נזק}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל טובין אשר לדעת פקיד מוסמך עלולים לגרום נזק לרציף, למסוך או למקום אחר או לטובין אחרים בקרבתם.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.

{{ח:סעיף|87|בעלי־&lt;wbr&gt;חיים בנמל}}
{{ח:ת}} מי שבפיקוחו נמצאים בעלי־חיים בנמל או המביא בעלי־חיים לנמל או המוציא אותם משם, ינקוט בכל הצעדים הדרושים למניעת בריחתם או תעייתם.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ג|סימן ג׳: פריקה וטעינה}}

{{ח:סעיף|88|מתיחת רשתות בעת פריקה וטעינה}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט יגרום לכך כי לפני פריקת טובין או טעינתם ובזמן הפריקה או הטעינה יימתחו רשתות וקולטי מפולת בין כלי השיט והרציף.

{{ח:סעיף|89|הוראות לקברניט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לתת מפעם לפעם הוראות בענין פריקה וטעינה וכל הכרוך בכך לקברניט של כלי שיט ולכל אדם הממונה על פריקת כלי שיט או טעינתו, לרבות הוראות בענינים כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;
{{ח:תתת|(2)}} השימוש בארבות, בסירות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;
{{ח:תתת|(3)}} הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;
{{ח:תתת|(4)}} שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;
{{ח:תתת|(5)}} האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.

{{ח:סעיף|90|מסירת טובין במסירה עקיפה לפי שטרי מטען}}
{{ח:תת|(א)}} במסירה עקיפה, ימסור הקברניט או הבעל של כלי שיט למנהל הנמל את הטובין כשהם מסודרים לפי שטרי מטען.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.

{{ח:סעיף|91|רשימות טובין בפריקה}}
{{ח:ת}} ערך קברניט או הבעל של כלי שיט רשימות של טובין שנפרקו מכלי השיט, רשאי מנהל הנמל לדרוש העתק מהרשימות האמורות.

{{ח:סעיף|91א|כיסוי מטענים בגלנוע|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} כלי רכב מוביל שהוא טעון מטען יבוא או מטען ייצוא יימסר לנמל כשהוא מכוסה להגנת המטען מפני גשם.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ד|סימן ד׳: סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|92||תיקון: תשל״ג, תשל״ט־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|93||תיקון: תשל״ט־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|94|מסירה ישירה טעונה אישור}}
{{ח:ת}} לא תיעשה מסירה ישירה בטובין מיובאים או מיוצאים, אלא באישורם המוקדם בכתב של גובה המכס ומנהל הנמל.

{{ח:סעיף|95|סמכות לסרב מסירה עקיפה|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות מסירה עקיפה בעת פריקת טובין או טעינתם, אם לדעתו מסירה כאמור עלולה לגרום לצפיפות יתרה, סכנת דליקה, התפוצצות, לכלוך, זיהום אויר, הפרעה לסדרי העבודה בנמל וכיוצא באלה, או אם הדבר דרוש, לדעתו, להגנתם, שמירתם או בטיחותם של הטובין המשונעים או של טובין אחרים שבקרבתם.

{{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד־עשר: טובין ללא תובעים}}

{{ח:סעיף|96|דמי מכירת טובין ללא תובעים|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נמכרו טובין בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|סעיף 21}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 22|או 22 לפקודה}}, ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם מסי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, ההוצאות הקשורות בטיפול בהם לצורך מכירתם והוצאות מכירתם.
{{ח:תת|(ב)}} העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה הוראה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|לסעיף 21}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 22|או 22 לפקודה}} למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות – יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנת משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.
{{ח:תת|(ד)}} טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ה)}} רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה – רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.

{{ח:סעיף|97|הודעה על מכירת טובין ללא תובעים|תיקון: תשל״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על מכירה של טובין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|בסעיף 21(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, תפורסם בידי מנהל הנמל שבו הטובין עומדים להימכר, בתחילת החודש שבו הטובין יוצאו למכירה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ־15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.
{{ח:תת|(ג)}} טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ד)}} אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.

{{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים־עשר: בטיחות}}

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן א|סימן א׳: אמצעי בטיחות}}

{{ח:סעיף|98|אמצעי גישה לכלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט של כלי שיט שרותק לרציף יקבע ויחזיק כבש מתאים לגישה בטוחה מהרציף לכלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.
{{ח:תת|(ג)}} הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.

{{ח:סעיף|99|עליה וירידה מכלי שיט באמצעות כבש}}
{{ח:ת}} לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד ממנו לחוף אלא באמצעות כבש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 98|בתקנה 98}}.

{{ח:סעיף|100|כלי שיט בתנועה}}
{{ח:ת}} לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד מכלי שיט לחוף כל עוד כלי השיט נמצא בתנועה.

{{ח:סעיף|101|איסור לטפס}}
{{ח:ת}} לא יטפס אדם על שובר גלים, על רציף או מתחתיו, או על כל מבנה, עגורן או מטען בנמל, אלא אם הורשה לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|102|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן זה}} אינן באות לגרוע {{ח:חיצוני|כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים)|מכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947}}.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: מניעת דליקות בנמל וכיבוין}}

{{ח:סעיף|103|איסור עישון בנמל}}
{{ח:ת}} לא יעשן אדם ולא ישתמש במאור חשוף או באש מסוג כלשהו בנמל במקומות שהעישון או השימוש כאמור נאסר על ידי מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|104|איסור ביצוע עבודת בעירה בנמל}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש ברציף, במסוך או בכל מקום אחר בנמל, אלא ברשות מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|105|כיבוי דליקות בנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לנקוט בכל הצעדים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.

{{ח:סעיף|106|הרחקת טובין ממקום דליקה}}
{{ח:ת}} פרצה דליקה בנמל, במקום שבו מוחסנים טובין או בקרבתו, או בכלי שיט בקרבת מקום כאמור, רשאי מנהל הנמל להרחיק בזמן הדליקה או כיבויה את הטובין למקום אחר בנמל או מחוצה לו ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או נגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, החל מפרוץ הדליקה ועד שהבעל קיבלם להחזקתו, עד כדי ערך הטובין.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין}}

{{ח:סעיף|107|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן זה}}, ”הבערת אש“ – כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.

{{ח:סעיף|108|איסור הבערת אש}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם אש בכלי שיט –
{{ח:תתת|(1)}} בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;
{{ח:תתת|(3)}} בשעת תדלוקו של כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.

{{ח:סעיף|109|הבערת אש}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108}} מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
{{ח:תת|(2)}} הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
{{ח:תת|(3)}} חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.

{{ח:סעיף|110|ריתוך אסור}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן זה}} – פעולות ריתוך) –
{{ח:תת|(1)}} בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;
{{ח:תת|(2)}} בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;
{{ח:תת|(3)}} בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

{{ח:סעיף|111|פעולות ריתוך מותרות}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 110|בתקנה 110}} מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} במקום שלא פורט בפסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

{{ח:סעיף|112|אמצעי זהירות לפני פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצוע הפעולה אלא אם נקט תחילה באמצעי הזהירות הדרושים למילוי התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;
{{ח:תת|(2)}} במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;
{{ח:תת|(3)}} במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;
{{ח:תת|(4)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות – נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;
{{ח:תת|(5)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה – הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;
{{ח:תת|(6)}} אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז – מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

{{ח:סעיף|113|אמצעי זהירות בשעת פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי בטיחות למניעת הדברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
{{ח:תת|(2)}} חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;
{{ח:תת|(3)}} הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;
{{ח:תת|(4)}} חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

{{ח:סעיף|114|אמצעי זהירות בגמר פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך או משתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע הפעולה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;
{{ח:תת|(2)}} מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
{{ח:תת|(3)}} הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.

{{ח:סעיף|115|סמכויות מנהל הנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולת ריתוך או להתנות את ביצועה בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 112|בתקנות 112}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|113}} {{ח:פנימי|סעיף 114|ו־114}}, אם לדעתו דרוש הדבר מטעמי בטיחות.

{{ח:סעיף|116|הודעה על דליקה בכלי שיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, לרב חובל הנמל; רב חובל הנמל יודיע למנהל הנמל ולרשות הכבאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.
{{ח:תת|(ב)}} חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.

{{ח:סעיף|117|הרחקת טובין מכלי שיט}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה ומסביבתו.

{{ח:סעיף|118|הרחקת כלי שיט מתחום הנמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה.

{{ח:סעיף|119|הגשת עזרה למנהל נמל או לרב חובל הנמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(במקור התקנה סומנה בטעות כתקנה 119א).}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט שפרצה בו דליקה יגיש למנהל הנמל או לרב חובל הנמל, לפי העניין, כל עזרה אפשרית הדרושה לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|תקנות 117}} {{ח:פנימי|סעיף 118|או 118}}.

{{ח:סעיף|120|שימוש במלגזה לצורך שינוע}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי שיט.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.
{{ח:תת|(ג)}} בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: כללי}}

{{ח:סעיף|121|אחריות מעביד}}
{{ח:ת}} חובה המוטלת על פי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} תחול על הקברניט, על המבצע ועל מעבידו של המבצע.

{{ח:סעיף|122|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחום נמל.

{{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה־עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם|תיקון: תשמ״ד־2}}

{{ח:סעיף|123|הגדרות|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מוגבל“ – אזור בתחום הכרזת נמל, המגודר בגדר הנמל ואשר למנהל הנמל שליטה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מניעה“ – אזור בנמל בתחום המעגל ברדיוס של 50 מטרים מהמקום שבו מבוצעות, או נעשות הכנות לביצוע, כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} טעינה או פריקה של חמרי נפץ;
{{ח:תתתת|(2)}} עגינה, קשירה, עיתוק, ניתוק או הפלגת אנית חמרי נפץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה א׳“ – שטח שבו צפויים, במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, התמוטטות או נזק חמורים לרכוש ופגיעה קטלנית בנפש שלא ניתן למנעם על ידי מיגון או מחסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה ב׳“ – השטח שבו צפויים במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, נזקים לרכוש ופגיעה בנפש מרסיסים, הדף, גופים מעופפים וכיוצא באלה ואשר ניתן למנעם או להפחיתם על ידי מיגון או מחסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנית חמרי נפץ“ – כלי שיט הנושא עמו בהכנסו לנמל, או בהמצאו בנמל, כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ שכלי שיט כאמור נושא עמו דרך קבע לשימושו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – הקברניט, הבעל או החוכר של אנית חמרי נפץ או הבעל של מטען חמרי נפץ או סוכנם או נציגם או שליחם של כל אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חמרי נפץ“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק חמרי נפץ|בחוק חמרי נפץ, התשי״ד–1954}}, לרבות חמרי נפץ ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה הראשונה (1 Class) של הקודקס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לעניני ספנות International Maritime Organization שישראל חברה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקודקס“ – הקודקס הבינלאומי הימי של אימ״ו לענין טובין מסוכנים (I.M.D.G. Code).
{{ח:תת|(ב)}} הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.

{{ח:סעיף|124|הודעה על מטען|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הגיע אנית חמרי נפץ לנמל או לפני הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל בדרך אחרת ימסור הבעל הודעה על כך למנהל הנמל, בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|לטופס 1 שבתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן – הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח א|שבלוחות א׳ עד ה׳ בתוספת השניה}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}}, כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.

{{ח:סעיף|125|סיווג בהעדר הודעה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} לא נמסרה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(א)}}, או לא נמסרה במועד, או נמסרה והאמור בה לא הניח דעתו של מנהל הנמל, יסווג מנהל הנמל את חמרי הנפץ בקבוצה 1.1 שבקודקס.

{{ח:סעיף|126|עגינה וקשירה של אנית חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אנית חמרי נפץ לא תיכנס, לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובמקום שנקבע בהיתר.
{{ח:תת|(ב)}} אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.

{{ח:סעיף|127|אמצעים לגרירה בשעת סכנה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל יניח גרזנים בחרטום אנית חמרי נפץ השוהה בנמל וכן ליד חבלי הקשירה שבירכתיה, שיאפשרו ניתוק כלי השיט מן הרציף בשעת סכנה.
{{ח:תת|(ב)}} הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.

{{ח:סעיף|128|טעינת חמרי נפץ ופריקתם|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} אין לטעון חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או לפרקם ממנה אלא במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, ”בודק מוסמך“ – כמשמעותו על פי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 1|סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.

{{ח:סעיף|129|כמויות המותרות לשינוע ואישור חריגה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} למטען חמרי נפץ המיועדים לטעינה על אנית חמרי נפץ או לפריקה ממנה, יקבעו אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ על ידי חישוב רדיוסים של איזורי הסכנה התואמים, על פי סיווג חמרי הנפץ בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה ”א“ שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) – יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה ”א“ התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבעל הגיש למנהל בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|טופס 2 בתוספת השניה}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|לטופס 2 בתוספת השניה}}, כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה״ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה ”א“.

{{ח:סעיף|130|חובת זהירות|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות כלשהן באזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל כל אימת שמתבצעת באיזור המניעה טעינה או פריקה של חמרי נפץ, זולת מי שקשור במישרין לשינועם, או איש צוות באנית חמרי נפץ, או מי שקיבל היתר לכך מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.

{{ח:סעיף|131|דגל ומאור|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} קברניט של אנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום נמל חייב בשעות היום להניף דגל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 3|טופס 3 בתוספת השניה}} ובשעות הלילה – לתלות ולהאיר מאור אדום בראש התורן ואם אין לכלי השיט תורן – באחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, והכל באופן שהאור יראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משלושה וחצי קילומטרים.

{{ח:סעיף|132|איסור שהיית כלי שיט ליד אנית חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישיט אדם לעבר אנית חמרי נפץ כלי שיט שאינו נוטל חלק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ או קשור ישירות לקשירתה, לעיתוקה או לניתוקה של אנית חמרי נפץ.
{{ח:תת|(ב)}} גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|133|מניעת דליקות והתפוצצויות|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בהימצא אנית חמרי נפץ בתחום הנמל ינקוט הבעל כל אמצעי זהירות הדרושים למניעת אש או התפוצצות בכלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.
{{ח:תת|(ג)}} ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן – האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.
{{ח:תת|(ה)}} האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.
{{ח:תת|(ו)}} ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.

{{ח:סעיף|134|{{ח:הערה|שילוט}}|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל יסמן את אזור המניעה וגבולותיו בשילוט מתאים; לפני תחילת טעינה או פריקה של חמרי נפץ יוצגו שלטי אזהרה ליד כבש אנית חמרי הנפץ ובאזור המניעה בזו הלשון: ”אסור לעשן, להשתמש בלהבה גלויה ולהכניס גפרורים ומצתים; הגישה למבקרים אסורה ללא אישור מנהל הנמל“.

{{ח:סעיף|135|איסור הבערת אש, עישון והכנסת מכשירי הצתה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם אש גלויה באזור מניעה או באנית חמרי נפץ השוהה בנמל, אלא אם כן ניתן על כך היתר מראש מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”אש גלויה“ – חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנת משנה (ד).

{{ח:סעיף|136|איסור שימוש בכיבלי חשמל מסויימים|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם בכיבלי חשמל ניידים באנית חמרי נפץ ובאזור המניעה, לשם תאורה, אלא אם הם מסוג משוריין שאישר מנהל הנמל, וכשהם מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף ומנהל הנמל התיר את השימוש.

{{ח:סעיף|137|איסור פעולות המתיזות גצים|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם בניקור או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה ליצור או להתיז גצים באנית חמרי נפץ השוהה בנמל; אולם אם היה צורך לבצע עבודת תיקונים דחופה באנית חמרי נפץ, העלולה ליצור או להתיז גצים, ניתן לבצעה אם ניתן היתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאים שקבע.

{{ח:סעיף|138|כוננות האניה וצוותה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} בזמן שהותה של אנית חמרי נפץ בנמל יהיו האניה וצוותה במצב כוננות המאפשר הוצאתה המיידית של האניה מן הנמל בכל עת.

{{ח:סעיף|139|איסור פירוק מנועי האניה|תיקון: תשמ״ד־2, תשע״ח}}
{{ח:ת}} הבעל לא יפרק את מנועי אנית חמרי הנפץ השוהה בנמל ויקיים את הכח המניע שלה במצב מוכן להפעלה מיידית, אלא בהיתר מראש מאת רב חובל הנמל ולפי תנאיו; ובלבד שסוכן האנייה הציג לפניו אישור מאת המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגנת האנייה לעניין פירוק המנוע ואי־קיום הכוח המניע של האנייה.

{{ח:סעיף|140|אמצעי בטיחות נוספים|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} בנסיבות מיוחדות רשאי מנהל הנמל להורות על נקיטת אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות על האמור {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|141|הרחקת חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} חומר נפץ ישונע, בתחום הנמל, במסירה ישירה ובתוואי שעליו יורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 128|בתקנה 128}}, לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|142|אריזה וסימון|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל יוודא שאריזת חמרי הנפץ תהיה עמידה בפני סיכונים הקשורים בשינועם ובהובלתם בים, והסימון על פניהן ייעשה באופן בולט וברור לעין, לפני הבאתם לנמל.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.

{{ח:סעיף|143|תקינות מכולות וכלי־&lt;wbr&gt;רכב|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} הבעל של חמרי נפץ המיועדים ליבוא או ליצוא במכולה או המשגר כלי רכב טעונים חמרי נפץ לנמל לשם טעינתם יחד עם חמרי הנפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה כאמור, יוודא שהמכולה וכלי הרכב יהיו בעלי כל הנתונים לעמידה בתנאי השינוע וכי המכולה תענה על דרישות כל אמנה בינלאומית לענין שינוע והובלה שישראל הצטרפה אליה או על דרישות כל רשות מוסמכת לענין.

{{ח:סעיף|144|פיקוח על טעינה ופריקה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אנית חמרי נפץ, המפקח על הטעינה או הפריקה, יוודא שבידיו כל הפרטים הנוגעים לחמרי הנפץ המיועדים לשינוע, לרבות כמותם, אריזתם, שמותיהם, סיווגם, תכונותיהם, הסיכונים הטמונים בהם וכן אופן ושיטות הטיפול בהם בשעת סכנה או חירום.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|145|תנאי וזמני טעינה, פריקה והפלגה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיעשה עבודה בחמרי נפץ בנמל, לרבות טעינתם על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה בזמן סערת ברקים.
{{ח:תת|(ב)}} טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;
{{ח:תתת|(2)}} ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.
{{ח:תת|(ג)}} טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.
{{ח:תת|(ד)}} פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.
{{ח:תת|(ה)}} אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.

{{ח:סעיף|146|כיסוי חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אנית חמרי נפץ יוודא שחמרי הנפץ שעליה יהיו מכוסים כל העת, למעט בזמן הטעינה או הפריקה.
{{ח:תת|(ב)}} בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.

{{ח:סעיף|147|איסור שימוש בכלי רכב ובציוד ממונע|תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס לאזור מניעה כל רכב, לרבות רכב תפעולי, המונע במנוע בנזין, פרט לרכב כיבוי אש ורכב הצלה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.
{{ח:תת|(ג)}} לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס ”Ex“ או ”EE“.
{{ח:תת|(ד)}} מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס ”DS“ (דיזל) או ”EE“ (חשמל).

{{ח:סעיף|148|איסור כניסה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} לא יכנס אדם לאזור מניעה או לאזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל ולא ימצא בו בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה, למעט איש צוות של האניה, איש צוות כיבוי אש והצלה, נהג כלי תובלה המועסק בשינוע חמרי נפץ ואדם העוסק בטעינה, בפריקה או בפיקוח, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|149|הודעה על תקלה|תיקון: תשמ״ד־2}}
{{ח:ת}} קברניט אנית חמרי נפץ יודיע מיד למנהל נמל על כל תקלה הנוגעת לחמרי נפץ שבה, העלולים לסכן את הנמל או כל אדם או רכוש שבתחומו או בסביבתו.

{{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|150|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 14|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה“ – מקום בתחום הנמל שבו מבוצעות פעולות שינוע, אחסנה או אריזה של חומר מסוכן והאזור הסמוך לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים“ – כלי שיט המשנע, מאחסן או העומד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, למעט חומר מסוכן בכמות הדרושה לתפעולו של כלי השיט עצמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים המשנעת, מאחסנת או העומדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים בצובר, לרבות אניה כאמור אשר סיימה פריקת חומר מסוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים מוצקים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים נוזלים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לספנות שישראל חברה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – קברניטה, בעלה או חוכרה של אניית חמרים מסוכנים או הבעל של חמרים מסוכנים או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גז“ – לרבות אדי חומר מסוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות אימ״ו“ – ההנחיות הכלולות בספר ”תובלה בטוחה, שינוע ואחסון של חמרים מסוכנים בתחום הנמל“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר לקיח“ – חומר, בכל מצב צבירה, שנקודת ההבזקה שלו בגביע סגור לפי שיטת האגודה האמריקאית לבחינת חמרים ASTM 93-D (לפי התקן האמריקאי לבחינת חומרים, כרך D תקן 93) היא טמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס או פחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – חומר מן החמרים המוגדרים בקודקס של אימ״ו, בכמות ובתנאים העולים על המינימום המפורט בו וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות, למעט חמרי נפץ כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק 13 לתקנות אלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן ארוז“ – חומר מסוכן המשונע או מאוחסן באריזה לרבות אריזה אשר שימשה לאחסנת חומר מסוכן אלא אם כן נוקתה משאריות החומר המסוכן, אם תכונות החומר מאפשרות זאת בבטיחות וכל תוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בה הוסרו ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן בצובר“ – חומר מסוכן המשונע או המאוחסן ללא אריזת ביניים בכלי קיבול המהווה חלק מכלי שיט או המחובר חיבור של קבע למקרקעי הנמל, או המהווה חלק מהמערך התפעולי של הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה מוצק בעת שינועם או אחסנתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה נוזלי בעת שינועם או אחסנתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי קיבול“ – מכל, ספנת אניה, מכולה ואריזה אחרת מכל מין וסוג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן חמרים מסוכנים“ – אזור בנמל שמנהל הנמל אישרו כמקום אחסנה של חמרים מסוכנים ארוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינגש“ – אזור בנמל, ליד רציף, בו עוגנת אניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוף“ – אזור בנמל שקבע מנהל הנמל המצוייד במתקנים לשינוע ואחסנה של חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, לרבות המינגש המיוחד במסוף המיועד לביצוע שינוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מסוף“ – אדם שמנהל הנמל מינהו לניהול המסוף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר או״ם“ (UN Number) – מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מחסן“ – בעל מחסן חמרים מסוכנים מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול מחסן חמרים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מערכת אמצעים לשינוע ולאחסון חמרים מסוכנים נוזלים בצובר במסוף או מחוצה לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מיתקן“ – בעל מיתקן, מורשהו או חוכרו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרה חירום“ – מקרה של תקלה באניית חמרים מסוכנים או תקלה בשינוע או באיחסון חומר מסוכן ובכלל זה דליפה, אש, התפוצצות או גלישת חומר מסוכן ממכלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהלי חירום“ (EMS) – ההנחיות הכלולות בספר ”נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במיתקן“ – מי שמפעיל מיתקן מעסיקו במיתקן לרבות קבלן עצמאי ועובדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רציף“ – אזור בנמל, למעט מסוף, שבו מתבצע שינוע של חמרים מסוכנים ארוזים או של חומרים מסוכנים מוצקים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיל רציף“ – בעל של רציף, מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול הרציף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת סיכון“ (UN Class) – מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קודקס של אימ״ו“ (IMDG Code) – הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ״ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רמת סיכון“ – סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group) כפי שמוגדר בקודקס של אימ״ו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוע“ – לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: כללי|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|151|הודעה על חמרים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל אניית חמרים מסוכנים ימסור בכתב למנהל הנמל או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הגעת אניית חמרים מסוכנים לנמל, הודעה על חמרים מסוכנים (להלן – ההודעה) בנוסח הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 1|בטופס 1 בתוספת השלישית}}; לגבי משך הפלגה קצר מ־24 שעות, תימסר ההודעה בכתב עם הפלגת האניה מנמל המוצא.
{{ח:תת|(ב)}} בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ״ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.

{{ח:סעיף|152|קשר האניה עם החוף|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקיים קשר רדיו או טלפון רצוף בין האניה שבפיקודו ובין תצפית הנמל בכל עת שהאניה שוהה בתחום הנמל.

{{ח:סעיף|153|פעולה הקשורה בחומר מסוכן|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} שינוע, אחסון או פעולה אחרת בנמל ובדרך אליו הקשורה בחומר מסוכן ייעשו בהתאם להנחיות אימ״ו והקודקס של אימ״ו אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:
{{ח:תתת|(1)}} שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;
{{ח:תתת|(2)}} מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} נוהלי חירום.

{{ח:סעיף|154|פיקוח על שינוע|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע איש מצוות האניה, בדרגת קצין, בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום לפיקוח על שינוע החומר המסוכן (להלן – הקצין המפקח).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.

{{ח:סעיף|155|נקיטת אמצעי זהירות וכיבוי אש|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף, מפעיל מחסן וכל אדם אחר הבא במגע עם חומר מסוכן בנמל, ינקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע התלקחות אש, התפוצצות, דליפה או כל נזק אחר העלול להיגרם בשל שינוע חומר מסוכן ואחסנתו.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יבדוק כי –
{{ח:תתת|(1)}} אמצעי הכיבוי של האניה, שליד כל כלי קיבול בו מבוצע שינוע חומר מסוכן, יהיו תקינים ומוכנים להפעלה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר מתאים של זרנוקי כיבוי אש יהיו על סיפון האניה, מחוברים למערכת כיבוי האש של האניה ומוכנים להפעלה מיידית;
{{ח:תתת|(3)}} לא ייפלטו גצים מארובת האניה;
{{ח:תתת|(4)}} באניה יהיה בכל עת צוות מיומן ומתורגל בכיבוי אש.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, כל אחד בתחום אחריותו, ידאג לפני שינוע, לגישה חפשית של אמצעי כיבוי האש אל אניית חמרים מסוכנים ולכל מקום שבו נמצא חומר מסוכן, ולשימוש בהם ללא הפרעה.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, יקבע את המקום שבו יוחזקו כלים ומכשירים לכיבוי אש, מלאי אמצעי ספיגה וחמרי טיהור וניטרול בכמות ומסוגים מתאימים, הכל במצב תקין ומוכן לשימוש מיידי.

{{ח:סעיף|156|עישון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשן אדם ולא ישא עמו גפרורים או כלי הצתה אחרים באזור סכנה אלא במקום שמנהל הנמל יעד לכך.
{{ח:תת|(ב)}} כדי להבטיח קיום הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מכל אדם הנכנס לאזור סכנה להפקיד במשרד הנמל גפרורים וכלי הצתה שברשותו.
{{ח:תת|(ג)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע באניה אזורים מותרים לעישון הסגורים ומסומנים באופן מתאים ואשר קיימת בהם חובת שימוש במאפרות.
{{ח:תת|(ד)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, יציבו שלטים בולטים לעין האוסרים עישון במקומות שבהם העישון מהווה סכנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 168|בתקנה 168}}.

{{ח:סעיף|157|איסור ביצוע עבודות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} באזור סכנה או באניית חמרים מסוכנים לא יבוצעו עבודות תיקון, ניקוי, איוורור, ריתוך, שפשוף, גירוד חלקי פלדה או כל עבודה אחרת העלולה לגרום לגצים או לכל סכנה שהיא, אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} באניית חמרים מסוכנים בצובר לא יבוצעו העבודות כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר תיאום עם מנהל המסוף ומפעיל המיתקן אשר האניה עוגנת בתחום אחריותם.
{{ח:תת|(ג)}} לא יבוצעו עבודות באניית חומרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן יאשר בודק מטעמו של סוכן האניה כי בבדיקה שערך באניה או בכלי קיבול שנמצא באניה, לא קיימים גזים רעילים או נפיצים ויוציא על כך אישור בכתב שיימסר למנהל המסוף.

{{ח:סעיף|158|מאור|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישונע חומר מסוכן ולא תיעשה כל פעולה הנוגעת לשינוע חומר מסוכן באזור סכנה בשעות שבין שקיעת החמה לזריחתה, אלא אם כן הובטח שהפעולות ייעשו באור מספיק שמקורו באמצעי מאור בטוחים, להנחת דעתו של מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} באזור סכנה לא ישתמש אדם באמצעי מאור העלולים לגרום אש או גצים.

{{ח:סעיף|159|שימוש בציוד חשמלי|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} במקום שבו קיימת סכנת התלקחות או נפיצות לא ישתמש אדם בציוד חשמלי מיטלטל אלא אם כן הציוד הוגדר כבטוח לשימוש בהתאם לתקן ישראלי ת״י 786 של מכון התקנים הישראלי.

{{ח:סעיף|160|שינוע בתנאי מזג אויר קשים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישונע חומר מסוכן בשעה של סערת ברקים או בתנאי מזג אויר העלולים להגדיל, במידה ניכרת, את הסיכון שבשינוע.

{{ח:סעיף|161|הודעות על תקלות ופעולות חירום|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמבצע שינוע, אחסנה או כל פעולה שהיא בחומר מסוכן בנמל, יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה שגרמה או עלולה לגרום להתלקחות, שפיכה או גלישה של חומר מסוכן ועל כל תקלה העלולה לסכן את הנמל, אנשים או רכוש; כמו כן –
{{ח:תתת|(1)}} יפסיק כל פעולה בחומר המסוכן;
{{ח:תתת|(2)}} יפעיל את כל האמצעים הדרושים למניעת גלישת החומר המסוכן;
{{ח:תתת|(3)}} יאסור וימנע גישת אנשים בלתי מוסמכים למקום התקלה;
{{ח:תתת|(4)}} יזעיק את הממונה על הבטיחות של הנמל;
{{ח:תתת|(5)}} יזעיק את מכבי האש והמשטרה;
{{ח:תתת|(6)}} יבצע הכנות לגרירת אניית החמרים המסוכנים או לפינוי החומר המסוכן לפי הענין;
{{ח:תתת|(7)}} יבצע פעולות חירום בחומר המסוכן בהתאם לנוהלי חירום.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה כמפורט בתקנת משנה (א), וכן על כל תקלה הפוגעת או העלולה לפגוע בכשירות האניה להפליג או המסכנת או עלולה לסכן כלי שיט סמוכים.

{{ח:סעיף|162|בדיקת אמצעי בטיחות ואמצעים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לבדוק –
{{ח:תתת|(1)}} מסמכים ותעודות הנוגעים לבטיחות שבשינוע ואחסון של חומר מסוכן בתחום הנמל;
{{ח:תתת|(2)}} אריזות ושיטות אריזה של חומר מסוכן בתחום הנמל לענין בטיחות ויכולת שינוע;
{{ח:תתת|(3)}} טובין שלא הוצהר לגביהם שהם חומר מסוכן כאשר קיים חשד סביר שהם אמנם כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל או מומחה מטעמו רשאי, בכל עת, לבדוק את אמצעי הבטיחות בתחום הנמל וכל אדם הנוגע לענין חייב להגיש את העזרה הנחוצה לביצוע הבדיקה.
{{ח:תת|(ג)}} נמצאו בבדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) ליקויים באמצעי הבטיחות ובשינוע החומר המסוכן או שנמצא שהטובין הם חומר מסוכן שלא הוצהר עליו, יחוייב בעל האניה, מפעיל המיתקן, מפעיל המחסן, בעל הטובין או בעל הרכב, לפי הענין, בהוצאות הבדיקה מבלי לגרוע מאחריותו העונשית של העובר על תקנות אלה.

{{ח:סעיף|163|סילוק חמרים מסוכנים, פינוי אניית חמרים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לחייב בעל חומר מסוכן או נציגו לסלק, על חשבונו תוך פרק זמן שיקבע, חומר מסוכן מהנמל; לא סילק בעל החומר המסוכן או נציגו את החומר המסוכן לפי דרישת מנהל הנמל, רשאי מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, לסלק את החומר המסוכן מהנמל ולחייב את בעלו בהוצאות הסילוק.
{{ח:תת|(ב)}} בעל החומר המסוכן או נציגו יהיה רשאי לערור לפני המנהל הכללי של רשות הנמלים והרכבות על ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א) שבהן חוייב, אם אינן מוצדקות לדעתו.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להורות על פינוי מתחומי הנמל של אניית חמרים מסוכנים המסכנת את סביבתה.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: חמרים מסוכנים בצובר|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|164|קשירה, ריתוק וניתוק של אניה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיקשר אניית חמרים מסוכנים בצובר למינגש בנמל אלא אם כן חרטומה פונה כלפי פתח היציאה מהנמל זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוחל בפעולות הריתוק של אניית חמרים מסוכנים אלא אם כן בדק הקברניט כי ליד חבלי הריתוק הוכנו כלים מתאימים לניתוקם המיידי במקרה חירום והותקנו כבלי גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי האניה –
{{ח:תתת|(1)}} העשויים פלדה ובחוזק מתאים לגרירת האניה;
{{ח:תתת|(2)}} הקשורים באניה בביטחה ובקצה כל כבל לולאה תלויה מעבר לדופן האניה בגובה פני הים;
{{ח:תתת|(3)}} המותקנים בצד האניה הפונה לים;
{{ח:תת}} ומסר הודעה על הבדיקה לרב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (ב), רשאי רב חובל הנמל להורות על פינוי אניית חמרים מסוכנים מתחומי הנמל.
{{ח:תת|(ד)}} אניית חמרים מסוכנים בצובר לא תעזוב את מקום עגינתה או ריתוקה בנמל ולא תזוז ממנו ללא היתר מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום וכדי למנוע סיכון מיידי לעצמה או לסביבתה.

{{ח:סעיף|165|דגל ואור אדום|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט של אניית חמרים מסוכנים בצובר הנמצאת בתחום נמל, יניף על האניה בשעות היום דגל אדום לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 3|טופס 3 שבתוספת השניה}}, ויאיר בשעות הלילה – מאור אדום בראש התורן, ואם אין לכלי השיט תורן – בראש אחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, באופן שהאור ייראה מכל עבר עד למרחק של שלושה קילומטרים וחצי לפחות.

{{ח:סעיף|166|איסור שיוט כלי שיט|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ישיט אדם כלי שיט ולא יקרבו לאניית חמרים מסוכנים בצובר המניפה דגל או המדליקה אור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בתקנה 165}}, אלא אם כן הוא שומר מרחק ממנה של 20 מטרים לפחות, זולת אם התיר רב חובל הנמל אחרת; תקנה זו לא תחול על כלי שיט המבצע פעולות עגינה, קשירה או ניתוק בתחומי הנמל.

{{ח:סעיף|167|גידור וסימון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישנע אדם ולא ירשה לשנע חמרים מסוכנים בצובר מכלי שיט או אליו, אלא במסוף, במיתקן או ברציף שתחומיהם גודרו או סומנו באופן ברור ושהכניסה אליהם נאסרה על מי שאינו נמנה עם צוות כלי השיט או עם העוסקים בשינוע או בעבודות הקשורות בו באופן ישיר.

{{ח:סעיף|168|שילוט|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר העוגנת בנמל, יציג על יד כבש האניה שלטי אזהרה בשפות העברית, הערבית והאנגלית, באותיות ברורות שגדלן 10 סנטימטרים לפחות ושעליהם כתוב:
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה {{ש}} NO SMOKING, NO NAKED LIGHTS {{ש}} ممنوع الدخول او اشعال الدار}}}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|הגישה ללא רשות אסורה {{ש}} NO UNAUTHORIZED PERSONS {{ש}} ممنوع الـتـقـرب بـلا رخصة}}}}

{{ח:סעיף|169|אמצעי מיגון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן, מפעיל מחסן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק שאנשי צוות האניה ועובדים אחרים המעורבים בפעולות השינוע של החמרים המסוכנים בצובר, יצויידו באמצעי מיגון מתאימים בהתאם לסיכון הטמון בחומר המסוכן, ויקבלו הוראות התנהגות מתאימות לשמירת כללי הבטיחות.

{{ח:סעיף|170|הפרדת חמרים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדקו שננקטו כל האמצעים הדרושים כדי שחומר מסוכן הנמצא בצינור, בשסתום או בכלי קיבול אחר, לא יבוא עם חומר אחר כלשהו במגע אשר כתוצאה ממנו עלול להיגרם כל סיכון שהוא.

{{ח:סעיף|170א|אספקת צידה ודלק|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיעשה כל אספקה בנמל לאניית חמרים מסוכנים בצובר בשעת שינוע חמרים מסוכנים בצובר, ממנה או אליה, אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} לא תתודלק אניית חמרים מסוכנים בצובר אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|170ב|אחסנה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} חומר מסוכן בצובר לא יאוחסן בנמל אלא על־פי היתר, בכתב, מאת מנהל הנמל, או ממי שהוא הסמיכו לכך.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: חמרים מסוכנים נוזלים בצובר|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־2}}

{{ח:קטע4|פרק 14 סימן ד משנה א|חלק א׳: ניהול מסופים {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}

{{ח:סעיף|170ג|עבודות במסוף|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}
{{ח:ת}} בשטח מסוף או מיתקן לא יבוצעו כל פעולות בינוי, פיתוח, אחזקה, שינוע ואחסון אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל ולאחר נקיטת אמצעים מוקדמים למניעת דליקות או תקריות הנוגעות לחמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

{{ח:סעיף|170ד|בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל או מנהל מסוף רשאי להורות למפעיל מיתקן או לעובדי מיתקן לנקוט אמצעי בטיחות או להפסיק ביצוע עבודות או להפסיק שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

{{ח:סעיף|170ה|הדרכת עובדי המיתקן|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל המיתקן יקיים הדרכה לעובדי מיתקן בכל הקשור בשיטת השינוע, האחסון, הציוד ואמצעי הזהירות, ופעולות החירום הנוגעות לחומר המסוכן המשונע במיתקן; בסיומה של ההדרכה יקבל העובד אישור בכתב מאת מפעיל המיתקן בדבר קבלת הדרכה.

{{ח:סעיף|170ו|ביקורות לסידורי בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל מיתקן יערוך מדי ששה חדשים ביקורת של סידורי הבטיחות במיתקן וידווח למנהל הנמל, ולמנהל המסוף, בכתב, על תוצאותיה, תוך 7 ימים מיום הביקורת.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל מיתקן יתקן את הליקויים שנתגלו בביקורת הבטיחות תוך שישים ימים מיום הביקורת או תוך תקופה אחרת שקבע מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או מנהל המסוף רשאים לקיים ביקורת במיתקן להבטחת קיום הוראות תקנה זו.

{{ח:קטע4|פרק 14 סימן ד משנה ב|חלק ב׳: עבודה במסופים {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}

{{ח:סעיף|170ז|תעודת כושר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט לנמל אניית חמרים מסוכנים או להטעין אניה בנמל בחומר מסוכן אלא אם כן היא מצויידת בתעודת כושר להובלת מטען מהסוג המובל בה (Certificate of Fitness) שניתנה לפי הנחיות אימ״ו.

{{ח:סעיף|170ז1||תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט־2, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|170ח|קשר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בנוסף לקשר עם החוף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|תקנה 152}}, יקיים קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר קשר רצוף עם מפעיל המיתקן שאליו הוא משנע או מיועד לשנע את החומר המסוכן באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן, לפי קביעת מנהל הנמל:
{{ח:תתת|(1)}} בטלפון, בתנאי שהמערכת היא מסוג ”קו ישיר“ המיועד לקשר בלעדי בין קברניט האניה לבין מפעיל המיתקן, ולא נדרש חיוג להפעלתו;
{{ח:תתת|(2)}} באלחוט (תג״מ – V.H.F) בתנאי שבשני המכשירים פתוח ערוץ האזנה כל משך פעולות ההכנה לשינוע והשינוע, וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קברניט האניה ובין מפעיל המיתקן;
{{ח:תתת|(3)}} קשר שמיעה בין קצין המשמרת של האניה לבין מפעיל המיתקן כשהם רואים ושומעים זה את זה ללא הפרעה או רעש רקע.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה ומסוג שאינו גורם להצתה של גז לקיח.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יקבע הסדרים לקשר בין אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העוגנת במסוף ובין המיתקן והנמל בתקופה שבה עוגנת האניה במסוף ואינה עוסקת בהכנה לשינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או בשינועם.

{{ח:סעיף|170ט|ביקורת בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לפני התחלת שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אליה, ימלאו קברניט האניה ומפעיל המיתקן טופס ביקורת בטיחות, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 2|טופס 2 שבתוספת השלישית}} ועותקים ממנו יימסרו למנהל הנמל ולמנהל המסוף.
{{ח:תת|(ב)}} היתה אחת מהתשובות לשאלות המסומנות באותיות P או A שבטופס ביקורת בטיחות שלילית, לא יוחל בשינוע החמרים המסוכנים כאמור בתקנת משנה (א) מאניה או אליה אלא לאחר שקברניט האניה ומפעיל המיתקן הסכימו על אמצעי הזהירות המתאימים שיש לנקוט ומנהל הנמל אישרם.
{{ח:תת|(ג)}} טופס ביקורת הבטיחות, החתום בידי קברניט האניה ומפעיל המיתקן, יישמר בידי מפעיל המיתקן לביקורת מנהל הנמל ויימצא בהישג יד של מפעיל המיתקן.

{{ח:סעיף|170י|פעולות מקדימות לשאיבה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט האניה ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחומי אחריותו, יבדקו תקינות מערכות השינוע ואמצעי האזעקה לרבות הצופר, לפני שינוע חומר מסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר למיתקן או מהמיתקן לאניה, ומפעיל המיתקן ימסור הודעה למנהל המסוף על תחילת השינוע.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף לאמור לעיל, יסוכמו ההכנות לשינוע, לרבות פעולות החירום שינקטו בעת הצורך, מראש בין קברניט האניה למפעיל המיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לא יתיר מפעיל המיתקן את פעולות השינוע וימסור הודעה על כך למנהל הנמל ולמנהל המסוף.

{{ח:סעיף|170יא|שאיבת החומר המסוכן|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן יבדקו במהלך שינוע חמרים מסוכנים מהאניה למיתקן או מהמיתקן לאניה כי –
{{ח:תתת|(1)}} קצב השינוע והלחץ במערכות לא יעלה על המוסכם ביניהם ובהתאם למגבלות הציוד;
{{ח:תתת|(2)}} ננקטים אמצעי בטיחות תמידיים להבטחת מערכות השינוע מפני פגיעה אפשרית וכי קיים פיקוח מתמיד שאין נזילה ממערכות השינוע;
{{ח:תתת|(3)}} צידת האניה אינה משונעת באופן העלול לסכן את פעולות השינוע או לגרום נזק למערכות השינוע, או לגרום לסכנה כלשהי;
{{ח:תתת|(4)}} ציוד המדידה של החומר המסוכן מתאים והמדידה נעשית באופן ובזמן מתאימים, תוך מניעת הסיכון של הצטברות מטען אלקטרוסטטי.

{{ח:סעיף|170יב|מניעת גלישה ונזילה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוחל בפעילות השינוע של החומר המסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העומדת לשנע את החומר המסוכן בנמל אלא אם כן בדק הקברניט כי –
{{ח:תתת|(1)}} האניה מצויידת באבזרי ברוץ (overflow) למניעת גלישה של החמרים המסוכנים, בהתאם להנחיות אימ״ו;
{{ח:תתת|(2)}} כל אביקי הסיפון הראשי סגורים בעת שינוע החומר המסוכן בצובר אל האניה או ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל מיתקן יבדוק שנעשה כל הדרוש כדי להבטיח שחמרים מסוכנים נוזלים בצובר לא ייפלטו אל מי הים או אל תחומי הנמל זולת במקום שיועד לכך.

{{ח:סעיף|170יג|צנרת וצינורות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן לא ישנעו או יאחסנו בצנרת חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} השימוש בצנרת נעשה בהתאם לייעודה;
{{ח:תת|(2)}} הצנרת מוגנת הגנה מלאה מפני כל נזק אפשרי והיא בהשגחה מתמדת;
{{ח:תת|(3)}} ננקטו אמצעי זהירות למניעת תאונות חשמל, על פי הנחיות אימ״ו;
{{ח:תת|(4)}} הצנרת מסתיימת במקום מאוורר היטב;
{{ח:תת|(5)}} הצנרת גמישה ונבדקת לעתים מזומנות בהתאם להוראות היצרן או לפי דרישת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך או בהתאם להוראות כל דין;
{{ח:תת|(6)}} לפני השימוש הראשון בצנרת גמישה, נעשתה בדיקת לחצי עבודה של הצנרת והונפקה תעודת בדיקה בידי היצרן;
{{ח:תת|(7)}} בבדיקה חזותית יומיומית של הצנרת הגמישה נקבע כי הצינור הגמיש אינו פגום.

{{ח:סעיף|170יד|השלמת פעולות שאיבה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק עם סיום שינוע החמרים המסוכנים כי –
{{ח:תת|(1)}} כל שסתומי הפריקה ומכלי האחסון, למעט אותם פתחים הנמצאים כרגיל במצב פתוח, נסגרו וכי שוחרר כל לחץ עודף מהצנרת שבה שונע החומר המסוכן;
{{ח:תת|(2)}} צנרת המיתקן נותקה מהאניה רק לאחר שנוקזה ואווררה מכל נוזל שהוא ולאחר ששוחרר ממנה הלחץ;
{{ח:תת|(3)}} נאטמו כל חיבורי הצנרת של האניה מהמיתקן.

{{ח:סעיף|170טו|כניסה למקומות איחסון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, לא יכנסו ולא ירשו לאחרים להכנס לכלי קיבול או לכל מקום סגור אחר שבו משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן נמדדה תכולת הגז באטמוספירה של אותו מקום בידי אדם מוסמך להנחת דעתו של מנהל הנמל, וניתן אישור בכתב בידי האדם שהוסמך כאמור שהאטמוספירה מכילה די חמצן לנשימה, ואינה מהווה סיכון לנמצא בה.
{{ח:תת|(ב)}} קיים הכרח שאדם יכנס למקום אשר האטמוספירה שבו לא עמדה במבחן כאמור בתקנת משנה (א), יבדקו קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן כי הנכנס יצוייד במערכת נשימה סגורה, בגדי מגן מתאימים, רתמת בטיחות וחבל הצלה, וכי יהיה בהשגחה מתמדת של עובד מיומן אחר הנמצא מחוץ למקום האמור וכי קיימים סידורי חילוץ מתאימים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יכניס אדם למקום המכיל או העשוי להכיל אדי חומר לקיח כל מכשיר העלול לגרום לניצוץ או להתלקחות.

{{ח:סעיף|170טז|אחסנה ודיווח|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מיתקן ידווח למנהל הנמל, בכתב, על הכמויות והסוגים של החמרים המסוכנים הנוזלים בצובר המאוחסנים במיתקן, בציון מקום ותנאי האיחסון; דיווח כאמור ינתן אחת ל־24 שעות וכן לפי דרישת מנהל הנמל, או מנהל המסוף ועותקים ממנו יועברו לשער המסוף, שער הנמל ושירותי הכבאות במקרה חירום.

{{ח:סעיף|170יז|שינוע בין כלי שיט|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר בין כלי שיט ייעשה בהיתר בכתב מאת רב חובל הנמל ועל פי תנאיו.

{{ח:סעיף|170יח|שינוע מכלי שיט לכלי רכב|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישונעו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אל כלי רכב או מכלי רכב אל האניה.

{{ח:סעיף|170יט|הוצאת אניה מהנמל|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אשר סיימה את שינוע מטענה בנמל וכל שאר הפעולות הדרושות להפלגתה, תפליג מהנמל בהקדם האפשרי, אלא אם כן קבע מנהל הנמל אחרת.

{{ח:סעיף|170כ|כוננות במסוף|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מיתקן שבו מאוחסנים או משונעים חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אשר כלי הקיבול שבו טרם נוקו משאריות החומר המסוכן, יחזיק במסוף צוות כוננות המיומן בביצוע פעולות שינוע, אחסון ונקיטת אמצעי חירום, אלא אם כן קיבל פטור, בכתב, מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: חמרים מסוכנים מוצקים בצובר|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|170כא|כניסה למקומות איחסון ושינוע|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, ידאגו כי –
{{ח:תת|(1)}} המקומות שבהם משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ושקיימת בהם סכנה לנשימה, אווררו באופן שיבטיח כניסה בטוחה אליהם;
{{ח:תת|(2)}} כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) תיעשה בהיתר מאת קברניט האניה או מפעיל הרציף;
{{ח:תת|(3)}} כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) שטרם אווררו תיעשה רק בקיום מקרה חירום ועל־פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 170טו|תקנה 170טו(ב) ו־(ג)}}.

{{ח:סעיף|170כב|פליטת אבק|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו בעת שינוע או אחסון חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק מסוכן, כי ננקטו האמצעים המתאימים למניעת פליטת האבק בכמות מסוכנת;
{{ח:תת|(ב)}} קברניט האניה ומפעיל הרציף יספקו בשעת הצורך כמות מספקת של ציוד מגן מתאים לעובדים העוסקים בשינוע חמרים מסוכנים מוצקים בצובר כדי למנוע מהם כל סיכון אפשרי.

{{ח:סעיף|170כג|אבק נפיץ|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו כי במקום שבו משונעים או מאוחסנים חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק נפיץ, ננקטו האמצעים המתאימים למניעת התפוצצות אפשרית.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: חמרים מסוכנים ארוזים|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|170כד|אריזה וסימונה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל חמרים מסוכנים ארוזים וסוכן אניה המיועדת לשנע, המשנעת או ששינעה חמרים מסוכנים ארוזים יבדקו כי –
{{ח:תתת|(1)}} כלי הקיבול שבו נארזו החמרים המסוכנים עמיד בפני כל סיכון אפשרי וכי הוא נאטם לחלוטין;
{{ח:תתת|(2)}} כלי הקיבול נושא תוויות בדבר החמרים המסוכנים הארוזים בו;
{{ח:תתת|(3)}} לאחר ניקוי כלי הקיבול משייריו הוסרו ממנו כל התוויות הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בו.
{{ח:תת|(ב)}} כלי הקיבול, אופן אריזתו ודרך סימונו יהיו בהתאם להוראות הקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כה|תכנית סיוור|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לפני התחלת השינוע ימסרו קברניט או סוכן אניית חמרים מסוכנים המשנעת חמרים מסוכנים ארוזים למפעיל הרציף את תכנית הסיוור אשר על פיה יתבצע השינוע באניה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הסיוור באניה תהיה בהתאם להוראות הקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כו|חמרים מסוכנים במכולות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא תבוצע בתחום הנמל המכלה של חמרים מסוכנים ארוזים המסווגים לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 3|טופס 3 בתוספת השלישית}} במסירה ישירה (להלן – חומרים המסווגים במסירה ישירה).
{{ח:תת|(ב)}} המכלה וריקון של חמרים מסוכנים ארוזים למכולות ומהן ייעשו בהתאם לקודקס של אימ״ו ובמקום שאישר מנהל הנמל, ובלבד שהחמרים המסוכנים הארוזים המשונעים כאמור ייצאו מיד מהנמל או יוטענו מיד לאניה או יועברו מיד למחסן חמרים מסוכנים; מנהל הנמל רשאי לדרוש מסוכן האניה אישור בכתב כי ההמכלה נעשתה בהתאם לקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כז|כלי רכב|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} בעל או נהג של רכב המשנע חמרים מסוכנים ארוזים אל הנמל או ממנו לא ישאירו בתחומי הנמל חומרים מסוכנים ארוזים ללא השגחה אלא אם כן קיבלו היתר לכך מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך; מנהל הנמל רשאי למנוע כניסת רכב לנמל או להגביל את תנועתו בנמל אם קיים חשש כי כלי הרכב מהווה סכנה לבטיחות הנמל וסביבתו.

{{ח:סעיף|170כח|תנאי מסירה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחסנו בנמל חמרים מסוכנים המסווגים במסירה ישירה למעט חמרים כאמור אשר רוקנו ממכולות; אחסנה כאמור לא תעלה על שבעה ימים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לאחסן בנמל חמרים מסוכנים הארוזים במכולות ומסווגים במסירה ישירה שאחסנתן בנמל אושרה בידי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, בשטח נפרד בתחום הנמל ובתנאי בטיחות מיוחדים שקבע. אחסנה כאמור לא תעלה על ארבעה עשר ימים.
{{ח:תת|(ג)}} סך כל ימי האחסנה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) לא יעלה על עשרים ושניים ימים.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי להורות, במקרה שהנסיבות מחייבות זאת ולא קיים סיכון מיוחד לנמל בהמשך האחסנה, כי החמרים המסווגים במסירה ישירה ייראו לצורך {{ח:פנימי|פרק 14 סימן ו|סימן זה}}, כמסווגים במסירה עקיפה.

{{ח:סעיף|170כט|חומרים בעלי סיכון מיוחד|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 170כח|בתקנה 170כח}}, חמרים מסוכנים ארוזים (לרבות במכולות) מקבוצות סיכון או״ם: 5.2 – פרוקסידים אורגניים, 6.2 – חמרים מדבקים וגורמי מחלות, 7 – חמרים רדיואקטיביים, חייבים במסירה ישירה ואסורים באחסון בנמל; בפריקה מאניה, יפרקו חמרים מסוכנים כאמור מיד לאחר קשירתה לרציף וברציפות ולאחר פריקת חמרי נפץ אם נמצאים כאלה על האניה; בטעינת האניה יטענו חמרים מסוכנים כאמור אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים לרבות צידת האניה אך לפני טעינת חמרי נפץ אם יש לשנע כאלה.

{{ח:סעיף|170ל|אמצעי זהירות כלליים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעוסק בשינוע חמרים מסוכנים ארוזים, ינהג בזהירות הנאותה באופן שכלי הקיבול לא יינזק ושחומר מסוכן לא ייפלט או יישפך.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסיר אדם ולא ישחית ללא סיבה סבירה, כל תו אזהרה או סימון אחר על גבי כלי קיבול או על רכב, אלא לאחר תום השינוע והאחסנה של החומר המסוכן ולאחר ניקוי כלי הקיבול או כלי הרכב משיירי החומר המסוכן.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפתח אדם כלי קיבול המכיל או שהכיל חומר מסוכן ולא יטפל בו באופן המאפשר לו להישפך או להיפלט.

{{ח:סעיף|170לא|ניקוי כלי קיבול ונטישתם|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ינקה אדם כלי קיבול מחומר מסוכן ולא יעזוב ולא יטוש כלי קיבול כזה בנמל אלא אם כן נקט אמצעי בטיחות מתאימים ופעל לפי היתר מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|170לב|אחסנה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חמרים מסוכנים ארוזים במכולות לא יאוחסנו בתחומי הנמל אלא על פי כללי ההפרדה המפורטים בהנחיות קודקס של אימ״ו.
{{ח:תת|(ב)}} חמרים מסוכנים ארוזים שאינם ארוזים במכולה לא יאוחסנו בשטח הנמל אלא במחסן חמרים מסוכנים.

{{ח:סעיף|170לג|הפרדת חמרים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק כי החמרים המסוכנים הארוזים יאוחסנו בו באופן המונע מגע מסוכן בין חומר לחומר ובהתאמה לכללי ההפרדה המפורטים בהנחיות אימ״ו.

{{ח:סעיף|170לד|מניעת גזים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק שננקטו האמצעים הדרושים למנוע היווצרות גזים לקיחים או רעילים במחסן או בסביבתו.

{{ח:קטע2|פרק 15|פרק חמישה־עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים}}

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן א|סימן א׳: מניעת זיהום|תיקון: תשל״ה־4}}

{{ח:סעיף|171|מניעת זיהום בנמל}}
{{ח:ת}} לא ישליך אדם, לא יניח ולא ישפוך כל חפץ או חומר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|172|איסור שפיכת שופכין לים}}
{{ח:ת}} לא ישפוך אדם ולא יזרים שופכין למימי נמל או באתר שממנו יכולים שופכין להגיע למי הנמל ולא ישפוך ולא יזרים דבר העלול לזהם את מי הים בנמל, אלא באישור מראש של מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.

{{ח:סעיף|173|מרזבים ופתחים לפסולת בכלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט כלי שיט הנמצא בנמל יחזיק את המרזבים והפתחים לפסולת סתומים, ויפתחם אך ורק לצורך סילוק הפסולת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 177|תקנה 177}}.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט כלי שיט הרתוק לרציף יתקין אמצעי מגן ומכסים לכל הפתחים בכלי השיט העלולים לשמש מוצא לאדים, למים, למי שופכין או לנוזלים אחרים, באופן שיבטיח כי הם לא ירטיבו כל רציף או כל מבנה, ציוד או חפץ הנמצאים בו.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־4}}

{{ח:סעיף|174|הגדרות|תיקון: תשל״ה־4, תשל״ז־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי שיפוליים שמנוניים“ – כל נוזל המצטבר בתחתית המחסנים, בחדר המכונות, בחדר המשאבות או בכל מקום אחר בכלי שיט והמכיל לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (‎15 p.p.m.‎);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי שיט“ – לרבות החוכר או המפעיל של כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיכלית“ – כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח ימי“ – מפקח כלי שיט כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת שהייה“ – תקופה של 15 יום או חלק ממנה, שבה שוהה כלי שיט באחד או יותר מנמלי הרשות אולם מעבר כלי השיט מנמלי הרשות או מעבר כלי השיט מנמל לנמל בתוך מימי החופים של מדינת ישראל לא ייחשב כהפסקת תקופת השהייה.

{{ח:סעיף|174א|איסור שפיכת מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־4}}
{{ח:ת}} לא יזרים אדם מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי נמל ולא ירשה קברניטו של כלי שיט או בעלו להזרים מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי הנמל.

{{ח:סעיף|174ב|הזרמת מי שיפוליים שמנוניים|תיקון: תשל״ה־4, תשל״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} כל מי השיפוליים השמנוניים המצויים בכלי שיט הפוקד נמל יוזרמו לדוברה או למשאית מכל לאיסוף מי שיפוליים, באופן ובמועד שהורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות למילוי אחר הוראת תקנת משנה (א) תחול על קברניטו ועל בעלו של כלי השיט.

{{ח:סעיף|174ג|אגרת איסוף מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־4, תשל״ז־7}}
{{ח:ת}} קברניטו או בעלו של כלי שיט הפוקד נמל, ואשר חלה עליו חובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 174ב|תקנה 174ב(א)}}, ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף מי שיפוליים כפי שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ו|בחלק ו׳ לתוספת החמישית}} בעד כל תקופת שהייה של כלי השיט.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: פסולת וטובין מקולקלים|תיקון: תשל״ה־4}}

{{ח:סעיף|175|חובות הקברניט למניעת זיהום}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט כלי שיט בנמל לא יניח שתצטבר בכלי שיט פסולת שמחמת מהותה וכמותה היא מזיקה לבריאות או גורמת ריחות רעים, ולא יניח שייווצרו בכלי השיט תנאים נוחים לקינון עכברים.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט כלי שיט יאסוף את הפסולת בכלי השיט, יחזיק אותה בהתאם לתקנות אלה, ויעשה כל דבר שיש לעשותו לפי תקנות אלה כדי לסלק את הפסולת או כדי לאפשר את סילוקה.

{{ח:סעיף|176|מכלים לאיסוף פסולת ואשפה}}
{{ח:תת|(א)}} הפסולת בכלי השיט שבנמל תיאסף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים; המכסה של מכל פסולת יהיה אטום בשעה שאין פותחים אותו כדי להכניס או להוציא פסולת; מכלי הפסולת יוחזקו נקיים ככל האפשר.
{{ח:תת|(ב)}} אם סילוק הפסולת הוא בהנחת מכלי הפסולת ברציף והרקתם שם, יהיה המכל ממתכת נוקשה או חומר מתאים אחר, צורתו תהיה גלילית, נפחו לא יעלה על חמישית מטר מעוקב ויהיו לו שתי ידיות.

{{ח:סעיף|177|סילוק פסולת}}
{{ח:ת}} פסולת כלי השיט תסולק לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת, בימים ובשעות שקבע מנהל הנמל, או תסולק באופן אחר כפי שהוא יקבע.

{{ח:סעיף|178|הוצאות סילוק פסולת}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי שיט בנמל ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף פסולת כפי שנקבע.

{{ח:סעיף|179|ניקוי הרציף מפסולת לפני הפלגת כלי שיט}}
{{ח:ת}} בטרם יעזוב כלי שיט את מקום ריתוקו ליד הרציף, יגרום הקברניט או הבעל לניקוי הרציף ולהסרת כל פסולת שהצטברה ברציף תוך כדי שהיית כלי השיט לידו ועקב שהייתו כאמור, ויגרום לסילוקה למקום שקבע לכך מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|180|מניעת מפגעים}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט אחראי לכך, כי כלי השיט בנמל לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|(ב)}} היווה או גרם כלי שיט מפגע כאמור, יהיה מנהל הנמל רשאי להעבירו ממקומו למקום אחר או להוציאו מהנמל, ולנקוט בכל הצעדים הדרושים בקשר לכך הקברניט והצוות של כלי השיט יסייעו בפעולות אלה למנהל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו והקברניט ישא בהוצאות הכרוכות בפעולות האמורות.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מסמכויות הרשות הסניטרית המקומית לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|181|טובין מקולקלים שנפרקו}}
{{ח:תת|(א)}} טובין הנמצאים במצב של רקבון או במצב של קלקול אחר העלולים לגרום לזיהום במקום הימצאם או לגרום נזק לטובין אחרים (להלן {{ח:פנימי|פרק 15|בפרק זה}} – טובין מקולקלים), לא יפרוק אותם אדם מכלי שיט בנמל, לא יביא אותם אדם לנמל להטענה על כלי שיט או למטרה אחרת ולא ישים אותם אדם בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.
{{ח:תת|(ב)}} נפרקו טובין מקולקלים מכלי שיט לרציף או למקום אחר בנמל, יסלק הקברניט או הבעל של כלי השיט את הטובין לפי דרישת מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ג)}} מסר הקברניט או הבעל של כלי השיט את הוראת המסירה בגין הטובין האמורים בתקנת משנה (ב) למקבל הטובין או לסוכנו, תחול החובה לסלק את הטובין האלה על מקבל הטובין ועל סוכנו.

{{ח:סעיף|182|טובין מקולקלים שהובאו לנמל}}
{{ח:ת}} הביא אדם לנמל טובין מקולקלים או הניחם שם תחול עליו החובה לסלקם, אולם אם הביא אותם להטענה על כלי שיט והקברניט או הבעל של כלי השיט אישר בכתב את קבלתם, תחול החובה לסלקם על הקברניט או הבעל.

{{ח:סעיף|183|השמדת טובין מקולקלים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל באישור גובה המכס רשאי לסלק או להשמיד טובין מקולקלים שנפרקו, שהובאו או שהושמו בנמל, לאחר שדרש מכל אדם האחראי להם לסלקם ודרישתו לא נתמלאה תוך הזמן שנקבע לכך.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הנמלים לא תהא חייבת במסירת הודעה על טובין מקולקלים כאמור בתקנת משנה (א) או לגבי טובין מקולקלים שלדעת מנהל הנמל יש צורך להשמידם מיד ושבעלם אינו ידוע.
{{ח:תת|(ג)}} השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה זו לגבי טובין מקולקלים, לא יפטור הדבר את בעל הטובין מאחריותו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|184|הוצאות השמדת טובין מקולקלים}}
{{ח:ת}} הוצאות הסילוק וההשמדה של טובין מקולקלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בתקנה 183(א) ו־(ב)}} ייגבו מקברניטו או מבעלו של כלי השיט שממנו נפרקו הטובין, מבעל הטובין או מכל אדם האחראי לטובין, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|185|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 175|תקנות 175 עד 179}} יחולו במעגן הסגור.

{{ח:קטע2|פרק 16|פרק ששה־עשר: אניות טרופות}}

{{ח:סעיף|186|הגדרות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 16|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כמשמעות אניה {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 26|בסעיף 26 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישה“ – הודעה בכתב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 27|בסעיף 27(א), (ב) ו־(ד) לפקודה}}.

{{ח:סעיף|187|דרכי מסירת דרישה}}
{{ח:תת|(א)}} דרישה תימסר בטופס לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} דרישה תימסר –
{{ח:תתת|(1)}} אם יש לבעל מען או סוכן בישראל הידועים לרשות הנמלים – במשלוח בדואר רשום לפי אותו מען או לאותו סוכן;
{{ח:תתת|(2)}} אם אין לבעל מען או סוכן הידועים לרשות הנמלים – בפרסום ברשומות.

{{ח:סעיף|188|תוכן הדרישה}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לכלול בדרישתה את כל ההוראות הנחוצות או המועילות לדעתה, להבטחת משייתה, סילוקה או השמדתה של האניה בהקדם ובבטיחות, וכן לדרוש מהבעל –
{{ח:תת|(1)}} להפקיד בידי הרשות סכום שקבעה, בתנאי שהפקדון יוחזר לבעל אם ימלא אחר הוראותיה הכלולות בדרישה, ויחולט לטובתה אם לא יעשה כן תוך הזמן שנקבע בהודעה;
{{ח:תת|(2)}} להמציא ערובה טובה ומספקת, להנחת דעתה של הרשות, למילוי אחר הוראותיה שבדרישה.

{{ח:קטע2|פרק 17|פרק שבעה־עשר: אגרות}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|189|הגדרות}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}} {{ח:פנימי|תוספת 5|ובתוספת החמישית}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אורך כלי שיט“ – האורך המקסימלי (overall length) של כלי שיט הרשום בתעודת הרישום הרשמית של כלי שיט (להלן {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}} – תעודת רישום), והמחושב במטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טונה“ – 1,000 קילוגרם ברוטו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טונה נפח“ – 1.133 מטרים מעוקבים (40 רגל מעוקבת);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יממה“ – פרק זמן של 24 שעות מחצות הלילה עד חצות הלילה או חלק מפרק זמן זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעגן הדיג בקישון“ – תעלת מים שליד רציף הדיג שבאיזור קישון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משגור קטן“ – טובין המפורטים ברשימון מכס אחד שנתקבלה עליו התרה, ומשקלם הכולל אינו עולה על 10,000 ק״ג ביבוא ועל 3,000 ק״ג ביצוא;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משמרת“ – משך זמן ביממה המקובל בשינוע מטענים בנמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עולה“ – מי שנכנס לישראל ובידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, תש״י–1950}}, או יהודי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תבואות“ – תבואות בצובר מכל המינים, מספוא בצובר מכל המינים וכן צרכי אוכל בצובר הניתנים לטיפול בבית ממגורות, לרבות תבואות, מספוא וצרכי אוכל כאמור שמסירתם בשקים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחום מספנות ישראל“ – השטח שהוחכר למספנות ישראל בע״מ, לרבות אזור מימי הנמל הצמוד לו, בהתאם לחוזה בין רשות הנמלים ומספנות ישראל בע״מ מיום 3 ביוני 1965;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תפוסה של כלי שיט“ – התפוסה הרשומה נטו (Net Registered Tonnage);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגרה“ – לרבות כל תוספת ולרבות תוספת הצמדה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום שינוי“ –
{{ח:תתתת|(1)}} כל יום לגבי האגרות שלהלן:
{{ח:תתתתת|(א)}} אגרת איסוף מי שיפוליים לפי {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳ בפרק חמישה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} אגרות מגדלור, מינגש ומעגן לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ג)}} אגרת הוצאת אשפה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ד)}} אגרות שירות למטען במעבר בין נמלי ואגרות שיטעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 220|תקנות 220}} {{ח:פנימי|סעיף 221|ו־221}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ד|בסימן ד׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ה)}} אגרות רציף למטעני שיטעון, מטעני מעבר ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|תקנה 236}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ה|בסימן ה׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ו)}} אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ו1)}} אגרה בעד העברת דלק בין־נמלית לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג}};
{{ח:תתתתת|(ז)}} אגרות נוסעים וחפציהם לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ח)}} אגרות לשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בסעיף 20 לחלק ד׳ בתוספת החמישית}};
{{ח:תתתתת|(ט)}} אגרות בעד השימוש בעגורני הנמל, לצרכי סווארות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בסעיף 24 לחלק ה׳ בתוספת החמישית}};
{{ח:תתתת|(2)}} כל 1 בחודש החל ביום י״ב בטבת תש״ם (1 בינואר 1980), לגבי כל האגרות שפורטו {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}}, למעט:
{{ח:תתתתת|(א)}} האגרות המנויות בפסקה (1);
{{ח:תתתתת|(ב)}} אגרות אחסנה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} אגרות ניטול ואחסנת תבואות;
{{ח:תתתתת|(ד)}} אגרת פריקה של פחם ברציף 9 בנמל אשדוד לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב}};
{{ח:תתתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2) אם עלה השער היציג ביום מסויים בשיעור של 5 אחוזים או יותר לעומת השער היציג שפורסם לפניו יחול יום שינוי לגבי האגרות שפסקה (2) חלה עליהן, למחרת אותו יום והשער החדש לגבי אותו יום שינוי יהיה, על אף האמור בפסקה (2) להגדרת ”השער החדש“, השער היציג כפי שפורסם לאחרונה;
{{ח:תתתת|(4)}} מדי שלושה חדשים, ב־1 לחודש, החל ביום י״ח בניסן תשמ״ג (1 באפריל 1983), לגבי האגרות המנויות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:תתתת|(5)}} המנהל הכללי של רשות הנמלים רשאי, באישור שר התחבורה, לקבוע מפעם לפעם מועד ארוך מיום או מחודש, לפי הענין, לגבי האגרות הנזכרות בפסקאות (1) ו־(2) כולן או מקצתן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השער החדש“ –
{{ח:תתת|(1)}} השער היציג ביום התשלום, כפי שפורסם לאחרונה, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (1) להגדרת ”יום שינוי“;
{{ח:תתת|(2)}} ממוצע השער היציג בשבעת הימים שקדמו ליום שינוי, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (2) להגדרת ”יום שינוי“;
{{ח:תתת|(3)}} השער היציג האחרון שפורסם לפני ה־16 בחודש שקדם ליום השינוי, לגבי האגרות המנויות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השער היציג“ – שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שמפרסם בנק ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שער הבסיס“ – שער החליפין של שקל חדש אחד לכל דולר של ארצות הברית של אמריקה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} האגרות האמורות בפסקה (1) להגדרת ”יום שינוי“ ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, בכל יום שינוי, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס;
{{ח:תתת|(2)}} האגרות האמורות בפסקה (2) ובפסקה (4) להגדרת ”יום שינוי“ ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס; הגדלה או הקטנה של האגרות כאמור תעשה בכל יום שינוי אם שיעור השינוי בין השער החדש שחושב לאותו יום שינוי לבין השער שעל פיו גובים באותה עת את האגרות, עלה על שני אחוזים.
{{ח:תת|(ג)}} האגרות לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳}} למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנה 242(ב)}} וכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254|תקנה 254}} ישולמו כשהן מוגדלות על פי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, כפי שתקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) מן המדד לחודש דצמבר 1988 (124.2 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי שיחול לענין זה ב־1 בכל חודש.
{{ח:תת|(ג1)}} התשלום בעד החסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנה 242(ב)}} ישתנה ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה (בתקנת משנה זו – יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי מן המדד לחודש נובמבר 1998 (166.2 נקודות).
{{ח:תת|(ג2)}} האגרה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב}} תשתנה ב־1 בכל חודש לפי שיעור השינוי במדד מן המדד לחודש מרס 1991 (181.9 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} האגרות לפי תקנות אלה ישולמו בצירוף מס ערך מוסף החל על העסקה על פי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975}}.
{{ח:תת|(ה)}} לענין תשלום אגרות לפי {{ח:פנימי|פרק 17|פרק זה}}, יראו מטען במעבר יבשתי, מטען במעבר אווירי ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ –
{{ח:תתת|(1)}} כאשר הוא נפרק מכלי שיט – כמטען יבוא;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר הוא מועבר לנמל לצורך טעינתו לכלי שיט – כמטען יצוא.

{{ח:סעיף|189א|שיעורי אגרות}}
{{ח:ת}} האגרות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת הששית}} ישולמו בתקופות ובשיעורים הנקובים בה.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳: אגרות כלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|190||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|191|הצגת תעודת רישום}}
{{ח:ת}} עם כניסת כלי שיט לתחום הנמל יציג הקברניט בפני מנהל הנמל את תעודת הרישום של כלי השיט ותעודת התפוסה אם הוא מצוייד בתעודה כזאת.

{{ח:סעיף|192|חישוב התפוסה}}
{{ח:תת|(א)}} תפוסתו של כלי שיט תחושב לפי התפוסה הנקובה בתעודת התפוסה, ואם אינו מצוייד בתעודה כזאת – על פי התפוסה הרשומה בתעודת הרישום, אם התעודה הוצאה –
{{ח:תתת|(1)}} על ידי מדינת ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} על ידי מדינה שהצטרפה לאמנה הבין־לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שישראל צד לה ותפוסת כלי השיט נקבעה בהתאם להוראות אותה אמנה;
{{ח:תתת|(3)}} על ידי מדינה המכירה, לצורך חישוב התפוסה, בתפוסה המצויינת בתעודת תפוסה או רישום שהוצאה על ידי מדינת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הוצגה תעודה שלא מן המפורטות בתקנת משנה (א) ועד להפלגת כלי השיט מן הנמל לא הוצגה תעודה מהמפורטות כאמור, רשאי המנהל לחשב את תפוסת כלי השיט לפי התפוסה המירבית שבתעודה אשר ברשות הקברניט, בתוספת של 20%.
{{ח:תת|(ג)}} אם עד להפלגת כלי השיט מתחום הנמל לא הוצגה תעודת רישום או תעודת תפוסה, או לא היתה התעודה שהוצגה מהימנה לדעת מנהל הנמל או לא כללה פרט הדרוש לדעתו, רשאי הוא לחשב את אורך כלי השיט ותפוסתו לפי אומדן שיקבע והאגרות לכלי השיט ישולמו בהתאם לחישוב כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} שונתה תפוסתו של כלי שיט במשך שהייתו בנמל, יודיע הקברניט על כך למנהל הנמל וחישוב התפוסה ייערך בהתאם לתקנה זו.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) אינו גורע מסמכותו של מנהל הנמל לחייב מדידת כלי שיט.

{{ח:סעיף|193|אגרות לכלי שיט נמליים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בסעיפים 1 ו־3 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}, תשולם לגבי כלי שיט נמליים, במקום אגרת המגדלור הנקובה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת האמורה}} אגרה שנתית –
{{ח:תתת|(1)}} לכל גוררת, סירת מנוע, דוברה או ארבה 93 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לכל סירת משוטים, סירת מפרש וסירה עם מנוע מחוץ לגוף הסירה 19.5 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} האגרות האמורות בתקנת משנה (א) ישולמו כל עוד חונים כלי השיט הנמליים במקומות החניה שקבע להם מנהל הנמל, אלא אם הורה מנהל הנמל אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”כלי שיט נמליים“ – גוררות, סירות, דוברות וארבות שמשתמשים בהן כרגיל בתחום הנמל בלבד וכל עוד הן משמשות כך.

{{ח:סעיף|194|אגרות כלי שיט שארכו פחות מ־&lt;wbr&gt;24 מטרים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בתקנות אלה, בעד כלי שיט קטן העוגן במקום שקבע מנהל הנמל, לצורך תקנה זו, תשולם במקום אגרות מגדלור ומעגן ואגרת מינגש אם חייב בה, אחת מהאגרות המפורטות להלן, לפי בחירת הקברניט או הבעל:
{{ח:תת}} האגרה בשקלים חדשים למטר אורך לכלי השיט (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)
{{ח:תתת|(1)}} אגרה יומית – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;0.80&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה לשבוע או חלק ממנו – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} אגרה לחודש או חלק ממנו – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;6.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(4)}} אגרה שנתית (עד יום 31 בדצמבר הקרוב) – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”כלי שיט קטן“ – כלי שיט, למעט ספינת דיג, שאורכו פחות מ־24 מטרים ואינו משמש בתחום הנמל בלבד.

{{ח:סעיף|195|כלי שיט של צה״ל}}
{{ח:ת}} כלי שיט של צה״ל יהא פטור מתשלום אגרות מגדלור.

{{ח:סעיף|196|אגרות לספינות דיג}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בסעיף 1 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}, תשולם למנהל בעד ספינת דיג אגרת מגדלור באחד משני שיעורים אלה, לפי בחירת הקברניט או הבעל –
{{ח:תתת|(1)}} בכל מסע, בכניסה לנמל 0.80 שקלים חדשים, וביציאה מהנמל 0.80 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה שנתית בשיעור 2.20 שקלים חדשים לכל מטר אורך.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|196א||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|197||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|198|כלי שיט במצוקה}}
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט במצוקה פטור מתשלום אגרת מגדלור, ובלבד שהפליג מהנמל מיד עם תום המצוקה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”כלי שיט במצוקה“ – כלי שיט המשתמש בנמל כמקלט מסערה או לצורך תיקון או בדיקה הכרחיים ושהייתו בנמל אינה נמשכת יותר ממשך מצב המצוקה, ובלבד שאין טוענים עליו או פורקים ממנו מטען פרט לאספקה, דלק וצרכי אניה אחרים ואין עולים עליו או יורדים ממנו נוסעים.

{{ח:סעיף|199|כלי שיט לצרכי לימוד}}
{{ח:ת}} כלי שיט שהוכח למנהל כי הוא משמש לצרכי לימוד השיט בלבד, פטור מתשלום אגרות מגדלור כל עוד הוא משמש כך.

{{ח:סעיף|200||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|201||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|202|אגרות מגדלור מוזלות}}
{{ח:ת}} כלי שיט ששולמה בעדו אגרת מגדלור לגבי חמש כניסות וחמש יציאות מהנמל במשך שנה המתחילה ביום 1 בינואר, ישולמו בעדו בכל אחד מביקוריו הבאים באותו נמל עד 31 בדצמבר של אותה שנה 50% משיעור אגרת מגדלור שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בסעיף 1 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|203||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|203א||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|204|פטור מאגרת מגדלור}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרת מגדלור, כולה או מקצתה.

{{ח:סעיף|205|אגרות מוזלות לאניות גלנוע}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור בתקנות –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(2)}} בעד כלי שיט המותאם, להנחת דעתו של מנהל הנמל, להובלת מטענים בגלנוע, תשולם אגרת מגדלור בשיעור 60% מהאגרה שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בחלק א׳ לתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|205א||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|205ב||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|206||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|207||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|208||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|209||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|210||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|211||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|212||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳: אגרות הוצאות אשפה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|213||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|214||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|215||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|216||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|217||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|217א||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ד|סימן ד׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|218||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|219||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|220||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|221||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|222||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|223||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|224||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|226||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|227||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|228||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|229||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|230||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|231||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|232||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ה|סימן ה׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|233||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|234||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|235||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|236||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|237||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|238||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|239||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳: אגרות החסנה}}

{{ח:סעיף|240|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החסנה ממושכת“ – החסנת משגור של מטען אחוד, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 218|בתקנה 218}}, של עץ, מתכת או גלילי נייר, או של מכוניות, לתקופת החסנה אחת או לכל תקופת החסנה נוספת ובלבד שבתקופת ההחסנה הראשונה לא יפחת המשקל הכולל של המטען מ־100 טון או מ־20 מכוניות ובתנאי שלפני פריקת המשגור בעל המטען הצהיר על כוונת האחסון ושולמה האגרה להחסנה ממושכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת החסנה“ – תקופה בת ששים ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי החסנה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי טובין מיובאים או בשיטעון – כל הימים מיום גמר פריקת כלי השיט ועד יום מסירת הטובין, ובלבד שיראו שהייתם של טובין בדוברה כהחסנה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי טובין המיועדים ליצוא –
{{ח:תתתת|(א)}} מכולות הכוללות טובין וכן טובין שהומכלו בנמל והנטענים לאנית מכולות שכולה אזור מתמחה – כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת ניטול המכולות באותה אניית מכולות;
{{ח:תתתת|(ב)}} שאר טובין – כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת טעינתם לכלי השיט;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי פטור“ – כל אחד מן המפורטים להלן, למעט ימי החסנה של מכולה ריקה, כלי רכב מוביל ריק, מטען נוסעים שהוחסן או הונח בנמל או מטען המוחסן בהחסנה ממושכת:
{{ח:תתת|(1)}} ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכונית נוסעים;
{{ח:תתת|(2)}} ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין מיובאים או המיועדים לייצוא;
{{ח:תתת|(3)}} עשרה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין המיועדת לשטעון או לשטעון בין־נמלי;
{{ח:תתת|(4)}} שנים עשר ימי החסנה ראשונים של טובין שלא במכולה המיועדים לייצוא, לשטעון ולשטעון בין־נמלי;
{{ח:תתת|(5)}} שישה ימי החסנה ראשונים של כל משגור אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית“ – מכונית נוסעים, מכונית מסחרית ומשאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית נוסעים“ – רכב נוסעים פרטי ורכב נוסעים דו שימושי כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, תשכ״א–1961}} (להלן – תקנות התעבורה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית מסחרית“ – רכב מסחרי אחוד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}} ובלבד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק״ג, ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משאית“ – רכב מסחרי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}}, למעט מכונית מסחרית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוף רכוב“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה רכובה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מסוף רכוב“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שבוע“ – תקופה של שבעה ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טונה“ – טונה ברוטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בתקנה 223}}.

{{ח:סעיף|241|אגרות החסנה}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה בעד הטובין המפורטים בתקנה זו בשיעורים המפורטים להלן:
{{ח:תת}} בשקלים חדשים לכל טונה לכל יום
{{ח:תתת|א.}} מטעני עצים ומתכות
{{ח:תתתת|–}} בשלושת השבועות הראשונים – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;0.95&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|–}} בשבוע הרביעי ואילך – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;1.39&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|ב.}} לטובין אחרים שלא פורטו במקום אחר
{{ח:תתתת|–}} בשלושת השבועות הראשונים – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;1.49&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|–}} בשבוע הרביעי ואילך – &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2.06&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בעד החסנת טובין שמשקלם פחות מ־1,000 ק״ג תשולם אגרת החסנה לפי משקל של טונה אחת.
{{ח:תת|(ג)}} בעד משגור או חלקו, המאוחסן באחסנה ממושכת, תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה ממושכת, מראש, לכל תקופת החסנה, בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שעבור תקופת ההחסנה הראשונה תשולם האגרה בעד המשגור כולו ועבור התקופות הנוספות – בעד כמות המטען המאוחסנת בפועל בראשית כל תקופה;
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג המטען&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יח׳ חישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האגרה בשקלים חדשים לתקופת החסנה או חלק ממנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;א. מטעני מתכות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;א. 1 צינורות מתכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.48&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;א. 2 שאר מתכות – אחודות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;ב. עצים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ב. 1 בולי עץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ב. 2 שאר עצים אחודים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ג. גלילי נייר אחודים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.81&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ד. מכוניות נוסעים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;63.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ה. מכונית מסחרית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;91.85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ו. משאית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} בנוסף לתשלום האגרה ימציא בעל המטען למנהל הנמל, בראשית כל תקופת החסנה, אישור ביטוח על מלוא ערך המטען המאוחסן בהחסנה ממושכת, על שמו ועל שם רשות הנמלים והרכבות, על כל נזק בגין המטען, הן לצד ג׳ והן למטען עצמו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על משגור או חלקו, שנשארו בנמל לאחר תום שש תקופות החסנה, יחולו האגרות לפי תקנת משנה (א) {{ח:פנימי|סעיף 242|ותקנה 242}} בהתאם;
{{ח:תתת|(2)}} האגרה על פי תקנת משנה (ג) לא תחול על מטענים המגיעים לנמלי חיפה ואשדוד דרך ים סוף;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל הנמל רשאי שלא לאשר החסנת מטענים בהחסנה ממושכת אם לדעתו החסנת המטענים כאמור תגרום לצפיפות יתרה או הפרעה לסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|242|החסנת מכוניות ומכולות}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל מכונית נוסעים בשיעור 5.07 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לכל יום החסנה שלאחר ימי הפטור ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה לכל מכולה כמפורט להלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;בשקלים חדשים למכולה באורך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|עד '20}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן| מעל '20}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;למכולה המכילה טובין –&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע הראשון להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;79.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120.42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע השני להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע השלישי להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;119.32 180.63&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע הרביעי להחסנה ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;210.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} לכל יום החסנה של מכולה ריקה, ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה של 7.68 שקלים חדשים למכולה שאורכה עד '20, ו־11.52 שקלים חדשים למכולה שאורכה מעל '20;
{{ח:תתת|(3)}} לכל יום החסנה של מכולת קירור (Refrigerated Container), ישולם בעד החסנה התשלום הקבוע בפסקה (1) או (2) לפי הענין, בתוספת של 50%.
{{ח:תת|(ג)}} בעד החסנת מכולה שהומכלה בתחום שהוגדר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה (ב) למכולה ריקה ובלבד שבעד יחידות המטען שהומכלו תשולם אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} לטובין שאינם מכולה.
{{ח:תת|(ד)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל כלי רכב מוביל כמפורט להלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;האגרה בשקלים חדשים לכלי רכב מוביל שארכו –&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|עד 20 רגל}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מעל 20 רגל}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;א. לכלי רכב הטעון טובין –&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) בארבעת השבועות הראשונים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) בשבוע החמישי ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3) לכלי רכב הטעון מכולת קירור תשולם האגרה הקבועה בפסקאות (1) או (2) בתוספת של 50%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ב. לכלי רכב ריק למעט גרור גלנוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ג. לגרור גלנוע ריק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;ד. בעד החסנת כלי רכב מוביל שסוור בתחום שגודר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה זו לגבי כלי רכב ריק, ובלבד שבעד יחידות המטען שסוורו תשולם אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} לטובין שאינם כלי רכב מוביל, לפי הענין.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ה)}} בעד החסנת חמרי נפץ וחמרים אחרים שלדעת מנהל הנמל הם מתלקחים בנקל או מסוכנים, תשולם האגרה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} בתוספת 100%.

{{ח:סעיף|242א||תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|243|פטור והנחה}}
{{ח:תת|(א)}} בעד החסנת טובין הכלולים {{ח:פנימי|סעיף 240|בהגדרת ”ימי פטור“ בתקנה 240}}, והמוחסנים במשך תקופה שאינה עולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לגבי טובין כאמור בתקנת משנה (א), למעט בעד מכולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 242|בתקנה 242}}, המוחסנים במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, ישולם בעד כל ימי החסנתם; אולם בעד החסנת מטענים מיובאים או מיוצאים שהומכלו בתוך תחום הנמל שגדרה רשות המכס לא ישולם בעד ששת ימי ההחסנה הראשונים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מכולות הכוללות טובין בשטעון או בשטעון בין־נמלי בנמל היצוא, המוחסנות במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה בעד עשרת ימי ההחסנה הראשונים.
{{ח:תת|(ג)}} במקרים מיוחדים רשאי מנהל הנמל ליתן הנחה בשיעור של לא יותר מחמישים אחוזים למאה מאגרות ההחסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|תקנות 241}} {{ח:פנימי|סעיף 242|ו־242}}.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מאגרות החסנה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן זה}} למטען בשיטעון שמשקלו פחות מ־50 ק״ג, בשיעור שלא יעלה על 75%.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳: אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|244||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|245||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|246||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|247||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|248||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|249||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ח|סימן ח׳: אגרות לשירותים מסויימים}}

{{ח:סעיף|250|אגרות לשירותים מסויימים}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – שירות מהשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מטען“ – בעליו של מטען או סוכנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיוור נאות“ – סיוור כאמור בתקנת משנה (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימון נאות“ – סימון כאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ב)}} בעל כלי שיט יאפשר פריקתו של מטען מספנת כלי השיט לפי שטר מטען בפעולות השינוע השוטפות ובשיטות השינוע המקובלות בנמל; המטען יהיה מסוור בכלי השיט לפי סימן עיקרי באופן שיאפשר פריקתו כאמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} כל יחידות המטען יסומנו להנחת דעתו של מנהל הנמל בסימן עיקרי, או בסימן עזר, ברורים, קריאים ועמידים בפני מחיקה או השחתה, באופן ובמקום שיאפשרו הבחנה בין סימן אחד למשנהו.
{{ח:תת|(ד)}} בעד מיון של מטען, למעט עץ, לפי סימן עיקרי, ישלם בעל כלי השיט אגרות מיון כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מטען שסימונו נאות, אולם סיוורו אינו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בטור א׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(2)}} מטען שסיוורו וסימונו אינם נאותים – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בטור ב׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ה)}} נתאפשרה פריקתו של מטען כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה בעל כלי השיט פטור מתשלום אגרת המיון לפי תקנות משנה (ד) ו־(ו).
{{ח:תת|(ו)}} בעד מיון מטעני עץ לפי סימן עיקרי ישלם בעל כלי השיט אגרת מיון כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בסעיף 19(ב) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ז)}} בעד מיון של יחידות מטען, למעט עץ, בשטר מטען אחד לפי סימן עזר, ישלם בעל המטען אגרות מיון כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מטען שסימן העזר שלו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בטור א׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(2)}} מטען שסימן העזר שלו אינו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בטור ב׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ח)}} בעד מיון לפי סימן עזר של מטען עץ או בעד טיפול לצורך מדידה של עץ ישלם בעל המטען אגרת מיון כנקוב {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בסעיף 19(ב) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ט)}} בעד כל שירות המצויין {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בחלק ד׳ של התוספת החמישית}} תשולם האגרה שנקבעה לגביו.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ט|סימן ט׳: אגרות למשגור קטן}}

{{ח:סעיף|251|אגרה משולבת למשגור קטן}}
{{ח:ת}} שולמה אגרה למשגור קטן לא תשולם אגרה לשירותים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} אגרות סבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 219|תקנות 219}}, {{ח:פנימי|סעיף 220|220}} {{ח:פנימי|סעיף 221|ו־221}};
{{ח:תת|(2)}} אגרות החסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|תקנה 241}} בעד שלושים הימים הראשונים;
{{ח:תת|(3)}} מיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 250|תקנה 250}}.

{{ח:סעיף|252|שירות שאינו כלול באגרה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ט|סימן זה}} לא יחולו על שירות הניתן למשגור קטן שנתקיימו בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מכולה או כלי רכב מוביל;
{{ח:תת|(2)}} הוא מהווה מטען בשיטעון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 221|בתקנה 221(א)}};
{{ח:תת|(3)}} הוא מכונית נוסעים.

{{ח:סעיף|253|שיעורי האגרה}}
{{ח:תת|(א)}} בעד מתן השירותים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251}}, למשגור קטן, ישולמו למנהל הנמל האגרות שלהלן:
{{ח:תת}} בשקלים חדשים לטונה או חלק ממנה
{{ח:תתת|(1)}} למשגור קטן מיובא 25
{{ח:תתת|(2)}} למשגור קטן מיוצא 7.30
{{ח:תת}} אולם מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה בשיעור שלא יעלה על 75% מן האגרות האמורות למשגור קטן שמשקלו פחות מ־50 ק״ג והמהווה חפצים אישיים, חפצי עולים או דוגמאות מסחריות.
{{ח:תת|(ב)}} בעד משגור קטן שכולו או מקצתו הוא חמרי נפץ כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 123|בתקנה 123}} או חומרים מסוכנים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 150|בתקנה 150}}, תשולם האגרה בשיעור שנקבע בתקנת משנה (א) בתוספת של 50%.

{{ח:סעיף|254|אגרת החסנה}}
{{ח:תת|(א)}} בעד החסנת משגור קטן בנמל לתקופה העולה על הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251(ב)}} תשולם, לכל טונה או חלק ממנה, אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 241|בתקנה 241(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) תשולם בעד חפצי עולים או חפצים אישיים למשגור שמשקלו פחות מ־200 ק״ג אגרת החסנה בשיעור של 25% מן הנקוב בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מתשלום אגרת החסנה למשגור קטן כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור שלא יעלה על 50%.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן י|סימן י׳: אגרת שימוש במרצף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|255||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|256||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|257||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|258||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יא|סימן י״א: אגרות שירותי בית ממגורות בנמל חיפה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|259||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|260||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|261||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|262||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|263||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|264||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|265||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|266||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|267||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|268||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|269||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|270||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|271||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|271א||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד: אגרות נוסעים וחפציהם {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|272||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|273||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|274||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|275||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן טו|סימן ט״ו: אגרות מלתחה}}

{{ח:סעיף|276|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טו|בסימן זה}}, ”אגרות מלתחה“ – אגרה בעד החסנת חבילה, מזוודה, ארגז, או כל צרור אחר באולם נוסעים של נמל.

{{ח:סעיף|277|שיעורי האגרה}}
{{ח:ת}} אגרת מלתחה תשולם למנהל הנמל לפי הנפח בשיעורים אלה:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הנפח במטר מעוקב&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שיעורי אגרת מלתחה ליממה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;בעד מטען קל של נוסעים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בעד מטען כבד של נוסעים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 0.085 (3 רגל מעוקבת)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;למעלה מ־0.085 עד 0.283 (10 רגל מעוקבת)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;למעלה מ־0.283&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|278|חישוב היממות}}
{{ח:תת|(א)}} בחישוב מספר היממות שבעדן משתלמת אגרת מלתחה לגבי פרק זמן שאינו מתחיל ואינו מסתיים ביום מנוחה, לא יובאו בחשבון ימי המנוחה.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת אגרת המלתחה בעד החסנת מטען כבד של נוסעים לא יובאו בחשבון שלוש היממות הראשונות.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן טז|סימן ט״ז: אגרות שימוש בציוד}}

{{ח:סעיף|279|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העברה“ – העברת עגורן צף הנמצא על יד אניה לצורך ביצוע עבודה לפי הזמנה, ממקום אחד למקום שני שעל יד אותה אניה או שעל יד אניה סמוכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – עגורן יבשתי, עגורן צף או ציוד אחר המפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש בציוד“ – שימוש בעגורני חוף ושימוש לפי הזמנה בכל ציוד אחר.

{{ח:סעיף|280|קשר אגרות}}
{{ח:ת}} בעד השימוש בכל אחד מסוגי הציוד המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}} ישולמו למנהל הנמל האגרות שצויינו לצידם.

{{ח:סעיף|281|שיעורי האגרה במשמרת השלישית}}
{{ח:ת}} נעשה שימוש בציוד במשמרת השלישית כמקובל בנמל או בחלק ממנה, לא תפחת האגרה מהשיעור הקבוע לחצי משמרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|סעיף 31 לחלק ה׳ לתוספת החמישית}}, או משיעור הקבוע ל־4 שעות לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|סעיף 33(1) ו־(2) לחלק ה׳ האמור}}, לפי הענין.

{{ח:סעיף|282|שיעורי האגרות בימים מסויימים}}
{{ח:תת|(א)}} בימי מנוחה יהיו האגרות בשיעורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}}, בתוספת של 75%.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך חישוב אגרה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|סימן זה}}, השימוש בציוד בערבי ימי מנוחה במשך יותר מ־6 שעות ועד 8 שעות, רואים אותו כשימוש בציוד במשך 8 שעות.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יז|סימן י״ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל}}

{{ח:סעיף|283|אגרת רשיון}}
{{ח:תת|(א)}} בעד רשיון כניסה לנמל, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א׳ תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב׳:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת הרשיון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יום אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חודש אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל לחודש אחד, עד יום 31 בחודש דצמבר הקרוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} ילדים עד גיל 12 שנים הנכנסים לנמל פטורים מתשלום האגרה.
{{ח:תת|(ג)}} קבוצת תלמידי בית ספר הנכנסים לנמל לביקור מאורגן ומאושר, פטורים מתשלום מחצית האגרה.

{{ח:סעיף|284|אגרת רשיון לרכב}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב זכאי“ – רכב מסחרי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} שמשקלו הכולל עולה על 4,000 ק״ג, שהרשיון מוצא עבורו באמצעות חברת ההובלה השייכת לארגוני המובילים ושנהגו עובד בחברת ההובלה לפחות חמש שנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מסחרי“ – רכב מסחרי לרבות רכב ציבורי כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד רשיון כניסה לנמל של רכב, לרבות נהגו, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א׳, תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב׳:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת הרשיון&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רכב מסחרי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רכב אחר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יום אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חודש אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל לחודש אחד, עד יום 31 בדצמבר הקרוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל לחודש אחד ועד ליום 31 בדצמבר של השנה החמישית מיום ההוצאה או החידוש לרכב זכאי בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} הוצא רשיון מיום כ״ז באדר ב׳ תשנ״ב (1 באפריל 1992) עד יום ז׳ בטבת תשנ״ג (31 בדצמבר 1992), לתקופה העולה על חודש אחד, ישתלמו האגרות על פי {{ח:פנימי|סעיף 283|תקנות 283(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 284|ו־284(ב)(3) ו־(ג)}} בשיעור 75% מן הנקוב בהן.

{{ח:סעיף|284א|פטור}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או במקרה מסויים, מחובת תשלום אגרות לרשיונות כניסה, כולן או מקצתן.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יח|סימן י״ח: אגרת רשיונות לכלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|285||תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 18|פרק שמונה־עשר: שונות}}

{{ח:סעיף|286|הכרעת סכסוכים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי להחליט בכל שאלה בדבר האגרות המגיעות לפי תקנות אלה, אם הן מגיעות, מאיזה זמן ובאיזה שיעור, וכן בכל הקשור במתן שירות בנמל או הנובע מהוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע בהחלטת מנהל הנמל רשאי לפנות, תוך עשרה ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעתו, לרשות הנמלים בבקשה לבטלה או לשנותה.

{{ח:סעיף|287|תשלום אגרות לפני הוצאת טובין מהנמל}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוצאו טובין משטח הנמל לפני ששולמו כל האגרות ותשלומי המכס המגיעים עליהם או שניתנה ערבות להנחת דעתו של מנהל הנמל לתשלומם.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי לעכב טובין בשטח הנמל כל עוד לא שולמו האגרות או התשלומים כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|287א|דיווח לתצפית נמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} כל מקום בתקנות אלה שמוטלת בו חובת דיווח או העברת מידע, פרטים או נתונים (להלן – המידע) לרב חובל הנמל, יראו בדיווח או בהעברת המידע לתצפית הנמל, מילוי אותה חובה.

{{ח:סעיף|288|עונשין|תיקון: תשמ״ב־2}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו – קנס חמש מאות שקלים או מאסר ששה חדשים או שניהם כאחד.

{{ח:סעיף|289|תחולה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו בנמלים חיפה, אשדוד ואילת; בנמל אשקלון יחולו תקנות אלה למעט {{ח:פנימי|פרק 17|פרק שבעה עשר}}.

{{ח:סעיף|290|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא בתום תשעים יום מיום פרסומן ברשומות.

{{ח:סעיף|291|ביטול|תיקון: תשל״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} החיקוקים המפורטים להלן לא יחולו עוד בנמלי חיפה, אשדוד, אילת או אשקלון:
{{ח:תת|1.}} תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם);
{{ח:תת|2.}} תקנות נמל חיפה;
{{ח:תת|3.}} תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף);
{{ח:תת|4.}} תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934;
{{ח:תת|5.}} תקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934;
{{ח:תת|6.}} תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935;
{{ח:תת|7.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות)|תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936}};
{{ח:תת|8.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל)|תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936}};
{{ח:תת|9.}} תקנות נמל חיפה (ממשה), 1941;
{{ח:תת|10.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים 1943|תקנות הנמלים, 1943}};
{{ח:תת|11.}} תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943;
{{ח:תת|12.}} תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945;
{{ח:תת|13.}} תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946;
{{ח:תת|14.}} תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש״ל–1970;
{{ח:תת|15.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות)|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947}};
{{ח:תת|16.}} תקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947;
{{ח:תת|17.}} תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי״ב–1951;
{{ח:תת|18.}} צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי״ג–1953;
{{ח:תת|19.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט״ז–1956}};
{{ח:תת|20.}} תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי״ז–1957;
{{ח:תת|21.}} תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי״ז–1957;
{{ח:תת|22.}} תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש״ך–1960;
{{ח:תת|23.}} תקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל חיפה ובמיתקניו על ידי ספינות דיג), תש״ך–1960;
{{ח:תת|24.}} תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש״ך–1960;
{{ח:תת|25.}} צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס׳ 2), תשכ״ב–1962;
{{ח:תת|26.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ״ד–1964}};
{{ח:תת|27.}} תקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ״ד–1964;
{{ח:תת|28.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רישוי נתבים)|תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ״ה–1964}};
{{ח:תת|29.}} תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1965;
{{ח:תת|30.}} תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ״ו–1966;
{{ח:תת|31.}} תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט), תשכ״ו–1966;
{{ח:תת|32.}} תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ״ו–1966;
{{ח:תת|33.}} תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1966;
{{ח:תת|34.}} תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה) (הוראות שעה), תשכ״ז–1966;
{{ח:תת|35.}} תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ״ז–1967;
{{ח:תת|36.}} תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ״ז–1967;
{{ח:תת|37.}} תקנות נמל אשדוד (שינוע מחצבים בצובר במיתקן התפזורת), תשכ״ז–1967;
{{ח:תת|38.}} תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ״ח–1968;
{{ח:תת|39.}} תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמל חיפה, אשדוד ואילת), תשכ״ח–1968;
{{ח:תת|40.}} תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ״ט–1969.

{{ח:סעיף|292|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים, תשל״א–1971“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}}

{{ח:קטע3||זמן העבודה הרגיל בנמל}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
{{ח:תת|(א)}} בנמל חיפה – בשעות בין 06:30 לבין 15:30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 06:30 לבין 18:00 לכל צורך אחר;
{{ח:תת|(ב)}} בנמל אשדוד –
{{ח:תת}} לצורך עבודה באניות ובמטענים,
{{ח:תתת}} פרט לימי ששי – בשעות שבין 06:30 ובין 15:30;
{{ח:תתת}} בימי ששי בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
{{ח:תת}} לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בשעות שבין 07:30 ובין 15:30 בתקופת החורף;
{{ח:תתת}} בשעות שבין 07:30 ובין 14:00 בתקופת הקיץ;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:30 ובין 14:00;
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07:30 ובין 13:00;
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה־15 ביוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין ה־16 ביוני ובין ערב ראש השנה;
{{ח:תת|(ג)}} בנמל אילת –
{{ח:תת}} לצורך עבודה באניות ובמטענים כוללת מתן שירותים על ידי סירות, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 13:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 14:00;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 12:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 13:00;
{{ח:תת}} לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 15:00;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 11:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 12:00;
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין 16 באוקטובר ובין 14 במאי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין 15 במאי ובין 15 באוקטובר.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשמ״ד־2, תשנ״ב, תשנ״ט}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנות 124}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}})}}}}

{{ח:קטע3||א. כללי}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}, ”כמות בטונות“ – כמות חמרי הנפץ נטו, למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} בחישוב רדיוס אזור סכנה ”א“ במטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצה אחת –
{{ח:תת|(1)}} תצורף הכמות בטונות של כל חלקי המטען;
{{ח:תת|(2)}} המטען על כל חלקיו יסווג בקבוצה שרדיוס אזור סכנה ”א“ התואם הוא הגדול יותר, ואזור סכנה ”ב“ יהיה בהתאם לכך.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} הרדיוסים של אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ ימדדו במעגל שמרכזו במרכז אזור המניעה המיועד.

{{ח:קטע3|תוספת 2 טופס 1|ב. טופס 1}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הודעה מוקדמת על כניסת אנית חמרי נפץ לנמל או על הכנסת חמרי נפץ לתחום נמל {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 טופס 2|ג. טופס 2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129(ג)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בקשה לטעינה ולפריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאזור סכנה א׳ התואם חורג מתחום האזור המוגבל {{ח:הערה|(הטופת הושמט)}}

{{ח:קטע3||ד. סיווג מטעני חמרי נפץ לפי טבלאות של כמויות ורדיוסים של אזורי סכנה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(ב)}})}}}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח א|לוח א׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.1 בסיווג קודקס}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ב|לוח ב׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.2 בסיווג הקודקס של אימ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ג|לוח ג׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.3 בסיווג הקודקס של אימ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ד|לוח ד׳ – טבלת כמויות ורדיוס אזורי הסכנה לקבוצה 1.4 בסיווג הקודקס}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ה|לוח ה׳ – חלוקת קבוצה 1.2 לתת־קבוצות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 טופס 3|ה. טופס 3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 131|תקנות 131}} {{ח:פנימי|סעיף 165|ו־165}})}}}}

{{ח:קטע4||תיאור הדגל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ארכו ורחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב שווים גדולים מאלה; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(האיור הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1:''' הודעה על חומרים מסוכנים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|תקנה 151}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2:''' טופס ביקורת בטיחות לאניות חמרים מסוכנים בצובר נוזלי ולמתקנים במסוף {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 170ט|תקנה 170ט}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 3}}
{{ח:ת}} '''טופס 3:''' טסלת סיווג מסירה ותעריפים לחומרים מסוכנים ארוזים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 170כו|תקנה 170כו}})}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 187|תקנה 187}})}}}}

{{ח:קטע3||דרישה בדבר אניה טרופה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק א|חלק א׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ג|חלק ג׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ד|חלק ד׳: אגרות לשירותים מסויימים}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 250|תקנה 250}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ה|חלק ה׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ו|חלק ו׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע2||רשימת מונחים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|זקפים|bollards}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|מכולות|containers}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|גווה|hulk}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|כלי שיט מושבת|laid-up ship}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|רתוקות|moorings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|אורך מקסימלי|overall length}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|משטחים|pallets}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|מענבים|slings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|ספינת אספקה|store ship}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|סיוור|stowage}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|תכנית סיוור|stowage plan}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|חבקים|straps}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|במעבר|transit}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|שיטעון|transshipment}}

{{ח:חתימות|י״א באלול תש״ל (20 בספטמבר 1970)}}
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>iummytdoaez7w50c9bk14rtbnz5232e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקודת הפיצויים לעובדים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>344784</id>
    <revision>
      <id>1418582</id>
      <parentid>1413604</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:02:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418547]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="168656" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}}
{{ח:קטע3||פקודה הבאה ללכד ולתקן את החוק המתייחס לפיצויים לעובדים על חבלות שנחבלו במהלך העבדתם.}}

{{ח:סעיף*}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000913}} '''חוק ישן:''' {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק קנ״ד, עמ׳ 1527|פקודת הפיצויים לעובדים|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563665.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1940, תוס׳ 1, 127|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561635.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1942, תוס׳ 1, 67|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561862.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1943, תוס׳ 1, 25|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561913.pdf}}, {{ח:תיבה|39|תקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561946.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1945, תוס׳ 1, 88|הגדלות זמניות|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562148.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1947, תוס׳ 1, 153|פקודת הפיצויים לעובדים|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562552.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}, {{ח:תיבה|17|פקודת בתי משפט (הוראות מעבר)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312680.pdf}}, {{ח:תיבה|39|פקודת המטבע|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 65|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312710.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 1|חוק המעבר|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208911.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 293|תיקון לפקודת הפיצויים לעובדים|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209276.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 11|חוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208002.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 140|חוק השופטים|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf}}.

''שינוי סכומי הפיצויים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשי״ג, 1374|תקנות בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 268|תקנות בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 845|תקנות בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 1708|תקנות בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 255|תקנות בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 736|תקנות בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 1382|תקנות בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 788|תקנות בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 1874|תקנות בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 2308|תקנות בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 2150|תקנות בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 1810|תקנות בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1620|תקנות בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2277|תקנות בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 1827|תקנות בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 1344|תקנות בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|י״פ תשל״ז, 1289|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 2223|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 1682|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1788|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1878|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 2340|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 2289|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 2116|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 2272|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 43|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}, {{ח:תיבה|2240|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 2646|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 3414|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 2931|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 3374|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 4140|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 4078|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 3885|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 179|ת״ט}}, {{ח:תיבה|4043|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 3491|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 5177|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 3990|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 5050|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 3701|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 3099|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 1368|הודעה בדבר שינוי סכומי הפיצויים}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
חוק יוחק בידי הנציב העליון לפלשתינה (א״י), בעצתו של הוועד היועץ שלה, לאמור:–

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר העבודה והבינוי (ע״ר תש״ח, 22). לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 107|סעיף 10(א) לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש״ח–1948 וסעיף 45(א) לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957}}, כל סמכות שהעניק החוק לזקן השופטים לגבי התקנת תקנות בית דין נתונה מעתה לשר המשפטים. לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948}}, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי {{ח:חיצוני|חוק המעבר#סעיף 13|סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949}}, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf|תיקון מס׳ 2 לחוק השופטים, תשכ״ד–1964}}, כל מקום בו נאמר ”שופט שלום“ ייקרא מעתה ”שופט של בית משפט השלום“.}}
{{ח:מפריד}}
לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 147|סעיף 25 לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953}}, פקודת הפיצויים לעובדים, 1947 – בטלה; אך הוראותיה מוסיפות לחול לגבי חבלת גוף בתאונה תוך כדי עבודה ועקב עבודה, כשהתאונה אירעה לפני תחילת תקפו של החוק (ביום 1 באפריל 1954), וכן לגבי מחלה מהמפורטות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית לפקודה}} ושלפיה הגיעו לראשונה לפני אותו מועד פיצויים בגלל אותה מחלה.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳ – אקדמות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳ – חלות על סוגי בני־אדם מסויימים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳ – זכות בפיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳ – תנאי פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳ – פרוצידורה ליישוב שאלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳ – תקונות אלטירנאטיביות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ז|חלק ז׳ – קביעות אדמיניסטראטיביות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ח|חלק ח׳ – חלות על מחלות תעשייתיות מסויימות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ט|חלק ט׳ – כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|סולמות ותנאי הפיצויים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|בוררות, פרוצידורה וכו׳}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|מחלות תעשייתיות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|כללים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|חלק א|חלק א׳ – אקדמות}}

{{ח:סעיף|1|שם קצר}}
{{ח:ת}} הפקודה הזאת תיקרא {{ח:הערה|”}}פקודת הפיצויים לעובדים, 1947{{ח:הערה|“}}.

{{ח:סעיף|2|פירוש|תיקון: תש״ח, תש״ח־3, תשי״ב}}
{{ח:תת|(1)}} בפקודה הזאת –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אוביל“ מובנו כל אדם שאינו שייך לאנייה, והנהגתה בידו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אווירון ישראלי“ מובנו אווירון, אשר –
{{ח:תתתת|(א)}} נדרש להיות רשום בישראל לפי כל חוק המתייחס לרישום אווירונים, או
{{ח:תתתת|(ב)}} בעליו או שוכרו הוא אדם, שמשרדו העיקרי או מקום עסקיו העיקרי נמצאים בישראל, או אדם היושב בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנייה“ מובנה כמובן הנודע {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 1|לביטוי ”ספינה“ בפקודת החופים}}, ו”אנייה ישראלית“ מובנה אנייה, אשר –
{{ח:תתתת|(א)}} נדרשת להיות רשומה כאנייה ישראלית לפי כל חוק המתייחס לרישום אניות; או
{{ח:תתתת|(ב)}} בעליה או שוכרה בכתב־שכירות הוא אדם, שמשרדו העיקרי או מקום עסקיו העיקרי נמצאים בישראל, או אדם היושב בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית־חרושת“ מובנו כמובן הנודע לו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת בתי־החרושת, 1946}}, והוא כולל כל פעולת בנייה וכל עבודה של בנייה מהנדסית, שעליהן חלה {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|הפקודה האמורה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן־משפחה“ מובנו אשה או בעל, אב, אם, סב, סבה, אב חורג, אם חורגת, בן, בת, נכד, נכדה, בן חורג, בת חורגת, בן או בת מאומצים, אח, אחות, אח חורג או אחות חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועד בוררות“ מובנו ועד או גוף שנתכונן לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חילות הוד רוממותו“ מובנם {{ח:הערה|(הושמטה מכללא);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טייס“ מובנו עובד המועבד בתפקיד כל־שהוא באווירון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכרה“ מובנו כמובן שנודע לו {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|בפקודת המכרות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלח“ מובנו עובד, שאותו מעביד הבעל או רב־החובל בתפקיד כל־שהוא באנייה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ מובנו מנהל מחלקת העבודה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ כולל כל חבר בני־אדם, בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד, ואת בא־כוחו האישי החוקי של מעביד שנפטר, וכן – מקום ששירותיו של עובד מושאלים או מושכרים בשכירות באופן זמני לאדם אחר בידי האדם, שאתו התקשר העובד בחוזה שירות או שווליאות – יהיו רואים את האחרון, לצרכי הפקודה הזאת, כאילו הוא ממשיך להיות מעבידו של העובד בשעה שהוא עובד למען אותו אדם אחר:
{{ח:תתת}} בתנאי כי –
{{ח:תתתת|(א)}} ביחס לאדם העסוק בהסעת כלי־רכב או אנייה כל־שהם, הלוך וחזור כרגיל, למען קבל שכר על ההובלה בהם, ואת השימוש בהם קיבל אותו אדם לפי חוזה של הפקדה – ייחשב, לצרכי הפקודה הזאת, האדם, שממנו הושג כן השימוש בכלי־הרכב או באנייה, למעביד;
{{ח:תתתת|(ב)}} ביחס לאדם, המועבד לצרכי כל משחק או נופש, והוא מועסק או מקבל תשלום באמצעות קלוב – ייחשבו, לצרכי הפקודה הזאת, המנהל או חברי הוועד המנהל של הקלוב למעביד;
{{ח:תתתת|(ג)}} ביחס לחברי אגודה שיתופית רשומה, המועבדים בידי אותה אגודה – תיחשב, לצרכי הפקודה הזאת, האגודה למעביד אף־על־פי שהחברים מקבלים תגמולים מלאים או חלקיים במנות ברווחים או בהשתכרויות ברוטו של האגודה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפקח עבודה“ מובנו פקיד של מחלקת העבודה, שאותו מינה שר העבודה להיות מפקח עבודה ראשי, מפקח עבודה, או סגן מפקח עבודה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום עבודה“ מובנו כל מקום עבודה (להבדיל מבית־חרושת או ממכרה), שבו מועבדים לא פחות מחמישה בני־אדם בדרך עבודת־כפיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ מובנו אדם כל־שהוא, שהתקשר בחוזה – או עובד לפי חוזה – של שירות או שווליאות עם מעביד, בין בדרך עבודת־כפיים ובין בדרך עבודת לבלרות או בדרך אחרת, ובין שהחוזה מפורש ובין שהוא למד מעניינו, בין שהוא בעל־פה ובין שהוא בכתב; והוא כולל –
{{ח:תתתת|(א)}} אדם, העוסק בהסעת כלי־רכב או אנייה כל־שהם, הלוך וחזור כרגיל, למען קבל שכר על ההובלה בהם, ואת השימוש בהם קיבל אותו אדם לפי חוזה של הפקדה (להבדיל מהסכם שכירה־קנייה) תמורת תשלום סך קבוע או חלק בהשתכרויות או דברים אחרים, או
{{ח:תתתת|(ב)}} אדם, שהוא חבר של אגודה שיתופית רשומה והמועסק בעבודה והוא עוסק בעבודה, שאותה מבצעת האגודה השיתופית, אף־על־פי שאותו אדם מקבל תגמולים מלאים או חלקיים במנות ברווחים או בהשתכרויות ברוטו של אותה אגודה שיתופית;
{{ח:תתת}} אולם אין הוא כולל:
{{ח:תתתת|(I)}} אדם המועבד שלא בעבודת כפיים ושכרו עולה על שלושת אלפים לירות לשנה; או
{{ח:תתתת|(II)}} אדם, שהעבדתו מקרית מטבעה, והוא מועבד שלא לתכליות מלאכתו או מסחרו או עסקו של המעביד, ואינו אדם המועבד לצרכי כל משחק או נופש ומועסק או מקבל תשלום באמצעות קלוב; או
{{ח:תתתת|(III)}} עובד־חוץ, דהיינו אדם שלו ניתנים (החוצה) חפצים או חמרים כדי להכינם, לנקותם, לכבסם, לשנותם, לעטרם, למרקם או לתקנם, או להסגילם למכירה בביתו הוא או במקום אחר, שאינו בשליטתו או הנהלתו של האדם שנתן (החוצה) את החפצים או החמרים;
{{ח:תתתת|(IV)}} אדם המועבד בעבודה חקלאית המקבל את תגמוליו במנה מן התוצרת או מן ההשתכרויות ברוטו של העבודה שנעשתה בידי אותו אדם;
{{ח:תתתת|(V)}} אחד מבני משפחתו של המעביד, הגר עם המעביד בביתו;
{{ח:תתת}} כל רימוז על עובד שנחבל יכלול – מקום שמת העובד – רימוז על בא־כוחו האישי החוקי, או על התלויים בו או על אדם אחר שלו או שלטובתו עשויים הפיצויים להשתלם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שבוע“ מובנו תקופה של שבעה ימים רצופים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תלויים“ מובנם אותם מבני־משפחתו של העובד, שהיו בזמן פטירתו תלויים – בשלמות או במקצת – בהשתכרויותיו של העובד, או שהיו תלויים בו כן אילו לא הינטל יכלתו של העובד מחמת התאונה, ומקום שהיה העובד אביו או אמו או סבו או סבתו של ילד בלתי־חוקי, והניח אחריו ילד כזה התלוי כן בהשתכרויותיו, או – בהיותו ילד בלתי־חוקי – הוא מניח אחריו אב או אם או סב או סבה התלויים כן בהשתכרויותיו, יכלול ילד בלתי־חוקי כזה, אב או אם או סב או סבה כאלה כסידרם;
{{ח:תתת}} לא יהיו רואים אדם כתלוי במקצת באדם אחר, אלא־אם־כן היה תלוי במקצת בתרומותיו של אותו אדם אחר לשם סיפוק צרכי מחייתו הרגילים, כדי מידה ההולמת בני־אדם שבמעמדו ובמצבו.
{{ח:תת|(2)}} אם במשא־ומתן משפטי כל־שהוא לשם היפרעות פיצויים לפי הפקודה הזאת מתלבן לשופט השלום, או לאדם אחר הצריך ליישב תביעת פיצויים, כי חוזה השירות או השווליאות, שלפיו היה עובד האדם הנחבל בזמן שאירעה התאונה שגרמה לחבלה, היה בלתי־חוקי, יהיה רשאי – אם יהיה סבור בהתחשב בכל מסיבותיו של המקרה כי מן הנאות לעשות כן – לטפל בעניין, כאילו היה האדם הנחבל בזמן האמור אדם העובד לפי חוזה שירות או שווליאות בר־תוקף.
{{ח:תת|(3)}} השתמשותה של רשות מקומית בכוחותיה וחובותיה וביצועם, יטופל בהם – לצרכי הפקודה הזאת – כבמלאכה או מסחר או כבעסק של הרשות.

{{ח:קטע2|חלק ב|חלק ב׳ – חלות על סוגי בני־אדם מסויימים}}

{{ח:סעיף|3|חלות על עובדים בהעבדתה של ממשלת ישראל|תיקון: תש״ח}}
{{ח:ת}} הפקודה הזאת לא תחול {{ח:הערה|[במקור: על חברים לחילות הוד רוממותו בישראל, על בני־אדם המועבדים בישראל בידי ממשלת הוד רוממותו או במרותה, או]}} על חברים לחיל־המשטרה של ממשלת ישראל, אולם חוץ מאלה תחול על בני־אדם, המועבדים בידי ממשלת ישראל או במרותה, באותו אופן עצמו וכדי אותה מידה עצמה, כאילו היה המעביד אדם פרטי:
{{ח:ת}} בתנאי כי מקום שבתוצאת כל חבלת גוף, שאירעה לעובד תוך כדי אותה העבדה הנזכרת לעיל, תהיינה מגיעות לו או לתלויים בו – עקב פעולתם של כל תקנה או חוק המתייחסים לבני־אדם באותה העבדה – כל פנסייה או התפצות, או תהיה מגעת לו – בהתאם לתקנה כל־שהיא של הממשלה – תקופה כל־שהיא של פגרת מחלה בשכר, ואותה חבלת גוף מקנה גם זכות פיצויים לפי הפקודה הזאת, לא יקבל אדם הזכאי באלה את שתי טובות־ההנאה גם יחד, אולם יהיה רשאי – בכל זמן – לבחור ולקחת את טובת־ההנאה הגדולה ביותר.

{{ח:סעיף|4|חלות הפקודה על בני אדם המועבדים מחוץ לישראל|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} מקום שעובד, היושב כרגיל בישראל, מועבד מחוץ לישראל לפי חוזה שידוע שנתקשר בישראל, ואירעה לעובד תאונה בשעה שהוא מועבד כן בידי המעביד, יהיה העובד זכאי בפיצויים באותו אופן עצמו, כאילו אירעה התאונה בישראל.
{{ח:תת|(2)}} מקום שלפי חק־הארץ, שבה אירעה התאונה, זכאי עובד – במסיבות המתוארות בסעיף־קטן (1) – בפיצויים בגין אותה תאונה, רשאי העובד – לפי בחירתו – לתבוע פיצויים לפי הפקודה או לפי חק־הארץ האחרת, אולם המעביד לא יהיה צפוי לשלם פיצויים לפי הפקודה הזאת וגם לפי חק־הארץ האחרת גם יחד:
{{ח:תת}} בתנאי שאם במשך הזמן, שהוגבל לשם נקיטה במשא־ובמתן משפטי לפי הפקודה הזאת ננקט משא־ומתן משפטי לפי חק־הארץ האחרת, ובאותו משא־ומתן משפטי הוכרע לבסוף כי העובד אינו זכאי בפיצויים לפי חק־הארץ האחרת, יהיה הוא רשאי לנקוט – במשך תקופה שלא תעלה על שישה חדשים למן תאריכה של אותה הכרעה סופית – במשא־ובמתן משפטי לשם היפרעות פיצויים לפי הפקודה הזאת.

{{ח:סעיף|5|חלות הפקודה על מלחים וטייסים|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} מתוך כפיפות לאותם יוצאים־מן־הכלל, שאותם יהיה שר העבודה עשוי להורות בצו, תחול הפקודה הזאת בגין תאונה למלח או טייס –
{{ח:תתת|(א)}} בשעה שהם מועבדים בכל אנייה או אוירון השייכים לממשלה או בכל אנייה או אווירון ישראליים:
{{ח:תתת}} בתנאי שאם אירעה התאונה מחוץ לישראל, לא תחולנה קביעותיה של הפקודה הזאת, אלא־אם־כן יושב העובד ברגיל בישראל.
{{ח:תתת|(ב)}} בשעה שהם מועבדים בישראל באנייה או אווירון אחרים כל־שהם מתוך כפיפות לשינויים הבאים:–
{{ח:תתתת|(I)}} במקרה של מלח מותר לתת את ההודעה על התאונה ותביעות־הפיצויים – פרט למקרה שבו האדם הנחבל, הוא רב־החובל – לרב־החובל של האנייה, כאילו היה הוא המעביד, אולם מקום שאירעה התאונה והינטל־היכולת החל בהיות האדם באנייה, לא יהיה צורך למסור כל הודעה על התאונה.
{{ח:תתתת|(II)}} במקרה של תאונת מוות למלח או טייס תיערך תביעת־הפיצויים במשך שישה חדשים למן התאריך שבו קיבל התובע ידיעה על מקרה המוות.
{{ח:תתתת|(III)}} התשלום השבועי לא יהיה עשוי להשתלם בגין התקופה, שבמשכה צפוי בעל האנייה – לפי כל חיקוק, העומד בתקפו באותה שעה ומתייחס להעבדתם של מלחים, או בדרך אחרת – להוציא מכיסו את הוצאת החזקתו של האדם הנחבל ללא כל ניכוי משכרו על החשבון ההוא.
{{ח:תתתת|(IV)}} כל סכום, העשוי להשתלם בדרך פיצויים בידי בעליה של אנייה, לפי הפקודה הזאת, ישולם בשלמותו למרות כל דבר שבכל חיקוק אחר העומד אותה שעה בתקפו ומגביל את אחריות בעליה של אנייה בכל מקרה של אבדן חיים, חבלה, או נזק, אולם כל הגבלה של אחריות הבעל, שיהיה אותו חיקוק עשוי להטילה, תחול על הסכום העשוי להתפרע בדרך התפצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14 של הפקודה הזאת}} (המתייחס לתקנות גם כנגד מעביד וגם כנגד זר כאחד), כאילו היו דמי־ההתפצות דמי־נזק על אבדן חיים או חבלת־גוף.
{{ח:תתתת|(V)}} קביעותיו של {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף־קטן (1) מסעיף 11 של הפקודה הזאת}} תחולנה על אניות ועל רבי־חובליהן באותו האופן, שבו הן חלות על בתי־חרושת ועל המחזיקים בהם.
{{ח:תת|(2)}} הסעיף הזה יהיה חל על כל אדם, המועבד כאוביל בכל אנייה, כאילו היה מלח.
{{ח:תת|(3)}} הפקודה הזאת לא תחול על אותם חברים לחבר־אנייה באניית־דייג, שאינם חברים לאגודה שיתופית רשומה שעליהם חל {{ח:פנימי|סעיף 2|תנאי (ג) של ההגדרה ”מעביד“ בסעיף קטן (1) של סעיף 2 מן הפקודה הזאת}}, המקבלים תגמולים בשלמות או בעיקר במנות ברווחים או בהשתכרויות־ברוטו מעבודת אותה אנייה, להוציא אותם מקרים ומתוך כפיפות לאותם שינויים, שאותם יהיה שר העבודה עשוי להורות בצו.
{{ח:תת|(4)}} בסעיף הזה –
{{ח:תתת|(א)}} יתבארו רימוזים על בעליה של אנייה – ביחס לאנייה שהושכרה בהשכרת רכוש העובר בירושה – כמרמזים על האדם, הזכאי באותה שעה – כשוכר אניות – באחיזה ובשליטה באנייה מכוח תקפה של ההשכרה כנ״ל או כל השכרת־משנה כנ״ל;
{{ח:תתת|(ב)}} ייחשבו רימוזים על בעליו של אווירון – ביחס לאווירון שנשכר – למרמזים על האדם, הזכאי אותה שעה – כשוכר – באחיזה ובשליטה באווירון מכוח תקפה של השכירה או כל שכירה הכפופה לזו.

{{ח:קטע2|חלק ג|חלק ג׳ – זכות בפיצויים}}

{{ח:סעיף|6|אחריותם של מעבידים כלפי עובדים על חבלות|תיקון: תש״ט}}
{{ח:תת|(1)}} אם נגרמת בהעבדה כל־שהיא לעובד חבלת־גוף בתאונה, הנובעת מן ההעבדה ובמהלך ההעבדה, יהיה המעביד, צפוי – מתוך כפיפות למה שנזכר בזה להלן – לשלם פיצויים ולקיים את יתר החובות בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת הראשונה}}:
{{ח:תת}} בתנאי כי אם הוכח, כי החבלה לעובד עשוייה להיות מיוחסת להתנהגות בלתי־הוגנת – רצינית ושבמזיד – של אותו עובד, לא יותרו כל פיצויים, הנתבעים בגין אותה חבלה, אלא־אם־כן תהיה תוצאת החבלה מוות או פסלות רצינית ולתמיד.
{{ח:תת|(2)}} לצרכי הפקודה הזאת יהיו רואים תאונה, שתוצאתה לעובד מוות או פסלות רצינית ולתמיד, כאילו היא נובעת מהעבדתו ובמהלך העבדתו אף־על־פי שהיה העובד – בזמן קרות התאונה – פועל מתוך הפרת תקנה שבחוק או תקנה אחרת כל־שהן, העשויות לחול על העבדתו, או כל פקודה שניתנה בידי מעבידו או מטעמו, או שהיה פועל בלא הוראות ממעבידו, אם עשה העובד אותו פעל לצרכי מלאכתו או מסחרו או עסקו של המעביד ובזיקה אליהם.
{{ח:תת|(3)}} הפקודה הזאת תחול למרות כל חוזה סותר, בין שנעשה לפני תחילת תקפה של הפקודה הזאת ובין לאחריה:
{{ח:תת}} בתנאי כי שום דבר שבסעיף־הקטן הזה לא יהיו רואים אותו –
{{ח:תתת|(א)}} כמשפיע על כל הסכם, שערכו כל מעביד לפני תחילת תקפה של הפקודה הזאת, המתקין סולמות פיצויים, שיהיו טובים יותר לכל עובד מעובדיו או לתלויים בו, מן הסולמות המתאימים הכלולים בפקודה הזאת,
{{ח:תתת|(ב)}} כשולל את זכותו של כל מעביד מלערוך כל הסכם, אשר יתקין סולמות פיצויים, שיהיו טובים יותר לכל עובד מעובדיו או לתלויים בו, מן הסולמות המתאימים הכלולים בפקודה הזאת,
{{ח:תת}} וכל־עוד עומד כל הסכם כזה כאמור לעיל בתקפו, תבואנה קביעותיו של ההסכם המתייחסות לסולמות הפיצויים במקומן של קביעותיה המתאימות של הפקודה הזאת, והמעביד יהיה צפוי לשלם פיצויים בגין העובדים, שאליהם מתייחס ההסכם, בהתאם לאותו הסכם, ואילו בכל דבר אחר תחולנה קביעותיה של הפקודה הזאת על אותם עובדים, וכל מחלוקת או סכסוך, המתעוררים בזיקה אל הסכם כזה כאמור לעיל, ייושבו – אם לא יגיעו הצדדים ביניהם לידי הסכמה – באמצעות בוררות לפי הפקודה הזאת.

{{ח:סעיף|7|בני־&lt;wbr&gt;אדם הזכאים בפיצויים}}
{{ח:תת|(1)}} הפיצויים יהיו משתלמים לעובד, או לטובתו, או – מקום שתוצאת החבלה היא מוות – לתלויים בו, או לטובתם, כפי שהותקן בפקודה הזאת.
{{ח:תת|(2)}} מקום שישנם תלויים גמורים ותלויים חלקיים לא יהיה שום דבר הכלול בפקודה הזאת מתבאר, כאילו הוא מונע מלהקצות את הפיצויים בחלקם לתלויים הגמורים ובחלקם לתלויים החלקיים.
{{ח:תת|(3)}} מקום שמת תלוי לפני שנערכה תביעה לפי הפקודה הזאת, או – אם נערכה תביעה – לפני שהגיעו לכלל – או נערכו – הסכם או גמילה, לא תהיה נודעת לבא־כוחו החוקי האישי של התלוי שום זכות בתשלום פיצויים, וסכום הפיצויים יחושב ויוקצה כאילו מת אותו תלוי לפני העובד.

{{ח:סעיף|8|אחריות המקרה של עובדים המועבדים בידי קבלנים}}
{{ח:תת|(1)}} מקום שאדם כל־שהוא (הקרוי בסעיף הזה בשם ”הראש“) עורך – במהלך מלאכתו או מסחרו או עסקו, או לצרכיהם – חוזה עם אדם אחר כל־שהוא (הקרוי בסעיף הזה בשם ”הקבלן“) על ביצועה – בידי הקבלן או במרותו – של עבודה כל־שהיא, בין בשלמותה ובין בחלקה, שאותה קיבל על עצמו הראש, יהיה הראש צפוי לשלם לכל עובד, המועבד בביצוע העבודה, כל פיצויים לפי הפקודה הזאת, שאותם היה צפוי לשלם אילו היה אותו עובד מועבד על־ידו במישרים; ומקום שנתבעים פיצויים מן הראש או שננקט משא־ומתן משפטי נגדו, יוחלפו עם הטלת הפקודה רימוזים על המעביד ברימוזים על הראש, פרט לכך, שסכום הפיצויים יחושב בזיקה אל השתכרויותיו של העובד במרותו של המעביד, שעל־ידו הוא מועבד במישרים:
{{ח:תת}} בתנאי כי מקום שמתייחס החוזה לדיש, חרישה או עבודה חקלאית אחרת, והקבלן מספק לצורך אותה עבודה מכונות, המונעות בכוח מיכאני, ומשתמש בהן, יהיה הוא ורק הוא לבדו צפוי לשלם פיצויים לפי הפקודה הזאת לכל עובד, המועבד על־ידו באותה עבודה.
{{ח:תת|(2)}} מקום שהראש צפוי לשלם פיצויים לפי הסעיף הזה, יהיה זכאי להתפצות בידי כל אדם, שהיה עלול להיות צפוי לשלם פיצויים לעובד ללא תלות בסעיף הזה.
{{ח:תת|(3)}} שום דבר שבסעיף הזה לא יתבאר כאילו הוא מונע עובד מלהיפרע פיצויים לפי הפקודה הזאת מאת הקבלן במקום הראש.
{{ח:תת|(4)}} סעיף זה לא יחול בשום מקרה, שבו אירעה התאונה במקום אחר ולא במקום שבו, או עליו, או בקרבו, קיבל על עצמו הראש לבצע את העבודה, או הנמצא – בדרך אחרת – בשליטתו או בהנהלתו.

{{ח:סעיף|9|קביעות למקרי פשיטת־&lt;wbr&gt;רגל של מעביד|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} מקום שהתקשר מעביד כל־שהוא בחוזה עם מבטחים כל־שהם, בגין כל אחריות בפני עובד כל־שהוא, לפי הפקודה הזאת, כי אז במקרה שנעשה המעביד פושט רגל, או שהוא מגיע לכלל פשרה או סידור עם נושיו, או – אם המעביד הוא גוף בני אדם מאוגד או בלתי מאוגד – במקרה שהגוף הזה מתחיל מתפרק או מתפרד, תועברנה (ותוקנינה) לעובד זכויותיו של המעביד כלפי המבטחים בגין אותה אחריות, למרות כל דבר שבחוק המתייחס לפשיטת־רגל או פירוק או התפרדות של גוף בני־אדם מאוגד או בלתי־מאוגד, ולאחר כל העברה כזאת תהיינה נודעות למבטחים אותן הזכויות והתקונות עצמן, והם יהיו כפופים לאותן ההתחייבויות עצמן, כאילו היו הם המעביד:
{{ח:תת}} בתנאי שלא תהיה מוטלת על המבטחים התחייבות גדולה יותר כלפי העובד מזו שהיתה מוטלת עליהם כלפי המעביד.
{{ח:תת|(2)}} אם התחייבותם של המבטחים כלפי העובד פחותה מהתחייבותו של המעביד כלפי העובד, רשאי העובד להביא הוכחות על היתרה בפשיטת־הרגל או בחיסול.
{{ח:תת|(3)}} למרות כל דבר הכלול בכל חוק, העומד אותה שעה בתקפו, יוכלל בין החובות, הטעונים תשלום בדין־קדימה לכל חובות אחרים במקרה של פשיטת־רגל או פירוק או התפרדות של גוף בני־אדם מאוגד או בלתי־מאוגד, הסכום המגיע בגין כל פיצויים או אחריות לפיצויים לפי הפקודה הזאת, שנתרבה לפני תאריכה של פסיקתת פשיטת־הרגל, או – במקרה של גוף בני־אדם מאוגד או בלתי־מאוגד – לפני התאריך שאותו רואים כתאריך תחילת פירוק או התפרדות לפי קביעותיה של כל פקודה, העומדת בתקפה, והנוגעת בפירוקו או התפרדותו של גוף בני אדם מאוגד או בלתי־מאוגד.
{{ח:תת}} מקום שהפיצויים הם תשלומים שבועיים, ייחשב – לצורך הקביעה הזאת – לסכום, המגיע בגין אותם פיצויים, הסכום שהיה קונה – אילו הושקע בקניית תשלום־שנתי לכל ימי־החיים מחברת ביטוח רשומה בישראל – תשלום־שנתי למען העובד, השווה לשבעים וחמישה אחוזים מן המאה בשוויו השנתי של התשלום השבועי.
{{ח:תת|(4)}} מקום שנתמנה נקוט מטעם המחזיקים בתעודת־חוב של חברה או של אגודה שיתופית, המובטחות בשעבוד עולה ויורד, או שננקטה אחיזה – בכל רכוש הכלול בשעבוד או כפוף לו – בידי המחזיקים ההם בתעודות־חוב או מטעמם, כי אז –
{{ח:תתת|(א)}} אם התקשרו החברה או האגודה בחוזה עם מבטחים כל־שהם בגין כל אחריות – לפי הפקודה הזאת – כלפי כל עובד (ובכלל זה חבר האגודה), תועברנה ותוקנינה זכויות החברה או האגודה על המבטחים בגין האחריות ההיא לעובד (ובכלל זה חבר האגודה) באותו האופן, כאילו ניתן צו לפירוק החברה או האגודה;
{{ח:תתת|(ב)}} אם לא נתקשר כל חוזה כזה, יהיה נודע לסכום, המגיע בגין כל פיצויים – לפי הפקודה הזאת – שעליו נתרבתה התחייבות לפני תאריך מינוי הנקוט או נקיטת האחיזה כאמור לעיל, הכול לפי העניין, דין־קדימה בהתאם לקביעותיו הקודמות של הסעיף הזה.
{{ח:תת|(5)}} הסעיף הזה לא יחול מקום שחברה או אגודה שיתופית מפורקות מרצון רק לצורך הקמתן מחדש, או במקרה חברה – לצורך התמזגותה עם חברה אחרת, או במקרה של אגודה שיתופית – לצורך התמזגותה עם אגודה שיתופית אחרת או רישומה כחברה.
{{ח:תת|(6)}} קביעותיו של הסעיף הזה בגין (זכויות־)בכורה ודיני־קדימה לא תחולנה מקום שפושט הרגל, או חברה או אגודה שיתופית המתפרקות, התקשרו בחוזה כזה כאמור לעיל עם מבטחים:
{{ח:תת}} בתנאי שאם המבטחים אינם יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם, או שהתחייבותם של המבטחים פחותה מהתחייבותו של המעביד כלפי העובד, יהיה העובד זכאי – בגין כל חֶסֶר שסבל על־ידי־כך – באותם (זכויות־)בכורה ודיני־קדימה, כאילו לא התקשר המעביד בחוזה עם מבטחים כל־שהם.

{{ח:קטע2|חלק ד|חלק ד׳ – תנאי פיצויים}}

{{ח:סעיף|10|הודעה על תאונה ותביעת פיצויים|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} משא־ומתן משפטי בדבר היפרעות פיצויים – לפי הפקודה הזאת – על חבלה לא יהיה עשוי להיות מקויים, אלא־אם נמסרה הודעה על התאונה בהקדם, העשוי להיות מעשי לאחר שאירעה התאונה, ולפני שעזב העובד מרצונו את ההעבדה שבה נחבל, ואלא־אם נערכה תביעת הפיצויים בגין אותה תאונה במשך שישה חדשים מאז אירעה התאונה שגרמה לחבלה, או – במקרה מוות – במשך שישה חדשים מזמן המיתה:
{{ח:תת}} בתנאי כי –
{{ח:תתת|(א)}} היעדר אותה הודעה או כל ליקוי או אי־דיוק בה לא ישמשו מחסום בפני קיומו של אותו משא־ומתן משפטי, אם הוכח כי המעביד ידע את דבר התאונה מכל מקור אחר בזמן התאונה או בסמוך לו, או אם נמצא במשא־ובמתן המשפטי על יישוב התביעה, כי המעביד אינו נפגע – או לא יהיה נפגע – לרעה בלמדו זכות על עצמו, אם תינתן אז הודעה או הודעה מתוקנת והדיון במשפט יידחה, בגלל ההיעדר, הליקוי או אי־הדיוק, או שאותם היעדר, ליקוי או אי־דיוק נגרמו מתוך שגיאה, היעדרות מישראל או סיבה מסתברת אחרת; וכן
{{ח:תתת|(ב)}} חדלון עריכת תביעה במשך התקופה הנקובה לעיל לא ישמש מחסום בפני קיומו של אותו משא־ומתן משפטי, אם נמצא שהחדלון נגרם מתוך שגיאה, היעדרות מישראל או סיבה מסתברת אחרת.
{{ח:תת|(2)}} הודעה בגין חבלה לפי הפקודה הזאת מותר למסרה למעביד בכתב או בעל־פה (או – אם יש יותר ממעביד אחד – לאחד מאותם המעבידים) או לכל קמאי (מנהל עבודה) או פקיד אחר, שבהשגחתם מועבר העובד, או לכל אדם שאותו ייעד המעביד לתכלית זו, והיא תפרש את שמו וכתובתו של האדם שנחבל ותציין בשפה רגילה את סיבת החבלה והתאריך שבו אירעה התאונה.
{{ח:תת|(3)}} אם ההודעה היא בכתב מותר לתיתה מתוך מסירה למקום מושבו או מקום עיסוקו של האדם, שלו יש לתיתה, או מתוך משלוח בדואר במכתב רשום הערוך לכתובתו של האדם האמור.
{{ח:תת|(4)}} מקום שהמעביד הוא גוף בני־אדם, בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד, מותר לתת את ההודעה – אם היא בכתב – גם מתוך מסירה למעביד, או משלוח בדואר במכתב רשום הערוך לפי כתובתו של המעביד, במשרדו, או – אם יש בנמצא יותר ממשרד אחד – במשרד ממשרדיו של אותו גוף.

{{ח:סעיף|11|קביעות מיוחדות בדבר הודעה על תאונה במכרות, בתי־&lt;wbr&gt;חרושת ומקומות עבודה|תיקון: תש״ח־3}}
{{ח:תת|(1)}} שמור יישמר בקביעות, מתוך הצגה במקום ניכר לעין בכל מכרה, בית־חרושת או מקום עבודה, או בקרבתם, ושבו יוכלו לקראו בנוחות בני־האדם המועבדים, סיכום – באותו טופס, שיהיה המנהל עשוי לקבעו – של דרישותיה של הפקודה הזאת, בדבר מתן הודעה על התאונות ועריכת תביעות והפרוצידורה שלפיה יש לנהוג במקרה של מחלות תעשייתיות, ובמקרה שאותו סיכום מיטשטש, נמחק או נשמד יחודש בכל המהירות המסתברת. במקרה של אי־מילוי אחר קביעותיו של הסעיף־הקטן הזה יאשם הבעל, הסוכן או המנהל של המכרה, או המחזיק או המנהל של בית־החרושת או מקום העבודה, בעבירה, ויהיה צפוי – משיתחייב בדין – לקנס של חמש לירות, וכל משא־ומתן משפטי כזה רשאי מפקח עבודה לכוננו ולנהלו.
{{ח:תת|(2)}} היעדר הודעה – או כל ליקוי או אי־דיוק שבהודעה – על תאונה, הנדרשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, לא ישמשו מחסום בפני קיומו של משא־ומתן משפטי על היפרעות פיצויים לפי הפקודה הזאת, מקום שהמעביד הוא בעליו של מכרה או מחזיקו או מנהלו של בית־חרושת או מקום עבודה –
{{ח:תתת|(א)}} אם לא הוצג סיכום כזה כאמור לעיל בהתאם לקביעותיו של הסעיף הזה, או
{{ח:תתת|(ב)}} אם הודע על התאונה בידי המעביד או בשמו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התאונות ומחלות משלח-יד (הודעה)|פקודת התאונות ומחלות משלח־יד (הודעה), 1945}}, או
{{ח:תתת|(ג)}} אם נרשמה התאונה בפנקס תאונות כל־שהוא, המוחזק בידי המעביד או מטעמו במכרה, בבית־החרושת או במקום העבודה, או
{{ח:תתת|(ד)}} אם טופל בחבלה בחדר לעזרה־ראשונה במכרה, בבית־החרושת או במקום העבודה.
{{ח:תת|(3)}} כדי להקל את מתן ההודעה על תאונות לצורך הפקודה הזאת, יישמר בכל מכרה, בית־חרושת או מקום עבודה פנקס, בטופס כפי שיקבענו המנהל, ובו יהיה רשאי העובד שנחבל, או אדם אחר הפועל מטעמו, לרשום את הפרטים – כפי שיקבעם המנהל – של תאונות הקורות לבני־אדם המועבדים במכרה, בבית־החרושת או במקום העבודה, ורשומה באותו פנקס, אם נערכה בהקדם, העשוי להיות מעשי, לאחר קרות התאונה, תהיה הודעה מספקת על התאונה לצרכי הפקודה הזאת. הפנקס יישמר במקום כזה, שבו יהיו כל עובד נחבל, המועבד במכרה, בבית־החרושת או במקום העבודה, או כל אדם, הפועל מטעמו בתום לבב, עשויים לגשת אליו על־נקלה בכל זמנים מסתברים.

{{ח:קטע2|חלק ה|חלק ה׳ – פרוצידורה ליישוב שאלות}}

{{ח:סעיף|12|פרוצידורה ליישוב שאלות}}
{{ח:ת}} נתעוררה שאלה כל־שהיא בכל משא־ומתן משפטי לפי הפקודה הזאת בדבר אחריות לתשלום פיצויים לפי הפקודה הזאת (ובכלל זה כל שאלה אם האדם הנחבל הוא עובד שעליו חלה הפקודה), או בדבר סכום הפיצויים או מישכם לפי הפקודה הזאת, או (פרט לְמה שהותקן במפורש שלא־כן בפקודה הזאת) בדבר זכות בכל דמי־התפצות או סכומם לפי הפקודה הזאת, כי אז, אם לא יושבה השאלה מתוך הסכם, תיושב – מתוך כפיפות לקביעותיה של הפקודה הזאת – בבוררות בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת השנייה}}.

{{ח:קטע2|חלק ו|חלק ו׳ – תקונות אלטירנאטיביות}}

{{ח:סעיף|13|תקונות כנגד המעביד ללא־&lt;wbr&gt;תלות בפקודה}}
{{ח:תת|(1)}} כשנגרמה החבלה מתוך רשלנותם האישית או פעלם במזיד של המעביד או של איזה אדם, שלפעלו או אי־עשייתו אחראי המעביד, לא ישפיע שום דבר שבפקודה הזאת על כל אחריות אזרחית של המעביד, אולם במקרה ההוא רשאי העובד – לפי בחירתו – לתבוע פיצויים לפי הפקודה הזאת או לנקוט במשא־ומתן משפטי ללא־תלות בפקודה הזאת, אך המעביד לא יהיה צפוי לשלם לעובד פיצויים על חבלה בתאונה, שמקורה בהעבדה או במהלכה, גם ללא תלות בפקודה הזאת וגם לפיה כאחת, ולא יהיה צפוי לכל משא־ומתן משפטי ללא־תלות בפקודה הזאת, אלא במקרה אותם רשלנות אישית או פעל במזיד האמורים לעיל.
{{ח:תת|(2)}} אם הוגשה – במשך הזמן שהוגבל בזה לעיל לשם נקיטת משא־ומתן משפטי לפי הפקודה הזאת – תביעה משפטית לשם היפרעות נזקים, ללא־תלות בפקודה הזאת, על חבלה שנגרמה בתאונה, ובאותה תביעה משפטית או לאחר ערעור הוכרע כי החבלה היא חבלה, שלה אין המעביד אחראי בתביעה משפטית כזאת, אך הוא היה צפוי לשלם פיצויים לפי קביעותיה של הפקודה הזאת, תידחה התביעה המשפטית; אולם בית־המשפט שבפניו נדונה התביעה המשפטית, או – אם ניתנה ההכרעה בערעור – בית־הדין היושב לערעור, יגש, אם בוחר בזאת הטוען, לשום אותם הפיצויים, אך רשאי הוא לנכות מהם את כל היציאות, או חלקן, אשר – לפי שיקול דעתו – גרמן הטוען מתוך שכונן את התביעה המשפטית במקום לנהוג לפי הפקודה הזאת. בכל משא־ומתן משפטי לפי הסעיף־הקטן הזה, כששם בית־המשפט – או בית־הדין היושב לערעור – את הפיצויים, יתן תעודת־אישור על הפיצויים שגמל ועל ההוראות שנתן בדבר ניכויין של הוצאות, ולאותה תעודת־אישור יהיו נודעים כוחו ונפקותו של פסק־דין של בית־המשפט או של בית־הדין היושב לערעור לפי הפקודה הזאת.

{{ח:סעיף|14|תקונות כנגד מעביד וזר כאחד}}
{{ח:ת}} מקום שנגרמה החבלה, אשר עליה עשויים פיצויים להשתלם לפי הפקודה הזאת, במסיבות, היוצרות התחייבות חוקית באיזה אדם, שאינו המעביד, לשלם נזקים, דייה או פיצויים במקום דייה, בגינה –
{{ח:תת|(א)}} רשאי העובד לנקוט במשא־ומתן משפטי הן על האדם ההוא כדי להיפרע (ממנו) נזקים, דייה או פיצויים במקום דייה, והן על כל אדם, הצפוי לשלם פיצויים לפי הפקודה הזאת, על אותם פיצויים – כאחד, אולם לא יהיה זכאי להיפרע גם נזקים או דייה או פיצויים במקום דייה וגם פיצויים לפי הפקודה הזאת – כאחד; וכן
{{ח:תת|(ב)}} אם נפרע העובד פיצויים לפי הפקודה הזאת, יהיו האדם, ששילם את הפיצויים, וכל אדם, שנקרא לשלם דמי־התפצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, זכאים להתפצות מידי האדם הצפוי כך לשלם נזקים, דייה או פיצויים במקום דייה; וכל שאלות בדבר הזכות בכל דמי־התפצות כאלה וסכומם תיושבנה – באין הסכם – בבוררות בהתאם לקביעותיה של {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}.

{{ח:קטע2|חלק ז|חלק ז׳ – קביעות אדמיניסטראטיביות}}

{{ח:סעיף|15|מינויים ותגמולים של מחווי־&lt;wbr&gt;דעה רפואיים|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} שר העבודה רשאי למנות אותם רופאים מוסמכים להיות מחווי־דעה רפואיים לצרכי הפקודה הזאת, ככל אשר יהיה עשוי לקבוע, ותגמוליהם של מחווי־הדעה הרפואיים, וההוצאות האחרות שבהן יעמדו לפי הפקודה הזאת, ישולמו בהתאם לכללים שיתקינם.
{{ח:תת|(2)}} מקום שהועבד מחווה־דעה רפואי כרופא בזיקה לכל מקרה בידי מעביד או עובד או בשמם או בידי כל מבטחים, המעוניינים בדבר, לא יפעול כמחווה־דעה רפואי במקרה ההוא.

{{ח:סעיף|16|ועדי בוררות|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} שר העבודה רשאי להרשות – בצו – כל ועד, המייצג מעביד ועובדיו, או כל ועד או גוף אחרים, לפעול כוועד בוררות בהתאם לקביעותיה של {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(2)}} כוחותיו של ועד בוררות יהיו ניתנים להשתמש בהם רק בנוגע לעניינים שיתעוררו בזיקה אל מעבידים הנקובים בצו.
{{ח:תת|(3)}} כל צו כזה יתקין קביעה על התכוננותו של ועד הבוררות.

{{ח:סעיף|17|דוחו״ת על תאונות ופיצויים|תיקון: תש״ח־3, תש״ט־2}}
{{ח:תת|(1)}} כל מעביד בהעבדות שלגביהן רשאי המנהל להורות בהודעה ברשומות כי עליהן יחול הסעיף־הקטן הזה, ימציא – באותו תאריך שיהיה המנהל עשוי לקבעו או לפניו – למנהל דין־וחשבון נכון, בטופס שיקבעהו המנהל, על תאונות ומחלות משלח־יד, שקרו את העובדים אשר העבידם במשך השנה הקודמת, סכומי הפיצויים ששולמו וכל תשלומים אחרים, ובכלל זה אלה ששולמו בדרך ביטוח בגין תאונות ומחלות משלח־יד, במשך השנה הקודמת, וכל פרטים אחרים, שיהיה המנהל עשוי לקבעם.
{{ח:תת|(2)}} כל אדם, המפר כל קביעה מקביעותיו של הסעיף הזה, יאשם בעבירה, ויהיה צפוי – משיתחייב בדין – לקנס של חמש לירות.

{{ח:סעיף|17א|הצהרות על שכר העבודה|תיקון: תש״ח־3, תש״ט}}
{{ח:תת|(1)}} מעביד שהתקשר עם מבטחים בחוזה אשר לפיו מתחייבים לפצות את המעביד על חובותיו לפי פקודה זאת, כולן או חלק מהן, חייב למסור למבטחים הצהרה בכתב על שכר העבודה המלא המשתלם בתקופת הביטוח לעובדים שעליהם חל החוזה.
{{ח:תת|(2)}} ההצהרה בהתאם לסעיף קטן (1) תימסר לא יאוחר מאשר חודש ימים לאחר תום תקופת הביטוח.
{{ח:תת|(3)}} מעביד שלא מסר הצהרה בהתאם לסעיף קטן (1) או מסר הצהרה אשר לא כללה פרטים מלאים ומדויקים, ייאשם בעבירה ובצאתו חייב בדין יהיה צפוי לקנס שלא יעלה על מאה לירות.
{{ח:ת}} למטרות סעיף זה המושג ”מבטחים“ כולל מוסד רפואי מוסמך כמוגדר {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3א|בפסקה 3א שבתוספת הראשונה}}.

{{ח:קטע2|חלק ח|חלק ח׳ – חלות על מחלות תעשייתיות מסויימות}}

{{ח:סעיף|18|חלות הפקודה על מחלות תעשייתיות|תיקון: תש״ח}}
{{ח:תת|(1)}} מקום –
{{ח:תתת|(א)}} שהעיד מחווה־דעה רפואי, שנתמנה לפי הפקודה הזאת, כי עובד חולה במחלה, הנזכרת {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ועקב זאת נפסל מלהשתכר שכר מלא בהעבדה שהיה מועבד בה; או
{{ח:תתת|(ב)}} שהותלה עובד, בהתאם לכל חיקוק העומד בתקפו אותה שעה, מהעבדתו הרגילה בגלל שדבקה בו מחלה כזאת; או
{{ח:תתת|(ג)}} שגרמה כל מחלה כזאת למותו של עובד;
{{ח:תת}} והמחלה באה בגלל טיבה של כל העבדה, שבה היה העובד מועבד – בזמן כל־שהוא במשך שנים־עשר חודש שלפני תאריך הפסלות או ההתלייה – בין במרות מעביד אחד ובין במרותם של יותר ממעביד אחד, יהיו הוא או התלויים בו זכאים בפיצויים לפי הפקודה הזאת, כאילו היו המחלה או אותה התלייה, כאמור לעיל, חבלת־גוף בתאונה שמקורה באותה העבדה ובמהלכה, מתוך כפיפות לשינויים הבאים:
{{ח:תתת|(I)}} הפסלות או ההתלייה יטופל בהן כבִקְרות תאונה;
{{ח:תתת|(II)}} אם הוכח כי בזמן היכנסו להעבדה היציג העובד את עצמו בכתב במזיד ובשקר כאדם שלא היה חולה לפני־כן במחלה, לא יהיו פיצויים עשויים להשתלם;
{{ח:תתת|(III)}} הפיצויים יהיו עשויים להיפרע מן המעביד שהעביד את העובד לאחרונה – במשך שנים־עשר החדשים האמורים – בהעבדה שבגלל טיבה באה המחלה:
{{ח:תתת}} בתנאי כי –
{{ח:תתתת|(א)}} העובד או התלויים בו – אם יידרשו לעשות כן – ימציאו למעביד ההוא אותן ידיעות בדבר שמותיהם וכתובותיהם של כל המעבידים האחרים, שהעבידו אותו בהעבדה במשך שנים־עשר החדשים האמורים, העשויות להיות באחיזתו או באחיזתם, ואם לא תומצאנה אותן ידיעות, או לא תהיינה מספיקות כדי לאפשר למעביד ההוא לנקוט במשא־ומתן משפטי לפי התנאי הבא מיד לאחר זה, לא יהיה המעביד ההוא צפוי – לאחר שיוכיח כי המחלה לא דבקה בעובד בשעה שהיה בהעבדתו – לשלם פיצויים; וכן
{{ח:תתתת|(ב)}} אם מתיימר המעביד ההוא, כי המחלה דבקה בעצם בעובד בשעה שהיה בהעבדתו של איזה מעביד אחר, ולא בשעה שהיה בהעבדתו, רשאי הוא להצטרף אל אותו מעביד אחר כצד בבוררות, ואם הוכחה ההתיימרות, יהיה המעביד האחר ההוא אותו המעביד שממנו יהיו הפיצויים עשויים להיפרע; וכן
{{ח:תתתת|(ג)}} אם טיבה של המחלה הוא כזה, שהיא דבקה באדם בתהליך הדרגי, יהיו כל מעבידים אחרים, שהעבידו את העובד במשך שנים־עשר החדשים האמורים בהעבדה שבגלל טיבה באה המחלה, צפויים לתרום למעביד, שממנו עשויים אותם פיצויים להיות נפרעים, אותן תרומות, אשר תהיינה – באין הסכם – נתונות להכרעה בבוררות, לפי הפקודה הזאת, לשם יישוב סכום הפיצויים או – אם אין סכום הפיצויים שנוי במחלוקת – נתונות להכרעה בבוררות לפי הפקודה הזאת;
{{ח:תתת|(IV)}} סכום הפיצויים יחושב מתוך זיקה אל השתכרויותיו של העובד במרותו של המעביד, שממנו עשויים הפיצויים להיות נפרעים;
{{ח:תתת|(V)}} המעביד, שלו יש ליתן הודעה על מקרה המוות, הפסלות או ההתלייה, יהיה המעביד, שהעביד את העובד לאחרונה במשך שנים־עשר החדשים האמורים בהעבדה שבגלל טיבה באה המחלה, ומותר ליתן את ההודעה, אף־על־פי שהעובד עזב מרצונו את העבדתו;
{{ח:תתת|(VI)}} מוצאים מעביד או עובד את עצמם מקופחים בפעולתו של מחווה־דעה רפואי בתיתו או בסרבו מלתת תעודת־אישור של פסלות, או בהתלותו או בסרבו מלהתלות עובד לצרכי הסעיף הזה, יעביר המנהל – לאחר שתוגש אליו בקשה (בעניין זה) – את העניין למותב של שלושה מחווי־דעה רפואיים, שהכרעתו תהיה סופית, ובשעה שיכריע מותב מחווי־הדעה הרפואיים בעניין, יאשר בתעודה גם את מצבו של העובד בזמן שבדקו אותו, ואותה תעודת־אישור מאת מותב מחווי־הדעה הרפואיים תהיה מכרעת.
{{ח:תת|(2)}} לצרכי הסעיף הזה יהיה תאריך הפסלות אותו תאריך, שאותו יאשר מחווה־הדעה הרפואי בתעודה בתאריך שבו החלה הפסלות, או – אם אין הוא יכול לאשר בתעודה תאריך כזה – התאריך, שבו ניתנה תעודת־האישור:
{{ח:תת}} בתנאי כי –
{{ח:תתת|(א)}} מקום שמתיר מותב מחווי־הדעה הרפואיים לערער על סירובו של מחווה־דעה רפואי מלתת תעודת־אישור של פסלות – יהיה תאריך הפסלות אותו תאריך שאותו עשוי המותב לקבוע;
{{ח:תתת|(ב)}} מקום שמת עובד ללא השגת תעודת־אישור של פסלות, או אינו מקבל בזמן מותו תשלום שבועי על חשבון פסלות – יהיה זה תאריך המיתה.
{{ח:תת|(3)}} שר העבודה רשאי לתת לפי המלצת המנהל – לאחר התייעצות עם מנהל שירותי־הרפואה – צווים בדבר הרחבת קביעותיו של הסעיף הזה על מחלות אחרות ותהליכים אחרים ועל חבלות הבאות בגלל טיבה של העבדה כל־שהיא, הנקובה בצו, שאינן חבלות בתאונה, בין ללא שינויים ובין מתוך כפיפות לאותם שינויים, העשויים להיות כלולים בצו.
{{ח:תת|(4)}} שום דבר שבסעיף הזה לא יפגע בזכויותיו של עובד להיפרע פיצויים בגין מחלה, שעליה אין הסעיף הזה חל, אם המחלה היא חבלת־גוף בתאונה בגדר מובנה של הפקודה הזאת.

{{ח:סעיף|19|קביעות משלימות בדבר מחלות תעשייתיות}}
{{ח:תת|(1)}} אם היה העובד מועבד – בתאריכן של אותן פסלות או התלייה כאמורות לעיל, או עובר לו – בכל תהליך הנזכר בטור השני של {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, והמחלה שדבקה בו היא המחלה הרשומה בטור הראשון של {{ח:פנימי|תוספת 3|אותה תוספת}} בצד תיאורו של התהליך, יהיו רואים את המחלה – להוציא מקום שמאשר מחווה־הדעה הרפואי בתעודה כי לדעתו לא באה המחלה בגלל טיב ההעבדה – כאילו באה בגלל טיבה של אותה העבדה, אלא־אם יוכיח המעביד את היפוכו של הדבר.
{{ח:תת|(2)}} מקום שטוען עובד שהוא חולה במחלה, שעליה חלות קביעותיו של {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, ופסול בגללה, רשאי המעביד להסכים עם העובד שהוא צפוי לשלם פיצויים בלא לדרוש מן העובד כי ישיג תעודת־אישור מאת מחווה־הדעה הרפואי הנזכר בקביעות ההן, ולאחר־מכן יהיה העובד זכאי בפיצויים כמו על חבלה בתאונה למן תאריך ההסכם, או למן אותו תאריך אחר, שעליו עשויים הם להסכים ביניהם.
{{ח:תת}} מותר לרשום כל הסכם כזה באופן שהותקן {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, והלה יהיה ניתן להיכפות על המעביד באופן דומה, ומתוך כפיפות לאותן קביעות עצמן, שבהם ניתן להיכפות על מעביד הסכם לשלם פיצויים במקרה של חבלה בתאונה.

{{ח:קטע2|חלק ט|חלק ט׳ – כלליות}}

{{ח:סעיף|20|כללים|תיקון: תש״ח}}
{{ח:ת}} שר העבודה רשאי להתקין כללים בדבר כל עניין, שמקורו בפקודה הזאת או בכל תוספת שעליה, ובדבר דמים העשויים להשתלם בגינו:
{{ח:ת}} בתנאי כי הכללים, הכלולים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, יעמדו בתקפם, עד־אשר ישונו או יופקעו בכללים שהותקנו לפי הסעיף הזה.

{{ח:סעיף|21|הפקעה וסייג}}
{{ח:תת|(1)}} פקודת הפיצויים לעובדים ופקודת הפיצויים לעובדים (הגדלות זמניות), 1945, תופקענה:
{{ח:תת}} בתנאי כי פקודת הפיצויים לעובדים (תיקון), 1943, ופקודת הפיצויים לעובדים (הגדלות זמניות), 1945, תוספנה לחול על מקרים הנקובים בסעיפים 5 ו־3 של הפקודות האמורות כסידרן.
{{ח:תת|(2)}} מתוך כפיפות לקביעותיו של הסעיף־הקטן הקודם, תחול הפקודה הזאת – החל למן תאריך תחילת תקפה של הפקודה הזאת – על כל מקרה, בין שאירעה התאונה, שבה מקורו, לפני תחילת תקפה של הפקודה הזאת, ובין שאירעה לאחריה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(1)}})}}}}

{{ח:קטע3||סולמות ותנאי הפיצויים}}

{{ח:סעיף*|1|סכום פיצויים המשתלמים במקרי מוות|תיקון: תש״ח־3, תש״ט, תשי״ב, [ק״ת הודעות], [י״פ הודעות]|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:תת|(1)}} מקום שתוצאת חבלה היא מוות, יהיו הפיצויים לפי הפקודה הזאת סך מוכלל של סכום, שיחושב בהתאם לקביעות הכלולות בזה להלן, ואם העובד מניח אחריו מי־שהוא מבני משפחתו (שאינו ילד שלא הגיע לגיל של שש־עשרה שנה), התלוי לגמרי בהשתכרויותיו, ונוסף על־כך הוא מניח אחריו ילד אחד או ילדים שלא הגיעו לגיל של שש־עשרה שנה, התלויים בו באופן כזה, גם סך נוסף (הנקרא להלן ”קצובת הילדים“) של סכום, שיחושב בהתאם לקביעות הכלולות בזה להלן.
{{ח:תת|(2)}} הסך המוכלל יחושב בהתאם לקביעות הבאות:–
{{ח:תתת|(א)}} הניח אחריו העובד תלויים כל־שהם, התלויים לגמרי בהשתכרויותיו, יהיה הסך המוכלל סך השווה להשתכרויותיו בהעבדתו של אותו מעביד עצמו במשך שלוש השנים שקדמו לחבלה בסמוך לה, או סך של 165,389 שקלים חדשים, הכול לפי הסך הגדול יותר, אבל לא יעלה בשום מקרה על 491,293 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(ב)}} היתה תקופת העבדתו של העובד אצל המעביד האמור פחותה משלוש השנים האמורות, יהיו רואים את סכום השתכרויותיו במשך שלוש השנים האמורות – לצרכי סעיף־קטן (א) הקודם – כשווה לסכום שהוא גדול פי מאה וחמישים ושישה בהשתכרויותיו השבועיות הממוצעות במשך תקופת העבדתו למעשה במרותו של המעביד האמור;
{{ח:תתת|(ג)}} מהסכום שיש לשלמו לפי הנאמר לעיל אין לנכות תשלומים שבועיים ששולמו בקשר לאותה חבלה או תשלומים בתוקף הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3א|פסקה 3א}}, אך מותר לנכות כל סכום חד פעמי ששולם לפדיון התשלומים השבועיים;
{{ח:תתת|(ד)}} אין העובד מניח אחריו כל תלויים בו, התלויים לגמרי בהשתכרויותיו, אבל מניח הוא כל תלויים בו, התלויים כך לחלקים, יהיה הסך המוכלל אותו סך, שלא יעלה על־כל־פנים על הסכום המשתלם לפי הקביעות הקודמות, אשר עליו אפשר יהיה לבוא לכלל הסכם, או אשר – בהיעדר הסכם – יהיה עשוי, להיקבע – בבוררות – בסך מסתבר ומתכונתי למידת הפגיעה בתלויים האמורים;
{{ח:תתת|(ה)}} אין העובד מניח אחריו כל תלויים בו, יהיה הסך המוכלל סכום השווה להוצאות המסתברות שהוצאו לקבורתו ולא יעלה על מאה לירות.
{{ח:תת|(3)}} סכום קצובת הילדים יחושב בהתאם לקביעות הבאות:–
{{ח:תתת|(א)}} מניח העובד אחריו ילדים התלויים בשכרו, בין לחלוטין ובין במקצת, ולא הגיעו לגיל של שש־עשרה שנה, תהיה קצובת הילדים בגין כל ילד כזה סך השווה לסכום שיתקבל משיוכפלו 306 שקלים חדשים במספר החדשים שבין מות העובד ובין היום שבו תימלאנה לילד שש־עשרה שנה, ודין חלק של חודש כדין חודש;
{{ח:תתת|(ב)}} לא ינוכה שום ניכוי מקצובת הילדים בגין סכומם של תשלומים שבועיים כל־שהם או תשלומים בתוקף הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3א|פסקה 3א}}, שהיו עשויים להשתלם לעובד לפי הפקודה הזאת על אותה חבלה עצמה, ואילו אם נפדו אותם תשלומים שבועיים לפי הפקודה הזאת, ינוכה הסכום ששולם בפדייתם, אם ובמידה שהוא עולה על הסך המוכלל העשוי להשתלם מקצובת הילדים שנתבררה לפי הקביעות הקודמות.

{{ח:סעיף*|2|סכום פיצויים המשתלם במקרי הינטל־&lt;wbr&gt;יכולת גמור או חלקי|תיקון: תש״ח־3, תש״ט, תשי״ב, [ק״ת הודעות], [י״פ הודעות]|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:תת|(1)}} מקום שנגרם הינטל יכולת־עבודה גמור בתוצאת החבלה, יהיו הפיצויים לפי הפקודה הזאת תשלום שבועי, במשך הינטל־היכולת, שלא יעלה על שלושה רבעים בהשתכרויותיו השבועיות הממוצעות של העובד במשך ששה החדשים הקודמים, אם הועבד זמן ממושך כזה אצל אותו מעביד עצמו, וָלא – במשך כל תקופה קצרה יותר שבהמשכה הועבד אצל אותו מעביד עצמו, ואותו תשלום שבועי אינו צריך לעלות על 1,328 שקלים חדשים:
{{ח:תת}} אם התשלום השבועי כשהוא מחושב כדלעיל הוא קטן מ־1,108 שקלים חדשים, יהיו הפיצויים לפי פקודה זו תשלום שבועי בסכום השווה לשכר השבועי הממוצע, לפי הקבוע לעיל, בתנאי שלא יעלה על עשר לירות.
{{ח:תת|(2)}} במקרה שחבלה גורמת אי כושר עבודה חלקי, ישולם תשלום שבועי כל ימי אי כושר העבודה החלקי של העובד, בסכום שלא למעלה מן ההפרש המלא שבין שכרו השבועי הממוצע לפני החבלה, לפי הקבוע בפסקת משנה (1) ובין השכר השבועי הממוצע שהעובד משתכר או שיש ביכלתו להשתכר אחרי החבלה, ולא פחות משלושה רבעים של אותו הפרש, הכל לפי מסיבות הענין; תשלום שבועי זה לא יעלה על התשלום השבועי במקרה של אי כושר עבודה מלא.

{{ח:סעיף*|3|כללים לקביעת השתכרויות|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:תת|(1)}} לצרכי קביעותיה של {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הזאת}} המתייחסות ל”השתכרויות“ ו”השתכרויות שבועיות ממוצעות“ של עובד יישמרו הכללים הבאים:–
{{ח:תתת|(א)}} השתכרויות שבועיות ממוצעות תחושבנה באותו אופן, שיהיה מכוון באופן הטוב ביותר לתת את השיעור לשבוע, שלפיו גומלים לעובד:
{{ח:תתת}} בתנאי כי מקום שבגלל קוצר הזמן שבו שהה העבוד בהעבדתו של מעבידו או בגלל תנאי ההעבדה, לא יהיה בדבר משום מעשיות – בתאריך התאונה – לחשב את שיעור התגמולים, מותר לתת את הדעת על הסכום השבועי הממוצע, שאותו היה משתכר – במשך ששה חדשים שקדמו לתאונה – אדם באותה דרגה עצמה המועבד באותה עבודה עצמה אצל אותו מעביד עצמו, או – באין אדם המועבד כן – אדם באותה דרגה עצמה המועבד באותו סוג עצמו של העבדה ובאותו מחוז עצמו;
{{ח:תתת|(ב)}} מקום שהתקשר עובד בחוזי־שירות, ההולכים כאחד, עם שני מעבידים או יותר, שלפיהם עבד פעם אצל מעביד אחד ופעם אחרת אצל מעביד אחר, תחושבנה ההשתכרויות השבועיות הממוצעות כאילו היו השתכרויותיו – לפי כל אותם חוזים – השתכרויות בהעבדתו של המעביד, שאצלו עבד בזמן התאונה;
{{ח:תתת|(ג)}} העבדה אצל אותו מעביד עצמו יהיה מובנה העבדה אצל אותו מעביד עצמו בדרגה שבה היה העובד מועבד בזמן התאונה, ללא־הפסקה עקב היעדרות מעבודה בגלל מחלה או בגלל כל סיבה אחרת שאין להימנע ממנה;
{{ח:תתת|(ד)}} מקום שהיה המעביד רגיל לשלם לעובד סך לכיסוי כל הוצאות מיוחדות, שנשתרגו עליו בגלל טיב העבדתו, לא יחושב הסך, ששולם כן, כחלק מהשתכרויותיו;
{{ח:תתת|(ה)}} לצורך הפסקה הזאת ייחשב להשתכרויותיו השנתיות של חבר לאגודה שיתופית, שלו גומלים מנה ברווחים או בהשתכרויות ברוטו, הסך שנזקף לזכותו בספרי האגודה – במשך שנים־עשר החדשים הקודמים – כמנתו באותם רווחים או השתכרויות; והשתכרויותיו השבועיות הממוצעות תהיינה ממוצעה של אותה מנה לשבוע במשך תקופת חברות, שלא תעלה על חמישים ושניים שבועות עובר לאותה תאונה.
{{ח:תת|(2)}} לאחר שיבקש זאת ממעבידו עובד שנחבל, ימציא אותו מעביד בכתב רשימה של השתכרויותיו של העובד, שלפיה אפשר יהיה לחשב את סכומן של השתכרויות שבועיות ממוצעות לצורך קביעת סכומו של כל תשלום שבועי לפי הפקודה הזאת.

{{ח:סעיף*|3א|עזרה וטיפול רפואי|תיקון: תש״ט, תש״ט־2, תשי״ב, [ק״ת הודעות], [י״פ הודעות]|עוגן=תוספת 1 פרט 3א}}
{{ח:תת|(1)}} נגרמה לעובד חבלת גוף בתאונה הנובעת מן העבודה ובמהלך העבודה והחבלה מצריכה את העברתו של העובד למקום מגוריו, או לרופא או לבית חולים, יספק המעביד מיד, על חשבונו, את אמצעי התחבורה הדרושים, ואם לא סיפק, ישלם מיד לפי דרישה את הוצאות ההעברה שהוציא העובד או האדם שפעל למענו.
{{ח:תת|(2)}} נוסף לפיצויים שיש לשלם לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|פסקות 1}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|ו־2}}, ישלם המעביד לאדם שלו משתלמים הפיצויים, את ההוצאות שנגרמו לעובד בקשר לעזרה וטיפול רפואי, לרבות עזרה כירורגית, אישפוז ורפואות עד לסכום של 33,264 שקלים חדשים. המנהל רשאי, לאחר חוות דעת מאת פוסק רפואי מוסכם על ידי העובד והמעביד, ובאין הסכם, מאת פוסק רפואי שימונה על ידי המנהל, להגדיל את הסכום שיש לשלמו לפי פסקת משנה זאת עד לסכום של 55,151 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(3)}} המעביד יספק על חשבונו אבזרים כירורגיים ואברים מלאכותיים הנחוצים לעובד עקב החבלה, ויחדשם מזמן לזמן לפי הצורך.
{{ח:תת|(4)}} כל חילוקי דעות בדבר הצורך בעזרה רפואית לרבות עזרה כירורגית, אישפוז ורפואות, בין שכבר הוגשה ובין שעומדים להגישה, או בדבר הצורך באבזר כירורגי או אבר מלאכותי או בדבר חידושו יימסרו להחלטת פוסק רפואי בהתאם להוראות פסקת משנה (2); הפוסק הרפואי רשאי לקבוע בהחלטתו זמן לקיומה.
{{ח:תת|(5)|(א)}} החלטת פוסק רפואי בענינים המפורטים בפסקות משנה (2) ו־(3) תהיה סופית, אולם אם אחד מבעלי הדין ראה את עצמו מקופח בהחלטת הפוסק הרפואי, רשאי הוא להגיש, תוך 14 יום מיום שנמסר לו העתק ההחלטה, בקשה למנהל להעביר את הענין לועדה של שלושה פוסקים רפואיים שתמונה על ידי המנהל; המנהל יעביר את הבקשה לועדה והחלטתה ברוב דעות תהיה סופית.
{{ח:תתת|(ב)}} לא קיים המעביד את ההחלטה תוך הזמן שקבע לו הפוסק הרפואי, יהיה העובד רשאי להוציא את הסכומים הדרושים לקיום ההחלטה שהוצאתם אושרה על ידי הפוסק הרפואי.
{{ח:תתת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|פסקה 12 שבתוספת השניה}} בדבר רישום פסק דין של בוררים, כוחן יפה לגבי רישום החלטת פוסק רפואי לפי פסקה זאת, ולאחר שהחלטת הפוסק הרפואי נרשמה על ידי המנהל, אפשר יהיה לגבות כל סכום בדרך שגובים סכום המגיע בתור פיצויים על סמך הסכם או פסק דין של בוררים שנרשם על ידי המנהל.
{{ח:תתת|(ד)}} הוראות פסקות משנה (ב) ו־(ג) בדבר החלטת פוסק רפואי, כוחן יפה גם ביחס להחלטות ועדה של שלושה פוסקים רפואיים הפועלת בתוקף פסקת משנה (א).
{{ח:תת|(6)}} השר רשאי, לאחר התיעצות עם שר הבריאות ועם מוסדות רפואיים ציבוריים, להתקין תקנות בדבר תעריף העזרה והטיפול הרפואי לרבות עזרה כירורגית ואישפוז, בקשר לחבלות גוף בתאונה הנובעת מן העבודה ובמהלך העבודה.
{{ח:תת}} משהתקין השר תקנות בהתאם לפסקת משנת זאת ופרסמן ברשומות, יהיה התעריף שייקבע בהן חובה על כל מוסד רפואי ועל כל רופא. תשלומי המעביד לפי פסקת משנה (2) יהיו רק לפי אותו התעריף ועובד שישלם למוסד רפואי או לרופא סכום העולה על הקבוע בתעריף, יהיה רשאי לגבותו חזרה בכל עת.
{{ח:תת|(7)|(א)}} מעביד רשאי לבוא לידי הסכם מאושר עם מוסד רפואי מוסמך שלפיו יקבל על עצמו המוסד הרפואי המוסמך את כל החובות המוטלות על המעביד לפי פסקה זאת.
{{ח:תתת|(ב)}} כל עוד מעביד ממלא אחרי תנאי הסכם כזה ומקיים כל הדרוש לשמירת תקפו, חובותיו וזכויותיו לפי פסקה זאת עוברות למוסד הרפואי המוסמך.
{{ח:תת|(8)}} למטרות פסקה זאת:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי מוסמך“ פירושו מוסד שהשר הסמיכו למטרת פקודה זו על ידי פרסום הודעה ברשומות לאחר התיעצות עם שר הבריאות, ולאחר שנוכח כי יש בכוחו של המוסד הרפואי לעמוד בהתחיבויות שקיבל על עצמו בקשר לפקודה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם מאושר“ פירושו הסכם בין מעביד ובין מוסד רפואי מוסמך שאושר במיוחד על ידי השר או נערך לפי טופס שנקבע ע״י השר ופורסם ברשומות.

{{ח:סעיף*|4|השלשת פיצויים בבית־&lt;wbr&gt;משפט במקרה של מוות|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:תת|(1)}} במקרה מוות, יושלש התשלום בבית־המשפט המחוזי, אלא־אם שולם בדרך אחרת כאשר נקבע בזה להלן, וקבלת הרשם של בית־המשפט תהיה פטר מספיק על כל סכום שהושלש כן בבית־המשפט. כל כספים שהושלשו כן בבית־המשפט יופקדו או יושקעו באופן שאותו אישר בדרך־כלל מזכיר הכספים של הממשלה, ויוצאו מקופת בית־המשפט כפי שיהיה בית־המשפט עשוי להורות מתוך כפיפות לקביעותיהם של כללי בית־משפט כל־שהם.
{{ח:תת|(2)}} למרות כל דבר שבפסקה־משנה (1) של הפסקה הזאת ישולם התשלום – אם יוסכם כן – במקרה של מוות, מקום שאין העובד מניח כל תלויים בו, לנציגו האישי החוקי, או – באין נציג כזה – לאדם שלו מגיעות יציאות הטיפול הרפואי והקבורה.
{{ח:תת|(3)}} מקום שהושלשו – לפני תאריך תחילת תקפה של פקודת הפיצויים לעובדים (תיקון), 1940 – סכומים כל־שהם בבית־המשפט המחוזי בזיקה אל מותו של עובד, ואותם סכומים שולמו ליחיד או למוסד לפי צו מאת בית־המשפט, רשאי רשם בית־המשפט לקרוא לאותם יחיד או מוסד ליתן דין־וחשבון על אותם סכים; ולאחר שמיעת המשיב רשאי בית־המשפט להפקיע – על דעת עצמו – את צוו הקודם וליתן אותו צו, אשר ימצאהו לצודק על תשלומם – לבית־המשפט – של כל סכומים, ששולמו כן למשיב, וכן רשאי הוא לצוות על הפקדתם או השקעתם של אותם סכומים באופן שנקבע בפסקת־משנה (1) של הפסקה הזאת. כל אדם החדל מליתן דין־וחשבון על כל סכים, משנדרש לעשות כן כאמור לעיל, מותר לראותו כאשם בבזיון בית־משפט.

{{ח:סעיף*|5|אופן יישוב שאלות בדבר תלויים|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} כל שאלה בדבר מי הוא תלוי או בדבר הסכום העשוי להשתלם לכל תלוי תיושב – באין הסכם – בבוררות, או – אם לא יושבה כן לפני ההשלשה בבית־המשפט לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הזאת}} – תיושב בבית־המשפט המחוזי.

{{ח:סעיף*|6|כוח לשנות הקצאת פיצויים בין תלויים|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} מקום שלאחר אשר מוגשת בקשה לבית המשפט המחוזי, מתלבן, כי בגלל הזנחת ילדים מצדה של אלמנה, או בגלל שינוי במסיבותיהם של התלויים השונים, או בגלל כל סיבה מספקת אחרת, יש צורך לשנות צו של בית־משפט או גמילות בדבר הקצאתו של כל סך ששולם כפיצויים בין התלויים האחדים או בדבר האופן שבו יושקע כל סך, העשוי להשתלם לכל תלוי כזה, או למה יינתן, או איך יטופל בו בדרך אחרת, רשאי בית־המשפט לתת אותו צו על שינויים של הצו או הגמילות הקודמים, ככל אשר יהיה בית־המשפט עשוי לראות לנכון במסיבות המקרה.

{{ח:סעיף*|7|השלשה בבית־&lt;wbr&gt;משפט של תשלומים שבעויים העשויים להשתלם לבני־&lt;wbr&gt;אדם השרויים בפסלות|עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} מקום שעשוי להשתלם תשלום שבועי לאדם השרוי בפסלות חוקית, רשאי בית־משפט מחוזי לצוות לאחר שמוגשת בקשה לבית־המשפט כי התשלום השבועי יושלש בבית־המשפט במשך הפסלות, וקביעותיה של {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הזאת}} בגין סכים, {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הזאת}} נדרש להשלישם בבית־משפט, תחולנה על סכים שיושלשו בבית־משפט בהמשך לכל צו כזה.

{{ח:סעיף*|8|תנאים בדבר עמידה לבדיקה רפואית בפעם ראשונה|עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} מקום שמסר עובד הודעה על תאונה, או מקום שאירעה תאונה שבגינה וותר על הצורך למסור הודעה לפי הפקודה הזאת, יעמיד את עצמו – אם ידרוש ממנו זאת המעביד – לבדיקה בידי רופא מוסמך, שאותו ימציא ולו ישלם המעביד, ואם מסרב הוא מלהעמיד את עצמו לאותה בדיקה או הוא מפריע אותה בדרך כל־שהיא, תותלה זכותו בפיצויים, ובנקיטת משא־ומתן משפטי או בהמשכתו לפי הפקודה הזאת ביחס לפיצויים, עד שתתקיים אותה בדיקה.

{{ח:סעיף*|9|עמידה לבדיקה רפואית מתקופה לתקופה|עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} כל עובד, המקבל תשלומים שבועיים לפי הפקודה הזאת, יעמיד את עצמו – אם ידרוש ממנו זאת המעביד – מזמן לזמן לבדיקה בידי רופא מוסמך, שאותו ימציא ולו ישלם המעביד, ואם העובד מסרב מלהעמיד את עצמו לאותה בדיקה, או מפריע את הבדיקה בדרך כל־שהיא, תותלה זכותו באותם תשלומים שבועיים עד שתתקיים אותה בדיקה.

{{ח:סעיף*|10|קביעות בדבר עמידה לבדיקה רפואית|תיקון: תש״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:תת|(1)}} עובד לא יהיה נדרש להעמיד את עצמו לבדיקה בידי רופא, בין לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|פסקה 8}} ובין לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|פסקה 9}}, אלא בהתאם לכללים שהתקינם שר העבודה והבינוי, ולא בהפסקות תכופות יותר מאלה העשויות להיקבע באותם כללים.
{{ח:תת|(2)}} מקום שהעמיד עובד את עצמו כן לבדיקה בידי רופא, או שנבדק בידי רופא, שהוא עצמו בחר בו, והמעביד או העובד – הכול לפי העניין – המציאו האחד למשנהו, במשך שישה ימים לאחר אותה בדיקה, העתק של הדין־והחשבון של אותו רופא על מצבו של העובד, כי אז – במקרה שלא באו המעביד והעובד לידי הסכם בדבר מצבו של העובד או היותו ראוי להעבדה – יהיה רשם בית־המשפט המחוזי רשאי, לאחר שתוגש בקשה בידי שני הצדדים ולאחר שישלמו המבקשים את הדמים שנקבעו, להעביר את העניין למחווה־דעה רפואי.
{{ח:תת|(3)}} מחווה־הדעה הרפואי, שלו הועבר העניין כן, יתן תעודת־אישור בדבר מצבו של העובד והיותו ראוי להעבדה, בנקבו – מקום שנחוץ הדבר – את סוג ההעבדה שהוא ראוי לה, ואותה תעודת־אישור תהיה ראייה מכרעת לעניינים שאותם היא מאשרת.
{{ח:תת|(4)}} מקום שאין המעביד והעובד יכולים להגיע לידי הסכם אם באה הינטל־יכלתו של העובד עקב התאונה, או באיזו מידה באה, תחולנה קביעותיה של הפסקה הזאת כאילו היתה השאלה שאלה בדבר מצבו של העובד.
{{ח:תת|(5)}} אם – לאחר שנדרש לעשות כן – מסרב עובד מלהעמיד את עצמו לבדיקה בידי מחווה־דעה רפואי, שאליו הועבר העניין כן כאמור לעיל, או מפריע את הבדיקה בדרך כל־שהיא, תותלה זכותו בפיצויים, ובנקיטת משא־ומתן משפטי כל־שהוא או בהמשכו לפי הפקודה הזאת ביחס לפיצויים, או – במקרה של עובד המקבל תשלום שבועי – זכותו בתשלום השבועי ההוא, עד שתתקיים אותה בדיקה.

{{ח:סעיף*|11|התליית זכות בפיצויים|עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} מקום שהותלתה לפי התוספת הזאת זכות בפיצויים, לא יהיו כל פיצויים עשויים להשתלם בגין תקופת ההתלייה.

{{ח:סעיף*|12|שוב ובחון תשלומים שבועיים|עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:תת|(1)}} כל תשלום שבועי עשוי להיות שב ונבחן לפי בקשתו של המעביד או של העובד, ולאחר ששב ונבחן כן הוא עשוי להיות מסתיים, מופחת או מוגדל – מתוך כפיפות למאכסימום שנקבע לעיל – ובאין הסכם ייושב סכום התשלום בבוררות לפי הפקודה הזאת:
{{ח:תת}} בתנאי כי מקום שהיה גילו של עובד בתאריך התאונה פחות מעשרים שנה, והבחינה מחדש נערכת יותר משישה חדשים לאחר התאונה, והבקשה על הבחינה מחדש נערכה לפני עבור שנים־עשר חדש מאז היה העובד לבן עשרים שנה או בהמשכם, מותר להגדיל את סכום התשלום השבועי כדי אותו סכום, שהיה נגמל (לעובד), לו היה העובד משתכר בזמן התאונה את הסכום השבועי שאותו היה משתכר ככל־הנראה בתאריך שבו שב ונבחן, אילו לא היה נחבל.
{{ח:תת|(2)}} מקום שהבחינה מחדש נערכת יותר משישה חדשים לאחר התאונה, ונטען והוכח כי אילו לא היה העובד נחבל והיה ממשיך באותו סוג עצמו של העבדה, שבו היה מועבד בתאריך התאונה, היו השתכרויותיו השבועיות הממוצעות – במשך ששה חדשים עובר לבחינה מחדש – גדלות או פוחתות בתוצאת תנודותיהם של שיעורי תגמולים, כדי יותר מעשרים אחוזים מן המאה בהשתכרויותיו השבועיות הממוצעות במשך ששה חדשים שקדמו לתאונה (או – אם כבר שונה התשלום השבועי לפני־כן לאחר בחינה מחדש – במשך ששה חדשים שקדמו לבחינה ההיא מחדש או לאחרונה באותן בחינות מחדש), ישונה התשלום השבועי כדי־כך, שייעשה אותו (תשלום שבועי) שהיה צריך להיעשות, אילו היו שיעורי התגמולים, שנהגו במשך ששה חדשים אשר קדמו לבחינה מחדש, נוהגים במשך ששה חדשים אשר קדמו לתאונה.

{{ח:סעיף*|13|הגבלת כוחו של מעביד לסיים או להפחית תשלומים שבועיים|עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} שלא בהמשך להסכם או בוררות לא יהיה מעביד זכאי לסיים או להפחית תשלום שבועי, אלא במקרים הבאים:–
{{ח:תת|(1)}} מקום שחזר למעשה עובד, המקבל תשלום שבועי בגין הינטל־יכולת גמור, לעבודה ומשתכר את הסכום, שהיה משתכרו אילו לא נחבל, מותר להפסיק את התשלום השבועי של פיצויים;
{{ח:תת|(2)}} מקום שהשתכרויותיו השבועיות של עובד, המקבל תשלום שבועי, יחד עם אותו תשלום שבועי עולות על סכום השתכרויותיו לפני התאונה, רשאי המעביד להפחית את התשלום השבועי בסכום השווה להפרש שבין השתכרויותיו השבועיות לאחר התאונה והתשלום השבועי;
{{ח:תת|(3)}} מקום שאישר רופא, שבדק עובד לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|פסקה 9 של התוספת הזאת}}, כי העובד החלים לגמרי או לחלקים, או כי אין הינטל־יכולת בא עוד בכללו או בחלקו עקב התאונה, והעתק של תעודת־האישור (שתציין את נימוקיה של דעת הרופא) יחד עם הודעה על כוונתו של המעביד לסיים את התשלום השבועי או להפחיתו באותו סכום האמור בהודעה – כתום עשרה ימים תמימים מתאריך מסירת ההודעה – נמסרו מידי המעביד לעובד, מותר לסיים או להפחית את התשלום השבועי בהתאם לכך:
{{ח:ת}} בתנאי כי –
{{ח:תת|(א)}} במקרה הנזכר לאחרונה – אם לפני תום עשרת הימים התמימים האמורים שולח העובד למעביד דין־וחשבון של רופא מוסמך (ואותו דין־וחשבון ירשום את נימוקי דעתו) שאינו מסכים אל תעודת־אישור, שאותה מסר כן המעביד, לא יסויים ולא יופחת התשלום השבועי, אלא בהתאם לאותו דין־וחשבון, או – אם חולק המעביד על אותו דין־וחשבון ובמידה שהוא חולק עליו – אלא בהתאם לתעודת־האישור, שיתננה מחווה־דעה רפואי בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 10|לפסקה 10 של התוספת הזאת}}; וכן
{{ח:תת|(ב)}} מקום שהוגשה בקשה בהמשך {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 10|לפסקה 10 של התוספת הזאת}} להעביר את הסכסוך למחווה־דעה רפואי, יהיה מותר למעביד להשליש בבית־המשפט – עד שייושב הסכסוך –
{{ח:תתת|(I)}} מקום שהיתה ההודעה הודעה לסיים את התשלום השבועי – את כללו של תשלום שבועי, שיהיה נעשה – עשוי להשתלם בינתיים;
{{ח:תתת|(II)}} מקום שהיתה ההודעה הודעה להפחית את התשלום השבועי – אותה כמות מכל תשלום שבועי, המשתלם כן, השנוייה במחלוקת;
{{ח:תת}} והסכים שהושלשו כן בבית־המשפט ישולמו – לאחר יישובו של הסכסוך – למעביד או לעובד בהתאם לנפקות תעודת־אישורו של מחווה־הדעה הרפואי, כאשר יהיה רשם בית־המשפט המחוזי – באין הסכם – עשוי להכריע.
{{ח:תת|(ג)}} שום דבר שבקביעותיה הקודמות של הפסקה הזאת לא יתבאר כאילו הוא מרשה את המעביד לסיים תשלום במקרה כל־שהוא, שבו לא היה זכאי לעשות כן, מלבד לפי הקביעות ההן, או להפחיתו כדי מידה שעדיה לא היה זכאי לעשות כן מלבד לפי הקביעות ההן.

{{ח:סעיף*|14|פדייתם של תשלומים שבועיים|תיקון: תש״ח, תשכ״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 14}}
{{ח:ת}} מקום שנמשך תשלום שבועי כל־שהוא לא פחות משישה חדשים, מותר לפדות את ההתחייבות לאותו תשלום – משהוגשה בקשה בידי המעביד או בשמו – בתשלום סך מוכלל כדי אותו סכום, אשר – מקום שהינטל־היכולת הוא מתמיד – היה קונה, אילו הושקע בקניית תשלום שנתי מידי לכל ימי־החיים מחברת ביטוח הרשומה בישראל, למען העובד תשלום שנתי השווה לשבעים וחמישה אחוזים מן המאה בשוויו השנתי של התשלום השבועי, ובכל מקרה אחר – עשוי להתיישב בבוררות לפי הפקודה הזאת, וועד הבוררים או בורר שהוסכם עליו או שופט של בית־משפט השלום רשאים לצוות שאותו סך מוכלל יושקע או ישמש באופן אחר לטובת האדם הזכאי בו:
{{ח:ת}} בתנאי כי –
{{ח:תת|(א)}} שום דבר שבפסקה הזאת לא יתבאר כאילו הוא מונע עריכת הסכמים לפדיית תשלום שבועי בסך מוכלל, וכן
{{ח:תת|(ב)}} קביעותיה של הפסקה הזאת, הקובעות את סכום הסך המוכלל, שבו מותר לפדות תשלום שבועי מקום שהינטל־היכולת הוא מתמיד, לא תחולנה במקרה שבו לא מלאו עדיין לעובד הנחבל בתאריך הבקשה עשרים שנה, ומקום – במקרהו של עובד שנחבל הצעיר מגיל עשרים שנה – שנקבע הסך המוכלל, שבו מותר לפדות תשלום שבועי, בבוררות, תובא בחשבון הזכות – שהיתה נודעת לעובד – בהגדלת התשלום השבועי לאחר בחינה מחדש, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|פסקת־משנה (1) של פסקה 12 מן התוספת הזאת}}, לולי התקיימה הפדייה.

{{ח:סעיף*|15|תנאים בדבר עובד היושב מחוצה־&lt;wbr&gt;לארץ|תיקון: תש״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 15}}
{{ח:ת}} חדל עובד, המקבל תשלום שבועי, מלשבת בישראל, יחדל – לאחר־מכן – מלהיות זכאי בקבלת כל תשלום שבועי, אלא אם יאשר מחווה־דעה רפואי בכתב כי הינטל־היכולת שבא בתוצאת החבלה עלול להיות מתמיד מטיבו, ואם מאשר כן מחווה־הדעה הרפואי בכתב, יהיה העובד זכאי לקבל מדי רבע שנה ברבע שנה את סכומם של התשלומים השבועיים המתרבים לפרעון במשך רבע־השנה הקודם, כל־זמן שהוא מוכיח – באותו אופן שיהיה שר העבודה והבינוי עשוי לקבעו בכללים – את זהותו ואת הימשכו של הינטל־היכולת שבגינו משתלם התשלום השבועי.

{{ח:סעיף*|16|הגנת פיצויים|עוגן=תוספת 1 פרט 16}}
{{ח:ת}} כל סכום, המשתלם כפיצויים לפי הפקודה הזאת, לא יהיה עשוי להינתן לייעוד, שעבוד או עיקול ולא יעבור בפעולת־חוק לאדם כל־שהוא, שאינו העובד, וכן לא תעומת כל תביעה לעומת אותו סכום.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}})}}}}

{{ח:קטע3||בוררות, פרוצידורה וכו׳}}

{{ח:סעיף*|1|יישוב שאלות בידי ועד בוררות|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} אם קיים ועד בוררות כל־שהוא, ולו כוח ליישב עניינים לפי הפקודה הזאת במקרה של מעביד ועובדו, ייושב העניין, שבין אותם מעביד ועובדו, בבוררותו של אותו ועד, או יועבר על־ידיו – לפי שיקול דעתו – לבוררות כנקבע להלן.

{{ח:סעיף*|2|יישוב שאלות בידי בורר מוסכם או שופט של בית־&lt;wbr&gt;משפט השלום|תיקון: תשכ״ד|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:תת|(1)}} אם אין ועד כזה בנמצא או אם הוועד מעביר כך את העניין לבוררות, או אם חדל הוועד מליישב את העניין במשך שלושה חדשים למן תאריך התביעה, ייושב העניין בידי בורר יחיד, שעליו הסכימו הצדדים, או – בהיעדר הסכם – בידי שופט של בית־משפט השלום, שלו נודע כוח שיפוט בשטח שבו התעוררה התביעה, לאחר שיגיש בקשה (על–כך) כל צד מן הצדדים בבוררות; ומשהוגשה אותה בקשה, יפעל אותו שופט של בית־משפט השלום כבורר, כנקבע בפקודה הזאת.
{{ח:תת|(2)}} במקרה מותו או סירובו, או אי־יכולתו לפעול, של בורר, שעליו הסכימו הצדדים, רשאי כל צד כזה להגיש בקשה, כי העניין ייושב בידי שופט של בית־משפט השלום, שלו נודע כוח שיפוט בשטח שבו התעוררה התביעה; ומשהוגשה אותה בקשה, יפעל שופט השלום כבורר, כנקבע בפקודה הזאת.

{{ח:סעיף*|3|{{ח:חיצוני|פקודת הבוררות|פקודת בוררות}} לא תחול על משא־&lt;wbr&gt;ומתן משפטי בבוררות לפי הפקודה הזאת|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הבוררות|פקודת הבוררות}} לא תחול על משא־ומתן משפטי בבוררות לפי הפקודה הזאת.

{{ח:סעיף*|4|כוחותיהם של ועדת בוררות, בורר מוסכם ושופט של בית־&lt;wbr&gt;משפט השלום, הפועלים לפי הפקודה הזאת|תיקון: תשכ״ד|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:תת|(1)}} לצורך משא־ומתן משפטי כזה יהיו נודעים לוועד בוררות, לבורר מוסכם או לשופט של בית־משפט השלום, הפועלים לפי הפקודה הזאת, אותם הכוחות עצמם להשגת נוכחותם של עדים והראיית תעודות והשבעתם של הצדדים והעדים המתייצבים לפניהם, או קבלת הצהרתם בהן־צדק, כאילו היה המשא־והמתן המשפטי תביעה משפטית בבית־משפט מחוזי; ורשאים הם, או רשאי הוא, כפי שהם רואים – או הוא רואה – לנאות, להזמין מחווה־דעה רפואי לשבת יחד אתם או אתו כחבר־מומחה.
{{ח:תת|(2)}} כדי לכפות על בני־אדם את נוכחותם, לשם מתן עדות, ולהעניש בני־אדם, החדלים מלהיוכח – כשהם מוזמנים – או המסרבים מלהעיד או להראות תעודות שבאחיזתם או בכוחם, יהיו נודעים לוועד בוררות, לבורר מוסכם או לשופט של בית־משפט השלום, הפועלים לפי הפקודה הזאת, כל הכוחות שבידי בית־משפט מחוזי.

{{ח:סעיף*|5|גמילת־&lt;wbr&gt;ביניים במקרה שמעביד מסיים או מפחית תשלום שבועי שלא כשורה|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} מסיים או מפחית מעביד תשלום שבועי, שלא בהתאם לקביעותיה של {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 13|הפסקה 13 מן התוספת הראשונה על הפקודה הזאת}}, רשאי העובד לתייק בקשה על בוררות (אם אין משא־ומתן משפטי בבוררות כבר תלוי ועומד בינו ובין מעבידו), וכן רשאי הוא לפנות בבקשה – במשא־ובמתן המשפטי שנתכונן כן או במשא־ובמתן המשפטי התלוי ועומד – הכול לפי העניין – על גמילת־ביניים, המצווה על המעביד לשלם לעובד אותו סך־מוכלל, שייצג את התשלום השבועי שסויים או את הסכום שבו הופחת התשלום השבועי, שיחושבו למן התאריך שבו סויים או הופחת התשלום השבועי ועד לתאריך שמיעתה של הבקשה או קרוב לאותו תאריך ככל שתרשינה המסיבות, ולשלם את סכומו של התשלום השבועי לעובד מדי שבוע בשבועו למן גמר התקופה, שהתשלומים עליה נכללו באותו סך־מוכלל, ועד לתאריך שמיעת הבוררות או עד לצו נוסף, וועד הבוררות או הבורר המוסכם או שופט השלום רשאים לתת גמילת־ביניים בהתאם לכך, אולם אותה גמילה תינתן בלי לפגוע בכל צו שיהיו הוועד, הבורר או שופט השלום עשויים לתיתו לאחר שמיעת הבוררות, ובכלל זה צו על כך שהעובד יחזיר את הכספים, או כל חלק מהם, שציוותה גמילת־הביניים לשלמם לו.

{{ח:סעיף*|6|פרוצידורה של ועד בוררות ובורר מוסכם|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} מתוך כפיפות לקביעותיהם של הפקודה הזאת ושל כללים או כללי בית־המשפט כל־שהם, שהותקנו לפי הפקודה, לא יתחשבו ועד בוררות או בורר מוסכם, הפועלים לפי הפקודה הזאת, בצדדים הטכניים או בצורות המשפטיות או בנוהג של בתי־המשפט, ולא יהיו קשורים בכללי עדות וראייה, אלא יסדירו את הפרוצידורה ואת המשא־והמתן המשפטי שלהם כפי שהם חושבים – או הוא חושב – לנאות לתכלית הכרעה מהירה בשאלות הממשיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ולתכלית מתן גמילה ללא שהייה.

{{ח:סעיף*|7|הגשת שאלת־&lt;wbr&gt;חוק על־&lt;wbr&gt;ידי ועד בוררות או בורר מוסכם והֶעבֵר של גמילתם של אותם ועד או בורר, שהוגשה בשקר או שלא כשורה|תיקון: תש״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:תת|(1)}} ועד בוררות או בורר מוסכם רשאים להגיש – אם הם רואים, או הוא רואה, זאת לנכון – כל שאלת־חוק להכרעתו של בית־המשפט המחוזי, אולם חוץ מזאת יהיו כל גמילה, הכרעה או צו של ועד בוררות או בורר סופיים, ולא יהיו נתונים להקשייה בכל בית־משפט שהוא:
{{ח:תת}} בתנאי שיהיה בית־משפט מחוזי רשאי – לאחר שיגישו בקשה צד כל־שהוא, או אדם כל־שהוא, שעליו משפיעה גמילתם של ועד בוררות או בורר מוסכם, ומשנוכח לדעת כי אותה גמילה הושגה מתוך מרמה או השפעה שלא־כהלכה או באמצעים בלתי־נאותים אחרים – להעביר את הגמילה, וכן יהיה רשאי לתת אותו צו (ובכלל זה צו בדבר כל סכום שכבר שולם לפי הגמילה), שיהיה בית־המשפט עשוי לחשבו לצודק לפי המסיבות.
{{ח:תת}} בקשה על הֶעבֵר של גמילה, לפי פסקת־המשנה הזאת, לא תיערך לאחר תום שישה חדשים למן תאריך הגמילה, אלא ברשותו של בית־המשפט; ואותה רשות לא תוענק, אלא־אם נוכח בית־המשפט לדעת כי החדלון מלערוך את הבקשה במשך אותה תקופה אירע בגלל שגיאה, היעדר מישראל, או סיבה מסתברת אחרת.
{{ח:תת|(2)}} קביעותיו של {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי הישנות#פרק יט|חלק כ״ב מתקנות הפרוצידורה האזרחית, 1938}} (הדנות בהרצאות ענייני משפטים בשאלות חוק), לא תחולנה על הגשת כל שאלת־חוק לפי פסקת־המשנה הקודמת. במקומן תהיה נודעת נפקות לקביעות הבאות:
{{ח:תתת|(א)}} בכתב המוגש תורצינה בקיצור אותן עובדות וירומז על אותן תעודות, העשויות להיות נחוצות כדי לאפשר לבית־המשפט להכריע בשאלות־החוק שנתעוררו בו.
{{ח:תתת}} בשעת הדיון בעניין יהיו בית־המשפט והצדדים חפשיים להיזקק לכלל תכנן של אותן תעודות, ובית־המשפט יהיה חפשי להקיש מן העובדות והתעודות, שהורצו בכתב המוגש, כל היקש בין עובדתי ובין חוקתי, שהיה יכול להיות מוקש מהן, אילו הוכח בשעת שמיעת הבוררות.
{{ח:תתת|(ב)}} הכתב המוקש ייחתם בידי היושב ראש והמזכיר – אם יש בנמצא – של ועד הבוררות, או בידי הבורר, ויישלח לרשם בית־המשפט המחוזי בצירוף אותו מספר של העתקים ממנו כמספר הצדדים שבבוררות, ואז יקבע הרשם יום ושעה לשמיעת המשפט, ויגרום לכך כי העתק של הכתב המוגש יימסר לכל צד וצד בבוררות, ולכל אדם אחר, ככל אשר יהיה בית־המשפט עשוי להורות, ויודיע לצדדים ולכל אדם כזה כנזכר לעיל את היום והשעה שנקבעו לשמיעת העניין בבית־המשפט.
{{ח:תתת|(ג)}} לאחר שמיעת המשפט רשאי בית־המשפט – לאחר שיכריע בשאלה שהוגשה לו – להחזיר את המשפט, יחד עם תזכיר על הכרעתו, לוועד או לבורר, כדי שימשיכו בו בהתאם להכרעה; או אם מסיימת הכרעת בית־המשפט – בשאלה שהוגשה בפניו – את כל העניין, רשאי בית־המשפט ליתן גמילה בבוררות בהתאם לאותה הכרעה.
{{ח:תתת|(ד)}} בית־המשפט רשאי להחזיר את המשפט לוועד או לבורר, כדי שירצו את העניין מחדש או כדי שיערכו הרצאה נוספת.

{{ח:סעיף*|8|פרוצידורה בפני שופט של בית־&lt;wbr&gt;משפט השלום הפועל לפי הפקודה הזאת|תיקון: תשכ״ד|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} הקביעות הבאות תחולנה בגין משא־ומתן משפטי בפני שופט של בית־משפט השלום, הפועל לפי הפקודה הזאת:–
{{ח:תת|(1)}} בקשה כל־שהיא, הערוכה אל שופט של בית־משפט השלום לפי הפקודה הזאת, תיערך בכתב, ותתוייק בבית־המשפט של שופט השלום יחד עם מספר מספיק של העתקים מאותה בקשה לשם מסירתם לכל משיב הניקב בה בשמו:
{{ח:תת}} בתנאי כי מקום שהמבקש הוא עובד, ואינו מיוצג על ידי עורך־דין, רשאי אותו מבקש להרצות את בקשתו בעל־פה בפני שופט של בית־משפט השלום, שירשום אותה ברשומה, ולאחר־מכן יכין בקשה בכתב למען אותו עובד, ואם יש צורך בכך, יעביר אותה בקשה, יחד עם מספר ההעתקים הדרוש, לבית־המשפט שלו שיפוט בעניין.
{{ח:תת|(2)}} הבקשה תכלול את הפרטים הבאים:–
{{ח:תתת|(א)}} שם בית־המשפט, שבו תעמוד לבירור;
{{ח:תתת|(ב)}} שמותיהם וכתובותיהם המלאים של המבקש והמשיבים;
{{ח:תתת|(ג)}} מקום שהמבקש, או משיב כל־שהוא, הוא אדם השרוי בפסלות – הרצאת־דברים על־כך; וכן
{{ח:תתת|(ד)}} הרצאת־דברים קצרה על המסיבות, שלפיהן נערכת הבקשה, וההנחה או הצו, שאותם תובע המבקש.
{{ח:תת|(3)}} משתוייקה בקשה כזאת כאמורה לעיל, יקבע הלבלר הראשי של בית־המשפט, שבו תעמוד להתברר הבקשה, יום לשמיעת הבקשה, ויגרום לכך שהעתקה יימסר לכל משיב, ויודיע לצדדים על היום והשעה שנקבעו לשמיעת הבקשה.
{{ח:תת|(4)}} במשך עשרה ימים מתאריך מסירת העתק הבקשה לו – או במשך אותו הזמן פחות או מוארך, שיהיה שופט השלום עשוי להורותו בכל זמן – יתייק המשיב תשובה בכתב על אותה בקשה, ומתוך כפיפות לכל תשובה שתוייקה כן ולתנאים הבאים, ייחשב הדבר כי הודה בפרטים (שמסרם) המבקש, ובמקרה של תביעת־פיצויים – בצְפיות לשלם פיצויים לפי הפקודה הזאת:
{{ח:תת}} בתנאי כי במקרה של אי־מילוי אחר פסקת־המשנה הזאת, רשאי שופט השלום – באותם תנאים שיראם לנכונים – בין להמשיך בבירור הבקשה ולהתיר למשיב להפיק תועלת מכל עניין שהיה יכול לעוררו אילו תייק תשובה בכתב, או לדַחות את המשא־והמתן המשפטי כדי לאפשר למשיב לתייק תשובה כזאת:
{{ח:תת}} ועוד בתנאי כי משיב החדל מלתייק תשובה לא ייחשב לו הדבר בשום פנים כי הודה באמיתותה של הרצאת־דברים כל־שהיא בבקשה, שבה מוכחשת התחייבות לשלם פיצויים, בכללה או במקצתה.
{{ח:תת|(5)}} המשיב יתייק – יחד עם תשובתו לפי פסקת־המשנה הקודמת – העתקים של אותה תשובה בשביל המבקש ובשביל כל אחד מן המשיבים האחרים, אם יש כאלה בנמצא, והלבלר הראשי של בית־המשפט יגרום לכך – בהקדם האפשרי לאחר קבלו אותם העתקים – כי אלה יימסרו למבקש ולמשיבים האחרים, אם יש כאלה בנמצא.
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות הפרוצידורה בבתי־משפט שלום, 1940}}, לא תחולנה על כל משא־ומתן משפטי בפני שופט של בית־משפט השלום לפי הפקודה הזאת, אלא – מתוך כפיפות לקביעותיהם של הפקודה הזאת ושל כללים או כללי בית־משפט כל־שהם שהותקנו לפי הפקודה הזאת – לא יתחשב שופט של בית־משפט השלום, הפועל לפי הפקודה הזאת, בצדדים הטכניים או בצורות המשפטיות או בנוהג בבתי־המשפט, ולא יהיה קשור בכללי עדות וראייה, אלא יסדיר את הפרוצידורה ואת המשא־והמתן המשפטי שבפניו, ככל אשר יראה לנכון, לתכלית הכרעה מהירה בשאלות הממשיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ולתכלית מתן גמילה ללא השהייה.

{{ח:סעיף*|9|ערעור בפני בית־&lt;wbr&gt;משפט מחוזי על גמילה סופית של שופט של בית־&lt;wbr&gt;משפט השלום|תיקון: תשכ״ד|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:תת|(1)}} היה יהיה ערעור בפני בית־המשפט המחוזי, היושב לדין כבית־משפט לערעורים, על גמילה סופית של שופט של בית־משפט השלום, הפועל כבורר לפי הפקודה הזאת.
{{ח:תת|(2)}} כללי בית־המשפט והנוהג, המסדירים ערעורים בפני בית־המשפט המחוזי, לא יחולו על ערעור לפי הפסקה הזאת, אך הודעה על ערעור, הרושמת את הנימוקים לכך, תוגש במשך שלושים יום למן מתן הגמילה, אם ניתנה בנוכחותו של המערער, או מיום מסירת הודעה בכתב לו, אם ניתנה בהיעדרו:
{{ח:תת}} בתנאי כי מערער רשאי להגיש ערעור לפני שתימסר אותה הודעה.

{{ח:סעיף*|10|ערעור ברשות בפני בית־&lt;wbr&gt;משפט עליון על הכרעותיו של בית־&lt;wbr&gt;משפט מחוזי|עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:תת|(1)}} הכרעת בית־המשפט המחוזי בשאלת חוק לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|פסקה 7}}, או בערעור לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 9|פסקה 9}}, תהיה סופית, אלא־אם יעניק בית־המשפט רשות לערער בפני בית־המשפט העליון, היושב לדין כבית־משפט לערעורים אזרחיים. אם מסרב בית־המשפט המחוזי מלהעניק רשות כזאת, מותר להגיש בקשה לנשיא בית־המשפט העליון {{ח:הערה|[במקור: לזקן השופטים]}}, הרשאי להעניק אותה רשות או לסרב מלהעניקה.
{{ח:תת|(2)}} בקשה לבית־המשפט המחוזי על רשות לערער לפי פסקת־משנה (1), מותר לערכה בין בעל־פה מיד לאחר הוצאת הכרעתו של בית־המשפט המחוזי ובין בכתב במשך שלושים יום למן הוצאת ההכרעה, אם הוצאה בנוכחותו של המבקש, או במשך שלושים יום למן מסירת ההכרעה למבקש, אם הוצאה בהיעדרו; ובקשה לנשיא בית־המשפט העליון {{ח:הערה|[במקור: לזקן השופטים]}} על רשות לערער לפי פסקת־משנה (1) תיערך במשך שלושים יום למן סירובו של בית־המשפט המחוזי מלהעניק רשות לערער, אם (ניתן הסירוב) בנוכחותו (של המבקש) או למן תאריך ההודעה – למבקש – בדבר הסירוב, אם ניתן (הסירוב) בהיעדרו:
{{ח:תת}} בתנאי כי מבקש רשאי להגיש בקשה לפני שתימסרנה לו אותן הודעות כסידרן.
{{ח:תת|(3)}} אם תוענק רשות לערער, יירשם אותו ערעור במשך חמישה־עשר יום למן תאריך הצו, המעניק רשות, אם ניתן בנוכחותו של המערער, או במשך חמישה־עשר יום למן מסירת ההודעה על הצו לו, אם ניתן בהיעדרו:
{{ח:תת}} בתנאי כי מערער רשאי להגיש ערעור לפני שתימסר לו אותה הודעה.
{{ח:תת|(4)}} הודעה על ערעור תציין את נימוקי הערעור, אולם חוץ מזאת לא יחולו כללי בית־המשפט והנוהג, המסדירים ערעורים בפני בית־המשפט העליון, על ערעור לפי הפסקה הזאת.
{{ח:תת|(5)}} בית־המשפט או השופט, שלהם יש להגיש את הערעור או את הבקשה על רשות לערער, רשאים להאריך כל תקופה, שנקבעה להגשת ערעור או בקשה על רשות לערער לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 9|פסקה 9}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10|או 10}}, ואותה הארכה מותר להעניקה בכל זמן, אפילו אם תם המועד שנקבע.

{{ח:סעיף*|11|סופיותם של הכרעות וצווים מסויימים של בית־&lt;wbr&gt;משפט שלום או בית־&lt;wbr&gt;משפט מחוזי|תיקון: תשכ״ד|עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} פרט למה שהותקן באופן אחר {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת הזאת}} – מקום שמכריעים בית־משפט שלום או בית־משפט מחוזי בכל שאלה או עניין, שהועברו או הוגשו להם לפי הפקודה הזאת, או מקום שהם פוסקים כל הכרעה או נותנים כל צו לפי הפקודה הזאת, יהיו אותם הכרעה או צו סופיים ולא יהיו כפופים לערעור.

{{ח:סעיף*|12|רשימת הסכמים וגמילות|תיקון: תשכ״ד|עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:תת|(1)}} מקום שנתברר סכומם של פיצויים, או שונה תשלום שבועי כל־שהוא, או מקום שחולק אדם, אשר עליו מוגשת תביעת־פיצויים לפי הפקודה הזאת, על התחייבותו לשלם פיצויים, אולם עורך הסכם (הקרוי להלן הסכם של פשרה), שלפיו מיומר כי התביעה של אותם פיצויים מוצאת מגדר אפשרות תמורת תשלומו של סך־מוכלל, או מקום שמוכרע כל עניין אחר לפי הפקודה הזאת בין בידי ועד בוררות ובין בידי בורר ובין בהסכם, ישלחו הוועד או הבורר, או צד מעוניין כל־שהוא, למנהל תזכיר על־כך, באופן שנקבע בפסקת־משנה (2) של הפסקה הזאת, והמנהל ירשום אותו תזכיר – מתוך כפיפות לקביעות הכלולות להלן, לאחר שתנוח דעתו בדבר אמיתותו (של התזכיר) – בפנקס מיוחד, ללא (גביית) דמים, ולאחר־מכן יהיה התזכיר עשוי להיכפות לכל הצרכים כפסק־דין סופי של בית־משפט שלום:
{{ח:תת}} בתנאי כי –
{{ח:תתת|(א)}} שום תזכיר כזה לא יירשם לפני (עבור) עשרה ימים מאז שלח המנהל הודעה לצדדים המעוניינים.
{{ח:תתת|(ב)}} מקום שמבקש עובד לרשום תזכיר של הסכם בין מעבידו ובינו על תשלום פיצויים לפי הפקודה הזאת, והמעביד מוכיח כי העובד חזר בעצם לעבודה ומשתכר אותו שכר שהיה משתכרו לפני התאונה, והוא מתנגד לרשימת אותו תזכיר, יירשם אותו תזכיר, אם יירשם בכלל, רק באותם תנאים, שיהיה שופט של בית־משפט השלום, שלו יגיש המנהל את העניין, עשוי לראותם צודקים במסיבות (הנדונות).
{{ח:תתת|(ג)}} המנהל רשאי בכל זמן ליישר כל טעות סופר או פליטת קולמוס בפנקס.
{{ח:תתת|(ד)}} מקום שנשלח כן לרישום תזכיר של הסכם על תשלום סך־מוכלל, יהיה כוחו של המנהל יפה –
{{ח:תתתת|(I)}} לדרוש מכל צד וצד בהסכם להמציא – בין בעל פה ובין בכתב – לו או לנציגו, שאותו הרשה על־כך בכתב, אותן ידיעות, שיהיה עשוי לראותן נחוצות, או לדרוש את נוכחותו של צד כל־שהוא מן הצדדים בהסכם בפניו או בפני נציגו, כאמור;
{{ח:תתתת|(II)}} לדרוש – שעה שהידיעות על מצבו של העובד נראות לו בלתי־מספיקות או סותרות זו את זו – דין־וחשבון על מצבו של העובד, שאותו יש להשיג ממחווה־דעה רפואי;
{{ח:תתת}} ובמקרה שחדלו אחד מן הצדדים מלמלא אחר כל דרישה כזאת של המנהל, יהיה הלה רשאי לסרב מלרשום את התזכיר, אולם יהיה רשאי להעביר את העניין לשופט של בית־משפט השלום, שכוחו יהיה יפה לתת אותו צו, שיהיה עשוי לראותו נכון במסיבות (הנדונות).
{{ח:תתת|(ה)}} מקום שנראה מכל דין־וחשבון כזה של מחווה־דעה רפואי כי עדיין אי אפשר לקבוע במקורב את סיכויי החלמתו של העובד מהינטל־יכולתו, רשאי המנהל לסרב מלרשום את התזכיר.
{{ח:תתת|(ו)}} מקום שמתלבן למנהל – על יסוד ידיעות כל־שהן שהוא חושבן למספיקות – כי הסכם, שעליו חלה הפסקה הזאת, אינו צריך להירשם, בגלל אי־דַיותם של הסך או הסכום שיש לשלמם, רשאי הוא לסרב מלרשום את תזכיר ההסכם:
{{ח:תתת}} בתנאי כי במקרה של הסכם פשרה יתחשב המנהל – בבואו להכריע אם הסך, שעליו הוסכם כי יש לשלמו, די בו או אין די בו – בשאלה אם הצפיות לשלם פיצויים לפי הפקודה הזאת מוטלת בספק או לא.
{{ח:תתת|(ז)}} לאחר שהגישו צד מעוניין או מנהל בקשה – במשך שנים־עשר חודש מאז נרשם בפנקס תזכיר של הסכם, שעליו חלה הפסקה הזאת – רשאי בית־המשפט המחוזי לצוות כי הרשומה תוסר מן הפנקס, לאחר שיוכח כדי הנחת דעתו כי ההסכם הושג במרמה או בהשפעה שלא־כהלכה או באמצעצים בלתי־כשרים אחרים, והוא רשאי לתת אותו צו (ובכלל זה צו בדבר כל סך שכבר שולם לפי ההסכם), שיהיה עשוי לראותו צודק במסיבות (הנדונות).
{{ח:תת}} היה יהיה ערעור על הכרעת בית־משפט מחוזי לפי הפסקה הזאת, בפני בית־המשפט העליון, היושב לדין כבית־משפט לערעורים אזרחיים.
{{ח:תת|(2)}} ועד בוררות, בורר מוסכם, שופט של בית־משפט השלום, או כל צד המעוניין בתביעה על פיצויים, הרוצים לרשום תזכיר בהתאם לפסקת־משנה (1) של הפסקה הזאת, יגישו בקשה למנהל בטופס הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 2 נספח|בנספח לתוספת הזאת}}.

{{ח:סעיף*|13|אי־&lt;wbr&gt;תקפם של הסכמים מסויימים אלא־&lt;wbr&gt;אם נרשמו|תיקון: תש״ח־3|עוגן=תוספת 2 פרט 13}}
{{ח:תת|(1)}} הסכם בדבר פדייתו של תשלום שבועי בסך־מוכלל, אם לא נרשם בהתאם לפקודה הזאת, לא יפטור את האדם, העשוי לשלם את התשלום השבועי, מן ההתחייבות להמשיך לשלם את התשלום השבועי ההוא, וכן לא יפטור אותו מזאת תשלום הסכום המשתלם לפי ההסכם; והסכם של פשרה, אם לא נרשם בהתאם לפקודה הזאת, לא יפטור את המעביד מהתחייבות לפי הפקודה הזאת, וכן לא יפטור אותו מזאת תשלום סך כל־שהוא המשתלם לפי ההסכם; והסכם בדבר סכומם של פיצויים, שיש לשלמם לאדם השרוי בפסלות חוקית או לתלויים, אם לא נרשם כן, לא יפטור את האדם, העשוי לשלם פיצויים, מאחריות לשלם פיצויים וכן לא יפטור אותו מזאת תשלום הסך המשתלם לפי ההסכם.
{{ח:תת|(2)}} מעביד, שהוא צד בהסכם, שעליו מרומז בפסקת־משנה (1) של הפסקה הזאת, ישלח, או יגרום כי יישלח, לרשימה – במשך שלושים יום למן עריכתו של אותו הסכם – העתק שלו, בהתאם לקביעותיה של הפקודה הזאת, ומעביד החדל מלמלא אחר הקביעה הזאת, או השולח – או הגורם כי יישלח – לרשימה כל הסכם כזה, שהוא כוזב בפרט ממשי כל־שהוא, יאשם בעבירה, ויהיה צפוי – משיתחייב בדין – לקנס של חמישים לירות, אלא־אם יניח המעביד את דעתו של בית־המשפט, כי החידלון הזה – מלשלוח, או לגרום כי יישלח, כן העתק של הסכם כזה לרשימה – לא אירע בגלל כל הזנחה או אי־עשייה מצדו.

{{ח:סעיף*|14|קביעות בדבר יציאות ששילמן, או עשוי לשלמן, מעביד לעורך דין של עובד בגין הסכם על סך מוכלל|עוגן=תוספת 2 פרט 14}}
{{ח:ת}} כל הסכם על תשלום סך־מוכלל יגלה את הסכום (אם יש כזה בנמצא), ששילמו או עשוי לשלמו כיציאות – לפי ההסכם או בגינו – המעביד לעורך־דין של העובד או של התלויים בו, ואם נראה למנהל כי הסכום יתר על המידה, יהיה המנהל רשאי להורות כי העורך־דין של העובד יגיש לו חשבון־יציאות, ולאחר־מכן יקבע המנהל – לאחר התייעצות עם הרשם הראשי של בית המשפט העליון – אותן יציאות; ואם הפחית המנהל את היציאות, ישומש בסכומה של אותה הפחתה, או יטופל בו, לטובתם של העובד או של התלויים בו, או ישולם למעביד, או יטופל בו בדרך אחרת, ככל אשר יהיה המנהל עשוי להורות.

{{ח:סעיף*|15|תשלום פיצויים והגנתם|עוגן=תוספת 2 פרט 15}}
{{ח:ת}} כל סך, המשתלם כפיצויים, ישולם – אלא־אם הושלש בבית־המשפט – כנגד קבלה מאת האדם שלו הוא עשוי להשתלם לפי כל הסכם או גמילה, וסוכנו של אדם, התובע פיצויים לפי הפקוד ההזאת, לא יהיה זכאי להיפרע ממנו או לעכב כל יציאות בגין כל משא־מתן בבוררות לפי הפקודה הזאת, או לנכות אותן יציאות מן הסך שנגמל – או הוסכם עליו – כפיצויים, או לתבוע שעבוד של ערובה בגין אותן יציאות, להוציא סך כזה, שאותו עשויים לגמול או לקבוע ועד הבוררות, הבורר המוסכם, שופט השלום או בית־המשפט, משיגישו בקשה – בין האדם התובע פיצויים ובין סוכנו – לקבוע את סכומן של יציאות שיש לשלמן לסוכן.

{{ח:סעיף*|16|פעולה משפטית והתיצבותם של צדדים במשא־&lt;wbr&gt;ובמתן משפטי לפי הפקודה הזאת|עוגן=תוספת 2 פרט 16}}
{{ח:ת}} צד בכל משא־ומתן משפטי לפי הפקודה הזאת רשאי לפעול ולהתייצב באותו משא־ומתן משפטי –
{{ח:תת|(א)}} הוא עצמו;
{{ח:תת|(ב)}} באמצעות עורך־דין;
{{ח:תת|(ג)}} באמצעות אדם הנמצא בהעבדתו של אותו צד המיוחדת רק לו בלבד;
{{ח:תת|(ד)}} במקרה של חברה, אגודה שיתופית, או איגוד אחר – באמצעות כל מנהל של החברה, האגודה והאיגוד, או באמצעות המזכיר או כל פקיד אחר או כל אדם, הנמצא בהעבדתם התמידית של החברה, האגודה או האיגוד, המיוחדת רק להם בלבד;
{{ח:תת|(ה)}} באמצעות כל פקיד או חבר של כל אגודה מקצועית או ארגון פועלים, שאותו צד חבר להם, או – מקום שאירע מקרה מוות בתוצאת החבלה – באמצעות כל פקיד או חבר של כל אגודה מקצועית או ארגון פועלים, שלהם היה העובד הנפטר חבר;
{{ח:תת|(ו)}} באמצעות בן משפחתו, או – במסיבות מיוחדות – באמצעות כל אדם אחר, שאותו אישר בית־הדין אשר בפניו מתקיים המשא־והמתן.

{{ח:סעיף*|17|הגשת העניין לפני מחווה־&lt;wbr&gt;דעה רפואי|תיקון: תשכ״ד|עוגן=תוספת 2 פרט 17}}
{{ח:ת}} ועד בוררות, בורר מוסכם או בית־משפט רשאים להגיש למחווה־דעה רפואי – לשם מסירת דין־וחשבון – כל עניין הנראה לממשי לגבי כל שאלה המתעוררת במשא־ובמתן לפי הפקודה הזאת.

{{ח:סעיף*|18|יציאות|תיקון: תשכ״ד|עוגן=תוספת 2 פרט 18}}
{{ח:ת}} יציאותיו של כל משא־ומתן, לפי הפקודה הזאת, וכן היציאות הכרוכות בו, תהיינה נתונות לשיקול דעתם של ועד־הבוררות, הבורר המוסכם או בית־המשפט, שבפניהם מתקיים כל משא־ומתן כזה.

{{ח:סעיף*|19|פיטורי עובד מדמי בית־&lt;wbr&gt;משפט|עוגן=תוספת 2 פרט 19}}
{{ח:ת}} עובד לא יהיה עשוי לשלם שום דמי־בית־משפט בגין כל משא־ומתן משפטי לפי הפקודה הזאת, וכן לא יצווה עובד לשלם פיקדון או להמציא כל ערובה אחרת ליציאות בגין כל משא־ומתן כזה.

{{ח:סעיף*|20|חובותיו של שופט של בית־&lt;wbr&gt;משפט השלום לפי הפקודה הזאת תהיינה חלק מחובותיו של בית־&lt;wbr&gt;משפט שלום|תיקון: תשכ״ד|עוגן=תוספת 2 פרט 20}}
{{ח:ת}} חובותיו של שופט של בית־משפט השלום לפי הפקודה הזאת תהיינה חלק מחובותיו של בית־משפט של שופט של בית־משפט השלום, ופקידי בית־המשפט יפעלו בהתאם לכך.

{{ח:סעיף*|21|כללי בית־&lt;wbr&gt;משפט|תיקון: תש״ח־2|עוגן=תוספת 2 פרט 21}}
{{ח:ת}} שר המשפטים {{ח:הערה|[במקור: זקן השופטים]}} רשאי להתקין כללי בית־משפט, באישורו של שר העבודה והבינוי, לשם כל צורך שעליו מרשה הפקודה הזאת התקנת כללי בית־משפט, וכן בדרך־כלל לשם הבאת הפקודה הזאת לידי נפקות במידה שהיא נוגעת בכל בית־משפט ובמשא־ובמתן משפטי בפני כל בית־משפט כזה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 נספח|נספח}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 12|פסקה 12(2)}})}}}}

{{ח:קטע3|טופס|טופס בקשה על רשימת תזכיר.}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 נספח פרט 1}}
{{ח:ת}} שמו וכתובתו של מעביד . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 נספח פרט 2}}
{{ח:ת}} טיב העבדה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 נספח פרט 3}}
{{ח:ת}} שם מבטח, אם מצוי מבטח כל־שהוא כצד לתביעת־פיצויים . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 נספח פרט 4}}
{{ח:ת}} שם עובד . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 נספח פרט 5}}
{{ח:ת}} מינו וגילו של עובד . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 נספח פרט 6}}
{{ח:ת}} טיב העבדה שבה היה עובד מועבד . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 נספח פרט 7}}
{{ח:ת}} השתכרויותיו השבועיות הממוצעות של עובד לפני חבלת־גוף בתאונה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 נספח פרט 8}}
{{ח:ת}} תאריך חבלת־גוף בתאונה שאירעה לעובד . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 נספח פרט 9}}
{{ח:ת}} מסיבות שבהן אירעה לעובד חבלת־גוף בתאונה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 2 נספח פרט 10}}
{{ח:ת}} פרטים מלאים של חבלת־הגוף בתאונה שאירעה לעובד . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 2 נספח פרט 11}}
{{ח:תת|(א)}} מום שנגרם, אם נגרם . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(ב)}} במקרה של תאונת־מוות, ציין תאריך מיתה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 2 נספח פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} מידת אבדן של כושר־השתכרות, אם נישום אותו כושר במהלך הדיונים או במשא־ובמתן בבוררות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . או;
{{ח:תת|(ב)}} סכום שבועי ממוצע, שהעובד משתכרו – או יכול להשתכרו בעבודה או עסק מתאימים, לאחר התאונה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 2 נספח פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת הינטל־יכולת גמור זמני . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(ב)}} סכום פיצויים או תשלומים כל־שהם, הנובעים מן התאונה, ששולמו לעובד שנחבל או לתלויים בו או לכל אדם בשמו לפני היישוב הסופי . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 2 נספח פרט 14}}
{{ח:ת}} תנאי הסכם; סכום פיצויים שעליו הוסכם, מלבד הסכום ששולם לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 13|פסקה 13(ב)}} . . . . . . . .
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}})}}}}

{{ח:קטע3||מחלות תעשייתיות}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;תיאור המחלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תיאור התהליך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גחלת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בצמר, שער, זיפים, עורות גסים ודקים, או בעלי־חיים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרעלת זרניך ותוצאות פעולתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בזרניך או בתכשיריו או תרכיביו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אמיינתית (אסבסטוסיס)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול באמיינתון (אסבסטוס) או חמרים המכילים אמיינתון, או עיבודם.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א) הרעלה על־ידי בנזין או חמרים הדומים לו ותוצאות פעולתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בבנזין או בכל חומר הדומה לו או כל תהליך שבייצורו או המחייב את השימוש בו&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) הרעלה על־ידי חמרים חנקניים או אמידיים המתקבלים מבנזין או חמרים הדומים לו (טריניטרוטולואן, אנילין ואחרים) או תוצאת פעולתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בחומר כל־שהוא חנקני או אמידי המתקבל מבנזין או מכל חומר הדומה לו או כל תהליך שבייצורו או המחייב את השימוש בו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרעלת פחמן דו־גפריתי או תוצאת פעולתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל תהליך שכרוך בו השימוש בפחמן דו־גפריתי או תכשיריו או תרכיביו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ירד אצל העובדים בזכוכית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל תהליך בייצור זכוכית שכרוך בו עירטול בפני האור החזק של זכוכית מותכת.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ירד הנגרם על־ידי עירטול בפני קרני מתכת מותכת או קרני מתכת קלל (אדומה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל תהליך שכרוך בו כרגיל עירטול בפני קרני מתכת מותכת או קרני מתכת קלל בייצור ברזל או פלדה לרבות חימום מחדש וגלילה של ברזל או פלדה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התכייבות כרומית או תוצאות פעולתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל תהליך שכרוך בו השימוש בחומצה כרומית או דו־כרומת אמון אשלג או נתרן או תכשיריהם.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחלה הבאה מאוויר דחוס או תוצאות פעולתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל תהליך המתנהל באוויר דחוס.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלקת־עור הנגרמת על־ידי אבק או נוזלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(א) סרטן או התכייבות אפיתליומאטיים של העור הבאה בגלל עטרן, זפת, כופר, שמן מינראלי או פאראפין, או כל תרכיב מוצר או שייר של כל חומר מן החמרים האלה&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;טיפול או שימוש בעטרן, זפת, כופר, שמן מינראלי או פאראפין או תרכיב מוצר או שייר של כל חומר מן החומרים האלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(ב) התכייבות השטח הקרני של העין בגלל עטרן, זפת, כופר, שמן מינראלי או פאראפין, או כל תרכיב מוצר או של כל שייר של כל חומר מן החמרים האלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרעלת פלואור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל תהליך שכרוך בו השימוש בפלואור או בתכשיריו או תרכיביו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלוטית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בכל בעל־חיים ממשפחת הסוס הסובל מבלוטית: טיפול בנבלת בעל־חיים כזה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרעלת עופרת או תוצאות פעולתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בעופרת או בתכשיריה או בתרכיביה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרעלת מאנגאן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול במאנגאן או בחמרים הכוללים מאנגאן.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרעלת כספית או תוצאות פעולתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל תהליך שכרוך בו השימוש בכספית או בתכשיריה או בתרכיביה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרעלת זרחן או תוצאות פעולתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל תהליך שכרוך בו השימוש בזרחן או בתכשיריו או בתרכיביו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צורנית (סיליקוסיס)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל תהליך שבו אפשר לשאוף דו־תחמוצת הצורן.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עוית של עובדי טלגראף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שימוש בכלים טלגראפיים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרעלה על־ידי איתן ארבע־כלורי או אתילין תלת־כלורי או דו־כלורת האתילין, או תוצאות פעולתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל תהליך בייצורם של אתילין ארבע־כלורי, תלת־כלורי או דו כלורת האתילין, או המחייב את השימוש באלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}})}}}}

{{ח:קטע3||כללים}}

{{ח:סעיף*|1|שם|עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|הכללים האלה}} ייקראו {{ח:הערה|”}}כללי פיצויים לעובדים, 1947{{ח:הערה|“}}.

{{ח:סעיף*|2|פירוש|עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בכללים אלה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם“ מובנו רשם בית־המשפט המחוזי.

{{ח:סעיף*|3|עמידה לבדיקה רפואית|תיקון: תשכ״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} בדיקת עובד בידי רופא לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|פסקה 8}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|או 9 של התוספת הראשונה}} תהיה כפופה לקביעות הבאות:–
{{ח:תת|(א)}} מקום שעובד מסר הודעה על תאונה או מקבל תשלומים שבועיים לפי הפקודה, לא יידרש לעמוד לבדיקה, למרות רצונו, בידי רופא שסיפק המעביד – פרט בשעות מסתברות.
{{ח:תת|(ב)}} עובד המקבל תשלומים שבועיים לא יידרש – לאחר שעברה תקופה של חודש אחד מן התאריך שבו שולם תשלום הפיצוי הראשון או, אם התשלום הראשון נעשה מתוך ציות לפסק של ועד בוררות, בורר מוסכם או שופט של בית־משפט השלום הפועל לפי הפקודה, החל מתאריך הפסק – לעמוד לבדיקה, למרות רצונו, בידי רופא שסיפקו המעביד פרט לפרקי־הזמן הבאים: –
{{ח:תתת|(I)}} אחת לשבוע במשך החודש השני לאחר תאריך התשלום הראשון או הפסק, וכן
{{ח:תתת|(II)}} אחת לחודש במשך החודש השלישי, הרביעי, החמישי והשישי לאחר התאריך האמור;
{{ח:תתת|(III)}} לאחר־מכן אחת לכל שני חדשים:
{{ח:תת}} בתנאי שמקום שלאחר החודש השני הוגשה בקשה לעיין מחדש בתשלום השבועי, שייושב בדרך בוררות לפי הפקודה, יכול העובד להיות נדרש – עד שתיושב הבקשה ולצורך יישובה – לעמוד לבדיקה אחת נוספת.

{{ח:סעיף*|4|פרוצידורה מקום שבדעת עובד המקבל תשלומים שבועיים להפסיק ישיבתו בישראל|תיקון: תש״ח|עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} מקום שבדעת עובד המקבל תשלום שבועי להפסיק ישיבתו בישראל, תהיה נפקות לקביעות הבאות לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 15|פסקה 15 של התוספת הראשונה}} –
{{ח:תת|(א)}} רשאי העובד לפנות בבקשה אל הרשם להעביר למחווה־דעה רפואי את השאלה אם הינטל־יכלתו של העובד, הנגרם בתוצאת החבלה, נראה להיות מטיב תמידי.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה צריכה להיערך בהודעה בכתב, בטופס שבנספח א׳, והיא תתוייק אצל הרשם ותהיה מלווה דין־וחשבון של רופא שבחר בו העובד, שיפרט את טיב הינטל־היכולת המיומר להיות תוצאתה של החבלה והעתק של הבקשה ושל הדין־והחשבון יימסר למעביד או לעורך־דין שלו לפחות עשרה ימים תמימים לפני הדיון בבקשה, אלא־אם נותן הרשם רשות להודעה של זמן קצר יותר; והמבקש יתייק העתק של הבקשה ושל הדין־והחשבון לשימושו של מחווה הדעה הרפואי.
{{ח:תת|(ג)}} משנמסרה למעביד הודעה על הבקשה, רשאי הוא לדרוש מאת העובד, שיעמוד לבדיקה בידי רופא שסיפקו ושילמו המעביד, בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|לפסקה 9 של התוספת הראשונה}}; ואם דורש המעביד מאת העובד לעמוד לאותה בדיקה ימציא לעובד, לפני הדיון או בשעת הדיון בבקשה, העתק מן הדין־והחשבון של אותו רופא בדבר מצבו של העובד, ויתייק העתק של הדין־והחשבון לשימושו של מחווה־הדעה הרפואי.
{{ח:תת|(ד)}} העובד והמעביד רשאים כסדרם להגיש לרשם, לפני הדיון או בשעת הדיון, בבקשה אותן הרצאות־עניין שבכתב שיראון לנאותות, עם העתקים של אותן הרצאות־עניין לשימושו של מחווה־הדעה הרפואי.
{{ח:תת|(ה)}} משנידונה הבקשה יתן הרשם – משנחה דעתו כי יש למבקש כוונה בתום לבב להפסיק ישיבתו בישראל, ולאחר שהמבקש ישלם את הדמים שנקבעו – צו בטופס שבנספח ב׳, שבו הוא מעביר את השאלה אל מחווה־דעה רפואי; ואם לא נחה דעתו כן, רשאי הוא לסרב מליתן צו, אולם במקרה ההוא, אם ידרשנו המבקש כן, יעביר את העניין אל בית־המשפט המחוזי, שיהיה רשאי ליתן אותו צו או אותן הוראות שיראם נאותים.
{{ח:תת|(ו)}} נותנים הרשם או בית־המשפט המחוזי צו שבו הם מעבירים את השאלה אל מחווה־דעה רפואי, יתנו גם צו, בטופס שבנספח ג׳, שבו הם מורים את העובד לעמוד לבדיקה בידי מחווה־הדעה הרפואי.
{{ח:תת|(ז)}} על הרשם להעביר, יחד עם צו ההעברה, אל מחווה־הדעה הרפואי, העתקים מכל הרצאות־עניין שהגיש לו כל אחד משני הצדדים.
{{ח:תת|(ח)}} משנתקבלה תעודת־האישור של מחווה־הדעה הרפואי, יודיע הרשם לצדדים בדרך הדואר, בטופס שבנספח ד׳, כי תעודת־האישור נתקבלה, ויתיר לכל צד לעיין בה במשך שעות המשרד, וכן ימציא לאחד הצדדים, לאחר בקשה ממנו ועל חשבונו, העתק של תעודת־האישור או ירשה לו להכין העתק ממנה.
{{ח:תת|(ט)}} מקום שמחווה־הדעה הרפואי מעיד בתעודת־אישור כי הינטל־היכולת שבא בתוצאה מהחבלה נראה להיות מטיב תמידי, ימציא הרשם לעובד, לאחר בקשה –
{{ח:תתת|(I)}} העתק מתעודת־האישור של מחווה־הדעה הרפואי, חתום בחותמת בית־המשפט המחוזי ומאושר בידי הרשם בכתב־ידו שהוא העתק נאמן; וכן
{{ח:תתת|(II)}} העתק מן הפסק, זכרון־הדברים או תעודת־האישור שלפיהם משתלם התשלום השבועי, חתומים בחותמת בית־המשפט המחוזי ומאושרים בידי הרשם בכתב־ידו כהעתקים נאמנים; וכן
{{ח:תתת|(III)}} תעודת־זהות בטופס שבנספח ה׳; וכן
{{ח:תתת|(IV)}} הודעה בטופס שבנספח ו׳, שאליה מצורפים טפסי תעודת־אישור והצהרה בטפסים שבנספח ז׳ ונספח ח׳;
{{ח:תת}} וישיג מאת העובד דוגמה של חתימתו, ויתייק אותה לשם עיון.
{{ח:תת|(י)}} עובד הרוצה שישולמו לו התשלומים השבועיים המשתלמים לו בשעה שהוא יושב מחוץ לישראל יעמוד לבדיקה – בהפסקות של שלשה חדשים למן התאריך ששולמו לו אותם תשלומים באחרונה – בידי רופא במקום שהוא יושב בו ויראה לו את העתק של תעודת־האישור של מחווה־הדעה הרפואי ותעודת הזהות שהומצאו לו לפי פסקה (ט) וישיג ממנו תעודת־אישור בטופס שבנספח ז׳ האומרת כי הינטל־היכולת של העובד שבא בתוצאת החבלה נמשך; ואותה תעודת־אישור צריכה להיות מאומתת בהצהרה בידי הרופא, במעמד העובד, בפני אדם שיש לו הרשאה להשביע שבועה.
{{ח:תת|(כ)}} העובד יצהיר הצהרת זהות בטופס שבנספח ח׳ בפני אדם שיש לו הרשאה להשביע שבועה, בהראותו לאותו אדם את העתק ואת תעודת־האישור הנזכרים לעיל, ואת תעודת־האישור של הרופא שבידו נבדק.
{{ח:תת|(ל)}} העובד ישלח לרשם את תעודת־האישור ואת ההצהרה הנזכרים בפסקאות (י) ו־(כ) בצירוף בקשה בטופס שבנספח ט׳, על מנת שיעביר לו את סכום התשלומים השבועיים המגיעים לו, ובאותה בקשה ינקוב את המקום והאופן שבהם יישלח לו הסכום, והבקשה תיחתם בידי העובד בכתב־ידו.
{{ח:תת|(מ)}} משנתקבלו תעודת־האישור, ההצהרה והבקשה יבדקן הרשם, ואם לא נחה דעתו כי הן כתיקנן, רשאי הוא להחזירן לשם תיקון.
{{ח:תת|(נ)}} אם נחה דעתו של הרשם כי תעודת־האישור, ההצהרה והבקשה הן כתיקנן, ישלח למעביד הודעה בטופס שבנספח י׳, ובה יבקש ממנו לשלוח את הסכום המגיע; ולאחר־מכן ישלח המעביד את הסכום אל הרשם, והלה יעביר אותו – בניכוי כל דמים המשתלמים לרשם ובניכוי הוצאות המסירה – אל העובד לפי הכתובת ובאופן שביקש אותם, ואותה העברה תהיה בכל המקרים על־חשבונו של העובד ועל סיכונו.

{{ח:סעיף*|5|שילום פיגורים של תשלומים שבועיים במקרה מותו של עובד היושב מחוץ לישראל|תיקון: תש״ח|עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:תת|(1)}} במקרה מותו של עובד המקבל תשלומים שבועיים בהיותו יושב מחוץ לישראל, יגישו אל הרשם נציגיו האישיים החוקיים – לצורך השגת שילום הפיגורים המגיעים לעובד – תעודת־אישור על מותו של העובד, ותעודות המראות כי הם זכאים באותם פיגורים, והתעודות תהיינה מאומתות בהצהרה בפני אדם שיש לו הרשאה להשביע שבועה, בצירוף בקשה על שילומם של אותם פיגורים, ובבקשה ינקבו את המקום והאופן שבהם יש להעביר אליהם את הסכום.
{{ח:תת|(2)}} משנתקבלו תעודת־האישור והתעודות הנזכרות בכלל הזה יבדקן הרשם, ואם לא נחה דעתו שהן כתיקנן, רשאי הוא להחזירן לשם תיקון.
{{ח:תת|(3)}} אם נחה דעתו של הרשם כי תעודת־האישור והתעודות הן כתיקנן, או כשהן מוחזרות אליו כתיקנן, ישלח למעביד הודעה שבה ידרוש ממנו לשלוח אליו את הסכום המגיע ולאחר־מכן ישלח המעביד את הסכום אל הרשם, והלה יעבירנו, בניכוי דמים כל־שהם המשתלמים לרשם בניכוי הוצאות ההעברה, לנציגי העובד לפי הכתובת והאופן שביקשו אותם, ואותה העברה תהיה בכל המקרים על־חשבונם של אותם נציגים ועל סיכונם.

{{ח:סעיף*|6|דמי מחווה דעה רפואי|תיקון: תש״ח־3, תשכ״ד|עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:תת|(1)}} הדמים הבאים יהיו משתלמים למחווי־דעה רפואיים לפי הפקודה:–
{{ח:תתת|(א)}} תמורת בדיקה רפואית ודין־וחשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(1)(ג)(VI)}} – לירה אחת לכל חבר וחבר של מותב שלושת מחווי־הדעה הרפואיים;
{{ח:תתת|(ב)}} תמורת בדיקה רפואית ותעודת־אישור לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 10|פסקה 10(2) של התוספת הראשונה}} – לירה אחת;
{{ח:תתת|(ג)}} תמורת בדיקה רפואית ותעודת־אישור לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 15|פסקה 15 של התוספת הראשונה}} – לירה אחת;
{{ח:תתת|(ד)}} תמורת בדיקה רפואית ודין־וחשבון לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 12|פסקה 12(1)(ב)(II) של התוספת השנייה}} – לירה אחת;
{{ח:תתת|(ה)}} תמורת בדיקה רפואית ותעודת־אישור לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 4|כלל 4(ה) של התוספת הרביעית}} – לירה אחת;
{{ח:תתת|(ו)}} תמורת עדות הניתנת בפני ועד בוררות, בורר מוסכם, שופט של בית־משפט השלום או בית־משפט, אותם דמים – שלא יעלו על שתי לירות לכל יום ויום שבו נקרא מחווה־הדעה הרפואי למסור עדות – שיפסקו אותם ועד בוררות, בורר מוסכם, שופט של בית־משפט השלום או בית־משפט;
{{ח:תתת|(ז)}} תמורת דין־וחשבון הנמסר לפי בקשתם של ועד בוררות, בורר מוסכם, שופט של בית־משפט השלום או בית־משפט על כל עניין החשוב לגבי שאלה המתעוררת במשא־ובמתן המשפטי בפני אותם ועד בוררות, בורר מוסכם, שופט של בית־משפט השלום או בית־משפט, אותם דמים שלא יעלו על לירה אחת – שיפסקו אותם ועד בוררות, בורר מוסכם, שופט של בית־משפט השלום או בית־משפט.
{{ח:תתת|(ח)}} תמורת דעת מומחה בדין־וחשבון הנמסר לפי בקשתם של ועד בוררות, בורר מוסכם, שופט של בית־משפט השלום, בית־משפט או של המנהל, אותם הדמים שיפסקו אותם ועד בוררות, בורר מוסכם, שופט של בית־משפט השלום, בית־משפט או המנהל.
{{ח:תת|(2)}} נוסף על הדמים שנקבעו לעיל, רשאים ועד בוררות, בורר מוסכם, שופט של בית־משפט השלום, בית־משפט או המנהל לפסוק למחווה־הדעה הרפואי קצובות נסיעה בנסיבות שנקבעו בתקנות הכלליות של הממשלה לפקידי החטיבה הראשונה של השירות האזרחי ולפי השיעורים שנקבעו לאותם פקידים באותן תקנות.

{{ח:סעיף*|7|הפקעה|עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:ת}} תקנות הפיצויים לעובדים מופקעות בזה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספחים הושמטו)}}

{{ח:חתימות|6 באבגוסט, 1947}}
* '''א.ג. קאנינגהאם'''&lt;br&gt;נציב עליון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>af22ckyv5xs0nfc212v2s3rmdnnfkjt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שערי תשובה ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>345137</id>
    <revision>
      <id>1418636</id>
      <parentid>1412783</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T18:22:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Eliellou</username>
        <id>27024</id>
      </contributor>
      <comment>/* קעח */ ניקוד ולינקים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="227757" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שערי תשובה||ב|ג|ד|שערי תשובה ג}}
{{תוכן עניינים שטוח}}

===א===
מפני שהוזהר בעל התשובה לחפש דרכיו. וכמה לו עונות וחטאות ואחרי אשר תם חפש מחופש הוזהר לחקור גודל כל חטא מחטאיו כמו שנאמר {{צמ|נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה|איכה ג}}. להודע אליו כל חטאתו אשר חטא. כמה הגדיל לאשמה בה. כי יש אשמה עד לשמים גדולה. ויש רעה כנגד כמה חטאים גדולים שקולה. והתשובה הגדולה כפי היות גדולים חקרי לב כאלה. כי לדעתו (פי' לפי ידיעתו) רב העון וגדלו. נפשו ירעה לו. [[ויקרא כו מא|אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲו‍ֹנָם]]:

===ב===

ועוד תועיל חקירת עוצם העון לכסות כלימה פניו בשאלת המחילה כענין שנאמר {{צמ|אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ|עזרא ט}}. ולעטות בושה על נפשו לפני הש&quot;י אחרי הבטחון בסליחתו כענין שנאמר {{צמ|לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ ... בְּכַפְּרִי לָךְ לְכָל אֲשֶׁר עָשִׂית|יחזקאל יז}}. ולהיות לנגד עיניו גדולת חסד הכפרה כענין שנאמר {{צמ|כִּי חַסְדְּךָ לְנֶגֶד עֵינָי|תהלים כו}}. והמשל בזה כי אם חטא העבד לאדוניו ובא להכנע לפניו. אין נפשו אל העבד בלתי אחרי ידיעתו כובד פשעו. ואם ידמה בנפשו כי החטא נקל יגדל הקצף עליו. לכן יתחייב החוטא להכיר עוצם החטא ועונשו כענין שנאמר - {{צמ|הִנֵּה הִסְכַּלְתִּי וָאֶשְׁגֶּה הַרְבֵּה מְאֹד|שמואל א כו}}. על כן הוצרכנו ללמד לבני יהודה. לתורה לתעודה. חומר העונשים לכל עון ולכל חטאת. על כן על כל דברי הקדמה הזאת. ועוד לתועלת נשגבה גדולה ובצורה. כי ראה ראיתי רוב העם חושבים על כמה פשעים כבדים כי הם קלים. ועל חייבי מיתות וכריתות כי הזהירות בהם יתרון הכשר או מדת החסידות. ונכשלים מבלי משים ואין תוכחת. כענין שנאמר {{צמ|גַּם מֵאָז לֹא פִתְּחָה אָזְנֶךָ|ישעיה מח}}. על כן הוצרכנו להזהירם ולגלות אזנם על חומר עבירות רבות. וכי יש במצות הקלות דרכים וצדדים רבים לכליון חרוץ ואבדן הנפש. ורבים מן הרשעים יעזבו דרכם כי ידעו האבדן וההפסד אשר בה. בהגלות להם גודל החטא ואת אשר נגזר עליו. ונכשלים אזרו חיל לכבוש תאותם. כי איככה יוכלו וראו באבדן נפשם:

===ג===

והמשל בזה לאדם החפץ ללכת אל עיר. ויאמר לו כי הדרך משובשת בצנים ופחים ואבני נגף. ולצרכו אל המקום ההוא לא יחדל מלכת. והיה כי יאמרו אליו כי שחל בדרך ונמר שוקד עליו אז יכלה רגליו מן הדרך ההיא. על כן אמר שלמה המלך עליו השלום {{צמ|לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין|משלי א}}. פירושו - כשרון המעשה ועזיבת העבירות יקרא חכמה כענין שנאמר -  {{צמ|כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם|דברים ד}}. ואחר שילמוד וידע המצות ומה הם העבירות צריך שילמוד גנות העבירות. וההפסד והאבדן הנמצא בהם להרחיק נפשו מהם. ולהוכיח לעצמו בזכרון העונשים וליסר זולתו. וזאת הידיעה תקרא מוסר ולמוכיחים ינעם ללמוד לדעת זאת:

===ד===

עתה נבאר מעלות חומר המצות ואזהרות וחלוק העונשים:

המדריגה הא' חומר דברי סופרים.

נתחייבנו מן התורה לקבל תקנות הנביאים והשופטים. ולשמוע דברי חכמים ולהזהר בגדריהם. שנאמר -  {{צמ|לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל|דברים יז}}. וגם כי הוזהרנו מן התורה לקיים עלינו להיות עושים ככל אשר יורנו. אכן מצות עשה מן התורה חמורה מדבריהם. מפני שהוזכר עיקר הדבר בספר תורת האלהים מפורש וצוה הש&quot;י עליו בפרט. ויש דרכים וצדדים ימצאון שם דברי סופרים חמורים מדברי תורה. כאשר אמרו רבותינו זכרונם לברכה [[משנה_סנהדרין יא ג|חומר בדברי סופרים מדברי תורה שהאומר אין תפילין לעבור על ד&quot;ת פטור חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב]]. וכל העובר על דברי חכמים חייב:

===ה===

ועתה הלא לך לדעת מפני מה העובר על דברי חכמים חייב יותר מן העובר על מצות עשה ועל מצות לא תעשה. וזה פשר הדבר. כי העובר על דברי חכמים אשר מלאו לבו לעשות כן. כי תקל מצותם בעיניו לא מהתגבר יצרו עליו. אבל כי תכהין עיניו מראות אור דבריהם ולא יהלך לנוגה האמונה. ולא משך בעול גזרתם. ולא יטרח לקיים מאמרם כי לא נכתב בספר התורה. ולא נהג כדרך העובר על דברי התורה אשר נפשו מרה לו ונקוט בפניו. ויירא וייצר לו כי ישיאהו יצרו לחטא. על כן משפט מות יהיה לאיש כי הפיל דבר מאחד מכל (דבריו הטוב) [דבריהם הטובים]. והוא כאומר ננתקה את מוסרותימו ודומה למה שכתוב בענין זקן הממרה את פי חכמים  {{צמ|וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן וגו'|דברים יז}}:

===ו===

והשנית כי האיש ההוא רחוק מן התשובה. אחרי אשר אין הדבר חמור עליו כי ישנה באולתו תמיד. והחטא הקל ענשו יותר מן החמור בהכשל בו החוטא פעמים רבות.

===ז===

עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי טובים דודיך מיין חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה. ואנחנו צריכים לפרש גם את זה. ידוע תדע כי יראת ה' יסוד המצות שנאמר  {{צמ|וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ|דברים י יב}}. ובזה ירצה ה' את ברואיו כמו שנאמר  {{צמ|רוֹצֶה ה' אֶת יְרֵאָיו|תהלים קמז}}. ותקנות חכמים וגדריהם יסוד לדרך היראה. כי יעשה גדר והרחקה פן תגע יד אדם באיסור התורה. כבעל השדה אשר יעשה גדר לשדהו מאשר יקר בעיניו כי ירא פן יכנסו בו בני אדם והיה למשלח שור ולמרמס שה. כענין שנאמר  {{צמ|וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי|ויקרא יח}}. ועשו משמרת למשמרתי [1]. ורב הזהירות והגדר והרחקה מן האיסור הלא זה מעיקרי המורא. והמרבה להזהר יגיע אל השכר הגדול כענין שנאמר  {{צמ|גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב|תהלים יט}}. על כן אמרו [[עבודה_זרה_לה_א|חביבין דברי סופרים יותר מיינה של תורה]]. כי גדריהם וגזרותם מעיקרי היראה. ומצות היראה שכר הרבה כנגד מצות רבות כי היא היסוד להם. והדוגמא לדבר כי הנזהר מהתיחד עם אשה מפחדו פן יכשל בעון וכאשר גזרו רבותינו זכרונם לברכה. הלא זה מאשר זרח על נפשו אור יראת אלהים ית':

===ח===

והנה הקדמנו לך בשער היראה. כי נתחייב אדם לראות בבנים ולהבין בהם ולהבדיל בין עקש ופתלתול ובין הישר הולך. לתועלת נשגבה אשר הודענוך. והנה כי תראה אנשים זוללים מזלזלים בנטילת ידים וישבו לאכול לחם ואינם מברכים לפני אכלם ואחר אכלם. וכהנה רבות דברי חכמים ותקנותם אשר פורצים גדרם. בזאת יבחנו. בזאת תדע ובחנת את דרכם כי הם רעים וחטאים לה' מאד ואחריתם עדי אובד. ועליהם אמרו כי [[עירובין_כא_ב|העובר על דברי חכמים חייב מיתה]]. כי המעללים האלה לא יכריחם היצר עליהם. ולא תתקפם תולדות החומר והתאוה הגשמית לחטוא בהם. אין זה כי אם רוע לב ופירוק עול שמים מעל צוארם. והנה הם ככל המון כת הזדים האומרים לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו. גם הם רחוקים מדרך האמת. גם הכת אשר אינם נזהרים מגבינה של עו&quot;ג ובשולי עו&quot;ג כי יקלו דברי חכמים בעינם. אף על פי שחוטאים למלא בטנם הנה בזו לדברי חכמים ושברו עול התורה (והמורה) [והמורא]. גם עליהם אמרו העובר על דברי חכמים חייב כאשר ביארנו. והשנית כי אחרי שידעו כי עם הקודש נשמרים בכל אלה. הבדל הבדילו עצמם מעל עמנו ופרשו מדרכי צבור. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כי הפורשים מדרכי צבור יורדין לגיהנם ונדונין שם לדורי דורות. ודע כי העובר על דברי חכמים. ענשו היה ביד בית דין להכותו מכות מרדות. כפי אשר עיני בית דין היו רואות ליסר ולענוש בעת ההיא. אם לפחות מארבעים או להוסיף להכותו על אלה:

===ט===

המדרגה הב' חומר מצות עשה.

יסוד השכר ושורש הגמול חלף העבודה בקיום מצות עשה. כמו שנאמר {{צמ|וִירֵא מִצְוָה הוּא יְשֻׁלָּם|משלי יג}}. ונאמר {{צמ|וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם ... בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ|מלאכי ג}}. והעבודה היא במצות התלויות במעשה. בין שאין בהם זולתי מצות עשה בין יש עמהן לא תעשה. כגון שנאמר  {{צמ|לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וגו'|דברים טו}}. ומצות העבודה תתבאר בשער העבודה בעז&quot;ה. אולם ימצא דרך בשכר הנזהר מעבור על מצות לא תעשה. אשר השג ישיג לשכר עושה מצוה כגון אם הזדמן דבר עבירה ליד האיש. והתאוה תאוה לדבר ערוה וכבש יצרו כי זה מעיקרי יראת הש&quot;י. וכן מי שהזדמן לידו להתעשר באונאה ותרמית ואין רואה ואין יודע. והתהלך בתומו ובור כפיו. שכרו על זה כזורע לצדקה וטורח במצוה. וכן כתוב  {{צמ|אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ|תהלים קיט}}. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כיון שלא פעלו עולה בדרכיו הלכו. וכבר הקדמנו לך פירוש המקרא הזה. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה [[קידושין_לט_ב|ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה]] כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול ממנו. ועוד אמרו  {{צמ|לְיִרְאֵי ה'וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ|מלאכי ג}} זה הבא דבר עבירה לידו וניצול ממנו. גם השכר הזה עקרו ויסודו מצות עשה שכבש יצרו ביראת אלהים כמו שנאמר  {{צמ|אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא|דברים י}}. ואמרו רבותינו ז&quot;ל [[משנה_אבות_ב_א|הוי זהיר במצוה קלה כבמצוה חמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות]]. והנה בתורה פורש מה יעשה לכל העובר על מצות לא תעשה ויחלק עליהם עונשים ומשפטים ודת מה לעשות בהם. והעונשים מלקות ארבעים מיתה וכרת ביד שמים וארבע מיתות בין דין. ומתן שכרן על כל מצוה לא נתפרש בתורה כדי שלא יחדלו לקיים המצות הקלות ויתעסקו בחמורות לבדנה:

===י===

ומשלו על זה מענין המלך אשר אמר לעבדיו לנטוע בפרדסו כל עץ נחמד. ושכר אמר לתת להם ולא הודיעם שכר מטע כל אילן. כי חפץ המלך אשר לא יחסר כל בפרדסו. על כן יטעהו רב מינים נטעי נעמנים. ואלו ידעו עבדיו שכר נטיעת כל עץ מעצי הפרדס אז יתנו את כל עמלם בנצרי מטעיו אשר שכרם רב מן השאר להרבות השכר. כן ענין המצות. כי הואיל השם לזכות את ישראל בקיום כל המצות. להנחילם חיי עולם ולהיות כל המצות יחדיו לוית חן לראשם. כי בהשלים חק מלאכתם תהי משכורתם שלימה מעמו. הלא ידעת כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה [[עבודה_זרה_יז_ב|כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה]]. אף על פי שאמרו ת&quot;ת כנגד כולם. והמצוה הקלה שכרה גדול והפלא אשר לא ימד ולא יספר. הלא תראה במצות שלוח הקן שאין בה טורח ולא פיזור ממון נאמר עליהם  {{צמ|לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים|דברים כב}}. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה [[חולין_קמב_א|רבי יעקב אומר אין לך מצוה קלה בתורה שאין תחיית המתים תלויה בה שנאמר בשלוח הקן למען ייטב לך וגו' למען ייטב לך לעולם שכלו טוב והארכת ימים לעולם שכלו ארוך]]. ומה אם מצוה קלה שהיא בכאיסר אמרה תורה כך. מצות חמורות על אחת כמה וכמה:

===יא===

ועתה נדבר בענין עונש ביטול מצות עשה. אמרו רבותינו זכרונם לברכה אם הזהירו את האיש לעשות סוכה או לולב ואינו עושה מכין כו'. ואמרו כי האנשים אשר לא הניח על ראשם תפילין מעולם הם נקראים פושעי ישראל בגופן. ועונשם חמור מן העובר פעם אחת על חייבי כריתות. ואמרו כל שעונותיו מרובין מזכיותיו ובכללן עון פושעי ישראל בגופן כגון שלא הניח תפילין מעולם או עוברי עבירה כגון עריות. ליום הדין יורדין לגיהנם ונדונין שם י&quot;ב חודש. לאחר י&quot;ב חודש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים שנאמר  {{צמ|וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר וגו'|מלאכי ג}}. ואמרו מי שמקל (בעיניו) [בענין] מצות עשה כמו המבזה חולו של מועד שיש בו מצות עשה שנאמר  {{צמ|אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר|שמות כג}}. אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא. ויש על כל מצות עשה אזהרת לאו כוללת שנאמר {{צמ|לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ|דברים יג}}:

===יב===

וקיום מצות עשה נקראת יראת שמים כמו הזהירות במצות לא תעשה. שנאמר -  {{צמ|מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'.|ויקרא יט}}. ונא' {{צמ|יִרְאַת ה' אֲלַמֶּדְכֶם|תהלים לד}}. ונאמר אחריו &quot;[[תהלים לד |סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ]]&quot;. למדנו מזה כי מי שאינו עוסק בעשיית הטוב ובקשת שלום הפר יראת שמים. והוא מן הרשעים. כי לא ירא אלהים שנאמר -  {{צמ|וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע וְלֹא יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים|קהלת ח}}:

===יג===

ויש במצות עשה מן החמורות שאין המון העם נזהרים בהם כגון הזכרת שם שמים לבטלה שנאמר  {{צמ|אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא|דברים י כ}} ואמרו רבותינו זכרונם לברכה הוזהרנו בזה שלא להזכיר שם שמים לבטלה. וכן ג&quot;ח שהיא מ&quot;ע שנאמר {{צמ|וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ|שמות יח}} זו גמילות חסדים. ואמרו גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה שהצדקה לעניים וגמילות חסדים בין לעניים בין לעשירים. על כן אמרו על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. והנה הצדקה בממונו. וגמילות חסדים בין בגופו בן בממונו. כי חייב אדם לטרוח בדרישת טוב לעמו ולשקוד בעמל נפשו על תקנת חבירו אם דל ואם עשיר. וזאת מן החמורות ומן העיקרים הנדרשים מן האדם שנאמר {{צמ|הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד|מיכה ו}}. וכן מצוה להכנס לפנים משורת הדין שנאמר  {{צמ|וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן|שמות יח}} ואמרו רבותינו זכרונם לברכה זה לפנים משורת הדין. ויש בענין זה דרכים רבים אשר תהיה בהן המצוה הזאת מן החמורות הכל לפי ענין הדין. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא נכנסו לפנים משורת הדין.

===יד===

ויש אנשים רבים בהמון העם חושבים כי אין עיקר האבדון והפסד הנפש זולתי בעבירות שיש בהם מעשה. וכי אין אבדן נפש אל האיש אשר הוא טהור מחטוא במעשה ובדרך העבירות לא הלך וחדל מעשות מצות ומעשים טובים. על כן אנו חייבין להודיע תועי רוח בינה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה ויתר הקב&quot;ה על ע&quot;ג וכו' ולא ויתר על עון ביטול תורה. ואמרו כשם ששכר תלמוד תורה גדול מכל המצות כך עונש המבטלה גדול מכל העבירות. ואמרו {{צמ|כִּי דְבַר ה' בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר |במדבר טו}} נאמר על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק. וכבר זכרנו לך כל אלה בשער התורה:

===טו===

ומצאנו בענין אנשי סדום שהיו רעים לה' מאד בכמה עלילות נשחתות כמו הגזל והחמס ועיוות הדין וגלוי עריות. עם כל זה הזכיר הכתוב כי אבדו ונשמדו בעון בטול הצדקות. שנאמר {{ממ|יחזקאל|טז|מט}} {{צ|הִנֵּה זֶה הָיָה עֲו‍ֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וגו' וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה}}. ונאמר על האנשים שאינם עורכים מחשבות להתבונן תמיד ביראת ה' {{ממ|ישעיהו|כט|}} {{צ|וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה. לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא}}. ונאמר {{ממ|ירמיהו|יב|}} {{צ|מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה וגו' קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם}}. ונאמר {{צמ|כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ|תהלים עג}}:

===טז===

ודע כי לפי גודל המצוה. יגדל עונש מי שיחדל לעשותה אף על פי שאינו עושה מעשה בהפרתה. כמו שמצינו במצות הפסח ובמצות המילה שהם מצות עשה ויש בהן כרת:

===יז===

ודע כי המעלות העליונות נמסרו במצות עשה. כמו מעלות הבחירה שנאמר  {{צמ|וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים|דברים ל}}. ומעלות תלמוד תורה שנאמר {{צמ|וְדִבַּרְתָּ בָּם|דברים ו}}. ומעלות לכת בדרכי ה' שנאמר {{צמ|וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו|דברים כח}}. ומעלות התבונן בגדולת ה' שנאמר  {{צמ|וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים|דברים ד}}, ודוד אמר {{צמ|ה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים|תהלים יד}}, ומעלות זכרון חסדיו והתבונן בהם שנאמר {{צמ|וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ|דברים ח}} ונאמר {{צמ|אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא|דברים ו}}. ומעלות האהבה שנאמר {{צמ|וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ|דברים ו}} ומעלות הדביקות שנאמר {{צמ|וּבוֹ תִדְבָּק|דברים י}}. לכל אחת מהנה כמה מדרגות כאשר יתבאר בעז&quot;ה. ובעבור מעלות האלה נברא האדם שנאמר {{צמ|כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו|ישעיה מג}}. ומה תקות הנברא אם לא ישים עמל נפשו ועיקר עסקו בדברים שנברא בעבורם:

===יח===

והנה נתבאר בתורה עונש ביטול המצוה שנאמר {{צמ|אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם|דברים כז}}. אמר לעשות אותם יורה כי זה נאמר על ביטול מעשה המצוה:

===יט===

ודע כי נתחייב הנברא להיות ציר נאמן ועבד משכיל בכל מלאכת עבודת אדוניו. והפועל הנאמן יהיה מהיר במלאכתו וישגיח על מלאכת הפועלים חבריו. ועיניו על דרכיהם לראות אם באמונה הם עושים ויזהירם ויודיעם את המעשה אשר יעשון. כי חפצו ורצונו אשר תעשה מלאכת אדוניו בלא רמיה על כן יחזיק ידי עושי המלאכה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה בספרי ארור אשר לא יקים. אדם שלמד ושנה ולימד לאחרים וקיים את התורה ויש בידו כח להחזיק ידי העוסק בתורה ובמצות ולא החזיק הרי הוא בכלל ארור אשר לא יקים:

===כ===

ומן המצות החמורות. שלא לדון בערכאות של עובדי כוכבים שנאמר  {{צמ|וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים|שמות כא}} &quot;לפניהם&quot; ולא לפני כנענים, ופושעים יכשלו בם. וכבר הקדמנו לדבר בעבירה הזאת:

===כא===

ועל ביטול מורא אב ואם שהיא מצות עשה. שנאמר - (דברים כז) ארור מקלה אביו ואמו. ענין מקלה, שמזלזל בכבודם ומפר מוראתם כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ויקרא יט) איש אמו ואביו תיראו, איזהו מורא אב לא ישב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו:

===כב===

ומצות תפילין ומצות מזוזה מצות עשה הם. והנם בכלל קבלת מלכות שמים כי על כן נכתבו בפרשת שמע ישראל. ותוכל להתבונן מזה על עונש המבטל המצות האלה כי הוא שובר עול מנתק מוסרות. וכבר הקדמנו לדבר על המצות האלה. ועל מצות ציצית אמרו רבותינו זכרונם לברכה בספרי שהציצית מוספת קדושה שנאמר (במדבר טו) למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלהיכם. וגם (פי' כמו אף על פי ) כי אין מצות ציצית זולתי על מי שיש לו בגד אשר לו ארבע כנפות, ואם אין לו בגד כזה אינו חייב לקנותו. אף גם זאת (פי' כמו מכל מקום) אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי ענוש יענוש לעתות בצרה על דבר אשר לא חמד בלבבו יופי המצוה ושכרה, לבעבור סבב פני דברי חיובה עליו. ולקחת לו בגד שיש לו ארבע כנפות לעשות בו ציצית על כנפיו:

===כג===

ודע כי הירא את דבר ה' יחמיר וידקדק וישים נפשו בכפו על מצוה קלה כמו על החמורות. כי לא יבינו (פי' יבינו ישימו לב) לאשר המצוה הזאת קלה לעומת החמורות. אך יבינו לגדולת המזהיר עליה יתברך. ופקח עיניך היטב לראות כי העיקר הנכבד הזה נתבאר בתורה. כי נכתב על מצות הקימה מפני שיבה כמו שנכתב על מצות מורא אביו ואמו ושמירת השבת. אני ה'. ורבות מן המצות אשר הרבה מן העם הנמצאים בדור קצרי יד מעשותם הבאנום אל מקום זה יסוד לכל אחד בספר הזה. קחם נא אליך, ענדם על לוח לבך:

===כד===

המדריגה הג' לאו שניתק לעשה.

אמרו רבותינו זכרונם לברכה לאו שניתק לעשה אין לוקין עליו. כגון (דברים כב) לא תקח האם על הבנים. שניתק לעשה שנאמר (שם) שלח תשלח. ואף על פי שלא היו לוקין בידי בית דין, יש בהם שענשו חמור ונגע עד שמים משפטן נשא עד שחקים. כגון הגזל, שנאמר (ויקרא יט) לא תגזול, וניתק לעשה (שם ה) והשיב את הגזלה. ואמרו לא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על הגזל שנאמר (בראשית ו) קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס. ואף על פי שערוה חמורה מן הגזל, מדת עונש גזל להקריב יום אידו ולהחיש עתידות לו.

ועוד אמרו (ויקרא רבה לג:ג) סאה מלאה עונות אין מקטרג בכולן כמו הגזל. ואמר שלמה המלך עליו השלום על אוצרות המרמה והאונאה (משלי כא) פועל אוצרות בלשון שקר הבל נדף מבקשי מות. פירוש אוצרות המרמה והאונאה הבל נדף הם כי אחריתם לכליון. ועודם ברשותו צוררים הם לו ומבקשים נפש בעליהם ומסבבים למותו. וכענין שאמר חבקוק עליו השלום (חבקוק ב) הוי בוצע בצע רע לביתו וגו' כי אבן מקיר תזעק וגו'. וגזל העני חייבין עליו מיתה בידי שמים שנאמר (משלי כב) אל תגזול דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש. פירושו - אל תגזול דל בעבור שהוא דל ואין עוזר לו, ואל תדכא עני בשער בהכלמה ובבזיון. ובשער, כלומר ברבים, וכענין שנאמר (ישעיה ג) מה לכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו. כי ה' יריב ריבם אחר שאין להם סומך ומי שיטעון ויריב ריבם. וקבע את קובעיהם נפש אחרי שהובאת אליו צעקת הדל לא יקח ממך ממון תחת הגזילה אשר גזלת אבל ישל אלוה נפשך. ונאמר (איוב כז) כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו, ונאמר (משלי א) כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח.

ומי שיציק ויצער אלמנה ויתום בין בגזל בין בעושק בין הכלמה וכל מיני הצער חייב מיתה בידי שמים. וכן הדיינים שיש בידם להציל גזול מיד עושק, ויתום לא ישפוטו, משפט מות להם שנאמר (שמות כב) כל אלמנה ויתום לא תענון. ואם ענה תענה אותו כי אם צעק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים. פירושו - והיו נשיכם אלמנות כנגד עינוי האלמנה ובניכם יתומים כנגד עינוי היתום מדה כנגד מידה. והמצער כל איש מישראל אף על פי שלא נכתב בו העונשים האלה עובר בלא תעשה שנאמר (ויקרא כח) לא תונו איש את עמיתו, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה באונאת דברים הכתוב מדבר. והוא מענין הצער והמצוק מלשון (ישעיה מט) והאכלתי את מוניך את בשרם. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה. ובמקום שדיבר הכתוב מאונאת ממון הזכיר שם מקח וממכר שנאמר (ויקרא כח) וכי תמכרו ממכר לעמיתך. ואמרו גדולה אונאת דברים מאונאת ממון שזה בגופו וזה בממונו. וזו נאמר בה (שם) ויראת מאלהיך וזו לא נאמר בה ויראת:

===כה===

והנשך והריבית יש בהן לא תעשה שנאמר (שם כה) אל תקח מאתו נשך ותרבית. וניתק לעשה שנאמר - (שם) וחי אחיך עמך. פירושו - אם לקחת מאתו נשך ותרבית השב תשיבם לאחיך למען יחיה עמך. וענשו חמור מאוד, כל זמן שלא תיקן המעוות שאינו בא לתחיית המתים. שנאמר (יחזקאל יח) בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה, פירשו - רבותינו זכרונם לברכה על ענין תחיית המתים. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כל מי שיש בידו עון הריבית אין מלאך מליץ [מלמד] עליו זכות. וזהו שנאמר וחי בלשון שאלה ותמיהה. היש מליץ שיאמר כי דתו לחיות. כולם יענו ויאמרו לא יחיה:

===כו===

המדרגה הד' לאו שאין בו מעשה.

אמרו רבותינו זכרונם לברכה לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו. ומפורש בדבריהם ז&quot;ל כי לאו שאין בו מעשה חמור מן הלאו שניתק לעשה. ויש באזהרות שאין בו מעשה אזהרות תלויות בלב. מהן בלשון ומהן בקפיצת יד והמנע מן המעשה. וכן יש עבירות שאין בהם מעשה ותלויות בחוש השמע ובחוש הראות. וראינו רבים מבני אדם שכחו רבות מהם. ויש אשר ידעו ואינם נזהרים בהם מפני שאינן תלויות במעשה. כי העבירות התלויות במעשה כמו אכילת החלב והדם והנבלה והטרפה אין הדבר קרוב להכשל בהן כמו העבירות הנעשות במחשבה ובלשון ובשבת מן המעשה. על כן ראינו לזכור מקצתם להזכיר ולהזהיר אשר לא ידע להזהר. ולא באנו להאריך בהם זולתי לרמוז עליהן להיות לזכרון לשבי פשע.

===כז===

מן האזהרות התלויות בלב. השמר לך פן תשכח את ה' אלהיך (דברים ח) ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כל מקום שנאמר השמר, פן, ואל, הרי זה לא תעשה. הוזהרנו בזה לזכור את הש&quot;י בכל עת. וחייב האדם להשתדל לקנות לנפשו תמיד ההנהגות המחויבות מן הזכירה. כמו היראה והצניעות וקישוט המחשבות וטכסיס המדות. כי זרע הקודש ישיגו כל הנהגה נאוה והמעטירה בעליה מזכירת השם ית' כמו שנאמר - (ישעיה מה) בה' יצדקו ויתהללו כל זרע ישראל:

===כח===

השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך (דברים ד) ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כל השוכח דבר אחד מתלמודו עובר בשני לאוין. יכול אפילו תקפה עליו משנתו ? ת&quot;ל (שם) ופן יסורו מלבבך. לא דבר הכתוב אלא במי שיסירם מלבו על ידי שהוא בטל מן התורה ואינו הוגה בה תמיד:

===כט===

אל תאמר בלבבך בהדוף ה' אלהיך אותם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני ה' לרשת את הארץ הזאת [וגו'] לא בצדקתך וביושר לבבך וגו' (שם ט). הוזהרנו בזה שלא נדמה בנפשנו הצלחתנו בצדקנו ויושר לבבנו. אבל נאמין ונדע עם לבבנו, כי הצלחתנו מחסד העליון ורב טובו, וכענין שאמר יעקב אבינו עליו השלום (בראשית לב) קטנתי מכל החסדים ומכל האמת:

===ל===

לא תנסו את ה' אלהיכם (דברים ו). והוזהרנו זה שלא יאמר אדם אנסה נא בעבודת הצדקה יצליח ה' דרכי ואבחן בכשרון המעשה אם כסף וזהב ירבה לי. והאיש הטוב לא נמצא בו רפיון ידים אם עמלו בחכמה ודעת וכשרון המעשה ולא צלחה דרכו בענין קנין כספו ובשאר טובת חפצי הגוף. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כי במצות המעשרות בלבד הותרה הבחינה שנאמר (מלאכי ג) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת. אומר שלמה המלך עליו השלום (משלי ג) כבד את ה' מהונך ומראשית כל תבואתך וימלאו אסמיך שבע [וגו'] מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו. פירוש אם לא יהיה לך כן להמלא אסמיך שבע בתתך מהונך ומראשית כל תבואתך לעבודת הצדקה, אבל יאחזוך ימי עוני, אל תמאס מוסר ה' ודע כי גם זה לטובתך. כי את אשר יאהב ה' יוכיח להטיב באחריתו, להיות תמורת שכר העולם הזה ותחת כבודו. שכר אמת והטוב הצפון העומד לעד לעולם:

===לא===

כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם לא תירא מהם (דברים ז):

===לב===

כי תצא למלחמה וגו' וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם (דברים כ) הוזהרנו בזה שאם יראה האדם כי צרה קרובה, תהיה ישועת ה' בלבבו ויבטח עליה. כענין שנאמר - (תהלים פה) אך קרוב ליראיו ישעו וכן כתוב (ישעיה נא) מי את ותיראי מאנוש ימות:

===לג===

לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא (דברים א). הוזהרנו בזה להאמין שלא יקרנו נזק מצד משפט הצדק כאשר לא נכיר בו פנים. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזרתן. וזהו פירושו כי המשפט לאלהים הוא שלא יבואכם נזק בסיבתו.

===לד===

לבלתי רום לבבו מאחיו (דברים יז). הוזהרנו בזה להסיר מנפשנו מדת הגאוה. ושלא יתגאה הגדול על קטן ואפילו המלך לא ירום לבבו מאחיו, וכי ישתרר עליהם גם השתרר בהנהגותיו,אך היה יהיה שפל רוח. והגאוה מן העבירות החמורות המאבדות ומכלות הנפש שנאמר (משלי טז) תועבת ה' כל גבה לב. ומה יועיל קנין כספו ורב עושרו וגנזי מרומיו. והנה אחרי כי נתעב ונאלח גבהי תפארת גדולתו עמוקים משאול. ואל יתהלל חכם זולתי בעבודת הש&quot;י וביראתו. והבטחון בו ובאהבתו והדבקות בו. שנאמר (דברים כא) הוא תהלתך והוא אלהיך. ונאמר (ירמיה ט) אל יתהלל חכם בחכמתו וגו' כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי:

===לה===

נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו (דברים טו). והזהרנו בזה להרחיק מנפשנו צרות העין. ולהיותנו טובי עין. כענין שנאמר (משלי כב) טוב עין הוא יבורך. ולא די במתנת היד לבד, כי אם אשר נטע בנפשותינו מדת הנדיבות. על כן הזהיר ואמר ולא ירע לבבך אחר שנאמר נתן תתן לו:

===לו===

לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך (דברים טו). הוזהרנו להסיר מנפשנו מדת האכזריות. ונטוע בה נטעי נעמנים, הם הרחמים והחסדים הנאמנים. כמו שכתוב (שם כה) והלכת בדרכיו. ובעבור כי מן האפשר שלא יקפוץ את ידו ויחון את העני ולא מדרך רחמנות. כענין שנאמר (משלי יב) ורחמי רשעים אכזרי. על כן כתוב לא תאמץ את לבבך. ועונש האכזריות רע ומר. כאשר יתבאר בשער האכזריות בעזרת האל. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (דברים יג) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמין עליו מן השמים:

===לז===

ולא תחוס עיניך ולא תחמול ולא תכסה עליו (דברים יג:ט). הוזהרנו בזה שלא לחמול ולרחם על המחטיאים והמכשילים בני אדם. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כל הנעשה רחמני על האכזרים לסוף נעשה אכזרי על הרחמנים:

===לח===

לא תקום ולא תטור את בני עמך (ויקרא יט). אמרו רבותינו זכרונם לברכה אי זו היא נקימה אמר לו השאילני קרדומך אמר לו איני משאילך כדרך שלא השאלתני את שלך. ואיזהו היא נטירה. אמר לו הריני משאילך. ואיני כמותך שלא השאלתני. ואין העונש בזה על הדיבור אלא על נטירת הלב. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כי אזהרת הנטירה על דבר שבממון. אבל על דברי גאוה ובוז ודרישת רעה מותר לשום הדברים על לבו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה על זה כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם. אבל אם יבקשו ממנו מחילה יעבור על מדותיו:

===לט===

לא תשנא את אחיך בלבבך (ויקרא יט). הוזהרנו בזה להסיר מנפשנו מדת השנאה והיא מדה מעוללת פשעים רבים. ומסבבת כמה עלילות נשחתות. כמו לשון הרע שהוא שקול כנגד כמה חייבי מיתות בית דין כאשר יתבאר. וכמו דרישת רעה. והשמחה לאיד. וגרמת נזקים לחבירו. והליכת רכיל. ונקימה ונטירה. ומאבדת טובה הרבה מן הנפש. כאשר יתבאר בשער השנאה. וראה עד היכן הגיע עונש השנאה. כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה בית שני שהיו עוסקים בתורה ומעשים טובים מפני מה חרב. מפני שנאת חנם שהיתה ביניהם.

===מ===

ונשמרת מכל דבר רע (דברים כג). פירשו ז&quot;ל לא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה. ואף על פי שאינו מהרהר כדי לעשות. ודבר הלמד מענינו שכתוב אחריו (שם) כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה:

===מא===

ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם (במדבר טו). והזהרנו בזה שלא לחשוב לעשות עבירה וכל דבר פשע וחטא. כענין שנאמר (משלי כד) מחשב להרע. ושלא להרהר בדברי המינים. פן יכשל וימשך אחריהם. ואשר ישיב אל לבו כי הש&quot;י בוחן לב וחוקר כליות. איך יעיז פניו לטמא לבו לדבר בליעל יצוק בו. ואמר שלמה המלך עליו השלום (משלי כד) זמת אולת חטאת. עוד אמר (שם ו) שש הנה שנא ה' ושבע תועבות נפשו לב חורש מחשבות און:

===מב===

לא תשא שמע שוא (שמות כג). והוזהרנו בזה שלא לקבל לשון הרע. וכמו שאמר התרגום לא תקבל שמע דשקר.

===מג===

לא תחמוד בית רעך (שמות כ). ולא תתאוה בית רעך (דברים ח). הוזהרנו בזה שלא להתעולל עלילות ברשע לקחת שדה וכרם וכל אשר לרעינו, גם כי נתן מכרם. והוזהרנו על מחשבת הדבר הרע הזה שלא נסכים במחשבתנו לעשותו שנאמר לא תחמוד. ואם יכסוף אדם שימכור לו חבירו שדה או כרם או אחד מחפציו ולא יש את נפשו למכרו, ואם יפצר בו ברוב דברי תחנונים יבוש להשיב פניו, אסור לפצור בו, כי זה כמו הכרח ואונס. והחומד לקחת כל חפץ והוא איש נכבד, שאם ישאל שאלה אור פניו לא יפילון, אסור לשאול מעם רעהו מקח או מתת, בלתי אם ידע כי נתן יתן לו בנפש חפיצה. ולא ירע לבבו בתתו לו:

===מד===

מן האזהרות התלויות בלשון.
כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר (דברים כג). אמרו ז&quot;ל כי בכלל האזהרה הזאת. כי בהגותנו בתורת הש&quot;י. ובדברינו בתפלה לפניו. יהיה מחנינו קדוש ולא יראה בנו ערות דבר. לכן נצטוינו בזה להזכיר שם שמים בקדושה. ולעסוק בדברי תורה ותפלה בקדושה. ושלא להזכיר שם שמים ודברי תורה אם הוא ערום. או אם יש שם אדם ערום כנגדו. וכן הוזהרנו שיהיה המקום נקי. כמו שנאמר (שם) וחפרת בה ושבת וכסית את צאתך. וכ&quot;ש כי הוא מוזהר שלא להזכיר שם שמים אם אין ידיו נקיות. ואם נגעו ידיו בדבר הנמאס עליו ירחצם. וכענין שנאמר (תהלים כו) ארחץ בנקיון כפי. ובלכתו בדרך והוא מסתפק אם הדרך נקי אל יזכור שם שמים. ואל ידבר בדברי תורה. ואם יש דבר שאינו נקי לאחריו כגון צואה או נבלה או מי משרה. צריך שירחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח ולפניו כמלא עיניו. והזהירות בזה מדרכי יראת שמים. שנאמר (מלאכי ג) ליראי ה' ולחושבי שמו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (במדבר טו) כי דבר ה' בזה זה המדבר דברי תורה במבואות המטונפות. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (דניאל ב) יהיב חכמתא לחכימין מפני כי חכמים מכבדים את התורה ועוסקים בה בקדושה. ואלו נתנה לטפשים היו מדברים בדברי תורה במבואות המטונפות:

===מה===

ויש באזהרות התלויות בלשון שלוקין עליהן. כי כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה כל האזהרות שבתורה לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומקלל את חבירו בשם. והשבועה לשוא אף על פי שאין בה מיתת ב&quot;ד. עונשה חמור בידי שמים יותר מהרבה עבירות שיש בהן מיתות ב&quot;ד כי הנשבע לשקר מחלל את השם. שנאמר {{צמ|וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ|ויקרא יט}}.

וחילול השם עונשו למעלה מכל העבירות. ולא נכתב כן על אחת מן העבירות אלא על השבועה לשקר ועל ע&quot;ז שנאמר  {{צמ|כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי|ויקרא כ}}. ונאמר באזהרות ע&quot;ז  {{צמ|לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא|שמות כ}}. רצונו לומר - כי לא יסלח עון ע&quot;ז על דרך סליחתו לשאר עבירות. כענין שכתוב {{צמ|אֵי לָזֹאת אֶסְלַח לָךְ בָּנַיִךְ עֲזָבוּנִי וַיִּשָּׁבְעוּ בְּלֹא אֱלֹהִים|ירמיה ה}}. וכן כתוב באזהרות השבועה לשקר {{צמ|כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא|שמות כ}}. ונכתבה אזהרת השבועה לשקר אחר אזהרת עבודה זרה. יען וביען כי השבועה לשקר נמצא בכנפיה עון חלול השי&quot;ת.

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה בענין מה שכתוב  {{צמ|רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי וגו' פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי יְהוָה וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי|משלי ל}}. השניה קשה מן הראשונה. שנאמר {{צמ|וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל וגו' אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ וְאַחַר אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ עוֹד|יחזקאל כ}}. רצונו לומר - כי עון הנשבע לשקר בב&quot;ד חמור מעונש העובד כוכבים בסתר מפני חלול השם. ואמרו ז&quot;ל על כל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וממשפחתו וכאן ממנו ומכל העולם. ואם חייבו בית דין את האדם להשבע שבועה והוא יודע אשר פיו דיבר שוא. אסור לקבל עליו השבועה לאמר אנכי אשבע למען הפחיד את חבירו. אף על פי שאין בלבבו להשבע שנאמר {{צמ|לֹא תִשָּׂא|שמות כ}}. ויש בכלל משמעו לא תקבל להשבע לשוא. וכן אמרו ז&quot;ל במכילתין. ותרגום {{צמ|לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא|שמות כג}} לא תקבל. ואסור להשבע חנם אף על פי שהוא נשבע על האמת. שנאמר {{צמ|לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא|שמות כ}} ותרגומו למגנא.

וכן המסבב להשביע את חבירו חנם גדול עונו. כגון שהיה חברו חייב לו מנה ויכפיל על תביעתו למען יצא קו הדין על הודאתו למקצת להשבע שבועת התורה. או שתובע את חבירו על חנם אשר לא ידע ישאלהו ומשביעו שבועת היסת. ואמרו רבותינו כי זה האיש נקרא גנב שגונב דעת הבריות. ועליו נאמר  {{צמ|הוֹצֵאתִיהָ נְאֻם ה' צְבָאוֹת וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו|זכריה ה}}. ומי שהוא יודע שאם ישבע יחשדוהו בני אדם על שבועתו. יש לו להמנע ולחשוך נפשו מן השבועה לכבוד שמים. גם כי האמת אתו:

===מו===

{{צ|אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר}} ([[שמות כב]]). {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} ([[ויקרא יט]]). והזהרנו בזה שלא יקלל איש מישראל בשם ולא באחד מכל הכינויים. ומה שהוזכר בתורה אלהים לא תקלל ונשיא וחרש. כי בא להזהיר שלא לקלל השופט כאשר ירשיעוהו בדין. ולא את הנשיא כאשר יענוש אתו לשלחו ביד פשעו. והוצרך להזכיר החרש. פן תאמר אין עונש בקללתו. אחרי אשר איננו שומע ולא ישיגהו צער על קללתו. ובסוף פרשת משפטים נכתב אלהים לא תקלל. לאמר שלא תקלל השופט את המשפטים האלה. אבל השופט אשר לא כדת אותו תקלל. ואמר רבותינו זכרונם לברכה המקלל את חבירו או את עצמו בשם לוקה וענשו בידי שמים רב מאוד. שנאמר {{צמ|אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ. וְהִפְלָא יְהוָה אֶת מַכֹּתְךָ . וגו'.|דברים כח}} ופירשו רבותינו זכרונם לברכה ענין הפסוק הזה על מי שמקלל את חבירו או את עצמו בשם.

===מז===

ואסור לאדם שיאמר כן יושיעהו השם כאשר הדבר הזה דבר אמת. והנה הוא כזב, כי הנה קלל את עצמו בשם שמכלל הן אתה שומע לאו:

===מח===

יין ושכר אל תשת וגו' ולהורות את בני ישראל (ויקרא י) ולהבדיל בין הקודש ובין החול. אמרו רבותינו זכרונם לברכה השותה רביעית יין שאינו מזוג במים אל יורה. ואם שתה יותר מרביעית אף על פי שמזגו אל יורה:

===מט===

לא תונו איש את עמיתו (שם כה). באונאת דברים הכתוב מדבר כאשר הקדמנו למעלה. ואמרו רבותינו היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים היה בן גרים לא יאמר לו זכור מעשי אבותיך. וזהו שנאמר (שמות כב) וגר לא תונה ולא תלחצנו. לא תונה - בדברים. ולא תלחצנו - בממון. ובכמה מקומות הזהירה התורה על אונאת הגר מפני אשר שכח עמו ובית אביו ובא לחסות תחת כנפי השכינה. כענין שנאמר - (רות ב) ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת. ונאמר (שם) ותהי משכרתך שלמה מעם ה' אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו. משל לצבי שבא לעדר ושם ירבץ עם הצאן ירעה. וחמל עליו בעל העדר. כי עזב כר נרחב ויעמוד במקום צר:

===נ===

{{צמ|לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת|שמות כג}}. הוזהרנו בזה שלא לחזק ידי עוברי עבירה בדברים, ושלא להתחבר אל המסכימים אל העול, וכענין שנאמר {{צמ|לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר|ישעיה ח}}:

===נא===

ואסור להתחבר אל הרשע בעסקי העולם. שנאמר {{צמ|כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ|דברי הימים ב כ}}. ונאמר {{צמ|אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס וְאַל תִּבְחַר בְּכָל דְּרָכָיו|משלי ג}} ואמרו רבותינו זכרונם לברכה באבות של רבי נתן אל תהי חבר לרשע אפילו לדבר מצוה. ורבו דרכי מות הנמצאים בחברת הרשעים. וכבר גלינו על העון הזה וכובד ענשו:

===נב===

{{צמ|וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל|ויקרא יט}}. הוזהרנו בזה שלא להורות את בני ישראל אשר לא כדת ושלא כהלכה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה  [[משנה אבות א א|הוו מתונים בדין]]. ונמהרי לב להבין ולהרות לא יצילו את נפשם מתת מכשול לפני עור וחטאתם כבדה מאוד. כמ&quot;ש {{צמ|לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ|תהלים פב}}. ועוד אמרו [[משנה אבות ד יג|הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון]]. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה {{צמ|כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה|משלי ז}} [[סוטה כב א|זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה. וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה]]:

===נג===

עוד הוזהרנו מן המקרא הזה. להשיא עצה הוגנת לאשר יועץ עמנו, ולא להכשילו בעצה נבערה. ולא ייעץ את חברו לפי דרכו:

===נד===

וחייב אדם לחשוב מחשבות להעלות עצות הגונות ומתוקנות לחבירו. וזה אחד מעיקרי דרכי גמילות חסדים. שנאמר {{צמ|שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב וּמֶתֶק רֵעֵהוּ מֵעֲצַת נָפֶשׁ|משלי כז}}:

===נה===

{{צמ|לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ|ויקרא יט}}. אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי בכלל האזהרה הזאת שלא להוציא שם רע על איש מבני עמנו. ועונשו חמור בידי שמים. כאשר יתבאר במדרגת חייבי מיתה. עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה [[כתובות מו א|לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ אזהרה לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה]]:

===נו===

{{צ|וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ}} ([[שמות כג]]). לא יאמר אדם לחבירו שמור לי אצל עבודת כוכבים פלונית:

===נז===

{{צ|לֹא תְחָנֵּם}} ([[דברים ז]]). פירשו רבותינו ז&quot;ל (ע&quot;ז כ.) [[עבודה זרה כ א|לא תתן להם חן שאסור לאדם שיאמר: כמה נאה גוי זה]]. עוד פרשו, [[עבודה זרה כ א|שלא לתת להם מתנת חנם]].

===נח===

{{צ|וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ}} ([[במדבר יז]]). אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין קי.) [[סנהדרין קי א|כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנאמר ולא יהיה כקרח וכעדתו]]. ומותר לספר לשון הרע על בעלי המחלוקת. שנאמר {{צמ| וְלִי אֲנִי עַבְדֶּךָ וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא|מלכים א א}}:

===נט===

מי שאינו מחזיק במחלוקת על המתיצבים על דרך לא טוב ומושכי העון, הרי הוא נענש מפשעיהם לכל חטאתם, ועובר בלאו שנאמר {{צמ|וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא|ויקרא יט יז}}. ונאמר  {{צמ|מִימֵי הַגִּבְעָה חָטָאתָ יִשְׂרָאֵל שָׁם עָמָדוּ לֹא תַשִּׂיגֵם בַּגִּבְעָה מִלְחָמָה עַל בְּנֵי עַלְוָה|הושע י ט}}. פירוש - אם שם עמדו הדור הזה, לא השיגה אותם בגבעה מלחמה לבער הרע כאשר השיגה מלחמה לבני הדור ההוא. שם עמדו כמו אם שם עמדו, וכן ועזב את אביו ואם עזב. רצונו לומר - ממין חטא גבעה היה חטאתם. אכן הם היו טובים מאלה כי נקהלו ועמדו על נפשם לבער הרע. ונאמר {{צמ|אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה' אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' לְעֶזְרַת יְהוָה בַּגִּבּוֹרִים|שופטים ה}}. ונאמר {{צמ|לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ|דברים א}}. וכל מי שהוא לשי&quot;ת ימסור נפשו על קדושת ה'. שנאמר {{צמ|וַיֹּאמֶר מִי לה' אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי|שמות לב}}. ונאמר  {{צמ| וַיַּרְא פִּינְחָס וגו' וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ|במדבר כה}}. וחובה על כל ירא. אף כי אוהב טהר לב, להעיר קנאה כי יראה והנה יד שרים וסגנים במעל. ואמרו רבותינו (ב&quot;ר כו-ה): [[בראשית רבה כו|כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה]], שנאמר {{צמ|וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה|עזרא ט ב}}:

===ס===

ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך (ויקרא כה). לא ישתעבד אדם בחביריו. ואם אימתו עליהם או שהם בושים להחל דברו. לא יצוה אותם לעשות קטנה או גדולה. אלא לרצונם ותועלתם. ואפילו להחם צפחת מים או לצאת בשליחות אל רחוב העיר לקנות עד ככר לחם. אבל אדם שאינו נוהג כשורה מותר לצוותו לכל אשר יחפוץ:

===סא===

לא תחללו את שם קדשי (ויקרא כב), זה מחייבי כריתות כאשר יתבאר. ודע, כי ההפסד והאבדון המצוי בנפשות המון העם, הלא הוא על שפת לשון, כי הם מזכירים שם שמים לבטלה, וגם מזכירים מבלי מורא. ועל ענין זה פירשו רבותינו זכרונם לברכה מה שכתוב (ישעיה א) ישראל לא ידע. גם אינם מדקדקים בנקיות המקום ונקיון כפים. וחכמי ישראל היו מנדים ומשמתים המוציא שם שמים לבטלה, והיו חושדים אותו על השבועה, ואמרו (נדרים ז:) השומע מחברו שמזכיר שם שמים לבטלה, צריך לנדותו. ואם לא נידהו, הוא עצמו יהא בנידוי.

===סב===

ועל דברת בני האדם שאינם נזהרים בלשונם בכבוד ת&quot;ח בין בפניהם בן שלא בפניהם. נעשים אפיקורסים שאין להם חלק לעוה&quot;ב. וכן אבדון ארבע כתות הלא הוא בחטאת פימו דבר שפתימו. הכל כמו שיתבאר בשער הזה. על כן כתוב (משלי יח) מות וחיים ביד לשון:

===סג===

והתבונן וראה עון הלשון וכובד פשעו. כי המקלל אביו ואמו ענשו חמור מן המכה. כי משפט המקלל בסקילה שהיא החמורה במיתות בית דין. והמכה משפטו בחנק:

===סד===

וגם רבים נוקשים ונלכדים. בחללם החושים הנכבדים. חוש הראות. וחוש השמע. ונאמר על חוש הראות (במדבר טו) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. הוזהרנו בזה שאל יסתכל אדם באשת איש ובשאר עריות פן יוקש בם:

===סה===

ומן העבירות התליות בחוש הראות. רום עינים. כי הוא מעולל מן הגאוה שנאמר (תהלים קא,ה) גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל:

===סו===

ומדברי רבותינו על חוש השמע, (כתובות ה:) אל ישמיע אדם לאזניו דברים בטלים שהם נכוים תחלה לאיברים. ועל המאזין לכל פה דבור נבלה נאמר (משלי כב) שוחה עמוקה פי זרות. ישיתו לב לכל אלה    יראי אלהים ובעלי תשובה. להציל את נפשם מיד להבה. וכבר הקדמנו לך דברים נכבדים בענין זה. ובשערי גדרי הזהירות:

===סז===

מן האזהרות התלויות בקפיצת יד והמונע מן המעשה

לא תקפוץ את ידך מאחיך האביון וגו' השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו (דברים טו). למדנו מזה כי הנמנע מלהלוות לעני עובר בשני לאוין שהם השמר פן. ואם לעת אשר קרבה שנת השבע הוזהרנו שלא נחדול מלהלוות מיראת דבר השמטה. אף כי בזמן שלא יפסיד חובו. כי יגדל חטא הקופץ ידו מלהלוות. ועל גודל העון קרא הכתוב מחשבת צר העין מלהלוות &quot;דבר בליעל&quot;. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כל המעלים עיניו מן הצדקה כאלו עובד כוכבים. כתיב כאן פן יהיה דבר עם לבבך בליעל. ושם כתיב (שם יג) יצאו אנשים בני בליעל מקרבך. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כי נקרא צר העין בליעל. וכן כתוב (ש&quot;א כה) אל איש הבליעל הזה על נבל על שהיה צר עין שאמר לעבדי דוד (שם) ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי וגו'. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת סג.) גדול המלוה לעני יותר מן העושה צדקה:

===סח===

לא תעשוק את רעך (ויקרא יט). ואמר דוד עליו השלום (תהלים לו) לוה רשע ולא ישלם. (ויקרא יט) לא תלין פעולת שכר אתך עד בקר. (דברים כד) ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ב&quot;מ קי:):שכיר יום גובה כל היום וכל הלילה, שכיר לילה גובה כל הלילה וכל היום, אחד שכר הבהמה ואחד שכר האדם ואחד שכר הכלים עובר עליהם על בל תלין, קבלנות עובר עליו על בל תלין:

===סט===

לא תלין נבלתו על העץ (דברים כא). המלין את מתו עובר בלאו. זולתי אם הלינו לכבודו.

===ע===

לא תוכל להתעלם (שם כב). הוזהרנו בזה שלא להתרשל מהצלת ממון חברינו בין מטלטלין בין קרקעות כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שם) וכן תעשה לכל אבדת אחיך לרבות אבדת קרקעות. כגון אם היו מים שוטפים ובאים שם חייב לגדור בפניהם. אף כי הוזהרנו להשתדל בהצלת חברנו ולשית עצות לעזרתם בעת צרתם. וכן כתוב (ויקרא יט) לא תעמוד על דם רעך. ואמר שלמה (משלי כד) התרפית ביום צרה צר כחך. פירושו - אם יש לך כח להציל בעצה או בהשתדלות ואתה מראה את נפשך שאין בך יכולת. יקצר כחך. מדה כנגד מדה. ונאמר אחריו (שם) כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תוכן לבות הוא יבין ונוצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו. הנה המניעה מן ההצלה ושית עצות על העזר הקב&quot;ה יחשוב לו כפעלו (אמר העורך: נ&quot;ל שכוונתו בביאור הפסוק. שאף שעון המניעה היה בשב ואל תעשה מ&quot;מ יחשב לו לעון כאלו עשה לרעהו רעה בפועל שאותו הרעה שבאה לחבירו במקום שהיה יכול להנצל על ידי חבירו יחשב לזה הנמנע מן ההצלה כאלו הוא פעל ועשה וזהו והשיב לאדם כפעלו):

===עא===

וטוב ונכון מאוד להיות בכל עיר ועיר מתנדבים בעם מן המשכילים להיות נכונים ומוזמנים לכל דבר הצלה. בהיות איש או אשה מישראל שרוים בצער. והנה נתחייבנו לטרוח בשור אחינו או שיו הנדחים. להיות עמנו עד דרוש אחינו אותו. עתה מה לעשות יקר וגדולה לבעליהם. וכן כתוב (ישעיה נח) ועניים מרודים תביא בית:

===עב===

הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא יט). הוזהרנו בזה שלא נשא חטא בחטא חבירנו בהמנענו מהוכיח אותם. ואם איש אחד יחטא. בהגלות נגלות חטאו. כל העדה יענשו עליו אם לא יוכיחוהו בשבט מוסרם. וכן כתוב (יהושע כב) הלא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו. ונאמר (דברים כט) והנגלות לנו ולבנינו עד עולם. ואפילו אומות העולם אמרו (יונה א) ונדעה בשל מי הרעה הזאת. אף כי ישראל שהם ערבים זה בזה.

===עג===

ולהנצל מן העונש הזה. נכון הדבר לבחור אנשי אמת ולחזות מכל העם אנשי חיל. לתתם ראשי השגחה על כל שוק ומגרש משכנותם, להשגיח על שכניהם ולהוכיחם על כל דבר פשע ולבער הרע:

===עד===

כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו (דברים כג). הנה יש עונש באיחור הנדרים והצדקות אף על פי שמשלם אותם אחרי כן. ואם נדר אדם לתת צדקה לעניים חייב לשלם אותו מיד. ואם מדרך השכחה יארע לו איחור הנדרים. אף גם זאת ענוש יענש. כי אחרי שהוא יודע שהשכחה מצויה באדם. היה לו לזכור נדריו ולהעלותם על לבו תמיד לבלתי ישכחם. כענין שנאמר (משלי כ) מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר. על כן ענשו חמור על פשיעתו. שנאמר (קהלת ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך. פירושו - אל תתן את פיך לחטיא וגו' למה תדור אם אינך זהיר בנדרך ותביא עליך אשם. וכבר הקדמנו לבאר המקרא הזה בשערי גדרי הזהירות. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה בעון נדרים בנים מתים שנאמר וחבל את מעשה ידיך. עוד יתפרש המקרא על ענין לשון הרע כי יענש על הפשיעה בו. אף על פי שלא נתכוין לבזות לחבירו. (אמר העורך: וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה בספרי הביאו רש&quot;י בפי' התורה גבי מרים וז&quot;ל ומה מרים שלא נתכוונה לגנותו וסיים בספרי אלא לשבח משום מצות פריה ורביה וכו'.)

והנה נצטוינו שלא לנדור נדרים שנאמר (דברים כג) וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא. ורבותינו דרשו מזה שאם תדור יהיה בך חטא. כי הנדר מכשול לפני הנודר פן יחל דברו או יאחר לשלם. אבל צדיק חונן ונותן מבלתי שידור. זולתי כאשר יקרא מן המצר כי אז ידור נדר. כענין שכתוב (בראשית כח) וידר יעקב נדר לאמר וגו'. וכן בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל ידרו נדרים לחזק ידים רפות.

(אמר העורך: נ&quot;ל כוונתו במ&quot;ש לחזק ידים רפות. רצונו לומר - שיזרז שאר העם אשר מדת הנדיבות רופפת בידיהם כי לא הורגלו בכך. וע&quot;י שהוא נודר בפרהסיא ברוב עם נשא לבם אותם להתנדב גם הם. וכ&quot;כ בד&quot;ה א' ויאמר דוד המלך לכל הקהל וגו' ובכל כחי הכינותי וגו' ומי מתנדב למלאות ידו היום לה'. ויתנדבו שרי האבות וגו' וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו לה' וגם דוד המלך שמח שמחה גדולה):

===עה===

המדרגה הה' לאו שיש בו מעשה.

אמרו רבותינו זכרונם לברכה לאו שיש בו מעשה לוקין עליו. והמלקות ארבעים חסר אחת. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה מלקות תחת מיתה עומדת. ואמרו מי שלקה ושנה כונסין אותו לכיפה. וחובה על המוכיחים לחפש דרכי העם. ולחקור ולדעת במה יכשלו. ולהזהירם. כי יש אזהרות רבות אף על פי שהם שומרים מקצת האזהרה, מבטלים הם מקצתם. כגון איסור מלאכה בשבת שהם שומרים שבת מחללו ברוב. ויש מלאכות שאין מקצת העם נזהרים בהם. לפי שאינם ידועים אצלם ותלין אתם משוגתם, תחת אשר לא ילינו בקרב חכמים ותורה לא יבקשו מפיהם. על כן תורות עברו ונענשו. כמ&quot;ש (ישעיה כו) יוחן רשע בל למד צדק. ויש פושעים יכשלו בם כי לא הורגלו בנעוריהם בית אביהם להזהר בהם ונחלו אבות ולא ישמעו לקול מורים. ואלה עושים בזדון:

===עו===

וכן כל העם נזהרים מדם הנפש ומדם התמצית. ומקצתם אינם נזהרים בהכשר המליחה להוציא הבשר מידי דמו כמשפט. וכהנה רבות מאוד מבלי דעת ואין תוכחת. וכמו שנאמר (משלי כט) באין חזון יפרע עם:

===עז===

ויש אזהרות שאין מקצת ההמון שומרים עיקר האזהרות כמו החבלה וההכאה. שהמכה את חבירו עובר בשני לאוין. שנאמר (דברים כה) ארבעים יכנו לא יוסיף פן יוסיף, ורבים עוברים על הלאוין האלה בהכאת נשותיהם. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כל המרים יד על חבירו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע. שנאמר (שמות ב) ויאמר לרשע למה תכה רעך, למה הכית לא נאמר אלא תכה. ואיוב אמר (איוב לא) אם הניפותי על יתום ידי. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה רב הונא קצץ יד המכה אמר (שם לח) וזרוע רמה תשבר:

===עח===

וכן בהשחתת הזקן. שנאמר (ויקרא יט) ולא תשחית את פאת זקנך. והחטאים מניחים חוט השער. ועקרי פרקי הפאות לא נדע מקומם איה, והנם בנים משחיתים בעיקר הפאה, והקפת פאת הראש גם במספרים כעין תער:

===עט===

ויש אנשים אשר לא נשמרו בבגד כלאים שעטנז. כי יתפרו בגד צמר בחוט הפשתים. או יעשו מבגד פשתים שפה לפי בגד הצמר:

===פ===

איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו (ויקרא יח). כל קירוב בשר אסור כגון הנגיעה בידי אשת איש. ופירושו - לגלות ערוה. כי הקריבה מביאה לידי ערוה. וכי תאמר בלבבך איפה נמצא בכתוב כי גדרה התורה גדר כי תאמר אשר אסרה מגע יד ליד להיות גדר לעבירה. נשיבך דבר. הנה במצות הנזיר אשר עיקר נזירותו פן ישתה וישכח מחוקק או יתעהו רוח זנונים. אוסרתו התורה מכל אשר יעשה מגפן היין. וכל זה לגדר הרחקה ממשתה היין. וכן אמרו רבותינו במדרש:

===פא===

ולפני עור לא תתן מכשול (שם יט). אמרו רבותינו כי הוזהרנו בזה לבלתי הכות אדם בנו הגדול. פן תהיה לפוקה ולמכשול לחטוא בלשונו ולהקלות אביו. וכן הוזהרנו בזה שלא לזמן כל מכשול עון לישראל וגם אל הנכרי. שלא יתן כוס יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח. גם לא יושיט אליו את אשר אסור לו. ולא יכשילהו באחד מן הדברים שהוזהרו בני נח עליהם.

===פב===

לא תשחית את עצה לנדוח עליה גרזן (דברים כ). כי הוזהרנו בזה שלא לכרות כל עץ מאכל גם לבנות לו מצור, כל זמן שימצא מאילני סרק די ספוקו. וכן הוזהרנו בזה שלא לפזר ממון לריק אפילו שוה פרוטה. ואמרו רבותינו המקרע על מתו יותר מדי לוקה. וכל שכן המשבר כלים בחמתו. כי שתים רעות עשה. השחית ממון. והשליט את כעסו להעבירו על דברי תורה. כי מעתה יש עמו מלחמה מיצר הכעס להעבירו על דתו. כענין שכתוב (משלי כט) ובעל חמה רב פשע. וכבר הקדמנו לך מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה אם ראית אדם שהוא משבר כלי בחמתו יהיה בעיניך כאלו עובד כוכבים שכך דרכו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עבוד אלהים אחרים. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכין לו. אף כי הוזהרנו שלא להשחית הגוף במסירתו לסכנות. או בסיגוף הגוף לבלעו חנם בתעניות מתוך צערו וכעסו. ולא להתאבל על מתו. אבל המתאונן והמתאבל על עוונותיו עליו נאמר (ישעיה נז) דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחומים לו ולאבליו. ונאמר (בראשית ט) ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש ואמרו רבותינו זכרונם לברכה מיד נפשותיכם אדרוש את דמכם:

===פג===

שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל (ויקרא יט). הערלה נוהגת בחוצה לארץ ואסורה בהנאה. וכל אשר יאסר בהנאה אסור לתתו במתנה לעובד כוכבים. ועל כן הוצרך הכתוב להתיר לתת נבלה לנכרי להודיע כי מותרת היא בהנאה, שנאמר (דברים יד, כא): לא תאכלו כל נבלה, לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה. והנותן לגוי ערלה או חמץ בפסח או בשר שנתבשל בחלב - לוקה. וכן אם יתן מהן לפני כלב שמזונותיו עליו. ומצות ערלה וכלאי הכרם בין בארץ בין בחוץ לארץ לשרוף אותם באש. ואם יש לגוי אילן ערלה, אסור לישראל ללקוט ממנו פרות לצורך הגוי אפילו בחנם, לפי שהוא נהנה בזה שיחזיק לו הגוי טובה, וכן אסור לישראל להשקות לגוי מיינו של גוי עצמו בין בשכר בין בחנם. וכרם רבעי אסור בהנאה בלא פדיון, ואין פודים אותו עד שיבואו פרותיו לעונת המעשרות. ואימתי עונת המעשרות? משנגמרו פרותיהם, כענין ששנו רבותינו זכרונם לברכה (ריש מס' מעשרות): מאימתי הפרות חייבים במעשר? התאנים משיבחילו וכו':וכרם רבעי אסור בהנאה בלא פדיון.

===פד===

על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה (בראשית לב). גיד הנשה אסור בהנאה. ואסור לתתו לעבדו ושפחתו הכנעני. ואוסר לשלוח ירך לכנעני וגדי הנשה בתוכה

(הערת העורך: וכן הביא הרא&quot;ש ר&quot;פ גיד הנשה בשמעתא דשולח אדם ירך לכנעני בשם רבינו המחבר. ולא קי&quot;ל כותית בהא. אלא כדעת הרמב&quot;ם ושאר פוסקים דג&quot;ה מותר בהנאה ושולח ירך לכנעני וג&quot;ה בתוכו. ומבואר בטור ש&quot;ע י&quot;ד סימן ס&quot;ה):

===פה===

לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו (ויקרא יט). אמרו רבותינו לא תגנובו על מנת למיקט, שלא יאמר, אגנוב כלי פלוני כדי שיצטער ונקוט בפניו (אמר העורך: מלשון ונקוטתם בפניכם-יחזקאל לו) ויזהר בשמירת כליו ואחר כך אחזירנו לו. וכן אסור ליטול כלי מבית חבירו דרך גנבה להשתמש בו ולהחזירו. ולא יגנוב את שלו מאחרי הגנב, שלא יראה כגנב:

===פו===

לא תנחשו ולא תעוננו (שם יט). לא תנחשו כגון אלו המנחשים בחולדה ובעופות. פתו נפלה מפיו. צבי הפסיקו בדרך. ואמר אות הוא כי לא יצליח דרכו. וסר מן הדרך בעבור זה. והדומה לענינים האלה. שלא ילך לקראת נחשים הן לעשות מעשה הן להמנע מן המעשה. לא תעוננו. לשון עונות ושועות שאומר יום פלוני יפה להתחיל מלאכה. שעה פלונית קשה לצאת. ואין לשמוע אל הוברי שמים. אבל יבטח לבך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ. על כן כתוב על הענין הזה (דברים יח) תמים תהיה עם ה' אלהיך. למדנו מזה כי המעוננים והקוסמים נעדרים בטחון. והעלילות הנשחתות ההם מעשה ארץ כנען. שנאמר (שם יד) כי הגויים ההם אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך.

===פז===

{{צמ|לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט|ויקרא יט}}. הרי הוא אומר אחרי כן לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפוט עמיתך. ומהו משפט האמור בתחלת המקרא. אמרו רבותינו זכרונם לברכה  הוא המדה והמשקל והמשורה. מלמד שהמודד נקרא דיין. שאם שקר במדה הרי הוא כמקלקל את הדין וקרוי עול ומשוקץ וחרם ותועבה. וגורם לחמש דברים כמעוות הדין. מטמא את הארץ. ומחלל את השם. ומסלק השכינה. ומפיל העם בחרב. ומגלה אותם מארצם [[ספרא_על_ויקרא_יט|(ספרי ויקרא, קדושים יט, פד)]]. וכן נאמר למטה (שם) {{צמ|לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי וגו'|ויקרא יט}}. במדה. וזו מדת הארץ. במשקל כמשמעו. ובמשורה היא מדת הלח והיבש. אבני צדק הם המשקלות ששוקלים כנגדם. איפה היא מדת היבש. הין זו מדת הלח. אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי וגו' אני הבחנתי במצרים בין טיפה של בכור לטיפה שאינה של בכור ואני נאמן ליפרע ממי שטומן משקלותיו במלח כדי להטעות הבריות שאין מכירין בהן.

===פח===

לא תהיה לו כנושה (שמות כב). הוזהרנו בזה שלא לצער את הלוה. ולא יעבור המלוה לפניו ויודע שאין לו מה לפרוע כי הוא מציק לו ומרפה את רוחו בזה ואמרו רבותינו זכרונם לברכה הרי הוא כאלו דן אותו בשני דינין שנאמר (תהלים סו) הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים. וראוי לעטות קנאה להוכיח המסתוללים בעמנו במקצת מקומות לאסור הלוה בזיקים, גם כי לא יזדמן לו לפרוע:

===פט===

לא תשימון עליו נשך (שמות כב). אזהרה לעדים. שהמלוה והלוה והעדים עוברין בלא תעשה. על כן אמר לא תשימון לשון רבים. אחר שאמר לא תהיה לו כנושה. לפי שהוא אזהרה לעדים:

===צ===

כל מום לא יהיה בו (ויקרא כב). הוזהרנו בזה שלא להטיל מום בבכור אפילו בזמן הזה:

===צא===

{{צ|לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו}} ([[דברים כב]]). הוזהרנו בזה שלא לחרוש ושלא לדוש בשני מינים כשהם מצומדים בעול או בחבל. והוא הדין שלא להנהיגם כשהם מצומדים. וזה שהזכיר חרישה דיבר הכתוב בהווה. ואפי' להנהיגם בקול אסור. ושתי פרידות זו בת סוסיא וזו בת חמורה שני מינים הן ואסור להנהיגן יחד. ואסור להנהיג הפרד עם הסוס או עם החמור: {{צמ|בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם|ויקרא יט יט}}. פִּרְדָּה שֶׁתָּבְעָה זָכָר, אֵין מַרְכִּיבִין עָלֶיהָ לֹא סוּס וְלֹא חֲמוֹר אֶלָּא פֶרֶד שֶׁהוּא מִינָהּ, כְּגוֹן שֶׁהַפִּרְדָּה וְהַפֶּרֶד אִמּוֹתֵיהֶן שָׁווֹת, שְׁנֵיהֶם בְּנֵי סוּסְיָא אוֹ חֲמוֹרָה:

===צב===

{{צ|וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם}} ([[ויקרא כו]]) הוזהרנו בזה שלא להשתחוות על רצפת אבנים בבית הכנסת ובכ&quot;מ חוץ מבית המקדש.

===צג===

{{צ|אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם}} ([[ויקרא יא|שם יא]]). הוזהרנו בזה שלא לאכול הדברים הנמאסים על הנפש. שלא יאכל דג או חגב עד שימות. וכן לא ישתה בקרן מקיזי הדם. והמשהה את נקביו עובר משום בל תשקצו את נפשותיכם:

===צד===

{{צ|אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה}} ([[ויקרא יט|שם יט]]). פירשו רבותינו כי בא הכתוב הזה להזהיר שלא ימסור אדם בתו פנויה לביאה שלא לשם קדושין ולא תזנה הארץ, שאם אתה עושה כן הארץ מזנה ועושה פירותיה במקום אחר ולא בארצכם. וכן הוא אומר {{צמ|וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ|ירמיה ג}}: ולא הותרו פילגשים בלא כתובה ובלא קידושין אלא למלך, שאימתו מוטלת על הבריות, ולא יזנו אחרים עמה, על כן ייחוד המלך על הפילגש כעין אישות. ואחר היתר הפילגשים למלך גזרו רבותינו על כלה בלא ברכה שתהא אסורה על בעלה כנדה:

===צה===

והנה ראית עונש המייחד לו פנויה לזנות. כי נאמר על זה {{צמ|וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה|ויקרא יט}}. והבא על הפנויה פעם אחת דרך מקרה לוקה מכת מרדות מדברי סופרים, מלבד המכשלה הגדולה והרעה אשר תמצא את הבאים אל הפנויה. כי היא בושה לטבול מטומאת נדתה במי נהר או מקוה מים פן יגלה לרבים קול זנותה. על כן תהיה בנדתה. טומאתה בשוליה לא זכרה אחריתה. עוד אמרו רבותינו ([[סנהדרין עו א|סנהדרין עו.]]) אל תחלל את בתך להזנותה הרי זו אזהרה שלא ישיא אדם את בתו לזקן:

===צו===

{{צ|לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה}} ([[דברים יד]]). אמרו רבותינו זכרונם לברכה כל שנפסלה בשחיטתה נבלה. ולמוכיחים יונעם. העד בעם. ויזהרו בתורת השחיטה ודקדוקיה. להשלים חוקיה. ויבחרו להם בכל חוקיה שוחט ירא חטא כי עם רב מישראל תלוים עליו במצות השחיטה והבדיקה. וגם אמנה אמרו רבותינו זכרונם לברכה רוב מצויים אצל שחיטה מומחין הן. יש מקומות מבלי משים ואין תוכחת. מצויים שם רבים מן העם הנמצאים אצל שחיטה בלתי מומחים בתושיה. ועוד ראינו במקצתם שערוריה. כי רבים מן המומחים רחקו לבם מיראת חטא. ואשר איננו ירא. לבו לא יבין לדקדק בבדיקת הסכין. כי צריך לכוון את לבו במאד מאד בבדיקתו. הלא תראה כי יבדוק אדם פעמים ושלוש ולא ירגיש בפגימה דקה. לאחר כן ימצאנה. כי הכין לבו באחרונה. ובחינת חוש המישוש כפי כונת הלב. מלבד כי יפשע גבר מבלי יראה. בבדיקת הסימנים ויתר דרכים וצדדין בהגלות נגלות לפני כל יודעי דת ודין:

===צז===

{{צ| וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח}} ([[שמות כג]]). אפילו על מנת לזכות את הזכאי ולחייב את החייב. ואף על פי שהסכימו שני אנשים אשר להם הריב לתת לו שכר בשותפות. כך אמרו רבותינו זכרונם לברכה הנוטל שכרו לדון דיניו בטלים. אבל רשאים ליתן לו שכר ההפסד אשר יפסיד באשר יפריעוהו ממעשיו. אם ההפסד ניכר וקצוב וידוע לבני אדם ובלבד שלא יתן אחד מהם בשכר ההפסד יותר מחבירו:

===צח===

אמרו רבותינו זכרונם לברכה ושחד לא תקח אפילו שחד דברים. שאם אמר לו אחד מהם דברי חונף יחשוך נפשו מן הדין ההוא. ואם הביא אליו תשורה בבואו לדון לפניו לא יקחנה מידו. ואם הקדים והעביר מנחה על פניו ולקח את מנחתו כבר נפסל השופט הזה לשפטו:

===צט===

{{צ|כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ וגו'}} ([[שמות יב]]). אמרו רבותינו מתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש ביום טוב הותרה שלא לצורך אוכל נפש. ובלבד שהוא לצורך היום. כענין שאמרו מוציאן את הס&quot;ת לרשות הרבים בי&quot;ט לקורא בו ביום ההוא. אבל אסור להוציא לצורך חול. זולתי לצורך י&quot;ט. ורבים מן העם חוטאים להוציא מפתח תיבתם לרשות הרבים בי&quot;ט גם כי אין בתיבה מכל מאכל אשר יאכל בי&quot;ט:

===ק===

{{צ|וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה}} ([[דברים כב]]). אזהרה למעביר שער בית השחי ובית הערוה:

===קא===

{{צ|וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ}} ([[דברים כב|שם]]). אזהרה למעמיד כלב רע בתוך ביתו וסולם רעוע בתוך ביתו:

===קב===

{{צ|לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ}} ([[דברים טו|שם טו]]). הבכור נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ. ובכור שנתערב במאה או באלף אוסר את כלן בהנאה:

===קג===

{{צ|לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם}} ([[דברים יב|שם יב]]). אזהרה למוחק את השם:

===קד===

{{צ|וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ}} ([[ויקרא יח]]). הוזהרנו בזה להתרחק מכל דרכי האמורי. ומהם הלחשים והקמיעים שאינם מן המומחה לרפואה:

===קה===

{{צ| וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה}} ([[ויקרא כג|שם כג]]). החדש אסור מן התורה גם בחוצה לארץ:

===קו===

כתבנו מקצת הדברים אשר שוגגים בהם רבים מבלי הדעת. כי לא גלו עליהם את אזנם. ומקצת הדברים אשר ידעו כי אסורים ולא ידעו חומר האיסור. וזכרנו מהם למען לא ילין העם המשגה בהם. ישמע חכם ויוסיף לקח להזהיר את העם על הדברים אשר תקראנה אותם כאלה עליהם. והמשכילים יזכירו. וכזהר הרקיע יזהירו:

===קז===

המדריגה הו' מיתה בידי שמים.

ההפרש אשר בין מיתה וכרת. כי חיוב המיתה. עליו ולא על זרעו. ובעונש הכרת. והוא וזרעו נכרת. אולם אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי על ענין אחד ועל צד ינשא חומר המיתה בידי שמים מן הכרת. כי מי שהוא חייב מיתה בידי שמים עולה מות בחלוניו. ובעלי חיים מקנה קנינו מתים. פרתו רועה באפר והיא מתה. תרנגולתו רועה באשפה והיא מתה. וידבק המות בו עד כלותו אותו.

===קח===

וחייבי מיתות בידי שמים נסדרו במשנה מקצתם, כמו האוכל את הטבל, והוא הדגן שלא נתקן בהפרשת תרומה ומעשרות ממנו, והמצוה הזאת נוהגת בארץ ישראל, וכגון כהן טמא שאכל תרומה טהורה, וזר שאכל את התרומה:

===קט===

ויש בהם אשר בארו אותם רבותינו זכרונם לברכה בגמרא ובמדרשים, ורובם יש ללמוד אותם מן הפסוק, כגון המענה אלמנה ויתום, שנאמר (שמות כב, כא-כג) &quot;כל אלמנה ויתום לא תענון, אם ענה תענה אותו וגו' וחרה אפי&quot;, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (מכילתא שמות, כב, כב) אחד הצועק ואחד שאינו צועק, רצונם לומר, כי נענש מענה יתום ואלמנה אחת דתו אם צעוק יצעק המתענה תחת ידו ואם החריש יחריש, אבל ממהרים ליפרע ממנו כאשר יצעק היתום אל השם יתברך:


===קי===

והגוזל את העני, שנאמר (משלי כב, כב-כג) &quot;אל תגזל דל כי דל הוא כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש&quot;. וכבר בארנו זה במדרגה השלישית. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא קמא קיט.) כל הגוזל את העני כאילו נוטל הימנו נשמתו, שנאמר (משלי א, יט) &quot; כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח&quot;, פעמים שמקפח פרנסתו אפילו בגזלה פחות משוה פרוטה, על כן דם יחשב לאיש ההוא, דם שפך אם גזל ממנו שוה פרוטה:

===קיא===

והמוציא שם רע, שנאמר (במדבר יד, לז) &quot;וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה'&quot;. אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ערכין טו.) אם המוציא שם רע על הארץ ענשו במיתה, המוציא שם רע על איש ישראל שנתחייב בתורה ובמצוות על אחת כמה וכמה! ונאמר (דברים כב, יט) &quot;וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע וגו'&quot;, הנה לא הזכיר הכתוב חטאו על אשר היה מבקש נפש האשה ומסבב להמיתה בבית דין בעידי שקר אשר הביא על זנותה, והזכיר עון הוצאת שם רע, כי הוא העון הגדול יותר מן המבקש נפש לספותה, כי צער הכלימה מר ממות. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (כתובות מו.) על הוצאת שם רע חייבו הכתוב מלקות וממון, לא על דבר אשר בקש להמיתה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ירושלמי בבא קמא פרק ח, הלכה ז) כי המוציא שם רע בדברי פגם משפחה אין לו כפרה עולמית, כי לא דיו במחילת החיים אשר המה חיים עדנה, כי סבב להחפיר ולהבאיש מולדתם אשר הולידו. ועוד אנחנו מוסיפים באור בזה בבאור חומר עון ארבע מיתות:

===קיב===

והמשחק עם התינוקות ומנאף בין ביד ובין ברגל חייב מיתה בידי שמים. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (נדה יג, ב) כי ענשו כעונש דור המבול שהיו משחיתים דרכם, וכן העושה כמעשה ער ואונן, דש מבפנים וזורה מבחוץ לאבד הזרע, חייב מיתה, שנאמר (בראשית לח, י) &quot;וירע בעיני ה' אשר עשה וימת גם אותו&quot;, ונאמר על המוציאים את הזרע לבטלה (ישעיה נז, ה) &quot;הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים וגו'&quot;:

===קיג===

ותלמיד חכם שאינו נוהג בצניעות חייב מיתה בידי שמים, לפי שמרחיק אהבת הבריות מן התורה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קיד.) כי על זה נאמר (משלי ח, לו) &quot;כל משנאי אהבו מות&quot;. פירוש: &quot;משנאי&quot; - משניאי, שהם גורמים להבריות לשנוא את התורה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא פו.) בזמן שאדם קורא ושונה, ודבורו בנחת עם הבריות, ומקחו ומתנו בשוק נאה, ונושא ונותן באמונה, מה הבריות אומרות עליו: אשרי אביו ואמו שלמדו לו תורה! אוי להם לבני אדם שלא למדו תורה! פלוני שלמד תורה ראיתם כמה יפים דרכיו וכמה מתוקנים מעשיו! עליו הכתוב אומר (ישעיה מט, ג) &quot;ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר&quot;. ובזמן שאדם קורא ושונה, ואין דבורו בנחת עם הבריות, ואין מקחו ומתנו בשוק נאה, ואינו נושא ונותן באמונה, מה הבריות אומרות עליו: אוי לו לפלוני שלמד תורה! אוי לו לרבו ולאביו שלמדו לו תורה! אשרי בני אדם שלא למדו תורה! פלוני שלמד תורה ראיתם כמה מכוערים מעשיו כמה מקולקלים דרכיו! עליו הכתוב אומר (יחזקאל לו, כ) &quot;ויחללו את שם קדשי באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו&quot;:

===קיד===

אמרו רבותינו זכרונם לברכה (מסכת דרך ארץ יא) כל שיש בית המדרש בעירו ואינו הולך שם חייב מיתה:

===קטו===

והחולק על ישיבתו של רבו חייב מיתה:

===קטז===

והמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (עירובין סג.) לא מתו נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה על חטא ההקרבה, כי כונתם היתה לשם מצוה, כי אמרו הנה כתוב בתורה (ויקרא א, ז): &quot;ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח&quot; אף על פי שיורדת האש מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט, אבל ענשם היה מפני שהורו הלכה בפני משה רבינו:

===קיז===

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות פרק ה, משנה ח) דבר בא לעולם על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין ועל פירות שביעית. ואמרו עוד (שם משנה ט) בארבעה פרקים הדבר מתרבה, ברביעית ובשביעית ובמוצאי שביעית ובמוצאי החג שבכל שנה, ברביעית מפני מעשר עני שבשלישית, בשביעית מפני מעשר עני שבשישית, ובמוצאי שביעית מפני פירות שביעית, ובמוצאי החג שבכל שנה מפני גזל מתנות עניים. וראינו מזה, כי יש מיתה בידי שמים על גזל מתנות עניים, ותדע ובחנת מזה חומר הנודר לצדקה ואינו משלם:

===קיח===

גם הקופץ ידו מאחיו האביון ומבשרו התעלם דומה לאלה, כי אחרי אשר נתחייב לתת הנה הוא כגוזל מתנותיו:

===קיט===

המדריגה הז' חומר הכרת.

העונש שחייב על זדונן כרת. [שחייב] השוגג בהם להביא חטאת. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי אין אדם חייב להביא חטאת זולתי בדבר שעונש על זדונו כרת. והכרת שנכרת הוא וזרעו. כענין שנאמר (ויקרא כח) חטאם ישאו ערירים ימותו. וחייבו הכרת על שני החלקים.

===קכ===

החלק האחד שנכרתים מן העולם הזה. כגון הבא על אחותו. ועל אחות אביו. ועל אחות אמו. ועל אחות אשתו. ועל אשת אחיו אחר שלוחיה או אחרי מות בעלה. וכן הבא על אשת אחי אביו ועל אשת אחי אמו. והאוכל חלב ודם. ואוכל חמץ בפסח. והעושה מלאכה ביום הכיפורים. ומי שלא עשה פסח. והבא על הנדה:

===קכא===

והחלק השני שנכרתים מן העולם הזה והעולם הבא כגון העובד עבודת כוכבים. והעושה עבירות בפרהסיא. והבוזה את התורה. כגון המבזה את לומדיה ואוהבי השי&quot;ת. והפר ברית בשר. ואנו מבארים היטב ענין הכתות ההם במדריגה האחת עשרה.

===קכב===

ומי שנתחייב כרת. פעמים שתאריך לו הזכות בעולם הזה שנים ושלשה דורות. ואיחור המות לרשעים לשלם שכרם בעולם הזה ולאבדם מן העולם הבא. שנאמר (דברים ז) ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל פניו ישלם לו. ומפרש הדבר בדברי דוד המלך עליו השלום (תהלים צב) איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד. וכן אמר אסף עליו השלום (תהלים עג) כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה כי אין חרצובות למותם וגו' עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם. פירושו - כי הנקמה ברשעים באחריתם. כמו שנאמר (משלי כד) כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך:

===קכג===

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה אמר ר' יאשיהו מפני שלשה דברים הקב&quot;ה מאריך פנים עם הרשעים בעולם הזה. שמא יעשו תשובה. או עשו מצות שישלם להם הקב&quot;ה שכרם בעולם הזה. או שמא יצאו מהם בנים צדיקים שכך מצינו [שכאשר] האריך פנים לאחז יצא ממנו חזקיה וגם אמון יצא ממנו יאשיהו וגם שמעי יצא ממנו מרדכי:

===קכד===

וענין הכרת קיצור השנים. כענין שנאמר (משלי י) ושנות רשעים תקצורנה. ויש בענין קיצור השנים הפרש בין מיתה לכרת. כי הכרת - מות האדם קודם חמשים שנים. והמיתה - קודם ששים, כמתי מידבר. רצונו לומר - כי מי שנגזר עליו לחיות שבעים או שמונים שנה ונתחייב מיתה ימות פחות מבן ששים. אבל יש צדיקים שמספר ימיהם פחות מששים. כמו שאמרו בן חמשים ושתים זו היא מיתתו של שמואל הרמתי. ונאמר (במדבר ד) אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי מתוך הלוים ודרשו רבותינו זכרונם לברכה מזה כי הכרת קודם חמשים שנה. פירושו - המקרא אל תהי נסיבה מאתכם להכרית שבט הקהתי מתוך עבודת הלוים. כי אם לא תשמרו אותם שלא יבואו לראות כבלע את הקודש יכרתו מתוך עבודת הלוים, וימותו קודם חמשים שנה שנאמר (שם ח) ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה וגו':

===קכה===

ויש בחייבי כריתות אשר גורם לזרעו מוקש רע ושחיתות. לבד מאשר אחרית הזרע להכרית. והוא הבא על הנדה. וההוא יקרא זרע מרעים. כי יהיה תו העזות על מצחו בעוד בחיים חיותו. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה עז פנים הלא הוא בן אשה נדה. ותהי עונות הבן על עצמות האב. כי הוא עולל לנפשו להיות פושע מבטן. ואוי לרשע רע כי שחת לו. והכרת תכרת נפשו ונפש אשתו. וזרעו בליעל כלו נכרת. והאשה הנה היא בנדת טומאתה גם אם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים כמשפט. כל זמן שלא טבלה במקור מים או מי נהר ומעין אשר בו ארבעים סאה. גמטריא לדבר ההולכים לא&quot;ט ([[ישעיה ח ו|ישעיה ח,ו]]):

===קכו===


המדריגה הח' ארבע מיתות ב&quot;ד.

והם סקילה שרפה הרג וחנק. והסקילה חמורה מן השריפה. והשריפה מן ההרג שהוא בסייף. וההרג מן החנק.

ומן העבירות שהם בסקילה - הבא על אשת אביו, ועל הכלה, ועל הזכר, ובעל אוב וידעוני, והמחלל את השבת והמקלל אביו ואמו, והבא על נערה המאורסה, והמסית, והמכשף, ובן סורר ומורה, וחמורים מכלם המגדף והעובד עבודת כוכבים:

===קכז===

בשריפה - הבא על אשה ובתה. ועל בת אשתו. ועל בת בנה. ועל בת בתה. ועל חמותו. ועל אם חמותו. ועל אם חמיו:

===קכח===

בסייף שנים - הרוצח ואנשי עיר הנדחת:

===קכט===

בחנק - מכה אביו ואמו. וגונב נפש מבני ישראל. וזקן ממרה ע&quot;פ ב&quot;ד. ונביא השקר. והמתנבא בשם ע&quot;ג. והבא על אשת איש.

===קל===

אמרו רבותינו זכרונם לברכה ([[כתובות ל א|כתובות ל.]]) מיום שחרב בה&quot;מ אף על פי שבטלו ד' מיתות ב&quot;ד. דין ד' מיתות לא בטלו. מי שחייב סקילה. או נופל מן הגג או חיה דורסתו. ומי שחייב שרפה. או נופל בדליקה או נחש מכישו. ומי שחייב הריגה. ליסטים באים עליו. ומי שחייב חנק. או טובע בנהר או מת בסרונכי:

===קלא===

והבא על השפחה דומה לחייבי מיתות ב&quot;ד בשני דרכים. כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה ([[סנהדרין פא ב|סנהדרין פא:]]) בועל ארמית קנאין פוגעין בו. כענין שכתוב  {{צמ|וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם|במדבר כה}}, ופשר הענין כי ימצאהו איש והנה תועה במקום רואים, ועוד לא פירש מן העבירה, בפגעו בו הוא ימיתנו. והדבר הזה חמור מכל חייבי מיתות ב&quot;ד. כי לא ימותו זולתי בעדים והתראה ועל פי סנהדרין. משא&quot;כ זה:

===קלב===

ומלבד אלה כי חלל הרשע הנזכר את קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר. וכל בן נכר אשר יוליד יהיה לו לפח ולמוקש ולהזכיר העון. ישא האב בעון הבן. ובה' בגד כי בנים זרים ילד:

===קלג===

עוד שנית. יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו. כי חטאו על מפלתו ישקוד.ואחריתו יהיה נתלה על העץ בקדקוד. והנה ידמה בזה לחייבי מיתות בית דין לאחר חורבן הבית כי מן השמים ישפטון שימותו במרדם שלא כמות כל האדם. כאשר בארנו. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה ([[במדבר רבה י ד|במדבר רבה נשא י, ד]]) כל הבועל את הארמית נתלה בקדקוד, שנאמר {{צמ|אַךְ אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו קָדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו|תהלים סח כב}}. פירוש: ימחץ קדקד בשער כי יתלה בשערו, ונאמר  {{צמ|יַכְרֵת ה' לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב|מלאכי ב יב}}. ופירושו רבותינו ([[סנהדרין פב א|סנהדרין פב.]]) ער בחכמים, ועונה בתלמידים:

===קלד===

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה ([[משנה אבות ה ח|אבות פרק ה' משנה ח]]) חרב באה לעולם על ענוי הדין ועל עוות הדין ועל המורים בתורה שלא כהלכה. חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא ועל חלול השם:

===קלה===

ומן הדברים אשר ינעם למוכיחים להזהיר ולהעיד בעם עליהם. ולשמור ארחות פריץ. במצות השבת. על אודות אבות מלאכות ותולדות. כי רבות מהנה נעלמו מעיני רבים. אף אין מגיד אף אין משמיע:

===קלו===

המדרגה הט' חומר העבירות שיהרג ואל יעבור עליהם. אמרו רבותינו זכרונם לברכה ([[סנהדרין עד א|סנהדרין עד.]]) בכל עבירות שבתורה אם יאמר לו אדם: עבור ואל תהרג! יעבור ואל יהרג, שנאמר {{צמ|אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם|ויקרא יח ה}}, וחי בהם ולא שימות בהם, חוץ מעבודה זרה גלוי עריות ושפיכות דמים, שאם יאמר לו אדם על אחת משלש אלה: עבור ואל תהרג! יהרג ואל יעבור, ואף על פי שיאמרו לו לעשות העבירה בצנעה. ואם יאמרו לו לעבור על אחת מכל מצוות שבתורה בפרהסיא יהרג ואל יעבור, שנאמר {{צמ|וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|ויקרא כב לב}}. ובשעת השמד אפילו בצנעה יהרג ואל יעבור:

===קלז===

והשלש עבירות הנזכרות הצד הקל שבהן עונשו חמור מכמה עבירות חמורות. וקראו רבותינו זכרונם לברכה הצד הקל שבעבירה אבק העבירה. ואמרו בכל מתרפאין מחולי שיש בו סכנת נפשות חוץ מעצי אשירה, שאם יאמרו לו הבא עלין של אשירה והתרפא בהן - ימות ואל יתרפא בהן. ואף על פי שאין הנהנה מעצי אשירה עובד עבודת כוכבים. מפני שהוא אבק עבודת כוכבים ימות ואל יתרפא בהם. לפי שהוא כמחזק ידי עובדי האשירה פן יאמרו לו האשירה הצילתהו:

===קלח===

וכן לענין גלוי עריות. כגון שחשק באשת איש ואמרו לו אין רפואת תעלה עד שתעמוד לפניו ערומה או שתספר עמו. ימות ואל יפרוץ גדר איסור א&quot;א. והכר מזה חומר המגע ביד אשת איש:

===קלט===

והנה אבק הרציחה - הלבנת פנים. כי פניו יחורו ונס מראה האודם. ודומה אל הרציחה. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה. והשנית - כי צער ההלבנה מר ממות. על כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה לעולם יפיל אדם עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים. ולא אמרו כן בשאר עבירות חמורות. אכן דימו אבק הרציחה אל הרציחה. וכמו שאמרו כי יֵהָרֵג ולא יִרְצַח. ודומה לזה אמרו שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים. ולמדו זה מענין תמר. שנאמר {{צמ|הִוא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ וגו'|בראשית לח}}. הנה כי אף על פי שהוציאוה לישרף. לא גלתה כי היתה הרה מיהודה. שלא להלבין פניו.

===קמ===

ועוד אמרו כל היורדין לגיהנם עולין חוץ משלשה יורדין ואינן עולין. המלבין פני חבירו ברבים. והמכנה שם לחבירו. והבא על אשת איש. הנה כי דימו המלבין פני חבירו ברבים והמכנה שם לחבירו בשגם הוא מלבין פניו, אל הבא על אשת איש שהוא מן העבירות שיהרג עליהן ואל יעבור:

===קמא===

ועוד אמרו המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה&quot;ב. ומה שלא אמרו כן על הרוצח שאין לו חלק לעוה&quot;ב * כי המלבין פני חבירו איננו מכיר גודל חטאו ואין נפשו מרה לו על עונו כמו הרוצח. על כן הוא רחוק מן התשובה:

(אמר העורך: פי' שאחר שההלבנה היא תולדת הרציחה כמו שאמר למעלה שהיא אבק הרציחה לא רעה הרציחה מן ההלבנה ולא אמרו בה שאין לו חלק לעוה&quot;ב)

===קמב===
ועל מצות שבת אמרו רבותינו זכרונם לברכה ([[ירושלמי נדרים ה ג|נדרים ירושלמי פרק ג, הלכה יד]]) שקולה שבת כנגד כל המצות. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה ([[חולין ה א|חולין ה.]]) כי העובד עבודת כוכבים או המחלל שבת בפרהסיא הוא כופר לכל התורה כולה ושחיטתו נבילה ואוסר את היין במגעו.

===קמג===

המדריגה העשירית חומר העבירות אשר אין לעושיהן חלק לעוה&quot;ב: היצורים כולם נבראו לכבוד הש&quot;י. שנאמר {{צמ|כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו|ישעיה מג}}. אכן נודע מן השכל כי המחלל את השם ובוזה דברו אבדה תקותו. כי לא רב לו אשר לא יקים מה שנדרש ממנו מעיקר יצירתו לכבד את השם ולקדשו. אבל שלח ידיו לעשות התמורה וההפך ולחלל את שם קדשו. וכן כתוב {{צמ|וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ|במדבר טו}}. כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר, הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה. כי לא יכפר המות עליו ואין לו חלק לעוה&quot;ב. על כן הזכיר בענין הזה עוונה בה. כי לא זכר כן בשאר כריתות.

ופירוש והנפש אשר תעשה ביד רמה. כגון העושה עבירות ידועות לבני אדם בפרהסיא. וכן הפורק עול מלכות שמים ואפי' בסתר כי גם הוא עושה ביד רמה. וענין הפורק עול כגון הכופר לאכול נבילות או לאכול חלב ודם או לחלל יו&quot;ט. ואף על פי שאינו עובר על שאר המצות. אחרי אשר הסיר מעליו עול אזהרה אחת, כבר מרד בשם יתעלה. אמנם כי גם פעמים הצדיקים נכשלים בחטא אחד אבל אין זה בלתי על דרך מקרה. בהתגבר עליו היצר. ונפשו מרה לו על הדבר. ונזהר ממנו אחרי כן. אבל האומר בלבבו לפרוק מעליו עול אזהרה אחת כל עת אשר יתאוה לעבור הוא הנקרא כופר לדבר א'. וכבר הקדמנו לבאר זה בשער הראשון משערי התשובה.

ואמרו ז&quot;ל כי הרועים לא מעלים אותם מן הבור ולא מורידים אותם לבור. וענין &quot;הרועים&quot; - אנשים ירעו בהמתם בשדות אחרים כו'. פורקים מעליהם עול אזהרת הגזל. וענינם כענין כופר לאכול נבילות או לאחד משאר עבירות לתאבון. אבל הכופר לאכול נבלות להכעיס הרי הוא כאפיקורוס. וענין להכעיס שאיננו חוטא לתאות מאכל תאוה. כי גם בהיות לפניו בשר שחוט יקח מן הנבלה. כי הוא מורד ואיננו מקבל על נפשו להשמר מאיסור נבלה:

===קמד===

הנה ביארנו ענין והנפש אשר תעשה ביד רמה. עתה נבאר [ענין] כי דבר ה' בזה. אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר. זה האומר אין תורה מן השמים. והמגלה פנים בתורה. והמבזה ת&quot;ח. והמבזה את המועדות. כי אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעוה&quot;ב:

===קמה===

ופירוש המגלה פנים בתורה - האיש אשר העיז פניו לדבר על התורה דברים אשר לא כן. ואומר חנם נכתבו בתורה אלה הפסוקים וספירות הענינים האלה. ומגאוותו וגאונו אומר בלבו. כי אחר שאין ידו משגת לבוא עד תכונת טעם הדברים. כי אין סתר למו. ונאמר (דברים לב) כי לא דבר רק הוא מכם. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ירושלמי כתובות סוף פרק ח) אם רק הוא - מכם. שאינכם יודעים לפרש טעם הדבר. וכן כל העוזב דבר אחד מדברי התורה ולא יודה עליו הנה זה מגלה פנים בתורה. כגון האומר מה הועילו אצלנו לומדי התורה. אם חכמו חכמו לנפשם ולא נחלה לנו בשכרם. והנה כחשו במה שכתוב בתורה (בראשית יח) ונשאתי לכל המקום בעבורם:

===קמו===

וענין המבזה את המועדות - שעושה מלאכה בחולו של מועד. וביזה אל העונש מפני שאין איסור מלאכת חולו של מועד מפורש בתורה. וזהו על דרך כופר לדבר אחד להכעיס אשר ביארנו כבר כי אין לו חלק לעוה&quot;ב. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (בכורות ל:) הרי שבא להתגייר ואמר: הרי אני מקבל עלי כל התורה חוץ מדברי סופרים - אין מקבלים אותו, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (מכות כגץ) המבזה את המועדות - כאילו עובד עבודת כוכבים, שנאמר (שמות לד) את חג המצות תשמור וסמוך לו אלהי מסכה לא תעשה לך. ופירשו ז&quot;ל את חג המצות תשמור שלא תעשה מלאכה בכל חג המצות. והוזהרנו בזה על מלאכת חולו של מועד. ומה שכתוב ביום הראשון שבתון וביום השביעי שבתון. כי יש מלאכות רבות שהן מותרות בחולו של מועד. כמו שהן מפורשות בדבריהם ז&quot;ל:

===קמז===

וזה שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין צט:), כי המבזה תלמיד חכם, הוא בוזה דבר ה', ואין לו חלק לעולם הבא, יש לדבר שורש בשכל ועיקר במחקר. והנה אנחנו מציעים לעניין טוב טעם ודעת:

אמר שלמה, עליו השלום, {{צמ|כבוד חכמים ינחלו, וכסילים מרים קלון|משלי ג לה}}. עניין &quot;קלון&quot; = איש קלון (וכן {{צמ|ואני תפילה|תהלים קט ד}} = איש תפילה, {{צמ|שבתך בתוך מרמה|ירמיהו ט ה}} = בתוך אנשי מרמה). פירוש, האיש הנקלה והנבל, מרים כסילים ומכבד ומשבח אותם.

כי יש בכבוד החכמים והישרים תועלות גדולות, ובכבוד הכסילים והרשעים מכשולים רבים ועצומים:

1. כי בהתהדר החכמים ובתתם עליונים, דבריהם נשמעים, ויילוו עליהם העם כולו וידמו למועצותם.

2. והשנית, בראות בני אדם את כל כבודם, ילמדו לקח לנחול כבוד, ותרבה הדעת. ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה {{צתב|לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה, כי מתוך שלא לשמה בא לשמה|פסחים|נ|ב}}. 

3. והשלישית, רבים מישני לבבות ייעורו משנתם בראותם הדר כבוד התורה, ויכירו מעלתה, ויבוא חשקה בלבבם, ויהיה עסקם בה לשם יתעלה, ולעבדו בלבב שלם.

===קמח===

4. הנה, אלה טעמים נכבדים, חזקים כראי מוצק. ויש עוד נכבד עולה על כולם, ואליו רמזנו בפתח דברינו בעניין הכיתות הרעות הנזכרות. כי הדבר ידוע, כי מדרכי קידוש השם יתברך, להודיע בכל מבטא שפתיים, ובכל אשר ירמזון עיניים, ובכל הנהגה ופועל ידיים, כי יסוד לנפש האדם וצבי עדיו, והטוב והעיקר והתועלת והיקר אשר בו, עבודת השם יתברך ויראתו ותורתו, כמו שכתוב {{צמ|כי זה כל האדם|קהלת יב יג}}. ודבר זה, כבוד השם יתברך. והמבזים לתלמיד חכם ויראתו, מבטלים הידיעה הזאת, ומראים ההיפך בהנהגתם, וכאילו אומרים אמור, כי אין העבודה עיקר, וכי הכבוד וההדר להצלחת ענייני העולם, וכי שורש דבר נמצא מבלתי עבודת השם יתברך, והם מחללים את התורה, על כן יאבדו מתוך הקהל ויכלו בפיהם, כי הם עובדים את השם מבלי עסק התורה.

הלא הדבר ידוע, כי אין העבודה מתקיימת בלתי על-ידי לומדי התורה, אשר יהגו בה יומם ולילה, כי הם יורו דעה ויודעי בינה לעיתים, לדעת מה יעשה ישראל, והם יעמידוה בישראל לבלתי תשכח מפי זרעם. ובמקום שאין עוסקי תורה, ירבו המכשולים, וישר באדם אין. על כן, יכבדו עבדי השם את חכמי התורה לכבוד השם יתברך, ולהודיע כי עבודתו לבדה עיקר הנמצא. 

ואחרי אשר התברר, כי הכל ברא השם יתברך לכבודו, חייב האדם לשום ליבו בכל עת לכבד את השם ולקדשו בכל דבריו ולרוממו, להודות לו ולברכו תמיד, כמו שנאמר {{צמ|אברכה את ה' בכל עת, תמיד תהילתו בפי|תהלים לד ב}}. וכאשר יתייצב בתוך העם וידבר עם חבריו, יתבונן בינה וידקדק וישגיח בכל מוצא שפתיו, לקדש את השם בדבריו, ולדבר בשבח עבודתו ותהילת יראתו, ולשבח עבדיו ויראיו. ויזכה בזה בהגיון ליבו ומבטא שפתיו, בלא יגיעה ופועל כפיים, זכות גדולה עד לשמיים, כי זה מעיקרי יצירת האדם.

ונאמר {{צמ|מצרף לכסף, וכור לזהב, ואיש לפי מהללו|משלי כז כא}}, פירושו, מעלות האדם לפי מה שיהלל:
* אם הוא משבח המעשים הטובים והחכמים והצדיקים, תדע ובחנת כי איש טוב הוא ושורש הצדק נמצא בו, כי לא ימצא את ליבו רק לשבח את הטוב והטובים תמיד בכל דבריו, ולגנות את העבירות, ולהבזות בעליהן, ואם ייתכן כי יש בידו עוונות נסתרים, אבל מאוהבי הצדק הוא, ולו שורש בבחירה, והוא מעדת מכבדי השם. 
* והמשבח מעשים מגונים, או מהלל רשעים, הוא הרשע הגמור, והמחלל את עבודת השם יתברך.

===קמט===

עוד אמר שלמה עליו השלום {{צמ|מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע. אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד.|משלי כה}}:
* כי כאשר ירפש האדם את המעיין ברגליו, ידלח מימיו לפי שעה, אחרי כן ישקטו המים ויהיו צלולים כבראשונה. כן הצדיק, כאשר הוא מט לפני רשע, לא תשפל מעלתו ולא תמעט בעבור זאת. ואם הוא עכור לפי שעה, {{צמ|שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם|משלי כד טז}}, וישוב לאיתנו וכבודו.
* אכול דבש הרבות לא טוב, אבל הרבות החקר בכבוד צדיקים, כבוד החוקר, כי נזכר הצדיק בפסוק שלמעלה. ומילת &quot;הרבות&quot; נמשכת ל&quot;חקר כבודם&quot;, כמשפט במקומות הרבים.

והמכשולות הנמצאים בכבוד הרשעים, רבים וידועים, כי יש בכבודם:

1. חילול התורה והעבודה, והוא העוון המכלה מנפש ועד בשר.

===קנ===

2. והשנית, כי רבים נמשכים אחריהם ואוחזים מעשיהם.

===קנא===

3. והשלישית, כי המתחברים להם, אף על פי שאינם עושים כמעשיהם, מקבלים פורעניות כיוצא בהם, כאשר זכרנו כבר.

===קנב===

4. והרביעית, כי הם מכניעים כבוד אנשי אמת, ומבטלים העבודה. ואין הצלחה לכבוד הצדיקים זולתי אחרי השפלת כבודם, כמו שכתוב {{צמ|בֵּית רְשָׁעִים יִשָּׁמֵד וְאֹהֶל יְשָׁרִים יַפְרִיחַ|משלי יד יא}}. ונאמר {{צמ|בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס|משלי יא יא}}.

===קנג===

עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה ([[ברכות כד ב|ברכות כד:]]) כי יש בכלל מה שכתוב '[[במדבר_טו_לא|כי דבר ה' בזה]]' המדבר בדברי תורה במבואות המטונפות. וכל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק. והקורא בספרי מינין. ומה שכתוב [[במדבר_טו_לא|ואת מצותו הפר]] זה המפר ברית בשר ([[סנהדרין צט א|סנהדרין צט.]]):

===קנד===

עוד שנינו ([[משנה סנהדרין י א]]) כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר  {{צמ|וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ|ישעיה ס}} ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים והאפיקורוס. והזהירונו רבותינו זכרונם לברכה במאמר הזה להאמין כי נכתבה אמונת תחיית המתים בתורה. וכי היא אחת מעקריה. ואחד מן המקומות שנתפרשה בהן תחיית המתים בתורה שנאמר  {{צמ|אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא|דברים לב}} ואמרו רבותינו זכרונם לברכה - ([[פסחים סח א|פסחים סא.]]) יכול מיתה באחד ותחייה באחד, ת&quot;ל מחצתי ואני ארפא, כשם שהמחץ והרפואה באחד, כך מיתה ותחייה באחד:

===קנה===

וענין האפיקורס - פירשו בו ז&quot;ל כי הוא האיש אשר איננו נוהג בדרך מורא והידור בתלמידי חכמים, אף על פי שאינו מבזה אותם. כגון שהוא מבזה חבירו בפני תלמיד חכם. ולא שם כבוד לתורת החכם. כי אחרי שאין התורה הדורה בעיניו לנהוג בה דרך כבוד אין לו חלק לעוה&quot;ב. כי גם זה במחללי התורה יחשב. על כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה {{צמ|אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא|דברים ו}} לרבות תלמיד חכם ([[פסחים_כב_ב|פסחים כב:]]):

===קנו===

והשנית - כי היראה מהם סיבה ליראת שמים. כי בהיות דבריהם נשמעים מדרך יראתם. הלא הם יורו וידריכו את העם ליראה את השם הנכבד והנורא. ונאמר  {{צמ|וַיִּירָא כָל הָעָם מְאֹד אֶת ה' וְאֶת שְׁמוּאֵל|שמואל א יב}}. וכן בכלל אפיקורס האומר מה הועילו לו הלומדים בלמודם. היש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא, מעולם לא התירו לנו את כל עורב ולא אסרו לנו בני יונה. ואלה האנשים גם לא ידעו גם לא שמעו גם לא פתחה אזנם על תועלות הנמצאות בעסק התורה. ובעבור זאת עסק התורה שפל בעיניהם, והמה היו במורדי אור מעלתה, ואין להם חלק לעולם הבא. על כן נתחייבנו ללמד לבני יהודה התועלות הנמצאות בעסק התורה, וכתבנו מקצתם בשער התורה בעזרת השם. למען יכספו הלבבות לתורה. ואשר אין כח בהם ללמוד ידעו הדר כבוד עסק התורה, ויזכו בידיעתו, ולא תאבד נפשם מן העולם הבא:

===קנז===

וכן בכלל האפיקורס הקורא לרבו בשמו. ואמרו כי סבת מה שנענש גחזי מפני שקרא לרבו בשמו. שנאמר  {{צמ|זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה בְּנָהּ אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֱלִישָׁע|מלכים ב ח ה}}:

===קנח===

והנה עיקר כל העונשים הנזכרים במדריגה הזאת. מפני חילול התורה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כי עון חילול גדול מכל העבירות. ולא יתכן להתכפר בתשובה ויסורין. כאשר יתבאר בשער חלוקי הכפרה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה אין מאריכין בפורענות לעונש חילול השם אחד שוגג ואחד מזיד. ועתה עמוד והתבונן גודל חיובנו לקדש את השם כי עיקר מה שקדשנו הש&quot;י בתורתו ובמצותיו והבדילנו להיות לו לעם כדי לקדשו וליראה ממנו. ראוי שיהיו מקדישיו קדושים. בגם הכלים שעובדים לפני הש&quot;י צריכים להיות קודש. כמו שנאמר  {{צמ|וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם|ויקרא כב}}. שים לבך להבין כי הענין שאמרנו מפורש במקרא הזה. ונאמר {{צמ|צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ|תהלים קיא}}. פירושו - בעבור כי קדוש ונורא שמו צוה לעולם בריתו, וקדשנו במצותיו לקדשו וליראה ממנו. על כן כתוב אחריו {{צמ|רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' שֵׂכֶל טוֹב וגו'|תהלים קיא}}. ועל ידי קדושת המצות נחשב בהקדישנו את השם יתברך עם הקדושים העליונים שמקדישים ומעריצים אותו. כמו שנאמר  {{צמ|אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וגו'|תהלים פט}}:

===קנט===

עוד יש כיתות שאין להם חלק לעולם הבא. והם כת אויבי השי&quot;ת. וכת המחבלים כרם השם. וכת הנותנים חתיתם בארץ חיים. והנה אנחנו מציעים ענינם. והראיות על ענשם מפורש בתורה. כי כת אויבי השם יאבדו מן העולם הבא. שנאמר (דברים ז) ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו. פירושו - משלם לשונאיו שכר המצות שהם עושים בעוה&quot;ז להאבידם מן העוה&quot;ב. ותרגומו ומשלם לשונאהו טבן דינון עבדין קדמוי בחייהון לאובידיהון. ואמר דוד (תהלים לז) כי רשעים יאבדו ואויבי ה' כיקר כרים כלו בעשן כלו. הזכיר על הרשעים לשון אבידה. כי יאמר על הצער והגלות. כענין שנאמר (ישעיה כז) האובדים בארץ אשור והנדחים וגו'. (ירמיה ג) צאן אובדות היו עמי. (תהלים קיט) תעיתי כשה אובד. ויאמר על המות. כענין שנאמר (שם) אז אבדתי בעניי. (אסתר ח) באבדן מולדתי. (ויקרא כג) והאבדתי את הנפש ההיא. ענינו הכרת מן העוה&quot;ז. כי הרשעים יענשו בצרות ויסורין או במות. וכן יענשו במשפט על מעשיהם בעולם הבא. ולקץ ולזמן. אבל אויבי ה' המשילם לחלבי הכשבים ושמנם שהוא נתך באש וכלה בעשן. ולא המשילם לבשר הכרים. כי יעשה גחלת וישאר האפר. על כן אמר כלו בעשן כלו כאשר חלבי הכרים כלים בעשן. כך יכלו אויבי השם, כי תכלה נפשם ותאבד מן העולם הבא. ונאמר (שמות כ) פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים [לשנאי]:

===קס===

וענין שונאי השם נמצא לפעמים גם באנשים שהם עושים המצות ונזהרים מכל עבירה במעשה ובלשון. אם נפשם רעה ובקרב לבם יקשה להם כאשר חבריהם עוסקים בתורה. וירע בעיניהם בהיות בני אדם עובדים את ה' ויראים מלפניו. כאשר תאמר על האיש אשר לא יחפוץ שיכבדו בני אדם את המלך ושיעבדוהו. כי הוא שונא את המלך. כל שכן אם הוציאו מחשבתם אל הפועל. שהם מניאים את לב בני אדם מעסק התורה ומן המצוות. כי הם שונאי ה'. וכן האנשים אשר עינם צרה בכבוד תלמידי חכמים הישרים והצדיקים ושונאים עטרת תפארתם. או ירע לבבם אם עדיהם תאתה ובאה ממשלת הדור. וכן כתוב (שמואל ח) כי לא אותך מאסו כי אם אותי מאסו ממלוך עליהם. וכל שכן אם יבקשו כבודם לכלימה או ישפילו. וכן אם יאהבון כבוד הרשעים ומשלם על עפר. כי אלה באמת שונאי השם. ואין רצונם בנקיון עבודתו. ולא יחפצו בהדרת קודש יראתו ואשר ירבון מאד עבדיו ויראיו:

===קסא===

וכן כת המחבלים כרם ה' כמו מחטיאי הרבים הנה הם שונאי השם. כאשר תאמר כי האנשים המשחיתים ערי המלך או כרמיו ופרדסיו כי הם שונאי המלך. ונאמר (ישעיה ח) כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו. ונאמר (תהלים פג) על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך. ונאמר (שם ו) כי נועצו לב יחדיו עליך ברית יכרותו. ונאמר (שם ב) ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו. על כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי אותן שחטאו והחטיאו את הרבים יורדין לגיהנם, ונדונין שם לדורי דורות:

===קסב===

וכת הנותנים חתיתם בארץ החיים דבר עליהם יחזקאל עליו השלום (יחזקאל לב), אשר נתנו חתיתם בארץ החיים וגו' ותהי עונותם על עצמותם.למדנו מזה כי לא יכפר עליהם המות. אכן עד עולם עונותם על עצמותם. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה המינין והאפיקורסין, ושכפרו בתחיית המתים, ושפירשו מדרכי צבור, ושנתנו חתיתם בארץ החיים כגון הפרנסים המטילים אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים, ושחטאו ושהחטיאו את הרבים כגון ירבעם בן נבט וחביריו - יורדין לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות. שנאמר (ישעיה סו) ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות וגו':

===קסג===

ועונש הנותנים חתיתם בארץ חיים מחמשה הפנים. השנים מצד עצמו והשלשה מצד העם:


השניים שהם מצד עצמו

האחד - כי האנוש רמה ותולעה, וכן נקרא גם עוד בחיים חיותו. ולא דיו שלא ישח ולא ישפל. כי ישתרר גם השתרר שלא לשם שמים. וגם במחשבת הגאוה מבלי השתרר נפסד האדם. שנאמר (משלי טז:ה) תועבת ה' כל גבה לב:

===קסד===

והשני - כי האדם חייב להכין מערכי לב בכל עת. ולהשכין בלבו אימה ויראה מעל פני הש&quot;י. ועל הרשעים נאמר (ירמיה ח) ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' אלהינו. והאיש הנותן חתיתו בארץ חיים שלא לשם שמים. אין בלבו אימה מלפני השם, ורוצה להטיל אימתו על בריותיו. ותחת שיש לו לערוך מחשבות להשכין אימת השם בלבו. הוא עורך אותם להטיל אימת עצמו על עם השי&quot;ת. ונאמר (ש&quot;ב כג) מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים. פירוש ראוי להיות מושל באדם צדיק שהוא מושל יראת אלהים. כי אחר שהוא ירא את הש&quot;י ראוי לעמו שייראו מלפניו:

===קסה===

והשלשה פנים שהם מצד העם

האחד - כי הוא מצער הציבור בהטלת אימתו. ונאמר (ויקרא כה) לא תונו איש את עמיתו. והוא על ענין הצער בדברים כאשר ביארנו כבר:

===קסו===

והשני כי כמה מכשולים באים בסיבת הטלת אימה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי פילגש בגבעה הטיל עליה בעלה אימה יתירה והפילה כמה רבבות מישראל:

===קסז===

והשלישי כי עם הקדוש שהם עובדי השם יתברך, אין להם להכנע לבשר ודם, ואינו מן הראוי להיות מורא בשר ודם עליהם אלא לש&quot;ש. שנאמר (שם) כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם ולא עבדים לעבדים. ונאמר (שמות יט) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. לשון כהנים אדונים ושרים. וכמוהו (ש&quot;ב ח) ובני דוד כהנים היו. וכל העם נקראו ממלכה. מלשון (מ&quot;א יח) אם יש גוי וממלכה. (ישעיה ס) כי הגוי והממלכה. פירושו - אתם תהיו לי ממלכה שכולה שרים שלא יהיה עליכם עול בשר ודם. ונאמר (שם נא) מי את ותיראי מאנוש ימות. ונאמר (שם) אל תיראו חרפת אנוש.

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה משרבו האומרים לרע טוב ולטוב רע פרקו מעליהם עול שמים והומלך עליהם עול בשר ודם. ואמר דוד המלך עליו השלום (תהלים ט) קומה ה' אל יעוז אנוש ישפטו גוים על פניך. שיתה ה' מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה. למדנו מזה כי עת אשר יעוז אנוש אינו מכיר שהוא אנוש. כי אין שררה ראויה לאנוש זולתי לשם שמים.

===קסח===

ועתה נפרש ענין עונש הפורשים מדרכי צבור. וכי הוא נכלל בעונשי הכתות שהקדמנו. בהתאסף ראשי עם וקהלות הקודש לעבוד את השי&quot;ת. ומסכימים הסכמות להעמיד להם מצוה. הנה הם מקדישים את השם יתגדל ויתקדש. שנאמר (דברים לג) ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל. ונאמר (תהלים טז) נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם כי לאלהים מגיני ארץ מאד נעלה. נקראו ישראל עמים מפני שהם שנים עשר שבטים. כענין שנאמר - (דברים לג) עמים הר יקראו, והם עם אחד לעבוד את השם. על כן אמר עם אלהי אברהם. והמלכים והשרים נקראו מגינים מלשון (ישעיה כא) משחו מגן. פירושו - נדיבי עמים נאספו לעבוד את השם יתעלה כי מלכיהם ושריהם לאלהים. שהם עבדיו ואמוניו. כענין שנאמר (תהלים פט) כי לה' מגננו ולקדוש ישראל מלכנו. מאד נעלה. שהקב&quot;ה מתעלה ומתהלל בעולמו באסיפתם ועבודתם. והאיש הפורש מדרכי הצבור הנה הוא כמקטרג על הסכמת עבודת ה'. וכיוצא מכלל המקדשים את השם. ומראה עצמו כי לא יחפוץ להיות בסודם ולהכתב בכתבם. הנה הוא מחלל את העבודה והוא בכלל הכתות שזכרנו שהם בוזים דבר השם ואין להם חלק לעולם הבא. והשנית כי הם מניאים לב חלושי הדיעות בפרישתם מדרכי הצבור והנם מן המחטיאים את הרבים:

===קסט===

עתה נפרש ענין כת עוזבי ה'. ונאמר כי הם האנשים שאין עליהם עול יראת שמים והם מקיימין את המצות מצות אנשים מלומדה. וכאשר יתגבר היצר על האיש ההוא ועליו חלף רוח ויעבור ואשם. לא יאנח ולא ידאג לחטאו. אכל ומחה פיו והוא בעיניו כאלו לא פעל [און]. כענין שנאמר (תהלים לו) נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו:

===קע===

ויש מן הכת הרעה ההיא. כי לא רב להם אשר לא לבשו חרדות. כי חלפו חק ועדות. אבל יהללו ויברכו נפשם במלאותם תאותם. והם המכעיסים והמנאצים לפני השם שנאמר (שם י) כי הלל רשע על תאות נפשו ובוצע ברך נאץ ה'. ודבר ישעיה עליו השלום על אבדן הכת ההיא שנאמר (בסי' א) ושבר פושעים וחטאים יחדיו ועוזבי ה' יכלו. המשיל המורדים והחוטאים לכלי הנשבר שיש שארית. ואמר כי עוזבי השם יכלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב כענין שנאמר ( מלאכי ג) אשר לא יעזוב להם שרש וענף:

===קעא===

ואבדן הכתות הנזכרות. בזמן שלא עשו תשובה. אבל אם שבו מדרכיהם הרעים נמלטה נפשם מן האבדון. כענין שנאמר (ירמיה ג) שובו בנים שובבים ארפא משובתיכם:

===קעב===

ביאור דברי עונות ארבע כתות

אמרו רבותינו ז&quot;ל ארבע כתות אין מקבלים פני השכינה. כת ליצנים. כת שקרים. כת חנפים. כת מספרי לשון הרע. כת ליצנים דכתיב (הושע ז) משך ידו את לוצצים. כת שקרים דכתיב (תהלים קא) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. כת חנפים דכתיב (איוב ג) כי לא לפניו חנף יבא. כת מספרי לשן הרע דכתיב (תהלים ה) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע:

===קעג===

עתה נאזין עד תכונת עניניהם. ותכונת אופניהם. להשכילך בינת מבחר עמקיהם. ונחלק אותם לחלקיהם. ונחשוף סוף חומר עונשי עלילות נגעלות. ותשיג במערכי החלקים הרבה תועלות. כי אולי טרם עמדת על דברינו לא בחנת טוב טעם כובד פשע כל חלק מחלקיהם. וחזות קשה וחומר העונש אשר בכל אחד מהם לא חזית, ואולי קצהו ראית וכולו לא ראית. וכל חלק אשר נסדר ראשון הוא חמור מן השני. ומתוך דברינו גם בחלקים הקלים אשר נזכיר תכיר בלהות צלמות. ותדע כי אחריתם דרכי מות. ואולי מאז לא פתחה אזנך. והיו כמו דרך ישר לפניך. ועתה כי נכתוב עליהם מרורותם. תביא מגורתם ברעיונך. גם יבואו חדרי רוחך. המוסרים הנכונים. בראותך כי אעידה לי עדים נאמנים. השכל והמקראות. ודברי חכמים וחדותם הנפלאות. והיו לעד ולאות. ובזה האמת אליך יבחן. ויערה עליך ממרום רוח חן. ובערת המדות הרעות מקרבך. ויתמך דברים נברים לבך (אמר העורך: והוא מלשון עם נבר תתבר):

===קעד===

וזה דבר כת הלצים. נחלק הליצנות על חמישה חלקים:

'''החלק האחד'''

איש לשון הנותן דופי בבני אדם, כענין שנאמר {{צמ|תשב באחיך תדבר, בבן אמך תתן דופי|תהלים נ כ|שערי תשובה ג קעד}}, ונקרא לץ, שנאמר {{צמ|זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון|משלי כא כד|שערי תשובה ג קעד}}, פירוש, שתי המידות הרעות שהם הזדון והגאוה נקבצו ונתחברו באדם הלץ, כי:
* מבלי היות לו תועלת בדבר, הוא גורם נזק עצום לחבריו אשר יבאיש את ריחם בעיני האדם, וזה תכלית ה'''זדון''' יותר מן הגוזל והחומס שעושה להרבות לו ממון.
* וגם הוא '''יהיר''', כי השפל והנכנע, כאשר יכיר מגרעת עצמו ומומיו, לא יתלוצץ על בני אדם.
ואמרו רבותינו זכרונם לברכה {{צתב|לעתיד לבוא מתקבצות כל החיות אצל הנחש ואומרות לו: ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל, אתה מה הנאה יש לך? אמר להם: ומה יתרון לבעל הלשון?|תענית|ח|א}}, שנאמר {{צמ|אם ישך הנחש בלא לחש, ומה יתרון לבעל הלשון?|קהלת י יא|שערי תשובה ג קעד}}. 

וזה החלק גם הוא מחלקי כת מספרי לשון הרע.

===קעה===

'''החלק השני'''

מי שלועג לבני אדם, כי יבוז להם בליבו לקוצר השגתם במעלות או בהצלחות הזמן בכבוד ובשררה, או יבוז אותם לעניים ורישם, והגאוה הביאתהו אל המידה הזאת, או רוב השלוה והתענוג, כעניין שנאמר {{צמ|רבת שבעה לה נפשנו הלעג, השאננים, הבוז לגאי יונים|תהלים קכג ד|שערי תשובה ג קעה}}. ופעמים ילעיג הלץ על הקדושים והנביאים, כענין שנאמר (ירמיה כ, ז) &quot;כלה לועג לי&quot;, ואמר שלמה עליו השלום (משלי יד, כא) &quot;בז לרעהו חוטא&quot;, עוד נאמר (שם יא, יב) &quot;בז לרעהו חסר לב&quot;, ונאמר (שם יז, ה) &quot;לועג לרש חרף עושהו שמח לאיד לא ינקה&quot;, פירוש: &quot;לועג לרש&quot; הראה את נפשו כי תדמה אשר ההצלחות ביד בני אדם והשג ישיגון אותן בחכמתם, כענין שנאמר (דברים ח, יז) &quot;ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה&quot;, ונאמר (ישעיה י, יג) &quot;כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבונותי&quot;, ועבור זה לועג לרש, כי יאמר בלבבו שלא השיג לעושר מחוסר דעתו ושפלות ידיו, והנה חרף עושה הרש והעשיר, כי הכל מאת השם יתברך, כענין שנאמר (משלי כב, ב) &quot;עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה' &quot;. ועל השמח לאיד אמר &quot;לא ינקה&quot;, כי אף על פי שלא הזיק במעשה ולא בדבור - לא ינקה, אך אין רעת השמח לאיד משגת לרעת הלועג לרש, 
ומפני כי הליצנות בסיבת הגאוה, שהיא הפך הענוה, אמר שלמה עליו השלום {{צמ|אם ל'''לצים''' הוא '''יליץ''', ולענוים יתן חן|משלי ג לד|שערי תשובה ג קעה}}. פירוש: אם ללצים באמת, הלצים הלועגים לבני אדם, השם יתברך ילעג להם, כעניין שנאמר {{צמ|יושב בשמים ישחק, ד' ילעג למו|תהלים ב ד|שערי תשובה ג קעה}}. (ולשון &quot;אם&quot; לאמת הדבר, וכן {{צמ|כי '''אם''' יהיה לבער קין|במדבר כד כב}}, {{צמ|כי '''אם''' יש אחרית|משלי כג יח}}).


===קעו===

'''החלק השלישי'''

מי שלועג תמיד לדברים ולפעולות, ואין כוונתו להבזות בעליהם, אך מרחיק הדברים שאין להרחיקם ומרחיק תועלת הפעולות שיש תקוה לתועלותן, ועל זה נאמר {{צמ|בז לדבר - יחבל לו|משלי יג יג|שערי תשובה ג קעו}}. ואמרו {{צפ|אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום|משנה אבות ד ג}}.

והלץ הזה, הביאהו למידתו הרעה היותו חכם בעיניו.

ופעמים שתביא המידה הזאת את האדם לידי מינות להלעיג על מצוות, כעניין שנאמר {{צמ|זדים הליצוני עד מאד, מתורתך לא נטיתי|תהלים קיט נא|שערי תשובה ג קעו}}.

והחלק השלישי הזה היא הכת שאינה מקבלת תוכחת, שנאמר {{צמ|אל תוכח לץ פן ישנאך|משלי ט ח|שערי תשובה ג קעו}}, ונאמר {{צמ|יוסר לץ לוקח לו קלון|משלי ט ז|שערי תשובה ג קעו}}, ונאמר {{צמ|לץ תכה ופתי יערים|משלי יט כה|שערי תשובה ג קעו}}. 

והגורם אל הכת הזאת לבלתי שמוע מוסר, מפני שהמידה המביאה אל חלק הזה היא מידת היות האדם חכם בעיניו, וכל כך משלה בו המידה הזאת, עד שיתלוצץ לדעת זולתו, והיא המידה שאין לה תקוה, שנאמר {{צמ|ראית איש חכם בעיניו - תקוה לכסיל ממנו|משלי כו יב|שערי תשובה ג קעו}}.

===קעז===

'''החלק הרביעי'''

הקובע עצמו תמיד לשיחה בטלה ודברים בטלים כדרך יושבי קרנות. ושתים רעות יש בדבר הרע הזה:
* האחת, כי {{צפ|כל המרבה דברים מביא חטא|משנה אבות א יז}},
* והשנית, כי הוא בטל מדברי תורה.ויש בדבר הזה דרכי מות, כי איך לא זכר ולא שם על לבו, כי בעתים ההם אשר הוא משחיתם יוכל להשיג הנעימות, ולקנות חיי עולם, אם יקבע העתים המזומנים ההם לתורה, אשר הוא פנוי בהם ממלאכתו ועסקיו, אין זה כי אם בזות לבו את המצות ואת שכר העולם הבא. ומלבד אשר אבד טובה הרבה ישא את עונו, כי אשמת הבטול מן התורה בעת היכולת לעסוק בה אש היא עד אבדון תאכל, כאשר אמרו (סנהדרין צט.) &quot;כי דבר ה' בזה&quot; כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, כאשר הקדמנו לך. ואמרו ז&quot;ל (ע&quot;ז יח:) ההולך למקום אשר אוספו שם אספה לשחוק זה הוא מושב לצים ועליו אומר הכתוב {{צמ|ובמושב '''לצים''' לא ישב|תהלים א א|שערי תשובה ג קעז}}, וכתוב אחריו {{צ|כי אם בתורת ה' חפצו}}. למדת, כי מושב לצים מביא לידי ביטול תורה. 

ואשר לא שת לבו לעסוק בתורה בשעותיו הבטלות, יתעשת לנפשו ולא יאבד, ויתבודד בהן לחשוב על קצו ולהבין לאחריתו ולחפש דרכיו, ולקנות מעלות הנפש ולהתקרב אל השם יתברך.

'''החלק החמישי'''
המתלוצץ בדבר שפתים על המעשים והדברים, לא שיבוז להם בליבו, אך מדרך השמחים ללא דבר, ולא כחוק השחוק.

ופעמים שגורם לזה משתה היין והשכרות, שנאמר {{צמ|'''לץ''' היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם|משלי כ א|שערי תשובה ג קעז}}, פירוש: לץ = איש היין, הומה = איש שכר, כל שוגה בו לא יחכם. כמו {{צמ|ואני תפילה|תהלים קט ד}} = איש תפילה. ורוצה לומר, כי משתה היין גורם לשלושה דברים רעים:
* האחד, להיות האיש '''מתלוצץ'''.
* והשני, להיות '''הומה''' ובעל דברים, ואמרו זכרונם לברכה {{צפ|וכל המרבה דברים מביא חטא|משנה אבות א יז}}. ונאמר {{צמ|וקול כסיל ברוב דברים|קהלת ה ב}}.
* והשלישי, '''כל שוגה בו לא יחכם'''.

ודע, כי לא יהיה מנהג הליצנות קבוע בנפש האדם, עד שהוא פורק עול שמים מעליו. על כן ייענש לשאת עול היסורים מידה כנגד מידה, שנאמר {{צמ|ועתה, אל תתלוצצו, פן יחזקו מוסריכם|ישעיהו כח כב|שערי תשובה ג קעז}}. ואמרו זכרונם לברכה: {{צתב|כל ה'''מתלוצץ''', ייסורים באים עליו, שנאמר '''פן יחזקו מוסריכם'''|עבודה זרה|יח|ב}}.

והחכמים היו מזהירים לתלמידיהם שלא להתלוצץ גם על דרך מקרה ועראי. ועל החלק הזה הוצרכו להזהיר, כי רבים ייכשלו בו על דרך מקרה.

===קעח===

'''זה דבר כת שקרים. ענין הכת הזו נחלק לתשעה חלקים.'''

קעח. החלק הא' - איש כזב. אשר תורה עזב. וירע וישחית במענה פיו. כמו המכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בשכר שכיר. שנאמר  {{צמ|לֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ|ויקרא יט}}. וכן העונה ברעהו עד שקר. ונאמר  {{צמ|לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר|שמות כ}}. ומן החלק הזה בכלל התרמית והאונאות במסחרים ובשותפות. ונאמר  {{צמ|אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו|ויקרא כה}} ונאמר {{צמ|ולֹא יָמִישׁ מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ וּמִרְמָה|תהלים נה}}. ונקרא איש און ונקרא בליעל. והוא כבד עון בכתות הרשעים כאשר הקדמנו בשערי יראת חטא. ומדות זה איש האון שהוא קורץ בעיניו ומולל באצבעותיו. כמו שנאמר  {{צמ|אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן וגו' קֹרֵץ בְּעֵינָיו וגו'|משלי ו}}:

===קעט===

החלק הב' - המשקר ואין בעצם השקר נזק והפסד לחבירו. אך יתכן בו לעשותו סבה אל הנזק ואל הרע. כמו המתעה את חברו שיאמין בו כי הוא אוהב וריע נאמן עמו. ומתכוין בזה כדי שיבטח בו ולא ישמר ממנו ויוכל להדיח עליו רעה. כענין שנאמר (ירמיה ט) בפיו שלום את רעהו ידבר, ובקרבו ישים ארבו. ונאמר אחריו העל אלה לא פקד בם נאם ה' אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי. ואלה שני החלקים ענשם על שני דברים. על השקר ועל הנזק הצרור בכנפיו. כי השקר מלבד צד הנזק הוא תועבת ה' שנאמר (משלי יב:כב) תועבת ה' שפתי שקר. ונאמר (שם ו: טז-יח) שש הנה שנא ה' [וגו'] עינים רמות לשון שקר [וגו'] לב חורש מחשבות און. ונאמר (שם ח:יג) ופי תהפוכות שנאתי ונאמר (איוב טו) אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עוולה. ואף בשר ודם נתעב השקר להם.

===קפ===

החלק הג' - הבא בערמה ודברי מרמה. למנוע טוב מבעליו. להעביר הטובה אליו. לא לגזול מחבירו דבר שהוא שלו ולא לחמסו. אבל יתן עינו בטובה העתידה לבא לידי חבירו וצודה אותה לקחתה אליו. בשקר מיליו. או יסבב בשקריו לו אשר יתן חברו לו מתת. ועיקר ענשו על השקר. אכן יגדל עונש השקר כאשר יסבב ממנו הפסד לזולתו. אף על פי שאין עיקר העונש על ההפסד כי לא הפסיד ממנו דבר שיזכה בו. כענין שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כל המחליף בדברו כאלו עובד עבודת כוכבים שנאמר (בראשית כז) אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע ונאמר על עבודת כוכבים (ירמיה י) הבל המה מעשי תעתועים. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כאלו עובד עבודת כוכבים. הביאו הדמיון על קצהו אחר כי הוא נסתר בשקר ונעזר בשוא.

===קפא===

החלק הד' - המשקר בסיפור הדברים אשר שמע ומחליף קצתם במתכוין, ואין לו תועלת בשקריו ולא הפסד לזולתו. אבל כי משפטו מאהבתו שקר מדבר צדק סלה. ופעמים שהוא בודה מלבו ספור הדברים כולו. והאיש הזה יקל ענשו מצד אחד. על כי אין הפסד לאיש בשקריו ופחזותו אבל גדול מאד ענשו בעוז פניו ואהבת השקר. ויכבד עונו כי אהבהו לבלי תועלת. ואמר שלמה המלך עליו השלום (משלי ו) יפיח כזבים עד שקר. פירושו - אם תראה אדם אשר יפיח כזבים בשיחתו וספור דבריו. תדע כי תביאהו המדה הזאת להעיד שקר באחיו ולענות בו סרה אחרי אהבתו השקר. וזה החלק התירוהו לקיים מצות ודרישת טובה ושלום. ואמרו כי מותר לשבח הכלה לפני החתן ולאמר שהיא נאה חסודה אף על פי שאינה כן. ואמרו מותר לשנות בדברי שלום. שנאמר (בראשית נ) אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרו ליוסף אנא שא נא וגו'. ויש אנשים יחליפו מקצת הדברים אשר שמעו בבלי דעת. כי לא ישיתו לבם לחקרו בעת שמעם. גם מדה זאת רעה. ואמר שלמה המלך עליו השלום (משלי כא) ואיש שומע לנצח ידבר. פירוש - איש נותן לב לשמוע ולהאזין עד תכונת הדברים אשר ידברו באזניו למען יספר אותם על נכון. ולא ימצא בפיו לשון תרמית לנצח ידבר. כי יאהבו בני אדם לשמוע דבריו. ולא יאמרו לו לעולם למה תדבר עוד דבריך:

===קפב===

החלק הה' - האומר לחברו כי ייטיב עימו ויתן לו מתת. ועודנו מדבר. עם לבבו ישיח שלא לתת. ונאמר (תהלים לד) נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. ופירשו רבותינו זכרונם לברכה (בבא מציעא מט.) שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב. ועוד אמרו (ב&quot;מ ירושלמי פרק ד, הלכה ב) דברים אין בהם משום מחוסרי אמנה אם יחזור מדבריו, ובלבד שיהא אומר בפה וגומר בדעת:

===קפג===

החלק הו' - המבטיח את חבירו להטיב עמו וישקר דבריו וישים לאל מלתו. כי אחרי אשר אמר להטיב עמו בלשון הבטחה ובטח בו לב חברו. אין לו לחלל הבטחתו כי זה דרך שקר. והוא כאדם עבר ברית שנאמר (צפניה ג) שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית. וכן האומר לתת לחברו מתנה מועטת אף על פי שלא הזכיר לשון הבטחה. ואמרו רבותינו כי יש בו משום מחוסרי אמנה. כי לב חבירו סומך עליו ובוטח בו אחרי שהמתנה מועטת, כי נתון יתן לו. ואם איש עני הוא אף על פי שהמתנה מרובה. אם יחזור בו רעתו רבה. כי נדר נדר ונאמר (במדבר ל) לא יחל דברו. וכן מי שיתפאר בפני רבים לתת מתנה לאדם. והנה הוא כמתהלל על נדיבותו בזה. והנה זאת כמו הבטחה ולא נכון שישוב מדבריו אחרי שהתכבד והתהלל בדבר. כענין שכתוב (משלי כה) נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר. פירושו - כמו שיצטערו בני אדם אחרי בוא סימני הגשם ולא בא הגשם כן ענין איש המתהלל במתת שקר. כי מה שהתהלל בדבר סימן קיום הדבר. על כן יצטער האיש שהבטיחהו על המתנה בהכזיב תוחלתו:

===קפד===

החלק הז' - מי שמתעה את חברו לאמר כי עשה עמו טובה או דיבר טוב עליו ולא עשה. אמרו רבותינו זכרונם לברכה אסור לגנוב דעת הבריות אפילו דעת נכרי. והנה החטא הזה חמור אצל חכמי ישראל יותר מגזל יען וביען כי שפת שקר אשמה רבה. ונתחייבנו על גדרי האמת כי הוא מיסודי הנפש:

===קפה===

החלק הח' - מי שמשתבח במעלות שאינן נמצאות בו. אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי יז) לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר, פירוש - אין לנבל להתגאות ולהתנשא במעלת אבותיו. כי אמרו במקרא שלמעלה מזה (שם) ותפארת בנים אבותם. אף כי אין לנדיב להתכבד בשקר. ולאמר כה עשיתי ופזרתי ונתתי ולא כן עשה. וזה גנאי לכל אדם וכל שכן לנדיב. וגנה נדבותיו אשר עשה כי הלל נפשו על מה שלא עשה, כי זאת תהיה לעדה כי לבו בכל צדקותיו אשר עשה [אך] לשם ולתהלה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כי מי שמכבדים אותו במדרגות הכבוד הראויות לתת למי שהוא יודע שתי מסכתות והוא אינו יודע זולתי אחת. עליו שיאמר להם - אחת לבדה אני יודע. כל שכן כי אסור לכזב ולהתפאר לאמר שמענו כאלה רבות:

===קפו===

החלק הט' - בנים לא ישקרו בסיפור דברים אשר ישמעו והגדת מאורעות. אבל יחליפו דברים על אודות חפציהם מאין הפסד לאדם בדבר. אך ימצאו כמעט הנאה בשקרותם אף על פי שאינם מרויחים ממון בכך. ואמרו רבותינו כי גם זה אסור הוא שנאמר (ירמיה ט) למדו לשונם דבר שקר. אך אין ענשם כעונש המשקרים ללא דבר אשר זכרנו ענינים בחלק הרביעי. הנה אלה חלקי כת של שקרים. וכבר הקדמנו לך עיקרים. כדרכי איש אמונים. וכי המה יסודות לנפש.

===קפז===

'''כת החנפים'''

וזה דבר כת החנפים. עניין הכת הזאת נחלק לתשעה חלקים:

'''החלק הראשון'''

החנף אשר הכיר או ראה או ידע כי יש עוול בכף חברו וכי החזיק בתרמית, או כי יחטא איש לאיש בלשון הרע או באונאת דברים, ויחליק לו לשון הרע לאמור &quot;לא פעלת אוון&quot;.

המעט ממנו עוון הנמנע מן התוכחה, שנאמר {{צמ|הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא|ויקרא יט יז}} - 

ויוסיף לחטוא על אמרו &quot;לא חטאת&quot;, כעניין שנאמר {{צמ|וחזקו ידי מרעים|ירמיהו כג יד}}. 

והנה זה ביד החנף עוון פלילי, כי לא יקנא לאמת, אבל יעזור אחרי השקר, ויאמר לרע טוב, וישם חושך לאור.

גם נתן מכשול לפני החוטא משני פנים: האחד, כי ישנה באיוולתו ביום מחר, {{צ|כי הילל רשע}} החנף אותו {{צמ|על תאוות נפשו|תהלים י ג}}.

מלבד כי יישא עונש על הנזק אשר הזיק לאשר אשם לו החוטא, על צדקו מי אשר חטא לו.

מלבד כי ייענש על דבר שקר, שנאמר {{צמ|תאבד דברי כזב|תהלים ה ז}}.

ונאמר {{צמ|מצדיק רשע ומרשיע צדיק - תועבת ה' גם שניהם|משלי יז טו}}.

כל שכן אם העוול אשר בכף רשע חברו גלוי לרבים, כי באמור אליו החנף לפני בני אדם &quot;זך אתה בלי פשע&quot;, חילל וביזה דת ודין.

===קפח===

וחייב האדם למסור עצמו לסכנה, ואל ישיא את נפשו עווון אשמה כזאת.

ואמרו רבותינו על עניין אגריפס שהיה קורא בתורה, וכשהגיע לפסוק זה {{צמ|לא תוכל לתת עליך איש נכרי|דברים יז טו}}, זלגו עיניו דמעות, ואמרו לו &quot;אחינו אתה&quot;, {{צתב|באותה שעה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה, שחינפו לו לאגריפס|סוטה|מא|א}}.

אף כי היושב על המשפט, אין לו לפחד מאנוש ימות, שנאמר {{צמ|לא תגורו מפני איש|דברים א יז}}.

והחלק הזה שהזכרנו, הוא חלק אדם רשע הנמנה עם שתי כיתות הרעות, מן התחברות אליו השקר והחנופה.

ויש בחלקי כת חנפים אשר בם החנף נספה ואבד בעוון החנופה לבד, כאשר יתבאר.

===קפט===

'''החלק השני'''

החנף אשר יהלל רשע לפני בני אדם, אם בפניו אם שלא בפניו, אף על פי שלא יצדיקנו על חמסו ולא יכזב על משפטו, אבל יאמר עליו כי איש טוב הוא.

ועל זה נאמר {{צמ|עוזבי תורה יהללו רשע|משלי כח ד}}. כי לולא אשר עזב את התורה, לא הילל העובר על דבריה ומפר מצוותיה.

וגם כי לא ישבח את הרשע זולתי במה שנמצא בו מן הטוב, ויליץ עליו בפני בני אדם להגיד לאדם ישרו, גם זו רעה חולה, כי בהזכירו את הטוב ואת הרע לא יזכיר, ועל כל פשעיו יכסה, צדיק ייחשב אצל השומעים, ויתנו לו יקר, וירים ידו וגבר. וכבר הקדמנו להודיעך המכשולות והשחיתות הנמצאות בכבוד הרשעים ([[שערי תשובה - כבוד הצדיקים וכבוד הרשעים|סימנים קמט-קנב]]). על כן, לא נכון להזכיר צדקתם, בלתי אם יזכיר רשעם וכסלם, כמו שנאמר {{צמ|ושם רשעים ירקב|משלי י ז}}.

ונאמר {{צמ|אני אגיד צדקתך ואת מעשייך ולא יועילוך|ישעיהו נז יב}}. פירוש: &quot;לא יועילוך מעשייך הטובים להצילך מרעתך בקומי למשפט, בערכי לעומתם רוב פשעייך ומעשה תעתועייך, כי דברי עוונותייך גברו מהם&quot;. וכמו שאמרו רבותינו כי {{צתב|מי שעוונותיו מרובים מזכויותיו, נכתב ונחתם לאלתר למיתה|ראש השנה|טז|ב}}.

והרשעים - ניכרים הם בשיחתם והנהגתם, כאשר הקדמנו לך ב[[שערי יראת חטא]].

===קצ===

והנה, הצדיקים יתעבו הרשע, כמו שנאמר {{צמ|תועבת צדיקים איש עוול|משלי כט כז}}.

ואשר בסוד הצדיקים לא יהיה, אם תעב לא יתעבנו, גם ברך לא יברכנו.

===קצא===

וייתכן, כי יקר מקרה המשבח את הרשע מדרך פתיות, כי הפתי אומר לשבח טוב הוא, אם היו יהיה על דבר אמת ואם תהיה תמורתו. ומבלי הדעת, שבח הוא את המתים (כי אמרו רבותינו על הרשעים, {{צתב|רפאים ייחשבו ומתים קרויים|ברכות|יח|ב}}, שנאמר {{צמ|והמתים אינם יודעים מאומה|קהלת ט ה}}).

והשגגה הזאת עולה זדון, כי לא יְאֹהַב העבד אל האדון אם יֶאֱהַב משנאיו ויקרב רחוקיו, הלא להם לדעת מדרך הדעת כי כן.

ונאמר {{צמ|וכסילים מרים קלון|משלי ג לה}}, וכבר הקדמנו פירושו{{הערה|(ראו [[ביאור:משלי ג לה]] -- ויקיעורך)}}.


===קצב===

'''החלק השלישי'''

החנף המשבח את הרשע רק בפניו, אף חכמתו עמדה לו כי לא ישבחנו בפני בני אדם פן יהיה להם למוקש.

גם זה החנף גדול עוונו, כי החליק אליו בעיניו, ולא ישוב מדרכו הרעה, ולא ידאג לעוונותיו, כי צדיק הוא בעיניו.

וכל אשר אינו מעדת הצדיקים, אם ישבחוהו, יאמר בליבו &quot;אמנם ידעתי כי כן&quot;, כעניין שנאמר {{צמ|בפה חנף ישחית רעהו ובדעת צדיקים יחלצו|משלי יא ט}}, פירוש:
* החנף משחית רעהו בפיו, כי ישבחנו ויאמין לדברים, ויקשה את רוחו, ויראה את נפשו ביקר, ולא יבין כי עפלה נפשו, והמכשלה הזאת תחת ידו, גם ירום לבבו ויפול במכמורת גאוותו, והנה כי השחת השחיתו בחלק שפתיו.
* והצדיקים יחלצו בדעתם מנזקי החנף, כי אם ישבחנו, לא ירום לבבו למען זאת, כמו שאמרו רבותינו{{צתב|אפילו כל העולם אומרים עליך צדיק אתה, הוי בעיני כרשע|נדה|ל|ב}}. ואמרו {{צפ|אם יש עליך רֵעים, מקצתם משבחים ומקצתם מוכיחים, אהב את המוכיחים ושנא את המשבחים, כי אלה לחיי עולם יביאוך, ואלה ברעתך ישמחוך כי ישבחוך|אבות דרבי נתן כט}}.
* וייתכן גם לפרש, &quot;ובדעת צדיקים יְחַלְּצוּ&quot; רעיהם, כי לא יחניפו להם, אבל הוכח יוכיחום ויורו אותם בדרך, בתעותם בתהו לא דרך.
{{קטן|ראו גם [[ביאור:משלי יא ט]]}}.

ונאמר {{צמ|ופה חלק יעשה מדחה|משלי כו כח}}: המשיל '''פה חלק''' לדרך חלקלקות, ואמר, ואמר, כי כאשר ייפול האדם '''ויידחה''' בלכתו בדרך חלקלקות, כעניין שנאמר {{צמ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה' '''דוחה''', יהיה דרכם חושך '''וחלקלקות'''|תהלים לה ו}}, כן ייפול האדם '''ויידחה''' ב'''פה חלק''', והוא פה חנף.

ועל העניין אשר ביארנו אמר דוד עליו השלום {{צמ|יכרת ה' כל שפתי חלקות, לשון מדברת גדולות|תהלים יב ד}}. קילל פה חלק, כי ישחית בו רעהו, והלשון הקשה, שהוא הפך החלק, והוא לשון הרע.

ויש מן החנפים, שמתכוונים להחניף לאנשי זרוע כדי שיכבדו אותם וינשאום. ואמרו רבותינו ([[אבות דרבי נתן כט]]): 'כל המחניף לחברו לשם כבוד, לסוף נפטר ממנו בקלון'.

===קצג===

'''החלק הרביעי'''
המתחבר לרשע,  ולא דיו אשר לא יוכיחהו בשבט פיו והרחק לא ירחיקהו, אבל כמו חבר יקרבהו. ונאמר {{צמ|בהתחברך עם אחזיה פרץ ה' את מעשיך|דברי הימים ב כ לז}}.

והצדיקים מאס ימאסוהו את הרשע, כמו שנאמר {{צמ|נבזה בעיניו נמאס|תהלים טו ד}}. 

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה {{צתב|לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו|בבא קמא|צב|ב}}. ואמרו {{צפ|כל עוף למינו ישכון, ובן אדם לדומה לו|בן סירא יג}}.

ואמרו {{צתב|אסור להסתכל בפני אדם רשע|מגילה|כח|א}}, שנאמר {{צמ|לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא, אם אביט אליך ואם אראך|מלכים ב ג יד}}. ואמרו (שם) &quot;כל המסתכל בדמות אדם רשע, עיניו כהות לעת זקנתו, שנאמר {{צמ|ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות|בראשית כז א}}&quot;, מפני שהסתכל בדמות עשו, אף על פי שלא היה מכיר מעבדיו, כי היה עשו מסתיר מעשיו, כעניין שנאמר {{צמ|והיה במחשך מעשיהם|ישעיהו כט טו}} {{הערה|(ראו גם [http://www.halachabrura.org/agada/hag16.htm ביאורי אגדות על חגיגה טז - פרי צדיק וישלח ד])}}. 

וכבר הקדמנו להודיעך באר היטב, כי רבו דרכי מוות הנמצאים אל המתחבר לרשע.


===קצד===

'''החלק החמישי'''
איש כי יאמינו בני אדם בדבריו, וסמכו כל השומעים על מאמריו, ויתכוון לנשא אחד העם או גואלו הקרוב אליו באהבתו אותו, ויאמר עליו כי הוא איש חכם, והוא בן לא חכם, והיה לפוקה וצור מכשול, כי יסמכו על הוראותיו, ועל פיו יהיה כל ריב, ויעוות משפט, ואת העולם יחריב.

וכן, כי יאמר על איש כי הוא נאמן רוח, ולא הכירו אם הוא איש אמונים או בן לא אמון בו, ואולי ישמע השומע ויפקידהו על ביתו, וכל יש לו ייתן בידו, וכיחש בו לאמור 'לא ראיתיך'.

ואמרו רבותינו {{צתב|כל המעמיד דיין שאינו הגון, כאילו נטע  אשרה, ובמקום תלמיד חכם, כאילו נטע אצל מזבח|סנהדרין|ז|ב}}. והיה מי שהקים לראש, בימים הראשונים, מי שאינו ראוי להורות, קראו עליו מקרא שכתוב {{צמ|הוי, אומר לעץ 'הקיצה', 'עורי' לאבן דומם, הוא יורה?! הנה הוא תפוש זהב וכסף, וכל רוח אין בקרבו|חבקוק ב יט}}. ועתיד הקדוש ברוך הוא להיפרע ממעמידיו, שנאמר {{צמ|וה' בהיכל קדשו, הס מפניו כל הארץ|חבקוק ב כ}}.

===קצה===

'''החלק השישי'''
מי שיש בידו למחות, ואינו מוחה, ואין בפיו תוכחות, ועל מעשה החטאים לא ילטוש עין ולא ישגיח, ולא יהיה להם לאיש מוכיח.

והנה, נצטוינו לבער הרע מקרב עמנו, שנאמר {{צמ|וביערת הרע מקרבך|דברים יג ו}}.

ואמרו רבותינו {{צתב|כל מי שיש בידו למחות באנשי עירו ואינו מוחה, נתפש על אנשי עירו. ויש בידו למחות בכל העולם ואינו מוחה, נתפש על כל העולם|שבת|נד|ב}}.

ונאמר {{צמ|וכשלו איש באחיו|ויקרא כו לז}}, ודרשו בו, זכרונם לברכה, {{צתב|איש בעוון אחיו|סנהדרין|כז|ב}}.

ואמרו {{צתב|כל ישראל ערבים זה לזה|שבועות|לט|א}}.

===קצו===

'''החלק השביעי'''
הרואה את אנשי מקומו עם קשה עורף, ואומר בליבו &quot;אולי לא יקשיבו אם אדבר להם נכוחות ופי אמלא תוכחות&quot;, על כן יחשוך פיו.

והנה, עוונו יישא, כי לא ניסה להוכיח ולהזהיר, אולי אם רוחם העיר, ייעורו משנת איוולתם, ולא תלין איתם משוגתם. 

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, בעניין מה שכתוב {{צמ|והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים...|יחזקאל ט ד}}, {{צתב|אמרה מידת הדין: 'אף על פי שהללו צדיקים גמורים וקיימו את התורה, היה להם למחות ולא מיחו'. אמר הקדוש ברוך הוא: 'גלוי וידוע לפניי, שאם היו מוחים, לא היו מקבלים מהם'. אמרה מידת הדין: 'ריבונו של עולם, אם לפניך גלוי, הם לא ידעו אם ישמעו העם לקולם ואם יחדלו'|שבת|נה|א}}. וציוה השם יתברך אחרי כן {{צמ|וממקדשי תחלו|יחזקאל ט ו}}, והם הצדיקים המקודשים, כי נענשו על דבר שלא מיחו.

ונאמר {{צמ|הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא|ויקרא יט יז}}.

ואם הדבר גלוי לכל וידוע ונבחן ונחקר, כי החוטא שונא מוסר, ולא ישמע לקול מוריו, ולמלמדיו לא יטה אזנו, על זה נאמר {{צמ|אל תוכח לץ פן ישנאך|משלי ט ח}}. ואמרו {{צתב|כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע|יבמות|סה|ב}}.

ואמרו {{צתב|מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים|ביצה|ל|א}}.

===קצז===

'''החלק השמיני'''

איש אשר ישמע את דברי בני אדם מדברים לשון הרע, או כי ישמע כל פה דובר נבלה, או יושב בסוד משחקים בוזים תורה ומצוות, ויודע כי הם סרבים וסלונים, ואם יוכיחם לא יקשיבו אל דבריו, על כן ישים יד על פה.

גם זה ייענש, כי לא יענה כסילים כאיוולתם, פן יאמרו כי הוא כמו הם וכי הודה על דבריהם, אף כי יתחייב לענות ולגעור בהם, לתת גודל לתורה ולמצוות אשר בזו לעגו להם, ויקנא לכבוד נקי וצדיק אשר ישיחו בו.

===קצח===

וזה אחד מן הדברים אשר יתחייב האדם לעזוב בעבורם חברת הרשעים, כי ייענש בשמעו דבריהם הרעים תמיד וילאה לענותם.

וזה הדבר מפורש בדברי שלמה, שנאמר {{צמ|אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם, כי שוד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה|משלי כד א|שערי תשובה ג קצח}}. רצונו לומר, כי תשא עוון בחטאתם, כי תשמע דבריהם הרעים תמיד ותהיה כמחריש.

===קצט===

'''החלק התשיעי'''
המכבד את הרשעים מדרך שלום, אמנם לא ידבר טוב על הרשע, ולא יתנהג בכבודו על דרך אשר יחשבו בני אדם כי יכבדנו מאשר יקר בעיניו נכבד, כי לא יחלוק לו כבוד זולתי בדרך שמכבדים בני האדם את העשירים, מדרך סלסול ולתקוות תועלת, בעבור כי צלחה דרכם ולא מפני חין ערכם.

ואף גם זאת, יש חטא ואשמה בדבר הזה, כי, אם הותר לכבד העשירים, לא כן הרשעים, שנאמר {{צמ|וראה כל גאה השפילהו, ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם|איוב מ יב}}. 

אך החלק הזה הותר מדאגה מדבר, פן יזיק הרשע ויגרום הפסד, בזמן שיד הרשע תקיפה ושעתו חצופה, ואין בידינו להכניעו ובחילינו להניעו, על כן הותר לכבדו, כדרך שמכבדים בני-האדם אנשי זרוע רמה מפחד ואימה, בקימה והידור והדומה להם, אך לא ישבחנו ולא ידבר טוב עליו לבני אדם.

וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה {{צתב|מותר להחניף את הרשעים בעולם הזה|סוטה|מא|ב}}.

===ר===

וזה דבר כת מספרי לשון הרע:
'''המספר לשון הרע כאילו כופר בעיקר'''

אמרו רבותינו ז&quot;ל {{צתב|כל המספר לשון הרע, כאילו כופר בעיקר, שנאמר (תהלים יב ה): &quot;אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו, מי אדון לנו?&quot;|ערכין|טו|ב}}. ועל כן חשבוהו כאילו כפר בעיקר:

1. כי הוא מסבב וגורם נזק גדול ורעה רבה לחבריו, בהבאישו את ריחם בעיני העם או בשאר דרכי הפסד, ולא ייתכן אשר יכין אדם לחבריו כלי משחית ונזק מר ממוות, מבלי שיועיל לעצמו בזה תועלת ורווח ממון, בלתי אם לכד יצרו את נפשו, ופרק עול שמיים מעליו, וניתק המוסרות, כמו שנאמר {{צמ|כי זדים קמו עליי, ועדת עריצים ביקשו נפשי, לא שמו אלהים לנגדם|תהלים נד ה}}, ופירשו רבותינו ז&quot;ל {{צפ|-
* לא שמו אלהים לנגדם, כי נתכוונו שיברך אותם שאול, כמו שאמר להם (שמואל א כג כא) &quot;ברוכים אתם לה' כי חמלתם עליי&quot;;
* לא שמו אלהים לנגדם, שכתוב בתורתו (דברים כז כד) &quot;ארור מכה רעהו בסתר&quot;|מדרש תהלים נד}}.

ונאמר {{צמ|ואין יתרון לבעל הלשון|קהלת י יא}}. ונאמר על דואג {{צמ|הוות תחשוב לשונך, אהבת רע מטוב, שקר מדבר צדק סלה|תהלים נב ד}}, ופירשו {{צפ|מה יתרון לך ומה בצע כי סיפרת לשון הרע? הלא לממון לא היית אתה צריך, אך עשרת, כמו שנאמר עליו (שמואל א כא ח) &quot;אביר הרועים אשר לשאול&quot;; אין זה כי אם אהבתך את הרע מן הטוב, ושקר מדבר צדק, כי פרקת עול|מדרש תהלים נב}}.

ונאמר {{צמ|לא יבוזו לגנב כי יגנוב|משלי ו ל}}, ונאמר אחריו {{צמ|נואף אישה - חסר לב...|משלי ו לב}}; רצונו לומר, כי הוא רע מן הגנב, שהוא צריך למלא נפשו כי ירעב. ואמרו רבותינו ז&quot;ל, כי {{צפ|בעל הלשון הרע, משניהם רע, כי יחטא חטאה גדולה מבלי הנאה|מדרש תהלים קכ}}, כמו שנאמר {{צמ|מה ייתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה?|תהלים קכ ג}}.

===רא===

2. והשנית, על כן נחשב המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר, לפי שאומר בלבבו כי שפתיו ברשותו, ומפני שאין בה מעשה, וכי הוא השליט על לשונו, וגמר בדעתו כי אין לו לכלוא את רוח שפתיו מִדַּבֵּר העולה על רוחו, וכי האיברים המה לבדם אינם ברשותו לחטוא בהם, כענין שנאמר {{צמ|שפתינו אתנו, מי אדון לנו?|תהלים יב ה}}, ולא יאמר &quot;איה אלוה עושי, אשר כל תנועות יצירותיו נתונות המה לו, אחת מהנה לא נעדרה, כולם לעשות רצונו משועבדות&quot;, רק &quot;אין דבר, וארשת שפה ברשותנו&quot;.

לא כן הרשעים החוטאים בשאר עבירות, כי יודעים הם, כי רע ומר עזבם את ה', אך נמשכים אחר תאוותם ויצרם המתגבר, וצר להם על זה.

'''שקול לשון הרע כנגד שלוש עבירות'''

ואמרו רבותינו {{צתב|שקול לשון הרע כנגד שלוש עבירות, ואלו הן: עבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים:
* בעבודה זרה נאמר (שמות לב א) &quot;אנא, חטא העם הזה חטאה '''גדולה'''&quot;;
* בגילוי עריות נאמר (בראשית לט ט): &quot;ואיך אעשה הרעה '''הגדולה''' הזאת&quot;;
* בשפיכות דמים נאמר (בראשית ד יג): &quot;'''גדול''' עווני מנשוא&quot;;
* ואילו על לשון הרע נאמר (תהלים יב ד): &quot;יכרת ה' כל שפתי חלקות, לשון מדברת '''גדולות'''&quot;|ערכין|טו|ב}}.

===רב===

והנה, אנו צריכים לפרש לך, היאך ייתכן, כי יהיה עוון לשון הרע יתר על השלוש האלה? הלא על כל אחת מהן אמרו רבותינו ז&quot;ל {{צתב|ייהרג אדם ואל יעבור עליהן|סנהדרין|עד|א}}! ואמרו &quot;חמורה עבודה זרה, שכל המודה בה, ככופר בכל התורה&quot;! ואמרו כי {{צתב|המומר לעבודה זרה - מומר לכל התורה כולה|חולין|ה|א}}!

וכאשר תשים לבך למאמרם ז&quot;ל, תמצא לו כמה שורשים וכמה פנים:

===רג===

1. האחד, כי בעל הלשון הוא שונה באיוולתו, עשר פעמים ביום יכלים ויבאיש ויחפיר, וידבר שפת יתר ויכה בסתר, ומי יתן קץ לעונשו? כי בעל הלשון לא ישים קנצי למילין; בשגם עבירה קלה, כבדה מאד על הישנות האיוולת פעמים רבות, כאשר הקדמנו {{קטן|([[שערי תשובה א ד|חלק א סימנים ד-ה]])}}, אף כי חטאה גדולה ורעה חולה.

ובאמרם רבותינו ז&quot;ל &quot;שקול לשון הרע כנגד שלוש עבירות&quot;, רצונם לומר, כנגד עובר אותן לעת שיתקפו יצרו, ולא כנגד המשומד והיוצא מן הכלל לעבור עליהן בכל עת.

===רד===

2. והשני, כי בעל הלשון - תשובתו קשה, אחרי אשר ( [[ירמיהו ט ד]] ) &lt;span style=&quot;font-weight: bold;&quot;&gt; לימד לשונו דבר שקר&lt;/span&gt; , ופיו שלח ברעה.

ומרוב ההרגל, איננו שליט ברוחו, וכאילו לשונו גורמת המחשבה, כענין שנאמר  {{צמ|הוות תחשב לשונך|תהלים נב ד}}, ונאמר {{צמ|ושפתות כסיל תבלענו|קהלת י יב}}. ונאמר {{צמ|פי כסיל מחתה לו|משלי יח ז}}. מחיתה, לשון יראה ומגור. רוצה לומר, כי הכסיל ירא ויגור מזעם לשונו, פן ייווקש בו, כאשר ירא מאויבו, כי אין שפתיו ברשותו.

===רה===

3. והשלישי, בעל הלשון חטאו נקל בעיניו, כי יאמר &quot;אך דבר שפתיים הוא&quot;, ולא פנה אל נזקיו הרבים, על כן לא ישוב מדרכו הרעה. ואם שוב ישוב, אין תשובתו שלמה, כי לא יכיר גודל חטאו, כי התשובה השלמה להינקות מפשע רב - כי יקד יקוד היגון בנפשו כיקוד אש.

===רו===

ואמר שלמה עליו השלום: {{צמ|זד יהיר, לץ שמו, עושה בעברת זדון|משלי כא כד}}. פירוש: הלץ, אשר גבר זדונו להכות בלשונו, בגאוותו וגאונו ועברתו וחרונו, אל תאמר כי בלשונו לבד יכה ולא במעשה, כי ידוע תדע כי הוא עושה בעברת זדון, רוצה לומר, כי אם לא יוכל להכות את אויביו בלשונו, ויוכל הכות בו במעשה, יכה בעברה ולא יחמול, כאשר אמרו רבותינו ז&quot;ל בעניין דואג, כי {{צפ|כאשר ציווה שאול להכות בכהנים, וימאנו אנשיו להכותם, אמר לדואג 'אתה הכית בלשון - אתה תכה בחרב'|ירושלמי סנהדרין פרק י הלכה ב}}, שנאמר {{צמ|סוב אתה ופגע בכהנים|שמואל א כב יח}}.

===רז===

4. והרביעי - אם ישוב בעל הלשון בתשובה. צריך לבקש מחילה לאשר מוצק לו מזעם לשונו. והוא לא יזכור מספר כולם. כי רבים מכאובים הכאיב. וכמה נפשות הדאיב. גם רבים מאשר זכר. כי אותם עכר. והם לא ידעו כי הדיח עליהם את הרעה. יתבייש להודיעם ולגלות אזנם על אשר גמלם רעה. כי הוא מכה ואין מכתו ידועה כענין שנאמר (תהלים קב) מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים. על כן נמשל לשון הרע לחץ. כי המושך בקשת פעמים רבות ישלח חציו באדם ולא נודע מי הכהו:

===רח===

ועוד על ענין אחר נמשל לחץ. כי שולף החרב אם נכמרו רחמיו על האדם בהתחננו אליו. ישיב חרבו אל נדנה. לא כן זורק החץ כי אין בידו להשיבה. כן בעל לשון הרע. אחר אשר יצא הדבר מפיו לא יוכל לתקון. ופעמים שידבר על פגם משפחה. והזיק כל הדורות הבאים אחריו. ולא תגיע אליו מחילה מזה. על כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי המדבר בפגם המשפחה אין לו כפרה עולמית. והנה המשלח לשונו. גם על הקדושים אשר בארץ המה ידבר. כי על מי לא עברה רעתו תמיד. וכבר אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי האפיקורוס אין לו חלק לעוה&quot;ב:

===רט===

5. והחמישי - כי לשון הרע יביא את בעליו לתת את פיו לדבר על השם תועה וכמו שנאמר (תהלים עג) שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ. ואין בכל העבירות אשר ישיג ענשם לעונש המטיח דברים. ואמרו רבותינו - עשר נסיונות ניסו אבותינו ובכלם לא נתחתם גזר דינם אלא על לשון הרע. שנאמר (במדבר יד) אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם וכו' ונאמר (דברים א) וישמע ה' את קול דבריכם ויקצוף וישבע לאמר וגו', ונאמר (מלאכי ב) הוגעתם ה' בדבריכם.

ואמר דוד המלך עליו השלום (תהלים ג) ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך אם ראית גנב ותרץ עמו וגו' ופיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה תשב באחיך תדבר. הנה למדת מזה כי אין התורה מגינה על בעלי לשון הרע ועל המלומד לגנוב ולנאוף. וכי אינם ראויים לעסוק בתורה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה דואג כיון שסיפר לשון הרע אף חכמתו לא עמדה לו ולא הגינה עליו תורתו. ומה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה. שנאמר (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור. על העובר עבירה דרך מקרה אמרו. ולא על הפורק עול אזהרת העבירה מעליו:

===רי===

והתבונן כמה יגדל עון בני אדם המספרים לשון הרע. המעט מהם עונם הגדול כי יכלו שפתיהם וחשכו לשונם מדבר בדברי תורה. כי עוד השחת ישחיתון לדבר בלשון הרע. ואמר דוד המלך עליו השלום (תהלים קיט) גם ישבו שרים בי נדברו עבדך ישיח בחקיך. פירוש - הם בטלים מלשיח בחקיך ומדברים לשון הרע ונדברים בו. בעוד אשר אשיח בחקיך.

ואמרו רבותינו מרפא לשון הרע להנצל ממנו, שיעסוק אדם בתורה שנאמר (משלי טו) מרפא לשון עץ חיים. וזהו שנאמר (תהלים לט) אשמרה לפי מחסום וגו' פירוש רבותינו זכרונם לברכה כי המחסום הוא העסק בתורה.

ואמרו רבותינו כנסת ישראל בקולה אהובה ובקולה שנואה. בקולה אהובה שנאמר (שיר ב) השמיעני את קולך כי קולך ערב. ובקולה שנואה שנאמר (ירמיה יב) נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה. וזהו שנאמר (משלי יח) מות וחיים ביד לשון ואוהביה יאכל פריה. ופירושו - ואוהביה יאכל פריה ואוהב לשון והוא האיש החפץ לדבר תמיד. העצה הנכונה אליו שיאכל פריה שלא ידבר בדברי בטלה. אך בדברי תורה וחכמה ומוסר והבאת שלום בין אדם לחבירו. להצדיק הרבים ולשבח הטוב ולגנות את הרע ולקנא אל האמת. כי זכיות אין קץ יוכל לקנות לנפשו בלשונו. וכאשר הקדים כי חיים בלשון:

===ריא===

והנה כת מספרי לשון הרע. נחלק לששה חלקים.

החלק הא' - כאשר יתן מום באדם והמום לא יהיה בו. פעמים כי תחת יופי. יתן דופי. והנה זה לבו (יקפץ פיו מדת) [יקבץ און ממדת] שתי הכתות הרעות. שהם כת שקרים וכת מספרי לשון הרע. והנה הוזהרנו מן התורה שלא לקבל לשון הרע אולי הנה הוא שוא ודבר כזב. שנאמר (שמות כג) לא תשא שמע שוא. ואמר שלמה המלך עליו השלום (משלי יז) מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הוות. פירושו - שתי כתות מקבלות לשון הרע. האחת - איש מרע ובעל זדון. מלשון (ישעיה ט) כי כלו חנף ומרע. כי הוא חשוד בכשרים. ואוהב למצוא פגם ואשם על חברו וקלון על כבודו. והיה כשמעו כי יגיד עליו ריעו לשון הרע. זדון לבו השיאו להאמין כי הדברים כנים. והכת השנית - איש שקר. גם הוא מאזין ומאמין על לשון הוות. כי אחרי אשר לא ירחק מדבר שקר. לא יחוש אם תקבל נפשו כזב. ואם תשא שמע שוא. על כן ימהר לקבל לשון הרע. שקר מזין. כמו איש שקר. וכן (ירמיה ט) שבתך בתוך מרמה. בתוך אנשי מרמה. [וכן] (תהלים קט) ואני תפלה. איש תפלה:

===ריב===

ודע כי כאשר יודה השומע על לשון הרע. אחת דתו ומנת מדיו* עם המספר לשון הרע. כי יאמרו אמור. הנה קבלו השומעים את הדבר. ואות הוא כי הנה אמת הנה נכון. גם אם הטה אזן השומע והראה את נפשו כמקשיב קשב ומאמין לדברים ההם בפני בני אדם. גם זה עוזר לרעה. וגורם קלון לחבירו. ומחזק ידי המביא את דיבתו רעה אל הבריות. ואמר שלמה המלך עליו השלום (משלי כה) רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר. פירושו - כאשר רוח צפון תפזר העבים ותמנע הגשם, כן פנים נזעמים ימנעו לשון הרע. כי בראות המגיד את פני השומע והנם זועפים. יחדל קול המון גשם דבריו. אבל אם יראה כי השומע ישמע לו. ישתה כמים עולה. ולא יחשוך פיו משקריו. והיה כזה יום מחר. כי ישנה באולתו לספר תמיד לשון שקר. ושב לשונו אחר גשם כזביו. תחולל מלשון חלילה. וכן (במדבר לג) לא יחל דברו, לא יבטל. וכן (בראשית ד) אז הוחל לקרוא. אז נמנע.

[אמר העורך: מליצת הכתוב (בירמיה יג) גורלך ומנת מדיך]

===ריג===
עוד אמר שלמה המלך עליו השלום {{צמ|לשון שקר ישנא דכיו|משלי כו כח}}. פירוש האיש העניו ודכא ושפל רוח. ישנא את לשון שקר. לא יאבה לו ולא ישמע אליו. כי העניו חפץ ביקר הבריות וצר לו על בושתם וקלונם. וי&quot;ו דכיו במקום ה&quot;א השורש. כו&quot;ו עניו. ויש מפרשים בעל לשון שקר ישנא מדכיו ומוכיחיו. ולא יוסיף להביא אליהם דיבת בני אדם רעה. והנה הוזהרנו במה שכתוב (שמות כג) לא תשא שמע שוא. שלא נאמין בלבנו ספור לשון הרע להחזיק במחשבתנו כי הדברים אמת. ולהבזות בעינינו את מי שנאמרו עליו:

===ריד===

החלק השני - המספר לשון הרע. וירחק בו מדבר שקר. ואל זה כוונו באמרם כת מספרי לשון הרע. אף על פי שאינם מן הכת של שקרים. והנה אם יזכיר אדם לחבירו בינו לבין עצמו מעשה אבותיו הרעים. הנה הוא עובר על מה שכתוב בתורה (ויקרא כה) לא תונו איש את עמיתו. באונאת דברים דבר הכתוב כמו שהקדמנו. ונאמר (יחזקאל יח) בן לא ישא בעון האב. ואם יכלימהו על מעשה אבותיו בפני אחרים. על זה אמרו רבותינו כי המלבין פני חבירו מן היורדין לגיהנם ואינן עולין. ואם יספר ויודיע את תועבות אבותיו בפני בני אדם שלא בפניו להבאיש את ריחו. ולהבזותו בעיני בני עמו. על זה אמרו אשר כת מספרת לשון הרע אין מקבלת פני השכינה. וכן אם היה בעל תשובה. והוא מספר עליו עונות ראשונים:

===רטו===

ודע כי אם יראה איש כי עבר חברו על דבר תורה בסתר. והוא גילה על חטאותיו על שער בת רבים. אשום אשם על זה. כי אולי החוטא ההוא שב מדרכו הרעה. ויגוניו ברעיוניו. ולב יודע מרת נפשו. ולא נכון לגלותם זולתי לחכם צנוע. אשר לא יספר ליתר ההמון. רק הרחק ירחיק מחברתו. עד אשר יודע אליו כי שב מדרכו הרעה. ואם החוטא תלמיד חכם ואיש ירא חטא ראוי לחשוב עליו כי באמת עשה תשובה. ואם יתקפו יצרו פעם אחת. נפשו מרה לו אחרי כן:

===רטז===

והמספר לשון הרע. שתים הנה קוראותיו. הנזק והבושת אשר יגרום לחבירו. ובחירתו לחייב ולהרשיע את חבריו ושמחתו לאידם. ועל צד א' יגדל עון המספר לשון הרע על דבר אמת. מן המספר על דבר שקר. כי יאמין העם בספרו על חברו דברים כנים. ויעלה באשו לפניהם. ויהיה לבוז בעיניהם. אחר אשר נחם על רעתו ונסלח לו מחטאותיו:

===ריז===
ואמר שלמה המלך עליו השלום (משלי יד) אוילים יליץ אשם ובין ישרים רצון. לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר. פירושו - האויל יליץ חובה. כי יחפש מומי בני אדם ואשמתם ויתן בהם דופי. ולא ידבר לעולם בשבח ודבר טוב הנמצא בם. והמשל על זה כי הזבובים לעולם באו ונחו כולם על מקומות הלכלוך. ואמר אוילים יליץ לשון יחיד על כל אחד ואחד מן האוילים. כמו (בראשית מט) בנות צעדה עלי שור. ואמרו רבותינו כל הפסול פוסל ואינו מדבר בשבחו של עולם. ודרכו לפסול בני אדם במומו. ובין ישרים רצון. כי דרך הישרים לכסות על כל פשעים ולשבח האדם כי נמצא בו דבר טוב.

וזכרו במוסר. כי אדם אחד וחכם עברו על הנבלה. אמר האדם כמה מוסרחת נבלה זו. אמר החכם כמה לבנים שניה. ואמר אחרי זה לב יודע מרת נפשו. וכל חכם יודע כי לא הביא שלמה בתוך המוסרים הנבחרים דברים אין בם מועיל. אבל בא הענין על דבר הפסוק הראשון. להגיד רעת האויל המליץ אשם. כי יתכן שהחוטא שב מדרכו. ונפשו מרה לו. ואין יודע מרת נפש האדם ולא שמחתו זולתו. והוא נשוא עון. כי עקרי התשובה לפי מרירות הלב. על כן יחטא ואשם האויל המזכיר עונו:

===ריח===

ועליך לדעת כי עונש האויל המליץ אשם איננו זולתי כי יתן דופי באיש ירא חטא אשר יתקפו יצרו ויעבור ואשם. כי מנהגו ודרכו להתחרט על חטאיו. וכ&quot;ש אם נודע הדבר כי חזר בתשובה. אבל האיש אשר תדע ובחנת את דרכו כי אין פחד אלהים לנגד עיניו, ותמיד יתיצב על דרך לא טוב. מצוה לספר בגנותו ולגלות על חטאותיו. ולהבאיש בעלי עבירות בעיני בני אדם. ולמען תגעל נפש השומעים את המעשים הרעים. ונאמר (משלי כט) תועבת צדיקים איש עול. ונאמר (שם ה) יראת ה' שנאת רע. ואמרו רשע בן צדיק מותר לקרותו רשע בן רשע. צדיק בן רשע מותר לקרותו צדיק בן צדיק.

והנה כי תראה אדם אשר ידבר דבר או יעשה מעשה. ויש לשפוט דברו ומעשהו לצד חובה ולצד הזכות. אם האיש ההוא ירא אלהים. נתחייבת לדון אותו לכף זכות על דרך אמת. גם כי יהיה הדבר קרוב ונוטה יותר אצל הדעת לכף חובה. ואם הוא מן הבינונים אשר יזהרו מן החטא ופעמים יכשלו בו. יש עליך להטות הספק ולהכריעו לכף הזכות. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה הדן את חבירו לכף זכות המקום ידינהו לכף זכות. והיא מצות עשה מן התורה. שנאמר (ויקרא יט) בצדק תשפוט עמיתך. ואם הדבר נוטה לכף חובה יהיה הדבר אצלך כמו ספק. ואל תכריעהו לכף חובה. ואם האיש ההוא רוב מעשיו לרוע או בחנתו כי אין יראת אלהים בלבבו. תכריע מעשיו ודבריו לכף חובה. שנאמר משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשע לרע. וכבר הקדמנו לך פירושו:

===ריט===

ואמר שלמה המלך עליו השלום (משלי כד) אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך. אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו. פירושו - לא הוצרך להזהיר לאמור - אל תהי עד שקר, אבל אמר - אל תהי עד חנם. כי אם נוקש רעך בחטא אל תעיד עליו ואל תגלה על חטאו חנם ללא תוכחת. כי האמנם אם גזל האדם או עשק את עמיתו חייב להעיד על זה כדי שישיב הגזלה אשר גזל. על פי שנים עדים. ואם אין שם זולתי עד אחד. שבועה תהיה בין שניהם. אבל אם ראה כי נכשל חבירו בדבר ערוה או באחת מן העבירות אין ראוי שיעיד על זה חנם רוצה לומר - ללא תוכחת. גם כי יש אתו עד שני להקים דבר.

ואם החוטא ירא חטא ראוי לו לדבר על לבו. כי באמת עשה תשובה. גם ראוי שיירא לנפשו ויאמר בלבו. אחרי כי האיש ירא שמים. ואולי זכיותיו מרובין מעונותיו. ואמרו רבותינו כי האיש אשר זכויותיו מרובים מעונותיו הנה הוא מעדת צדיקים.

אמנם אם החוטא הוא מן האוילים אשר משפטם לשנות באולתם. טוב כי יגידו אל השופטים ליסרו להפרישו מן האיסור. אבל אם הוא עד אחר. לא טוב היות האדם לבדו מעיד על חבירו. כי עדותו חנם. לפי שאין סומכין עליו. שנאמר (דברים יט) לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת. לכן מוציא שם רע יחשב. ומלת והפתית במשקל הכבד. רצונו לומר כי בשפתיך אתה טוחן פניו בגלותך מסתר עונו. ואמר אחרי כן אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו. כי אם גלה על חטאיך. לא תקום ולא תטור לעשות לו כאשר עשה לך. וזה מוסר נכבד ומעיקרי היראה.

ואם החוטא איש אשר איננו ירא מלפני האלהים. כמו הפורק מעליו עול מלכות שמים. ואינו נזהר מעבירה אחת אשר כל שער עמו יודע כי היא עבירה. מותר להכלימו ולספר בגנותו. כך אמרו רבותינו (ויקרא כה) אל תונו איש את עמיתו. עם שאתך בתורה ובמצות אל תונהו בדברים. ואשר לא שת לבו אל דבר ה' מותר להכלימו במעלליו ולהודיע תועבותיו ולשפוך בוז עליו. ועוד אמרו מפרסמין את החנפים מפני חלול השם.

אבל אם נכשל בחטא על דרך מקרה. ורוב הימים דרכו להשתמר מעונו. אין לגלות על חטאו כאשר ביארנו. ויתכן לפרש אל תהי עד חנם ברעך. להעיד עליו על עבירות אשר גם אתה חלית בהם כמוהו. על כן יקרא רעהו. ויורה על זה אומרו אחרי כן אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו. כי אף על פי שהיא מצוה לפרסם את החטאים בנפשותם ואת החנפים. אבל החוטא. אם לאיש כמוהו רשעו ולבן אדם חטאותיו. אין לפרסמו. כי אין כונתו בגלותו מסתריו לטובה. כי אם לשמוח לאיד. והשנית כי איך בוש לא יבוש להזכיר על זולתו דופי המעשים ההם והוא אוחז בהם. ונאמר (הושע א) ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא. הנה כי כי אף על פי שעשה מצוה בהכריתו בית אחאב. נשא עונו. כי גם הוא היה רב פשע:

===רכ===

ואמרו רבותינו כי המעיד יחידי על חברו בדבר עבירה מלקין אותו מכת מרדות אך יוכל לגלות הדבר בהצנע לרבו ולאיש סודו. אם ידע כי יאמינו דבריו כדברי שני עדים. ואם יש עד שני עמו ישמעו השופטים דבריהם ליסר החוטא בהצנע ולא ילבינו פניו ברבים. כמו שנאמר (ויקרא יט) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא:

===רכא===

ודע כי בדברים שבין אדם לחברו כמו גזל ועושק ונזק וצער ובושת ואונאת דברים יכול לספר הדברים לבני אדם. גם היחיד אשר יראה יגיד כדי לעזור לאשר אשם לו ולקנא לאמת. והנה אמרה התורה שיעיד עד אחד בבית דין על תביעת ממון לחייב את הנתבע שבועה. אמנם יש עליו להוכיח את האיש תחלה:

===רכב===

החלק הג' - הולך רכיל. והוזהרנו על זה מן התורה שנאמר (שם) לא תלך רכיל בעמך וגם זה נקרא לשון הרע. והוא בכלל כת מספרי לשון הרע כמו שזכרו רבותינו זכרונם לברכה על דואג האדומי שהיה בעל לשון הרע כי הגיד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך. ונזק הרכילות חדל לספור כי אין מספר כי הוא מרבה שנאה בעולם ומכשיל את בני אדם לעבור על מה שכתוב בתורה (שם) לא תשא את אחיך בלבבך. והנה העולם קיים על השלום ומפני השנאה נמוגים ארץ וכל יושביה כאשר הקדמנו. ופעמים רבות יתן הרכיל חרב ביד חבירו להרוג את רעהו כמו שכתוב (יחזקאל כ) אנשי רכיל היו בך למען שפך דם. ונאמר (ירמיה ו) כולם סרי סוררים הולכי רכיל נחשת וברזל וכולם משחיתים המה. וקראו רבותינו את הרכילות לשון שלישי מפני שהוא הורג שלשה. האומרו והמקבלו ומי שנאמר עליו. כמו שידעת מענין דואג שנטרד בסבת הרכילות. ונהרגו הכהנים. ונענש שאול אשר קבל את הרכילות:

===רכג===

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה על ענין הרכילות. אף על פי שאסור לקבלו ולשנוא את חברו בגללו. אבל אל יהי בז לדבר, אך את נפשו ישמור ויחוש לדברים. אומרו ז&quot;ל דורו של שאול היו בהם דילטורין כמו דואג והזיפים ועל ידי כן היו יורדין למלחמה ונופלים. דורו של אחאב לא היו בהם דילטורין כמו שידעת מענין הנביאים שהיו מתחבאים מפני איזבל כמו שכתוב (מ&quot;א יח) ואני נותרתי נביא לה' לבדי. ועובדיה החביא מהם מאה נביאים ולא גלה אדם כי יש נביא בישראל זולתי אליהו. ועל ידי כן היו יורדין למלחמה ונוצחין אף על פי שהיה אחאב עובד עבודת כוכבים.

===רכד===

והמסכסך אחים ואוהבים ומביא שנאה ביניהם קשה מכל חלקי לשון הרע. שנאמר - (משלי ו) ומשלח מדנים בין אחים. ואמרו רבותינו כי השביעית* קשה מכולן כאשר הקדמנו לך בשערי יראת חטא:

(אמר העורך: ר&quot;ל מדת משלח מדנים וגו' היא המדה השביעית ממה שאמר למעלה שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו)

===רכה===
וחייב האדם להסתיר הסוד אשר יגלה אליו חברו דרך סתר אף על פי שאין בגלוי הסוד ההוא ענין רכילות. כי יש בגלוי הסוד נזק לבעליו וסבה להפר מחשבתו כמו שנאמר (שם טו) הפר ממחשבות באין סוד. והשנית כי מגלה הסוד אך יצא מדרך הצניעות והנה הוא מעביר על דעת בעל הסוד. ואמר שלמה המלך עליו השלום מגלה סוד הולך רכיל. רצונו לומר - אם תראה איש שאיננו מושל ברוחו לשמור לשונו מגלוי הסוד, אף על פי שאין בחשוף הסוד ההוא ענין רכילות בין אדם לחברו. תביאהו המדה הזאת להיות הולך רכיל שהוא מארבע כיתות הרעות שאחרי אשר אין שפתיו ברשותו לשמרן.

עוד אמר (שם יא) הולך רכיל מגלה סוד. רצונו לומר - אל תפקיד סוד למי שהולך רכיל. כי אחרי אשר איננו שומר שפתיו מן הרכילות, אל תבטח עליו בהסתר סודך, אף על פי שמסרת דבריך בידו דרך סוד וסתר. והוזהרנו מן התורה שלא לקבל לשן הרע שנאמר (שמות כג) לא תשא שמע שוא. ונאמר (משלי כט) מושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים. ופירשו רבותינו זכרונם לברכה כאשר המושל מקבל לשון הרע ודברי רכילות יעשו משרתיו רשעים והולכי רכיל למצוא חן בעיני אדוניהם. והנה לאלה שלשה החלקים אשר זכרנו כוונו בזכרם ז&quot;ל כת מספרי לשון הרע.

===רכו===

החלק הד' - אבק לשון הרע. אמרו רבותינו רוב העולם נכשלים בגזל ומיעוטם בעריות וכולם באבק לשון הרע. ואמרו כי ענין אבק לשון הרע כאשר יסבב האדם בדבריו שיספרו בני אדם לשון הרע. ואמרו - לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי גנותו. והנה אנחנו צריכים לבאר המאמר הזה. כי ידוע הדבר כי מן המדות הנאות לספר בשבח החכמים והצדיקם כמו שנאמר (שם כח) וחקר כבודם כבוד. ואמרו על האויל שאינו מדבר בשבחו של עולם. אבל זאת תכונת הענין הזה כי אין לספר בטובת האדם זולתי בד בבד. רצונו לומר - כאשר ידבר איש אל רעהו ולא קהל עם ובמושב רבים. עד אשר יודע אליו כי אין במעמד ההוא שונא ומקנא לאיש אשר ידבר טוב עליו. ואם יחפוץ לשבח אדם אשר כבר הוחזק לבני עמו ונודע אשר הוא אדם כשר, ולא תימצא בו רעה ואשמה. גם על פני שונא ומקנא יש לשבחו כי לא יוכל לגנותו. ואם יגנהו ידעו הכל אשר פיו דבר שוא ותהי לשונו מוקש לנפשו:

===רכז===

עוד זכרו ז&quot;ל על ענין לשון הרע ואמרו - הנה אם שאלה אשה משכנתה לחתות אש מיקוד. ותען ותאמר איה איפה גחלי אש כי אם בבית פלוני אשר תמיד יצלה בשר ויאכל. וזה והדומה לו אבק לשון הרע. ונאמר (שם כז) מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם קללה תחשב לו. ופירושו - רבותינו המקרא הזה על המשבח את חבירו בשבח הבא ליד הפסד. בענין האורח אשר יצא אל רחוב העיר ויקרא בקול גדול ויספר את אשר גמלו בעל הבית טובה כי טבח טבח והכין לאורח הבא אליו. ויהי בהשמע דבר האורח יתלקטו אנשים ריקים ויסורו אל בית בעל הבית. וחייב האדם לשמור פיו ולשונו שלא יחשד בדבריו ואל יתנו אותו כמספר לשון הרע. ואם יביא עצמו לידי החשד בזה. הנה השחית מוסרו ויחשב לאיש הזה אבק לשון הרע:

===רכח===

ועתה השתונן בכליותיך לעמוד על עיקר הדבר הזה. הנה הקדמנו כי מותר לספר בגנות החוטא על חמס אשר בכפיו אם נודע הדבר כי לא עזב דרכו. כמו הגוזל והחומס. או המזיק והמציק. או המלבין פנים ומבאיש ומחפיר. והמספר לשון הרע ולא השיב את הגזלה, ולא שלם נזקו, לולא בקש פני חבירו להעביר את עונו.

ואמנם המביטים דרכם דבר ידברו בראשונה את החוטא. אולי יוכלו הועיל בדרך תוכחה להשיבו מדרכו הרעה. ואם מאן ימאן אז יודיעו לרבים את דרכיו ומעלליו. ועתה כאשר יתפוש אדם על מעשה חברו על דבר אשר הזיד על רעהו. ויספר מעשהו לבני אדם ויגלה חובת החוטא ויגנה מעשהו מטענות רבות. והנה יחשד המספר בזה ויתן אותו כמספר לשון הרע. ויאמרו אמרו. גם אם אמת היה הדבר היה ראוי לגלות אוזן החוטא למוסר בתחלה. ועל דבר אשר לא קדם לו תוכחות יחשדנו שומעו לאמר. כי לא היה אומר כל אלה בפני חבירו וכי הוא מחניף לו. כענין שנאמר (הושע ד) אך איש אל ירב ואל יוכח איש. ונהנה לדבר באשמת העם אשר בהעוותם ישמח ובקלונם יתכבד שלא בפניהם. ודומה לבעל לשון הרע. ובו דבק. מן האבק. ועוד יאמרו בני אדם אין הדברים כנים ומלבו הוא בודאם. ואם לא איפוא מדוע לא גלה על עונו בפניו ראשונה והעלים ממנו.

על כן אמרו רבותינו כל דבר אשר יאמר בפני בעליו אין בו דרך לשון הרע. רצונו לומר - כי אם הקדים לחבירו תוכחת מגולה על מעשהו ולא הקשיב על דבריו, אחרי כן יוכל להודיע לבני אדם אשמת האיש ורוע מוסרו. ואל יחשד כי יחפוץ לתת דופי בחברו.

וכן אם המספר מוחזק לרבים כי לא ישא פני איש ואל אדם לא יכנה. ואת כל אשר יאמר שלא בפני חבירו. אותו ידבר בפניו ולא יגור מפני איש. והוחזק גם כן בתוך עמו אשר לא ידבר רק אמת, אין לחשדו בדברו על אשמת אדם לחברו שלא בפניו. וכן זכרו בדבריהם ז&quot;ל על הענין הזה ואמרו - א&quot;ר יוסי מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי. רצונו לומר - לא אמרתי דבר על אדם שלא בפניו וכבשתי אותו בהיותי בפניו.

עוד אמרו כל דבר אשר יאמר בפני שלשה אין בו דרך לשון הרע. רצונו לומר - אחרי כי ברבים היו עמו בעת אשר שספר הדברים. אכן נודע הדבר לחברו והנה זה כאלו אמר הדברים בפניו:

===רכט===

החלק הה' - נבלות הפה. אמרו רבותינו זכרונם לברכה כל המנבל את פיו אפילו נגזר עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה נהפך עליו לרעה. ואמר ישעיה (סימן ט) על כן על בחוריו לא ישמח ה' ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם, כי כלו חנף ומרע, וכל פה דובר נבלה, בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה. ובעבור זאת המנבל את פיו כבד עון ונתבע ונאלח. כי עזב והניח הבושה והצניעות שהם המדות הידועות לזרע הקדש. והלך על שבילי עזות פנים שהיא מדת הנבלים הרעים. והשנית - כי חלל את קדש ישראל שנאמר (דברים ד) ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. וזה נהג על דרך הסכלים הנמאסים המורחקים מדרך השכל שכולו יפה אף נעים. ועלה באשם ותעל צחנתם וכל חכם ונבון שקץ ישקצם ותעב יתעבם. והנה הוא מחלל כלי השכל אשר הוא יקר מכל כלי חמדה שנאמר (משלי כ) וכלי יקר שפתי דעת. והשומע דבר נבלות הפה עונשו גדול כי לא יאטם אזנו ולא יבדל מתוך דוברי נבלה. ועליו נאמר (שם כב) שוחה עמוקה פי זרות זעום ה' יפול שם:

===רל===

ואמרו רבותינו (פסחים ג.) לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עיקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר (בראשית ז) ומן הבהמה אשר איננה טהורה. כי בעת ההיא היתה בהמה הטמאה מותרת באכילה אך לא היתה טהורה לקרבן. על כן נחשב לשון מגונה אם יגנה אדם הדברים אשר הם למאכל אדם. והנה חייב האדם להיזהר שלא יוציא מפיו דבר מגונה. גם כי יביאנו הנחתו לשון מגונה להאריך דבריו ולהרחיב מאמריו. וזה כמו גדר להזהר מנבלות הפה שהוא מן העבירות החמורות. וגם גדר להזהר מספור לשון הרע ונתינת דופי בבריות. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא בתרא קכג.) על הרחקת הדבור אפילו בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב. ואמרו רבותינו (פסחים ג:) כי אחד מן הכהנים אמרו לפני רבן יוחנן בן זכאי הגיע לחלקי מלחם הפנים כשיעור זנב הלטאה ובדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול.

ועוד אמרו רבותינו (שם) כי חייב האדם לבחור בדבריו לשון כבוד ולהניח לשון שאינו של כבוד גם כי אינה מגונה. בין בדברי התורה ובין בשיחת עסקי העולם. ובלבד שלא יאריך דבריו בעבור זה בדברו בדברי תורה. כי חייב האדם לשנות לתלמידיו בדרך קצרה. וענין לשון הכבוד הוא דרך הדבור והשיחה אשר דרכו בה נקיי הדעת ומדברי צחות. והם שוקלים ומכירים אי זה לשון כבוד ואי זה תמורתו כמו שנאמר (איוב טו,ה) ותבחר לשון ערומים ונאמר (שם לג,ג) ודעת שפתי ברור מללו שנאמר (משלי י,כ) כסף נבחר לשון צדיק:

===רלא===

החלק הו' - נרגן. אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי יח) דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן. פירושו - הנרגן הוא האיש אשר דרכו חוקו להתאונן ולהתרעם וימצא (תנועות) [תנואות] על חברו תמיד על מעשיו ועל דבריו. ואף על פי שחברו בתומו מתהלך עמו ולא זד עליו בדבר. וידון כל דבר לחובה ולא לזכות וכל שגגה ישים לזדון. והנה יתן עצמו כמו עשוק והלום וכאלו כבד חטאת חברו עליו. והוא המכה וההולם כי דבריו יורדים חדרי בטן. כי מי שילין תלונות על חברו כאשר לא נגעו וכאשר עשה עמו רק טוב זה סער מתחולל על הלב. והנה הוא כיורה זיקים יורדים חדרי בטן. מלת כמתלהמים [הפוכה] כמו מתהלמים [וכמו] שמלה שלמה מלשון (משלי כג) הלמוני בל ידעתי. וכאלו אמר דברי נרגן כמתהלם. ואמרו מתלהמים לשון רבים כי נרגן כולל הנרגנים. כמו (ירמיה יא) ובשר קודש יעברו מעליך. (ישעיה מה) ויפרו ישע.</text>
      <sha1>qmltmb4oebjafk13639byqqhgde8a9y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418638</id>
      <parentid>1418636</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T18:25:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Eliellou</username>
        <id>27024</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* קפח */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="227755" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שערי תשובה||ב|ג|ד|שערי תשובה ג}}
{{תוכן עניינים שטוח}}

===א===
מפני שהוזהר בעל התשובה לחפש דרכיו. וכמה לו עונות וחטאות ואחרי אשר תם חפש מחופש הוזהר לחקור גודל כל חטא מחטאיו כמו שנאמר {{צמ|נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה|איכה ג}}. להודע אליו כל חטאתו אשר חטא. כמה הגדיל לאשמה בה. כי יש אשמה עד לשמים גדולה. ויש רעה כנגד כמה חטאים גדולים שקולה. והתשובה הגדולה כפי היות גדולים חקרי לב כאלה. כי לדעתו (פי' לפי ידיעתו) רב העון וגדלו. נפשו ירעה לו. [[ויקרא כו מא|אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲו‍ֹנָם]]:

===ב===

ועוד תועיל חקירת עוצם העון לכסות כלימה פניו בשאלת המחילה כענין שנאמר {{צמ|אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ|עזרא ט}}. ולעטות בושה על נפשו לפני הש&quot;י אחרי הבטחון בסליחתו כענין שנאמר {{צמ|לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ ... בְּכַפְּרִי לָךְ לְכָל אֲשֶׁר עָשִׂית|יחזקאל יז}}. ולהיות לנגד עיניו גדולת חסד הכפרה כענין שנאמר {{צמ|כִּי חַסְדְּךָ לְנֶגֶד עֵינָי|תהלים כו}}. והמשל בזה כי אם חטא העבד לאדוניו ובא להכנע לפניו. אין נפשו אל העבד בלתי אחרי ידיעתו כובד פשעו. ואם ידמה בנפשו כי החטא נקל יגדל הקצף עליו. לכן יתחייב החוטא להכיר עוצם החטא ועונשו כענין שנאמר - {{צמ|הִנֵּה הִסְכַּלְתִּי וָאֶשְׁגֶּה הַרְבֵּה מְאֹד|שמואל א כו}}. על כן הוצרכנו ללמד לבני יהודה. לתורה לתעודה. חומר העונשים לכל עון ולכל חטאת. על כן על כל דברי הקדמה הזאת. ועוד לתועלת נשגבה גדולה ובצורה. כי ראה ראיתי רוב העם חושבים על כמה פשעים כבדים כי הם קלים. ועל חייבי מיתות וכריתות כי הזהירות בהם יתרון הכשר או מדת החסידות. ונכשלים מבלי משים ואין תוכחת. כענין שנאמר {{צמ|גַּם מֵאָז לֹא פִתְּחָה אָזְנֶךָ|ישעיה מח}}. על כן הוצרכנו להזהירם ולגלות אזנם על חומר עבירות רבות. וכי יש במצות הקלות דרכים וצדדים רבים לכליון חרוץ ואבדן הנפש. ורבים מן הרשעים יעזבו דרכם כי ידעו האבדן וההפסד אשר בה. בהגלות להם גודל החטא ואת אשר נגזר עליו. ונכשלים אזרו חיל לכבוש תאותם. כי איככה יוכלו וראו באבדן נפשם:

===ג===

והמשל בזה לאדם החפץ ללכת אל עיר. ויאמר לו כי הדרך משובשת בצנים ופחים ואבני נגף. ולצרכו אל המקום ההוא לא יחדל מלכת. והיה כי יאמרו אליו כי שחל בדרך ונמר שוקד עליו אז יכלה רגליו מן הדרך ההיא. על כן אמר שלמה המלך עליו השלום {{צמ|לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין|משלי א}}. פירושו - כשרון המעשה ועזיבת העבירות יקרא חכמה כענין שנאמר -  {{צמ|כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם|דברים ד}}. ואחר שילמוד וידע המצות ומה הם העבירות צריך שילמוד גנות העבירות. וההפסד והאבדן הנמצא בהם להרחיק נפשו מהם. ולהוכיח לעצמו בזכרון העונשים וליסר זולתו. וזאת הידיעה תקרא מוסר ולמוכיחים ינעם ללמוד לדעת זאת:

===ד===

עתה נבאר מעלות חומר המצות ואזהרות וחלוק העונשים:

המדריגה הא' חומר דברי סופרים.

נתחייבנו מן התורה לקבל תקנות הנביאים והשופטים. ולשמוע דברי חכמים ולהזהר בגדריהם. שנאמר -  {{צמ|לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל|דברים יז}}. וגם כי הוזהרנו מן התורה לקיים עלינו להיות עושים ככל אשר יורנו. אכן מצות עשה מן התורה חמורה מדבריהם. מפני שהוזכר עיקר הדבר בספר תורת האלהים מפורש וצוה הש&quot;י עליו בפרט. ויש דרכים וצדדים ימצאון שם דברי סופרים חמורים מדברי תורה. כאשר אמרו רבותינו זכרונם לברכה [[משנה_סנהדרין יא ג|חומר בדברי סופרים מדברי תורה שהאומר אין תפילין לעבור על ד&quot;ת פטור חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב]]. וכל העובר על דברי חכמים חייב:

===ה===

ועתה הלא לך לדעת מפני מה העובר על דברי חכמים חייב יותר מן העובר על מצות עשה ועל מצות לא תעשה. וזה פשר הדבר. כי העובר על דברי חכמים אשר מלאו לבו לעשות כן. כי תקל מצותם בעיניו לא מהתגבר יצרו עליו. אבל כי תכהין עיניו מראות אור דבריהם ולא יהלך לנוגה האמונה. ולא משך בעול גזרתם. ולא יטרח לקיים מאמרם כי לא נכתב בספר התורה. ולא נהג כדרך העובר על דברי התורה אשר נפשו מרה לו ונקוט בפניו. ויירא וייצר לו כי ישיאהו יצרו לחטא. על כן משפט מות יהיה לאיש כי הפיל דבר מאחד מכל (דבריו הטוב) [דבריהם הטובים]. והוא כאומר ננתקה את מוסרותימו ודומה למה שכתוב בענין זקן הממרה את פי חכמים  {{צמ|וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן וגו'|דברים יז}}:

===ו===

והשנית כי האיש ההוא רחוק מן התשובה. אחרי אשר אין הדבר חמור עליו כי ישנה באולתו תמיד. והחטא הקל ענשו יותר מן החמור בהכשל בו החוטא פעמים רבות.

===ז===

עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי טובים דודיך מיין חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה. ואנחנו צריכים לפרש גם את זה. ידוע תדע כי יראת ה' יסוד המצות שנאמר  {{צמ|וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ|דברים י יב}}. ובזה ירצה ה' את ברואיו כמו שנאמר  {{צמ|רוֹצֶה ה' אֶת יְרֵאָיו|תהלים קמז}}. ותקנות חכמים וגדריהם יסוד לדרך היראה. כי יעשה גדר והרחקה פן תגע יד אדם באיסור התורה. כבעל השדה אשר יעשה גדר לשדהו מאשר יקר בעיניו כי ירא פן יכנסו בו בני אדם והיה למשלח שור ולמרמס שה. כענין שנאמר  {{צמ|וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי|ויקרא יח}}. ועשו משמרת למשמרתי [1]. ורב הזהירות והגדר והרחקה מן האיסור הלא זה מעיקרי המורא. והמרבה להזהר יגיע אל השכר הגדול כענין שנאמר  {{צמ|גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב|תהלים יט}}. על כן אמרו [[עבודה_זרה_לה_א|חביבין דברי סופרים יותר מיינה של תורה]]. כי גדריהם וגזרותם מעיקרי היראה. ומצות היראה שכר הרבה כנגד מצות רבות כי היא היסוד להם. והדוגמא לדבר כי הנזהר מהתיחד עם אשה מפחדו פן יכשל בעון וכאשר גזרו רבותינו זכרונם לברכה. הלא זה מאשר זרח על נפשו אור יראת אלהים ית':

===ח===

והנה הקדמנו לך בשער היראה. כי נתחייב אדם לראות בבנים ולהבין בהם ולהבדיל בין עקש ופתלתול ובין הישר הולך. לתועלת נשגבה אשר הודענוך. והנה כי תראה אנשים זוללים מזלזלים בנטילת ידים וישבו לאכול לחם ואינם מברכים לפני אכלם ואחר אכלם. וכהנה רבות דברי חכמים ותקנותם אשר פורצים גדרם. בזאת יבחנו. בזאת תדע ובחנת את דרכם כי הם רעים וחטאים לה' מאד ואחריתם עדי אובד. ועליהם אמרו כי [[עירובין_כא_ב|העובר על דברי חכמים חייב מיתה]]. כי המעללים האלה לא יכריחם היצר עליהם. ולא תתקפם תולדות החומר והתאוה הגשמית לחטוא בהם. אין זה כי אם רוע לב ופירוק עול שמים מעל צוארם. והנה הם ככל המון כת הזדים האומרים לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו. גם הם רחוקים מדרך האמת. גם הכת אשר אינם נזהרים מגבינה של עו&quot;ג ובשולי עו&quot;ג כי יקלו דברי חכמים בעינם. אף על פי שחוטאים למלא בטנם הנה בזו לדברי חכמים ושברו עול התורה (והמורה) [והמורא]. גם עליהם אמרו העובר על דברי חכמים חייב כאשר ביארנו. והשנית כי אחרי שידעו כי עם הקודש נשמרים בכל אלה. הבדל הבדילו עצמם מעל עמנו ופרשו מדרכי צבור. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כי הפורשים מדרכי צבור יורדין לגיהנם ונדונין שם לדורי דורות. ודע כי העובר על דברי חכמים. ענשו היה ביד בית דין להכותו מכות מרדות. כפי אשר עיני בית דין היו רואות ליסר ולענוש בעת ההיא. אם לפחות מארבעים או להוסיף להכותו על אלה:

===ט===

המדרגה הב' חומר מצות עשה.

יסוד השכר ושורש הגמול חלף העבודה בקיום מצות עשה. כמו שנאמר {{צמ|וִירֵא מִצְוָה הוּא יְשֻׁלָּם|משלי יג}}. ונאמר {{צמ|וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם ... בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ|מלאכי ג}}. והעבודה היא במצות התלויות במעשה. בין שאין בהם זולתי מצות עשה בין יש עמהן לא תעשה. כגון שנאמר  {{צמ|לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וגו'|דברים טו}}. ומצות העבודה תתבאר בשער העבודה בעז&quot;ה. אולם ימצא דרך בשכר הנזהר מעבור על מצות לא תעשה. אשר השג ישיג לשכר עושה מצוה כגון אם הזדמן דבר עבירה ליד האיש. והתאוה תאוה לדבר ערוה וכבש יצרו כי זה מעיקרי יראת הש&quot;י. וכן מי שהזדמן לידו להתעשר באונאה ותרמית ואין רואה ואין יודע. והתהלך בתומו ובור כפיו. שכרו על זה כזורע לצדקה וטורח במצוה. וכן כתוב  {{צמ|אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ|תהלים קיט}}. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כיון שלא פעלו עולה בדרכיו הלכו. וכבר הקדמנו לך פירוש המקרא הזה. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה [[קידושין_לט_ב|ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה]] כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול ממנו. ועוד אמרו  {{צמ|לְיִרְאֵי ה'וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ|מלאכי ג}} זה הבא דבר עבירה לידו וניצול ממנו. גם השכר הזה עקרו ויסודו מצות עשה שכבש יצרו ביראת אלהים כמו שנאמר  {{צמ|אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא|דברים י}}. ואמרו רבותינו ז&quot;ל [[משנה_אבות_ב_א|הוי זהיר במצוה קלה כבמצוה חמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות]]. והנה בתורה פורש מה יעשה לכל העובר על מצות לא תעשה ויחלק עליהם עונשים ומשפטים ודת מה לעשות בהם. והעונשים מלקות ארבעים מיתה וכרת ביד שמים וארבע מיתות בין דין. ומתן שכרן על כל מצוה לא נתפרש בתורה כדי שלא יחדלו לקיים המצות הקלות ויתעסקו בחמורות לבדנה:

===י===

ומשלו על זה מענין המלך אשר אמר לעבדיו לנטוע בפרדסו כל עץ נחמד. ושכר אמר לתת להם ולא הודיעם שכר מטע כל אילן. כי חפץ המלך אשר לא יחסר כל בפרדסו. על כן יטעהו רב מינים נטעי נעמנים. ואלו ידעו עבדיו שכר נטיעת כל עץ מעצי הפרדס אז יתנו את כל עמלם בנצרי מטעיו אשר שכרם רב מן השאר להרבות השכר. כן ענין המצות. כי הואיל השם לזכות את ישראל בקיום כל המצות. להנחילם חיי עולם ולהיות כל המצות יחדיו לוית חן לראשם. כי בהשלים חק מלאכתם תהי משכורתם שלימה מעמו. הלא ידעת כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה [[עבודה_זרה_יז_ב|כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה]]. אף על פי שאמרו ת&quot;ת כנגד כולם. והמצוה הקלה שכרה גדול והפלא אשר לא ימד ולא יספר. הלא תראה במצות שלוח הקן שאין בה טורח ולא פיזור ממון נאמר עליהם  {{צמ|לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים|דברים כב}}. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה [[חולין_קמב_א|רבי יעקב אומר אין לך מצוה קלה בתורה שאין תחיית המתים תלויה בה שנאמר בשלוח הקן למען ייטב לך וגו' למען ייטב לך לעולם שכלו טוב והארכת ימים לעולם שכלו ארוך]]. ומה אם מצוה קלה שהיא בכאיסר אמרה תורה כך. מצות חמורות על אחת כמה וכמה:

===יא===

ועתה נדבר בענין עונש ביטול מצות עשה. אמרו רבותינו זכרונם לברכה אם הזהירו את האיש לעשות סוכה או לולב ואינו עושה מכין כו'. ואמרו כי האנשים אשר לא הניח על ראשם תפילין מעולם הם נקראים פושעי ישראל בגופן. ועונשם חמור מן העובר פעם אחת על חייבי כריתות. ואמרו כל שעונותיו מרובין מזכיותיו ובכללן עון פושעי ישראל בגופן כגון שלא הניח תפילין מעולם או עוברי עבירה כגון עריות. ליום הדין יורדין לגיהנם ונדונין שם י&quot;ב חודש. לאחר י&quot;ב חודש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים שנאמר  {{צמ|וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר וגו'|מלאכי ג}}. ואמרו מי שמקל (בעיניו) [בענין] מצות עשה כמו המבזה חולו של מועד שיש בו מצות עשה שנאמר  {{צמ|אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר|שמות כג}}. אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא. ויש על כל מצות עשה אזהרת לאו כוללת שנאמר {{צמ|לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ|דברים יג}}:

===יב===

וקיום מצות עשה נקראת יראת שמים כמו הזהירות במצות לא תעשה. שנאמר -  {{צמ|מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'.|ויקרא יט}}. ונא' {{צמ|יִרְאַת ה' אֲלַמֶּדְכֶם|תהלים לד}}. ונאמר אחריו &quot;[[תהלים לד |סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ]]&quot;. למדנו מזה כי מי שאינו עוסק בעשיית הטוב ובקשת שלום הפר יראת שמים. והוא מן הרשעים. כי לא ירא אלהים שנאמר -  {{צמ|וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע וְלֹא יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים|קהלת ח}}:

===יג===

ויש במצות עשה מן החמורות שאין המון העם נזהרים בהם כגון הזכרת שם שמים לבטלה שנאמר  {{צמ|אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא|דברים י כ}} ואמרו רבותינו זכרונם לברכה הוזהרנו בזה שלא להזכיר שם שמים לבטלה. וכן ג&quot;ח שהיא מ&quot;ע שנאמר {{צמ|וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ|שמות יח}} זו גמילות חסדים. ואמרו גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה שהצדקה לעניים וגמילות חסדים בין לעניים בין לעשירים. על כן אמרו על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. והנה הצדקה בממונו. וגמילות חסדים בין בגופו בן בממונו. כי חייב אדם לטרוח בדרישת טוב לעמו ולשקוד בעמל נפשו על תקנת חבירו אם דל ואם עשיר. וזאת מן החמורות ומן העיקרים הנדרשים מן האדם שנאמר {{צמ|הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד|מיכה ו}}. וכן מצוה להכנס לפנים משורת הדין שנאמר  {{צמ|וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן|שמות יח}} ואמרו רבותינו זכרונם לברכה זה לפנים משורת הדין. ויש בענין זה דרכים רבים אשר תהיה בהן המצוה הזאת מן החמורות הכל לפי ענין הדין. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא נכנסו לפנים משורת הדין.

===יד===

ויש אנשים רבים בהמון העם חושבים כי אין עיקר האבדון והפסד הנפש זולתי בעבירות שיש בהם מעשה. וכי אין אבדן נפש אל האיש אשר הוא טהור מחטוא במעשה ובדרך העבירות לא הלך וחדל מעשות מצות ומעשים טובים. על כן אנו חייבין להודיע תועי רוח בינה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה ויתר הקב&quot;ה על ע&quot;ג וכו' ולא ויתר על עון ביטול תורה. ואמרו כשם ששכר תלמוד תורה גדול מכל המצות כך עונש המבטלה גדול מכל העבירות. ואמרו {{צמ|כִּי דְבַר ה' בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר |במדבר טו}} נאמר על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק. וכבר זכרנו לך כל אלה בשער התורה:

===טו===

ומצאנו בענין אנשי סדום שהיו רעים לה' מאד בכמה עלילות נשחתות כמו הגזל והחמס ועיוות הדין וגלוי עריות. עם כל זה הזכיר הכתוב כי אבדו ונשמדו בעון בטול הצדקות. שנאמר {{ממ|יחזקאל|טז|מט}} {{צ|הִנֵּה זֶה הָיָה עֲו‍ֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וגו' וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה}}. ונאמר על האנשים שאינם עורכים מחשבות להתבונן תמיד ביראת ה' {{ממ|ישעיהו|כט|}} {{צ|וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה. לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא}}. ונאמר {{ממ|ירמיהו|יב|}} {{צ|מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה וגו' קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם}}. ונאמר {{צמ|כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ|תהלים עג}}:

===טז===

ודע כי לפי גודל המצוה. יגדל עונש מי שיחדל לעשותה אף על פי שאינו עושה מעשה בהפרתה. כמו שמצינו במצות הפסח ובמצות המילה שהם מצות עשה ויש בהן כרת:

===יז===

ודע כי המעלות העליונות נמסרו במצות עשה. כמו מעלות הבחירה שנאמר  {{צמ|וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים|דברים ל}}. ומעלות תלמוד תורה שנאמר {{צמ|וְדִבַּרְתָּ בָּם|דברים ו}}. ומעלות לכת בדרכי ה' שנאמר {{צמ|וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו|דברים כח}}. ומעלות התבונן בגדולת ה' שנאמר  {{צמ|וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים|דברים ד}}, ודוד אמר {{צמ|ה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים|תהלים יד}}, ומעלות זכרון חסדיו והתבונן בהם שנאמר {{צמ|וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ|דברים ח}} ונאמר {{צמ|אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא|דברים ו}}. ומעלות האהבה שנאמר {{צמ|וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ|דברים ו}} ומעלות הדביקות שנאמר {{צמ|וּבוֹ תִדְבָּק|דברים י}}. לכל אחת מהנה כמה מדרגות כאשר יתבאר בעז&quot;ה. ובעבור מעלות האלה נברא האדם שנאמר {{צמ|כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו|ישעיה מג}}. ומה תקות הנברא אם לא ישים עמל נפשו ועיקר עסקו בדברים שנברא בעבורם:

===יח===

והנה נתבאר בתורה עונש ביטול המצוה שנאמר {{צמ|אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם|דברים כז}}. אמר לעשות אותם יורה כי זה נאמר על ביטול מעשה המצוה:

===יט===

ודע כי נתחייב הנברא להיות ציר נאמן ועבד משכיל בכל מלאכת עבודת אדוניו. והפועל הנאמן יהיה מהיר במלאכתו וישגיח על מלאכת הפועלים חבריו. ועיניו על דרכיהם לראות אם באמונה הם עושים ויזהירם ויודיעם את המעשה אשר יעשון. כי חפצו ורצונו אשר תעשה מלאכת אדוניו בלא רמיה על כן יחזיק ידי עושי המלאכה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה בספרי ארור אשר לא יקים. אדם שלמד ושנה ולימד לאחרים וקיים את התורה ויש בידו כח להחזיק ידי העוסק בתורה ובמצות ולא החזיק הרי הוא בכלל ארור אשר לא יקים:

===כ===

ומן המצות החמורות. שלא לדון בערכאות של עובדי כוכבים שנאמר  {{צמ|וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים|שמות כא}} &quot;לפניהם&quot; ולא לפני כנענים, ופושעים יכשלו בם. וכבר הקדמנו לדבר בעבירה הזאת:

===כא===

ועל ביטול מורא אב ואם שהיא מצות עשה. שנאמר - (דברים כז) ארור מקלה אביו ואמו. ענין מקלה, שמזלזל בכבודם ומפר מוראתם כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ויקרא יט) איש אמו ואביו תיראו, איזהו מורא אב לא ישב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו:

===כב===

ומצות תפילין ומצות מזוזה מצות עשה הם. והנם בכלל קבלת מלכות שמים כי על כן נכתבו בפרשת שמע ישראל. ותוכל להתבונן מזה על עונש המבטל המצות האלה כי הוא שובר עול מנתק מוסרות. וכבר הקדמנו לדבר על המצות האלה. ועל מצות ציצית אמרו רבותינו זכרונם לברכה בספרי שהציצית מוספת קדושה שנאמר (במדבר טו) למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלהיכם. וגם (פי' כמו אף על פי ) כי אין מצות ציצית זולתי על מי שיש לו בגד אשר לו ארבע כנפות, ואם אין לו בגד כזה אינו חייב לקנותו. אף גם זאת (פי' כמו מכל מקום) אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי ענוש יענוש לעתות בצרה על דבר אשר לא חמד בלבבו יופי המצוה ושכרה, לבעבור סבב פני דברי חיובה עליו. ולקחת לו בגד שיש לו ארבע כנפות לעשות בו ציצית על כנפיו:

===כג===

ודע כי הירא את דבר ה' יחמיר וידקדק וישים נפשו בכפו על מצוה קלה כמו על החמורות. כי לא יבינו (פי' יבינו ישימו לב) לאשר המצוה הזאת קלה לעומת החמורות. אך יבינו לגדולת המזהיר עליה יתברך. ופקח עיניך היטב לראות כי העיקר הנכבד הזה נתבאר בתורה. כי נכתב על מצות הקימה מפני שיבה כמו שנכתב על מצות מורא אביו ואמו ושמירת השבת. אני ה'. ורבות מן המצות אשר הרבה מן העם הנמצאים בדור קצרי יד מעשותם הבאנום אל מקום זה יסוד לכל אחד בספר הזה. קחם נא אליך, ענדם על לוח לבך:

===כד===

המדריגה הג' לאו שניתק לעשה.

אמרו רבותינו זכרונם לברכה לאו שניתק לעשה אין לוקין עליו. כגון (דברים כב) לא תקח האם על הבנים. שניתק לעשה שנאמר (שם) שלח תשלח. ואף על פי שלא היו לוקין בידי בית דין, יש בהם שענשו חמור ונגע עד שמים משפטן נשא עד שחקים. כגון הגזל, שנאמר (ויקרא יט) לא תגזול, וניתק לעשה (שם ה) והשיב את הגזלה. ואמרו לא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על הגזל שנאמר (בראשית ו) קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס. ואף על פי שערוה חמורה מן הגזל, מדת עונש גזל להקריב יום אידו ולהחיש עתידות לו.

ועוד אמרו (ויקרא רבה לג:ג) סאה מלאה עונות אין מקטרג בכולן כמו הגזל. ואמר שלמה המלך עליו השלום על אוצרות המרמה והאונאה (משלי כא) פועל אוצרות בלשון שקר הבל נדף מבקשי מות. פירוש אוצרות המרמה והאונאה הבל נדף הם כי אחריתם לכליון. ועודם ברשותו צוררים הם לו ומבקשים נפש בעליהם ומסבבים למותו. וכענין שאמר חבקוק עליו השלום (חבקוק ב) הוי בוצע בצע רע לביתו וגו' כי אבן מקיר תזעק וגו'. וגזל העני חייבין עליו מיתה בידי שמים שנאמר (משלי כב) אל תגזול דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש. פירושו - אל תגזול דל בעבור שהוא דל ואין עוזר לו, ואל תדכא עני בשער בהכלמה ובבזיון. ובשער, כלומר ברבים, וכענין שנאמר (ישעיה ג) מה לכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו. כי ה' יריב ריבם אחר שאין להם סומך ומי שיטעון ויריב ריבם. וקבע את קובעיהם נפש אחרי שהובאת אליו צעקת הדל לא יקח ממך ממון תחת הגזילה אשר גזלת אבל ישל אלוה נפשך. ונאמר (איוב כז) כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו, ונאמר (משלי א) כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח.

ומי שיציק ויצער אלמנה ויתום בין בגזל בין בעושק בין הכלמה וכל מיני הצער חייב מיתה בידי שמים. וכן הדיינים שיש בידם להציל גזול מיד עושק, ויתום לא ישפוטו, משפט מות להם שנאמר (שמות כב) כל אלמנה ויתום לא תענון. ואם ענה תענה אותו כי אם צעק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים. פירושו - והיו נשיכם אלמנות כנגד עינוי האלמנה ובניכם יתומים כנגד עינוי היתום מדה כנגד מידה. והמצער כל איש מישראל אף על פי שלא נכתב בו העונשים האלה עובר בלא תעשה שנאמר (ויקרא כח) לא תונו איש את עמיתו, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה באונאת דברים הכתוב מדבר. והוא מענין הצער והמצוק מלשון (ישעיה מט) והאכלתי את מוניך את בשרם. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה. ובמקום שדיבר הכתוב מאונאת ממון הזכיר שם מקח וממכר שנאמר (ויקרא כח) וכי תמכרו ממכר לעמיתך. ואמרו גדולה אונאת דברים מאונאת ממון שזה בגופו וזה בממונו. וזו נאמר בה (שם) ויראת מאלהיך וזו לא נאמר בה ויראת:

===כה===

והנשך והריבית יש בהן לא תעשה שנאמר (שם כה) אל תקח מאתו נשך ותרבית. וניתק לעשה שנאמר - (שם) וחי אחיך עמך. פירושו - אם לקחת מאתו נשך ותרבית השב תשיבם לאחיך למען יחיה עמך. וענשו חמור מאוד, כל זמן שלא תיקן המעוות שאינו בא לתחיית המתים. שנאמר (יחזקאל יח) בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה, פירשו - רבותינו זכרונם לברכה על ענין תחיית המתים. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כל מי שיש בידו עון הריבית אין מלאך מליץ [מלמד] עליו זכות. וזהו שנאמר וחי בלשון שאלה ותמיהה. היש מליץ שיאמר כי דתו לחיות. כולם יענו ויאמרו לא יחיה:

===כו===

המדרגה הד' לאו שאין בו מעשה.

אמרו רבותינו זכרונם לברכה לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו. ומפורש בדבריהם ז&quot;ל כי לאו שאין בו מעשה חמור מן הלאו שניתק לעשה. ויש באזהרות שאין בו מעשה אזהרות תלויות בלב. מהן בלשון ומהן בקפיצת יד והמנע מן המעשה. וכן יש עבירות שאין בהם מעשה ותלויות בחוש השמע ובחוש הראות. וראינו רבים מבני אדם שכחו רבות מהם. ויש אשר ידעו ואינם נזהרים בהם מפני שאינן תלויות במעשה. כי העבירות התלויות במעשה כמו אכילת החלב והדם והנבלה והטרפה אין הדבר קרוב להכשל בהן כמו העבירות הנעשות במחשבה ובלשון ובשבת מן המעשה. על כן ראינו לזכור מקצתם להזכיר ולהזהיר אשר לא ידע להזהר. ולא באנו להאריך בהם זולתי לרמוז עליהן להיות לזכרון לשבי פשע.

===כז===

מן האזהרות התלויות בלב. השמר לך פן תשכח את ה' אלהיך (דברים ח) ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כל מקום שנאמר השמר, פן, ואל, הרי זה לא תעשה. הוזהרנו בזה לזכור את הש&quot;י בכל עת. וחייב האדם להשתדל לקנות לנפשו תמיד ההנהגות המחויבות מן הזכירה. כמו היראה והצניעות וקישוט המחשבות וטכסיס המדות. כי זרע הקודש ישיגו כל הנהגה נאוה והמעטירה בעליה מזכירת השם ית' כמו שנאמר - (ישעיה מה) בה' יצדקו ויתהללו כל זרע ישראל:

===כח===

השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך (דברים ד) ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כל השוכח דבר אחד מתלמודו עובר בשני לאוין. יכול אפילו תקפה עליו משנתו ? ת&quot;ל (שם) ופן יסורו מלבבך. לא דבר הכתוב אלא במי שיסירם מלבו על ידי שהוא בטל מן התורה ואינו הוגה בה תמיד:

===כט===

אל תאמר בלבבך בהדוף ה' אלהיך אותם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני ה' לרשת את הארץ הזאת [וגו'] לא בצדקתך וביושר לבבך וגו' (שם ט). הוזהרנו בזה שלא נדמה בנפשנו הצלחתנו בצדקנו ויושר לבבנו. אבל נאמין ונדע עם לבבנו, כי הצלחתנו מחסד העליון ורב טובו, וכענין שאמר יעקב אבינו עליו השלום (בראשית לב) קטנתי מכל החסדים ומכל האמת:

===ל===

לא תנסו את ה' אלהיכם (דברים ו). והוזהרנו זה שלא יאמר אדם אנסה נא בעבודת הצדקה יצליח ה' דרכי ואבחן בכשרון המעשה אם כסף וזהב ירבה לי. והאיש הטוב לא נמצא בו רפיון ידים אם עמלו בחכמה ודעת וכשרון המעשה ולא צלחה דרכו בענין קנין כספו ובשאר טובת חפצי הגוף. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כי במצות המעשרות בלבד הותרה הבחינה שנאמר (מלאכי ג) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת. אומר שלמה המלך עליו השלום (משלי ג) כבד את ה' מהונך ומראשית כל תבואתך וימלאו אסמיך שבע [וגו'] מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו. פירוש אם לא יהיה לך כן להמלא אסמיך שבע בתתך מהונך ומראשית כל תבואתך לעבודת הצדקה, אבל יאחזוך ימי עוני, אל תמאס מוסר ה' ודע כי גם זה לטובתך. כי את אשר יאהב ה' יוכיח להטיב באחריתו, להיות תמורת שכר העולם הזה ותחת כבודו. שכר אמת והטוב הצפון העומד לעד לעולם:

===לא===

כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם לא תירא מהם (דברים ז):

===לב===

כי תצא למלחמה וגו' וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם (דברים כ) הוזהרנו בזה שאם יראה האדם כי צרה קרובה, תהיה ישועת ה' בלבבו ויבטח עליה. כענין שנאמר - (תהלים פה) אך קרוב ליראיו ישעו וכן כתוב (ישעיה נא) מי את ותיראי מאנוש ימות:

===לג===

לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא (דברים א). הוזהרנו בזה להאמין שלא יקרנו נזק מצד משפט הצדק כאשר לא נכיר בו פנים. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזרתן. וזהו פירושו כי המשפט לאלהים הוא שלא יבואכם נזק בסיבתו.

===לד===

לבלתי רום לבבו מאחיו (דברים יז). הוזהרנו בזה להסיר מנפשנו מדת הגאוה. ושלא יתגאה הגדול על קטן ואפילו המלך לא ירום לבבו מאחיו, וכי ישתרר עליהם גם השתרר בהנהגותיו,אך היה יהיה שפל רוח. והגאוה מן העבירות החמורות המאבדות ומכלות הנפש שנאמר (משלי טז) תועבת ה' כל גבה לב. ומה יועיל קנין כספו ורב עושרו וגנזי מרומיו. והנה אחרי כי נתעב ונאלח גבהי תפארת גדולתו עמוקים משאול. ואל יתהלל חכם זולתי בעבודת הש&quot;י וביראתו. והבטחון בו ובאהבתו והדבקות בו. שנאמר (דברים כא) הוא תהלתך והוא אלהיך. ונאמר (ירמיה ט) אל יתהלל חכם בחכמתו וגו' כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי:

===לה===

נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו (דברים טו). והזהרנו בזה להרחיק מנפשנו צרות העין. ולהיותנו טובי עין. כענין שנאמר (משלי כב) טוב עין הוא יבורך. ולא די במתנת היד לבד, כי אם אשר נטע בנפשותינו מדת הנדיבות. על כן הזהיר ואמר ולא ירע לבבך אחר שנאמר נתן תתן לו:

===לו===

לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך (דברים טו). הוזהרנו להסיר מנפשנו מדת האכזריות. ונטוע בה נטעי נעמנים, הם הרחמים והחסדים הנאמנים. כמו שכתוב (שם כה) והלכת בדרכיו. ובעבור כי מן האפשר שלא יקפוץ את ידו ויחון את העני ולא מדרך רחמנות. כענין שנאמר (משלי יב) ורחמי רשעים אכזרי. על כן כתוב לא תאמץ את לבבך. ועונש האכזריות רע ומר. כאשר יתבאר בשער האכזריות בעזרת האל. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (דברים יג) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמין עליו מן השמים:

===לז===

ולא תחוס עיניך ולא תחמול ולא תכסה עליו (דברים יג:ט). הוזהרנו בזה שלא לחמול ולרחם על המחטיאים והמכשילים בני אדם. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כל הנעשה רחמני על האכזרים לסוף נעשה אכזרי על הרחמנים:

===לח===

לא תקום ולא תטור את בני עמך (ויקרא יט). אמרו רבותינו זכרונם לברכה אי זו היא נקימה אמר לו השאילני קרדומך אמר לו איני משאילך כדרך שלא השאלתני את שלך. ואיזהו היא נטירה. אמר לו הריני משאילך. ואיני כמותך שלא השאלתני. ואין העונש בזה על הדיבור אלא על נטירת הלב. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כי אזהרת הנטירה על דבר שבממון. אבל על דברי גאוה ובוז ודרישת רעה מותר לשום הדברים על לבו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה על זה כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם. אבל אם יבקשו ממנו מחילה יעבור על מדותיו:

===לט===

לא תשנא את אחיך בלבבך (ויקרא יט). הוזהרנו בזה להסיר מנפשנו מדת השנאה והיא מדה מעוללת פשעים רבים. ומסבבת כמה עלילות נשחתות. כמו לשון הרע שהוא שקול כנגד כמה חייבי מיתות בית דין כאשר יתבאר. וכמו דרישת רעה. והשמחה לאיד. וגרמת נזקים לחבירו. והליכת רכיל. ונקימה ונטירה. ומאבדת טובה הרבה מן הנפש. כאשר יתבאר בשער השנאה. וראה עד היכן הגיע עונש השנאה. כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה בית שני שהיו עוסקים בתורה ומעשים טובים מפני מה חרב. מפני שנאת חנם שהיתה ביניהם.

===מ===

ונשמרת מכל דבר רע (דברים כג). פירשו ז&quot;ל לא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה. ואף על פי שאינו מהרהר כדי לעשות. ודבר הלמד מענינו שכתוב אחריו (שם) כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה:

===מא===

ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם (במדבר טו). והזהרנו בזה שלא לחשוב לעשות עבירה וכל דבר פשע וחטא. כענין שנאמר (משלי כד) מחשב להרע. ושלא להרהר בדברי המינים. פן יכשל וימשך אחריהם. ואשר ישיב אל לבו כי הש&quot;י בוחן לב וחוקר כליות. איך יעיז פניו לטמא לבו לדבר בליעל יצוק בו. ואמר שלמה המלך עליו השלום (משלי כד) זמת אולת חטאת. עוד אמר (שם ו) שש הנה שנא ה' ושבע תועבות נפשו לב חורש מחשבות און:

===מב===

לא תשא שמע שוא (שמות כג). והוזהרנו בזה שלא לקבל לשון הרע. וכמו שאמר התרגום לא תקבל שמע דשקר.

===מג===

לא תחמוד בית רעך (שמות כ). ולא תתאוה בית רעך (דברים ח). הוזהרנו בזה שלא להתעולל עלילות ברשע לקחת שדה וכרם וכל אשר לרעינו, גם כי נתן מכרם. והוזהרנו על מחשבת הדבר הרע הזה שלא נסכים במחשבתנו לעשותו שנאמר לא תחמוד. ואם יכסוף אדם שימכור לו חבירו שדה או כרם או אחד מחפציו ולא יש את נפשו למכרו, ואם יפצר בו ברוב דברי תחנונים יבוש להשיב פניו, אסור לפצור בו, כי זה כמו הכרח ואונס. והחומד לקחת כל חפץ והוא איש נכבד, שאם ישאל שאלה אור פניו לא יפילון, אסור לשאול מעם רעהו מקח או מתת, בלתי אם ידע כי נתן יתן לו בנפש חפיצה. ולא ירע לבבו בתתו לו:

===מד===

מן האזהרות התלויות בלשון.
כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר (דברים כג). אמרו ז&quot;ל כי בכלל האזהרה הזאת. כי בהגותנו בתורת הש&quot;י. ובדברינו בתפלה לפניו. יהיה מחנינו קדוש ולא יראה בנו ערות דבר. לכן נצטוינו בזה להזכיר שם שמים בקדושה. ולעסוק בדברי תורה ותפלה בקדושה. ושלא להזכיר שם שמים ודברי תורה אם הוא ערום. או אם יש שם אדם ערום כנגדו. וכן הוזהרנו שיהיה המקום נקי. כמו שנאמר (שם) וחפרת בה ושבת וכסית את צאתך. וכ&quot;ש כי הוא מוזהר שלא להזכיר שם שמים אם אין ידיו נקיות. ואם נגעו ידיו בדבר הנמאס עליו ירחצם. וכענין שנאמר (תהלים כו) ארחץ בנקיון כפי. ובלכתו בדרך והוא מסתפק אם הדרך נקי אל יזכור שם שמים. ואל ידבר בדברי תורה. ואם יש דבר שאינו נקי לאחריו כגון צואה או נבלה או מי משרה. צריך שירחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח ולפניו כמלא עיניו. והזהירות בזה מדרכי יראת שמים. שנאמר (מלאכי ג) ליראי ה' ולחושבי שמו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (במדבר טו) כי דבר ה' בזה זה המדבר דברי תורה במבואות המטונפות. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (דניאל ב) יהיב חכמתא לחכימין מפני כי חכמים מכבדים את התורה ועוסקים בה בקדושה. ואלו נתנה לטפשים היו מדברים בדברי תורה במבואות המטונפות:

===מה===

ויש באזהרות התלויות בלשון שלוקין עליהן. כי כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה כל האזהרות שבתורה לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומקלל את חבירו בשם. והשבועה לשוא אף על פי שאין בה מיתת ב&quot;ד. עונשה חמור בידי שמים יותר מהרבה עבירות שיש בהן מיתות ב&quot;ד כי הנשבע לשקר מחלל את השם. שנאמר {{צמ|וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ|ויקרא יט}}.

וחילול השם עונשו למעלה מכל העבירות. ולא נכתב כן על אחת מן העבירות אלא על השבועה לשקר ועל ע&quot;ז שנאמר  {{צמ|כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי|ויקרא כ}}. ונאמר באזהרות ע&quot;ז  {{צמ|לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא|שמות כ}}. רצונו לומר - כי לא יסלח עון ע&quot;ז על דרך סליחתו לשאר עבירות. כענין שכתוב {{צמ|אֵי לָזֹאת אֶסְלַח לָךְ בָּנַיִךְ עֲזָבוּנִי וַיִּשָּׁבְעוּ בְּלֹא אֱלֹהִים|ירמיה ה}}. וכן כתוב באזהרות השבועה לשקר {{צמ|כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא|שמות כ}}. ונכתבה אזהרת השבועה לשקר אחר אזהרת עבודה זרה. יען וביען כי השבועה לשקר נמצא בכנפיה עון חלול השי&quot;ת.

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה בענין מה שכתוב  {{צמ|רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי וגו' פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי יְהוָה וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי|משלי ל}}. השניה קשה מן הראשונה. שנאמר {{צמ|וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל וגו' אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ וְאַחַר אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ עוֹד|יחזקאל כ}}. רצונו לומר - כי עון הנשבע לשקר בב&quot;ד חמור מעונש העובד כוכבים בסתר מפני חלול השם. ואמרו ז&quot;ל על כל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וממשפחתו וכאן ממנו ומכל העולם. ואם חייבו בית דין את האדם להשבע שבועה והוא יודע אשר פיו דיבר שוא. אסור לקבל עליו השבועה לאמר אנכי אשבע למען הפחיד את חבירו. אף על פי שאין בלבבו להשבע שנאמר {{צמ|לֹא תִשָּׂא|שמות כ}}. ויש בכלל משמעו לא תקבל להשבע לשוא. וכן אמרו ז&quot;ל במכילתין. ותרגום {{צמ|לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא|שמות כג}} לא תקבל. ואסור להשבע חנם אף על פי שהוא נשבע על האמת. שנאמר {{צמ|לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא|שמות כ}} ותרגומו למגנא.

וכן המסבב להשביע את חבירו חנם גדול עונו. כגון שהיה חברו חייב לו מנה ויכפיל על תביעתו למען יצא קו הדין על הודאתו למקצת להשבע שבועת התורה. או שתובע את חבירו על חנם אשר לא ידע ישאלהו ומשביעו שבועת היסת. ואמרו רבותינו כי זה האיש נקרא גנב שגונב דעת הבריות. ועליו נאמר  {{צמ|הוֹצֵאתִיהָ נְאֻם ה' צְבָאוֹת וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו|זכריה ה}}. ומי שהוא יודע שאם ישבע יחשדוהו בני אדם על שבועתו. יש לו להמנע ולחשוך נפשו מן השבועה לכבוד שמים. גם כי האמת אתו:

===מו===

{{צ|אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר}} ([[שמות כב]]). {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} ([[ויקרא יט]]). והזהרנו בזה שלא יקלל איש מישראל בשם ולא באחד מכל הכינויים. ומה שהוזכר בתורה אלהים לא תקלל ונשיא וחרש. כי בא להזהיר שלא לקלל השופט כאשר ירשיעוהו בדין. ולא את הנשיא כאשר יענוש אתו לשלחו ביד פשעו. והוצרך להזכיר החרש. פן תאמר אין עונש בקללתו. אחרי אשר איננו שומע ולא ישיגהו צער על קללתו. ובסוף פרשת משפטים נכתב אלהים לא תקלל. לאמר שלא תקלל השופט את המשפטים האלה. אבל השופט אשר לא כדת אותו תקלל. ואמר רבותינו זכרונם לברכה המקלל את חבירו או את עצמו בשם לוקה וענשו בידי שמים רב מאוד. שנאמר {{צמ|אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ. וְהִפְלָא יְהוָה אֶת מַכֹּתְךָ . וגו'.|דברים כח}} ופירשו רבותינו זכרונם לברכה ענין הפסוק הזה על מי שמקלל את חבירו או את עצמו בשם.

===מז===

ואסור לאדם שיאמר כן יושיעהו השם כאשר הדבר הזה דבר אמת. והנה הוא כזב, כי הנה קלל את עצמו בשם שמכלל הן אתה שומע לאו:

===מח===

יין ושכר אל תשת וגו' ולהורות את בני ישראל (ויקרא י) ולהבדיל בין הקודש ובין החול. אמרו רבותינו זכרונם לברכה השותה רביעית יין שאינו מזוג במים אל יורה. ואם שתה יותר מרביעית אף על פי שמזגו אל יורה:

===מט===

לא תונו איש את עמיתו (שם כה). באונאת דברים הכתוב מדבר כאשר הקדמנו למעלה. ואמרו רבותינו היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים היה בן גרים לא יאמר לו זכור מעשי אבותיך. וזהו שנאמר (שמות כב) וגר לא תונה ולא תלחצנו. לא תונה - בדברים. ולא תלחצנו - בממון. ובכמה מקומות הזהירה התורה על אונאת הגר מפני אשר שכח עמו ובית אביו ובא לחסות תחת כנפי השכינה. כענין שנאמר - (רות ב) ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת. ונאמר (שם) ותהי משכרתך שלמה מעם ה' אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו. משל לצבי שבא לעדר ושם ירבץ עם הצאן ירעה. וחמל עליו בעל העדר. כי עזב כר נרחב ויעמוד במקום צר:

===נ===

{{צמ|לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת|שמות כג}}. הוזהרנו בזה שלא לחזק ידי עוברי עבירה בדברים, ושלא להתחבר אל המסכימים אל העול, וכענין שנאמר {{צמ|לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר|ישעיה ח}}:

===נא===

ואסור להתחבר אל הרשע בעסקי העולם. שנאמר {{צמ|כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ|דברי הימים ב כ}}. ונאמר {{צמ|אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס וְאַל תִּבְחַר בְּכָל דְּרָכָיו|משלי ג}} ואמרו רבותינו זכרונם לברכה באבות של רבי נתן אל תהי חבר לרשע אפילו לדבר מצוה. ורבו דרכי מות הנמצאים בחברת הרשעים. וכבר גלינו על העון הזה וכובד ענשו:

===נב===

{{צמ|וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל|ויקרא יט}}. הוזהרנו בזה שלא להורות את בני ישראל אשר לא כדת ושלא כהלכה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה  [[משנה אבות א א|הוו מתונים בדין]]. ונמהרי לב להבין ולהרות לא יצילו את נפשם מתת מכשול לפני עור וחטאתם כבדה מאוד. כמ&quot;ש {{צמ|לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ|תהלים פב}}. ועוד אמרו [[משנה אבות ד יג|הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון]]. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה {{צמ|כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה|משלי ז}} [[סוטה כב א|זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה. וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה]]:

===נג===

עוד הוזהרנו מן המקרא הזה. להשיא עצה הוגנת לאשר יועץ עמנו, ולא להכשילו בעצה נבערה. ולא ייעץ את חברו לפי דרכו:

===נד===

וחייב אדם לחשוב מחשבות להעלות עצות הגונות ומתוקנות לחבירו. וזה אחד מעיקרי דרכי גמילות חסדים. שנאמר {{צמ|שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב וּמֶתֶק רֵעֵהוּ מֵעֲצַת נָפֶשׁ|משלי כז}}:

===נה===

{{צמ|לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ|ויקרא יט}}. אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי בכלל האזהרה הזאת שלא להוציא שם רע על איש מבני עמנו. ועונשו חמור בידי שמים. כאשר יתבאר במדרגת חייבי מיתה. עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה [[כתובות מו א|לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ אזהרה לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה]]:

===נו===

{{צ|וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ}} ([[שמות כג]]). לא יאמר אדם לחבירו שמור לי אצל עבודת כוכבים פלונית:

===נז===

{{צ|לֹא תְחָנֵּם}} ([[דברים ז]]). פירשו רבותינו ז&quot;ל (ע&quot;ז כ.) [[עבודה זרה כ א|לא תתן להם חן שאסור לאדם שיאמר: כמה נאה גוי זה]]. עוד פרשו, [[עבודה זרה כ א|שלא לתת להם מתנת חנם]].

===נח===

{{צ|וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ}} ([[במדבר יז]]). אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין קי.) [[סנהדרין קי א|כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנאמר ולא יהיה כקרח וכעדתו]]. ומותר לספר לשון הרע על בעלי המחלוקת. שנאמר {{צמ| וְלִי אֲנִי עַבְדֶּךָ וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא|מלכים א א}}:

===נט===

מי שאינו מחזיק במחלוקת על המתיצבים על דרך לא טוב ומושכי העון, הרי הוא נענש מפשעיהם לכל חטאתם, ועובר בלאו שנאמר {{צמ|וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא|ויקרא יט יז}}. ונאמר  {{צמ|מִימֵי הַגִּבְעָה חָטָאתָ יִשְׂרָאֵל שָׁם עָמָדוּ לֹא תַשִּׂיגֵם בַּגִּבְעָה מִלְחָמָה עַל בְּנֵי עַלְוָה|הושע י ט}}. פירוש - אם שם עמדו הדור הזה, לא השיגה אותם בגבעה מלחמה לבער הרע כאשר השיגה מלחמה לבני הדור ההוא. שם עמדו כמו אם שם עמדו, וכן ועזב את אביו ואם עזב. רצונו לומר - ממין חטא גבעה היה חטאתם. אכן הם היו טובים מאלה כי נקהלו ועמדו על נפשם לבער הרע. ונאמר {{צמ|אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה' אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' לְעֶזְרַת יְהוָה בַּגִּבּוֹרִים|שופטים ה}}. ונאמר {{צמ|לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ|דברים א}}. וכל מי שהוא לשי&quot;ת ימסור נפשו על קדושת ה'. שנאמר {{צמ|וַיֹּאמֶר מִי לה' אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי|שמות לב}}. ונאמר  {{צמ| וַיַּרְא פִּינְחָס וגו' וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ|במדבר כה}}. וחובה על כל ירא. אף כי אוהב טהר לב, להעיר קנאה כי יראה והנה יד שרים וסגנים במעל. ואמרו רבותינו (ב&quot;ר כו-ה): [[בראשית רבה כו|כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה]], שנאמר {{צמ|וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה|עזרא ט ב}}:

===ס===

ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך (ויקרא כה). לא ישתעבד אדם בחביריו. ואם אימתו עליהם או שהם בושים להחל דברו. לא יצוה אותם לעשות קטנה או גדולה. אלא לרצונם ותועלתם. ואפילו להחם צפחת מים או לצאת בשליחות אל רחוב העיר לקנות עד ככר לחם. אבל אדם שאינו נוהג כשורה מותר לצוותו לכל אשר יחפוץ:

===סא===

לא תחללו את שם קדשי (ויקרא כב), זה מחייבי כריתות כאשר יתבאר. ודע, כי ההפסד והאבדון המצוי בנפשות המון העם, הלא הוא על שפת לשון, כי הם מזכירים שם שמים לבטלה, וגם מזכירים מבלי מורא. ועל ענין זה פירשו רבותינו זכרונם לברכה מה שכתוב (ישעיה א) ישראל לא ידע. גם אינם מדקדקים בנקיות המקום ונקיון כפים. וחכמי ישראל היו מנדים ומשמתים המוציא שם שמים לבטלה, והיו חושדים אותו על השבועה, ואמרו (נדרים ז:) השומע מחברו שמזכיר שם שמים לבטלה, צריך לנדותו. ואם לא נידהו, הוא עצמו יהא בנידוי.

===סב===

ועל דברת בני האדם שאינם נזהרים בלשונם בכבוד ת&quot;ח בין בפניהם בן שלא בפניהם. נעשים אפיקורסים שאין להם חלק לעוה&quot;ב. וכן אבדון ארבע כתות הלא הוא בחטאת פימו דבר שפתימו. הכל כמו שיתבאר בשער הזה. על כן כתוב (משלי יח) מות וחיים ביד לשון:

===סג===

והתבונן וראה עון הלשון וכובד פשעו. כי המקלל אביו ואמו ענשו חמור מן המכה. כי משפט המקלל בסקילה שהיא החמורה במיתות בית דין. והמכה משפטו בחנק:

===סד===

וגם רבים נוקשים ונלכדים. בחללם החושים הנכבדים. חוש הראות. וחוש השמע. ונאמר על חוש הראות (במדבר טו) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. הוזהרנו בזה שאל יסתכל אדם באשת איש ובשאר עריות פן יוקש בם:

===סה===

ומן העבירות התליות בחוש הראות. רום עינים. כי הוא מעולל מן הגאוה שנאמר (תהלים קא,ה) גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל:

===סו===

ומדברי רבותינו על חוש השמע, (כתובות ה:) אל ישמיע אדם לאזניו דברים בטלים שהם נכוים תחלה לאיברים. ועל המאזין לכל פה דבור נבלה נאמר (משלי כב) שוחה עמוקה פי זרות. ישיתו לב לכל אלה    יראי אלהים ובעלי תשובה. להציל את נפשם מיד להבה. וכבר הקדמנו לך דברים נכבדים בענין זה. ובשערי גדרי הזהירות:

===סז===

מן האזהרות התלויות בקפיצת יד והמונע מן המעשה

לא תקפוץ את ידך מאחיך האביון וגו' השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו (דברים טו). למדנו מזה כי הנמנע מלהלוות לעני עובר בשני לאוין שהם השמר פן. ואם לעת אשר קרבה שנת השבע הוזהרנו שלא נחדול מלהלוות מיראת דבר השמטה. אף כי בזמן שלא יפסיד חובו. כי יגדל חטא הקופץ ידו מלהלוות. ועל גודל העון קרא הכתוב מחשבת צר העין מלהלוות &quot;דבר בליעל&quot;. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כל המעלים עיניו מן הצדקה כאלו עובד כוכבים. כתיב כאן פן יהיה דבר עם לבבך בליעל. ושם כתיב (שם יג) יצאו אנשים בני בליעל מקרבך. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כי נקרא צר העין בליעל. וכן כתוב (ש&quot;א כה) אל איש הבליעל הזה על נבל על שהיה צר עין שאמר לעבדי דוד (שם) ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי וגו'. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת סג.) גדול המלוה לעני יותר מן העושה צדקה:

===סח===

לא תעשוק את רעך (ויקרא יט). ואמר דוד עליו השלום (תהלים לו) לוה רשע ולא ישלם. (ויקרא יט) לא תלין פעולת שכר אתך עד בקר. (דברים כד) ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ב&quot;מ קי:):שכיר יום גובה כל היום וכל הלילה, שכיר לילה גובה כל הלילה וכל היום, אחד שכר הבהמה ואחד שכר האדם ואחד שכר הכלים עובר עליהם על בל תלין, קבלנות עובר עליו על בל תלין:

===סט===

לא תלין נבלתו על העץ (דברים כא). המלין את מתו עובר בלאו. זולתי אם הלינו לכבודו.

===ע===

לא תוכל להתעלם (שם כב). הוזהרנו בזה שלא להתרשל מהצלת ממון חברינו בין מטלטלין בין קרקעות כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שם) וכן תעשה לכל אבדת אחיך לרבות אבדת קרקעות. כגון אם היו מים שוטפים ובאים שם חייב לגדור בפניהם. אף כי הוזהרנו להשתדל בהצלת חברנו ולשית עצות לעזרתם בעת צרתם. וכן כתוב (ויקרא יט) לא תעמוד על דם רעך. ואמר שלמה (משלי כד) התרפית ביום צרה צר כחך. פירושו - אם יש לך כח להציל בעצה או בהשתדלות ואתה מראה את נפשך שאין בך יכולת. יקצר כחך. מדה כנגד מדה. ונאמר אחריו (שם) כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תוכן לבות הוא יבין ונוצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו. הנה המניעה מן ההצלה ושית עצות על העזר הקב&quot;ה יחשוב לו כפעלו (אמר העורך: נ&quot;ל שכוונתו בביאור הפסוק. שאף שעון המניעה היה בשב ואל תעשה מ&quot;מ יחשב לו לעון כאלו עשה לרעהו רעה בפועל שאותו הרעה שבאה לחבירו במקום שהיה יכול להנצל על ידי חבירו יחשב לזה הנמנע מן ההצלה כאלו הוא פעל ועשה וזהו והשיב לאדם כפעלו):

===עא===

וטוב ונכון מאוד להיות בכל עיר ועיר מתנדבים בעם מן המשכילים להיות נכונים ומוזמנים לכל דבר הצלה. בהיות איש או אשה מישראל שרוים בצער. והנה נתחייבנו לטרוח בשור אחינו או שיו הנדחים. להיות עמנו עד דרוש אחינו אותו. עתה מה לעשות יקר וגדולה לבעליהם. וכן כתוב (ישעיה נח) ועניים מרודים תביא בית:

===עב===

הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא יט). הוזהרנו בזה שלא נשא חטא בחטא חבירנו בהמנענו מהוכיח אותם. ואם איש אחד יחטא. בהגלות נגלות חטאו. כל העדה יענשו עליו אם לא יוכיחוהו בשבט מוסרם. וכן כתוב (יהושע כב) הלא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו. ונאמר (דברים כט) והנגלות לנו ולבנינו עד עולם. ואפילו אומות העולם אמרו (יונה א) ונדעה בשל מי הרעה הזאת. אף כי ישראל שהם ערבים זה בזה.

===עג===

ולהנצל מן העונש הזה. נכון הדבר לבחור אנשי אמת ולחזות מכל העם אנשי חיל. לתתם ראשי השגחה על כל שוק ומגרש משכנותם, להשגיח על שכניהם ולהוכיחם על כל דבר פשע ולבער הרע:

===עד===

כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו (דברים כג). הנה יש עונש באיחור הנדרים והצדקות אף על פי שמשלם אותם אחרי כן. ואם נדר אדם לתת צדקה לעניים חייב לשלם אותו מיד. ואם מדרך השכחה יארע לו איחור הנדרים. אף גם זאת ענוש יענש. כי אחרי שהוא יודע שהשכחה מצויה באדם. היה לו לזכור נדריו ולהעלותם על לבו תמיד לבלתי ישכחם. כענין שנאמר (משלי כ) מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר. על כן ענשו חמור על פשיעתו. שנאמר (קהלת ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך. פירושו - אל תתן את פיך לחטיא וגו' למה תדור אם אינך זהיר בנדרך ותביא עליך אשם. וכבר הקדמנו לבאר המקרא הזה בשערי גדרי הזהירות. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה בעון נדרים בנים מתים שנאמר וחבל את מעשה ידיך. עוד יתפרש המקרא על ענין לשון הרע כי יענש על הפשיעה בו. אף על פי שלא נתכוין לבזות לחבירו. (אמר העורך: וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה בספרי הביאו רש&quot;י בפי' התורה גבי מרים וז&quot;ל ומה מרים שלא נתכוונה לגנותו וסיים בספרי אלא לשבח משום מצות פריה ורביה וכו'.)

והנה נצטוינו שלא לנדור נדרים שנאמר (דברים כג) וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא. ורבותינו דרשו מזה שאם תדור יהיה בך חטא. כי הנדר מכשול לפני הנודר פן יחל דברו או יאחר לשלם. אבל צדיק חונן ונותן מבלתי שידור. זולתי כאשר יקרא מן המצר כי אז ידור נדר. כענין שכתוב (בראשית כח) וידר יעקב נדר לאמר וגו'. וכן בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל ידרו נדרים לחזק ידים רפות.

(אמר העורך: נ&quot;ל כוונתו במ&quot;ש לחזק ידים רפות. רצונו לומר - שיזרז שאר העם אשר מדת הנדיבות רופפת בידיהם כי לא הורגלו בכך. וע&quot;י שהוא נודר בפרהסיא ברוב עם נשא לבם אותם להתנדב גם הם. וכ&quot;כ בד&quot;ה א' ויאמר דוד המלך לכל הקהל וגו' ובכל כחי הכינותי וגו' ומי מתנדב למלאות ידו היום לה'. ויתנדבו שרי האבות וגו' וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו לה' וגם דוד המלך שמח שמחה גדולה):

===עה===

המדרגה הה' לאו שיש בו מעשה.

אמרו רבותינו זכרונם לברכה לאו שיש בו מעשה לוקין עליו. והמלקות ארבעים חסר אחת. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה מלקות תחת מיתה עומדת. ואמרו מי שלקה ושנה כונסין אותו לכיפה. וחובה על המוכיחים לחפש דרכי העם. ולחקור ולדעת במה יכשלו. ולהזהירם. כי יש אזהרות רבות אף על פי שהם שומרים מקצת האזהרה, מבטלים הם מקצתם. כגון איסור מלאכה בשבת שהם שומרים שבת מחללו ברוב. ויש מלאכות שאין מקצת העם נזהרים בהם. לפי שאינם ידועים אצלם ותלין אתם משוגתם, תחת אשר לא ילינו בקרב חכמים ותורה לא יבקשו מפיהם. על כן תורות עברו ונענשו. כמ&quot;ש (ישעיה כו) יוחן רשע בל למד צדק. ויש פושעים יכשלו בם כי לא הורגלו בנעוריהם בית אביהם להזהר בהם ונחלו אבות ולא ישמעו לקול מורים. ואלה עושים בזדון:

===עו===

וכן כל העם נזהרים מדם הנפש ומדם התמצית. ומקצתם אינם נזהרים בהכשר המליחה להוציא הבשר מידי דמו כמשפט. וכהנה רבות מאוד מבלי דעת ואין תוכחת. וכמו שנאמר (משלי כט) באין חזון יפרע עם:

===עז===

ויש אזהרות שאין מקצת ההמון שומרים עיקר האזהרות כמו החבלה וההכאה. שהמכה את חבירו עובר בשני לאוין. שנאמר (דברים כה) ארבעים יכנו לא יוסיף פן יוסיף, ורבים עוברים על הלאוין האלה בהכאת נשותיהם. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כל המרים יד על חבירו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע. שנאמר (שמות ב) ויאמר לרשע למה תכה רעך, למה הכית לא נאמר אלא תכה. ואיוב אמר (איוב לא) אם הניפותי על יתום ידי. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה רב הונא קצץ יד המכה אמר (שם לח) וזרוע רמה תשבר:

===עח===

וכן בהשחתת הזקן. שנאמר (ויקרא יט) ולא תשחית את פאת זקנך. והחטאים מניחים חוט השער. ועקרי פרקי הפאות לא נדע מקומם איה, והנם בנים משחיתים בעיקר הפאה, והקפת פאת הראש גם במספרים כעין תער:

===עט===

ויש אנשים אשר לא נשמרו בבגד כלאים שעטנז. כי יתפרו בגד צמר בחוט הפשתים. או יעשו מבגד פשתים שפה לפי בגד הצמר:

===פ===

איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו (ויקרא יח). כל קירוב בשר אסור כגון הנגיעה בידי אשת איש. ופירושו - לגלות ערוה. כי הקריבה מביאה לידי ערוה. וכי תאמר בלבבך איפה נמצא בכתוב כי גדרה התורה גדר כי תאמר אשר אסרה מגע יד ליד להיות גדר לעבירה. נשיבך דבר. הנה במצות הנזיר אשר עיקר נזירותו פן ישתה וישכח מחוקק או יתעהו רוח זנונים. אוסרתו התורה מכל אשר יעשה מגפן היין. וכל זה לגדר הרחקה ממשתה היין. וכן אמרו רבותינו במדרש:

===פא===

ולפני עור לא תתן מכשול (שם יט). אמרו רבותינו כי הוזהרנו בזה לבלתי הכות אדם בנו הגדול. פן תהיה לפוקה ולמכשול לחטוא בלשונו ולהקלות אביו. וכן הוזהרנו בזה שלא לזמן כל מכשול עון לישראל וגם אל הנכרי. שלא יתן כוס יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח. גם לא יושיט אליו את אשר אסור לו. ולא יכשילהו באחד מן הדברים שהוזהרו בני נח עליהם.

===פב===

לא תשחית את עצה לנדוח עליה גרזן (דברים כ). כי הוזהרנו בזה שלא לכרות כל עץ מאכל גם לבנות לו מצור, כל זמן שימצא מאילני סרק די ספוקו. וכן הוזהרנו בזה שלא לפזר ממון לריק אפילו שוה פרוטה. ואמרו רבותינו המקרע על מתו יותר מדי לוקה. וכל שכן המשבר כלים בחמתו. כי שתים רעות עשה. השחית ממון. והשליט את כעסו להעבירו על דברי תורה. כי מעתה יש עמו מלחמה מיצר הכעס להעבירו על דתו. כענין שכתוב (משלי כט) ובעל חמה רב פשע. וכבר הקדמנו לך מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה אם ראית אדם שהוא משבר כלי בחמתו יהיה בעיניך כאלו עובד כוכבים שכך דרכו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עבוד אלהים אחרים. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכין לו. אף כי הוזהרנו שלא להשחית הגוף במסירתו לסכנות. או בסיגוף הגוף לבלעו חנם בתעניות מתוך צערו וכעסו. ולא להתאבל על מתו. אבל המתאונן והמתאבל על עוונותיו עליו נאמר (ישעיה נז) דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחומים לו ולאבליו. ונאמר (בראשית ט) ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש ואמרו רבותינו זכרונם לברכה מיד נפשותיכם אדרוש את דמכם:

===פג===

שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל (ויקרא יט). הערלה נוהגת בחוצה לארץ ואסורה בהנאה. וכל אשר יאסר בהנאה אסור לתתו במתנה לעובד כוכבים. ועל כן הוצרך הכתוב להתיר לתת נבלה לנכרי להודיע כי מותרת היא בהנאה, שנאמר (דברים יד, כא): לא תאכלו כל נבלה, לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה. והנותן לגוי ערלה או חמץ בפסח או בשר שנתבשל בחלב - לוקה. וכן אם יתן מהן לפני כלב שמזונותיו עליו. ומצות ערלה וכלאי הכרם בין בארץ בין בחוץ לארץ לשרוף אותם באש. ואם יש לגוי אילן ערלה, אסור לישראל ללקוט ממנו פרות לצורך הגוי אפילו בחנם, לפי שהוא נהנה בזה שיחזיק לו הגוי טובה, וכן אסור לישראל להשקות לגוי מיינו של גוי עצמו בין בשכר בין בחנם. וכרם רבעי אסור בהנאה בלא פדיון, ואין פודים אותו עד שיבואו פרותיו לעונת המעשרות. ואימתי עונת המעשרות? משנגמרו פרותיהם, כענין ששנו רבותינו זכרונם לברכה (ריש מס' מעשרות): מאימתי הפרות חייבים במעשר? התאנים משיבחילו וכו':וכרם רבעי אסור בהנאה בלא פדיון.

===פד===

על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה (בראשית לב). גיד הנשה אסור בהנאה. ואסור לתתו לעבדו ושפחתו הכנעני. ואוסר לשלוח ירך לכנעני וגדי הנשה בתוכה

(הערת העורך: וכן הביא הרא&quot;ש ר&quot;פ גיד הנשה בשמעתא דשולח אדם ירך לכנעני בשם רבינו המחבר. ולא קי&quot;ל כותית בהא. אלא כדעת הרמב&quot;ם ושאר פוסקים דג&quot;ה מותר בהנאה ושולח ירך לכנעני וג&quot;ה בתוכו. ומבואר בטור ש&quot;ע י&quot;ד סימן ס&quot;ה):

===פה===

לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו (ויקרא יט). אמרו רבותינו לא תגנובו על מנת למיקט, שלא יאמר, אגנוב כלי פלוני כדי שיצטער ונקוט בפניו (אמר העורך: מלשון ונקוטתם בפניכם-יחזקאל לו) ויזהר בשמירת כליו ואחר כך אחזירנו לו. וכן אסור ליטול כלי מבית חבירו דרך גנבה להשתמש בו ולהחזירו. ולא יגנוב את שלו מאחרי הגנב, שלא יראה כגנב:

===פו===

לא תנחשו ולא תעוננו (שם יט). לא תנחשו כגון אלו המנחשים בחולדה ובעופות. פתו נפלה מפיו. צבי הפסיקו בדרך. ואמר אות הוא כי לא יצליח דרכו. וסר מן הדרך בעבור זה. והדומה לענינים האלה. שלא ילך לקראת נחשים הן לעשות מעשה הן להמנע מן המעשה. לא תעוננו. לשון עונות ושועות שאומר יום פלוני יפה להתחיל מלאכה. שעה פלונית קשה לצאת. ואין לשמוע אל הוברי שמים. אבל יבטח לבך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ. על כן כתוב על הענין הזה (דברים יח) תמים תהיה עם ה' אלהיך. למדנו מזה כי המעוננים והקוסמים נעדרים בטחון. והעלילות הנשחתות ההם מעשה ארץ כנען. שנאמר (שם יד) כי הגויים ההם אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך.

===פז===

{{צמ|לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט|ויקרא יט}}. הרי הוא אומר אחרי כן לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפוט עמיתך. ומהו משפט האמור בתחלת המקרא. אמרו רבותינו זכרונם לברכה  הוא המדה והמשקל והמשורה. מלמד שהמודד נקרא דיין. שאם שקר במדה הרי הוא כמקלקל את הדין וקרוי עול ומשוקץ וחרם ותועבה. וגורם לחמש דברים כמעוות הדין. מטמא את הארץ. ומחלל את השם. ומסלק השכינה. ומפיל העם בחרב. ומגלה אותם מארצם [[ספרא_על_ויקרא_יט|(ספרי ויקרא, קדושים יט, פד)]]. וכן נאמר למטה (שם) {{צמ|לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי וגו'|ויקרא יט}}. במדה. וזו מדת הארץ. במשקל כמשמעו. ובמשורה היא מדת הלח והיבש. אבני צדק הם המשקלות ששוקלים כנגדם. איפה היא מדת היבש. הין זו מדת הלח. אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי וגו' אני הבחנתי במצרים בין טיפה של בכור לטיפה שאינה של בכור ואני נאמן ליפרע ממי שטומן משקלותיו במלח כדי להטעות הבריות שאין מכירין בהן.

===פח===

לא תהיה לו כנושה (שמות כב). הוזהרנו בזה שלא לצער את הלוה. ולא יעבור המלוה לפניו ויודע שאין לו מה לפרוע כי הוא מציק לו ומרפה את רוחו בזה ואמרו רבותינו זכרונם לברכה הרי הוא כאלו דן אותו בשני דינין שנאמר (תהלים סו) הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים. וראוי לעטות קנאה להוכיח המסתוללים בעמנו במקצת מקומות לאסור הלוה בזיקים, גם כי לא יזדמן לו לפרוע:

===פט===

לא תשימון עליו נשך (שמות כב). אזהרה לעדים. שהמלוה והלוה והעדים עוברין בלא תעשה. על כן אמר לא תשימון לשון רבים. אחר שאמר לא תהיה לו כנושה. לפי שהוא אזהרה לעדים:

===צ===

כל מום לא יהיה בו (ויקרא כב). הוזהרנו בזה שלא להטיל מום בבכור אפילו בזמן הזה:

===צא===

{{צ|לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו}} ([[דברים כב]]). הוזהרנו בזה שלא לחרוש ושלא לדוש בשני מינים כשהם מצומדים בעול או בחבל. והוא הדין שלא להנהיגם כשהם מצומדים. וזה שהזכיר חרישה דיבר הכתוב בהווה. ואפי' להנהיגם בקול אסור. ושתי פרידות זו בת סוסיא וזו בת חמורה שני מינים הן ואסור להנהיגן יחד. ואסור להנהיג הפרד עם הסוס או עם החמור: {{צמ|בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם|ויקרא יט יט}}. פִּרְדָּה שֶׁתָּבְעָה זָכָר, אֵין מַרְכִּיבִין עָלֶיהָ לֹא סוּס וְלֹא חֲמוֹר אֶלָּא פֶרֶד שֶׁהוּא מִינָהּ, כְּגוֹן שֶׁהַפִּרְדָּה וְהַפֶּרֶד אִמּוֹתֵיהֶן שָׁווֹת, שְׁנֵיהֶם בְּנֵי סוּסְיָא אוֹ חֲמוֹרָה:

===צב===

{{צ|וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם}} ([[ויקרא כו]]) הוזהרנו בזה שלא להשתחוות על רצפת אבנים בבית הכנסת ובכ&quot;מ חוץ מבית המקדש.

===צג===

{{צ|אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם}} ([[ויקרא יא|שם יא]]). הוזהרנו בזה שלא לאכול הדברים הנמאסים על הנפש. שלא יאכל דג או חגב עד שימות. וכן לא ישתה בקרן מקיזי הדם. והמשהה את נקביו עובר משום בל תשקצו את נפשותיכם:

===צד===

{{צ|אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה}} ([[ויקרא יט|שם יט]]). פירשו רבותינו כי בא הכתוב הזה להזהיר שלא ימסור אדם בתו פנויה לביאה שלא לשם קדושין ולא תזנה הארץ, שאם אתה עושה כן הארץ מזנה ועושה פירותיה במקום אחר ולא בארצכם. וכן הוא אומר {{צמ|וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ|ירמיה ג}}: ולא הותרו פילגשים בלא כתובה ובלא קידושין אלא למלך, שאימתו מוטלת על הבריות, ולא יזנו אחרים עמה, על כן ייחוד המלך על הפילגש כעין אישות. ואחר היתר הפילגשים למלך גזרו רבותינו על כלה בלא ברכה שתהא אסורה על בעלה כנדה:

===צה===

והנה ראית עונש המייחד לו פנויה לזנות. כי נאמר על זה {{צמ|וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה|ויקרא יט}}. והבא על הפנויה פעם אחת דרך מקרה לוקה מכת מרדות מדברי סופרים, מלבד המכשלה הגדולה והרעה אשר תמצא את הבאים אל הפנויה. כי היא בושה לטבול מטומאת נדתה במי נהר או מקוה מים פן יגלה לרבים קול זנותה. על כן תהיה בנדתה. טומאתה בשוליה לא זכרה אחריתה. עוד אמרו רבותינו ([[סנהדרין עו א|סנהדרין עו.]]) אל תחלל את בתך להזנותה הרי זו אזהרה שלא ישיא אדם את בתו לזקן:

===צו===

{{צ|לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה}} ([[דברים יד]]). אמרו רבותינו זכרונם לברכה כל שנפסלה בשחיטתה נבלה. ולמוכיחים יונעם. העד בעם. ויזהרו בתורת השחיטה ודקדוקיה. להשלים חוקיה. ויבחרו להם בכל חוקיה שוחט ירא חטא כי עם רב מישראל תלוים עליו במצות השחיטה והבדיקה. וגם אמנה אמרו רבותינו זכרונם לברכה רוב מצויים אצל שחיטה מומחין הן. יש מקומות מבלי משים ואין תוכחת. מצויים שם רבים מן העם הנמצאים אצל שחיטה בלתי מומחים בתושיה. ועוד ראינו במקצתם שערוריה. כי רבים מן המומחים רחקו לבם מיראת חטא. ואשר איננו ירא. לבו לא יבין לדקדק בבדיקת הסכין. כי צריך לכוון את לבו במאד מאד בבדיקתו. הלא תראה כי יבדוק אדם פעמים ושלוש ולא ירגיש בפגימה דקה. לאחר כן ימצאנה. כי הכין לבו באחרונה. ובחינת חוש המישוש כפי כונת הלב. מלבד כי יפשע גבר מבלי יראה. בבדיקת הסימנים ויתר דרכים וצדדין בהגלות נגלות לפני כל יודעי דת ודין:

===צז===

{{צ| וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח}} ([[שמות כג]]). אפילו על מנת לזכות את הזכאי ולחייב את החייב. ואף על פי שהסכימו שני אנשים אשר להם הריב לתת לו שכר בשותפות. כך אמרו רבותינו זכרונם לברכה הנוטל שכרו לדון דיניו בטלים. אבל רשאים ליתן לו שכר ההפסד אשר יפסיד באשר יפריעוהו ממעשיו. אם ההפסד ניכר וקצוב וידוע לבני אדם ובלבד שלא יתן אחד מהם בשכר ההפסד יותר מחבירו:

===צח===

אמרו רבותינו זכרונם לברכה ושחד לא תקח אפילו שחד דברים. שאם אמר לו אחד מהם דברי חונף יחשוך נפשו מן הדין ההוא. ואם הביא אליו תשורה בבואו לדון לפניו לא יקחנה מידו. ואם הקדים והעביר מנחה על פניו ולקח את מנחתו כבר נפסל השופט הזה לשפטו:

===צט===

{{צ|כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ וגו'}} ([[שמות יב]]). אמרו רבותינו מתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש ביום טוב הותרה שלא לצורך אוכל נפש. ובלבד שהוא לצורך היום. כענין שאמרו מוציאן את הס&quot;ת לרשות הרבים בי&quot;ט לקורא בו ביום ההוא. אבל אסור להוציא לצורך חול. זולתי לצורך י&quot;ט. ורבים מן העם חוטאים להוציא מפתח תיבתם לרשות הרבים בי&quot;ט גם כי אין בתיבה מכל מאכל אשר יאכל בי&quot;ט:

===ק===

{{צ|וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה}} ([[דברים כב]]). אזהרה למעביר שער בית השחי ובית הערוה:

===קא===

{{צ|וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ}} ([[דברים כב|שם]]). אזהרה למעמיד כלב רע בתוך ביתו וסולם רעוע בתוך ביתו:

===קב===

{{צ|לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ}} ([[דברים טו|שם טו]]). הבכור נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ. ובכור שנתערב במאה או באלף אוסר את כלן בהנאה:

===קג===

{{צ|לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם}} ([[דברים יב|שם יב]]). אזהרה למוחק את השם:

===קד===

{{צ|וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ}} ([[ויקרא יח]]). הוזהרנו בזה להתרחק מכל דרכי האמורי. ומהם הלחשים והקמיעים שאינם מן המומחה לרפואה:

===קה===

{{צ| וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה}} ([[ויקרא כג|שם כג]]). החדש אסור מן התורה גם בחוצה לארץ:

===קו===

כתבנו מקצת הדברים אשר שוגגים בהם רבים מבלי הדעת. כי לא גלו עליהם את אזנם. ומקצת הדברים אשר ידעו כי אסורים ולא ידעו חומר האיסור. וזכרנו מהם למען לא ילין העם המשגה בהם. ישמע חכם ויוסיף לקח להזהיר את העם על הדברים אשר תקראנה אותם כאלה עליהם. והמשכילים יזכירו. וכזהר הרקיע יזהירו:

===קז===

המדריגה הו' מיתה בידי שמים.

ההפרש אשר בין מיתה וכרת. כי חיוב המיתה. עליו ולא על זרעו. ובעונש הכרת. והוא וזרעו נכרת. אולם אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי על ענין אחד ועל צד ינשא חומר המיתה בידי שמים מן הכרת. כי מי שהוא חייב מיתה בידי שמים עולה מות בחלוניו. ובעלי חיים מקנה קנינו מתים. פרתו רועה באפר והיא מתה. תרנגולתו רועה באשפה והיא מתה. וידבק המות בו עד כלותו אותו.

===קח===

וחייבי מיתות בידי שמים נסדרו במשנה מקצתם, כמו האוכל את הטבל, והוא הדגן שלא נתקן בהפרשת תרומה ומעשרות ממנו, והמצוה הזאת נוהגת בארץ ישראל, וכגון כהן טמא שאכל תרומה טהורה, וזר שאכל את התרומה:

===קט===

ויש בהם אשר בארו אותם רבותינו זכרונם לברכה בגמרא ובמדרשים, ורובם יש ללמוד אותם מן הפסוק, כגון המענה אלמנה ויתום, שנאמר (שמות כב, כא-כג) &quot;כל אלמנה ויתום לא תענון, אם ענה תענה אותו וגו' וחרה אפי&quot;, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (מכילתא שמות, כב, כב) אחד הצועק ואחד שאינו צועק, רצונם לומר, כי נענש מענה יתום ואלמנה אחת דתו אם צעוק יצעק המתענה תחת ידו ואם החריש יחריש, אבל ממהרים ליפרע ממנו כאשר יצעק היתום אל השם יתברך:


===קי===

והגוזל את העני, שנאמר (משלי כב, כב-כג) &quot;אל תגזל דל כי דל הוא כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש&quot;. וכבר בארנו זה במדרגה השלישית. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא קמא קיט.) כל הגוזל את העני כאילו נוטל הימנו נשמתו, שנאמר (משלי א, יט) &quot; כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח&quot;, פעמים שמקפח פרנסתו אפילו בגזלה פחות משוה פרוטה, על כן דם יחשב לאיש ההוא, דם שפך אם גזל ממנו שוה פרוטה:

===קיא===

והמוציא שם רע, שנאמר (במדבר יד, לז) &quot;וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה'&quot;. אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ערכין טו.) אם המוציא שם רע על הארץ ענשו במיתה, המוציא שם רע על איש ישראל שנתחייב בתורה ובמצוות על אחת כמה וכמה! ונאמר (דברים כב, יט) &quot;וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע וגו'&quot;, הנה לא הזכיר הכתוב חטאו על אשר היה מבקש נפש האשה ומסבב להמיתה בבית דין בעידי שקר אשר הביא על זנותה, והזכיר עון הוצאת שם רע, כי הוא העון הגדול יותר מן המבקש נפש לספותה, כי צער הכלימה מר ממות. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (כתובות מו.) על הוצאת שם רע חייבו הכתוב מלקות וממון, לא על דבר אשר בקש להמיתה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ירושלמי בבא קמא פרק ח, הלכה ז) כי המוציא שם רע בדברי פגם משפחה אין לו כפרה עולמית, כי לא דיו במחילת החיים אשר המה חיים עדנה, כי סבב להחפיר ולהבאיש מולדתם אשר הולידו. ועוד אנחנו מוסיפים באור בזה בבאור חומר עון ארבע מיתות:

===קיב===

והמשחק עם התינוקות ומנאף בין ביד ובין ברגל חייב מיתה בידי שמים. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (נדה יג, ב) כי ענשו כעונש דור המבול שהיו משחיתים דרכם, וכן העושה כמעשה ער ואונן, דש מבפנים וזורה מבחוץ לאבד הזרע, חייב מיתה, שנאמר (בראשית לח, י) &quot;וירע בעיני ה' אשר עשה וימת גם אותו&quot;, ונאמר על המוציאים את הזרע לבטלה (ישעיה נז, ה) &quot;הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים וגו'&quot;:

===קיג===

ותלמיד חכם שאינו נוהג בצניעות חייב מיתה בידי שמים, לפי שמרחיק אהבת הבריות מן התורה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קיד.) כי על זה נאמר (משלי ח, לו) &quot;כל משנאי אהבו מות&quot;. פירוש: &quot;משנאי&quot; - משניאי, שהם גורמים להבריות לשנוא את התורה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא פו.) בזמן שאדם קורא ושונה, ודבורו בנחת עם הבריות, ומקחו ומתנו בשוק נאה, ונושא ונותן באמונה, מה הבריות אומרות עליו: אשרי אביו ואמו שלמדו לו תורה! אוי להם לבני אדם שלא למדו תורה! פלוני שלמד תורה ראיתם כמה יפים דרכיו וכמה מתוקנים מעשיו! עליו הכתוב אומר (ישעיה מט, ג) &quot;ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר&quot;. ובזמן שאדם קורא ושונה, ואין דבורו בנחת עם הבריות, ואין מקחו ומתנו בשוק נאה, ואינו נושא ונותן באמונה, מה הבריות אומרות עליו: אוי לו לפלוני שלמד תורה! אוי לו לרבו ולאביו שלמדו לו תורה! אשרי בני אדם שלא למדו תורה! פלוני שלמד תורה ראיתם כמה מכוערים מעשיו כמה מקולקלים דרכיו! עליו הכתוב אומר (יחזקאל לו, כ) &quot;ויחללו את שם קדשי באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו&quot;:

===קיד===

אמרו רבותינו זכרונם לברכה (מסכת דרך ארץ יא) כל שיש בית המדרש בעירו ואינו הולך שם חייב מיתה:

===קטו===

והחולק על ישיבתו של רבו חייב מיתה:

===קטז===

והמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (עירובין סג.) לא מתו נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה על חטא ההקרבה, כי כונתם היתה לשם מצוה, כי אמרו הנה כתוב בתורה (ויקרא א, ז): &quot;ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח&quot; אף על פי שיורדת האש מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט, אבל ענשם היה מפני שהורו הלכה בפני משה רבינו:

===קיז===

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות פרק ה, משנה ח) דבר בא לעולם על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין ועל פירות שביעית. ואמרו עוד (שם משנה ט) בארבעה פרקים הדבר מתרבה, ברביעית ובשביעית ובמוצאי שביעית ובמוצאי החג שבכל שנה, ברביעית מפני מעשר עני שבשלישית, בשביעית מפני מעשר עני שבשישית, ובמוצאי שביעית מפני פירות שביעית, ובמוצאי החג שבכל שנה מפני גזל מתנות עניים. וראינו מזה, כי יש מיתה בידי שמים על גזל מתנות עניים, ותדע ובחנת מזה חומר הנודר לצדקה ואינו משלם:

===קיח===

גם הקופץ ידו מאחיו האביון ומבשרו התעלם דומה לאלה, כי אחרי אשר נתחייב לתת הנה הוא כגוזל מתנותיו:

===קיט===

המדריגה הז' חומר הכרת.

העונש שחייב על זדונן כרת. [שחייב] השוגג בהם להביא חטאת. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי אין אדם חייב להביא חטאת זולתי בדבר שעונש על זדונו כרת. והכרת שנכרת הוא וזרעו. כענין שנאמר (ויקרא כח) חטאם ישאו ערירים ימותו. וחייבו הכרת על שני החלקים.

===קכ===

החלק האחד שנכרתים מן העולם הזה. כגון הבא על אחותו. ועל אחות אביו. ועל אחות אמו. ועל אחות אשתו. ועל אשת אחיו אחר שלוחיה או אחרי מות בעלה. וכן הבא על אשת אחי אביו ועל אשת אחי אמו. והאוכל חלב ודם. ואוכל חמץ בפסח. והעושה מלאכה ביום הכיפורים. ומי שלא עשה פסח. והבא על הנדה:

===קכא===

והחלק השני שנכרתים מן העולם הזה והעולם הבא כגון העובד עבודת כוכבים. והעושה עבירות בפרהסיא. והבוזה את התורה. כגון המבזה את לומדיה ואוהבי השי&quot;ת. והפר ברית בשר. ואנו מבארים היטב ענין הכתות ההם במדריגה האחת עשרה.

===קכב===

ומי שנתחייב כרת. פעמים שתאריך לו הזכות בעולם הזה שנים ושלשה דורות. ואיחור המות לרשעים לשלם שכרם בעולם הזה ולאבדם מן העולם הבא. שנאמר (דברים ז) ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל פניו ישלם לו. ומפרש הדבר בדברי דוד המלך עליו השלום (תהלים צב) איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד. וכן אמר אסף עליו השלום (תהלים עג) כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה כי אין חרצובות למותם וגו' עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם. פירושו - כי הנקמה ברשעים באחריתם. כמו שנאמר (משלי כד) כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך:

===קכג===

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה אמר ר' יאשיהו מפני שלשה דברים הקב&quot;ה מאריך פנים עם הרשעים בעולם הזה. שמא יעשו תשובה. או עשו מצות שישלם להם הקב&quot;ה שכרם בעולם הזה. או שמא יצאו מהם בנים צדיקים שכך מצינו [שכאשר] האריך פנים לאחז יצא ממנו חזקיה וגם אמון יצא ממנו יאשיהו וגם שמעי יצא ממנו מרדכי:

===קכד===

וענין הכרת קיצור השנים. כענין שנאמר (משלי י) ושנות רשעים תקצורנה. ויש בענין קיצור השנים הפרש בין מיתה לכרת. כי הכרת - מות האדם קודם חמשים שנים. והמיתה - קודם ששים, כמתי מידבר. רצונו לומר - כי מי שנגזר עליו לחיות שבעים או שמונים שנה ונתחייב מיתה ימות פחות מבן ששים. אבל יש צדיקים שמספר ימיהם פחות מששים. כמו שאמרו בן חמשים ושתים זו היא מיתתו של שמואל הרמתי. ונאמר (במדבר ד) אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי מתוך הלוים ודרשו רבותינו זכרונם לברכה מזה כי הכרת קודם חמשים שנה. פירושו - המקרא אל תהי נסיבה מאתכם להכרית שבט הקהתי מתוך עבודת הלוים. כי אם לא תשמרו אותם שלא יבואו לראות כבלע את הקודש יכרתו מתוך עבודת הלוים, וימותו קודם חמשים שנה שנאמר (שם ח) ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה וגו':

===קכה===

ויש בחייבי כריתות אשר גורם לזרעו מוקש רע ושחיתות. לבד מאשר אחרית הזרע להכרית. והוא הבא על הנדה. וההוא יקרא זרע מרעים. כי יהיה תו העזות על מצחו בעוד בחיים חיותו. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה עז פנים הלא הוא בן אשה נדה. ותהי עונות הבן על עצמות האב. כי הוא עולל לנפשו להיות פושע מבטן. ואוי לרשע רע כי שחת לו. והכרת תכרת נפשו ונפש אשתו. וזרעו בליעל כלו נכרת. והאשה הנה היא בנדת טומאתה גם אם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים כמשפט. כל זמן שלא טבלה במקור מים או מי נהר ומעין אשר בו ארבעים סאה. גמטריא לדבר ההולכים לא&quot;ט ([[ישעיה ח ו|ישעיה ח,ו]]):

===קכו===


המדריגה הח' ארבע מיתות ב&quot;ד.

והם סקילה שרפה הרג וחנק. והסקילה חמורה מן השריפה. והשריפה מן ההרג שהוא בסייף. וההרג מן החנק.

ומן העבירות שהם בסקילה - הבא על אשת אביו, ועל הכלה, ועל הזכר, ובעל אוב וידעוני, והמחלל את השבת והמקלל אביו ואמו, והבא על נערה המאורסה, והמסית, והמכשף, ובן סורר ומורה, וחמורים מכלם המגדף והעובד עבודת כוכבים:

===קכז===

בשריפה - הבא על אשה ובתה. ועל בת אשתו. ועל בת בנה. ועל בת בתה. ועל חמותו. ועל אם חמותו. ועל אם חמיו:

===קכח===

בסייף שנים - הרוצח ואנשי עיר הנדחת:

===קכט===

בחנק - מכה אביו ואמו. וגונב נפש מבני ישראל. וזקן ממרה ע&quot;פ ב&quot;ד. ונביא השקר. והמתנבא בשם ע&quot;ג. והבא על אשת איש.

===קל===

אמרו רבותינו זכרונם לברכה ([[כתובות ל א|כתובות ל.]]) מיום שחרב בה&quot;מ אף על פי שבטלו ד' מיתות ב&quot;ד. דין ד' מיתות לא בטלו. מי שחייב סקילה. או נופל מן הגג או חיה דורסתו. ומי שחייב שרפה. או נופל בדליקה או נחש מכישו. ומי שחייב הריגה. ליסטים באים עליו. ומי שחייב חנק. או טובע בנהר או מת בסרונכי:

===קלא===

והבא על השפחה דומה לחייבי מיתות ב&quot;ד בשני דרכים. כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה ([[סנהדרין פא ב|סנהדרין פא:]]) בועל ארמית קנאין פוגעין בו. כענין שכתוב  {{צמ|וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם|במדבר כה}}, ופשר הענין כי ימצאהו איש והנה תועה במקום רואים, ועוד לא פירש מן העבירה, בפגעו בו הוא ימיתנו. והדבר הזה חמור מכל חייבי מיתות ב&quot;ד. כי לא ימותו זולתי בעדים והתראה ועל פי סנהדרין. משא&quot;כ זה:

===קלב===

ומלבד אלה כי חלל הרשע הנזכר את קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר. וכל בן נכר אשר יוליד יהיה לו לפח ולמוקש ולהזכיר העון. ישא האב בעון הבן. ובה' בגד כי בנים זרים ילד:

===קלג===

עוד שנית. יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו. כי חטאו על מפלתו ישקוד.ואחריתו יהיה נתלה על העץ בקדקוד. והנה ידמה בזה לחייבי מיתות בית דין לאחר חורבן הבית כי מן השמים ישפטון שימותו במרדם שלא כמות כל האדם. כאשר בארנו. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה ([[במדבר רבה י ד|במדבר רבה נשא י, ד]]) כל הבועל את הארמית נתלה בקדקוד, שנאמר {{צמ|אַךְ אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו קָדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו|תהלים סח כב}}. פירוש: ימחץ קדקד בשער כי יתלה בשערו, ונאמר  {{צמ|יַכְרֵת ה' לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב|מלאכי ב יב}}. ופירושו רבותינו ([[סנהדרין פב א|סנהדרין פב.]]) ער בחכמים, ועונה בתלמידים:

===קלד===

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה ([[משנה אבות ה ח|אבות פרק ה' משנה ח]]) חרב באה לעולם על ענוי הדין ועל עוות הדין ועל המורים בתורה שלא כהלכה. חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא ועל חלול השם:

===קלה===

ומן הדברים אשר ינעם למוכיחים להזהיר ולהעיד בעם עליהם. ולשמור ארחות פריץ. במצות השבת. על אודות אבות מלאכות ותולדות. כי רבות מהנה נעלמו מעיני רבים. אף אין מגיד אף אין משמיע:

===קלו===

המדרגה הט' חומר העבירות שיהרג ואל יעבור עליהם. אמרו רבותינו זכרונם לברכה ([[סנהדרין עד א|סנהדרין עד.]]) בכל עבירות שבתורה אם יאמר לו אדם: עבור ואל תהרג! יעבור ואל יהרג, שנאמר {{צמ|אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם|ויקרא יח ה}}, וחי בהם ולא שימות בהם, חוץ מעבודה זרה גלוי עריות ושפיכות דמים, שאם יאמר לו אדם על אחת משלש אלה: עבור ואל תהרג! יהרג ואל יעבור, ואף על פי שיאמרו לו לעשות העבירה בצנעה. ואם יאמרו לו לעבור על אחת מכל מצוות שבתורה בפרהסיא יהרג ואל יעבור, שנאמר {{צמ|וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|ויקרא כב לב}}. ובשעת השמד אפילו בצנעה יהרג ואל יעבור:

===קלז===

והשלש עבירות הנזכרות הצד הקל שבהן עונשו חמור מכמה עבירות חמורות. וקראו רבותינו זכרונם לברכה הצד הקל שבעבירה אבק העבירה. ואמרו בכל מתרפאין מחולי שיש בו סכנת נפשות חוץ מעצי אשירה, שאם יאמרו לו הבא עלין של אשירה והתרפא בהן - ימות ואל יתרפא בהן. ואף על פי שאין הנהנה מעצי אשירה עובד עבודת כוכבים. מפני שהוא אבק עבודת כוכבים ימות ואל יתרפא בהם. לפי שהוא כמחזק ידי עובדי האשירה פן יאמרו לו האשירה הצילתהו:

===קלח===

וכן לענין גלוי עריות. כגון שחשק באשת איש ואמרו לו אין רפואת תעלה עד שתעמוד לפניו ערומה או שתספר עמו. ימות ואל יפרוץ גדר איסור א&quot;א. והכר מזה חומר המגע ביד אשת איש:

===קלט===

והנה אבק הרציחה - הלבנת פנים. כי פניו יחורו ונס מראה האודם. ודומה אל הרציחה. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה. והשנית - כי צער ההלבנה מר ממות. על כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה לעולם יפיל אדם עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים. ולא אמרו כן בשאר עבירות חמורות. אכן דימו אבק הרציחה אל הרציחה. וכמו שאמרו כי יֵהָרֵג ולא יִרְצַח. ודומה לזה אמרו שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים. ולמדו זה מענין תמר. שנאמר {{צמ|הִוא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ וגו'|בראשית לח}}. הנה כי אף על פי שהוציאוה לישרף. לא גלתה כי היתה הרה מיהודה. שלא להלבין פניו.

===קמ===

ועוד אמרו כל היורדין לגיהנם עולין חוץ משלשה יורדין ואינן עולין. המלבין פני חבירו ברבים. והמכנה שם לחבירו. והבא על אשת איש. הנה כי דימו המלבין פני חבירו ברבים והמכנה שם לחבירו בשגם הוא מלבין פניו, אל הבא על אשת איש שהוא מן העבירות שיהרג עליהן ואל יעבור:

===קמא===

ועוד אמרו המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה&quot;ב. ומה שלא אמרו כן על הרוצח שאין לו חלק לעוה&quot;ב * כי המלבין פני חבירו איננו מכיר גודל חטאו ואין נפשו מרה לו על עונו כמו הרוצח. על כן הוא רחוק מן התשובה:

(אמר העורך: פי' שאחר שההלבנה היא תולדת הרציחה כמו שאמר למעלה שהיא אבק הרציחה לא רעה הרציחה מן ההלבנה ולא אמרו בה שאין לו חלק לעוה&quot;ב)

===קמב===
ועל מצות שבת אמרו רבותינו זכרונם לברכה ([[ירושלמי נדרים ה ג|נדרים ירושלמי פרק ג, הלכה יד]]) שקולה שבת כנגד כל המצות. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה ([[חולין ה א|חולין ה.]]) כי העובד עבודת כוכבים או המחלל שבת בפרהסיא הוא כופר לכל התורה כולה ושחיטתו נבילה ואוסר את היין במגעו.

===קמג===

המדריגה העשירית חומר העבירות אשר אין לעושיהן חלק לעוה&quot;ב: היצורים כולם נבראו לכבוד הש&quot;י. שנאמר {{צמ|כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו|ישעיה מג}}. אכן נודע מן השכל כי המחלל את השם ובוזה דברו אבדה תקותו. כי לא רב לו אשר לא יקים מה שנדרש ממנו מעיקר יצירתו לכבד את השם ולקדשו. אבל שלח ידיו לעשות התמורה וההפך ולחלל את שם קדשו. וכן כתוב {{צמ|וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ|במדבר טו}}. כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר, הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה. כי לא יכפר המות עליו ואין לו חלק לעוה&quot;ב. על כן הזכיר בענין הזה עוונה בה. כי לא זכר כן בשאר כריתות.

ופירוש והנפש אשר תעשה ביד רמה. כגון העושה עבירות ידועות לבני אדם בפרהסיא. וכן הפורק עול מלכות שמים ואפי' בסתר כי גם הוא עושה ביד רמה. וענין הפורק עול כגון הכופר לאכול נבילות או לאכול חלב ודם או לחלל יו&quot;ט. ואף על פי שאינו עובר על שאר המצות. אחרי אשר הסיר מעליו עול אזהרה אחת, כבר מרד בשם יתעלה. אמנם כי גם פעמים הצדיקים נכשלים בחטא אחד אבל אין זה בלתי על דרך מקרה. בהתגבר עליו היצר. ונפשו מרה לו על הדבר. ונזהר ממנו אחרי כן. אבל האומר בלבבו לפרוק מעליו עול אזהרה אחת כל עת אשר יתאוה לעבור הוא הנקרא כופר לדבר א'. וכבר הקדמנו לבאר זה בשער הראשון משערי התשובה.

ואמרו ז&quot;ל כי הרועים לא מעלים אותם מן הבור ולא מורידים אותם לבור. וענין &quot;הרועים&quot; - אנשים ירעו בהמתם בשדות אחרים כו'. פורקים מעליהם עול אזהרת הגזל. וענינם כענין כופר לאכול נבילות או לאחד משאר עבירות לתאבון. אבל הכופר לאכול נבלות להכעיס הרי הוא כאפיקורוס. וענין להכעיס שאיננו חוטא לתאות מאכל תאוה. כי גם בהיות לפניו בשר שחוט יקח מן הנבלה. כי הוא מורד ואיננו מקבל על נפשו להשמר מאיסור נבלה:

===קמד===

הנה ביארנו ענין והנפש אשר תעשה ביד רמה. עתה נבאר [ענין] כי דבר ה' בזה. אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר. זה האומר אין תורה מן השמים. והמגלה פנים בתורה. והמבזה ת&quot;ח. והמבזה את המועדות. כי אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעוה&quot;ב:

===קמה===

ופירוש המגלה פנים בתורה - האיש אשר העיז פניו לדבר על התורה דברים אשר לא כן. ואומר חנם נכתבו בתורה אלה הפסוקים וספירות הענינים האלה. ומגאוותו וגאונו אומר בלבו. כי אחר שאין ידו משגת לבוא עד תכונת טעם הדברים. כי אין סתר למו. ונאמר (דברים לב) כי לא דבר רק הוא מכם. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ירושלמי כתובות סוף פרק ח) אם רק הוא - מכם. שאינכם יודעים לפרש טעם הדבר. וכן כל העוזב דבר אחד מדברי התורה ולא יודה עליו הנה זה מגלה פנים בתורה. כגון האומר מה הועילו אצלנו לומדי התורה. אם חכמו חכמו לנפשם ולא נחלה לנו בשכרם. והנה כחשו במה שכתוב בתורה (בראשית יח) ונשאתי לכל המקום בעבורם:

===קמו===

וענין המבזה את המועדות - שעושה מלאכה בחולו של מועד. וביזה אל העונש מפני שאין איסור מלאכת חולו של מועד מפורש בתורה. וזהו על דרך כופר לדבר אחד להכעיס אשר ביארנו כבר כי אין לו חלק לעוה&quot;ב. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (בכורות ל:) הרי שבא להתגייר ואמר: הרי אני מקבל עלי כל התורה חוץ מדברי סופרים - אין מקבלים אותו, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (מכות כגץ) המבזה את המועדות - כאילו עובד עבודת כוכבים, שנאמר (שמות לד) את חג המצות תשמור וסמוך לו אלהי מסכה לא תעשה לך. ופירשו ז&quot;ל את חג המצות תשמור שלא תעשה מלאכה בכל חג המצות. והוזהרנו בזה על מלאכת חולו של מועד. ומה שכתוב ביום הראשון שבתון וביום השביעי שבתון. כי יש מלאכות רבות שהן מותרות בחולו של מועד. כמו שהן מפורשות בדבריהם ז&quot;ל:

===קמז===

וזה שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין צט:), כי המבזה תלמיד חכם, הוא בוזה דבר ה', ואין לו חלק לעולם הבא, יש לדבר שורש בשכל ועיקר במחקר. והנה אנחנו מציעים לעניין טוב טעם ודעת:

אמר שלמה, עליו השלום, {{צמ|כבוד חכמים ינחלו, וכסילים מרים קלון|משלי ג לה}}. עניין &quot;קלון&quot; = איש קלון (וכן {{צמ|ואני תפילה|תהלים קט ד}} = איש תפילה, {{צמ|שבתך בתוך מרמה|ירמיהו ט ה}} = בתוך אנשי מרמה). פירוש, האיש הנקלה והנבל, מרים כסילים ומכבד ומשבח אותם.

כי יש בכבוד החכמים והישרים תועלות גדולות, ובכבוד הכסילים והרשעים מכשולים רבים ועצומים:

1. כי בהתהדר החכמים ובתתם עליונים, דבריהם נשמעים, ויילוו עליהם העם כולו וידמו למועצותם.

2. והשנית, בראות בני אדם את כל כבודם, ילמדו לקח לנחול כבוד, ותרבה הדעת. ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה {{צתב|לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה, כי מתוך שלא לשמה בא לשמה|פסחים|נ|ב}}. 

3. והשלישית, רבים מישני לבבות ייעורו משנתם בראותם הדר כבוד התורה, ויכירו מעלתה, ויבוא חשקה בלבבם, ויהיה עסקם בה לשם יתעלה, ולעבדו בלבב שלם.

===קמח===

4. הנה, אלה טעמים נכבדים, חזקים כראי מוצק. ויש עוד נכבד עולה על כולם, ואליו רמזנו בפתח דברינו בעניין הכיתות הרעות הנזכרות. כי הדבר ידוע, כי מדרכי קידוש השם יתברך, להודיע בכל מבטא שפתיים, ובכל אשר ירמזון עיניים, ובכל הנהגה ופועל ידיים, כי יסוד לנפש האדם וצבי עדיו, והטוב והעיקר והתועלת והיקר אשר בו, עבודת השם יתברך ויראתו ותורתו, כמו שכתוב {{צמ|כי זה כל האדם|קהלת יב יג}}. ודבר זה, כבוד השם יתברך. והמבזים לתלמיד חכם ויראתו, מבטלים הידיעה הזאת, ומראים ההיפך בהנהגתם, וכאילו אומרים אמור, כי אין העבודה עיקר, וכי הכבוד וההדר להצלחת ענייני העולם, וכי שורש דבר נמצא מבלתי עבודת השם יתברך, והם מחללים את התורה, על כן יאבדו מתוך הקהל ויכלו בפיהם, כי הם עובדים את השם מבלי עסק התורה.

הלא הדבר ידוע, כי אין העבודה מתקיימת בלתי על-ידי לומדי התורה, אשר יהגו בה יומם ולילה, כי הם יורו דעה ויודעי בינה לעיתים, לדעת מה יעשה ישראל, והם יעמידוה בישראל לבלתי תשכח מפי זרעם. ובמקום שאין עוסקי תורה, ירבו המכשולים, וישר באדם אין. על כן, יכבדו עבדי השם את חכמי התורה לכבוד השם יתברך, ולהודיע כי עבודתו לבדה עיקר הנמצא. 

ואחרי אשר התברר, כי הכל ברא השם יתברך לכבודו, חייב האדם לשום ליבו בכל עת לכבד את השם ולקדשו בכל דבריו ולרוממו, להודות לו ולברכו תמיד, כמו שנאמר {{צמ|אברכה את ה' בכל עת, תמיד תהילתו בפי|תהלים לד ב}}. וכאשר יתייצב בתוך העם וידבר עם חבריו, יתבונן בינה וידקדק וישגיח בכל מוצא שפתיו, לקדש את השם בדבריו, ולדבר בשבח עבודתו ותהילת יראתו, ולשבח עבדיו ויראיו. ויזכה בזה בהגיון ליבו ומבטא שפתיו, בלא יגיעה ופועל כפיים, זכות גדולה עד לשמיים, כי זה מעיקרי יצירת האדם.

ונאמר {{צמ|מצרף לכסף, וכור לזהב, ואיש לפי מהללו|משלי כז כא}}, פירושו, מעלות האדם לפי מה שיהלל:
* אם הוא משבח המעשים הטובים והחכמים והצדיקים, תדע ובחנת כי איש טוב הוא ושורש הצדק נמצא בו, כי לא ימצא את ליבו רק לשבח את הטוב והטובים תמיד בכל דבריו, ולגנות את העבירות, ולהבזות בעליהן, ואם ייתכן כי יש בידו עוונות נסתרים, אבל מאוהבי הצדק הוא, ולו שורש בבחירה, והוא מעדת מכבדי השם. 
* והמשבח מעשים מגונים, או מהלל רשעים, הוא הרשע הגמור, והמחלל את עבודת השם יתברך.

===קמט===

עוד אמר שלמה עליו השלום {{צמ|מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע. אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד.|משלי כה}}:
* כי כאשר ירפש האדם את המעיין ברגליו, ידלח מימיו לפי שעה, אחרי כן ישקטו המים ויהיו צלולים כבראשונה. כן הצדיק, כאשר הוא מט לפני רשע, לא תשפל מעלתו ולא תמעט בעבור זאת. ואם הוא עכור לפי שעה, {{צמ|שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם|משלי כד טז}}, וישוב לאיתנו וכבודו.
* אכול דבש הרבות לא טוב, אבל הרבות החקר בכבוד צדיקים, כבוד החוקר, כי נזכר הצדיק בפסוק שלמעלה. ומילת &quot;הרבות&quot; נמשכת ל&quot;חקר כבודם&quot;, כמשפט במקומות הרבים.

והמכשולות הנמצאים בכבוד הרשעים, רבים וידועים, כי יש בכבודם:

1. חילול התורה והעבודה, והוא העוון המכלה מנפש ועד בשר.

===קנ===

2. והשנית, כי רבים נמשכים אחריהם ואוחזים מעשיהם.

===קנא===

3. והשלישית, כי המתחברים להם, אף על פי שאינם עושים כמעשיהם, מקבלים פורעניות כיוצא בהם, כאשר זכרנו כבר.

===קנב===

4. והרביעית, כי הם מכניעים כבוד אנשי אמת, ומבטלים העבודה. ואין הצלחה לכבוד הצדיקים זולתי אחרי השפלת כבודם, כמו שכתוב {{צמ|בֵּית רְשָׁעִים יִשָּׁמֵד וְאֹהֶל יְשָׁרִים יַפְרִיחַ|משלי יד יא}}. ונאמר {{צמ|בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס|משלי יא יא}}.

===קנג===

עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה ([[ברכות כד ב|ברכות כד:]]) כי יש בכלל מה שכתוב '[[במדבר_טו_לא|כי דבר ה' בזה]]' המדבר בדברי תורה במבואות המטונפות. וכל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק. והקורא בספרי מינין. ומה שכתוב [[במדבר_טו_לא|ואת מצותו הפר]] זה המפר ברית בשר ([[סנהדרין צט א|סנהדרין צט.]]):

===קנד===

עוד שנינו ([[משנה סנהדרין י א]]) כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר  {{צמ|וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ|ישעיה ס}} ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים והאפיקורוס. והזהירונו רבותינו זכרונם לברכה במאמר הזה להאמין כי נכתבה אמונת תחיית המתים בתורה. וכי היא אחת מעקריה. ואחד מן המקומות שנתפרשה בהן תחיית המתים בתורה שנאמר  {{צמ|אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא|דברים לב}} ואמרו רבותינו זכרונם לברכה - ([[פסחים סח א|פסחים סא.]]) יכול מיתה באחד ותחייה באחד, ת&quot;ל מחצתי ואני ארפא, כשם שהמחץ והרפואה באחד, כך מיתה ותחייה באחד:

===קנה===

וענין האפיקורס - פירשו בו ז&quot;ל כי הוא האיש אשר איננו נוהג בדרך מורא והידור בתלמידי חכמים, אף על פי שאינו מבזה אותם. כגון שהוא מבזה חבירו בפני תלמיד חכם. ולא שם כבוד לתורת החכם. כי אחרי שאין התורה הדורה בעיניו לנהוג בה דרך כבוד אין לו חלק לעוה&quot;ב. כי גם זה במחללי התורה יחשב. על כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה {{צמ|אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא|דברים ו}} לרבות תלמיד חכם ([[פסחים_כב_ב|פסחים כב:]]):

===קנו===

והשנית - כי היראה מהם סיבה ליראת שמים. כי בהיות דבריהם נשמעים מדרך יראתם. הלא הם יורו וידריכו את העם ליראה את השם הנכבד והנורא. ונאמר  {{צמ|וַיִּירָא כָל הָעָם מְאֹד אֶת ה' וְאֶת שְׁמוּאֵל|שמואל א יב}}. וכן בכלל אפיקורס האומר מה הועילו לו הלומדים בלמודם. היש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא, מעולם לא התירו לנו את כל עורב ולא אסרו לנו בני יונה. ואלה האנשים גם לא ידעו גם לא שמעו גם לא פתחה אזנם על תועלות הנמצאות בעסק התורה. ובעבור זאת עסק התורה שפל בעיניהם, והמה היו במורדי אור מעלתה, ואין להם חלק לעולם הבא. על כן נתחייבנו ללמד לבני יהודה התועלות הנמצאות בעסק התורה, וכתבנו מקצתם בשער התורה בעזרת השם. למען יכספו הלבבות לתורה. ואשר אין כח בהם ללמוד ידעו הדר כבוד עסק התורה, ויזכו בידיעתו, ולא תאבד נפשם מן העולם הבא:

===קנז===

וכן בכלל האפיקורס הקורא לרבו בשמו. ואמרו כי סבת מה שנענש גחזי מפני שקרא לרבו בשמו. שנאמר  {{צמ|זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה בְּנָהּ אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֱלִישָׁע|מלכים ב ח ה}}:

===קנח===

והנה עיקר כל העונשים הנזכרים במדריגה הזאת. מפני חילול התורה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כי עון חילול גדול מכל העבירות. ולא יתכן להתכפר בתשובה ויסורין. כאשר יתבאר בשער חלוקי הכפרה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה אין מאריכין בפורענות לעונש חילול השם אחד שוגג ואחד מזיד. ועתה עמוד והתבונן גודל חיובנו לקדש את השם כי עיקר מה שקדשנו הש&quot;י בתורתו ובמצותיו והבדילנו להיות לו לעם כדי לקדשו וליראה ממנו. ראוי שיהיו מקדישיו קדושים. בגם הכלים שעובדים לפני הש&quot;י צריכים להיות קודש. כמו שנאמר  {{צמ|וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם|ויקרא כב}}. שים לבך להבין כי הענין שאמרנו מפורש במקרא הזה. ונאמר {{צמ|צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ|תהלים קיא}}. פירושו - בעבור כי קדוש ונורא שמו צוה לעולם בריתו, וקדשנו במצותיו לקדשו וליראה ממנו. על כן כתוב אחריו {{צמ|רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' שֵׂכֶל טוֹב וגו'|תהלים קיא}}. ועל ידי קדושת המצות נחשב בהקדישנו את השם יתברך עם הקדושים העליונים שמקדישים ומעריצים אותו. כמו שנאמר  {{צמ|אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וגו'|תהלים פט}}:

===קנט===

עוד יש כיתות שאין להם חלק לעולם הבא. והם כת אויבי השי&quot;ת. וכת המחבלים כרם השם. וכת הנותנים חתיתם בארץ חיים. והנה אנחנו מציעים ענינם. והראיות על ענשם מפורש בתורה. כי כת אויבי השם יאבדו מן העולם הבא. שנאמר (דברים ז) ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו. פירושו - משלם לשונאיו שכר המצות שהם עושים בעוה&quot;ז להאבידם מן העוה&quot;ב. ותרגומו ומשלם לשונאהו טבן דינון עבדין קדמוי בחייהון לאובידיהון. ואמר דוד (תהלים לז) כי רשעים יאבדו ואויבי ה' כיקר כרים כלו בעשן כלו. הזכיר על הרשעים לשון אבידה. כי יאמר על הצער והגלות. כענין שנאמר (ישעיה כז) האובדים בארץ אשור והנדחים וגו'. (ירמיה ג) צאן אובדות היו עמי. (תהלים קיט) תעיתי כשה אובד. ויאמר על המות. כענין שנאמר (שם) אז אבדתי בעניי. (אסתר ח) באבדן מולדתי. (ויקרא כג) והאבדתי את הנפש ההיא. ענינו הכרת מן העוה&quot;ז. כי הרשעים יענשו בצרות ויסורין או במות. וכן יענשו במשפט על מעשיהם בעולם הבא. ולקץ ולזמן. אבל אויבי ה' המשילם לחלבי הכשבים ושמנם שהוא נתך באש וכלה בעשן. ולא המשילם לבשר הכרים. כי יעשה גחלת וישאר האפר. על כן אמר כלו בעשן כלו כאשר חלבי הכרים כלים בעשן. כך יכלו אויבי השם, כי תכלה נפשם ותאבד מן העולם הבא. ונאמר (שמות כ) פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים [לשנאי]:

===קס===

וענין שונאי השם נמצא לפעמים גם באנשים שהם עושים המצות ונזהרים מכל עבירה במעשה ובלשון. אם נפשם רעה ובקרב לבם יקשה להם כאשר חבריהם עוסקים בתורה. וירע בעיניהם בהיות בני אדם עובדים את ה' ויראים מלפניו. כאשר תאמר על האיש אשר לא יחפוץ שיכבדו בני אדם את המלך ושיעבדוהו. כי הוא שונא את המלך. כל שכן אם הוציאו מחשבתם אל הפועל. שהם מניאים את לב בני אדם מעסק התורה ומן המצוות. כי הם שונאי ה'. וכן האנשים אשר עינם צרה בכבוד תלמידי חכמים הישרים והצדיקים ושונאים עטרת תפארתם. או ירע לבבם אם עדיהם תאתה ובאה ממשלת הדור. וכן כתוב (שמואל ח) כי לא אותך מאסו כי אם אותי מאסו ממלוך עליהם. וכל שכן אם יבקשו כבודם לכלימה או ישפילו. וכן אם יאהבון כבוד הרשעים ומשלם על עפר. כי אלה באמת שונאי השם. ואין רצונם בנקיון עבודתו. ולא יחפצו בהדרת קודש יראתו ואשר ירבון מאד עבדיו ויראיו:

===קסא===

וכן כת המחבלים כרם ה' כמו מחטיאי הרבים הנה הם שונאי השם. כאשר תאמר כי האנשים המשחיתים ערי המלך או כרמיו ופרדסיו כי הם שונאי המלך. ונאמר (ישעיה ח) כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו. ונאמר (תהלים פג) על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך. ונאמר (שם ו) כי נועצו לב יחדיו עליך ברית יכרותו. ונאמר (שם ב) ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו. על כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי אותן שחטאו והחטיאו את הרבים יורדין לגיהנם, ונדונין שם לדורי דורות:

===קסב===

וכת הנותנים חתיתם בארץ החיים דבר עליהם יחזקאל עליו השלום (יחזקאל לב), אשר נתנו חתיתם בארץ החיים וגו' ותהי עונותם על עצמותם.למדנו מזה כי לא יכפר עליהם המות. אכן עד עולם עונותם על עצמותם. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה המינין והאפיקורסין, ושכפרו בתחיית המתים, ושפירשו מדרכי צבור, ושנתנו חתיתם בארץ החיים כגון הפרנסים המטילים אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים, ושחטאו ושהחטיאו את הרבים כגון ירבעם בן נבט וחביריו - יורדין לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות. שנאמר (ישעיה סו) ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות וגו':

===קסג===

ועונש הנותנים חתיתם בארץ חיים מחמשה הפנים. השנים מצד עצמו והשלשה מצד העם:


השניים שהם מצד עצמו

האחד - כי האנוש רמה ותולעה, וכן נקרא גם עוד בחיים חיותו. ולא דיו שלא ישח ולא ישפל. כי ישתרר גם השתרר שלא לשם שמים. וגם במחשבת הגאוה מבלי השתרר נפסד האדם. שנאמר (משלי טז:ה) תועבת ה' כל גבה לב:

===קסד===

והשני - כי האדם חייב להכין מערכי לב בכל עת. ולהשכין בלבו אימה ויראה מעל פני הש&quot;י. ועל הרשעים נאמר (ירמיה ח) ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' אלהינו. והאיש הנותן חתיתו בארץ חיים שלא לשם שמים. אין בלבו אימה מלפני השם, ורוצה להטיל אימתו על בריותיו. ותחת שיש לו לערוך מחשבות להשכין אימת השם בלבו. הוא עורך אותם להטיל אימת עצמו על עם השי&quot;ת. ונאמר (ש&quot;ב כג) מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים. פירוש ראוי להיות מושל באדם צדיק שהוא מושל יראת אלהים. כי אחר שהוא ירא את הש&quot;י ראוי לעמו שייראו מלפניו:

===קסה===

והשלשה פנים שהם מצד העם

האחד - כי הוא מצער הציבור בהטלת אימתו. ונאמר (ויקרא כה) לא תונו איש את עמיתו. והוא על ענין הצער בדברים כאשר ביארנו כבר:

===קסו===

והשני כי כמה מכשולים באים בסיבת הטלת אימה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי פילגש בגבעה הטיל עליה בעלה אימה יתירה והפילה כמה רבבות מישראל:

===קסז===

והשלישי כי עם הקדוש שהם עובדי השם יתברך, אין להם להכנע לבשר ודם, ואינו מן הראוי להיות מורא בשר ודם עליהם אלא לש&quot;ש. שנאמר (שם) כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם ולא עבדים לעבדים. ונאמר (שמות יט) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. לשון כהנים אדונים ושרים. וכמוהו (ש&quot;ב ח) ובני דוד כהנים היו. וכל העם נקראו ממלכה. מלשון (מ&quot;א יח) אם יש גוי וממלכה. (ישעיה ס) כי הגוי והממלכה. פירושו - אתם תהיו לי ממלכה שכולה שרים שלא יהיה עליכם עול בשר ודם. ונאמר (שם נא) מי את ותיראי מאנוש ימות. ונאמר (שם) אל תיראו חרפת אנוש.

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה משרבו האומרים לרע טוב ולטוב רע פרקו מעליהם עול שמים והומלך עליהם עול בשר ודם. ואמר דוד המלך עליו השלום (תהלים ט) קומה ה' אל יעוז אנוש ישפטו גוים על פניך. שיתה ה' מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה. למדנו מזה כי עת אשר יעוז אנוש אינו מכיר שהוא אנוש. כי אין שררה ראויה לאנוש זולתי לשם שמים.

===קסח===

ועתה נפרש ענין עונש הפורשים מדרכי צבור. וכי הוא נכלל בעונשי הכתות שהקדמנו. בהתאסף ראשי עם וקהלות הקודש לעבוד את השי&quot;ת. ומסכימים הסכמות להעמיד להם מצוה. הנה הם מקדישים את השם יתגדל ויתקדש. שנאמר (דברים לג) ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל. ונאמר (תהלים טז) נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם כי לאלהים מגיני ארץ מאד נעלה. נקראו ישראל עמים מפני שהם שנים עשר שבטים. כענין שנאמר - (דברים לג) עמים הר יקראו, והם עם אחד לעבוד את השם. על כן אמר עם אלהי אברהם. והמלכים והשרים נקראו מגינים מלשון (ישעיה כא) משחו מגן. פירושו - נדיבי עמים נאספו לעבוד את השם יתעלה כי מלכיהם ושריהם לאלהים. שהם עבדיו ואמוניו. כענין שנאמר (תהלים פט) כי לה' מגננו ולקדוש ישראל מלכנו. מאד נעלה. שהקב&quot;ה מתעלה ומתהלל בעולמו באסיפתם ועבודתם. והאיש הפורש מדרכי הצבור הנה הוא כמקטרג על הסכמת עבודת ה'. וכיוצא מכלל המקדשים את השם. ומראה עצמו כי לא יחפוץ להיות בסודם ולהכתב בכתבם. הנה הוא מחלל את העבודה והוא בכלל הכתות שזכרנו שהם בוזים דבר השם ואין להם חלק לעולם הבא. והשנית כי הם מניאים לב חלושי הדיעות בפרישתם מדרכי הצבור והנם מן המחטיאים את הרבים:

===קסט===

עתה נפרש ענין כת עוזבי ה'. ונאמר כי הם האנשים שאין עליהם עול יראת שמים והם מקיימין את המצות מצות אנשים מלומדה. וכאשר יתגבר היצר על האיש ההוא ועליו חלף רוח ויעבור ואשם. לא יאנח ולא ידאג לחטאו. אכל ומחה פיו והוא בעיניו כאלו לא פעל [און]. כענין שנאמר (תהלים לו) נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו:

===קע===

ויש מן הכת הרעה ההיא. כי לא רב להם אשר לא לבשו חרדות. כי חלפו חק ועדות. אבל יהללו ויברכו נפשם במלאותם תאותם. והם המכעיסים והמנאצים לפני השם שנאמר (שם י) כי הלל רשע על תאות נפשו ובוצע ברך נאץ ה'. ודבר ישעיה עליו השלום על אבדן הכת ההיא שנאמר (בסי' א) ושבר פושעים וחטאים יחדיו ועוזבי ה' יכלו. המשיל המורדים והחוטאים לכלי הנשבר שיש שארית. ואמר כי עוזבי השם יכלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב כענין שנאמר ( מלאכי ג) אשר לא יעזוב להם שרש וענף:

===קעא===

ואבדן הכתות הנזכרות. בזמן שלא עשו תשובה. אבל אם שבו מדרכיהם הרעים נמלטה נפשם מן האבדון. כענין שנאמר (ירמיה ג) שובו בנים שובבים ארפא משובתיכם:

===קעב===

ביאור דברי עונות ארבע כתות

אמרו רבותינו ז&quot;ל ארבע כתות אין מקבלים פני השכינה. כת ליצנים. כת שקרים. כת חנפים. כת מספרי לשון הרע. כת ליצנים דכתיב (הושע ז) משך ידו את לוצצים. כת שקרים דכתיב (תהלים קא) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. כת חנפים דכתיב (איוב ג) כי לא לפניו חנף יבא. כת מספרי לשן הרע דכתיב (תהלים ה) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע:

===קעג===

עתה נאזין עד תכונת עניניהם. ותכונת אופניהם. להשכילך בינת מבחר עמקיהם. ונחלק אותם לחלקיהם. ונחשוף סוף חומר עונשי עלילות נגעלות. ותשיג במערכי החלקים הרבה תועלות. כי אולי טרם עמדת על דברינו לא בחנת טוב טעם כובד פשע כל חלק מחלקיהם. וחזות קשה וחומר העונש אשר בכל אחד מהם לא חזית, ואולי קצהו ראית וכולו לא ראית. וכל חלק אשר נסדר ראשון הוא חמור מן השני. ומתוך דברינו גם בחלקים הקלים אשר נזכיר תכיר בלהות צלמות. ותדע כי אחריתם דרכי מות. ואולי מאז לא פתחה אזנך. והיו כמו דרך ישר לפניך. ועתה כי נכתוב עליהם מרורותם. תביא מגורתם ברעיונך. גם יבואו חדרי רוחך. המוסרים הנכונים. בראותך כי אעידה לי עדים נאמנים. השכל והמקראות. ודברי חכמים וחדותם הנפלאות. והיו לעד ולאות. ובזה האמת אליך יבחן. ויערה עליך ממרום רוח חן. ובערת המדות הרעות מקרבך. ויתמך דברים נברים לבך (אמר העורך: והוא מלשון עם נבר תתבר):

===קעד===

וזה דבר כת הלצים. נחלק הליצנות על חמישה חלקים:

'''החלק האחד'''

איש לשון הנותן דופי בבני אדם, כענין שנאמר {{צמ|תשב באחיך תדבר, בבן אמך תתן דופי|תהלים נ כ|שערי תשובה ג קעד}}, ונקרא לץ, שנאמר {{צמ|זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון|משלי כא כד|שערי תשובה ג קעד}}, פירוש, שתי המידות הרעות שהם הזדון והגאוה נקבצו ונתחברו באדם הלץ, כי:
* מבלי היות לו תועלת בדבר, הוא גורם נזק עצום לחבריו אשר יבאיש את ריחם בעיני האדם, וזה תכלית ה'''זדון''' יותר מן הגוזל והחומס שעושה להרבות לו ממון.
* וגם הוא '''יהיר''', כי השפל והנכנע, כאשר יכיר מגרעת עצמו ומומיו, לא יתלוצץ על בני אדם.
ואמרו רבותינו זכרונם לברכה {{צתב|לעתיד לבוא מתקבצות כל החיות אצל הנחש ואומרות לו: ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל, אתה מה הנאה יש לך? אמר להם: ומה יתרון לבעל הלשון?|תענית|ח|א}}, שנאמר {{צמ|אם ישך הנחש בלא לחש, ומה יתרון לבעל הלשון?|קהלת י יא|שערי תשובה ג קעד}}. 

וזה החלק גם הוא מחלקי כת מספרי לשון הרע.

===קעה===

'''החלק השני'''

מי שלועג לבני אדם, כי יבוז להם בליבו לקוצר השגתם במעלות או בהצלחות הזמן בכבוד ובשררה, או יבוז אותם לעניים ורישם, והגאוה הביאתהו אל המידה הזאת, או רוב השלוה והתענוג, כעניין שנאמר {{צמ|רבת שבעה לה נפשנו הלעג, השאננים, הבוז לגאי יונים|תהלים קכג ד|שערי תשובה ג קעה}}. ופעמים ילעיג הלץ על הקדושים והנביאים, כענין שנאמר (ירמיה כ, ז) &quot;כלה לועג לי&quot;, ואמר שלמה עליו השלום (משלי יד, כא) &quot;בז לרעהו חוטא&quot;, עוד נאמר (שם יא, יב) &quot;בז לרעהו חסר לב&quot;, ונאמר (שם יז, ה) &quot;לועג לרש חרף עושהו שמח לאיד לא ינקה&quot;, פירוש: &quot;לועג לרש&quot; הראה את נפשו כי תדמה אשר ההצלחות ביד בני אדם והשג ישיגון אותן בחכמתם, כענין שנאמר (דברים ח, יז) &quot;ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה&quot;, ונאמר (ישעיה י, יג) &quot;כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבונותי&quot;, ועבור זה לועג לרש, כי יאמר בלבבו שלא השיג לעושר מחוסר דעתו ושפלות ידיו, והנה חרף עושה הרש והעשיר, כי הכל מאת השם יתברך, כענין שנאמר (משלי כב, ב) &quot;עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה' &quot;. ועל השמח לאיד אמר &quot;לא ינקה&quot;, כי אף על פי שלא הזיק במעשה ולא בדבור - לא ינקה, אך אין רעת השמח לאיד משגת לרעת הלועג לרש, 
ומפני כי הליצנות בסיבת הגאוה, שהיא הפך הענוה, אמר שלמה עליו השלום {{צמ|אם ל'''לצים''' הוא '''יליץ''', ולענוים יתן חן|משלי ג לד|שערי תשובה ג קעה}}. פירוש: אם ללצים באמת, הלצים הלועגים לבני אדם, השם יתברך ילעג להם, כעניין שנאמר {{צמ|יושב בשמים ישחק, ד' ילעג למו|תהלים ב ד|שערי תשובה ג קעה}}. (ולשון &quot;אם&quot; לאמת הדבר, וכן {{צמ|כי '''אם''' יהיה לבער קין|במדבר כד כב}}, {{צמ|כי '''אם''' יש אחרית|משלי כג יח}}).


===קעו===

'''החלק השלישי'''

מי שלועג תמיד לדברים ולפעולות, ואין כוונתו להבזות בעליהם, אך מרחיק הדברים שאין להרחיקם ומרחיק תועלת הפעולות שיש תקוה לתועלותן, ועל זה נאמר {{צמ|בז לדבר - יחבל לו|משלי יג יג|שערי תשובה ג קעו}}. ואמרו {{צפ|אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום|משנה אבות ד ג}}.

והלץ הזה, הביאהו למידתו הרעה היותו חכם בעיניו.

ופעמים שתביא המידה הזאת את האדם לידי מינות להלעיג על מצוות, כעניין שנאמר {{צמ|זדים הליצוני עד מאד, מתורתך לא נטיתי|תהלים קיט נא|שערי תשובה ג קעו}}.

והחלק השלישי הזה היא הכת שאינה מקבלת תוכחת, שנאמר {{צמ|אל תוכח לץ פן ישנאך|משלי ט ח|שערי תשובה ג קעו}}, ונאמר {{צמ|יוסר לץ לוקח לו קלון|משלי ט ז|שערי תשובה ג קעו}}, ונאמר {{צמ|לץ תכה ופתי יערים|משלי יט כה|שערי תשובה ג קעו}}. 

והגורם אל הכת הזאת לבלתי שמוע מוסר, מפני שהמידה המביאה אל חלק הזה היא מידת היות האדם חכם בעיניו, וכל כך משלה בו המידה הזאת, עד שיתלוצץ לדעת זולתו, והיא המידה שאין לה תקוה, שנאמר {{צמ|ראית איש חכם בעיניו - תקוה לכסיל ממנו|משלי כו יב|שערי תשובה ג קעו}}.

===קעז===

'''החלק הרביעי'''

הקובע עצמו תמיד לשיחה בטלה ודברים בטלים כדרך יושבי קרנות. ושתים רעות יש בדבר הרע הזה:
* האחת, כי {{צפ|כל המרבה דברים מביא חטא|משנה אבות א יז}},
* והשנית, כי הוא בטל מדברי תורה.ויש בדבר הזה דרכי מות, כי איך לא זכר ולא שם על לבו, כי בעתים ההם אשר הוא משחיתם יוכל להשיג הנעימות, ולקנות חיי עולם, אם יקבע העתים המזומנים ההם לתורה, אשר הוא פנוי בהם ממלאכתו ועסקיו, אין זה כי אם בזות לבו את המצות ואת שכר העולם הבא. ומלבד אשר אבד טובה הרבה ישא את עונו, כי אשמת הבטול מן התורה בעת היכולת לעסוק בה אש היא עד אבדון תאכל, כאשר אמרו (סנהדרין צט.) &quot;כי דבר ה' בזה&quot; כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, כאשר הקדמנו לך. ואמרו ז&quot;ל (ע&quot;ז יח:) ההולך למקום אשר אוספו שם אספה לשחוק זה הוא מושב לצים ועליו אומר הכתוב {{צמ|ובמושב '''לצים''' לא ישב|תהלים א א|שערי תשובה ג קעז}}, וכתוב אחריו {{צ|כי אם בתורת ה' חפצו}}. למדת, כי מושב לצים מביא לידי ביטול תורה. 

ואשר לא שת לבו לעסוק בתורה בשעותיו הבטלות, יתעשת לנפשו ולא יאבד, ויתבודד בהן לחשוב על קצו ולהבין לאחריתו ולחפש דרכיו, ולקנות מעלות הנפש ולהתקרב אל השם יתברך.

'''החלק החמישי'''
המתלוצץ בדבר שפתים על המעשים והדברים, לא שיבוז להם בליבו, אך מדרך השמחים ללא דבר, ולא כחוק השחוק.

ופעמים שגורם לזה משתה היין והשכרות, שנאמר {{צמ|'''לץ''' היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם|משלי כ א|שערי תשובה ג קעז}}, פירוש: לץ = איש היין, הומה = איש שכר, כל שוגה בו לא יחכם. כמו {{צמ|ואני תפילה|תהלים קט ד}} = איש תפילה. ורוצה לומר, כי משתה היין גורם לשלושה דברים רעים:
* האחד, להיות האיש '''מתלוצץ'''.
* והשני, להיות '''הומה''' ובעל דברים, ואמרו זכרונם לברכה {{צפ|וכל המרבה דברים מביא חטא|משנה אבות א יז}}. ונאמר {{צמ|וקול כסיל ברוב דברים|קהלת ה ב}}.
* והשלישי, '''כל שוגה בו לא יחכם'''.

ודע, כי לא יהיה מנהג הליצנות קבוע בנפש האדם, עד שהוא פורק עול שמים מעליו. על כן ייענש לשאת עול היסורים מידה כנגד מידה, שנאמר {{צמ|ועתה, אל תתלוצצו, פן יחזקו מוסריכם|ישעיהו כח כב|שערי תשובה ג קעז}}. ואמרו זכרונם לברכה: {{צתב|כל ה'''מתלוצץ''', ייסורים באים עליו, שנאמר '''פן יחזקו מוסריכם'''|עבודה זרה|יח|ב}}.

והחכמים היו מזהירים לתלמידיהם שלא להתלוצץ גם על דרך מקרה ועראי. ועל החלק הזה הוצרכו להזהיר, כי רבים ייכשלו בו על דרך מקרה.

===קעח===

'''זה דבר כת שקרים. ענין הכת הזו נחלק לתשעה חלקים.'''

קעח. החלק הא' - איש כזב. אשר תורה עזב. וירע וישחית במענה פיו. כמו המכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בשכר שכיר. שנאמר  {{צמ|לֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ|ויקרא יט}}. וכן העונה ברעהו עד שקר. ונאמר  {{צמ|לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר|שמות כ}}. ומן החלק הזה בכלל התרמית והאונאות במסחרים ובשותפות. ונאמר  {{צמ|אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו|ויקרא כה}} ונאמר {{צמ|ולֹא יָמִישׁ מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ וּמִרְמָה|תהלים נה}}. ונקרא איש און ונקרא בליעל. והוא כבד עון בכתות הרשעים כאשר הקדמנו בשערי יראת חטא. ומדות זה איש האון שהוא קורץ בעיניו ומולל באצבעותיו. כמו שנאמר  {{צמ|אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן וגו' קֹרֵץ בְּעֵינָיו וגו'|משלי ו}}:

===קעט===

החלק הב' - המשקר ואין בעצם השקר נזק והפסד לחבירו. אך יתכן בו לעשותו סבה אל הנזק ואל הרע. כמו המתעה את חברו שיאמין בו כי הוא אוהב וריע נאמן עמו. ומתכוין בזה כדי שיבטח בו ולא ישמר ממנו ויוכל להדיח עליו רעה. כענין שנאמר (ירמיה ט) בפיו שלום את רעהו ידבר, ובקרבו ישים ארבו. ונאמר אחריו העל אלה לא פקד בם נאם ה' אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי. ואלה שני החלקים ענשם על שני דברים. על השקר ועל הנזק הצרור בכנפיו. כי השקר מלבד צד הנזק הוא תועבת ה' שנאמר (משלי יב:כב) תועבת ה' שפתי שקר. ונאמר (שם ו: טז-יח) שש הנה שנא ה' [וגו'] עינים רמות לשון שקר [וגו'] לב חורש מחשבות און. ונאמר (שם ח:יג) ופי תהפוכות שנאתי ונאמר (איוב טו) אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עוולה. ואף בשר ודם נתעב השקר להם.

===קפ===

החלק הג' - הבא בערמה ודברי מרמה. למנוע טוב מבעליו. להעביר הטובה אליו. לא לגזול מחבירו דבר שהוא שלו ולא לחמסו. אבל יתן עינו בטובה העתידה לבא לידי חבירו וצודה אותה לקחתה אליו. בשקר מיליו. או יסבב בשקריו לו אשר יתן חברו לו מתת. ועיקר ענשו על השקר. אכן יגדל עונש השקר כאשר יסבב ממנו הפסד לזולתו. אף על פי שאין עיקר העונש על ההפסד כי לא הפסיד ממנו דבר שיזכה בו. כענין שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כל המחליף בדברו כאלו עובד עבודת כוכבים שנאמר (בראשית כז) אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע ונאמר על עבודת כוכבים (ירמיה י) הבל המה מעשי תעתועים. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כאלו עובד עבודת כוכבים. הביאו הדמיון על קצהו אחר כי הוא נסתר בשקר ונעזר בשוא.

===קפא===

החלק הד' - המשקר בסיפור הדברים אשר שמע ומחליף קצתם במתכוין, ואין לו תועלת בשקריו ולא הפסד לזולתו. אבל כי משפטו מאהבתו שקר מדבר צדק סלה. ופעמים שהוא בודה מלבו ספור הדברים כולו. והאיש הזה יקל ענשו מצד אחד. על כי אין הפסד לאיש בשקריו ופחזותו אבל גדול מאד ענשו בעוז פניו ואהבת השקר. ויכבד עונו כי אהבהו לבלי תועלת. ואמר שלמה המלך עליו השלום (משלי ו) יפיח כזבים עד שקר. פירושו - אם תראה אדם אשר יפיח כזבים בשיחתו וספור דבריו. תדע כי תביאהו המדה הזאת להעיד שקר באחיו ולענות בו סרה אחרי אהבתו השקר. וזה החלק התירוהו לקיים מצות ודרישת טובה ושלום. ואמרו כי מותר לשבח הכלה לפני החתן ולאמר שהיא נאה חסודה אף על פי שאינה כן. ואמרו מותר לשנות בדברי שלום. שנאמר (בראשית נ) אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרו ליוסף אנא שא נא וגו'. ויש אנשים יחליפו מקצת הדברים אשר שמעו בבלי דעת. כי לא ישיתו לבם לחקרו בעת שמעם. גם מדה זאת רעה. ואמר שלמה המלך עליו השלום (משלי כא) ואיש שומע לנצח ידבר. פירוש - איש נותן לב לשמוע ולהאזין עד תכונת הדברים אשר ידברו באזניו למען יספר אותם על נכון. ולא ימצא בפיו לשון תרמית לנצח ידבר. כי יאהבו בני אדם לשמוע דבריו. ולא יאמרו לו לעולם למה תדבר עוד דבריך:

===קפב===

החלק הה' - האומר לחברו כי ייטיב עימו ויתן לו מתת. ועודנו מדבר. עם לבבו ישיח שלא לתת. ונאמר (תהלים לד) נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. ופירשו רבותינו זכרונם לברכה (בבא מציעא מט.) שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב. ועוד אמרו (ב&quot;מ ירושלמי פרק ד, הלכה ב) דברים אין בהם משום מחוסרי אמנה אם יחזור מדבריו, ובלבד שיהא אומר בפה וגומר בדעת:

===קפג===

החלק הו' - המבטיח את חבירו להטיב עמו וישקר דבריו וישים לאל מלתו. כי אחרי אשר אמר להטיב עמו בלשון הבטחה ובטח בו לב חברו. אין לו לחלל הבטחתו כי זה דרך שקר. והוא כאדם עבר ברית שנאמר (צפניה ג) שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית. וכן האומר לתת לחברו מתנה מועטת אף על פי שלא הזכיר לשון הבטחה. ואמרו רבותינו כי יש בו משום מחוסרי אמנה. כי לב חבירו סומך עליו ובוטח בו אחרי שהמתנה מועטת, כי נתון יתן לו. ואם איש עני הוא אף על פי שהמתנה מרובה. אם יחזור בו רעתו רבה. כי נדר נדר ונאמר (במדבר ל) לא יחל דברו. וכן מי שיתפאר בפני רבים לתת מתנה לאדם. והנה הוא כמתהלל על נדיבותו בזה. והנה זאת כמו הבטחה ולא נכון שישוב מדבריו אחרי שהתכבד והתהלל בדבר. כענין שכתוב (משלי כה) נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר. פירושו - כמו שיצטערו בני אדם אחרי בוא סימני הגשם ולא בא הגשם כן ענין איש המתהלל במתת שקר. כי מה שהתהלל בדבר סימן קיום הדבר. על כן יצטער האיש שהבטיחהו על המתנה בהכזיב תוחלתו:

===קפד===

החלק הז' - מי שמתעה את חברו לאמר כי עשה עמו טובה או דיבר טוב עליו ולא עשה. אמרו רבותינו זכרונם לברכה אסור לגנוב דעת הבריות אפילו דעת נכרי. והנה החטא הזה חמור אצל חכמי ישראל יותר מגזל יען וביען כי שפת שקר אשמה רבה. ונתחייבנו על גדרי האמת כי הוא מיסודי הנפש:

===קפה===

החלק הח' - מי שמשתבח במעלות שאינן נמצאות בו. אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי יז) לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר, פירוש - אין לנבל להתגאות ולהתנשא במעלת אבותיו. כי אמרו במקרא שלמעלה מזה (שם) ותפארת בנים אבותם. אף כי אין לנדיב להתכבד בשקר. ולאמר כה עשיתי ופזרתי ונתתי ולא כן עשה. וזה גנאי לכל אדם וכל שכן לנדיב. וגנה נדבותיו אשר עשה כי הלל נפשו על מה שלא עשה, כי זאת תהיה לעדה כי לבו בכל צדקותיו אשר עשה [אך] לשם ולתהלה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כי מי שמכבדים אותו במדרגות הכבוד הראויות לתת למי שהוא יודע שתי מסכתות והוא אינו יודע זולתי אחת. עליו שיאמר להם - אחת לבדה אני יודע. כל שכן כי אסור לכזב ולהתפאר לאמר שמענו כאלה רבות:

===קפו===

החלק הט' - בנים לא ישקרו בסיפור דברים אשר ישמעו והגדת מאורעות. אבל יחליפו דברים על אודות חפציהם מאין הפסד לאדם בדבר. אך ימצאו כמעט הנאה בשקרותם אף על פי שאינם מרויחים ממון בכך. ואמרו רבותינו כי גם זה אסור הוא שנאמר (ירמיה ט) למדו לשונם דבר שקר. אך אין ענשם כעונש המשקרים ללא דבר אשר זכרנו ענינים בחלק הרביעי. הנה אלה חלקי כת של שקרים. וכבר הקדמנו לך עיקרים. כדרכי איש אמונים. וכי המה יסודות לנפש.

===קפז===

'''כת החנפים'''

וזה דבר כת החנפים. עניין הכת הזאת נחלק לתשעה חלקים:

'''החלק הראשון'''

החנף אשר הכיר או ראה או ידע כי יש עוול בכף חברו וכי החזיק בתרמית, או כי יחטא איש לאיש בלשון הרע או באונאת דברים, ויחליק לו לשון הרע לאמור &quot;לא פעלת אוון&quot;.

המעט ממנו עוון הנמנע מן התוכחה, שנאמר {{צמ|הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא|ויקרא יט יז}} - 

ויוסיף לחטוא על אמרו &quot;לא חטאת&quot;, כעניין שנאמר {{צמ|וחזקו ידי מרעים|ירמיהו כג יד}}. 

והנה זה ביד החנף עוון פלילי, כי לא יקנא לאמת, אבל יעזור אחרי השקר, ויאמר לרע טוב, וישם חושך לאור.

גם נתן מכשול לפני החוטא משני פנים: האחד, כי ישנה באיוולתו ביום מחר, {{צ|כי הילל רשע}} החנף אותו {{צמ|על תאוות נפשו|תהלים י ג}}.

מלבד כי יישא עונש על הנזק אשר הזיק לאשר אשם לו החוטא, על צדקו מי אשר חטא לו.

מלבד כי ייענש על דבר שקר, שנאמר {{צמ|תאבד דברי כזב|תהלים ה ז}}.

ונאמר {{צמ|מצדיק רשע ומרשיע צדיק - תועבת ה' גם שניהם|משלי יז טו}}.

כל שכן אם העוול אשר בכף רשע חברו גלוי לרבים, כי באמור אליו החנף לפני בני אדם &quot;זך אתה בלי פשע&quot;, חילל וביזה דת ודין.

===קפח===

וחייב האדם למסור עצמו לסכנה, ואל ישיא את נפשו עוון אשמה כזאת.

ואמרו רבותינו על עניין אגריפס שהיה קורא בתורה, וכשהגיע לפסוק זה {{צמ|לא תוכל לתת עליך איש נכרי|דברים יז טו}}, זלגו עיניו דמעות, ואמרו לו &quot;אחינו אתה&quot;, {{צתב|באותה שעה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה, שחינפו לו לאגריפס|סוטה|מא|א}}.

אף כי היושב על המשפט, אין לו לפחד מאנוש ימות, שנאמר {{צמ|לא תגורו מפני איש|דברים א יז}}.

והחלק הזה שהזכרנו, הוא חלק אדם רשע הנמנה עם שתי כיתות הרעות, מן התחברות אליו השקר והחנופה.

ויש בחלקי כת חנפים אשר בם החנף נספה ואבד בעוון החנופה לבד, כאשר יתבאר.

===קפט===

'''החלק השני'''

החנף אשר יהלל רשע לפני בני אדם, אם בפניו אם שלא בפניו, אף על פי שלא יצדיקנו על חמסו ולא יכזב על משפטו, אבל יאמר עליו כי איש טוב הוא.

ועל זה נאמר {{צמ|עוזבי תורה יהללו רשע|משלי כח ד}}. כי לולא אשר עזב את התורה, לא הילל העובר על דבריה ומפר מצוותיה.

וגם כי לא ישבח את הרשע זולתי במה שנמצא בו מן הטוב, ויליץ עליו בפני בני אדם להגיד לאדם ישרו, גם זו רעה חולה, כי בהזכירו את הטוב ואת הרע לא יזכיר, ועל כל פשעיו יכסה, צדיק ייחשב אצל השומעים, ויתנו לו יקר, וירים ידו וגבר. וכבר הקדמנו להודיעך המכשולות והשחיתות הנמצאות בכבוד הרשעים ([[שערי תשובה - כבוד הצדיקים וכבוד הרשעים|סימנים קמט-קנב]]). על כן, לא נכון להזכיר צדקתם, בלתי אם יזכיר רשעם וכסלם, כמו שנאמר {{צמ|ושם רשעים ירקב|משלי י ז}}.

ונאמר {{צמ|אני אגיד צדקתך ואת מעשייך ולא יועילוך|ישעיהו נז יב}}. פירוש: &quot;לא יועילוך מעשייך הטובים להצילך מרעתך בקומי למשפט, בערכי לעומתם רוב פשעייך ומעשה תעתועייך, כי דברי עוונותייך גברו מהם&quot;. וכמו שאמרו רבותינו כי {{צתב|מי שעוונותיו מרובים מזכויותיו, נכתב ונחתם לאלתר למיתה|ראש השנה|טז|ב}}.

והרשעים - ניכרים הם בשיחתם והנהגתם, כאשר הקדמנו לך ב[[שערי יראת חטא]].

===קצ===

והנה, הצדיקים יתעבו הרשע, כמו שנאמר {{צמ|תועבת צדיקים איש עוול|משלי כט כז}}.

ואשר בסוד הצדיקים לא יהיה, אם תעב לא יתעבנו, גם ברך לא יברכנו.

===קצא===

וייתכן, כי יקר מקרה המשבח את הרשע מדרך פתיות, כי הפתי אומר לשבח טוב הוא, אם היו יהיה על דבר אמת ואם תהיה תמורתו. ומבלי הדעת, שבח הוא את המתים (כי אמרו רבותינו על הרשעים, {{צתב|רפאים ייחשבו ומתים קרויים|ברכות|יח|ב}}, שנאמר {{צמ|והמתים אינם יודעים מאומה|קהלת ט ה}}).

והשגגה הזאת עולה זדון, כי לא יְאֹהַב העבד אל האדון אם יֶאֱהַב משנאיו ויקרב רחוקיו, הלא להם לדעת מדרך הדעת כי כן.

ונאמר {{צמ|וכסילים מרים קלון|משלי ג לה}}, וכבר הקדמנו פירושו{{הערה|(ראו [[ביאור:משלי ג לה]] -- ויקיעורך)}}.


===קצב===

'''החלק השלישי'''

החנף המשבח את הרשע רק בפניו, אף חכמתו עמדה לו כי לא ישבחנו בפני בני אדם פן יהיה להם למוקש.

גם זה החנף גדול עוונו, כי החליק אליו בעיניו, ולא ישוב מדרכו הרעה, ולא ידאג לעוונותיו, כי צדיק הוא בעיניו.

וכל אשר אינו מעדת הצדיקים, אם ישבחוהו, יאמר בליבו &quot;אמנם ידעתי כי כן&quot;, כעניין שנאמר {{צמ|בפה חנף ישחית רעהו ובדעת צדיקים יחלצו|משלי יא ט}}, פירוש:
* החנף משחית רעהו בפיו, כי ישבחנו ויאמין לדברים, ויקשה את רוחו, ויראה את נפשו ביקר, ולא יבין כי עפלה נפשו, והמכשלה הזאת תחת ידו, גם ירום לבבו ויפול במכמורת גאוותו, והנה כי השחת השחיתו בחלק שפתיו.
* והצדיקים יחלצו בדעתם מנזקי החנף, כי אם ישבחנו, לא ירום לבבו למען זאת, כמו שאמרו רבותינו{{צתב|אפילו כל העולם אומרים עליך צדיק אתה, הוי בעיני כרשע|נדה|ל|ב}}. ואמרו {{צפ|אם יש עליך רֵעים, מקצתם משבחים ומקצתם מוכיחים, אהב את המוכיחים ושנא את המשבחים, כי אלה לחיי עולם יביאוך, ואלה ברעתך ישמחוך כי ישבחוך|אבות דרבי נתן כט}}.
* וייתכן גם לפרש, &quot;ובדעת צדיקים יְחַלְּצוּ&quot; רעיהם, כי לא יחניפו להם, אבל הוכח יוכיחום ויורו אותם בדרך, בתעותם בתהו לא דרך.
{{קטן|ראו גם [[ביאור:משלי יא ט]]}}.

ונאמר {{צמ|ופה חלק יעשה מדחה|משלי כו כח}}: המשיל '''פה חלק''' לדרך חלקלקות, ואמר, ואמר, כי כאשר ייפול האדם '''ויידחה''' בלכתו בדרך חלקלקות, כעניין שנאמר {{צמ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה' '''דוחה''', יהיה דרכם חושך '''וחלקלקות'''|תהלים לה ו}}, כן ייפול האדם '''ויידחה''' ב'''פה חלק''', והוא פה חנף.

ועל העניין אשר ביארנו אמר דוד עליו השלום {{צמ|יכרת ה' כל שפתי חלקות, לשון מדברת גדולות|תהלים יב ד}}. קילל פה חלק, כי ישחית בו רעהו, והלשון הקשה, שהוא הפך החלק, והוא לשון הרע.

ויש מן החנפים, שמתכוונים להחניף לאנשי זרוע כדי שיכבדו אותם וינשאום. ואמרו רבותינו ([[אבות דרבי נתן כט]]): 'כל המחניף לחברו לשם כבוד, לסוף נפטר ממנו בקלון'.

===קצג===

'''החלק הרביעי'''
המתחבר לרשע,  ולא דיו אשר לא יוכיחהו בשבט פיו והרחק לא ירחיקהו, אבל כמו חבר יקרבהו. ונאמר {{צמ|בהתחברך עם אחזיה פרץ ה' את מעשיך|דברי הימים ב כ לז}}.

והצדיקים מאס ימאסוהו את הרשע, כמו שנאמר {{צמ|נבזה בעיניו נמאס|תהלים טו ד}}. 

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה {{צתב|לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו|בבא קמא|צב|ב}}. ואמרו {{צפ|כל עוף למינו ישכון, ובן אדם לדומה לו|בן סירא יג}}.

ואמרו {{צתב|אסור להסתכל בפני אדם רשע|מגילה|כח|א}}, שנאמר {{צמ|לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא, אם אביט אליך ואם אראך|מלכים ב ג יד}}. ואמרו (שם) &quot;כל המסתכל בדמות אדם רשע, עיניו כהות לעת זקנתו, שנאמר {{צמ|ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות|בראשית כז א}}&quot;, מפני שהסתכל בדמות עשו, אף על פי שלא היה מכיר מעבדיו, כי היה עשו מסתיר מעשיו, כעניין שנאמר {{צמ|והיה במחשך מעשיהם|ישעיהו כט טו}} {{הערה|(ראו גם [http://www.halachabrura.org/agada/hag16.htm ביאורי אגדות על חגיגה טז - פרי צדיק וישלח ד])}}. 

וכבר הקדמנו להודיעך באר היטב, כי רבו דרכי מוות הנמצאים אל המתחבר לרשע.


===קצד===

'''החלק החמישי'''
איש כי יאמינו בני אדם בדבריו, וסמכו כל השומעים על מאמריו, ויתכוון לנשא אחד העם או גואלו הקרוב אליו באהבתו אותו, ויאמר עליו כי הוא איש חכם, והוא בן לא חכם, והיה לפוקה וצור מכשול, כי יסמכו על הוראותיו, ועל פיו יהיה כל ריב, ויעוות משפט, ואת העולם יחריב.

וכן, כי יאמר על איש כי הוא נאמן רוח, ולא הכירו אם הוא איש אמונים או בן לא אמון בו, ואולי ישמע השומע ויפקידהו על ביתו, וכל יש לו ייתן בידו, וכיחש בו לאמור 'לא ראיתיך'.

ואמרו רבותינו {{צתב|כל המעמיד דיין שאינו הגון, כאילו נטע  אשרה, ובמקום תלמיד חכם, כאילו נטע אצל מזבח|סנהדרין|ז|ב}}. והיה מי שהקים לראש, בימים הראשונים, מי שאינו ראוי להורות, קראו עליו מקרא שכתוב {{צמ|הוי, אומר לעץ 'הקיצה', 'עורי' לאבן דומם, הוא יורה?! הנה הוא תפוש זהב וכסף, וכל רוח אין בקרבו|חבקוק ב יט}}. ועתיד הקדוש ברוך הוא להיפרע ממעמידיו, שנאמר {{צמ|וה' בהיכל קדשו, הס מפניו כל הארץ|חבקוק ב כ}}.

===קצה===

'''החלק השישי'''
מי שיש בידו למחות, ואינו מוחה, ואין בפיו תוכחות, ועל מעשה החטאים לא ילטוש עין ולא ישגיח, ולא יהיה להם לאיש מוכיח.

והנה, נצטוינו לבער הרע מקרב עמנו, שנאמר {{צמ|וביערת הרע מקרבך|דברים יג ו}}.

ואמרו רבותינו {{צתב|כל מי שיש בידו למחות באנשי עירו ואינו מוחה, נתפש על אנשי עירו. ויש בידו למחות בכל העולם ואינו מוחה, נתפש על כל העולם|שבת|נד|ב}}.

ונאמר {{צמ|וכשלו איש באחיו|ויקרא כו לז}}, ודרשו בו, זכרונם לברכה, {{צתב|איש בעוון אחיו|סנהדרין|כז|ב}}.

ואמרו {{צתב|כל ישראל ערבים זה לזה|שבועות|לט|א}}.

===קצו===

'''החלק השביעי'''
הרואה את אנשי מקומו עם קשה עורף, ואומר בליבו &quot;אולי לא יקשיבו אם אדבר להם נכוחות ופי אמלא תוכחות&quot;, על כן יחשוך פיו.

והנה, עוונו יישא, כי לא ניסה להוכיח ולהזהיר, אולי אם רוחם העיר, ייעורו משנת איוולתם, ולא תלין איתם משוגתם. 

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, בעניין מה שכתוב {{צמ|והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים...|יחזקאל ט ד}}, {{צתב|אמרה מידת הדין: 'אף על פי שהללו צדיקים גמורים וקיימו את התורה, היה להם למחות ולא מיחו'. אמר הקדוש ברוך הוא: 'גלוי וידוע לפניי, שאם היו מוחים, לא היו מקבלים מהם'. אמרה מידת הדין: 'ריבונו של עולם, אם לפניך גלוי, הם לא ידעו אם ישמעו העם לקולם ואם יחדלו'|שבת|נה|א}}. וציוה השם יתברך אחרי כן {{צמ|וממקדשי תחלו|יחזקאל ט ו}}, והם הצדיקים המקודשים, כי נענשו על דבר שלא מיחו.

ונאמר {{צמ|הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא|ויקרא יט יז}}.

ואם הדבר גלוי לכל וידוע ונבחן ונחקר, כי החוטא שונא מוסר, ולא ישמע לקול מוריו, ולמלמדיו לא יטה אזנו, על זה נאמר {{צמ|אל תוכח לץ פן ישנאך|משלי ט ח}}. ואמרו {{צתב|כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע|יבמות|סה|ב}}.

ואמרו {{צתב|מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים|ביצה|ל|א}}.

===קצז===

'''החלק השמיני'''

איש אשר ישמע את דברי בני אדם מדברים לשון הרע, או כי ישמע כל פה דובר נבלה, או יושב בסוד משחקים בוזים תורה ומצוות, ויודע כי הם סרבים וסלונים, ואם יוכיחם לא יקשיבו אל דבריו, על כן ישים יד על פה.

גם זה ייענש, כי לא יענה כסילים כאיוולתם, פן יאמרו כי הוא כמו הם וכי הודה על דבריהם, אף כי יתחייב לענות ולגעור בהם, לתת גודל לתורה ולמצוות אשר בזו לעגו להם, ויקנא לכבוד נקי וצדיק אשר ישיחו בו.

===קצח===

וזה אחד מן הדברים אשר יתחייב האדם לעזוב בעבורם חברת הרשעים, כי ייענש בשמעו דבריהם הרעים תמיד וילאה לענותם.

וזה הדבר מפורש בדברי שלמה, שנאמר {{צמ|אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם, כי שוד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה|משלי כד א|שערי תשובה ג קצח}}. רצונו לומר, כי תשא עוון בחטאתם, כי תשמע דבריהם הרעים תמיד ותהיה כמחריש.

===קצט===

'''החלק התשיעי'''
המכבד את הרשעים מדרך שלום, אמנם לא ידבר טוב על הרשע, ולא יתנהג בכבודו על דרך אשר יחשבו בני אדם כי יכבדנו מאשר יקר בעיניו נכבד, כי לא יחלוק לו כבוד זולתי בדרך שמכבדים בני האדם את העשירים, מדרך סלסול ולתקוות תועלת, בעבור כי צלחה דרכם ולא מפני חין ערכם.

ואף גם זאת, יש חטא ואשמה בדבר הזה, כי, אם הותר לכבד העשירים, לא כן הרשעים, שנאמר {{צמ|וראה כל גאה השפילהו, ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם|איוב מ יב}}. 

אך החלק הזה הותר מדאגה מדבר, פן יזיק הרשע ויגרום הפסד, בזמן שיד הרשע תקיפה ושעתו חצופה, ואין בידינו להכניעו ובחילינו להניעו, על כן הותר לכבדו, כדרך שמכבדים בני-האדם אנשי זרוע רמה מפחד ואימה, בקימה והידור והדומה להם, אך לא ישבחנו ולא ידבר טוב עליו לבני אדם.

וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה {{צתב|מותר להחניף את הרשעים בעולם הזה|סוטה|מא|ב}}.

===ר===

וזה דבר כת מספרי לשון הרע:
'''המספר לשון הרע כאילו כופר בעיקר'''

אמרו רבותינו ז&quot;ל {{צתב|כל המספר לשון הרע, כאילו כופר בעיקר, שנאמר (תהלים יב ה): &quot;אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו, מי אדון לנו?&quot;|ערכין|טו|ב}}. ועל כן חשבוהו כאילו כפר בעיקר:

1. כי הוא מסבב וגורם נזק גדול ורעה רבה לחבריו, בהבאישו את ריחם בעיני העם או בשאר דרכי הפסד, ולא ייתכן אשר יכין אדם לחבריו כלי משחית ונזק מר ממוות, מבלי שיועיל לעצמו בזה תועלת ורווח ממון, בלתי אם לכד יצרו את נפשו, ופרק עול שמיים מעליו, וניתק המוסרות, כמו שנאמר {{צמ|כי זדים קמו עליי, ועדת עריצים ביקשו נפשי, לא שמו אלהים לנגדם|תהלים נד ה}}, ופירשו רבותינו ז&quot;ל {{צפ|-
* לא שמו אלהים לנגדם, כי נתכוונו שיברך אותם שאול, כמו שאמר להם (שמואל א כג כא) &quot;ברוכים אתם לה' כי חמלתם עליי&quot;;
* לא שמו אלהים לנגדם, שכתוב בתורתו (דברים כז כד) &quot;ארור מכה רעהו בסתר&quot;|מדרש תהלים נד}}.

ונאמר {{צמ|ואין יתרון לבעל הלשון|קהלת י יא}}. ונאמר על דואג {{צמ|הוות תחשוב לשונך, אהבת רע מטוב, שקר מדבר צדק סלה|תהלים נב ד}}, ופירשו {{צפ|מה יתרון לך ומה בצע כי סיפרת לשון הרע? הלא לממון לא היית אתה צריך, אך עשרת, כמו שנאמר עליו (שמואל א כא ח) &quot;אביר הרועים אשר לשאול&quot;; אין זה כי אם אהבתך את הרע מן הטוב, ושקר מדבר צדק, כי פרקת עול|מדרש תהלים נב}}.

ונאמר {{צמ|לא יבוזו לגנב כי יגנוב|משלי ו ל}}, ונאמר אחריו {{צמ|נואף אישה - חסר לב...|משלי ו לב}}; רצונו לומר, כי הוא רע מן הגנב, שהוא צריך למלא נפשו כי ירעב. ואמרו רבותינו ז&quot;ל, כי {{צפ|בעל הלשון הרע, משניהם רע, כי יחטא חטאה גדולה מבלי הנאה|מדרש תהלים קכ}}, כמו שנאמר {{צמ|מה ייתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה?|תהלים קכ ג}}.

===רא===

2. והשנית, על כן נחשב המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר, לפי שאומר בלבבו כי שפתיו ברשותו, ומפני שאין בה מעשה, וכי הוא השליט על לשונו, וגמר בדעתו כי אין לו לכלוא את רוח שפתיו מִדַּבֵּר העולה על רוחו, וכי האיברים המה לבדם אינם ברשותו לחטוא בהם, כענין שנאמר {{צמ|שפתינו אתנו, מי אדון לנו?|תהלים יב ה}}, ולא יאמר &quot;איה אלוה עושי, אשר כל תנועות יצירותיו נתונות המה לו, אחת מהנה לא נעדרה, כולם לעשות רצונו משועבדות&quot;, רק &quot;אין דבר, וארשת שפה ברשותנו&quot;.

לא כן הרשעים החוטאים בשאר עבירות, כי יודעים הם, כי רע ומר עזבם את ה', אך נמשכים אחר תאוותם ויצרם המתגבר, וצר להם על זה.

'''שקול לשון הרע כנגד שלוש עבירות'''

ואמרו רבותינו {{צתב|שקול לשון הרע כנגד שלוש עבירות, ואלו הן: עבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים:
* בעבודה זרה נאמר (שמות לב א) &quot;אנא, חטא העם הזה חטאה '''גדולה'''&quot;;
* בגילוי עריות נאמר (בראשית לט ט): &quot;ואיך אעשה הרעה '''הגדולה''' הזאת&quot;;
* בשפיכות דמים נאמר (בראשית ד יג): &quot;'''גדול''' עווני מנשוא&quot;;
* ואילו על לשון הרע נאמר (תהלים יב ד): &quot;יכרת ה' כל שפתי חלקות, לשון מדברת '''גדולות'''&quot;|ערכין|טו|ב}}.

===רב===

והנה, אנו צריכים לפרש לך, היאך ייתכן, כי יהיה עוון לשון הרע יתר על השלוש האלה? הלא על כל אחת מהן אמרו רבותינו ז&quot;ל {{צתב|ייהרג אדם ואל יעבור עליהן|סנהדרין|עד|א}}! ואמרו &quot;חמורה עבודה זרה, שכל המודה בה, ככופר בכל התורה&quot;! ואמרו כי {{צתב|המומר לעבודה זרה - מומר לכל התורה כולה|חולין|ה|א}}!

וכאשר תשים לבך למאמרם ז&quot;ל, תמצא לו כמה שורשים וכמה פנים:

===רג===

1. האחד, כי בעל הלשון הוא שונה באיוולתו, עשר פעמים ביום יכלים ויבאיש ויחפיר, וידבר שפת יתר ויכה בסתר, ומי יתן קץ לעונשו? כי בעל הלשון לא ישים קנצי למילין; בשגם עבירה קלה, כבדה מאד על הישנות האיוולת פעמים רבות, כאשר הקדמנו {{קטן|([[שערי תשובה א ד|חלק א סימנים ד-ה]])}}, אף כי חטאה גדולה ורעה חולה.

ובאמרם רבותינו ז&quot;ל &quot;שקול לשון הרע כנגד שלוש עבירות&quot;, רצונם לומר, כנגד עובר אותן לעת שיתקפו יצרו, ולא כנגד המשומד והיוצא מן הכלל לעבור עליהן בכל עת.

===רד===

2. והשני, כי בעל הלשון - תשובתו קשה, אחרי אשר ( [[ירמיהו ט ד]] ) &lt;span style=&quot;font-weight: bold;&quot;&gt; לימד לשונו דבר שקר&lt;/span&gt; , ופיו שלח ברעה.

ומרוב ההרגל, איננו שליט ברוחו, וכאילו לשונו גורמת המחשבה, כענין שנאמר  {{צמ|הוות תחשב לשונך|תהלים נב ד}}, ונאמר {{צמ|ושפתות כסיל תבלענו|קהלת י יב}}. ונאמר {{צמ|פי כסיל מחתה לו|משלי יח ז}}. מחיתה, לשון יראה ומגור. רוצה לומר, כי הכסיל ירא ויגור מזעם לשונו, פן ייווקש בו, כאשר ירא מאויבו, כי אין שפתיו ברשותו.

===רה===

3. והשלישי, בעל הלשון חטאו נקל בעיניו, כי יאמר &quot;אך דבר שפתיים הוא&quot;, ולא פנה אל נזקיו הרבים, על כן לא ישוב מדרכו הרעה. ואם שוב ישוב, אין תשובתו שלמה, כי לא יכיר גודל חטאו, כי התשובה השלמה להינקות מפשע רב - כי יקד יקוד היגון בנפשו כיקוד אש.

===רו===

ואמר שלמה עליו השלום: {{צמ|זד יהיר, לץ שמו, עושה בעברת זדון|משלי כא כד}}. פירוש: הלץ, אשר גבר זדונו להכות בלשונו, בגאוותו וגאונו ועברתו וחרונו, אל תאמר כי בלשונו לבד יכה ולא במעשה, כי ידוע תדע כי הוא עושה בעברת זדון, רוצה לומר, כי אם לא יוכל להכות את אויביו בלשונו, ויוכל הכות בו במעשה, יכה בעברה ולא יחמול, כאשר אמרו רבותינו ז&quot;ל בעניין דואג, כי {{צפ|כאשר ציווה שאול להכות בכהנים, וימאנו אנשיו להכותם, אמר לדואג 'אתה הכית בלשון - אתה תכה בחרב'|ירושלמי סנהדרין פרק י הלכה ב}}, שנאמר {{צמ|סוב אתה ופגע בכהנים|שמואל א כב יח}}.

===רז===

4. והרביעי - אם ישוב בעל הלשון בתשובה. צריך לבקש מחילה לאשר מוצק לו מזעם לשונו. והוא לא יזכור מספר כולם. כי רבים מכאובים הכאיב. וכמה נפשות הדאיב. גם רבים מאשר זכר. כי אותם עכר. והם לא ידעו כי הדיח עליהם את הרעה. יתבייש להודיעם ולגלות אזנם על אשר גמלם רעה. כי הוא מכה ואין מכתו ידועה כענין שנאמר (תהלים קב) מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים. על כן נמשל לשון הרע לחץ. כי המושך בקשת פעמים רבות ישלח חציו באדם ולא נודע מי הכהו:

===רח===

ועוד על ענין אחר נמשל לחץ. כי שולף החרב אם נכמרו רחמיו על האדם בהתחננו אליו. ישיב חרבו אל נדנה. לא כן זורק החץ כי אין בידו להשיבה. כן בעל לשון הרע. אחר אשר יצא הדבר מפיו לא יוכל לתקון. ופעמים שידבר על פגם משפחה. והזיק כל הדורות הבאים אחריו. ולא תגיע אליו מחילה מזה. על כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי המדבר בפגם המשפחה אין לו כפרה עולמית. והנה המשלח לשונו. גם על הקדושים אשר בארץ המה ידבר. כי על מי לא עברה רעתו תמיד. וכבר אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי האפיקורוס אין לו חלק לעוה&quot;ב:

===רט===

5. והחמישי - כי לשון הרע יביא את בעליו לתת את פיו לדבר על השם תועה וכמו שנאמר (תהלים עג) שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ. ואין בכל העבירות אשר ישיג ענשם לעונש המטיח דברים. ואמרו רבותינו - עשר נסיונות ניסו אבותינו ובכלם לא נתחתם גזר דינם אלא על לשון הרע. שנאמר (במדבר יד) אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם וכו' ונאמר (דברים א) וישמע ה' את קול דבריכם ויקצוף וישבע לאמר וגו', ונאמר (מלאכי ב) הוגעתם ה' בדבריכם.

ואמר דוד המלך עליו השלום (תהלים ג) ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך אם ראית גנב ותרץ עמו וגו' ופיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה תשב באחיך תדבר. הנה למדת מזה כי אין התורה מגינה על בעלי לשון הרע ועל המלומד לגנוב ולנאוף. וכי אינם ראויים לעסוק בתורה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה דואג כיון שסיפר לשון הרע אף חכמתו לא עמדה לו ולא הגינה עליו תורתו. ומה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה. שנאמר (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור. על העובר עבירה דרך מקרה אמרו. ולא על הפורק עול אזהרת העבירה מעליו:

===רי===

והתבונן כמה יגדל עון בני אדם המספרים לשון הרע. המעט מהם עונם הגדול כי יכלו שפתיהם וחשכו לשונם מדבר בדברי תורה. כי עוד השחת ישחיתון לדבר בלשון הרע. ואמר דוד המלך עליו השלום (תהלים קיט) גם ישבו שרים בי נדברו עבדך ישיח בחקיך. פירוש - הם בטלים מלשיח בחקיך ומדברים לשון הרע ונדברים בו. בעוד אשר אשיח בחקיך.

ואמרו רבותינו מרפא לשון הרע להנצל ממנו, שיעסוק אדם בתורה שנאמר (משלי טו) מרפא לשון עץ חיים. וזהו שנאמר (תהלים לט) אשמרה לפי מחסום וגו' פירוש רבותינו זכרונם לברכה כי המחסום הוא העסק בתורה.

ואמרו רבותינו כנסת ישראל בקולה אהובה ובקולה שנואה. בקולה אהובה שנאמר (שיר ב) השמיעני את קולך כי קולך ערב. ובקולה שנואה שנאמר (ירמיה יב) נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה. וזהו שנאמר (משלי יח) מות וחיים ביד לשון ואוהביה יאכל פריה. ופירושו - ואוהביה יאכל פריה ואוהב לשון והוא האיש החפץ לדבר תמיד. העצה הנכונה אליו שיאכל פריה שלא ידבר בדברי בטלה. אך בדברי תורה וחכמה ומוסר והבאת שלום בין אדם לחבירו. להצדיק הרבים ולשבח הטוב ולגנות את הרע ולקנא אל האמת. כי זכיות אין קץ יוכל לקנות לנפשו בלשונו. וכאשר הקדים כי חיים בלשון:

===ריא===

והנה כת מספרי לשון הרע. נחלק לששה חלקים.

החלק הא' - כאשר יתן מום באדם והמום לא יהיה בו. פעמים כי תחת יופי. יתן דופי. והנה זה לבו (יקפץ פיו מדת) [יקבץ און ממדת] שתי הכתות הרעות. שהם כת שקרים וכת מספרי לשון הרע. והנה הוזהרנו מן התורה שלא לקבל לשון הרע אולי הנה הוא שוא ודבר כזב. שנאמר (שמות כג) לא תשא שמע שוא. ואמר שלמה המלך עליו השלום (משלי יז) מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הוות. פירושו - שתי כתות מקבלות לשון הרע. האחת - איש מרע ובעל זדון. מלשון (ישעיה ט) כי כלו חנף ומרע. כי הוא חשוד בכשרים. ואוהב למצוא פגם ואשם על חברו וקלון על כבודו. והיה כשמעו כי יגיד עליו ריעו לשון הרע. זדון לבו השיאו להאמין כי הדברים כנים. והכת השנית - איש שקר. גם הוא מאזין ומאמין על לשון הוות. כי אחרי אשר לא ירחק מדבר שקר. לא יחוש אם תקבל נפשו כזב. ואם תשא שמע שוא. על כן ימהר לקבל לשון הרע. שקר מזין. כמו איש שקר. וכן (ירמיה ט) שבתך בתוך מרמה. בתוך אנשי מרמה. [וכן] (תהלים קט) ואני תפלה. איש תפלה:

===ריב===

ודע כי כאשר יודה השומע על לשון הרע. אחת דתו ומנת מדיו* עם המספר לשון הרע. כי יאמרו אמור. הנה קבלו השומעים את הדבר. ואות הוא כי הנה אמת הנה נכון. גם אם הטה אזן השומע והראה את נפשו כמקשיב קשב ומאמין לדברים ההם בפני בני אדם. גם זה עוזר לרעה. וגורם קלון לחבירו. ומחזק ידי המביא את דיבתו רעה אל הבריות. ואמר שלמה המלך עליו השלום (משלי כה) רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר. פירושו - כאשר רוח צפון תפזר העבים ותמנע הגשם, כן פנים נזעמים ימנעו לשון הרע. כי בראות המגיד את פני השומע והנם זועפים. יחדל קול המון גשם דבריו. אבל אם יראה כי השומע ישמע לו. ישתה כמים עולה. ולא יחשוך פיו משקריו. והיה כזה יום מחר. כי ישנה באולתו לספר תמיד לשון שקר. ושב לשונו אחר גשם כזביו. תחולל מלשון חלילה. וכן (במדבר לג) לא יחל דברו, לא יבטל. וכן (בראשית ד) אז הוחל לקרוא. אז נמנע.

[אמר העורך: מליצת הכתוב (בירמיה יג) גורלך ומנת מדיך]

===ריג===
עוד אמר שלמה המלך עליו השלום {{צמ|לשון שקר ישנא דכיו|משלי כו כח}}. פירוש האיש העניו ודכא ושפל רוח. ישנא את לשון שקר. לא יאבה לו ולא ישמע אליו. כי העניו חפץ ביקר הבריות וצר לו על בושתם וקלונם. וי&quot;ו דכיו במקום ה&quot;א השורש. כו&quot;ו עניו. ויש מפרשים בעל לשון שקר ישנא מדכיו ומוכיחיו. ולא יוסיף להביא אליהם דיבת בני אדם רעה. והנה הוזהרנו במה שכתוב (שמות כג) לא תשא שמע שוא. שלא נאמין בלבנו ספור לשון הרע להחזיק במחשבתנו כי הדברים אמת. ולהבזות בעינינו את מי שנאמרו עליו:

===ריד===

החלק השני - המספר לשון הרע. וירחק בו מדבר שקר. ואל זה כוונו באמרם כת מספרי לשון הרע. אף על פי שאינם מן הכת של שקרים. והנה אם יזכיר אדם לחבירו בינו לבין עצמו מעשה אבותיו הרעים. הנה הוא עובר על מה שכתוב בתורה (ויקרא כה) לא תונו איש את עמיתו. באונאת דברים דבר הכתוב כמו שהקדמנו. ונאמר (יחזקאל יח) בן לא ישא בעון האב. ואם יכלימהו על מעשה אבותיו בפני אחרים. על זה אמרו רבותינו כי המלבין פני חבירו מן היורדין לגיהנם ואינן עולין. ואם יספר ויודיע את תועבות אבותיו בפני בני אדם שלא בפניו להבאיש את ריחו. ולהבזותו בעיני בני עמו. על זה אמרו אשר כת מספרת לשון הרע אין מקבלת פני השכינה. וכן אם היה בעל תשובה. והוא מספר עליו עונות ראשונים:

===רטו===

ודע כי אם יראה איש כי עבר חברו על דבר תורה בסתר. והוא גילה על חטאותיו על שער בת רבים. אשום אשם על זה. כי אולי החוטא ההוא שב מדרכו הרעה. ויגוניו ברעיוניו. ולב יודע מרת נפשו. ולא נכון לגלותם זולתי לחכם צנוע. אשר לא יספר ליתר ההמון. רק הרחק ירחיק מחברתו. עד אשר יודע אליו כי שב מדרכו הרעה. ואם החוטא תלמיד חכם ואיש ירא חטא ראוי לחשוב עליו כי באמת עשה תשובה. ואם יתקפו יצרו פעם אחת. נפשו מרה לו אחרי כן:

===רטז===

והמספר לשון הרע. שתים הנה קוראותיו. הנזק והבושת אשר יגרום לחבירו. ובחירתו לחייב ולהרשיע את חבריו ושמחתו לאידם. ועל צד א' יגדל עון המספר לשון הרע על דבר אמת. מן המספר על דבר שקר. כי יאמין העם בספרו על חברו דברים כנים. ויעלה באשו לפניהם. ויהיה לבוז בעיניהם. אחר אשר נחם על רעתו ונסלח לו מחטאותיו:

===ריז===
ואמר שלמה המלך עליו השלום (משלי יד) אוילים יליץ אשם ובין ישרים רצון. לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר. פירושו - האויל יליץ חובה. כי יחפש מומי בני אדם ואשמתם ויתן בהם דופי. ולא ידבר לעולם בשבח ודבר טוב הנמצא בם. והמשל על זה כי הזבובים לעולם באו ונחו כולם על מקומות הלכלוך. ואמר אוילים יליץ לשון יחיד על כל אחד ואחד מן האוילים. כמו (בראשית מט) בנות צעדה עלי שור. ואמרו רבותינו כל הפסול פוסל ואינו מדבר בשבחו של עולם. ודרכו לפסול בני אדם במומו. ובין ישרים רצון. כי דרך הישרים לכסות על כל פשעים ולשבח האדם כי נמצא בו דבר טוב.

וזכרו במוסר. כי אדם אחד וחכם עברו על הנבלה. אמר האדם כמה מוסרחת נבלה זו. אמר החכם כמה לבנים שניה. ואמר אחרי זה לב יודע מרת נפשו. וכל חכם יודע כי לא הביא שלמה בתוך המוסרים הנבחרים דברים אין בם מועיל. אבל בא הענין על דבר הפסוק הראשון. להגיד רעת האויל המליץ אשם. כי יתכן שהחוטא שב מדרכו. ונפשו מרה לו. ואין יודע מרת נפש האדם ולא שמחתו זולתו. והוא נשוא עון. כי עקרי התשובה לפי מרירות הלב. על כן יחטא ואשם האויל המזכיר עונו:

===ריח===

ועליך לדעת כי עונש האויל המליץ אשם איננו זולתי כי יתן דופי באיש ירא חטא אשר יתקפו יצרו ויעבור ואשם. כי מנהגו ודרכו להתחרט על חטאיו. וכ&quot;ש אם נודע הדבר כי חזר בתשובה. אבל האיש אשר תדע ובחנת את דרכו כי אין פחד אלהים לנגד עיניו, ותמיד יתיצב על דרך לא טוב. מצוה לספר בגנותו ולגלות על חטאותיו. ולהבאיש בעלי עבירות בעיני בני אדם. ולמען תגעל נפש השומעים את המעשים הרעים. ונאמר (משלי כט) תועבת צדיקים איש עול. ונאמר (שם ה) יראת ה' שנאת רע. ואמרו רשע בן צדיק מותר לקרותו רשע בן רשע. צדיק בן רשע מותר לקרותו צדיק בן צדיק.

והנה כי תראה אדם אשר ידבר דבר או יעשה מעשה. ויש לשפוט דברו ומעשהו לצד חובה ולצד הזכות. אם האיש ההוא ירא אלהים. נתחייבת לדון אותו לכף זכות על דרך אמת. גם כי יהיה הדבר קרוב ונוטה יותר אצל הדעת לכף חובה. ואם הוא מן הבינונים אשר יזהרו מן החטא ופעמים יכשלו בו. יש עליך להטות הספק ולהכריעו לכף הזכות. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה הדן את חבירו לכף זכות המקום ידינהו לכף זכות. והיא מצות עשה מן התורה. שנאמר (ויקרא יט) בצדק תשפוט עמיתך. ואם הדבר נוטה לכף חובה יהיה הדבר אצלך כמו ספק. ואל תכריעהו לכף חובה. ואם האיש ההוא רוב מעשיו לרוע או בחנתו כי אין יראת אלהים בלבבו. תכריע מעשיו ודבריו לכף חובה. שנאמר משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשע לרע. וכבר הקדמנו לך פירושו:

===ריט===

ואמר שלמה המלך עליו השלום (משלי כד) אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך. אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו. פירושו - לא הוצרך להזהיר לאמור - אל תהי עד שקר, אבל אמר - אל תהי עד חנם. כי אם נוקש רעך בחטא אל תעיד עליו ואל תגלה על חטאו חנם ללא תוכחת. כי האמנם אם גזל האדם או עשק את עמיתו חייב להעיד על זה כדי שישיב הגזלה אשר גזל. על פי שנים עדים. ואם אין שם זולתי עד אחד. שבועה תהיה בין שניהם. אבל אם ראה כי נכשל חבירו בדבר ערוה או באחת מן העבירות אין ראוי שיעיד על זה חנם רוצה לומר - ללא תוכחת. גם כי יש אתו עד שני להקים דבר.

ואם החוטא ירא חטא ראוי לו לדבר על לבו. כי באמת עשה תשובה. גם ראוי שיירא לנפשו ויאמר בלבו. אחרי כי האיש ירא שמים. ואולי זכיותיו מרובין מעונותיו. ואמרו רבותינו כי האיש אשר זכויותיו מרובים מעונותיו הנה הוא מעדת צדיקים.

אמנם אם החוטא הוא מן האוילים אשר משפטם לשנות באולתם. טוב כי יגידו אל השופטים ליסרו להפרישו מן האיסור. אבל אם הוא עד אחר. לא טוב היות האדם לבדו מעיד על חבירו. כי עדותו חנם. לפי שאין סומכין עליו. שנאמר (דברים יט) לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת. לכן מוציא שם רע יחשב. ומלת והפתית במשקל הכבד. רצונו לומר כי בשפתיך אתה טוחן פניו בגלותך מסתר עונו. ואמר אחרי כן אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו. כי אם גלה על חטאיך. לא תקום ולא תטור לעשות לו כאשר עשה לך. וזה מוסר נכבד ומעיקרי היראה.

ואם החוטא איש אשר איננו ירא מלפני האלהים. כמו הפורק מעליו עול מלכות שמים. ואינו נזהר מעבירה אחת אשר כל שער עמו יודע כי היא עבירה. מותר להכלימו ולספר בגנותו. כך אמרו רבותינו (ויקרא כה) אל תונו איש את עמיתו. עם שאתך בתורה ובמצות אל תונהו בדברים. ואשר לא שת לבו אל דבר ה' מותר להכלימו במעלליו ולהודיע תועבותיו ולשפוך בוז עליו. ועוד אמרו מפרסמין את החנפים מפני חלול השם.

אבל אם נכשל בחטא על דרך מקרה. ורוב הימים דרכו להשתמר מעונו. אין לגלות על חטאו כאשר ביארנו. ויתכן לפרש אל תהי עד חנם ברעך. להעיד עליו על עבירות אשר גם אתה חלית בהם כמוהו. על כן יקרא רעהו. ויורה על זה אומרו אחרי כן אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו. כי אף על פי שהיא מצוה לפרסם את החטאים בנפשותם ואת החנפים. אבל החוטא. אם לאיש כמוהו רשעו ולבן אדם חטאותיו. אין לפרסמו. כי אין כונתו בגלותו מסתריו לטובה. כי אם לשמוח לאיד. והשנית כי איך בוש לא יבוש להזכיר על זולתו דופי המעשים ההם והוא אוחז בהם. ונאמר (הושע א) ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא. הנה כי כי אף על פי שעשה מצוה בהכריתו בית אחאב. נשא עונו. כי גם הוא היה רב פשע:

===רכ===

ואמרו רבותינו כי המעיד יחידי על חברו בדבר עבירה מלקין אותו מכת מרדות אך יוכל לגלות הדבר בהצנע לרבו ולאיש סודו. אם ידע כי יאמינו דבריו כדברי שני עדים. ואם יש עד שני עמו ישמעו השופטים דבריהם ליסר החוטא בהצנע ולא ילבינו פניו ברבים. כמו שנאמר (ויקרא יט) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא:

===רכא===

ודע כי בדברים שבין אדם לחברו כמו גזל ועושק ונזק וצער ובושת ואונאת דברים יכול לספר הדברים לבני אדם. גם היחיד אשר יראה יגיד כדי לעזור לאשר אשם לו ולקנא לאמת. והנה אמרה התורה שיעיד עד אחד בבית דין על תביעת ממון לחייב את הנתבע שבועה. אמנם יש עליו להוכיח את האיש תחלה:

===רכב===

החלק הג' - הולך רכיל. והוזהרנו על זה מן התורה שנאמר (שם) לא תלך רכיל בעמך וגם זה נקרא לשון הרע. והוא בכלל כת מספרי לשון הרע כמו שזכרו רבותינו זכרונם לברכה על דואג האדומי שהיה בעל לשון הרע כי הגיד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך. ונזק הרכילות חדל לספור כי אין מספר כי הוא מרבה שנאה בעולם ומכשיל את בני אדם לעבור על מה שכתוב בתורה (שם) לא תשא את אחיך בלבבך. והנה העולם קיים על השלום ומפני השנאה נמוגים ארץ וכל יושביה כאשר הקדמנו. ופעמים רבות יתן הרכיל חרב ביד חבירו להרוג את רעהו כמו שכתוב (יחזקאל כ) אנשי רכיל היו בך למען שפך דם. ונאמר (ירמיה ו) כולם סרי סוררים הולכי רכיל נחשת וברזל וכולם משחיתים המה. וקראו רבותינו את הרכילות לשון שלישי מפני שהוא הורג שלשה. האומרו והמקבלו ומי שנאמר עליו. כמו שידעת מענין דואג שנטרד בסבת הרכילות. ונהרגו הכהנים. ונענש שאול אשר קבל את הרכילות:

===רכג===

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה על ענין הרכילות. אף על פי שאסור לקבלו ולשנוא את חברו בגללו. אבל אל יהי בז לדבר, אך את נפשו ישמור ויחוש לדברים. אומרו ז&quot;ל דורו של שאול היו בהם דילטורין כמו דואג והזיפים ועל ידי כן היו יורדין למלחמה ונופלים. דורו של אחאב לא היו בהם דילטורין כמו שידעת מענין הנביאים שהיו מתחבאים מפני איזבל כמו שכתוב (מ&quot;א יח) ואני נותרתי נביא לה' לבדי. ועובדיה החביא מהם מאה נביאים ולא גלה אדם כי יש נביא בישראל זולתי אליהו. ועל ידי כן היו יורדין למלחמה ונוצחין אף על פי שהיה אחאב עובד עבודת כוכבים.

===רכד===

והמסכסך אחים ואוהבים ומביא שנאה ביניהם קשה מכל חלקי לשון הרע. שנאמר - (משלי ו) ומשלח מדנים בין אחים. ואמרו רבותינו כי השביעית* קשה מכולן כאשר הקדמנו לך בשערי יראת חטא:

(אמר העורך: ר&quot;ל מדת משלח מדנים וגו' היא המדה השביעית ממה שאמר למעלה שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו)

===רכה===
וחייב האדם להסתיר הסוד אשר יגלה אליו חברו דרך סתר אף על פי שאין בגלוי הסוד ההוא ענין רכילות. כי יש בגלוי הסוד נזק לבעליו וסבה להפר מחשבתו כמו שנאמר (שם טו) הפר ממחשבות באין סוד. והשנית כי מגלה הסוד אך יצא מדרך הצניעות והנה הוא מעביר על דעת בעל הסוד. ואמר שלמה המלך עליו השלום מגלה סוד הולך רכיל. רצונו לומר - אם תראה איש שאיננו מושל ברוחו לשמור לשונו מגלוי הסוד, אף על פי שאין בחשוף הסוד ההוא ענין רכילות בין אדם לחברו. תביאהו המדה הזאת להיות הולך רכיל שהוא מארבע כיתות הרעות שאחרי אשר אין שפתיו ברשותו לשמרן.

עוד אמר (שם יא) הולך רכיל מגלה סוד. רצונו לומר - אל תפקיד סוד למי שהולך רכיל. כי אחרי אשר איננו שומר שפתיו מן הרכילות, אל תבטח עליו בהסתר סודך, אף על פי שמסרת דבריך בידו דרך סוד וסתר. והוזהרנו מן התורה שלא לקבל לשן הרע שנאמר (שמות כג) לא תשא שמע שוא. ונאמר (משלי כט) מושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים. ופירשו רבותינו זכרונם לברכה כאשר המושל מקבל לשון הרע ודברי רכילות יעשו משרתיו רשעים והולכי רכיל למצוא חן בעיני אדוניהם. והנה לאלה שלשה החלקים אשר זכרנו כוונו בזכרם ז&quot;ל כת מספרי לשון הרע.

===רכו===

החלק הד' - אבק לשון הרע. אמרו רבותינו רוב העולם נכשלים בגזל ומיעוטם בעריות וכולם באבק לשון הרע. ואמרו כי ענין אבק לשון הרע כאשר יסבב האדם בדבריו שיספרו בני אדם לשון הרע. ואמרו - לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי גנותו. והנה אנחנו צריכים לבאר המאמר הזה. כי ידוע הדבר כי מן המדות הנאות לספר בשבח החכמים והצדיקם כמו שנאמר (שם כח) וחקר כבודם כבוד. ואמרו על האויל שאינו מדבר בשבחו של עולם. אבל זאת תכונת הענין הזה כי אין לספר בטובת האדם זולתי בד בבד. רצונו לומר - כאשר ידבר איש אל רעהו ולא קהל עם ובמושב רבים. עד אשר יודע אליו כי אין במעמד ההוא שונא ומקנא לאיש אשר ידבר טוב עליו. ואם יחפוץ לשבח אדם אשר כבר הוחזק לבני עמו ונודע אשר הוא אדם כשר, ולא תימצא בו רעה ואשמה. גם על פני שונא ומקנא יש לשבחו כי לא יוכל לגנותו. ואם יגנהו ידעו הכל אשר פיו דבר שוא ותהי לשונו מוקש לנפשו:

===רכז===

עוד זכרו ז&quot;ל על ענין לשון הרע ואמרו - הנה אם שאלה אשה משכנתה לחתות אש מיקוד. ותען ותאמר איה איפה גחלי אש כי אם בבית פלוני אשר תמיד יצלה בשר ויאכל. וזה והדומה לו אבק לשון הרע. ונאמר (שם כז) מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם קללה תחשב לו. ופירושו - רבותינו המקרא הזה על המשבח את חבירו בשבח הבא ליד הפסד. בענין האורח אשר יצא אל רחוב העיר ויקרא בקול גדול ויספר את אשר גמלו בעל הבית טובה כי טבח טבח והכין לאורח הבא אליו. ויהי בהשמע דבר האורח יתלקטו אנשים ריקים ויסורו אל בית בעל הבית. וחייב האדם לשמור פיו ולשונו שלא יחשד בדבריו ואל יתנו אותו כמספר לשון הרע. ואם יביא עצמו לידי החשד בזה. הנה השחית מוסרו ויחשב לאיש הזה אבק לשון הרע:

===רכח===

ועתה השתונן בכליותיך לעמוד על עיקר הדבר הזה. הנה הקדמנו כי מותר לספר בגנות החוטא על חמס אשר בכפיו אם נודע הדבר כי לא עזב דרכו. כמו הגוזל והחומס. או המזיק והמציק. או המלבין פנים ומבאיש ומחפיר. והמספר לשון הרע ולא השיב את הגזלה, ולא שלם נזקו, לולא בקש פני חבירו להעביר את עונו.

ואמנם המביטים דרכם דבר ידברו בראשונה את החוטא. אולי יוכלו הועיל בדרך תוכחה להשיבו מדרכו הרעה. ואם מאן ימאן אז יודיעו לרבים את דרכיו ומעלליו. ועתה כאשר יתפוש אדם על מעשה חברו על דבר אשר הזיד על רעהו. ויספר מעשהו לבני אדם ויגלה חובת החוטא ויגנה מעשהו מטענות רבות. והנה יחשד המספר בזה ויתן אותו כמספר לשון הרע. ויאמרו אמרו. גם אם אמת היה הדבר היה ראוי לגלות אוזן החוטא למוסר בתחלה. ועל דבר אשר לא קדם לו תוכחות יחשדנו שומעו לאמר. כי לא היה אומר כל אלה בפני חבירו וכי הוא מחניף לו. כענין שנאמר (הושע ד) אך איש אל ירב ואל יוכח איש. ונהנה לדבר באשמת העם אשר בהעוותם ישמח ובקלונם יתכבד שלא בפניהם. ודומה לבעל לשון הרע. ובו דבק. מן האבק. ועוד יאמרו בני אדם אין הדברים כנים ומלבו הוא בודאם. ואם לא איפוא מדוע לא גלה על עונו בפניו ראשונה והעלים ממנו.

על כן אמרו רבותינו כל דבר אשר יאמר בפני בעליו אין בו דרך לשון הרע. רצונו לומר - כי אם הקדים לחבירו תוכחת מגולה על מעשהו ולא הקשיב על דבריו, אחרי כן יוכל להודיע לבני אדם אשמת האיש ורוע מוסרו. ואל יחשד כי יחפוץ לתת דופי בחברו.

וכן אם המספר מוחזק לרבים כי לא ישא פני איש ואל אדם לא יכנה. ואת כל אשר יאמר שלא בפני חבירו. אותו ידבר בפניו ולא יגור מפני איש. והוחזק גם כן בתוך עמו אשר לא ידבר רק אמת, אין לחשדו בדברו על אשמת אדם לחברו שלא בפניו. וכן זכרו בדבריהם ז&quot;ל על הענין הזה ואמרו - א&quot;ר יוסי מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי. רצונו לומר - לא אמרתי דבר על אדם שלא בפניו וכבשתי אותו בהיותי בפניו.

עוד אמרו כל דבר אשר יאמר בפני שלשה אין בו דרך לשון הרע. רצונו לומר - אחרי כי ברבים היו עמו בעת אשר שספר הדברים. אכן נודע הדבר לחברו והנה זה כאלו אמר הדברים בפניו:

===רכט===

החלק הה' - נבלות הפה. אמרו רבותינו זכרונם לברכה כל המנבל את פיו אפילו נגזר עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה נהפך עליו לרעה. ואמר ישעיה (סימן ט) על כן על בחוריו לא ישמח ה' ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם, כי כלו חנף ומרע, וכל פה דובר נבלה, בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה. ובעבור זאת המנבל את פיו כבד עון ונתבע ונאלח. כי עזב והניח הבושה והצניעות שהם המדות הידועות לזרע הקדש. והלך על שבילי עזות פנים שהיא מדת הנבלים הרעים. והשנית - כי חלל את קדש ישראל שנאמר (דברים ד) ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. וזה נהג על דרך הסכלים הנמאסים המורחקים מדרך השכל שכולו יפה אף נעים. ועלה באשם ותעל צחנתם וכל חכם ונבון שקץ ישקצם ותעב יתעבם. והנה הוא מחלל כלי השכל אשר הוא יקר מכל כלי חמדה שנאמר (משלי כ) וכלי יקר שפתי דעת. והשומע דבר נבלות הפה עונשו גדול כי לא יאטם אזנו ולא יבדל מתוך דוברי נבלה. ועליו נאמר (שם כב) שוחה עמוקה פי זרות זעום ה' יפול שם:

===רל===

ואמרו רבותינו (פסחים ג.) לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עיקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר (בראשית ז) ומן הבהמה אשר איננה טהורה. כי בעת ההיא היתה בהמה הטמאה מותרת באכילה אך לא היתה טהורה לקרבן. על כן נחשב לשון מגונה אם יגנה אדם הדברים אשר הם למאכל אדם. והנה חייב האדם להיזהר שלא יוציא מפיו דבר מגונה. גם כי יביאנו הנחתו לשון מגונה להאריך דבריו ולהרחיב מאמריו. וזה כמו גדר להזהר מנבלות הפה שהוא מן העבירות החמורות. וגם גדר להזהר מספור לשון הרע ונתינת דופי בבריות. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא בתרא קכג.) על הרחקת הדבור אפילו בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב. ואמרו רבותינו (פסחים ג:) כי אחד מן הכהנים אמרו לפני רבן יוחנן בן זכאי הגיע לחלקי מלחם הפנים כשיעור זנב הלטאה ובדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול.

ועוד אמרו רבותינו (שם) כי חייב האדם לבחור בדבריו לשון כבוד ולהניח לשון שאינו של כבוד גם כי אינה מגונה. בין בדברי התורה ובין בשיחת עסקי העולם. ובלבד שלא יאריך דבריו בעבור זה בדברו בדברי תורה. כי חייב האדם לשנות לתלמידיו בדרך קצרה. וענין לשון הכבוד הוא דרך הדבור והשיחה אשר דרכו בה נקיי הדעת ומדברי צחות. והם שוקלים ומכירים אי זה לשון כבוד ואי זה תמורתו כמו שנאמר (איוב טו,ה) ותבחר לשון ערומים ונאמר (שם לג,ג) ודעת שפתי ברור מללו שנאמר (משלי י,כ) כסף נבחר לשון צדיק:

===רלא===

החלק הו' - נרגן. אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי יח) דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן. פירושו - הנרגן הוא האיש אשר דרכו חוקו להתאונן ולהתרעם וימצא (תנועות) [תנואות] על חברו תמיד על מעשיו ועל דבריו. ואף על פי שחברו בתומו מתהלך עמו ולא זד עליו בדבר. וידון כל דבר לחובה ולא לזכות וכל שגגה ישים לזדון. והנה יתן עצמו כמו עשוק והלום וכאלו כבד חטאת חברו עליו. והוא המכה וההולם כי דבריו יורדים חדרי בטן. כי מי שילין תלונות על חברו כאשר לא נגעו וכאשר עשה עמו רק טוב זה סער מתחולל על הלב. והנה הוא כיורה זיקים יורדים חדרי בטן. מלת כמתלהמים [הפוכה] כמו מתהלמים [וכמו] שמלה שלמה מלשון (משלי כג) הלמוני בל ידעתי. וכאלו אמר דברי נרגן כמתהלם. ואמרו מתלהמים לשון רבים כי נרגן כולל הנרגנים. כמו (ירמיה יא) ובשר קודש יעברו מעליך. (ישעיה מה) ויפרו ישע.</text>
      <sha1>536sp7xk1hhcvxymjv0nvfnc4agept5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית יא ו</title>
    <ns>106</ns>
    <id>346492</id>
    <revision>
      <id>1418632</id>
      <parentid>1418385</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T17:31:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אלגוריה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6549" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ה|ו|יא ז|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיֹּאמֶר יְהוָה: הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.}}

== וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת ==
אמר ה' למלאכים: מכיוון שלכולם שפה אחת ומאוחדים הם בדעה על כן כל מה שירצו לעשות יכולים משום שהם מאוחדים

אלוהים אומר דברים שניתן לפרשם בצורה חיובית או שלילית:
* חיובית - האנשים מאוחדים, עובדים בשיתוף פעולה, בונים ומקימים דברים גדולים, והם מסוגלים לעשות כל מה שהם מסוגלים להחליט, במסגרת היכולת שלהם.
* שלילית - האנשים מאוחדים, ועובדים בשיתוף פעולה, אולם המטרה שלהם היא רעה, והתקפה נגד אלוהים ושלטונו. 
כדי לדעת האם זה טוב או רע, אנחנו קוראים בפסוקים הבאים את תגובת אלוהים: &quot;הָבָה נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם ... וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר&quot; ([[ביאור:בראשית יא ז|ביאור:בראשית יא ז-ח]]). כלומר אלוהים, כאילו, קבע שזה רע ומסוכן לו, ולכן חובה עליו לפגוע בהם ולהפיץ אותם אחד מהשני על פני כל הארץ ([[ביאור:בראשית יא ח]]).

המסקנה הזאת נובעת מהאמונה שלפזר את האנשים זה רע, וזה סימן שאלוהים כעס על בנית העיר והמגדל על ידי אנשים שעובדים ביחד.

: '''כמובן שהמסקנה תהיה הפוכה אם נחשוב שלהפיץ את האנשים זה דבר טוב, ואולי זאת תוכניתו של אלוהים!'''

== אלגוריה ==
כל הסיפור הוא נבואה [[W:אלגוריה|'''אלגורית''']]. הסיפור מנבא את גורל היהודים ותפקידם!

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

אלוהים הביא את בני ישראל למצרים כדי שהם יתעשרו ויתרבו במהירות. כדי שהם יהיו מוכנים לעזוב את מצרים, שהיתה טובה להם, אלוהים הביא להם את העבדות הקשה. אלוהים גרם לסבל הזה כדי שבני ישראל יצאו למדבר ויקבלו את התורה בהר סיני. מספר אנשים הפריעו לתוכניתו של אלוהים, ובלי רחמים הם הומתו בחרב, מתו במדבר, או שהאדמה בלעה אותם.

: '''ניתן להבין שלאלוהים יש תוכנית לבני ישראל, והוא מפעיל אותה ביד קשה ורכה לפי התנהגות בני ישראל, ונכונותם לשתף פעולה.'''
: '''התוכנית היא שבני ישראל ילמדו את דרך אלוהים לפעול &quot;בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים&quot; ([[הושע ב כא]]), ויתפזרו בגויים ללמד אותם! '''

הנביאים הזהירו את בני ישראל שאלוהים ישתמש בחורבן וגלות כדי ללמד אותם לקח, ככתוב: &quot;וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם - חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר&quot; ([[ישעיהו א כ]]).

לאחר חורבן הבית ביהודה, גלות בבל, ושיבה ליהודה, היהודים סוף סוף הבינו את אלוהים ועשו את רצונו. הם קיבצו את ספרי התנ&quot;ך וערכו אותם. הם התחילו להתעמק, להתווכח, ולכתוב את [[W:משנה|'''המשנה''']] ואת [[W:תלמוד|'''התלמוד''']], כאילו שזה מגדל ענקי שראשו בשמים, כדי לעשות לעצמם ולאלוהים &quot;שֵׁם&quot;, וזאת כדי שהם לא יפוצו &quot;עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]), ויאבדו.

עכשו שאלוהים ראה שהיהודים חזקים ונאמנים, &quot;[ו]לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot;, הגיע הזמן להפוך את כל היהודים [[W:שבט לוי|'''לשבט לוי''']], שקיבל את תפקידו, ככתוב &quot;וּלְלֵוִי אָמַר ... יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים לג י]]). שבט לוי זכה ונבחר לתפקיד חשוב ביותר. הם הופצו בכל השבטים,  לא קיבלו נחלה ואדמה בכנען, ככתוב: &quot;וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ&quot; ([[ביאור:דברים יח ב]]), אולם קיבלו לנהל את ערי המקלט, וקיבלו את התפקיד ללמד את העם את חוקי אלוהים. דברי יעקב ללוי, &quot;אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל&quot; ([[בראשית מט ז]]) הם למעשה ברכה ולא קללה, ולכן רק שבט לוי שרד בשמו ביחד עם שבט יהודה.
: '''עכשו אלוהים מיעד תפקיד ליהודים - '''
: '''להתפזר בעולם, להדגים וללמד את דרך אלוהים לגויים, ואז הם יביאו ברכה לגויים ותבוא להם ברכה.'''


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ה|ו|יא ז}}</text>
      <sha1>4a3r0bd8qqmqp24s2mlzgdftocgsrkr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>364305</id>
    <revision>
      <id>1418614</id>
      <parentid>1345769</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:31:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="55878" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי&quot;ט-1959
===  תקנות כדבר רישום לגני ילדים ולבתי ספר ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1160|תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום)|893)); ((תשכ&quot;א, 1334|תיקון|1132)); ((תשכ&quot;ב, 1492|תיקון)); ((תשכ&quot;ח, 1278|תיקון)); ((תשל&quot;ה, 2520|תיקון)); ((תשל&quot;ו, 768|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון])), ((869|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: תיקון מס' 2])), ((2277|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: תיקון מס' 3])); ((תשל&quot;ז, 477|תיקון מס' 5 [צ&quot;ל: תיקון])), ((696|ת&quot;ט)), ((1032|תיקון מס' 6 [צ&quot;ל: תיקון מס' 2])); ((תשל&quot;ח, 742|תיקון)); ((תשל&quot;ט, 1905|תיקון)); ((תשמ&quot;א, 423|תיקון)); ((תשמ&quot;ט, 205|תיקון)); ((תשס&quot;ד, 719|תיקון)); ((תשס&quot;ה, 937|תיקון)); ((תשס&quot;ז, 999|תיקון)); ((תשס&quot;ח, 180|תיקון)); ((תשע&quot;ב, 942|תיקון)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 15]] [[לחוק לימוד חובה, תש&quot;ט-1949]], ולפי [[+|סעיף 34]] [[לחוק חינוך ממלכתי, תשי&quot;ג-1953]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון - פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ו, תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ז, תשל&quot;ח, תשמ&quot;א)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור&quot; - אזור שנקבע לפי [[תקנה 7]];
:- &quot;בית ספר&quot; - מוסד חינוך ללימוד חובה, שהוא מוסד חינוך רשמי כמשמעותו [[בחוק הלימוד]];
:- &quot;בית ספר יסודי&quot; - בית ספר שבו קיימות כיתות בדרגה א' עד ו', כולן או מקצתן, או א' עד ח';
:- &quot;בית ספר של חטיבת-הביניים&quot; - בית ספר שבו קיימות כיתות בדרגה ז' עד ט', כולן או מקצתן;
:- &quot;גן ילדים&quot; - גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי כמשמעותו [[בחוק הלימוד]];
:- &quot;חוק החינוך&quot; - [[=חוק החינוך|חוק חינוך ממלכתי, תשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;חוק הלימוד&quot; - [[=חוק הלימוד|חוק לימוד חובה, תש&quot;ט-1949]];
:- &quot;מוסד&quot; - גן ילדים או בית ספר;
:- &quot;מוסד אזורי&quot; - מוסד המיועד לשרת שתיים או יותר רשויות חינוך מקומיות;
:- &quot;מנהל בית ספר&quot; - מנהל בית ספר, לרבות בא כוחו, וכשאין מנהל בית-ספר, האדם שהרשם הראשי מינהו לעניני הרישום;
:- &quot;מנהל אגף החינוך הדתי&quot; - מנהל אגף החינוך הדתי במשרד החינוך והתרבות;
:- &quot;מנהל המחוז&quot; - מנהל הלשכה המחוזית של משרד החינוך והתרבות;
:- &quot;מפקח על החינוך הדתי במחוז&quot; - המפקח על החינוך הממלכתי-דתי במחוז;
:- &quot;מנהל המחלקה לחינוך&quot; - מי שמינתה רשות החינוך המקומית לתפקיד זה או בעל תפקיד או תואר דומה ברשות החינוך המקומית;
:- &quot;רובע&quot; - קבוצת בתי ספר יסודיים שבוגריהם מיועדים להמשיך לימודיהם בבית ספר מסויים של חטיבת הביניים - אם הם מקיימים כיתות א' עד ו', או בכיתה ט' רשמית - אם הם מקיימים כיתות א' עד ח'; ולענין תלמיד שהוא בוגר בית ספר יסודי שמחוץ לרשות החינוך המקומית - קבוצת בתי ספר עליה נמנה בית הספר היסודי בו היה מבקר אלמלא כך;
:- &quot;רושם&quot; - הורה או אדם אחר הבא לרשום תלמיד לגן ילדים או לבית-ספר;
:- &quot;רשות חינוך מקומית&quot; -
:: (1) לענין מוסד - רשות החינוך המקומית המקיימת את המוסד;
:: (2) לענין תלמיד - רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר התלמיד;
:: (3) לענין שטחם של מושב, קבוצה או קיבוץ - למעט מועצה אזורית שבתחום שיפוטה הם מצויים;
:: (4) לענין סמכויות ותפקידים -
::: (א) אם נקבעו [[בתקנות 7(א)]], [[7(ב)(1) עד (8) רישה]], [[7א]] [[ו-7ב]] - ראש רשות חינוך מקומית כאמור;
::: (ב) אם נקבעו בהוראה אחרת שבתקנות אלה - מנהל המחלקה לחינוך ברשות חינוך מקומית כאמור;
:- &quot;רשם&quot; - מנהל בית ספר או אדם שנתמנה על ידי רשות החינוך המקומית להיות רשם לגני ילדים או לבתי ספר במקום בו אין בית ספר;
:- &quot;רשם ראשי&quot; - כאמור [[בתקנה 2]].

== פרק שני - הוראות כלליות ==

@ 2. רשם ראשי (תיקון: תשל&quot;ז)
: (א) מנהל המחלקה לחינוך הוא רשם ראשי ברשות חינוך מקומית.
: (ב) באין מנהל מחלקה לחינוך, תמנה רשות חינוך מקומית, לא יאוחר מחודש ימים לפני התחלת הרישום, אדם מתאים אחר - השולט בעברית ובישובים לא יהודיים בערבית - להיות רשם ראשי לצורך תקנות אלה ותצייד אותו בכתב מינוי.
: (ג) הרשם הראשי אחראי לארגון הרישום ולביצועו בתחום שיפוטה של רשות החינוך המקומית בהתאם [[לחוק הלימוד]], [[לחוק החינוך]] ולתקנות אלה.

@ 3. רשמים
: (א) הרישום לגן ילדים ולבית ספר במקום שאין בו בית ספר, ייערך על-ידי רשמים שיתמנו על-ידי רשות החינוך המקומית, לא יאוחר משלושה שבועות לפני התחלת הרישום.
: (ב) הרשמים יתמנו במספר מספיק לצרכי המקום ויצויידו בכתבי מינוי.
: (ג) רשות חינוך מקומית תמנה רשמים מתאימים, השולטים בעברית ובישובים לא יהודיים בערבית.
: (ד) הרשמים יהיו כפופים לרשם הראשי וחייבים לקיים את הוראותיו.
: (ה) ראתה רשות חינוך מקומית צורך, או הורה על כך השר, יתמנו במשרדי הרישום שני רשמים שאחד מהם הוא דתי.
: (ו) הרישום לבית ספר קיים ייערך על ידי מנהל בית הספר, והוא חייב למלא את הוראותיו של הרשם הראשי לגבי הרישום.

@ 4. מקום הרישום (תיקון: תשל&quot;ו-3)
: (א)(1) הרישום לגן ילדים והרישום לבית ספר במקום שאין בו בית ספר ייערך במשרד רשות החינוך המקומית.
:: (2) רשות חינוך מקומית תקיים לפי הצורך משרדי רישום לגני ילדים בשכונות וברובעים שבתחום שיפוטה.
:: (3) רשות חינוך מקומית לא תקבע את משרדי הרישום בבתי כנסת, בלשכות עבודה, בבתי ספר או במשרדים ובמועדונים של גופים מפלגתיים.
:: (4) בכל משרד רישום יוצג שלט, במקום בולט, המציין שהמשרד מיועד לרישום תלמידים לגני ילדים.
: (ב)(1) רישום אחר ייערך במשרד בית ספר של אזור הרישום; רשות החינוך המקומית תקבע מעל לכניסה של כל בית ספר שלט שבו יצויין &quot;בית ספר לחינוך ממלכתי&quot; או &quot;בית ספר לחינוך ממלכתי-דתי&quot; וכן שם בית הספר, אם יש לו שם.
:: (2) רשות חינוך מקומית ומנהל בית ספר כאמור ידאגו לסדרי רישום נוחים לקהל, יקבעו מקומות המתנה וימנו, בשעת הצורך, סדרנים לשמירת הסדר בזמן הרישום.

@ 5. תקופת הרישום (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ט, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז)
: תקופת הרישום תהיה מיום א' לחודש שבט של השנה הקודמת לשנת הלימודים שלקראתה נערך הרישום, ועד תום עשרים יום מאותו יום.

@ 6. תאריכי הרישום (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ז-3)
: (א) רשות חינוך מקומית תקבע בהתאם לצרכי המקום ובהתחשב עם נוחות הקהל מספר ימי רישום לגני ילדים ולבתי ספר בתוך מועד הרישום שנקבע לפי [[תקנה 5]] ובלבד שלא תקבע פחות מששה ימי רישום.
: (א1) היתה בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אוכלוסיה שיש בה יהודים ולא-יהודים וכן בני עדות דתיות מוכרות שונות, תקח רשות החינוך המקומית בחשבון את מועדי החג הרשמיים של אותן עדות ותקבע מועדי רישום שאינם מועדי החג.
: (ב) רשות חינוך מקומית תקבע את שעות הרישום ובלבד שבשני ימי רישום יהיו משרדי הרישום פתוחים גם בשעות אחר הצהריים, בשעות ארבע עד שש.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) יהיה משרד רישום אחד של רשות חינוך מקומית פתוח אחת לשבוע במשך כל ימות השנה בשעות שהיא תקבע לשם רישום תלמידים לגן ילדים ולבית ספר במקום שאין בו בית ספר. בכניסה למשרד תודבק מודעה שבה יפורטו הימים והשעות בהם פתוח המשרד.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א) יהיו משרדי הרישום לבתי הספר פתוחים בימי חופשת הקיץ לפחות אחת לשבועיים.
: (ה) רשות חינוך מקומית תקבע לכל בתי הספר שבתחום שיפוטה תאריכי רישום זהים.
: (ו) בא הורה לרשום תלמיד או בא נער לרשום את עצמו לבית ספר לאחר יום הרישום האחרון, כפי שנקבע על ידי רשות חינוך מקומית לפי תקנת משנה (א), חייב מנהל בית הספר לרשום את התלמיד, על אף האיחור שחל במועד בואו של ההורה או של הנער.
: (ז) מנהל בית ספר ידביק מודעה בכניסה למשרד בית הספר על הימים ועל השעות בהם אפשר לרשום תלמידים בחופשת הקיץ.

@ 7. קביעת אזורים (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז-3, תשמ&quot;א)
: (א) כל רשות חינוך מקומית תקבע, באישור מנהל המחוז, בשביל בתי הספר היסודיים הממלכתיים והממלכתיים-דתיים שבתחום שיפוטה אזורים באופן שבכל אזור יהיה לפחות בית-ספר אחד שאינו מוסד לניסוי כאמור [[בסעיף 9 לחוק החינוך]]; אין חובה לקבוע אזורים חופפים בשביל בתי הספר משתי המגמות; באשר לקביעת אזורים לבתי הספר הממלכתיים-דתיים יתייעץ מנהל המחוז עם המפקח על החינוך הדתי במחוז.
: (ב) קביעת אזורים בתחום השיפוט, כאמור בתקנת משנה (א), תהיה לפי כללים אלה:
:: (1) המרחק בין בית הספר לבין מקום מגורי התלמידים יהיה לא יותר משני קילומטרים, ואם היה התלמיד בכיתה ה' ומעלה - לא יותר משלושה קילומטרים.
:: (2) (((נמחקה).))
:: (3) אם אין בידי רשות חינוך מקומית להעמיד את המרחק בין בית הספר לבין מקום מגורי התלמידים כאמור בפסקאות (1) ו-(2), רשאית היא לקבוע בתחום שיפוטה אזורים גדולים יותר, ובלבד שקיימת בהם תחבורה ציבורית לתלמידים הגרים בקצות האזורים, או שרשות חינוך מקומית תאפשר תחבורה כאמור; אין התחבורה הציבורית מספקת ומתאימה לילד פלוני - תקבע רשות החינוך המקומית הסדרי תחבורה נאותים אחרים עבורו.
:: (4) היה בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית מחסור בדרכים או בעורק תחבורה או באמצעי תחבורה, או שהיה שיבוש בדרכים - חייבת רשות חינוך מקומית לקבוע אזורים יותר קטנים כדי להקל על התחבורה ולהרחיק את התקלה.
:: (5) רשות חינוך מקומית רשאית לקבוע לבית ספר ממלכתי אזור גדול יותר או קטן יותר מהאזור שקבעה לבית ספר ממלכתי דתי ולהיפך.
:: (6) רשות חינוך מקומית רשאית לקבוע אזורים מיוחדים לבתי-ספר לנערים עובדים.
:: (7) רשות חינוך מקומית רשאית לכלול שטחים שונים בתחום שיפוטה ולשייכם באזור פלוני אף אם אין רצף גיאוגרפי ביניהם.
:: (8) רשות חינוך מקומית רשאית לקבוע שבאזור פלוני יהיו יותר מבית ספר אחד; קבעה כך, רשאית היא להורות כי תלמיד שנרשם לבית ספר ממלכתי או לבית ספר ממלכתי-דתי פלוני ילמד בבית ספר אחר מאותה המגמה באותו אזור.
:: (9) בבוא רשות חינוך מקומית לקבוע שתלמיד ילמד בבית ספר פלוני בתחום אזורו, תתחשב באלה:
::: (א) בקשות קודמות של תלמידים הגרים באזור האמור והלומדים בבית ספר שבאזור אחר;
::: (ב) מקומות שמתפנים במסגרת המכסה שנקבעה לבית הספר;
::: (ג) אם התלמיד נרשם בתוך ימי הרישום שקבעה רשות החינוך המקומית;
::: (ד) התאריך שבו נרשם התלמיד;
::: (ה) גורמי בריאות, משפחה ושיקולים חינוכיים;
::: (ו) מדיניות חינוכית.
: (ג) ארבעה עשר יום לפחות לפני התחלת הרישום תודיע רשות חינוך מקומית לכל מנהל בית ספר שבתחום שיפוטה את האזור שאליו משתייך בית ספר ואת מספר התלמידים שאותו בית ספר רשאי לקבל, ובלבד שבכיתה אחת בדרגה א ו-ב לא יהיו למעלה מ-50 תלמידים ובכל כיתה אחרת - למעלה מ-55 תלמידים; מספר הכיתות לדרגותיהן ומכסת התלמידים לאותו בית ספר ולכל כיתה בו ייקבעו באישור מוקדם של מנהל המחוז, ולבית ספר ממלכתי-דתי גם באישורו המוקדם של מנהל האגף לחינוך ממלכתי דתי.

@ 7א. קביעת רובעים (תיקון: תשל&quot;ה, תשמ&quot;א)
: (א) כל רשות חינוך מקומית תקבע, באישור מנהל המחוז, בשביל בתי-הספר של חטיבות-הביניים של שתי המגמות הממלכתיות ובשביל כיתות ט' רשמיות שבתחום שיפוטה, רובעים; בכל רובע יהיה לפחות בית-ספר אחד של חטיבת-הביניים של כל מגמה או כיתה ט' רשמית שאינם מוסד לניסוי כאמור [[בסעיף 9 לחוק החינוך]]; באשר לקביעת רובעים למגמה הממלכתית-דתית יתייעץ מנהל המחוז עם המפקח על החינוך הדתי במחוז.
: (ב) [[פסקאות (2) עד (7) לתקנה 7(ב)]] יחולו על רובעים לפי תקנה זו.

@ 7א1. שיוך תלמידים לפי שיטת הבחירה המבוקרת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ח)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 7א]], רשאית רשות חינוך מקומית, באישור מנהל המחוז, לקבוע, כי שיוך תלמידים לחטיבות הביניים ייעשה על פי שיטת הבחירה המבוקרת; קבעה הרשות כאמור, ייקבעו לכל בית ספר יסודי מספר חטיבות ביניים, שבהן ישובצו בוגרי בית הספר לפי קביעת הרשות בהתחשב, ככל האפשר, בבחירת הורי התלמידים, ובכפוף לשיקולים חינוכיים ומערכתיים.
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות חינוך מקומית, באישור המנהל הכללי של משרד החינוך (להלן - המנכ&quot;ל), לאחר שקיבל את המלצת מנהל המחוז, לקבוע, כי שיוך תלמידים לחטיבות הביניים ייעשה על פי שיטת בחירה מבוקרת שונה מהקבוע בתקנת משנה (א); לא יינתן אישור המנכ&quot;ל, אלא אם כן השיטה שהציעה רשות החינוך המקומית מתחשבת, ככל האפשר, בבחירת הורי התלמידים, ובכפוף לשיקולים חינוכיים ומערכתיים; קבעה הרשות כאמור, ישובצו בוגרי בתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים לפי שיטת הבחירה המבוקרת שאושרה.
: (ב) נרשמו תלמידים לחטיבת ביניים במספר העולה על מספר המקומות שנקבע לאותה חטיבה, ישובצו התלמידים בחטיבת הביניים שנבחרה או בחטיבה אחרת, על פי הגרלה, שתיערך בין התלמידים שנרשמו ובהתאם להנחיות שתפרסם הרשות ברבים ובכפוף לאישור מנהל המחוז; ההגרלה תיערך בהשתתפות נציג רשות החינוך המקומית, נציג ארגון ההורים הארצי ונציג מנהל המחוז.

@ 7ב. כיתות ט' מחוץ לחטיבות-הביניים (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) על אף האמור [[בתקנות 7]] [[ו-7א]] ועל אף [[הגדרות של &quot;בית-ספר יסודי&quot; ו&quot;בית-ספר של חטיבת-הביניים&quot; בתקנה 1]], רשאית רשות חינוך מקומית, באישור מנהל המחוז ולפרק הזמן שהוא יקבע, להכריז על בית-ספר בתחום שיפוטה שהוא בית-ספר שיש בו כיתות א' עד ט', כולן או מקצתן.
: (ב) בית-ספר שהוכרז לפי תקנת משנה (א) ייקרא &quot;בית-ספר שאינו במסגרת הריפורמה&quot;.
: (ג) רשות חינוך מקומית רשאית, באישור מנהל המחוז, לשייך בית-ספר שמחוץ למסגרת הריפורמה לאזור לגבי כיתות א' עד ח' ולרובע לגבי כיתה ט' אם היא קיימת באותו בית-ספר.
: (ד) שייכה רשות חינוך מקומית בית-ספר שמחוץ למסגרת הריפורמה כמפורט לפי תקנת משנה (ג), יחולו כל כללי הרישום וקביעת מקום הלימודים של התלמידים בכיתות האמורות בהתאם להשתייכות שנקבעה.

@ 7ג. הוראות מיוחדות (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ו)
: פעולה שעשייתה בידי רשות החינוך המקומית טעונה אישור מנהל המחוז, לפי [[תקנות 7 עד 7ב]], מוסמך מנהל המחוז לעשותה אם עד היום ה-18 שלפני מועד הרישום לא הגישה רשות החינוך המקומית הצעה לאישורו, או אם עד המועד האמור לא אישר את הצעת רשות החינוך המקומית.

@ 7ד. חובת הודעה על מקום פנוי בבית-הספר (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ו)
: נתפנה מקום לימודים בבית-ספר, חייב מנהל בית-הספר להודיע על כך לרשות החינוך המקומית תוך ארבעים ושמונה שעות ואם נודע לו שעומד להתפנות מקום לימודים בבית-הספר - תוך ארבעים ושמונה שעות משעה שנודע לו; ההודעה תימסר טלפונית בכל מקום שהדבר אפשרי וכן במשלוח מכתב דחוף.

@ 7ה. רישום למוסד חינוך ממלכתי משלב (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) רושם המבקש לרשום את ילדו ללימודים במוסד חינוך ממלכתי משלב קיים יבקש זאת בשלב הרישום למוסד החינוך, לפי [[תקנה 5]], בפני הרשם ברשות החינוך המקומית שאליה הוא משתייך לפי מקום מגוריו.
: (ב) הרשם יודיע לרושם כי רשת החינוך המקומית אינה מתחייבת להיענות לבקשת השיבוץ למוסד חינוך ממלכתי משלב, והיא נתונה לשיקול דעתו של הרשם, בכפוף לשיקולים בדבר קרבה למקום המגורים, מקום פנוי, וכן שיקולים חינוכיים ומערכתיים.
: (ג) לא התקבל תלמיד למוסד חינוך ממלכתי משלב, יודיע על כך הרשם להורים בתוך שבוע מיום שהוגשה הבקשה לפי תקנת משנה (א), וההורים חייבים לרשום אותו בבית ספר אחר, לפי תקנות אלה.
: (ד) מוסד חינוך ממלכתי משלב ייחשב על-אזורי; בתקנה זו, &quot;על-אזורי&quot; - שאינו משויך לאזור רישום מסוים, ורשאית רשות החינוך המקומית שמוסד החינוך מצוי בשטח שיפוטה לשייכו אליה.
: (ה) הוראות [[תקנות 2 עד 6]], [[8 עד 14]], [[16]], [[18]] [[ו-27]] יחולו על מוסד חינוך ממלכתי משלב, בשינויים המחויבים.

@ 8. מודעה על הרישום (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז)
: (א) לפחות שבוע ימים לפני התחלת הרישום תפרסם רשות חינוך מקומית מודעות בגודל מספיק בהן יצויינו:
:: (1) מקומם של משרדי הרישום לגבי התלמידים והימים והשעות של הרישום;
:: (1א) (((בוטלה);))
:: (2) רשימת בתי הספר הרשמיים והמוכרים שאינם רשמיים בהם ייערך הרישום לבית הספר והימים והשעות של הרישום, תוך ציון שם בית הספר, תארו ומענו וכן האזור או הרובע שנקבע לבית הספר.
: (ב) רשות חינוך מקומית תדאג לכך שהמודעות לא יוסרו ממקומן לפני תום הרישום.
: (ג) אם ידוע שחלק ניכר מתושבי המקום אינו קורא עברית, תפרסם רשות חינוך מקומית בכל מקום שיש צורך בכך, נוסף למודעה בשפה העברית, תרגום המודעה בשפה לועזית מתאימה.
: (ד) רשות חינוך מקומית תפרסם את המודעות על הרישום במספר מספיק של מקומות ולא פחות מאשר ב-5 מרכזים ציבוריים כגון בית הכנסת, ועד המקום, בית הספר, קופת חולים, צרכניה וכיוצא באלה.

@ 9. הודעה למנהל המחוז (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;ו, תשל&quot;ז)
: (א) רשות חינוך מקומית תודיע למנהל המחוז, לא יאוחר משבועיים לפני התחלת הרישום את -
:: (1) הימים והשעות שנקבעו על ידיה כזמן רישום;
:: (2) מקומות הרישום לגני הילדים;
:: (3) שמותיהם של הרשם הראשי והרשמים אם מנהל המחוז ידרוש זאת.
: (ב) רשות חינוך מקומית תשלח למנהל המחוז העתק מדוייק מנוסח המודעה האמורה [[בתקנה 8]], לא יאוחר משלושה שבועות לפני התחלת הרישום.
: (ג) מנהל המחוז רשאי לדרוש מרשות חינוך מקומית להכניס במודעה כאמור תיקונים ושינויים.

@ 10. הנוכחים במעמד הרישום
: (א) במעמד הרישום רשאים להימצא רק אנשים אלה: התלמיד הנרשם, הרושם, הרשם, הרשם הראשי, יושב ראש רשות החינוך המקומית, בא כוח מבקר המדינה ובא כוח השר.
: (ב) אב ואם הבאים יחד לרשום תלמיד רשאים שניהם להימצא במעמד הרישום.

@ 11. זיהוי סמכות והצהרה (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;ה)
: (א) הרשם ידרוש מההורים לזהות את עצמם באמצעות תעודת זהות או דרכון.
: (ב) אדם הבא לרשום תלמיד, והוא איננו הורהו של אותו תלמיד או אפוטרופסו, יביא עמו גם את תעודת הזהות של אחד משני הורי התלמיד, יחד עם מכתב הרשאה, בנוסח המפורט [[בתוספת]], כשהוא חתום על ידי אותו הורה.
: (ג) אפוטרופוס הבא לרשום תלמיד, יביא עמו את תעודת הזהות שלו, כנזכר בתקנת משנה (א), וכן העתק מאושר מצו בית המשפט הקובע שהוא אפוטרופסו של התלמיד.

@ 12. ייעוץ וניהול תעמולה (תיקון: תשכ&quot;א, תשכ&quot;ב)
: (א) רשם לא ייעץ לרושמים בענין הבחירה בין מוסד לחינוך ממלכתי לבין מוסד לחינוך ממלכתי דתי וכן יימנע מכל הערה העשויה להשפיע על בחירתם החפשית של הרושמים.
: (ב) בימי הרישום, כאמור [[בתקנה 6(א)]], לא תנוהל תעמולה בקשר לרישום תלמידים, בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית, שבה נערך הרישום. חל יום השבת מיד לפני התחלת ימי הרישום, או בין ימי הרישום, לא תנוהל תעמולה כאמור גם ביום זה.
: (ג) ראה הרשם שמתנהלת תעמולה כאמור בתקנת משנה (ב), ינקוט בכל האמצעים המתאימים כדי להפסיק את התעמולה. לא עלה הדבר בידו, או היה לו יסוד להניח כי התנהלה תעמולה בתקופה האסורה, יודיע על כך לרשם הראשי אשר יחליט אם להפסיק את הרישום.

@ 12א. הגדרת תעמולה (תיקון: תשכ&quot;ב)
: לענין [[תקנה 12]] - &quot;תעמולה&quot; - הסעה או הולכה ברגל במאורגן של רושמים למשרד הרישום, או למוסד חינוך מוכר שאיננו רשמי, בין שהוצאות ההסעה הן על חשבון הרושמים ובין על חשבון אנשים אחרים, וכן כל פעולת הסברה הבאה לשכנע רושם לרשום או להימנע מלרשום תלמיד למוסד שבו ניתן חינוך ממלכתי או חינוך ממלכתי-דתי או למוסד חינוך מוכר שאיננו רשמי והיא מבוצעת בדרכים אלה, כולן או מקצתן -
: (1) נעשית באסיפות או בהתכנסויות אחרות בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד;
: (2) נעשית באמצעות מודעות שהודבקו או פורסמו בימי הרישום ברשות הרבים;
: (3) מלווה בהשמצות לרבות הוצאת שם רע כאמור [[פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944]], על מוסד או על מוסד חינוך מוכר שאיננו רשמי או על מפקחיהם, מנהליהם, מוריהם ועובדיהם האחרים או על החינוך הניתן במוסדות האמורים או על ההווי בהם;
: (4) מלווה במתן תמורה כגון כסף, שווה כסף או הנאה חמרית או מלווה באיום כלשהו לעשות מעשה המהווה עבירה פלילית או באיום למנוע מהרושם הנאה כלשהי עקב רישום למוסד כאמור.

@ 13. התנאת הרישום בתשלום
: אין להתנות את דבר רישום תלמיד או את דבר קבלתו למוסד, בכל תשלום שהוא.

@ 14. טופס הרישום (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) משרד החינוך והתרבות יספק לרשויות החינוך המקומיות את טפסי הרישום.
: (ב) הרשם הראשי ימציא, תוך זמן סביר, לרשמים את טפסי הרישום בכמות מספקת.
: (ג) רשם אינו רשאי להעביר טופס לידי אדם שאינו מוסמך לטפל בו לפי תקנות אלה.

@ 15. משאלת ההורים ברישום לגן הילדים
: (א) בבוא אדם לרשום ילד לגן הילדים לפי תקנות אלה, ישאל הרשם את הרושם על החינוך הרצוי לו בלשון זו:
::: &quot;לפי החוק אתה רשאי לרשום את הילד/ה למוסד לחינוך ממלכתי או למוסד לחינוך ממלכתי דתי. האם רושם אתה את הילד/ה לגן ילדים ממלכתי או לגן ילדים ממלכתי דתי?&quot;
: (ב) הרשם לא יוסיף הערה כלשהיא לגבי השאלה שבתקנת משנה (א).

@ 16. נוהל הרישום (תיקון: תשל&quot;ז)
: (א) הרשם ימלא את טופס הרישום לפי התשובות שהשיב הרושם ולפי התעודות שהראה.
: (ב) מילא רשם את טופס הרישום, יחתום עליו הרושם ואחריו הרשם.
: (ג) אין רושם שומע את שפת הרשם, או אין רשם שומע את שפת הרושם, ייעזר הרשם על ידי מתורגמן. נעזר רשם על ידי מתורגמן, יחתום גם המתורגמן על טופס הרישום.
: (ד) אין רושם יודע קרוא וכתוב, יטביע אצבעו על טופס הרישום.
: (ה) רשם ימלא את טופס הרישום במקור ובשני העתקים וימסור לרושם את העתקו מיד אחרי הרישום.
: (ו) ברישום לגן ילדים ולבית ספר בישוב שאין בו בית ספר, יימסר העתק אחד תוך שבוע ימים מתאריך הרישום הראשון לרשות החינוך המקומית, והעתק שני יועבר עד ראשית שנת הלימודים לגן הילדים או לבית הספר אליו הופנה התלמיד.
: (ז) ברישום לבית ספר קיים יימסר העתק אחד לארכיון בית הספר והמקור יועבר תוך שלושה ימים מיום הרישום, לרשות החינוך המקומית.

@ 17. רישום תלמידים לפי האזור (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) (((בוטלה).))
: (ב) מנהל בית ספר לא יסרב לרשום תלמיד הגר באזור שאליו משתייך בית הספר ולא ירשום למוסדו תלמיד שאינו גר באותו אזור.
: (ג) נרשם תלמיד לבית-ספר יסודי או לבית-ספר שאינו במסגרת הרפורמה, ייקבע מקום לימודיו הסופי בתוך אזור הרישום בהתאם לאמור [[בתקנה 7]], ובכפוף [[לתקנה 23]].

@ 18. דינים וחשבונות (תיקון: תשל&quot;ו)
: (א) רשם ימסור לרשות חינוך מקומית באמצעות הרשם הראשי לפי הצורך דין וחשבון על מהלך הרישום.
: (ב) מנהל בית ספר ימסור לרשות חינוך מקומית, באמצעות הרשם הראשי ותוך המועד האמור [[בתקנה 16]], דין וחשבון לפי [[סעיף 22 לחוק החינוך]] בשני העתקים בנוסח שייקבע על ידי השר.
: (ג) תוך 14 ימים מתאריך הרישום האחרון תמציא רשות חינוך מקומית למנהל המחוז רשימת הילדים שנרשמו לגני הילדים בשני העתקים. הרשימות ייערכו לפי הבחירה בין גני ילדים ממלכתיים לבין גני ילדים ממלכתיים דתיים ולבין גני ילדים שאינם מוסדות רשמיים שאליהם נרשמו התלמידים לפי [[תקנה 25]].
: (ד) תוך 7 ימים מתאריך קבלת הדין וחשבון כאמור בתקנת משנה (ב), תמציא רשות חינוך מקומית למנהל המחוז העתק אחד ממנו.

@ 19. קביעת גן הילדים (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) גן הילדים שאליו יתקבל ילד ייקבע על ידי רשות חינוך מקומית בהתאם למשאלת הוריו בדבר גן הילדים הרצוי להם, כאמור [[בתקנה 15]].
: (ב) בקביעת גן הילדים לפי תקנת משנה (א) תתן רשות חינוך מקומית, במידת האפשר, זכות בכורה להתקבל לגן ילדים מסויים לילד הגר בקרבת הגן.
: (ג) קבעה רשות חינוך מקומית את גן הילדים שאליו יתקבל הילד, לפי תקנות משנה (א) ו-(ב), תודיע רשות חינוך מקומית להורי הילד, עד תחילת פגרת הקיץ, על גן הילדים שאליו נתקבל הילד.

@ 20. החלטת רשות חינוך מקומית
: החלטה של רשות חינוך מקומית בדבר קבלת ילד לגן ילדים מסויים לפי [[תקנה 19]] מחייבת את האחראית לגן הילדים ואין היא רשאית לדחות ילד זה.

@ 21. ערר
: (א) תוך שבעה ימים מיום קבלת הודעה לפי [[תקנה 19(ג)]] רשאים הוריו של ילד להגיש לרשות החינוך המקומית ערר בכתב בנוגע לגן הילדים שאליו נתקבל הילד.
: (ב) רשות חינוך מקומית תדון בערר תוך זמן קצר ככל האפשר ותודיע להורי הילד על החלטתה תוך שבועיים מיום קבלת הערר. החלטת רשות החינוך המקומית תהיה סופית.

@ 22. הודעה על כניסה למוסד
: (א) תוך חמישה ימים מיום שהתחיל ילד ללמוד בגן ילדים, תודיע האחראית לגן הילדים על כך בכתב לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא הגן.
: (ב) ההודעה לפי תקנת משנה (א) תציין את שם הילד, מספרו בספר התושבים המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין|פקודת מרשם התושבים, תש&quot;ט-1949]], ומענו.

@ 23. העברת עודף תלמידים מבית ספר למשנהו (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) נרשמו בבתי-ספר לפי [[תקנה 17(ג)]] תלמידים שמספרם עולה על זה שנקבע לאותם בתי-ספר, תעביר רשות החינוך המקומית, עד תחילת חופשת הקיץ, חלק מן התלמידים לבתי-ספר שיש בהם מקומות קליטה.
: (ב) רשות חינוך מקומית רשאית לקבוע שתלמידים שנרשמו בבית ספר מסויים מעל למספר ילמדו באותו בית ספר אם כושר קליטתו מרשה זאת.
: (ג) בקביעת בית-ספר כאמור בתקנה זו תתחשב רשות החינוך המקומית בנתונים המנויים [[בתקנה 7(ב)(9)]].
: (ד) מנהל בית ספר שאליו הועברו עודפי תלמידים כאמור בתקנת משנה (א) חייב למלא אחרי החלטת רשות החינוך המקומית.

@ 24. קביעת גן ילדים או בית ספר לתלמיד שלא נרשם
: (א) לא נרשם תלמיד בהתאם להוראות תקנות אלה, הרי בין שהובא אדם לדין על כך ובין שלא הובא, תשלח רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר התלמיד הודעה בכתב אל הוריו שבה הם נדרשים לרשום את התלמיד תוך שבעה ימים מיום מסירת ההודעה.
: (ב) לא מילאו הורים אחרי האמור בהודעה לפי תקנת משנה (א), או שאין הורים לאותו תלמיד, תקבע רשות החינוך המקומית את גן הילדים או בית הספר הקרוב ביותר למקום מגוריו של התלמיד שבו ילמד. בא הסדר אחר לחינוכו הכללי של התלמיד, יישלח התלמיד לגן ילדים או לבית ספר אחר הקרוב למקום מגוריו לפי ההסדר.
: (ג) רשות החינוך המקומית תשלח להורי התלמיד הודעה בכתב בדבר חובת לימודו הסדיר בגן הילדים או בבית הספר שנקבע לפי תקנת משנה (ב).

@ 25. רישום לגן ילדים שאינו מוסד חינוך רשמי
: הורים הממלאים חובת רישום ילד והרוצים שהילד ילמד בגן ילדים שאינו מוסד חינוך רשמי, ימציאו בשעת הרישום, מכתב מאת אותו גן המאשר שהילד נתקבל אליו והרשם יצרף את מכתב האישור לטופס הרישום שנמסר לרשות החינוך המקומית.

@ 26. רישום בבית ספר מוכר שאינו רשמי
: (א) הרשם הראשי ממונה על ביצוע הרישום בכל בית ספר מוכר שאינו רשמי ומנהל כל בית ספר כזה חייב לקיים את הוראותיו לגבי הרשום.
: (ב) הוראות [[תקנות 2–6]], [[8–12]], [[14]], [[16]], [[18]] [[ו-27]] יחולו גם על בית ספר מוכר שאינו רשמי, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 27. ביקורת על העברת תלמידים ממקום למקום
: (א) נרשם תלמיד לגן הילדים או לבית ספר בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אחת (להלן - הרשות המקבלת) לאחר שהעתיק את מקום מגוריו מתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אחרת (להלן - הרשות השולחת), תשלח הרשות המקבלת לרשות השולחת דין וחשבון על רישום התלמיד.
: (ב) על סמך הדין וחשבון האמור בתקנת משנה (א), תרשום הרשות השולחת בכרטיסיה, כאמור [[בסעיף 12 לחוק הלימוד]], את דבר רישומו של התלמיד בתחום שיפוטה של הרשות המקבלת.
: (ג) ידעה הרשות השולחת מראש לאן עובר התלמיד, תודיע על כך לרשות המקבלת תוך 10 ימים מהיום בו עזב התלמיד את המוסד שבתחום שיפוטה.

== פרק שלישי - רישום תלמידים קשי חינוך ובעלי מום ==

@ 28. רישום תלמידים קשי חינוך ובעלי מום (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז)
: (א) הוריו של תלמיד רשאים לדרוש מאת רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר התלמיד, שתיערך בדיקה רפואית או בדיקה אחרת כדי לקבוע אם התלמיד הוא קשה חינוך או בעל מום.
: (א1) נרשם תלמיד לכיתה א' וקיימת לגביו חוות דעת של מומחה כמשמעותו [[בתקנה 7(ד) לתקנות חינוך ממלכתי (העברה), תשי&quot;ט-1959]], רשאית רשות חינוך מקומית לקבוע כי ימשיך שנה נוספת בלימודיו בגן-ילדים; החליטה כאמור, רואים בלימודיו כאמור ביקור סדיר לאותה שנה נוספת.
: (ב) נרשם תלמיד ברשות חינוך מקומית שאין באזור שיפוטה בית ספר, שהוא לדעת רשות החינוך המקומית קשה חינוך או בעל מום, היא תפנה אותו לבדיקה רפואית או לבדיקה אחרת על חשבונה.
: (ג) נרשם לבית ספר תלמיד שהוא, לדעת מנהל בית הספר, קשה חינוך או בעל מום, יודיע על כך לרשות החינוך המקומית והיא תדאג לעריכת בדיקה רפואית או בדיקה אחרת על חשבונה.
: (ד) העלתה בדיקה רפואית או בדיקה אחרת, כי התלמיד הוא קשה חינוך או בעל מום, תבטיח לו רשות החינוך המקומית לימוד חינם בגן ילדים או בבית ספר שהוא מוסד חינוך כאמור [[בסעיף 9 לחוק הלימוד]], אלא אם נתן השר לגבי אותו תלמיד הוראת פטור לפי [[סעיף 5(ב)(1)(II) לחוק הלימוד]].

@ 29. קביעת מוסד (תיקון: תשל&quot;ז)
: תוך שלושים יום מגמר הבדיקה כאמור תודיע רשות החינוך המקומית להורי אותו תלמיד על המוסד בו ילמד.

@ 30. ערר על החלטת רשות החינוך המקומית (תיקון: תשל&quot;ו, תשל&quot;ז)
: (א) הוריו של תלמיד כאמור [[בתקנה 28(ד)]] רשאים לבקש מרשות החינוך המקומית לדון מחדש על המוסד שבו ילמד התלמיד, תוך שבעה ימים מיום שקיבלו את ההודעה לפי [[תקנה 29]].
: (ב) רשות החינוך המקומית תדון בבקשה תוך זמן קצר ככל האפשר ותודיע להורי התלמיד את החלטתה.
: (ג) היה בדעת רשות החינוך המקומית לדחות את הבקשה, תתייעץ תחילה עם מנהל המחוז.

== פרק רביעי - רישום לבית ספר לניסוי ==

@ 31. בית ספר לניסוי
: החליט השר, כי בבית ספר מסויים יינתן חינוך לפי תכנית ניסוי, כאמור [[בסעיף 9 לחוק החינוך]], ימסור על כך הודעה לרשות החינוך המקומית, 14 יום לפני התחלת הרישום באותו בית ספר.

@ 32. רישום לבית ספר לניסוי (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ז-2)
: (א) הורים הרוצים שתלמיד ילמד בבית ספר לניסוי, רשאים לרשום את התלמיד בבית הספר לניסוי הרצוי להם.
: (ב) נתקבל תלמיד בבית ספר לניסוי כאמור ונרשם בו, יודיע על כך מנהל בית הספר לרשות החינוך המקומית.
: (ג) לא נתקבל תלמיד לבית ספר לניסוי כאמור, יודיע על כך מנהל בית הספר להורים תוך 3 ימים מהיום שבו באו הורי התלמיד לרשום אותו וההורים חייבים לרשום אותו בבית ספר כאמור [[בתקנה 4(ב)(1)]].
: (ד) הוראות [[תקנות 2–6]], [[8–14]], [[16]], [[18]] [[ו-27]] יחולו על בית ספר לניסוי, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

== פרק חמישי - רישום למוסד אזורי ==

@ 33. רישום במוסד מקומי
: היה ברשות חינוך מקומית, שאותה משרת המוסד האזורי, מוסד מקומי שאין בו כיתה המתאימה לתלמיד, יירשם התלמיד במוסד המקומי ובטופס הרישום יצויין שהוא ילמד במוסד האזורי.

@ 34. רישום במוסד אזורי או ברשות חינוך מקומית
: לא היה ברשות החינוך המקומית מוסד מקומי, יירשם התלמיד במוסד האזורי, או במשרד רשות החינוך המקומית ובטופס הרישום יצויין שהוא ילמד במוסד האזורי.

@ 35. רישום למוסד אחר
: היה המוסד המקומי או המוסד האזורי כאמור [[בתקנות 33]] [[ו-34]] מוסד חינוך ממלכתי וההורה או הנער רוצים במוסד חינוך ממלכתי דתי ולהיפך, יירשם התלמיד במשרד רשות החינוך המקומית או במוסד האזורי, והרשם יציין בטופס הרישום, כי רצונו של הרושם בחינוך אחר מזה הניתן במוסד המקומי או במוסד האזורי, הכל לפי הענין.

== פרק שישי: רישום למוסד על-אזורי (תיקון: תשל&quot;ה) ==

@ 35א. רישום למוסד על-אזורי (תיקון: תשל&quot;ה, תשע&quot;ב)
: (א) מוסד לניסוי כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק החינוך]], מוסד לחינוך מיוחד כהגדרתו [[בחוק חינוך מיוחד, התשמ&quot;ח-1988]], מוסד חינוך ממלכתי משלב או מוסד לקליטת עולים חדשים הוא בית-ספר על-אזורי; בתקנת משנה זו, &quot;עולה חדש&quot; - ילד או נער שעלה לישראל אחרי א' בתמוז של שנת הלימודים שקדמה לתאריך עלייתו.
: (ב) רשות חינוך מקומית רשאית, באישור השר, לקבוע כי בית-ספר שבתחום שיפוטה יהיה בית-ספר על-אזורי; ומשקבעה כן, יחולו הוראות [[תקנה 32]] על רישום תלמידים בבית-הספר בשינויים המחוייבים; ואולם הוראות [[תקנה 32]] לא יחולו על מוסד חינוך ממלכתי משלב.

== פרק שביעי - רישום לבית ספר ברשות חינוך מקומית שבה קיים בית ספר ממלכתי בלבד או בית ספר ממלכתי דתי בלבד (תיקון: תשל&quot;ה) ==

@ 36. הודעה על חינוך אחר
: (א) היה בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית בית ספר ממלכתי בלבד והורים רוצים לרשום תלמיד בבית ספר ממלכתי דתי, וכן בהיפוכם של דברים, ירשמו ההורים את התלמיד בבית הספר הקיים ומנהל בית הספר יודיע להורים על זכותם לבחור בחינוך אחר מזה הניתן באותו בית ספר בלשון זו:
::: &quot;לפי החוק אתה רשאי לרשום את התלמיד/ה למוסד לחינוך ממלכתי או למוסד לחינוך ממלכתי דתי. האם רושם אתה את התלמיד/ה לבית ספר ממלכתי או לבית ספר ממלכתי דתי?&quot;
: (ב) מנהל בית הספר לא יוסיף הערה כל שהיא לגבי השאלה שבתקנת משנה (א).

@ 37. נוכחות במעמד הרישום של בא כוח יושב ראש רשות החינוך המקומית
: היה הרישום במקום שבו קיים בית ספר ממלכתי בלבד או בית ספר ממלכתי דתי בלבד, וראתה רשות החינוך המקומית צורך בכך או שהשר קבע כך, יהיה נוכח מלבד האנשים האמורים [[בתקנה 10(א)]] גם בא כוח יושב ראש רשות החינוך המקומית; בא כוח זה יהיה דתי אם הרישום הוא לבית ספר ממלכתי וכן להיפך.

@ 38. ציון הודעת ההורים
: מנהל בית ספר שהודיעו לו הורים על רצונם בחינוך אחר בשביל התלמיד, יציין הודעה זו על גבי טופס הרישום, יחתים את ההורה על ההודעה במקום המיועד לכך, וימסור דין וחשבון על כך לרשות החינוך המקומית תוך 7 ימים מתום הרישום.

@ 39. פתיחת מוסד על פי הודעות (תיקון: תשל&quot;ו, תשמ&quot;ט)
: היה מספר ההודעות שנמסרו בשעת רישום לפי [[תקנה 38]] מספיק לפתיחת כיתה או מוסד כאמור [[בתקנה 40]], רשאית רשות החינוך המקומית באישור מנהל המחוז לפתוח כיתה או מוסד בשביל התלמידים הנדונים.

@ 40. המספר המינימלי לפתיחת כיתה או מוסד
: המספר המינימלי לפתיחת כיתה או מוסד לפי [[תקנה 39]] יהיה כלהלן:
: (1) 25 ילד בגיל אחד או בשני גילים רצופים מהגילים 6 עד 13 - לפתיחת כיתה;
: (2) 40 ילד בשנים או בשלושה גילים רצופים מהגילים 6 עד 13 - לפתיחת שתי כיתות מצורפות;
: (3) 100 ילד מכל הגילים 6 עד 13 - לפתיחת מוסד;
: (4) 80 ילד מכל הגילים 6 עד 13 - לפתיחת מוסד, אם הסעתם למוסד אחר כרוכה בהוצאות כספיות ניכרות, בבעיות בטחון וכיוצא באלה, או אם הישארותם במוסד הקיים תצריך כיתה נוספת;
: (5) 25 נער - לפתיחת כיתה של מוסד חינוך לנערים עובדים.

@ 41. תחולה
: הוראות [[תקנות 2–14]], [[16–18]], [[23]], [[24]] [[ו-27–30]], יחולו גם על רישום ברשות חינוך מקומית שבה קיים בית ספר ממלכתי בלבד, או בית ספר ממלכתי דתי בלבד, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

== פרק שמיני - רישום לבית ספר ברשות חינוך מקומית שאין בה בית ספר (תיקון: תשל&quot;ה) ==

@ 42. מקום הרישום
: באין בית ספר בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית, ירשמו ההורים את התלמיד במשרד הרישום של אותה רשות חינוך מקומית.

@ 43. סדרי הרישום
: (א) הרישום יתנהל על ידי רשם שיתמנה על ידי רשות החינוך המקומית.
: (ב) בבוא הרשם לרשום את התלמיד ישאל את ההורה בלשון זו:
::: &quot;לפי החוק אתה רשאי לרשום את התלמיד/ה למוסד לחינוך ממלכתי או למוסד לחינוך ממלכתי דתי. האם רושם אתה את התלמיד/ה לבית ספר ממלכתי או לבית ספר ממלכתי דתי?&quot;
: (ג) הרשם לא יוסיף הערה כל שהיא לגבי השאלה שבתקנת משנה (ב).

@ 43א. (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ו-3) : (((בוטלה).))

@ 44. תחולה
: הוראות [[תקנות 2–6]], [[8–14]], [[16]], [[18]], [[24]] [[ו-27–30]], חלות גם על הרישום לבית ספר ברשות חינוך מקומית שאין בה בית ספר, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

== פרק שמיני 1: רישום באתר האינטרנט (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 44א. רישום באתר האינטרנט (תיקון: תשס&quot;ז)
: נוסף על דרכי הרישום המפורטות בתקנות אלה, רשאית רשות חינוך מקומית לקיים רישום באתר האינטרנט שלה, אם קיבלה היתר לכך מאת המנהל הכללי של משרד החינוך, או מי שהוא הסמיך לצורך כך (להלן - רישום באתר האינטרנט).

@ 44ב. מועד הרישום (תיקון: תשס&quot;ז)
: רישום באתר האינטרנט, יתקיים בתקופה הקבועה [[בתקנה 5]]; לאחר מועד הרישום כאמור, לא יתקיים רישום באתר האינטרנט.

@ 44ג. אזורי רישום (תיקון: תשס&quot;ז)
: רשות חינוך מקומית לא תבצע רישום באתר אינטרנט שלא לפי אזורי הרישום שנקבעו לפי [[תקנה 7]].

@ 44ד. איסור ייעוץ (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) באתר האינטרנט, או בכל אתר שיש קישור אליו באתר האינטרנט, לא יהיו תעמולה, ייעוץ או פעולת הסברה הבאים לשכנע רושם לרשום תלמיד או להימנע מלרשמו למוסד חינוך.
: (ב) על רשות חינוך מקומית, מוטלת החובה לוודא כי לא יינתן באתר האינטרנט ייעוץ כאמור בתקנת משנה (א).

@ 44ה. אפשרויות הרישום (תיקון: תשס&quot;ז)
: על רשות חינוך מקומית ליידע את הרושם באתר האינטרנט, על האפשרות לפי החוק לרשום את התלמיד למוסד חינוך ממלכתי או למוסד חינוך ממלכתי–דתי או למוסד חינוך אחר.

@ 44ו. משלוח אישור (תיקון: תשס&quot;ז)
: רשות החינוך המקומית תשלח אישור על ביצוע הרישום באתר האינטרנט, בדואר, למענו של הרושם.

@ 44ז. תחולת התקנות (תיקון: תשס&quot;ז)
: על רישום באתר האינטרנט חלות גם [[תקנות 2]], [[5]], [[7 עד 9]], [[12(א)]], [[12א]], [[13]], [[15]], [[18(ג)]], [[18(ד)]], [[19 עד 27]], בשינויים המחויבים לפי הענין.

@ 44ח. רישום למוסד מוכר שאינו רשמי (תיקון: תשס&quot;ז)
: באתר הרישום באינטרנט תיידע רשות החינוך המקומית כל רושם לגן ילדים שהוא מוסד מוכר שאינו רשמי, על כך שיש להמציא למשרדי הרישום ברשות החינוך המקומית אישור כאמור [[בתקנה 25]].

@ 44ט. סייג לתחולה (תיקון: תשס&quot;ז)
: רשות חינוך מקומית לא תבצע רישום באתר אינטרנט לבתי ספר לפי [[הפרקים השלישי]], [[הרביעי]], [[השישי]], [[השביעי]] [[והשמיני]].

@ 44י. דרך הרישום הקובעת (תיקון: תשס&quot;ז)
: רישום שלא באתר אינטרנט, בהתאם לתקנות אלה, יהיה בתוקף ויבטל כל רישום מנוגד באתר אינטרנט, זולת אם הרישום באתר אינטרנט אומת באמצעות תעודה אלקטרונית כהגדרתה [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]].

== פרק תשיעי - הוראות שונות (תיקון: תשל&quot;ה) ==

@ 45. עונשין (תיקון: תשל&quot;ז)
: העובר על הוראות [[תקנה 12(א) ו-(ב)]], דינו - מאסר חודש אחד או קנס 500 לירות או שני הענשים כאחד.

@ 46. העברת סמכויות
: השר רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו לפי תקנות אלה.

@ 47. ביטול
: תקנות לימוד חובה (רישום), תשי&quot;ג-1953 ותקנות חינוך ממלכתי (רישום), תשי&quot;ג-1952 - בטלות.

@ 48. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי&quot;ט-1959&quot;.

== התוספת (תיקון: תשכ&quot;ח) ==
==== ((([[תקנה 11]]))) ====
=== נוסח מכתב הרשאה ===

@ : אני {{טקסט תחתי|.....................|שם פרטי}} {{טקסט תחתי|.....................|שם משפחה}} שהנני אביו/אמו של הילד {{טקסט תחתי|.....................|שם פרטי}} {{טקסט תחתי|.....................|שם משפחה}} {{טקסט תחתי|.....................|מס' תעודת הזהות}} שנולד בתאריך {{טקסט תחתי|.....................|שנה/חודש/יום}} מרשה בזה את {{טקסט תחתי|.....................|שם פרטי}} {{טקסט תחתי|.....................|שם משפחה}} {{טקסט תחתי|.....................|מספר הזהות}} לרשום את הילד, שמקום מגוריו בשעת הרישום הוא {{טקסט תחתי|..........................................|המען}} במוסד חינוך רשמי/מוכר שאינו רשמי.
@ : {{טקסט תחתי|.....................|חתימת ההורה}}

&lt;פרסום&gt; ו' באדר ב' תשי&quot;ט (16 במרס 1959)
&lt;חתימה&gt; זלמן ארן שר החינוך והתרבות</text>
      <sha1>lvdhxs32rsmypmqzr0g1l93ygrwky9p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>364306</id>
    <revision>
      <id>1418620</id>
      <parentid>1352939</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T15:00:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418614]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="65843" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי״ט–1959}}
{{ח:קטע3||תקנות כדבר רישום לגני ילדים ולבתי ספר}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשי״ט, 1160|תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום)}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 1334|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 1492|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 1278|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2520|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 768|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון]}}, {{ח:תיבה|869|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|2277|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 477|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: תיקון]}}, {{ח:תיבה|696|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1032|תיקון מס׳ 6 [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 742|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 1905|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 423|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 205|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 719|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 937|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 999|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 180|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 942|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 15|סעיף 15}} {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|לחוק לימוד חובה, תש״ט–1949}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי#סעיף 34|סעיף 34}} {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי|לחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון – פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני – הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי – רישום תלמידים קשי חינוך ובעלי מום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי – רישום לבית ספר לניסוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי – רישום למוסד אזורי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק שישי: רישום למוסד על־אזורי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי – רישום לבית ספר ברשות חינוך מקומית שבה קיים בית ספר ממלכתי בלבד או בית ספר ממלכתי דתי בלבד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני – רישום לבית ספר ברשות חינוך מקומית שאין בה בית ספר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8-1|פרק שמיני 1: רישום באתר האינטרנט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי – הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|התוספת: {{מוקטן|נוסח מכתב הרשאה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון – פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ה, תשל״ו, תשל״ו־2, תשל״ז, תשל״ח, תשמ״א}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – אזור שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית ספר“ – מוסד חינוך ללימוד חובה, שהוא מוסד חינוך רשמי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק הלימוד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית ספר יסודי“ – בית ספר שבו קיימות כיתות בדרגה א׳ עד ו׳, כולן או מקצתן, או א׳ עד ח׳;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית ספר של חטיבת־הביניים“ – בית ספר שבו קיימות כיתות בדרגה ז׳ עד ט׳, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גן ילדים“ – גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק הלימוד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החינוך“ – {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי|חוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הלימוד“ – {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, תש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד“ – גן ילדים או בית ספר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד אזורי“ – מוסד המיועד לשרת שתיים או יותר רשויות חינוך מקומיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל בית ספר“ – מנהל בית ספר, לרבות בא כוחו, וכשאין מנהל בית־ספר, האדם שהרשם הראשי מינהו לעניני הרישום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל אגף החינוך הדתי“ – מנהל אגף החינוך הדתי במשרד החינוך והתרבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המחוז“ – מנהל הלשכה המחוזית של משרד החינוך והתרבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח על החינוך הדתי במחוז“ – המפקח על החינוך הממלכתי־דתי במחוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המחלקה לחינוך“ – מי שמינתה רשות החינוך המקומית לתפקיד זה או בעל תפקיד או תואר דומה ברשות החינוך המקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רובע“ – קבוצת בתי ספר יסודיים שבוגריהם מיועדים להמשיך לימודיהם בבית ספר מסויים של חטיבת הביניים – אם הם מקיימים כיתות א׳ עד ו׳, או בכיתה ט׳ רשמית – אם הם מקיימים כיתות א׳ עד ח׳; ולענין תלמיד שהוא בוגר בית ספר יסודי שמחוץ לרשות החינוך המקומית – קבוצת בתי ספר עליה נמנה בית הספר היסודי בו היה מבקר אלמלא כך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רושם“ – הורה או אדם אחר הבא לרשום תלמיד לגן ילדים או לבית־ספר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות חינוך מקומית“ –
{{ח:תתת|(1)}} לענין מוסד – רשות החינוך המקומית המקיימת את המוסד;
{{ח:תתת|(2)}} לענין תלמיד – רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר התלמיד;
{{ח:תתת|(3)}} לענין שטחם של מושב, קבוצה או קיבוץ – למעט מועצה אזורית שבתחום שיפוטה הם מצויים;
{{ח:תתת|(4)}} לענין סמכויות ותפקידים –
{{ח:תתתת|(א)}} אם נקבעו {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנות 7(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(ב)(1) עד (8) רישה}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א}} {{ח:פנימי|סעיף 7ב|ו־7ב}} – ראש רשות חינוך מקומית כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם נקבעו בהוראה אחרת שבתקנות אלה – מנהל המחלקה לחינוך ברשות חינוך מקומית כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם“ – מנהל בית ספר או אדם שנתמנה על ידי רשות החינוך המקומית להיות רשם לגני ילדים או לבתי ספר במקום בו אין בית ספר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם ראשי“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני – הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|2|רשם ראשי|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל המחלקה לחינוך הוא רשם ראשי ברשות חינוך מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} באין מנהל מחלקה לחינוך, תמנה רשות חינוך מקומית, לא יאוחר מחודש ימים לפני התחלת הרישום, אדם מתאים אחר – השולט בעברית ובישובים לא יהודיים בערבית – להיות רשם ראשי לצורך תקנות אלה ותצייד אותו בכתב מינוי.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם הראשי אחראי לארגון הרישום ולביצועו בתחום שיפוטה של רשות החינוך המקומית בהתאם {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|לחוק הלימוד}}, {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי|לחוק החינוך}} ולתקנות אלה.

{{ח:סעיף|3|רשמים}}
{{ח:תת|(א)}} הרישום לגן ילדים ולבית ספר במקום שאין בו בית ספר, ייערך על־ידי רשמים שיתמנו על־ידי רשות החינוך המקומית, לא יאוחר משלושה שבועות לפני התחלת הרישום.
{{ח:תת|(ב)}} הרשמים יתמנו במספר מספיק לצרכי המקום ויצויידו בכתבי מינוי.
{{ח:תת|(ג)}} רשות חינוך מקומית תמנה רשמים מתאימים, השולטים בעברית ובישובים לא יהודיים בערבית.
{{ח:תת|(ד)}} הרשמים יהיו כפופים לרשם הראשי וחייבים לקיים את הוראותיו.
{{ח:תת|(ה)}} ראתה רשות חינוך מקומית צורך, או הורה על כך השר, יתמנו במשרדי הרישום שני רשמים שאחד מהם הוא דתי.
{{ח:תת|(ו)}} הרישום לבית ספר קיים ייערך על ידי מנהל בית הספר, והוא חייב למלא את הוראותיו של הרשם הראשי לגבי הרישום.

{{ח:סעיף|4|מקום הרישום|תיקון: תשל״ו־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הרישום לגן ילדים והרישום לבית ספר במקום שאין בו בית ספר ייערך במשרד רשות החינוך המקומית.
{{ח:תתת|(2)}} רשות חינוך מקומית תקיים לפי הצורך משרדי רישום לגני ילדים בשכונות וברובעים שבתחום שיפוטה.
{{ח:תתת|(3)}} רשות חינוך מקומית לא תקבע את משרדי הרישום בבתי כנסת, בלשכות עבודה, בבתי ספר או במשרדים ובמועדונים של גופים מפלגתיים.
{{ח:תתת|(4)}} בכל משרד רישום יוצג שלט, במקום בולט, המציין שהמשרד מיועד לרישום תלמידים לגני ילדים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} רישום אחר ייערך במשרד בית ספר של אזור הרישום; רשות החינוך המקומית תקבע מעל לכניסה של כל בית ספר שלט שבו יצויין ”בית ספר לחינוך ממלכתי“ או ”בית ספר לחינוך ממלכתי־דתי“ וכן שם בית הספר, אם יש לו שם.
{{ח:תתת|(2)}} רשות חינוך מקומית ומנהל בית ספר כאמור ידאגו לסדרי רישום נוחים לקהל, יקבעו מקומות המתנה וימנו, בשעת הצורך, סדרנים לשמירת הסדר בזמן הרישום.

{{ח:סעיף|5|תקופת הרישום|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ט, תשס״ה, תשס״ז}}
{{ח:ת}} תקופת הרישום תהיה מיום א׳ לחודש שבט של השנה הקודמת לשנת הלימודים שלקראתה נערך הרישום, ועד תום עשרים יום מאותו יום.

{{ח:סעיף|6|תאריכי הרישום|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} רשות חינוך מקומית תקבע בהתאם לצרכי המקום ובהתחשב עם נוחות הקהל מספר ימי רישום לגני ילדים ולבתי ספר בתוך מועד הרישום שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} ובלבד שלא תקבע פחות מששה ימי רישום.
{{ח:תת|(א1)}} היתה בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אוכלוסיה שיש בה יהודים ולא־יהודים וכן בני עדות דתיות מוכרות שונות, תקח רשות החינוך המקומית בחשבון את מועדי החג הרשמיים של אותן עדות ותקבע מועדי רישום שאינם מועדי החג.
{{ח:תת|(ב)}} רשות חינוך מקומית תקבע את שעות הרישום ובלבד שבשני ימי רישום יהיו משרדי הרישום פתוחים גם בשעות אחר הצהריים, בשעות ארבע עד שש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) יהיה משרד רישום אחד של רשות חינוך מקומית פתוח אחת לשבוע במשך כל ימות השנה בשעות שהיא תקבע לשם רישום תלמידים לגן ילדים ולבית ספר במקום שאין בו בית ספר. בכניסה למשרד תודבק מודעה שבה יפורטו הימים והשעות בהם פתוח המשרד.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) יהיו משרדי הרישום לבתי הספר פתוחים בימי חופשת הקיץ לפחות אחת לשבועיים.
{{ח:תת|(ה)}} רשות חינוך מקומית תקבע לכל בתי הספר שבתחום שיפוטה תאריכי רישום זהים.
{{ח:תת|(ו)}} בא הורה לרשום תלמיד או בא נער לרשום את עצמו לבית ספר לאחר יום הרישום האחרון, כפי שנקבע על ידי רשות חינוך מקומית לפי תקנת משנה (א), חייב מנהל בית הספר לרשום את התלמיד, על אף האיחור שחל במועד בואו של ההורה או של הנער.
{{ח:תת|(ז)}} מנהל בית ספר ידביק מודעה בכניסה למשרד בית הספר על הימים ועל השעות בהם אפשר לרשום תלמידים בחופשת הקיץ.

{{ח:סעיף|7|קביעת אזורים|תיקון: תשל״ה, תשל״ז־3, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} כל רשות חינוך מקומית תקבע, באישור מנהל המחוז, בשביל בתי הספר היסודיים הממלכתיים והממלכתיים־דתיים שבתחום שיפוטה אזורים באופן שבכל אזור יהיה לפחות בית־ספר אחד שאינו מוסד לניסוי כאמור {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק החינוך}}; אין חובה לקבוע אזורים חופפים בשביל בתי הספר משתי המגמות; באשר לקביעת אזורים לבתי הספר הממלכתיים־דתיים יתייעץ מנהל המחוז עם המפקח על החינוך הדתי במחוז.
{{ח:תת|(ב)}} קביעת אזורים בתחום השיפוט, כאמור בתקנת משנה (א), תהיה לפי כללים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המרחק בין בית הספר לבין מקום מגורי התלמידים יהיה לא יותר משני קילומטרים, ואם היה התלמיד בכיתה ה׳ ומעלה – לא יותר משלושה קילומטרים.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(3)}} אם אין בידי רשות חינוך מקומית להעמיד את המרחק בין בית הספר לבין מקום מגורי התלמידים כאמור בפסקאות (1) ו־(2), רשאית היא לקבוע בתחום שיפוטה אזורים גדולים יותר, ובלבד שקיימת בהם תחבורה ציבורית לתלמידים הגרים בקצות האזורים, או שרשות חינוך מקומית תאפשר תחבורה כאמור; אין התחבורה הציבורית מספקת ומתאימה לילד פלוני – תקבע רשות החינוך המקומית הסדרי תחבורה נאותים אחרים עבורו.
{{ח:תתת|(4)}} היה בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית מחסור בדרכים או בעורק תחבורה או באמצעי תחבורה, או שהיה שיבוש בדרכים – חייבת רשות חינוך מקומית לקבוע אזורים יותר קטנים כדי להקל על התחבורה ולהרחיק את התקלה.
{{ח:תתת|(5)}} רשות חינוך מקומית רשאית לקבוע לבית ספר ממלכתי אזור גדול יותר או קטן יותר מהאזור שקבעה לבית ספר ממלכתי דתי ולהיפך.
{{ח:תתת|(6)}} רשות חינוך מקומית רשאית לקבוע אזורים מיוחדים לבתי־ספר לנערים עובדים.
{{ח:תתת|(7)}} רשות חינוך מקומית רשאית לכלול שטחים שונים בתחום שיפוטה ולשייכם באזור פלוני אף אם אין רצף גיאוגרפי ביניהם.
{{ח:תתת|(8)}} רשות חינוך מקומית רשאית לקבוע שבאזור פלוני יהיו יותר מבית ספר אחד; קבעה כך, רשאית היא להורות כי תלמיד שנרשם לבית ספר ממלכתי או לבית ספר ממלכתי־דתי פלוני ילמד בבית ספר אחר מאותה המגמה באותו אזור.
{{ח:תתת|(9)}} בבוא רשות חינוך מקומית לקבוע שתלמיד ילמד בבית ספר פלוני בתחום אזורו, תתחשב באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בקשות קודמות של תלמידים הגרים באזור האמור והלומדים בבית ספר שבאזור אחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} מקומות שמתפנים במסגרת המכסה שנקבעה לבית הספר;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם התלמיד נרשם בתוך ימי הרישום שקבעה רשות החינוך המקומית;
{{ח:תתתת|(ד)}} התאריך שבו נרשם התלמיד;
{{ח:תתתת|(ה)}} גורמי בריאות, משפחה ושיקולים חינוכיים;
{{ח:תתתת|(ו)}} מדיניות חינוכית.
{{ח:תת|(ג)}} ארבעה עשר יום לפחות לפני התחלת הרישום תודיע רשות חינוך מקומית לכל מנהל בית ספר שבתחום שיפוטה את האזור שאליו משתייך בית ספר ואת מספר התלמידים שאותו בית ספר רשאי לקבל, ובלבד שבכיתה אחת בדרגה א ו־ב לא יהיו למעלה מ־50 תלמידים ובכל כיתה אחרת – למעלה מ־55 תלמידים; מספר הכיתות לדרגותיהן ומכסת התלמידים לאותו בית ספר ולכל כיתה בו ייקבעו באישור מוקדם של מנהל המחוז, ולבית ספר ממלכתי־דתי גם באישורו המוקדם של מנהל האגף לחינוך ממלכתי דתי.

{{ח:סעיף|7א|קביעת רובעים|תיקון: תשל״ה, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} כל רשות חינוך מקומית תקבע, באישור מנהל המחוז, בשביל בתי־הספר של חטיבות־הביניים של שתי המגמות הממלכתיות ובשביל כיתות ט׳ רשמיות שבתחום שיפוטה, רובעים; בכל רובע יהיה לפחות בית־ספר אחד של חטיבת־הביניים של כל מגמה או כיתה ט׳ רשמית שאינם מוסד לניסוי כאמור {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק החינוך}}; באשר לקביעת רובעים למגמה הממלכתית־דתית יתייעץ מנהל המחוז עם המפקח על החינוך הדתי במחוז.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 7|פסקאות (2) עד (7) לתקנה 7(ב)}} יחולו על רובעים לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|7א1|שיוך תלמידים לפי שיטת הבחירה המבוקרת|תיקון: תשס״ד, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בתקנה 7א}}, רשאית רשות חינוך מקומית, באישור מנהל המחוז, לקבוע, כי שיוך תלמידים לחטיבות הביניים ייעשה על פי שיטת הבחירה המבוקרת; קבעה הרשות כאמור, ייקבעו לכל בית ספר יסודי מספר חטיבות ביניים, שבהן ישובצו בוגרי בית הספר לפי קביעת הרשות בהתחשב, ככל האפשר, בבחירת הורי התלמידים, ובכפוף לשיקולים חינוכיים ומערכתיים.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות חינוך מקומית, באישור המנהל הכללי של משרד החינוך (להלן – המנכ״ל), לאחר שקיבל את המלצת מנהל המחוז, לקבוע, כי שיוך תלמידים לחטיבות הביניים ייעשה על פי שיטת בחירה מבוקרת שונה מהקבוע בתקנת משנה (א); לא יינתן אישור המנכ״ל, אלא אם כן השיטה שהציעה רשות החינוך המקומית מתחשבת, ככל האפשר, בבחירת הורי התלמידים, ובכפוף לשיקולים חינוכיים ומערכתיים; קבעה הרשות כאמור, ישובצו בוגרי בתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים לפי שיטת הבחירה המבוקרת שאושרה.
{{ח:תת|(ב)}} נרשמו תלמידים לחטיבת ביניים במספר העולה על מספר המקומות שנקבע לאותה חטיבה, ישובצו התלמידים בחטיבת הביניים שנבחרה או בחטיבה אחרת, על פי הגרלה, שתיערך בין התלמידים שנרשמו ובהתאם להנחיות שתפרסם הרשות ברבים ובכפוף לאישור מנהל המחוז; ההגרלה תיערך בהשתתפות נציג רשות החינוך המקומית, נציג ארגון ההורים הארצי ונציג מנהל המחוז.

{{ח:סעיף|7ב|כיתות ט׳ מחוץ לחטיבות־&lt;wbr&gt;הביניים|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנות 7}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|ו־7א}} ועל אף {{ח:פנימי|סעיף של|הגדרות של ”בית־ספר יסודי“ ו”בית־ספר של חטיבת־הביניים“ בתקנה 1}}, רשאית רשות חינוך מקומית, באישור מנהל המחוז ולפרק הזמן שהוא יקבע, להכריז על בית־ספר בתחום שיפוטה שהוא בית־ספר שיש בו כיתות א׳ עד ט׳, כולן או מקצתן.
{{ח:תת|(ב)}} בית־ספר שהוכרז לפי תקנת משנה (א) ייקרא ”בית־ספר שאינו במסגרת הריפורמה“.
{{ח:תת|(ג)}} רשות חינוך מקומית רשאית, באישור מנהל המחוז, לשייך בית־ספר שמחוץ למסגרת הריפורמה לאזור לגבי כיתות א׳ עד ח׳ ולרובע לגבי כיתה ט׳ אם היא קיימת באותו בית־ספר.
{{ח:תת|(ד)}} שייכה רשות חינוך מקומית בית־ספר שמחוץ למסגרת הריפורמה כמפורט לפי תקנת משנה (ג), יחולו כל כללי הרישום וקביעת מקום הלימודים של התלמידים בכיתות האמורות בהתאם להשתייכות שנקבעה.

{{ח:סעיף|7ג|הוראות מיוחדות|תיקון: תשל״ה, תשל״ו}}
{{ח:ת}} פעולה שעשייתה בידי רשות החינוך המקומית טעונה אישור מנהל המחוז, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7 עד 7ב}}, מוסמך מנהל המחוז לעשותה אם עד היום ה־18 שלפני מועד הרישום לא הגישה רשות החינוך המקומית הצעה לאישורו, או אם עד המועד האמור לא אישר את הצעת רשות החינוך המקומית.

{{ח:סעיף|7ד|חובת הודעה על מקום פנוי בבית־&lt;wbr&gt;הספר|תיקון: תשל״ה, תשל״ו}}
{{ח:ת}} נתפנה מקום לימודים בבית־ספר, חייב מנהל בית־הספר להודיע על כך לרשות החינוך המקומית תוך ארבעים ושמונה שעות ואם נודע לו שעומד להתפנות מקום לימודים בבית־הספר – תוך ארבעים ושמונה שעות משעה שנודע לו; ההודעה תימסר טלפונית בכל מקום שהדבר אפשרי וכן במשלוח מכתב דחוף.

{{ח:סעיף|7ה|רישום למוסד חינוך ממלכתי משלב|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} רושם המבקש לרשום את ילדו ללימודים במוסד חינוך ממלכתי משלב קיים יבקש זאת בשלב הרישום למוסד החינוך, לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}, בפני הרשם ברשות החינוך המקומית שאליה הוא משתייך לפי מקום מגוריו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם יודיע לרושם כי רשת החינוך המקומית אינה מתחייבת להיענות לבקשת השיבוץ למוסד חינוך ממלכתי משלב, והיא נתונה לשיקול דעתו של הרשם, בכפוף לשיקולים בדבר קרבה למקום המגורים, מקום פנוי, וכן שיקולים חינוכיים ומערכתיים.
{{ח:תת|(ג)}} לא התקבל תלמיד למוסד חינוך ממלכתי משלב, יודיע על כך הרשם להורים בתוך שבוע מיום שהוגשה הבקשה לפי תקנת משנה (א), וההורים חייבים לרשום אותו בבית ספר אחר, לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ד)}} מוסד חינוך ממלכתי משלב ייחשב על־אזורי; בתקנה זו, ”על־אזורי“ – שאינו משויך לאזור רישום מסוים, ורשאית רשות החינוך המקומית שמוסד החינוך מצוי בשטח שיפוטה לשייכו אליה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2 עד 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8 עד 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}} יחולו על מוסד חינוך ממלכתי משלב, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|8|מודעה על הרישום|תיקון: תשל״ה, תשל״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לפחות שבוע ימים לפני התחלת הרישום תפרסם רשות חינוך מקומית מודעות בגודל מספיק בהן יצויינו:
{{ח:תתת|(1)}} מקומם של משרדי הרישום לגבי התלמידים והימים והשעות של הרישום;
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(2)}} רשימת בתי הספר הרשמיים והמוכרים שאינם רשמיים בהם ייערך הרישום לבית הספר והימים והשעות של הרישום, תוך ציון שם בית הספר, תארו ומענו וכן האזור או הרובע שנקבע לבית הספר.
{{ח:תת|(ב)}} רשות חינוך מקומית תדאג לכך שהמודעות לא יוסרו ממקומן לפני תום הרישום.
{{ח:תת|(ג)}} אם ידוע שחלק ניכר מתושבי המקום אינו קורא עברית, תפרסם רשות חינוך מקומית בכל מקום שיש צורך בכך, נוסף למודעה בשפה העברית, תרגום המודעה בשפה לועזית מתאימה.
{{ח:תת|(ד)}} רשות חינוך מקומית תפרסם את המודעות על הרישום במספר מספיק של מקומות ולא פחות מאשר ב־5 מרכזים ציבוריים כגון בית הכנסת, ועד המקום, בית הספר, קופת חולים, צרכניה וכיוצא באלה.

{{ח:סעיף|9|הודעה למנהל המחוז|תיקון: תשכ״ח, תשל״ו, תשל״ז}}
{{ח:תת|(א)}} רשות חינוך מקומית תודיע למנהל המחוז, לא יאוחר משבועיים לפני התחלת הרישום את –
{{ח:תתת|(1)}} הימים והשעות שנקבעו על ידיה כזמן רישום;
{{ח:תתת|(2)}} מקומות הרישום לגני הילדים;
{{ח:תתת|(3)}} שמותיהם של הרשם הראשי והרשמים אם מנהל המחוז ידרוש זאת.
{{ח:תת|(ב)}} רשות חינוך מקומית תשלח למנהל המחוז העתק מדוייק מנוסח המודעה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}}, לא יאוחר משלושה שבועות לפני התחלת הרישום.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל המחוז רשאי לדרוש מרשות חינוך מקומית להכניס במודעה כאמור תיקונים ושינויים.

{{ח:סעיף|10|הנוכחים במעמד הרישום}}
{{ח:תת|(א)}} במעמד הרישום רשאים להימצא רק אנשים אלה: התלמיד הנרשם, הרושם, הרשם, הרשם הראשי, יושב ראש רשות החינוך המקומית, בא כוח מבקר המדינה ובא כוח השר.
{{ח:תת|(ב)}} אב ואם הבאים יחד לרשום תלמיד רשאים שניהם להימצא במעמד הרישום.

{{ח:סעיף|11|זיהוי סמכות והצהרה|תיקון: תשכ״ח, תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם ידרוש מההורים לזהות את עצמם באמצעות תעודת זהות או דרכון.
{{ח:תת|(ב)}} אדם הבא לרשום תלמיד, והוא איננו הורהו של אותו תלמיד או אפוטרופסו, יביא עמו גם את תעודת הזהות של אחד משני הורי התלמיד, יחד עם מכתב הרשאה, בנוסח המפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, כשהוא חתום על ידי אותו הורה.
{{ח:תת|(ג)}} אפוטרופוס הבא לרשום תלמיד, יביא עמו את תעודת הזהות שלו, כנזכר בתקנת משנה (א), וכן העתק מאושר מצו בית המשפט הקובע שהוא אפוטרופסו של התלמיד.

{{ח:סעיף|12|ייעוץ וניהול תעמולה|תיקון: תשכ״א, תשכ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} רשם לא ייעץ לרושמים בענין הבחירה בין מוסד לחינוך ממלכתי לבין מוסד לחינוך ממלכתי דתי וכן יימנע מכל הערה העשויה להשפיע על בחירתם החפשית של הרושמים.
{{ח:תת|(ב)}} בימי הרישום, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)}}, לא תנוהל תעמולה בקשר לרישום תלמידים, בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית, שבה נערך הרישום. חל יום השבת מיד לפני התחלת ימי הרישום, או בין ימי הרישום, לא תנוהל תעמולה כאמור גם ביום זה.
{{ח:תת|(ג)}} ראה הרשם שמתנהלת תעמולה כאמור בתקנת משנה (ב), ינקוט בכל האמצעים המתאימים כדי להפסיק את התעמולה. לא עלה הדבר בידו, או היה לו יסוד להניח כי התנהלה תעמולה בתקופה האסורה, יודיע על כך לרשם הראשי אשר יחליט אם להפסיק את הרישום.

{{ח:סעיף|12א|הגדרת תעמולה|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}} – ”תעמולה“ – הסעה או הולכה ברגל במאורגן של רושמים למשרד הרישום, או למוסד חינוך מוכר שאיננו רשמי, בין שהוצאות ההסעה הן על חשבון הרושמים ובין על חשבון אנשים אחרים, וכן כל פעולת הסברה הבאה לשכנע רושם לרשום או להימנע מלרשום תלמיד למוסד שבו ניתן חינוך ממלכתי או חינוך ממלכתי־דתי או למוסד חינוך מוכר שאיננו רשמי והיא מבוצעת בדרכים אלה, כולן או מקצתן –
{{ח:תת|(1)}} נעשית באסיפות או בהתכנסויות אחרות בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד;
{{ח:תת|(2)}} נעשית באמצעות מודעות שהודבקו או פורסמו בימי הרישום ברשות הרבים;
{{ח:תת|(3)}} מלווה בהשמצות לרבות הוצאת שם רע כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944}}, על מוסד או על מוסד חינוך מוכר שאיננו רשמי או על מפקחיהם, מנהליהם, מוריהם ועובדיהם האחרים או על החינוך הניתן במוסדות האמורים או על ההווי בהם;
{{ח:תת|(4)}} מלווה במתן תמורה כגון כסף, שווה כסף או הנאה חמרית או מלווה באיום כלשהו לעשות מעשה המהווה עבירה פלילית או באיום למנוע מהרושם הנאה כלשהי עקב רישום למוסד כאמור.

{{ח:סעיף|13|התנאת הרישום בתשלום}}
{{ח:ת}} אין להתנות את דבר רישום תלמיד או את דבר קבלתו למוסד, בכל תשלום שהוא.

{{ח:סעיף|14|טופס הרישום|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} משרד החינוך והתרבות יספק לרשויות החינוך המקומיות את טפסי הרישום.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם הראשי ימציא, תוך זמן סביר, לרשמים את טפסי הרישום בכמות מספקת.
{{ח:תת|(ג)}} רשם אינו רשאי להעביר טופס לידי אדם שאינו מוסמך לטפל בו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|15|משאלת ההורים ברישום לגן הילדים}}
{{ח:תת|(א)}} בבוא אדם לרשום ילד לגן הילדים לפי תקנות אלה, ישאל הרשם את הרושם על החינוך הרצוי לו בלשון זו:
{{ח:תתת}} ”לפי החוק אתה רשאי לרשום את הילד/ה למוסד לחינוך ממלכתי או למוסד לחינוך ממלכתי דתי. האם רושם אתה את הילד/ה לגן ילדים ממלכתי או לגן ילדים ממלכתי דתי?“
{{ח:תת|(ב)}} הרשם לא יוסיף הערה כלשהיא לגבי השאלה שבתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|16|נוהל הרישום|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם ימלא את טופס הרישום לפי התשובות שהשיב הרושם ולפי התעודות שהראה.
{{ח:תת|(ב)}} מילא רשם את טופס הרישום, יחתום עליו הרושם ואחריו הרשם.
{{ח:תת|(ג)}} אין רושם שומע את שפת הרשם, או אין רשם שומע את שפת הרושם, ייעזר הרשם על ידי מתורגמן. נעזר רשם על ידי מתורגמן, יחתום גם המתורגמן על טופס הרישום.
{{ח:תת|(ד)}} אין רושם יודע קרוא וכתוב, יטביע אצבעו על טופס הרישום.
{{ח:תת|(ה)}} רשם ימלא את טופס הרישום במקור ובשני העתקים וימסור לרושם את העתקו מיד אחרי הרישום.
{{ח:תת|(ו)}} ברישום לגן ילדים ולבית ספר בישוב שאין בו בית ספר, יימסר העתק אחד תוך שבוע ימים מתאריך הרישום הראשון לרשות החינוך המקומית, והעתק שני יועבר עד ראשית שנת הלימודים לגן הילדים או לבית הספר אליו הופנה התלמיד.
{{ח:תת|(ז)}} ברישום לבית ספר קיים יימסר העתק אחד לארכיון בית הספר והמקור יועבר תוך שלושה ימים מיום הרישום, לרשות החינוך המקומית.

{{ח:סעיף|17|רישום תלמידים לפי האזור|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} מנהל בית ספר לא יסרב לרשום תלמיד הגר באזור שאליו משתייך בית הספר ולא ירשום למוסדו תלמיד שאינו גר באותו אזור.
{{ח:תת|(ג)}} נרשם תלמיד לבית־ספר יסודי או לבית־ספר שאינו במסגרת הרפורמה, ייקבע מקום לימודיו הסופי בתוך אזור הרישום בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7}}, ובכפוף {{ח:פנימי|סעיף 23|לתקנה 23}}.

{{ח:סעיף|18|דינים וחשבונות|תיקון: תשל״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשם ימסור לרשות חינוך מקומית באמצעות הרשם הראשי לפי הצורך דין וחשבון על מהלך הרישום.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל בית ספר ימסור לרשות חינוך מקומית, באמצעות הרשם הראשי ותוך המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}}, דין וחשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי#סעיף 22|סעיף 22 לחוק החינוך}} בשני העתקים בנוסח שייקבע על ידי השר.
{{ח:תת|(ג)}} תוך 14 ימים מתאריך הרישום האחרון תמציא רשות חינוך מקומית למנהל המחוז רשימת הילדים שנרשמו לגני הילדים בשני העתקים. הרשימות ייערכו לפי הבחירה בין גני ילדים ממלכתיים לבין גני ילדים ממלכתיים דתיים ולבין גני ילדים שאינם מוסדות רשמיים שאליהם נרשמו התלמידים לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25}}.
{{ח:תת|(ד)}} תוך 7 ימים מתאריך קבלת הדין וחשבון כאמור בתקנת משנה (ב), תמציא רשות חינוך מקומית למנהל המחוז העתק אחד ממנו.

{{ח:סעיף|19|קביעת גן הילדים|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} גן הילדים שאליו יתקבל ילד ייקבע על ידי רשות חינוך מקומית בהתאם למשאלת הוריו בדבר גן הילדים הרצוי להם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת גן הילדים לפי תקנת משנה (א) תתן רשות חינוך מקומית, במידת האפשר, זכות בכורה להתקבל לגן ילדים מסויים לילד הגר בקרבת הגן.
{{ח:תת|(ג)}} קבעה רשות חינוך מקומית את גן הילדים שאליו יתקבל הילד, לפי תקנות משנה (א) ו־(ב), תודיע רשות חינוך מקומית להורי הילד, עד תחילת פגרת הקיץ, על גן הילדים שאליו נתקבל הילד.

{{ח:סעיף|20|החלטת רשות חינוך מקומית}}
{{ח:ת}} החלטה של רשות חינוך מקומית בדבר קבלת ילד לגן ילדים מסויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}} מחייבת את האחראית לגן הילדים ואין היא רשאית לדחות ילד זה.

{{ח:סעיף|21|ערר}}
{{ח:תת|(א)}} תוך שבעה ימים מיום קבלת הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(ג)}} רשאים הוריו של ילד להגיש לרשות החינוך המקומית ערר בכתב בנוגע לגן הילדים שאליו נתקבל הילד.
{{ח:תת|(ב)}} רשות חינוך מקומית תדון בערר תוך זמן קצר ככל האפשר ותודיע להורי הילד על החלטתה תוך שבועיים מיום קבלת הערר. החלטת רשות החינוך המקומית תהיה סופית.

{{ח:סעיף|22|הודעה על כניסה למוסד}}
{{ח:תת|(א)}} תוך חמישה ימים מיום שהתחיל ילד ללמוד בגן ילדים, תודיע האחראית לגן הילדים על כך בכתב לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא הגן.
{{ח:תת|(ב)}} ההודעה לפי תקנת משנה (א) תציין את שם הילד, מספרו בספר התושבים המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|פקודת מרשם התושבים, תש״ט–1949}}, ומענו.

{{ח:סעיף|23|העברת עודף תלמידים מבית ספר למשנהו|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נרשמו בבתי־ספר לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17(ג)}} תלמידים שמספרם עולה על זה שנקבע לאותם בתי־ספר, תעביר רשות החינוך המקומית, עד תחילת חופשת הקיץ, חלק מן התלמידים לבתי־ספר שיש בהם מקומות קליטה.
{{ח:תת|(ב)}} רשות חינוך מקומית רשאית לקבוע שתלמידים שנרשמו בבית ספר מסויים מעל למספר ילמדו באותו בית ספר אם כושר קליטתו מרשה זאת.
{{ח:תת|(ג)}} בקביעת בית־ספר כאמור בתקנה זו תתחשב רשות החינוך המקומית בנתונים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7(ב)(9)}}.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל בית ספר שאליו הועברו עודפי תלמידים כאמור בתקנת משנה (א) חייב למלא אחרי החלטת רשות החינוך המקומית.

{{ח:סעיף|24|קביעת גן ילדים או בית ספר לתלמיד שלא נרשם}}
{{ח:תת|(א)}} לא נרשם תלמיד בהתאם להוראות תקנות אלה, הרי בין שהובא אדם לדין על כך ובין שלא הובא, תשלח רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר התלמיד הודעה בכתב אל הוריו שבה הם נדרשים לרשום את התלמיד תוך שבעה ימים מיום מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילאו הורים אחרי האמור בהודעה לפי תקנת משנה (א), או שאין הורים לאותו תלמיד, תקבע רשות החינוך המקומית את גן הילדים או בית הספר הקרוב ביותר למקום מגוריו של התלמיד שבו ילמד. בא הסדר אחר לחינוכו הכללי של התלמיד, יישלח התלמיד לגן ילדים או לבית ספר אחר הקרוב למקום מגוריו לפי ההסדר.
{{ח:תת|(ג)}} רשות החינוך המקומית תשלח להורי התלמיד הודעה בכתב בדבר חובת לימודו הסדיר בגן הילדים או בבית הספר שנקבע לפי תקנת משנה (ב).

{{ח:סעיף|25|רישום לגן ילדים שאינו מוסד חינוך רשמי}}
{{ח:ת}} הורים הממלאים חובת רישום ילד והרוצים שהילד ילמד בגן ילדים שאינו מוסד חינוך רשמי, ימציאו בשעת הרישום, מכתב מאת אותו גן המאשר שהילד נתקבל אליו והרשם יצרף את מכתב האישור לטופס הרישום שנמסר לרשות החינוך המקומית.

{{ח:סעיף|26|רישום בבית ספר מוכר שאינו רשמי}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם הראשי ממונה על ביצוע הרישום בכל בית ספר מוכר שאינו רשמי ומנהל כל בית ספר כזה חייב לקיים את הוראותיו לגבי הרשום.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2–6}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8–12}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}} יחולו גם על בית ספר מוכר שאינו רשמי, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|27|ביקורת על העברת תלמידים ממקום למקום}}
{{ח:תת|(א)}} נרשם תלמיד לגן הילדים או לבית ספר בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אחת (להלן – הרשות המקבלת) לאחר שהעתיק את מקום מגוריו מתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אחרת (להלן – הרשות השולחת), תשלח הרשות המקבלת לרשות השולחת דין וחשבון על רישום התלמיד.
{{ח:תת|(ב)}} על סמך הדין וחשבון האמור בתקנת משנה (א), תרשום הרשות השולחת בכרטיסיה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק הלימוד}}, את דבר רישומו של התלמיד בתחום שיפוטה של הרשות המקבלת.
{{ח:תת|(ג)}} ידעה הרשות השולחת מראש לאן עובר התלמיד, תודיע על כך לרשות המקבלת תוך 10 ימים מהיום בו עזב התלמיד את המוסד שבתחום שיפוטה.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי – רישום תלמידים קשי חינוך ובעלי מום}}

{{ח:סעיף|28|רישום תלמידים קשי חינוך ובעלי מום|תיקון: תשל״ה, תשל״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוריו של תלמיד רשאים לדרוש מאת רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר התלמיד, שתיערך בדיקה רפואית או בדיקה אחרת כדי לקבוע אם התלמיד הוא קשה חינוך או בעל מום.
{{ח:תת|(א1)}} נרשם תלמיד לכיתה א׳ וקיימת לגביו חוות דעת של מומחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות חינוך ממלכתי (העברה)#סעיף 7|בתקנה 7(ד) לתקנות חינוך ממלכתי (העברה), תשי״ט–1959}}, רשאית רשות חינוך מקומית לקבוע כי ימשיך שנה נוספת בלימודיו בגן־ילדים; החליטה כאמור, רואים בלימודיו כאמור ביקור סדיר לאותה שנה נוספת.
{{ח:תת|(ב)}} נרשם תלמיד ברשות חינוך מקומית שאין באזור שיפוטה בית ספר, שהוא לדעת רשות החינוך המקומית קשה חינוך או בעל מום, היא תפנה אותו לבדיקה רפואית או לבדיקה אחרת על חשבונה.
{{ח:תת|(ג)}} נרשם לבית ספר תלמיד שהוא, לדעת מנהל בית הספר, קשה חינוך או בעל מום, יודיע על כך לרשות החינוך המקומית והיא תדאג לעריכת בדיקה רפואית או בדיקה אחרת על חשבונה.
{{ח:תת|(ד)}} העלתה בדיקה רפואית או בדיקה אחרת, כי התלמיד הוא קשה חינוך או בעל מום, תבטיח לו רשות החינוך המקומית לימוד חינם בגן ילדים או בבית ספר שהוא מוסד חינוך כאמור {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק הלימוד}}, אלא אם נתן השר לגבי אותו תלמיד הוראת פטור לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 5|סעיף 5(ב)(1)(II) לחוק הלימוד}}.

{{ח:סעיף|29|קביעת מוסד|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} תוך שלושים יום מגמר הבדיקה כאמור תודיע רשות החינוך המקומית להורי אותו תלמיד על המוסד בו ילמד.

{{ח:סעיף|30|ערר על החלטת רשות החינוך המקומית|תיקון: תשל״ו, תשל״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוריו של תלמיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בתקנה 28(ד)}} רשאים לבקש מרשות החינוך המקומית לדון מחדש על המוסד שבו ילמד התלמיד, תוך שבעה ימים מיום שקיבלו את ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשות החינוך המקומית תדון בבקשה תוך זמן קצר ככל האפשר ותודיע להורי התלמיד את החלטתה.
{{ח:תת|(ג)}} היה בדעת רשות החינוך המקומית לדחות את הבקשה, תתייעץ תחילה עם מנהל המחוז.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי – רישום לבית ספר לניסוי}}

{{ח:סעיף|31|בית ספר לניסוי}}
{{ח:ת}} החליט השר, כי בבית ספר מסויים יינתן חינוך לפי תכנית ניסוי, כאמור {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק החינוך}}, ימסור על כך הודעה לרשות החינוך המקומית, 14 יום לפני התחלת הרישום באותו בית ספר.

{{ח:סעיף|32|רישום לבית ספר לניסוי|תיקון: תשל״ז, תשל״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הורים הרוצים שתלמיד ילמד בבית ספר לניסוי, רשאים לרשום את התלמיד בבית הספר לניסוי הרצוי להם.
{{ח:תת|(ב)}} נתקבל תלמיד בבית ספר לניסוי כאמור ונרשם בו, יודיע על כך מנהל בית הספר לרשות החינוך המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתקבל תלמיד לבית ספר לניסוי כאמור, יודיע על כך מנהל בית הספר להורים תוך 3 ימים מהיום שבו באו הורי התלמיד לרשום אותו וההורים חייבים לרשום אותו בבית ספר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2–6}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8–14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}} יחולו על בית ספר לניסוי, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי – רישום למוסד אזורי}}

{{ח:סעיף|33|רישום במוסד מקומי}}
{{ח:ת}} היה ברשות חינוך מקומית, שאותה משרת המוסד האזורי, מוסד מקומי שאין בו כיתה המתאימה לתלמיד, יירשם התלמיד במוסד המקומי ובטופס הרישום יצויין שהוא ילמד במוסד האזורי.

{{ח:סעיף|34|רישום במוסד אזורי או ברשות חינוך מקומית}}
{{ח:ת}} לא היה ברשות החינוך המקומית מוסד מקומי, יירשם התלמיד במוסד האזורי, או במשרד רשות החינוך המקומית ובטופס הרישום יצויין שהוא ילמד במוסד האזורי.

{{ח:סעיף|35|רישום למוסד אחר}}
{{ח:ת}} היה המוסד המקומי או המוסד האזורי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנות 33}} {{ח:פנימי|סעיף 34|ו־34}} מוסד חינוך ממלכתי וההורה או הנער רוצים במוסד חינוך ממלכתי דתי ולהיפך, יירשם התלמיד במשרד רשות החינוך המקומית או במוסד האזורי, והרשם יציין בטופס הרישום, כי רצונו של הרושם בחינוך אחר מזה הניתן במוסד המקומי או במוסד האזורי, הכל לפי הענין.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק שישי: רישום למוסד על־אזורי|תיקון: תשל״ה}}

{{ח:סעיף|35א|רישום למוסד על־&lt;wbr&gt;אזורי|תיקון: תשל״ה, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד לניסוי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק החינוך}}, מוסד לחינוך מיוחד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד|בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988}}, מוסד חינוך ממלכתי משלב או מוסד לקליטת עולים חדשים הוא בית־ספר על־אזורי; בתקנת משנה זו, ”עולה חדש“ – ילד או נער שעלה לישראל אחרי א׳ בתמוז של שנת הלימודים שקדמה לתאריך עלייתו.
{{ח:תת|(ב)}} רשות חינוך מקומית רשאית, באישור השר, לקבוע כי בית־ספר שבתחום שיפוטה יהיה בית־ספר על־אזורי; ומשקבעה כן, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32}} על רישום תלמידים בבית־הספר בשינויים המחוייבים; ואולם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32}} לא יחולו על מוסד חינוך ממלכתי משלב.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי – רישום לבית ספר ברשות חינוך מקומית שבה קיים בית ספר ממלכתי בלבד או בית ספר ממלכתי דתי בלבד|תיקון: תשל״ה}}

{{ח:סעיף|36|הודעה על חינוך אחר}}
{{ח:תת|(א)}} היה בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית בית ספר ממלכתי בלבד והורים רוצים לרשום תלמיד בבית ספר ממלכתי דתי, וכן בהיפוכם של דברים, ירשמו ההורים את התלמיד בבית הספר הקיים ומנהל בית הספר יודיע להורים על זכותם לבחור בחינוך אחר מזה הניתן באותו בית ספר בלשון זו:
{{ח:תתת}} ”לפי החוק אתה רשאי לרשום את התלמיד/ה למוסד לחינוך ממלכתי או למוסד לחינוך ממלכתי דתי. האם רושם אתה את התלמיד/ה לבית ספר ממלכתי או לבית ספר ממלכתי דתי?“
{{ח:תת|(ב)}} מנהל בית הספר לא יוסיף הערה כל שהיא לגבי השאלה שבתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|37|נוכחות במעמד הרישום של בא כוח יושב ראש רשות החינוך המקומית}}
{{ח:ת}} היה הרישום במקום שבו קיים בית ספר ממלכתי בלבד או בית ספר ממלכתי דתי בלבד, וראתה רשות החינוך המקומית צורך בכך או שהשר קבע כך, יהיה נוכח מלבד האנשים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10(א)}} גם בא כוח יושב ראש רשות החינוך המקומית; בא כוח זה יהיה דתי אם הרישום הוא לבית ספר ממלכתי וכן להיפך.

{{ח:סעיף|38|ציון הודעת ההורים}}
{{ח:ת}} מנהל בית ספר שהודיעו לו הורים על רצונם בחינוך אחר בשביל התלמיד, יציין הודעה זו על גבי טופס הרישום, יחתים את ההורה על ההודעה במקום המיועד לכך, וימסור דין וחשבון על כך לרשות החינוך המקומית תוך 7 ימים מתום הרישום.

{{ח:סעיף|39|פתיחת מוסד על פי הודעות|תיקון: תשל״ו, תשמ״ט}}
{{ח:ת}} היה מספר ההודעות שנמסרו בשעת רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|תקנה 38}} מספיק לפתיחת כיתה או מוסד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בתקנה 40}}, רשאית רשות החינוך המקומית באישור מנהל המחוז לפתוח כיתה או מוסד בשביל התלמידים הנדונים.

{{ח:סעיף|40|המספר המינימלי לפתיחת כיתה או מוסד}}
{{ח:ת}} המספר המינימלי לפתיחת כיתה או מוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39}} יהיה כלהלן:
{{ח:תת|(1)}} 25 ילד בגיל אחד או בשני גילים רצופים מהגילים 6 עד 13 – לפתיחת כיתה;
{{ח:תת|(2)}} 40 ילד בשנים או בשלושה גילים רצופים מהגילים 6 עד 13 – לפתיחת שתי כיתות מצורפות;
{{ח:תת|(3)}} 100 ילד מכל הגילים 6 עד 13 – לפתיחת מוסד;
{{ח:תת|(4)}} 80 ילד מכל הגילים 6 עד 13 – לפתיחת מוסד, אם הסעתם למוסד אחר כרוכה בהוצאות כספיות ניכרות, בבעיות בטחון וכיוצא באלה, או אם הישארותם במוסד הקיים תצריך כיתה נוספת;
{{ח:תת|(5)}} 25 נער – לפתיחת כיתה של מוסד חינוך לנערים עובדים.

{{ח:סעיף|41|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2–14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16–18}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27–30}}, יחולו גם על רישום ברשות חינוך מקומית שבה קיים בית ספר ממלכתי בלבד, או בית ספר ממלכתי דתי בלבד, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני – רישום לבית ספר ברשות חינוך מקומית שאין בה בית ספר|תיקון: תשל״ה}}

{{ח:סעיף|42|מקום הרישום}}
{{ח:ת}} באין בית ספר בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית, ירשמו ההורים את התלמיד במשרד הרישום של אותה רשות חינוך מקומית.

{{ח:סעיף|43|סדרי הרישום}}
{{ח:תת|(א)}} הרישום יתנהל על ידי רשם שיתמנה על ידי רשות החינוך המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} בבוא הרשם לרשום את התלמיד ישאל את ההורה בלשון זו:
{{ח:תתת}} ”לפי החוק אתה רשאי לרשום את התלמיד/ה למוסד לחינוך ממלכתי או למוסד לחינוך ממלכתי דתי. האם רושם אתה את התלמיד/ה לבית ספר ממלכתי או לבית ספר ממלכתי דתי?“
{{ח:תת|(ג)}} הרשם לא יוסיף הערה כל שהיא לגבי השאלה שבתקנת משנה (ב).

{{ח:סעיף|43א||תיקון: תשל״ה, תשל״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|44|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2–6}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8–14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27–30}}, חלות גם על הרישום לבית ספר ברשות חינוך מקומית שאין בה בית ספר, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:קטע2|פרק 8-1|פרק שמיני 1: רישום באתר האינטרנט|תיקון: תשס״ז}}

{{ח:סעיף|44א|רישום באתר האינטרנט|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} נוסף על דרכי הרישום המפורטות בתקנות אלה, רשאית רשות חינוך מקומית לקיים רישום באתר האינטרנט שלה, אם קיבלה היתר לכך מאת המנהל הכללי של משרד החינוך, או מי שהוא הסמיך לצורך כך (להלן – רישום באתר האינטרנט).

{{ח:סעיף|44ב|מועד הרישום|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} רישום באתר האינטרנט, יתקיים בתקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}; לאחר מועד הרישום כאמור, לא יתקיים רישום באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|44ג|אזורי רישום|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} רשות חינוך מקומית לא תבצע רישום באתר אינטרנט שלא לפי אזורי הרישום שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}.

{{ח:סעיף|44ד|איסור ייעוץ|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} באתר האינטרנט, או בכל אתר שיש קישור אליו באתר האינטרנט, לא יהיו תעמולה, ייעוץ או פעולת הסברה הבאים לשכנע רושם לרשום תלמיד או להימנע מלרשמו למוסד חינוך.
{{ח:תת|(ב)}} על רשות חינוך מקומית, מוטלת החובה לוודא כי לא יינתן באתר האינטרנט ייעוץ כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|44ה|אפשרויות הרישום|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} על רשות חינוך מקומית ליידע את הרושם באתר האינטרנט, על האפשרות לפי החוק לרשום את התלמיד למוסד חינוך ממלכתי או למוסד חינוך ממלכתי–דתי או למוסד חינוך אחר.

{{ח:סעיף|44ו|משלוח אישור|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} רשות החינוך המקומית תשלח אישור על ביצוע הרישום באתר האינטרנט, בדואר, למענו של הרושם.

{{ח:סעיף|44ז|תחולת התקנות|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} על רישום באתר האינטרנט חלות גם {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7 עד 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12א|12א}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19 עד 27}}, בשינויים המחויבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|44ח|רישום למוסד מוכר שאינו רשמי|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} באתר הרישום באינטרנט תיידע רשות החינוך המקומית כל רושם לגן ילדים שהוא מוסד מוכר שאינו רשמי, על כך שיש להמציא למשרדי הרישום ברשות החינוך המקומית אישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בתקנה 25}}.

{{ח:סעיף|44ט|סייג לתחולה|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} רשות חינוך מקומית לא תבצע רישום באתר אינטרנט לבתי ספר לפי {{ח:פנימי|פרק 3|הפרקים השלישי}}, {{ח:פנימי|פרק 4|הרביעי}}, {{ח:פנימי|פרק 6|השישי}}, {{ח:פנימי|פרק 7|השביעי}} {{ח:פנימי|פרק 8|והשמיני}}.

{{ח:סעיף|44י|דרך הרישום הקובעת|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} רישום שלא באתר אינטרנט, בהתאם לתקנות אלה, יהיה בתוקף ויבטל כל רישום מנוגד באתר אינטרנט, זולת אם הרישום באתר אינטרנט אומת באמצעות תעודה אלקטרונית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי – הוראות שונות|תיקון: תשל״ה}}

{{ח:סעיף|45|עונשין|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:ת}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(א) ו־(ב)}}, דינו – מאסר חודש אחד או קנס 500 לירות או שני הענשים כאחד.

{{ח:סעיף|46|העברת סמכויות}}
{{ח:ת}} השר רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|47|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות לימוד חובה (רישום), תשי״ג–1953 ותקנות חינוך ממלכתי (רישום), תשי״ג–1952 – בטלות.

{{ח:סעיף|48|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי״ט–1959“.

{{ח:קטע2|תוספת|התוספת|תיקון: תשכ״ח}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}})}}}}

{{ח:קטע3||נוסח מכתב הרשאה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|שם פרטי}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|שם משפחה}} שהנני אביו/אמו של הילד {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|שם פרטי}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|שם משפחה}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מס׳ תעודת הזהות}} שנולד בתאריך {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|שנה/חודש/יום}} מרשה בזה את {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|שם פרטי}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|שם משפחה}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|מספר הזהות}} לרשום את הילד, שמקום מגוריו בשעת הרישום הוא {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|המען}} במוסד חינוך רשמי/מוכר שאינו רשמי.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת ההורה}}

{{ח:חתימות|ו׳ באדר ב׳ תשי״ט (16 במרס 1959)}}
* '''זלמן ארן'''&lt;br&gt;שר החינוך והתרבות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>68hu8dy8u6vi2es06h43ncmap0iyb5z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Dovi/ארגז החול</title>
    <ns>2</ns>
    <id>364545</id>
    <revision>
      <id>1418588</id>
      <parentid>1290397</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:14:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7605" xml:space="preserve">{{טעמי המקרא באינטרנט}}

==תיקונים־לאזכורי ל1 ו-ל2==

&quot;כמה מקומות שהערת על ברויאר שכתב יד ל-מ אינו תואם למה שהוא כותב בשמו: [[ויקרא כז/טעמים|ויקרא כז, כח]]; [[במדבר ג/טעמים|במדבר ג, ו; ג, כז]]; [[במדבר י/טעמים|י, ח]]; [[דברים א/טעמים|דברים א, לג]].&quot;

==כתיבת ספרי אמ&quot;ת בטור אחד==

כתבי יד אשכנזיים לדוגמה:
*[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Add_MS_9402 כתב יד Add MS 9402] ([http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9402_f003r עמוד])
*[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Add_MS_9398 כתב יד Add MS 9398] ([http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9398_f205v עמוד])

[https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins/page/1/mode/1up הערת גיבצבורג]: ד, ה, ז, ט, יא, טו, יט, כ, כד, כו, כז, מב, עה (בתוך [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins/page/n10/mode/1up רשימת כתבי היד של גינצבורג]); ואילו [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1124/mode/1up כך] במהדורתו הראשונה.

==סימן הרפה==

[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#סימן הרפה|'''המדיניות הכללית לגבי סימן הרפה''']] (צריך לעדכן וליישם)

===תורה===
'''רפה בתורה (צריך ליישם):'''
#[[שמות ב/טעמים|שמות ב,ג]]
#[[שמות ט/טעמים|שמות ט,יח]]
#[[ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו,ב (הערה?)]]
#[[ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב,ד (2), ה (2), ז;]]
#[[ויקרא יג/טעמים|ויקרא יג,ד,כא,כו]]
#[[ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט,כ]]
#[[ויקרא כ/טעמים|ויקרא כ,טז]]
#[[ויקרא כו/טעמים|ויקרא כו,לד,לה,מג]]
#[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,כח,לא]]
#[[דברים לג/טעמים|דברים לג,כז]]

===נביאים ראשונים===
'''רפה בנביאים ראשונים (צריך ליישם):'''
#[[שמואל א א/טעמים|שמ&quot;א א,ט]]
#[[שמואל א כ/טעמים|שמ&quot;א כ,כ]]
#[[מלכים א יד/טעמים|מל&quot;א יד,יב]]
#[[מלכים ב ח/טעמים|מל&quot;ב ח,ו]]

===נביאים אחרונים===
'''רפה בנביאים אחרונים (צריך ליישם):''' [[ישעיהו יח/טעמים|ישעיהו יח,ה]]; [[ישעיהו כא/טעמים|ישעיהו כא,ב]]; [[ישעיהו כג/טעמים|ישעיהו כג,יז]]; [[ישעיהו ל/טעמים|ישעיהו ל,כז,לב]]; [[ישעיהו מה/טעמים|ישעיה מה,ו]]; [[ישעיהו סה/טעמים|ישעיהו סה,יח]]; [[ירמיהו ו/טעמים|ירמיהו ו,ו]]; [[יחזקאל טז/טעמים|יחזקאל טז,מד]]; [[יחזקאל כא/טעמים|יחזקאל כא,טז]]; [[יחזקאל כד/טעמים|יחזקאל כד,ו]]; [[יחזקאל כז/טעמים|יחזקאל כז,כ]]; [[יחזקאל לט/טעמים|יחזקאל לט,טז; יחזקאל מז,י]]; [[הושע ט/טעמים|הושע ט,י]]; [[עמוס א/טעמים|עמוס א,יא]]; [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב,יד]]; [[זכריה ד/טעמים|זכריה ד,ז]].

===כתובים===
'''רפה בספרי אמ&quot;ת (צריך ליישם):''' [[תהלים מח/טעמים|תהלים מח,יד]]; [[משלי יב/טעמים|משלי יב,כח (c?)]]; [[משלי כא/טעמים|משלי כא,כב]]; [[איוב לא/טעמים|איוב לא,כב (2)]]; [[איוב לג/טעמים|איוב לג,ה]].

'''רפה בחמש מגילות (צריך ליישם):''' [[רות ב/טעמים|רות ב,יד]].

'''רפה בכתובים אחרונים:''' אין.

==קמץ קטן (צריך לתקן)==
#[[בראשית יז/טעמים#יז כג|בראשית יז,כג]]
#[[בראשית כח/טעמים#כח טו|בראשית כח,טו]]
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]]
#[[שמות כא/טעמים#כא כו|שמות כא,כו]]
#[[שמות כג/טעמים#כג כ|שמות כג,כ]]
#[[שמות כה/טעמים#כה י|שמות כה,י]]
#[[שמות לח/טעמים#לח יח|שמות לח,יח]]
#[[יהושע ה/טעמים#ה א|יהושע ה,א]]
#[[שופטים ט/טעמים#ט יב|שופטים ט,יב]]
#[[שמואל א כב/טעמים#כב טו|שמ&quot;א כב,טו]]
#[[שמואל א כב/טעמים#כב יז|שמ&quot;א כב,יז]]
#[[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ&quot;א כד,י]]
#[[שמואל א כט/טעמים#כט ג|שמ&quot;א כט,ג]]
#[[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל&quot;א ד,יב]]
#[[מלכים א יא/טעמים#יא א|מל&quot;א יא,א]]
#[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו]]
#[[ישעיהו ה/טעמים#ה ט|ישעיהו ה,ט]]
#[[ישעיהו יט/טעמים#יט יז|ישעיהו יט,יז]]
#[[ישעיהו ל/טעמים#ל יב|ישעיהו ל,יב]] (+[[תבנית:מ:קמץ]]; ויינברג 3.2.1.3 והערה 26.)
#[[ירמיהו מט/טעמים#מט יא|ירמיהו מט,יא]]
#[[יחזקאל ה/טעמים#ה ז|יחזקאל ה,ז]]
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז יח|יחזקאל טז,יח]]
#[[יחזקאל כג/טעמים#כג מא|יחזקאל כג,מא]]
#[[יחזקאל כז/טעמים#כז יא|יחזקאל כז,יא]]
#[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|יחזקאל לב,כ]] (+עדכון הערת נוסח)
#[[נחום ב/טעמים#ב ד|נחום ב,ד]]
#[[תהלים קלט/טעמים#קלט טו|תהלים קלט,טו]]
#[[משלי כא/טעמים#כא יג|משלי כא,יג]]
#[[איוב לג/טעמים#לג כג|איוב לג,כג]]
#[[איכה ג/טעמים#ג יט|איכה ג,יט]]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ז|נחמיה ז,ז]]
#[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]]

Bereshit 17:23, 28:15, Shemot 14:5, 21:26, 23:20, 25:10, 38:18, Yehoshua 5:1, Shofetim 9:12, Shemuel I 22:15, 22:17, 24:10, 29:3, Melakhim I 4:12, 11:1, Melakhim II 8:6, Yeshayahu 5:9, 19:17, 30:12, Yirmeyahu 49:11, Yechezkel 5:7, 16:18, 23:41, 27:11, 32:20, Nachum 2:4, Tehillim 139:15, Mishlei 21:13, Iyyov 33:23, Eikhah 3:19, Nechemyah 7:7, Divrei HaYamim II 36:21

===השורש שא&quot;ל בלשון עתיד===
'''ראו ויינברג 3.2.3.2:'''
#√ [[שמות יג/טעמים#יג יד|שמות יג,יד]] (כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥, הערה ארוכה)
#√ [[דברים ו/טעמים#ו כ|דברים ו,כ]] (כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥, הערה) &gt;&gt; &quot;לגבי הקמץ ראו הערה בשמות יג,יד.&quot;
#√ [[דברים יד/טעמים#יד כו|דברים יד,כו]] (תִּֽשְׁאָלְךָ֖, הערה) &gt;&gt; &quot;לגבי הקמץ ראו הערה בשמות יג,יד.&quot;
#√ [[ירמיהו כג/טעמים#כג לג|ירמיהו כג,לג]] (וְכִֽי־יִשְׁאׇלְךָ֩ קמץ קטן בתבנית!) &gt;&gt; &quot;לגבי הקמץ ראו הערה בשמות יג,יד.&quot;
#√ [[איוב מ/טעמים#מ ז|איוב מ,ז]] (אֶ֝שְׁאָלְךָ֗ קמץ רחב בלי הערה) &gt;&gt; &quot;לגבי הקמץ ראו הערה בשמות יג,יד.&quot;
#√ [[איוב מב/טעמים#מב ד|איוב מב,ד]] (אֶ֝שְׁאָלְךָ֗ קמץ רחב בלי הערה) &gt;&gt; &quot;לגבי הקמץ ראו הערה בשמות יג,יד.&quot;

For now, I also removed QQs at Devarim 6:20, 14:26, Yirmeyahu 23:33.  These need to at least be consistent with Shemot 13:14, Iyyov 40:7, 42:4, and I will need to revisit this issue at a later point when I have more time.</text>
      <sha1>89ur0rjei15w4dgfyt7329b7cgiezgj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418589</id>
      <parentid>1418588</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:15:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7604" xml:space="preserve">{{טעמי המקרא באינטרנט}}

==תיקונים לאזכורי ל1 ו-ל2==

&quot;כמה מקומות שהערת על ברויאר שכתב יד ל-מ אינו תואם למה שהוא כותב בשמו: [[ויקרא כז/טעמים|ויקרא כז, כח]]; [[במדבר ג/טעמים|במדבר ג, ו; ג, כז]]; [[במדבר י/טעמים|י, ח]]; [[דברים א/טעמים|דברים א, לג]].&quot;

==כתיבת ספרי אמ&quot;ת בטור אחד==

כתבי יד אשכנזיים לדוגמה:
*[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Add_MS_9402 כתב יד Add MS 9402] ([http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9402_f003r עמוד])
*[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Add_MS_9398 כתב יד Add MS 9398] ([http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9398_f205v עמוד])

[https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins/page/1/mode/1up הערת גיבצבורג]: ד, ה, ז, ט, יא, טו, יט, כ, כד, כו, כז, מב, עה (בתוך [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins/page/n10/mode/1up רשימת כתבי היד של גינצבורג]); ואילו [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1124/mode/1up כך] במהדורתו הראשונה.

==סימן הרפה==

[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#סימן הרפה|'''המדיניות הכללית לגבי סימן הרפה''']] (צריך לעדכן וליישם)

===תורה===
'''רפה בתורה (צריך ליישם):'''
#[[שמות ב/טעמים|שמות ב,ג]]
#[[שמות ט/טעמים|שמות ט,יח]]
#[[ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו,ב (הערה?)]]
#[[ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב,ד (2), ה (2), ז;]]
#[[ויקרא יג/טעמים|ויקרא יג,ד,כא,כו]]
#[[ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט,כ]]
#[[ויקרא כ/טעמים|ויקרא כ,טז]]
#[[ויקרא כו/טעמים|ויקרא כו,לד,לה,מג]]
#[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,כח,לא]]
#[[דברים לג/טעמים|דברים לג,כז]]

===נביאים ראשונים===
'''רפה בנביאים ראשונים (צריך ליישם):'''
#[[שמואל א א/טעמים|שמ&quot;א א,ט]]
#[[שמואל א כ/טעמים|שמ&quot;א כ,כ]]
#[[מלכים א יד/טעמים|מל&quot;א יד,יב]]
#[[מלכים ב ח/טעמים|מל&quot;ב ח,ו]]

===נביאים אחרונים===
'''רפה בנביאים אחרונים (צריך ליישם):''' [[ישעיהו יח/טעמים|ישעיהו יח,ה]]; [[ישעיהו כא/טעמים|ישעיהו כא,ב]]; [[ישעיהו כג/טעמים|ישעיהו כג,יז]]; [[ישעיהו ל/טעמים|ישעיהו ל,כז,לב]]; [[ישעיהו מה/טעמים|ישעיה מה,ו]]; [[ישעיהו סה/טעמים|ישעיהו סה,יח]]; [[ירמיהו ו/טעמים|ירמיהו ו,ו]]; [[יחזקאל טז/טעמים|יחזקאל טז,מד]]; [[יחזקאל כא/טעמים|יחזקאל כא,טז]]; [[יחזקאל כד/טעמים|יחזקאל כד,ו]]; [[יחזקאל כז/טעמים|יחזקאל כז,כ]]; [[יחזקאל לט/טעמים|יחזקאל לט,טז; יחזקאל מז,י]]; [[הושע ט/טעמים|הושע ט,י]]; [[עמוס א/טעמים|עמוס א,יא]]; [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב,יד]]; [[זכריה ד/טעמים|זכריה ד,ז]].

===כתובים===
'''רפה בספרי אמ&quot;ת (צריך ליישם):''' [[תהלים מח/טעמים|תהלים מח,יד]]; [[משלי יב/טעמים|משלי יב,כח (c?)]]; [[משלי כא/טעמים|משלי כא,כב]]; [[איוב לא/טעמים|איוב לא,כב (2)]]; [[איוב לג/טעמים|איוב לג,ה]].

'''רפה בחמש מגילות (צריך ליישם):''' [[רות ב/טעמים|רות ב,יד]].

'''רפה בכתובים אחרונים:''' אין.

==קמץ קטן (צריך לתקן)==
#[[בראשית יז/טעמים#יז כג|בראשית יז,כג]]
#[[בראשית כח/טעמים#כח טו|בראשית כח,טו]]
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]]
#[[שמות כא/טעמים#כא כו|שמות כא,כו]]
#[[שמות כג/טעמים#כג כ|שמות כג,כ]]
#[[שמות כה/טעמים#כה י|שמות כה,י]]
#[[שמות לח/טעמים#לח יח|שמות לח,יח]]
#[[יהושע ה/טעמים#ה א|יהושע ה,א]]
#[[שופטים ט/טעמים#ט יב|שופטים ט,יב]]
#[[שמואל א כב/טעמים#כב טו|שמ&quot;א כב,טו]]
#[[שמואל א כב/טעמים#כב יז|שמ&quot;א כב,יז]]
#[[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ&quot;א כד,י]]
#[[שמואל א כט/טעמים#כט ג|שמ&quot;א כט,ג]]
#[[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל&quot;א ד,יב]]
#[[מלכים א יא/טעמים#יא א|מל&quot;א יא,א]]
#[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו]]
#[[ישעיהו ה/טעמים#ה ט|ישעיהו ה,ט]]
#[[ישעיהו יט/טעמים#יט יז|ישעיהו יט,יז]]
#[[ישעיהו ל/טעמים#ל יב|ישעיהו ל,יב]] (+[[תבנית:מ:קמץ]]; ויינברג 3.2.1.3 והערה 26.)
#[[ירמיהו מט/טעמים#מט יא|ירמיהו מט,יא]]
#[[יחזקאל ה/טעמים#ה ז|יחזקאל ה,ז]]
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז יח|יחזקאל טז,יח]]
#[[יחזקאל כג/טעמים#כג מא|יחזקאל כג,מא]]
#[[יחזקאל כז/טעמים#כז יא|יחזקאל כז,יא]]
#[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|יחזקאל לב,כ]] (+עדכון הערת נוסח)
#[[נחום ב/טעמים#ב ד|נחום ב,ד]]
#[[תהלים קלט/טעמים#קלט טו|תהלים קלט,טו]]
#[[משלי כא/טעמים#כא יג|משלי כא,יג]]
#[[איוב לג/טעמים#לג כג|איוב לג,כג]]
#[[איכה ג/טעמים#ג יט|איכה ג,יט]]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ז|נחמיה ז,ז]]
#[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]]

Bereshit 17:23, 28:15, Shemot 14:5, 21:26, 23:20, 25:10, 38:18, Yehoshua 5:1, Shofetim 9:12, Shemuel I 22:15, 22:17, 24:10, 29:3, Melakhim I 4:12, 11:1, Melakhim II 8:6, Yeshayahu 5:9, 19:17, 30:12, Yirmeyahu 49:11, Yechezkel 5:7, 16:18, 23:41, 27:11, 32:20, Nachum 2:4, Tehillim 139:15, Mishlei 21:13, Iyyov 33:23, Eikhah 3:19, Nechemyah 7:7, Divrei HaYamim II 36:21

===השורש שא&quot;ל בלשון עתיד===
'''ראו ויינברג 3.2.3.2:'''
#√ [[שמות יג/טעמים#יג יד|שמות יג,יד]] (כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥, הערה ארוכה)
#√ [[דברים ו/טעמים#ו כ|דברים ו,כ]] (כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥, הערה) &gt;&gt; &quot;לגבי הקמץ ראו הערה בשמות יג,יד.&quot;
#√ [[דברים יד/טעמים#יד כו|דברים יד,כו]] (תִּֽשְׁאָלְךָ֖, הערה) &gt;&gt; &quot;לגבי הקמץ ראו הערה בשמות יג,יד.&quot;
#√ [[ירמיהו כג/טעמים#כג לג|ירמיהו כג,לג]] (וְכִֽי־יִשְׁאׇלְךָ֩ קמץ קטן בתבנית!) &gt;&gt; &quot;לגבי הקמץ ראו הערה בשמות יג,יד.&quot;
#√ [[איוב מ/טעמים#מ ז|איוב מ,ז]] (אֶ֝שְׁאָלְךָ֗ קמץ רחב בלי הערה) &gt;&gt; &quot;לגבי הקמץ ראו הערה בשמות יג,יד.&quot;
#√ [[איוב מב/טעמים#מב ד|איוב מב,ד]] (אֶ֝שְׁאָלְךָ֗ קמץ רחב בלי הערה) &gt;&gt; &quot;לגבי הקמץ ראו הערה בשמות יג,יד.&quot;

For now, I also removed QQs at Devarim 6:20, 14:26, Yirmeyahu 23:33.  These need to at least be consistent with Shemot 13:14, Iyyov 40:7, 42:4, and I will need to revisit this issue at a later point when I have more time.</text>
      <sha1>pcoks3bf5vcdy4i7tkv2xvrsxzewhbe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>372131</id>
    <revision>
      <id>1418587</id>
      <parentid>1338790</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:02:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418534]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26290" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין־וחשבון), התשמ״ח–1988}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ח, 580|תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין־וחשבון)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 202|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 259|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 406|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 640|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 21|תיקון}}, {{ח:תיבה|287|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 319|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 500|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 306|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 278|תיקון}}, {{ח:תיבה|472|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 378|תיקון}}, {{ח:תיבה|944|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 519|תיקון}}, {{ח:תיבה|519|תיקון מס׳ 2 [תשנ״ח] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 569|תיקון מס׳ 2 [תשנ״ח] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|570|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 407|תיקון}}, {{ח:תיבה|407|תיקון מס׳ 2 [תשנ״ח] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 382|תיקון}}, {{ח:תיבה|383|תיקון מס׳ 2 [תשנ״ח] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 575|תיקון}}, {{ח:תיבה|880|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 558ב|תיקון}}, {{ח:תיבה|722|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1585|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 848|תיקון}}, {{ח:תיבה|950|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134א|סעיף 134א}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|לפקודת מס הכנסה}} (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ג, תשנ״ז, תשנ״ח־2, תשנ״ט־2, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ב־2, תשס״ד, תשע״ד, תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל חשבון בתאגיד בנקאי חוץ“ – מי שרשום בתאגיד חוץ בנקאי כבעל חשבון במטבע כלשהו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מאנרגיה מתחדשת“ – הכנסה כאמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת)#סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת)#סעיף 3|ו־3 לחוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשע״ז–2016}}, ובלבד שסך כל ההכנסה לא עלה על הסכום המרבי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת)|בחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מדמי שכירות“ – הכנסה מדמי שכירות ששולם עליה מס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122|סעיף 122 לפקודה}}, ושסך כל ההכנסה ממנה בשנת המס לא עלה על הסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת ב|בתוספת ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסת חוץ“ – הכנסה שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל, וכן הכנסה ממכירת נייר ערך של חברה תושבת ישראל הרשום למסחר בבורסה מחוץ לישראל, שהתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכומה לא עלה על הסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת ד|בתוספת ד׳}};
{{ח:תתת|(2)}} שולמה בשלה מקדמת מס, ולענין הכנסה כאמור שאינה ממכירת נייר ערך של חברה תושבת ישראל הנסחרת בבורסה או ממכירת נייר ערך זר – שולמה בשלה מקדמת מס או שנקבע לה פטור ממס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מריבית“ – הכנסה מריבית, מדמי ניכיון, מהפרשי הצמדה או מרווחים שהם הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.4|סעיף 2(4) לפקודה}}, שהופקה או שנצמחה בישראל, המשתלמת בתכנית חיסכון, בפיקדון או בקופת גמל, או המשתלמת על פי איגרת חוב הנסחרת בבורסה, מילווה מדינה או מילווה קצר מועד, ושהתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע לה פטור ממס;
{{ח:תתת|(2)}} היא חייבת במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ג|סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודה}}, נוכה ממנה מלוא המס החל לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} וסכומה אינו עולה על הסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת ה|בתוספת ה׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מנייר ערך“ – הכנסה ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, לרבות הכנסה ממכירת נייר ערך זר, או ממכירת מילווה קצר מועד, שהתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע לה פטור ממס;
{{ח:תתת|(2)}} נוכה ממנה מלוא המס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} וסכומה אינו עולה על הסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת ו|בתוספת ו׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מקצבת חוץ“ – הכנסה מקצבה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9ג|בסעיף 9ג לפקודה}}, שהתקיימו בה שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בשל הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9ג|סעיף 9ג לפקודה}} או הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק י פרק 3|חלק י׳ פרק שלישי לפקודה}}, אין לשלם בשלה מס נוסף בישראל בשנת המס;
{{ח:תתת|(2)}} סכומה לא עלה על הסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת ד|בתוספת ד׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה נוספת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכנסה שנוכה ממנה מלוא המס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}, בשיעור שאינו נמוך מהשיעור המרבי, או באישור פקיד השומה בשיעור שאינו נמוך מ־30%;
{{ח:תתת|(2)}} הכנסה שאינה הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודה}}, שחל לגביה פטור ממס;
{{ח:תת}} והכל למעט משכורת, הכנסה מדמי שכירות, הכנסת חוץ, הכנסה מקצבת חוץ, הכנסה מריבית או הכנסה מנייר ערך, ובלבד שסך כל ההכנסה הנוספת בשנת המס לא עלה על הסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת ב|בתוספת ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השיעור המרבי“ – שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|בסעיף 121 לפקודה}} ולענין הכנסה שנקבע לה שיעור מס נמוך יותר – השיעור הגבוה ביותר שנקבע לה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משכורת“ – הכנסה שסכומה הכולל בשנת המס לא עלה על הסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת א|בתוספת א׳}}, שנוכה ממנה מלוא המס החל לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} ושהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכנסת עבודה;
{{ח:תתת|(2)}} קצבה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודה}}, המשולמת על ידי מעביד או קופת גמל;
{{ח:תתת|(3)}} מענק פרישה או מוות כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.7א|בסעיף 9(7א) לפקודה}}, החייב במס;
{{ח:תתת|(4)}} סכום המתקבל עקב היוון קיצבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בפסקה (6) להגדרת ”הכנסה מיגיעה אישית“ ב{{ח:הערה|[סעיף 1 ל]}}פקודה}}, החייב במס;
{{ח:תתת|(5)}} הכנסה של עובד ממימוש מניה שהוקצתה לו ושחלות במכירתה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודה}};
{{ח:תת}} התקבלו סכומים ממספר מעבידים או מצירוף של הכנסות מההכנסות המנויות בפסקאות (1) עד (5) יראו את כלל ההכנסה כמשכורת רק אם מאחד הסכומים נוכה המס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיף 164 לפקודה}} ומשאר הסכומים נוכה המס בשיעור שאינו נמוך משיעור המס המירבי או בשיעור שקבע פקיד השומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדמת מס“ – מקדמה לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ)|תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ), התשס״ד–2004}}, שצורף אליה דו״ח בדבר דרך קביעת המקדמה, כפי שנקבע {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ)|באותן תקנות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נייר ערך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 105יא לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נייר ערך זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (קביעת ניירות ערך זרים והוראת שעה)|בתקנות מס הכנסה (קביעת ניירות ערך זרים והוראת שעה), התשס״ג–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס חוץ“ – כל רכוש, בין מקרקעין בין מיטלטלין וכן כל זכות או טובת הנאה, ראויות או מוחזקות והכל כשהם מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל חשבון בתאגיד חוץ בנקאי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד חוץ בנקאי“ – תאגיד שהואגד מחוץ לישראל והוא בנק או מוסד כספי אחר לפי דיני אותה מדינה.

{{ח:סעיף|2|פטור מהגשת דו״ח|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ז, תש״ס־2, תשס״ד, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} יחיד תושב ישראל שכל הכנסתו בשנת המס היתה הכנסה ממשכורת או הכנסה מדמי שכירות, או שהיתה הכנסת חוץ, הכנסה מקצבת חוץ, הכנסה מריבית, הכנסה מנייר ערך, הכנסה מאנרגיה מתחדשת או הכנסה נוספת, או צירוף של כולן או חלקן, יהא פטור מהגשת דין וחשבון לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בני זוג הזכאים לחישוב נפרד של המס על הכנסתם מיגיעה אישית, יחולו התקרות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרות ”משכורת“, ”הכנסה מדמי שכירות“ ”הכנסת חוץ“ או ”הכנסה מקצבת חוץ“ שבתקנה 1}}, לגבי כל אחד מבני הזוג, על הכנסתו מיגיעה אישית.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|3|סייג לפטור|תיקון: תשנ״ח־2, תשנ״ט־2, תש״ס, תשס״א־2, תשס״ב־2, תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ד, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} לא יחול הפטור מהגשת דין וחשבון על יחיד אם נתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא או בן זוגו הם בעלי שליטה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|בסעיף 32(9) לפקודה}};
{{ח:תתת|(2)}} הכנסתו החייבת כוללת הכנסה של בן זוגו והם אינם רשאים לתבוע חישוב נפרד של המס בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 66|לסעיף 66 לפקודה}};
{{ח:תתת|(3)}} הכנסתו או הכנסת בן זוגו, בשנת המס, כללה מענק פרישה או מוות או סכום שנתקבל עקב היוון קיצבה שלגביה התיר הנציב חלוקת ההכנסות לשנים הבאות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 8|בסעיף 8(ג)(3) לפקודה}};
{{ח:תתת|(4)}} הכנסתו או הכנסת בן זוגו, בשנת המס, כללה שכר ספורטאים כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו מס הכנסה (קביעת שכר אמנים, שכר בוחנים, שכר מרצים, שכר מעניקי שירותי משרד, ושכר ספורטאים כהכנסה)#סעיף 1|בסעיף 1 לצו מס הכנסה (קביעת שכר אמנים, שכר בוחנים, שכר מרצים, שכר מעניקי שירותי משרד, ושכר ספורטאים כהכנסה), התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(5)}} היה חייב להגיש דין וחשבון לשנת המס הקודמת שלא על פי פסקה זו;
{{ח:תתת|(6)}} היתה לו, לבן זוגו או לילדו שטרם מלאו לו 18 שנים, במועד כלשהו בשנת המס, אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} זכות בחבר בני אדם תושב חוץ, למעט בחברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה;
{{ח:תתתת|(ב)}} נכסי חוץ אחרים ששוויים ביום כלשהו בשנת המס הוא 1,500,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2003; בשנת 2019, 1,883,000 ש״ח; בשנת 2020, 1,872,000 ש״ח; בשנת 2021, 1,916,000 ש״ח)}}, או יותר;
{{ח:תתת|(7)}} הוא, בן זוגו או ילדו שטרם מלאו לו 18 שנים הם בעלי חשבון בתאגיד בנקאי חוץ במועד כלשהו בשנת המס, אם היתרה הכוללת בכל חשבונותיהם בתאגידי חוץ בנקאיים ביום כלשהו בשנת המס היא 1,500,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2003; בשנת 2019, 1,883,000 ש״ח; בשנת 2020, 1,872,000 ש״ח; בשנת 2021, 1,916,000 ש״ח)}}, או יותר;
{{ח:תתת|(8)}} הוא או בן זוגו חייבים במס נוסף בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121ב|לסעיף 121ב לפקודה}} {{ח:הערה|(בשנת 2019, 649,460 ש״ח; בשנת 2020, 651,600 ש״ח; בשנת 2021, 647,640 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנת משנה (א)(5) לא יחול לגבי יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה מדמי שכירות ושבשנת המס הקודמת נתחייב בהגשת דו״ח רק משום שהיתה לו הכנסה מהשכרת דירה למגורים שעליה לא שילם מס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122|סעיף 122 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} האמור בתקנת משנה (א)(1) לא יחול על יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה, אם הוא או בן זוגו הם בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ, שהוקם בעת היותם של היחיד או בן זוגו תושבי חוץ ותושבי ישראל אחרים אינם בעלי שליטה באותו חבר בני אדם תושב חוץ, בתנאי שהוא ובן זוגו אינם בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב ישראל, והכל לגבי הדוחות שיש להגישם לשנת המס שבה היה היחיד לתושב ישראל לראשונה או לשנת המס שלאחריה.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על יחיד, שחדל להיות תושב ישראל ושהה דרך קבע מחוץ לישראל עשר שנים רצופות לפחות לאחר שחדל להיות תושב ישראל.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בתקנת משנה (א)(6) או (7) לא יחול על יחיד, אם הוא, בן זוגו וילדו שטרם מלאו לו 18 שנים, זכאים כולם בשנת המס לפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 14|סעיף 14(א) או (ג) לפקודה}} או לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300605.pdf|סעיף 90(ב) לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס׳ 132), התשס״ב–2002}}.

{{ח:סעיף|4|פטור במקרים מסויימים|תיקון: תשנ״ח־2, תשנ״ט־2, תש״ס, תשס״א־3, תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} יחיד תושב ישראל שכל הכנסותיו אינן מעבודה, מעסק או ממשלח יד, ושלא מתקיימות בו הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 3|בפסקאות (6) או (7) שבתקנה 3(א)}}, יהיה פטור מהגשת דין וחשבון על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} אם סך כל הכנסתו בשנת המס לא עלה על סכום שהוא פי שלושה מסכום נקודות הזיכוי שהוא זכאי להן באותה שנת מס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 34|סעיפים 34}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 36|ו־36 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|5|פטור לתושב חוץ|תיקון: תשס״ד, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תושב חוץ שהיתה לו הכנסה שנצמחה או הופקה בישראל, יהא פטור מחובת הגשת דין וחשבון על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, אם מההכנסה האמורה נוכה מלוא המס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 161|סעיפים 161}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 170|או 170 לפקודה}} והיא הכנסה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מעסק או משלח יד אשר הפעילות בהם התמשכה בשנת המס תקופה או תקופות שאינן עולות בסך הכל על 180 יום;
{{ח:תתת|(2)}} לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|סעיף 2(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|או (5) לפקודה}};
{{ח:תתת|(3)}} הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.4|סעיפים 2(4)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.6|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.7|או (7) לפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) לא יחול הפטור מהגשת דין וחשבון על תושב חוץ אם הוא חייב במס נוסף בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121ב|לסעיף 121ב לפקודה}}.

{{ח:סעיף|5א|סייג לפטור בנאמנות|תיקון: תשס״ג־2, תשס״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות 2 עד 4}}, לא יחול פטור מהגשת דין וחשבון על יחיד תושב ישראל שיצר בשנת המס נאמנות, או שקיבל מכספי נאמנות, במישרין או בעקיפין, סכום בכסף או בשווה כסף, העולה על 100,000 שקלים חדשים, גם אם אינו חייב במס בישראל.

{{ח:סעיף|5ב|סייג לפטור למי שחייב בדוחות נוספים|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות 2 עד 5}}, יחול הפטור מהגשת דין וחשבון על מי שחייב בדיווח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיפים 131(א)(1) עד (5) לפקודה}} בלבד.

{{ח:סעיף|6|סייג לפטור}}
{{ח:ת}} הפטור מהגשת דו״ח לפי תקנות אלה לא יחול לגבי דו״ח שיחיד נדרש להגישו על ידי פקיד השומה.

{{ח:סעיף|6א|תיאום סכומים ועיגולם|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}} ובתוספות יתואמו על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 120ב|סעיף 120ב לפקודה}} כאילו היו תקרות הכנסה, ויעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של אלף שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|7|תחולה}}
{{ח:ת}} תחולתן של תקנות אלה לגבי הדו״חות שחייבים להגישן לשנת המס 1987 ואילך.

{{ח:סעיף|8|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשל״ט–1978 (להלן – תקנות הפטור), בטלות לגבי הדו״חות לשנת המס 1987 ואילך.

{{ח:קטע2|תוספת א|תוספת א׳|תיקון: תשמ״ט}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ן, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג־2, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ד}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;שנת המס&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;הסכום בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1987&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1988&lt;/td&gt;&lt;td&gt;140,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1989&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1990&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1991&lt;/td&gt;&lt;td&gt;240,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1992&lt;/td&gt;&lt;td&gt;260,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1993&lt;/td&gt;&lt;td&gt;290,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1994&lt;/td&gt;&lt;td&gt;330,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1995&lt;/td&gt;&lt;td&gt;360,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1996&lt;/td&gt;&lt;td&gt;400,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1997&lt;/td&gt;&lt;td&gt;440,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1998&lt;/td&gt;&lt;td&gt;460,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;480,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;490,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;490,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;530,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;520,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(לשנת המס 2019, 653,000 ש״ח; לשנת המס 2020, 649,000 ש״ח; לשנת המס 2021, 665,000)}}

{{ח:קטע2|תוספת ב|תוספת ב׳|תיקון: תשמ״ט}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ן, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג־2, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ד}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;שנת המס&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;הסכום בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1987&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1988&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1989&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1990&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1991&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1992&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1993&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1994&lt;/td&gt;&lt;td&gt;170,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1995&lt;/td&gt;&lt;td&gt;190,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1996&lt;/td&gt;&lt;td&gt;210,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1997&lt;/td&gt;&lt;td&gt;230,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1998&lt;/td&gt;&lt;td&gt;240,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;260,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;270,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;270,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(לשנת המס 2019, 339,000 ש״ח; לשנת המס 2020, 337,000 ש״ח; לשנת המס 2021, 345,000)}}

{{ח:קטע2|תוספת ג|תוספת ג׳ {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תש״ס־2, תשס״ד}}

{{ח:קטע2|תוספת ד|תוספת ד׳|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|(הכנסת חוץ, הכנסה מקצבת חוץ)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;שנת מס&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;הסכום בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;270,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(לשנת המס 2019, 339,000 ש״ח; לשנת המס 2020, 337,000 ש״ח; לשנת המס 2021, 345,000)}}

{{ח:קטע2|תוספת ה|תוספת ה׳|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|(הכנסה מריבית)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;שנת מס&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;הסכום בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור מדיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;520,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(לשנת המס 2019, 647,000 ש״ח; לשנת המס 2020, 643,000 ש״ח; לשנת המס 2021, 659,000)}}

{{ח:קטע2|תוספת ו|תוספת ו׳|תיקון: תשס״ד, תשע״ד, תשע״ח־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|(הכנסה ממכירת ניירות ערך)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;שנת מס&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;הסכום בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור מדיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,500,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;שנת המס&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;הסכום בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,500,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(לשנת המס 2019, 2,538,000 ש״ח; לשנת המס 2020, 2,522,000 ש״ח; לשנת המס 2021, 2,583,000)}}

{{ח:חתימות|כ״ב בשבט התשמ״ח (10 בפברואר 1988)}}
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>kgeby1tldll3cnxcp0xs7kqik85kkfo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>372854</id>
    <revision>
      <id>1418572</id>
      <parentid>1416803</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:00:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418561]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30177" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו), התשנ״ט–1999}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 1091|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שיבוץ פרסומות בשידורי רדיו)}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 773|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 145|תיקון מס׳ 2 [במקור: הוראת שעה]}}, {{ח:תיבה|881|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 64|תיקון}}, {{ח:תיבה|650|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 232|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 1196|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3720|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 24|סעיפים 24}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 82|82}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 88|ו־88}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}} (להלן – החוק), ובידיעת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, קובעת מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב: תחולה על פרסומת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג: זמני פרסומת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד: זיהוי והפרדה של תשדירי פרסומת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה: חסות ומזכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הכללת שם או מותג מסחרי בשמה של תחנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: שיווק משותף של זמן שידור של פרסומות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} בכללים אלה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אות מעבר“ – סימן זיהוי קולי המפריד בין תכנית לבין פרסומת, או הודעה על מעבר לפרסומת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – בעל זיכיון לשידורי רדיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גבולות תכנית“ – למן פרק הזמן הבא מיד לפני תכנית עד פרק הזמן הבא מיד לאחריה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת חסות“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ג)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת קריין“ – הודעה בעלת מסר פרסומי, הנמסרת מפי קריין במהלך מישדר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – לרבות מי שהוא הסמיכו לענין כללים אלה בין באופן כללי ובין לענין מסוים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חסות“ – השתתפות במימון עלות הפקתה ושידורה של תכנית בידי אדם, ארגון או גוף שאינו בעל זיכיון, מפיק תכנית עצמאי או הרשות, בין בתמורה כספית ובין בדרך אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – מי שגילו פחות מ־13 שנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כללי האתיקה“ – {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו), התשנ״ט–1999}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיקבץ פרסומות“ – מספר תשדירי פרסומת המשודרים ברצף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מזכה“ (קרדיט) – אזכור במהלך תכנית של גורם אשר סייע בהפקת התכנית או חלק ממנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קדימון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תשדיר המודיע על מישדר אחד או יותר שישודרו בעתיד בשידורי בעל הזיכיון;
{{ח:תתתת|(2)}} תשדיר שנועד לקדם את שידורי בעל הזיכיון או את תדמית שידוריו;
{{ח:תתתת|(3)}} תשדיר אחר שאינו אחד מאלה: תכנית, תשדיר פרסומת, שידורי הרשות או תשדיר שירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורי הרשות“ – שידורי הרשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 48|סעיפים 48}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 49|ו־49(2) לחוק}} וכן הודעות ותשדירים מאת הרשות, מטעמה ומטעם אחרים, המשודרים בלי תשלום, לשירות הציבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשדיר פרסומת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תשדיר המכוון לקידום שמו של אדם, עסקו, שם מוצריו או שירותיו, או לקידום מכירתם;
{{ח:תתתת|(2)}} תשדיר של בעל הזיכיון או מי מטעמו, המכוון לעודד התקשרות עסקית עמו, בתמורה כספית או אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשדיר שירות“ – שידור הודעות ותשדירים שיש בהם מידע לשירות הציבור והמשודרים בלי תמורה.
{{ח:תת|(ב)}} מונחים אחרים תהיה להם המשמעות שניתנה להם {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות רדיו בידי בעל זיכיון)|בכללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות רדיו בידי בעל זיכיון), התשנ״ט–1999}} (להלן – כללי התכניות).

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב: תחולה על פרסומת}}

{{ח:סעיף|2|תחולה|תיקון: תשס״א}}
{{ח:ת}} כללים אלה יחולו על כל תשדיר פרסומת, הודעת חסות, מזכה, או כל דבר פרסומת אחר, המוגש באמצעות הודעת קריין או בכל דרך אחרת.

{{ח:סעיף|3|הודעות לציבור|תיקון: תשס״א}}
{{ח:ת}} לא יראו כתשדיר פרסומת קדימונים, שידורי הרשות וכן הודעות ותשדירי שירות לציבור.

{{ח:סעיף|4|העדפה או הפליה בבחירת פרסומת}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון לא יסרב לקבל פרסומת המותרת לשידור, אם הוצעה בדרכים ובתנאים המקובלים, לא יפלה לרעה ולא יעדיף לטובה מפרסם כלשהו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג: זמני פרסומת}}

{{ח:סעיף|5|ימים ומועדים בלי פרסומת|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישדר בעל זיכיון פרסומות בימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה|בחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, התשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|(2)}} יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|בחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|(3)}} ט׳ באב.
{{ח:תת|(א1)}} האמור בסעיף קטן (א)(3) לא יחול על בעל זיכיון המשדר לאוכלוסייה במגזר הערבי בשפה הערבית.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זיכיון, יבצע, ביוזמתו או לפי דרישת המנהל, שינויים והתאמות בשיבוץ תשדירי פרסומת בימי אבל לאומי או אסון, לרבות ביטול או דחיה של תשדירי פרסומת, או החלפה של תשדירי פרסומת המלווים במוסיקה בשידור תשדירי פרסומת בלי מוסיקה.
{{ח:תת|(ג)}} פחת זמן תשדירי הפרסומת של בעל זיכיון מהשיעור המרבי המותר לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|החוק}} עקב האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בעל זיכיון לפנות למנהל בבקשה להקצאה שונה של זמן תשדירי פרסומת, ובלבד שיקפיד על מילוי שאר הכללים לענין מיקבצי פרסומת; המנהל רשאי להקצות זמן שונה, ובלבד שלא יעלה על שיעור הזמן שפחת וכפוף {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 85|לסעיף 85(ב)(2) לחוק}}.

{{ח:סעיף|5א|שיבוץ פרסומות בתכנית חדשות ארציות|תיקון: תשס״א}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון רשאי לשבץ תשדירי פרסומת במהלך תכנית חדשות ארציות, בכפוף לכל דין.

{{ח:סעיף|5ב|זמן תשדירי פרסומת ביממה|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} זמן השידור המרבי לתשדירי פרסומות שרשאי בעל הזיכיון להקצות בכל יממה לא יעלה על חמישה עשר אחוזים מכלל זמן השידורים ביממה העומד לרשותו של בעל הזיכיון, בפריסת שעות, בהתאם לשיקול דעתו של בעל הזיכיון, ואולם רשאי המנהל, בהתחשב במידת עמידתו של בעל זיכיון בהתחייבויותיו על פי הדין והזיכיון, לקבוע, בין בדרך כלל ובין לתקופה, הסדרים בנוגע לזמן תשדירי פרסומת מרביים לשעת שידור, בין בכל שעות היממה ובין בשעות מסוימות.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות הרשות בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 49|לסעיף 49 לחוק}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד: זיהוי והפרדה של תשדירי פרסומת}}

{{ח:סעיף|6|מניעת השפעה של שיקולים מסחריים על שיקולים מערכתיים|תיקון: תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון לא יאפשר למפרסם, נותן חסות, מקבל, מזכה או גורם ששמו מאוזכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיף 11א}}, להתערב בשיקולי הכנת התכנית ושיבוצה בלוח המשדרים.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זיכיון יקפיד בשידוריו על הפרדה בין תכניות לבין שידור תשדיר פרסומת, חסות, מזכה או אזכור שם לפי {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיף 11א}}, ויימנע משידור העלול להטעות מאזין סביר, לרבות הידמות פרסומת לתכנית.

{{ח:סעיף|7|זיהוי תשדיר פרסומת והסדרי הפרדה}}
{{ח:תת|(א)}} תשדיר פרסומת או מיקבץ פרסומות, יזוהה ויובחן משאר השידורים, באמצעות אות מעבר, אשר יושמע לפני התשדיר ולאחריו, או באמצעות הודעה מקדימה והודעה מסיימת של הקריין.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) יחול על כל סוגי השידורים, לרבות שידורים חיים, זולת אם ניתן אישור מראש מהמנהל שלא לפעול כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע הסדרי הפרדה נוספים בין תשדירי פרסומת לבין תכניות, לרבות בדרך של קביעת מרווחי מעבר, קביעת מיקום תשדיר הפרסומת במיקבץ הפרסומות וקביעת זמנים ותקופות להפרדה, אם ראה כי יש בשידור כאמור, בלא הסדרי הפרדה, כדי להביא להטעיית הציבור או לניצול בלתי הולם של הציבור באמצעות חשיפתו לפרסומות מסוימות.
{{ח:תת|(ד)}} לא יצוין בתשדיר פרסומת דבר הופעת מוצר או שירות, או שימוש בהם, בתכנית כלשהי.

{{ח:סעיף|8|שיבוץ הולם ושיקול דעת בשיבוץ פרסומות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון ישלב תשדירי פרסומת בתכנית באופן שלא יפגע ברצף הטבעי של התכנית, לא יפר את שלמותה ולא יפגום בערכה; בתכנית הכוללת סיקור אירועים בשידור חי, רשאי בעל זיכיון לשבץ תשדירי פרסומת בהפסקות טבעיות ברצף האירוע.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זיכיון ייתן את דעתו, באופן מיוחד, לזהירות הנדרשת בשיבוץ תשדירי פרסומת סמוך לתכנית חדשות או תכנית בעניני היום, כאשר תוכן התכניות האמורות, ובפרט תוכן בעל אופי טרגי, עלול לשנות את משמעותו ואת הקשרו של תשדיר הפרסומת, ובמקרים מתאימים ידחה את שידור תשדיר הפרסומת או יבטלו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל זיכיון יתכנן את שיבוץ תשדירי הפרסומת תוך התחשבות בהרגלי ההאזנה של ציבור מאזיניו ויפעיל שיקול דעת ואחריות כלפי ציבור מאזיניו בשיבוץ תשדירי פרסומת.
{{ח:תת|(ד)}} בעל זיכיון יפעיל מנגנון פיקוח מתאים וינקוט את מלוא האמצעים למניעת שיבוץ בלתי הולם של תשדיר פרסומת, באופן העלול לגרום פגיעה, הטעיה או נזק כלשהו לציבור המאזינים או לחלק מהם.
{{ח:תת|(ה)}} בעל זיכיון יביא בחשבון במיוחד את הרגלי ההאזנה של ילדים ואת חופשות הלימודים לסוגיהן; בעל זיכיון לא ישבץ בתכנית המופנית לילדים או בגבולותיה, תשדירי פרסומת למוצרים או לשירותים שאינם מתאימים לילדים, או המנצלים לרעה את עובדת היותם נוחים להשפעה.

{{ח:סעיף|9|תכניות בלי תשדיר פרסומת במהלכן}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון לא ישדר תשדיר פרסומת בתכניות העוסקות בנושאים אשר שיבוץ תשדיר פרסומת במהלכן עלול לפגוע ברגשות הציבור, או בתכניות שהמנהל יורה עליהן מזמן לזמן, בין באופן כללי ובין לענין מסוים.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה: חסות ומזכה}}

{{ח:סעיף|10|מתן חסות לתכניות|תיקון: תשס״א, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא תינתן חסות לתכנית על ידי אדם, ארגון או גוף שפרסומו עומד בניגוד לכללים אלה, {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו)|לכללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו), התשנ״ט–1999}}, או לכל דין.
{{ח:תת|(ב)}} לא תינתן חסות לתכנית חדשות או לתכנית העוסקת בעניני צרכנות; ואולם רשאי בעל זיכיון, באישור המנהל, לשדר הודעת חסות לתחזית מזג האוויר המשודרת במסגרת תכנית חדשות.
{{ח:תת|(ג)}} ציון חסות ייעשה בהודעה המאזכרת את עובדת קבלת החסות, שם נותן החסות ופרטים מזהים על אודותיו.
{{ח:תת|(ד)}} אורך הודעת חסות לא יעלה על 10 שניות; היו לתכנית מספר נותני חסות, אורך הודעת חסות אחת לכל נותני החסות לא יעלה על 20 שניות.
{{ח:תת|(ה)}} בתכנית אחת לא יהיו יותר מ־6 הפסקות בשעה לצורך שידור הודעות חסות.
{{ח:תת|(ו)}} בעל זיכיון רשאי לשדר הודעת חסות בתחילת תכנית ובסיומה, ובעת המעבר למיקבץ פרסומות ובחזרה ממנו. בעל זיכיון רשאי לסטות מזמנים אלה, אם ראה כי אופי התכנית או נותן החסות מצדיקים סטיה כאמור.

{{ח:סעיף|11|מתן מזכה}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון רשאי לכלול בתכניותיו מזכה לגורם מסחרי בתנאים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} המזכה יכלול את פרטי הסיוע ואת שם הגורם המסייע בלבד, בלי כל תואר או תיאור נוסף בעל תוכן פרסומי או דברי שבח;
{{ח:תת|(2)}} המזכה ישובץ צמוד לקטע שלהפקתו סייע הגורם המסחרי; ניתן הסיוע לתכנית כולה, ישובץ המזכה בתחילת התכנית או בסיומה;
{{ח:תת|(3)}} לא יינתן מזכה, אם מתן המזכה או זהות מקבלו עלולים ליצור ניגוד ענינים בינם לבין אופי התכנית.
{{ח:תת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} יחולו על מזכה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|11א|אזכור גורם המשתתף בהפקת חדשות ארציות|תיקון: תשס״א}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון רשאי לאזכר את שמו של גורם שעמו הוא משתף פעולה בהפקת תכנית חדשות ארציות, בתחילת תכנית החדשות הארציות, בסיום מקבץ פרסומות המשודר במהלכה, ובסיום התכנית; האזכור יכלול את שם הגורם ופרטים מזהים שלו בלבד, בלי כל תואר או תיאור נוסף בעל תוכן פרסומי או דברי שבח.

{{ח:סעיף|12|זמן שידור חסות ומזכה|תיקון: תשס״א}}
{{ח:ת}} זמן שידור הודעות חסות, מתן מזכה ואזכור שם לפי {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיף 11א}} בהתאם לכללים לא יבואו במנין זמן תשדירי הפרסומת של בעל זיכיון.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הכללת שם או מותג מסחרי בשמה של תחנה|תיקון: תשס״א}}

{{ח:סעיף|12א|הכללת שם או מותג מסחרי בשם תחנה|תיקון: תשס״א, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} בעל זיכיון רשאי לכלול בשמה של תחנת הרדיו האזורי שהוא מפעיל שם של גורם מסחרי, שם של מוצר או שירות או מותג של גורם מסחרי, או לקרוא לתחנה בשם שיש בו כדי לקדם גורם מסחרי, ובלבד שקיבל את אישור המועצה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 12ב|סעיף 12ב}} בכתב ומראש, ושיפעל בהתאם לתנאי האישור ולהוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|12ב|בקשה והסכם|תיקון: תשס״א, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון המבקש אישור לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} יגיש למנהל בקשה בכתב; המבקש יצרף לבקשה הסכם חתום בינו לבין הגורם המסחרי שימצה את כל ההבנות שביניהם (להלן – ההסכם), שתוקפו מותנה באישור המועצה ושבו ייקבעו, בין השאר, פרטים, הצהרות והוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השם המיועד, דרך כתיבתו, רישומו (לוגו) והגייתו;
{{ח:תתת|(2)}} התמורה, בין בכסף ובין בשווה כסף, דרכי ומועדי נתינתה, והצהרת הצדדים כי לא תינתן תמורה אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת ההתקשרות, שלא תפחת משישה חודשים;
{{ח:תתת|(4)}} התחייבות הצדדים כי הגורם המסחרי לא יתערב בכל דרך שהיא בתוכני השידור של התחנה ובאופן ניהולה;
{{ח:תתת|(5)}} הסכמת הגורם המסחרי כי בעל הזיכיון ימסור לרשות כל מידע או מסמך שתבקש בכל ענין הנוגע להתקשרות ולביצועה;
{{ח:תתת|(6)}} הצהרת הגורם המסחרי כי אינו מחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו בבעל זיכיון כלשהו לשידורי רדיו, וכי אם יחזיק אמצעי שליטה כאמור יודיע על כך מיד לבעל הזיכיון ולרשות, והדבר יביא את {{ח:הערה|ה}}התקשרות לסיום.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן אישור לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, לא ישונה ההסכם אלא באישור המועצה מראש לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|12ג|הגבלת אזכורים|תיקון: תשס״א, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן אישור לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, רשאי בעל הזיכיון לשדר תשדירי פרסומת, הודעות חסות, מזכים ואזכורים אחרים של הגורם המסחרי שעמו התקשר, בכפוף לכללים אלה, {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו)|לכללי האתיקה}} ולמגבלות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך כל זמני תשדירי הפרסומות שירכוש, יחד עם כל זמני אזכורו של הגורם המסחרי כחלק משם התחנה, לא יעלה על עשרה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומות בתחנה, אלא בהיתר של המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 85א|סעיף 85א(ב) לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} סך כל הפעמים שבהם יאוזכר הגורם המסחרי כחלק משם התחנה יחד עם כל אזכור אחר שלו בשידורים, למעט במסגרת תשדירי פרסומת, לא יעלה על חמש עשרה פעמים בשעה;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), ניתן להגדיל את סך כל האזכורים כאמור בה לעשרים פעמים בשעה, ובלבד שסך כל האזכורים כאמור ביממה לא יעלה על חמש עשרה כפול מספר השעות ביממה שבהן משדר בעל הזיכיון.
{{ח:תת|(ב)}} הסתיים הסכם שאושר לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, רשאי בעל הזיכיון לבקש כי הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עוד לגבי אותו גורם מסחרי שעמו נחתם ההסכם, והמועצה תאשר זאת אם שוכנעה כי לא מתקיים ביניהם שיתוף פעולה מסחרי כלשהו.

{{ח:סעיף|12ד|אתיקה|תיקון: תשס״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעל הזיכיון לא יקדם בשידוריו בכל דרך שהיא את עסקיו של הגורם המסחרי שעמו התקשר, זולת בהתאם לאמור {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} ובהסכם שנמסר לרשות ואושר על ידי המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו)|כללי האתיקה}} יחולו לענין הכללת מותג מסחרי בשמה של תחנה כאמור {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: שיווק משותף של זמן שידור של פרסומות|תיקון: תשס״ד, תשס״ז, תשס״ח}}

{{ח:סעיף|12ה|הגדרות|תיקון: תשס״ד, תשס״ז, תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק}} יחד עם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 1|ההגדרות ”במישרין או בעקיפין“ ו”ההחזקה“ שבסעיף האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף משווק“ – תאגיד או גוף אחר הפועל מטעם בעלי הזיכיון המעוניינים בשיווק משותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיווק משותף“ – שיווק של זמן שידור של פרסומות בעבור בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו, כולם או חלקם, שאינו למי שמעוניין בשידור פרסומות בתחנת רדיו אזורית אחת.

{{ח:סעיף|12ו|שיווק משותף|תיקון: תשס״ד, תשס״ז, תשס״ח}}
{{ח:ת}} שיווק משותף ייעשה לפי כללים אלה ולא יראו בו מכירה או הקצאה לאדם אחד ולא יהיה כפוף למגבלה הקבועה {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 85א|בסעיף 85א(א) רישה בחוק}}.

{{ח:סעיף|12ז|מטרת הגוף המשווק|תיקון: תשס״ד, תשס״ז, תשס״ח}}
{{ח:ת}} הגוף המשווק יפעל לצורך השיווק המשותף בלבד.

{{ח:סעיף|12ח|הגבלת פעילות|תיקון: תשס״ד, תשס״ז, תשס״ח}}
{{ח:ת}} בעל ענין בגוף המשווק לא יהיה חברת פרסום, סוכנות פרסום, משווק פרסום, רוכש פרסום או גוף המפרסם מודעות או משדר תשדירי פרסומת.

{{ח:סעיף|12ט|התקשרות נפרדת|תיקון: תשס״ד, תשס״ז, תשס״ח}}
{{ח:ת}} ההתקשרות בין הגוף המשווק לבין כל בעל זיכיון (להלן – ההתקשרות) תיעשה בנפרד, באופן שיבטיח את קיום התחרות בין בעלי הזיכיון.

{{ח:סעיף|12י|תנאי ההתקשרות|תיקון: תשס״ד, תשס״ז, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ההתקשרות תכלול תניה שלפיה פעילות הגוף המשווק תיעשה בהתאם להוראות כל דין, לרבות כללי הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} ההתקשרות לא תמנע מבעל הזיכיון להתקשר במישרין עם מפרסם.
{{ח:תת|(ג)}} בעל זיכיון רשאי להסכים או לסרב לעסקת פרסום המשווקת על ידי הגוף המשווק, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}.
{{ח:תת|(ד)}} בעל זיכיון לבדו אחראי לתעריפיהן של הפרסומות, להקצאת הזמן הכולל שלהן, שיבוצן, אישורן לשידור ובדיקת עמידתן בדרישות כל דין.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מן הגוף המשווק לייעץ לבעל הזיכיון בענין חבילות פרסום ופריסת הפרסומות.

{{ח:סעיף|12יא|בדיקת הרשות|תיקון: תשס״ד, תשס״ז, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון שהתקשר עם גוף משווק ימסור על כך הודעה לרשות, בצירוף הסכם ההתקשרות ונספחיו, הצהרה כי המסמכים האמורים ממצים את כל ההבנות בין הצדדים, והתחייבות להודיע לרשות על כל שינוי שיחול בהם.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להודיע לבעל הזיכיון, בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה והמסמכים, כי הוא מסתייג מתוכן המסמכים ודורש את תיקונם כדי להתאימם לכללים אלה או להבטיח קיום תחרות; בעל הזיכיון יפעל לפי הנחיות המנהל.

{{ח:סעיף|12יב|סייג לתחולה על תעמולת בחירות|תיקון: תשס״ד, תשס״ז, תשס״ח}}
{{ח:ת}} לזמן שידור של תשדירי תעמולת בחירות לרשויות המקומיות, לא יהיה שיווק משותף.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח: שונות|תיקון: תשס״א, תשס״ד, תשס״ז, תשס״ח}}

{{ח:סעיף|13|שמירת תשדירים ומסירתם}}
{{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון יקליט ויחזיק ברשותו עותק מכל תשדיר פרסומת ששידר למשך 90 ימים לפחות מן היום האחרון ששידרו.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לתת הוראות בדבר הקלטת תשדירי פרסומת והחזקתם, ולהורות לבעל זיכיון להחזיק בתשדירי פרסומת מסוימים לתקופה העולה על 90 ימים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל זיכיון ימסור למנהל עותק של תשדיר פרסומת לפי דרישתו.

{{ח:סעיף|14|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בהוראות כללים אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

{{ח:חתימות|כ׳ באייר התשנ״ט (6 במאי 1999)}}
* '''גדעון דורון'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>blmyxpc3g1299kl3hzp1jqz5w7weid4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>373856</id>
    <revision>
      <id>1418723</id>
      <parentid>1412934</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:33:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* א. סֵֽדֶר הַתְּפִלָּה בִּימֵי חוֹל */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13449" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא לְנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==א. סֵֽדֶר הַתְּפִלָּה בִּימֵי חוֹל==

'''תְּפִלַּת שַׁחֲרִית לְחוֹל:''' [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/שחרית לילדים|שַׁחֲרִית לִילָדִים]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר וְקׇרְבָּנוֹת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לחול|פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בחול|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה לשחרית בחול|תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תחנון לשחרית|תַּחֲנוּן לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת התורה לשחרית בחול|קְרִיאַת הַתּוֹרָה לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קדושה דסדרא|קְדוּשָׁה דְּסִדְרָא]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/סוף תפילת שחרית לחול|סוֹף תְּפִלַּת שַׁחֲרִית לְחוֹל]]

'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת מנחה לחול|תְּפִלַּת מִנְחָה לְחוֹל]]'''

'''תְּפִלַּת עַרְבִית לְחוֹל:''' [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לערבית בחול|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְעַרְבִית בְּחוֹל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה לערבית בחול|תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְעַרְבִית בְּחוֹל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/סוף תפילת ערבית לחול|סוֹף תְּפִלַּת עַרְבִית לְחוֹל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ספירת העומר|סְפִירַת הָעֹֽמֶר]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע על המיטה|קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע לילדים|קְרִיאַת שְׁמַע לִילָדִים]]

==ב. סֵֽדֶר בְּרָכוֹת==

[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת הדרך|תְּפִלַּת הַדֶּֽרֶךְ]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילה לחולה|תְּפִלָּה לְחוֹלֶה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/צידוק הדין|צִדּוּק הַדִּין]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברית מילה|בְּרִית מִילָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פדיון הבן|פִּדְיוֹן הַבֵּן]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/אירוסין ונישואין|אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות הראייה והשמיעה|בִּרְכוֹת הָרְאִיָּה וְהַשְּׁמִיעָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות המצוות|בִּרְכוֹת הַמִּצְוֹת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות הנהנין|בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכה אחרונה|בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/סעודה וברכת המזון|סְעוּדָה וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן]]

==ג. סֵֽדֶר הַתְּפִלָּה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת==

'''עֶרֶב שַׁבָּת וְלֵיל שַׁבָּת:''' [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/עירובין|עֵרוּבִין]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הדלקת נר של שבת ויום טוב|הַדְלָקַת נֵר שֶׁל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/שיר השירים|שִׁיר הַשִּׁירִים]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קבלת שבת|קַבָּלַת שַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לערבית בשבת ויום טוב|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ לְעַרְבִית בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה לערבית בשבת|תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְעַרְבִית בְּשַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/סוף תפילת ערבית לשבת|סוֹף תְּפִלַּת עַרְבִית לְשַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קידוש לליל שבת|קִדּוּשׁ לְלֵיל שַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/זמירות לליל שבת|זְמִירוֹת לְלֵיל שַׁבָּת]]

'''יוֹם שַׁבָּת:''' [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב|פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ לְשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה לשחרית בשבת|תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת התורה לשחרית בשבת ויום טוב|קְרִיאַת הַתּוֹרָה לְשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה למוסף של שבת|תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְמוּסָף שֶׁל שַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/סוף תפילת מוסף של שבת|סוֹף תְּפִלַּת מוּסָף שֶׁל שַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קידושא רבה ליום שבת|קִדּוּשָׁא רַבָּה לְיוֹם שַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/זמירות ליום השבת|זְמִירוֹת לְיוֹם הַשַּׁבָּת]]

'''מִנְחָה לְשַׁבָּת:''' [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/מנחה לשבת ויום טוב|מִנְחָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פרקי אבות|פִּרְקֵי אָבוֹת]]

'''מוֹצָאֵי שַׁבָּת:''' [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת ערבית למוצאי שבת|תְּפִלַּת עַרְבִית לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכת הלבנה|בִּרְכַּת הַלְּבָנָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הבדלה|הַבְדָּלָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/זמירות למוצאי שבת|זְמִירוֹת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת]]

==ד. סֵֽדֶר מוֹעֲדִים וּזְמַנִּים==

[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הלל|הַלֵּל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/מוסף לראש חודש|מוּסָף לְרֹאשׁ חֹֽדֶשׁ]] · *[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכת הלבנה|בִּרְכַּת הַלְּבָנָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/עמידה לשלוש רגלים|עֲמִידָה לְשָׁלוֹשׁ רְגָלִים]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קידוש לשלוש רגלים|קִדּוּשׁ לְשָׁלוֹשׁ רְגָלִים]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הזכרת נשמות|הַזְכָּרַת נְשָׁמוֹת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/מוסף לשלוש רגלים|מוּסָף לְשָׁלוֹשׁ רְגָלִים]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכת כהנים|בִּרְכַּת כֹּהֲנִים]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קידושא רבה לשלוש רגלים|קִדּוּשָׁא רַבָּה לְשָׁלוֹשׁ רְגָלִים]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת טל|תְּפִלַּת טַל]] · *[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ספירת העומר|סְפִירַת הָעֹֽמֶר]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/יום העצמאות|יוֹם הָעַצְמָאוּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/יום ירושלים|יוֹם יְרוּשָׁלַֽיִם]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/אקדמות|אַקְדָּמוּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/עמידה לראש השנה|עֲמִידָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קידוש לליל ראש השנה|קִדּוּשׁ לְלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תשליך|תַּשְׁלִיךְ]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/כפרות|כַּפָּרוֹת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/אושפיזין|אֻשְׁפִּיזִין]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/נטילת לולב|נְטִילַת לוּלָב]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הושענות|הוֹשַׁעְנוֹת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת גשם|תְּפִלַּת גֶּֽשֶׁם]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הקפות לשמחת תורה|הַקָּפוֹת לְשִׂמְחַת תּוֹרָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הדלקת נר של חנוכה|הַדְלָקַת נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/מגילת החשמונאים|מְגִלַּת הַחַשְׁמוֹנָאִים]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת המגילה בפורים|קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בְּפוּרִים]] · '''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הגדה של פסח|הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח]]'''

==ה. הַמַּחֲזוֹר הַשָּׁלֵם לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה==

(בתכנון)

==ו. הַמַּחֲזוֹר הַשָּׁלֵם לְיוֹם הַכִּפּוּרִים==

(בתכנון)

==הוֹסָפוֹת==

'''ז. [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה|סֵֽדֶר קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַהַפְטָרָה לְפָרָשַׁת הַשָּׁבֽוּעַ]]'''

'''ח. [[מקראי מועד|סֵֽדֶר קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַהַפְטָרָה לְמוֹעֲדִים וּזְמַנִּים]]'''

'''ט. [[משתמש:Dovi/מקרא_על_פי_המסורה/כתובים#ספר_תהלים|סֵֽפֶר תְּהִלִּים]]'''

'''י. סֵֽדֶר הַסְּלִיחוֹת לְתַעֲנִיּוֹת צִבּוּר''' ([[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/סדר הסליחות לתעניות ציבור|חסר בוויקיטקסט]])

'''יא. [[קינות לתשעה באב (אשכנז)|סֵֽדֶר הַקִּינוֹת לְתִשְׁעָה בְּאָב]]'''

'''יב. סֵדֶר הַסְּלִיחוֹת לִימֵי הַתְּשׁוּבָה: [[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא|מִנְהַג לִיטָא]] | [[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין|מִנְהַג פּוֹלִין]]'''

'''יג. סֵֽדֶר מַעֲמָדוֹת'''

'''יד. [[ויקיטקסט:הסידור השלם (בירנבוים)#מקורות לעריכת התפילות למועדים בנוסח אשכנז|מַחֲזוֹרִים סְרוּקִים]] לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים וּלְשָׁלוֹשׁ רְגָלִים''' (עם הפיוטים שנהגו לומר בעבר; וראו עוד יוצרות וכו' לשבתות המיוחדות בתוך '''[https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n648/mode/2up סדר עבודת ישראל]''')</text>
      <sha1>butz5xe25t92ce5lq4xnfw87dhmbl3n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418724</id>
      <parentid>1418723</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:34:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ג. סֵֽדֶר הַתְּפִלָּה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13453" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא לְנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==א. סֵֽדֶר הַתְּפִלָּה בִּימֵי חוֹל==

'''תְּפִלַּת שַׁחֲרִית לְחוֹל:''' [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/שחרית לילדים|שַׁחֲרִית לִילָדִים]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר וְקׇרְבָּנוֹת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לחול|פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בחול|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה לשחרית בחול|תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תחנון לשחרית|תַּחֲנוּן לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת התורה לשחרית בחול|קְרִיאַת הַתּוֹרָה לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קדושה דסדרא|קְדוּשָׁה דְּסִדְרָא]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/סוף תפילת שחרית לחול|סוֹף תְּפִלַּת שַׁחֲרִית לְחוֹל]]

'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת מנחה לחול|תְּפִלַּת מִנְחָה לְחוֹל]]'''

'''תְּפִלַּת עַרְבִית לְחוֹל:''' [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לערבית בחול|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְעַרְבִית בְּחוֹל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה לערבית בחול|תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְעַרְבִית בְּחוֹל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/סוף תפילת ערבית לחול|סוֹף תְּפִלַּת עַרְבִית לְחוֹל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ספירת העומר|סְפִירַת הָעֹֽמֶר]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע על המיטה|קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע לילדים|קְרִיאַת שְׁמַע לִילָדִים]]

==ב. סֵֽדֶר בְּרָכוֹת==

[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת הדרך|תְּפִלַּת הַדֶּֽרֶךְ]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילה לחולה|תְּפִלָּה לְחוֹלֶה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/צידוק הדין|צִדּוּק הַדִּין]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברית מילה|בְּרִית מִילָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פדיון הבן|פִּדְיוֹן הַבֵּן]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/אירוסין ונישואין|אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות הראייה והשמיעה|בִּרְכוֹת הָרְאִיָּה וְהַשְּׁמִיעָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות המצוות|בִּרְכוֹת הַמִּצְוֹת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות הנהנין|בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכה אחרונה|בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/סעודה וברכת המזון|סְעוּדָה וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן]]

==ג. סֵֽדֶר הַתְּפִלָּה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת==

'''עֶרֶב שַׁבָּת וְלֵיל שַׁבָּת:''' [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/עירובין|עֵרוּבִין]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הדלקת נר של שבת ויום טוב|הַדְלָקַת נֵר שֶׁל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/שיר השירים|שִׁיר הַשִּׁירִים]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קבלת שבת|קַבָּלַת שַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לערבית בשבת ויום טוב|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְעַרְבִית בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה לערבית בשבת|תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְעַרְבִית בְּשַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/סוף תפילת ערבית לשבת|סוֹף תְּפִלַּת עַרְבִית לְשַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קידוש לליל שבת|קִדּוּשׁ לְלֵיל שַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/זמירות לליל שבת|זְמִירוֹת לְלֵיל שַׁבָּת]]

'''יוֹם שַׁבָּת:''' [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב|פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה לשחרית בשבת|תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת התורה לשחרית בשבת ויום טוב|קְרִיאַת הַתּוֹרָה לְשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה למוסף של שבת|תְּפִלַּת הָעֲמִידָה לְמוּסָף שֶׁל שַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/סוף תפילת מוסף של שבת|סוֹף תְּפִלַּת מוּסָף שֶׁל שַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קידושא רבה ליום שבת|קִדּוּשָׁא רַבָּה לְיוֹם שַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/זמירות ליום השבת|זְמִירוֹת לְיוֹם הַשַּׁבָּת]]

'''מִנְחָה לְשַׁבָּת:''' [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/מנחה לשבת ויום טוב|מִנְחָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פרקי אבות|פִּרְקֵי אָבוֹת]]

'''מוֹצָאֵי שַׁבָּת:''' [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת ערבית למוצאי שבת|תְּפִלַּת עַרְבִית לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכת הלבנה|בִּרְכַּת הַלְּבָנָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הבדלה|הַבְדָּלָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/זמירות למוצאי שבת|זְמִירוֹת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת]]

==ד. סֵֽדֶר מוֹעֲדִים וּזְמַנִּים==

[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הלל|הַלֵּל]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/מוסף לראש חודש|מוּסָף לְרֹאשׁ חֹֽדֶשׁ]] · *[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכת הלבנה|בִּרְכַּת הַלְּבָנָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/עמידה לשלוש רגלים|עֲמִידָה לְשָׁלוֹשׁ רְגָלִים]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קידוש לשלוש רגלים|קִדּוּשׁ לְשָׁלוֹשׁ רְגָלִים]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הזכרת נשמות|הַזְכָּרַת נְשָׁמוֹת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/מוסף לשלוש רגלים|מוּסָף לְשָׁלוֹשׁ רְגָלִים]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכת כהנים|בִּרְכַּת כֹּהֲנִים]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קידושא רבה לשלוש רגלים|קִדּוּשָׁא רַבָּה לְשָׁלוֹשׁ רְגָלִים]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת טל|תְּפִלַּת טַל]] · *[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ספירת העומר|סְפִירַת הָעֹֽמֶר]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/יום העצמאות|יוֹם הָעַצְמָאוּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/יום ירושלים|יוֹם יְרוּשָׁלַֽיִם]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/אקדמות|אַקְדָּמוּת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/עמידה לראש השנה|עֲמִידָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קידוש לליל ראש השנה|קִדּוּשׁ לְלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תשליך|תַּשְׁלִיךְ]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/כפרות|כַּפָּרוֹת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/אושפיזין|אֻשְׁפִּיזִין]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/נטילת לולב|נְטִילַת לוּלָב]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הושענות|הוֹשַׁעְנוֹת]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת גשם|תְּפִלַּת גֶּֽשֶׁם]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הקפות לשמחת תורה|הַקָּפוֹת לְשִׂמְחַת תּוֹרָה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הדלקת נר של חנוכה|הַדְלָקַת נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/מגילת החשמונאים|מְגִלַּת הַחַשְׁמוֹנָאִים]] · [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת המגילה בפורים|קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בְּפוּרִים]] · '''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/הגדה של פסח|הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח]]'''

==ה. הַמַּחֲזוֹר הַשָּׁלֵם לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה==

(בתכנון)

==ו. הַמַּחֲזוֹר הַשָּׁלֵם לְיוֹם הַכִּפּוּרִים==

(בתכנון)

==הוֹסָפוֹת==

'''ז. [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה|סֵֽדֶר קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַהַפְטָרָה לְפָרָשַׁת הַשָּׁבֽוּעַ]]'''

'''ח. [[מקראי מועד|סֵֽדֶר קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַהַפְטָרָה לְמוֹעֲדִים וּזְמַנִּים]]'''

'''ט. [[משתמש:Dovi/מקרא_על_פי_המסורה/כתובים#ספר_תהלים|סֵֽפֶר תְּהִלִּים]]'''

'''י. סֵֽדֶר הַסְּלִיחוֹת לְתַעֲנִיּוֹת צִבּוּר''' ([[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/סדר הסליחות לתעניות ציבור|חסר בוויקיטקסט]])

'''יא. [[קינות לתשעה באב (אשכנז)|סֵֽדֶר הַקִּינוֹת לְתִשְׁעָה בְּאָב]]'''

'''יב. סֵדֶר הַסְּלִיחוֹת לִימֵי הַתְּשׁוּבָה: [[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא|מִנְהַג לִיטָא]] | [[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין|מִנְהַג פּוֹלִין]]'''

'''יג. סֵֽדֶר מַעֲמָדוֹת'''

'''יד. [[ויקיטקסט:הסידור השלם (בירנבוים)#מקורות לעריכת התפילות למועדים בנוסח אשכנז|מַחֲזוֹרִים סְרוּקִים]] לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים וּלְשָׁלוֹשׁ רְגָלִים''' (עם הפיוטים שנהגו לומר בעבר; וראו עוד יוצרות וכו' לשבתות המיוחדות בתוך '''[https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n648/mode/2up סדר עבודת ישראל]''')</text>
      <sha1>s09i38yjv5l15qiu3ruht24x62gziai</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379316</id>
    <revision>
      <id>1418570</id>
      <parentid>1345241</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:00:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418563]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52846" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש״ף–2020}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2145212}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 400|חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_581072.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
חוק זה פורסם ביום 20.8.2020.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – גוף כמפורט להלן, למעט בית דין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|בחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳ לתוספת הראשונה}}:
{{ח:תתת|(1)}} משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד שהוקם בחוק;
{{ח:תתת|(3)}} חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגורם הממונה“ – כל אחד מאלה, לפי העניין, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ד׳ לתוספת הראשונה}}:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין שירות חיוני שהוא אחד מאלה – השר המנוי לצדו, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} שירות שאופן נתינתו נקבע בחוק – השר הממונה על ביצוע החוק;
{{ח:תתתת|(ב)}} שירות שנותן תאגיד שהוקם בחוק – השר הממונה על החוק שמכוחו הוקם התאגיד;
{{ח:תתתת|(ג)}} שירות שנותנת חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית – השר שנקבע כאחראי לענייני החברה הממשלתית או החברה האם;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שירות חיוני שאופן נתינתו נקבע בתקנות ואינו שירות מהשירותים המנויים בפסקה (1) – השר או גורם אחר המוסמך להתקין את התקנות האמורות או עובד הגוף הציבורי בעל תפקיד בכיר בו הקשור למתן השירות, שכל אחד מהם קבע כגורם ממונה לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה“ – הכרזה על מצב חירום לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה“ – {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חיוני“ – שירות המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ לתוספת הראשונה}} שנועד להבטיח את ביטחונו התעסוקתי והכלכלי של אדם וכן את בריאותו, רווחתו וזכויות היסוד שלו, הניתן לפי חיקוק בידי גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ לאותה תוספת}}, למעט שירות הניתן על ידי ערכאה שיפוטית או הכרוך בהפעלת סמכות מעין שיפוטית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מרחוק“ – שירות חיוני הניתן מרחוק, שלא פנים אל פנים, ובכלל זה שירות הניתן באופן מקוון או באמצעות טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה או אמצעי דיגיטלי אחר.

{{ח:סעיף|2|תנאים למתן שירות חיוני כשירות מרחוק}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} נקבעו בחיקוק הוראות לעניין אופן מתן שירות חיוני מסוים שתכליתן היא אחת או יותר מהתכליות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, ושוכנע הגורם הממונה כי בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לא ניתן לתת את השירות לפי אותן הוראות או שהשירות אינו נגיש לציבור במידה מספקת בשל מצב החירום, רשאי הוא לקבוע כי על אף האמור באותו חיקוק יוכל הגוף הציבורי לתת את השירות כשירות מרחוק בהתאם להוראות שיקבע הגורם הממונה.
{{ח:תתת|(2)}} לא יקבע הגורם הממונה הוראות לפי פסקה (1) אלא אם כן שוכנע כי אין במתן השירות מרחוק לפי אותן הוראות כדי לפגוע בתכלית העומדת בבסיס אופן מתן השירות החיוני לפי החיקוק שמכוחו הוא ניתן, ובכלל זה השפעת מתן השירות מרחוק בין היתר על הסתמכות צד שלישי, מהימנות מסמכים והשפעה על דיני הראיות, ולאחר הליך מתועד של ניהול סיכונים שבו שקל את החשיבות שבמתן השירות ואת הסיכונים הכרוכים בנתינתו מרחוק ונקט אמצעים להקטנתם, ובכלל זה אמצעים הקשורים להגנת סייבר, הזדהות בטוחה ואבטחת המידע.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטתו על מתן שירות חיוני מרחוק לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי הגורם הממונה לסטות מהדרישות הקבועות בחיקוק לעניין נוכחות פיזית של אדם, הזדהות של אדם, בחינת מהימנות של מסמך הנדרש לצורך מתן השירות, העדה על הסכמה באופן מסוים, חתימה או המצאה בדרך מסוימת, והכול בכפוף לווידוא קיומן של התכליות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מתן שירות חיוני כשירות מרחוק אין בו כדי לבוא במקום מתן השירות בדרך הקבועה בחוק או בתקנות, אלא נוסף עליו, אלא אם כן ההגבלות שהוטלו כדי למנוע או לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה אינן מאפשרות את מתן השירות בדרך האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} נקבעו ההוראות לעניין אופן מתן שירות חיוני מסוים כאמור בסעיף קטן (א), הן בחוק והן בתקנות, והגורם הממונה המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳ לתוספת הראשונה}} לצד אותו שירות חיוני אינו הגורם המוסמך להתקין את התקנות, לא יקבע אותו גורם ממונה הוראות לעניין אופן מתן השירות מרחוק לפי סעיף קטן (א) בשינוי מהוראות החוק.
{{ח:תת|(ה)}} בקביעת ההוראות לעניין אופן מתן השירות מרחוק לפי סעיף קטן (א) יתחשב הגורם הממונה, בין השאר, במאפיינים הייחודים של קבוצת מקבלי השירות ויבטיח כי –
{{ח:תתת|(1)}} יינתן מענה הולם למקבלי השירות החיוני שעשוי להיות להם קושי לעשות שימוש בשירות מרחוק וכן לאנשים עם מוגבלות, לפי סוג המוגבלות, לרבות ביצוע התאמות במתן השירות;
{{ח:תתת|(2)}} יינקטו אמצעים הולמים לשם הגנת הפרטיות, הגנת הסייבר, הזדהות בטוחה ואבטחת המידע, לרבות אם מתן השירות מרחוק הביא ליצירתם של מאגרי מידע, פיקוח והגנה על הנתונים שבהם, ואמצעים לשם מניעת שימוש בלתי מורשה במידע או דליפתו, בהתאם לסיכון לשימוש או לדליפה כאמור הכרוך במתן השירות.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה או בתקופת תוקפו של חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|3|פרסום ומענה לפניות הציבור}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות הגורם הממונה לעניין אופן מתן השירות מרחוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} יפורסמו ברשומות וכן במקום שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ה׳ לתוספת הראשונה}}, באופן נגיש שיאפשר את איתורן בקלות ושיהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, לפי סוג המוגבלות.
{{ח:תת|(ב)}} בפרסום כאמור בסעיף קטן (א) יצוינו דרכי פנייה לפניות הציבור בכל הנוגע לאופן מתן השירות מרחוק.

{{ח:סעיף|4|ביקורת שיפוטית}}
{{ח:ת}} על החלטת גורם ממונה לפי חוק זה ניתן לעתור או לערער לערכאה המוסמכת לפי החיקוק שבו נקבעו הוראות לעניין אופן מתן השירות החיוני; בדונה בהחלטה כאמור תקיים הערכאה המוסמכת ביקורת שיפוטית על ההחלטה.

{{ח:סעיף|5|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|6|שינוי התוספות}}
{{ח:תת|(א)}} כל שר שהוא הגורם הממונה לעניין שירות חיוני מסוים, רשאי, בצו, באישור הוועדה, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} לגבי אותו שירות חיוני.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|7|ביצוע}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה.

{{ח:סעיף|8|}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}} כהוראת שעה בתקופה שמיום ט״ו בתמוז התש״ף (7 ביולי 2020) (להלן – המועד הקובע) עד תום שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה (להלן – התקופה הקובעת).}}
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור הוועדה, רשאי, בצו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בשלושה חודשים נוספים.

{{ח:סעיף|9|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק כרטיסי חיוב|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986}} כהוראת שעה בתקופה שמהמועד הקובע עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 77|בסעיף 77(א) לאותו חוק}}, לפי הקצרה מהן.}}

{{ח:סעיף|10|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע|בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש״ע–2009}} כהוראת שעה בתקופה הקובעת.}}

{{ח:סעיף|11|תוקף}}
{{ח:ת}} חוק זה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8 עד 10}}, יעמוד בתוקפו עד תום תקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות בשל נגיף הקורונה {{ח:הערה|[צ״ל: חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה]}}}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}} עד יום 31.12.2022.}}

{{ח:סעיף|12|דיווח לכנסת}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ידווח לוועדה, בתום שמונה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, על יישומו, ובכלל זה על השירותים החיוניים שניתנו מרחוק ואופן נתינתם.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרות ”גוף ציבורי“, ”הגורם הממונה“ ו”שירות חיוני“ שבסעיף 1}} {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;20%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} השירות החיוני&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;20%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;20%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} הגוף הציבורי נותן השירות החיוני&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;20%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;20%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשה לרישום אגודה שיתופית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 8|סעיף 8 לפקודת האגודות השיתופיות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם האגודות השיתופיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר הכלכלה והתעשייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה – רשם האגודות השיתופיות (להלן – אתר האינטרנט של רשם האגודות השיתופיות)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשה לרישום אגודה שיתופית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד)#סעיף 1|תקנה 1 לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), התשל״ו–1976}} (להלן – תקנות הייסוד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם האגודות השיתופיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם האגודות השיתופיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של רשם האגודות השיתופיות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישום תיקון תקנון של אגודה שיתופית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 12|סעיף 12 לפקודת האגודות השיתופיות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם האגודות השיתופיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר הכלכלה והתעשייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של רשם האגודות השיתופיות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישום תיקון תקנון של אגודה שיתופית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד)#סעיף 7|תקנה 7(ד) לתקנות הייסוד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם האגודות השיתופיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם האגודות השיתופיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של רשם האגודות השיתופיות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישום שעבוד של אגודה שיתופית וסמכויות נלוות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 28|סעיף 28 לפקודת האגודות השיתופיות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם האגודות השיתופיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר הכלכלה והתעשייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של רשם האגודות השיתופיות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אימות מסמכים והגשת בקשה מקוונת, דוח מקוון ומסמך מקוון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים)#סעיף 16|תקנות 16}} {{ח:חיצוני|תקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים)#סעיף 16א|ו־16א(ד) לתקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים), התש״ס–1999}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם החברות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם החברות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של רשות התאגידים – רשם החברות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישום משכון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המשכון (סדרי רישום ועיון)#סעיף 8|תקנה 8 לתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), התשנ״ד–1994}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המשכונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המשכונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של רשות התאגידים – רשם המשכונות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגשת בקשה לרישום מפלגה והתנגדות לרישום מפלגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המפלגות (רישום ודיווח)#סעיף 1|תקנות 1}} {{ח:חיצוני|תקנות המפלגות (רישום ודיווח)#סעיף 5|ו־5 לתקנות המפלגות (רישום ודיווח), התשנ״ג–1993}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המפלגות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המפלגות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של רשות התאגידים – רשם המפלגות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שירות מרחוק הפקדת ייפוי כוח מתמשך, ובכלל זה ייפוי כוח רפואי והפקדת הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 32יז|סעיף 32יז לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}} (להלן – חוק הכשרות המשפטית), לרבות כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 35א|בסעיף 35א לאותו חוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר המשפטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקדת ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון), התשע״ז–2017}} (להלן – תקנות ייפוי כוח מתמשך)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקדת ייפוי כוח רפואי שנערך בפני בעל מקצוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון)#סעיף 7|תקנה 7 לתקנות ייפוי כוח מתמשך}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קבלת מידע על ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון)#סעיף 13|תקנות 13 עד 16 לתקנות ייפוי כוח מתמשך}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 32יט|סעיף 32יט לחוק הכשרות המשפטית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר המשפטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון)#סעיף 10|תקנה 10 לתקנות ייפוי כוח מתמשך}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסירת הודעה על פקיעת ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס ומסמך הבעת רצון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 32כב|סעיף 32כב לחוק הכשרות המשפטית}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 35א|בסעיפים 35א}}, {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 64|64}} {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 64א|ו־64א לאותו חוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר המשפטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסירת הודעה על פקיעת ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס או מסמך הבעת רצון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון)#סעיף 17|תקנה 17 לתקנות ייפוי כוח מתמשך}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסירת הודעה בכתב על ביטול ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס או מסמך הבעת רצון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 32כג|סעיף 32כג(א) ו־(ב) לחוק הכשרות המשפטית}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 35א|בסעיפים 35א}}, {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 64|64}} {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 64א|ו־64א לאותו חוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר המשפטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסירת הודעה בכתב על ביטול ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס או מסמך הבעת רצון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון)#סעיף 18|תקנה 18 לתקנות ייפוי כוח מתמשך}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משלוח הודעות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון)#סעיף 9|תקנות 9}} {{ח:חיצוני|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון)#סעיף 12|ו־12 לתקנות ייפוי כוח מתמשך}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עריכת הכשרה לעורכי דין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון)#סעיף 19|תקנה 19 לתקנות ייפוי כוח מתמשך}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגשת פרטה ודוחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)#סעיף 10|תקנה 10 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע), התש״ל–1970}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;האפוטרופוס הכללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המצאה לנאמן בהליך חדלות פירעון לגבי יחיד בידי מי שאינו מיוצג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 66|תקנה 66 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ט–2019}} (להלן – תקנות חדלות פירעון), לרבות כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 110|בתקנה 110 לאותן תקנות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בידי יחיד שאינו מיוצג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 68|תקנה 68(ב)}} {{ח:חיצוני|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 111|או 111(ב) לתקנות חדלות פירעון}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה{{ח:הערה|,}} לפי העניין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגשת עמדה לגבי דוח ממצאי בדיקה, בידי מי שאינו מיוצג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 106|תקנה 106 לתקנות חדלות פירעון}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה{{ח:הערה|,}} לפי העניין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגשת דוחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 108|תקנה 108 לתקנות חדלות פירעון}}, לרבות כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 110|בתקנה 110 לתקנות האמורות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או רשם ההוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המצאה לרשם ההוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 112|תקנה 112(ב) לתקנות חדלות פירעון}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לשכת ההוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנהל מערכת ההוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 120|תקנה 120 לתקנות חדלות פירעון}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגשת תביעת חוב בידי עובד שאינו מיוצג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 133|תקנה 133(ב) לתקנות חדלות פירעון}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המצאה לממונה או לנאמן בידי בעל עניין בהליכי חדלות פירעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 143|תקנה 143(א) ו־(ב) לתקנות חדלות פירעון}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה{{ח:הערה|,}} לפי העניין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג בהליך פשיטת רגל שחלות לגביו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 373|בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות פשיטת הרגל#סעיף 76|תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ״ה–1985}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסירת בקשה לפירוק על ידי תאגיד המתפרק בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות החברות (פירוק)#סעיף 4|תקנה 4 לתקנות החברות (פירוק), התשמ״ז–1987}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות החברות (פירוק)#סעיף 4|תקנה 4 לתקנות החברות (פירוק), התשמ״ז–1987}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקדת צוואה וביטול הפקדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הירושה#סעיף 6|תקנות 6}}, {{ח:חיצוני|תקנות הירושה#סעיף 6א|6א}} {{ח:חיצוני|תקנות הירושה#סעיף 6ב|ו־6ב לתקנות הירושה, התשנ״ח–1998}} (להלן – תקנות הירושה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה הארצי לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עשיית צוואה בפני רשות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הירושה#סעיף 7|תקנה 7 לתקנות הירושה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה הארצי לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסירת צוואה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הירושה#סעיף 8|תקנה 8 לתקנות הירושה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה הארצי לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הירושה#סעיף 14|תקנה 14 לתקנות הירושה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה הארצי לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגשת התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 67|סעיף 67 לחוק הירושה, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הירושה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר המשפטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה ולבקשה למינוי מנהל עיזבון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הירושה#סעיף 19|תקנה 19 לתקנות הירושה}}, לרבות כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|תקנות הירושה#סעיף 33|בתקנה 33 לתקנות האמורות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה הארצי לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון או ביטול של צו ירושה או של צו קיום צוואה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הירושה#סעיף 27|תקנה 27 לתקנות הירושה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה הארצי לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשה למינוי מנהל עיזבון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הירושה#סעיף 31|תקנה 31 לתקנות הירושה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה הארצי לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגשת פרטה ודוחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הירושה#סעיף 38|תקנות 38}} {{ח:חיצוני|תקנות הירושה#סעיף 41|ו־41 לתקנות הירושה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה הארצי לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישום מכר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 9|תקנות 9 עד 14}} {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 16|ו־16 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}} (להלן – תקנות המקרקעין)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על המרשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישום חכירה ואישור לתיקון תנאי חכירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 9|תקנות 9 עד 14}} {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 16|ו־16 לתקנות המקרקעין}} {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (רישום תיקון תנאי חכירה) (הוראת שעה)#סעיף 2|ותקנה 2 לתקנות המקרקעין (רישום תיקון תנאי חכירה) (הוראת שעה), התשנ״ה–1995}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על המרשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישום משכנתה, הפקעת משכנתה בדרך של הפקדה ומחיקת עיקולים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 9|תקנות 9 עד 14}}, {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 16|16}}, {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 72|72}} {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 73|ו־73 לתקנות המקרקעין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המקרקעין או מפקח על רישום מקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על המרשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישום ירושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 18|תקנות 18}} {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 20|ו־20 לתקנות המקרקעין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על המרשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישום או מחיקה של הערת אזהרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 21|תקנות 21}} {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 22|ו־22 לתקנות המקרקעין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על המרשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישום הערה על צורך בהסכמה או מחיקתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 24|תקנה 24 לתקנות המקרקעין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על המרשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחיקת הערה על מקלט או מחסה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 28|תקנה 28(ב) לתקנות המקרקעין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על המרשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחיקת הערה על אי־התאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 29|תקנה 29(ב) לתקנות המקרקעין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על המרשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישום זכות קדימה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 34|תקנות 34 עד 39 לתקנות המקרקעין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על המרשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישום הסכם שיתוף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 40|תקנה 40 לתקנות המקרקעין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על המרשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישום זיקת הנאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 41|תקנה 41 לתקנות המקרקעין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על המרשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשה לרישום ראשון, בקשה לחידוש רישום, בקשה לתיקון שטח או גבולות והגשת התנגדות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 43|תקנות 43 עד 45}} {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 47|ו־47 לתקנות המקרקעין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המפקח על רישום מקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על המרשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;53.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגשת בקשה לרישום בית בפנקס הבתים המשותפים, תיקון צו רישום, ביטול הרישום ורישום תקנון לבית משותף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 54|תקנות 54}}, {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 58|58 עד 60}} {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 84|ו־84 לתקנות המקרקעין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפקח על רישום המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על המרשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישום פעולת תכנון ורישום חלוקה חדשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 65|תקנות 65}} {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 66|ו־66 לתקנות המקרקעין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על המרשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ביטול רישום בידי הצדדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 71|תקנה 71 לתקנות המקרקעין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפקח על רישום מקרקעין או רשם המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על המרשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיון באוסף תעודות וקבלת עותקים מאושרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 93|תקנה 93 לתקנות המקרקעין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשם המקרקעין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על המרשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;57.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הודעה על קריאת לוח זכויות או לוח חלוקה, הגשת הודעת תביעה והודעה שבעל פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הסדר זכויות במקרקעין (הליכי הסדר וסדרי-דין)#סעיף 9|תקנות 9}}, {{ח:חיצוני|תקנות הסדר זכויות במקרקעין (הליכי הסדר וסדרי-דין)#סעיף 12|12}} {{ח:חיצוני|תקנות הסדר זכויות במקרקעין (הליכי הסדר וסדרי-דין)#סעיף 13|ו־13 לתקנות הסדר זכויות במקרקעין (הליכי הסדר וסדרי־דין), התשל״ג–1972}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פקיד ההסדר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על המרשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;58.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשה לרישיון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על בתי-ספר (בקשה לרישיון)#סעיף 1|תקנות 1}} {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על בתי-ספר (בקשה לרישיון)#סעיף 2|ו־2 לתקנות הפיקוח על בתי־ספר (בקשה לרישיון), התש״ל–1970}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המנהל הכללי של משרד החינוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה במשרד החינוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של משרד החינוך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשה לרישיון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (בקשה לרישיון)#סעיף 2|תקנות 2(א) ו־(ב)}} {{ח:חיצוני|תקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (בקשה לרישיון)#סעיף 3|ו־3 לתקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (בקשה לרישיון), התשס״ט–2009}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המנהל הכללי של משרד החינוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה במשרד החינוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של משרד החינוך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשה להכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (הכרה במוסד חינוך חרדי)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים (הכרה במוסד חינוך חרדי), התשס״ט–2009}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר החינוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה במשרד החינוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של משרד החינוך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור של הורים על החלטה בבקשת העברה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות חינוך ממלכתי (העברה)#סעיף 11|תקנה 11 לתקנות חינוך ממלכתי (העברה), התשי״ט–1959}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנהל המחוז או המנהל הכללי של משרד החינוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנהלת המינהל הפדגוגי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של משרד החינוך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגשת בקשה להכרזה ובקשה לתמיכת המדינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים)#סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים)#סעיף 8|ו־8 לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי״ד–1953}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משרד החינוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה במשרד החינוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר האינטרנט של משרד החינוך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}}

{{ח:קטע3||התכליות שבבסיס אופן מתן שירות חיוני}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} גמירת דעת של אדם;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} אימות זהות של אדם;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} מהימנות של תהליך מתן השירות;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} מהימנות של מידע העובר אגב מתן השירות.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ט באב התש״ף (19 באוגוסט 2020).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''אבי ניסנקורן'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יריב לוין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי קורונה}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8x5xdv6l1fqboj3uo881xfw4ieoci8k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>379510</id>
    <revision>
      <id>1418650</id>
      <parentid>1411695</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T23:01:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>/* צורת הביאור של המהדורות במרחב הביאור המעומד */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7794" xml:space="preserve">מהדורות מעומדות ומבוארות של כתבים שונים בעיקר כתבי הקודש היהודים. 

תחומים עיקריים:  [[/מקרא]] [[/חזל]] [[/רבנית]] [[/הגות]] [[/דקדוק]] [[/פיוט]] [[/תפילה]] [[/יהדות בערבית]] [[/נסתרות]] [[/חוץ]] [[/חול]]

= צורת הביאור של המהדורות במרחב הביאור המעומד =
מהדורות אלו מסבירות את הכתוב &quot;מאליהן&quot;, בעיקר באמצעות פיסוק, עימוד, הוספת כותרות וחלוקה לסעיפים, ולצד הכתוב מובאות המשלימות את ההבנה, מקורות מקבילים, והסברים נוספים. במידת הצורך ישנו גם ביאור המלים או הפסקאות. 

מהדורה זו גם עוסקת בצלילי המילים והיגויין המקורי המשוער, התורם להבנה ולעימוד. הערות על כך נמצאים הן בביאור המלים הן בהערות הצד, ולעתים גם בקטעי &quot;מגירה&quot; (בעיקר בנ&quot;ך ובתלמודים). 

הפירוש הוא לפי פשוטם של דברים, ואינו בהכרח על פי מסורת חכמינו והפרשנים הראשונים והאחרונים זכרם לברכה, אך לעתים פירושיהם או דרשותיהם מובאים גם הם ובמעומד.

כאשר תוכן של ערכים אחדים סדור ומצורף יחד, למשל פרקים מתוך עלילות גלגמש או מסכתות בתלמוד הירושלמי, רצוי להביאם עם שם קצר בסעיף המשני. לדוגמה בסעיף של כתובות בכתב יתדות ([[/עתיקות/יתדות]] יצורפו כל שנים עשר לוחות האבן בסעיף[[/עתיקות/יתדות/גלגמש]] לעלילות גלגמש. כך גם כל מסכת בתלמוד הירושלמי תופיע בתוך הירושלמי ובתוכה הפרקים, לדוגמה: [[/חזל/תלמוד/ירושלמי/ברכות/פרק ג]]

&lt;!-- (ודוגמה פחות טובה: [[/חזל/תלמוד/ירושלמי/ברכות/פרק ג/הלכה ד]] כי הירושלמי במקור לא נחלק לפי חלוקת המשניות אלא בחלוקה לפי פרקים בלבד). --&gt;

אך אם הקשר בין הערכים אינו סדור, למשל במקרה של ארכיון מקומי של לוחות כמו בספריית העיר אוגרית, או נושא אחיד כמו 'תעודות מלחמה', רצוי לצרף אותם יחד דרך הסיווג, ולא תחת סעיף משני. לדוגמה, בקטגוריה. (הקטגוריות מופיעות בתחתית עמוד זה) 
* קטגוריה:מעומד:כתובות אוגרית  
* קטגוריה:מעומד:תעודות מלחמה
* קטגוריה:מעומד:קטעי גניזה

[[קטגוריה:מעומד:כתובות אוגרית]] [[קטגוריה:מעומד:תעודות מלחמה]] [[קטגוריה:מעומד:קטעי גניזה]]

= מהדורות מעומדות שאינן במרחב =
רבים מהערכים נכתבו במרחב הביאור בתוספת &quot; - מעומד&quot; (למשל: [[ביאור:איוב א - מעומד]]) והעברתם (בדוגמה זו, העברתו אל [[ביאור:מעומד/מקרא/איוב/א]]) מצריכה עבודה לא פשוטה של עריכת כותרות ותבניות, והעברת פרקים מפוזרים רבים הקשורים דרך הכותרות. נשמח לעזרה בכך.

= רשימת סעיפי הביאור המעומד =
הערה: בשלב מוקדם זה (תחילת שנת ה'תשפ&quot;א) יש כמה דפים שהוכנסו בטעות שלא על פי התוכנית המוגדרת להלן. בכוונתנו לתקן זאת בקרוב (ובדומה לזה ראו לעיל [[#מהדורות מעומדות שאינן במרחב]])

== סַפְרוּת הקודש ==  
* [[/מקרא]] - התנ&quot;ך  
** [[/מקרא/תורה]]
** [[/מקרא/נביאים]] 
** [[/מקרא/כתובים]] 
:בתוך סעיף המקרא של המהדורה המעומדת נמצאים גם הפרשנות היהודית למקרא מימי הביניים [[/מקרא/פרשנות]] , וכן התרגומים העתיקים לארמית וליוונית [[/מקרא/תרגום]] (תרגום אונקלוס, יהונתן וגרסאות של השבעים). 

* [[/חזל]] - ספרות חכמינו מסוף בית שני ואחר החורבן, כולל ספרות התנאים והאמוראים. תחת סעיף זה ישנם סעיפים משניים:
** [[/חזל/משנה]] 
** [[/חזל/תוספתא]]
** [[/חזל/תלמוד/בבלי]] 
** [[/חזל/תלמוד/ירושלמי]] 
** [[/חזל/מדרש]]

* [[/רבנית]] - עבור '''הספרות הרבנית''' ובתוכו [[/רבנית/תלמוד]] ו[[/רבנית/הלכה]]
** [[/רבנית/תלמוד/ראשונים]] :: [[/רבנית/תלמוד/אחרונים]] :: [[/רבנית/תלמוד/אחרוני]]
** [[/רבנית/הלכה/ראשונים]] :: [[/רבנית/הלכה/אחרונים]] :: [[/רבנית/הלכה/העת החדשה]] :: [[/רבנית/הלכה/ימינו]]
** עבור [[רבנית/פרשנות]] ראו [[/מקרא/פרשנות]]  וגם [[/תלמוד/פרשנות]]
** [[/רבנית/מחקרים]] - למחקרים מן העת החדשה


* [[/נסתרות]] עבור '''חכמת הנסתר''', ותחתיו: [[/נסתרות/היכלות|היכלות]], [[/נסתרות//קבלה|קבלה]], [[/נסתרות/חסידות|חסידות]], [[/נסתרות/שבתאות|שבתאות]], [[/נסתרות/השבעות|השבעות]]


* [[/פיוט]]  ובתוכו [[/פיוט/ארצישראלי/הקלירי]] [[/פיוט/ספרד]] וכדו'. 
* [[/תפילה]] עם הפניות לפיוט כשצריך
* [[/דקדוק]]
* [[/הגות]] - ובתוכו [[/הגות/פילוסופיה יוונית]] וכן [[/הגות/ויכוחי דת]]

=== ספרות בערבית יהודית ===
* [[/יהודית בערבית]] ובתוכו סעיפים משניים 
** [[/יהודית בערבית/רסג]] 
** [[/יהודית בערבית/רמבם]] 
** [[/יהודית בערבית/דקדוק]]

== כתובות ולוחות מן העת העתיקה == 
* [[/עתיקות/חרטומים]] לכתב חרטומים, 
* [[/עתיקות/יתדות]] לכתב יתדות 
* ו[[/עתיקות/כתב כנעני]]. 

סוג הכתובת יופיע בשם הערך, למשל 
* [[/עתיקות/כתב כנעני/לוח גזר]] 
* [[/עתיקות/כתב כנעני/חרס כונתילת עגרוד]]. 


* [[/כתובות ארמיות]] (ועוד בחלוקה לפי המקום והזמן)
* [[/מגילות ים המלח]]

== ספרות חיצונית ושל זרמים כתות ודתות אחרים ==
גם כאן, תחת מקרא יופיעו סעיפי משנה: 
* [[/חוץ/צדוקי]] - פרשנות כת מדבר יהודה (אולי ביתוסי-איסיי)
** לפרשנות המקראית ניתן להגיע דרך [[/מקרא/צדוקי]] 
* [[/מקרא/קראי]] 
* [[/מקרא/שבתאי]] 
* [[/מקרא/תרגום נוצרי]]
* [[/חוץ/מוסלמי/הקוראן]]  
* [[/חוץ/נוצרי]]: [[/חוץ/נוצרי/הברית החדשה]], [[/חוץ/נוצרי/סורית]]
* [[/חוץ/שבתאי]]

== ספרות חולין ==
מהדורות מעומדות ומבוארות מאליהן, של כתבים עבריים שאינם חלק מספרות הקודש, כמו כתבי מדע של חכמי ימי הביניים והעת החדשה (לוחות המסע של רבי אברהם זכות ואיל משולש על הנדסת המישור של הגאון מוילנה) או כתבי ההיתול של עמנואל הרומי או הסאטיריים של יוסף פרל.

* [[/חול]]</text>
      <sha1>4dclitn25iidx218o8loxpltgbl0uxr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418651</id>
      <parentid>1418650</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T23:03:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ספרות חולין */ עיתונות עבר עברית</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7932" xml:space="preserve">מהדורות מעומדות ומבוארות של כתבים שונים בעיקר כתבי הקודש היהודים. 

תחומים עיקריים:  [[/מקרא]] [[/חזל]] [[/רבנית]] [[/הגות]] [[/דקדוק]] [[/פיוט]] [[/תפילה]] [[/יהדות בערבית]] [[/נסתרות]] [[/חוץ]] [[/חול]]

= צורת הביאור של המהדורות במרחב הביאור המעומד =
מהדורות אלו מסבירות את הכתוב &quot;מאליהן&quot;, בעיקר באמצעות פיסוק, עימוד, הוספת כותרות וחלוקה לסעיפים, ולצד הכתוב מובאות המשלימות את ההבנה, מקורות מקבילים, והסברים נוספים. במידת הצורך ישנו גם ביאור המלים או הפסקאות. 

מהדורה זו גם עוסקת בצלילי המילים והיגויין המקורי המשוער, התורם להבנה ולעימוד. הערות על כך נמצאים הן בביאור המלים הן בהערות הצד, ולעתים גם בקטעי &quot;מגירה&quot; (בעיקר בנ&quot;ך ובתלמודים). 

הפירוש הוא לפי פשוטם של דברים, ואינו בהכרח על פי מסורת חכמינו והפרשנים הראשונים והאחרונים זכרם לברכה, אך לעתים פירושיהם או דרשותיהם מובאים גם הם ובמעומד.

כאשר תוכן של ערכים אחדים סדור ומצורף יחד, למשל פרקים מתוך עלילות גלגמש או מסכתות בתלמוד הירושלמי, רצוי להביאם עם שם קצר בסעיף המשני. לדוגמה בסעיף של כתובות בכתב יתדות ([[/עתיקות/יתדות]] יצורפו כל שנים עשר לוחות האבן בסעיף[[/עתיקות/יתדות/גלגמש]] לעלילות גלגמש. כך גם כל מסכת בתלמוד הירושלמי תופיע בתוך הירושלמי ובתוכה הפרקים, לדוגמה: [[/חזל/תלמוד/ירושלמי/ברכות/פרק ג]]

&lt;!-- (ודוגמה פחות טובה: [[/חזל/תלמוד/ירושלמי/ברכות/פרק ג/הלכה ד]] כי הירושלמי במקור לא נחלק לפי חלוקת המשניות אלא בחלוקה לפי פרקים בלבד). --&gt;

אך אם הקשר בין הערכים אינו סדור, למשל במקרה של ארכיון מקומי של לוחות כמו בספריית העיר אוגרית, או נושא אחיד כמו 'תעודות מלחמה', רצוי לצרף אותם יחד דרך הסיווג, ולא תחת סעיף משני. לדוגמה, בקטגוריה. (הקטגוריות מופיעות בתחתית עמוד זה) 
* קטגוריה:מעומד:כתובות אוגרית  
* קטגוריה:מעומד:תעודות מלחמה
* קטגוריה:מעומד:קטעי גניזה

[[קטגוריה:מעומד:כתובות אוגרית]] [[קטגוריה:מעומד:תעודות מלחמה]] [[קטגוריה:מעומד:קטעי גניזה]]

= מהדורות מעומדות שאינן במרחב =
רבים מהערכים נכתבו במרחב הביאור בתוספת &quot; - מעומד&quot; (למשל: [[ביאור:איוב א - מעומד]]) והעברתם (בדוגמה זו, העברתו אל [[ביאור:מעומד/מקרא/איוב/א]]) מצריכה עבודה לא פשוטה של עריכת כותרות ותבניות, והעברת פרקים מפוזרים רבים הקשורים דרך הכותרות. נשמח לעזרה בכך.

= רשימת סעיפי הביאור המעומד =
הערה: בשלב מוקדם זה (תחילת שנת ה'תשפ&quot;א) יש כמה דפים שהוכנסו בטעות שלא על פי התוכנית המוגדרת להלן. בכוונתנו לתקן זאת בקרוב (ובדומה לזה ראו לעיל [[#מהדורות מעומדות שאינן במרחב]])

== סַפְרוּת הקודש ==  
* [[/מקרא]] - התנ&quot;ך  
** [[/מקרא/תורה]]
** [[/מקרא/נביאים]] 
** [[/מקרא/כתובים]] 
:בתוך סעיף המקרא של המהדורה המעומדת נמצאים גם הפרשנות היהודית למקרא מימי הביניים [[/מקרא/פרשנות]] , וכן התרגומים העתיקים לארמית וליוונית [[/מקרא/תרגום]] (תרגום אונקלוס, יהונתן וגרסאות של השבעים). 

* [[/חזל]] - ספרות חכמינו מסוף בית שני ואחר החורבן, כולל ספרות התנאים והאמוראים. תחת סעיף זה ישנם סעיפים משניים:
** [[/חזל/משנה]] 
** [[/חזל/תוספתא]]
** [[/חזל/תלמוד/בבלי]] 
** [[/חזל/תלמוד/ירושלמי]] 
** [[/חזל/מדרש]]

* [[/רבנית]] - עבור '''הספרות הרבנית''' ובתוכו [[/רבנית/תלמוד]] ו[[/רבנית/הלכה]]
** [[/רבנית/תלמוד/ראשונים]] :: [[/רבנית/תלמוד/אחרונים]] :: [[/רבנית/תלמוד/אחרוני]]
** [[/רבנית/הלכה/ראשונים]] :: [[/רבנית/הלכה/אחרונים]] :: [[/רבנית/הלכה/העת החדשה]] :: [[/רבנית/הלכה/ימינו]]
** עבור [[רבנית/פרשנות]] ראו [[/מקרא/פרשנות]]  וגם [[/תלמוד/פרשנות]]
** [[/רבנית/מחקרים]] - למחקרים מן העת החדשה


* [[/נסתרות]] עבור '''חכמת הנסתר''', ותחתיו: [[/נסתרות/היכלות|היכלות]], [[/נסתרות//קבלה|קבלה]], [[/נסתרות/חסידות|חסידות]], [[/נסתרות/שבתאות|שבתאות]], [[/נסתרות/השבעות|השבעות]]


* [[/פיוט]]  ובתוכו [[/פיוט/ארצישראלי/הקלירי]] [[/פיוט/ספרד]] וכדו'. 
* [[/תפילה]] עם הפניות לפיוט כשצריך
* [[/דקדוק]]
* [[/הגות]] - ובתוכו [[/הגות/פילוסופיה יוונית]] וכן [[/הגות/ויכוחי דת]]

=== ספרות בערבית יהודית ===
* [[/יהודית בערבית]] ובתוכו סעיפים משניים 
** [[/יהודית בערבית/רסג]] 
** [[/יהודית בערבית/רמבם]] 
** [[/יהודית בערבית/דקדוק]]

== כתובות ולוחות מן העת העתיקה == 
* [[/עתיקות/חרטומים]] לכתב חרטומים, 
* [[/עתיקות/יתדות]] לכתב יתדות 
* ו[[/עתיקות/כתב כנעני]]. 

סוג הכתובת יופיע בשם הערך, למשל 
* [[/עתיקות/כתב כנעני/לוח גזר]] 
* [[/עתיקות/כתב כנעני/חרס כונתילת עגרוד]]. 


* [[/כתובות ארמיות]] (ועוד בחלוקה לפי המקום והזמן)
* [[/מגילות ים המלח]]

== ספרות חיצונית ושל זרמים כתות ודתות אחרים ==
גם כאן, תחת מקרא יופיעו סעיפי משנה: 
* [[/חוץ/צדוקי]] - פרשנות כת מדבר יהודה (אולי ביתוסי-איסיי)
** לפרשנות המקראית ניתן להגיע דרך [[/מקרא/צדוקי]] 
* [[/מקרא/קראי]] 
* [[/מקרא/שבתאי]] 
* [[/מקרא/תרגום נוצרי]]
* [[/חוץ/מוסלמי/הקוראן]]  
* [[/חוץ/נוצרי]]: [[/חוץ/נוצרי/הברית החדשה]], [[/חוץ/נוצרי/סורית]]
* [[/חוץ/שבתאי]]

== ספרות חולין ==
מהדורות מעומדות ומבוארות מאליהן, של כתבים עבריים שאינם חלק מספרות הקודש, כמו כתבי מדע של חכמי ימי הביניים והעת החדשה (לוחות המסע של רבי אברהם זכות ואיל משולש על הנדסת המישור של הגאון מוילנה) או כתבי ההיתול של עמנואל הרומי או הסאטיריים של יוסף פרל.

* [[/חול]]
* [[/חול/עיתונות עבר עברית]] ובתוכה [[/חול/עיתונות עבר עברית/מאמרים/אורי אורבך]]</text>
      <sha1>e1nb0t3ee4gyjp7zmy0hqmhozsxrs6s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כיסויים ביטוחיים בקופות גמל)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379794</id>
    <revision>
      <id>1418574</id>
      <parentid>1168969</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:00:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418558]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27684" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כיסויים ביטוחיים בקופות גמל), התשע״ג–2013}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 500|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כיסויים ביטוחיים בקופות גמל)}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 338|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1540|נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2096|נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה [תש״ף] (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 16|סעיפים 16(ד)(6)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 60|ו־60}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}} (להלן – החוק), ולפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|בנוסח זה משולבת הוראת שעה לעניין הסדר ביטוחי הממומן מדמי ביטוח הנגבים מנכסי קופת גמל או מתשלומים לקופת גמל, שיתחילו לפני יום 31.6.2021, ולמעט שמירת כיסוי ביטוחי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4|לתקנה 4}} שפג תוקפו לפני יום 11.6.2020.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי)|בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי), התשס״ז–2006}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביטוח חיים קבוצתי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי)|בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי), התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל פרישה“ – כפי שנקבע בהסדר הביטוחי ובלבד שלא יפחת מגיל פרישה מוקדמת, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה}}, ולא יעלה על גיל פרישת חובה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר ביטוחי“ – תקנון קופת גמל או פוליסת ביטוח, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק גיל פרישה“ – {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|חוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרה צבורה“ במועד מסוים – הכספים שנצברו לזכותו של עמית בחשבונו בקופת הגמל עד יום חישוב רווחי הקופה שקדם לאותו מועד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כיסוי ביטוחי“ – כיסוי ביטוחי מסוג כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כיסוי ביטוחי לאריכות ימים“ – זכאות לקבלת קצבת זקנה מקופת גמל לקצבה או ממבטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כיסוי ביטוחי לסיכוני מוות“ – זכאות לקבלת קצבה או תגמולי ביטוח שלא בדרך של קצבה מקופת גמל לקצבה או ממבטח, בשל פטירת עמית ובלבד ששולמו דמי ביטוח בעד הזכאות האמורה, והכל לפי ההסדר הביטוחי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כיסוי ביטוחי לסיכוני נכות“ – זכאות לקבלת קצבת נכות לפי ההסדר הביטוחי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כיסוי ביטוחי לשחרור מתשלום“ – זכאות לשחרור מתשלום למי שאירע לו אירוע נכות גם אם אין לו כיסוי ביטוחי לסיכוני נכות, והכל לפי ההסדר הביטוחי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכיב תגמולים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 23|בסעיף 23(ה) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמית פעיל“ – עמית שמופקדים בשלו כספים לקופת הגמל לקצבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צד קשור“ – {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים)#סעיף 1|כהגדרת ”צדדים קשורים“ בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – למעט קרן ותיקה וקופת גמל מרכזית לקצבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת זקנה“ – קצבה המשולמת לעמית מקופת גמל לקצבה או ממבטח במשך כל ימי חייו לפי ההסדר הביטוחי, החל במועד הגיעו לגיל המזכה בקצבה לפי ההסדר הביטוחי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת נכות“ – תשלומים מקופת גמל לקצבה או ממבטח המשולמים לעמית מדי חודש לפי ההסדר הביטוחי, בשל מקרה שבו איבד עמית את כושרו לעבוד, כולו או חלקו, כל עוד נמשך מצב אבדן כושר העבודה או עד הגיעו לגיל פרישה, לפי המוקדם מביניהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שחרור מתשלום“ – הגדלת היתרה הצבורה והמשך כיסוי ביטוחי בשל מקרה שבו איבד עמית את כושרו לעבוד, כולו או חלקו, כל עוד נמשך מצב אבדן כושר העבודה או עד הגיעו לגיל פרישה, לפי המוקדם מביניהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההפקדות למרכיב התגמולים“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין עמית שכיר – לפי שיעור ההפקדות למרכיב התגמולים לקופת הגמל לקצבה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין עמית עצמאי – לפי שיעור ההפקדות לקופת הגמל לקצבה, ובלבד שלא יפחת מ־10% ולא יעלה על 16%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר מבוטח בקופת גמל“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי קופת גמל משלמת לקצבה או קופת ביטוח – השכר המבוטח לפי ההסדר הביטוחי;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי קופת גמל לא משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח – תוצאת החלוקה של סכום ההפקדה החודשי למרכיב התגמולים בשיעור ההפקדות למרכיב התגמולים בקופת הגמל.

{{ח:סעיף|2|סוגי כיסוי ביטוחי}}
{{ח:ת}} חברה מנהלת רשאית לרכוש בעבור עמיתים בקופת גמל לקצבה שבניהולה, וקופת גמל כאמור רשאית לקבוע בתקנונה, כיסויים ביטוחיים אלה בלבד:
{{ח:תת|(1)}} כיסוי ביטוחי לאריכות ימים;
{{ח:תת|(2)}} כיסוי ביטוחי לסיכוני מוות;
{{ח:תת|(3)}} כיסוי ביטוחי לסיכוני נכות;
{{ח:תת|(4)}} כיסוי ביטוחי לשחרור מתשלום.

{{ח:סעיף|3|תנאים לכיסוי ביטוחי}}
{{ח:ת}} על כיסויים ביטוחיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, יחולו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בכיסוי ביטוי לסיכוני מוות, בכיסוי ביטוחי לסיכוני נכות ובכיסוי ביטוחי לשחרור מתשלום יבוטח עמית פעיל בלבד;
{{ח:תת|(2)}} כיסוי ביטוחי לסיכוני נכות יכלול כיסוי ביטוחי לשחרור מתשלום;
{{ח:תת|(3)}} סכום השחרור מתשלום לא יעלה על הגדלת היתרת הצבורה או על המשך הכיסוי הביטוחי, שהיו צפויים לאותו עמית לולא איבד את כושרו לעבוד ובהתאם לשיעור הנכות שנקבע לו;
{{ח:תת|(4)}} סכום קצבת הנכות לא יעלה על 75% מן השכר המבוטח בקופת הגמל, אלא אם כן נקבע בהסדר הביטוחי שיעור העולה על השיעור האמור למי שהיה זכאי לקבל תשלומים בשל ביטוח סיעודי, ובלבד שהשיעור האמור אינו עולה על 100% מן השכר המבוטח בקופת הגמל; לעניין זה, ”תשלומים בשל ביטוח סיעודי“ – תשלומים שהיו משולמים בידי מבטח בשל מקרה ביטוח אילו היה העמית מבוטח בפוליסת ביטוח סיעודי שהתיר הממונה;
{{ח:תת|(5)}} כיסוי ביטוחי לסיכוני נכות, כיסוי ביטוחי לשחרור מתשלום וכל אחד ממרכיביהם, הנרכש באמצעות חברה מנהלת, לא יהיה חופף, במועד הרכישה, לכיסוי ביטוחי כאמור או לאחד ממרכיביו, הנרכש באמצעות החברה המנהלת או הקיים בתקנון קופת הגמל;
{{ח:תת|(6)}} כיסויים ביטוחיים ייקבעו כך שהעלות המצטברת בשל סך כול הכיסויים האמורים, בעד תקופת הביטוח של עמית עד לכל אחד ממועדי תשלום דמי הביטוח, לא תעלה על 35% מסך כל ההפקדות למרכיב התגמולים עד לאותו מועד, והכל לפי שיעור ההפקדות למרכיב התגמולים.

{{ח:סעיף|4|שמירת כיסוי ביטוחי|תיקון: תש״ף, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(1)}} –
{{ח:תתת|(1)}} חברה מנהלת תנכה את עלות כיסוי ביטוחי מיתרתו הצבורה של עמית לשם שמירת אותו כיסוי ביטוחי, זולת אם הורה העמית אחרת, וזאת למשך תקופה שאינה עולה על חמישה חודשים מן החודש שבו הסתיימה תקופת ההפקדות כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(בתקופת הוראת השעה):}} חברה מנהלת תנכה את עלות כיסוי ביטוחי מיתרתו הצבורה של עמית לשם שמירת אותו כיסוי ביטוחי, זולת אם הורה העמית אחרת, וזאת למשך תקופה של שנים עשר חודשים מן החודש שבו הסתיימה תקופת ההפקדות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} עמית יהיה רשאי להפקיד סכום בגובה עלות כיסוי ביטוחי בקופת הגמל או להורות לחברה המנהלת לנכות את עלות אותו כיסוי ביטוחי מיתרתו הצבורה לצורך המשך שמירת הכיסוי האמור, למשך תקופה שאורכה כתקופת ההפקדות הרצופה האחרונה של העמית להגדלת יתרתו הצבורה בקופת הגמל, ובלבד שאינה עולה על 24 חודשים מן החודש שבו הסתיימה תקופת ההפקדות כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בתקופת הוראת השעה):}} אם יתרתו הצבורה של עמית נמוכה מעלות הכיסוי הביטוחי הצפויה לאורך התקופה הקבועה בפסקה (1), תשלח החברה המנהלת לעמית הודעה בכתב בדבר התקופה שבה יישמר הכיסוי הביטוחי בתוקף ובדבר זכותו להפקיד סכום הגובה עלות הכיסוי בקופת גמל לצורך המשך שמירת הכיסוי האמור.
{{ח:תת|(ב)}} משך העמית כספים ממרכיב התגמולים בקופת הגמל, כולם או חלקם, או העביר את יתרתו הצבורה או חלק ממנה לקופת גמל אחרת, לא יחול האמור בתקנה משנה (א)(2).

{{ח:סעיף|4א|שמירת כיסוי ביטוחי בהפחתת שכר|תיקון: תש״ף, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בתקופת הוראת השעה):}}
{{ח:תת|(א)}} עמית שהופחת שכרו המבוטח, רשאי, בתקופה שתחילתה במועד הפחתת שכרו ולמשך שלושה חודשים, להורות לחברה המנהלת לנכות מיתרתו הצבורה או להפקיד בקופת גמל סכום בגובה עלות כיסוי ביטוחי בעד כיסוי ביטוחי לסיכוני מוות, כיסוי ביטוחי לסיכוי נכות וכיסוי ביטוחי לשחרור מתשלום, לשם שמירת אותו כיסוי ביטוחי שלו היה זכאי אלמלא הופחת שכרו המבוטח, וזאת למשך שנים עשר חודשים או לתקופה שבה הופחת שכרו המבוטח כאמור, המוקדם מבין השניים.
{{ח:תת|(ב)}} חברה מנהלת תשלח לעמיתיה הודעה בכתב בדבר זכותם להפקיד סכום בגובה עלות הכיסוי הביטוחי או להורות על ניכוי הסכום מיתרתם הצבורה לצורך שמירה על כיסוי ביטוחי במקרה של הפחתת שכר כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} חברה מנהלת תאפשר לעמית שהופחת שכרו המובטח, לשוב ולרכוש את אותו כיסוי ביטוחי שלו היה זכאי אלמלא הופחת שכרו המבוטח ולהגדיל את שכרו המבוטח לפי ההסדר הביטוחי החל עליו ערב הפחתת השכר, תוך מתן רצף ביטוחי בלא בחינה מחודשת של מצב רפואי קודם ובלא תקופת אכשרה, וזאת במהלך תקופה של שנים עשר חודשים מהמועד שבו הופחת שכרו של העמית כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין תקנה זו, ”עמית שהופחת שכרו המבוטח“ – עמית שהופחת שכרו בעשרים אחוזים לפחות ביחס לשכרו המבוטח, החל משכרו המבוטח בעד חודש פברואר 2020 או לאחריו.

{{ח:סעיף|5|תנאים לביטוח חיים קבוצתי של קופת גמל לא משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח}}
{{ח:ת}} חברה מנהלת של קופת גמל לא משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח רשאית לרכוש בעבור עמיתי הקופה כיסויים ביטוחיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, במסגרת ביטוח חיים קבוצתי או ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי ובהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבטח ייבחר בהליך תחרותי שאישר דירקטוריון של החברה המנהלת, הנותן לכל המשתתפים בהליך הזדמנות שווה; חברה מנהלת רשאית לבחור מבטח שהוא צד קשור, אם ראתה כי הציע את התנאים המיטיבים ביותר;
{{ח:תת|(2)}} דמי הביטוח בשל מבוטח מסוים יחושבו, בין השאר, לפי הסכום המבוטח, גיל המבוטח ומינו;
{{ח:תת|(3)}} בביטוח חיים קבוצתי תהיה החברה המנהלת בעלת הפוליסה, העמית יהיה המבוטח וקופת הגמל תהיה הנהנית;
{{ח:תת|(4)}} בביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי, תהיה החברה המנהלת בעלת הפוליסה והמבוטח והנהנה יהיה העמית, למעט לעניין שחרור מתשלום שלעניינו תהיה קופת הגמל הנהנית; ואולם סכום השחרור מתשלום יופקד או ייזקף, לפי העניין, בחשבונו של העמית בקופת הגמל;
{{ח:תת|(5)}} סכומי הביטוח שקופת הגמל זכאית להם לפי פוליסת ביטוח חיים קבוצתית, יופקדו בחשבונו של העמית בקופה, וישולמו בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 23|סעיף 23 לחוק}}, לזכאים לכך לאחר מותו.

{{ח:סעיף|6|תנאים לביטוח חיים קבוצתי של קרן השתלמות}}
{{ח:ת}} חברה מנהלת של קרן השתלמות רשאית לרכוש מכספי קרן ההשתלמות ביטוח חיים קבוצתי בעבור עמיתי הקרן, בתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} קיום האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(1)}};
{{ח:תת|(2)}} הסכום המבוטח לא יהיה גבוה מפי ארבעה מן היתרה הצבורה לזכותו של העמית בקרן ההשתלמות או מסכום של 179,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם; הסכום הנקוב בפסקה זו יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי שחל במדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי לעומת המדד שפורסם לחודש ינואר 2012;
{{ח:תת|(3)}} החברה המנהלת תהיה בעלת הפוליסה, קרן ההשתלמות תהיה הנהנית והמבוטח יהיה העמית;
{{ח:תת|(4)}} סכומי הביטוח שקרן ההשתלמות זכאית להם לפי פוליסת ביטוח חיים קבוצתית, יופקדו בחשבונו של העמית בקרן, וישולמו בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 23|סעיף 23 לחוק}} לזכאים לכך לאחר מותו.

{{ח:סעיף|7|דמי ביטוח|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} כיסוי ביטוחי לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(2) עד (4)}} לא יינתן בלא תשלום של דמי ביטוח.
{{ח:תת|(ב)}} דמי ביטוח בעד כיסוי ביטוחי לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(2) עד (4)}} ישולמו מההפקדות בעד העמית לקופת הגמל, למעט שמירת כיסוי ביטוחי לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(א)}}; לעניין זה לא יהיה ניתן לגבות דמי ביטוח ממרכיב הפיצויים או מדמי הניהול שגובה החברה המנהלת.
{{ח:תת|(ג)}} דמי ביטוח של מבטח שהוא צד קשור לחברה המנהלת, יהיו בגובה דמי הביטוח הנהוגים אצל המבטח בפוליסה דומה למבוטחים בעלי מאפיינים דומים.

{{ח:סעיף|8|תחילה, תחולה וסייגים לתחולה|תיקון: תשע״ד, תש״ף, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} קופת גמל לא משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח וקרן השתלמות – ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013);
{{ח:תתת|(2)}} לגבי קופת גמל אחרת – ביום כ״ג בתמוז התשע״ג (1 ביולי 2013), והן יחולו על הסדר ביטוחי הממומן מדמי ביטוח הנגבים מנכסי קופת גמל או מתשלומים לקופת גמל, למן יום התחילה הנקוב בפסקה (1) או (2), לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), תקנות אלה לא יחולו על פוליסות ביטוח –
{{ח:תתת|(1)}} ששווקו עד מועד התחילה כאמור בתקנת משנה (א) (להלן – יום התחילה), ושמתקיימים בהן התנאים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 45|תקנה 45 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ״ד–1964}} (להלן – תקנות מס הכנסה), לפני ביטולה;
{{ח:תתת|(2)}} שמתקיימים בהן התנאים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)#סעיף 31|תקנה 31 לתקנות מס הכנסה}}, לפני ביטולה, ולגבי עמיתים שהיו מבוטחים בפוליסות כאמור ביום התחילה, בין שהפוליסות האמורות שווקו להם לפני יום התחילה ובין לאחריו;
{{ח:תתת|(3)}} שלא מתקיימים בהן התנאים שבפסקה (1) או (2), ואשר שווקו במסגרת הסכם לביטוח משלים שנחתם לפני יום י״ז בכסלו התשע״ג (1 בדצמבר 2012) – עד תום תקופת הביטוח כאמור בפוליסת הביטוח; לעניין זה יראו את מועד חידוש פוליסת הביטוח כתום תקופת הביטוח ואת מועד חידוש הסכם לביטוח משלים כמועד חתימתו.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בתקופת הוראת השעה):}}
{{ח:תת}} על אף האמור בתקנה משנה (ב)(1), לגבי קופות ביטוח ששווקו עד יום כ״ג בתמוז התשע״ג (1 ביולי 2013), למעט פוליסות קלאסיות, ועל אף האמור בתנאי ההסדר הביטוחי, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חברה מנהלת תנכה את עלות כיסוי ביטוחי בעד כיסוי ביטוחי לסיכוני מוות, כיסוי ביטוחי לסיכוי נכות וכיסוי ביטוחי לשחרור מתשלום מיתרתו הצבורה של עמית לא פעיל לשם שמירת אותו כיסוי ביטוחי, זולת אם הורה העמית אחרת, וזאת למשך תקופה של שנים עשר חודשים מהחודש שבו הסתיימה תקופת ההפקדות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} עמית לא פעיל רשאי להפקיד סכום בגובה עלות כיסוי ביטוחי בקופת הגמל או להורות לחברה המנהלת לנכות את עלות אותו כיסוי ביטוחי מיתרתו הצבורה, בעד כיסוי ביטוחי לסיכוי מוות, כיסוי ביטוחי לסיכוי נכות וכיסוי ביטוחי לשחרור מתשלום, לצורך המשך שמירת הכיסוי האמור, למשך תקופה שאורכה כתקופת ההפקדות הרצופה האחרונה של העמית להגדלת יתרתו הצבורה בקופת הגמל, ובלבד שאינה עולה על עשרים וארבעה חודשים מן החודש שבו הסתיימה תקופת ההפקדות כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} חברה מנהלת תשלח לעמית לא פעיל, כאמור בפסקה (1), הודעה בכתב בדבר הגבייה הצפויה לשם שמירת הכיסוי הביטוחי ועל האפשרות לבטל כיסוי זה;
{{ח:תתת|(4)}} אם יתרתו הצבורה של עמית נמוכה מעלות הכיסוי הביטוחי הצפויה לאורך התקופה הקבועה בפסקה (1), תשלח החברה המנהלת לעמית הודעה בכתב בדבר התקופה שבה יישמר הכיסוי הביטוחי בתוקף ובדבר זכותו להפקיד סכום בגובה עלות הכיסוי בקופת גמל לצורך המשך שמירת הכיסוי האמור;
{{ח:תתת|(5)}} משך העמית כספים ממרכיב התגמולים בקופת הגמל, כולם או חלקם, או העביר את יתרתו הצבורה או חלק ממנה לקופת גמל אחרת, לא יחול האמור בפסקה (2);
{{ח:תתת|(6)}} עמית שהופחת שכרו המבוטח, רשאי, בתקופה שתחילתה במועד הפחתת שכרו ולמשך שלושה חודשים, להורות לחברה המנהלת לנכות מיתרתו הצבורה או להפקיד בקופת גמל סכום בגובה עלות כיסוי ביטוחי בעד כיסוי ביטוחי לסיכוני מוות, כיסוי ביטוחי לסיכוי נכות וכיסוי ביטוחי לשחרור מתשלום, לשם שמירת אותו כיסוי ביטוחי שלו היה זכאי אלמלא הופחת שכרו המבוטח, וזאת למשך שנים עשר חודשים או לתקופה שבה הופחת שכרו המבוטח כאמור, המוקדם מבין השניים;
{{ח:תתת|(7)}} חברה מנהלת תשלח לעמיתיה הודעה בכתב בדבר זכותם להפקיד סכום בגובה עלות הכיסוי הביטוחי או להורות על ניכוי הסכום מיתרתם הצבורה, לצורך שמירה על כיסוי ביטוחי במקרה של הפחתת שכר כאמור בפסקה (א);
{{ח:תתת|(8)}} חברה מנהלת תאפשר לעמית שהופחת שכרו המבוטח, לשוב ולרכוש את אותו כיסוי ביטוחי שלו היה זכאי אלמלא הופחת שכרו המבוטח ולהגדיל את שכרו המבוטח לפי ההסדר הביטוחי החל עליו ערב הפחתת השכר, תוך מתן רצף ביטוחי בלא בחינה מחודשת של מצב רפואי קודם ובלא תקופת אכשרה, וזאת במהלך תקופה של שנים עשר חודשים מהמועד שבו הופחת שכרו של העמית כאמור;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין תקנה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עמית שהופחת שכרו המבוטח“ – עמית שהופחת שכרו בעשרים אחוזים לפחות ביחס לשכרו המבוטח החל משכרו המבוטח בעד חודש פברואר 2020 או לאחריו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פוליסה קלאסית“ – הסדר ביטוחי ששווק עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) וההפקדה, סכום הביטוח וסכום החיסכון לתום תקופה הקבועים באותו הסדר, צמודים למדד וקבועים מראש במועד ההצטרפות לביטוח, בלא אפשרות לזיכוי נפרד של כל אחד ממרכיבי ההפקדה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”הסכם לביטוח משלים“ – הסכם למתן כיסויים ביטוחיים נוספים על אלה הניתנים במסגרת תקנון קופת הגמל.

{{ח:חתימות|כ״ז בכסלו התשע״ג (11 בדצמבר 2012)}}
* '''יובל שטייניץ'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>noui177cv3vrbej4j1ygm7ea7b2pqwl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Shahar9261/טיוטה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>380784</id>
    <revision>
      <id>1418674</id>
      <parentid>1418512</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T04:41:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="75" xml:space="preserve">נועד למקרה שאני אצטרף לעשות טיוטות למשהו.</text>
      <sha1>4f4ngf9fzra1eu38zbbtcn8elb02oxr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>381052</id>
    <revision>
      <id>1418611</id>
      <parentid>1368908</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:30:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="77278" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ&quot;ג-1993

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 841|תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון)|5523)); ((תשנ&quot;ז, 276|תיקון|5801)), ((948|תיקון מס' 2|5843)); ((תשס&quot;א, 186|תיקון|6071)); ((תשס&quot;ח, 388|תיקון|6641)); ((תש&quot;ע, 1130|הוראת שעה|6893)); ((תשע&quot;ג, 234|תיקון|7187)); ((תשפ&quot;ב, 2234|הוראת שעה|10035)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3]], [[+|4]] [[+|ו-5]] [[=החוק|לחוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
----
((בנוסח זה משולבת הוראת שעה מיום לעניין עסקה שהוגשה לגביה בקשה לאישור פטור שניתן לפי [[תקנה 30]] במהלך תקופה של שנתיים מיום 2.3.2022 (להלן - התקופה הקובעת), ואם עילת הפטור של העסקה אינה מותנית באישור פטור - לעניין עסקה שחברה ממשלתית כהגדרתה [[בתקנה 22]] פנתה לספק לצורך התקשרות (להלן - הוראת השעה).))

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות כלליות (תיקון: תשע&quot;ג)
: בתקנות אלה -
:- &quot;חוק החברות הממשלתיות&quot; - [[חוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;מכרז&quot; - מכרז פומבי או מכרז סגור;
:- &quot;מכרז סגור&quot; - מכרז לצורותיו השונות, שבו הפניה להזמנת הצעות נעשית למציעים מסוימים בלבד;
:- &quot;מסמכי המכרז&quot; - כאמור [[בתקנה 12]];
:- &quot;סכום העסקה&quot; - הסכום הנקוב בחוזה, כולל מסים;
:- &quot;פרוייקט&quot; - משימה בנושאי פיתוח, ייצור או בניה, המורכבת מקבוצה של תת מערכות המתלכדות למערכת אחת;
:- &quot;ספק&quot; - ספק טובין, מבצע עבודה או נותן שירותים.

== פרק ב': משרד הבטחון ==

@ 2. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;משרד הבטחון&quot; - לרבות צבא-הגנה-לישראל;
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד הבטחון;
:- &quot;הוראות משרד הבטחון&quot; - הוראות מינהל הנקבעות בידי המנהל ולענין ביצוע תקנות אלה - בידי המנהל בהתייעצות עם החשב הכללי;
:- &quot;יחידת סמך&quot; - יחידה במשרד הבטחון [[#1|כמשמעות &quot;יחידת סמך&quot; בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]], המנוהלת מכוח הוראות משרד הבטחון כמשק סגור ושבניהולה והפעלתה מופעלים בעיקר שיקולים עסקיים;
:- &quot;מכרז רגיל&quot; - מכרז שהזוכה בו נבחר כאמור [[בתקנה 14(ג)]];
:- &quot;מכרז מיוחד&quot; - כאמור [[בתקנה 7]];
:- &quot;ועדת פטור&quot; - ועדה לפטור ממכרז אשר מונתה לפי [[תקנה 8]];
:- &quot;החשב הכללי&quot; - החשב הכללי במשרד האוצר.

@ 2א. העדפת התקשרויות במכרז (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) משרד הביטחון יעדיף, ככל האפשר, לבצע התקשרויות בדרך של מכרז פומבי, גם מקום שהותר לו לפי תקנות אלה לבצע את אותן התקשרויות שלא בדרך של מכרז פומבי.
: (ב) החלטה של משרד הביטחון לבצע התקשרות בדרך של מכרז סגור תיעשה לפי תקנות אלה, לאחר בחינת האפשרות לערוך מכרז פומבי וככל שמוצדק וסביר בנסיבות העניין לבצע את ההתקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי.
: (ג) החלטה של משרד הביטחון לבצע התקשרות שלא בדרך של מכרז, תתקבל לפי תקנות אלה לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, וככל שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין.
: (ד) משרד הביטחון יעשה כל שאפשר כדי שהתקשרות לא תהפוך דחופה, באופן המצריך את עשייתה בפטור ממכרז לפי [[תקנה 3(12)]].

@ 3. פטור מחובת מכרז (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ח, תש&quot;ע, תשע&quot;ג)
: לא תהיה חובה על משרד הבטחון לערוך מכרז לגבי עסקה אם היא אחת מאלה:
: (1) עסקה שסכומה אינו עולה על 22,000 שקלים חדשים, או עסקה שסכומה עולה על 22,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 55,000 שקלים חדשים אם בשנת התקציב שבה נעשית העסקה לא נערכה עסקה קודמת ללא מכרז בין משרד הבטחון לבין אותו מתקשר בנושא זהה; משרד הבטחון רשאי לחרוג עד 10 אחוזים מהסכומים האמורים;
: (2) עסקה לרכש של טובין או שירותים או לביצוע עבודה שנעשית עם הספק היחיד בישראל של אותם טובין או שירותים או עם בעל היכולת הטכנולוגית או המדעית או התשתית היחיד בישראל לביצוע אותה עבודה או אותו שירות, והכל אם ניתנה חוות דעת בכתב של גורם מקצועי במשרד הבטחון שנקבע לכך על היות אותו ספק יחיד בישראל וכאשר אין מקום לעריכת מכרז בהשתתפות מציעים ממדינת חוץ; עלה סכום העסקה על 1,800,000 שקלים חדשים, טעון הפטור גם אישור המנהל;
: (3) עסקה עם בעל רעיון חדשני וייחודי בתחום הביטחוני, שפנה מיוזמתו, לבחינת הרעיון או לפיתוחו הראשוני, ובלבד שוועדת פטור החליטה, מטעמים שיירשמו, שאין מקום לפנייה לקבלת רעיונות מגורמים נוספים או שנעשתה פנייה כאמור והיא לא נענתה; הפטור טעון גם אישור המנהל;
: (4) עסקה עם הקונה בכוח היחיד בישראל של עודפי טובין מסויימים, אם ניתנה חוות דעת בכתב של גורם מקצועי במשרד הבטחון שנקבע לכך על היות אותו קונה יחיד בישראל;
: (5) עסקה שביצועה כרוך בשימוש בקו ייצור, שמשיקולים בטחוניים יש ענין לקיימו באופן רצוף, כאשר יש מקום להניח שקיום מכרז לגבי עסקאות כאמור יגרום לסגירתו של הקו;
: (6) עסקה נוספת, המהווה המשך לעסקה ראשונה, הנערכת בתוך שלוש שנים ממועד העסקה הראשונה מטעמים של חסכון או יעילות ובתנאים שאינם גרועים למזמין מאלה שבעסקה הראשונה (בפסקה זו - עסקת המשך); נעשתה העסקה הראשונה שלא בעקבות מכרז, טעון הפטור לעסקת המשך בסכום העולה על 1,800,000 שקלים חדשים גם אישור המנהל; שווין המצטבר של כל עסקאות ההמשך לא יעלה על שווי העסקה הראשונה; עלה שווין המצטבר של עסקאות ההמשך על חמישים אחוז משווי העסקה הראשונה, טעונה עסקת ההמשך אישור המנהל; המנהל רשאי, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, לאשר עסקת המשך אף אם היא נעשית לאחר שלוש שנים ממועד העסקה הראשונה ואף אם עלה שווין המצטבר של כל עסקאות ההמשך על שווי העסקה הראשונה; בפסקה זו, &quot;שווי העסקה הראשונה&quot; - שוויה במועד כל אחת מעסקאות ההמשך;
: (7) עסקה למימוש אופציה של משרד הבטחון הכלולה בחוזה שנכרת בעקבות מכרז; עסקה כאמור הנעשית לאחר תום שלוש שנים ממועד כריתת החוזה בו כלולה האופציה, טעונה אישור ועדת פטור;
: (8) עסקאות המשך בין אותם צדדים, הנערכות מטעמים של חיסכון או יעילות במסגרת פרויקט אחד, עד לסיום הפרויקט;
: (9) עסקה הנערכת מטעמים של אחידות, חסכון או יעילות עם קבלן משנה או ספק משנה של מי שההתקשרות עמו בוטלה מכל סיבה, להשלמת ההתקשרות שבוטלה, ובלבד שקבלן המשנה או ספק המשנה הועסק בהיקף מהותי במסגרת ההתקשרות שבוטלה ושהעסקה היא בתנאים שאינם גרועים למזמין מאלה שבהתקשרות שבוטלה;
: (10) עסקה הנערכת מטעמים של אחידות, חסכון או יעילות עם מתכנן לגבי תכנון הנדסי של תוספת או שינוי במתקן שהוא תכנן, ובלבד שתנאי העסקה אינם גרועים למזמין מאלה של העסקה לתכנון המתקן המקורי (להלן בתקנת משנה זו - העסקה המקורית) ושסכומה אינו עולה על 50% מסכום העסקה המקורית, על פי ערכה המשוערך למועד העסקה הנוספת;
: (11) עסקה לרכישת רכיבים למכלולים קיימים ברשות משרד הבטחון או לאחזקתם, עם יצרן המכלול או עם היצרן המקורי של הרכיב שהוא המורשה היחיד בידי יצרן המכלול, או עסקה לאחזקת מכלולים, כאמור, עם יצרן המכלול או עם המורשה היחיד בידו, והכל כאשר ביצוע העסקה עם ספק אחר עלול לפגוע בהפעלה תקינה של המכלול; פטור לעסקה כאמור בסכום העולה על 1,800,000 שקלים חדשים, טעונה גם את אישור המנהל;
: (12) עסקה שההתקשרות בה נדרשת בדחיפות, לרבות לשם היענות לצרכים מבצעיים או לצרכי אימונים בצבא-הגנה-לישראל, כאשר הדחיפות אינה מאפשרת קיום מכרז לגבי העסקה ללא גרימת נזק של ממש; בעסקה שסכומה עולה על 1,800,000 שקלים חדשים טעון הפטור גם את אישור המנהל ובעסקה שסכומה נמוך מ-1,800,000 שקלים חדשים תימסר למנהל הודעה על הפטור;
: (13) עסקה לרכש טובין או שירותים חיוניים שצפוי קושי ליבאם במצבי חירום, אשר מטעמים של בטחון המדינה צריך שיהיה להם יותר מספק אחד בישראל ויש למנוע יצירת מונופול העלול לפגוע ברציפות אספקתם למשרד הבטחון; הודעה על הפטור מחובת מכרז תימסר למנהל;
: (14) עסקה עם רשות מקומית לקבלת שירותים במסגרת תפקידי הרשות המוגדרים על פי דין;
: (15) עסקה עם חברה ממשלתית, חברה בת ממשלתית או חברה מעורבת כמשמעותן [[בחוק החברות הממשלתיות]], או עם תאגיד אחר כאמור [[בסעיף 60 לחוק האמור]] (להלן בתקנת משנה זו - החברה הממשלתית), באישור המנהל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
:: (א) החברה הממשלתית מהווה על-פי מסמכי היסוד שלה ועל-פי החלטת הממשלה שהקימה אותה, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה והעסקה נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או החברה מבצעת מטלה או שירות שהוטלו עליה על פי דין, או מספקת שירות או מצרך חיוניים לציבור, והעסקה נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה;
:: (ב) העסקה נעשית למטרה ייחודית, אשר תושג באופן הטוב והמתאים ביותר אם תבוצע בידי החברה הממשלתית עקב שליטת המדינה בחברה; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:: (ג) קיימת חברה ממשלתית אחת בלבד לביצוע המטלות האמורות בפסקת משנה (א); קיימות מספר חברות לענין זה - ייערך מכרז סגור ביניהן;
:: (ד) החברה הממשלתית התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן העסקה עם משרד הבטחון, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו [[ובתקנות 4]] [[ו-5]] ואם התקיימו - תיעשנה ההתקשרויות בהתאם [[4|לתקנות האמורות]], בשינויים המחוייבים;
: (15א) עסקה עם חברה ממשלתית, כמשמעותה בפסקה (15), אשר שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדיה זכאים על פי כל דין לגימלה או לתגמול בשל נכות או לקיצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה, באישור המנהל, או מי שהוא הסמיך;
: (16) עסקה עם תאגיד שהוקם בחוק או לפיו במסגרת תפקידי התאגיד או סמכויותיו על פי החיקוק שהקימו, ובלבד שההתקשרות הינה באישור המנהל ונתקיימו התנאים האמורים בפסקה (15)(ב) עד (ד), בשינויים המחוייבים;
: (17) עסקה, על פי החלטת הממשלה, עם תאגיד במטרה להעביר אליו מטלות של יחידה ממשלתית, עם עובדים או נכסים של אותה יחידה, והעסקה היא להעברת העובדים או הנכסים או לביצוע אותן מטלות, לתקופה שיאשר המנהל ושלא תעלה על שלוש שנים;
: (18) עסקה עם האגודה למען החייל לקבלת שירותים לרווחת החיילים בתמורה שאינה עולה על התמורה המקובלת בשוק החפשי לאותם שירותים;
: (18א) עסקה לביצוע מיזם אשר יפעל בלא כוונת רווח, למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או למטרה דומה, ובלבד שהעסקה נעשית עם מי שתורם מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם;
: (19) עסקה לביצוע מטרות ציבוריות עם הקרן הקיימת לישראל, או עם ג'וינט ישראל (להלן בתקנה זו - מוסד לאומי), או תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל, והכל באישור המנהל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
:: (א) המוסד הלאומי מממן עשרים וחמישה אחוזים או יותר ולענין תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל - חמישים אחוזים או יותר מערך העסקה, לפי מחירי שוק, ממקורות שאינם תקציב המדינה;
:: (ב) המוסד הלאומי או תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל התחייבו כי התקשרויותיהם עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן העסקה עם משרד הבטחון, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו [[ובתקנות 4]] [[ו-5]] ואם התקיימו - תיעשנה ההתקשרויות בהתאם [[4|לתקנות האמורות]], בשינויים המחוייבים;
:: בפסקה זו, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
: (20)(א) עסקה עם הסוכנות היהודית או עם ההסתדרות הציונית לביצוע מטרות ציבוריות;
:: (ב) עסקה עם קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, עם המגבית המאוחדת לישראל או עם המגבית המאוחדת לישראל בקנדה, לביצוע מטרות ציבוריות;
: (21) עסקה לרכישת טובין, לשם יצואם למדינת חוץ עם ספק בישראל שמדינת החוץ בחרה בו והתנתה שההתקשרות עמו תיעשה בידי משרד הבטחון, ובלבד שמשרד הבטחון לא נטל על עצמו התחייבויות שאין להן כיסוי בהתחייבויות הספק בישראל כלפיו;
: (22) עסקה לרכישת שירותי בריאות או אשפוז במוסדות רפואיים המיועדים לחיילי צה&quot;ל, ואולם תהיה חובה לפנות לקבלת הצעות ממוסדות הרפואה העוסקים בתחום נושא העסקה וההתקשרות תיעשה עם הספקים באופן המעניק את מרב היתרונות למזמין;
: (23) עסקה לרכישת תרופות, שירותי בריאות או אשפוז או שירותי סיעוד או רווחה אישיים לזכאי אגף השיקום במשרד הבטחון;
: (24) עסקה לרכישת שירותים או טובין ייחודיים שענינם תרבות, אמנות, בידור או הווי, או עסקה לרכישת שירותי השכלה או הכשרה מקצועית, לפי תכנית נותן השירות כאשר לא קיימת אפשרות לקיים מכרז לגביה;
: (25) עסקה לביצוע שירותי הסעה באוטובוסים, במוניות או בטיוליות, או לביצוע שירותי הובלה או שינוע ברכב משא או בציוד מכני כבד, כאשר התמורה בעבור שירותים אלה ותנאיהם נקבעים מראש על ידי המזמין והשירותים ניתנים על ידי כל הספקים העונים על התנאים המקדימים לנתינתם והמעוניינים לספקם, והכל למעט שירותים קבועים; בפסקה זו, &quot;שירות קבוע&quot; - שירות המתקיים באופן קבוע תקופה של שישה חודשים לפחות;
: (25א) עסקה לרכישת פירות וירקות טריים בשווקים סיטוניים לגבי כמות שלא ניתן לרוכשה על פי מכרז;
: (26) עסקה לשכירת מקרקעין לתקופה של פחות מחמש שנים, ובלבד ששטח המקרקעין אינו עולה על 500 מ&quot;ר ודמי השכירות אינם עולים על מה שקבע שמאי ממשלתי;
: (27) עסקה לרכישת בעלות או זכות אחרת במקרקעין בשביל משרד הבטחון, שאינה פטורה מחובת מכרז לפי פסקה (26), כאשר למקרקעין נושא העסקה אין חלופה העונה על צרכי מערכת הבטחון או כאשר קיום מכרז לגבי העסקה עלול לפגוע בביצוע מטלות מערכת הבטחון, או עסקה שענינה מכירת זכויות במקרקעין של דייר מוגן לפי [[חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]]; הפטור טעון גם את אישור ראש האגף הנוגע בדבר;
: (28) עסקה להעברת זכות בעלות או חכירה, במקרקעין שברשות משרד הבטחון כמפורט להלן:
:: (א) העברת זכות כאמור, בדירה או במקרקעין שיש עליהם מבנה למגורים (להלן בפסקת משנה זו - מקרקעין), למי שהוא זכאי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון או אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון וגר באותה דירה או באותם מקרקעין, בהמלצת ראש האגף הנוגע בדבר; לא נעשו בדירה או במקרקעין התאמות מיוחדות לזכאי כאמור עמו נעשית העסקה, טעון הפטור גם את אישור המנהל;
:: (ב) העברת זכות כאמור, בדירת מגורים למי שהוא חייל בשירות קבע בצה&quot;ל או עובד מערכת הבטחון וגר באותה דירה, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שיקבע שמאי מקרקעין ממשלתי; הפטור טעון גם את אישור המנהל; הפטור שבפסקה זו לא יחול על העברת זכות כאמור בדירות מגורים במרכז הארץ או בשטח השיפוט של עיריית אילת; לענין זה, &quot;מרכז הארץ&quot; - מחוזות ירושלים, חיפה, המרכז ותל-אביב, בהתאם [[להודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאור גבולותיהם]] לפי [[סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]];
: (28א) עסקה להענקת זכויות שימוש בקרקע בתוך שטחים המוחזקים בידי צבא הגנה לישראל, לפי המלצת מינהל מקרקעי ישראל על פי הכללים [[שבתקנה 25(7) לתקנות חובת המכרזים, התשנ&quot;ג-1993]];
: (29) עסקת מכר עם קונה בישראל או עם קונה שהוא תושב מדינת חוץ, הפונה מיוזמתו, לגבי טובין שהם עודפים ושמשרד הבטחון פרסם ברשימות הפתוחות לעיון הציבור שהוא מוכר טובין מסוגם, אלא אם כן קיימת מגבלה בטחונית לכך, ובלבד שבעת ביצוע העסקה לא היתה פניה של קונים נוספים לגביה, ושהתמורה בעדה לא תפחת מהמחיר שקבעה ועדה לקביעת מחירי עודפים, הפועלת במשרד הביטחון; לענין פסקה זו &quot;טובין&quot; - [[#1|כמשמעות &quot;ציוד בטחוני&quot; או &quot;ידע בטחוני&quot; בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יצוא ציוד בטחוני וידע בטחוני), התשנ&quot;ב-1991]];
: (30) עסקת מכר, המתבצעת במהלך העסקים הרגיל של ההוצאה לאור של משרד הבטחון ובתחום עיסוקה, על פי מחירון ידוע;
: (31) עסקת ביטוח עם מי שאינו תושב ישראל או עם תאגיד שלא התאגד בישראל לפי הדין הישראלי ואשר ניהולו השוטף ומרכז עסקיו אינם בישראל (להלן בפסקת משנה זו - גורם חוץ), כאשר לא ניתן לבצע העסקה בישראל או כאשר לביצוע העסקה בישראל נדרש ביטוח משנה מיוחד מגורם חוץ;
: (32) עסקה למכירת כלי רכב של מערכת הבטחון לזכאי אגף השיקום במשרד הבטחון על פי המלצה של אגף השיקום, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שקבע שמאי;
: (33) עסקה עם נכה צה&quot;ל לניהול מזנון במשרד הבטחון, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון;
: (34) עסקה עם מי שאינו עובד המדינה שענינה מינוי מומחים רפואיים וועדות רפואיות או ועדות לקביעת דרגת נכות;
: (35) עסקה לביצוע עבודת אדריכלות, עריכת דין, יעוץ כלכלי או ראיית חשבון; או עסקה לביצוע עבודה מקצועית אחרת הדורשת ידע, מומחיות או כישורים מיוחדים או יחסי אמון מיוחדים, לרבות מחקר, עבודה ספרותית, תכנון הנדסי, פיקוח הנדסי, חקירות פרטיות, אקטואריה, ניתוח מערכות לשימושים ביטחוניים או תיכנות לשימושים ביטחוניים, שמאות, יעוץ רפואי, יעוץ הנדסי לעבודות בינוי, עיצוב או גרפיקה, והכל כאשר התמורה היא לפי תעריף הידוע למועמדים; עסקה כאמור בפסקה זו תיערך לאחר בדיקת מספר הצעות והפניה לספקים, אם מתקיימת, ובחירתם ייעשו, ככל הניתן, בסבב מחזורי, והכל בהגינות ובמטרה להבטיח את מרב היתרונות למזמין;
: (36) עסקה אשר גילויה עלול לפגוע פגיעה מהותית בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה, בבטחון הציבור, בסוד מסחרי או בסוד מקצועי של המזמין, ובלבד שהמנהל אישר זאת;
: (37) עסקה שלגביה נתקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז, ובלבד שועדת פטור המליצה מטעמים מיוחדים שיירשמו לפטור אותה מחובת מכרז ושר הבטחון אישר זאת.

@ 4. פטור מחובת מכרז לעסקת חוץ (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ג)
: נוסף על האמור [[בתקנה 3]], לא תהיה חובה על משרד הבטחון לערוך מכרז לגבי עסקה עם תושב מדינת חוץ או לגבי עסקה שביצועה במדינת חוץ בהתקיים אחד מאלה:
: (1) העסקה נעשית בכספי סיוע ממדינת חוץ ומבוצעת במדינת חוץ או כאשר המדינה המסייעת התנתה שהעסקה תבוצע עם ספק או ספקים מסויימים, ואולם בעסקאות לרכישת טובין או שירותים תהיה חובה לפנות לקבלת הצעות בכתב משלושה ספקים לפחות, אם ישנם, למעט כאשר העסקה נעשית עם מערכת בטחון של מדינת חוץ או באמצעותה או עם ספק נדרש או כאשר קיימת עילת פטור מחובת מכרז לגבי העסקה על פי [[תקנה 3]]; לענין תקנה זו((,)) &quot;ספק נדרש&quot; - ספק שראש אגף במשרד הבטחון קבע שינוהל עימו משא ומתן להתקשרות, בכפוף לקיומה של אחת או יותר מעילות הפטור מחובת מכרז המפורטות [[בתקנה 3]].
: (2) העסקה נעשית שלא מכספי סיוע ממדינת חוץ והיא אחת מאלה:
:: (א) עסקה לרכישת טובין או לרכישת שירותים אשר ועדת הפטור אישרה, שלמיטב ידיעתה, אין בנמצא בישראל ספק שהוא יצרן של טובין מן הסוג הנרכש או נותן שירותים מהסוג הנרכש;
:: (ב) עסקה של נציגות של משרד הבטחון במדינת חוץ, לשימושה העצמי;
:: ואולם, תהיה חובה לפנות לקבלת הצעות בכתב משלושה ספקים לפחות, אם ישנם, למעט כאשר העסקה נעשית עם מערכת הבטחון של מדינת חוץ או באמצעותה או עם ספק נדרש, או כאשר קיימת עילת פטור מחובת מכרז לגבי העסקה על פי [[תקנה 3]].
: (3) עסקת מכר הנעשית עם מדינת חוץ.
: (4) (((בוטלה).))

@ 5. מכרז סגור (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ג)
: (א) לא תהיה חובה על משרד הבטחון לערוך מכרז פומבי, אלא מכרז סגור, לגבי עסקה אם היא אחת מאלה:
:: (1) עסקה שסכומה אינו עולה על 220,000 שקלים חדשים; נערך מכרז סגור על סמך הפטור שבפסקה זו בלבד, וההצעה הטובה ביותר היתה גבוהה ביותר מעשרה אחוזים מהסכום הנקוב בתקנת המשנה כאמור, לא יהיה משרד הבטחון רשאי להתקשר בעסקה על פי הצעה זו;
:: (2) עסקה שגורמי בטחון מוסמכים קבעו שהיא מסווגת בסיווג בטחון &quot;שמור&quot; ומעלה;
:: (3) עסקה למכירת טובין, כהגדרתם [[בתקנה 3(29)]], שאיננה פטורה מחובת מכרז מכוח אותה פסקה;
:: (4) עסקה כאמור [[בתקנה 3(15)(ג) סיפה]];
:: (5) עסקה בנושא מחקר ופיתוח או עבודה מדעית;
:: (6) עסקה לרכש או לאחזקה של טובין בעלי תכונות מיוחדות ואפיונים בלתי נפוצים, לרבות מערכות אמצעי לחימה, מערכות שליטה ובקרה או טובין שאין לגביהם מפרט טכני;
:: (7) עסקה לרכישת שירותי הדרכה או הכשרה מקצועית לפי תכנית המזמין;
:: (8) עסקה לרכש טובין שייצורם מצריך, משיקולים בטחוניים, השקעה בתשתיות בממון משרד הבטחון;
:: (9) עסקת ביטוח שאינה פטורה מחובת מכרז;
:: (10) עסקה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע, מומחיות או כישורים מיוחדים או יחסי אמון מיוחדים, לרבות מחקר, תכנון הנדסי, פיקוח הנדסי, חקירות פרטיות, אקטואריה, ניתוח מערכות לשימושים ביטחוניים או תיכנות לשימושים ביטחוניים, שמאות, יעוץ הנדסי לעבודות בינוי, עיצוב או גרפיקה, כאשר משרד הבטחון מקיים תחרות על המחיר.
: (ב) במכרז סגור תיעשה הפניה להזמנת הצעות לחמישה ספקים לפחות מתוך רשימות ספקים מוכרים, כמשמעותם [[בתקנה 10]], שייבחרו על פי קריטריונים שעיקרם סיווג בטחוני, הבטחת איכות, היקף כספי, אמינות, כולל איתנות כספית, ועומס התקשרויות עם משרד הבטחון; כללה רשימת הספקים המתאימים להשתתף במכרז עשרה ספקים או פחות - תיעשה הפניה לכולם; הספקים שאליהם תיעשה הפניה להזמנת הצעות ייבחרו, ככל הניתן, בסבב מחזורי כדי ליתן להם הזדמנות נאותה, והכל בהגינות ובמטרה להבטיח את מרב היתרונות לעורך המכרז.
: (ג) בנוסף לפניה להזמנת הצעות, כאמור בתקנת משנה (ב), יודיע משרד הבטחון על קיום מכרז סגור, לגבי עסקה שסכומה עולה על 220,000 שקלים חדשים, על ידי מודעות במשרדיו או על ידי פניה לארגוני ספקים; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על מכרז סגור לגבי עסקה שגורמי בטחון מוסמכים קבעו שהיא מסווגת בסיווג בטחון &quot;סודי&quot; ומעלה.
: (ד) בנוסף לספקים שאליהם תיעשה הפניה להזמנת הצעות, יהיה רשאי להשתתף במכרז סגור כל ספק מוכר, כהגדרתו [[בתקנה 10]], שנמצא מתאים על פי דרישות משרד הבטחון להשתתף באותו מכרז, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת ההצעות.

@ 6. (תיקון: תשנ&quot;ז-2) : (((בוטלה).))

@ 7. מכרז מיוחד (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ג)
: (א) משרד הביטחון רשאי לערוך מכרז מיוחד אשר ייערך לפי הכללים שלהלן:
:: (1) ההצעות שתוגשנה תוערכנה על פי אמות מידה שעיקריהן מחיר והתאמה מקצועית, טכנית וניהולית לדרישות העסקה שלגביה נערך המכרז, כולן או מקצתן, כפי שהן ומשקליהן נקבעו מראש ופורסמו במסמכי המכרז;
:: (2) ועדת המכרזים רשאית, לאחר בחינת ההצעות למכרז, להחליט לגבי העסקאות המפורטות [[בתקנה 5(א)(5) עד (10)]], כי ינוהל לפי הכללים שלהלן, משא ומתן עם הספקים שהצעותיהם יעברו את סף ההתאמה, שייקבע מראש על פי אמות מידה כאמור בפסקה (1); המשא ומתן ינוהל תוך הקפדה על מתן הזדמנות הוגנת לכל המציעים שעמם הוא מנוהל; תוכנו של המשא ומתן יירשם בפרוטוקול;
:: (3) עברה את סף ההתאמה רק הצעה אחת, ינוהל משא ומתן עם המציע;
:: (4) בסיום שלב ניהול המשא ומתן, כאמור בפסקה (2), תינתן לספקים שעמם נוהל משא ומתן, אפשרות להגיש את הצעתם הסופית במועד שייקבע;
:: (5) לאחר הגשת ההצעות הסופיות, לא ינוהל עוד משא ומתן עם המציעים;
:: (6) ההצעות הסופיות של הספקים יוערכו לצורך בחירת ההצעה הטובה ביותר על פי אמות מידה כאמור בפסקה (1).
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) לגבי עסקאות לרכישת בעלות או זכות אחרת במקרקעין, להלן הכללים לעריכת מכרז מיוחד:
:: (1) ההצעות שיוגשו יוערכו על פי אמות מידה שעיקריהן מחיר, איכות המקרקעין, מיקומם והתאמתם לצורכי עורך המכרז, כולן או מקצתן, כפי שהן והמשקל שיינתן להן נקבעו מראש ופורסמו במסמכי המכרז;
:: (2) הוראות תקנות משנה (א)(2) עד (6) יחולו, בשינויים המחויבים, על מכרז מיוחד לגבי עסקאות לרכישת בעלות &quot;או זכות אחרת במקרקעין&quot;.

@ 8. ועדה לפטור ממכרז (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ג)
: (א) במשרד הבטחון תפעלנה ועדות פטור שתהיינה מוסמכות לפטור מחובת מכרז או להמליץ על פטור מחובת מכרז, אם שוכנעו שנתקיימו אחת או יותר מהעילות לפטור מחובת מכרז המפורטות בתקנות אלה.
: (ב) בראש כל ועדת פטור ישב נציג המנהל או מי שהוא מינה וכן יהיו חברים בה, בין היתר, נציג ציבור, כמשמעותו [[בתקנה 16]], חשב משרד הבטחון או נציגו, ובדיונים בעסקה שסכומה עולה על 5,000,000 שקלים חדשים - גם היועץ המשפטי למערכת הבטחון או נציגו.
: (ג) ועדת פטור מוסמכת לפטור מחובת מכרז כאמור בתקנת משנה (א), ובלבד שאומדן סכום העסקה נמוך מסכום ההרשאה לפי [[סעיף 6(ב) לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]] (להלן - ההרשאה), של עובד ברמת ראש החטיבה הבכירה באגף הנוגע בדבר.
: (ד) עלה אומדן סכום העסקה על הסכום האמור בתקנת משנה (ג), מוסמכת ועדת פטור להמליץ על פטור מחובת מכרז, כאמור בתקנת משנה (א), בפני ראש האגף הנוגע בדבר, ובלבד שאומדן סכום העסקה הוא במסגרת הרשאתו.
: (ה) עלה אומדן סכום העסקה על סכום הרשאתו של ראש האגף הנוגע בדבר, תובא המלצת ועדת הפטור בפני המנהל.
: (ו) המנהל, או ראש האגף הנוגע בדבר, לפי הענין, יחליטו אם לקבל או לדחות את המלצת ועדת הפטור לפטור מחובת מכרז; החליטה ועדת הפטור שלא לפטור עסקה מחובת מכרז, תהיה החלטתה סופית.
: (ז) החליטה ועדת פטור לפטור מחובת מכרז או להמליץ על פטור מחובת מכרז, תאשר הועדה או תקבע, לאחר דיון, את הספק או הספקים או הקונה או הקונים שעמם ינוהל משא ומתן להתקשרות.
: (ח) ועדת פטור מוסמכת להחליט או להמליץ על פטור מחובת מכרז, כאמור בתקנה זו, ביחס לעסקה בודדת, ביחס לפרוייקט מסוים או ביחס לסוגי עסקאות לתקופה מסוימת שלא תעלה על שלוש שנים, ואולם פטור ביחס לסוגי עסקאות לתקופה העולה על שנה טעון גם אישור המנהל.
: (ט) לענין תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ה), &quot;אומדן&quot; - אומדן שנקבע סמוך לפני הפניה לועדת פטור לפי הכללים [[שבתקנה 13]].
: (י) פטור מחובת מכרז מותנה בפניה לועדת פטור ובאישור הפטור לפי תקנות אלה, זולת אם העסקה פטורה מחובת מכרז לפי אחת מהעילות [[שבתקנה 3(1), (7)]] - לגבי מימוש אופציה בתוך שלוש שנים ממועד כריתת החוזה בו היא כלולה, [[תקנה 3|(10), (14), (15), (15א), (18), (22), (23), (28א), (30), (32), (34) ו-(35)]] או [[שבתקנה 4(1), (2)(ב) ו-(3)]].
: (יא) עסקאות הפטורות מחובת מכרז לפי אחת מעילות הפטור המפורטות בתקנת משנה (י) ידווחו למבקר הפנים של האגף המתקשר.
: (יב) על אף האמור בתקנת משנה (י), בנסיבות מיוחדות, הנוגעות בעיקר לכוננות או לתעסוקה מבצעית בצה&quot;ל או להצלת חיי אדם, רשאי המנהל להחליט על פטור מחובת מכרז במקום ועדת פטור.
: (יג) דיוני ועדת הפטור יתקיימו בהשתתפות רוב, לפחות, של חברי הועדה, כולל היושב ראש, והחלטותיה יתקבלו ברוב קולות חברי הועדה הנוכחים, יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול; ואולם חוות דעת של היועץ המשפטי למערכת הביטחון או של נציגו, שניתנה לוועדת הפטור, תכריע בעניינים משפטיים.

@ 9. תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז
: משרד הבטחון רשאי להתנות את ההשתתפות במכרז בהיות המציע ספק מוכר או קבלן מוכר כמשמעותם [[בתקנה 10]], לפי הענין, וכן בתנאים עניניים נוספים, לרבות תנאים בדבר נסיונו של המעונין להשתתף במכרז, כושרו, כישוריו, היקף פעילותו, עמידה בדרישות תקן ישראלי לא רשמי, חשיבות המקום שבו מתנהלים עסקיו וקיומן של המלצות אודותיו.

@ 10. ספקים וקבלנים מוכרים (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) במשרד הבטחון ינוהלו רשימות של ספקים ישראליים, לפי סוגים והיקף כספי - שהועדה לאישור ספקים מצאה אותם מתאימים להיות ספקים של משרד הבטחון (בתקנות אלה - ספקים מוכרים); בתקנה זו, &quot;ספק&quot; - למעט קבלן שועדה בין-משרדית מצאה ראוי לשמש קבלן בניה של משרדי הממשלה.
: (ב) במשרד הבטחון תפעלנה ועדות לאישור ספקים מוכרים. בראש כל ועדה, כאמור, ישב נציג המנהל או מי שהוא מינה וכן יהיו חברים בה, בין היתר, נציג ציבור, כמשמעותו [[בתקנה 16]], חשב משרד הבטחון או נציגו והיועץ המשפטי של מערכת הבטחון או נציגו.
: (ג) אמות המידה העיקריות להכללת ספק ברשימות הספקים המוכרים הינן:
:: (1) עמידה בדרישות לקיום מערכת אבטחת איכות, לפי רמות הנקבעות על פי כללים ידועים המבוססים על תקנים בינלאומיים;
:: (2) קבלת אישור בטחוני מהגופים המוסמכים;
:: (3) יכולת לספק הטובין או השירות או לבצע העבודה שלגביהם מבקש הספק לקבל הכרה, בהיקף כספי מוגדר;
:: (4) איתנות פיננסית לעמידה בהתחייבויות כלפי משרד הבטחון;
:: (5) אמינות, לרבות עמידה בהתחייבויות קודמות על סמך נסיון מצטבר.
: (ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג) יכול שתיקבע לכל סוג של ספקים רשימת אמות מידה שונה מזו שנקבעה לסוגים אחרים.
: (ד) כל ספק רשאי לבקש להיכלל ברשימת הספקים המוכרים והועדה לאישור ספקים מוכרים תדון בבקשתו; בקשות של ספקים שלא המציאו רשיונות או אישורים הנדרשים על פי כל דין או שלא קיבלו אישור בטחוני מהגופים המוסמכים לא יובאו לאישור הועדה לאישור ספקים מוכרים.
: (ה) החלטות הועדה לאישור ספקים מוכרים שלא לכלול ספק ברשימת הספקים המוכרים או להוציא ספק מהרשימה, תהיינה מנומקות ולא תינתנה אלא לאחר שניתנה לספק האפשרות להביא את טיעוניו בפני הועדה.
: (ו) במשרד הבטחון ינוהלו רשימות של קבלנים שהועדה הבין-משרדית מצאה אותם ראויים לשמש קבלני בניה של משרדי הממשלה, ושקיבלו אישור בטחוני מהגופים המוסמכים במשרד הבטחון (בתקנות אלה - קבלנים מוכרים).

@ 11. מכרז פומבי (תיקון: תשס&quot;א, תשע&quot;ג)
: (א) פניה להזמנת הצעות במכרז פומבי תיעשה על ידי פרסום הודעה על כך בעיתון יומי היוצא לאור בישראל בשפה העברית ובאתר באינטרנט (להלן - מודעה ברבים); כתובת אתר האינטרנט תפורסם, מזמן לזמן, בשניים משלושת העיתונים הנפוצים ביותר בישראל בשפה העברית, כאמור [[בסעיף 1א(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
: (ב) פורסמה מודעה ברבים על קיום מכרז פומבי, ניתן לפרסם את תוכנה ברבים, בישראל ומחוצה לה, בדרכים נוספות.
: (ג) במודעה ברבים על קיום מכרז פומבי יפורטו, בין היתר:
:: (1) תיאור העסקה נושא המכרז, לרבות מועדים לביצוע ואופציה, אם ישנה;
:: (2) תנאים מוקדמים לקבלת מסמכי המכרז, כולל התשלום הנדרש תמורתם;
:: (3) המקום והמועד לקבלת מסמכי המכרז או לעיון בהם;
:: (4) המקום לקבלת פרטים נוספים על המכרז, אם יהיה צורך במסירתם;
:: (5) המקום והמועד האחרון להגשת ההצעות למכרז.

@ 12. מסמכי המכרז (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) פניה לקבלת הצעות למכרז תכלול את מסמכי המכרז בהתאם למפורט להלן.
: (ב) מסמכי מכרז רגיל יכללו, בין היתר, את אלה:
:: (1) תנאי המכרז, לרבות תנאים מוקדמים להשתתפות בו;
:: (2) תנאי החוזה, כולל לוח זמנים, תנאי תשלום, שרטוטים, כתבי כמויות, תכניות ומפרטים הנוגעים לביצועו, אם ישנם, ואופציה, אם ישנה;
:: (3) נוסח להצעה ולהתחייבות המשתתף במכרז;
:: (4) אם נדרשת ערבות - סוג הערבות, תנאיה, גובהה ומשכה;
:: (5) כל מידע או מסמך נוספים שראוי למסור למציע או דרישה לקבלת כל מידע או מסמך נוספים ממנו, והכל לשם ניהול תקין והוגן של המכרז וכדי להבטיח קבלת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז.
: (ג) מסמכי מכרז מיוחד יכללו, בין היתר, את אלה:
:: (1) תנאי המכרז, לרבות תנאים מוקדמים להשתתפות בו;
:: (2) עיקרי החוזה, כולל לוח זמנים, תנאי תשלום, אפיון טכני לביצוע ואופציה, אם ישנה;
:: (3) הגדרת הביצועים הנדרשים והדרישות הטכניות;
:: (4) אמות המידה לבחירת ההצעות המתאימות, בציון המשקלות שנקבעו להן מראש;
:: (5) נוסח להצעה ולהתחייבות המשתתף במכרז;
:: (6) אם נדרשת ערבות - סוג הערבות, תנאיה גובהה ומשכה;
:: (7) כל מידע או מסמך נוספים שראוי למסור למציע או דרישה לקבלת כל מידע או מסמך נוספים ממנו, והכל לשם ניהול תקין והוגן של המכרז וכדי להבטיח קבלת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז.
: (ד) המצאת מסמכי מכרז יכול שתיעשה תמורת תשלום החזר הוצאות הכנתם.

@ 13. אומדן
: (א) לפני תום המועד להגשת הצעות למכרז ייקבע, בהתאם למפורט להלן, ויירשם בתיק המכרז אומדן של סכום העסקה (להלן - האומדן).
: (ב) האמדן ייקבע על פי אחד מאלה:
:: (1) המחיר בישראל שעל פיו התקשר בעבר משרד הבטחון, לאחר עדכונו;
:: (2) המחיר במדינת חוץ, בתוספת הוצאות הובלה וביטוח;
:: (3) מחיר שוק בישראל;
:: (4) מחיר מרבי שנקבע בצו או בהיתר לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ&quot;ו-1985]], או לפי [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]];
:: (5) הערכת שמאי;
:: (6) תחשיב עלות.

@ 14. ועדת מכרזים (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) במשרד הבטחון תפעלנה ועדות מכרזים, אשר היושבים ראש שלהן ימונו בידי המנהל וכן יהיו חברים בכל אחת מהן, בין היתר, נציג ציבור, כמשמעותו [[בתקנה 16]], וחשב משרד הבטחון או נציגו.
: (ב) ועדות המכרזים מוסמכות לדון ולהחליט לגבי מכרזים רגילים.
: (ג) אמת המידה לבחירת הספק או הקונה הזוכה במכרזים רגילים היא המחיר, אלא אם כן מתקיים טעם מיוחד שיירשם בידי ועדת המכרזים או יצויין במסמכי המכרז.

@ 15. ועדת מכרזים מיוחדים (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) במשרד הבטחון תפעלנה ועדות למכרזים מיוחדים, אשר היושבים ראש שלהן ימונו בידי המנהל וכן יהיו חברים בכל אחת מהן, בין היתר, נציג ציבור, כמשמעותו [[בתקנה 16]], וחשב משרד הבטחון או נציגו.
: (ב) ועדה למכרזים מיוחדים תדון ותחליט במכרזים מיוחדים הנערכים לפי כללים כאמור [[בתקנה 7]].
: (ג) אמות המידה העיקריות לבחירת ההצעות המתאימות במכרזים מיוחדים הן כמפורט [[בתקנה 7]].

@ 16. נציגי ציבור
: (א) המנהל ימנה נציגים מקרב הציבור, העונים על אמות המידה והתנאים המפורטים בתקנה זו, לחברים בועדות פטור, בועדות מכרזים למיניהן ובועדות לאישור ספקים מוכרים ([[בפרק זה]] - נציגי ציבור).
: (ב) נציגי ציבור ימונו בעיקר מתוך רשימות של מומלצים בידי מוסדות להשכלה גבוהה, רשויות מקומיות, לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, ארגוני מקצועות חופשיים אחרים, ארגוני עובדים או מעבידים אחרים. כן יוכלו להתמנות לנציגי ציבור מי שהיו עובדי מדינה או חיילים בשירות קבע בצה&quot;ל וחלפו שנתיים לפחות ממועד פרישתם משירות המדינה או מהשירות בצה&quot;ל, או אם חלפו פחות משנתיים ממועד פרישתם כאמור - אם בשנתיים שקדמו למועד הפרישה לא עסקו בהתקשרויות עם ספקים.
: (ג) תקופת המינוי לנציג ציבור לא תעלה על חמש שנים.
: (ד) לא יקבלו מינוי כנציגי ציבור כל אחד מהמפורטים להלן:
:: (1) מי שהוא ספק המקיים קשרים עסקיים עם משרד הבטחון, בין במישרין ובין באמצעות תאגיד, לרבות שותפות, שהוא מחזיק בעשרה אחוזים או יותר מהונו או מכוח ההצבעה בו או מהסמכות למנות דירקטור אחד או יותר בו או את המנהל הכללי שלו - ובתאגיד שאינו חברה - בעלי תפקידים דומים - או מי שמכהן כדירקטור או כמנהל כללי שלו או מועסק בו;
:: (2) מי שלדעת המנהל עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כנציג ציבור;
:: (3) מי שהוא חבר המוסד המרכזי של מפלגה;
:: (4) מי שלא קיבל אישור בטחוני מהגופים המוסמכים.
: (ה) היה לנציג ציבור, לקרובו או לתאגיד שהוא בעל ענין בו ענין אישי בנושא הנדון בועדה שהוא חבר בה, לא ישתתף נציג הציבור בדיון, ובמקומו ימונה נציג ציבור אחר לאותו נושא; לענין זה -
::- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, אח, הורה, צאצא וכן הורה או בן זוג של כל אחד מאלה;
::- &quot;בעל ענין&quot; - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 17. הגשת הצעות למכרז ובדיקתן והחלטות ועדת מכרזים (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ג)
: (א) הצעות לועדת מכרזים תוגשנה בידי המציעים כשהן חתומות, בתוך מעטפה סגורה, בדרך, במועד, במקום ובמספר עותקים, כפי שנקבע במסמכי המכרז; לא צויין במסמכי המכרז מספר עותקים - תומצא ההצעה בשני עותקים; המעטפות תישמרנה עד לפתיחתן בתוך תיבה מיוחדת (להלן - תיבת מכרזים), אשר תיפתח בידי ועדת המכרזים; במעמד פתיחת תיבת המכרזים ייערך פרוטוקול שבו יירשם, לפני פתיחת המעטפות, האומדן לפי [[תקנה 13]] וכן יירשמו בו, בין השאר, מספר המעטפות שנמצאו בתיבת המכרזים, זיהוין, תכולתן ובמכרז רגיל - גם המחירים המוצעים.
: (ב) בדיקת ההצעות תיעשה בידי ועדת המכרזים, תוך זמן סביר לאחר המועד האחרון להגשתן; ועדת המכרזים לא תדון בהצעות אשר לא נמצאו בתיבת המכרזים במועד שנקבע כמועד האחרון להגשתן.
: (ג) ועדת מכרזים רשאית להיעזר בבדיקת ההצעות במומחה או במומחים.
: (ד) נתגלתה בהצעה טעות סופר או טעות בחישוב, שקיימת אפשרות אחת בלבד לתקנה, תתוקן הטעות בידי יושב ראש ועדת המכרזים; התיקון יירשם בפרוטוקול והודעה עליו תימסר למציע.
: (ה) בכפוף להוראת תקנת משנה (ד), תפסול ועדת מכרזים הצעות שהוגשו שלא בהתאם להצעה המבוקשת במסמכי המכרז, או הצעות שלדעתה מבוססות על הנחות בלתי נכונות או שהמחירים שצוינו בהן אינם סבירים בהתחשב עם האומדן או שיש בהן שגיאות שנעשו במתכוון כדי להטעותה, זולת אם החליטה אחרת מטעמים שיירשמו.
: (ו) הצעות שצורפה להן הסתייגות עקרונית או שיש בהן שינוי יסודי של תנאי המכרז - פסולות.
: (ז) ועדת מכרזים רשאית, מטעמים שיירשמו, לברר עם מציע פרטים בהצעתו וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך קבלת החלטתה; פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול.
: (ח) לאחר בדיקת כל ההצעות ובירור יתר הפרטים הנדרשים, תתן ועדת המכרזים את החלטתה; הועדה רשאית להחליט, מטעמים שיירשמו, שלא לבחור כל הצעה שהיא, והכל במטרה להבטיח את מרב היתרונות לעורך המכרז; חרגו כל ההצעות שהוגשו ביותר מעשרים וחמישה אחוזים מהאומדן, לא תבחר ועדת המכרזים, דרך כלל, בהצעה כלשהי ויחולו הוראות תקנת משנה (יא), זולת אם החליטה הועדה אחרת, מטעמים שיירשמו.
: (ט) ועדת המכרזים רשאית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להחליט על בחירת הצעה גם אם היתה זו הצעה יחידה שהוגשה או שנותרה יחידה לדיון בפניה; במכרז סגור טעונה החלטת ועדת המכרזים אישור של ראש האגף הנוגע לגבי עסקה שסכומה אינו עולה על 1,800,000 שקלים חדשים או אישור של המנהל לגבי עסקה שסכומה עולה על 1,800,000 שקלים חדשים.
: (י) ועדת המכרזים רשאית אף להחליט על בחירת מספר הצעות מתאימות תוך פיצול ההתקשרות בין מציעיהן לפי עקרונות הפיצול המפורטים להלן, או על התקשרות על חלק מהעסקה נושא המכרז, ובלבד שנמסר על אפשרות הפיצול או ההתקשרות החלקית, כאמור, במסמכי המכרז וניתנה למשתתפים בו האפשרות להגיש גם הצעה חלקית; אלה עקרונות הפיצול:
:: (1) פיצול לפי פריטים, כאשר העסקה שלגביה נערך המכרז, כוללת יותר מאשר פריט אחד של טובין, מקרקעין, עבודה או שירותים; הוחלט על פיצול, ייבחר המציע הזוכה לגבי כל אחד מהפריטים כאילו נערך מכרז נפרד לכל פריט ופריט;
:: (2) פיצול לפי כמויות של פריט אחד של טובין, מקרקעין, עבודה או שירותים, כאשר עורך המכרז רשאי להתנות שלא תתקבלנה הצעות לכמות קטנה מהכמות שיקבע; הוחלט על פיצול, תיעשה התקשרות עם המציע שהצעתו נבחרה כהצעה המתאימה ביותר על כל הכמות שהציע או שיש ביכולתו לספק או לבצע; נותרה כמות נוספת, תיעשה התקשרות גם עם המציע שהצעתו תיבחר כהצעה השניה המתאימה, עד לכמות שהציע או שיש ביכולתו לספק או לבצע, וכן הלאה עד להשלמת ההתקשרות על כל הכמות שבמכרז;
:: (3) פיצול לפי אזורים; הוחלט על פיצול, ייבחר המציע הזוכה לגבי כל אחד מהאזורים כאילו נערך מכרז נפרד לכל אזור ואזור.
: (יא) לא הוגשה למכרז כל הצעה או נדונה הצעה יחידה וועדת המכרזים לא בחרה בה או לא בחרה בהצעה כלשהי יחולו הוראות אלה:
:: (1) במכרז סגור, כאשר ועדת המכרזים לא שוכנעה שההתקשרות בעסקה נושא המכרז נדרשת בדחיפות או סברה שעריכת מכרז נוסף תביא תועלת, ייערך מכרז נוסף ואם גם בו לא ייבחר זוכה, תהיה ועדת המכרזים רשאית לפטור מהחובה לעריכת מכרז נוסף;
:: (2) במכרז סגור, כאשר ועדת המכרזים שוכנעה שההתקשרות בעסקה נושא המכרז נדרשת בדחיפות או סברה שעריכת מכרז נוסף לא תביא תועלת, תהיה ועדת המכרזים רשאית לפטור מהחובה לערוך מכרז חוזר;
:: (3) במכרז פומבי תהיה ועדת המכרזים רשאית לפטור מהחובה לעריכת מכרז חוזר;
:: החליטה ועדת המכרזים לפטור מעריכת מכרז לפי הוראות תקנה זו (([צ&quot;ל: תקנת משנה זו])), יהיו לה הסמכויות של ועדה לפטור ממכרז לפי [[תקנה 8(ז)]].
: (יב) דיוני ועדת המכרזים יתקיימו בהשתתפות של לפחות רוב חברי הועדה, כולל היושב ראש, והחלטותיה תתקבלנה ברוב קולות חברי הועדה הנוכחים, תהיינה מנומקות ותירשמנה בפרוטוקול שייחתם בידי חברי הועדה; אם בהצבעה יהיו קולות שווים - יכריע יושב ראש הועדה; ואולם חוות דעת היועץ המשפטי למערכת הביטחון או של נציגו, שניתנה לוועדת המכרזים, תכריע בעניינים משפטיים.
: (יג) לכל משתתף במכרז תימסר הודעה על המציע או המציעים שהצעותיהם נבחרו על פי ההחלטה של ועדת המכרזים ובמכרז רגיל תכלול ההודעה גם את מחיר ההצעה או ההצעות שנבחרו; במשך תקופה שלא תעלה על 30 ימים ממועד ההודעה כאמור, יהיה רשאי משתתף במכרז לבקש לעיין בהחלטה הסופית של ועדת המכרזים ובנימוקיה ובהצעה הזוכה במכרז; העיון כאמור יינתן לו, למעט כאשר ועדת המכרזים החליטה בהחלטה מנומקת שלא להרשות את העיון, כולו או חלקו, מסיבות של סודיות ביטחונית, סודיות מסחרית או מקצועית, פגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה, בביטחון הציבור או פגיעה בכל זכות אחרת המוגנת על פי כל דין; ניתן לקבוע במסמכי המכרז כי העיון ייעשה תמורת תשלום לכיסוי העלות.

@ 18. השתתפות בדיוני ועדות הפטור וועדות המכרזים
: (א) על אף האמור [[בתקנות 8(ב)]], [[14(א)]] [[ו-15(א)]], לא ישתתפו נציגי ציבור בדיוני ועדות הפטור וועדות המכרזים למיניהן בעסקאות המסווגות בסיווג בטחוני &quot;סודי&quot; ומעלה, אלא אם כן הם שותפי סוד לגבי העסקה הנדונה; ישום הוראות תקנה זו מותנה באישור המנהל ובהשתתפות היועץ המשפטי למערכת הבטחון או נציגו כחבר בועדה, במקום נציג הציבור.
: (ב) על השתתפות חברי ועדת פטור, ועדת מכרזים או ועדה לאישור ספקים מוכרים בדיוני הועדה יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[תקנה 16(ה)]].

@ 19. אמנות בינלאומיות
: תקנות אלה יחולו ככל שאינן סותרות התחייבות של המדינה באמנה בינלאומית או הסכם הדדיות עם מדינת חוץ שנחתם לפני תחילתו של [[החוק]].

@ 20. הוראות משרד הבטחון
: המנהל יקבע מזמן לזמן, בהתיעצות עם החשב הכללי, כללים בהוראות משרד הבטחון לביצוע [[פרק זה]] בידי משרד הבטחון.

@ 21. יחידות סמך (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) בכפוף לאמור בתקנה זו יחולו הוראות [[פרק ג']], בשינויים המחוייבים, על יחידת סמך ולענין זה בכל מקום, בו נאמר &quot;חברה ממשלתית&quot; או &quot;חברה&quot; יבוא &quot;יחידת סמך&quot;((,)) ולענין זה -
:: (1) במקום האמור [[בתקנה 24(א)(3)]] יראו כאילו נאמר:
::: &quot;לא תהיה חובה על יחידת סמך לערוך מכרז לגבי עסקה עם תאגיד שהוקם לשם מימוש עיסקי של טכנולוגיות ומוצרים של יחידת הסמך, בתחום פעילות זו, ובלבד ששר הבטחון אישר העסקה או עסקאות מסוגה&quot;;
:: (2) [[תקנה 28(א)]] תיקרא כאילו נאמר בה:
::: &quot;המנהל הכללי של יחידת סמך ימנה ליחידת הסמך, באישור המנהל, ועדת מכרזים, אחת או יותר, בת שלושה חברים לפחות, כולל היושב ראש וחשב יחידת הסמך או נציגו.&quot;;
:: (3) [[תקנה 31]] תיקרא כאילו במקום &quot;ועדת בקורת&quot; נאמר &quot;מבקר הפנים&quot;;
:: (4) במקום האמור [[בתקנה 32]] יראו כאילו נאמר:
::: &quot;המנהל הכללי של יחידת סמך יקבע מזמן לזמן, הוראות לביצוע [[32|תקנה זו]], הטעונות אישור המנהל בהתיעצות עם החשב הכללי.&quot;.
: (ב) הוראות [[תקנה 3(17)]] יחולו על יחידת סמך.

== פרק ג': חברות ששר הבטחון אחראי עליהן ==

@ 22. הגדרות
: [[בפרק זה]], &quot;חברה ממשלתית&quot; - כל חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית ששר הבטחון אחראי עליה.

@ 23. תחולת הוראות [[פרק ב']] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בכפוף להוראות [[פרק זה]], יחולו [[תקנות 3(1) עד (4), (6) עד (12), (14) עד (16), (24), (26), (27), (31), (36) ו-(37)]], [[5(א)(1), (2), (4), (6), (7) ו-(9)]], [[11]], [[12]], [[17]], [[ו-18(ב)]] על חברה ממשלתית, בשינויים המחוייבים, ולענין זה, בכל מקום [[בפרק ב']] שבו נאמר &quot;משרד הבטחון&quot; יבוא &quot;חברה ממשלתית&quot; ובכל מקום שבו נאמר &quot;המנהל&quot; יבוא &quot;המנהל הכללי של החברה&quot;.
: (ב) (((בתקופת הוראת השעה):)) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), [[תקנות 3(2), (6), (11) ו-(12)]] [[ו-17(ט)]] יחולו על חברה ממשלתית לפי אותה תקנת משנה, בשינוי זה: בכל מקום, במקום &quot;1,800,000&quot; יקראו &quot;5,000,000&quot;.

@ 24. פטור מחובת מכרז (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ג, תשפ&quot;ב)
: (א) בנוסף על הוראות [[תקנה 3]] החלות על חברה ממשלתית, לא תהיה חובה על חברה ממשלתית לערוך מכרז לגבי עסקה אם היא אחת מאלה:
:: (1) עסקה אשר עריכת מכרז לגביה או לגבי עסקאות מסוגה עלולה לפגוע ברווחיות החברה, ביכולתה להתחרות באחרים, בהזדמנות עסקית של החברה, בסוד מקצועי או בסוד מסחרי של החברה או ביכולתה של החברה למלא תפקיד או מטלה שהוטלו עליה לפי דין או ביכולתה לספק שירות או מצרך חיוני לציבור;
:: (2) (((הנוסח הקבוע):)) עסקה שסכומה אינו עולה על 220,000 שקלים חדשים ובחברות שלהן מחזור עסקאות שנתי העולה על 1,100,000,000 שקלים חדשים - עסקה שסכומה אינו עולה על 660,000 שקלים חדשים;
::: (((בתקופת הוראת השעה):)) עסקה שסכומה אינו עולה על 220,000 שקלים חדשים ובחברות שלהן מחזור עסקאות שנתי העולה על 1,100,000,000 שקלים חדשים - עסקה שסכומה אינו עולה על 2,000,000 שקלים חדשים;
:: (2א) עסקה של חברה בהפרטה, כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות]], אשר מחזור העסקאות השנתי שלה עולה על 2,260,000,000 שקלים חדשים, ובלבד ששווי העסקה אינו עולה על 3,300,000 שקלים חדשים;
:: (3) עסקה עם חברת-בת ממשלתית של החברה האם, עם חברת-בת ממשלתית אחרת של אותה חברה או עם חברה ממשלתית השולטת באותה חברה;
:: (4) עסקה הנעשית עם עורך מכרז בעקבות זכייתה של החברה באותו מכרז;
:: (5) עסקה עם מי שזכה במכרז מרכזי בתנאים שאינם גרועים לחברה הממשלתית מאלה שבמכרז המרכזי; בפסקה זו, &quot;מכרז מרכזי&quot; - מכרז פומבי שמפרסם החשב הכללי;
:: (6) עסקה שענינה מתן אשראי או קבלתו, השקעת כספים, קבלת שירותים בנקאיים, מכירת נירות ערך או רכישתם או פעולות אחרות בשוק ההון;
:: (7)(א) עסקה לביצוע עבודה מדעית, או ספרותית, או עסקה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע, מומחיות או כישורים מיוחדים או יחסי אמון מיוחדים, לרבות מחקר, תכנון הנדסי, אדריכלות, פיקוח הנדסי, חקירות פרטיות, אקטואריה, ייעוץ משפטי, ייעוץ הנדסי, ייעוץ רפואי, ייעוץ כלכלי, מדידה, ראיית חשבון, ניתוח מערכות, תיכנות, שמאות, יעוץ הנדסי לעבודות בינוי, עיצוב וגרפיקה;
::: (ב) עסקה כאמור בפסקה זו תיערך לאחר בדיקת מספר הצעות והפניה לספקים, אם מתקיימת, ובחירתם ייעשו, ככל הניתן, בסבב מחזורי, והכל בהגינות ובמטרה להבטיח את מרב היתרונות למזמין;
:: (8) עסקה של חברה, למעט חברה המספקת באופן בלעדי שירות חיוני לציבור, אשר עשרה אחוזים או יותר מכוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות עשרה אחוזים או יותר מן הדירקטורים שלה אינם בידי המדינה, בידי חברה ממשלתית, בידי רשות מקומית או בידי תאגיד שהוקם בחוק, ביחד או לחוד, וכן עסקה של חברת בת של חברה כאמור;
:: (9) עסקה שענינה רכישת שירותים או טובין ממשרד הבטחון, מיחידת סמך, מכל משרד ממשרדי הממשלה או מיחידת סמך של משרד כאמור.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא תהיה חובה על חברה ממשלתית לערוך מכרז לגבי עסקה עם תושב מדינת חוץ או לגבי עסקה שביצועה במדינת חוץ אם היא אחת מאלה:
:: (1) עסקת מכר או עסקה לרכישת שירותים עם תושב מדינת חוץ;
:: (2) עסקה לרכישת טובין או עסקה לרכישת שירותים שאינה פטורה מחובת מכרז לפי פסקה (1), אשר מנהל היחידה המזמינה אישר כי למיטב ידיעתו אין בנמצא בישראל ספק שהוא יצרן של טובין מן הסוג הנרכש או נותן שירותים מהסוג הנרכש;
:: (3) עסקה של נציגות של החברה במדינת חוץ, לשימושה העצמי;
:: (4) עסקת רכש המהווה קיום התחייבות לרכש גומלין בעסקת מכר עם קונה ממדינת חוץ.
:: התקשרות כאמור בפסקאות (2) ו-(3) תיעשה לאחר בדיקת מספר הצעות.

@ 25. מכרז סגור
: (א) בנוסף על הוראות [[תקנה 5(א)]] החלות על חברה ממשלתית, לא תהיה חובה על חברה ממשלתית לערוך מכרז פומבי אלא מכרז סגור, לגבי עסקה בנושא מחקר ופיתוח.
: (ב) במכרז סגור תיעשה הפניה להזמנת הצעות למציעים מסויימים בלבד, שמבחינת נתוניהם, רמתם וסיווגם הבטחוני מתאימים לבצע את העסקה שלגביה נערך המכרז ושמספרם לא יפחת משלושה, אם ישנם; הספקים אליהם תיעשה הפניה להזמנת הצעות ייבחרו, ככל הניתן, בסבב מחזורי על מנת ליתן להם הזדמנות נאותה, והכל בהגינות ובמטרה להבטיח את מרב היתרונות לעורך המכרז.
: (ג) בנוסף לספקים שאליהם תיעשה הפניה להזמנת הצעות, רשאי להשתתף במכרז סגור כל ספק המתאים על פי דרישות החברה הממשלתית להשתתף באותו מכרז, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת ההצעות.

@ 26. תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז
: חברה ממשלתית רשאית להתנות את ההשתתפות במכרז בתנאים עניניים, לרבות תנאים בדבר נסיונו של המעונין להשתתף במכרז, כושרו, כישוריו, היקף פעילותו, עמידה בדרישות תקן ישראלי לא רשמי, חשיבות המקום שבו מתנהלים עסקיו של המעונין להשתתף במכרז וקיומן של המלצות אודותיו.

@ 27. ניהול משא ומתן (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: (א) חברה ממשלתית רשאית לנהל משא ומתן עם המתמודדים במכרז שהצעותיהם נמצאו מתאימות לגבי עסקאות להלן:
:: (1) עסקה המנויה [[בתקנה 5(א)(1), (2), (4), (6), (7) ו-(9)]] [[ובתקנה 25]];
:: (2) עסקה לביצוע פרוייקט בעל מורכבות טכנולוגית או ניהולית מיוחדת או פרוייקט הדורש איתנות פיננסית משמעותית;
:: (3) עסקה לביצוע פרוייקט משולב של בניה ועסקה לרכישת זכויות במקרקעין;
:: (4) עסקה לרכישת זכויות במקרקעין לשימוש החברה.
: (ב) החלטת החברה הממשלתית בדבר ניהול משא ומתן טעונה הודעה במסמכי המכרז.
: (ג) החברה הממשלתית תנהל משא ומתן עם המציעים שהצעותיהם נמצאו המתאימות ביותר תוך הקפדה על מתן הזדמנות הוגנת לכל המציעים עמם מנוהל משא ומתן; תוכנו של המשא ומתן יירשם בפרוטוקול.
: (ד) עם סיום שלב המשא ומתן תתן החברה הממשלתית את החלטתה או תאפשר לכל המציעים שעמם נוהל משא ומתן להגיש את הצעתם הסופית במועד שתקבע.

@ 28. ועדות מכרזים (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) המנהל הכללי של חברה ממשלתית ימנה לחברה, באישור דירקטוריון החברה, ועדה או ועדות מכרזים, שבכל אחת מהן יהיו שלושה חברים לפחות, כולל היושב ראש, הנמנים עם עובדי החברה ואינם נמנים עם חברי דירקטוריון החברה; הרכב כל אחת מהוועדות יהיה כלהלן:
:: (1) המנהל הכללי של החברה הממשלתית, או מי שהוא מינה לנציגו, יכהן כיושב ראש הוועדה;
:: (2) חשב החברה הממשלתית או מי שהוא מינה לנציגו;
:: (3) היועץ המשפטי של החברה הממשלתית או עורך דין שהוא מינה לנציגו; לא מכהן בחברה יועץ משפטי הנמנה עם עובדי החברה, ישתתף בישיבות הוועדה יועץ משפטי שאינו נמנה עם עובדי החברה, או נציגו, ואולם מעמדו בה לא יהיה כשל חבר ולא תהיה לו זכות הצבעה;
:: (4) עד שני חברים נוספים שימנה המנהל הכללי של החברה הממשלתית, אם החליט לעשות כן ורשאי הוא, במקרים חריגים, למנותם שלא מבין עובדי החברה אם מצא כי בנסיבות המקרה קיים הכרח לכך, ובלבד שנימק את החלטתו בכתב.
: (ב) ועדת המכרזים תבחר את ההצעה הזולה או היקרה ביותר, לפי הענין; אולם היא רשאית שלא לעשות כן מנימוקים המתבססים על אמות המידה האמורות [[בפסקאות (2) עד (4) בתקנה 29]].

@ 29. אמות מידה (תיקון: תשנ&quot;ז-2)
: אמות המידה לבחירת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז, הן אחת או יותר מאלה:
: (1) המחיר המוצע או המבוקש, לפי הענין;
: (2) איכות הטובין, המקרקעין, העבודה או השירות המוצעים או נתונים מיוחדים שלהם, והתאמתם לעורך המכרז;
: (3) אמינותו של המציע, כישוריו, נסיונו, מומחיותו ותחומי התמחותו;
: (4) המלצות אודות המציע, אם יידרשו לפי תנאי המכרז, ומידת שביעות הרצון מאופן ביצועו התקשרויות קודמות;
: (5) דרישות מיוחדות של עורך המכרז.

@ 30. ועדה לפטור ממכרז
: (א) ועדת המכרזים או ועדות המכרזים, או חלקן, יוסמכו לכהן גם כועדה לפטור ממכרז.
: (ב) פטור מחובת מכרז לפי אחת מהעילות המפורטות [[בתקנות 3(2) עד (4), (9), (12), (27), (31), (36) ו-(37)]], [[24(א)(1) ו-(7)]], וכן פטור מחובת מכרז פומבי לפי אחת מהעילות המפורטות [[בתקנה 5(א)(6), (7) ו-(9)]] [[ובתקנה 25]], מותנה באישור הפטור בידי ועדה לפטור ממכרז.
: (ג) ועדה לפטור ממכרז מוסמכת לאשר פטור מחובת מכרז לפי אחת מעילות הפטור המפורטות בהוראות [[תקנה 3]] החלות על חברה ממשלתית [[ובתקנה 24]] או לאשר פטור מחובת מכרז פומבי לפי אחת מעילות הפטור המפורטות בהוראות [[תקנה 5]] החלות על חברה ממשלתית [[ובתקנה 25]], והכל ביחס לעסקה בודדת, ביחס לפרוייקט מסוים או ביחס לסוגי עסקאות לתקופה מסוימת שלא תעלה על 3 שנים.

@ 31. דיווח לועדת ביקורת
: ועדה לפטור ממכרז תדווח לועדת הביקורת של החברה על מתן פטור מחובת מכרז לפי [[תקנה 24(א)(1)]]; ועדת הביקורת תקיים מעקב שוטף אחר דיווחים אלה.

@ 32. הוראות ביצוע
: מנהל כללי של חברה ממשלתית יקבע מזמן לזמן, באישור הדירקטוריון, הוראות לביצוע [[פרק זה]].

== פרק ד': הוראות שונות ==

@ 33. הצמדה (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשע&quot;ג)
: הסכומים הנקובים בתקנות אלה יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ויעודכנו ב-16 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון לעומת המדד שפורסם ב-15 בינואר 2012.

@ 34. שמירת סודיות
: לא ימסור אדם שום ידיעה שהגיעה לידו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם אלא למי שרשאי לקבל אותה ידיעה.

@ 35. שמירת דינים
: הוראות תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

@ 36. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של [[החוק]].

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג באייר התשנ&quot;ג (14 במאי 1993)
&lt;חתימה&gt; יצחק רבין שר הבטחון</text>
      <sha1>g81vizoghgmf8ggn6zvyol93388zsw0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>382035</id>
    <revision>
      <id>1418621</id>
      <parentid>1370412</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T15:00:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418611]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="85453" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ״ג–1993}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ג, 841|תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 276|תיקון}}, {{ח:תיבה|948|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 186|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 388|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1130|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 234|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2234|הוראת שעה}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 4|4}} {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 5|ו־5}} {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|לחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|בנוסח זה משולבת הוראת שעה מיום לעניין עסקה שהוגשה לגביה בקשה לאישור פטור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|תקנה 30}} במהלך תקופה של שנתיים מיום 2.3.2022 (להלן – התקופה הקובעת), ואם עילת הפטור של העסקה אינה מותנית באישור פטור – לעניין עסקה שחברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנה 22}} פנתה לספק לצורך התקשרות (להלן – הוראת השעה).}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: משרד הבטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: חברות ששר הבטחון אחראי עליהן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות כלליות|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות הממשלתיות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכרז“ – מכרז פומבי או מכרז סגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכרז סגור“ – מכרז לצורותיו השונות, שבו הפניה להזמנת הצעות נעשית למציעים מסוימים בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמכי המכרז“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום העסקה“ – הסכום הנקוב בחוזה, כולל מסים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרוייקט“ – משימה בנושאי פיתוח, ייצור או בניה, המורכבת מקבוצה של תת מערכות המתלכדות למערכת אחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – ספק טובין, מבצע עבודה או נותן שירותים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: משרד הבטחון}}

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד הבטחון“ – לרבות צבא־הגנה־לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות משרד הבטחון“ – הוראות מינהל הנקבעות בידי המנהל ולענין ביצוע תקנות אלה – בידי המנהל בהתייעצות עם החשב הכללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת סמך“ – יחידה במשרד הבטחון {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 1|כמשמעות ”יחידת סמך“ בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}, המנוהלת מכוח הוראות משרד הבטחון כמשק סגור ושבניהולה והפעלתה מופעלים בעיקר שיקולים עסקיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכרז רגיל“ – מכרז שהזוכה בו נבחר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכרז מיוחד“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת פטור“ – ועדה לפטור ממכרז אשר מונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החשב הכללי“ – החשב הכללי במשרד האוצר.

{{ח:סעיף|2א|העדפת התקשרויות במכרז|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} משרד הביטחון יעדיף, ככל האפשר, לבצע התקשרויות בדרך של מכרז פומבי, גם מקום שהותר לו לפי תקנות אלה לבצע את אותן התקשרויות שלא בדרך של מכרז פומבי.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה של משרד הביטחון לבצע התקשרות בדרך של מכרז סגור תיעשה לפי תקנות אלה, לאחר בחינת האפשרות לערוך מכרז פומבי וככל שמוצדק וסביר בנסיבות העניין לבצע את ההתקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של משרד הביטחון לבצע התקשרות שלא בדרך של מכרז, תתקבל לפי תקנות אלה לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, וככל שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ד)}} משרד הביטחון יעשה כל שאפשר כדי שהתקשרות לא תהפוך דחופה, באופן המצריך את עשייתה בפטור ממכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(12)}}.

{{ח:סעיף|3|פטור מחובת מכרז|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשס״א, תשס״ח, תש״ע, תשע״ג}}
{{ח:ת}} לא תהיה חובה על משרד הבטחון לערוך מכרז לגבי עסקה אם היא אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} עסקה שסכומה אינו עולה על 22,000 שקלים חדשים, או עסקה שסכומה עולה על 22,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 55,000 שקלים חדשים אם בשנת התקציב שבה נעשית העסקה לא נערכה עסקה קודמת ללא מכרז בין משרד הבטחון לבין אותו מתקשר בנושא זהה; משרד הבטחון רשאי לחרוג עד 10 אחוזים מהסכומים האמורים;
{{ח:תת|(2)}} עסקה לרכש של טובין או שירותים או לביצוע עבודה שנעשית עם הספק היחיד בישראל של אותם טובין או שירותים או עם בעל היכולת הטכנולוגית או המדעית או התשתית היחיד בישראל לביצוע אותה עבודה או אותו שירות, והכל אם ניתנה חוות דעת בכתב של גורם מקצועי במשרד הבטחון שנקבע לכך על היות אותו ספק יחיד בישראל וכאשר אין מקום לעריכת מכרז בהשתתפות מציעים ממדינת חוץ; עלה סכום העסקה על 1,800,000 שקלים חדשים, טעון הפטור גם אישור המנהל;
{{ח:תת|(3)}} עסקה עם בעל רעיון חדשני וייחודי בתחום הביטחוני, שפנה מיוזמתו, לבחינת הרעיון או לפיתוחו הראשוני, ובלבד שוועדת פטור החליטה, מטעמים שיירשמו, שאין מקום לפנייה לקבלת רעיונות מגורמים נוספים או שנעשתה פנייה כאמור והיא לא נענתה; הפטור טעון גם אישור המנהל;
{{ח:תת|(4)}} עסקה עם הקונה בכוח היחיד בישראל של עודפי טובין מסויימים, אם ניתנה חוות דעת בכתב של גורם מקצועי במשרד הבטחון שנקבע לכך על היות אותו קונה יחיד בישראל;
{{ח:תת|(5)}} עסקה שביצועה כרוך בשימוש בקו ייצור, שמשיקולים בטחוניים יש ענין לקיימו באופן רצוף, כאשר יש מקום להניח שקיום מכרז לגבי עסקאות כאמור יגרום לסגירתו של הקו;
{{ח:תת|(6)}} עסקה נוספת, המהווה המשך לעסקה ראשונה, הנערכת בתוך שלוש שנים ממועד העסקה הראשונה מטעמים של חסכון או יעילות ובתנאים שאינם גרועים למזמין מאלה שבעסקה הראשונה (בפסקה זו – עסקת המשך); נעשתה העסקה הראשונה שלא בעקבות מכרז, טעון הפטור לעסקת המשך בסכום העולה על 1,800,000 שקלים חדשים גם אישור המנהל; שווין המצטבר של כל עסקאות ההמשך לא יעלה על שווי העסקה הראשונה; עלה שווין המצטבר של עסקאות ההמשך על חמישים אחוז משווי העסקה הראשונה, טעונה עסקת ההמשך אישור המנהל; המנהל רשאי, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, לאשר עסקת המשך אף אם היא נעשית לאחר שלוש שנים ממועד העסקה הראשונה ואף אם עלה שווין המצטבר של כל עסקאות ההמשך על שווי העסקה הראשונה; בפסקה זו, ”שווי העסקה הראשונה“ – שוויה במועד כל אחת מעסקאות ההמשך;
{{ח:תת|(7)}} עסקה למימוש אופציה של משרד הבטחון הכלולה בחוזה שנכרת בעקבות מכרז; עסקה כאמור הנעשית לאחר תום שלוש שנים ממועד כריתת החוזה בו כלולה האופציה, טעונה אישור ועדת פטור;
{{ח:תת|(8)}} עסקאות המשך בין אותם צדדים, הנערכות מטעמים של חיסכון או יעילות במסגרת פרויקט אחד, עד לסיום הפרויקט;
{{ח:תת|(9)}} עסקה הנערכת מטעמים של אחידות, חסכון או יעילות עם קבלן משנה או ספק משנה של מי שההתקשרות עמו בוטלה מכל סיבה, להשלמת ההתקשרות שבוטלה, ובלבד שקבלן המשנה או ספק המשנה הועסק בהיקף מהותי במסגרת ההתקשרות שבוטלה ושהעסקה היא בתנאים שאינם גרועים למזמין מאלה שבהתקשרות שבוטלה;
{{ח:תת|(10)}} עסקה הנערכת מטעמים של אחידות, חסכון או יעילות עם מתכנן לגבי תכנון הנדסי של תוספת או שינוי במתקן שהוא תכנן, ובלבד שתנאי העסקה אינם גרועים למזמין מאלה של העסקה לתכנון המתקן המקורי (להלן בתקנת משנה זו – העסקה המקורית) ושסכומה אינו עולה על 50% מסכום העסקה המקורית, על פי ערכה המשוערך למועד העסקה הנוספת;
{{ח:תת|(11)}} עסקה לרכישת רכיבים למכלולים קיימים ברשות משרד הבטחון או לאחזקתם, עם יצרן המכלול או עם היצרן המקורי של הרכיב שהוא המורשה היחיד בידי יצרן המכלול, או עסקה לאחזקת מכלולים, כאמור, עם יצרן המכלול או עם המורשה היחיד בידו, והכל כאשר ביצוע העסקה עם ספק אחר עלול לפגוע בהפעלה תקינה של המכלול; פטור לעסקה כאמור בסכום העולה על 1,800,000 שקלים חדשים, טעונה גם את אישור המנהל;
{{ח:תת|(12)}} עסקה שההתקשרות בה נדרשת בדחיפות, לרבות לשם היענות לצרכים מבצעיים או לצרכי אימונים בצבא־הגנה־לישראל, כאשר הדחיפות אינה מאפשרת קיום מכרז לגבי העסקה ללא גרימת נזק של ממש; בעסקה שסכומה עולה על 1,800,000 שקלים חדשים טעון הפטור גם את אישור המנהל ובעסקה שסכומה נמוך מ־1,800,000 שקלים חדשים תימסר למנהל הודעה על הפטור;
{{ח:תת|(13)}} עסקה לרכש טובין או שירותים חיוניים שצפוי קושי ליבאם במצבי חירום, אשר מטעמים של בטחון המדינה צריך שיהיה להם יותר מספק אחד בישראל ויש למנוע יצירת מונופול העלול לפגוע ברציפות אספקתם למשרד הבטחון; הודעה על הפטור מחובת מכרז תימסר למנהל;
{{ח:תת|(14)}} עסקה עם רשות מקומית לקבלת שירותים במסגרת תפקידי הרשות המוגדרים על פי דין;
{{ח:תת|(15)}} עסקה עם חברה ממשלתית, חברה בת ממשלתית או חברה מעורבת כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות}}, או עם תאגיד אחר כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 60|בסעיף 60 לחוק האמור}} (להלן בתקנת משנה זו – החברה הממשלתית), באישור המנהל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} החברה הממשלתית מהווה על־פי מסמכי היסוד שלה ועל־פי החלטת הממשלה שהקימה אותה, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה והעסקה נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או החברה מבצעת מטלה או שירות שהוטלו עליה על פי דין, או מספקת שירות או מצרך חיוניים לציבור, והעסקה נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה;
{{ח:תתת|(ב)}} העסקה נעשית למטרה ייחודית, אשר תושג באופן הטוב והמתאים ביותר אם תבוצע בידי החברה הממשלתית עקב שליטת המדינה בחברה; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(ג)}} קיימת חברה ממשלתית אחת בלבד לביצוע המטלות האמורות בפסקת משנה (א); קיימות מספר חברות לענין זה – ייערך מכרז סגור ביניהן;
{{ח:תתת|(ד)}} החברה הממשלתית התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן העסקה עם משרד הבטחון, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו {{ח:פנימי|סעיף 4|ובתקנות 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} ואם התקיימו – תיעשנה ההתקשרויות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4|לתקנות האמורות}}, בשינויים המחוייבים;
{{ח:תת|(15א)}} עסקה עם חברה ממשלתית, כמשמעותה בפסקה (15), אשר שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדיה זכאים על פי כל דין לגימלה או לתגמול בשל נכות או לקיצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה, באישור המנהל, או מי שהוא הסמיך;
{{ח:תת|(16)}} עסקה עם תאגיד שהוקם בחוק או לפיו במסגרת תפקידי התאגיד או סמכויותיו על פי החיקוק שהקימו, ובלבד שההתקשרות הינה באישור המנהל ונתקיימו התנאים האמורים בפסקה (15)(ב) עד (ד), בשינויים המחוייבים;
{{ח:תת|(17)}} עסקה, על פי החלטת הממשלה, עם תאגיד במטרה להעביר אליו מטלות של יחידה ממשלתית, עם עובדים או נכסים של אותה יחידה, והעסקה היא להעברת העובדים או הנכסים או לביצוע אותן מטלות, לתקופה שיאשר המנהל ושלא תעלה על שלוש שנים;
{{ח:תת|(18)}} עסקה עם האגודה למען החייל לקבלת שירותים לרווחת החיילים בתמורה שאינה עולה על התמורה המקובלת בשוק החפשי לאותם שירותים;
{{ח:תת|(18א)}} עסקה לביצוע מיזם אשר יפעל בלא כוונת רווח, למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או למטרה דומה, ובלבד שהעסקה נעשית עם מי שתורם מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם;
{{ח:תת|(19)}} עסקה לביצוע מטרות ציבוריות עם הקרן הקיימת לישראל, או עם ג׳וינט ישראל (להלן בתקנה זו – מוסד לאומי), או תאגיד בשליטת ג׳וינט ישראל, והכל באישור המנהל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} המוסד הלאומי מממן עשרים וחמישה אחוזים או יותר ולענין תאגיד בשליטת ג׳וינט ישראל – חמישים אחוזים או יותר מערך העסקה, לפי מחירי שוק, ממקורות שאינם תקציב המדינה;
{{ח:תתת|(ב)}} המוסד הלאומי או תאגיד בשליטת ג׳וינט ישראל התחייבו כי התקשרויותיהם עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן העסקה עם משרד הבטחון, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו {{ח:פנימי|סעיף 4|ובתקנות 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} ואם התקיימו – תיעשנה ההתקשרויות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4|לתקנות האמורות}}, בשינויים המחוייבים;
{{ח:תת}} בפסקה זו, ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|(20)|(א)}} עסקה עם הסוכנות היהודית או עם ההסתדרות הציונית לביצוע מטרות ציבוריות;
{{ח:תתת|(ב)}} עסקה עם קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, עם המגבית המאוחדת לישראל או עם המגבית המאוחדת לישראל בקנדה, לביצוע מטרות ציבוריות;
{{ח:תת|(21)}} עסקה לרכישת טובין, לשם יצואם למדינת חוץ עם ספק בישראל שמדינת החוץ בחרה בו והתנתה שההתקשרות עמו תיעשה בידי משרד הבטחון, ובלבד שמשרד הבטחון לא נטל על עצמו התחייבויות שאין להן כיסוי בהתחייבויות הספק בישראל כלפיו;
{{ח:תת|(22)}} עסקה לרכישת שירותי בריאות או אשפוז במוסדות רפואיים המיועדים לחיילי צה״ל, ואולם תהיה חובה לפנות לקבלת הצעות ממוסדות הרפואה העוסקים בתחום נושא העסקה וההתקשרות תיעשה עם הספקים באופן המעניק את מרב היתרונות למזמין;
{{ח:תת|(23)}} עסקה לרכישת תרופות, שירותי בריאות או אשפוז או שירותי סיעוד או רווחה אישיים לזכאי אגף השיקום במשרד הבטחון;
{{ח:תת|(24)}} עסקה לרכישת שירותים או טובין ייחודיים שענינם תרבות, אמנות, בידור או הווי, או עסקה לרכישת שירותי השכלה או הכשרה מקצועית, לפי תכנית נותן השירות כאשר לא קיימת אפשרות לקיים מכרז לגביה;
{{ח:תת|(25)}} עסקה לביצוע שירותי הסעה באוטובוסים, במוניות או בטיוליות, או לביצוע שירותי הובלה או שינוע ברכב משא או בציוד מכני כבד, כאשר התמורה בעבור שירותים אלה ותנאיהם נקבעים מראש על ידי המזמין והשירותים ניתנים על ידי כל הספקים העונים על התנאים המקדימים לנתינתם והמעוניינים לספקם, והכל למעט שירותים קבועים; בפסקה זו, ”שירות קבוע“ – שירות המתקיים באופן קבוע תקופה של שישה חודשים לפחות;
{{ח:תת|(25א)}} עסקה לרכישת פירות וירקות טריים בשווקים סיטוניים לגבי כמות שלא ניתן לרוכשה על פי מכרז;
{{ח:תת|(26)}} עסקה לשכירת מקרקעין לתקופה של פחות מחמש שנים, ובלבד ששטח המקרקעין אינו עולה על 500 מ״ר ודמי השכירות אינם עולים על מה שקבע שמאי ממשלתי;
{{ח:תת|(27)}} עסקה לרכישת בעלות או זכות אחרת במקרקעין בשביל משרד הבטחון, שאינה פטורה מחובת מכרז לפי פסקה (26), כאשר למקרקעין נושא העסקה אין חלופה העונה על צרכי מערכת הבטחון או כאשר קיום מכרז לגבי העסקה עלול לפגוע בביצוע מטלות מערכת הבטחון, או עסקה שענינה מכירת זכויות במקרקעין של דייר מוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}}; הפטור טעון גם את אישור ראש האגף הנוגע בדבר;
{{ח:תת|(28)}} עסקה להעברת זכות בעלות או חכירה, במקרקעין שברשות משרד הבטחון כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} העברת זכות כאמור, בדירה או במקרקעין שיש עליהם מבנה למגורים (להלן בפסקת משנה זו – מקרקעין), למי שהוא זכאי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון או אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון וגר באותה דירה או באותם מקרקעין, בהמלצת ראש האגף הנוגע בדבר; לא נעשו בדירה או במקרקעין התאמות מיוחדות לזכאי כאמור עמו נעשית העסקה, טעון הפטור גם את אישור המנהל;
{{ח:תתת|(ב)}} העברת זכות כאמור, בדירת מגורים למי שהוא חייל בשירות קבע בצה״ל או עובד מערכת הבטחון וגר באותה דירה, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שיקבע שמאי מקרקעין ממשלתי; הפטור טעון גם את אישור המנהל; הפטור שבפסקה זו לא יחול על העברת זכות כאמור בדירות מגורים במרכז הארץ או בשטח השיפוט של עיריית אילת; לענין זה, ”מרכז הארץ“ – מחוזות ירושלים, חיפה, המרכז ותל־אביב, בהתאם {{ח:חיצוני|הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאור גבולותיהם|להודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאור גבולותיהם}} לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}};
{{ח:תת|(28א)}} עסקה להענקת זכויות שימוש בקרקע בתוך שטחים המוחזקים בידי צבא הגנה לישראל, לפי המלצת מינהל מקרקעי ישראל על פי הכללים {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 25|שבתקנה 25(7) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תת|(29)}} עסקת מכר עם קונה בישראל או עם קונה שהוא תושב מדינת חוץ, הפונה מיוזמתו, לגבי טובין שהם עודפים ושמשרד הבטחון פרסם ברשימות הפתוחות לעיון הציבור שהוא מוכר טובין מסוגם, אלא אם כן קיימת מגבלה בטחונית לכך, ובלבד שבעת ביצוע העסקה לא היתה פניה של קונים נוספים לגביה, ושהתמורה בעדה לא תפחת מהמחיר שקבעה ועדה לקביעת מחירי עודפים, הפועלת במשרד הביטחון; לענין פסקה זו ”טובין“ – {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יצוא ציוד בטחוני וידע בטחוני)#סעיף 1|כמשמעות ”ציוד בטחוני“ או ”ידע בטחוני“ בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יצוא ציוד בטחוני וידע בטחוני), התשנ״ב–1991}};
{{ח:תת|(30)}} עסקת מכר, המתבצעת במהלך העסקים הרגיל של ההוצאה לאור של משרד הבטחון ובתחום עיסוקה, על פי מחירון ידוע;
{{ח:תת|(31)}} עסקת ביטוח עם מי שאינו תושב ישראל או עם תאגיד שלא התאגד בישראל לפי הדין הישראלי ואשר ניהולו השוטף ומרכז עסקיו אינם בישראל (להלן בפסקת משנה זו – גורם חוץ), כאשר לא ניתן לבצע העסקה בישראל או כאשר לביצוע העסקה בישראל נדרש ביטוח משנה מיוחד מגורם חוץ;
{{ח:תת|(32)}} עסקה למכירת כלי רכב של מערכת הבטחון לזכאי אגף השיקום במשרד הבטחון על פי המלצה של אגף השיקום, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שקבע שמאי;
{{ח:תת|(33)}} עסקה עם נכה צה״ל לניהול מזנון במשרד הבטחון, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון;
{{ח:תת|(34)}} עסקה עם מי שאינו עובד המדינה שענינה מינוי מומחים רפואיים וועדות רפואיות או ועדות לקביעת דרגת נכות;
{{ח:תת|(35)}} עסקה לביצוע עבודת אדריכלות, עריכת דין, יעוץ כלכלי או ראיית חשבון; או עסקה לביצוע עבודה מקצועית אחרת הדורשת ידע, מומחיות או כישורים מיוחדים או יחסי אמון מיוחדים, לרבות מחקר, עבודה ספרותית, תכנון הנדסי, פיקוח הנדסי, חקירות פרטיות, אקטואריה, ניתוח מערכות לשימושים ביטחוניים או תיכנות לשימושים ביטחוניים, שמאות, יעוץ רפואי, יעוץ הנדסי לעבודות בינוי, עיצוב או גרפיקה, והכל כאשר התמורה היא לפי תעריף הידוע למועמדים; עסקה כאמור בפסקה זו תיערך לאחר בדיקת מספר הצעות והפניה לספקים, אם מתקיימת, ובחירתם ייעשו, ככל הניתן, בסבב מחזורי, והכל בהגינות ובמטרה להבטיח את מרב היתרונות למזמין;
{{ח:תת|(36)}} עסקה אשר גילויה עלול לפגוע פגיעה מהותית בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה, בבטחון הציבור, בסוד מסחרי או בסוד מקצועי של המזמין, ובלבד שהמנהל אישר זאת;
{{ח:תת|(37)}} עסקה שלגביה נתקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז, ובלבד שועדת פטור המליצה מטעמים מיוחדים שיירשמו לפטור אותה מחובת מכרז ושר הבטחון אישר זאת.

{{ח:סעיף|4|פטור מחובת מכרז לעסקת חוץ|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ג}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, לא תהיה חובה על משרד הבטחון לערוך מכרז לגבי עסקה עם תושב מדינת חוץ או לגבי עסקה שביצועה במדינת חוץ בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} העסקה נעשית בכספי סיוע ממדינת חוץ ומבוצעת במדינת חוץ או כאשר המדינה המסייעת התנתה שהעסקה תבוצע עם ספק או ספקים מסויימים, ואולם בעסקאות לרכישת טובין או שירותים תהיה חובה לפנות לקבלת הצעות בכתב משלושה ספקים לפחות, אם ישנם, למעט כאשר העסקה נעשית עם מערכת בטחון של מדינת חוץ או באמצעותה או עם ספק נדרש או כאשר קיימת עילת פטור מחובת מכרז לגבי העסקה על פי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}; לענין תקנה זו{{ח:הערה|,}} ”ספק נדרש“ – ספק שראש אגף במשרד הבטחון קבע שינוהל עימו משא ומתן להתקשרות, בכפוף לקיומה של אחת או יותר מעילות הפטור מחובת מכרז המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}.
{{ח:תת|(2)}} העסקה נעשית שלא מכספי סיוע ממדינת חוץ והיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} עסקה לרכישת טובין או לרכישת שירותים אשר ועדת הפטור אישרה, שלמיטב ידיעתה, אין בנמצא בישראל ספק שהוא יצרן של טובין מן הסוג הנרכש או נותן שירותים מהסוג הנרכש;
{{ח:תתת|(ב)}} עסקה של נציגות של משרד הבטחון במדינת חוץ, לשימושה העצמי;
{{ח:תת}} ואולם, תהיה חובה לפנות לקבלת הצעות בכתב משלושה ספקים לפחות, אם ישנם, למעט כאשר העסקה נעשית עם מערכת הבטחון של מדינת חוץ או באמצעותה או עם ספק נדרש, או כאשר קיימת עילת פטור מחובת מכרז לגבי העסקה על פי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}.
{{ח:תת|(3)}} עסקת מכר הנעשית עם מדינת חוץ.
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|5|מכרז סגור|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא תהיה חובה על משרד הבטחון לערוך מכרז פומבי, אלא מכרז סגור, לגבי עסקה אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עסקה שסכומה אינו עולה על 220,000 שקלים חדשים; נערך מכרז סגור על סמך הפטור שבפסקה זו בלבד, וההצעה הטובה ביותר היתה גבוהה ביותר מעשרה אחוזים מהסכום הנקוב בתקנת המשנה כאמור, לא יהיה משרד הבטחון רשאי להתקשר בעסקה על פי הצעה זו;
{{ח:תתת|(2)}} עסקה שגורמי בטחון מוסמכים קבעו שהיא מסווגת בסיווג בטחון ”שמור“ ומעלה;
{{ח:תתת|(3)}} עסקה למכירת טובין, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(29)}}, שאיננה פטורה מחובת מכרז מכוח אותה פסקה;
{{ח:תתת|(4)}} עסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(15)(ג) סיפה}};
{{ח:תתת|(5)}} עסקה בנושא מחקר ופיתוח או עבודה מדעית;
{{ח:תתת|(6)}} עסקה לרכש או לאחזקה של טובין בעלי תכונות מיוחדות ואפיונים בלתי נפוצים, לרבות מערכות אמצעי לחימה, מערכות שליטה ובקרה או טובין שאין לגביהם מפרט טכני;
{{ח:תתת|(7)}} עסקה לרכישת שירותי הדרכה או הכשרה מקצועית לפי תכנית המזמין;
{{ח:תתת|(8)}} עסקה לרכש טובין שייצורם מצריך, משיקולים בטחוניים, השקעה בתשתיות בממון משרד הבטחון;
{{ח:תתת|(9)}} עסקת ביטוח שאינה פטורה מחובת מכרז;
{{ח:תתת|(10)}} עסקה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע, מומחיות או כישורים מיוחדים או יחסי אמון מיוחדים, לרבות מחקר, תכנון הנדסי, פיקוח הנדסי, חקירות פרטיות, אקטואריה, ניתוח מערכות לשימושים ביטחוניים או תיכנות לשימושים ביטחוניים, שמאות, יעוץ הנדסי לעבודות בינוי, עיצוב או גרפיקה, כאשר משרד הבטחון מקיים תחרות על המחיר.
{{ח:תת|(ב)}} במכרז סגור תיעשה הפניה להזמנת הצעות לחמישה ספקים לפחות מתוך רשימות ספקים מוכרים, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}, שייבחרו על פי קריטריונים שעיקרם סיווג בטחוני, הבטחת איכות, היקף כספי, אמינות, כולל איתנות כספית, ועומס התקשרויות עם משרד הבטחון; כללה רשימת הספקים המתאימים להשתתף במכרז עשרה ספקים או פחות – תיעשה הפניה לכולם; הספקים שאליהם תיעשה הפניה להזמנת הצעות ייבחרו, ככל הניתן, בסבב מחזורי כדי ליתן להם הזדמנות נאותה, והכל בהגינות ובמטרה להבטיח את מרב היתרונות לעורך המכרז.
{{ח:תת|(ג)}} בנוסף לפניה להזמנת הצעות, כאמור בתקנת משנה (ב), יודיע משרד הבטחון על קיום מכרז סגור, לגבי עסקה שסכומה עולה על 220,000 שקלים חדשים, על ידי מודעות במשרדיו או על ידי פניה לארגוני ספקים; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על מכרז סגור לגבי עסקה שגורמי בטחון מוסמכים קבעו שהיא מסווגת בסיווג בטחון ”סודי“ ומעלה.
{{ח:תת|(ד)}} בנוסף לספקים שאליהם תיעשה הפניה להזמנת הצעות, יהיה רשאי להשתתף במכרז סגור כל ספק מוכר, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}, שנמצא מתאים על פי דרישות משרד הבטחון להשתתף באותו מכרז, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת ההצעות.

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|7|מכרז מיוחד|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} משרד הביטחון רשאי לערוך מכרז מיוחד אשר ייערך לפי הכללים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ההצעות שתוגשנה תוערכנה על פי אמות מידה שעיקריהן מחיר והתאמה מקצועית, טכנית וניהולית לדרישות העסקה שלגביה נערך המכרז, כולן או מקצתן, כפי שהן ומשקליהן נקבעו מראש ופורסמו במסמכי המכרז;
{{ח:תתת|(2)}} ועדת המכרזים רשאית, לאחר בחינת ההצעות למכרז, להחליט לגבי העסקאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(א)(5) עד (10)}}, כי ינוהל לפי הכללים שלהלן, משא ומתן עם הספקים שהצעותיהם יעברו את סף ההתאמה, שייקבע מראש על פי אמות מידה כאמור בפסקה (1); המשא ומתן ינוהל תוך הקפדה על מתן הזדמנות הוגנת לכל המציעים שעמם הוא מנוהל; תוכנו של המשא ומתן יירשם בפרוטוקול;
{{ח:תתת|(3)}} עברה את סף ההתאמה רק הצעה אחת, ינוהל משא ומתן עם המציע;
{{ח:תתת|(4)}} בסיום שלב ניהול המשא ומתן, כאמור בפסקה (2), תינתן לספקים שעמם נוהל משא ומתן, אפשרות להגיש את הצעתם הסופית במועד שייקבע;
{{ח:תתת|(5)}} לאחר הגשת ההצעות הסופיות, לא ינוהל עוד משא ומתן עם המציעים;
{{ח:תתת|(6)}} ההצעות הסופיות של הספקים יוערכו לצורך בחירת ההצעה הטובה ביותר על פי אמות מידה כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} לגבי עסקאות לרכישת בעלות או זכות אחרת במקרקעין, להלן הכללים לעריכת מכרז מיוחד:
{{ח:תתת|(1)}} ההצעות שיוגשו יוערכו על פי אמות מידה שעיקריהן מחיר, איכות המקרקעין, מיקומם והתאמתם לצורכי עורך המכרז, כולן או מקצתן, כפי שהן והמשקל שיינתן להן נקבעו מראש ופורסמו במסמכי המכרז;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות תקנות משנה (א)(2) עד (6) יחולו, בשינויים המחויבים, על מכרז מיוחד לגבי עסקאות לרכישת בעלות ”או זכות אחרת במקרקעין“.

{{ח:סעיף|8|ועדה לפטור ממכרז|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} במשרד הבטחון תפעלנה ועדות פטור שתהיינה מוסמכות לפטור מחובת מכרז או להמליץ על פטור מחובת מכרז, אם שוכנעו שנתקיימו אחת או יותר מהעילות לפטור מחובת מכרז המפורטות בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} בראש כל ועדת פטור ישב נציג המנהל או מי שהוא מינה וכן יהיו חברים בה, בין היתר, נציג ציבור, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}}, חשב משרד הבטחון או נציגו, ובדיונים בעסקה שסכומה עולה על 5,000,000 שקלים חדשים – גם היועץ המשפטי למערכת הבטחון או נציגו.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת פטור מוסמכת לפטור מחובת מכרז כאמור בתקנת משנה (א), ובלבד שאומדן סכום העסקה נמוך מסכום ההרשאה לפי {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 6|סעיף 6(ב) לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}} (להלן – ההרשאה), של עובד ברמת ראש החטיבה הבכירה באגף הנוגע בדבר.
{{ח:תת|(ד)}} עלה אומדן סכום העסקה על הסכום האמור בתקנת משנה (ג), מוסמכת ועדת פטור להמליץ על פטור מחובת מכרז, כאמור בתקנת משנה (א), בפני ראש האגף הנוגע בדבר, ובלבד שאומדן סכום העסקה הוא במסגרת הרשאתו.
{{ח:תת|(ה)}} עלה אומדן סכום העסקה על סכום הרשאתו של ראש האגף הנוגע בדבר, תובא המלצת ועדת הפטור בפני המנהל.
{{ח:תת|(ו)}} המנהל, או ראש האגף הנוגע בדבר, לפי הענין, יחליטו אם לקבל או לדחות את המלצת ועדת הפטור לפטור מחובת מכרז; החליטה ועדת הפטור שלא לפטור עסקה מחובת מכרז, תהיה החלטתה סופית.
{{ח:תת|(ז)}} החליטה ועדת פטור לפטור מחובת מכרז או להמליץ על פטור מחובת מכרז, תאשר הועדה או תקבע, לאחר דיון, את הספק או הספקים או הקונה או הקונים שעמם ינוהל משא ומתן להתקשרות.
{{ח:תת|(ח)}} ועדת פטור מוסמכת להחליט או להמליץ על פטור מחובת מכרז, כאמור בתקנה זו, ביחס לעסקה בודדת, ביחס לפרוייקט מסוים או ביחס לסוגי עסקאות לתקופה מסוימת שלא תעלה על שלוש שנים, ואולם פטור ביחס לסוגי עסקאות לתקופה העולה על שנה טעון גם אישור המנהל.
{{ח:תת|(ט)}} לענין תקנות משנה (ג), (ד) ו־(ה), ”אומדן“ – אומדן שנקבע סמוך לפני הפניה לועדת פטור לפי הכללים {{ח:פנימי|סעיף 13|שבתקנה 13}}.
{{ח:תת|(י)}} פטור מחובת מכרז מותנה בפניה לועדת פטור ובאישור הפטור לפי תקנות אלה, זולת אם העסקה פטורה מחובת מכרז לפי אחת מהעילות {{ח:פנימי|סעיף 3|שבתקנה 3(1), (7)}} – לגבי מימוש אופציה בתוך שלוש שנים ממועד כריתת החוזה בו היא כלולה, {{ח:פנימי|סעיף 3|(10), (14), (15), (15א), (18), (22), (23), (28א), (30), (32), (34) ו־(35)}} או {{ח:פנימי|סעיף 4|שבתקנה 4(1), (2)(ב) ו־(3)}}.
{{ח:תת|(יא)}} עסקאות הפטורות מחובת מכרז לפי אחת מעילות הפטור המפורטות בתקנת משנה (י) ידווחו למבקר הפנים של האגף המתקשר.
{{ח:תת|(יב)}} על אף האמור בתקנת משנה (י), בנסיבות מיוחדות, הנוגעות בעיקר לכוננות או לתעסוקה מבצעית בצה״ל או להצלת חיי אדם, רשאי המנהל להחליט על פטור מחובת מכרז במקום ועדת פטור.
{{ח:תת|(יג)}} דיוני ועדת הפטור יתקיימו בהשתתפות רוב, לפחות, של חברי הועדה, כולל היושב ראש, והחלטותיה יתקבלו ברוב קולות חברי הועדה הנוכחים, יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול; ואולם חוות דעת של היועץ המשפטי למערכת הביטחון או של נציגו, שניתנה לוועדת הפטור, תכריע בעניינים משפטיים.

{{ח:סעיף|9|תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז}}
{{ח:ת}} משרד הבטחון רשאי להתנות את ההשתתפות במכרז בהיות המציע ספק מוכר או קבלן מוכר כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}, לפי הענין, וכן בתנאים עניניים נוספים, לרבות תנאים בדבר נסיונו של המעונין להשתתף במכרז, כושרו, כישוריו, היקף פעילותו, עמידה בדרישות תקן ישראלי לא רשמי, חשיבות המקום שבו מתנהלים עסקיו וקיומן של המלצות אודותיו.

{{ח:סעיף|10|ספקים וקבלנים מוכרים|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} במשרד הבטחון ינוהלו רשימות של ספקים ישראליים, לפי סוגים והיקף כספי – שהועדה לאישור ספקים מצאה אותם מתאימים להיות ספקים של משרד הבטחון (בתקנות אלה – ספקים מוכרים); בתקנה זו, ”ספק“ – למעט קבלן שועדה בין־משרדית מצאה ראוי לשמש קבלן בניה של משרדי הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} במשרד הבטחון תפעלנה ועדות לאישור ספקים מוכרים. בראש כל ועדה, כאמור, ישב נציג המנהל או מי שהוא מינה וכן יהיו חברים בה, בין היתר, נציג ציבור, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}}, חשב משרד הבטחון או נציגו והיועץ המשפטי של מערכת הבטחון או נציגו.
{{ח:תת|(ג)}} אמות המידה העיקריות להכללת ספק ברשימות הספקים המוכרים הינן:
{{ח:תתת|(1)}} עמידה בדרישות לקיום מערכת אבטחת איכות, לפי רמות הנקבעות על פי כללים ידועים המבוססים על תקנים בינלאומיים;
{{ח:תתת|(2)}} קבלת אישור בטחוני מהגופים המוסמכים;
{{ח:תתת|(3)}} יכולת לספק הטובין או השירות או לבצע העבודה שלגביהם מבקש הספק לקבל הכרה, בהיקף כספי מוגדר;
{{ח:תתת|(4)}} איתנות פיננסית לעמידה בהתחייבויות כלפי משרד הבטחון;
{{ח:תתת|(5)}} אמינות, לרבות עמידה בהתחייבויות קודמות על סמך נסיון מצטבר.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג) יכול שתיקבע לכל סוג של ספקים רשימת אמות מידה שונה מזו שנקבעה לסוגים אחרים.
{{ח:תת|(ד)}} כל ספק רשאי לבקש להיכלל ברשימת הספקים המוכרים והועדה לאישור ספקים מוכרים תדון בבקשתו; בקשות של ספקים שלא המציאו רשיונות או אישורים הנדרשים על פי כל דין או שלא קיבלו אישור בטחוני מהגופים המוסמכים לא יובאו לאישור הועדה לאישור ספקים מוכרים.
{{ח:תת|(ה)}} החלטות הועדה לאישור ספקים מוכרים שלא לכלול ספק ברשימת הספקים המוכרים או להוציא ספק מהרשימה, תהיינה מנומקות ולא תינתנה אלא לאחר שניתנה לספק האפשרות להביא את טיעוניו בפני הועדה.
{{ח:תת|(ו)}} במשרד הבטחון ינוהלו רשימות של קבלנים שהועדה הבין־משרדית מצאה אותם ראויים לשמש קבלני בניה של משרדי הממשלה, ושקיבלו אישור בטחוני מהגופים המוסמכים במשרד הבטחון (בתקנות אלה – קבלנים מוכרים).

{{ח:סעיף|11|מכרז פומבי|תיקון: תשס״א, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} פניה להזמנת הצעות במכרז פומבי תיעשה על ידי פרסום הודעה על כך בעיתון יומי היוצא לאור בישראל בשפה העברית ובאתר באינטרנט (להלן – מודעה ברבים); כתובת אתר האינטרנט תפורסם, מזמן לזמן, בשניים משלושת העיתונים הנפוצים ביותר בישראל בשפה העברית, כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 1א|בסעיף 1א(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ב)}} פורסמה מודעה ברבים על קיום מכרז פומבי, ניתן לפרסם את תוכנה ברבים, בישראל ומחוצה לה, בדרכים נוספות.
{{ח:תת|(ג)}} במודעה ברבים על קיום מכרז פומבי יפורטו, בין היתר:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור העסקה נושא המכרז, לרבות מועדים לביצוע ואופציה, אם ישנה;
{{ח:תתת|(2)}} תנאים מוקדמים לקבלת מסמכי המכרז, כולל התשלום הנדרש תמורתם;
{{ח:תתת|(3)}} המקום והמועד לקבלת מסמכי המכרז או לעיון בהם;
{{ח:תתת|(4)}} המקום לקבלת פרטים נוספים על המכרז, אם יהיה צורך במסירתם;
{{ח:תתת|(5)}} המקום והמועד האחרון להגשת ההצעות למכרז.

{{ח:סעיף|12|מסמכי המכרז|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} פניה לקבלת הצעות למכרז תכלול את מסמכי המכרז בהתאם למפורט להלן.
{{ח:תת|(ב)}} מסמכי מכרז רגיל יכללו, בין היתר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי המכרז, לרבות תנאים מוקדמים להשתתפות בו;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי החוזה, כולל לוח זמנים, תנאי תשלום, שרטוטים, כתבי כמויות, תכניות ומפרטים הנוגעים לביצועו, אם ישנם, ואופציה, אם ישנה;
{{ח:תתת|(3)}} נוסח להצעה ולהתחייבות המשתתף במכרז;
{{ח:תתת|(4)}} אם נדרשת ערבות – סוג הערבות, תנאיה, גובהה ומשכה;
{{ח:תתת|(5)}} כל מידע או מסמך נוספים שראוי למסור למציע או דרישה לקבלת כל מידע או מסמך נוספים ממנו, והכל לשם ניהול תקין והוגן של המכרז וכדי להבטיח קבלת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז.
{{ח:תת|(ג)}} מסמכי מכרז מיוחד יכללו, בין היתר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאי המכרז, לרבות תנאים מוקדמים להשתתפות בו;
{{ח:תתת|(2)}} עיקרי החוזה, כולל לוח זמנים, תנאי תשלום, אפיון טכני לביצוע ואופציה, אם ישנה;
{{ח:תתת|(3)}} הגדרת הביצועים הנדרשים והדרישות הטכניות;
{{ח:תתת|(4)}} אמות המידה לבחירת ההצעות המתאימות, בציון המשקלות שנקבעו להן מראש;
{{ח:תתת|(5)}} נוסח להצעה ולהתחייבות המשתתף במכרז;
{{ח:תתת|(6)}} אם נדרשת ערבות – סוג הערבות, תנאיה גובהה ומשכה;
{{ח:תתת|(7)}} כל מידע או מסמך נוספים שראוי למסור למציע או דרישה לקבלת כל מידע או מסמך נוספים ממנו, והכל לשם ניהול תקין והוגן של המכרז וכדי להבטיח קבלת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז.
{{ח:תת|(ד)}} המצאת מסמכי מכרז יכול שתיעשה תמורת תשלום החזר הוצאות הכנתם.

{{ח:סעיף|13|אומדן}}
{{ח:תת|(א)}} לפני תום המועד להגשת הצעות למכרז ייקבע, בהתאם למפורט להלן, ויירשם בתיק המכרז אומדן של סכום העסקה (להלן – האומדן).
{{ח:תת|(ב)}} האמדן ייקבע על פי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המחיר בישראל שעל פיו התקשר בעבר משרד הבטחון, לאחר עדכונו;
{{ח:תתת|(2)}} המחיר במדינת חוץ, בתוספת הוצאות הובלה וביטוח;
{{ח:תתת|(3)}} מחיר שוק בישראל;
{{ח:תתת|(4)}} מחיר מרבי שנקבע בצו או בהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ״ו–1985}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}};
{{ח:תתת|(5)}} הערכת שמאי;
{{ח:תתת|(6)}} תחשיב עלות.

{{ח:סעיף|14|ועדת מכרזים|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} במשרד הבטחון תפעלנה ועדות מכרזים, אשר היושבים ראש שלהן ימונו בידי המנהל וכן יהיו חברים בכל אחת מהן, בין היתר, נציג ציבור, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}}, וחשב משרד הבטחון או נציגו.
{{ח:תת|(ב)}} ועדות המכרזים מוסמכות לדון ולהחליט לגבי מכרזים רגילים.
{{ח:תת|(ג)}} אמת המידה לבחירת הספק או הקונה הזוכה במכרזים רגילים היא המחיר, אלא אם כן מתקיים טעם מיוחד שיירשם בידי ועדת המכרזים או יצויין במסמכי המכרז.

{{ח:סעיף|15|ועדת מכרזים מיוחדים|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} במשרד הבטחון תפעלנה ועדות למכרזים מיוחדים, אשר היושבים ראש שלהן ימונו בידי המנהל וכן יהיו חברים בכל אחת מהן, בין היתר, נציג ציבור, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}}, וחשב משרד הבטחון או נציגו.
{{ח:תת|(ב)}} ועדה למכרזים מיוחדים תדון ותחליט במכרזים מיוחדים הנערכים לפי כללים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7}}.
{{ח:תת|(ג)}} אמות המידה העיקריות לבחירת ההצעות המתאימות במכרזים מיוחדים הן כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7}}.

{{ח:סעיף|16|נציגי ציבור}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ימנה נציגים מקרב הציבור, העונים על אמות המידה והתנאים המפורטים בתקנה זו, לחברים בועדות פטור, בועדות מכרזים למיניהן ובועדות לאישור ספקים מוכרים ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – נציגי ציבור).
{{ח:תת|(ב)}} נציגי ציבור ימונו בעיקר מתוך רשימות של מומלצים בידי מוסדות להשכלה גבוהה, רשויות מקומיות, לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, ארגוני מקצועות חופשיים אחרים, ארגוני עובדים או מעבידים אחרים. כן יוכלו להתמנות לנציגי ציבור מי שהיו עובדי מדינה או חיילים בשירות קבע בצה״ל וחלפו שנתיים לפחות ממועד פרישתם משירות המדינה או מהשירות בצה״ל, או אם חלפו פחות משנתיים ממועד פרישתם כאמור – אם בשנתיים שקדמו למועד הפרישה לא עסקו בהתקשרויות עם ספקים.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת המינוי לנציג ציבור לא תעלה על חמש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} לא יקבלו מינוי כנציגי ציבור כל אחד מהמפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מי שהוא ספק המקיים קשרים עסקיים עם משרד הבטחון, בין במישרין ובין באמצעות תאגיד, לרבות שותפות, שהוא מחזיק בעשרה אחוזים או יותר מהונו או מכוח ההצבעה בו או מהסמכות למנות דירקטור אחד או יותר בו או את המנהל הכללי שלו – ובתאגיד שאינו חברה – בעלי תפקידים דומים – או מי שמכהן כדירקטור או כמנהל כללי שלו או מועסק בו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שלדעת המנהל עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כנציג ציבור;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהוא חבר המוסד המרכזי של מפלגה;
{{ח:תתת|(4)}} מי שלא קיבל אישור בטחוני מהגופים המוסמכים.
{{ח:תת|(ה)}} היה לנציג ציבור, לקרובו או לתאגיד שהוא בעל ענין בו ענין אישי בנושא הנדון בועדה שהוא חבר בה, לא ישתתף נציג הציבור בדיון, ובמקומו ימונה נציג ציבור אחר לאותו נושא; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, אח, הורה, צאצא וכן הורה או בן זוג של כל אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|17|הגשת הצעות למכרז ובדיקתן והחלטות ועדת מכרזים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הצעות לועדת מכרזים תוגשנה בידי המציעים כשהן חתומות, בתוך מעטפה סגורה, בדרך, במועד, במקום ובמספר עותקים, כפי שנקבע במסמכי המכרז; לא צויין במסמכי המכרז מספר עותקים – תומצא ההצעה בשני עותקים; המעטפות תישמרנה עד לפתיחתן בתוך תיבה מיוחדת (להלן – תיבת מכרזים), אשר תיפתח בידי ועדת המכרזים; במעמד פתיחת תיבת המכרזים ייערך פרוטוקול שבו יירשם, לפני פתיחת המעטפות, האומדן לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}} וכן יירשמו בו, בין השאר, מספר המעטפות שנמצאו בתיבת המכרזים, זיהוין, תכולתן ובמכרז רגיל – גם המחירים המוצעים.
{{ח:תת|(ב)}} בדיקת ההצעות תיעשה בידי ועדת המכרזים, תוך זמן סביר לאחר המועד האחרון להגשתן; ועדת המכרזים לא תדון בהצעות אשר לא נמצאו בתיבת המכרזים במועד שנקבע כמועד האחרון להגשתן.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת מכרזים רשאית להיעזר בבדיקת ההצעות במומחה או במומחים.
{{ח:תת|(ד)}} נתגלתה בהצעה טעות סופר או טעות בחישוב, שקיימת אפשרות אחת בלבד לתקנה, תתוקן הטעות בידי יושב ראש ועדת המכרזים; התיקון יירשם בפרוטוקול והודעה עליו תימסר למציע.
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראת תקנת משנה (ד), תפסול ועדת מכרזים הצעות שהוגשו שלא בהתאם להצעה המבוקשת במסמכי המכרז, או הצעות שלדעתה מבוססות על הנחות בלתי נכונות או שהמחירים שצוינו בהן אינם סבירים בהתחשב עם האומדן או שיש בהן שגיאות שנעשו במתכוון כדי להטעותה, זולת אם החליטה אחרת מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ו)}} הצעות שצורפה להן הסתייגות עקרונית או שיש בהן שינוי יסודי של תנאי המכרז – פסולות.
{{ח:תת|(ז)}} ועדת מכרזים רשאית, מטעמים שיירשמו, לברר עם מציע פרטים בהצעתו וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך קבלת החלטתה; פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול.
{{ח:תת|(ח)}} לאחר בדיקת כל ההצעות ובירור יתר הפרטים הנדרשים, תתן ועדת המכרזים את החלטתה; הועדה רשאית להחליט, מטעמים שיירשמו, שלא לבחור כל הצעה שהיא, והכל במטרה להבטיח את מרב היתרונות לעורך המכרז; חרגו כל ההצעות שהוגשו ביותר מעשרים וחמישה אחוזים מהאומדן, לא תבחר ועדת המכרזים, דרך כלל, בהצעה כלשהי ויחולו הוראות תקנת משנה (יא), זולת אם החליטה הועדה אחרת, מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ט)}} ועדת המכרזים רשאית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להחליט על בחירת הצעה גם אם היתה זו הצעה יחידה שהוגשה או שנותרה יחידה לדיון בפניה; במכרז סגור טעונה החלטת ועדת המכרזים אישור של ראש האגף הנוגע לגבי עסקה שסכומה אינו עולה על 1,800,000 שקלים חדשים או אישור של המנהל לגבי עסקה שסכומה עולה על 1,800,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(י)}} ועדת המכרזים רשאית אף להחליט על בחירת מספר הצעות מתאימות תוך פיצול ההתקשרות בין מציעיהן לפי עקרונות הפיצול המפורטים להלן, או על התקשרות על חלק מהעסקה נושא המכרז, ובלבד שנמסר על אפשרות הפיצול או ההתקשרות החלקית, כאמור, במסמכי המכרז וניתנה למשתתפים בו האפשרות להגיש גם הצעה חלקית; אלה עקרונות הפיצול:
{{ח:תתת|(1)}} פיצול לפי פריטים, כאשר העסקה שלגביה נערך המכרז, כוללת יותר מאשר פריט אחד של טובין, מקרקעין, עבודה או שירותים; הוחלט על פיצול, ייבחר המציע הזוכה לגבי כל אחד מהפריטים כאילו נערך מכרז נפרד לכל פריט ופריט;
{{ח:תתת|(2)}} פיצול לפי כמויות של פריט אחד של טובין, מקרקעין, עבודה או שירותים, כאשר עורך המכרז רשאי להתנות שלא תתקבלנה הצעות לכמות קטנה מהכמות שיקבע; הוחלט על פיצול, תיעשה התקשרות עם המציע שהצעתו נבחרה כהצעה המתאימה ביותר על כל הכמות שהציע או שיש ביכולתו לספק או לבצע; נותרה כמות נוספת, תיעשה התקשרות גם עם המציע שהצעתו תיבחר כהצעה השניה המתאימה, עד לכמות שהציע או שיש ביכולתו לספק או לבצע, וכן הלאה עד להשלמת ההתקשרות על כל הכמות שבמכרז;
{{ח:תתת|(3)}} פיצול לפי אזורים; הוחלט על פיצול, ייבחר המציע הזוכה לגבי כל אחד מהאזורים כאילו נערך מכרז נפרד לכל אזור ואזור.
{{ח:תת|(יא)}} לא הוגשה למכרז כל הצעה או נדונה הצעה יחידה וועדת המכרזים לא בחרה בה או לא בחרה בהצעה כלשהי יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במכרז סגור, כאשר ועדת המכרזים לא שוכנעה שההתקשרות בעסקה נושא המכרז נדרשת בדחיפות או סברה שעריכת מכרז נוסף תביא תועלת, ייערך מכרז נוסף ואם גם בו לא ייבחר זוכה, תהיה ועדת המכרזים רשאית לפטור מהחובה לעריכת מכרז נוסף;
{{ח:תתת|(2)}} במכרז סגור, כאשר ועדת המכרזים שוכנעה שההתקשרות בעסקה נושא המכרז נדרשת בדחיפות או סברה שעריכת מכרז נוסף לא תביא תועלת, תהיה ועדת המכרזים רשאית לפטור מהחובה לערוך מכרז חוזר;
{{ח:תתת|(3)}} במכרז פומבי תהיה ועדת המכרזים רשאית לפטור מהחובה לעריכת מכרז חוזר;
{{ח:תת}} החליטה ועדת המכרזים לפטור מעריכת מכרז לפי הוראות תקנה זו {{ח:הערה|[צ״ל: תקנת משנה זו]}}, יהיו לה הסמכויות של ועדה לפטור ממכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(ז)}}.
{{ח:תת|(יב)}} דיוני ועדת המכרזים יתקיימו בהשתתפות של לפחות רוב חברי הועדה, כולל היושב ראש, והחלטותיה תתקבלנה ברוב קולות חברי הועדה הנוכחים, תהיינה מנומקות ותירשמנה בפרוטוקול שייחתם בידי חברי הועדה; אם בהצבעה יהיו קולות שווים – יכריע יושב ראש הועדה; ואולם חוות דעת היועץ המשפטי למערכת הביטחון או של נציגו, שניתנה לוועדת המכרזים, תכריע בעניינים משפטיים.
{{ח:תת|(יג)}} לכל משתתף במכרז תימסר הודעה על המציע או המציעים שהצעותיהם נבחרו על פי ההחלטה של ועדת המכרזים ובמכרז רגיל תכלול ההודעה גם את מחיר ההצעה או ההצעות שנבחרו; במשך תקופה שלא תעלה על 30 ימים ממועד ההודעה כאמור, יהיה רשאי משתתף במכרז לבקש לעיין בהחלטה הסופית של ועדת המכרזים ובנימוקיה ובהצעה הזוכה במכרז; העיון כאמור יינתן לו, למעט כאשר ועדת המכרזים החליטה בהחלטה מנומקת שלא להרשות את העיון, כולו או חלקו, מסיבות של סודיות ביטחונית, סודיות מסחרית או מקצועית, פגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה, בביטחון הציבור או פגיעה בכל זכות אחרת המוגנת על פי כל דין; ניתן לקבוע במסמכי המכרז כי העיון ייעשה תמורת תשלום לכיסוי העלות.

{{ח:סעיף|18|השתתפות בדיוני ועדות הפטור וועדות המכרזים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנות 8(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(א)}}, לא ישתתפו נציגי ציבור בדיוני ועדות הפטור וועדות המכרזים למיניהן בעסקאות המסווגות בסיווג בטחוני ”סודי“ ומעלה, אלא אם כן הם שותפי סוד לגבי העסקה הנדונה; ישום הוראות תקנה זו מותנה באישור המנהל ובהשתתפות היועץ המשפטי למערכת הבטחון או נציגו כחבר בועדה, במקום נציג הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} על השתתפות חברי ועדת פטור, ועדת מכרזים או ועדה לאישור ספקים מוכרים בדיוני הועדה יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ה)}}.

{{ח:סעיף|19|אמנות בינלאומיות}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו ככל שאינן סותרות התחייבות של המדינה באמנה בינלאומית או הסכם הדדיות עם מדינת חוץ שנחתם לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|החוק}}.

{{ח:סעיף|20|הוראות משרד הבטחון}}
{{ח:ת}} המנהל יקבע מזמן לזמן, בהתיעצות עם החשב הכללי, כללים בהוראות משרד הבטחון לביצוע {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} בידי משרד הבטחון.

{{ח:סעיף|21|יחידות סמך|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור בתקנה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, בשינויים המחוייבים, על יחידת סמך ולענין זה בכל מקום, בו נאמר ”חברה ממשלתית“ או ”חברה“ יבוא ”יחידת סמך“{{ח:הערה|,}} ולענין זה –
{{ח:תתת|(1)}} במקום האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(א)(3)}} יראו כאילו נאמר:
{{ח:תתת}} ”לא תהיה חובה על יחידת סמך לערוך מכרז לגבי עסקה עם תאגיד שהוקם לשם מימוש עיסקי של טכנולוגיות ומוצרים של יחידת הסמך, בתחום פעילות זו, ובלבד ששר הבטחון אישר העסקה או עסקאות מסוגה“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28(א)}} תיקרא כאילו נאמר בה:
{{ח:תתת}} ”המנהל הכללי של יחידת סמך ימנה ליחידת הסמך, באישור המנהל, ועדת מכרזים, אחת או יותר, בת שלושה חברים לפחות, כולל היושב ראש וחשב יחידת הסמך או נציגו.“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31}} תיקרא כאילו במקום ”ועדת בקורת“ נאמר ”מבקר הפנים“;
{{ח:תתת|(4)}} במקום האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנה 32}} יראו כאילו נאמר:
{{ח:תתת}} ”המנהל הכללי של יחידת סמך יקבע מזמן לזמן, הוראות לביצוע {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה זו}}, הטעונות אישור המנהל בהתיעצות עם החשב הכללי.“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(17)}} יחולו על יחידת סמך.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: חברות ששר הבטחון אחראי עליהן}}

{{ח:סעיף|22|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, ”חברה ממשלתית“ – כל חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית ששר הבטחון אחראי עליה.

{{ח:סעיף|23|תחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, יחולו {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3(1) עד (4), (6) עד (12), (14) עד (16), (24), (26), (27), (31), (36) ו־(37)}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5(א)(1), (2), (4), (6), (7) ו־(9)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18(ב)}} על חברה ממשלתית, בשינויים המחוייבים, ולענין זה, בכל מקום {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק ב׳}} שבו נאמר ”משרד הבטחון“ יבוא ”חברה ממשלתית“ ובכל מקום שבו נאמר ”המנהל“ יבוא ”המנהל הכללי של החברה“.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בתקופת הוראת השעה):}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3(2), (6), (11) ו־(12)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17(ט)}} יחולו על חברה ממשלתית לפי אותה תקנת משנה, בשינוי זה: בכל מקום, במקום ”1,800,000“ יקראו ”5,000,000“.

{{ח:סעיף|24|פטור מחובת מכרז|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ג, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בנוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} החלות על חברה ממשלתית, לא תהיה חובה על חברה ממשלתית לערוך מכרז לגבי עסקה אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עסקה אשר עריכת מכרז לגביה או לגבי עסקאות מסוגה עלולה לפגוע ברווחיות החברה, ביכולתה להתחרות באחרים, בהזדמנות עסקית של החברה, בסוד מקצועי או בסוד מסחרי של החברה או ביכולתה של החברה למלא תפקיד או מטלה שהוטלו עליה לפי דין או ביכולתה לספק שירות או מצרך חיוני לציבור;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} עסקה שסכומה אינו עולה על 220,000 שקלים חדשים ובחברות שלהן מחזור עסקאות שנתי העולה על 1,100,000,000 שקלים חדשים – עסקה שסכומה אינו עולה על 660,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(בתקופת הוראת השעה):}} עסקה שסכומה אינו עולה על 220,000 שקלים חדשים ובחברות שלהן מחזור עסקאות שנתי העולה על 1,100,000,000 שקלים חדשים – עסקה שסכומה אינו עולה על 2,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2א)}} עסקה של חברה בהפרטה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות}}, אשר מחזור העסקאות השנתי שלה עולה על 2,260,000,000 שקלים חדשים, ובלבד ששווי העסקה אינו עולה על 3,300,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} עסקה עם חברת־בת ממשלתית של החברה האם, עם חברת־בת ממשלתית אחרת של אותה חברה או עם חברה ממשלתית השולטת באותה חברה;
{{ח:תתת|(4)}} עסקה הנעשית עם עורך מכרז בעקבות זכייתה של החברה באותו מכרז;
{{ח:תתת|(5)}} עסקה עם מי שזכה במכרז מרכזי בתנאים שאינם גרועים לחברה הממשלתית מאלה שבמכרז המרכזי; בפסקה זו, ”מכרז מרכזי“ – מכרז פומבי שמפרסם החשב הכללי;
{{ח:תתת|(6)}} עסקה שענינה מתן אשראי או קבלתו, השקעת כספים, קבלת שירותים בנקאיים, מכירת נירות ערך או רכישתם או פעולות אחרות בשוק ההון;
{{ח:תתת|(7)|(א)}} עסקה לביצוע עבודה מדעית, או ספרותית, או עסקה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע, מומחיות או כישורים מיוחדים או יחסי אמון מיוחדים, לרבות מחקר, תכנון הנדסי, אדריכלות, פיקוח הנדסי, חקירות פרטיות, אקטואריה, ייעוץ משפטי, ייעוץ הנדסי, ייעוץ רפואי, ייעוץ כלכלי, מדידה, ראיית חשבון, ניתוח מערכות, תיכנות, שמאות, יעוץ הנדסי לעבודות בינוי, עיצוב וגרפיקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עסקה כאמור בפסקה זו תיערך לאחר בדיקת מספר הצעות והפניה לספקים, אם מתקיימת, ובחירתם ייעשו, ככל הניתן, בסבב מחזורי, והכל בהגינות ובמטרה להבטיח את מרב היתרונות למזמין;
{{ח:תתת|(8)}} עסקה של חברה, למעט חברה המספקת באופן בלעדי שירות חיוני לציבור, אשר עשרה אחוזים או יותר מכוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות עשרה אחוזים או יותר מן הדירקטורים שלה אינם בידי המדינה, בידי חברה ממשלתית, בידי רשות מקומית או בידי תאגיד שהוקם בחוק, ביחד או לחוד, וכן עסקה של חברת בת של חברה כאמור;
{{ח:תתת|(9)}} עסקה שענינה רכישת שירותים או טובין ממשרד הבטחון, מיחידת סמך, מכל משרד ממשרדי הממשלה או מיחידת סמך של משרד כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא תהיה חובה על חברה ממשלתית לערוך מכרז לגבי עסקה עם תושב מדינת חוץ או לגבי עסקה שביצועה במדינת חוץ אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עסקת מכר או עסקה לרכישת שירותים עם תושב מדינת חוץ;
{{ח:תתת|(2)}} עסקה לרכישת טובין או עסקה לרכישת שירותים שאינה פטורה מחובת מכרז לפי פסקה (1), אשר מנהל היחידה המזמינה אישר כי למיטב ידיעתו אין בנמצא בישראל ספק שהוא יצרן של טובין מן הסוג הנרכש או נותן שירותים מהסוג הנרכש;
{{ח:תתת|(3)}} עסקה של נציגות של החברה במדינת חוץ, לשימושה העצמי;
{{ח:תתת|(4)}} עסקת רכש המהווה קיום התחייבות לרכש גומלין בעסקת מכר עם קונה ממדינת חוץ.
{{ח:תת}} התקשרות כאמור בפסקאות (2) ו־(3) תיעשה לאחר בדיקת מספר הצעות.

{{ח:סעיף|25|מכרז סגור}}
{{ח:תת|(א)}} בנוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(א)}} החלות על חברה ממשלתית, לא תהיה חובה על חברה ממשלתית לערוך מכרז פומבי אלא מכרז סגור, לגבי עסקה בנושא מחקר ופיתוח.
{{ח:תת|(ב)}} במכרז סגור תיעשה הפניה להזמנת הצעות למציעים מסויימים בלבד, שמבחינת נתוניהם, רמתם וסיווגם הבטחוני מתאימים לבצע את העסקה שלגביה נערך המכרז ושמספרם לא יפחת משלושה, אם ישנם; הספקים אליהם תיעשה הפניה להזמנת הצעות ייבחרו, ככל הניתן, בסבב מחזורי על מנת ליתן להם הזדמנות נאותה, והכל בהגינות ובמטרה להבטיח את מרב היתרונות לעורך המכרז.
{{ח:תת|(ג)}} בנוסף לספקים שאליהם תיעשה הפניה להזמנת הצעות, רשאי להשתתף במכרז סגור כל ספק המתאים על פי דרישות החברה הממשלתית להשתתף באותו מכרז, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת ההצעות.

{{ח:סעיף|26|תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז}}
{{ח:ת}} חברה ממשלתית רשאית להתנות את ההשתתפות במכרז בתנאים עניניים, לרבות תנאים בדבר נסיונו של המעונין להשתתף במכרז, כושרו, כישוריו, היקף פעילותו, עמידה בדרישות תקן ישראלי לא רשמי, חשיבות המקום שבו מתנהלים עסקיו של המעונין להשתתף במכרז וקיומן של המלצות אודותיו.

{{ח:סעיף|27|ניהול משא ומתן|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חברה ממשלתית רשאית לנהל משא ומתן עם המתמודדים במכרז שהצעותיהם נמצאו מתאימות לגבי עסקאות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עסקה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(א)(1), (2), (4), (6), (7) ו־(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 25|ובתקנה 25}};
{{ח:תתת|(2)}} עסקה לביצוע פרוייקט בעל מורכבות טכנולוגית או ניהולית מיוחדת או פרוייקט הדורש איתנות פיננסית משמעותית;
{{ח:תתת|(3)}} עסקה לביצוע פרוייקט משולב של בניה ועסקה לרכישת זכויות במקרקעין;
{{ח:תתת|(4)}} עסקה לרכישת זכויות במקרקעין לשימוש החברה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת החברה הממשלתית בדבר ניהול משא ומתן טעונה הודעה במסמכי המכרז.
{{ח:תת|(ג)}} החברה הממשלתית תנהל משא ומתן עם המציעים שהצעותיהם נמצאו המתאימות ביותר תוך הקפדה על מתן הזדמנות הוגנת לכל המציעים עמם מנוהל משא ומתן; תוכנו של המשא ומתן יירשם בפרוטוקול.
{{ח:תת|(ד)}} עם סיום שלב המשא ומתן תתן החברה הממשלתית את החלטתה או תאפשר לכל המציעים שעמם נוהל משא ומתן להגיש את הצעתם הסופית במועד שתקבע.

{{ח:סעיף|28|ועדות מכרזים|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של חברה ממשלתית ימנה לחברה, באישור דירקטוריון החברה, ועדה או ועדות מכרזים, שבכל אחת מהן יהיו שלושה חברים לפחות, כולל היושב ראש, הנמנים עם עובדי החברה ואינם נמנים עם חברי דירקטוריון החברה; הרכב כל אחת מהוועדות יהיה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל הכללי של החברה הממשלתית, או מי שהוא מינה לנציגו, יכהן כיושב ראש הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} חשב החברה הממשלתית או מי שהוא מינה לנציגו;
{{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי של החברה הממשלתית או עורך דין שהוא מינה לנציגו; לא מכהן בחברה יועץ משפטי הנמנה עם עובדי החברה, ישתתף בישיבות הוועדה יועץ משפטי שאינו נמנה עם עובדי החברה, או נציגו, ואולם מעמדו בה לא יהיה כשל חבר ולא תהיה לו זכות הצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} עד שני חברים נוספים שימנה המנהל הכללי של החברה הממשלתית, אם החליט לעשות כן ורשאי הוא, במקרים חריגים, למנותם שלא מבין עובדי החברה אם מצא כי בנסיבות המקרה קיים הכרח לכך, ובלבד שנימק את החלטתו בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המכרזים תבחר את ההצעה הזולה או היקרה ביותר, לפי הענין; אולם היא רשאית שלא לעשות כן מנימוקים המתבססים על אמות המידה האמורות {{ח:פנימי|סעיף 29|בפסקאות (2) עד (4) בתקנה 29}}.

{{ח:סעיף|29|אמות מידה|תיקון: תשנ״ז־2}}
{{ח:ת}} אמות המידה לבחירת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז, הן אחת או יותר מאלה:
{{ח:תת|(1)}} המחיר המוצע או המבוקש, לפי הענין;
{{ח:תת|(2)}} איכות הטובין, המקרקעין, העבודה או השירות המוצעים או נתונים מיוחדים שלהם, והתאמתם לעורך המכרז;
{{ח:תת|(3)}} אמינותו של המציע, כישוריו, נסיונו, מומחיותו ותחומי התמחותו;
{{ח:תת|(4)}} המלצות אודות המציע, אם יידרשו לפי תנאי המכרז, ומידת שביעות הרצון מאופן ביצועו התקשרויות קודמות;
{{ח:תת|(5)}} דרישות מיוחדות של עורך המכרז.

{{ח:סעיף|30|ועדה לפטור ממכרז}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת המכרזים או ועדות המכרזים, או חלקן, יוסמכו לכהן גם כועדה לפטור ממכרז.
{{ח:תת|(ב)}} פטור מחובת מכרז לפי אחת מהעילות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3(2) עד (4), (9), (12), (27), (31), (36) ו־(37)}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24(א)(1) ו־(7)}}, וכן פטור מחובת מכרז פומבי לפי אחת מהעילות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(א)(6), (7) ו־(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 25|ובתקנה 25}}, מותנה באישור הפטור בידי ועדה לפטור ממכרז.
{{ח:תת|(ג)}} ועדה לפטור ממכרז מוסמכת לאשר פטור מחובת מכרז לפי אחת מעילות הפטור המפורטות בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} החלות על חברה ממשלתית {{ח:פנימי|סעיף 24|ובתקנה 24}} או לאשר פטור מחובת מכרז פומבי לפי אחת מעילות הפטור המפורטות בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} החלות על חברה ממשלתית {{ח:פנימי|סעיף 25|ובתקנה 25}}, והכל ביחס לעסקה בודדת, ביחס לפרוייקט מסוים או ביחס לסוגי עסקאות לתקופה מסוימת שלא תעלה על 3 שנים.

{{ח:סעיף|31|דיווח לועדת ביקורת}}
{{ח:ת}} ועדה לפטור ממכרז תדווח לועדת הביקורת של החברה על מתן פטור מחובת מכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|תקנה 24(א)(1)}}; ועדת הביקורת תקיים מעקב שוטף אחר דיווחים אלה.

{{ח:סעיף|32|הוראות ביצוע}}
{{ח:ת}} מנהל כללי של חברה ממשלתית יקבע מזמן לזמן, באישור הדירקטוריון, הוראות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|33|הצמדה|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ג}}
{{ח:ת}} הסכומים הנקובים בתקנות אלה יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ויעודכנו ב־16 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון לעומת המדד שפורסם ב־15 בינואר 2012.

{{ח:סעיף|34|שמירת סודיות}}
{{ח:ת}} לא ימסור אדם שום ידיעה שהגיעה לידו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם אלא למי שרשאי לקבל אותה ידיעה.

{{ח:סעיף|35|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|36|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|החוק}}.

{{ח:חתימות|כ״ג באייר התשנ״ג (14 במאי 1993)}}
* '''יצחק רבין'''&lt;br&gt;שר הבטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>02zsa7jk6n2p32jaeygddasrkhauh55</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני-צריח)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>391322</id>
    <revision>
      <id>1418579</id>
      <parentid>1352845</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:01:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418552]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="65141" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני־צריח), תשכ״ז–1966}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר עגורני צריח}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ז, 1130|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני־צריח)}}, {{ח:תיבה|2609|תיקון}}, {{ח:תיבה|3304|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 1640|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 173|סעיפים 55}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 191|66}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 191|67}} {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 216|ו־81}} {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|לפקודת הבטיחות בעבודה, 1946}} (להלן – הפקודה), {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|וסעיפים 14(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 2|ו־2(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט|לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: רישום דגם עגורן־צריח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: מבנה עגורן־צריח והציוד בו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: תדפיסי הוראות הפעלה ושלטים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: הקמה ופירוק של עגורן־צריח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א|סימן א׳: עגורן־צריח נייח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: עגורן־צריח נע על פסים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: דרישות כלליות להקמה ופירוק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: קרבה של מיתקן חשמל או קו חשמל עילי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: בטיחות בתחום הפעלתו של עגורן־צריח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: הפעלת עגורן־צריח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8 סימן א|סימן א׳: הוראות לגבי עגורני־צריח מכל הסוגים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8 סימן ב|סימן ב׳: הוראות לגבי הפעלת עגורן־צריח שלא על פסים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8 סימן ג|סימן ג׳: הוראות נוספות בענין בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: בדיקות עגורן־צריח בידי בודק מוסמך}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: פנקס העגורן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד־עשר: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|תסקיר על בדיקת כבלים ואבזרי הרמה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה: {{מוקטן|תסקיר על בדיקת עגורן־צריח}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|פנקס עגורן}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ז, תש״ל}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבזר הרמה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 71|בסעיף 25(2) לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אונקל עגורן“ – אונקל עגורן המשמש לתליית מטען או לתליית כלי טעינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איתות“ – מתן הוראות בכל שיטה שהיא, בין ישירות לעגורנאי ובין לאדם אחר כדי שהוא יעביר את הסימנים לעגורנאי, בקשר להרמת מטען בעגורן, כיוונון מטען או כיוונון אונקל העגורן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק מוסמך“ – מי שהמפקח הראשי הסמיכו בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#פרק ג סימן ו|לסעיף 25 לפקודה}} או בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#פרק ג סימן ז|לסעיף 26 לפקודה}} וההסמכה הורחבה במפורש לעשיית בדיקות של עגורני־צריח בהתאם לתקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניה“ – {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 1|כמשמעות ”פעולות בניה“ בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניה הנדסית“ – {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 1|כמשמעות ”עבודת בניה מכונאית“ בפקודה}} ובצו על פיה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבטיחות בעבודה (עבודות בניה הנדסית)|צו הבטיחות בעבודה (עבודות בניה הנדסית), תשכ״ב–1961}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלת עגורן“ – הרמת מטען בעגורן, הסעת עגורן, סיבובו או סיבוב חלק ממנו, לרבות הפעלת עגורן לשם ניסוי, בקורת או בדיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרמה“ – לרבות הורדה, הובלה והחזקה במצב תלוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקן אזעקה“ – מנגנון הנותן אותות אקוסטיים או אופטיים או שניהם במקרים של העמסת־יתר או תנועות־יתר של עגורן־צריח או חלק מחלקיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ידית הפעלה“ – כל צורה של מפסק או מתג, לרבות דוושת הפעלה, וכל אמצעי כיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כבל“ – לרבות חבל ושרשרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טעינה“ – התקן עזר שתולים באונקל העגורן ואליו או בתוכו מעמיסים את המטען;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד בקורת מוסמך“ – מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסמך למתן איתות“ – אדם המוסמך למתן איתות בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים)|לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים ומאותתים), תשכ״ז–1966}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען“ – לרבות כלי טעינה ואבזר לתליית המטען לאונקל העגורן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל עבודה“ – מנהל עבודה לבניה שנתמנה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)#סעיף 2|לתקנות 2 עד 5 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכב הבסיס“ – המרכב שעליו הותקן עגורן־צריח נע והמאפשר נסיעתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עגורנאי“ – אדם שהוסמך בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים)|לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים ומאותתים), תשכ״ז–1966}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עגורן־צריח“ – עגורן בעל צריח או תורן אשר בחלקו העליון זרוע הנושאת את אונקל העגורן שעליו תולים את המטען, והוא מופעל בחשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עגורן־צריח נע על פסים“ – עגורן־צריח שגלגלי מרכב הבסיס שלו מונחים על פסי מסילה, בין שאורך המסילה מאפשר למעשה נסיעתו של העגורן ובין שאינו מאפשר נסיעתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עומס מבחן“ – עומס העולה ב־25% על עומס העבודה או עומס מבחן אחר שנקבע בהוראות היצרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס דגמי העגורנים“ – פנקס שהמפקח הראשי מנהל ובו רשומים הדגמים לעגורני־צריח, בין מתוצרת הארץ ובין מתוצרת חוץ־לארץ, שהוא החליט לרשום אותם לפי {{ח:פנימי|פרק 2|הפרק השני לתקנות אלה}}, ומותר שהפנקס יחולק למדורים בהתאם לסוגי העגורנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס העגורן“ – הפנקס המתנהל בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 92|לתקנה 92}}.

{{ח:סעיף|2|תחולה ופטור}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות אלה יחולו על בניה, בניה הנדסית ומפעל למוצרי בטון.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח הראשי רשאי להורות כי הוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן, לא יחולו לגבי עגורן־צריח פלוני, אם העגורן אינו ממבנה המקובל לשימוש בתעשיית הבניה.

{{ח:סעיף|3|קיום ההוראות בבניה}}
{{ח:תת|(א)}} בבניה חייב מנהל העבודה למלא אחרי הוראות תקנות אלה, זולת אם החובה מוטלת במפורש על מבצע הבניה או על אדם אחר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) חייב מבצע הבניה לקיים הוראות תקנות אלה אם לא נתמנה מנהל עבודה או אם מנהל העבודה הפסיק לשמש בתפקידו או נפסל ולא נתמנה מנהל עבודה אחר.

{{ח:סעיף|4|קיום ההוראות בבניה הנדסית}}
{{ח:ת}} בבניה הנדסית חייב המבצע למלא אחרי הוראות תקנות אלה, זולת אם החובה מוטלת במפורש על אדם אחר.

{{ח:סעיף|5|קיום ההוראות במפעל למוצרי בטון}}
{{ח:ת}} במפעל למוצרי בטון חייב התופש למלא אחרי הוראות תקנות אלה, זולת אם החובה מוטלת במפורש על אדם אחר.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: רישום דגם עגורן־צריח}}

{{ח:סעיף|6|חובת רישום דגם}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוקם עגורן־צריח ולא יופעל אלא אם מבצע הבניה או הבניה ההנדסית או התופש במפעל למוצרי בטון, לפי הענין, מחזיקים בתעודות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור מאת היצרן המעיד על הדגם לפיו בנוי עגורן־צריח, ואם בעגורן־הצריח סטיות מהדגם האמור יהיה באישור היצרן פירוט בדבר הסטיות;
{{ח:תתת|(2)}} תעודה מאת המפקח הראשי המעידה שדגם עגורן־הצריח רשום בפנקס דגמי העגורנים (להלן – תעודת רישום דגם העגורן).
{{ח:תת|(ב)}} תעודת רישום דגם העגורן ואישור היצרן יצורפו לפנקס העגורן.

{{ח:סעיף|7|תנאים לרישום דגם ישראלי}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח הראשי לא ירשום דגם עגורן־צריח מתוצרת ישראל בפנקס דגמי העגורנים אלא על יסוד אישור לתכניות הדגם שניתן על ידי מוסד בקורת מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד בקורת מוסמך לא יתן אישור לתכניות דגם לעגורן אלא לאחר שנבדקו התכניות ונמצאו מתאימות כדי לבנות לפיהן עגורן־צריח אשר יתקיימו בו לפי מבנהו והציוד שבו הוראות תקנות אלה ואשר לכשייבנה כאמור יאפשר הפעלה בטוחה.
{{ח:תת|(ג)}} מוסד בקורת מוסמך רשאי לקבוע לאישורו תנאים וסייגים.

{{ח:סעיף|7א|תנאים לרישום עגורן־&lt;wbr&gt;צריח הבנוי בישראל לפי תכניות מחו״ל|תיקון: תש״ל}}
{{ח:ת}} המפקח הראשי לא ירשום דגם עגורן־צריח בפנקס דגמי העגורנים אם עגורן מאותו דגם בנוי או ייבנה בארץ לפי תכניות מחוץ־לארץ, הן על פי היתר מאת בעל התכניות והן על ידי בעל התכניות עצמו, אלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}} או על יסוד שנים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תעודה שהמפקח הראשי הכיר בה מאת מוסד רשמי או מאת מוסד המקובל בנדון בחוץ־לארץ, המתייחסת לעגורני־צריח הבנויים בחוץ־לארץ לפי אותן התכניות והמעידה שדגם העגורנים אושר להפעלה בארץ שבה קיים המוסד;
{{ח:תת|(2)}} הצהרה מאת היצרן בישראל שהוא מקיים בייצור את ההוראות וההנחיות של בעל התכניות הלא ישראליות ושיהיו לעגורני־הצריח שהוא בונה התכונות המצויות בעגורנים מתוצרת חוץ לפי אותן תכניות.

{{ח:סעיף|8|תנאים לרישום דגם לא ישראלי|תיקון: תש״ל}}
{{ח:ת}} המפקח הראשי לא ירשום דגם עגורן־צריח מתוצרת חוץ בפנקס דגמי העגורנים אלא על יסוד תעודה שהוא הכיר בה מאת מוסד רשמי או מאת מוסד המקובל בנדון בחוץ־לארץ המעידה שדגם העגורן אושר להפעלה בארץ שבה קיים המוסד.

{{ח:סעיף|9|פטור}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח הראשי רשאי לפטור, פטור מלא או חלקי, מקיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}} לגבי עגורן־צריח פלוני, הנמצא בשימוש בארץ ביום פרסומן של תקנות אלה ברשומות (להלן – יום הפרסום) אם הוא משוכנע שלא ניתן להשיג את אישור היצרן הדרוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)(1)}}, את תכניות הדגם הדרושות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7(א)}} או את התעודה מטעם מוסד רשמי בחוץ לארץ הדרושה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח הראשי רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} בטרם יכריע בענין מתן פטור לפי תקנת־משנה (א), לדרוש שיומצא לו תסקיר מפורט מאת מומחה, על מבנה עגורן־צריח ובטיחותו;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע כל תנאי וסייג הדרושים לדעתו להבטיח את השגת מטרות {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנות 6 עד 8}}, הן לפני מתן הפטור והן לאחריו;
{{ח:תתת|(3)}} להגביל בזמן פטור שניתן על ידו.

{{ח:סעיף|10|בקשה לרישום}}
{{ח:ת}} לבקשה לרישום דגם עגורן־צריח יצורפו תכניות, והיא תכלול ידיעות ופרטים להנחת דעתו של המפקח הראשי.

{{ח:סעיף|11|רישום מחדש לאחר שינוי במבנה}}
{{ח:תת|(א)}} נעשה שינוי במבנה של עגורן־צריח, בחלק מחלקיו או במנגנון הפעלתו, יחולו {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנות 6 עד 8}} כאילו היה העגורן ששונה דגם חדש.
{{ח:תת|(ב)}} לענין תקנת־משנה (א) לא יראו כשינוי אם הוחלף חלק בחלק אחר מאותו סוג ובעל אותן תכונות.

{{ח:סעיף|12|אישור מיוחד לפי דרישה}}
{{ח:תת|(א)}} שוכנע המפקח הראשי על פי תסקיר של מפקח עבודה אזורי כי בעגורן־צריח פלוני קיימת סטיה מהותית מהדגם הרשום, רשאי הוא לדרוש בכתב מאת מבצע הבניה או הבניה ההנדסית או התופש במפעל למוצרי בטון – הכל לפי הענין – לעשות שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} להמציא למוסד בקורת מוסמך לאישור את תכניות העגורן לפי המצב הקיים כתכניות דגם נפרד;
{{ח:תתת|(2)}} להגיש למפקח הראשי את תכניות הדגם כשהן מאושרות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} משנמסרה הדרישה כאמור בתקנת משנה (א) לא יוקם עגורן־הצריח ולא יופעל עד שדגם עגורן־הצריח יירשם בפנקס דגמי העגורנים לפי התכניות המאושרות והוצאת תעודת רישום דגם העגורן.

{{ח:סעיף|13|החובה לקיום ההוראות בבניה}}
{{ח:ת}} בבניה מוטלת החובה לקיום הוראות {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}} על מבצע הבניה.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: מבנה עגורן־צריח והציוד בו}}

{{ח:סעיף|14|מבנה עגורן־&lt;wbr&gt;צריח וקיומו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 80|סעיף 26(1) לפקודה}} יחולו לגבי עגורן־צריח, לגבי כל התקן המשמש להרכבתו, הגבהתו ופירוקו, ובעגורן־צריח נע על פסים – גם לגבי המסילה על חלקיה והציוד והאבזרים המחוברים לה.

{{ח:סעיף|15|גישה למקום עבודה בעגורן־&lt;wbr&gt;צריח}}
{{ח:ת}} בעגורן־צריח יותקנו ויקויימו אמצעי גישה בטוחים למקומות עבודה כמפורש להלן –
{{ח:תת|(1)}} אל עמדת התפעול בצריח ואל כל מקום בצריח שמעל לעמדת התפעול יותקנו סולמות המצויידים בכלוב־מגן, זולת אם העולה או היורד בסולם מוגן על ידי מבנה־הצריח עצמו;
{{ח:תת|(2)}} אל כל מקום בזרוע של עגורן־הצריח יותקנו אמצעי גישה בטוחים כשהדבר ניתן להיעשות מבחינה טכנית.

{{ח:סעיף|16|מסלקי מכשולים}}
{{ח:ת}} מרכב הבסיס של עגורן־צריח נע על פסים יצוייד במסלקי מכשולים נאותים לפינוי מעל מסילת הפסים של מכשולים חפשיים העלולים לגרום לתקלה בנסיעת העגורן.

{{ח:סעיף|17|תא לעגורנאי}}
{{ח:תת|(א)}} בעגורן־צריח המופעל מעמדת תפעול בגוף הצריח, בין במקום הקרוב לבסיס ובין במקום מורם, תותקן עמדת התפעול בתא מיוחד לכך.
{{ח:תת|(ב)}} התא האמור יהיה בנוי –
{{ח:תתת|(1)}} באופן שיתן לעגורנאי הגנה סבירה בפני קרני השמש ובפני רוחות וגשם;
{{ח:תתת|(2)}} באופן שיאפשר לעגורנאי גישה נוחה ובטוחה לכל חלק של המנגנון שבתוך התא והוא חלק המצריך בקורת ותחזוקה תדירים;
{{ח:תתת|(3)}} במצב ובאופן שמבנה התא ומבנה העגורן על חלקיו לא יגבילו או יפריעו את מרחב הראיה הדרוש לעגורנאי לביצוע תפקידו.

{{ח:סעיף|18|ידיות הפעלה}}
{{ח:תת|(א)}} כל ידית הפעלה בעגורן־צריח שהפעלתה או הזזתה המקרית גוררת סכנה, תהיה מצויידת בקפיץ או סגר מתאימים למניעת הפעלה שלא במתכוון או הזזה מקרית, זולת אם מבנה הידית או מצבה מונעים הפעלתה או הזזתה בדרך מקרה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל ידית הפעלה בעגורן־צריח או בקרבתה המיידית, יסומנו סימון ברור מטרתה וכיוון הפעלתה.

{{ח:סעיף|19|מכוון אוטומטי לעומסים הבטוחים}}
{{ח:תת|(א)}} עגורן־צריח, למעט עגורן בעל זרוע אופקית, יצוייד במכוון אוטומטי נכון המראה ברורות לעגורנאי את עומס העבודה הבטוח במצב ההפעלה באותה שעה.
{{ח:תת|(ב)}} המכוון האוטומטי יקויים כהלכה.

{{ח:סעיף|20|מתגים גובלים|תיקון: תשכ״ז, תש״ל}}
{{ח:תת|(א)}} עגורן־צריח, למעט עגורן־צריח בעל זרוע אופקית, יהיה מצוייד במתגים גובלים לנטיית הזרוע.
{{ח:תת|(ב)}} עגורן־צריח בעל זרוע אופקית יהיה מצוייד במתגים גובלים לתנועת העגלה על הזרוע או בהתקנים מסוג אחר המבטיחים את הגבלת תנועת העגלה בנקודות הדרושות בזרוע.

{{ח:סעיף|21|גובלי עומס־&lt;wbr&gt;יתר}}
{{ח:ת}} עגורן־צריח יצוייד בגובלי עומס יתר.

{{ח:סעיף|22|תופי כננות}}
{{ח:תת|(א)}} תוף כננת בעגורן־צריח שעליו ליפוף כבל, יהיה בעל מבנה וקוטר המתאימים לכבל שבשימוש.
{{ח:תת|(ב)}} קצה הכבל הלפוף על תוף הכננת בעגורן־צריח יהיה מחובר היטב לתוף ואורך הכבל יהיה כך שלפחות שני ליפופים של הכבל ישארו תמיד על התוף בכל מצב אפשרי של הפעלת העגורן.

{{ח:סעיף|23|בלמים למנועים|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} כל מנוע המשמש לנסיעת עגורן־צריח, לסיבוב הצריח, לסיבוב הזרוע או לנטייתו או להנעת עגלה שעל הזרוע, יהיה מצוייד בבלם נאות.
{{ח:תת|(ב)}} מנוע בעגורן־צריח המשמש להרמת מטען יהיה בנוי כך שהמטען ירד בכוח מיכני בלבד ויהיה מצוייד בבלם או בלמים אוטומטיים הפועלים בשיטה אלקטרו־מיכנית.

{{ח:סעיף|24|כבלים ואבזרי הרמה – טיבם}}
{{ח:ת}} הוראת {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 72|פסקה (א) לסעיף 25(1) לפקודה}} תחול על כל כלי טעינה, אבזר הרמה וכבל, בין שהכבל משמש במנגנון עגורן־הצריח ובין שהוא משמש לתליית מטען לאונקל העגורן.

{{ח:סעיף|25|כבלים ואבזרי הרמה – הסדרי בטיחות}}
{{ח:ת}} ההוראות הבאות מתוך {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#פרק ג סימן ו|סעיף 25(1) לפקודה}} יחולו על כל כבל, אבזר הרמה וכלי טעינה המשמשים לתליית מטען לאונקל העגורן:
{{ח:תת|(1)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 73|פסקה (ב)}} בדבר לוח עומסי העבודה או סימון עומס העבודה;
{{ח:תת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 74|פסקה (ג)}} בדבר איסור עומס יתר;
{{ח:תת|(3)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 75|פסקה (ד)}} בדבר בדיקות תקופתיות על ידי בודק מוסמך;
{{ח:תת|(4)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 76|פסקה (ה)}} בדבר בדיקה לפני שימוש ראשון;
{{ח:תת|(5)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 77|פסקה (ו)}} בדבר ריפוי שרשרות ואבזרי הרמה, ובלבד שהוראות פסקה זו לא יחולו על כלי טעינה.

{{ח:סעיף|26|תסקיר על בדיקת כבל ואבזר־&lt;wbr&gt;הרמה}}
{{ח:תת|(א)}} תסקיר על תוצאות כל בדיקה תקופתית ובדיקה לפני שימוש ראשון בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 25|לפסקאות (3) ו־(4) לתקנה 25}}, ערוך על ידי הבודק המוסמך שעשה את הבדיקה וחתום בידו, יוחזק במקום שבו משתמשים בכבל, באבזר הרמה או בכלי טעינה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} התסקיר יהיה ערוך בשני עותקים בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ג)}} עותק מהתסקיר כאמור בתקנת־משנה (א) יימסר על ידי הבודק המוסמך תוך שבעה ימים מיום הבדיקה למפקח העבודה האזורי.

{{ח:סעיף|27|אונקל העגורן – אונקל בטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} כבל ההרמה בעגורן־צריח יצוייד באונקל־עגורן ובו יתלו את המטען.
{{ח:תת|(ב)}} אונקל־העגורן יהיה אונקל־בטיחות שיהיה בנוי או מצוייד בהתקן כדי למנוע יציאה מקרית של המטען דרך פתח האונקל.

{{ח:סעיף|28|סימון חלקי עגורן־&lt;wbr&gt;צריח}}
{{ח:ת}} בעגורן־צריח הניתן לפירוק לשם העברתו, פירוק חלקי או שלם, יהיו חלקי העגורן שנהוג לפרקם מסומנים באופן ברור כדי לציין לאיזה עגורן הם משתייכים.

{{ח:סעיף|29|החובה לקיום ההוראות בבניה}}
{{ח:ת}} בבניה מוטלת החובה לקיום הוראות {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} על מבצע הבניה.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: תדפיסי הוראות הפעלה ושלטים}}

{{ח:סעיף|30|הוראות הפעלה}}
{{ח:תת|(א)}} יוכנו לכל עגורן־צריח הוראות להפעלתו ותחזוקתו (להלן – הוראות הפעלה) שיכללו לפחות –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות היצרן בענין הפעלת עגורן־הצריח ותחזוקתו;
{{ח:תתת|(2)}} כל הוראה שניתנה על ידי מוסד הבקורת המוסמך או על ידי המפקח הראשי.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות ההפעלה יוכנו בכתב באותיות ברורות בשפה העברית עם או בלי תרגום לשפה לועזית.
{{ח:תת|(ג)}} נכללו בעותק הוראות ההפעלה הוראות לסוגים או הגדרים שונים של עגורני־צריח, תושמט בצורה ברורה כל הוראה שאיננה מתייחסת לאותו העגורן שיש להפעילו לפיהן.

{{ח:סעיף|31|מסירת הוראות הפעלה והחזקתן}}
{{ח:ת}} עותק אחד מהוראות הפעלה לעגורן־צריח יימסר לידי כל עגורנאי, ועותק אחר יוחזק כנספח לפנקס העגורן.

{{ח:סעיף|32|הצגת מיפרט משקולות־&lt;wbr&gt;הנגד}}
{{ח:ת}} בעגורן־צריח שבו ניתן להסיר, להוסיף או לגרוע ממשקולת־הנגד של הזרוע או מהמשקולות המייצבות בעגורן, יוצגו במקום הנראה לעין לוח עם דיאגרמה או הודעה המציינת את משקלן ומצבן של המשקולות כאמור, כדרוש לפעולות השונות של העגורן.

{{ח:סעיף|33|הצגת שלט העומסים הבטוחים}}
{{ח:ת}} בעגורן־צריח יוצג שלט המראה באופן ברור את עומסי העבודה הבטוחים לטווח הפעולה הקטן, הבינוני והגדול ביותר.

{{ח:סעיף|34|החובה לקיום {{ח:פנימי|סעיף 30|תקנה 30}} בבניה}}
{{ח:ת}} בבניה מוטלת החובה לקיום {{ח:פנימי|סעיף 30|תקנה 30}} על מבצע הבניה.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: הקמה ופירוק של עגורן־צריח}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: עגורן־צריח נייח}}

{{ח:סעיף|35|ביסוס ועיגון של עגורן צריח נייח}}
{{ח:תת|(א)}} עגורן־צריח נייח יוצב על תשתית יציבה, ובהעדרה יוצב בעזרת אמצעים נאותים המבטיחים ביסוסו הבטוח.
{{ח:תת|(ב)}} בעגורן־צריח נייח המוצב על מבנה, בין ארעי ובין קבוע, יהיה המבנה בנוי היטב מחומר בריא ללא פגם נראה לעין ובעל חוזק מספיק בהתחשב עם תכונותיו של העגורן, טווח פעולתו ועומס העבודה הבטוח שנקבע לעגורן.

{{ח:סעיף|36|הבטחת היציבות}}
{{ח:ת}} יציבותו של עגורן־צריח נייח תובטח הבטחה נאותה על ידי עיגון או חיבור או בדרך אחרת, ואמצעי הבטחת היציבות יותקנו כהלכה.

{{ח:סעיף|37|הבטחת שיווי־&lt;wbr&gt;המשקל ע״י משקולות}}
{{ח:ת}} בעגורן־צריח שהבטחת שיווי־משקלו מתוכננת באמצעות משקולות־נגד או משקולות מייצבות, יושמו משקולות מתאימות במקומות הנכונים של המבנה ויובטחו מפני הזזה או הפחתה מקרית ולא ישנו מקומם ולא יתירום.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: עגורן־צריח נע על פסים}}

{{ח:סעיף|38|תשתית המסילה לעגורן־&lt;wbr&gt;צריח נע}}
{{ח:ת}} מסילת הפסים לעגורן־צריח נע תהיה מונחת על תשתית יציבה ומכל מקום לא תהיה מונחת על מילוי אדמה או על חול רופף אלא לאחר שנקטו באמצעים נאותים לייצוב האדמה או החול.

{{ח:סעיף|39|פסי המסילה}}
{{ח:ת}} פסי המסילה לעגורן־צריח נע יהיו –
{{ח:תת|(1)}} בעלי שטח נסיעה חלק וישר ובעלי חתך נאות;
{{ח:תת|(2)}} מונחים על אדנים נאותים בעלי אורך מספיק, או על קורות לאורך הפסים והקורות משמשות ביסוס נאות, או על תמיכות המשמשות ביסוס באותה מידה כמו אדנים או קורות כאמור.

{{ח:סעיף|40|התקנת המסילה}}
{{ח:ת}} מסילת הפסים לעגורן־צריח נע תהיה מותקנת כך שתאפשר נסיעת העגורן ללא תקלה, ותהיה –
{{ח:תת|(1)}} מותקנת באופן שתמנע תזוזת מסילת־הפסים או כל חלק ממנה או שקיעתה, ובמיוחד יובטח המרחק הדרוש בין שני קווי הפסים על ידי אדנים־קושרים או על ידי אמצעים נאותים אחרים;
{{ח:תת|(2)}} מותקנת ככל האפשר במאוזן לאורך ולרוחב ומכל מקום ללא שיפוע העולה על מחצית האחוז;
{{ח:תת|(3)}} מותקנת בקו ישר, בעקומה בעלת רדיוס מתאים או במספר קווים או עקומות כאמור;
{{ח:תת|(4)}} מותקנת בחיבורים נאותים, ומספיקים במספר, של הפסים לאדנים או לקורות האורך ובחיבורים נאותים של כל פס למשנהו המבטיחים נסיעה חלקה;
{{ח:תת|(5)}} מותקנת להבטחת המשכיות חשמלית בין כל פסי המסילה ומוארקת הארקה נאותה.

{{ח:סעיף|41|פגושות וגובלי תנועה במסילה|תיקון: תש״ל}}
{{ח:תת|(א)}} בקצוות מסילת הפסים לעגורן־צריח נע או בקצוות קטע המסילה שבשימוש יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} פגושות או התקנים נאותים אחרים הבנויים לעצירת העגורן וספיגת האנרגיה הקינטית המקסימלית שלו; אולם כשמותקנים פגושות או התקנים כאמור במרכב הבסיס של העגורן ונתקיימו בהם התנאים האמורים מותר שהפגושות בקצה המסילה יהיו קשיחות;
{{ח:תתת|(2)}} התקנים נאותים להפעלת המתגים הגובלים לנסיעת העגורן במרחק מתאים מהפגושות במסילה אך במרחק של לא פחות משני מטרים מהן.
{{ח:תת|(ב)}} נמצאים שני עגורני־צריח או יותר על מסילה אחת לשימוש נפרד יותקנו התקנים נאותים להפעלת המתגים הגובלים לנסיעתם במקומות מתאימים כדי למנוע שעגורן יתקרב למשנהו יתר על המידה.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: דרישות כלליות להקמה ופירוק}}

{{ח:סעיף|42|הקמה ופירוק בהנהלת מומחה}}
{{ח:ת}} לא יוקם, יורכב או יזוקף, לא יוגבה או יונמך ולא יפורק עגורן־צריח אלא בהנהלתו והשגחתו של אדם שהנו מומחה לפעולות כאמור או של עגורנאי שהוכשר לכך במיוחד.

{{ח:סעיף|43|הקמה ופירוק במזג אוויר מסכן}}
{{ח:ת}} לא יוקם, יורכב או יזוקף, לא יוגבה או יונמך ולא יפורק עגורן־צריח שעה שנושבת רוח בעלת חוזק העלולה לסכן את יציבותו או את העובדים בו או בקרבתו.

{{ח:סעיף|44|מרחב למעבר לאורך המסלול ומניעת לכידה|תיקון: תש״ל}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”מבנה“ – לרבות מיתקן, פיגום וכיוצא באלה, ולרבות מעקה וגידור שאינם לצורך קיום הוראות תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} לאורך מסלולו של עגורן־צריח נע על פסים ומסביב לעגורן־צריח נייד יושאר מרחב למעבר, בין העגורן על כל חלקו העשוי לנוע ובין כל מבנה.
{{ח:תת|(ג)}} רוחב המרחב למעבר יהיה 60 ס״מ לפחות ויימדד בין המבנה ובין קצהו של אותו חלק של העגורן העשוי לנוע כשאותו קצה במצב הקרוב ביותר למבנה האמור.
{{ח:תת|(ד)}} אם לא ניתן להשאיר מרחב למעבר בהתאם לתקנות משנה (ב) ו־(ג) ינקטו באמצעים המפורטים להלן למניעת לכידת אדם בין חלקו של עגורן־צריח ובין מבנה, הכל לשביעת רצונו של מפקח עבודה:
{{ח:תתת|(1)}} יגודר המרחב למעבר, כדי להבטיח לבני אדם מעבר בטוח;
{{ח:תתת|(2)}} יגודר כל מסלול העגורן או קטע מתאים ממנו על התחומים המקבילים למסלול, כדי למנוע אדם מלהיכנס אל התחום המגודר;
{{ח:תתת|(3)}} ינקטו אמצעים להזהרת אדם מפני גישה לתחום שבו עלולה להתהוות סכנת לכידה.
{{ח:תת|(ה)}} מרחב למעבר לפי תקנה זו יהיה חפשי ממכשולים.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: קרבה של מיתקן חשמל או קו חשמל עילי}}

{{ח:סעיף|45|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום סכנה מחשמל“ – התחום מסביב למיתקן חשמלי על כל חלקיו ומסביב למוליך של קו חשמל עילי עד למרחק כמפורש להלן מכל נקודה על פני המיתקן או המוליך כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} אם המיתקן או המוליך תחת מתח של פחות מ־22,000 וולט – שני מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} אם המיתקן או המוליך תחת מתח של 22,000 וולט או יותר – שלושה מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלק מהעגורן“ – לרבות המטען, כל אבזר הרמה וכל כבל, בין שהוא משמש במנגנון עגורן־הצריח ובין שהוא משמש לתליית המטען לאונקל העגורן.

{{ח:סעיף|46|התקנת עגורן־&lt;wbr&gt;צריח בקרבת מיתקן חשמלי או קו חשמל עילי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקימו עגורן־צריח נייח, לא יתקינו פסי מסילה בעד עגורן־צריח נע ולא יזקפו או יחברו עגורן־צריח נע על מסילת פסים, במצב שחלק מהעגורן יימצא בתחום סכנה מחשמל או שהוא עלול להימצא או להיכנס לתוך תחום כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו אם המיתקן החשמלי על כל חלקיו או המוליכים של קו החשמל העילי מבודדים בידוד נאות או מגודרים בגידור־הפרדה נאות המונע מגע אתם.

{{ח:סעיף|47|הפעלת עגורן־&lt;wbr&gt;צריח בקרבת מיתקן חשמלי או קו חשמל עילי}}
{{ח:ת}} לא יפעילו עגורן־צריח נייח או עגורן־צריח נע בין על פסים ובין שלא על פסים במצב שחלק מהעגורן יימצא בתחום סכנה מחשמל או שהוא עלול להימצא או להיכנס לתוך התחום כאמור, אלא אם קיים בידוד או גידור הפרדה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 46|לתקנה 46(ב)}}.

{{ח:סעיף|48|פטור}}
{{ח:ת}} מפקח עבודה אזורי רשאי בתעודה, בכפוף לתנאים שפורשו בה, לפטור מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|תקנות 46}} {{ח:פנימי|סעיף 47|ו־47}}, כולן או מקצתן, כל אימת שהוא משוכנע שמילויין אינו נחוץ לקידום הבטיחות או אינו מעשי.

{{ח:סעיף|49|חובת העגורנאי בענין הפעלת העגורן}}
{{ח:ת}} החובה לקיום {{ח:פנימי|סעיף 47|תקנה 47}} מוטלת על העגורנאי.

{{ח:סעיף|50|החובה לקיום {{ח:פנימי|סעיף 46|תקנה 46}} בבניה}}
{{ח:ת}} בבניה מוטלת החובה לקיום {{ח:פנימי|סעיף 46|תקנה 46}} על מבצע הבניה.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: בטיחות בתחום הפעלתו של עגורן־צריח}}

{{ח:סעיף|51|העמסת המטען על ידי עניבן המוסמך למתן איתות}}
{{ח:ת}} העמסת המטען בעגורן־צריח תיעשה על ידי עניבן שנתקיימו בו שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא הודרך ומאומן בשיטות לקשירת מטענים ולתלייתם באונקל העגורן, בשימוש באבזרי הרמה ובכלי טעינה, ובכלל בהעמסת מטענים שנהוג להרימם בבניה, בבניה הנדסית ובמפעל למוצרי בטון, הכל לפי הענין;
{{ח:תת|(2)}} הוא מוסמך למתן איתות.

{{ח:סעיף|52|הבטחת המטען}}
{{ח:ת}} בעת ההרמה בעגורן־צריח יהיה המטען או כלי הטעינה קשור, תמוך או מושם היטב כדי למנוע שחרור, התחלקות {{ח:הערה|[צ״ל: החלקה]}}, תזוזה או נפילה.

{{ח:סעיף|53|שימוש באונקל העגורן ובכלי טעינה}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מכלליותה של {{ח:פנימי|סעיף 52|תקנה 52}} –
{{ח:תת|(1)}} לא יופעל עגורן־צריח להרמת מטען אלא אם המטען נתלה באונקל העגורן או הושם בכלי טעינה שנתלה באונקל העגורן;
{{ח:תת|(2)}} בהרמה בכלי טעינה שהנו משטח פתוח יהיה המטען עמוס באופן המבטיח שהוא או חלק ממנו לא יוכל ליפול מתוך כלי הטעינה.

{{ח:סעיף|54|טיפול במטען תלוי}}
{{ח:ת}} לא יגש אדם למטען תלוי בעגורן־צריח ולא יטפל אדם במטען כאמור אלא כשהמטען נמצא במצב תנוחה סביר, רגוע וללא תנודות וכשהמרווח בין המטען לבין הקרקע או למשטח העבודה עליו נמצא האדם אינו עולה על מטר אחד.

{{ח:סעיף|55|איתות}}
{{ח:תת|(א)}} האיתות בהפעלת עגורן־צריח –
{{ח:תתת|(1)}} יהיה לפי שיטה אחידה, מוסכמת וידועה מראש לכל העוסקים בהרמת מטענים במקום;
{{ח:תתת|(2)}} יינתן באופן ברור ובצורה שהמקבל יוכל להבינו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן איתות בעזרת מכשיר, יוגן מכשיר האיתות מפני הפעלה מקרית ויקויים.

{{ח:סעיף|56|חובת משגיחי מסלול ההרמה}}
{{ח:תת|(א)}} כשעגורנאי של עגורן־צריח אינו יכול לראות את אונקל־העגורן ואת המטען לכל מסלול ההרמה מנקודת העמסת המטען עד לנקודת נחיתתו, יוצבו משגיחים למסלול ההרמה במספר מספיק בהתאם לנסיבות והם יהיו מוסמכים למתן איתות.
{{ח:תת|(ב)}} משגיחי מסלול ההרמה יוצבו במקומות בטוחים ויוצבו כך שכל אחד, בקטע מסלול ההרמה שהוקצב לו, יוכל לראות את המטען ולאותת אל משגיח המסלול הבא אחריו או אל העגורנאי.

{{ח:סעיף|57|הימצאות אדם בתחום העגורן}}
{{ח:ת}} ככל שהדבר מעשי ינקטו באמצעים נאותים כדי למנוע מכל אדם מלעבור או להימצא מתחת למטען בשעת הרמתו בעגורן־צריח או מתחת למטען תלוי בו, או בשעת הרמת מטען מתחת לזרוע העגורן בטווח תנועת המטען.

{{ח:סעיף|58|איסור הסעת אדם}}
{{ח:ת}} לא יוסע אדם ולא יסע על מרכב הבסיס של עגורן־צריח נע מחוץ לעמדת התפעול אלא לצורך עריכת בקורת, פעולת תחזוקה או בדיקה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 10|הפרק העשירי}}.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: הפעלת עגורן־צריח}}

{{ח:קטע3|פרק 8 סימן א|סימן א׳: הוראות לגבי עגורני־צריח מכל הסוגים}}

{{ח:סעיף|59|בקורת יומית|תיקון: תש״ל}}
{{ח:תת|(א)}} מדי יום ביומו, עם התחלת ההפעלה, ייבדק או ינוסה עגורן־צריח בידי עגורנאי כמפורש בתקנות־משנה (ב) עד (ד).
{{ח:תת|(ב)}} בעגורן־צריח מכל סוג ינסו פעילותם התקינה של אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבלמים לסוגיהם;
{{ח:תתת|(2)}} מגבילי עומס יתר – בהעמסת משקולות־מבחן;
{{ח:תתת|(3)}} התקני האזעקה למניעת עומס יתר;
{{ח:תתת|(4)}} המתגים הגובלים.
{{ח:תת|(ג)}} בעגורן־צריח נע על פסים ייבדקו בדיקת ראיה מסילות הפסים, ההתקנים להפעלת המתגים הגובלים לנסיעתו במסילה והפגושות בה.
{{ח:תת|(ד)}} בעגורן־צריח נע שלא על פסים תיבדק הצבתו הנאותה והבטוחה של העגורן.

{{ח:סעיף|60|בקורת שבועית}}
{{ח:ת}} אחת לשבוע ייבדק בעגורן־צריח בדיקת ראיה על ידי העגורנאי כל כבל שהוא חלק של עגורן־הצריח.

{{ח:סעיף|61|פגם שנתגלה לעגורנאי}}
{{ח:תת|(א)}} נתגלה לעגורנאי בבקורת היומית או השבועית פגם כלשהו או צורך לפעולת תחזוקה כלשהיא, או נודע לו מצב כאמור בדרך אחרת, ירשום העגורנאי את הפרטים המתאימים בחלק ג׳ של פנקס העגורן.
{{ח:תת|(ב)}} העגורנאי יודיע על הפרטים כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} בבניה – למנהל העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} בבניה הנדסית – למבצע או לנציגו במקום;
{{ח:תתת|(3)}} במפעל למוצרי בטון – לתופש או לנציגו במפעל;
{{ח:תת}} ומשנמסרה להם הודעה כאמור, חייבים הם לאשר קבלתה על ידי חתימה לצדי הרישום בחלק ג׳ של פנקס העגורן.
{{ח:תת|(ג)}} ההודעה בהתאם לתקנת־משנה (ב) תינתן על ידי העגורנאי מיד או תוך זמן סביר בהתחשב עם מידת הסיכון הנובע מהמצב שנתגלה כאמור.

{{ח:סעיף|62|איסור הפעלת עגורן פגום}}
{{ח:ת}} לא יופעל עגורן־צריח אשר נמצא בו פגם, אלא אחרי תיקונו.

{{ח:סעיף|63|איסור העמסת יתר}}
{{ח:ת}} אין להרים בעגורן־צריח מטען שמעל לעומס העבודה הבטוח בנסיבות המקרה, אולם לצורך בקורת של העגורן או בדיקתו מותר להרים בעגורן מטענים במשקל עד לעומס מבחן או בשיעור אשר הרשה הבודק המוסמך.

{{ח:סעיף|64|איסור הפעלת עגורן מחוץ ליעודו}}
{{ח:ת}} לא יופעל עגורן־צריח אלא למטרה שלביצועה נבנה, ובמיוחד לא יופעל לגרירת מטען או טובין או לשחרורם.

{{ח:סעיף|65|איסור הרמת אדם}}
{{ח:ת}} לא יופעל עגורן־צריח להרמת אדם.

{{ח:סעיף|66|הרמה אנכית}}
{{ח:ת}} לא יופעל עגורן־צריח להרמת מטען אלא אם כבל ההרמה נמצא במצב אנכי מעל למטען.

{{ח:סעיף|67|הרמה לפני הובלה}}
{{ח:ת}} מטען שיש להרים ולהוביל בעגורן־צריח יורם תחילה לגובה הדרוש ורק לאחר מכן יופעל העגורן לסיבוב או לנסיעה, הכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|תקנה 68}}.

{{ח:סעיף|68|הסעת עגורן עם מטען תלוי}}
{{ח:ת}} עגורן־צריח נע על פסים לא יוסע עם מטען תלוי בו, אלא אם הוא בנוי לנסיעה כאמור והותקן אותה שעה להיות מוסע כאמור ללא סכנה.

{{ח:סעיף|69|הורדת מטען}}
{{ח:ת}} לא יורד מטען בעגורן־צריח בכוח הכובד כאשר מופרדת התשלובת של המנגנון להורדה.

{{ח:סעיף|70|סכנה מתוך מגע בין המטען לבין גוף}}
{{ח:ת}} היה מטען עלול לבוא במגע במסלול ההרמה עם חפץ או גוף אחר, יכוון העגורנאי את מסלול ההרמה כדי למנוע את המגע, זולת אם ננקטו אמצעים נאותים כדי למנוע כל סכנה מהמגע.

{{ח:סעיף|71|סיום הפעלה של עגורן־&lt;wbr&gt;צריח|תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} לא יעזוב העגורנאי את עמדת התפעול או את מכשיר התפעול של עגורן־צריח –
{{ח:תת|(1)}} כל עוד נשאר מטען תלוי בעגורן;
{{ח:תת|(2)}} בטרם הביא את כל ידיות ההפעלה אל מצב האפס והופסקה אספקת החשמל במפסיק הזרם הראשי לעגורן.

{{ח:סעיף|72|הימצאות בני אדם בעמדת התפעול}}
{{ח:ת}} לא יימצא אדם –
{{ח:תת|(1)}} בעמדת התפעול של עגורן{{ח:הערה|־}}צריח;
{{ח:תת|(2)}} בכל חלק אחר של עגורן־צריח,
{{ח:ת}} אלא אם יש לו תפקיד שם בקשר להפעלת העגורן, הבקורת עליו, בדיקתו, תחזוקתו, תיקונו, זקיפתו, הגבהתו, הנמכתו או פירוקו, או שהוא עסוק שם בקשר להכשרתו כעגורנאי.

{{ח:סעיף|73|הפעלת עגורן־&lt;wbr&gt;צריח במזג אוויר מסכן}}
{{ח:ת}} לא יופעל עגורן־צריח שעה שנושבת רוח בעלת חוזק העלולה לסכן את יציבות עגורן־הצריח או את העובדים בו או בקרבתו.

{{ח:סעיף|74|חובת העגורנאי לקיום ההוראות}}
{{ח:ת}} החובה לקיום הוראות {{ח:פנימי|פרק 8 סימן א|סימן זה}} מוטלת על העגורנאי.

{{ח:קטע3|פרק 8 סימן ב|סימן ב׳: הוראות לגבי הפעלת עגורן־צריח שלא על פסים}}

{{ח:סעיף|75|הפעלת עגורן־&lt;wbr&gt;צריח שלא על פסים}}
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מכלליותן של הוראות {{ח:פנימי|פרק 8 סימן א|סימן א׳}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 8 סימן ב|סימן זה}} על הפעלת עגורן־צריח נע שלא על פסים.

{{ח:סעיף|76|איסור הסעה עם מטען תלוי או עם זרוע מורמת}}
{{ח:ת}} עגורן־צריח נע שלא על פסים לא יוסע עם מטען תלוי בו או עם זרוע מורמת.

{{ח:סעיף|77|הצבה ותמיכה}}
{{ח:תת|(א)}} עגורן־צריח נע שלא על פסים לא יופעל להרמת מטען אלא אם הוא מוצב בהתאם לתקנת־משנה (ב) והוא נתמך, בנוסף לגלגליו, בהתקני תמיכה נאותים למניעת תזוזתו המקרית ולפיזור משקלו על התשתית או הקרקע.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה דרכי ההצבה לעגורן־צריח נע שלא על פסים:
{{ח:תתת|(1)}} על תשתית מתאימה, יציבה ומאוזנת;
{{ח:תתת|(2)}} על קרקע יציבה ופני הקרקע מאוזנים ככל האפשר, ומכל מקום לא על קרקע בשיפוע עד כדי סיכון יציבות העגורן.

{{ח:סעיף|78|מסלול לנסיעה}}
{{ח:ת}} עגורן־צריח נע שלא על פסים לא יוסע במסלול –
{{ח:תת|(1)}} בעל שיפוע העלול לסכן את יציבות העגורן;
{{ח:תת|(2)}} העובר קרקע שאינה יציבה, ומכל מקום לא יעבור על מילוי אדמה או על חול נודד אלא אם נקטו באמצעים נאותים לייצובם;
{{ח:תת|(3)}} שיש בו מכשול, בור או שקע.

{{ח:סעיף|79|חובת העגורנאי לקיום ההוראות}}
{{ח:ת}} החובה לקיום הוראות {{ח:פנימי|פרק 8 סימן ב|סימן זה}} מוטלת על העגורנאי.

{{ח:קטע3|פרק 8 סימן ג|סימן ג׳: הוראות נוספות בענין בטיחות}}

{{ח:סעיף|80|משקולות מבחן}}
{{ח:ת}} לניסוי היומי במגבילי עומס יתר יוכנו משקולות־מבחן מתאימות שיוצבו במקום נוח לעשיית הניסוי.

{{ח:סעיף|81|תאורה לפעולות בלילה}}
{{ח:תת|(א)}} כשמבצעים בעגורן־צריח פעולה מהפעולות המפורטות בתקנת־משנה (ב) במשך השעות שבין שקיעת החמה לבין זריחתה, יוארו תאורה נאותה עגורן־הצריח על חלקיו, המקום בו הוא נמצא והשטח שמעליו הוא הופעל.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה הפעולות:
{{ח:תתת|(1)}} הפעלת עגורן־צריח;
{{ח:תתת|(2)}} פעולה לשם תחזוקת העגורן, סיכתו או תיקונו;
{{ח:תתת|(3)}} הרכבת עגורן־צריח, זקיפתו או פריקתו.

{{ח:סעיף|82|הרמת מטען בשני עגורני־&lt;wbr&gt;צריח}}
{{ח:תת|(א)}} אם משתמשים להרמת מטען בשני עגורני־צריח או יותר במשותף, תיעשה הפעולה בהשגחתו של אדם מנוסה שמונה במיוחד לתפקיד זה.
{{ח:תת|(ב)}} העגורנים שמשתמשים בהם כאמור בתקנת משנה (א) יסודרו ויופעלו מבלי שאף אחד מהם יועמס בהרמה המשותפת מעבר לעומס העבודה הבטוח שלו ומבלי שיציבותם ומבניהם יסוכנו.

{{ח:סעיף|83|פעולות תחזוקה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשו בעגורן־צריח פעולות תחזוקה, סיכה או תיקון בעת הפעלתו או כאשר מטען תלוי בו.
{{ח:תת|(ב)}} היו נסיבות מיוחדות מחייבות לבצע פעולת תחזוקה, סיכה או תיקון ואי־אפשר לבצעה אלא כשמטען תלוי בעגורן, תיעשה הפעולה תחת השגחתו הישירה של אדם מנוסה אשר מונה לתפקיד זה.

{{ח:סעיף|84|הגנה מפני נפילת אדם}}
{{ח:ת}} היה על אדם לעסוק בעגורן־צריח שלא בעמדת התפעול או הסולמות בצריח, והוא עלול ליפול ממקום עיסוקו יותר משני מטרים ואותו מקום אינו מאפשר אחיזת רגל בטוחה, ולפי הצורך – אחיזת יד בטוחה, ולא הובטחה בטיחותו על ידי גידור המקום, תסופק לאדם חגורת בטיחות, ומשסופקה לו עליו להשתמש בה.

{{ח:סעיף|85|חובת עגורנאי לקיום {{ח:פנימי|סעיף 83|תקנה 83}}}}
{{ח:ת}} החובה לקיום {{ח:פנימי|סעיף 83|תקנה 83}} מוטלת על העגורנאי לגבי פעולותיו הוא.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: בדיקות עגורן־צריח בידי בודק מוסמך}}

{{ח:סעיף|86|בדיקת עגורן־&lt;wbr&gt;צריח|תיקון: תש״ל}}
{{ח:תת|(א)}} בעגורן־צריח תיערך בדיקה יסודית על־ידי בודק מוסמך בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מיד לאחר הקמתו, ולפני הפעלתו;
{{ח:תתת|(2)}} מיד לאחר כל שינוי במבנהו או תיקון יסודי בו, ולפני הפעלתו;
{{ח:תתת|(3)}} אחת לששה חדשים לפחות לאחר תאריך הבדיקה האחרונה, כל עוד העגורן מוקם.
{{ח:תת|(ב)}} מסילת הפסים של עגורן־צריח נע על פסים תיבדק על ידי בודק מוסמך בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל מועד מהמועדים שנקבעו בתקנת־משנה (א);
{{ח:תתת|(2)}} מיד לאחר התקנת כל קטע נוסף של מסילת הפסים ולפני שהעגורן יוסע על אותו הקטע;
{{ח:תתת|(3)}} מיד לאחר כל שינוי בתווי מסילת הפסים או כל תיקון יסודי בה ולפני שהעגורן יוסע עליה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) מותר מיד אחרי סיום הפעולה בעגורן או במסילת הפסים כאמור להפעיל את עגורן־הצריח או להסיעו, לפי הענין, לשם בחינת התפעול התקין שלו, ובלבד שבהפעלה לשם בחינת התפעול לא תיעשה הרמה והסעה לשם קידום הבניה או הבניה ההנדסית באתר או קידום הייצור במפעל למוצרי בטון.

{{ח:סעיף|87|היקף הבדיקה|תיקון: תשכ״ז, תש״ל}}
{{ח:תת|(א)}} כל בדיקה של עגורן־צריח בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 86|לתקנה 86}} תכלול –
{{ח:תתת|(1)}} בדיקת יציבות עגורן־הצריח בהתחשב בעומס העבודה הבטוח, וניסוי העגורן בעומס־מבחן;
{{ח:תתת|(2)}} בעגורן־צריח נע על פסים – בדיקת קיום ההוראות של {{ח:פנימי|סעיף 38|תקנות 38 עד 41}};
{{ח:תתת|(3)}} בדיקה וניסוי של כל המתגים הגובלים לנסיעה ולתנועות של עגורן־הצריח, גובלי עומס יתר שבו, מנגנון האזעקה לאלה והמכוון האוטומטי;
{{ח:תתת|(4)}} בדיקה וניסוי של ההתקנים למניעת עומס־יתר בעגורן־הצריח לרבות מנגנון האזעקה לאלה;
{{ח:תתת|(5)}} בדיקה וניסוי של מנגנון ההגבהה וההנמכה של עגורן־הצריח, אם קיים כזה;
{{ח:תתת|(6)}} בדיקה וניסוי של הבלמים למיניהם בעגורן־הצריח;
{{ח:תתת|(7)}} בדיקת הכבלים המשמשים במנגנון עגורן־הצריח.
{{ח:תת|(ב)}} הבדיקה תבוצע בהתאם להנחיות המפקח הראשי שניתנו בכתב, ובמידה שלא ניתנו – בהתאם לכללי המקצוע.

{{ח:סעיף|88|תסקיר על בדיקה}}
{{ח:תת|(א)}} תסקיר על תוצאות כל בדיקה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 86|לתקנות 86}} {{ח:פנימי|סעיף 87|ו־87}}, שיכלול את הפרטים שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ערוך על ידי הבודק המוסמך שעשה את הבדיקה וחתום בידו, יצורף לפנקס העגורן תוך שבעה ימים מיום הבדיקה.
{{ח:תת|(ב)}} התסקיר יהיה ערוך בשני עותקים בטופס בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} עותק מהתסקיר כאמור בתקנת־משנה (א) יימסר על ידי הבודק המוסמך, תוך שבעה ימים מיום הבדיקה, למפקח העבודה האזורי.

{{ח:סעיף|89|סכנה מיידית שנתגלתה בבדיקה}}
{{ח:תת|(א)}} נתגלתה לבודק המוסמך, תוך בדיקת עגורן־הצריח, סכנה מיידית הנובעת מהעגורן, ממצבו או מהפעלתו, רשאי הבודק המוסמך להורות בכתב על הסרת הסכנה או הקטנתה ועליו למסור את ההוראה למזמין הבדיקה או לנציגו במקום שבו נמצא העגורן.
{{ח:תת|(ב)}} הבודק המוסמך ימסור מיד למפקח העבודה האזורי הודעה מפורטת בכתב על הסכנה שנתגלתה כאמור בתקנת־משנה (א) ועל ההוראה שנתן כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מילוי אחרי הוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) על ידי בודק מוסמך לא יפטור אותו מהחובה ליתן תסקיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|תקנה 88}}.

{{ח:סעיף|90|איסור הפעלת עגורן בניגוד להוראת בודק מוסמך}}
{{ח:תת|(א)}} נתן בודק מוסמך הוראה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 89|לתקנה 89}}, לא יופעל עגורן־הצריח בניגוד להוראה ויינקטו מיד האמצעים הדרושים לפי ההוראה להסרת הסכנה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראה שניתנה על ידי בודק המוסמך על־פי {{ח:פנימי|סעיף 89|תקנה 89}}, תישאר בתקפה עד שתבוטל בכתב על ידו או על ידי מפקח עבודה אזורי.

{{ח:סעיף|91|חובה לקיום הוראות בבניה}}
{{ח:ת}} בבניה מוטלת החובה לקיום הוראות {{ח:פנימי|פרק 9|פרק זה}} על מבצע הבניה.

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: פנקס העגורן}}

{{ח:סעיף|92|חובת ניהול פנקס עגורן}}
{{ח:תת|(א)}} לגבי כל עגורן־צריח ינוהל פנקס עגורן בטופס ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} החובה לקיום תקנת־משנה (א) מוטלת כמפורש {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|93|מקום החזקת הפנקס}}
{{ח:ת}} פנקס העגורן ינוהל במקום בו מוצב העגורן או נמצא לשם הצבתו.

{{ח:סעיף|94|עיון בפנקס העגורן}}
{{ח:ת}} פנקס העגורן יהיה פתוח לעיונם של מפקח עבודה, בודק מוסמך, ממונה על בטיחות, נאמן לבטיחות וכל עובד במקום שבו מופעל עגורן־הצריח.

{{ח:סעיף|95|זמן שמירת פנקס העגורן}}
{{ח:ת}} פנקס העגורן על כל כרכיו יישמר משך כל הזמן שהעגורן קיים.

{{ח:סעיף|96|הפנקס מלווה את העגורן}}
{{ח:תת|(א)}} הועבר עגורן־צריח מידי מחזיקו לידי מחזיק אחר חייב המחזיק החדש לקבל לידו גם את פנקס העגורן על כל כרכיו ולהמשיך לנהלו ולשמרו.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח העבודה האזורי רשאי לפטור מחובת תקנת־משנה (א) כשהוא משוכנע שפנקס העגורן או כרך מכרכיו לא קיימים עוד או שאין להשיגם.

{{ח:סעיף|97|החובה לקיום הוראות בבניה}}
{{ח:ת}} בבניה מוטלת החובה לקיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 93|תקנות 93 עד 96}} על מבצע הבניה.

{{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד־עשר: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|98|מתן אפשרות לקיים את התקנות והשגחה}}
{{ח:תת|(א)}} ינקטו בצעדים מתאימים וישגיחו השגחה נאותה שכל החייב לקיים תקנה מתקנות אלה ימלא את חובתו.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמר בתקנת־משנה (א) אינו מחייב השגחה על בודק מוסמך בעריכת בדיקה או תסקיר על בדיקה בהתאם לתקנות אלה.

{{ח:סעיף|99|איסור להורות על פעולה בניגוד לתקנות}}
{{ח:ת}} לא תינתן לאדם הוראה לפעול בניגוד לתקנות אלה, ולא תותר ולא תוזמן פעולה בניגוד להן.

{{ח:סעיף|100|החובה לקיום הוראות בבניה}}
{{ח:ת}} בבניה מוטלת החובה לקיום {{ח:פנימי|סעיף 98|תקנות 98–99}} על מבצע הבניה ומנהל העבודה – כל אחד לגבי פעולותיו הוא.

{{ח:סעיף|101|תחילה|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ז־2}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}}, לגבי עגורן{{ח:הערה|־}}צריח הנמצא בישראל ביום פרסומן של תקנות אלה ברשומות – ביום כ״ב באייר תשכ״ז (1 ביוני 1967);
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנות 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(3) ו־(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 51|51(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 86|ו־86 עד 90}} – ביום ל׳ בכסלו תשכ״ח (1 בינואר 1968);
{{ח:תת|(3)}} שאר התקנות – ביום כ״ב באייר תשכ״ז (1 ביוני 1967).

{{ח:סעיף|102|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני־צריח), תשכ״ז–1966“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26}})}}}}

{{ח:קטע3||תסקיר על בדיקת כבלים ואבזרי הרמה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(התסקיר הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 88|תקנה 88}})}}}}

{{ח:קטע3||תסקיר על בדיקת עגורן־צריח}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(התסקיר הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 88|תקנה 88}})}}}}

{{ח:קטע3||פנקס עגורן}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הפנקס הושמט)}}

{{ח:חתימות|כ״ח בכסלו תשכ״ז (11 בדצמבר 1966)}}
* '''יגאל אלון'''&lt;br&gt;שר העבודה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>12eyswjotrxrr437tlzv4wihcke3c6q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו התעבורה (עבירות קנס)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>398055</id>
    <revision>
      <id>1418673</id>
      <parentid>1414020</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T04:40:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27638" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו התעבורה (עבירות קנס), התשס&quot;ב-2002

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ב, 932|צו התעבורה (עבירות קנס)|6180)); ((תשס&quot;ד, 708|תיקון|6323)); ((תשס&quot;ה, 645|תיקון|6385)); ((תשס&quot;ז, 1145|תיקון|6612)); ((תשע&quot;א, 111|תיקון|6937)); ((תשע&quot;ב, 1218|תיקון|7126)); ((תשע&quot;ד, 1462|תיקון|7392)); ((תשע&quot;ו, 2246|תיקון|7712)); ((תשע&quot;ז, 724|תיקון|7779)), ((1183|תיקון מס' 2|7823)); ((תשע&quot;ח, 237|תיקון|7887)); ((תשע&quot;ט, 366|תיקון|8082)); ((תשפ&quot;א, 2384|תיקון|9236)), ((2783|הוראת שעה|9292)); ((תשפ&quot;ב, 3494|תיקון|10261)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 1]] [[+|ו-30]] [[=הפקודה|לפקודת התעבורה]] (להלן - הפקודה), בהסכמת שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לפי [[+|סעיף 221(ד)]] [[לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 21א לחוק־יסוד: הכנסת|סעיף 48(א) לחוק-יסוד: הממשלה]], [[וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], אני מצווה לאמור:

@ 1. אכרזה על עבירות קנס
: כל עבירה על הוראה שבחוקים, בתקנות, או בחוקי העזר שפורטו [[בתוספת]] מוכרזת בזה עבירת קנס.

@ 2. סייג
: על אף האמור [[בסעיף 1]] לא תהיה עבירה לפי החיקוקים המפורשים בו עבירת קנס, כאשר כתוצאה ממנה או בקשר עמה נגרמה תאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש או כאשר חלים עליה [[סעיפים 37 עד 39 לפקודה]].

@ 3. שיעור הקנס (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: (א) שיעור הקנס לכל עבירה על סעיף בחיקוק יהיה אחד מסכומים אלה, בשקלים חדשים: 100, 250, 500, 750, 1,000, 1,500, כמפורט לצד העבירה [[בתוספת]].
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין העבירות המנויות [[פרט 2 לתוספת|במספרים סידוריים 120, 120א ו-121א לתוספת לצו]], נהג שהסיע יותר מנוסע אחד שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, לא יחויב בשל כך ביותר מקנס אחד במעמד אחד, ויחויב בקנס הגבוה מבין הקנסות הקבועים [[פרט 2 לתוספת|במספרים הסידוריים האמורים]], בשל העבירות שהתקיימו בנסיבות העניין.

@ 4. ביטול
: צו התעבורה (עבירות קנס), התשל&quot;ז-1976 - בטל.

@ 5. תחילה
: תחילתו של צו זה ביום כ&quot;ה בתשרי התשס&quot;ג (1 באוקטובר 2002).

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: '''עבירות לפי [[פקודת התעבורה]]:'''
: {|
! מספר סידורי !! מספר הסעיף !! פירוט נוסף לעבירה !! סכום הקנס
|-
| 1 || [[-|2]] || כשרישיון הרכב פקע - עד 4 חודשים מיום פקיעתו || 250
|-
| 1א || [[-|2]] || כשרישיון הרכב פקע - יותר מ-4 חודשים ועד שנה אחת מיום פקיעתו || 1,000
|-
| 2 || [[-|10(א)]] || כשרישיון הנהיגה פקע - עד 6 חודשים מיום פקיעתו || 250
|-
| 2א || [[-|10(א)]] || כשרישיון הנהיגה פקע - יותר מ-6 חודשים ועד שנתיים מיום פקיעתו, ובלבד שהנהג זכאי לפי [[תקנה 173 לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]], לקבל רישיון נהיגה לתקופה שמעל 4 שנים || 750
|-
| 3 || [[פקודת התעבורה|14ח(א)]] || || 1,000
|-
| 3א || [[-|62(12)]] || למעט בנסיבות המפורטות במספרים סידוריים 3ב ו-3ג || 250
|-
| 3ב || [[-|62(12)]] || בחסימת רכב הנושא תג נכה, החונה במקום חניה לנכים || 750 
|-
| 3ג || [[-|62(12)]] || בחניית רכב בשטח המסומן בתמרור כאסור לחניה לצד מקום חנייה לנכים באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו או לצאת ממנו || 1,000
|-
| 4 || [[-|65ב(א) ו-(ב)]] || || 100
|-
| 5 || [[-|65ב(ג)]] || || 250
|-
| 6 || [[-|65ג(א) או (ב)]] || || 1,000
|}

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז, תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב)
: '''עבירות לפי [[תקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]]:'''
: {|
! מספר סידורי !! מספר תקנה !! פירוט נוסף לעבירה !! סכום הקנס
|-
| 1 || [[-|5]] || || 100
|-
| 2 || [[-|6]] || || 100
|-
| 3 || [[-|8]] || || 500
|-
| 4 || [[-|9(א)]] || || 100
|-
| 4א || [[-|9(ג)]] || || 100
|-
| 5 || [[-|9א(א)]] || נוהג חדש בלא תווית || 250
|-
| 6 || [[-|9א(ב)]] || נוהג, שאיננו נוהג חדש, עם תווית || 100
|-
| 7 || [[-|12(ב)]] || || 100
|-
| 8 || [[-|13(א)]] || || 100
|-
| 9 || [[-|15]] || || 500
|-
| 10 || [[-|21(ב)(1)]] || || 500
|-
| 11 || [[-|21(ב)(3)]] || || 500
|-
| 12 || [[-|21(ג)]] || || 500
|-
| 13 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרורים למעט תמרורים המגבילים מהירות ותמרורים המפורטים להלן בנפרד || 250
|-
| 14 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרורים 412, 413, 417, 438 ו-817 || 100
|-
| 15 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרורים 201 עד 208, 401, 402, 405, 406, 408, 415 עד 417, 422 ו-511 עד 513 באזור קנס מוגדל || 500
|-
| 16 || [[-|22(א)]] || אי ציות נוהג רכב לרמזור למעט אי ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אור אדום {{ש}} ((ראו גם [[הוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס]] לעניין עבירה זו.)) || 1,500
|-
| 17 || [[תקנות התעבורה|22(א)]] || אי ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אדום || 500
|-
| 18 || [[-|22(א)]] || אי ציות הולך רגל לרמזור || 100
|-
| 19 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרור 307 ולתמרור האוסר חניה || 250
|-
| 20 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרור 815 || 250
|-
| 21 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרור 407 || 1,000
|-
| 22 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרורים 302, 304 באי עצירה בלבד || 250
|-
| 22א || [[-|22(א)]] || אי-ציות לתמרורים 501 ו-503 || 500
|-
| 23 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרור או סימון האוסר עצירה || 250
|-
| 24 || [[-|22(א)]] || באזור קנס מוגדל - אי ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה || 500
|-
| 25 || [[-|27(א) או (ד)]] || בליקוי לא חמור || 250
|-
| 26 || [[-|27(ב)]] || || 500
|-
| 27 || [[-|28(א)]] || || 100
|-
| 28 || [[-|28(ב)]] || || 1,000
|-
| 29 || [[-|29]] || || 100
|-
| 30 || [[-|30]] || אי הרכבת מכשיר אופטי || 250
|-
| 31 || [[-|30]] || אי החזקת מכשיר אופטי נוסף || 100
|-
| 32 || [[-|33(א)]] || למעט אופנוע || 750
|-
| 33 || [[-|33(א)]] || באופנוע || 250
|-
| 34 || [[-|34(א)]] || למעט המנויים במספרים סידוריים 34א ו-34ב || 500
|-
| 34א || [[-|34(א)]] || לעניין רוכב ברכב שלא מותקן בו מנוע המניע אותו או מסייע בכך, או הולך רגל || 100
|-
| 34ב || [[-|34(א)]] || לעניין רוכב באופניים או בתלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך, או קורקינט ממונע כהגדרתו [[בתוספת השנייה לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע&quot;ו-2016]] || 250
|-
| 35 || [[תקנות התעבורה|35]] || || 250
|-
| 36 || [[-|36(ב)]] || || 250
|-
| 37 || colspan=&quot;3&quot; | (((נמחק)))
|-
| 38 || [[-|36(ג)]] || || 500
|-
| 39 || [[-|36(ד)]] || || 500
|-
| 40 || [[-|36(ה)]] || || 500
|-
| 41 || [[-|37]] || || 500
|-
| 42 || colspan=&quot;3&quot; | (((נמחק)))
|-
| 43 || [[-|38(ב)]] || || 250
|-
| 44 || [[-|39(א)]] || || 250
|-
| 45 || [[-|39א]] || למעט [[-#39א(ה)|תקנת משנה (ה)]] || 500
|-
| 46 || [[-|39א(ה)]] || || 100
|-
| 47 || [[-|39ג(א) או (ג)]] || || 250
|-
| 48 || [[-|39ג(ב)]] || עד 20 קמ&quot;ש מעל המותר || 100
|-
| 49 || [[-|39ג(ב)]] || מעל 20 קמ&quot;ש מעל המותר || 500
|-
| 50 || [[-|39ג(ד)]] || || 250
|-
| 50א || [[-|39יא]] || || 100
|-
| 50א1 || [[-|39יד(א)]] || || 1,000
|-
| 50א2 || [[-|39יד(ג)]] || || 1,000
|-
| 50א3 || [[-|39טו1(א)]] || || 1,000
|-
| 50א4 || [[-|39טו1(ב)]] || || 1,000
|-
| 50ב || [[-|39טז(1) או (2)]] || || 1,000
|-
| 50ב1 || [[-|39טז(3)]] || || 750 
|-
| 50ב2 || [[-|39טז1]] || || 1,000
|-
| 50ג || [[-|39יח2]] || || 1,000
|-
| 51 || [[-|40(א)]] || תוך כדי הפרעה || 250
|-
| 52 || [[-|40(א)]] || תוך כדי סיכון || 500
|-
| 53 || [[-|40(ב)]] || || 250
|-
| 54 || [[-|40(ג)]] || || 500
|-
| 55 || [[-|41]] || || 250
|-
| 56 || [[-|42]] || || 250
|-
| 57 || [[-|43]] || || 250
|-
| 58 || [[-|44]] || || 250
|-
| 59 || [[-|45]] || || 250
|-
| 60 || [[-|46]] || || 250
|-
| 61 || [[-|47(א)]] || || 250
|-
| 62 || [[-|47(ה)(2)]] || || 250
|-
| 63 || [[-|47(ה)(3)]] || || 500
|-
| 64 || [[-|47(ה)(4)]] || עקיפה בצומת || 500
|-
| 65 || [[-|47(ה)(4)]] || אי השלמת עקיפה לפני צומת || 250
|-
| 66 || [[-|47(ז)]] || || 500
|-
| 67 || [[-|47(ח)]] || || 750
|-
| 68 || [[-|48(א)]] || || 250
|-
| 69 || [[-|48(ב)]] || || 250
|-
| 70 || [[-|48(ג)]] || || 250
|-
| 71 || [[-|49]] || || 250
|-
| 72 || [[-|50(א)]] || || 250
|-
| 73 || [[-|52]] || || 250
|-
| 74 || [[-|53]] || || 250
|-
| 75 || [[-|54(א)]] || בדרך עירונית עד 20 קמ&quot;ש מעל המותר || 250
|-
| 76 || [[-|54(א)]] || בדרך עירונית מ-21 ועד 30 קמ&quot;ש מעל המותר || 750
|-
| 76א || [[-|54(א)]] || בדרך עירונית מ-31 עד 40 קמ&quot;ש מעל המותר || 1,500
|-
| 77 || [[-|54(א)]] || בדרך שאיננה עירונית עד 25 קמ&quot;ש מעל המותר || 250
|-
| 78 || [[-|54(א)]] || בדרך שאיננה עירונית מ-26 ועד 40 קמ&quot;ש מעל המותר || 750
|-
| 78א || [[-|54(א)]] || בדרך שאיננה עירונית מ-41 עד 50 קמ&quot;ש מעל המותר || 1,500
|-
| 79 || [[-|54(ד)(3)]] || || 100
|-
| 80 || [[-|55]] || || 250
|-
| 81 || [[-|56(ב)]] || למעט [[-|56(ב)(1)]] || 500
|-
| 82 || [[-|56(ב)(1)]] || || 100
|-
| 83 || [[-|57]] || || 750
|-
| 84 || [[-|58]] || || 100
|-
| 85 || [[-|61]] || || 250
|-
| 86 || colspan=&quot;3&quot; | (((נמחק)))
|-
| 87 || [[-|62(ב)]] || || 250
|-
| 88 || [[-|63]] || || 250
|-
| 89 || [[-|64(ד)]] || תמרור 302, אי עצירה בלבד || 250
|-
| 90 || [[-|65]] || || 500
|-
| 91 || [[-|66]] || בגרימת הפרעה || 250
|-
| 92 || [[-|66]] || בגרימת סיכון || 500
|-
| 93 || [[-|67(א)]] || || 500
|-
| 93א || [[-|67(א1)]] || || 250
|-
| 93ב || [[-|67(א2)]] || || 250
|-
| 94 || [[-|68]] || || 250
|-
| 95 || [[-|69(א)]] || || 250
|-
| 95א || [[-|69(ג)]] || בשולי הדרך || 500
|-
| 95ב || [[-|69(ג)]] || שלא בכביש או בשולי הדרך || 100
|-
| 96 || [[-|69(ו)]] || למעט באזור קנס מוגדל || 250
|-
| 97 || [[-|69(ו)]] || באזור קנס מוגדל || 500
|-
| 98 || [[-|69א]] || || 250
|-
| 99 || [[-|70]] || || 100
|-
| 100 || [[-|71]] || || 250
|-
| 101 || [[-|72(א)]] || למעט [[-#72|פסקאות (2), (2א), (3), (4), (6), (10), (12), (14) ו-(16)]] ולמעט באזור קנס מוגדל || 100
|-
| 102 || [[-|72(א)]] || למעט [[-#72|פסקאות (2א), (12) ו-(16)]] באזור קנס מוגדל || 250
|-
| 103 || [[-|72(א)(2א)]] || למעט בנסיבות המפורטות להלן || 500
|-
| 104 || [[-|72(א)(2א)]] || בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס&quot;מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הועמדו יתר גלגלי הרכב || 250
|-
| 104א || [[-|72(א)(2), (3), (4), (6) ו-(10)]] || || 250
|-
| 105 || [[-|72(א)(12)]] || למעט באזור קנס מוגדל || 250
|-
| 106 || [[-|72(א)(12)]] || באזור קנס מוגדל || 500
|-
| 106א || [[-|72(א)(14)]] || || 250
|-
| 107 || [[-|72(א)(16)]] || || 1,000
|-
| 108 || [[-|72(ב)]] || || 250
|-
| 109 || [[-|72(ג)]] || || 250
|-
| 109א || [[-|72א]] || || 500
|-
| 110 || [[-|73]] || || 100
|-
| 111 || [[-|74]] || || 250
|-
| 112 || [[-|75]] || || 100
|-
| 113 || [[-|76(ג)]] || || 500
|-
| 114 || [[-|79]] || || 250
|-
| 115 || [[-|80]] || || 250
|-
| 116 || [[-|81]] || לנוהג הרכב || 100
|-
| 116א || [[-|81]] || העולה או היורד מהרכב || 250
|-
| 117 || [[-|82]] || || 250
|-
| 118 || [[-|83]] || אי התקנת שלט &quot;ילדים&quot; || 100
|-
| 119 || [[-|83]] || אי הסרת שלט &quot;ילדים&quot; || 100
|-
| 120 || [[-|83א]] || אם הנוסע הוא ילד שטרם מלאו לו שלוש שנים || 1,000
|-
| 120א || [[-|83א]] || אם הנוסע הוא ילד שמלאו לו שלוש שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים || 750
|-
| 121 || [[-|83ב]] || למעט אם הנוסע הוא ילד כמפורט במספר סידורי 121א || 250
|-
| 121א || [[-|83ב]] || אם הנוסע הוא ילד שמלאו לו שמונה שנים וטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים || 500
|-
| 121ב || [[-|83ד]] || (((הוראת שעה מיום 1.1.2022 עד יום 31.7.2023))) || 250
|-
| 122 || colspan=&quot;3&quot; | (((נמחק)))
|-
| 123 || [[-|84]] || למעט [[-#84|תקנות משנה (ב) ו-(ה)]] || 250
|-
| 124 || [[-|84(ה)]] || || 250
|-
| 125 || [[-|85(א)(1) או (3)]] || || 250
|-
| 126 || [[-|85(א)(2)(א)]] || || 500
|-
| 127 || [[-|85(א)(2)(ב) או (ג)]] || || 250
|-
| 128 || [[-|85(א)(4)]] || || 500
|-
| 128א || [[-|85(א1)]] || הובלת מטען ברכב מסוג N3, בלי שנהג הרכב המוביל את המטען עבר השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים || 750
|-
| 129 || [[-|85(א)(5)]] || כשמשקל הכולל של הרכב מגיע עד 10% מעל המותר || 500
|-
| 130 || [[-|85(א)(5)]] || כשהמשקל הכולל של הרכב מגיע מעל 10% ולא יותר מ-14.99% מעל המותר || 1,000
|-
| 131 || [[-|85(א)(6)]] || || 500
|-
| 132 || [[-|85(ה)(2)]] || בהעדר סימון || 250
|-
| 133 || [[-|85(ה)(3)]] || בהעדר היתר || 500
|-
| 134 || [[-|85(ו)]] || || 250
|-
| 135 || [[-|85א]] || || 500
|-
| 136 || [[-|85ב(ב)]] || || 250
|-
| 137 || [[-|86]] || || 500
|-
| 138 || [[-|87]] || || 750
|-
| 139 || [[-|88(א) או (ב)]] || || 250
|-
| 140 || [[-|88(ג)]] || || 100
|-
| 141 || [[-|90(א), (ב), (ג), (ד) או (ז)]] || || 100
|-
| 142 || [[-|90(ו)]] || || 250
|-
| 143 || [[-|91]] || || 250
|-
| 144 || [[-|92(ב) או (ד)]] || || 250
|-
| 145 || [[-|92(ג)]] || || 500
|-
| 146 || [[-|93(א)(1)]] || בנוהג רכב || 250
|-
| 147 || [[-|93(א)(2)]] || || 100
|-
| 148 || [[-|93(ב)]] || || 250
|-
| 149 || [[-|95]] || || 250
|-
| 150 || [[-|96]] || || 100
|-
| 151 || [[-|97]] || למעט לגבי הארת לוחית זיהוי || 100
|-
| 152 || [[-|97(א)]] || לגבי הארת לוחית זיהוי || 100
|-
| 153 || [[-|98]] || || 100
|-
| 154 || [[-|99]] || || 250
|-
| 155 || [[-|100]] || || 250
|-
| 156 || [[-|101]] || || 250
|-
| 157 || [[-|102]] || || 250
|-
| 158 || [[-|103]] || || 250
|-
| 159 || [[-|104]] || || 250
|-
| 160 || [[-|105]] || || 250
|-
| 161 || [[-|106]] || || 250
|-
| 162 || [[-|107(א)]] || || 250
|-
| 163 || [[-|107(ג)]] || || 250
|-
| 164 || [[-|107(ד)]] || || 250
|-
| 165 || [[-|107(ה)]] || || 250
|-
| 166 || [[-|108(א)]] || || 100
|-
| 167 || [[-|109(א)]] || || 100
|-
| 168 || [[-|109(ב)]] || || 250
|-
| 169 || [[-|110]] || || 100
|-
| 170 || [[-|111]] || || 100
|-
| 171 || [[-|112]] || || 250
|-
| 172 || [[-|113]] || || 250
|-
| 173 || [[-|114]] || || 250
|-
| 174 || [[-|117]] || || 250
|-
| 175 || [[-|119(ב)]] || || 500
|-
| 175א || [[-|119(ב1)]] || || 250
|-
| 176 || [[-|119(ג)]] || || 1,000
|-
| 177 || [[-|120]] || || 500
|-
| 178 || [[-|121]] || || 250
|-
| 179 || [[-|122]] || || 250
|-
| 179א || [[-|122א(א)]] || || 1,000
|-
| 179ב || [[-|122א(ב)]] || || 250
|-
| 179ב1 || [[-|122א(ג)]] || || 750
|-
| 179ג || [[-|122ב(א)]] || || 250
|-
| 179ד || [[-|122ב(ב)]] || למעט באי-הצמדת מחזיר אור || 1,000
|-
| 179ה || [[-|122ב(ג)]] || || 250
|-
| 179ו || [[-|122ג]] || || 1,000
|-
| 180 || [[-|123(א)]] || באופניים במצב לא תקין || 100
|-
| 180א || [[-|123(א)]] || באופניים או תלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע, במצב לא תקין || 250
|-
| 181 || [[-|123(ב)]] || למעט אופניים במצב לא תקין || 100
|-
| 181א || [[-|123(ב)]] || באופניים או תלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך, למעט כשהם במצב לא תקין || 250
|-
| 182 || [[-|124(א) או (ב)]] || || 100
|-
| 182א || [[-|124(א) או (ב)]] || באופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך, למעט כשהם במצב לא תקין || 250
|-
| 183 || [[-|125]] || || 100
|-
| 183א || [[-|125]] || באופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך || 250
|-
| 184 || [[-|126]] || || 100
|-
| 184א || [[-|126]] || באופניים, תלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע || 250
|-
| 185 || [[-|127]] || || 100
|-
| 185א || [[-|127]] || באופניים, תלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע || 250
|-
| 186 || [[-|128]] || || 100
|-
| 186א || [[-|128]] || באופניים, תלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע || 250
|-
| 186ב || [[-|129]] || באופניים או בתלת-אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך || 250
|-
| 186ג || [[-|129(ג), (ה) ו-(ז)]] || בגלגינוע || 250
|-
| 187 || [[-|129]] || || 100
|-
| 187א || [[-|129א(א)]] || || 500
|-
| 187ב || [[-|129א(ב)]] || || 250
|-
| 188 || [[-|130]] || || 100
|-
| 188א || [[-|130]] || באופניים עם מנוע עזר || 250
|-
| 189 || [[-|131]] || || 100
|-
| 189א || [[-|131]] || באופניים עם מנוע עזר || 250
|-
| 190 || [[-|132]] || || 100
|-
| 190א || [[-|132]] || באופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע || 250
|-
| 191 || [[-|136]] || || 100
|-
| 192 || [[-|137]] || למעט חיית מחמד || 250
|-
| 193 || [[-|137]] || בחיית מחמד || 100
|-
| 194 || [[-|138]] || || 250
|-
| 195 || [[-|139]] || || 100
|-
| 196 || [[-|141]] || || 250
|-
| 197 || [[-|142]] || || 250
|-
| 197א || [[-|142א]] || || 500
|-
| 198 || [[-|143(ב), ג), (ד), (ו) או (ח)]] || || 100
|-
| 199 || [[-|145(ב)]] || || 250
|-
| 200 || [[-|148]] || || 1,000
|-
| 201 || [[-|149]] || || 100
|-
| 202 || [[-|150]] || || 100
|-
| 203 || [[-|151]] || למעט במדרכה || 1,000
|-
| 204 || [[-|151]] || במדרכה || 250
|-
| 205 || [[-|152]] || למעט במדרכה || 1,000
|-
| 206 || [[-|152]] || במדרכה || 250
|-
| 207 || [[-|153]] || || 250
|-
| 208 || [[-|154]] || || 250
|-
| 209 || [[-|155]] || למעט הפרשת גזים ועשן || 1,000
|-
| 210 || [[-|155]] || בהפרשת גזים ועשן || 250
|-
| 211 || [[-|156]] || || 250
|-
| 212 || [[-|157]] || || 500
|-
| 213 || [[-|158]] || בגרימת הפרעה או סיכון || 250
|-
| 214 || [[-|159]] || || 250
|-
| 215 || [[-|160]] || || 250
|-
| 216 || [[-|161]] || || 500
|-
| 217 || [[-|165]] || || 500
|-
| 218 || colspan=&quot;3&quot; | (((נמחק)))
|-
| 219 || [[-|169]] || בנוהג ברכב || 250
|-
| 220 || [[-|169]] || בעובר דרך שאיננו נוהג || 100
|-
| 221 || [[-|222]] || || 250
|-
| 222 || [[-|223]] || || 750
|-
| 223 || [[-|230(ב) או (ג)]] || || 250
|-
| 224 || [[-|236(א)]] || || 750
|-
| 225 || [[-|254(ג)]] || || 100
|-
| 226 || [[-|255(ב)]] || || 100
|-
| 227 || [[-|261(ב)]] || || 250
|-
| 228 || [[-|280(א)(2)]] || || 250
|-
| 229 || [[-|295]] || || 1,000
|-
| 230 || [[-|297]] || || 250
|-
| 231 || [[-|298(2)]] || || 500
|-
| 232 || [[-|299]] || || 500
|-
| 233 || [[-|300]] || || 500
|-
| 234 || [[-|301(ב)]] || || 250
|-
| 235 || [[-|305(א) או (ב)]] || || 250
|-
| 236 || [[-|306]] || רכב שנאסר לשימוש לפי [[-|תקנות 306]] [[-|או 307]] || 1,000
|-
| 237 || [[-|306]] || רכב שלא נאסר לשימוש לפי [[-|תקנות 306]] [[-|או 307]] || 250
|-
| 238 || [[-|314(ד)]] || || 250
|-
| 239 || [[-|335]] || 250עוצמת אור בלתי שווה || 100
|-
| 240 || [[-|341(א)]] || || 250
|-
| 241 || [[-|342(א)]] || || 250
|-
| 242 || [[-|342(ג)]] || || 250
|-
| 243 || [[-|343(א)]] || || 100
|-
| 244 || [[-|350(א)]] || || 250
|-
| 245 || [[-|351]] || || 100
|-
| 246 || [[-|356(א)]] || || 100
|-
| 247 || [[-|357(א)]] || || 100
|-
| 248 || [[-|358(א)]] || || 100
|-
| 249 || [[-|359(ג)]] || || 100
|-
| 250 || [[-|359(ד)]] || || 100
|-
| 251 || [[-|360]] || || 100
|-
| 252 || [[-|362]] || || 100
|-
| 253 || [[-|363א]] || || 500
|-
| 254 || [[-|364]] || || 500
|-
| 255 || [[-|364ד(ב)]] || || 750
|-
| 256 || [[-|365]] || || 100
|-
| 257 || [[-|366]] || || 250
|-
| 258 || [[-|367]] || || 100
|-
| 259 || [[-|368]] || || 250
|-
| 260 || [[-|370]] || || 250
|-
| 261 || [[-|370ב]] || || 100
|-
| 261א || [[-|370ג(ב)]] || || 250
|-
| 262 || [[-|383א]] || || 250
|-
| 263 || [[-|383ב]] || || 250
|-
| 264 || [[-|383ג]] || || 250
|-
| 265 || [[-|383ד]] || || 250
|-
| 266 || [[-|383ה]] || || 250
|-
| 267 || [[-|383ו]] || || 250
|-
| 268 || [[-|383ז]] || || 250
|-
| 269 || [[-|383ט]] || || 250
|-
| 270 || [[-|383י]] || || 250
|-
| 271 || [[-|397(א)]] || || 500
|-
| 272 || [[-|405]] || || 250
|-
| 273 || [[-|411]] || || 100
|-
| 274 || [[-|418]] || || 100
|-
| 275 || [[-|420]] || || 250
|-
| 276 || [[-|422]] || || 100
|-
| 277 || [[-|423]] || || 500
|-
| 278 || [[-|425(ב)]] || || 250
|-
| 279 || [[-|428]] || || 250
|-
| 280 || [[-|429]] || || 250
|-
| 281 || [[-|435]] || || 100
|-
| 282 || [[-|436]] || || 250
|-
| 283 || [[-|437(1)]] || || 500
|-
| 284 || [[-|437(2)]] || || 100
|-
| 285 || [[-|438]] || || 100
|-
| 286 || [[-|439]] || || 500
|-
| 287 || [[-|440]] || || 100
|-
| 288 || [[-|441]] || || 250
|-
| 289 || [[-|443]] || || 250
|-
| 290 || [[-|448]] || || 250
|-
| 291 || [[-|452]] || || 100
|-
| 292 || [[-|453]] || || 250
|-
| 293 || [[-|456]] || || 250
|-
| 294 || [[-|458]] || || 500
|-
| 295 || [[-|459]] || || 100
|-
| 296 || [[-|461]] || || 250
|-
| 297 || [[-|462(א)]] || למעט כלבים בלא זמם || 100
|-
| 298 || [[-|462(א)]] || בכלבים בלא זמם || 250
|-
| 299 || [[-|463(1) או (2)]] || || 100
|-
| 300 || [[-|464(א)]] || || 100
|-
| 301 || [[-|478(א)(3) או (4)]] || || 100
|-
| 302 || [[-|483(א)]] || || 250
|-
| 303 || [[-|488]] || || 750
|-
| 304 || colspan=&quot;3&quot; | (((נמחק)))
|-
| 305 || [[-|500]] || || 500
|-
| 306 || [[-|504]] || || 250
|-
| 307 || [[-|506]] || || 100
|-
| 308 || [[-|507]] || || 250
|-
| 308א || [[-|516]] || || 500
|-
| 308ב || [[-|517]] || || 500
|-
| 309 || [[-|569]] || || 250
|-
| 310 || [[-|570]] || || 250
|}

@ 3. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשע&quot;א, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: '''עבירות על פי חוק עזר של עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים בדבר העמדת רכב וחנייתו -'''
: (1) לגבי חניה או העמדת רכב במקום חניה מוסדר - 100.
: (2) לגבי עצירה, חניה או העמדת רכב במקום אסור לחניה כמפורט [[בחלק ב' לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]], שהיא גם עבירה לפי חוק העזר כאמור, כלהלן:
:: {|
! מספר סידורי !! מספר תקנה !! פירוט נוסף לעבירה !! סכום הקנס
|-
| 1 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרורים 432, 433 ו-435, 507, 511 עד 513, 815, 818 ו-820, למעט באזור קנס מוגדל || 250
|-
| 2 || [[-|22(א)]] || אי ציות לתמרור 817 || 100
|-
| 3 || [[-|22(א)]] || באזור קנס מוגדל - אי ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה למעט תמרור 817 || 500
|-
| 4 || [[-|36(ב)]] || || 250
|-
| 5 || [[-|69(ו)]] || למעט באזור קנס מוגדל || 250
|-
| 6 || [[-|69(ו)]] || באזור קנס מוגדל || 500
|-
| 6א || [[-|70]] || || 100
|-
| 7 || [[-|71]] || || 250
|-
| 8 || [[-|72(א)]] || למעט [[-#72|פסקאות (2), (2א), (3), (4), (6), (10), (12), (14) ו-(16)]] ולמעט באזור קנס מוגדל || 100
|-
| 8א || [[-|72(א)(2), (3), (4), (6) ו-(10)]] || || 250
|-
| 9 || [[-|72(א)]] || למעט [[-#72|פסקאות (2א), (12) ו-(16)]] באזור קנס מוגדל || 250
|-
| 10 || [[-|72(א)(2א)]] || למעט בנסיבות המפורטות להלן || 500
|-
| 11 || [[-|72(א)(2א)]] || בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס&quot;מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הועמדו שאר גלגלי הרכב || 250
|-
| 12 || [[-|72(א)(12)]] || למעט באזור קנס מוגדל || 250
|-
| 13 || [[-|72(א)(12)]] || באזור קנס מוגדל || 500
|-
| 13א || [[-|72(א)(14)]] || || 250
|-
| 14 || [[-|72(א)(16)]] || || 1,000
|-
| 15 || [[-|72(ב) ו-(ג)]] || || 250
|-
| 15א || [[-|72א]] || || 500
|-
| 15ב || [[-|73]] || ברכב שרישיונו פקע || 100
|-
| 16 || [[-|75]] || || 100
|-
| 17 || [[-|76(ג)]] || || 500
|-
| 18 || [[-|143(ב)]] || || 100
|}

@ 4. (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: (א) עבירות על פי חוקי עזר של רשות מקומית, כהגדרתה [[בסעיף 77א(א) לפקודה]], או של איגוד ערים, המפורטים בפרט משנה (ב), בדבר הסדרת התנועה של כלי רכב בתחומם לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה, לפי [[סעיף 77ב לפקודה]] -
:: (1) לגבי נסיעה או חניה של רכב מנועי באזור שנקבעו לגביו בחוק עזר איסור או הגבלה של תנועת כלי רכב מנועי או סוגים של כלי רכב מנועי, בהתאם לתכנית מאושרת כמשמעותה [[בסעיף 77א(יא) לפקודה]] - 500;
:: (2) לגבי עבירה כאמור בפסקה (1) שנעברה על ידי רכב הרשום על שם תאגיד - 1,000.
: (ב) אלה חוקי העזר לעניין פרט משנה (א):
:: (1) חוק עזר לחיפה (אזור מופחת פליטות מזהמות מתחבורה) (אוויר נקי) (הוראת שעה), התשע&quot;ח-2017.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ה בסיון התשס&quot;ב (5 ביוני 2002)
&lt;חתימה&gt; אפרים סנה שר התחבורה</text>
      <sha1>05vlz6ugb9cjblc0sh0vy9l64vuy66a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו התעבורה (עבירות קנס)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>398239</id>
    <revision>
      <id>1418684</id>
      <parentid>1414070</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T05:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1418673] כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="63922" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו התעבורה (עבירות קנס), התשס״ב–2002}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ב, 932|צו התעבורה (עבירות קנס)}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 708|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 645|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 1145|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 111|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1218|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1462|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2246|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 724|תיקון}}, {{ח:תיבה|1183|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 237|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 366|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2384|תיקון}}, {{ח:תיבה|2783|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3494|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|סעיפים 1}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 30|ו־30}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|לפקודת התעבורה}} (להלן – הפקודה), בהסכמת שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|סעיף 221(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 21א|סעיף 48(א) לחוק־יסוד: הממשלה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|אכרזה על עבירות קנס}}
{{ח:ת}} כל עבירה על הוראה שבחוקים, בתקנות, או בחוקי העזר שפורטו {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} מוכרזת בזה עבירת קנס.

{{ח:סעיף|2|סייג}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} לא תהיה עבירה לפי החיקוקים המפורשים בו עבירת קנס, כאשר כתוצאה ממנה או בקשר עמה נגרמה תאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש או כאשר חלים עליה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 37|סעיפים 37 עד 39 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|3|שיעור הקנס|תיקון: תשע״ב, תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} שיעור הקנס לכל עבירה על סעיף בחיקוק יהיה אחד מסכומים אלה, בשקלים חדשים: 100, 250, 500, 750, 1,000, 1,500, כמפורט לצד העבירה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין העבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|במספרים סידוריים 120, 120א ו־121א לתוספת לצו}}, נהג שהסיע יותר מנוסע אחד שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, לא יחויב בשל כך ביותר מקנס אחד במעמד אחד, ויחויב בקנס הגבוה מבין הקנסות הקבועים {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|במספרים הסידוריים האמורים}}, בשל העבירות שהתקיימו בנסיבות העניין.

{{ח:סעיף|4|ביטול}}
{{ח:ת}} צו התעבורה (עבירות קנס), התשל״ז–1976 – בטל.

{{ח:סעיף|5|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום כ״ה בתשרי התשס״ג (1 באוקטובר 2002).

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשס״ז, תשע״ז, תשפ״ב|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} '''עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}:'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר סידורי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר הסעיף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פירוט נוסף לעבירה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סכום הקנס&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כשרישיון הרכב פקע – עד 4 חודשים מיום פקיעתו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כשרישיון הרכב פקע – יותר מ־4 חודשים ועד שנה אחת מיום פקיעתו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|10(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כשרישיון הנהיגה פקע – עד 6 חודשים מיום פקיעתו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|10(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כשרישיון הנהיגה פקע – יותר מ־6 חודשים ועד שנתיים מיום פקיעתו, ובלבד שהנהג זכאי לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 173|תקנה 173 לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, לקבל רישיון נהיגה לתקופה שמעל 4 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ח|14ח(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|62(12)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט בנסיבות המפורטות במספרים סידוריים 3ב ו־3ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|62(12)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בחסימת רכב הנושא תג נכה, החונה במקום חניה לנכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|62(12)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בחניית רכב בשטח המסומן בתמרור כאסור לחניה לצד מקום חנייה לנכים באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו או לצאת ממנו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ב|65ב(א) ו־(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ב|65ב(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ג|65ג(א) או (ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ד, תשס״ה, תשס״ז, תשע״א, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} '''עבירות לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}:'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר סידורי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר תקנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פירוט נוסף לעבירה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סכום הקנס&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 5|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 6|6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 8|8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 9|9(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 9|9(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 9א|9א(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוהג חדש בלא תווית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 9א|9א(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוהג, שאיננו נוהג חדש, עם תווית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 12|12(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 13|13(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 15|15}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 21|21(ב)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 21|21(ב)(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 21|21(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות לתמרורים למעט תמרורים המגבילים מהירות ותמרורים המפורטים להלן בנפרד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות לתמרורים 412, 413, 417, 438 ו־817&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות לתמרורים 201 עד 208, 401, 402, 405, 406, 408, 415 עד 417, 422 ו־511 עד 513 באזור קנס מוגדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות נוהג רכב לרמזור למעט אי ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אור אדום {{ש}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|הוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס|הוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס}} לעניין עבירה זו.}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אדום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות הולך רגל לרמזור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות לתמרור 307 ולתמרור האוסר חניה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות לתמרור 815&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות לתמרור 407&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות לתמרורים 302, 304 באי עצירה בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי־ציות לתמרורים 501 ו־503&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות לתמרור או סימון האוסר עצירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באזור קנס מוגדל – אי ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 27|27(א) או (ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בליקוי לא חמור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 27|27(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 28|28(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 28|28(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 29|29}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 30|30}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי הרכבת מכשיר אופטי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 30|30}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי החזקת מכשיר אופטי נוסף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 33|33(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט אופנוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 33|33(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באופנוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 34|34(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט המנויים במספרים סידוריים 34א ו־34ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 34|34(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין רוכב ברכב שלא מותקן בו מנוע המניע אותו או מסייע בכך, או הולך רגל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 34|34(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין רוכב באופניים או בתלת־אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך, או קורקינט ממונע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע״ו–2016}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 35|35}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 36|36(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 36|36(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 36|36(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 36|36(ה)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 37|37}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 38|38(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39|39(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39א|39א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39א|תקנת משנה (ה)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39א|39א(ה)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39ג|39ג(א) או (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39ג|39ג(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 20 קמ״ש מעל המותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39ג|39ג(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 20 קמ״ש מעל המותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39ג|39ג(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39יא|39יא}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50א1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39יד|39יד(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50א2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39יד|39יד(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50א3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39טו1|39טו1(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50א4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39טו1|39טו1(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39טז|39טז(1) או (2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50ב1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39טז|39טז(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50ב2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39טז1|39טז1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 39יח2|39יח2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 40|40(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוך כדי הפרעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 40|40(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוך כדי סיכון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 40|40(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 40|40(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 41|41}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 42|42}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 43|43}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 44|44}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 45|45}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 46|46}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|47(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|47(ה)(2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|47(ה)(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|47(ה)(4)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקיפה בצומת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|47(ה)(4)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי השלמת עקיפה לפני צומת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|47(ז)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 47|47(ח)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 48|48(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 48|48(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 48|48(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 50|50(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 52|52}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 53|53}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|54(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בדרך עירונית עד 20 קמ״ש מעל המותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|54(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בדרך עירונית מ־21 ועד 30 קמ״ש מעל המותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|54(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בדרך עירונית מ־31 עד 40 קמ״ש מעל המותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|54(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בדרך שאיננה עירונית עד 25 קמ״ש מעל המותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|54(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בדרך שאיננה עירונית מ־26 ועד 40 קמ״ש מעל המותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|54(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בדרך שאיננה עירונית מ־41 עד 50 קמ״ש מעל המותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 54|54(ד)(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 55|55}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 56|56(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 56|56(ב)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 56|56(ב)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 58|58}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 61|61}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 62|62(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 63|63}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 64|64(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תמרור 302, אי עצירה בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 65|65}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 66|66}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בגרימת הפרעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 66|66}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בגרימת סיכון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 67|67(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;93א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 67|67(א1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;93ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 67|67(א2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 68|68}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69|69(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69|69(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בשולי הדרך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69|69(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שלא בכביש או בשולי הדרך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69|69(ו)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט באזור קנס מוגדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69|69(ו)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באזור קנס מוגדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69א|69א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 70|70}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 71|71}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|פסקאות (2), (2א), (3), (4), (6), (10), (12), (14) ו־(16)}} ולמעט באזור קנס מוגדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|פסקאות (2א), (12) ו־(16)}} באזור קנס מוגדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(2א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט בנסיבות המפורטות להלן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(2א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס״מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הועמדו יתר גלגלי הרכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;104א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(2), (3), (4), (6) ו־(10)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(12)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט באזור קנס מוגדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;106&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(12)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באזור קנס מוגדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;106א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(14)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;107&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(16)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;108&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;109א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72א|72א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 73|73}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 74|74}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 75|75}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 76|76(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 79|79}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 80|80}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 81|81}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לנוהג הרכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;116א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 81|81}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העולה או היורד מהרכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;117&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 82|82}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;118&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 83|83}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי התקנת שלט ”ילדים“&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;119&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 83|83}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי הסרת שלט ”ילדים“&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 83א|83א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אם הנוסע הוא ילד שטרם מלאו לו שלוש שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;120א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 83א|83א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אם הנוסע הוא ילד שמלאו לו שלוש שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;121&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 83ב|83ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט אם הנוסע הוא ילד כמפורט במספר סידורי 121א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;121א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 83ב|83ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אם הנוסע הוא ילד שמלאו לו שמונה שנים וטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;121ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 83ד|83ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2022 עד יום 31.7.2023)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;122&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;123&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 84|84}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 84|תקנות משנה (ב) ו־(ה)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 84|84(ה)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(א)(1) או (3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;126&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(א)(2)(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(א)(2)(ב) או (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;128&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(א)(4)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;128א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(א1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלת מטען ברכב מסוג N3, בלי שנהג הרכב המוביל את המטען עבר השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(א)(5)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כשמשקל הכולל של הרכב מגיע עד 10% מעל המותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(א)(5)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כשהמשקל הכולל של הרכב מגיע מעל 10% ולא יותר מ־14.99% מעל המותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(א)(6)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;132&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(ה)(2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהעדר סימון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;133&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(ה)(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהעדר היתר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85|85(ו)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85א|85א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;136&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85ב|85ב(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;137&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 86|86}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 87|87}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;139&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 88|88(א) או (ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 88|88(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 90|90(א), (ב), (ג), (ד) או (ז)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 90|90(ו)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;143&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 91|91}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 92|92(ב) או (ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;145&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 92|92(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;146&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 93|93(א)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בנוהג רכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 93|93(א)(2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 93|93(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;149&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 95|95}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 96|96}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 97|97}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט לגבי הארת לוחית זיהוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 97|97(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לגבי הארת לוחית זיהוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 98|98}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;154&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 99|99}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 100|100}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;156&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 101|101}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;157&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 102|102}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;158&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 103|103}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;159&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 104|104}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 105|105}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 106|106}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;162&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 107|107(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;163&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 107|107(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;164&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 107|107(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 107|107(ה)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;166&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 108|108(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;167&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 109|109(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;168&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 109|109(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 110|110}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 111|111}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 112|112}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 113|113}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;173&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 114|114}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;174&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 117|117}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 119|119(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;175א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 119|119(ב1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;176&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 119|119(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;177&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 120|120}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;178&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 121|121}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;179&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 122|122}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;179א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 122א|122א(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;179ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 122א|122א(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;179ב1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 122א|122א(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;179ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 122ב|122ב(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;179ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 122ב|122ב(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט באי־הצמדת מחזיר אור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;179ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 122ב|122ב(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;179ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 122ג|122ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 123|123(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באופניים במצב לא תקין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;180א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 123|123(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באופניים או תלת־אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע, במצב לא תקין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 123|123(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט אופניים במצב לא תקין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;181א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 123|123(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באופניים או תלת־אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך, למעט כשהם במצב לא תקין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;182&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 124|124(א) או (ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;182א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 124|124(א) או (ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך, למעט כשהם במצב לא תקין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;183&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 125|125}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;183א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 125|125}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;184&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 126|126}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;184א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 126|126}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באופניים, תלת־אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 127|127}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 127|127}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באופניים, תלת־אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 128|128}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 128|128}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באופניים, תלת־אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 129|129}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באופניים או בתלת־אופן שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 129|129(ג), (ה) ו־(ז)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בגלגינוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 129|129}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 129א|129א(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 129א|129א(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;188&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 130|130}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;188א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 130|130}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באופניים עם מנוע עזר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;189&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 131|131}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;189א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 131|131}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באופניים עם מנוע עזר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 132|132}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;190א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 132|132}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באופניים שמותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך או בגלגינוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;191&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 136|136}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;192&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 137|137}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט חיית מחמד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 137|137}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בחיית מחמד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;194&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 138|138}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 139|139}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;196&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 141|141}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;197&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 142|142}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;197א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 142א|142א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;198&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 143|143(ב), ג), (ד), (ו) או (ח)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;199&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 145|145(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 148|148}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;201&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 149|149}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;202&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 150|150}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;203&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 151|151}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט במדרכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 151|151}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במדרכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 152|152}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט במדרכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;206&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 152|152}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במדרכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;207&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 153|153}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;208&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 154|154}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;209&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 155|155}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט הפרשת גזים ועשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 155|155}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהפרשת גזים ועשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 156|156}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;212&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 157|157}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 158|158}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בגרימת הפרעה או סיכון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;214&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 159|159}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 160|160}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;216&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 161|161}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;217&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 165|165}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;218&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;219&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 169|169}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בנוהג ברכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 169|169}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעובר דרך שאיננו נוהג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 222|222}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 223|223}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 230|230(ב) או (ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;224&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 236|236(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 254|254(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;226&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 255|255(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;227&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 261|261(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;228&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 280|280(א)(2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;229&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 295|295}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 297|297}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;231&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 298|298(2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;232&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 299|299}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;233&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 300|300}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;234&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 301|301(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;235&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 305|305(א) או (ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;236&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 306|306}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב שנאסר לשימוש לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 306|תקנות 306}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 307|או 307}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;237&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 306|306}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב שלא נאסר לשימוש לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 306|תקנות 306}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 307|או 307}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;238&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 314|314(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;239&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 335|335}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250עוצמת אור בלתי שווה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 341|341(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 342|342(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 342|342(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 343|343(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 350|350(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;245&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 351|351}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 356|356(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;247&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 357|357(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 358|358(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;249&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 359|359(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 359|359(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;251&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 360|360}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;252&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 362|362}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;253&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 363א|363א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;254&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 364|364}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;255&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 364ד|364ד(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;256&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 365|365}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;257&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 366|366}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 367|367}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;259&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 368|368}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;260&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 370|370}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;261&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 370ב|370ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;261א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 370ג|370ג(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;262&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383א|383א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;263&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383ב|383ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;264&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383ג|383ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;265&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383ד|383ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;266&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383ה|383ה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;267&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383ו|383ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;268&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383ז|383ז}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;269&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383ט|383ט}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;270&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 383י|383י}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;271&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 397|397(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;272&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 405|405}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;273&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 411|411}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;274&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 418|418}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;275&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 420|420}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;276&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 422|422}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;277&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 423|423}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;278&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 425|425(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;279&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 428|428}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;280&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 429|429}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;281&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 435|435}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;282&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 436|436}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;283&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 437|437(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;284&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 437|437(2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;285&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 438|438}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;286&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 439|439}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;287&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 440|440}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;288&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 441|441}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;289&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 443|443}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;290&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 448|448}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;291&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 452|452}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;292&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 453|453}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;293&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 456|456}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;294&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 458|458}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;295&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 459|459}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;296&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 461|461}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;297&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 462|462(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט כלבים בלא זמם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;298&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 462|462(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בכלבים בלא זמם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;299&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 463|463(1) או (2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 464|464(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;301&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 478|478(א)(3) או (4)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;302&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 483|483(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;303&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 488|488}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;304&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;305&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 500|500}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;306&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 504|504}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;307&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 506|506}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;308&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 507|507}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;308א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 516|516}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;308ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 517|517}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;309&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 569|569}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;310&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 570|570}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשס״ד, תשס״ז, תשע״א, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב|עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} '''עבירות על פי חוק עזר של עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים בדבר העמדת רכב וחנייתו -'''
{{ח:תת|(1)}} לגבי חניה או העמדת רכב במקום חניה מוסדר – 100.
{{ח:תת|(2)}} לגבי עצירה, חניה או העמדת רכב במקום אסור לחניה כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ב|בחלק ב׳ לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, שהיא גם עבירה לפי חוק העזר כאמור, כלהלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר סידורי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר תקנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פירוט נוסף לעבירה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סכום הקנס&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות לתמרורים 432, 433 ו־435, 507, 511 עד 513, 815, 818 ו־820, למעט באזור קנס מוגדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי ציות לתמרור 817&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|22(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באזור קנס מוגדל – אי ציות לתמרור האוסר עצירה או חניה למעט תמרור 817&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 36|36(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69|69(ו)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט באזור קנס מוגדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69|69(ו)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באזור קנס מוגדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 70|70}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 71|71}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|פסקאות (2), (2א), (3), (4), (6), (10), (12), (14) ו־(16)}} ולמעט באזור קנס מוגדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(2), (3), (4), (6) ו־(10)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|פסקאות (2א), (12) ו־(16)}} באזור קנס מוגדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(2א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט בנסיבות המפורטות להלן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(2א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובלבד שנותר מעבר של 130 ס״מ לפחות על המדרכה ומותרת החניה בכביש שבו הועמדו שאר גלגלי הרכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(12)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט באזור קנס מוגדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(12)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באזור קנס מוגדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(14)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א)(16)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(ב) ו־(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72א|72א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 73|73}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ברכב שרישיונו פקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 75|75}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 76|76(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 143|143(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשע״ח, תשפ״ב|עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} עבירות על פי חוקי עזר של רשות מקומית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77א|בסעיף 77א(א) לפקודה}}, או של איגוד ערים, המפורטים בפרט משנה (ב), בדבר הסדרת התנועה של כלי רכב בתחומם לשם צמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77ב|סעיף 77ב לפקודה}} –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי נסיעה או חניה של רכב מנועי באזור שנקבעו לגביו בחוק עזר איסור או הגבלה של תנועת כלי רכב מנועי או סוגים של כלי רכב מנועי, בהתאם לתכנית מאושרת כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77א|בסעיף 77א(יא) לפקודה}} – 500;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עבירה כאמור בפסקה (1) שנעברה על ידי רכב הרשום על שם תאגיד – 1,000.
{{ח:תת|(ב)}} אלה חוקי העזר לעניין פרט משנה (א):
{{ח:תתת|(1)}} חוק עזר לחיפה (אזור מופחת פליטות מזהמות מתחבורה) (אוויר נקי) (הוראת שעה), התשע״ח–2017.

{{ח:חתימות|כ״ה בסיון התשס״ב (5 ביוני 2002)}}
* '''אפרים סנה'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2epgpgywvorsqbeskz5mzh51hhh3nl1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>398983</id>
    <revision>
      <id>1418578</id>
      <parentid>1411426</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:01:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418554]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8720" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות), התשס״ח–2008}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 584|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 521|תיקון}}, {{ח:תיבה|860|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1214|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 398|תיקון}}, {{ח:תיבה|1028|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2660|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2644|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2222|הוראת שעה}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 32|סעיפים 32(א)(2) ו־(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 60|ו־60}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 36א|סעיפים 36א}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 112|ו־112}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}} (להלן – חוק הביטוח), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ח, תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ ו”נייר ערך סחיר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים)|בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012}} (בתקנה זו – תקנות ההשקעה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נייר ערך לא סחיר“ – נייר ערך שאינו נייר ערך סחיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמלת ניהול חיצוני“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צד קשור“ – {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים)#סעיף 1|כמשמעות ”צדדים קשורים“ בתקנות ההשקעה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן הון סיכון“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 1 פרט 9|בפסקה (9) בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן השקעה“ – קרן הון סיכון, קרן נדל״ן, קרן גידור, קרן מזנין, קרן תשתיות, קרן BUY-OUT, קרן אשראי, וכל קרן המשקיעה רק בהשקעות כאמור.

{{ח:סעיף|2|הוצאות ישירות|תיקון: תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ח, תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות בנכסי קופת גמל יהיו אלה בלבד:
{{ח:תת|(1)}} עמלות קניה ומכירה של ניירות ערך סחירים;
{{ח:תת|(2)}} דמי שמירה בשל ניירות ערך סחירים וכל עמלה שגובה מי שמבצע את משמורת ניירות הערך (הקסטודיאן);
{{ח:תת|(3)}} הוצאה הנובעת מהשקעה של קופת גמל בניירות ערך לא סחירים שאינם של צד קשור או ממתן הלוואה למי שאינו עמית או מבוטח, או למי שאינו צד קשור, אם אין ההוצאה משולמת לצד קשור;
{{ח:תת|(4)}} הוצאה הנובעת מהשקעה של קופת גמל בזכויות במקרקעין שאינן של צד קשור, אם אין ההוצאה משולמת לצד קשור;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(6)}} מסים החלים על קופת הגמל, על נכסיה, על הכנסותיה ועל עסקאות שנעשו בנכסיה;
{{ח:תת|(7)}} דמי ביטוח בעד ביטוח משנה לקופת גמל משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח, המשולמים בתנאים שעליהם הורה הממונה;
{{ח:תת|(8)}} הוצאה בעד ניהול תביעה או תובענה שהגישה חברה מנהלת בשל השקעה של כספי קופת הגמל שבניהולה, כנגד מי שהושקעו בו כספי הקופה או כנגד נושא משרה בו, בשיעור שלא יעלה על 80 אחוזים מסכום ההוצאה ובמגבלות שיורה עליהם הממונה, ובלבד שאין ההוצאה משולמת לצד קשור; לעניין זה, ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(10)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|3|הוראת שעה|תיקון: תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ד, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} בתקופה שעד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) יראו כאילו –
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בתקנות כהוראת שעה עד יום 31.12.2017.}}

{{ח:סעיף|3א|הוראת שעה|תיקון: תשע״ח, תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בתקופה שעד יום ה׳ בניסן התשפ״ב (6 באפריל 2022) יראו כאילו –
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בתקנות כהוראת שעה מיום 1.1.2018 &lt;s&gt;עד יום 31.12.2019&lt;/s&gt; עד המועד לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}}, ומיום 16.6.2020 &lt;s&gt;עד יום 28.2.2021&lt;/s&gt; עד המועד לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}}, ומיום 7.7.2021 עד יום 6.4.2022.}}

{{ח:סעיף|3ב|גילוי ודיווח|תיקון: תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} גוף מוסדי יידע אדם המעוניין להצטרף כעמית או כמבוטח לקופת גמל, כי נוסף על דמי הניהול ייגבו מנכסי הקופה הוצאות ישירות לפי תקנות אלה, וכן את שיעור ההוצאות הישירות שנגבו בשנה החולפת מנכסי הקופה, בתנאים ובאופן שיורה הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} גוף מוסדי ידווח לעמית או למבוטח לפי ההוראות האמורות את שיעור ההוצאות הישירות שנגבו מנכסי הקופה, וכן את סוגי ההשקעות שבגינם הוא גבה הוצאות ישירות מנכסי הקופה ואת התשואה בניכוי הוצאות ישירות, במסגרת דיווחי קופת הגמל שנשלחים לעמית ולמבוטח לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 35|סעיף 35 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, באופן ובתנאים שיורה הממונה.

{{ח:סעיף|4|תחולה}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו גם על ביטוחים תלויי תשואה, ויראו לעניין זה את המבטח כחברה מנהלת, ואת הנכסים שהוא מחזיק לכיסוי התחייבויות תלויות התשואה – כנכסי קופת הגמל; לעניין זה, ”ביטוח תלוי תשואה“ ו”התחייבות תלוית תשואה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הביטוח}}.

{{ח:סעיף|5|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

{{ח:חתימות|ד׳ באדר א׳ התשס״ח (10 בפברואר 2008)}}
* '''רוני בר־און'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>9set0htezcs2x5f5czoa95e2bdqugze</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>401106</id>
    <revision>
      <id>1418615</id>
      <parentid>1286472</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:32:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="44527" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ&quot;א-1961
=== כללים בדבר מכרזים, בחינות ומבחנים ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;א, 1588|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים)|1133)), ((2741|תיקון|1196)); ((תשכ&quot;ב, 2184|תיקון|1330)); ((תשכ&quot;ג, 227|תיקון|1384)); ((תשכ&quot;ד, 1158|תיקון|1573)); ((תשכ&quot;ה, 1057|תיקון|1665)); ((תשכ&quot;ו, 368|תיקון|1803)), ((549|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|1814)); ((תשכ&quot;ח, 1442|תיקון|2222)), ((1719|תיקון מס' 2|2240)); ((תשכ&quot;ט, 1338|תיקון|2377)); ((תשל&quot;ג, 1247|תיקון|2999)), ((1791|תיקון מס' 2|3046)); ((תשל&quot;ה, 470|תיקון|3267)); ((תשל&quot;ו, 2185|תיקון|3564)); ((תשל&quot;ז, 2487|תיקון|3754)); ((תשל&quot;ח, 1447|תיקון|3856)), ((2154|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|3894)); ((תש&quot;ם, 782|תיקון|4078)); ((תשמ&quot;ז, 420|תיקון|5004)); ((תשנ&quot;א, 1257|תיקון|5382)); ((תשנ&quot;ד, 499|תיקון|5574)); ((תשנ&quot;ה, 1428|תיקון|5679)); ((תשנ&quot;ח, 1327|תיקון|5926)); ((תשנ&quot;ט, 925|תיקון|5980)); ((תשס&quot;ד, 4|תיקון|6268)); ((תשס&quot;ז, 164|תיקון|6527)), ((272|תיקון (תיקון)|6536)); ((תשס&quot;ט, 934|תיקון|6780)); ((תשע&quot;ב, 56|תיקון|7042)); ((תשע&quot;ג, 743|תיקון|7221)); ((תשע&quot;ד, 238|תיקון|7305)); ((תשע&quot;ו, 274|תיקון|7581)), ((355|תיקון מס' 2|7587)), ((703|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 3]|7612)), ((1110|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון מס' 4]|7654)); ((תשע&quot;ז, 1308|תיקון|7831)), ((1762|תיקון מס' 2|7866)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 20]], [[+|25]], [[+|26]] [[+|ו-28]] [[לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי&quot;ט-1959]], קבעה ועדת השירות כללים אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: דרכי המכרז ופרטיו ==

@ 1. פרטי מכרז (תיקון: תשס&quot;ט, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: הכרזה בפומבי על משרה לפי [[סעיף 19 לחוק]] (להלן - מכרז) תפורסם בדרכים הקבועות [[בסעיף 2]] ותכיל פרטים אלה לפחות:
: (1) בפרסום לפי [[סעיף 2(א)(1)]] -
:: (א) המשרד הממשלתי או היחידה שמשובצת בה המשרה, תיאור המשרה ומקום העבודה;
:: (ב) דרגת המשרה או השכר שישולם למועמד שיתמנה;
:: (ג) ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))דרישות סף למילוי המשרה;
:: (ד) דרישות רצויות למילוי המשרה;
:: (ה) המען להגשת בקשה למשרה והדרכים לכך;
:: (ו) המועד האחרון להגשת בקשה למשרה;
:: (ז) הפרטים הנדרשים [[בסעיף 7ג(ה)]], אם הוחלט על ביצועו של מיון מקדים;
: (2) בפרסום לפי [[סעיף 2(א)(2)]] - כתובת אתר האינטרנט שבו יפורסם הנוסח המלא של המכרזים בשירות המדינה.

@ 2. דרכי פרסום מכרז (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ט)
: (א) מכרז יפורסם בדרכים אלה:
:: (1) באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה ושל המשרד או של היחידה הממשלתית שמשובצת בהם המשרה המוכרזת;
:: (2) בשני עיתונים יומים לפחות בשפה העברית, שאחד מהם הוא עיתון נפוץ כמשמעותו [[בסעיף 1א(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], ובעיתון המתפרסם בשפה הערבית.
: (ב) נציב שירות המדינה רשאי, בשים לב, בין השאר, לאופייה של המשרה או להיקף השימוש באינטרנט בידי מועמדים פוטנציאליים לסוג המשרה האמור, לקבוע סוגי מכרזים שבהם תפורסם ההודעה, נוסף על הפרסום באתר האינטרנט, בנוסח מלא גם בשני עיתונים נפוצים ובעיתון בשפה הערבית.

@ 3. דרכים נוספות לפרסום מכרז (תיקון: תשע&quot;ד)
: נציב השירות רשאי להורות על פרסום נוסף למכרז, בנוסח מלא או מקוצר, באמצעי תקשורת נוספים, במשרדי הממשלה ובכל מקום או בכל דרך שימצא לנחוץ.

@ 4. מועד להגשת בקשה (תיקון: תשל&quot;ג, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: המועד האחרון להגשת בקשה למשרה יהיה 7 ימים אחרי התאריך הראשון של פרסום המכרז, ואלם נציב שירות המדינה או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי, מטעמים מיוחדים שירשמו, להורות על הארכת התקופה כאמור.

@ 5. (תיקון: תשכ&quot;ג, תשכ&quot;ט, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 6. הגשת בקשה
: בקשה למשרה תוגש בטפסים, בצורה ובדרך שייקבעו על ידי נציב השירות.

@ 7. תעודות ומסמכים (תיקון: תשס&quot;ט)
: מגיש בקשה למשרה יצרף לבקשתו, תעודות ומסמכים הדרושים לאימות הפרטים שנקבעו בטופס הבקשה למשרה או לכל ענין אחר הקשור בהתאמתו למשרה.

@ 7א. הגשת בקשה למשרה על ידי עובד מדינה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: (א) בקשה למשרה מאת עובד המדינה אשר טרם השלים שנת שירות אחת במשרתו, לא תתקבל אלא לאחר שהעובד קיבל מאת האחראי לעניני עובדים אישור להגשת הבקשה או אם הועבר העובד למשרתו לא עקב בקשתו או לא עקב השתתפותו במכרז פנימי או במכרז פומבי.
: (ב) בקשה למשרה מאת עובד המדינה אשר אושרה לו חופשה חלקית ללא שכר לשם התמחות במשפטים לפי [[חוק לשכת עורכי הדין, תשכ&quot;א-1961]], ואשר התחייב בכתב לא להגיש בקשה למשרה בתקופת התמחותו ובתקופה שלאחריה בה הוא התחייב להמשיך בעבודתו, לא תתקבל, אלא לאחר שהעובד קיבל לכך אישור מאת האחראי לעניני העובדים; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על עובד המדינה אשר עומד לעבור את כל תקופת התמחותו במשפטים או תקופה של שמונה עשר חדשי התמחות במשפטים - הכל לפי התקופה הקצרה יותר, בשירות המשפטי כמשמעותו [[בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ&quot;א-1961]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;האחראי לעניני עובדים&quot; - המנהל הכללי או סגן המנהל הכללי למינהל של המשרד בו מועסק העובד, ולגבי מי שמועסק ביחידה שהוכרה על ידי ועדת השירות כיחידת סמך - מנהל אותה יחידה.

@ 7ב. מכרז עתודה (תיקון: תשע&quot;ו)
: נציב שירות המדינה או מי שהוסמך מטעמו רשאי לפרסם מכרז אחד לצורך איוש כמה משרות זהות או דומות שהתפנו או שצפויות להתפנות במשרד ממשלתי אחד או בכמה משרדים ממשלתיים, ויחולו עליו הוראות כללים אלה בשינויים המחויבים.

@ 7ג. מיון מקדים (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) נציב שירות המדינה או מי שהוסמך מטעמו רשאי להורות על מיון מקדים של בקשות למשרה, לפני ביצוע מבחנים לפי כללים אלה, במשרות שבהן קיימת תחלופה ניכרת של עובדים או במכרז שבו צפוי להיות מספר רב של בקשות למשרה.
: (ב) לצורך ביצוע המיון המקדים יקבע נציב שירות המדינה או מי שהוסמך מטעמו, בהתייעצות עם שרים הנוגעים בדבר או עם מי שהם הסמיכו לכך, נוסף על דרישות הסף למילוי המשרה, אמות מידה ענייניות, נוגעות למשרה ושוויוניות, שיש בהן כדי להעניק יתרון בבחינת התאמת המועמדים למשרה; אמות המידה, כולן או חלקן, הן כמפורט להלן:
:: (1) דרישות השכלה;
:: (2) ניסיון תעסוקתי ומקצועי;
:: (3) תחומי מומחיות;
:: (4) כישורים מיוחדים;
:: (5) נתונים אישיים לרבות חוות דעת כמשמעם [[בסעיף 35א]];
:: (6) דרישות מיוחדות אחרות.
: (ג) נציב שירות המדינה או מי שהוסמך מטעמו יקבע את המשקל היחסי ואת הציון המרבי לכל אחת מאמות המידה האמורות בסעיף קטן (ב) (להלן - אמות המידה), שלפיהם ינוקדו המועמדויות; הניקוד ייקבע, בין השאר, לפי נתונים בטופס הגשת המועמדות למשרה, באמצעות ביצוע מבדקים למבקשי המשרה, מילוי שאלונים, בהסתמך על קורות החיים ועל מסמכים נוספים שנדרשו לפי העניין, וכפי שיקבע נציב שירות המדינה או מי שהוסמך מטעמו.
: (ד) נציב שירות המדינה או מי שהוסמך מטעמו יקבע ציון סף או כמות סף של בקשות למשרה שיעברו לשלב ביצוע המבחנים לפי כללים אלה; הבקשות למשרה שיעברו לשלב ביצוע המבחנים כאמור הן בקשות למשרה שקיבלו את הציון הגבוה ביותר במיון המקדים במסגרת כמות הסף שנקבעה או בקשות למשרה שנוקדו בציון גבוה מציון הסף שנקבע.
: (ה) במסגרת פרסום המכרז יפורטו אמות המידה, המשקל היחסי, ציון הסף או כמות הסף שנקבעו כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), זולת אם נציב שירות המדינה או מי שהוסמך מטעמו קבע אחרת, בהחלטה מנומקת בכתב ובמקרים חריגים.
: (ו) נציב שירות המדינה רשאי לשנות את כמות הסף או את ציון הסף שפורסמו כקבוע בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה), אם הדבר דרוש בנסיבות העניין בהחלטה מנומקת בכתב.

== פרק שני: היקף מבחנים ==

@ 8. היקף המבחנים (תיקון: תשמ&quot;ז, תשע&quot;ד)
: כלי מיון שונים בכתב, בעל פה או במעשה, לרבות: מבחני כישורים, מבחני מצב, משחקי תפקידים ודיונים קבוצתיים, ראיון תעסוקתי, מבחנים ושאלונים לבדיקת תכונות אישיות והתנהגות, מבדקי כושר גופני, מבחני ידע מקצועי, כולל מבחנים באמצעות מכשירים (להלן - מבחנים), למשרה אשר הוכרז עליה, ישמשו לבדיקת כישורים ויכולות המנויים [[בתוספת]] (להלן - סגולות); נציב השירות רשאי לקבוע, לאחר התייעצות עם שרים הנוגעים בדבר או עם מי שהוסמך לכך על ידיהם, מבחנים נוספים לבדיקת תכונות כושר וידע הנדרשות למשרה בהתאם למאפיינים הנדרשים למילוי התפקיד.

@ 9. מבחנים לכל סגולה
: נציב השירות יקבע מזמן לזמן מבחן לכל סגולה.

@ 10. מדד למבחנים
: נציב השירות יקבע לכל מבחן - על פי שיטה שקבע - מדד להערכת הישגי הנבחנים.

@ 11. רמות של הישגים (תיקון: תשע&quot;ד)
: על יסוד המדד ייקבעו לכל מבחן תשע רמות של הישגים אשר יצויינו בציונים מ-1 עד 9. הציון הגבוה ביותר הוא 9, הנמוך ביותר הוא 1 והממוצע 5, אלא אם כן נציב השירות קבע אחרת.

@ 12. ייחוד סגולות (תיקון: תשע&quot;ד)
: נציב השירות יקבע לכל משרה או קבוצת משרות, לאחר התייעצות עם שרים הנוגעים בדבר או עם מי שהוסמך לכך על ידיהם -
: (1) סגולות אשר ייבדקו במבחן ומשקלה של כל סגולה בתוך כלל הסגולות כאמור;
: (2) הרמה הדרושה בכל סגולה;
: (3) רמת ההישגים הממוצעת הדרושה מן המועמדים, ובלבד שרמה זו לא תהיה נמוכה מ-4, ואולם נציב השירות רשאי לקבוע רמת הישגים נמוכה מ-4 מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 13. מבחנים לסגולות
: קבע נציב השירות את הסגולות למשרה או לקבוצה של משרות כאמור [[בסעיף 12]], יקבע לכל סגולה מבחן כאמור [[בסעיף 9]], הכל בהתאם לדרישות המשרה או קבוצת המשרות.

@ 14. משקל המבחנים (תיקון: תשמ&quot;ז)
: נציב השירות יקבע את המשקל המוקצה לכל מבחן או קבוצת מבחנים בתוך כלל המבחנים שנקבעו למשרה, בהתאם למשקל הסגולות שקבע כאמור [[בסעיף 12]] ובהתאם למהות המבחן, וכן יקבע את רמת ההישגים הדרושה בכל מבחן או קבוצת מבחנים, בהתאם לרמה הדרושה בכל סגולה כפי שנקבעה [[בסעיף 12]].

@ 15. ביצוע המבחנים (תיקון: תשע&quot;ד)
: לצורך ביצוע המבחנים האמורים בכללים אלה, רשאי נציב השירות להסתייע במכוני מיון המתמחים באבחון ומיון מועמדים לעבודה (להלן - מכוני מיון).

@ 16. רמת הישגים
: לא יתקבל אדם למשרה שהוכרז עליה אלא אם נבחן בכל המבחנים שנקבעו למשרה זו או לקבוצה אליה היא משתייכת, כאמור [[בסעיף 13]], והגיע לרמה שנקבעה [[בסעיפים 12]] [[ו-14]].

@ 17. הקלה במבחן (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) מועמד שנתקיימו בו כל אלה:
:: (1) במועד הבחינה טרם מלאו עשר שנים בסך הכל לישיבתו בישראל;
:: (2) רכש מחצית או יותר משנות לימודיו מכל סוג מחוץ לישראל ובשפה זרה;
:: (3) ידיעת הלשון העברית על בוריה איננה דרישה מהותית של המשרה שאליה הוא מבקש להתקבל;
:: רשאי נציב שירות המדינה להורות לגביו כי ייבחן בשפתו, למעט בבחינה בידיעת הלשון העברית; על אף האמור, לגבי מועמד שלא התקיימו בו התנאים האמורים בסעיף זה, רשאי נציב השירות להורות לגביו כי ייבחן בשפתו, מטעמים מיוחדים שירשמו.
: (ב) מועמד כאמור בסעיף קטן (א) אשר הישגיו בכל הבחינות, למעט בבחינה בידיעת הלשון העברית, יגיעו לרמה שיקבע הנציב, יוכל, אם ישובץ למשרה שלגביה הגיש את מועמדותו, לשמש במשרה זו בלבד. שיבוצו של המועמד במשרה אחרת, שדרישת ידיעת הלשון העברית היא דרישה מהותית בה, בין במכרז ובין בכל דרך אחרת, יותנה בבחינה חוזרת בידיעת הלשון העברית.

@ 18. פטור ממבחן
: נציב השירות רשאי לא לקבוע מבחן לגבי משרה אשר, לדעתו, אפשר לעמוד על הסגולות הדרושות למילויה על ידי בחינה בעל פה בלבד.

== פרק שלישי: סדרי מבחנים ==

@ 19. ההזמנה למבחן (תיקון: תשס&quot;ט)
: ההזמנה למבחן, תישלח למועמד לפחות שבעה ימים לפני מועד המבחן.

@ 20. מועמד שאינו בעל תכונות הכרחיות
: למבחן לא יוזמן מועמד אשר נציב השירות סבור, לאור הפרטים שצויינו על ידי המועמד בבקשתו, שלא נתקיים לגביו תנאי שנקבע במכרז כהכרחי למילוי המשרה אם מילוי תנאי זה ניתן לקביעה אובייקטיבית ואינו תלוי בהערכה.

@ 20א. מבחנים דומים קודמים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מועמד חייב להיבחן במבחנים שנקבעו למשרה שאליה הגיש את מועמדותו.
: (ב) מועמד אשר במהלך השנה הקודמת למועד ביצוע המבחנים למשרה שאליה הגיש את מועמדותו, נבחן במבחנים דומים למבחנים שנקבעו למשרה האמורה, לא יורשה להיבחן שוב ויובאו בחשבון הישגיו במבחן האחרון שביצע, אלא אם כן נציב השירות קבע אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) נציב השירות רשאי לפטור מועמד ממבחנים שנקבעו למשרה שאליה הגיש את מועמדותו, אם המועמד נבחן במבחנים דומים בתקופה שבין שנה לבין שלוש שנים קודם למועד ביצוע המבחנים למשרה האמורה, ויובאו בחשבון הישגיו במבחן האחרון שביצע.
: (ד) בסעיף זה, &quot;מבחנים דומים&quot; - כלי מיון זהים לכלי המיון שנקבעו למשרה שאליה הגיש העובד את מועמדותו ואשר נמצאו כמתאימים לבדיקת הכישורים והיכולות הנדרשים למילוי המשרה האמורה, על פי קביעת נציב השירות.

@ 21. הודעה למועמד
: למועמד אשר לא הוזמן למבחן כאמור [[בסעיף 20]], תישלח על כך הודעה מנומקת בכתב.

@ 22. מקום ומועד למבחן (תיקון: תשע&quot;ד)
: מבחנים ייערכו במועד שקבע נציב השירות בירושלים, באזור גוש דן ובחיפה, הכל לפי מקום המשרה אשר לגביה נערך המבחן, אולם רשאי נציב השירות לקבוע מקום אחר לעריכת המבחן, בהתאם לנסיבות.

@ 23. משמעת (תיקון: תשע&quot;ד)
: נבחן חייב להישמע להוראות הבוחן, שנציב השירות הטיל עליו לפקח על סדרי המבחן, לרבות לעובדי מכון מיון שבו מתבצע המבחן (להלן - הבוחן).

@ 24. זיהוי נבחן (תיקון: תשע&quot;ד)
: נבחן שהתייצב למבחן חייב לזהות עצמו לפני הבוחן על ידי תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון.

@ 25. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 26. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 29. הוצאת נבחן מחדר המבחנים (תיקון: תשע&quot;ד)
: נבחן העובר על הוראת [[סעיף 23]], רשאי הבוחן להוציאו מחדר המבחנים; הוציא הבוחן נבחן מחדר המבחנים, יודיע על כך בכתב לנציב השירות, אשר רשאי לפסול את הנבחן או לחייבו לעמוד במבחן נוסף, הכול כפי שייראה בעיניו לאור הנסיבות.

== פרק רביעי: בחינה בעל פה ==

@ 30. בחינות בעל פה
: לא יתקבל מועמד למשרה שהוכרז עליה, אלא אם עמד בבחינה בעל פה.

@ 30א. מועמד יחיד למשרת רופא מתמחה (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 30]], במכרז למשרת רופא מתמחה בבית חולים, אשר בתום המועד האחרון להגשת בקשה למשרה נמצא מועמד יחיד בעל רישיון ישראלי לעסוק ברפואה, העונה לדרישות המשרה, רשאי מנהל בית החולים למנותו למשרה, בשים לב לכישוריו ולהתאמתו למשרה, בלא עמידה בבחינה בעל פה לפני ועדת בוחנים.
: (ב) לא עשה מנהל בית החולים שימוש בסמכותו כאמור בסעיף קטן (א), יוזמן המועמד לבחינה לפני ועדת בוחנים.

@ 31. היקף הבחינה בעל פה
: בבחינה בעל פה ייבדקו התאמתו של המועמד מבחינת אישיותו וסגולות הדרושות למילוי המשרה; לא יימצא כשיר למשרה מועמד שאינו ממלא אחרי כל התנאים שצויינו במכרז כהכרחיים למילוי המשרה.

@ 32. מי יוזמן לבחינה בעל פה
: נתקיימו מבחנים יוזמנו לבחינה בעל פה רק המועמדים שהשיגו הישגים שנקבעו כהישגים מינימליים כאמור [[בסעיף 16]] (להלן - מועמדים לתפקיד).

@ 33. מספר המועמדים לבחינה בעל פה (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ד)
: היו שמונה או פחות מועמדים לתפקיד, יוזמנו כולם לבחינה בעל פה; היו יותר משמונה מועמדים לתפקיד, יוזמנו לבחינה בעל פה המועמדים שהישגיהם במבחנים היו הגבוהים ביותר, זולת אם קבע נציב השירות, כי בנסיבות הענין ומטעמים שיירשמו, יוזמנו לבחינה יותר משמונה מועמדים, ובלבד שהישגיהם במבחנים של כל המוזמנים לבחינה היו הגבוהים ביותר.

@ 34. הזמנה לבחינה בעל פה
: הוראות [[הסעיפים 19]], [[20]] [[ו-21]] בדבר הזמנת מועמד למבחן יחולו גם על הזמנת מועמד לבחינה בעל פה.

@ 35. הודעה למועמד שאינו מוזמן לבחינה
: למועמד אשר ניגש למבחן ולא הוזמן לבחינה בעל פה, כאמור [[בסעיפים 32]] [[ו-33]] תישלח הודעה בכתב על כך.

@ 35א. בדיקת נתונים אישיים ומקצועיים (תיקון: תשכ&quot;ט, תשע&quot;ד)
: נציב השירות רשאי, ביזמתו או על פי בקשת ועדת הבוחנים, לערוך או להורות לאחר לערוך בדיקה של הנתונים האישיים והמקצועיים של מועמד במכרז פלוני, לרבות קבלת חוות דעת על מועמד מאת מעבידו הנוכחי או מעבידים קודמים, המשטרה, מוסדות הבטחון וממליצים שצויינו על ידי המועמד.

@ 36. ועדת הבוחנים (תיקון: תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ג, תשכ&quot;ו, תשכ&quot;ח, תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ה, תשל&quot;ו, תשל&quot;ז, תשל&quot;ח-2, תש&quot;ם, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) בחינה בעל-פה, כאמור [[בסעיפים 10]] [[ו-31]], תיערך על-ידי ועדת בוחנים אשר נציב השירות ימנה את חבריה.
: (ב) ועדת בוחנים תהיה של ארבעה חברים, בהרכב המפורט להלן:
:: (1) יושב ראש הועדה יהיה נציב השירות או נציגו;
:: (2) שני חברים נציגים של המשרד הנוגע בדבר, אשר אחד מהם הממונה הישיר על העובד שימונה למשרה המוכרזת או מי מטעמו;
:: (3) חבר אחד יהיה מי שאינו עובד המדינה.
:: היו דעות חברי ועדת הבוחנים שקולות - תכריע דעתו של היושב ראש.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), במכרזים למשרות בכירות ברמת סגן מנהל כללי בכיר או מנהל אגף בכיר ומעלה ומקביליהם, וכן אם יקבע נציב השירות לענין מסוים או דרך קבע, ועדת הבוחנים תהיה של ארבעה חברים, בהרכב המפורט להלן:
:: (1) יושב ראש הועדה יהיה נציב השירות או נציגו;
:: (2) שני חברים נציגים של המשרד הנוגע בדבר, אשר אחד מהם הממונה הישיר על העובד שימונה למשרה המוכרזת או מי מטעמו;
:: (3) חבר אחד יהיה מי שאינו עובד המדינה שהוא איש אקדמיה או מקצוע בתחום הרלוונטי.
:: היו דעות חברי ועדת הבוחנים שקולות - תכריע דעתו של היושב ראש.
: (ג) נציב השירות או מי שהסמיך לכך רשאי לקבוע, לאור הנסיבות במקרה מסויים, כי ועדת הבוחנים תהיה של חמישה חברים, בהרכב המפורט להלן:
:: (1) יושב ראש הועדה יהיה נציב השירות או נציגו; ההוראה הכלולה [[בסעיף 37]] לא תחול על יושב ראש ועדה הממלא תפקיד מנהל מחלקה, יחידה או מכון;
:: (2) חבר אחד יהיה נציג המשרד הנוגע בדבר;
:: (3) חבר אחד יהיה עובד המדינה שאינו מועסק במשרד הנוגע בדבר;
:: (4) שני חברים יהיו מי שאינם עובדי המדינה.
: (ד) ועדת בוחנים למשרה שצמודה לה דרגה של דירוג הרופאים תהיה בהרכב המפורט להלן:
:: (1) יושב ראש הוועדה יהיה נציג נציב השירות שימונה לכל ועדה מתוך רשימה של רופאים המוסכמת בין נציב השירות, המנהל הכללי של משרד הבריאות וארגון רופאי המדינה;
:: (2) חבר אחד יהיה נציג המשרד הנוגע בדבר - רופא או המנהל הכללי של המשרד האמור;
:: (3) חבר אחד יהיה נציג ארגון רופאי המדינה; ההוראה הכלולה [[בסעיף 37 לכללים אלה]] לא תחול על חבר זה;
:: (4) למשרת מנהל בית חולים וסגן מנהל בית חולים - שני חברים נוספים: עובד מדינה בכיר, שאינו עובד משרד הבריאות, שיתמנה על ידי נציב שירות המדינה בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות, ונציג ציבור שיתמנה על ידי נציב שירות המדינה בהסכמת המנהל הכללי של משרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבריאות; אחד משני חברים אלה יהיה בעל ניסיון וידע בתחום הניהול, והשני, בתחום הכלכלה, ובלבד שמספר הרופאים בהרכב לא יפחת משלושה.
: (ד1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), במשרות שצמוד להן יותר מדירוג אחד לרבות דירוג הרופאים, הרכב הוועדה יהיה כאמור בסעיף 36(ב) לכללים אלה.
: (ה) ועדת בוחנים למשרות פיקוח והדרכה שצמודה להן דרגה של דירוג עובדי הוראה, פרט למשרות ניהול - במשרות בעלות אופי ניהולי ופדגוגי - ביחידות המשרד אשר יקבעו אותן המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות ונציב שירות המדינה, תהיה של שבעה חברים בהרכב המפורט להלן:
:: (1) יושב ראש הועדה יהיה נציב השירות או נציגו;
:: (2) חבר אחד יהיה יושב ראש המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות או נציגו;
:: (3) חבר אחד יהיה עובד משרד החינוך והתרבות;
:: (4) חבר אחד יהיה עובד משרד ממשלתי אחר;
:: (5) חבר אחד יהיה עובד הוראה שימונה מתוך רשימה שהוגשה לנציב השירות על ידי מרכז הסתדרות המורים;
:: (6) חבר אחד יהיה עובד הוראה במגמה או בסקטור שאליהם שייכת המשרה, שימונה מתוך רשימה שהוגשה לנציב שירות המדינה -
::: (א) במערכת החינוך היסודית ובבתי המדרש למורים וגננות - על ידי מרכז הסתדרות המורים;
::: (ב) במערכת שאינה נכנסת למסגרת פסקת משנה (א) - על ידי ארגון המורים התיכוניים;
:: (7) חבר אחד יהיה איש חינוך או מדע שאינו עובד המדינה.
: (ו) (((נמחק).))
: (ז) ועדת בוחנים למשרות ביחידת הביקורת הפנימית תהיה בהרכב המפורט להלן:
:: (1) למשרת המבקר הפנימי -
::: (א) יושב ראש הוועדה יהיה נציב השירות או נציגו;
::: (ב) חבר אחד יהיה המנהל הכללי של המשרד או מנהל יחידת הסמך הנוגע בדבר;
::: (ג) חבר אחד יהיה נציג משרד אחר, הבקיא בתחומי הביקורת הפנימית;
::: (ד) חבר אחד יהיה נציג ציבור שאינו עובד המדינה, הבקיא בתחומי הביקורת הפנימית;
:: (2) למשרות עובדי הביקורת הפנימית -
::: (א) יושב ראש הוועדה יהיה נציב השירות או נציגו;
::: (ב) חבר אחד יהיה המבקר הפנימי של המשרד הנוגע בדבר או מי מטעמו;
::: (ג) חבר אחד יהיה עובד יחידת ביקורת פנימית במשרד אחר;
::: (ד) חבר אחד יהיה נציג ציבור שאינו עובד מדינה, הבקיא בתחומי הביקורת הפנימית.
:: בסעיף קטן זה, &quot;המבקר הפנימי&quot; &quot;הביקורת הפנימית&quot; - כמשמעותם [[בחוק הביקורת הפנימית, התשנ&quot;ב-1992]].

@ 36א. מנין חוקי בוועדות בוחנים (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ה, תשס&quot;ט, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-3)
: (א) הוזמנו חברי ועדת בוחנים כאמור [[בסעיף 36(ד)]], מניין חוקי בישיבות הוועדה הוא כמפורט להלן:
:: (1) בוועדה בהרכב של שלושה חברים - שניים מחבריה, שהם יושב ראש הוועדה ונציג המשרד הנוגע בדבר;
:: (2) בוועדת בוחנים למשרת מנהל בית חולים וסגן מנהל בית חולים המורכבת מחמישה חברים - ארבעה מחבריה, ובהם יושב ראש הוועדה ונציג המשרד הנוגע בדבר.
: (ב) הוזמנו חברי ועדת בוחנים כאמור [[בסעיף 36(ג)]], מנין חוקי בישיבת הועדה הוא ארבעה מחבריה, כשביניהם יושב ראש הועדה והנציג של המשרד הנוגע בדבר.
: (ג) הוזמנו חברי ועדת בוחנים כאמור [[בסעיף 36(ה)]], מנין חוקי בישיבת הועדה הוא חמישה מחבריה, כשביניהם יושב ראש הועדה ויושב ראש המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות או נציגו.
: (ד) הוזמנו חברי ועדת בוחנים כאמור [[בסעיף 36(ב)]] או [[בסעיף 36(ב1)]], מניין חוקי בישיבת הוועדה הוא שלושה מחבריה, ובהם היושב ראש, חבר אחד שאינו עובד המדינה, ונציג המשרד הנוגע בדבר, ובלבד שהוא הממונה הישיר על העובד שימונה למשרה המוכרזת או מי מטעמו.
: (ה) הוזמנו חברי ועדת בוחנים כאמור [[בסעיף 36(ז)]], מניין חוקי בישיבת הוועדה הוא שלושה מחבריה, וביניהם יושב ראש הוועדה ונציג המשרד הנוגע בדבר.

@ 37. דרגת הבוחנים (תיקון: תשע&quot;ז)
: מתח דרגות משרתם של עובדי המדינה, חברי ועדת הבוחנים, לא יהיה נמוך ממתח הדרגות הצמוד למשרה הנדונה או ממתח הדרגות המקבילות בדירוגים אחרים.

@ 38. בוחנים-יועצים
: נציב השירות רשאי להזמין לישיבות ועדת הבוחנים כבוחן-יועץ, בלי זכות דעה בהחלטה, פסיכולוג או אדם שלדעת נציב השירות מומחה בעבודה אותה יש לבצע במשרה הנדונה.

@ 39. מקום ומועד הבחינה
: מקום ומועד הבחינה בעל פה ייקבעו על ידי נציב השירות.

@ 39א. התייצבות לבחינה (תיקון: תשכ&quot;א)
: מועמד חייב להתייצב בפני ועדת הבוחנים, אולם רשאית ועדת הבוחנים לקבוע שמועמד הנמצא מחוץ לישראל ושלא התייצב בפניה הוא כשיר למשרה, אם הובאו בפניה מסמכים לפיהם אפשר לעמוד על תכונותיו של המועמד והנתונים האישיים שלו למילוי המשרה, לרבות חוות דעת של נציגות ישראלית או בא כוח מטעם המדינה בחוץ לארץ ושל מעבידים קודמים של המועמד.

@ 40. שאלה בדבר השתייכות מפלגתית
: לא יישאל מועמד שאלה בדבר השתייכותו המפלגתית ויש להימנע ככל האפשר משאלות השנויות במחלוקת בין מפלגות במדינה.

@ 41. תעודות וחוות דעת על המועמד (תיקון: תשכ&quot;ט)
: נציב השירות יגיש לוועדת הבוחנים תעודות ומסמכים אשר הומצאו לו על ידי המועמד, כאמור [[בסעיף 7]], ושלדעתו הם נוגעים לענין, וכן ידווח נציב השירות לועדת הבוחנים על חוות דעת וממצאי בדיקה שקיבל לפי האמור [[בסעיף 35א]], אם לדעתו יש לחוות דעת וממצאים אלה משמעות לגבי בחירת המועמד.

@ 42. ניגוד עניינים של בוחן (תיקון: תשע&quot;ד)
: בוחן אשר מצוי בניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כבוחן לבין עניין אישי שלו, לרבות עקב קרבת משפחה עם אחד המועמדים, או לבין תפקיד אחר שהוא ממלא, יודיע לנציב השירות ולא ישתתף בוועדת הבוחנים הבוחנת את המועמד; בסעיף זה, &quot;קרבת משפחה&quot; - [[#1|כהגדרת &quot;קרוב משפחה&quot; בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס&quot;ח-2007]].

@ 43. הערכת המועמדים על ידי הבוחנים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשע&quot;ד)
: לאחר בחינת כל המועמדים שהתייצבו בפניה, תשמע ועדת הבוחנים חוות דעת של בוחנים-יועצים. כל חבר בועדה יעריך את המועמדים. בשיקוליו יתחשב בוחן בתוצאות המבחנים - אם התקיימו מבחנים - בהשכלתו ובנסיונו של המועמד, בחוות דעת של בוחנים-יועצים, בתעודות וחוות דעת שהוגשו כאמור [[בסעיף 41]] ובהתרשמותו בבחינה בעל פה. ההערכה תתבטא על ידי מתן ציונים.

@ 44. הערכת מועמדים על ידי הועדה
: ועדת הבוחנים תקבע לכל מועמד ציון בהתחשב בציונים שניתנו על ידי הבוחנים.

@ 45. ציונים
: נציב השירות רשאי לקבוע את השיטה לפיה ייקבעו הציונים על ידי הבוחנים וועדת הבוחנים. כל עוד לא קבע נציב השירות שיטה כאמור, ייקבעו הציונים בשיטה שתקבע ועדת הבוחנים.

@ 46. מסקנות הועדה ונימוקיה (תיקון: תשנ&quot;ח)
: יושב ראש ועדת הבוחנים ירשום את מסקנות הועדה ונימוקים להן, ואם מצאה הועדה מועמדים כשירים למשרה, יציין את שמותיהם לפי סדר עדיפותם בהתאם למידת כשירותם; כל חברי הועדה יחתמו על המסקנות, אולם חבר הועדה המבקש להסתייג מהן רשאי להוסיף למסקנות את הסתייגותו ונימוקים לה.

@ 47. הרשות להתייצב לפני ועדת הבוחנים
: בישיבת ועדת הבוחנים לא יהא נוכח שום אדם מלבד חברי הועדה, בוחן יועץ, עובד המדינה אשר נציב השירות מינה אותו כמזכיר ועדת הבוחנים, נבחן או נבחנים ומי שנציב השירות התיר את נוכחותו.

@ 48. סודיות
: דיוני ועדת הבוחנים, מסמכיה ומסקנותיה הם סודיים ואסור להביא מהם לידיעתם של אחרים, אלא באישור נציב השירות.

@ 48א. ביטול החלטה של ועדת הבוחנים (תיקון: תשנ&quot;ד)
: נציב שירות המדינה או ממלא מקומו רשאי לבטל החלטה של ועדת בוחנים אם המועמד שנבחר אינו עונה על דרישות המשרה או תקן אותה משרה או אם נמצאו פגמים בהליכי המכרז.

== פרק חמישי: משרות פטורות מחובת מכרז ==

@ 49. (תיקון: תשכ&quot;ח, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 50. (תיקון: תשכ&quot;ג, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 51. (תיקון: תשכ&quot;א, תשכ&quot;ג, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 52. משרות בסולם הדרגות המינהלי (תיקון: תשכ&quot;א, תשכ&quot;ו, תשכ&quot;ח, תשל&quot;ח, תשע&quot;ד)
: (א) מועמד למשרה שלא חלה עליה חובת המכרז לפי [[סעיף 22 לחוק]], יעמוד במבחן, אם הוא מבקש להתקבל למשרה לה צמודה בתקן דרגה של סולם הדרגות המינהלי, אולם רשאי נציב השירות לפטור ממבחן, כולו או מקצתו, מועמד שטרם מלאו לו שתי שנים לישיבתו בישראל או שגילו מעל ל-50 שנה, אם שוכנע שהמועמד מתאים למשרה הנדונה.
: (ב) האמור [[בפרק השני]] [[פרק 3|והשלישי]] לגבי היקף מבחנים וסדריהם חל גם על מבחנים בהתאם לסעיף קטן (א), אולם לגבי מבחנים לסוגי משרות המצויים ביותר ממשרד אחד לא תחול חובת ההתייעצויות עם שרים האמורה [[בסעיף 12]].
: (ג) מועמד למשרה כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פטור ממבחן אם נתקיימו בו כל אלה:
:: (1) המועמד שירת בעבר במדינה לאחר שעמד במבחן בהצלחה;
:: (2) טרם חלפו חמש שנים מיום שסיים המועמד את שירותו הקודם במדינה;
:: (3) המועמד מתקבל למשרה פנויה שהדרגה הצמודה לה היא 17 בדירוג המינהלי או דרגה מקבילה לה בדירוג הטכנאים או דרגות נמוכות מאלה;
:: (4) המועמד מתקבל למשרה שתפקידיה מצויים בתחום הרחב של עיסוקיו בשירותו הקודם במדינה.

@ 52א. (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 53. משרות שלא בסולם הדרגות המינהלי (תיקון: תשכ&quot;ו, תשכ&quot;ח, תשע&quot;ד)
: מועמד למשרה שלא חלה עליה חובת המכרז לפי [[סעיף 22 לחוק]] ואשר לה צמודה בתקן דרגה מסולם הדירוג המינהלי והמועמד יועסק בעבודת כפיים, יעמוד בבחינות או במבחנים אשר ייערכו על ידי המשרד בו נמצאת המשרה האמורה ושיש בהם, לדעת המשרד, כדי להוכיח את כשירותו למילוי המשרה.

@ 54. פטור לבעלי השכלה או הכשרה
: מועמד למשרה שהוא בעל תעודה המעידה, לדעת נציב השירות, על השכלה או הכשרה הנדרשות בבחינה או במבחן, יהיה פטור מבחינה או ממבחן, כאמור [[בסעיפים 52]] [[ו-53]].

== פרק ששי: הוראות שונות ==

@ 54א. תחולה על עובד מדינה (תיקון: תשכ&quot;ד)
: הוראות כללים אלה החלות על מועמד, יחולו גם על מועמד שהוא עובד המדינה.

@ 54ב. משלוח הודעות (תיקון: תשכ&quot;ו-2, תשע&quot;ד)
: (א) בקשה למשרה לפי [[סעיף 6]], וכן הזמנה או הודעה לפי כללים אלה, יישלחו בכתב, בדרך מקוונת או בדרך אחרת, כפי שהורה נציב השירות.
: (ב) הזמנה או הודעה לפי כללים אלה, תומצא אל כתובת הדואר האלקטרוני של הנמען, אם הנמען מסר את כתובת הדואר האלקטרוני שלו בטופס לפי [[סעיף 6 לכללים]].
: (ג) המצאה של הזמנה או הודעה, אשר נשלחה בדרך מקוונת בהתאם לכללים אלה, יראו אותה כהודעה או הזמנה שהומצאה במסירה אישית שבוצעה ביום ובשעה המצוינים באישור המערכת המקוונת, זולת אם הוכח אחרת.

@ 55. תחילה
: תחילתם של כללים אלה היא כתום 30 יום מיום פרסומם ברשומות.

@ 56. השם
: לכללים אלה ייקרא &quot;כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ&quot;א-1961&quot;.

== תוספת (תיקון: תשע&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 8]]))) ====
@ 1. : חשיבה אנליטית
@ 2. : חשיבה מילולית
@ 3. : חשיבה לוגית
@ 4. : חשיבה כמותית (מספרית)
@ 5. : חשיבה טכנית: תפיסה מרחבית, הבנה טכנית
@ 6. : הבנת הוראות
@ 7. : זיכרון (ויזואלי, מילולי, מספרי)
@ 8. : ידע כללי
@ 9. : יכולת ביטוי בכתב
@ 10. : יכולת ביטוי בעל פה
@ 11. : יכולת למידה
@ 12. : גמישות מחשבתית
@ 13. : חשיבה יצירתית
@ 14. : ביטחון עצמי
@ 15. : שאפתנות והישגיות
@ 16. : עצמאות
@ 17. : הסתגלות למסגרת וכללים
@ 18. : נטיות מקצועיות
@ 19. : בשלות ויציבות רגשית
@ 20. : התמודדות עם שינויים
@ 21. : התמודדות עם קשיים וכשלונות
@ 22. : שליטה עצמית
@ 23. : יכולת תפקוד בלחץ
@ 24. : הבחנה בין עיקר לטפל, תכליתיות ברמה אסטרטגית
@ 25. : סדר ושיטתיות בעבודה
@ 26. : יעילות ואפקטיביות
@ 27. : אנרגטיות ודינמיות
@ 28. : יוזמה
@ 29. : השקעה והתמדה
@ 30. : אחריות ומשמעת עצמית
@ 31. : דיוק ותשומת לב לפרטים
@ 32. : מהירות וזריזות בעבודה
@ 33. : קואורדינציה (יד-עין)
@ 34. : משמעת וקבלת מרות
@ 35. : יחסים בין-אישיים
@ 36. : שיתוף פעולה בצוות
@ 37. : השתלבות במסגרת
@ 38. : שירותיות (אדיבות ומיומנות במתן שירות)
@ 39. : כושר שכנוע וניהול משא ומתן
@ 40. : פתיחות למשוב ולביקורת
@ 41. : ראייה מערכתית
@ 42. : קבלת החלטות ניהוליות
@ 43. : תכנון וקביעת סדרי עדיפויות
@ 44. : עצמאות בחשיבה
@ 45. : הובלת תהליכים
@ 46. : נוכחות, עוצמה אישית
@ 47. : הפעלת כפיפים, שכנוע והנעה
@ 48. : אסרטיביות וסמכותיות
@ 49. : יושרה ואמינות
@ 50. : ידע מקצועי
@ 51. : ידיעת השפה העברית ושפות אחרות

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד באדר תשכ&quot;א (12 במרס 1961)
&lt;חתימה&gt; יצחק מלמד, יושב ראש ועדת השירות</text>
      <sha1>9atayr4vju9owzh6prklapvvp1rtg87</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מחבר:אוריאל ספז</title>
    <ns>108</ns>
    <id>408014</id>
    <revision>
      <id>1418709</id>
      <parentid>1144665</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:05:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>שילוני</username>
        <id>5164</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:אחרונים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1560" xml:space="preserve">הרב אוריאל משה ספז נולד בטוניס ועלה לארץ בצעירותו. גדל בחיפה לאביו יהושע ז&quot;ל ואמו לורט תבדל לחיים ארוכים.&lt;br&gt;

למד בישיבה לצעירים ולאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב.&lt;br&gt;

הוסמך לרבנות והמשיך את דרכו בכולל הדיינות ארץ חמדה, שם הוסמך לדיין.&lt;br&gt;

במשך שנים ארוכות לימד בישיבה הגבוהה דימונה ונדד עמה למצפה רמון .
שם הוא מלמד כר&quot;מ &lt;br&gt;

לפני מספר שנים עבר עם משפחתו לישוב כוכב יעקב בנחלת בנימין ומשמש כרב הישוב.&lt;br&gt;

פרסם מספר חוברות בהלכה וספרי שו&quot;ת, ספר דרשות לפי פרשות השבוע&lt;br&gt;

[[קובץ:urielsfez.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אוריאל ספז]]


==מספריו:==
[[השם רועי|השם רועי]]&lt;br&gt;

[[ינון שמו|ינון שמו]]


==קישור לשיעורים בישוב כוכב יעקב==
https://www.youtube.com/channel/UChxK-n_6dUoAKGY3JFK4GIg


==מחיבוריו:==
[[לאורה של תורה|לאורה של תורה]]&lt;br&gt;

[[נטע בתוכנו|נטע בתוכנו]]&lt;br&gt;

[[אהבת עולם תביא להם|אהבת עולם תביא להם]]&lt;br&gt;

[[אורה של רות|אורה של רות]]&lt;br&gt;

[[הדר רועי|הדר רועי]]

[[יעלה הדס|יעלה הדס ]]

[[אין פשרות רק תורה|אין פשרות רק תורה ]]

[[קטגוריה:אחרונים]]</text>
      <sha1>bhnljs5hoya6ioxpwxdwazt5gl69z69</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418711</id>
      <parentid>1418709</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:16:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>שילוני</username>
        <id>5164</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:מחברים שנולדו במרוקו]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1618" xml:space="preserve">הרב אוריאל משה ספז נולד בטוניס ועלה לארץ בצעירותו. גדל בחיפה לאביו יהושע ז&quot;ל ואמו לורט תבדל לחיים ארוכים.&lt;br&gt;

למד בישיבה לצעירים ולאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב.&lt;br&gt;

הוסמך לרבנות והמשיך את דרכו בכולל הדיינות ארץ חמדה, שם הוסמך לדיין.&lt;br&gt;

במשך שנים ארוכות לימד בישיבה הגבוהה דימונה ונדד עמה למצפה רמון .
שם הוא מלמד כר&quot;מ &lt;br&gt;

לפני מספר שנים עבר עם משפחתו לישוב כוכב יעקב בנחלת בנימין ומשמש כרב הישוב.&lt;br&gt;

פרסם מספר חוברות בהלכה וספרי שו&quot;ת, ספר דרשות לפי פרשות השבוע&lt;br&gt;

[[קובץ:urielsfez.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אוריאל ספז]]


==מספריו:==
[[השם רועי|השם רועי]]&lt;br&gt;

[[ינון שמו|ינון שמו]]


==קישור לשיעורים בישוב כוכב יעקב==
https://www.youtube.com/channel/UChxK-n_6dUoAKGY3JFK4GIg


==מחיבוריו:==
[[לאורה של תורה|לאורה של תורה]]&lt;br&gt;

[[נטע בתוכנו|נטע בתוכנו]]&lt;br&gt;

[[אהבת עולם תביא להם|אהבת עולם תביא להם]]&lt;br&gt;

[[אורה של רות|אורה של רות]]&lt;br&gt;

[[הדר רועי|הדר רועי]]

[[יעלה הדס|יעלה הדס ]]

[[אין פשרות רק תורה|אין פשרות רק תורה ]]

[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:מחברים שנולדו במרוקו]]</text>
      <sha1>nxq3rfy1bywezd5fhd4m6edxr3ylv5a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418714</id>
      <parentid>1418711</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:18:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>שילוני</username>
        <id>5164</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:מחברים שנולדו במרוקו]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1560" xml:space="preserve">הרב אוריאל משה ספז נולד בטוניס ועלה לארץ בצעירותו. גדל בחיפה לאביו יהושע ז&quot;ל ואמו לורט תבדל לחיים ארוכים.&lt;br&gt;

למד בישיבה לצעירים ולאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב.&lt;br&gt;

הוסמך לרבנות והמשיך את דרכו בכולל הדיינות ארץ חמדה, שם הוסמך לדיין.&lt;br&gt;

במשך שנים ארוכות לימד בישיבה הגבוהה דימונה ונדד עמה למצפה רמון .
שם הוא מלמד כר&quot;מ &lt;br&gt;

לפני מספר שנים עבר עם משפחתו לישוב כוכב יעקב בנחלת בנימין ומשמש כרב הישוב.&lt;br&gt;

פרסם מספר חוברות בהלכה וספרי שו&quot;ת, ספר דרשות לפי פרשות השבוע&lt;br&gt;

[[קובץ:urielsfez.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אוריאל ספז]]


==מספריו:==
[[השם רועי|השם רועי]]&lt;br&gt;

[[ינון שמו|ינון שמו]]


==קישור לשיעורים בישוב כוכב יעקב==
https://www.youtube.com/channel/UChxK-n_6dUoAKGY3JFK4GIg


==מחיבוריו:==
[[לאורה של תורה|לאורה של תורה]]&lt;br&gt;

[[נטע בתוכנו|נטע בתוכנו]]&lt;br&gt;

[[אהבת עולם תביא להם|אהבת עולם תביא להם]]&lt;br&gt;

[[אורה של רות|אורה של רות]]&lt;br&gt;

[[הדר רועי|הדר רועי]]

[[יעלה הדס|יעלה הדס ]]

[[אין פשרות רק תורה|אין פשרות רק תורה ]]

[[קטגוריה:אחרונים]]</text>
      <sha1>bhnljs5hoya6ioxpwxdwazt5gl69z69</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לאורה של תורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>408093</id>
    <revision>
      <id>1418716</id>
      <parentid>1356712</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:20:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>שילוני</username>
        <id>5164</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1623" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|לאורה של תורה|ספר דרשות על פרשת השבוע מאת {{קישור למחבר|אוריאל ספז|הרב אוריאל ספז}}}}

{{ספר
 |שם= לאורה של תורה
 |תמונה=[[קובץ:lorettesfez.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לאורה של תורה]]
 |ספר סרוק=
 |כיתוב=
 |מחבר= אוריאל ספז
 |מתרגם=
 |מיוחס ל=
 |עורך=
 |שם בשפת המקור=
 |כותרת משנה=
 |שפת המקור= עברית
 |סוגה= פרשת השבוע
 |נושא=
 |מספר כרכים=1
 |הסכמות=
 |תרגומים=
 |הוצאה=
 |שנת הוצאה=
 |מקום ההוצאה=
 |דפוס ראשון=
 |דפוס שני=
 |דפוסים נוספים=
 |מהדורה מדעית=
 |מסת&quot;ב=
 |מהדורות חדשות=
 |קבצים סרוקים=
 |היברו=
 |ספריא=
 |לאומית=
 |הקלטות=
 |כתבי יד=
 |פרשנים=
 |מקורות=
 |ויקיפדיה=}}
&lt;br&gt;

הספרים מועתקים לכאן באישור המחבר. &lt;br&gt;

==תוכן==

[[לאורה של תורה/פתח דבר|פתח דבר]] &lt;br&gt;

[[לאורה של תורה/תוכן|תוכן]] &lt;br&gt;

[[לאורה של תורה/בראשית|בראשית]]&lt;br&gt;
[[לאורה של תורה/שמות|שמות]]&lt;br&gt;
[[לאורה של תורה/ויקרא|ויקרא]]&lt;br&gt;
[[לאורה של תורה/במדבר|במדבר]]&lt;br&gt;
[[לאורה של תורה/דברים|דברים]]&lt;br&gt;

[[קובץ:לאורה של תורה 11 ב טבת מתוקן.pdf|שמאל|ממוזער|250px|לאורה של תורה PDF]]

[[קטגוריה:יצירות מהעת החדשה]]</text>
      <sha1>k2678puj2nd7qhdu5uk5hb03jf1eblm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418717</id>
      <parentid>1418716</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:22:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>שילוני</username>
        <id>5164</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:התורה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1653" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|לאורה של תורה|ספר דרשות על פרשת השבוע מאת {{קישור למחבר|אוריאל ספז|הרב אוריאל ספז}}}}

{{ספר
 |שם= לאורה של תורה
 |תמונה=[[קובץ:lorettesfez.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לאורה של תורה]]
 |ספר סרוק=
 |כיתוב=
 |מחבר= אוריאל ספז
 |מתרגם=
 |מיוחס ל=
 |עורך=
 |שם בשפת המקור=
 |כותרת משנה=
 |שפת המקור= עברית
 |סוגה= פרשת השבוע
 |נושא=
 |מספר כרכים=1
 |הסכמות=
 |תרגומים=
 |הוצאה=
 |שנת הוצאה=
 |מקום ההוצאה=
 |דפוס ראשון=
 |דפוס שני=
 |דפוסים נוספים=
 |מהדורה מדעית=
 |מסת&quot;ב=
 |מהדורות חדשות=
 |קבצים סרוקים=
 |היברו=
 |ספריא=
 |לאומית=
 |הקלטות=
 |כתבי יד=
 |פרשנים=
 |מקורות=
 |ויקיפדיה=}}
&lt;br&gt;

הספרים מועתקים לכאן באישור המחבר. &lt;br&gt;

==תוכן==

[[לאורה של תורה/פתח דבר|פתח דבר]] &lt;br&gt;

[[לאורה של תורה/תוכן|תוכן]] &lt;br&gt;

[[לאורה של תורה/בראשית|בראשית]]&lt;br&gt;
[[לאורה של תורה/שמות|שמות]]&lt;br&gt;
[[לאורה של תורה/ויקרא|ויקרא]]&lt;br&gt;
[[לאורה של תורה/במדבר|במדבר]]&lt;br&gt;
[[לאורה של תורה/דברים|דברים]]&lt;br&gt;

[[קובץ:לאורה של תורה 11 ב טבת מתוקן.pdf|שמאל|ממוזער|250px|לאורה של תורה PDF]]

[[קטגוריה:יצירות מהעת החדשה]]
[[קטגוריה:התורה]]</text>
      <sha1>ilqitjxqw3ras8hetazhj4laml67exc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418718</id>
      <parentid>1418717</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:22:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>שילוני</username>
        <id>5164</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:דרשות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1683" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|לאורה של תורה|ספר דרשות על פרשת השבוע מאת {{קישור למחבר|אוריאל ספז|הרב אוריאל ספז}}}}

{{ספר
 |שם= לאורה של תורה
 |תמונה=[[קובץ:lorettesfez.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לאורה של תורה]]
 |ספר סרוק=
 |כיתוב=
 |מחבר= אוריאל ספז
 |מתרגם=
 |מיוחס ל=
 |עורך=
 |שם בשפת המקור=
 |כותרת משנה=
 |שפת המקור= עברית
 |סוגה= פרשת השבוע
 |נושא=
 |מספר כרכים=1
 |הסכמות=
 |תרגומים=
 |הוצאה=
 |שנת הוצאה=
 |מקום ההוצאה=
 |דפוס ראשון=
 |דפוס שני=
 |דפוסים נוספים=
 |מהדורה מדעית=
 |מסת&quot;ב=
 |מהדורות חדשות=
 |קבצים סרוקים=
 |היברו=
 |ספריא=
 |לאומית=
 |הקלטות=
 |כתבי יד=
 |פרשנים=
 |מקורות=
 |ויקיפדיה=}}
&lt;br&gt;

הספרים מועתקים לכאן באישור המחבר. &lt;br&gt;

==תוכן==

[[לאורה של תורה/פתח דבר|פתח דבר]] &lt;br&gt;

[[לאורה של תורה/תוכן|תוכן]] &lt;br&gt;

[[לאורה של תורה/בראשית|בראשית]]&lt;br&gt;
[[לאורה של תורה/שמות|שמות]]&lt;br&gt;
[[לאורה של תורה/ויקרא|ויקרא]]&lt;br&gt;
[[לאורה של תורה/במדבר|במדבר]]&lt;br&gt;
[[לאורה של תורה/דברים|דברים]]&lt;br&gt;

[[קובץ:לאורה של תורה 11 ב טבת מתוקן.pdf|שמאל|ממוזער|250px|לאורה של תורה PDF]]

[[קטגוריה:יצירות מהעת החדשה]]
[[קטגוריה:התורה]]
[[קטגוריה:דרשות]]</text>
      <sha1>1755udjy7tuh8a648mjl0h9z1bv48c1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו מס הכנסה (שיעור המס על רווח הון במכירת נייר ערך זר)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>410680</id>
    <revision>
      <id>1418586</id>
      <parentid>1136759</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:02:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418539]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3584" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו מס הכנסה (שיעור המס על רווח הון במכירת נייר ערך זר), התשנ״ב–1992}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ב, 1291|צו מס הכנסה (שיעור המס על רווח הון במכירת נייר ערך זר)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 25|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 16ב|סעיפים 16ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 97|97(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 98|ו־98}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|לפקודת מס הכנסה}} (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נייר ערך זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו מס הכנסה (קביעת ניירות ערך זרים)|בצו מס הכנסה (קביעת ניירות ערך זרים), התשנ״ב–1992}}.

{{ח:סעיף|2|פטור ממס על הפרשי שער ושיעור המס|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} יחיד יהיה פטור ממס על הכנסה מהפרשי שער מפדיון איגרת חוב שהיא נייר ערך זר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה|בחלק ה לפקודה}}, יחיד תושב ישראל שיש לו רווח הון במכירת נייר ערך זר, יהיה פטור ממס על חלק רווח ההון שהוא סכום אינפלציוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודה}}, ויהיה חייב על יתרת רווח ההון במס בשיעור של 35%.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על יחיד שהחזיק בנייר הערך או בזכות לרכישתו (להלן – נייר הערך), קודם לרישומו למסחר בבורסה.
{{ח:תתתת|(א)}} על חלק רווח ההון השווה לרווח ההון שהיה נצמח אילו נמכר הנייר ביום הרישום למסחר בבורסה, כשהוא מתואם לפי שיעור עליית המדד מיום הרישום ועד ליום המכירה.
{{ח:תתתת|(ב)}} כאשר התמורה ממכירת נייר הערך נמוכה מהתמורה שהיתה מתקבלת אילו נמכר נייר הערך מיד לאחר רישומו למסחר בבורסה, כשהיא מתואמת לפי שיעור עליית המדד מיום הרישום ועד ליום המכירה.
{{ח:תתת}} לענין זה, ”שיעור עליית המדד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בפקודה}} ואם נרכש נייר הערך במטבע חוץ – שיעור עליית שער החליפין של אותו מטבע.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בהגדרה ”סכום אינפלציוני“ בסעיף 88 לפקודה}}, אם נרכש נייר הערך במטבע חוץ, יחושב הסכום האינפלציוני כך שיראו כמדד את שער המטבע שבו נרכש נייר הערך.

{{ח:חתימות|י״ג בסיון התשנ״ב (14 ביוני 1992)}}
* '''יצחק מודעי'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>k8evfb792g4bw6mjtssv2ojhzxi8jru</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>455944</id>
    <revision>
      <id>1418619</id>
      <parentid>1352739</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T15:00:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418615]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="53365" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ״א–1961}}
{{ח:קטע3||כללים בדבר מכרזים, בחינות ומבחנים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״א, 1588|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים)}}, {{ח:תיבה|2741|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 2184|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 227|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 1158|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 1057|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 368|תיקון}}, {{ח:תיבה|549|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 1442|תיקון}}, {{ח:תיבה|1719|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 1338|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 1247|תיקון}}, {{ח:תיבה|1791|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 470|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 2185|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 2487|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 1447|תיקון}}, {{ח:תיבה|2154|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 782|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 420|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 1257|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 499|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1428|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 1327|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 925|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 4|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 164|תיקון}}, {{ח:תיבה|272|תיקון (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 934|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 56|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 743|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 238|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 274|תיקון}}, {{ח:תיבה|355|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|703|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|1110|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 4]}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1308|תיקון}}, {{ח:תיבה|1762|תיקון מס׳ 2}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 20|סעיפים 20}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 25|25}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 26|26}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 28|ו־28}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959}}, קבעה ועדת השירות כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: דרכי המכרז ופרטיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: היקף מבחנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: סדרי מבחנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: בחינה בעל פה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: משרות פטורות מחובת מכרז}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: דרכי המכרז ופרטיו}}

{{ח:סעיף|1|פרטי מכרז|תיקון: תשס״ט, תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} הכרזה בפומבי על משרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19 לחוק}} (להלן – מכרז) תפורסם בדרכים הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ותכיל פרטים אלה לפחות:
{{ח:תת|(1)}} בפרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(1)}} –
{{ח:תתת|(א)}} המשרד הממשלתי או היחידה שמשובצת בה המשרה, תיאור המשרה ומקום העבודה;
{{ח:תתת|(ב)}} דרגת המשרה או השכר שישולם למועמד שיתמנה;
{{ח:תתת|(ג)}} {{ח:הערה|&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;}}דרישות סף למילוי המשרה;
{{ח:תתת|(ד)}} דרישות רצויות למילוי המשרה;
{{ח:תתת|(ה)}} המען להגשת בקשה למשרה והדרכים לכך;
{{ח:תתת|(ו)}} המועד האחרון להגשת בקשה למשרה;
{{ח:תתת|(ז)}} הפרטים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 7ג|בסעיף 7ג(ה)}}, אם הוחלט על ביצועו של מיון מקדים;
{{ח:תת|(2)}} בפרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(2)}} – כתובת אתר האינטרנט שבו יפורסם הנוסח המלא של המכרזים בשירות המדינה.

{{ח:סעיף|2|דרכי פרסום מכרז|תיקון: תשנ״ה, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מכרז יפורסם בדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה ושל המשרד או של היחידה הממשלתית שמשובצת בהם המשרה המוכרזת;
{{ח:תתת|(2)}} בשני עיתונים יומים לפחות בשפה העברית, שאחד מהם הוא עיתון נפוץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 1א|בסעיף 1א(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, ובעיתון המתפרסם בשפה הערבית.
{{ח:תת|(ב)}} נציב שירות המדינה רשאי, בשים לב, בין השאר, לאופייה של המשרה או להיקף השימוש באינטרנט בידי מועמדים פוטנציאליים לסוג המשרה האמור, לקבוע סוגי מכרזים שבהם תפורסם ההודעה, נוסף על הפרסום באתר האינטרנט, בנוסח מלא גם בשני עיתונים נפוצים ובעיתון בשפה הערבית.

{{ח:סעיף|3|דרכים נוספות לפרסום מכרז|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} נציב השירות רשאי להורות על פרסום נוסף למכרז, בנוסח מלא או מקוצר, באמצעי תקשורת נוספים, במשרדי הממשלה ובכל מקום או בכל דרך שימצא לנחוץ.

{{ח:סעיף|4|מועד להגשת בקשה|תיקון: תשל״ג, תשס״ט, תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} המועד האחרון להגשת בקשה למשרה יהיה 7 ימים אחרי התאריך הראשון של פרסום המכרז, ואלם נציב שירות המדינה או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי, מטעמים מיוחדים שירשמו, להורות על הארכת התקופה כאמור.

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשכ״ג, תשכ״ט, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6|הגשת בקשה}}
{{ח:ת}} בקשה למשרה תוגש בטפסים, בצורה ובדרך שייקבעו על ידי נציב השירות.

{{ח:סעיף|7|תעודות ומסמכים|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} מגיש בקשה למשרה יצרף לבקשתו, תעודות ומסמכים הדרושים לאימות הפרטים שנקבעו בטופס הבקשה למשרה או לכל ענין אחר הקשור בהתאמתו למשרה.

{{ח:סעיף|7א|הגשת בקשה למשרה על ידי עובד מדינה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה למשרה מאת עובד המדינה אשר טרם השלים שנת שירות אחת במשרתו, לא תתקבל אלא לאחר שהעובד קיבל מאת האחראי לעניני עובדים אישור להגשת הבקשה או אם הועבר העובד למשרתו לא עקב בקשתו או לא עקב השתתפותו במכרז פנימי או במכרז פומבי.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה למשרה מאת עובד המדינה אשר אושרה לו חופשה חלקית ללא שכר לשם התמחות במשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961}}, ואשר התחייב בכתב לא להגיש בקשה למשרה בתקופת התמחותו ובתקופה שלאחריה בה הוא התחייב להמשיך בעבודתו, לא תתקבל, אלא לאחר שהעובד קיבל לכך אישור מאת האחראי לעניני העובדים; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על עובד המדינה אשר עומד לעבור את כל תקופת התמחותו במשפטים או תקופה של שמונה עשר חדשי התמחות במשפטים – הכל לפי התקופה הקצרה יותר, בשירות המשפטי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”האחראי לעניני עובדים“ – המנהל הכללי או סגן המנהל הכללי למינהל של המשרד בו מועסק העובד, ולגבי מי שמועסק ביחידה שהוכרה על ידי ועדת השירות כיחידת סמך – מנהל אותה יחידה.

{{ח:סעיף|7ב|מכרז עתודה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} נציב שירות המדינה או מי שהוסמך מטעמו רשאי לפרסם מכרז אחד לצורך איוש כמה משרות זהות או דומות שהתפנו או שצפויות להתפנות במשרד ממשלתי אחד או בכמה משרדים ממשלתיים, ויחולו עליו הוראות כללים אלה בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|7ג|מיון מקדים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נציב שירות המדינה או מי שהוסמך מטעמו רשאי להורות על מיון מקדים של בקשות למשרה, לפני ביצוע מבחנים לפי כללים אלה, במשרות שבהן קיימת תחלופה ניכרת של עובדים או במכרז שבו צפוי להיות מספר רב של בקשות למשרה.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך ביצוע המיון המקדים יקבע נציב שירות המדינה או מי שהוסמך מטעמו, בהתייעצות עם שרים הנוגעים בדבר או עם מי שהם הסמיכו לכך, נוסף על דרישות הסף למילוי המשרה, אמות מידה ענייניות, נוגעות למשרה ושוויוניות, שיש בהן כדי להעניק יתרון בבחינת התאמת המועמדים למשרה; אמות המידה, כולן או חלקן, הן כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} דרישות השכלה;
{{ח:תתת|(2)}} ניסיון תעסוקתי ומקצועי;
{{ח:תתת|(3)}} תחומי מומחיות;
{{ח:תתת|(4)}} כישורים מיוחדים;
{{ח:תתת|(5)}} נתונים אישיים לרבות חוות דעת כמשמעם {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א}};
{{ח:תתת|(6)}} דרישות מיוחדות אחרות.
{{ח:תת|(ג)}} נציב שירות המדינה או מי שהוסמך מטעמו יקבע את המשקל היחסי ואת הציון המרבי לכל אחת מאמות המידה האמורות בסעיף קטן (ב) (להלן – אמות המידה), שלפיהם ינוקדו המועמדויות; הניקוד ייקבע, בין השאר, לפי נתונים בטופס הגשת המועמדות למשרה, באמצעות ביצוע מבדקים למבקשי המשרה, מילוי שאלונים, בהסתמך על קורות החיים ועל מסמכים נוספים שנדרשו לפי העניין, וכפי שיקבע נציב שירות המדינה או מי שהוסמך מטעמו.
{{ח:תת|(ד)}} נציב שירות המדינה או מי שהוסמך מטעמו יקבע ציון סף או כמות סף של בקשות למשרה שיעברו לשלב ביצוע המבחנים לפי כללים אלה; הבקשות למשרה שיעברו לשלב ביצוע המבחנים כאמור הן בקשות למשרה שקיבלו את הציון הגבוה ביותר במיון המקדים במסגרת כמות הסף שנקבעה או בקשות למשרה שנוקדו בציון גבוה מציון הסף שנקבע.
{{ח:תת|(ה)}} במסגרת פרסום המכרז יפורטו אמות המידה, המשקל היחסי, ציון הסף או כמות הסף שנקבעו כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), זולת אם נציב שירות המדינה או מי שהוסמך מטעמו קבע אחרת, בהחלטה מנומקת בכתב ובמקרים חריגים.
{{ח:תת|(ו)}} נציב שירות המדינה רשאי לשנות את כמות הסף או את ציון הסף שפורסמו כקבוע בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה), אם הדבר דרוש בנסיבות העניין בהחלטה מנומקת בכתב.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: היקף מבחנים}}

{{ח:סעיף|8|היקף המבחנים|תיקון: תשמ״ז, תשע״ד}}
{{ח:ת}} כלי מיון שונים בכתב, בעל פה או במעשה, לרבות: מבחני כישורים, מבחני מצב, משחקי תפקידים ודיונים קבוצתיים, ראיון תעסוקתי, מבחנים ושאלונים לבדיקת תכונות אישיות והתנהגות, מבדקי כושר גופני, מבחני ידע מקצועי, כולל מבחנים באמצעות מכשירים (להלן – מבחנים), למשרה אשר הוכרז עליה, ישמשו לבדיקת כישורים ויכולות המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} (להלן – סגולות); נציב השירות רשאי לקבוע, לאחר התייעצות עם שרים הנוגעים בדבר או עם מי שהוסמך לכך על ידיהם, מבחנים נוספים לבדיקת תכונות כושר וידע הנדרשות למשרה בהתאם למאפיינים הנדרשים למילוי התפקיד.

{{ח:סעיף|9|מבחנים לכל סגולה}}
{{ח:ת}} נציב השירות יקבע מזמן לזמן מבחן לכל סגולה.

{{ח:סעיף|10|מדד למבחנים}}
{{ח:ת}} נציב השירות יקבע לכל מבחן – על פי שיטה שקבע – מדד להערכת הישגי הנבחנים.

{{ח:סעיף|11|רמות של הישגים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} על יסוד המדד ייקבעו לכל מבחן תשע רמות של הישגים אשר יצויינו בציונים מ־1 עד 9. הציון הגבוה ביותר הוא 9, הנמוך ביותר הוא 1 והממוצע 5, אלא אם כן נציב השירות קבע אחרת.

{{ח:סעיף|12|ייחוד סגולות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} נציב השירות יקבע לכל משרה או קבוצת משרות, לאחר התייעצות עם שרים הנוגעים בדבר או עם מי שהוסמך לכך על ידיהם –
{{ח:תת|(1)}} סגולות אשר ייבדקו במבחן ומשקלה של כל סגולה בתוך כלל הסגולות כאמור;
{{ח:תת|(2)}} הרמה הדרושה בכל סגולה;
{{ח:תת|(3)}} רמת ההישגים הממוצעת הדרושה מן המועמדים, ובלבד שרמה זו לא תהיה נמוכה מ־4, ואולם נציב השירות רשאי לקבוע רמת הישגים נמוכה מ־4 מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|13|מבחנים לסגולות}}
{{ח:ת}} קבע נציב השירות את הסגולות למשרה או לקבוצה של משרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, יקבע לכל סגולה מבחן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, הכל בהתאם לדרישות המשרה או קבוצת המשרות.

{{ח:סעיף|14|משקל המבחנים|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} נציב השירות יקבע את המשקל המוקצה לכל מבחן או קבוצת מבחנים בתוך כלל המבחנים שנקבעו למשרה, בהתאם למשקל הסגולות שקבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} ובהתאם למהות המבחן, וכן יקבע את רמת ההישגים הדרושה בכל מבחן או קבוצת מבחנים, בהתאם לרמה הדרושה בכל סגולה כפי שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}.

{{ח:סעיף|15|ביצוע המבחנים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לצורך ביצוע המבחנים האמורים בכללים אלה, רשאי נציב השירות להסתייע במכוני מיון המתמחים באבחון ומיון מועמדים לעבודה (להלן – מכוני מיון).

{{ח:סעיף|16|רמת הישגים}}
{{ח:ת}} לא יתקבל אדם למשרה שהוכרז עליה אלא אם נבחן בכל המבחנים שנקבעו למשרה זו או לקבוצה אליה היא משתייכת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, והגיע לרמה שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיפים 12}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}}.

{{ח:סעיף|17|הקלה במבחן|תיקון: תשנ״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מועמד שנתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במועד הבחינה טרם מלאו עשר שנים בסך הכל לישיבתו בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} רכש מחצית או יותר משנות לימודיו מכל סוג מחוץ לישראל ובשפה זרה;
{{ח:תתת|(3)}} ידיעת הלשון העברית על בוריה איננה דרישה מהותית של המשרה שאליה הוא מבקש להתקבל;
{{ח:תת}} רשאי נציב שירות המדינה להורות לגביו כי ייבחן בשפתו, למעט בבחינה בידיעת הלשון העברית; על אף האמור, לגבי מועמד שלא התקיימו בו התנאים האמורים בסעיף זה, רשאי נציב השירות להורות לגביו כי ייבחן בשפתו, מטעמים מיוחדים שירשמו.
{{ח:תת|(ב)}} מועמד כאמור בסעיף קטן (א) אשר הישגיו בכל הבחינות, למעט בבחינה בידיעת הלשון העברית, יגיעו לרמה שיקבע הנציב, יוכל, אם ישובץ למשרה שלגביה הגיש את מועמדותו, לשמש במשרה זו בלבד. שיבוצו של המועמד במשרה אחרת, שדרישת ידיעת הלשון העברית היא דרישה מהותית בה, בין במכרז ובין בכל דרך אחרת, יותנה בבחינה חוזרת בידיעת הלשון העברית.

{{ח:סעיף|18|פטור ממבחן}}
{{ח:ת}} נציב השירות רשאי לא לקבוע מבחן לגבי משרה אשר, לדעתו, אפשר לעמוד על הסגולות הדרושות למילויה על ידי בחינה בעל פה בלבד.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: סדרי מבחנים}}

{{ח:סעיף|19|ההזמנה למבחן|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} ההזמנה למבחן, תישלח למועמד לפחות שבעה ימים לפני מועד המבחן.

{{ח:סעיף|20|מועמד שאינו בעל תכונות הכרחיות}}
{{ח:ת}} למבחן לא יוזמן מועמד אשר נציב השירות סבור, לאור הפרטים שצויינו על ידי המועמד בבקשתו, שלא נתקיים לגביו תנאי שנקבע במכרז כהכרחי למילוי המשרה אם מילוי תנאי זה ניתן לקביעה אובייקטיבית ואינו תלוי בהערכה.

{{ח:סעיף|20א|מבחנים דומים קודמים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מועמד חייב להיבחן במבחנים שנקבעו למשרה שאליה הגיש את מועמדותו.
{{ח:תת|(ב)}} מועמד אשר במהלך השנה הקודמת למועד ביצוע המבחנים למשרה שאליה הגיש את מועמדותו, נבחן במבחנים דומים למבחנים שנקבעו למשרה האמורה, לא יורשה להיבחן שוב ויובאו בחשבון הישגיו במבחן האחרון שביצע, אלא אם כן נציב השירות קבע אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} נציב השירות רשאי לפטור מועמד ממבחנים שנקבעו למשרה שאליה הגיש את מועמדותו, אם המועמד נבחן במבחנים דומים בתקופה שבין שנה לבין שלוש שנים קודם למועד ביצוע המבחנים למשרה האמורה, ויובאו בחשבון הישגיו במבחן האחרון שביצע.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”מבחנים דומים“ – כלי מיון זהים לכלי המיון שנקבעו למשרה שאליה הגיש העובד את מועמדותו ואשר נמצאו כמתאימים לבדיקת הכישורים והיכולות הנדרשים למילוי המשרה האמורה, על פי קביעת נציב השירות.

{{ח:סעיף|21|הודעה למועמד}}
{{ח:ת}} למועמד אשר לא הוזמן למבחן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, תישלח על כך הודעה מנומקת בכתב.

{{ח:סעיף|22|מקום ומועד למבחן|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מבחנים ייערכו במועד שקבע נציב השירות בירושלים, באזור גוש דן ובחיפה, הכל לפי מקום המשרה אשר לגביה נערך המבחן, אולם רשאי נציב השירות לקבוע מקום אחר לעריכת המבחן, בהתאם לנסיבות.

{{ח:סעיף|23|משמעת|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} נבחן חייב להישמע להוראות הבוחן, שנציב השירות הטיל עליו לפקח על סדרי המבחן, לרבות לעובדי מכון מיון שבו מתבצע המבחן (להלן – הבוחן).

{{ח:סעיף|24|זיהוי נבחן|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} נבחן שהתייצב למבחן חייב לזהות עצמו לפני הבוחן על ידי תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון.

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29|הוצאת נבחן מחדר המבחנים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} נבחן העובר על הוראת {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, רשאי הבוחן להוציאו מחדר המבחנים; הוציא הבוחן נבחן מחדר המבחנים, יודיע על כך בכתב לנציב השירות, אשר רשאי לפסול את הנבחן או לחייבו לעמוד במבחן נוסף, הכול כפי שייראה בעיניו לאור הנסיבות.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: בחינה בעל פה}}

{{ח:סעיף|30|בחינות בעל פה}}
{{ח:ת}} לא יתקבל מועמד למשרה שהוכרז עליה, אלא אם עמד בבחינה בעל פה.

{{ח:סעיף|30א|מועמד יחיד למשרת רופא מתמחה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}}, במכרז למשרת רופא מתמחה בבית חולים, אשר בתום המועד האחרון להגשת בקשה למשרה נמצא מועמד יחיד בעל רישיון ישראלי לעסוק ברפואה, העונה לדרישות המשרה, רשאי מנהל בית החולים למנותו למשרה, בשים לב לכישוריו ולהתאמתו למשרה, בלא עמידה בבחינה בעל פה לפני ועדת בוחנים.
{{ח:תת|(ב)}} לא עשה מנהל בית החולים שימוש בסמכותו כאמור בסעיף קטן (א), יוזמן המועמד לבחינה לפני ועדת בוחנים.

{{ח:סעיף|31|היקף הבחינה בעל פה}}
{{ח:ת}} בבחינה בעל פה ייבדקו התאמתו של המועמד מבחינת אישיותו וסגולות הדרושות למילוי המשרה; לא יימצא כשיר למשרה מועמד שאינו ממלא אחרי כל התנאים שצויינו במכרז כהכרחיים למילוי המשרה.

{{ח:סעיף|32|מי יוזמן לבחינה בעל פה}}
{{ח:ת}} נתקיימו מבחנים יוזמנו לבחינה בעל פה רק המועמדים שהשיגו הישגים שנקבעו כהישגים מינימליים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}} (להלן – מועמדים לתפקיד).

{{ח:סעיף|33|מספר המועמדים לבחינה בעל פה|תיקון: תשנ״ט, תשס״ד}}
{{ח:ת}} היו שמונה או פחות מועמדים לתפקיד, יוזמנו כולם לבחינה בעל פה; היו יותר משמונה מועמדים לתפקיד, יוזמנו לבחינה בעל פה המועמדים שהישגיהם במבחנים היו הגבוהים ביותר, זולת אם קבע נציב השירות, כי בנסיבות הענין ומטעמים שיירשמו, יוזמנו לבחינה יותר משמונה מועמדים, ובלבד שהישגיהם במבחנים של כל המוזמנים לבחינה היו הגבוהים ביותר.

{{ח:סעיף|34|הזמנה לבחינה בעל פה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|הסעיפים 19}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} בדבר הזמנת מועמד למבחן יחולו גם על הזמנת מועמד לבחינה בעל פה.

{{ח:סעיף|35|הודעה למועמד שאינו מוזמן לבחינה}}
{{ח:ת}} למועמד אשר ניגש למבחן ולא הוזמן לבחינה בעל פה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיפים 32}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}} תישלח הודעה בכתב על כך.

{{ח:סעיף|35א|בדיקת נתונים אישיים ומקצועיים|תיקון: תשכ״ט, תשע״ד}}
{{ח:ת}} נציב השירות רשאי, ביזמתו או על פי בקשת ועדת הבוחנים, לערוך או להורות לאחר לערוך בדיקה של הנתונים האישיים והמקצועיים של מועמד במכרז פלוני, לרבות קבלת חוות דעת על מועמד מאת מעבידו הנוכחי או מעבידים קודמים, המשטרה, מוסדות הבטחון וממליצים שצויינו על ידי המועמד.

{{ח:סעיף|36|ועדת הבוחנים|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ג, תשכ״ו, תשכ״ח, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ה, תשל״ו, תשל״ז, תשל״ח־2, תש״ם, תשמ״ז, תשנ״א, תשס״ז, תשס״ז־2, תשע״ב, תשע״ו־2, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בחינה בעל־פה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 31|ו־31}}, תיערך על־ידי ועדת בוחנים אשר נציב השירות ימנה את חבריה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת בוחנים תהיה של ארבעה חברים, בהרכב המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הועדה יהיה נציב השירות או נציגו;
{{ח:תתת|(2)}} שני חברים נציגים של המשרד הנוגע בדבר, אשר אחד מהם הממונה הישיר על העובד שימונה למשרה המוכרזת או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(3)}} חבר אחד יהיה מי שאינו עובד המדינה.
{{ח:תת}} היו דעות חברי ועדת הבוחנים שקולות – תכריע דעתו של היושב ראש.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), במכרזים למשרות בכירות ברמת סגן מנהל כללי בכיר או מנהל אגף בכיר ומעלה ומקביליהם, וכן אם יקבע נציב השירות לענין מסוים או דרך קבע, ועדת הבוחנים תהיה של ארבעה חברים, בהרכב המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הועדה יהיה נציב השירות או נציגו;
{{ח:תתת|(2)}} שני חברים נציגים של המשרד הנוגע בדבר, אשר אחד מהם הממונה הישיר על העובד שימונה למשרה המוכרזת או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(3)}} חבר אחד יהיה מי שאינו עובד המדינה שהוא איש אקדמיה או מקצוע בתחום הרלוונטי.
{{ח:תת}} היו דעות חברי ועדת הבוחנים שקולות – תכריע דעתו של היושב ראש.
{{ח:תת|(ג)}} נציב השירות או מי שהסמיך לכך רשאי לקבוע, לאור הנסיבות במקרה מסויים, כי ועדת הבוחנים תהיה של חמישה חברים, בהרכב המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הועדה יהיה נציב השירות או נציגו; ההוראה הכלולה {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} לא תחול על יושב ראש ועדה הממלא תפקיד מנהל מחלקה, יחידה או מכון;
{{ח:תתת|(2)}} חבר אחד יהיה נציג המשרד הנוגע בדבר;
{{ח:תתת|(3)}} חבר אחד יהיה עובד המדינה שאינו מועסק במשרד הנוגע בדבר;
{{ח:תתת|(4)}} שני חברים יהיו מי שאינם עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת בוחנים למשרה שצמודה לה דרגה של דירוג הרופאים תהיה בהרכב המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה יהיה נציג נציב השירות שימונה לכל ועדה מתוך רשימה של רופאים המוסכמת בין נציב השירות, המנהל הכללי של משרד הבריאות וארגון רופאי המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} חבר אחד יהיה נציג המשרד הנוגע בדבר – רופא או המנהל הכללי של המשרד האמור;
{{ח:תתת|(3)}} חבר אחד יהיה נציג ארגון רופאי המדינה; ההוראה הכלולה {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37 לכללים אלה}} לא תחול על חבר זה;
{{ח:תתת|(4)}} למשרת מנהל בית חולים וסגן מנהל בית חולים – שני חברים נוספים: עובד מדינה בכיר, שאינו עובד משרד הבריאות, שיתמנה על ידי נציב שירות המדינה בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות, ונציג ציבור שיתמנה על ידי נציב שירות המדינה בהסכמת המנהל הכללי של משרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבריאות; אחד משני חברים אלה יהיה בעל ניסיון וידע בתחום הניהול, והשני, בתחום הכלכלה, ובלבד שמספר הרופאים בהרכב לא יפחת משלושה.
{{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), במשרות שצמוד להן יותר מדירוג אחד לרבות דירוג הרופאים, הרכב הוועדה יהיה כאמור בסעיף 36(ב) לכללים אלה.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת בוחנים למשרות פיקוח והדרכה שצמודה להן דרגה של דירוג עובדי הוראה, פרט למשרות ניהול – במשרות בעלות אופי ניהולי ופדגוגי – ביחידות המשרד אשר יקבעו אותן המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות ונציב שירות המדינה, תהיה של שבעה חברים בהרכב המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הועדה יהיה נציב השירות או נציגו;
{{ח:תתת|(2)}} חבר אחד יהיה יושב ראש המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות או נציגו;
{{ח:תתת|(3)}} חבר אחד יהיה עובד משרד החינוך והתרבות;
{{ח:תתת|(4)}} חבר אחד יהיה עובד משרד ממשלתי אחר;
{{ח:תתת|(5)}} חבר אחד יהיה עובד הוראה שימונה מתוך רשימה שהוגשה לנציב השירות על ידי מרכז הסתדרות המורים;
{{ח:תתת|(6)}} חבר אחד יהיה עובד הוראה במגמה או בסקטור שאליהם שייכת המשרה, שימונה מתוך רשימה שהוגשה לנציב שירות המדינה –
{{ח:תתתת|(א)}} במערכת החינוך היסודית ובבתי המדרש למורים וגננות – על ידי מרכז הסתדרות המורים;
{{ח:תתתת|(ב)}} במערכת שאינה נכנסת למסגרת פסקת משנה (א) – על ידי ארגון המורים התיכוניים;
{{ח:תתת|(7)}} חבר אחד יהיה איש חינוך או מדע שאינו עובד המדינה.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ז)}} ועדת בוחנים למשרות ביחידת הביקורת הפנימית תהיה בהרכב המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} למשרת המבקר הפנימי –
{{ח:תתתת|(א)}} יושב ראש הוועדה יהיה נציב השירות או נציגו;
{{ח:תתתת|(ב)}} חבר אחד יהיה המנהל הכללי של המשרד או מנהל יחידת הסמך הנוגע בדבר;
{{ח:תתתת|(ג)}} חבר אחד יהיה נציג משרד אחר, הבקיא בתחומי הביקורת הפנימית;
{{ח:תתתת|(ד)}} חבר אחד יהיה נציג ציבור שאינו עובד המדינה, הבקיא בתחומי הביקורת הפנימית;
{{ח:תתת|(2)}} למשרות עובדי הביקורת הפנימית –
{{ח:תתתת|(א)}} יושב ראש הוועדה יהיה נציב השירות או נציגו;
{{ח:תתתת|(ב)}} חבר אחד יהיה המבקר הפנימי של המשרד הנוגע בדבר או מי מטעמו;
{{ח:תתתת|(ג)}} חבר אחד יהיה עובד יחידת ביקורת פנימית במשרד אחר;
{{ח:תתתת|(ד)}} חבר אחד יהיה נציג ציבור שאינו עובד מדינה, הבקיא בתחומי הביקורת הפנימית.
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”המבקר הפנימי“ ”הביקורת הפנימית“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|בחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}.

{{ח:סעיף|36א|מנין חוקי בוועדות בוחנים|תיקון: תשכ״ח, תשל״ג־2, תשל״ה, תשס״ט, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוזמנו חברי ועדת בוחנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ד)}}, מניין חוקי בישיבות הוועדה הוא כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בוועדה בהרכב של שלושה חברים – שניים מחבריה, שהם יושב ראש הוועדה ונציג המשרד הנוגע בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} בוועדת בוחנים למשרת מנהל בית חולים וסגן מנהל בית חולים המורכבת מחמישה חברים – ארבעה מחבריה, ובהם יושב ראש הוועדה ונציג המשרד הנוגע בדבר.
{{ח:תת|(ב)}} הוזמנו חברי ועדת בוחנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ג)}}, מנין חוקי בישיבת הועדה הוא ארבעה מחבריה, כשביניהם יושב ראש הועדה והנציג של המשרד הנוגע בדבר.
{{ח:תת|(ג)}} הוזמנו חברי ועדת בוחנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ה)}}, מנין חוקי בישיבת הועדה הוא חמישה מחבריה, כשביניהם יושב ראש הועדה ויושב ראש המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות או נציגו.
{{ח:תת|(ד)}} הוזמנו חברי ועדת בוחנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ב)}} או {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ב1)}}, מניין חוקי בישיבת הוועדה הוא שלושה מחבריה, ובהם היושב ראש, חבר אחד שאינו עובד המדינה, ונציג המשרד הנוגע בדבר, ובלבד שהוא הממונה הישיר על העובד שימונה למשרה המוכרזת או מי מטעמו.
{{ח:תת|(ה)}} הוזמנו חברי ועדת בוחנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36(ז)}}, מניין חוקי בישיבת הוועדה הוא שלושה מחבריה, וביניהם יושב ראש הוועדה ונציג המשרד הנוגע בדבר.

{{ח:סעיף|37|דרגת הבוחנים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מתח דרגות משרתם של עובדי המדינה, חברי ועדת הבוחנים, לא יהיה נמוך ממתח הדרגות הצמוד למשרה הנדונה או ממתח הדרגות המקבילות בדירוגים אחרים.

{{ח:סעיף|38|בוחנים־&lt;wbr&gt;יועצים}}
{{ח:ת}} נציב השירות רשאי להזמין לישיבות ועדת הבוחנים כבוחן־יועץ, בלי זכות דעה בהחלטה, פסיכולוג או אדם שלדעת נציב השירות מומחה בעבודה אותה יש לבצע במשרה הנדונה.

{{ח:סעיף|39|מקום ומועד הבחינה}}
{{ח:ת}} מקום ומועד הבחינה בעל פה ייקבעו על ידי נציב השירות.

{{ח:סעיף|39א|התייצבות לבחינה|תיקון: תשכ״א}}
{{ח:ת}} מועמד חייב להתייצב בפני ועדת הבוחנים, אולם רשאית ועדת הבוחנים לקבוע שמועמד הנמצא מחוץ לישראל ושלא התייצב בפניה הוא כשיר למשרה, אם הובאו בפניה מסמכים לפיהם אפשר לעמוד על תכונותיו של המועמד והנתונים האישיים שלו למילוי המשרה, לרבות חוות דעת של נציגות ישראלית או בא כוח מטעם המדינה בחוץ לארץ ושל מעבידים קודמים של המועמד.

{{ח:סעיף|40|שאלה בדבר השתייכות מפלגתית}}
{{ח:ת}} לא יישאל מועמד שאלה בדבר השתייכותו המפלגתית ויש להימנע ככל האפשר משאלות השנויות במחלוקת בין מפלגות במדינה.

{{ח:סעיף|41|תעודות וחוות דעת על המועמד|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:ת}} נציב השירות יגיש לוועדת הבוחנים תעודות ומסמכים אשר הומצאו לו על ידי המועמד, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, ושלדעתו הם נוגעים לענין, וכן ידווח נציב השירות לועדת הבוחנים על חוות דעת וממצאי בדיקה שקיבל לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א}}, אם לדעתו יש לחוות דעת וממצאים אלה משמעות לגבי בחירת המועמד.

{{ח:סעיף|42|ניגוד עניינים של בוחן|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} בוחן אשר מצוי בניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כבוחן לבין עניין אישי שלו, לרבות עקב קרבת משפחה עם אחד המועמדים, או לבין תפקיד אחר שהוא ממלא, יודיע לנציב השירות ולא ישתתף בוועדת הבוחנים הבוחנת את המועמד; בסעיף זה, ”קרבת משפחה“ – {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית)#סעיף 1|כהגדרת ”קרוב משפחה“ בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס״ח–2007}}.

{{ח:סעיף|43|הערכת המועמדים על ידי הבוחנים|תיקון: תשכ״ה, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לאחר בחינת כל המועמדים שהתייצבו בפניה, תשמע ועדת הבוחנים חוות דעת של בוחנים־יועצים. כל חבר בועדה יעריך את המועמדים. בשיקוליו יתחשב בוחן בתוצאות המבחנים – אם התקיימו מבחנים – בהשכלתו ובנסיונו של המועמד, בחוות דעת של בוחנים־יועצים, בתעודות וחוות דעת שהוגשו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}} ובהתרשמותו בבחינה בעל פה. ההערכה תתבטא על ידי מתן ציונים.

{{ח:סעיף|44|הערכת מועמדים על ידי הועדה}}
{{ח:ת}} ועדת הבוחנים תקבע לכל מועמד ציון בהתחשב בציונים שניתנו על ידי הבוחנים.

{{ח:סעיף|45|ציונים}}
{{ח:ת}} נציב השירות רשאי לקבוע את השיטה לפיה ייקבעו הציונים על ידי הבוחנים וועדת הבוחנים. כל עוד לא קבע נציב השירות שיטה כאמור, ייקבעו הציונים בשיטה שתקבע ועדת הבוחנים.

{{ח:סעיף|46|מסקנות הועדה ונימוקיה|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} יושב ראש ועדת הבוחנים ירשום את מסקנות הועדה ונימוקים להן, ואם מצאה הועדה מועמדים כשירים למשרה, יציין את שמותיהם לפי סדר עדיפותם בהתאם למידת כשירותם; כל חברי הועדה יחתמו על המסקנות, אולם חבר הועדה המבקש להסתייג מהן רשאי להוסיף למסקנות את הסתייגותו ונימוקים לה.

{{ח:סעיף|47|הרשות להתייצב לפני ועדת הבוחנים}}
{{ח:ת}} בישיבת ועדת הבוחנים לא יהא נוכח שום אדם מלבד חברי הועדה, בוחן יועץ, עובד המדינה אשר נציב השירות מינה אותו כמזכיר ועדת הבוחנים, נבחן או נבחנים ומי שנציב השירות התיר את נוכחותו.

{{ח:סעיף|48|סודיות}}
{{ח:ת}} דיוני ועדת הבוחנים, מסמכיה ומסקנותיה הם סודיים ואסור להביא מהם לידיעתם של אחרים, אלא באישור נציב השירות.

{{ח:סעיף|48א|ביטול החלטה של ועדת הבוחנים|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} נציב שירות המדינה או ממלא מקומו רשאי לבטל החלטה של ועדת בוחנים אם המועמד שנבחר אינו עונה על דרישות המשרה או תקן אותה משרה או אם נמצאו פגמים בהליכי המכרז.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: משרות פטורות מחובת מכרז}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשכ״ח, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|50||תיקון: תשכ״ג, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51||תיקון: תשכ״א, תשכ״ג, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|52|משרות בסולם הדרגות המינהלי|תיקון: תשכ״א, תשכ״ו, תשכ״ח, תשל״ח, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מועמד למשרה שלא חלה עליה חובת המכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22 לחוק}}, יעמוד במבחן, אם הוא מבקש להתקבל למשרה לה צמודה בתקן דרגה של סולם הדרגות המינהלי, אולם רשאי נציב השירות לפטור ממבחן, כולו או מקצתו, מועמד שטרם מלאו לו שתי שנים לישיבתו בישראל או שגילו מעל ל־50 שנה, אם שוכנע שהמועמד מתאים למשרה הנדונה.
{{ח:תת|(ב)}} האמור {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק השני}} {{ח:פנימי|פרק 3|והשלישי}} לגבי היקף מבחנים וסדריהם חל גם על מבחנים בהתאם לסעיף קטן (א), אולם לגבי מבחנים לסוגי משרות המצויים ביותר ממשרד אחד לא תחול חובת ההתייעצויות עם שרים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}.
{{ח:תת|(ג)}} מועמד למשרה כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פטור ממבחן אם נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המועמד שירת בעבר במדינה לאחר שעמד במבחן בהצלחה;
{{ח:תתת|(2)}} טרם חלפו חמש שנים מיום שסיים המועמד את שירותו הקודם במדינה;
{{ח:תתת|(3)}} המועמד מתקבל למשרה פנויה שהדרגה הצמודה לה היא 17 בדירוג המינהלי או דרגה מקבילה לה בדירוג הטכנאים או דרגות נמוכות מאלה;
{{ח:תתת|(4)}} המועמד מתקבל למשרה שתפקידיה מצויים בתחום הרחב של עיסוקיו בשירותו הקודם במדינה.

{{ח:סעיף|52א||תיקון: תשכ״ח־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53|משרות שלא בסולם הדרגות המינהלי|תיקון: תשכ״ו, תשכ״ח, תשע״ד}}
{{ח:ת}} מועמד למשרה שלא חלה עליה חובת המכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22 לחוק}} ואשר לה צמודה בתקן דרגה מסולם הדירוג המינהלי והמועמד יועסק בעבודת כפיים, יעמוד בבחינות או במבחנים אשר ייערכו על ידי המשרד בו נמצאת המשרה האמורה ושיש בהם, לדעת המשרד, כדי להוכיח את כשירותו למילוי המשרה.

{{ח:סעיף|54|פטור לבעלי השכלה או הכשרה}}
{{ח:ת}} מועמד למשרה שהוא בעל תעודה המעידה, לדעת נציב השירות, על השכלה או הכשרה הנדרשות בבחינה או במבחן, יהיה פטור מבחינה או ממבחן, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיפים 52}} {{ח:פנימי|סעיף 53|ו־53}}.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|54א|תחולה על עובד מדינה|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} הוראות כללים אלה החלות על מועמד, יחולו גם על מועמד שהוא עובד המדינה.

{{ח:סעיף|54ב|משלוח הודעות|תיקון: תשכ״ו־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה למשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, וכן הזמנה או הודעה לפי כללים אלה, יישלחו בכתב, בדרך מקוונת או בדרך אחרת, כפי שהורה נציב השירות.
{{ח:תת|(ב)}} הזמנה או הודעה לפי כללים אלה, תומצא אל כתובת הדואר האלקטרוני של הנמען, אם הנמען מסר את כתובת הדואר האלקטרוני שלו בטופס לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6 לכללים}}.
{{ח:תת|(ג)}} המצאה של הזמנה או הודעה, אשר נשלחה בדרך מקוונת בהתאם לכללים אלה, יראו אותה כהודעה או הזמנה שהומצאה במסירה אישית שבוצעה ביום ובשעה המצוינים באישור המערכת המקוונת, זולת אם הוכח אחרת.

{{ח:סעיף|55|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה היא כתום 30 יום מיום פרסומם ברשומות.

{{ח:סעיף|56|השם}}
{{ח:ת}} לכללים אלה ייקרא ”כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ״א–1961“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} חשיבה אנליטית

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} חשיבה מילולית

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} חשיבה לוגית

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} חשיבה כמותית (מספרית)

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} חשיבה טכנית: תפיסה מרחבית, הבנה טכנית

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} הבנת הוראות

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} זיכרון (ויזואלי, מילולי, מספרי)

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} ידע כללי

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת פרט 9}}
{{ח:ת}} יכולת ביטוי בכתב

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת פרט 10}}
{{ח:ת}} יכולת ביטוי בעל פה

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת פרט 11}}
{{ח:ת}} יכולת למידה

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת פרט 12}}
{{ח:ת}} גמישות מחשבתית

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת פרט 13}}
{{ח:ת}} חשיבה יצירתית

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת פרט 14}}
{{ח:ת}} ביטחון עצמי

{{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת פרט 15}}
{{ח:ת}} שאפתנות והישגיות

{{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת פרט 16}}
{{ח:ת}} עצמאות

{{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת פרט 17}}
{{ח:ת}} הסתגלות למסגרת וכללים

{{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת פרט 18}}
{{ח:ת}} נטיות מקצועיות

{{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת פרט 19}}
{{ח:ת}} בשלות ויציבות רגשית

{{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת פרט 20}}
{{ח:ת}} התמודדות עם שינויים

{{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת פרט 21}}
{{ח:ת}} התמודדות עם קשיים וכשלונות

{{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת פרט 22}}
{{ח:ת}} שליטה עצמית

{{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת פרט 23}}
{{ח:ת}} יכולת תפקוד בלחץ

{{ח:סעיף*|24||עוגן=תוספת פרט 24}}
{{ח:ת}} הבחנה בין עיקר לטפל, תכליתיות ברמה אסטרטגית

{{ח:סעיף*|25||עוגן=תוספת פרט 25}}
{{ח:ת}} סדר ושיטתיות בעבודה

{{ח:סעיף*|26||עוגן=תוספת פרט 26}}
{{ח:ת}} יעילות ואפקטיביות

{{ח:סעיף*|27||עוגן=תוספת פרט 27}}
{{ח:ת}} אנרגטיות ודינמיות

{{ח:סעיף*|28||עוגן=תוספת פרט 28}}
{{ח:ת}} יוזמה

{{ח:סעיף*|29||עוגן=תוספת פרט 29}}
{{ח:ת}} השקעה והתמדה

{{ח:סעיף*|30||עוגן=תוספת פרט 30}}
{{ח:ת}} אחריות ומשמעת עצמית

{{ח:סעיף*|31||עוגן=תוספת פרט 31}}
{{ח:ת}} דיוק ותשומת לב לפרטים

{{ח:סעיף*|32||עוגן=תוספת פרט 32}}
{{ח:ת}} מהירות וזריזות בעבודה

{{ח:סעיף*|33||עוגן=תוספת פרט 33}}
{{ח:ת}} קואורדינציה (יד־עין)

{{ח:סעיף*|34||עוגן=תוספת פרט 34}}
{{ח:ת}} משמעת וקבלת מרות

{{ח:סעיף*|35||עוגן=תוספת פרט 35}}
{{ח:ת}} יחסים בין־אישיים

{{ח:סעיף*|36||עוגן=תוספת פרט 36}}
{{ח:ת}} שיתוף פעולה בצוות

{{ח:סעיף*|37||עוגן=תוספת פרט 37}}
{{ח:ת}} השתלבות במסגרת

{{ח:סעיף*|38||עוגן=תוספת פרט 38}}
{{ח:ת}} שירותיות (אדיבות ומיומנות במתן שירות)

{{ח:סעיף*|39||עוגן=תוספת פרט 39}}
{{ח:ת}} כושר שכנוע וניהול משא ומתן

{{ח:סעיף*|40||עוגן=תוספת פרט 40}}
{{ח:ת}} פתיחות למשוב ולביקורת

{{ח:סעיף*|41||עוגן=תוספת פרט 41}}
{{ח:ת}} ראייה מערכתית

{{ח:סעיף*|42||עוגן=תוספת פרט 42}}
{{ח:ת}} קבלת החלטות ניהוליות

{{ח:סעיף*|43||עוגן=תוספת פרט 43}}
{{ח:ת}} תכנון וקביעת סדרי עדיפויות

{{ח:סעיף*|44||עוגן=תוספת פרט 44}}
{{ח:ת}} עצמאות בחשיבה

{{ח:סעיף*|45||עוגן=תוספת פרט 45}}
{{ח:ת}} הובלת תהליכים

{{ח:סעיף*|46||עוגן=תוספת פרט 46}}
{{ח:ת}} נוכחות, עוצמה אישית

{{ח:סעיף*|47||עוגן=תוספת פרט 47}}
{{ח:ת}} הפעלת כפיפים, שכנוע והנעה

{{ח:סעיף*|48||עוגן=תוספת פרט 48}}
{{ח:ת}} אסרטיביות וסמכותיות

{{ח:סעיף*|49||עוגן=תוספת פרט 49}}
{{ח:ת}} יושרה ואמינות

{{ח:סעיף*|50||עוגן=תוספת פרט 50}}
{{ח:ת}} ידע מקצועי

{{ח:סעיף*|51||עוגן=תוספת פרט 51}}
{{ח:ת}} ידיעת השפה העברית ושפות אחרות

{{ח:חתימות|כ״ד באדר תשכ״א (12 במרס 1961)}}
* '''יצחק מלמד'''&lt;br&gt;יושב ראש ועדת השירות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>pkevp9llvw9pqonbq6vh5tq9opi7897</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>457539</id>
    <revision>
      <id>1418581</id>
      <parentid>1354941</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:01:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418548]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="93710" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ״ב–2021}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2164883}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ב, 20|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611567.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים ציבורי כללי“ – כל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שהיקף ההתחשבנות הממוצע של כל אחד מהם במחיר ברוטו עם כלל קופות החולים בשנים 2018 ו־2019, עלה על 55 מיליון שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו (בחוק זה – בית חולים ממשלתי כללי);
{{ח:תתת|(2)}} בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים;
{{ח:תתת|(3)}} בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו (בחוק זה – בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית);
{{ח:תתת|(4)}} בית חולים כללי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(5)}} בית חולים כללי שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}}, כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בסיס ההתחשבנות“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בית חולים ציבורי כללי, למעט בית החולים אסותא אשדוד – ממוצע של סך העלויות של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2018 בניכוי המחיר ברוטו של השירותים הנתמכים שצרכה קופת החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2018, ובתוספת שיעור של 1.7%, ושל סך העלויות של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019 בניכוי המחיר ברוטו של השירותים הנתמכים שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019, והכול במחיר ברוטו לאותן שנים, כשהעלויות מעודכנות למחירי שנת 2021 לפי שיעורי העדכון לאותן שנים, בתוספת שיעור הקידום לשנת 2021;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בית החולים אסותא אשדוד – סך העלויות של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית החולים אסותא אשדוד בשנת 2019 בניכוי המחיר ברוטו של השירותים הנתמכים שצרכה קופת החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019, והכול במחיר ברוטו לאותה שנה, כשהעלויות מעודכנות למחירי שנת 2021 לפי שיעור העדכון לאותה שנה, בתוספת שיעור הקידום לשנת 2021;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת מינהל“ – הוראת מינהל שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה מבין עובדי משרדו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היקף ההתחשבנות“ – סך כל התשלומים שמשלמת קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי בעד שירותי בריאות, לרבות תשלום של קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה או בבעלות חברה בת שלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחת מחזור“ – הנחה בעבור שירותי בריאות שקופות החולים רוכשות בבתי החולים הממשלתיים הכלליים או בבתי החולים הכלליים שבבעלות רשות מקומית, שנקבעה בהוראת מינהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחת תעריף“ – הנחה בעבור שירות בריאות מסוים שקופת חולים רוכשת בבית חולים ציבורי כללי, מעבר להנחת מחזור ולכל הנחה אחרת שאינה בעבור שירות בריאות מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרש 2017“ – היחס בין סך צריכת שירותי הבריאות של קופות החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2017 ובין תקרת הצריכה ברוטו של קופות החולים בו לשנת 2017, ולגבי בית חולים שהיחס כאמור היה לגביו קטן מ־95% – 100%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרש 2019“ – היחס בין סך צריכת שירותי הבריאות של קופות החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019 ובין תקרת הצריכה ברוטו של קופות החולים בו לשנת 2019;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יסודות התקציב“ – {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח“ – {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר ברוטו“ – מחיר מלא בניכוי הנחת תעריף שניתנה בעבור אותו שירות בשנים 2017 עד 2019;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר מלא“ – מחירו המרבי של שירות בריאות, כפי שמופיע בתעריפון משרד הבריאות, ולעניין בית חולים ממשלתי כללי ובית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית – מחיר כאמור בניכוי הנחת מחזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטופל המיועד להעברה“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ומתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בהנשמה ממושכת ומאושפז בבית חולים ציבורי כללי יותר מ־30 ימים ברציפות, או שהוא מוגדר בהתאם להוראת מינהל כחולה סיעודי מורכב או תת־אקוטי או כחולה שיקומי גריאטרי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוחלט כי ניתן להעבירו מחוץ לבית החולים הציבורי הכללי בהתאם להוראת מינהל ובהתחשב בצורך בשמירה על הרצף הטיפולי;
{{ח:תתתת|(ג)}} קופת החולים לא הציעה מקום אחר להעברתו אליו, העומד בהוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, ובכלל זה בדרישות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 3|סעיף 3(ד) לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ולא מתקיימים בו התנאים האמורים בפסקה (1), אולם מתקיימים בו תנאים אחרים שקבעו השרים, באישור הוועדה, בצו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר המבוטחים המשוקלל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 17|בסעיף 17(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום מופחת“ – סכום המשתלם בעד צריכה שהיא מעבר לתקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צריכה“ או ”רכישה“, של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי – למעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה או בבעלות חברה בת שלה, ולמעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצפת צריכה ברוטו“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצפת צריכה נטו“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור העדכון“ – שיעור העדכון של מחיר יום אשפוז שקבעו השרים, בצו, לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הקידום לשנת 2021“ – שיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בית חולים ציבורי כללי, למעט בית החולים אסותא אשדוד –
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות – 2%;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור שירות דיפרנציאלי וכל שירות בריאות אחר – 2.72%;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בית החולים אסותא אשדוד –
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות – 3.1%;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור שירות דיפרנציאלי וכל שירות בריאות אחר – 3.8%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הקפיטציה“, של קופת חולים – שיעור חלקה של קופת חולים מתוך הסכום לחלוקה שקובע המוסד לביטוח לאומי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 18|ו־18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות אשפוז במחלקות פנימיות“ – שירותי אשפוז במחלקות שהקוד שלהם בתעריפון משרד הבריאות הוא: G00M1‏, G00M2‏, G00M3‏, G00M4‏, G00M5‏, G00M6, וכל קוד נוסף שהשרים קבעו, בהודעה ברשומות, שהוא שירות אשפוז במחלקות פנימיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בריאות“ – שירות בריאות מסוג שירות אשפוז במחלקות פנימיות, שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות דיפרנציאלי“ – שירות בריאות שנקבע לו מחיר פרטני הכולל את ביצוע הפעולה הרפואית, ימי האשפוז והשירותים הרפואיים האחרים הניתנים במסגרתו, כפי שפורסם בתעריפון משרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות נתמך“ – שירות בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי, בשנה מסוימת, שלגביו הגישה קופת החולים באותה שנה בקשה לקבלת כספי תמיכה במסגרת מבחני התמיכה לקיצור תורים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב}} ופורסמו על ידי משרד הבריאות, לשם תמיכה בהוצאות הניתוחים של קופות החולים המבצעות תכנית להסטת פעילות ממימון פרטי למימון ציבורי ולקיצור תורים, לשנות התקציב 2017 עד 2019;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בריאות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב}}, אף אם הוא פועל במסגרת בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת ריאלית“ – תוספת כמפורט להלן, לפי העניין, שתחולק בין בתי חולים ציבוריים כלליים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}:
{{ח:תתת|(1)}} בעבור שירות דיפרנציאלי – תוספת בהתאם לשיעור הגידול באוכלוסייה בשנה הקודמת לעומת השנה שלפניה, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|(2)}} בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות בכל אחת מהשנים 2022 עד 2024, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} נחתם בין בית החולים הציבורי הכללי לבין קופת החולים, עד יום 15 בפברואר באותה שנה, ובשנת 2022 – עד 15 ביוני, הסכם לאספקת שירות אשפוז ביתי על ידי בית החולים למבוטחי קופת החולים – 1%;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא נחתם הסכם כאמור בפסקת משנה (א) – 0%;
{{ח:תתת|(3)}} בעבור כל שירות בריאות אחר בכל אחת מהשנים 2022 עד 2024, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} נחתם בין בית החולים הציבורי הכללי לבין קופת החולים, עד יום 15 בפברואר באותה שנה, ובשנת 2022 – עד 15 ביוני, הסכם לאספקת שירות אשפוז ביתי על ידי בית החולים למבוטחי קופת החולים – 1.4%;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא נחתם הסכם כאמור בפסקת משנה (א) – 1.55%;
{{ח:תתת|(4)}} תוספת בשיעור של 0.2% שתיווסף לתוספת הריאלית לשנת 2024 לכל תוספת כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפון משרד הבריאות“ – רשימת תעריפי האשפוז והשירותים האמבולטוריים והדיפרנציאליים שמפרסם משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו, המשקפת את התעריפים כפי שמתעדכנים מזמן לזמן לפי צווים מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק הפיקוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת צריכה ברוטו“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לרבות תקרת צריכה ברוטו משותפת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיפים 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת צריכה נטו“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – שר הבריאות ושר האוצר.

{{ח:סעיף|2|חישוב תקרת צריכה ברוטו}}
{{ח:תת|(א)}} תקרת הצריכה ברוטו לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, תחושב כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2021 –
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין בית חולים ציבורי כללי, למעט בית החולים אסותא אשדוד – 99% מבסיס ההתחשבנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין בית החולים אסותא אשדוד – 99.3% מבסיס ההתחשבנות;
{{ח:תתת|(2)}} בשנים 2022 עד 2024 – תקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת לכל שנה, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ותוספת ריאלית.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} השרים או מי שהסמיכו לכך מבין עובדי משרדיהם, יחשבו את הפער הממוצע בין הפרש 2019 להפרש 2017 לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים (בסעיף זה – שיעור הגידול הממוצע) ואת הפער בין הפרש 2019 להפרש 2017 לכל בית חולים ציבורי כללי בנפרד (בסעיף זה – שיעור הגידול הפרטני).
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), עלה שיעור הגידול הפרטני לעניין בית חולים ציבורי כללי מסוים על שיעור הגידול הממוצע, יופחת מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2021 שתחושב לגבי אותו בית חולים, ההפרש החיובי, ככל שישנו, שבין שיעור הגידול הפרטני לשיעור הגידול הממוצע בתוספת 1.2% משיעור הגידול הממוצע.
{{ח:תת|(ג)}} לכל אחד מסוגי שירותי הבריאות יחושבו תקרות צריכה ברוטו לפי סעיף זה בנפרד.
{{ח:תת|(ד)}} בעבור צריכה שתחושב במחיר מלא של שירותי בריאות, בידי כל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי, העולה על תקרת הצריכה ברוטו, תשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי סכום מופחת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(א)(1)(ג) ו־(2)}}.

{{ח:סעיף|3|חישוב שונה לעניין שיעור הקידום לשנת 2021 והתוספת הריאלית}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרות ”שיעור הקידום לשנת 2021“}} {{ח:פנימי|סעיף 1|ו”תוספת ריאלית“}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ובסעיף 4}}, השרים רשאים לחשב, לגבי קופת חולים ובית חולים ציבורי כללי מסוימים, שיעור קידום לשנת 2021 ותוספת ריאלית השונים משיעור הקידום לשנת 2021 והתוספת הריאלית, לעניין שירות אשפוז במחלקות פנימיות, שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר, בהתחשב, בין השאר, באחד או יותר מהשיקולים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מכשירים רפואיים נוספים שאושרו לבית חולים על פי כל דין; לעניין זה, ”מכשיר רפואי“ – מכשיר רפואי שנקבע לגביו כי הרכישה או השימוש שלו טעון רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 65ב|סעיף 65ב(3) לפקודת בריאות העם}};
{{ח:תתת|(2)}} שינוי בשיעור הקפיטציה של קופות החולים;
{{ח:תתת|(3)}} שינוי במספר המבוטחים המשוקלל.
{{ח:תת|(ב)}} החישוב כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה באופן שסך שיעור הקידום לשנת 2021 או סך התוספת הריאלית לתקרות הצריכה ברוטו לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים וקופות החולים בשנה מסוימת, לפי העניין, לא ישתנה בשל השינוי האמור באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|4|חלוקת התוספת הריאלית}}
{{ח:תת|(א)}} לשם חישוב תקרות הצריכה ברוטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} לעניין כל בית חולים ציבורי כללי, תחולק התוספת הריאלית בעבור שירות דיפרנציאלי ובעבור שירות בריאות אחר, בין כל בתי החולים הציבוריים הכלליים, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחצית מסך התוספת הריאלית לשנה מסוימת תחולק בהתאם לתכנית המיטות הרב־שנתית, כך ש־70% מאותה מחצית יחולקו בעד מיטות האשפוז שהוקצו במסגרת התכנית ו־30% מאותה המחצית יחולקו בעד מיטות האשפוז שניתן לגביהן אישור לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}} ונפתחו בפועל; בסעיף זה, ”תכנית המיטות הרב־שנתית“ – התכנית לתוספת מיטות אשפוז כללי לשנים 2017 עד 2022, שפורסמה באתר האינטרנט של משרד הבריאות, וכל תכנית עתידית להקצאת מיטות שתוסכם על השרים ותפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
{{ח:תתת|(2)}} מחצית מסך התוספת הריאלית לשנה מסוימת תחולק בין בתי החולים הציבוריים הכלליים בהתאם לחלקה היחסי של תקרת הצריכה ברוטו של כל בית חולים ציבורי כללי מסך תקרות הצריכה ברוטו של כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים.
{{ח:תת|(ב)}} לשם חישוב תקרות הצריכה ברוטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} לעניין כל בית חולים ציבורי כללי, תחולק התוספת הריאלית בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות בין בתי החולים הציבוריים הכלליים, בהתחשב בתכנית המיטות הרב־שנתית, או בשיקולים נוספים שקבעו השרים באישור הוועדה.

{{ח:סעיף|5|תקרת צריכה נטו}}
{{ח:ת}} תקרת הצריכה נטו לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, תהיה 80% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה.

{{ח:סעיף|6|חישוב רצפת צריכה ברוטו}}
{{ח:תת|(א)}} רצפת הצריכה ברוטו לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, תחושב כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בעבור שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר –
{{ח:תתתת|(א)}} בשנת 2021 – 95% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשנת 2022 – רצפת הצריכה ברוטו בשנת 2021, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ובתוספת שיעור של 1%;
{{ח:תתתת|(ג)}} בשנים 2023 ו־2024 – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתתת|(1)}} אם ההיקף הממוצע של שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנים 2021 ו־2022 היה עד 92% מתקרת הצריכה ברוטו הממוצעת לאותן שנים – 92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2023, ולעניין שנת 2024 – בתוספת שיעור העדכון ובתוספת שיעור של 1%;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם ההיקף הממוצע של שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנים 2021 ו־2022 היה גבוה מ־92% ולא עלה על 95% מתקרת הצריכה ברוטו הממוצעת לאותן שנים – מכפלת שיעור הצריכה הממוצע בתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2022, או רצפת הצריכה ברוטו כאמור בפסקה (3), לפי הנמוך מביניהן;
{{ח:תתתתת|(3)}} אם ההיקף הממוצע של שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנים 2021 ו־2022 היה גבוה מ־95% מתקרת הצריכה ברוטו הממוצעת לאותן שנים – רצפת הצריכה ברוטו בשנת 2022, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ובתוספת שיעור של 1% לכל שנה;
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור בפסקאות משנה (א) עד (ג), השרים רשאים לקבוע לקופת חולים מסוימת בבית חולים ציבורי כללי מסוים, רצפת צריכה ברוטו בשיעור נמוך יותר מהאמור באותן פסקאות משנה, שאינו פחות מ־90% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} היחס בין היקף ההתחשבנות של קופת החולים לאותו בית חולים ובין היקף ההתחשבנות של כל קופות החולים לאותו בית חולים בשנה הקודמת אינו עולה על 12%;
{{ח:תתתתת|(2)}} חלקה של קופת החולים במספר המבוטחים המשוקלל אינו עולה על 20%;
{{ח:תתת|(2)}} בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות –
{{ח:תתתת|(א)}} בשנת 2021 – 95% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשנים 2022 עד 2024 – 100% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} בעבור צריכה שתחושב במחיר מלא של שירותי בריאות, בידי כל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי, שאינה עולה על היקף הצריכה של שירותי בריאות המחושב כרצפת הצריכה ברוטו לפי סעיף זה, תשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי את רצפת הצריכה נטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(א)(1)(א)}}.

{{ח:סעיף|7|רצפת צריכה נטו}}
{{ח:ת}} רצפת הצריכה נטו לכל אחת מקופות החולים בכל אחד מבתי החולים הציבוריים הכלליים, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, תהיה 80% מרצפת הצריכה ברוטו לאותה שנה.

{{ח:סעיף|8|הגדלת תקרת הצריכה או רצפת הצריכה, בשל הגדלת עלות סל שירותי הבריאות או בשל הפחתת מחירי שירותים רפואיים}}
{{ח:תת|(א)}} החליטה הממשלה על ביצוע הגדלת עלות סל שירותי הבריאות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, רשאים השרים, בצו, לקבוע תקרת צריכה ברוטו הגבוהה מהתקרה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, או להגדיל את תקרת הצריכה נטו ביחס לתקרת הצריכה ברוטו או את רצפת הצריכה נטו ביחס לרצפת הצריכה ברוטו, ובלבד שסך תוספת ההוצאה לקופות החולים בשל הקביעה או ההגדלה כאמור יהיה שווה לסכום שהתווסף לסל שירותי הבריאות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרות ורצפות)|צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרת הצריכה או רצפת הצריכה בשל הגדלת עלות סל שירותי הבריאות), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הופחתו מחירי שירותים רפואיים כפי שהם מפורסמים בתעריפון משרד הבריאות, רשאים השרים, בצו, להגדיל את תקרת הצריכה נטו ביחס לתקרת הצריכה ברוטו, או את רצפת הצריכה נטו ביחס לרצפת הצריכה ברוטו, ובלבד שסך תוספת ההוצאה לקופות החולים בשל הגדלת תקרת הצריכה נטו או רצפת הצריכה נטו כאמור יהיה שווה לסך העלות שנחסכה לקופות החולים בשל הפחתת המחירים.

{{ח:סעיף|9|תשלום חודשי קבוע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב}}, ובלי לגרוע מסמכות משרד הבריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|הסעיף האמור}}, החל משנת 2022 יעביר המוסד לביטוח לאומי לכל בית חולים ציבורי כללי, תשלום חודשי קבוע כפי שהודיעו לו השרים לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – תשלום חודשי קבוע), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממשלה החליטה על העברת סכום למוסד לביטוח לאומי כנגד הפחתה מקבילה בתקצוב הישיר לבתי החולים הממשלתיים הכלליים ובכספי התמיכה המועברים לבתי החולים הציבוריים הכלליים שאינם ממשלתיים;
{{ח:תתת|(2)}} סך התשלומים החודשיים הקבועים לשנה לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים (בסעיף זה – התשלום החודשי הכולל) הועבר על ידי משרד הבריאות למוסד לביטוח לאומי, בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים הציבוריים הכלליים;
{{ח:תתת|(3)}} נקבעו תקנות לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ב)}} סך התשלום החודשי הכולל שישולם בשנת 2022 על ידי המוסד לביטוח לאומי, יהיה שווה לסכום שהועבר למוסד לביטוח לאומי כאמור בסעיף קטן (א)(2), בניכוי הוצאות המוסד כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} הסך החודשי הכולל יעודכן מדי שנה בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (ו)(1)(ג).
{{ח:תת|(ד)}} החל משנת 2021, השרים יודיעו למוסד לביטוח לאומי ולכל בית חולים ציבורי כללי, עד יום 15 בדצמבר בכל שנה, מהו סכום התשלום החודשי הקבוע שעל המוסד לביטוח לאומי להעביר לכל בית חולים ציבורי כללי, לפי העניין, בשנה העוקבת לאותה שנה, לפי חישוב שנערך בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (ו)(1)(א); השרים יפרסמו, בכל שנה, הודעה ברשומות בדבר סכומי התשלום החודשי הקבוע שהודיעו עליהם כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} המוסד לביטוח לאומי יעביר את התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים הציבוריים הכלליים עד יום ה־15 בכל חודש, לאותו חודש.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} שר האוצר, בהסכמת שר הבריאות, יקבע תקנות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כללים ואמות מידה שוויוניים לחישוב התשלום החודשי הקבוע, בשים לב, בין היתר, למספר המיטות שבית החולים הציבורי הכללי מפעיל וניתן לגביהן אישור לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}}, לפעילות ההכשרות של כוח אדם רפואי וסיעודי שמבצע בית החולים, להפעלת תשתיות חירום על ידי בית החולים, לסוגי השירותים הרפואיים הניתנים בבית החולים, לרבות פעילות מיילדותית ושירותי רפואה פרטיים, לגודל בית החולים ומיקומו הגאוגרפי, לשיוכו של בית החולים לרשת המפעילה בתי חולים נוספים, ולשיוכו של בית חולים לקופת חולים;
{{ח:תתתת|(ב)}} המקרים שבהם ניתן לקזז את התשלום החודשי הקבוע כנגד תשלומים המשולמים לבית חולים ציבורי כללי על ידי המדינה ואופן ביצוע הקיזוז;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות בדבר עדכון הסך החודשי הכולל, בהתאם למדד שייקבע בתקנות;
{{ח:תתתת|(ד)}} כללים בעניין פיקוח ובקרה תקציביים על בתי החולים הציבוריים הכלליים ודיווחים שיידרשו בתי החולים הציבוריים הכלליים להגיש;
{{ח:תתתת|(ה)}} הגבלות ואמצעי איזון שיוטלו על בית חולים ציבורי כללי בעניינים המפורטים להלן, לשם שמירה על האיזון התקציבי שלו, אם הוא חורג מתקציבו בשיעור שייקבע בתקנות לגבי כל הגבלה ואמצעי איזון; ההגבלות ואמצעי האיזון יחולו כל עוד החריגה התקציבית לא תוקנה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מינוי חשב מלווה לבית החולים;
{{ח:תתתתת|(2)}} הגבלת הוצאות הפיתוח של בית החולים;
{{ח:תתתתת|(3)}} בלי לגרוע מההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#פרק ד|פרק ד׳ לחוק יסודות התקציב}} – הגבלת הגידול בהוצאות השכר המשולם בבית החולים;
{{ח:תתתתת|(4)}} הגבלת קליטת כוח אדם בבית החולים;
{{ח:תתתתת|(5)}} העלאת התקורות המשולמות לבית החולים מחברה בת שלו או מתאגיד בריאות;
{{ח:תתתתת|(6)}} העלאת התקורות המשולמות לבית החולים מפעילות שירותי רפואה פרטית;
{{ח:תתתת|(ו)}} אופן החלת כללים והגבלות כאמור בפסקאות משנה (ד) ו־(ה) על חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות ועל קופת חולים שבבעלותה הישירה או העקיפה בית חולים ציבורי כללי.
{{ח:תתת|(2)}} השרים רשאים לקבוע כי אחת לשנה יחולק לבתי החולים הציבוריים הכלליים, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, תשלום נוסף בסכום שיקבעו, על פי מדדי איכות רפואיים בתחומים שיקבעו בתקנות, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים קטנים (א), (ב), (ד) ו־(ה), בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(3)}} תקנות ראשונות לפי פסקה (1) יותקנו עד יום י״א בטבת התשפ״ב (15 בדצמבר 2021), ובלבד שיונחו על שולחן הוועדה עד יום ג׳ בטבת התשפ״ב (7 בדצמבר 2021).

{{ח:סעיף|10|הודעה על תקרת צריכה ברוטו ורצפת צריכה ברוטו}}
{{ח:ת}} השרים, או מי שהסמיכו לכך מבין עובדי משרדיהם, יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים –
{{ח:תת|(1)}} עד יום כ״ז בכסלו התשפ״ב (1 בדצמבר 2021) – מהי תקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות לשנת 2021;
{{ח:תת|(2)}} עד יום 1 במרס של כל אחת מהשנים 2022 עד 2024 – מהי תקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות לאותה שנה;
{{ח:תת|(3)}} עד יום י״ד באב התשפ״ג (1 באוגוסט 2023) – מהי רצפת הצריכה ברוטו המעודכנת שנקבעה להם לשנים 2023 ו־2024 בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(1)(ג)}}.

{{ח:סעיף|11|תקרת צריכה ברוטו משותפת לבתי חולים ציבוריים כלליים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, השרים רשאים להודיע, אחרי שנתנו לקופות החולים ולבתי החולים הציבוריים הכלליים, הנוגעים בדבר, הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי לגבי קופת חולים אחת או יותר תחול תקרת צריכה ברוטו משותפת לשני בתי חולים ציבוריים כלליים שונים או יותר, שהמרחק הגאוגרפי ביניהם לא עולה על 20 קילומטר, ובלבד שבתי חולים אלה הסכימו לכך ומתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם בתי חולים ממשלתיים כלליים;
{{ח:תתת|(2)}} הם בתי חולים ציבוריים כלליים שבבעלות אותה קופת חולים.
{{ח:תת|(ב)}} השרים ישקלו לעניין סעיף קטן (א), בין השאר, את ההשפעה על שירותי הבריאות לתושבים באזור הגאוגרפי שבו מצויים בתי החולים, ואת ההשפעה על משך ההמתנה לקביעת תורים.
{{ח:תת|(ג)}} הודעת השרים לפי סעיף קטן (א) תימסר לקופות החולים ולבתי החולים הציבוריים הכלליים הנוגעים בדבר עד יום 15 בדצמבר, והיא תחול החל מהשנה העוקבת למועד מסירת ההודעה; הודעה כאמור תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|12|תקרת צריכה ברוטו משותפת לקופות חולים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, השרים, אחרי שנתנו לקופות החולים הנוגעות בדבר הזדמנות לטעון את טענותיהן, רשאים להודיע כי תחול תקרת צריכה ברוטו משותפת לשתי קופות חולים בבית חולים ציבורי כללי שבנפה מסוימת, ובלבד שמתקיימים בהן כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלקה של כל אחת מקופות החולים במספר המבוטחים המשוקלל באותה נפה אינו עולה על 12%;
{{ח:תתת|(2)}} חלקה של כל אחת מקופות החולים במספר המבוטחים המשוקלל אינו עולה על 20%.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”נפה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת בריאות העם}}.

{{ח:סעיף|13|הפחתת תקרת הצריכה ברוטו בשל הסכם לרכישת שירות חלופת אשפוז בבית המטופל}}
{{ח:ת}} הגיעו בית חולים ציבורי כללי וקופת חולים להסכם ביניהם לרכישת שירות חלופת אשפוז בבית המטופל, כנגד הפחתת התשלום בעד שירות אשפוז במחלקות פנימיות, רשאים השרים לחשב להם תקרת צריכה ברוטו לשירות אשפוז במחלקות פנימיות, הנמוכה מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לבית החולים ולקופת החולים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}; לעניין זה, ”שירות חלופת אשפוז בבית המטופל“ – שירות טיפול רפואי בבית המטופל, כתחליף לאשפוז בבית חולים ציבורי כללי.

{{ח:סעיף|14|תשלום בעד שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים תשלם בעבור שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר שרכשה בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם קופת החולים רכשה שירותים דיפרנציאליים ושירותי בריאות אחרים עד לרצפת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה שנה, אלא אם כן ראו השרים שבית החולים הציבורי הכללי לא הסכים לספק לקופת החולים, באותה שנה, על פי בקשתה, שירותי בריאות הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל שלהם לשירותים דיפרנציאליים ולשירותי בריאות אחרים שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת;
{{ח:תתת|(2)}} אם קופת החולים רכשה שירותים דיפרנציאליים ושירותי בריאות אחרים מעבר לרצפת הצריכה ברוטו ועד לתקרת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה שנה בתוספת של לא יותר מ־80% מהמחיר המלא בעבור שירותים דיפרנציאליים ושירותי בריאות אחרים שנרכשו מעבר לרצפת הצריכה ברוטו;
{{ח:תתת|(3)}} אם קופת החולים רכשה שירותים דיפרנציאליים ושירותי בריאות אחרים מעבר לתקרת הצריכה ברוטו – תקרת הצריכה נטו בתוספת סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – לא יותר מ־55% מהמחיר המלא של השירות;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור רכישת שירות בריאות אחר, מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – לא יותר מ־30% מהמחיר המלא של השירות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רכשה קופת חולים מבית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024 –
{{ח:תתת|(1)}} שירותים דיפרנציאליים בסכום הנמוך מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירותים אלה, ייווסף ההפרש שבין הרכישה בפועל ובין תקרת הצריכה ברוטו, של שירותים אלה, לתקרת הצריכה ברוטו של שירות בריאות אחר;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי בריאות אחרים בסכום הנמוך מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירותים אלה, ייווסף ההפרש שבין הרכישה בפועל ובין תקרת הצריכה ברוטו, של שירותים אלה, לתקרת הצריכה ברוטו של שירות דיפרנציאלי.

{{ח:סעיף|15|תשלום בעד שירות אשפוז במחלקות פנימיות}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים תשלם בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות בבית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2021 – סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם קופת החולים רכשה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות עד לרצפת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה שנה, אלא אם כן ראו השרים שבית החולים הציבורי הכללי לא הסכים לספק לקופת החולים, באותה שנה, על פי בקשתה, שירותי אשפוז במחלקות פנימיות הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל שלהם לשירותי אשפוז במחלקות פנימיות שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם קופת החולים רכשה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לרצפת הצריכה ברוטו ועד לתקרת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה שנה בתוספת לא יותר מ־80% מהמחיר המלא בעבור שירותי אשפוז במחלקות פנימיות שנרכשו מעבר לרצפת הצריכה ברוטו;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם קופת החולים רכשה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו – תקרת הצריכה נטו בתוספת סכום מופחת של לא יותר מ־20% מהמחיר המלא של השירות;
{{ח:תתת|(2)}} בשנים 2022 עד 2024 – היחס שבין מספר ימי האשפוז שצרכה קופת חולים במחלקות הפנימיות באותו בית חולים לסך ימי האשפוז שצרכו כלל קופות החולים במחלקות הפנימיות באותו בית חולים, בשנה הקודמת לכל שנה, ולגבי שנת 2022 – בשנת 2019, כשהוא מוכפל בסך תקרות הצריכה נטו לשירות אשפוז במחלקות פנימיות של כל קופות החולים באותו בית חולים בשנת 2021, ובתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ותוספת ריאלית.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נוסף על הסכומים המפורטים בסעיף קטן (א), בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, ישלמו כלל קופות החולים לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים סכום של 90 מיליון שקלים חדשים בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות (בחוק זה – תוספת התשלום למחלקות הפנימיות), ובשנת 2022, ישלמו כלל קופות החולים כאמור סכום נוסף של 20 מיליון שקלים חדשים ויראו אותו לעניין שנה זו כחלק מתוספת התשלום למחלקות הפנימיות.
{{ח:תתת|(2)}} תוספת התשלום למחלקות הפנימיות תחולק בין בתי החולים הציבוריים הכלליים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בשנת 2021 – באופן שוויוני בין כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, בהתאם למספר מיטות האשפוז במחלקות הפנימיות בכל בית חולים, שניתן לגביהן אישור לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}}, לשם שיפור התשתיות במחלקות אלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשנים 2022 עד 2024 – בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות בבתי חולים ציבוריים כלליים שנקבע לפי פסקה (3) (בסעיף קטן זה – מדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות), שעליהם יודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות לבתי החולים הציבוריים הכלליים, עד יום 31 במרס בכל שנה, לגבי השנה הקודמת; ואולם –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם עד המועד האמור המנהל הכללי של משרד הבריאות לא הודיע לבתי החולים הציבוריים הכלליים על ציוני המדד, ישלמו כלל קופות החולים לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, על אף האמור בפסקה (1), 70% מתוספת התשלום למחלקות הפנימיות, שתחולק בין בתי החולים בהתאם להוראות פסקת משנה (א);
{{ח:תתתתת|(2)}} אם עד המועד האמור המנהל הכללי של משרד הבריאות לא פרסם הצעה למדד כאמור בפסקה (3)(א) או לא קבע מדד כאמור בפסקה (3)(ב), ישלמו כלל קופות החולים כאמור 100% מתוספת התשלום למחלקות הפנימיות, שתחולק בין בתי החולים בהתאם להוראות פסקת משנה (א).
{{ח:תתת|(3)|(א)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות, בהסכמת הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות עד יום י״א בטבת התשפ״ב (15 בדצמבר 2021), הצעה לקביעת מדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות; הודעה על ההצעה לקביעת המדד תישלח לבתי החולים הציבוריים הכלליים.
{{ח:תתתת|(ב)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות, בהסכמת הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ולאחר שנתן לבתי החולים הציבוריים הכלליים הזדמנות לטעון את טענותיהם, יקבע את המדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות בהתאם לעקרונות המפורטים בפסקת משנה (ג), ויפרסמו בהוראת מינהל, באתר האינטרנט של משרד הבריאות, עד יום י״ד באדר א׳ התשפ״ב (15 בפברואר 2022).
{{ח:תתתת|(ג)}} המדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות יכלול מדדים שונים שלפיהם יימדדו וידורגו המחלקות הפנימיות של כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, ויתבסס על עקרונות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מחצית מהמדד יורכב ממדדים קליניים שיורה עליהם המנהל הכללי של משרד הבריאות;
{{ח:תתתתת|(2)}} מחצית מהמדד יורכב ממדדים של איכות השירות שיורו עליהם המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תתתת|(ד)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים להחליט על תמהיל אחר של מדדים מהתמהיל כמפורט בפסקאות משנה (ג)(1) ו־(2).
{{ח:תתת|(4)}} השרים או מי שהסמיכו לכך מבין עובדי משרדיהם, יודיעו לכל קופת חולים מהו סכום התשלום, מתוך תוספת התשלום למחלקות הפנימיות, שעליה להעביר לכל בית חולים ציבורי כללי, בכל שנה, ובלבד שסך התשלום שעל כל קופת חולים להעביר לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, מתוך תוספת התשלום למחלקות הפנימיות, לא יעלה על שיעור הקפיטציה של קופת החולים; קופת החולים תעביר לבתי החולים הציבוריים הכלליים את סכום התשלום כאמור לא יאוחר מ־60 ימים מהמועד שבו קיבלה את ההודעה האמורה.

{{ח:סעיף|16|מועד התשלום בעד צריכת שירותי בריאות}}
{{ח:תת|(א)}} קופת חולים תעביר לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר מ־60 ימים מיום 1 בחודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת חיוב חודשית, את הסכום הגבוה מבין הסכומים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} 8.33% מרצפת הצריכה נטו לאותה שנה שנקבעה לקופת החולים באותו בית חולים ציבורי כללי, אלא אם כן קיבלה קופת החולים אישור מהשרים או מעובדי משרדיהם שהוסמכו לכך, שלא להעביר את הסכום האמור בשל כך שבית החולים לא הסכים לספק לקופת החולים שירותי בריאות הדומים לשירותי הבריאות שסיפק לה בשנה הקודמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}};
{{ח:תתת|(2)}} הסכום שאינו שנוי במחלוקת בהודעת החיוב;
{{ח:תתת|(3)}} 97% מהסכום נטו הנדרש על פי הודעת החיוב לעניין שירותי הבריאות המובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו ושירותי רפואה דחופה (מיון), אלא אם כן ערערה קופת החולים על הודעת החיוב, בהתאם למנגנון בירור לפי הוראת מינהל שפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות באתר האינטרנט של משרד הבריאות, ובית החולים לא השיב לערעור זה בהתאם להוראת המינהל כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא העבירה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי את סכום התשלום הנדרש לפי סעיף קטן (א), או את סכום התשלום בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב)(4)}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על סכום שלא הועבר כאמור תתווסף ריבית החשב הכללי עד מועד העברתו בפועל לבית החולים הציבורי הכללי;
{{ח:תתת|(2)}} השרים, לאחר שנתנו לקופת החולים ולבית החולים הזדמנות לטעון את טענותיהם, רשאים לבצע קיזוז של הסכום שלא הועבר כאמור, ממקורות המימון של שירותי הבריאות כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 13|בסעיף 13(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} ומכספי התמיכה המועברים לקופת החולים לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב}}, ולהעבירו לבית החולים הציבורי הכללי.
{{ח:תת|(ג)}} סכומים עודפים ששילמה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי בשל הוראות סעיף קטן (א) או סכומים שהיה על קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי ולא שולמו בשל הוראות הסעיף הקטן האמור, יוחזרו או ישולמו, לפי העניין, בתוספת ריבית החשב הכללי, בתוך 30 ימים מתום הליך הבירור לפי הוראת המינהל האמורה בסעיף קטן (א)(3).
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מחובת קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי כל תשלום אחר שבו היא חייבת.

{{ח:סעיף|17|מטופל המיועד להעברה}}
{{ח:תת|(א)}} השרים רשאים לקבוע, בצו, כי קופת חולים תשלם לבית חולים ציבורי כללי מחיר מלא בעבור שירות אשפוז של מטופל המיועד להעברה, החל מהמועד שיקבעו השרים לעניין זה ובהתאם לתנאים ולכללים שיקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום כ״ט באדר ב׳ התשפ״ב (1 באפריל 2022) עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), קופת חולים תשלם 75% מהמחיר המלא בעבור שירות אשפוז של מטופל המיועד להעברה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) ועד מועד תחילתו של צו לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|צו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה)#סעיף 1|סעיף 1 לצו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה), התשע״ד–2014}}, ויראו אותו כאילו ניתן לפי הוראות חוק זה לגבי השנים 2023 ו־2024.

{{ח:סעיף|18|תשלום בעד שירותי רפואה דחופה (מיון)}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)(7)}}, בעד שירותי רפואה דחופה (מיון), תשלם קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי סכום שלא יעלה על 81.5% מהמחיר המלא של שירותים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} השרים רשאים, בצו, להגדיל את השיעור האמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|19|תשלום בעד שירותי רפואה פרטית}}
{{ח:ת}} השרים רשאים, באישור הוועדה, לקבוע, בצו, הסדר אחר מהקבוע בחוק זה להתחשבנות בעד צריכת שירותי בריאות בידי קופות החולים בבתי החולים הציבוריים הכלליים במסגרת שירותי רפואה פרטית, לרבות קביעת שיעורים שונים לתקרות צריכה ברוטו, לתקרות צריכה נטו, לרצפות צריכה ברוטו, לרצפות צריכה נטו, לתוספת הריאלית ולסכום המופחת, וכן קביעת תנאי תשלום שונים; קבעו השרים הסדר אחר בצו כאמור, תחול קביעתם החל מהשנה העוקבת לשנה שבה קבעו כאמור.

{{ח:סעיף|20|הסכם בין קופת חולים לבית חולים בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בחוק זה, בית חולים ציבורי כללי וקופת חולים רשאים לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי בריאות בבית החולים (בסעיף זה – ההסכם), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההסכם יקבע כי בבית החולים יינתנו לחברי קופת החולים שירותים ברמה נאותה ובאיכות וזמינות כמתחייב מהוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(2)}} ההסכם יקבע כי אם יחול גידול בסך היקף צריכת שירותי הבריאות של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסכם, לעומת תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לאותה שנה, בשיעור העולה על 6%, תיערך ההתחשבנות ביניהם בשנה שלאחר מכן, לפי הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת ההסכם לא תהיה מעבר ליום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024);
{{ח:תתת|(4)}} במסגרת ההסכם בית החולים יהיה רשאי לתת לקופת החולים הנחות על תעריף של שירותי בריאות המהווים לא יותר ממחצית ממחזור ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים; לעניין זה, ”מחזור ההתחשבנות“ – סך ההיקף הכספי של שירותי הבריאות שמובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו, שרוכשת קופת החולים מבית החולים;
{{ח:תתת|(5)}} ההסכם יקבע כי סך התשלום שקופת החולים תשלם לבית החולים בעד רכישת שירותי בריאות, בכל שנה, לא יפחת מרצפת הצריכה נטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(א)(1)(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} ההסכם יכלול את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18}} ולא יתנה על ההוראות האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} העתק מהסכם שנערך כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לשרים או למי שהסמיכו לכך מבין עובדי משרדיהם, לא יאוחר מתום שישה חודשים מהמועד שבו קיבלו בית החולים וקופת החולים הודעה על תקרות הצריכה ברוטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(1) או (2)}}, לעניין השנה שבה נחתם ההסכם.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות אותו סעיף קטן, יודיעו על כך לקופת החולים ולבית החולים בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם כולו מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים לבטל הסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.

{{ח:סעיף|21|התחשבנות בין בית חולים לתאגיד}}
{{ח:ת}} בריאות בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, שבמסגרתו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף החשבונות שבעבורם משולם סכום מופחת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(א)(1)(ג) ו־(2)}} שייוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל־48.67% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור; השרים רשאים לקבוע, בצו, לגבי בית חולים כאמור ולגבי תאגיד בריאות הפועל בתחומו, לכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, שיעור אחר מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור, לאחר שנתנו לבית החולים ולתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיהם.

{{ח:סעיף|22|אי־&lt;wbr&gt;תחולה על שירותי בריאות מסוימים}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} שירות בריאות הניתן לנפגע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}};
{{ח:תתת|(2)}} שירות בריאות הניתן לקטין שאינו תושב, לפי הסכם בין המדינה לקופת חולים או לפי כל הסדר משפטי אחר; לעניין זה, ”תושב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(3)}} שירות בריאות הניתן לעובד זר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}, הכלול במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|החוק האמור}}, אך למעט שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}};
{{ח:תתת|(4)}} שירות בריאות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לצבא הגנה לישראל; לעניין זה, ”חייל“ – חייל בשירות חובה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(5)}} שירות בריאות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים לגוף אחר האחראי למתן השירות למטופל, על פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח;
{{ח:תתת|(6)}} שירות משירותי בריאות הנפש המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2 חלק 1 פרט 22א|בפרט 22א {{ח:הערה|לחלק הראשון}} לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(7)}} שירותי רפואה דחופה (מיון), בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18}};
{{ח:תתת|(8)}} שירות בריאות נוסף שקבעו השרים {{ח:חיצוני|צו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות)|בצו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות), התשע״ג–2013}};
{{ח:תתת|(9)}} שירות בריאות המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:תתת|(10)}} שירות אשפוז במחלקת קורונה שהקוד שלו בתעריפון משרד הבריאות הוא GOC19, וכל קוד נוסף שהשרים קבעו, בהודעה ברשומות, שהוא שירות אשפוז במחלקת קורונה;
{{ח:תתת|(11)}} שירות בדיקת נגיף קורונה שהקוד שלו בתעריפון משרד הבריאות הוא L7172, וכל קוד נוסף שהשרים קבעו, בהודעה ברשומות, שהוא שירות בדיקת נגיף קורונה;
{{ח:תתת|(12)}} שירות בריאות הניתן לאדם שאינו מבוטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}};
{{ח:תתת|(13)}} שירות בדיקת מעבדה המבוצעת בדגימה שנדגמה בקופת החולים ונשלחה על ידה לבית החולים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים רשאים לקבוע, בצו, שיעורי תשלום הנמוכים מהמחיר המלא בעבור שירותים כאמור באותו סעיף קטן שהם פעולות ניתוחיות בעלות מאפיינים מיוחדים.
{{ח:תת|(ג)}} השרים רשאים, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:סעיף|23|סייג לתחולת {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הפיקוח}}}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק הפיקוח}}.

{{ח:סעיף|24|דיווח לוועדה}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות, או מי מטעמו, ידווח לוועדה על תכנית המיטות הרב־שנתית בבתי החולים הציבוריים הכלליים ועל תכנית המיטות הרב־שנתית בבתי החולים הפסיכיאטריים, בתוך 30 ימים ממועד פרסום תכנית כאמור באתר האינטרנט של משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} השרים ידווחו לוועדה עד 30 בנובמבר בכל שנה על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך התשלום החודשי הקבוע ששולם לכל בית חולים ציבורי כללי באותה שנה, תוך פירוט רכיבי התשלום בהתאם לרכיבים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ו)}};
{{ח:תתת|(2)}} המגבלות ואמצעי האיזון שהוטלו באותה שנה על בתי חולים ציבוריים כלליים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ו)(1)(ה)}};
{{ח:תתת|(3)}} בשנת 2022 יכלול הדיווח גם השוואה של הסכומים ששולמו בשנה זו בתקצוב ישיר או בכספי תמיכה לכל בית חולים ציבורי כללי לפני תחילתו של חוק זה, לעומת הסכומים ששולמו לו באותה שנה כתשלום חודשי קבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.

{{ח:סעיף|25|הוראות מיוחדות לעניין תשלום בעד שירותי בריאות בשל השלכות נגיף הקורונה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22(א)(10)}} –
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2021 – יופחת מהתשלום של קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי בעד שירות אשפוז במחלקת קורונה סכום השווה ל־80% מסכום ההפרש החיובי שבין רצפת הצריכה ברוטו בעבור כלל שירותי הבריאות ובין היקף הפעילות של שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי באותה השנה, למעט שירותי בריאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)(7) ו־(10)}}, ובלבד שהיקף הפעילות כאמור היה נמוך מרצפת הצריכה ברוטו כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בכל אחת מהשנים 2022 עד 2024, יופחת מהתשלום של קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי בעד שירות אשפוז במחלקת קורונה, סכום השווה ל־80% מסכום ההפרש החיובי שבין תקרת הצריכה ברוטו בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות, ובין היקף הפעילות של שירות אשפוז במחלקות הפנימיות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי באותה השנה, למעט שירותי בריאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)(7) ו־(10)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”היקף הפעילות“ – סכום השווה למכפלת שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה מסוימת, במחירם ברוטו.

{{ח:סעיף|26|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.}}

{{ח:סעיף|27|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבריאות רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת דיווח של בתי החולים הציבוריים הכלליים למשרד הבריאות ולמשרד האוצר, בכל עניין הנוגע לעלויות מתן שירותי הבריאות.

{{ח:סעיף|28|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה ביום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) והוראותיו, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, יחולו על שירותי בריאות שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), אולם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ימשיכו לחול גם לאחר המועד האמור.
{{ח:תת|(ב)}} השרים, באישור הוועדה, רשאים להאריך, בצו, את המועד האמור בסעיף קטן (א) בשנה נוספת, ובלבד שצו כאמור יובא לאישור הוועדה עד יום כ״ד באייר התשפ״ד (1 ביוני 2024), בצירוף נתונים ומידע על ביצוע ההתחשבנות לפי חוק זה עד אותו מועד.
{{ח:תת|(ג)}} הוארך המועד לפי סעיף קטן (ב), יחולו הוראות חוק זה, החלות לעניין שנת 2024, גם לעניין שנת 2025, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, בהגדרה ”תוספת ריאלית“ –
{{ח:תתתת|(א)}} בכל מקום, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (4), במקום ”לשנת 2024“ יקראו ”בכל אחת מהשנים 2024 ו־2025“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} ברישה, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אחרי פסקה (2) יקראו:
{{ח:תתתתת|”(3)}} בשנת 2025 – תקרת הצריכה ברוטו בשנת 2024, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה, תוספת ריאלית ותוספת בשיעור של 0.2% מסך תקרות הצריכה ברוטו לשנת 2024.“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} ברישה, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (1)(ג) –
{{ח:תתתתת|(1)}} ברישה, במקום ”ו־2024“ יקראו ”עד 2025“;
{{ח:תתתתת|(2)}} בפסקת משנה (1), במקום ”שנת 2024“ יקראו ”השנים 2024 ו־2025“;
{{ח:תתתת|(ג)}} בפסקה (2)(ב), במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בפסקה (2), במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (3), במקום ”ו־2024“ יקראו ”עד 2025“;
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (א), ברישה, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתתתת|(1)}} ברישה, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתתתת|(2)}} בפסקה (2), במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב) –
{{ח:תתתתת|(1)}} בפסקה (1), במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתתתת|(2)}} בפסקה (2)(ב), במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ב)(2)}}, במקום ”ו־2024“ יקראו ”עד 2025“;
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)(3)}}, במקום ”ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024)“ יקראו ”י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025)“;
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, במקום ”2024“ יקראו ”2025“;
{{ח:תתת|(12)}} {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(א)(2)}}, במקום ”2024“ יקראו ”2025“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(א)(9)}})}}}}

{{ח:קטע3||שירותי בריאות מוחרגים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם השירות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קוד השירות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד האבזר להשתלת סוגר אוזניות עלייה שמאלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0167&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב סרעפתי לנפגעי חוט שדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0168&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב סרעפתי לחולי ALS&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0169&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד Y90 לטיפול קרניתי פנימי, SITR, בגידולי כבד באמצעות Y90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0280&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד האבזר לתיקון מלעורי של המסתם הדו–צניפי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0300&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד משאבה להזרקה תת–עורית של אפומורפין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L0797&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב לגירוי עצב שדרתי/שורשי/היקפי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L4583&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השירות תוספת בעד דפיברוטייד, מבוגר, תעריף למחזור טיפול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9638&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת בעד דפיברוטייד, דפיטליו, ילד, תעריף למחזור טיפול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;L9639&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צילום שיניים – סטטוס מלא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D0210&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צילום פריאפיקלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D0220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צילום פריאפיקלי, כל שן נוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D0230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צילום אוקולוזלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D0240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צילום פנורמי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D0330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סילוק אבנית, מבוגר, לכל הפה, כולל הדרכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סילוק אבנית, ילד, לכל הפה, כולל הדרכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1120&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול מקומי בלכת פלואוריד, תעריף לכל הפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1206&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול מקומי בג׳ל פלואוריד, תעריף לכל הפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1208&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;איטום חריצים, לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1351&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שומר מקום קבוע – התקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D1510&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור אמלגם – משטח 1, משנן ראשוני/קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2140&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור אמלגם – 2 משטחים, משנן ראשוני/קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2150&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור אמלגם – 3 משטחים, משנן ראשוני/קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2160&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור אמלגם – 4 משטחים או יותר, משנן ראשוני/קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2161&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – משטח 1, שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 2 משטחים, שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2331&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 3 משטחים, שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2332&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 4 משטחים או יותר, שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2335&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב, כותרת שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2390&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – משטח 1, שן אחורית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2391&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 2 משטחים, שן אחורית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2392&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 3 משטחים, שן אחורית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2393&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחזור מחומר מרוכב – 4 משטחים או יותר, שן אחורית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2394&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כתר על בסיס שרף, מוכן בצורה לא ישירה, מבושל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2710&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כתר חרסינה מאוחה למתכת חצי אצילה, הכנה והתקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2752&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הדבקה חוזרת של כתר משחזר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2920&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השירות קוד השירות בניית תווך, כולל פינים לסוגיהם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2950&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבנה יצוק בתוספת לכתר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2952&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כיפת שורש, הכנה והתקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2975&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כתר – תיקון והתקנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D2980&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קיטוע מוך שן נשירה או קבועה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש – שן נשירה, מילוי בחומר נספג, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש – שן קדמית, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3310&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש – שן מלתעה, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3320&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש – שן טוחנת, לא כולל שחזור סופי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3330&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש חוזר – שן קדמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3346&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש חוזר – שן מלתעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3347&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול שורש חוזר – שן טוחנת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3348&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפקסיפיקציה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3351&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי – שן קדמית, כולל סתימה רטרוגרדית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3410&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי – שן מלתעה, שורש ראשון, כולל סתימה רטרוגרדית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3421&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי – שן טוחנת, שורש ראשון, כולל סתימה רטרוגרדית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3425&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כריתת שורש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיצול שורשים, המיסקציה, לא כולל טיפול שורש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D3920&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג׳ינג׳יבקטומיה/ג׳ינג׳יבופלסטיה – 4 שיניים או יותר צמודות ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D4210&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג׳ינג׳יבקטומיה/ג׳ינג׳יבופלסטיה – 3-1 שיניים צמודות ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D4211&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרמת מתלה עם החלקת שורשים, רבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D4240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הארכת כותרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D4249&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקצעת שורשים, 4 שיניים או יותר ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D4341&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5120&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת מיידית שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5130&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת מיידית שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5140&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השירות קוד השירות תותבת חלקית עליונה נשלפת – בסיס שרף, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5211&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית תחתונה נשלפת – בסיס שרף, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5212&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית עליונה נשלפת – יציקת מתכת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5213&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית תחתונה נשלפת – יציקת מתכת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5214&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית עליונה נשלפת – בסיס גמיש, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5225&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית תחתונה נשלפת – בסיס גמיש, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5226&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית חד–צדדית נשלפת – יציקת מתכת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5281&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התאמת תותבת שלמה עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5410&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התאמת תותבת שלמה תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5411&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התאמת תותבת חלקית עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5421&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התאמת תותבת חלקית תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5422&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון שבר בבסיס תותבת שלמה עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5511&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון שבר בבסיס תותבת שלמה תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5512&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלפת שן שבורה/חסרה בתותבת שלמה נשלפת, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5520&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון בסיס תותבת חלקית תחתונה נשלפת משרף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5611&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון בסיס תותבת חלקית עליונה נשלפת משרף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5612&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון שלד יצוק של תותבת חלקית תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5621&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון שלד יצוק של תותבת חלקית עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5622&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון/החלפת וו בתותבת חלקית נשלפת, תעריף לוו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5630&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלפת שן שבורה בתותבת חלקית נשלפת, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5640&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוספת שן לתותבת חלקית נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5650&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוספת וו לתותבת חלקית נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5660&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוספת שן/וו לתותבת חלקית נשלפת, שן/וו שני ומעלה באותה ישיבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5699&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש בסיס תותבת שלמה עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5710&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש בסיס תותבת שלמה תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5711&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש בסיס תותבת חלקית עליונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש בסיס תותבת חלקית תחתונה נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5721&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת שלמה עליונה נשלפת, במרפאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5730&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת שלמה תחתונה נשלפת, במרפאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5731&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת חלקית עליונה נשלפת, במרפאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5740&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת חלקית תחתונה נשלפת, במרפאה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5741&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת שלמה עליונה נשלפת, במעבדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5750&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת שלמה תחתונה נשלפת, במעבדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5751&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת חלקית עליונה נשלפת, במעבדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5760&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריפוד תותבת חלקית תחתונה נשלפת, במעבדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5761&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת ביניים שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5810&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת ביניים שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5811&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת ביניים חלקית עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5820&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת ביניים חלקית תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5821&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת על שורשים שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5863&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת על שורשים חלקית עליונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5864&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת על שורשים שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5865&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;106&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת על שורשים חלקית תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5866&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;107&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלפת חלק שניתן להחלפה במחבר חצי מדויק או מדויק, רכיב זכרי/נקבי, על שן לתותבת נשלפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5867&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;108&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התאמת תותבת נשלפת לחיבור רכיבי מחבר לאחר החדרה כירורגית של שתל דנטלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D5875&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שתל דנטלי, שלב א׳: החדרה כירורגית של גוף השתל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שתל דנטלי, שלב ב׳: חשיפת השתל לחיבור כיפת ריפוי/מבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6011&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבנה מחבר חצי מדויק על שתל לתותבת נשלפת, הכנה והתקנה, כולל התקנת רכיבי המחבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6052&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מבנה טרומי לשתל דנטלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6056&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלפת חלק במחבר חצי מדויק או מדויק, רכיב זכרי/נקבי, על שתל/מבנה לשתל התומך בתותבת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6091&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הדבקה חוזרת של כתר נתמך שתל/שן שנפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6092&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוצאה כירורגית של שתל דנטלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת שלמה עליונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;117&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השירות קוד השירות תותבת שלמה תחתונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6111&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;118&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית עליונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6112&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;119&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תותבת חלקית תחתונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על שתלים, הכנה והתאמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D6113&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה, שארית כותרתית – שן נשירה, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7111&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;121&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה, שן שבקעה או שורש חשוף, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7140&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;122&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה כירורגית – שן שבקעה לחלל הפה, הדורשת הרמת מתלה, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7210&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;123&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה כירורגית – שן כלואה ברקמה רכה, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;124&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה כירורגית – שן כלואה חלקית ברקמה קשה, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקירה כירורגית – שן כלואה במלואה ברקמה קשה, תעריף לשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7240&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;126&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קיבוע שיניים או החזרה למכתשית לאחר חבלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7270&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;127&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חשיפת שן כלואה מסיבות אורתודונטיות, כולל הדבקת סמכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7280&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;128&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אלבאולופלסטיקה עם עקירות, 4 שיניים או יותר ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7310&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אלבאולופלסטיקה עם עקירות, 3-1 שיניים ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7311&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אלבאולופלסטיקה בלא עקירות, 4 שיניים או יותר ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7320&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אלבאולופלסטיקה בלא עקירות, 3-1 שיניים ברבע פה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7321&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;132&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העמקת הוסטיבולום, וסטיבולופלסטי, ריפוי שניוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7340&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;133&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כריתת ציסטה בלסת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7450&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרנולקטומי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D7960&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול אורתודונטי מניעתי, כולל על ידי סנטרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D8050&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;136&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יישור שיניים מלא למשנן עלומים, גילי 18-12, עלות לשנת טיפולים, עד 3 שנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D8080&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;137&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קוד דיווח במהלך השימוש בקוד D8080&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D8089&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בהתקן דנטלי נשלף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D8210&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;139&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עזרה ראשונה – טיפול בכאב שיניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרדמה כללית לטיפול שיניים, בנוכחות מרדים – עד שעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרדמה כללית לטיפול שיניים מורכב, בנוכחות מרדים – מעל שעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9221&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אנלגזיה, כולל ניטרוס, לא כולל טיפול דנטלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;D9230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>17wrqbe8wwp3c3z6sv1tvv0gslsscuc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הוראות לעידוד השקעות הון (תנאים המעידים על היות מפעל מקדם חדשנות לצורך הגדרתו כמפעל טכנולוגי מועדף)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>458225</id>
    <revision>
      <id>1418584</id>
      <parentid>1291546</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:02:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418545]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7478" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|הוראות לעידוד השקעות הון (תנאים המעידים על היות מפעל מקדם חדשנות לצורך הגדרתו כמפעל טכנולוגי מועדף), התשע״ט–2019}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ט, 3241|הוראות לעידוד השקעות הון (תנאים המעידים על היות מפעל מקדם חדשנות לצורך הגדרתו כמפעל טכנולוגי מועדף)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כד|פסקה (3) בהגדרה ”מפעל טכנולוגי מועדף“ שבסעיף 51כד}} {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד האוצר ובאישור שר האוצר, אני קובע הוראות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בהוראות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“ – בקשה המוגשת לרשות החדשנות לקבלת אישור כי המבקש הוא מפעל מקדם חדשנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדשנות טכנולוגית“, ”מוצר“, ”מחקר“, ”פיתוח“ ו”תכנית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס לא מוחשי מוטב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כד|בסעיף 51כד לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות ייצורית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51|בהגדרה ”מפעל תעשייתי“ בסעיף 51 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות החדשנות“ – הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 1א|בחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבחינה“ – המאוחר מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שלוש השנים שקדמו לשנת המס שבה הגיש המפעל את הבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} התקופה שממועד הקמת החברה ועד לשנה שקדמה לשנת המס שבה הגיש המפעל את הבקשה.

{{ח:סעיף|2|תנאים המעידים על היות המפעל מקדם חדשנות}}
{{ח:ת}} מפעל הוא מפעל מקדם חדשנות כאמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51כד|בפסקה (3) בהגדרה ”מפעל טכנולוגי מועדף“ שבסעיף 51כד לחוק}}, אם רשות החדשנות אישרה כי רמת החדשנות של המפעל בתקופת הבחינה שווה או גבוהה לרמת החדשנות המקובלת בעולם בתחום הטכנולוגי העיקרי שבו עוסק המפעל וזאת על בסיס כל המבחנים האלה:
{{ח:תת|(1)}} רמת החדשנות הטכנולוגית המאפיינת את תכניות המחקר והפיתוח שביצע המפעל לשם פיתוח מוצריו העתידיים בתקופת הבחינה;
{{ח:תת|(2)}} מידת יישום טכנולוגיות מתקדמות בפעילות ייצורית או מידת יישום טכנולוגיות חדשניות בפעילות המפעל, לרבות מחקר ופיתוח במפעל;
{{ח:תת|(3)}} מידת החדשנות הטכנולוגית המאפיינת את המוצרים המיוצרים במסגרת הפעילות הייצורית של המפעל, לרבות מחקר ופיתוח במפעל;
{{ח:תת|(4)}} המידה ואופן השימוש בנכס לא מוחשי מוטב בפעילות המפעל לרבות מחקר ופיתוח, והחדשנות הטכנולוגית הגלומה בנכס זה.

{{ח:סעיף|3|בקשה לאישור קיום תנאים}}
{{ח:תת|(א)}} מפעל המעוניין לקבל אישור מאת רשות החדשנות בדבר קיום התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} המעידים על היותו מפעל המקדם חדשנות יגיש לרשות החדשנות בקשה כמפורט בסעיף זה, עד 90 ימים מתום שנת המס אשר בעדה היא מוגשת.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} רקע כללי על המפעל לרבות פעילות המפעל ועובדיו;
{{ח:תתת|(2)}} המודל העסקי שלפיו פועל המפעל;
{{ח:תתת|(3)}} מוצרי המפעל והפעילות הייצורית;
{{ח:תתת|(4)}} תכניות המחקר והפיתוח של המפעל;
{{ח:תתת|(5)}} הטכנולוגיות שבהן עושה שימוש המפעל והחדשנות הקיימת בו.
{{ח:תת|(ג)}} המפעל יצרף לבקשה את המסמכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמך המעיד על בעלות מלאה או חלקית בנכסים הלא מוחשיים המוטבים או מסמך המעיד על זכות השימוש בהם לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} דוחות כספיים מבוקרים לתקופת הבחינה ובהעדר דוחות כספיים מבוקרים, מסמכים חליפיים כפי שתאשר לו רשות החדשנות;
{{ח:תתת|(3)}} כל מסמך שרשות החדשנות תדרוש מהמבקש בנוגע לתנאים המצוינים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}.

{{ח:סעיף|4|הטיפול בבקשה ומתן אישור}}
{{ח:תת|(א)}} רשות החדשנות תבחן את עמידתו של מפעל שהגיש בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ואישורה יינתן בהתאם לכך.
{{ח:תת|(ב)}} אישור רשות החדשנות יהיה תקף לשנת המס שלגביה ניתן ולגבי שתי שנות המס שלאחריה, בכפוף לכך כי לא יאוחר מ־90 ימים מתום כל שנת מס המפעל יצהיר לפני רשות החדשנות שלא חל שינוי מהותי בפעילותו שבעדה קיבל אישור כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} רשות החדשנות תעביר כל בקשה שתוגש לה, במועד קליטתה, לידיעת הממונה על התקציבים במשרד האוצר ורשות המסים.

{{ח:סעיף|5|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של הוראות אלה ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017).

{{ח:סעיף|6|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}, מפעל רשאי להגיש בקשה בגין שנות המס 2017 ו־2018 בתוך 90 ימים מיום פרסומן של הוראות אלה.

{{ח:חתימות|כ״ו בניסן התשע״ט (1 במאי 2019)}}
* '''עמי אפלבאום'''&lt;br&gt;המדען הראשי&lt;br&gt;משרד הכלכלה והתעשייה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>6wtc0zzksyatyu8qmt1rp8afqn7ysyj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לחול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>458578</id>
    <revision>
      <id>1418729</id>
      <parentid>1407625</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:42:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12013" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 49-69--&gt;{{מרכז|{{גג|שַׁחֲרִית לְחוֹל{{ש}}'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}'''}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}'''}}
&lt;קטע התחלה=עמוד 49/&gt;{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 49/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 51/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 51/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 53/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 53/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 55/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה בחול הוראה}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 55/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 57/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד ב}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 57/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 59/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ת ואנחנו}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 59/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 61/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 61/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 63/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 63/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 65/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 65/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 67/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 67/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 69/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 69/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>abqfkpwo5vwkntefwrbq7o2vlfsi9v5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418730</id>
      <parentid>1418729</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:43:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12007" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 49-69--&gt;{{מרכז|{{גג|שַׁחֲרִית לְחוֹל{{ש}}'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}'''}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}
&lt;קטע התחלה=עמוד 49/&gt;{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 49/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 51/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 51/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 53/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 53/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 55/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה בחול הוראה}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 55/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 57/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד ב}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 57/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 59/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ת ואנחנו}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 59/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 61/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 61/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 63/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 63/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 65/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 65/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 67/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 67/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 69/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 69/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>56dn9uruij7spab9usf05qc8aba17bm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418731</id>
      <parentid>1418730</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:45:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12228" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 49-69--&gt;{{מרכז|{{גג|שַׁחֲרִית לְחוֹל{{ש}}'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}'''}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}
&lt;קטע התחלה=עמוד 49/&gt;{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 49/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 51/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 51/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 53/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 53/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 55/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה בחול הוראה}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 55/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 57/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד ב}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 57/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 59/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ת ואנחנו}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 59/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 61/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 61/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 63/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 63/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 65/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 65/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 67/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 67/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 69/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 69/&gt;

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול}}}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>4q69a7zbwn7dqsp2vysysceidym8jib</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418732</id>
      <parentid>1418731</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:45:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12235" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 49-69--&gt;{{מרכז|{{גג|שַׁחֲרִית לְחוֹל{{ש}}'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}'''}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}
&lt;קטע התחלה=עמוד 49/&gt;{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 49/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 51/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 51/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 53/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 53/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 55/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה בחול הוראה}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 55/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 57/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד ב}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 57/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 59/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ת ואנחנו}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 59/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 61/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 61/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 63/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 63/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 65/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 65/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 67/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 67/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 69/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 69/&gt;


{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול'''}}}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>ixx9uwuv8y7va5l6xrdjexjc9o07c7k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418733</id>
      <parentid>1418732</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:47:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12235" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 49-69--&gt;{{מרכז|{{גג|שַׁחֲרִית לְחוֹל{{ש}}'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}'''}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}
&lt;קטע התחלה=עמוד 49/&gt;{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 49/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 51/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 51/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 53/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 53/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 55/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה בחול הוראה}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 55/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 57/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד ב}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 57/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 59/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ת ואנחנו}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 59/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 61/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 61/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 63/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 63/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 65/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 65/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 67/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 67/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 69/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 69/&gt;


{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול}}'''}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>3k78pw729xeuvk8s46dlub5rl6nu06p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418735</id>
      <parentid>1418733</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:49:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12234" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 49-69--&gt;{{מרכז|{{גג|שַׁחֲרִית לְחוֹל{{ש}}'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}'''}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}
&lt;קטע התחלה=עמוד 49/&gt;{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 49/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 51/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 51/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 53/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 53/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 55/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה בחול הוראה}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 55/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 57/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד ב}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 57/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 59/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ת ואנחנו}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 59/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 61/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 61/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 63/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 63/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 65/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 65/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 67/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 67/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 69/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 69/&gt;

{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול}}'''}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>rhglsrz8ttbi3d9oavocir6bbx4oxuk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בחול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>458647</id>
    <revision>
      <id>1418722</id>
      <parentid>1405217</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:32:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6785" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 71-81--&gt;{{מרכז|{{גג|שַׁחֲרִית לְחוֹל{{ש}}'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|כותרת לקריאת שמע וברכותיה}}'''}}}}
&lt;קטע התחלה=עמוד 71/&gt;{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראת ברכו לש&quot;ץ}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכו את ה' המבורך}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראת ברוך ה' המבורך}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך ה' המבורך מילים}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראת יתברך וישתבח עם הערה}}}}
{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|יתברך וישתבח מילים}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|יוצר אור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|המאיר לארץ}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אל ברוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|תתברך צורנו 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 71/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 73/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|תתברך צורנו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|את שם הכל}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|תחילת פסוק קדוש קדוש}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|סוף פסוק קדוש קדוש}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|והאופנים הכל}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ברוך כבוד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|לאל ברוך הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אהבה רבה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 73/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 75/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אהבה רבה 2}}
{{מרכז|({{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראה לאל מלך נאמן}}}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אל מלך נאמן מילים}})}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת שמע מקור}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פסוק שמע ישראל}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ואהבת הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 75/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 77/&gt;{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|והיה אם שמוע מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|והיה אם שמוע הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת ציצית מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת ציצית הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אמת ויציב 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 77/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 79/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אמת ויציב 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|על הראשונים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|עזרת אבותינו 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 79/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 81/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|עזרת אבותינו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|משה ובני ישראל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|מי כמכה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|שירה חדשה}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ה' ימלוך לעולם ועד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|צור ישראל הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 81/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>rwrqsc07frlqjw22dl2gmxkme8i3ric</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>458937</id>
    <revision>
      <id>1418707</id>
      <parentid>1412838</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:01:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* רשימה מלאה של דפי היסוד */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3619" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==רשימה מלאה של דפי היסוד==
#'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכות השחר וקרבנות]]'''
#'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש]]'''
#'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוקי דזמרה]]''' (לחול ולשבת ויום טוב)
#'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|קריאת שמע וברכותיה]]''' (לערבית ושחרית, לחול ושבת ויום טוב)
#'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|תפילת העמידה]]''' (לכל השנה, למעט הפיוטים לחזרת הש&quot;ץ בימים הנוראים)
#'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תחנון|תחנון]]''' (לשחרית ומנחה)
#'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת התורה|קריאת התורה]]''' (לחול ושבת ויום טוב, כולל קדושה דסדרא ותפילות לקהל וצרכי ציבור)
#'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|סוף התפילה]]''' (סוף שחרית או מוסף, סוף מנחה וסוף ערבית; כולל ספירת העומר בסוף ערבית, ברכת הלבנה בסוף ערבית למוצ&quot;ש, מזמורים ופרקי אבות אחרי מנחה לשבת)
#'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|ברכות]]'''
#'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/כניסת שבת ויום טוב|כניסת שבת ויום טוב]]''' (עירובין, הלדקת נר של שבת ויום טוב, שיר השירים וקבלת שבת)
#'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קידוש והבדלה וסעודות שבת ויום טוב|קידוש והבדלה וסעודות שבת ויום טוב]]'''
#'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/הלל|הלל]]''' (כולל נטילת לולב והושענות)
#'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/הגדה של פסח|הגדה של פסח]]'''
#'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ימי הודאה|ימי הודאה]]'''* (כולל יום העצמאות, יום ירושלים, חנוכה ופורים)
#'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ראש השנה|ראש השנה]]*{{הערה|שם=ראש השנה ויום כיפור|'''שימו לב:''' דף היסוד המלא יהיה מבוסס ישירות [https://archive.org/details/mahzorhashalemlroshhashanahvyomkippurashkenaz1951/page/n2/mode/2up על הסריקה המלאה], שלא כמו דפי היסוד של הסידור שנבנו על בסיס [[מפתח:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf#מפתח לכל עמודי הספר|מפתח לכל עמוד בנפרד]].}}'''
#'''[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/יום הכיפורים|יום הכיפורים]]*{{הערה|שם=ראש השנה ויום כיפור}}'''

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>r87jyt9j6a9r072wh6pvkrrrtvywsfh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>461586</id>
    <revision>
      <id>1418708</id>
      <parentid>1411372</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:03:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="94982" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָא בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==כותרות==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה&lt;קטע סוף=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;תְּפִלַּת שַׁחֲרִית&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת מנחה/&gt;תְּפִלַּת מִנְחָה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת מנחה/&gt; (בשביל אשרי)
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לימי חול==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית בחול}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;[[תהלים ל/טעמים|תהלים ל]]&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ, יְיָ, כִּי דִלִּיתָֽנִי, וְלֹא שִׂמַּֽחְתָּ אֹיְבַי לִי. יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶֽיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי. יְיָ, הֶעֱלִֽיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַֽנִי מִיׇּרְדִי בוֹר. זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵֽכֶר קׇדְשׁוֹ. כִּי רֶֽגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶֽרֶב יָלִין בֶּֽכִי, וְלַבֹּֽקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַֽרְתִּי בְשַׁלְוִי, בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. יְיָ, בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַֽדְתָּה לְהַרְרִי עֹז; הִסְתַּרְתָּ פָנֶֽיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶֽיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּֽצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָֽׁחַת; הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ. שְׁמַע יְיָ וְחׇנֵּֽנִי; יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי. הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי; פִּתַּֽחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵֽנִי שִׂמְחָה.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;לְמַֽעַן יְזַמֶּֽרְךָ כָבוֹד, וְלֹא יִדֹּם; יְיָ אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

&lt;קטע התחלה=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּֽחַ אֶת בּוֹרְאִי.&lt;קטע סוף=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר א/&gt;בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָֽרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶֽצַח, בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדְּךָ נְהַלֶּלְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך שאמר ב/&gt;יָחִיד, חֵי הָעוֹלָמִים, מֶֽלֶךְ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך שאמר הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו מקור/&gt;[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ח|דברי הימים א טז, ח-לו]]&lt;קטע סוף=הודו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו עד אל תרעו/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ קִרְאוֹ בִשְׁמוֹ, הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. שִֽׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִֽׂיחוּ בְּכׇל {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ; יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ. דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִֽיהוּ. זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו. הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּכׇל הָאָֽרֶץ מִשְׁפָּטָיו. זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר. אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם,&lt;קטע סוף=הודו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 2/&gt;וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק. וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶֽרֶץ כְּנָעַן, חֶֽבֶל נַחֲלַתְכֶם. בִּהְיוֹתְכֶם&lt;קטע סוף=הודו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 3/&gt;מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ. וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר. לֹא הִנִּֽיחַ לְאִישׁ לְעׇשְׁקָם, וַיּֽוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵֽעוּ.&lt;קטע סוף=הודו 3/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד אל תרעו/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;{{נוסח|שִֽׁירוּ|כאן יש פרשה פתוחה של שורה ריקה בכתר ארם צובה, אבל אצל בירנבוים הכל בפסקה אחת.}} לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ. סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים. כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַֽיִם עָשָׂה. הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹֽאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹֽדֶשׁ. חִֽילוּ מִלְּפָנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָֽרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יִרְעַם הַיָּם {{נוסח|וּמְלוֹאוֹ|=מסורה|בירנבוים=וּמְלֹאוֹ}}, יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּֽעַר, מִלִּפְנֵי יְיָ, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָֽרֶץ. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, {{נוסח|לְהֹדוֹת|=מסורה|בירנבוים=לְהוֹדוֹת}} לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ.&lt;קטע סוף=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;

&lt;קטע התחלה=רוממו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=רוממו א/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא.&lt;קטע סוף=רוממו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=רוממו ב/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=רוממו ב/&gt;&lt;קטע סוף=רוממו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=והוא רחום הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום א/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום 1/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. אַתָּה, יְיָ, לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנִי. זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ, וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם&lt;קטע סוף=והוא רחום 1/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 2/&gt;הֵֽמָּה. תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶֽׁיךָ; אֵל יִשְׂרָאֵל, הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם; בָּרוּךְ אֱלֹהִים. אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ. הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ&lt;קטע סוף=והוא רחום 2/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 3/&gt;סֶּֽלָה. &lt;קטע התחלה=ה' צבאות עמנו/&gt;יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, {{נוסח|מִשְׂגָּב־לָֽנוּ|=מסורה (קמץ בגימל), וגם השארנו את התיבות מוקפות כמו שעשה בירנבוים בעמ' 189.|בירנבוים=מִשְׂגַּב לָֽנוּ (פתח בגימ&quot;ל)}} אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה.&lt;קטע סוף=ה' צבאות עמנו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום 3/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' צבאות אשרי אדם/&gt;יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ.&lt;קטע סוף=ה' צבאות אשרי אדם/&gt; &lt;קטע התחלה=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך א/&gt;הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. נַפְשֵֽׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא. כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הַרְאֵֽנוּ יְיָ חַסְדֶּֽךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָֽנוּ. קוּמָה עֶזְרָֽתָה לָּֽנוּ, וּפְדֵֽנוּ לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם, הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=הושיע את עמך ב/&gt;וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַֽחְתִּי; יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ; אָשִֽׁירָה {{נוסח|לַייָ|=מסורה|בירנבוים=לַּייָ}}, כִּי גָמַל עָלָי.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך ב/&gt;&lt;קטע סוף=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;לא אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בערב יום כיפור, בערב פסח, ובחול המועד פסח.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מקור/&gt;[[תהלים ק/טעמים|תהלים ק]]&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים א/&gt;מִזְמוֹר לְתוֹדָה; הָרִֽיעוּ לַייָ כׇּל הָאָֽרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּֽאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים; הוּא עָשָֽׂנוּ וְלוֹ אֲנַֽחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, {{נוסח|חֲצֵרֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=חֲצֵרוֹתָיו}} בִּתְהִלָּה; הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים ב/&gt;כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהי כבוד הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד א/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד 1/&gt;יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ,&lt;קטע סוף=יהי כבוד 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יהי כבוד 2/&gt;מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}}; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. יְיָ בַּשָּׁמַֽיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. יְיָ מֶֽלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם. עֲצַת יְיָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}} תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.&lt;קטע סוף=יהי כבוד 2/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=יהי כבוד ב/&gt;וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=יהי כבוד ב/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד הכל/&gt;

 &lt;קטע התחלה=אשרי יושבי/&gt;אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ; עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=אשרי יושבי/&gt;{{ש}} &lt;קטע התחלה=אשרי העם/&gt;אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם {{נוסח|שֱׁיְיָ|=מסורה|בירנבוים=שֶׁיְיָ}} אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=אשרי העם/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קמה/טעמים|תהלים קמה]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהילה לדוד/&gt;תְּהִלָּה לְדָוִד&lt;קטע סוף=תהילה לדוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פסוק א/&gt;אֲרוֹמִמְךָ, {{נוסח|אֱלוֹהַי|=מסורה|בירנבוים=אֱלֹהַי}} הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פסוק א/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ב-ד/&gt;בְּכׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר.{{ש}}דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ב-ד/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ע/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-מ/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ו/&gt;הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה.{{ש}}וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ו/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;זֵֽכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ.{{ש}}חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל־חָֽסֶד.{{ש}}טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָֽיו.{{ש}}יוֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה.{{ש}}כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ.{{ש}}לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר וָדֹר.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-מ/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;סוֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים.{{ש}}עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ע/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פ-ש/&gt;פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.{{ש}}צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו.{{ש}}קָרוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת.{{ש}}רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.{{ש}}שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פ-ש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהילת/&gt;תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר־פִּי; וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהילת/&gt;{{ש}}{{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ואנחנו/&gt;וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קמו/טעמים|תהלים קמו]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ. אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ; בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו. עֹשֶׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם; הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶֽחֶם לָרְעֵבִים; יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים. יְיָ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;פֹּקֵֽחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים. יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים; יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶֽרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;[[תהלים קמז/טעמים|תהלים קמז]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵֽינוּ, כִּי נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם יְיָ; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבֽוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ וְרַב כֹּֽחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר. מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָֽרֶץ. עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵֽינוּ בְכִנּוֹר. הַמְכַסֶּה שָׁמַֽיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָֽרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִֽיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָֽאוּ. לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. שַׁבְּחִי, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֶת יְיָ; הַלְלִי אֱלֹהַֽיִךְ, צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָֽיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַֽיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵֽלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ. הַשֹּׁלֵֽחַ אִמְרָתוֹ אָֽרֶץ; עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ. הַנֹּתֵן שֶֽׁלֶג כַּצָּֽמֶר; כְּפוֹר כָּאֵֽפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָֽיִם. מַגִּיד {{נוסח|דְּבָרָו|=מסורה|בירנבוים=דְּבָרָיו}} לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;לֹא עָֽשָׂה כֵן לְכׇל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;[[תהלים קמח/טעמים|תהלים קמח]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|כׇל|=מסורה|בירנבוים=כׇּל}} מַלְאָכָיו, הַלְלֽוּהוּ כׇּל {{נוסח|צְבָאָו|=מסורה|בירנבוים=צְבָאָיו}}. הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt;וְיָרֵֽחַ, הַלְלֽוּהוּ כׇּל כּֽוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt;וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכׇל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד, שֶֽׁלֶג וְקִיטוֹר, רֽוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. הֶהָרִים וְכׇל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים, הַחַיָּה וְכׇל בְּהֵמָה, רֶֽמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף. מַלְכֵי אֶֽרֶץ וְכׇל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכׇל שֹֽׁפְטֵי אָֽרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ; הוֹדוֹ עַל אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים קמט/טעמים|תהלים קמט]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִֽילוּ בְמַלְכָּם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ. כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶֽרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב; הָדָר הוּא לְכׇל חֲסִידָיו; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;[[תהלים קנ/טעמים|תהלים קנ]]&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ, הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ. הַלְלֽוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר, הַלְלֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|בְצִלְצְלֵי|=מסורה|בירנבוים=בְּצִלְצְלֵי}} שָֽׁמַע, הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם א/&gt;בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן ירוּשָׁלָֽיִם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם ב/&gt;וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם; וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מקור/&gt;[[דברי הימים א כט/טעמים#כט י|דברי הימים א כט, י-יג]]&lt;קטע סוף=ויברך דוד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מילים/&gt;וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כׇּל הַקָּהָל, וַיֹּֽאמֶר דָּוִיד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וְהָעֹֽשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶֽיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּֽחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. וְעַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ, מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּֽךָ.&lt;קטע סוף=ויברך דוד מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט ו|נחמיה ט, ו-יא]]&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכׇל צְבָאָם, הָאָֽרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ, הַיַּמִּים וְכׇל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַֽיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר {{נוסח|בָּחַֽרְתָּ|בירנבוים=בָּחַרְתָּ}} בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַֽׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם. וּמָצָֽאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶֽיךָ–&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית א/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 1/&gt;וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, הָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ; וַתָּֽקֶם אֶת דְּבָרֶֽיךָ, כִּי צַדִּיק אָֽתָּה. וַתֵּֽרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵֽינוּ בְּמִצְרָֽיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַֽעְתָּ עַל יַם סוּף. וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 1/&gt; &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 2/&gt;וּבְכׇל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַֽעְתָּ כִּי הֵזִֽידוּ עֲלֵיהֶם; וַתַּֽעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 2/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית ב/&gt;וְהַיָּם בָּקַֽעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּֽעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַֽכְתָּ {{נוסח|בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶֽבֶן,|=מסורה|בירנבוים=בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶֽבֶן}} בְּמַֽיִם עַזִּים.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית ב/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;[[שמות יד/טעמים#יד ל|שמות יד, ל-לא]]&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt;וַיּֽוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָֽיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַֽיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַֽיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִֽינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מקור/&gt;[[שמות טו/טעמים|שמות טו, א-יח]]&lt;קטע סוף=שירת הים מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=שירת הים 1/&gt;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִֽׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵֽהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻֽמוּ: יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָֽבֶן. יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּֽחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב. וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶֽיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵֽמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרֽוּחַ אַפֶּֽיךָ נֶעֶרְמוּ מַֽיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם. אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵֽמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵֽׁמוֹ יָדִי. נָשַֽׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּֽמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶֽרֶת בְּמַֽיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה, נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא. נָטִֽיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵֽמוֹ אָֽרֶץ. נָחִֽיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָֽלְתָּ; נֵהַֽלְתָּ בְעׇזְּךָ אֶל נְוֵה קׇדְשֶֽׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָֽשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי&lt;קטע סוף=שירת הים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=שירת הים 2/&gt;אֱדוֹם; אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵֽמוֹ רָֽעַד; נָמֹֽגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָֽעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד; בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן; עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִֽיתָ. תְּבִאֵֽמוֹ וְתִטָּעֵֽמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַֽלְתָּ, יְיָ; {{נוסח|מִקְּדָשׁ,|=מסורה|בירנבוים=מִקְדָּשׁ,}} אֲדֹנָי, כּוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ. &lt;קטע התחלה=פסוק ה' ימלוך/&gt;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=פסוק ה' ימלוך/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים 2/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה א/&gt;כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, {{נוסח|וּמֹשֵׁל|=מסורה|בירנבוים=וּמוֹשֵׁל}} בַּגּוֹיִם.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה ב/&gt;וְעָלוּ {{נוסח|מוֹשִׁעִים|=מסורה|בירנבוים=מוֹשִׁיעִים}} בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה ב/&gt;&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישתבח הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ישתבח א/&gt;יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד, מַלְכֵּֽנוּ, הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת,&lt;קטע סוף=ישתבח א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכות והודעות/&gt;בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=ברכות והודעות/&gt; &lt;קטע התחלה=ישתבח חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶֽלֶךְ, אֵל, חֵי הָעוֹלָמִים.&lt;קטע סוף=ישתבח חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח הכל/&gt;
-----
-----
&lt;קטע התחלה=שיר המעלות הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה יש נוהגים להוסיף (ש&quot;ץ וקהל קוראים כל פסוק):{{ק|{{הערה|קהילות רבות נוהגות לקרוא כאן את מזמור ק&quot;ל בעשרת ימי תשובה. אך אין מקור למנהג זה במנהג אשכנז הוותיק, והמזמור אינו מובא ב'''סדר עבודת ישראל''' (ראו שם [https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n100/mode/1up עמ' 75]) ובסידור בירנבוים. קריאת המזמור נכנס לנוסח אשכנז מזרח אירופה ובארץ־ישראל בהשפעת נוסח החסידים (&quot;נוסח ספרד&quot;); ראו על כך ב'''תפלה שפת ישראל''' [https://archive.org/details/TefilohSefasYisroelRallisWiesenthal/page/29/mode/1up עמ' 29]. במשך הזמן הפכה קריאת המזמור להיות מנהגם של רוב הקהילות בחו&quot;ל ומנהג ארץ־ישראל. לכן הבאנו כאן את נוסח המזמור כפי שהוא מופיע בסידור בירנבוים במנחה לשבת ([[עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/498|עמ' 473]]). במחזור של בירנבוים המזמור מופיע כאן אחרי &quot;ישתבח&quot;, לדוגמה [https://archive.org/details/mahzorhashalemlroshhashanahvyomkippurashkenaz1951/page/n196/mode/2up כאן] במחזור לראש השנה.}}}}&lt;קטע סוף=שיר המעלות הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית ויום טוב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] (עמ' 11-48) כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים יט/טעמים|תהלים יט]]&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt;לַמְנַצֵּֽחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַֽיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִֽיעַ. יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר, וְלַֽיְלָה לְּלַֽיְלָה {{נוסח|יְחַוֶּה־דָּֽעַת|בירנבוים=יְחַוֶּה דָּֽעַת}}. אֵין אֹֽמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. בְּכׇל הָאָֽרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּֽׁמֶשׁ שָׂם אֹֽהֶל בָּהֶם. וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹֽרַח. מִקְצֵה הַשָּׁמַֽיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִֽׁיבַת נָֽפֶשׁ; עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּֽימַת פֶּֽתִי. פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב; מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָֽיִם. יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶֽדֶת לָעַד; מִֽשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹֽפֶת צוּפִים. גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשׇׁמְרָם עֵֽקֶב רָב. שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי. גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּֽךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי; אָז אֵיתָם, וְנִקֵּֽיתִי מִפֶּֽשַׁע רָב.&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק יהיו לרצון/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי.&lt;קטע סוף=פסוק יהיו לרצון/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;[[תהלים לד/טעמים|תהלים לד]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶֽלֶךְ, וַיְגָרְשֵֽׁהוּ וַיֵּלַךְ.{{ש}} אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכׇל עֵת; תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.{{ש}} בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי; יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָֽחוּ.{{ש}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.{{ש}} דָּרַֽשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָֽנִי, וּמִכׇּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָֽנִי.{{ש}} הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָֽרוּ, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּֽרוּ.{{ש}} זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ.{{ש}} חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם.{{ש}} טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.{{ש}} יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.{{ש}} כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב.{{ש}} לְכוּ בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם.{{ש}} מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.{{ש}} נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶֽיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.{{ש}} סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵֽהוּ.{{ש}} עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים, וְאׇזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם.{{ש}} פְּנֵי יְיָ בְּעֹֽשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶֽרֶץ זִכְרָם.{{ש}} צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.{{ש}} קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רֽוּחַ יוֹשִֽׁיעַ.{{ש}} רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶֽנּוּ יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;{{ש}} שֹׁמֵר כׇּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵֽנָּה לֹא נִשְׁבָּֽרָה.{{ש}} תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה, וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָֽׁמוּ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;פֹּדֶה יְיָ נֶֽפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כׇּל הַחֹסִים בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מקור/&gt;[[תהלים צ/טעמים|תהלים צ]]&lt;קטע סוף=מזמור צ' מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים א/&gt;תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים. אֲדֹנָי, מָעוֹן אַתָּה הָיִֽיתָ לָּֽנוּ בְּדֹר וָדֹר. בְּטֶֽרֶם הָרִים יֻלָּֽדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶֽרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּֽאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם. כִּי אֶֽלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶֽיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה. זְרַמְתָּם, שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּֽקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. בַּבֹּֽקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶֽרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. כִּי כָלִֽינוּ בְאַפֶּֽךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָֽלְנוּ. שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵֽינוּ לְנֶגְדֶּֽךָ, עֲלֻמֵֽנוּ לִמְאוֹר פָּנֶֽיךָ. כִּי כׇל יָמֵֽינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶֽךָ, כִּלִּֽינוּ שָׁנֵֽינוּ {{נוסח|כְמוֹ־הֶֽגֶה|בירנבוים=כְמוֹ הֶֽגֶה}}. יְמֵי שְׁנוֹתֵֽינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרׇהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻֽפָה. מִי יוֹדֵֽעַ עֹז אַפֶּֽךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶֽךָ. לִמְנוֹת יָמֵֽינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חׇכְמָה. שׁוּבָה יְיָ, עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶֽיךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ בַבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכׇל יָמֵֽינוּ. שַׂמְּחֵֽנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָֽנוּ, שְׁנוֹת רָאִֽינוּ רָעָה.&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים ב/&gt;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶֽיךָ פׇעֳלֶֽךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. &lt;קטע התחלה=פסוק ויהי נועם/&gt;וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.&lt;קטע סוף=פסוק ויהי נועם/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;[[תהלים צא/טעמים|תהלים צא]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 1/&gt;יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי {{נוסח|אֶבְטַח־בּוֹ|בירנבוים=אֶבְטַח בּוֹ}}. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 2/&gt;הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו {{נוסח|יְצַוֶּה־לָּךְ|בירנבוים=&quot;יְצַוֶּה לָּךְ&quot; כאן, אבל בעמ' 731 התיבות מוקפות}}, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 3/&gt;דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א ב/&gt;יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, {{נוסח|עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה;|הפיסוק לפי בירנבוים להלן בעמ' 733 והוא מתאים לטעמי המקרא (אמנם כאן אצל בירנבוים יש פסיק).}} אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ. &lt;קטע התחלה=פסוק אורך ימים/&gt;אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.&lt;קטע סוף=פסוק אורך ימים/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קלה/טעמים|תהלים קלה]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|מסורה=הַלְלוּ יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ; הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ. {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|=מסורה|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, כִּי טוֹב יְיָ; זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ, כִּי נָעִים. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי אֲנִי יָדַֽעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵֽינוּ מִכׇּל אֱלֹהִים. כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, בַּיַּמִּים וְכׇל תְּהֹמוֹת. מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה; {{נוסח|מֽוֹצֵא רֽוּחַ|=בירנבוים|מוֹצֵא־רֽוּחַ}} מֵאוֹצְרוֹתָיו. שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה. שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵֽכִי מִצְרָֽיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו. שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים. לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן. וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ לְעוֹלָם; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ; עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אׇזְנַֽיִם&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;לָהֶם וְלֹא יַאֲזִֽינוּ, אַף אֵין־יֶשׁ־רֽוּחַ בְּפִיהֶם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; יִרְאֵי יְיָ, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן {{נוסח|ירוּשָׁלָֽיִם|בירנבוים=ירוּשָׁלִָֽם}}; הַלְלוּ־יָהּ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קלו/טעמים|תהלים קלו]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַֽיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְרֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיִּפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים לג/טעמים|תהלים לג]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 1/&gt;רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִֽׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִֽיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכׇל מַעֲשֵֽׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַֽיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרֽוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָֽם. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵייָ כׇּל הָאָֽרֶץ, מִמֶּֽנּוּ יָגֽוּרוּ כׇּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 2/&gt;יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מִשָּׁמַֽיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּֽיחַ, אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ. הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם. אֵין הַמֶּֽלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָֽיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ. שֶֽׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה,&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּֽוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;[[תהלים צב/טעמים|תהלים צב]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 1/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָֽבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ {{נוסח|בְּפׇעֳלֶֽךָ;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=בְּפׇעֳלֶֽךָ,}} בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ. אִישׁ בַּֽעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹֽחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵֽשֶׂב, וַיָּצִֽיצוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם, יְיָ. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ, יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. וַתָּֽרֶם כִּרְאֵים {{נוסח|קַרְנִי;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=קַרְנִי,}} בַּלֹּֽתִי בְּשֶֽׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַֽעְנָה אׇזְנָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶֽרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ יַפְרִֽיחוּ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ; צוּרִי, וְלֹא עַוְלָֽתָה בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים צג/טעמים|תהלים צג]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt;יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹֽדֶשׁ, יְיָ, לְאֹֽרֶךְ יָמִים.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

&lt;קטע התחלה=נשמת כל חי/&gt;נִשְׁמַת כׇּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס, וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה; אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים.&lt;קטע סוף=נשמת כל חי/&gt;

&lt;קטע התחלה=אילו פינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אילו פינו 1/&gt;אִלּוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=אילו פינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 2/&gt;וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ {{נוסח|עַל אַחַת מֵאָֽלֶף, אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים|הגדה של פסח של בירנבוים=עַל אַחַת (מֵאֶֽלֶף) אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים}} וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ; בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ; מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ; וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָנֶֽצַח. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ&lt;קטע סוף=אילו פינו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 3/&gt;בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְּאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְכׇל לְבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כׇּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַֽרְנָה, יְיָ מִי כָמֽוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּֽנוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=אילו פינו 3/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אילו פינו ב/&gt;נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ.&lt;קטע סוף=אילו פינו ב/&gt;&lt;קטע סוף=אילו פינו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;בימים הנוראים מסיימים:&lt;קטע סוף=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים}}.)


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;ביום טוב הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;

&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ&lt;קטע סוף=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;, הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=היושב לימים הנוראים/&gt;&lt;קטע סוף=האל בתעצומות מילים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;בימים הנוראים הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;

'''&lt;קטע התחלה=המלך לימים הנוראים/&gt;הַמֶּֽלֶךְ&lt;קטע סוף=המלך לימים הנוראים/&gt;'''{{ש}}&lt;קטע התחלה=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;בשבת הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;

&lt;קטע התחלה=שוכן עד מילים/&gt;שׁוֹכֵן עַד, מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: {{נוסח|רַנְּנוּ|בירנבוים=רַנְנוּ}} צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.&lt;קטע סוף=שוכן עד מילים/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לכל השנה:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לכל השנה/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְהַלָּל,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְרוֹמָם,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לכל השנה/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לימים הנוראים:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְ'''ר'''וֹמָם,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְ'''בָּ'''רַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְ'''הַ'''לָּל.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות א/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 1/&gt;וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר; שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים לְפָנֶֽיךָ, יְיָ&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 2/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 2/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות ב/&gt;לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן־יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות ב/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>fpqfi96zeq5easotfihi8bn7wp6p5hl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418713</id>
      <parentid>1418708</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:18:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="96041" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָא בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==כותרות==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה&lt;קטע סוף=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;תְּפִלַּת שַׁחֲרִית&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת מנחה/&gt;תְּפִלַּת מִנְחָה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת מנחה/&gt; (בשביל אשרי)
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לימי חול==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית בחול}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;[[תהלים ל/טעמים|תהלים ל]]&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ, יְיָ, כִּי דִלִּיתָֽנִי, וְלֹא שִׂמַּֽחְתָּ אֹיְבַי לִי. יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶֽיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי. יְיָ, הֶעֱלִֽיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַֽנִי מִיׇּרְדִי בוֹר. זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵֽכֶר קׇדְשׁוֹ. כִּי רֶֽגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶֽרֶב יָלִין בֶּֽכִי, וְלַבֹּֽקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַֽרְתִּי בְשַׁלְוִי, בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. יְיָ, בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַֽדְתָּה לְהַרְרִי עֹז; הִסְתַּרְתָּ פָנֶֽיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶֽיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּֽצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָֽׁחַת; הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ. שְׁמַע יְיָ וְחׇנֵּֽנִי; יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי. הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי; פִּתַּֽחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵֽנִי שִׂמְחָה.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;לְמַֽעַן יְזַמֶּֽרְךָ כָבוֹד, וְלֹא יִדֹּם; יְיָ אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

&lt;קטע התחלה=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּֽחַ אֶת בּוֹרְאִי.&lt;קטע סוף=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר א/&gt;בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָֽרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶֽצַח, בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדְּךָ נְהַלֶּלְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך שאמר ב/&gt;יָחִיד, חֵי הָעוֹלָמִים, מֶֽלֶךְ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך שאמר הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו מקור/&gt;[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ח|דברי הימים א טז, ח-לו]]&lt;קטע סוף=הודו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו עד אל תרעו/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ קִרְאוֹ בִשְׁמוֹ, הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. שִֽׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִֽׂיחוּ בְּכׇל {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ; יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ. דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִֽיהוּ. זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו. הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּכׇל הָאָֽרֶץ מִשְׁפָּטָיו. זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר. אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם,&lt;קטע סוף=הודו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 2/&gt;וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק. וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶֽרֶץ כְּנָעַן, חֶֽבֶל נַחֲלַתְכֶם. בִּהְיוֹתְכֶם&lt;קטע סוף=הודו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 3/&gt;מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ. וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר. לֹא הִנִּֽיחַ לְאִישׁ לְעׇשְׁקָם, וַיּֽוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵֽעוּ.&lt;קטע סוף=הודו 3/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד אל תרעו/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;{{נוסח|שִֽׁירוּ|כאן יש פרשה פתוחה של שורה ריקה בכתר ארם צובה, אבל אצל בירנבוים הכל בפסקה אחת.}} לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ. סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים. כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַֽיִם עָשָׂה. הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹֽאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹֽדֶשׁ. חִֽילוּ מִלְּפָנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָֽרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יִרְעַם הַיָּם {{נוסח|וּמְלוֹאוֹ|=מסורה|בירנבוים=וּמְלֹאוֹ}}, יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּֽעַר, מִלִּפְנֵי יְיָ, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָֽרֶץ. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, {{נוסח|לְהֹדוֹת|=מסורה|בירנבוים=לְהוֹדוֹת}} לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ.&lt;קטע סוף=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;

&lt;קטע התחלה=רוממו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=רוממו א/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא.&lt;קטע סוף=רוממו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=רוממו ב/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=רוממו ב/&gt;&lt;קטע סוף=רוממו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=והוא רחום הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום א/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום 1/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. אַתָּה, יְיָ, לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנִי. זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ, וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם&lt;קטע סוף=והוא רחום 1/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 2/&gt;הֵֽמָּה. תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶֽׁיךָ; אֵל יִשְׂרָאֵל, הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם; בָּרוּךְ אֱלֹהִים. אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ. הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ&lt;קטע סוף=והוא רחום 2/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 3/&gt;סֶּֽלָה. &lt;קטע התחלה=ה' צבאות עמנו/&gt;יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, {{נוסח|מִשְׂגָּב־לָֽנוּ|=מסורה (קמץ בגימל), וגם השארנו את התיבות מוקפות כמו שעשה בירנבוים בעמ' 189.|בירנבוים=מִשְׂגַּב לָֽנוּ (פתח בגימ&quot;ל)}} אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה.&lt;קטע סוף=ה' צבאות עמנו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום 3/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' צבאות אשרי אדם/&gt;יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ.&lt;קטע סוף=ה' צבאות אשרי אדם/&gt; &lt;קטע התחלה=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך א/&gt;הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. נַפְשֵֽׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא. כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הַרְאֵֽנוּ יְיָ חַסְדֶּֽךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָֽנוּ. קוּמָה עֶזְרָֽתָה לָּֽנוּ, וּפְדֵֽנוּ לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם, הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=הושיע את עמך ב/&gt;וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַֽחְתִּי; יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ; אָשִֽׁירָה {{נוסח|לַייָ|=מסורה|בירנבוים=לַּייָ}}, כִּי גָמַל עָלָי.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך ב/&gt;&lt;קטע סוף=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;לא אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בערב יום כיפור, בערב פסח, ובחול המועד פסח.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מקור/&gt;[[תהלים ק/טעמים|תהלים ק]]&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים א/&gt;מִזְמוֹר לְתוֹדָה; הָרִֽיעוּ לַייָ כׇּל הָאָֽרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּֽאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים; הוּא עָשָֽׂנוּ וְלוֹ אֲנַֽחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, {{נוסח|חֲצֵרֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=חֲצֵרוֹתָיו}} בִּתְהִלָּה; הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים ב/&gt;כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהי כבוד הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד א/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד 1/&gt;יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ,&lt;קטע סוף=יהי כבוד 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יהי כבוד 2/&gt;מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}}; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. יְיָ בַּשָּׁמַֽיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. יְיָ מֶֽלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם. עֲצַת יְיָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}} תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.&lt;קטע סוף=יהי כבוד 2/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=יהי כבוד ב/&gt;וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=יהי כבוד ב/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד הכל/&gt;

 &lt;קטע התחלה=אשרי יושבי/&gt;אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ; עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=אשרי יושבי/&gt;{{ש}} &lt;קטע התחלה=אשרי העם/&gt;אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם {{נוסח|שֱׁיְיָ|=מסורה|בירנבוים=שֶׁיְיָ}} אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=אשרי העם/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קמה/טעמים|תהלים קמה]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהילה לדוד/&gt;תְּהִלָּה לְדָוִד&lt;קטע סוף=תהילה לדוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פסוק א/&gt;אֲרוֹמִמְךָ, {{נוסח|אֱלוֹהַי|=מסורה|בירנבוים=אֱלֹהַי}} הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פסוק א/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ב-ד/&gt;בְּכׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר.{{ש}}דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ב-ד/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ע/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-מ/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ו/&gt;הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה.{{ש}}וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ו/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;זֵֽכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ.{{ש}}חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל־חָֽסֶד.{{ש}}טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָֽיו.{{ש}}יוֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה.{{ש}}כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ.{{ש}}לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר וָדֹר.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-מ/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;סוֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים.{{ש}}עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ע/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פ-ש/&gt;פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.{{ש}}צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו.{{ש}}קָרוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת.{{ש}}רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.{{ש}}שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פ-ש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהילת/&gt;תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר־פִּי; וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהילת/&gt;{{ש}}{{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ואנחנו/&gt;וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קמו/טעמים|תהלים קמו]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ. אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ; בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו. עֹשֶׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם; הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶֽחֶם לָרְעֵבִים; יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים. יְיָ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;פֹּקֵֽחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים. יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים; יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶֽרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;[[תהלים קמז/טעמים|תהלים קמז]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵֽינוּ, כִּי נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם יְיָ; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבֽוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ וְרַב כֹּֽחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר. מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָֽרֶץ. עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵֽינוּ בְכִנּוֹר. הַמְכַסֶּה שָׁמַֽיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָֽרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִֽיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָֽאוּ. לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. שַׁבְּחִי, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֶת יְיָ; הַלְלִי אֱלֹהַֽיִךְ, צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָֽיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַֽיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵֽלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ. הַשֹּׁלֵֽחַ אִמְרָתוֹ אָֽרֶץ; עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ. הַנֹּתֵן שֶֽׁלֶג כַּצָּֽמֶר; כְּפוֹר כָּאֵֽפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָֽיִם. מַגִּיד {{נוסח|דְּבָרָו|=מסורה|בירנבוים=דְּבָרָיו}} לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;לֹא עָֽשָׂה כֵן לְכׇל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;[[תהלים קמח/טעמים|תהלים קמח]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|כׇל|=מסורה|בירנבוים=כׇּל}} מַלְאָכָיו, הַלְלֽוּהוּ כׇּל {{נוסח|צְבָאָו|=מסורה|בירנבוים=צְבָאָיו}}. הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt;וְיָרֵֽחַ, הַלְלֽוּהוּ כׇּל כּֽוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt;וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכׇל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד, שֶֽׁלֶג וְקִיטוֹר, רֽוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. הֶהָרִים וְכׇל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים, הַחַיָּה וְכׇל בְּהֵמָה, רֶֽמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף. מַלְכֵי אֶֽרֶץ וְכׇל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכׇל שֹֽׁפְטֵי אָֽרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ; הוֹדוֹ עַל אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים קמט/טעמים|תהלים קמט]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִֽילוּ בְמַלְכָּם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ. כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶֽרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב; הָדָר הוּא לְכׇל חֲסִידָיו; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;[[תהלים קנ/טעמים|תהלים קנ]]&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ, הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ. הַלְלֽוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר, הַלְלֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|בְצִלְצְלֵי|=מסורה|בירנבוים=בְּצִלְצְלֵי}} שָֽׁמַע, הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם א/&gt;בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן ירוּשָׁלָֽיִם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם ב/&gt;וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם; וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מקור/&gt;[[דברי הימים א כט/טעמים#כט י|דברי הימים א כט, י-יג]]&lt;קטע סוף=ויברך דוד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מילים/&gt;וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כׇּל הַקָּהָל, וַיֹּֽאמֶר דָּוִיד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וְהָעֹֽשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶֽיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּֽחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. וְעַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ, מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּֽךָ.&lt;קטע סוף=ויברך דוד מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט ו|נחמיה ט, ו-יא]]&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכׇל צְבָאָם, הָאָֽרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ, הַיַּמִּים וְכׇל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַֽיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר {{נוסח|בָּחַֽרְתָּ|בירנבוים=בָּחַרְתָּ}} בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַֽׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם. וּמָצָֽאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶֽיךָ–&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית א/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 1/&gt;וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, הָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ; וַתָּֽקֶם אֶת דְּבָרֶֽיךָ, כִּי צַדִּיק אָֽתָּה. וַתֵּֽרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵֽינוּ בְּמִצְרָֽיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַֽעְתָּ עַל יַם סוּף. וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 1/&gt; &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 2/&gt;וּבְכׇל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַֽעְתָּ כִּי הֵזִֽידוּ עֲלֵיהֶם; וַתַּֽעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 2/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית ב/&gt;וְהַיָּם בָּקַֽעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּֽעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַֽכְתָּ {{נוסח|בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶֽבֶן,|=מסורה|בירנבוים=בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶֽבֶן}} בְּמַֽיִם עַזִּים.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית ב/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;[[שמות יד/טעמים#יד ל|שמות יד, ל-לא]]&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt;וַיּֽוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָֽיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַֽיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַֽיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִֽינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מקור/&gt;[[שמות טו/טעמים|שמות טו, א-יח]]&lt;קטע סוף=שירת הים מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=שירת הים 1/&gt;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִֽׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵֽהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻֽמוּ: יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָֽבֶן. יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּֽחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב. וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶֽיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵֽמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרֽוּחַ אַפֶּֽיךָ נֶעֶרְמוּ מַֽיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם. אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵֽמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵֽׁמוֹ יָדִי. נָשַֽׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּֽמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶֽרֶת בְּמַֽיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה, נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא. נָטִֽיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵֽמוֹ אָֽרֶץ. נָחִֽיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָֽלְתָּ; נֵהַֽלְתָּ בְעׇזְּךָ אֶל נְוֵה קׇדְשֶֽׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָֽשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי&lt;קטע סוף=שירת הים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=שירת הים 2/&gt;אֱדוֹם; אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵֽמוֹ רָֽעַד; נָמֹֽגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָֽעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד; בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן; עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִֽיתָ. תְּבִאֵֽמוֹ וְתִטָּעֵֽמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַֽלְתָּ, יְיָ; {{נוסח|מִקְּדָשׁ,|=מסורה|בירנבוים=מִקְדָּשׁ,}} אֲדֹנָי, כּוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ. &lt;קטע התחלה=פסוק ה' ימלוך/&gt;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=פסוק ה' ימלוך/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים 2/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה א/&gt;כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, {{נוסח|וּמֹשֵׁל|=מסורה|בירנבוים=וּמוֹשֵׁל}} בַּגּוֹיִם.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה ב/&gt;וְעָלוּ {{נוסח|מוֹשִׁעִים|=מסורה|בירנבוים=מוֹשִׁיעִים}} בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה ב/&gt;&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישתבח הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ישתבח א/&gt;יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד, מַלְכֵּֽנוּ, הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת,&lt;קטע סוף=ישתבח א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכות והודעות/&gt;בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=ברכות והודעות/&gt; &lt;קטע התחלה=ישתבח חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶֽלֶךְ, אֵל, חֵי הָעוֹלָמִים.&lt;קטע סוף=ישתבח חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח הכל/&gt;
-----
-----
&lt;קטע התחלה=שיר המעלות הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה יש נוהגים להוסיף (ש&quot;ץ וקהל קוראים כל פסוק):{{ק|{{הערה|קהילות רבות נוהגות לקרוא כאן את מזמור ק&quot;ל בעשרת ימי תשובה. אך אין מקור למנהג זה במנהג אשכנז הוותיק, והמזמור אינו מובא ב'''סדר עבודת ישראל''' (ראו שם [https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n100/mode/1up עמ' 75]) ובסידור בירנבוים. קריאת המזמור נכנס לנוסח אשכנז מזרח אירופה ובארץ־ישראל בהשפעת נוסח החסידים (&quot;נוסח ספרד&quot;); ראו על כך ב'''תפלה שפת ישראל''' [https://archive.org/details/TefilohSefasYisroelRallisWiesenthal/page/29/mode/1up עמ' 29]. במשך הזמן הפכה קריאת המזמור להיות מנהגם של רוב הקהילות בחו&quot;ל ומנהג ארץ־ישראל. לכן הבאנו כאן את נוסח המזמור כפי שהוא מופיע בסידור בירנבוים במנחה לשבת ([[עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/498|עמ' 473]]). במחזור של בירנבוים המזמור מופיע כאן אחרי &quot;ישתבח&quot;, לדוגמה [https://archive.org/details/mahzorhashalemlroshhashanahvyomkippurashkenaz1951/page/n196/mode/2up כאן] במחזור לראש השנה.}}}}&lt;קטע סוף=שיר המעלות הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית ויום טוב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] (עמ' 11-48) כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים.&lt;קטע סוף=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים יט/טעמים|תהלים יט]]&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt;לַמְנַצֵּֽחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַֽיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִֽיעַ. יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר, וְלַֽיְלָה לְּלַֽיְלָה {{נוסח|יְחַוֶּה־דָּֽעַת|בירנבוים=יְחַוֶּה דָּֽעַת}}. אֵין אֹֽמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. בְּכׇל הָאָֽרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּֽׁמֶשׁ שָׂם אֹֽהֶל בָּהֶם. וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹֽרַח. מִקְצֵה הַשָּׁמַֽיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִֽׁיבַת נָֽפֶשׁ; עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּֽימַת פֶּֽתִי. פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב; מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָֽיִם. יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶֽדֶת לָעַד; מִֽשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹֽפֶת צוּפִים. גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשׇׁמְרָם עֵֽקֶב רָב. שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי. גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּֽךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי; אָז אֵיתָם, וְנִקֵּֽיתִי מִפֶּֽשַׁע רָב.&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק יהיו לרצון/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי.&lt;קטע סוף=פסוק יהיו לרצון/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;[[תהלים לד/טעמים|תהלים לד]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶֽלֶךְ, וַיְגָרְשֵֽׁהוּ וַיֵּלַךְ.{{ש}} אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכׇל עֵת; תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.{{ש}} בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי; יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָֽחוּ.{{ש}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.{{ש}} דָּרַֽשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָֽנִי, וּמִכׇּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָֽנִי.{{ש}} הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָֽרוּ, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּֽרוּ.{{ש}} זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ.{{ש}} חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם.{{ש}} טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.{{ש}} יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.{{ש}} כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב.{{ש}} לְכוּ בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם.{{ש}} מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.{{ש}} נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶֽיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.{{ש}} סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵֽהוּ.{{ש}} עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים, וְאׇזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם.{{ש}} פְּנֵי יְיָ בְּעֹֽשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶֽרֶץ זִכְרָם.{{ש}} צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.{{ש}} קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רֽוּחַ יוֹשִֽׁיעַ.{{ש}} רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶֽנּוּ יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;{{ש}} שֹׁמֵר כׇּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵֽנָּה לֹא נִשְׁבָּֽרָה.{{ש}} תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה, וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָֽׁמוּ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;פֹּדֶה יְיָ נֶֽפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כׇּל הַחֹסִים בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מקור/&gt;[[תהלים צ/טעמים|תהלים צ]]&lt;קטע סוף=מזמור צ' מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים א/&gt;תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים. אֲדֹנָי, מָעוֹן אַתָּה הָיִֽיתָ לָּֽנוּ בְּדֹר וָדֹר. בְּטֶֽרֶם הָרִים יֻלָּֽדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶֽרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּֽאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם. כִּי אֶֽלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶֽיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה. זְרַמְתָּם, שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּֽקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. בַּבֹּֽקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶֽרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. כִּי כָלִֽינוּ בְאַפֶּֽךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָֽלְנוּ. שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵֽינוּ לְנֶגְדֶּֽךָ, עֲלֻמֵֽנוּ לִמְאוֹר פָּנֶֽיךָ. כִּי כׇל יָמֵֽינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶֽךָ, כִּלִּֽינוּ שָׁנֵֽינוּ {{נוסח|כְמוֹ־הֶֽגֶה|בירנבוים=כְמוֹ הֶֽגֶה}}. יְמֵי שְׁנוֹתֵֽינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרׇהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻֽפָה. מִי יוֹדֵֽעַ עֹז אַפֶּֽךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶֽךָ. לִמְנוֹת יָמֵֽינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חׇכְמָה. שׁוּבָה יְיָ, עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶֽיךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ בַבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכׇל יָמֵֽינוּ. שַׂמְּחֵֽנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָֽנוּ, שְׁנוֹת רָאִֽינוּ רָעָה.&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים ב/&gt;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶֽיךָ פׇעֳלֶֽךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. &lt;קטע התחלה=פסוק ויהי נועם/&gt;וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.&lt;קטע סוף=פסוק ויהי נועם/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;[[תהלים צא/טעמים|תהלים צא]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 1/&gt;יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי {{נוסח|אֶבְטַח־בּוֹ|בירנבוים=אֶבְטַח בּוֹ}}. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 2/&gt;הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו {{נוסח|יְצַוֶּה־לָּךְ|בירנבוים=&quot;יְצַוֶּה לָּךְ&quot; כאן, אבל בעמ' 731 התיבות מוקפות}}, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 3/&gt;דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א ב/&gt;יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, {{נוסח|עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה;|הפיסוק לפי בירנבוים להלן בעמ' 733 והוא מתאים לטעמי המקרא (אמנם כאן אצל בירנבוים יש פסיק).}} אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ. &lt;קטע התחלה=פסוק אורך ימים/&gt;אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.&lt;קטע סוף=פסוק אורך ימים/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קלה/טעמים|תהלים קלה]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|מסורה=הַלְלוּ יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ; הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ. {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|=מסורה|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, כִּי טוֹב יְיָ; זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ, כִּי נָעִים. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי אֲנִי יָדַֽעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵֽינוּ מִכׇּל אֱלֹהִים. כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, בַּיַּמִּים וְכׇל תְּהֹמוֹת. מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה; {{נוסח|מֽוֹצֵא רֽוּחַ|=בירנבוים|מוֹצֵא־רֽוּחַ}} מֵאוֹצְרוֹתָיו. שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה. שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵֽכִי מִצְרָֽיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו. שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים. לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן. וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ לְעוֹלָם; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ; עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אׇזְנַֽיִם&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;לָהֶם וְלֹא יַאֲזִֽינוּ, אַף אֵין־יֶשׁ־רֽוּחַ בְּפִיהֶם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; יִרְאֵי יְיָ, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן {{נוסח|ירוּשָׁלָֽיִם|בירנבוים=ירוּשָׁלִָֽם}}; הַלְלוּ־יָהּ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קלו/טעמים|תהלים קלו]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַֽיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְרֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיִּפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים לג/טעמים|תהלים לג]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 1/&gt;רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִֽׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִֽיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכׇל מַעֲשֵֽׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַֽיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרֽוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָֽם. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵייָ כׇּל הָאָֽרֶץ, מִמֶּֽנּוּ יָגֽוּרוּ כׇּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 2/&gt;יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מִשָּׁמַֽיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּֽיחַ, אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ. הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם. אֵין הַמֶּֽלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָֽיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ. שֶֽׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה,&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּֽוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;[[תהלים צב/טעמים|תהלים צב]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 1/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָֽבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ {{נוסח|בְּפׇעֳלֶֽךָ;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=בְּפׇעֳלֶֽךָ,}} בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ. אִישׁ בַּֽעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹֽחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵֽשֶׂב, וַיָּצִֽיצוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם, יְיָ. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ, יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. וַתָּֽרֶם כִּרְאֵים {{נוסח|קַרְנִי;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=קַרְנִי,}} בַּלֹּֽתִי בְּשֶֽׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַֽעְנָה אׇזְנָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶֽרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ יַפְרִֽיחוּ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ; צוּרִי, וְלֹא עַוְלָֽתָה בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים צג/טעמים|תהלים צג]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt;יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹֽדֶשׁ, יְיָ, לְאֹֽרֶךְ יָמִים.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים ממשיכים ב&quot;ישתבח&quot; בתפילה ליום חול.&lt;קטע סוף=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=נשמת כל חי/&gt;נִשְׁמַת כׇּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס, וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה; אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים.&lt;קטע סוף=נשמת כל חי/&gt;

&lt;קטע התחלה=אילו פינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אילו פינו 1/&gt;אִלּוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=אילו פינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 2/&gt;וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ {{נוסח|עַל אַחַת מֵאָֽלֶף, אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים|הגדה של פסח של בירנבוים=עַל אַחַת (מֵאֶֽלֶף) אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים}} וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ; בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ; מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ; וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָנֶֽצַח. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ&lt;קטע סוף=אילו פינו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 3/&gt;בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְּאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְכׇל לְבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כׇּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַֽרְנָה, יְיָ מִי כָמֽוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּֽנוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=אילו פינו 3/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אילו פינו ב/&gt;נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ.&lt;קטע סוף=אילו פינו ב/&gt;&lt;קטע סוף=אילו פינו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;בימים הנוראים מסיימים:&lt;קטע סוף=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים}}.)


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;ביום טוב הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;

&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ&lt;קטע סוף=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;, הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=היושב לימים הנוראים/&gt;&lt;קטע סוף=האל בתעצומות מילים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;בימים הנוראים הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;

'''&lt;קטע התחלה=המלך לימים הנוראים/&gt;הַמֶּֽלֶךְ&lt;קטע סוף=המלך לימים הנוראים/&gt;'''{{ש}}&lt;קטע התחלה=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;בשבת הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;

&lt;קטע התחלה=שוכן עד מילים/&gt;שׁוֹכֵן עַד, מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: {{נוסח|רַנְּנוּ|בירנבוים=רַנְנוּ}} צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.&lt;קטע סוף=שוכן עד מילים/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לכל השנה:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לכל השנה/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְהַלָּל,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְרוֹמָם,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לכל השנה/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לימים הנוראים:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְ'''ר'''וֹמָם,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְ'''בָּ'''רַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְ'''הַ'''לָּל.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות א/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 1/&gt;וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר; שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים לְפָנֶֽיךָ, יְיָ&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 2/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 2/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות ב/&gt;לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן־יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות ב/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>d2fbdgrtvzz95pfim4v44882ds8sp1s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418715</id>
      <parentid>1418713</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:20:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* פסוקי דזמרה לימי חול */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="96091" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָא בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==כותרות==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה&lt;קטע סוף=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;תְּפִלַּת שַׁחֲרִית&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת מנחה/&gt;תְּפִלַּת מִנְחָה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת מנחה/&gt; (בשביל אשרי)
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לימי חול==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית בחול}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;[[תהלים ל/טעמים|תהלים ל]]&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ, יְיָ, כִּי דִלִּיתָֽנִי, וְלֹא שִׂמַּֽחְתָּ אֹיְבַי לִי. יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶֽיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי. יְיָ, הֶעֱלִֽיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַֽנִי מִיׇּרְדִי בוֹר. זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵֽכֶר קׇדְשׁוֹ. כִּי רֶֽגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶֽרֶב יָלִין בֶּֽכִי, וְלַבֹּֽקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַֽרְתִּי בְשַׁלְוִי, בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. יְיָ, בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַֽדְתָּה לְהַרְרִי עֹז; הִסְתַּרְתָּ פָנֶֽיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶֽיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּֽצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָֽׁחַת; הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ. שְׁמַע יְיָ וְחׇנֵּֽנִי; יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי. הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי; פִּתַּֽחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵֽנִי שִׂמְחָה.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;לְמַֽעַן יְזַמֶּֽרְךָ כָבוֹד, וְלֹא יִדֹּם; יְיָ אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

&lt;קטע התחלה=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּֽחַ אֶת בּוֹרְאִי.&lt;קטע סוף=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר א/&gt;בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָֽרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶֽצַח, בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדְּךָ נְהַלֶּלְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך שאמר ב/&gt;יָחִיד, חֵי הָעוֹלָמִים, מֶֽלֶךְ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך שאמר הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו מקור/&gt;[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ח|דברי הימים א טז, ח-לו]]&lt;קטע סוף=הודו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו עד אל תרעו/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ קִרְאוֹ בִשְׁמוֹ, הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. שִֽׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִֽׂיחוּ בְּכׇל {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ; יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ. דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִֽיהוּ. זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו. הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּכׇל הָאָֽרֶץ מִשְׁפָּטָיו. זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר. אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם,&lt;קטע סוף=הודו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 2/&gt;וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק. וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶֽרֶץ כְּנָעַן, חֶֽבֶל נַחֲלַתְכֶם. בִּהְיוֹתְכֶם&lt;קטע סוף=הודו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 3/&gt;מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ. וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר. לֹא הִנִּֽיחַ לְאִישׁ לְעׇשְׁקָם, וַיּֽוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵֽעוּ.&lt;קטע סוף=הודו 3/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד אל תרעו/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;{{נוסח|שִֽׁירוּ|כאן יש פרשה פתוחה של שורה ריקה בכתר ארם צובה, אבל אצל בירנבוים הכל בפסקה אחת.}} לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ. סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים. כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַֽיִם עָשָׂה. הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹֽאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹֽדֶשׁ. חִֽילוּ מִלְּפָנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָֽרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יִרְעַם הַיָּם {{נוסח|וּמְלוֹאוֹ|=מסורה|בירנבוים=וּמְלֹאוֹ}}, יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּֽעַר, מִלִּפְנֵי יְיָ, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָֽרֶץ. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, {{נוסח|לְהֹדוֹת|=מסורה|בירנבוים=לְהוֹדוֹת}} לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ.&lt;קטע סוף=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;

&lt;קטע התחלה=רוממו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=רוממו א/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא.&lt;קטע סוף=רוממו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=רוממו ב/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=רוממו ב/&gt;&lt;קטע סוף=רוממו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=והוא רחום הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום א/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום 1/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. אַתָּה, יְיָ, לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנִי. זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ, וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם&lt;קטע סוף=והוא רחום 1/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 2/&gt;הֵֽמָּה. תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶֽׁיךָ; אֵל יִשְׂרָאֵל, הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם; בָּרוּךְ אֱלֹהִים. אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ. הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ&lt;קטע סוף=והוא רחום 2/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 3/&gt;סֶּֽלָה. &lt;קטע התחלה=ה' צבאות עמנו/&gt;יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, {{נוסח|מִשְׂגָּב־לָֽנוּ|=מסורה (קמץ בגימל), וגם השארנו את התיבות מוקפות כמו שעשה בירנבוים בעמ' 189.|בירנבוים=מִשְׂגַּב לָֽנוּ (פתח בגימ&quot;ל)}} אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה.&lt;קטע סוף=ה' צבאות עמנו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום 3/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' צבאות אשרי אדם/&gt;יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ.&lt;קטע סוף=ה' צבאות אשרי אדם/&gt; &lt;קטע התחלה=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך א/&gt;הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. נַפְשֵֽׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא. כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הַרְאֵֽנוּ יְיָ חַסְדֶּֽךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָֽנוּ. קוּמָה עֶזְרָֽתָה לָּֽנוּ, וּפְדֵֽנוּ לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם, הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=הושיע את עמך ב/&gt;וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַֽחְתִּי; יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ; אָשִֽׁירָה {{נוסח|לַייָ|=מסורה|בירנבוים=לַּייָ}}, כִּי גָמַל עָלָי.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך ב/&gt;&lt;קטע סוף=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;לא אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בערב יום כיפור, בערב פסח, ובחול המועד פסח.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מקור/&gt;[[תהלים ק/טעמים|תהלים ק]]&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים א/&gt;מִזְמוֹר לְתוֹדָה; הָרִֽיעוּ לַייָ כׇּל הָאָֽרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּֽאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים; הוּא עָשָֽׂנוּ וְלוֹ אֲנַֽחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, {{נוסח|חֲצֵרֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=חֲצֵרוֹתָיו}} בִּתְהִלָּה; הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים ב/&gt;כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהי כבוד הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד א/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד 1/&gt;יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ,&lt;קטע סוף=יהי כבוד 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יהי כבוד 2/&gt;מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}}; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. יְיָ בַּשָּׁמַֽיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. יְיָ מֶֽלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם. עֲצַת יְיָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}} תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.&lt;קטע סוף=יהי כבוד 2/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=יהי כבוד ב/&gt;וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=יהי כבוד ב/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד הכל/&gt;

 &lt;קטע התחלה=אשרי יושבי/&gt;אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ; עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=אשרי יושבי/&gt;{{ש}} &lt;קטע התחלה=אשרי העם/&gt;אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם {{נוסח|שֱׁיְיָ|=מסורה|בירנבוים=שֶׁיְיָ}} אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=אשרי העם/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קמה/טעמים|תהלים קמה]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהילה לדוד/&gt;תְּהִלָּה לְדָוִד&lt;קטע סוף=תהילה לדוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פסוק א/&gt;אֲרוֹמִמְךָ, {{נוסח|אֱלוֹהַי|=מסורה|בירנבוים=אֱלֹהַי}} הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פסוק א/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ב-ד/&gt;בְּכׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר.{{ש}}דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ב-ד/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ע/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-מ/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ו/&gt;הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה.{{ש}}וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ו/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;זֵֽכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ.{{ש}}חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל־חָֽסֶד.{{ש}}טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָֽיו.{{ש}}יוֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה.{{ש}}כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ.{{ש}}לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר וָדֹר.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-מ/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;סוֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים.{{ש}}עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ע/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פ-ש/&gt;פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.{{ש}}צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו.{{ש}}קָרוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת.{{ש}}רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.{{ש}}שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פ-ש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהילת/&gt;תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר־פִּי; וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהילת/&gt;{{ש}}{{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ואנחנו/&gt;וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קמו/טעמים|תהלים קמו]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ. אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ; בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו. עֹשֶׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם; הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶֽחֶם לָרְעֵבִים; יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים. יְיָ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;פֹּקֵֽחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים. יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים; יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶֽרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;[[תהלים קמז/טעמים|תהלים קמז]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵֽינוּ, כִּי נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם יְיָ; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבֽוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ וְרַב כֹּֽחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר. מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָֽרֶץ. עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵֽינוּ בְכִנּוֹר. הַמְכַסֶּה שָׁמַֽיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָֽרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִֽיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָֽאוּ. לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. שַׁבְּחִי, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֶת יְיָ; הַלְלִי אֱלֹהַֽיִךְ, צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָֽיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַֽיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵֽלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ. הַשֹּׁלֵֽחַ אִמְרָתוֹ אָֽרֶץ; עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ. הַנֹּתֵן שֶֽׁלֶג כַּצָּֽמֶר; כְּפוֹר כָּאֵֽפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָֽיִם. מַגִּיד {{נוסח|דְּבָרָו|=מסורה|בירנבוים=דְּבָרָיו}} לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;לֹא עָֽשָׂה כֵן לְכׇל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;[[תהלים קמח/טעמים|תהלים קמח]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|כׇל|=מסורה|בירנבוים=כׇּל}} מַלְאָכָיו, הַלְלֽוּהוּ כׇּל {{נוסח|צְבָאָו|=מסורה|בירנבוים=צְבָאָיו}}. הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt;וְיָרֵֽחַ, הַלְלֽוּהוּ כׇּל כּֽוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt;וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכׇל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד, שֶֽׁלֶג וְקִיטוֹר, רֽוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. הֶהָרִים וְכׇל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים, הַחַיָּה וְכׇל בְּהֵמָה, רֶֽמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף. מַלְכֵי אֶֽרֶץ וְכׇל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכׇל שֹֽׁפְטֵי אָֽרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ; הוֹדוֹ עַל אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים קמט/טעמים|תהלים קמט]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִֽילוּ בְמַלְכָּם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ. כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶֽרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב; הָדָר הוּא לְכׇל חֲסִידָיו; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;[[תהלים קנ/טעמים|תהלים קנ]]&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ, הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ. הַלְלֽוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר, הַלְלֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|בְצִלְצְלֵי|=מסורה|בירנבוים=בְּצִלְצְלֵי}} שָֽׁמַע, הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם א/&gt;בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן ירוּשָׁלָֽיִם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם ב/&gt;וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם; וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מקור/&gt;[[דברי הימים א כט/טעמים#כט י|דברי הימים א כט, י-יג]]&lt;קטע סוף=ויברך דוד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מילים/&gt;וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כׇּל הַקָּהָל, וַיֹּֽאמֶר דָּוִיד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וְהָעֹֽשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶֽיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּֽחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. וְעַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ, מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּֽךָ.&lt;קטע סוף=ויברך דוד מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט ו|נחמיה ט, ו-יא]]&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכׇל צְבָאָם, הָאָֽרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ, הַיַּמִּים וְכׇל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַֽיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר {{נוסח|בָּחַֽרְתָּ|בירנבוים=בָּחַרְתָּ}} בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַֽׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם. וּמָצָֽאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶֽיךָ–&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית א/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 1/&gt;וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, הָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ; וַתָּֽקֶם אֶת דְּבָרֶֽיךָ, כִּי צַדִּיק אָֽתָּה. וַתֵּֽרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵֽינוּ בְּמִצְרָֽיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַֽעְתָּ עַל יַם סוּף. וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 1/&gt; &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 2/&gt;וּבְכׇל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַֽעְתָּ כִּי הֵזִֽידוּ עֲלֵיהֶם; וַתַּֽעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 2/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית ב/&gt;וְהַיָּם בָּקַֽעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּֽעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַֽכְתָּ {{נוסח|בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶֽבֶן,|=מסורה|בירנבוים=בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶֽבֶן}} בְּמַֽיִם עַזִּים.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית ב/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;[[שמות יד/טעמים#יד ל|שמות יד, ל-לא]]&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt;וַיּֽוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָֽיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַֽיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַֽיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִֽינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מקור/&gt;[[שמות טו/טעמים|שמות טו, א-יח]]&lt;קטע סוף=שירת הים מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=שירת הים 1/&gt;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִֽׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵֽהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻֽמוּ: יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָֽבֶן. יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּֽחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב. וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶֽיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵֽמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרֽוּחַ אַפֶּֽיךָ נֶעֶרְמוּ מַֽיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם. אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵֽמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵֽׁמוֹ יָדִי. נָשַֽׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּֽמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶֽרֶת בְּמַֽיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה, נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא. נָטִֽיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵֽמוֹ אָֽרֶץ. נָחִֽיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָֽלְתָּ; נֵהַֽלְתָּ בְעׇזְּךָ אֶל נְוֵה קׇדְשֶֽׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָֽשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי&lt;קטע סוף=שירת הים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=שירת הים 2/&gt;אֱדוֹם; אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵֽמוֹ רָֽעַד; נָמֹֽגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָֽעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד; בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן; עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִֽיתָ. תְּבִאֵֽמוֹ וְתִטָּעֵֽמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַֽלְתָּ, יְיָ; {{נוסח|מִקְּדָשׁ,|=מסורה|בירנבוים=מִקְדָּשׁ,}} אֲדֹנָי, כּוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ. &lt;קטע התחלה=פסוק ה' ימלוך/&gt;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=פסוק ה' ימלוך/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים 2/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה א/&gt;כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, {{נוסח|וּמֹשֵׁל|=מסורה|בירנבוים=וּמוֹשֵׁל}} בַּגּוֹיִם.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה ב/&gt;וְעָלוּ {{נוסח|מוֹשִׁעִים|=מסורה|בירנבוים=מוֹשִׁיעִים}} בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה ב/&gt;&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישתבח הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ישתבח א/&gt;{{עוגן בשורה|ישתבח ביום חול}}יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד, מַלְכֵּֽנוּ, הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת,&lt;קטע סוף=ישתבח א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכות והודעות/&gt;בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=ברכות והודעות/&gt; &lt;קטע התחלה=ישתבח חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶֽלֶךְ, אֵל, חֵי הָעוֹלָמִים.&lt;קטע סוף=ישתבח חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח הכל/&gt;
-----
-----
&lt;קטע התחלה=שיר המעלות הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה יש נוהגים להוסיף (ש&quot;ץ וקהל קוראים כל פסוק):{{ק|{{הערה|קהילות רבות נוהגות לקרוא כאן את מזמור ק&quot;ל בעשרת ימי תשובה. אך אין מקור למנהג זה במנהג אשכנז הוותיק, והמזמור אינו מובא ב'''סדר עבודת ישראל''' (ראו שם [https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n100/mode/1up עמ' 75]) ובסידור בירנבוים. קריאת המזמור נכנס לנוסח אשכנז מזרח אירופה ובארץ־ישראל בהשפעת נוסח החסידים (&quot;נוסח ספרד&quot;); ראו על כך ב'''תפלה שפת ישראל''' [https://archive.org/details/TefilohSefasYisroelRallisWiesenthal/page/29/mode/1up עמ' 29]. במשך הזמן הפכה קריאת המזמור להיות מנהגם של רוב הקהילות בחו&quot;ל ומנהג ארץ־ישראל. לכן הבאנו כאן את נוסח המזמור כפי שהוא מופיע בסידור בירנבוים במנחה לשבת ([[עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/498|עמ' 473]]). במחזור של בירנבוים המזמור מופיע כאן אחרי &quot;ישתבח&quot;, לדוגמה [https://archive.org/details/mahzorhashalemlroshhashanahvyomkippurashkenaz1951/page/n196/mode/2up כאן] במחזור לראש השנה.}}}}&lt;קטע סוף=שיר המעלות הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית ויום טוב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] (עמ' 11-48) כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים.&lt;קטע סוף=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים יט/טעמים|תהלים יט]]&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt;לַמְנַצֵּֽחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַֽיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִֽיעַ. יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר, וְלַֽיְלָה לְּלַֽיְלָה {{נוסח|יְחַוֶּה־דָּֽעַת|בירנבוים=יְחַוֶּה דָּֽעַת}}. אֵין אֹֽמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. בְּכׇל הָאָֽרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּֽׁמֶשׁ שָׂם אֹֽהֶל בָּהֶם. וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹֽרַח. מִקְצֵה הַשָּׁמַֽיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִֽׁיבַת נָֽפֶשׁ; עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּֽימַת פֶּֽתִי. פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב; מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָֽיִם. יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶֽדֶת לָעַד; מִֽשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹֽפֶת צוּפִים. גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשׇׁמְרָם עֵֽקֶב רָב. שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי. גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּֽךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי; אָז אֵיתָם, וְנִקֵּֽיתִי מִפֶּֽשַׁע רָב.&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק יהיו לרצון/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי.&lt;קטע סוף=פסוק יהיו לרצון/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;[[תהלים לד/טעמים|תהלים לד]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶֽלֶךְ, וַיְגָרְשֵֽׁהוּ וַיֵּלַךְ.{{ש}} אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכׇל עֵת; תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.{{ש}} בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי; יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָֽחוּ.{{ש}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.{{ש}} דָּרַֽשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָֽנִי, וּמִכׇּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָֽנִי.{{ש}} הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָֽרוּ, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּֽרוּ.{{ש}} זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ.{{ש}} חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם.{{ש}} טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.{{ש}} יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.{{ש}} כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב.{{ש}} לְכוּ בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם.{{ש}} מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.{{ש}} נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶֽיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.{{ש}} סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵֽהוּ.{{ש}} עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים, וְאׇזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם.{{ש}} פְּנֵי יְיָ בְּעֹֽשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶֽרֶץ זִכְרָם.{{ש}} צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.{{ש}} קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רֽוּחַ יוֹשִֽׁיעַ.{{ש}} רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶֽנּוּ יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;{{ש}} שֹׁמֵר כׇּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵֽנָּה לֹא נִשְׁבָּֽרָה.{{ש}} תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה, וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָֽׁמוּ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;פֹּדֶה יְיָ נֶֽפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כׇּל הַחֹסִים בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מקור/&gt;[[תהלים צ/טעמים|תהלים צ]]&lt;קטע סוף=מזמור צ' מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים א/&gt;תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים. אֲדֹנָי, מָעוֹן אַתָּה הָיִֽיתָ לָּֽנוּ בְּדֹר וָדֹר. בְּטֶֽרֶם הָרִים יֻלָּֽדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶֽרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּֽאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם. כִּי אֶֽלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶֽיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה. זְרַמְתָּם, שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּֽקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. בַּבֹּֽקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶֽרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. כִּי כָלִֽינוּ בְאַפֶּֽךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָֽלְנוּ. שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵֽינוּ לְנֶגְדֶּֽךָ, עֲלֻמֵֽנוּ לִמְאוֹר פָּנֶֽיךָ. כִּי כׇל יָמֵֽינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶֽךָ, כִּלִּֽינוּ שָׁנֵֽינוּ {{נוסח|כְמוֹ־הֶֽגֶה|בירנבוים=כְמוֹ הֶֽגֶה}}. יְמֵי שְׁנוֹתֵֽינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרׇהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻֽפָה. מִי יוֹדֵֽעַ עֹז אַפֶּֽךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶֽךָ. לִמְנוֹת יָמֵֽינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חׇכְמָה. שׁוּבָה יְיָ, עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶֽיךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ בַבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכׇל יָמֵֽינוּ. שַׂמְּחֵֽנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָֽנוּ, שְׁנוֹת רָאִֽינוּ רָעָה.&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים ב/&gt;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶֽיךָ פׇעֳלֶֽךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. &lt;קטע התחלה=פסוק ויהי נועם/&gt;וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.&lt;קטע סוף=פסוק ויהי נועם/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;[[תהלים צא/טעמים|תהלים צא]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 1/&gt;יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי {{נוסח|אֶבְטַח־בּוֹ|בירנבוים=אֶבְטַח בּוֹ}}. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 2/&gt;הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו {{נוסח|יְצַוֶּה־לָּךְ|בירנבוים=&quot;יְצַוֶּה לָּךְ&quot; כאן, אבל בעמ' 731 התיבות מוקפות}}, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 3/&gt;דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א ב/&gt;יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, {{נוסח|עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה;|הפיסוק לפי בירנבוים להלן בעמ' 733 והוא מתאים לטעמי המקרא (אמנם כאן אצל בירנבוים יש פסיק).}} אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ. &lt;קטע התחלה=פסוק אורך ימים/&gt;אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.&lt;קטע סוף=פסוק אורך ימים/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קלה/טעמים|תהלים קלה]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|מסורה=הַלְלוּ יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ; הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ. {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|=מסורה|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, כִּי טוֹב יְיָ; זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ, כִּי נָעִים. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי אֲנִי יָדַֽעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵֽינוּ מִכׇּל אֱלֹהִים. כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, בַּיַּמִּים וְכׇל תְּהֹמוֹת. מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה; {{נוסח|מֽוֹצֵא רֽוּחַ|=בירנבוים|מוֹצֵא־רֽוּחַ}} מֵאוֹצְרוֹתָיו. שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה. שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵֽכִי מִצְרָֽיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו. שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים. לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן. וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ לְעוֹלָם; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ; עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אׇזְנַֽיִם&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;לָהֶם וְלֹא יַאֲזִֽינוּ, אַף אֵין־יֶשׁ־רֽוּחַ בְּפִיהֶם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; יִרְאֵי יְיָ, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן {{נוסח|ירוּשָׁלָֽיִם|בירנבוים=ירוּשָׁלִָֽם}}; הַלְלוּ־יָהּ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קלו/טעמים|תהלים קלו]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַֽיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְרֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיִּפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים לג/טעמים|תהלים לג]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 1/&gt;רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִֽׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִֽיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכׇל מַעֲשֵֽׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַֽיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרֽוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָֽם. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵייָ כׇּל הָאָֽרֶץ, מִמֶּֽנּוּ יָגֽוּרוּ כׇּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 2/&gt;יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מִשָּׁמַֽיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּֽיחַ, אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ. הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם. אֵין הַמֶּֽלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָֽיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ. שֶֽׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה,&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּֽוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;[[תהלים צב/טעמים|תהלים צב]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 1/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָֽבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ {{נוסח|בְּפׇעֳלֶֽךָ;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=בְּפׇעֳלֶֽךָ,}} בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ. אִישׁ בַּֽעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹֽחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵֽשֶׂב, וַיָּצִֽיצוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם, יְיָ. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ, יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. וַתָּֽרֶם כִּרְאֵים {{נוסח|קַרְנִי;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=קַרְנִי,}} בַּלֹּֽתִי בְּשֶֽׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַֽעְנָה אׇזְנָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶֽרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ יַפְרִֽיחוּ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ; צוּרִי, וְלֹא עַוְלָֽתָה בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים צג/טעמים|תהלים צג]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt;יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹֽדֶשׁ, יְיָ, לְאֹֽרֶךְ יָמִים.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים ממשיכים ב&quot;ישתבח&quot; בתפילה ליום חול.&lt;קטע סוף=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=נשמת כל חי/&gt;נִשְׁמַת כׇּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס, וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה; אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים.&lt;קטע סוף=נשמת כל חי/&gt;

&lt;קטע התחלה=אילו פינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אילו פינו 1/&gt;אִלּוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=אילו פינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 2/&gt;וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ {{נוסח|עַל אַחַת מֵאָֽלֶף, אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים|הגדה של פסח של בירנבוים=עַל אַחַת (מֵאֶֽלֶף) אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים}} וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ; בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ; מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ; וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָנֶֽצַח. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ&lt;קטע סוף=אילו פינו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 3/&gt;בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְּאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְכׇל לְבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כׇּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַֽרְנָה, יְיָ מִי כָמֽוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּֽנוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=אילו פינו 3/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אילו פינו ב/&gt;נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ.&lt;קטע סוף=אילו פינו ב/&gt;&lt;קטע סוף=אילו פינו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;בימים הנוראים מסיימים:&lt;קטע סוף=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים}}.)


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;ביום טוב הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;

&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ&lt;קטע סוף=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;, הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=היושב לימים הנוראים/&gt;&lt;קטע סוף=האל בתעצומות מילים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;בימים הנוראים הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;

'''&lt;קטע התחלה=המלך לימים הנוראים/&gt;הַמֶּֽלֶךְ&lt;קטע סוף=המלך לימים הנוראים/&gt;'''{{ש}}&lt;קטע התחלה=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;בשבת הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;

&lt;קטע התחלה=שוכן עד מילים/&gt;שׁוֹכֵן עַד, מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: {{נוסח|רַנְּנוּ|בירנבוים=רַנְנוּ}} צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.&lt;קטע סוף=שוכן עד מילים/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לכל השנה:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לכל השנה/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְהַלָּל,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְרוֹמָם,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לכל השנה/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לימים הנוראים:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְ'''ר'''וֹמָם,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְ'''בָּ'''רַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְ'''הַ'''לָּל.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות א/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 1/&gt;וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר; שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים לְפָנֶֽיךָ, יְיָ&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 2/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 2/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות ב/&gt;לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן־יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות ב/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>3f57g1t5njv34e582swlk91ee0s3azk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418719</id>
      <parentid>1418715</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:23:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="96205" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָא בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==כותרות==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה&lt;קטע סוף=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;תְּפִלַּת שַׁחֲרִית&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת מנחה/&gt;תְּפִלַּת מִנְחָה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת מנחה/&gt; (בשביל אשרי)
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לימי חול==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית בחול}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;[[תהלים ל/טעמים|תהלים ל]]&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ, יְיָ, כִּי דִלִּיתָֽנִי, וְלֹא שִׂמַּֽחְתָּ אֹיְבַי לִי. יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶֽיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי. יְיָ, הֶעֱלִֽיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַֽנִי מִיׇּרְדִי בוֹר. זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵֽכֶר קׇדְשׁוֹ. כִּי רֶֽגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶֽרֶב יָלִין בֶּֽכִי, וְלַבֹּֽקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַֽרְתִּי בְשַׁלְוִי, בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. יְיָ, בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַֽדְתָּה לְהַרְרִי עֹז; הִסְתַּרְתָּ פָנֶֽיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶֽיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּֽצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָֽׁחַת; הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ. שְׁמַע יְיָ וְחׇנֵּֽנִי; יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי. הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי; פִּתַּֽחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵֽנִי שִׂמְחָה.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;לְמַֽעַן יְזַמֶּֽרְךָ כָבוֹד, וְלֹא יִדֹּם; יְיָ אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

&lt;קטע התחלה=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּֽחַ אֶת בּוֹרְאִי.&lt;קטע סוף=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר א/&gt;בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָֽרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶֽצַח, בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדְּךָ נְהַלֶּלְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך שאמר ב/&gt;יָחִיד, חֵי הָעוֹלָמִים, מֶֽלֶךְ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך שאמר הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו מקור/&gt;[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ח|דברי הימים א טז, ח-לו]]&lt;קטע סוף=הודו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו עד אל תרעו/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ קִרְאוֹ בִשְׁמוֹ, הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. שִֽׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִֽׂיחוּ בְּכׇל {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ; יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ. דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִֽיהוּ. זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו. הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּכׇל הָאָֽרֶץ מִשְׁפָּטָיו. זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר. אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם,&lt;קטע סוף=הודו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 2/&gt;וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק. וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶֽרֶץ כְּנָעַן, חֶֽבֶל נַחֲלַתְכֶם. בִּהְיוֹתְכֶם&lt;קטע סוף=הודו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 3/&gt;מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ. וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר. לֹא הִנִּֽיחַ לְאִישׁ לְעׇשְׁקָם, וַיּֽוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵֽעוּ.&lt;קטע סוף=הודו 3/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד אל תרעו/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;{{נוסח|שִֽׁירוּ|כאן יש פרשה פתוחה של שורה ריקה בכתר ארם צובה, אבל אצל בירנבוים הכל בפסקה אחת.}} לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ. סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים. כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַֽיִם עָשָׂה. הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹֽאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹֽדֶשׁ. חִֽילוּ מִלְּפָנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָֽרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יִרְעַם הַיָּם {{נוסח|וּמְלוֹאוֹ|=מסורה|בירנבוים=וּמְלֹאוֹ}}, יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּֽעַר, מִלִּפְנֵי יְיָ, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָֽרֶץ. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, {{נוסח|לְהֹדוֹת|=מסורה|בירנבוים=לְהוֹדוֹת}} לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ.&lt;קטע סוף=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;

&lt;קטע התחלה=רוממו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=רוממו א/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא.&lt;קטע סוף=רוממו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=רוממו ב/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=רוממו ב/&gt;&lt;קטע סוף=רוממו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=והוא רחום הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום א/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום 1/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. אַתָּה, יְיָ, לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנִי. זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ, וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם&lt;קטע סוף=והוא רחום 1/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 2/&gt;הֵֽמָּה. תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶֽׁיךָ; אֵל יִשְׂרָאֵל, הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם; בָּרוּךְ אֱלֹהִים. אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ. הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ&lt;קטע סוף=והוא רחום 2/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 3/&gt;סֶּֽלָה. &lt;קטע התחלה=ה' צבאות עמנו/&gt;יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, {{נוסח|מִשְׂגָּב־לָֽנוּ|=מסורה (קמץ בגימל), וגם השארנו את התיבות מוקפות כמו שעשה בירנבוים בעמ' 189.|בירנבוים=מִשְׂגַּב לָֽנוּ (פתח בגימ&quot;ל)}} אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה.&lt;קטע סוף=ה' צבאות עמנו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום 3/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' צבאות אשרי אדם/&gt;יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ.&lt;קטע סוף=ה' צבאות אשרי אדם/&gt; &lt;קטע התחלה=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך א/&gt;הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. נַפְשֵֽׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא. כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הַרְאֵֽנוּ יְיָ חַסְדֶּֽךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָֽנוּ. קוּמָה עֶזְרָֽתָה לָּֽנוּ, וּפְדֵֽנוּ לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם, הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=הושיע את עמך ב/&gt;וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַֽחְתִּי; יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ; אָשִֽׁירָה {{נוסח|לַייָ|=מסורה|בירנבוים=לַּייָ}}, כִּי גָמַל עָלָי.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך ב/&gt;&lt;קטע סוף=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;לא אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בערב יום כיפור, בערב פסח, ובחול המועד פסח.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מקור/&gt;[[תהלים ק/טעמים|תהלים ק]]&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים א/&gt;מִזְמוֹר לְתוֹדָה; הָרִֽיעוּ לַייָ כׇּל הָאָֽרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּֽאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים; הוּא עָשָֽׂנוּ וְלוֹ אֲנַֽחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, {{נוסח|חֲצֵרֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=חֲצֵרוֹתָיו}} בִּתְהִלָּה; הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים ב/&gt;כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהי כבוד הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד א/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד 1/&gt;יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ,&lt;קטע סוף=יהי כבוד 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יהי כבוד 2/&gt;מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}}; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. יְיָ בַּשָּׁמַֽיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. יְיָ מֶֽלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם. עֲצַת יְיָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}} תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.&lt;קטע סוף=יהי כבוד 2/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=יהי כבוד ב/&gt;וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=יהי כבוד ב/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד הכל/&gt;

 &lt;קטע התחלה=אשרי יושבי/&gt;אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ; עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=אשרי יושבי/&gt;{{ש}} &lt;קטע התחלה=אשרי העם/&gt;אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם {{נוסח|שֱׁיְיָ|=מסורה|בירנבוים=שֶׁיְיָ}} אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=אשרי העם/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קמה/טעמים|תהלים קמה]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהילה לדוד/&gt;תְּהִלָּה לְדָוִד&lt;קטע סוף=תהילה לדוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פסוק א/&gt;אֲרוֹמִמְךָ, {{נוסח|אֱלוֹהַי|=מסורה|בירנבוים=אֱלֹהַי}} הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פסוק א/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ב-ד/&gt;בְּכׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר.{{ש}}דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ב-ד/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ע/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-מ/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ו/&gt;הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה.{{ש}}וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ו/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;זֵֽכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ.{{ש}}חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל־חָֽסֶד.{{ש}}טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָֽיו.{{ש}}יוֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה.{{ש}}כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ.{{ש}}לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר וָדֹר.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-מ/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;סוֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים.{{ש}}עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ע/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פ-ש/&gt;פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.{{ש}}צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו.{{ש}}קָרוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת.{{ש}}רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.{{ש}}שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פ-ש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהילת/&gt;תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר־פִּי; וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהילת/&gt;{{ש}}{{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ואנחנו/&gt;וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קמו/טעמים|תהלים קמו]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ. אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ; בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו. עֹשֶׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם; הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶֽחֶם לָרְעֵבִים; יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים. יְיָ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;פֹּקֵֽחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים. יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים; יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶֽרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;[[תהלים קמז/טעמים|תהלים קמז]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵֽינוּ, כִּי נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם יְיָ; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבֽוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ וְרַב כֹּֽחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר. מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָֽרֶץ. עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵֽינוּ בְכִנּוֹר. הַמְכַסֶּה שָׁמַֽיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָֽרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִֽיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָֽאוּ. לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. שַׁבְּחִי, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֶת יְיָ; הַלְלִי אֱלֹהַֽיִךְ, צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָֽיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַֽיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵֽלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ. הַשֹּׁלֵֽחַ אִמְרָתוֹ אָֽרֶץ; עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ. הַנֹּתֵן שֶֽׁלֶג כַּצָּֽמֶר; כְּפוֹר כָּאֵֽפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָֽיִם. מַגִּיד {{נוסח|דְּבָרָו|=מסורה|בירנבוים=דְּבָרָיו}} לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;לֹא עָֽשָׂה כֵן לְכׇל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;[[תהלים קמח/טעמים|תהלים קמח]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|כׇל|=מסורה|בירנבוים=כׇּל}} מַלְאָכָיו, הַלְלֽוּהוּ כׇּל {{נוסח|צְבָאָו|=מסורה|בירנבוים=צְבָאָיו}}. הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt;וְיָרֵֽחַ, הַלְלֽוּהוּ כׇּל כּֽוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt;וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכׇל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד, שֶֽׁלֶג וְקִיטוֹר, רֽוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. הֶהָרִים וְכׇל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים, הַחַיָּה וְכׇל בְּהֵמָה, רֶֽמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף. מַלְכֵי אֶֽרֶץ וְכׇל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכׇל שֹֽׁפְטֵי אָֽרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ; הוֹדוֹ עַל אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים קמט/טעמים|תהלים קמט]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִֽילוּ בְמַלְכָּם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ. כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶֽרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב; הָדָר הוּא לְכׇל חֲסִידָיו; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;[[תהלים קנ/טעמים|תהלים קנ]]&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ, הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ. הַלְלֽוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר, הַלְלֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|בְצִלְצְלֵי|=מסורה|בירנבוים=בְּצִלְצְלֵי}} שָֽׁמַע, הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם א/&gt;בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן ירוּשָׁלָֽיִם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם ב/&gt;וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם; וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מקור/&gt;[[דברי הימים א כט/טעמים#כט י|דברי הימים א כט, י-יג]]&lt;קטע סוף=ויברך דוד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מילים/&gt;וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כׇּל הַקָּהָל, וַיֹּֽאמֶר דָּוִיד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וְהָעֹֽשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶֽיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּֽחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. וְעַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ, מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּֽךָ.&lt;קטע סוף=ויברך דוד מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט ו|נחמיה ט, ו-יא]]&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכׇל צְבָאָם, הָאָֽרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ, הַיַּמִּים וְכׇל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַֽיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר {{נוסח|בָּחַֽרְתָּ|בירנבוים=בָּחַרְתָּ}} בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַֽׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם. וּמָצָֽאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶֽיךָ–&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית א/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 1/&gt;וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, הָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ; וַתָּֽקֶם אֶת דְּבָרֶֽיךָ, כִּי צַדִּיק אָֽתָּה. וַתֵּֽרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵֽינוּ בְּמִצְרָֽיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַֽעְתָּ עַל יַם סוּף. וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 1/&gt; &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 2/&gt;וּבְכׇל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַֽעְתָּ כִּי הֵזִֽידוּ עֲלֵיהֶם; וַתַּֽעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 2/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית ב/&gt;וְהַיָּם בָּקַֽעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּֽעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַֽכְתָּ {{נוסח|בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶֽבֶן,|=מסורה|בירנבוים=בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶֽבֶן}} בְּמַֽיִם עַזִּים.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית ב/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;[[שמות יד/טעמים#יד ל|שמות יד, ל-לא]]&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt;וַיּֽוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָֽיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַֽיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַֽיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִֽינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מקור/&gt;[[שמות טו/טעמים|שמות טו, א-יח]]&lt;קטע סוף=שירת הים מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=שירת הים 1/&gt;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִֽׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵֽהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻֽמוּ: יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָֽבֶן. יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּֽחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב. וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶֽיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵֽמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרֽוּחַ אַפֶּֽיךָ נֶעֶרְמוּ מַֽיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם. אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵֽמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵֽׁמוֹ יָדִי. נָשַֽׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּֽמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶֽרֶת בְּמַֽיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה, נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא. נָטִֽיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵֽמוֹ אָֽרֶץ. נָחִֽיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָֽלְתָּ; נֵהַֽלְתָּ בְעׇזְּךָ אֶל נְוֵה קׇדְשֶֽׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָֽשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי&lt;קטע סוף=שירת הים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=שירת הים 2/&gt;אֱדוֹם; אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵֽמוֹ רָֽעַד; נָמֹֽגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָֽעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד; בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן; עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִֽיתָ. תְּבִאֵֽמוֹ וְתִטָּעֵֽמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַֽלְתָּ, יְיָ; {{נוסח|מִקְּדָשׁ,|=מסורה|בירנבוים=מִקְדָּשׁ,}} אֲדֹנָי, כּוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ. &lt;קטע התחלה=פסוק ה' ימלוך/&gt;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=פסוק ה' ימלוך/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים 2/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה א/&gt;כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, {{נוסח|וּמֹשֵׁל|=מסורה|בירנבוים=וּמוֹשֵׁל}} בַּגּוֹיִם.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה ב/&gt;וְעָלוּ {{נוסח|מוֹשִׁעִים|=מסורה|בירנבוים=מוֹשִׁיעִים}} בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה ב/&gt;&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישתבח הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ישתבח א/&gt;{{עוגן בשורה|ישתבח ביום חול}}יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד, מַלְכֵּֽנוּ, הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת,&lt;קטע סוף=ישתבח א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכות והודעות/&gt;בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=ברכות והודעות/&gt; &lt;קטע התחלה=ישתבח חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶֽלֶךְ, אֵל, חֵי הָעוֹלָמִים.&lt;קטע סוף=ישתבח חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח הכל/&gt;
-----
-----
&lt;קטע התחלה=שיר המעלות הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה יש נוהגים להוסיף (ש&quot;ץ וקהל קוראים כל פסוק):{{ק|{{הערה|קהילות רבות נוהגות לקרוא כאן את מזמור ק&quot;ל בעשרת ימי תשובה. אך אין מקור למנהג זה במנהג אשכנז הוותיק, והמזמור אינו מובא ב'''סדר עבודת ישראל''' (ראו שם [https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n100/mode/1up עמ' 75]) ובסידור בירנבוים. קריאת המזמור נכנס לנוסח אשכנז מזרח אירופה ובארץ־ישראל בהשפעת נוסח החסידים (&quot;נוסח ספרד&quot;); ראו על כך ב'''תפלה שפת ישראל''' [https://archive.org/details/TefilohSefasYisroelRallisWiesenthal/page/29/mode/1up עמ' 29]. במשך הזמן הפכה קריאת המזמור להיות מנהגם של רוב הקהילות בחו&quot;ל ומנהג ארץ־ישראל. לכן הבאנו כאן את נוסח המזמור כפי שהוא מופיע בסידור בירנבוים במנחה לשבת ([[עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/498|עמ' 473]]). במחזור של בירנבוים המזמור מופיע כאן אחרי &quot;ישתבח&quot;, לדוגמה [https://archive.org/details/mahzorhashalemlroshhashanahvyomkippurashkenaz1951/page/n196/mode/2up כאן] במחזור לראש השנה.}}}}&lt;קטע סוף=שיר המעלות הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית ויום טוב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] (עמ' 11-48) כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים.&lt;קטע סוף=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים יט/טעמים|תהלים יט]]&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt;לַמְנַצֵּֽחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַֽיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִֽיעַ. יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר, וְלַֽיְלָה לְּלַֽיְלָה {{נוסח|יְחַוֶּה־דָּֽעַת|בירנבוים=יְחַוֶּה דָּֽעַת}}. אֵין אֹֽמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. בְּכׇל הָאָֽרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּֽׁמֶשׁ שָׂם אֹֽהֶל בָּהֶם. וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹֽרַח. מִקְצֵה הַשָּׁמַֽיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִֽׁיבַת נָֽפֶשׁ; עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּֽימַת פֶּֽתִי. פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב; מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָֽיִם. יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶֽדֶת לָעַד; מִֽשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹֽפֶת צוּפִים. גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשׇׁמְרָם עֵֽקֶב רָב. שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי. גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּֽךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי; אָז אֵיתָם, וְנִקֵּֽיתִי מִפֶּֽשַׁע רָב.&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק יהיו לרצון/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי.&lt;קטע סוף=פסוק יהיו לרצון/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;[[תהלים לד/טעמים|תהלים לד]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶֽלֶךְ, וַיְגָרְשֵֽׁהוּ וַיֵּלַךְ.{{ש}} אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכׇל עֵת; תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.{{ש}} בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי; יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָֽחוּ.{{ש}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.{{ש}} דָּרַֽשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָֽנִי, וּמִכׇּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָֽנִי.{{ש}} הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָֽרוּ, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּֽרוּ.{{ש}} זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ.{{ש}} חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם.{{ש}} טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.{{ש}} יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.{{ש}} כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב.{{ש}} לְכוּ בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם.{{ש}} מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.{{ש}} נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶֽיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.{{ש}} סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵֽהוּ.{{ש}} עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים, וְאׇזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם.{{ש}} פְּנֵי יְיָ בְּעֹֽשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶֽרֶץ זִכְרָם.{{ש}} צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.{{ש}} קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רֽוּחַ יוֹשִֽׁיעַ.{{ש}} רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶֽנּוּ יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;{{ש}} שֹׁמֵר כׇּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵֽנָּה לֹא נִשְׁבָּֽרָה.{{ש}} תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה, וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָֽׁמוּ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;פֹּדֶה יְיָ נֶֽפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כׇּל הַחֹסִים בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מקור/&gt;[[תהלים צ/טעמים|תהלים צ]]&lt;קטע סוף=מזמור צ' מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים א/&gt;תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים. אֲדֹנָי, מָעוֹן אַתָּה הָיִֽיתָ לָּֽנוּ בְּדֹר וָדֹר. בְּטֶֽרֶם הָרִים יֻלָּֽדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶֽרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּֽאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם. כִּי אֶֽלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶֽיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה. זְרַמְתָּם, שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּֽקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. בַּבֹּֽקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶֽרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. כִּי כָלִֽינוּ בְאַפֶּֽךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָֽלְנוּ. שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵֽינוּ לְנֶגְדֶּֽךָ, עֲלֻמֵֽנוּ לִמְאוֹר פָּנֶֽיךָ. כִּי כׇל יָמֵֽינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶֽךָ, כִּלִּֽינוּ שָׁנֵֽינוּ {{נוסח|כְמוֹ־הֶֽגֶה|בירנבוים=כְמוֹ הֶֽגֶה}}. יְמֵי שְׁנוֹתֵֽינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרׇהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻֽפָה. מִי יוֹדֵֽעַ עֹז אַפֶּֽךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶֽךָ. לִמְנוֹת יָמֵֽינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חׇכְמָה. שׁוּבָה יְיָ, עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶֽיךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ בַבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכׇל יָמֵֽינוּ. שַׂמְּחֵֽנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָֽנוּ, שְׁנוֹת רָאִֽינוּ רָעָה.&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים ב/&gt;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶֽיךָ פׇעֳלֶֽךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. &lt;קטע התחלה=פסוק ויהי נועם/&gt;וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.&lt;קטע סוף=פסוק ויהי נועם/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;[[תהלים צא/טעמים|תהלים צא]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 1/&gt;יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי {{נוסח|אֶבְטַח־בּוֹ|בירנבוים=אֶבְטַח בּוֹ}}. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 2/&gt;הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו {{נוסח|יְצַוֶּה־לָּךְ|בירנבוים=&quot;יְצַוֶּה לָּךְ&quot; כאן, אבל בעמ' 731 התיבות מוקפות}}, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 3/&gt;דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א ב/&gt;יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, {{נוסח|עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה;|הפיסוק לפי בירנבוים להלן בעמ' 733 והוא מתאים לטעמי המקרא (אמנם כאן אצל בירנבוים יש פסיק).}} אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ. &lt;קטע התחלה=פסוק אורך ימים/&gt;אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.&lt;קטע סוף=פסוק אורך ימים/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קלה/טעמים|תהלים קלה]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|מסורה=הַלְלוּ יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ; הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ. {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|=מסורה|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, כִּי טוֹב יְיָ; זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ, כִּי נָעִים. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי אֲנִי יָדַֽעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵֽינוּ מִכׇּל אֱלֹהִים. כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, בַּיַּמִּים וְכׇל תְּהֹמוֹת. מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה; {{נוסח|מֽוֹצֵא רֽוּחַ|=בירנבוים|מוֹצֵא־רֽוּחַ}} מֵאוֹצְרוֹתָיו. שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה. שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵֽכִי מִצְרָֽיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו. שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים. לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן. וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ לְעוֹלָם; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ; עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אׇזְנַֽיִם&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;לָהֶם וְלֹא יַאֲזִֽינוּ, אַף אֵין־יֶשׁ־רֽוּחַ בְּפִיהֶם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; יִרְאֵי יְיָ, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן {{נוסח|ירוּשָׁלָֽיִם|בירנבוים=ירוּשָׁלִָֽם}}; הַלְלוּ־יָהּ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קלו/טעמים|תהלים קלו]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַֽיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְרֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיִּפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים לג/טעמים|תהלים לג]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 1/&gt;רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִֽׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִֽיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכׇל מַעֲשֵֽׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַֽיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרֽוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָֽם. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵייָ כׇּל הָאָֽרֶץ, מִמֶּֽנּוּ יָגֽוּרוּ כׇּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 2/&gt;יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מִשָּׁמַֽיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּֽיחַ, אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ. הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם. אֵין הַמֶּֽלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָֽיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ. שֶֽׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה,&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּֽוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;[[תהלים צב/טעמים|תהלים צב]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 1/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָֽבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ {{נוסח|בְּפׇעֳלֶֽךָ;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=בְּפׇעֳלֶֽךָ,}} בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ. אִישׁ בַּֽעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹֽחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵֽשֶׂב, וַיָּצִֽיצוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם, יְיָ. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ, יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. וַתָּֽרֶם כִּרְאֵים {{נוסח|קַרְנִי;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=קַרְנִי,}} בַּלֹּֽתִי בְּשֶֽׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַֽעְנָה אׇזְנָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶֽרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ יַפְרִֽיחוּ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ; צוּרִי, וְלֹא עַוְלָֽתָה בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים צג/טעמים|תהלים צג]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt;יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹֽדֶשׁ, יְיָ, לְאֹֽרֶךְ יָמִים.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים ממשיכים ב[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לחול#ישתבח ליום חול|&quot;ישתבח&quot; בתפילה ליום חול]].&lt;קטע סוף=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=נשמת כל חי/&gt;נִשְׁמַת כׇּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס, וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה; אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים.&lt;קטע סוף=נשמת כל חי/&gt;

&lt;קטע התחלה=אילו פינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אילו פינו 1/&gt;אִלּוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=אילו פינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 2/&gt;וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ {{נוסח|עַל אַחַת מֵאָֽלֶף, אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים|הגדה של פסח של בירנבוים=עַל אַחַת (מֵאֶֽלֶף) אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים}} וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ; בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ; מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ; וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָנֶֽצַח. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ&lt;קטע סוף=אילו פינו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 3/&gt;בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְּאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְכׇל לְבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כׇּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַֽרְנָה, יְיָ מִי כָמֽוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּֽנוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=אילו פינו 3/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אילו פינו ב/&gt;נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ.&lt;קטע סוף=אילו פינו ב/&gt;&lt;קטע סוף=אילו פינו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;בימים הנוראים מסיימים:&lt;קטע סוף=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים}}.)


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;ביום טוב הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;

&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ&lt;קטע סוף=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;, הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=היושב לימים הנוראים/&gt;&lt;קטע סוף=האל בתעצומות מילים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;בימים הנוראים הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;

'''&lt;קטע התחלה=המלך לימים הנוראים/&gt;הַמֶּֽלֶךְ&lt;קטע סוף=המלך לימים הנוראים/&gt;'''{{ש}}&lt;קטע התחלה=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;בשבת הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;

&lt;קטע התחלה=שוכן עד מילים/&gt;שׁוֹכֵן עַד, מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: {{נוסח|רַנְּנוּ|בירנבוים=רַנְנוּ}} צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.&lt;קטע סוף=שוכן עד מילים/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לכל השנה:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לכל השנה/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְהַלָּל,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְרוֹמָם,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לכל השנה/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לימים הנוראים:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְ'''ר'''וֹמָם,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְ'''בָּ'''רַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְ'''הַ'''לָּל.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות א/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 1/&gt;וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר; שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים לְפָנֶֽיךָ, יְיָ&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 2/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 2/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות ב/&gt;לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן־יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות ב/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>2u5d6ftm7t3fwr4ytvy3rj3ntak6i1z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418720</id>
      <parentid>1418719</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:25:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="96219" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָא בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==כותרות==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה&lt;קטע סוף=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;תְּפִלַּת שַׁחֲרִית&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת מנחה/&gt;תְּפִלַּת מִנְחָה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת מנחה/&gt; (בשביל אשרי)
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לימי חול==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית בחול}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;[[תהלים ל/טעמים|תהלים ל]]&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ, יְיָ, כִּי דִלִּיתָֽנִי, וְלֹא שִׂמַּֽחְתָּ אֹיְבַי לִי. יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶֽיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי. יְיָ, הֶעֱלִֽיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַֽנִי מִיׇּרְדִי בוֹר. זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵֽכֶר קׇדְשׁוֹ. כִּי רֶֽגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶֽרֶב יָלִין בֶּֽכִי, וְלַבֹּֽקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַֽרְתִּי בְשַׁלְוִי, בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. יְיָ, בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַֽדְתָּה לְהַרְרִי עֹז; הִסְתַּרְתָּ פָנֶֽיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶֽיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּֽצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָֽׁחַת; הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ. שְׁמַע יְיָ וְחׇנֵּֽנִי; יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי. הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי; פִּתַּֽחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵֽנִי שִׂמְחָה.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;לְמַֽעַן יְזַמֶּֽרְךָ כָבוֹד, וְלֹא יִדֹּם; יְיָ אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

&lt;קטע התחלה=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּֽחַ אֶת בּוֹרְאִי.&lt;קטע סוף=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר א/&gt;בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָֽרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶֽצַח, בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדְּךָ נְהַלֶּלְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך שאמר ב/&gt;יָחִיד, חֵי הָעוֹלָמִים, מֶֽלֶךְ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך שאמר הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו מקור/&gt;[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ח|דברי הימים א טז, ח-לו]]&lt;קטע סוף=הודו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו עד אל תרעו/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ קִרְאוֹ בִשְׁמוֹ, הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. שִֽׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִֽׂיחוּ בְּכׇל {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ; יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ. דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִֽיהוּ. זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו. הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּכׇל הָאָֽרֶץ מִשְׁפָּטָיו. זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר. אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם,&lt;קטע סוף=הודו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 2/&gt;וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק. וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶֽרֶץ כְּנָעַן, חֶֽבֶל נַחֲלַתְכֶם. בִּהְיוֹתְכֶם&lt;קטע סוף=הודו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 3/&gt;מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ. וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר. לֹא הִנִּֽיחַ לְאִישׁ לְעׇשְׁקָם, וַיּֽוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵֽעוּ.&lt;קטע סוף=הודו 3/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד אל תרעו/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;{{נוסח|שִֽׁירוּ|כאן יש פרשה פתוחה של שורה ריקה בכתר ארם צובה, אבל אצל בירנבוים הכל בפסקה אחת.}} לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ. סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים. כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַֽיִם עָשָׂה. הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹֽאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹֽדֶשׁ. חִֽילוּ מִלְּפָנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָֽרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יִרְעַם הַיָּם {{נוסח|וּמְלוֹאוֹ|=מסורה|בירנבוים=וּמְלֹאוֹ}}, יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּֽעַר, מִלִּפְנֵי יְיָ, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָֽרֶץ. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, {{נוסח|לְהֹדוֹת|=מסורה|בירנבוים=לְהוֹדוֹת}} לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ.&lt;קטע סוף=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;

&lt;קטע התחלה=רוממו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=רוממו א/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא.&lt;קטע סוף=רוממו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=רוממו ב/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=רוממו ב/&gt;&lt;קטע סוף=רוממו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=והוא רחום הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום א/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום 1/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. אַתָּה, יְיָ, לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנִי. זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ, וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם&lt;קטע סוף=והוא רחום 1/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 2/&gt;הֵֽמָּה. תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶֽׁיךָ; אֵל יִשְׂרָאֵל, הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם; בָּרוּךְ אֱלֹהִים. אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ. הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ&lt;קטע סוף=והוא רחום 2/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 3/&gt;סֶּֽלָה. &lt;קטע התחלה=ה' צבאות עמנו/&gt;יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, {{נוסח|מִשְׂגָּב־לָֽנוּ|=מסורה (קמץ בגימל), וגם השארנו את התיבות מוקפות כמו שעשה בירנבוים בעמ' 189.|בירנבוים=מִשְׂגַּב לָֽנוּ (פתח בגימ&quot;ל)}} אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה.&lt;קטע סוף=ה' צבאות עמנו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום 3/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' צבאות אשרי אדם/&gt;יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ.&lt;קטע סוף=ה' צבאות אשרי אדם/&gt; &lt;קטע התחלה=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך א/&gt;הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. נַפְשֵֽׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא. כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הַרְאֵֽנוּ יְיָ חַסְדֶּֽךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָֽנוּ. קוּמָה עֶזְרָֽתָה לָּֽנוּ, וּפְדֵֽנוּ לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם, הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=הושיע את עמך ב/&gt;וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַֽחְתִּי; יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ; אָשִֽׁירָה {{נוסח|לַייָ|=מסורה|בירנבוים=לַּייָ}}, כִּי גָמַל עָלָי.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך ב/&gt;&lt;קטע סוף=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;לא אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בערב יום כיפור, בערב פסח, ובחול המועד פסח.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מקור/&gt;[[תהלים ק/טעמים|תהלים ק]]&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים א/&gt;מִזְמוֹר לְתוֹדָה; הָרִֽיעוּ לַייָ כׇּל הָאָֽרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּֽאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים; הוּא עָשָֽׂנוּ וְלוֹ אֲנַֽחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, {{נוסח|חֲצֵרֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=חֲצֵרוֹתָיו}} בִּתְהִלָּה; הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים ב/&gt;כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהי כבוד הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד א/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד 1/&gt;יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ,&lt;קטע סוף=יהי כבוד 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יהי כבוד 2/&gt;מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}}; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. יְיָ בַּשָּׁמַֽיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. יְיָ מֶֽלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם. עֲצַת יְיָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}} תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.&lt;קטע סוף=יהי כבוד 2/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=יהי כבוד ב/&gt;וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=יהי כבוד ב/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד הכל/&gt;

 &lt;קטע התחלה=אשרי יושבי/&gt;אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ; עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=אשרי יושבי/&gt;{{ש}} &lt;קטע התחלה=אשרי העם/&gt;אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם {{נוסח|שֱׁיְיָ|=מסורה|בירנבוים=שֶׁיְיָ}} אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=אשרי העם/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קמה/טעמים|תהלים קמה]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהילה לדוד/&gt;תְּהִלָּה לְדָוִד&lt;קטע סוף=תהילה לדוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פסוק א/&gt;אֲרוֹמִמְךָ, {{נוסח|אֱלוֹהַי|=מסורה|בירנבוים=אֱלֹהַי}} הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פסוק א/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ב-ד/&gt;בְּכׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר.{{ש}}דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ב-ד/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ע/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-מ/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ו/&gt;הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה.{{ש}}וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ו/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;זֵֽכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ.{{ש}}חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל־חָֽסֶד.{{ש}}טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָֽיו.{{ש}}יוֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה.{{ש}}כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ.{{ש}}לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר וָדֹר.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-מ/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;סוֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים.{{ש}}עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ע/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פ-ש/&gt;פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.{{ש}}צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו.{{ש}}קָרוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת.{{ש}}רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.{{ש}}שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פ-ש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהילת/&gt;תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר־פִּי; וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהילת/&gt;{{ש}}{{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ואנחנו/&gt;וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קמו/טעמים|תהלים קמו]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ. אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ; בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו. עֹשֶׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם; הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶֽחֶם לָרְעֵבִים; יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים. יְיָ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;פֹּקֵֽחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים. יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים; יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶֽרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;[[תהלים קמז/טעמים|תהלים קמז]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵֽינוּ, כִּי נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם יְיָ; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבֽוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ וְרַב כֹּֽחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר. מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָֽרֶץ. עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵֽינוּ בְכִנּוֹר. הַמְכַסֶּה שָׁמַֽיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָֽרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִֽיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָֽאוּ. לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. שַׁבְּחִי, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֶת יְיָ; הַלְלִי אֱלֹהַֽיִךְ, צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָֽיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַֽיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵֽלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ. הַשֹּׁלֵֽחַ אִמְרָתוֹ אָֽרֶץ; עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ. הַנֹּתֵן שֶֽׁלֶג כַּצָּֽמֶר; כְּפוֹר כָּאֵֽפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָֽיִם. מַגִּיד {{נוסח|דְּבָרָו|=מסורה|בירנבוים=דְּבָרָיו}} לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;לֹא עָֽשָׂה כֵן לְכׇל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;[[תהלים קמח/טעמים|תהלים קמח]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|כׇל|=מסורה|בירנבוים=כׇּל}} מַלְאָכָיו, הַלְלֽוּהוּ כׇּל {{נוסח|צְבָאָו|=מסורה|בירנבוים=צְבָאָיו}}. הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt;וְיָרֵֽחַ, הַלְלֽוּהוּ כׇּל כּֽוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt;וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכׇל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד, שֶֽׁלֶג וְקִיטוֹר, רֽוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. הֶהָרִים וְכׇל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים, הַחַיָּה וְכׇל בְּהֵמָה, רֶֽמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף. מַלְכֵי אֶֽרֶץ וְכׇל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכׇל שֹֽׁפְטֵי אָֽרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ; הוֹדוֹ עַל אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים קמט/טעמים|תהלים קמט]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִֽילוּ בְמַלְכָּם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ. כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶֽרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב; הָדָר הוּא לְכׇל חֲסִידָיו; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;[[תהלים קנ/טעמים|תהלים קנ]]&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ, הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ. הַלְלֽוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר, הַלְלֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|בְצִלְצְלֵי|=מסורה|בירנבוים=בְּצִלְצְלֵי}} שָֽׁמַע, הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם א/&gt;בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן ירוּשָׁלָֽיִם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם ב/&gt;וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם; וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מקור/&gt;[[דברי הימים א כט/טעמים#כט י|דברי הימים א כט, י-יג]]&lt;קטע סוף=ויברך דוד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מילים/&gt;וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כׇּל הַקָּהָל, וַיֹּֽאמֶר דָּוִיד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וְהָעֹֽשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶֽיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּֽחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. וְעַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ, מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּֽךָ.&lt;קטע סוף=ויברך דוד מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט ו|נחמיה ט, ו-יא]]&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכׇל צְבָאָם, הָאָֽרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ, הַיַּמִּים וְכׇל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַֽיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר {{נוסח|בָּחַֽרְתָּ|בירנבוים=בָּחַרְתָּ}} בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַֽׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם. וּמָצָֽאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶֽיךָ–&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית א/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 1/&gt;וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, הָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ; וַתָּֽקֶם אֶת דְּבָרֶֽיךָ, כִּי צַדִּיק אָֽתָּה. וַתֵּֽרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵֽינוּ בְּמִצְרָֽיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַֽעְתָּ עַל יַם סוּף. וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 1/&gt; &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 2/&gt;וּבְכׇל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַֽעְתָּ כִּי הֵזִֽידוּ עֲלֵיהֶם; וַתַּֽעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 2/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית ב/&gt;וְהַיָּם בָּקַֽעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּֽעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַֽכְתָּ {{נוסח|בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶֽבֶן,|=מסורה|בירנבוים=בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶֽבֶן}} בְּמַֽיִם עַזִּים.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית ב/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;[[שמות יד/טעמים#יד ל|שמות יד, ל-לא]]&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt;וַיּֽוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָֽיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַֽיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַֽיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִֽינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מקור/&gt;[[שמות טו/טעמים|שמות טו, א-יח]]&lt;קטע סוף=שירת הים מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=שירת הים 1/&gt;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִֽׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵֽהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻֽמוּ: יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָֽבֶן. יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּֽחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב. וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶֽיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵֽמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרֽוּחַ אַפֶּֽיךָ נֶעֶרְמוּ מַֽיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם. אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵֽמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵֽׁמוֹ יָדִי. נָשַֽׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּֽמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶֽרֶת בְּמַֽיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה, נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא. נָטִֽיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵֽמוֹ אָֽרֶץ. נָחִֽיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָֽלְתָּ; נֵהַֽלְתָּ בְעׇזְּךָ אֶל נְוֵה קׇדְשֶֽׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָֽשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי&lt;קטע סוף=שירת הים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=שירת הים 2/&gt;אֱדוֹם; אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵֽמוֹ רָֽעַד; נָמֹֽגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָֽעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד; בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן; עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִֽיתָ. תְּבִאֵֽמוֹ וְתִטָּעֵֽמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַֽלְתָּ, יְיָ; {{נוסח|מִקְּדָשׁ,|=מסורה|בירנבוים=מִקְדָּשׁ,}} אֲדֹנָי, כּוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ. &lt;קטע התחלה=פסוק ה' ימלוך/&gt;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=פסוק ה' ימלוך/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים 2/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה א/&gt;כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, {{נוסח|וּמֹשֵׁל|=מסורה|בירנבוים=וּמוֹשֵׁל}} בַּגּוֹיִם.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה ב/&gt;וְעָלוּ {{נוסח|מוֹשִׁעִים|=מסורה|בירנבוים=מוֹשִׁיעִים}} בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה ב/&gt;&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישתבח הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ישתבח א/&gt;{{עוגן בשורה|ישתבח ביום חול}}יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד, מַלְכֵּֽנוּ, הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת,&lt;קטע סוף=ישתבח א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכות והודעות/&gt;בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=ברכות והודעות/&gt; &lt;קטע התחלה=ישתבח חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶֽלֶךְ, אֵל, חֵי הָעוֹלָמִים.&lt;קטע סוף=ישתבח חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח הכל/&gt;
-----
-----
&lt;קטע התחלה=שיר המעלות הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה יש נוהגים להוסיף (ש&quot;ץ וקהל קוראים כל פסוק):{{ק|{{הערה|קהילות רבות נוהגות לקרוא כאן את מזמור ק&quot;ל בעשרת ימי תשובה. אך אין מקור למנהג זה במנהג אשכנז הוותיק, והמזמור אינו מובא ב'''סדר עבודת ישראל''' (ראו שם [https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n100/mode/1up עמ' 75]) ובסידור בירנבוים. קריאת המזמור נכנס לנוסח אשכנז מזרח אירופה ובארץ־ישראל בהשפעת נוסח החסידים (&quot;נוסח ספרד&quot;); ראו על כך ב'''תפלה שפת ישראל''' [https://archive.org/details/TefilohSefasYisroelRallisWiesenthal/page/29/mode/1up עמ' 29]. במשך הזמן הפכה קריאת המזמור להיות מנהגם של רוב הקהילות בחו&quot;ל ומנהג ארץ־ישראל. לכן הבאנו כאן את נוסח המזמור כפי שהוא מופיע בסידור בירנבוים במנחה לשבת ([[עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/498|עמ' 473]]). במחזור של בירנבוים המזמור מופיע כאן אחרי &quot;ישתבח&quot;, לדוגמה [https://archive.org/details/mahzorhashalemlroshhashanahvyomkippurashkenaz1951/page/n196/mode/2up כאן] במחזור לראש השנה.}}}}&lt;קטע סוף=שיר המעלות הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית ויום טוב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] (עמ' 11-48) כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים.&lt;קטע סוף=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים יט/טעמים|תהלים יט]]&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt;לַמְנַצֵּֽחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַֽיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִֽיעַ. יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר, וְלַֽיְלָה לְּלַֽיְלָה {{נוסח|יְחַוֶּה־דָּֽעַת|בירנבוים=יְחַוֶּה דָּֽעַת}}. אֵין אֹֽמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. בְּכׇל הָאָֽרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּֽׁמֶשׁ שָׂם אֹֽהֶל בָּהֶם. וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹֽרַח. מִקְצֵה הַשָּׁמַֽיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִֽׁיבַת נָֽפֶשׁ; עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּֽימַת פֶּֽתִי. פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב; מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָֽיִם. יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶֽדֶת לָעַד; מִֽשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹֽפֶת צוּפִים. גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשׇׁמְרָם עֵֽקֶב רָב. שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי. גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּֽךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי; אָז אֵיתָם, וְנִקֵּֽיתִי מִפֶּֽשַׁע רָב.&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק יהיו לרצון/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי.&lt;קטע סוף=פסוק יהיו לרצון/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;[[תהלים לד/טעמים|תהלים לד]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶֽלֶךְ, וַיְגָרְשֵֽׁהוּ וַיֵּלַךְ.{{ש}} אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכׇל עֵת; תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.{{ש}} בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי; יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָֽחוּ.{{ש}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.{{ש}} דָּרַֽשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָֽנִי, וּמִכׇּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָֽנִי.{{ש}} הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָֽרוּ, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּֽרוּ.{{ש}} זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ.{{ש}} חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם.{{ש}} טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.{{ש}} יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.{{ש}} כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב.{{ש}} לְכוּ בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם.{{ש}} מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.{{ש}} נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶֽיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.{{ש}} סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵֽהוּ.{{ש}} עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים, וְאׇזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם.{{ש}} פְּנֵי יְיָ בְּעֹֽשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶֽרֶץ זִכְרָם.{{ש}} צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.{{ש}} קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רֽוּחַ יוֹשִֽׁיעַ.{{ש}} רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶֽנּוּ יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;{{ש}} שֹׁמֵר כׇּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵֽנָּה לֹא נִשְׁבָּֽרָה.{{ש}} תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה, וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָֽׁמוּ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;פֹּדֶה יְיָ נֶֽפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כׇּל הַחֹסִים בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מקור/&gt;[[תהלים צ/טעמים|תהלים צ]]&lt;קטע סוף=מזמור צ' מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים א/&gt;תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים. אֲדֹנָי, מָעוֹן אַתָּה הָיִֽיתָ לָּֽנוּ בְּדֹר וָדֹר. בְּטֶֽרֶם הָרִים יֻלָּֽדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶֽרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּֽאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם. כִּי אֶֽלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶֽיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה. זְרַמְתָּם, שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּֽקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. בַּבֹּֽקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶֽרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. כִּי כָלִֽינוּ בְאַפֶּֽךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָֽלְנוּ. שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵֽינוּ לְנֶגְדֶּֽךָ, עֲלֻמֵֽנוּ לִמְאוֹר פָּנֶֽיךָ. כִּי כׇל יָמֵֽינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶֽךָ, כִּלִּֽינוּ שָׁנֵֽינוּ {{נוסח|כְמוֹ־הֶֽגֶה|בירנבוים=כְמוֹ הֶֽגֶה}}. יְמֵי שְׁנוֹתֵֽינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרׇהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻֽפָה. מִי יוֹדֵֽעַ עֹז אַפֶּֽךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶֽךָ. לִמְנוֹת יָמֵֽינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חׇכְמָה. שׁוּבָה יְיָ, עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶֽיךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ בַבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכׇל יָמֵֽינוּ. שַׂמְּחֵֽנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָֽנוּ, שְׁנוֹת רָאִֽינוּ רָעָה.&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים ב/&gt;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶֽיךָ פׇעֳלֶֽךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. &lt;קטע התחלה=פסוק ויהי נועם/&gt;וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.&lt;קטע סוף=פסוק ויהי נועם/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;[[תהלים צא/טעמים|תהלים צא]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 1/&gt;יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי {{נוסח|אֶבְטַח־בּוֹ|בירנבוים=אֶבְטַח בּוֹ}}. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 2/&gt;הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו {{נוסח|יְצַוֶּה־לָּךְ|בירנבוים=&quot;יְצַוֶּה לָּךְ&quot; כאן, אבל בעמ' 731 התיבות מוקפות}}, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 3/&gt;דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א ב/&gt;יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, {{נוסח|עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה;|הפיסוק לפי בירנבוים להלן בעמ' 733 והוא מתאים לטעמי המקרא (אמנם כאן אצל בירנבוים יש פסיק).}} אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ. &lt;קטע התחלה=פסוק אורך ימים/&gt;אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.&lt;קטע סוף=פסוק אורך ימים/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קלה/טעמים|תהלים קלה]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|מסורה=הַלְלוּ יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ; הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ. {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|=מסורה|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, כִּי טוֹב יְיָ; זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ, כִּי נָעִים. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי אֲנִי יָדַֽעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵֽינוּ מִכׇּל אֱלֹהִים. כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, בַּיַּמִּים וְכׇל תְּהֹמוֹת. מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה; {{נוסח|מֽוֹצֵא רֽוּחַ|=בירנבוים|מוֹצֵא־רֽוּחַ}} מֵאוֹצְרוֹתָיו. שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה. שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵֽכִי מִצְרָֽיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו. שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים. לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן. וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ לְעוֹלָם; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ; עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אׇזְנַֽיִם&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;לָהֶם וְלֹא יַאֲזִֽינוּ, אַף אֵין־יֶשׁ־רֽוּחַ בְּפִיהֶם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; יִרְאֵי יְיָ, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן {{נוסח|ירוּשָׁלָֽיִם|בירנבוים=ירוּשָׁלִָֽם}}; הַלְלוּ־יָהּ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קלו/טעמים|תהלים קלו]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַֽיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְרֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיִּפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים לג/טעמים|תהלים לג]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 1/&gt;רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִֽׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִֽיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכׇל מַעֲשֵֽׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַֽיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרֽוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָֽם. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵייָ כׇּל הָאָֽרֶץ, מִמֶּֽנּוּ יָגֽוּרוּ כׇּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 2/&gt;יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מִשָּׁמַֽיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּֽיחַ, אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ. הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם. אֵין הַמֶּֽלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָֽיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ. שֶֽׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה,&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּֽוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;[[תהלים צב/טעמים|תהלים צב]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 1/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָֽבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ {{נוסח|בְּפׇעֳלֶֽךָ;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=בְּפׇעֳלֶֽךָ,}} בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ. אִישׁ בַּֽעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹֽחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵֽשֶׂב, וַיָּצִֽיצוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם, יְיָ. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ, יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. וַתָּֽרֶם כִּרְאֵים {{נוסח|קַרְנִי;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=קַרְנִי,}} בַּלֹּֽתִי בְּשֶֽׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַֽעְנָה אׇזְנָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶֽרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ יַפְרִֽיחוּ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ; צוּרִי, וְלֹא עַוְלָֽתָה בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים צג/טעמים|תהלים צג]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt;יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹֽדֶשׁ, יְיָ, לְאֹֽרֶךְ יָמִים.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים ממשיכים ב[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לחול#ישתבח ליום חול|&quot;יִשְׁתַּבַּח&quot; בתפילה ליום חול]].&lt;קטע סוף=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=נשמת כל חי/&gt;נִשְׁמַת כׇּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס, וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה; אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים.&lt;קטע סוף=נשמת כל חי/&gt;

&lt;קטע התחלה=אילו פינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אילו פינו 1/&gt;אִלּוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=אילו פינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 2/&gt;וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ {{נוסח|עַל אַחַת מֵאָֽלֶף, אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים|הגדה של פסח של בירנבוים=עַל אַחַת (מֵאֶֽלֶף) אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים}} וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ; בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ; מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ; וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָנֶֽצַח. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ&lt;קטע סוף=אילו פינו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 3/&gt;בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְּאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְכׇל לְבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כׇּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַֽרְנָה, יְיָ מִי כָמֽוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּֽנוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=אילו פינו 3/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אילו פינו ב/&gt;נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ.&lt;קטע סוף=אילו פינו ב/&gt;&lt;קטע סוף=אילו פינו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;בימים הנוראים מסיימים:&lt;קטע סוף=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים}}.)


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;ביום טוב הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;

&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ&lt;קטע סוף=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;, הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=היושב לימים הנוראים/&gt;&lt;קטע סוף=האל בתעצומות מילים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;בימים הנוראים הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;

'''&lt;קטע התחלה=המלך לימים הנוראים/&gt;הַמֶּֽלֶךְ&lt;קטע סוף=המלך לימים הנוראים/&gt;'''{{ש}}&lt;קטע התחלה=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;בשבת הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;

&lt;קטע התחלה=שוכן עד מילים/&gt;שׁוֹכֵן עַד, מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: {{נוסח|רַנְּנוּ|בירנבוים=רַנְנוּ}} צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.&lt;קטע סוף=שוכן עד מילים/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לכל השנה:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לכל השנה/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְהַלָּל,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְרוֹמָם,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לכל השנה/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לימים הנוראים:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְ'''ר'''וֹמָם,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְ'''בָּ'''רַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְ'''הַ'''לָּל.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות א/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 1/&gt;וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר; שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים לְפָנֶֽיךָ, יְיָ&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 2/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 2/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות ב/&gt;לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן־יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות ב/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>bfplzaqqrfgbhv1uf6ukxmq6mtyigxo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418721</id>
      <parentid>1418720</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:32:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסוקי דזמרה לימי חול */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="96626" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָא בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==כותרות==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה&lt;קטע סוף=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;תְּפִלַּת שַׁחֲרִית&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת מנחה/&gt;תְּפִלַּת מִנְחָה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת מנחה/&gt; (בשביל אשרי)
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לימי חול==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית בחול}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;[[תהלים ל/טעמים|תהלים ל]]&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ, יְיָ, כִּי דִלִּיתָֽנִי, וְלֹא שִׂמַּֽחְתָּ אֹיְבַי לִי. יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶֽיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי. יְיָ, הֶעֱלִֽיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַֽנִי מִיׇּרְדִי בוֹר. זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵֽכֶר קׇדְשׁוֹ. כִּי רֶֽגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶֽרֶב יָלִין בֶּֽכִי, וְלַבֹּֽקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַֽרְתִּי בְשַׁלְוִי, בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. יְיָ, בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַֽדְתָּה לְהַרְרִי עֹז; הִסְתַּרְתָּ פָנֶֽיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶֽיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּֽצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָֽׁחַת; הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ. שְׁמַע יְיָ וְחׇנֵּֽנִי; יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי. הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי; פִּתַּֽחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵֽנִי שִׂמְחָה.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;לְמַֽעַן יְזַמֶּֽרְךָ כָבוֹד, וְלֹא יִדֹּם; יְיָ אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

&lt;קטע התחלה=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּֽחַ אֶת בּוֹרְאִי.&lt;קטע סוף=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר א/&gt;בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָֽרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶֽצַח, בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדְּךָ נְהַלֶּלְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך שאמר ב/&gt;יָחִיד, חֵי הָעוֹלָמִים, מֶֽלֶךְ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך שאמר הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו מקור/&gt;[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ח|דברי הימים א טז, ח-לו]]&lt;קטע סוף=הודו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו עד אל תרעו/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ קִרְאוֹ בִשְׁמוֹ, הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. שִֽׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִֽׂיחוּ בְּכׇל {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ; יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ. דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִֽיהוּ. זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו. הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּכׇל הָאָֽרֶץ מִשְׁפָּטָיו. זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר. אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם,&lt;קטע סוף=הודו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 2/&gt;וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק. וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶֽרֶץ כְּנָעַן, חֶֽבֶל נַחֲלַתְכֶם. בִּהְיוֹתְכֶם&lt;קטע סוף=הודו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 3/&gt;מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ. וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר. לֹא הִנִּֽיחַ לְאִישׁ לְעׇשְׁקָם, וַיּֽוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵֽעוּ.&lt;קטע סוף=הודו 3/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד אל תרעו/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;{{נוסח|שִֽׁירוּ|כאן יש פרשה פתוחה של שורה ריקה בכתר ארם צובה, אבל אצל בירנבוים הכל בפסקה אחת.}} לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ. סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים. כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַֽיִם עָשָׂה. הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹֽאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹֽדֶשׁ. חִֽילוּ מִלְּפָנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָֽרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יִרְעַם הַיָּם {{נוסח|וּמְלוֹאוֹ|=מסורה|בירנבוים=וּמְלֹאוֹ}}, יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּֽעַר, מִלִּפְנֵי יְיָ, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָֽרֶץ. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, {{נוסח|לְהֹדוֹת|=מסורה|בירנבוים=לְהוֹדוֹת}} לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ.&lt;קטע סוף=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;

&lt;קטע התחלה=רוממו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=רוממו א/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא.&lt;קטע סוף=רוממו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=רוממו ב/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=רוממו ב/&gt;&lt;קטע סוף=רוממו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=והוא רחום הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום א/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום 1/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. אַתָּה, יְיָ, לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנִי. זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ, וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם&lt;קטע סוף=והוא רחום 1/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 2/&gt;הֵֽמָּה. תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶֽׁיךָ; אֵל יִשְׂרָאֵל, הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם; בָּרוּךְ אֱלֹהִים. אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ. הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ&lt;קטע סוף=והוא רחום 2/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 3/&gt;סֶּֽלָה. &lt;קטע התחלה=ה' צבאות עמנו/&gt;יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, {{נוסח|מִשְׂגָּב־לָֽנוּ|=מסורה (קמץ בגימל), וגם השארנו את התיבות מוקפות כמו שעשה בירנבוים בעמ' 189.|בירנבוים=מִשְׂגַּב לָֽנוּ (פתח בגימ&quot;ל)}} אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה.&lt;קטע סוף=ה' צבאות עמנו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום 3/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' צבאות אשרי אדם/&gt;יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ.&lt;קטע סוף=ה' צבאות אשרי אדם/&gt; &lt;קטע התחלה=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך א/&gt;הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. נַפְשֵֽׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא. כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הַרְאֵֽנוּ יְיָ חַסְדֶּֽךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָֽנוּ. קוּמָה עֶזְרָֽתָה לָּֽנוּ, וּפְדֵֽנוּ לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם, הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=הושיע את עמך ב/&gt;וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַֽחְתִּי; יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ; אָשִֽׁירָה {{נוסח|לַייָ|=מסורה|בירנבוים=לַּייָ}}, כִּי גָמַל עָלָי.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך ב/&gt;&lt;קטע סוף=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;לא אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בערב יום כיפור, בערב פסח, ובחול המועד פסח.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מקור/&gt;[[תהלים ק/טעמים|תהלים ק]]&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים א/&gt;מִזְמוֹר לְתוֹדָה; הָרִֽיעוּ לַייָ כׇּל הָאָֽרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּֽאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים; הוּא עָשָֽׂנוּ וְלוֹ אֲנַֽחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, {{נוסח|חֲצֵרֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=חֲצֵרוֹתָיו}} בִּתְהִלָּה; הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים ב/&gt;כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהי כבוד הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד א/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד 1/&gt;יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ,&lt;קטע סוף=יהי כבוד 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יהי כבוד 2/&gt;מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}}; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. יְיָ בַּשָּׁמַֽיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. יְיָ מֶֽלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם. עֲצַת יְיָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}} תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.&lt;קטע סוף=יהי כבוד 2/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=יהי כבוד ב/&gt;וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=יהי כבוד ב/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד הכל/&gt;

 &lt;קטע התחלה=אשרי יושבי/&gt;אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ; עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=אשרי יושבי/&gt;{{ש}} &lt;קטע התחלה=אשרי העם/&gt;אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם {{נוסח|שֱׁיְיָ|=מסורה|בירנבוים=שֶׁיְיָ}} אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=אשרי העם/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קמה/טעמים|תהלים קמה]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהילה לדוד/&gt;תְּהִלָּה לְדָוִד&lt;קטע סוף=תהילה לדוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פסוק א/&gt;אֲרוֹמִמְךָ, {{נוסח|אֱלוֹהַי|=מסורה|בירנבוים=אֱלֹהַי}} הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פסוק א/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ב-ד/&gt;בְּכׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר.{{ש}}דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ב-ד/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ע/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-מ/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ו/&gt;הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה.{{ש}}וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ו/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;זֵֽכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ.{{ש}}חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל־חָֽסֶד.{{ש}}טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָֽיו.{{ש}}יוֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה.{{ש}}כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ.{{ש}}לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר וָדֹר.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-מ/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;סוֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים.{{ש}}עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ע/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פ-ש/&gt;פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.{{ש}}צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו.{{ש}}קָרוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת.{{ש}}רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.{{ש}}שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פ-ש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהילת/&gt;תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר־פִּי; וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהילת/&gt;{{ש}}{{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ואנחנו/&gt;וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קמו/טעמים|תהלים קמו]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ. אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ; בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו. עֹשֶׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם; הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶֽחֶם לָרְעֵבִים; יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים. יְיָ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;פֹּקֵֽחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים. יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים; יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶֽרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;[[תהלים קמז/טעמים|תהלים קמז]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵֽינוּ, כִּי נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם יְיָ; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבֽוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ וְרַב כֹּֽחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר. מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָֽרֶץ. עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵֽינוּ בְכִנּוֹר. הַמְכַסֶּה שָׁמַֽיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָֽרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִֽיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָֽאוּ. לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. שַׁבְּחִי, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֶת יְיָ; הַלְלִי אֱלֹהַֽיִךְ, צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָֽיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַֽיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵֽלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ. הַשֹּׁלֵֽחַ אִמְרָתוֹ אָֽרֶץ; עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ. הַנֹּתֵן שֶֽׁלֶג כַּצָּֽמֶר; כְּפוֹר כָּאֵֽפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָֽיִם. מַגִּיד {{נוסח|דְּבָרָו|=מסורה|בירנבוים=דְּבָרָיו}} לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;לֹא עָֽשָׂה כֵן לְכׇל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;[[תהלים קמח/טעמים|תהלים קמח]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|כׇל|=מסורה|בירנבוים=כׇּל}} מַלְאָכָיו, הַלְלֽוּהוּ כׇּל {{נוסח|צְבָאָו|=מסורה|בירנבוים=צְבָאָיו}}. הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt;וְיָרֵֽחַ, הַלְלֽוּהוּ כׇּל כּֽוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt;וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכׇל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד, שֶֽׁלֶג וְקִיטוֹר, רֽוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. הֶהָרִים וְכׇל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים, הַחַיָּה וְכׇל בְּהֵמָה, רֶֽמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף. מַלְכֵי אֶֽרֶץ וְכׇל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכׇל שֹֽׁפְטֵי אָֽרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ; הוֹדוֹ עַל אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים קמט/טעמים|תהלים קמט]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִֽילוּ בְמַלְכָּם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ. כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶֽרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב; הָדָר הוּא לְכׇל חֲסִידָיו; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;[[תהלים קנ/טעמים|תהלים קנ]]&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ, הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ. הַלְלֽוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר, הַלְלֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|בְצִלְצְלֵי|=מסורה|בירנבוים=בְּצִלְצְלֵי}} שָֽׁמַע, הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם א/&gt;בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן ירוּשָׁלָֽיִם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם ב/&gt;וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם; וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מקור/&gt;[[דברי הימים א כט/טעמים#כט י|דברי הימים א כט, י-יג]]&lt;קטע סוף=ויברך דוד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מילים/&gt;וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כׇּל הַקָּהָל, וַיֹּֽאמֶר דָּוִיד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וְהָעֹֽשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶֽיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּֽחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. וְעַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ, מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּֽךָ.&lt;קטע סוף=ויברך דוד מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט ו|נחמיה ט, ו-יא]]&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכׇל צְבָאָם, הָאָֽרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ, הַיַּמִּים וְכׇל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַֽיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר {{נוסח|בָּחַֽרְתָּ|בירנבוים=בָּחַרְתָּ}} בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַֽׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם. וּמָצָֽאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶֽיךָ–&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית א/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 1/&gt;וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, הָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ; וַתָּֽקֶם אֶת דְּבָרֶֽיךָ, כִּי צַדִּיק אָֽתָּה. וַתֵּֽרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵֽינוּ בְּמִצְרָֽיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַֽעְתָּ עַל יַם סוּף. וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 1/&gt; &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 2/&gt;וּבְכׇל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַֽעְתָּ כִּי הֵזִֽידוּ עֲלֵיהֶם; וַתַּֽעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 2/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית ב/&gt;וְהַיָּם בָּקַֽעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּֽעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַֽכְתָּ {{נוסח|בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶֽבֶן,|=מסורה|בירנבוים=בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶֽבֶן}} בְּמַֽיִם עַזִּים.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית ב/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;[[שמות יד/טעמים#יד ל|שמות יד, ל-לא]]&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt;וַיּֽוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָֽיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַֽיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַֽיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִֽינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מקור/&gt;[[שמות טו/טעמים|שמות טו, א-יח]]&lt;קטע סוף=שירת הים מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=שירת הים 1/&gt;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִֽׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵֽהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻֽמוּ: יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָֽבֶן. יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּֽחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב. וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶֽיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵֽמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרֽוּחַ אַפֶּֽיךָ נֶעֶרְמוּ מַֽיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם. אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵֽמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵֽׁמוֹ יָדִי. נָשַֽׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּֽמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶֽרֶת בְּמַֽיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה, נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא. נָטִֽיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵֽמוֹ אָֽרֶץ. נָחִֽיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָֽלְתָּ; נֵהַֽלְתָּ בְעׇזְּךָ אֶל נְוֵה קׇדְשֶֽׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָֽשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי&lt;קטע סוף=שירת הים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=שירת הים 2/&gt;אֱדוֹם; אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵֽמוֹ רָֽעַד; נָמֹֽגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָֽעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד; בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן; עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִֽיתָ. תְּבִאֵֽמוֹ וְתִטָּעֵֽמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַֽלְתָּ, יְיָ; {{נוסח|מִקְּדָשׁ,|=מסורה|בירנבוים=מִקְדָּשׁ,}} אֲדֹנָי, כּוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ. &lt;קטע התחלה=פסוק ה' ימלוך/&gt;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=פסוק ה' ימלוך/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים 2/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה א/&gt;כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, {{נוסח|וּמֹשֵׁל|=מסורה|בירנבוים=וּמוֹשֵׁל}} בַּגּוֹיִם.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה ב/&gt;וְעָלוּ {{נוסח|מוֹשִׁעִים|=מסורה|בירנבוים=מוֹשִׁיעִים}} בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה ב/&gt;&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישתבח הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ישתבח א/&gt;{{עוגן בשורה|ישתבח ביום חול}}יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד, מַלְכֵּֽנוּ, הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת,&lt;קטע סוף=ישתבח א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכות והודעות/&gt;בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=ברכות והודעות/&gt; &lt;קטע התחלה=ישתבח חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶֽלֶךְ, אֵל, חֵי הָעוֹלָמִים.&lt;קטע סוף=ישתבח חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח הכל/&gt;
-----
-----
&lt;קטע התחלה=שיר המעלות הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה יש נוהגים להוסיף (ש&quot;ץ וקהל קוראים כל פסוק):{{ק|{{הערה|קהילות רבות נוהגות לקרוא כאן את מזמור ק&quot;ל בעשרת ימי תשובה. אך אין מקור למנהג זה במנהג אשכנז הוותיק, והמזמור אינו מובא ב'''סדר עבודת ישראל''' (ראו שם [https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n100/mode/1up עמ' 75]) ובסידור בירנבוים. קריאת המזמור נכנס לנוסח אשכנז מזרח אירופה ובארץ־ישראל בהשפעת נוסח החסידים (&quot;נוסח ספרד&quot;); ראו על כך ב'''תפלה שפת ישראל''' [https://archive.org/details/TefilohSefasYisroelRallisWiesenthal/page/29/mode/1up עמ' 29]. במשך הזמן הפכה קריאת המזמור להיות מנהגם של רוב הקהילות בחו&quot;ל ומנהג ארץ־ישראל. לכן הבאנו כאן את נוסח המזמור כפי שהוא מופיע בסידור בירנבוים במנחה לשבת ([[עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/498|עמ' 473]]). במחזור של בירנבוים המזמור מופיע כאן אחרי &quot;ישתבח&quot;, לדוגמה [https://archive.org/details/mahzorhashalemlroshhashanahvyomkippurashkenaz1951/page/n196/mode/2up כאן] במחזור לראש השנה.}}}}&lt;קטע סוף=שיר המעלות הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בחול|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]]&lt;קטע סוף=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית ויום טוב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] (עמ' 11-48) כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים.&lt;קטע סוף=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים יט/טעמים|תהלים יט]]&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt;לַמְנַצֵּֽחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַֽיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִֽיעַ. יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר, וְלַֽיְלָה לְּלַֽיְלָה {{נוסח|יְחַוֶּה־דָּֽעַת|בירנבוים=יְחַוֶּה דָּֽעַת}}. אֵין אֹֽמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. בְּכׇל הָאָֽרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּֽׁמֶשׁ שָׂם אֹֽהֶל בָּהֶם. וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹֽרַח. מִקְצֵה הַשָּׁמַֽיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִֽׁיבַת נָֽפֶשׁ; עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּֽימַת פֶּֽתִי. פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב; מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָֽיִם. יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶֽדֶת לָעַד; מִֽשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹֽפֶת צוּפִים. גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשׇׁמְרָם עֵֽקֶב רָב. שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי. גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּֽךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי; אָז אֵיתָם, וְנִקֵּֽיתִי מִפֶּֽשַׁע רָב.&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק יהיו לרצון/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי.&lt;קטע סוף=פסוק יהיו לרצון/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;[[תהלים לד/טעמים|תהלים לד]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶֽלֶךְ, וַיְגָרְשֵֽׁהוּ וַיֵּלַךְ.{{ש}} אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכׇל עֵת; תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.{{ש}} בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי; יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָֽחוּ.{{ש}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.{{ש}} דָּרַֽשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָֽנִי, וּמִכׇּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָֽנִי.{{ש}} הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָֽרוּ, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּֽרוּ.{{ש}} זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ.{{ש}} חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם.{{ש}} טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.{{ש}} יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.{{ש}} כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב.{{ש}} לְכוּ בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם.{{ש}} מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.{{ש}} נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶֽיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.{{ש}} סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵֽהוּ.{{ש}} עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים, וְאׇזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם.{{ש}} פְּנֵי יְיָ בְּעֹֽשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶֽרֶץ זִכְרָם.{{ש}} צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.{{ש}} קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רֽוּחַ יוֹשִֽׁיעַ.{{ש}} רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶֽנּוּ יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;{{ש}} שֹׁמֵר כׇּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵֽנָּה לֹא נִשְׁבָּֽרָה.{{ש}} תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה, וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָֽׁמוּ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;פֹּדֶה יְיָ נֶֽפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כׇּל הַחֹסִים בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מקור/&gt;[[תהלים צ/טעמים|תהלים צ]]&lt;קטע סוף=מזמור צ' מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים א/&gt;תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים. אֲדֹנָי, מָעוֹן אַתָּה הָיִֽיתָ לָּֽנוּ בְּדֹר וָדֹר. בְּטֶֽרֶם הָרִים יֻלָּֽדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶֽרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּֽאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם. כִּי אֶֽלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶֽיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה. זְרַמְתָּם, שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּֽקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. בַּבֹּֽקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶֽרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. כִּי כָלִֽינוּ בְאַפֶּֽךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָֽלְנוּ. שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵֽינוּ לְנֶגְדֶּֽךָ, עֲלֻמֵֽנוּ לִמְאוֹר פָּנֶֽיךָ. כִּי כׇל יָמֵֽינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶֽךָ, כִּלִּֽינוּ שָׁנֵֽינוּ {{נוסח|כְמוֹ־הֶֽגֶה|בירנבוים=כְמוֹ הֶֽגֶה}}. יְמֵי שְׁנוֹתֵֽינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרׇהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻֽפָה. מִי יוֹדֵֽעַ עֹז אַפֶּֽךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶֽךָ. לִמְנוֹת יָמֵֽינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חׇכְמָה. שׁוּבָה יְיָ, עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶֽיךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ בַבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכׇל יָמֵֽינוּ. שַׂמְּחֵֽנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָֽנוּ, שְׁנוֹת רָאִֽינוּ רָעָה.&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים ב/&gt;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶֽיךָ פׇעֳלֶֽךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. &lt;קטע התחלה=פסוק ויהי נועם/&gt;וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.&lt;קטע סוף=פסוק ויהי נועם/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;[[תהלים צא/טעמים|תהלים צא]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 1/&gt;יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי {{נוסח|אֶבְטַח־בּוֹ|בירנבוים=אֶבְטַח בּוֹ}}. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 2/&gt;הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו {{נוסח|יְצַוֶּה־לָּךְ|בירנבוים=&quot;יְצַוֶּה לָּךְ&quot; כאן, אבל בעמ' 731 התיבות מוקפות}}, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 3/&gt;דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א ב/&gt;יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, {{נוסח|עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה;|הפיסוק לפי בירנבוים להלן בעמ' 733 והוא מתאים לטעמי המקרא (אמנם כאן אצל בירנבוים יש פסיק).}} אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ. &lt;קטע התחלה=פסוק אורך ימים/&gt;אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.&lt;קטע סוף=פסוק אורך ימים/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קלה/טעמים|תהלים קלה]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|מסורה=הַלְלוּ יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ; הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ. {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|=מסורה|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, כִּי טוֹב יְיָ; זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ, כִּי נָעִים. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי אֲנִי יָדַֽעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵֽינוּ מִכׇּל אֱלֹהִים. כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, בַּיַּמִּים וְכׇל תְּהֹמוֹת. מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה; {{נוסח|מֽוֹצֵא רֽוּחַ|=בירנבוים|מוֹצֵא־רֽוּחַ}} מֵאוֹצְרוֹתָיו. שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה. שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵֽכִי מִצְרָֽיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו. שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים. לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן. וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ לְעוֹלָם; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ; עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אׇזְנַֽיִם&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;לָהֶם וְלֹא יַאֲזִֽינוּ, אַף אֵין־יֶשׁ־רֽוּחַ בְּפִיהֶם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; יִרְאֵי יְיָ, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן {{נוסח|ירוּשָׁלָֽיִם|בירנבוים=ירוּשָׁלִָֽם}}; הַלְלוּ־יָהּ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קלו/טעמים|תהלים קלו]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַֽיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְרֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיִּפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים לג/טעמים|תהלים לג]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 1/&gt;רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִֽׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִֽיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכׇל מַעֲשֵֽׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַֽיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרֽוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָֽם. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵייָ כׇּל הָאָֽרֶץ, מִמֶּֽנּוּ יָגֽוּרוּ כׇּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 2/&gt;יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מִשָּׁמַֽיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּֽיחַ, אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ. הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם. אֵין הַמֶּֽלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָֽיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ. שֶֽׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה,&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּֽוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;[[תהלים צב/טעמים|תהלים צב]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 1/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָֽבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ {{נוסח|בְּפׇעֳלֶֽךָ;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=בְּפׇעֳלֶֽךָ,}} בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ. אִישׁ בַּֽעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹֽחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵֽשֶׂב, וַיָּצִֽיצוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם, יְיָ. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ, יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. וַתָּֽרֶם כִּרְאֵים {{נוסח|קַרְנִי;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=קַרְנִי,}} בַּלֹּֽתִי בְּשֶֽׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַֽעְנָה אׇזְנָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶֽרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ יַפְרִֽיחוּ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ; צוּרִי, וְלֹא עַוְלָֽתָה בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים צג/טעמים|תהלים צג]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt;יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹֽדֶשׁ, יְיָ, לְאֹֽרֶךְ יָמִים.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים ממשיכים ב[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לחול#ישתבח ליום חול|&quot;יִשְׁתַּבַּח&quot; בתפילה ליום חול]].&lt;קטע סוף=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=נשמת כל חי/&gt;נִשְׁמַת כׇּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס, וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה; אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים.&lt;קטע סוף=נשמת כל חי/&gt;

&lt;קטע התחלה=אילו פינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אילו פינו 1/&gt;אִלּוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=אילו פינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 2/&gt;וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ {{נוסח|עַל אַחַת מֵאָֽלֶף, אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים|הגדה של פסח של בירנבוים=עַל אַחַת (מֵאֶֽלֶף) אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים}} וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ; בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ; מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ; וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָנֶֽצַח. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ&lt;קטע סוף=אילו פינו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 3/&gt;בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְּאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְכׇל לְבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כׇּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַֽרְנָה, יְיָ מִי כָמֽוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּֽנוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=אילו פינו 3/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אילו פינו ב/&gt;נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ.&lt;קטע סוף=אילו פינו ב/&gt;&lt;קטע סוף=אילו פינו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;בימים הנוראים מסיימים:&lt;קטע סוף=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים}}.)


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;ביום טוב הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;

&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ&lt;קטע סוף=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;, הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=היושב לימים הנוראים/&gt;&lt;קטע סוף=האל בתעצומות מילים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;בימים הנוראים הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;

'''&lt;קטע התחלה=המלך לימים הנוראים/&gt;הַמֶּֽלֶךְ&lt;קטע סוף=המלך לימים הנוראים/&gt;'''{{ש}}&lt;קטע התחלה=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;בשבת הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;

&lt;קטע התחלה=שוכן עד מילים/&gt;שׁוֹכֵן עַד, מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: {{נוסח|רַנְּנוּ|בירנבוים=רַנְנוּ}} צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.&lt;קטע סוף=שוכן עד מילים/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לכל השנה:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לכל השנה/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְהַלָּל,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְרוֹמָם,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לכל השנה/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לימים הנוראים:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְ'''ר'''וֹמָם,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְ'''בָּ'''רַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְ'''הַ'''לָּל.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות א/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 1/&gt;וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר; שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים לְפָנֶֽיךָ, יְיָ&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 2/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 2/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות ב/&gt;לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן־יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות ב/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>4569e96rgopa2p1rdxrj5cskk8xlxci</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418728</id>
      <parentid>1418721</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:39:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="97150" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָא בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==כותרות==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה&lt;קטע סוף=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;תְּפִלַּת שַׁחֲרִית&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת מנחה/&gt;תְּפִלַּת מִנְחָה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת מנחה/&gt; (בשביל אשרי)
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לימי חול==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית בחול}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב|פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]].&lt;קטע סוף=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;[[תהלים ל/טעמים|תהלים ל]]&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ, יְיָ, כִּי דִלִּיתָֽנִי, וְלֹא שִׂמַּֽחְתָּ אֹיְבַי לִי. יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶֽיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי. יְיָ, הֶעֱלִֽיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַֽנִי מִיׇּרְדִי בוֹר. זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵֽכֶר קׇדְשׁוֹ. כִּי רֶֽגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶֽרֶב יָלִין בֶּֽכִי, וְלַבֹּֽקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַֽרְתִּי בְשַׁלְוִי, בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. יְיָ, בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַֽדְתָּה לְהַרְרִי עֹז; הִסְתַּרְתָּ פָנֶֽיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶֽיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּֽצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָֽׁחַת; הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ. שְׁמַע יְיָ וְחׇנֵּֽנִי; יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי. הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי; פִּתַּֽחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵֽנִי שִׂמְחָה.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;לְמַֽעַן יְזַמֶּֽרְךָ כָבוֹד, וְלֹא יִדֹּם; יְיָ אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

&lt;קטע התחלה=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּֽחַ אֶת בּוֹרְאִי.&lt;קטע סוף=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר א/&gt;בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָֽרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶֽצַח, בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדְּךָ נְהַלֶּלְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך שאמר ב/&gt;יָחִיד, חֵי הָעוֹלָמִים, מֶֽלֶךְ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך שאמר הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו מקור/&gt;[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ח|דברי הימים א טז, ח-לו]]&lt;קטע סוף=הודו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו עד אל תרעו/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ קִרְאוֹ בִשְׁמוֹ, הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. שִֽׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִֽׂיחוּ בְּכׇל {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ; יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ. דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִֽיהוּ. זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו. הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּכׇל הָאָֽרֶץ מִשְׁפָּטָיו. זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר. אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם,&lt;קטע סוף=הודו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 2/&gt;וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק. וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶֽרֶץ כְּנָעַן, חֶֽבֶל נַחֲלַתְכֶם. בִּהְיוֹתְכֶם&lt;קטע סוף=הודו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 3/&gt;מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ. וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר. לֹא הִנִּֽיחַ לְאִישׁ לְעׇשְׁקָם, וַיּֽוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵֽעוּ.&lt;קטע סוף=הודו 3/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד אל תרעו/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;{{נוסח|שִֽׁירוּ|כאן יש פרשה פתוחה של שורה ריקה בכתר ארם צובה, אבל אצל בירנבוים הכל בפסקה אחת.}} לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ. סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים. כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַֽיִם עָשָׂה. הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹֽאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹֽדֶשׁ. חִֽילוּ מִלְּפָנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָֽרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יִרְעַם הַיָּם {{נוסח|וּמְלוֹאוֹ|=מסורה|בירנבוים=וּמְלֹאוֹ}}, יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּֽעַר, מִלִּפְנֵי יְיָ, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָֽרֶץ. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, {{נוסח|לְהֹדוֹת|=מסורה|בירנבוים=לְהוֹדוֹת}} לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ.&lt;קטע סוף=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;

&lt;קטע התחלה=רוממו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=רוממו א/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא.&lt;קטע סוף=רוממו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=רוממו ב/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=רוממו ב/&gt;&lt;קטע סוף=רוממו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=והוא רחום הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום א/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום 1/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. אַתָּה, יְיָ, לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנִי. זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ, וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם&lt;קטע סוף=והוא רחום 1/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 2/&gt;הֵֽמָּה. תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶֽׁיךָ; אֵל יִשְׂרָאֵל, הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם; בָּרוּךְ אֱלֹהִים. אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ. הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ&lt;קטע סוף=והוא רחום 2/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 3/&gt;סֶּֽלָה. &lt;קטע התחלה=ה' צבאות עמנו/&gt;יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, {{נוסח|מִשְׂגָּב־לָֽנוּ|=מסורה (קמץ בגימל), וגם השארנו את התיבות מוקפות כמו שעשה בירנבוים בעמ' 189.|בירנבוים=מִשְׂגַּב לָֽנוּ (פתח בגימ&quot;ל)}} אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה.&lt;קטע סוף=ה' צבאות עמנו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום 3/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' צבאות אשרי אדם/&gt;יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ.&lt;קטע סוף=ה' צבאות אשרי אדם/&gt; &lt;קטע התחלה=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך א/&gt;הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. נַפְשֵֽׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא. כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הַרְאֵֽנוּ יְיָ חַסְדֶּֽךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָֽנוּ. קוּמָה עֶזְרָֽתָה לָּֽנוּ, וּפְדֵֽנוּ לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם, הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=הושיע את עמך ב/&gt;וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַֽחְתִּי; יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ; אָשִֽׁירָה {{נוסח|לַייָ|=מסורה|בירנבוים=לַּייָ}}, כִּי גָמַל עָלָי.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך ב/&gt;&lt;קטע סוף=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;לא אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בערב יום כיפור, בערב פסח, ובחול המועד פסח.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מקור/&gt;[[תהלים ק/טעמים|תהלים ק]]&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים א/&gt;מִזְמוֹר לְתוֹדָה; הָרִֽיעוּ לַייָ כׇּל הָאָֽרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּֽאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים; הוּא עָשָֽׂנוּ וְלוֹ אֲנַֽחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, {{נוסח|חֲצֵרֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=חֲצֵרוֹתָיו}} בִּתְהִלָּה; הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים ב/&gt;כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהי כבוד הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד א/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד 1/&gt;יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ,&lt;קטע סוף=יהי כבוד 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יהי כבוד 2/&gt;מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}}; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. יְיָ בַּשָּׁמַֽיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. יְיָ מֶֽלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם. עֲצַת יְיָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}} תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.&lt;קטע סוף=יהי כבוד 2/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=יהי כבוד ב/&gt;וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=יהי כבוד ב/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד הכל/&gt;

 &lt;קטע התחלה=אשרי יושבי/&gt;אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ; עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=אשרי יושבי/&gt;{{ש}} &lt;קטע התחלה=אשרי העם/&gt;אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם {{נוסח|שֱׁיְיָ|=מסורה|בירנבוים=שֶׁיְיָ}} אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=אשרי העם/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קמה/טעמים|תהלים קמה]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהילה לדוד/&gt;תְּהִלָּה לְדָוִד&lt;קטע סוף=תהילה לדוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פסוק א/&gt;אֲרוֹמִמְךָ, {{נוסח|אֱלוֹהַי|=מסורה|בירנבוים=אֱלֹהַי}} הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פסוק א/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ב-ד/&gt;בְּכׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר.{{ש}}דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ב-ד/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ע/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-מ/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ו/&gt;הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה.{{ש}}וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ו/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;זֵֽכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ.{{ש}}חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל־חָֽסֶד.{{ש}}טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָֽיו.{{ש}}יוֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה.{{ש}}כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ.{{ש}}לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר וָדֹר.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-מ/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;סוֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים.{{ש}}עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ע/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פ-ש/&gt;פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.{{ש}}צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו.{{ש}}קָרוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת.{{ש}}רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.{{ש}}שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פ-ש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהילת/&gt;תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר־פִּי; וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהילת/&gt;{{ש}}{{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ואנחנו/&gt;וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קמו/טעמים|תהלים קמו]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ. אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ; בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו. עֹשֶׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם; הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶֽחֶם לָרְעֵבִים; יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים. יְיָ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;פֹּקֵֽחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים. יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים; יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶֽרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;[[תהלים קמז/טעמים|תהלים קמז]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵֽינוּ, כִּי נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם יְיָ; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבֽוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ וְרַב כֹּֽחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר. מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָֽרֶץ. עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵֽינוּ בְכִנּוֹר. הַמְכַסֶּה שָׁמַֽיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָֽרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִֽיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָֽאוּ. לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. שַׁבְּחִי, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֶת יְיָ; הַלְלִי אֱלֹהַֽיִךְ, צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָֽיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַֽיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵֽלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ. הַשֹּׁלֵֽחַ אִמְרָתוֹ אָֽרֶץ; עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ. הַנֹּתֵן שֶֽׁלֶג כַּצָּֽמֶר; כְּפוֹר כָּאֵֽפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָֽיִם. מַגִּיד {{נוסח|דְּבָרָו|=מסורה|בירנבוים=דְּבָרָיו}} לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;לֹא עָֽשָׂה כֵן לְכׇל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;[[תהלים קמח/טעמים|תהלים קמח]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|כׇל|=מסורה|בירנבוים=כׇּל}} מַלְאָכָיו, הַלְלֽוּהוּ כׇּל {{נוסח|צְבָאָו|=מסורה|בירנבוים=צְבָאָיו}}. הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt;וְיָרֵֽחַ, הַלְלֽוּהוּ כׇּל כּֽוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt;וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכׇל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד, שֶֽׁלֶג וְקִיטוֹר, רֽוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. הֶהָרִים וְכׇל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים, הַחַיָּה וְכׇל בְּהֵמָה, רֶֽמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף. מַלְכֵי אֶֽרֶץ וְכׇל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכׇל שֹֽׁפְטֵי אָֽרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ; הוֹדוֹ עַל אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים קמט/טעמים|תהלים קמט]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִֽילוּ בְמַלְכָּם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ. כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶֽרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב; הָדָר הוּא לְכׇל חֲסִידָיו; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;[[תהלים קנ/טעמים|תהלים קנ]]&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ, הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ. הַלְלֽוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר, הַלְלֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|בְצִלְצְלֵי|=מסורה|בירנבוים=בְּצִלְצְלֵי}} שָֽׁמַע, הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם א/&gt;בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן ירוּשָׁלָֽיִם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם ב/&gt;וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם; וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מקור/&gt;[[דברי הימים א כט/טעמים#כט י|דברי הימים א כט, י-יג]]&lt;קטע סוף=ויברך דוד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מילים/&gt;וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כׇּל הַקָּהָל, וַיֹּֽאמֶר דָּוִיד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וְהָעֹֽשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶֽיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּֽחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. וְעַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ, מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּֽךָ.&lt;קטע סוף=ויברך דוד מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט ו|נחמיה ט, ו-יא]]&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכׇל צְבָאָם, הָאָֽרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ, הַיַּמִּים וְכׇל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַֽיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר {{נוסח|בָּחַֽרְתָּ|בירנבוים=בָּחַרְתָּ}} בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַֽׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם. וּמָצָֽאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶֽיךָ–&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית א/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 1/&gt;וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, הָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ; וַתָּֽקֶם אֶת דְּבָרֶֽיךָ, כִּי צַדִּיק אָֽתָּה. וַתֵּֽרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵֽינוּ בְּמִצְרָֽיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַֽעְתָּ עַל יַם סוּף. וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 1/&gt; &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 2/&gt;וּבְכׇל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַֽעְתָּ כִּי הֵזִֽידוּ עֲלֵיהֶם; וַתַּֽעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 2/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית ב/&gt;וְהַיָּם בָּקַֽעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּֽעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַֽכְתָּ {{נוסח|בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶֽבֶן,|=מסורה|בירנבוים=בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶֽבֶן}} בְּמַֽיִם עַזִּים.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית ב/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;[[שמות יד/טעמים#יד ל|שמות יד, ל-לא]]&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt;וַיּֽוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָֽיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַֽיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַֽיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִֽינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מקור/&gt;[[שמות טו/טעמים|שמות טו, א-יח]]&lt;קטע סוף=שירת הים מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=שירת הים 1/&gt;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִֽׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵֽהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻֽמוּ: יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָֽבֶן. יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּֽחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב. וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶֽיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵֽמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרֽוּחַ אַפֶּֽיךָ נֶעֶרְמוּ מַֽיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם. אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵֽמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵֽׁמוֹ יָדִי. נָשַֽׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּֽמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶֽרֶת בְּמַֽיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה, נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא. נָטִֽיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵֽמוֹ אָֽרֶץ. נָחִֽיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָֽלְתָּ; נֵהַֽלְתָּ בְעׇזְּךָ אֶל נְוֵה קׇדְשֶֽׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָֽשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי&lt;קטע סוף=שירת הים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=שירת הים 2/&gt;אֱדוֹם; אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵֽמוֹ רָֽעַד; נָמֹֽגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָֽעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד; בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן; עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִֽיתָ. תְּבִאֵֽמוֹ וְתִטָּעֵֽמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַֽלְתָּ, יְיָ; {{נוסח|מִקְּדָשׁ,|=מסורה|בירנבוים=מִקְדָּשׁ,}} אֲדֹנָי, כּוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ. &lt;קטע התחלה=פסוק ה' ימלוך/&gt;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=פסוק ה' ימלוך/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים 2/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה א/&gt;כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, {{נוסח|וּמֹשֵׁל|=מסורה|בירנבוים=וּמוֹשֵׁל}} בַּגּוֹיִם.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה ב/&gt;וְעָלוּ {{נוסח|מוֹשִׁעִים|=מסורה|בירנבוים=מוֹשִׁיעִים}} בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה ב/&gt;&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישתבח הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ישתבח א/&gt;{{עוגן בשורה|ישתבח ביום חול}}יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד, מַלְכֵּֽנוּ, הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת,&lt;קטע סוף=ישתבח א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכות והודעות/&gt;בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=ברכות והודעות/&gt; &lt;קטע התחלה=ישתבח חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶֽלֶךְ, אֵל, חֵי הָעוֹלָמִים.&lt;קטע סוף=ישתבח חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח הכל/&gt;
-----
-----
&lt;קטע התחלה=שיר המעלות הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה יש נוהגים להוסיף (ש&quot;ץ וקהל קוראים כל פסוק):{{ק|{{הערה|קהילות רבות נוהגות לקרוא כאן את מזמור ק&quot;ל בעשרת ימי תשובה. אך אין מקור למנהג זה במנהג אשכנז הוותיק, והמזמור אינו מובא ב'''סדר עבודת ישראל''' (ראו שם [https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n100/mode/1up עמ' 75]) ובסידור בירנבוים. קריאת המזמור נכנס לנוסח אשכנז מזרח אירופה ובארץ־ישראל בהשפעת נוסח החסידים (&quot;נוסח ספרד&quot;); ראו על כך ב'''תפלה שפת ישראל''' [https://archive.org/details/TefilohSefasYisroelRallisWiesenthal/page/29/mode/1up עמ' 29]. במשך הזמן הפכה קריאת המזמור להיות מנהגם של רוב הקהילות בחו&quot;ל ומנהג ארץ־ישראל. לכן הבאנו כאן את נוסח המזמור כפי שהוא מופיע בסידור בירנבוים במנחה לשבת ([[עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/498|עמ' 473]]). במחזור של בירנבוים המזמור מופיע כאן אחרי &quot;ישתבח&quot;, לדוגמה [https://archive.org/details/mahzorhashalemlroshhashanahvyomkippurashkenaz1951/page/n196/mode/2up כאן] במחזור לראש השנה.}}}}&lt;קטע סוף=שיר המעלות הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בחול|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]]&lt;קטע סוף=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית ויום טוב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] (עמ' 11-48) כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים.&lt;קטע סוף=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים יט/טעמים|תהלים יט]]&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt;לַמְנַצֵּֽחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַֽיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִֽיעַ. יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר, וְלַֽיְלָה לְּלַֽיְלָה {{נוסח|יְחַוֶּה־דָּֽעַת|בירנבוים=יְחַוֶּה דָּֽעַת}}. אֵין אֹֽמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. בְּכׇל הָאָֽרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּֽׁמֶשׁ שָׂם אֹֽהֶל בָּהֶם. וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹֽרַח. מִקְצֵה הַשָּׁמַֽיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִֽׁיבַת נָֽפֶשׁ; עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּֽימַת פֶּֽתִי. פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב; מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָֽיִם. יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶֽדֶת לָעַד; מִֽשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹֽפֶת צוּפִים. גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשׇׁמְרָם עֵֽקֶב רָב. שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי. גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּֽךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי; אָז אֵיתָם, וְנִקֵּֽיתִי מִפֶּֽשַׁע רָב.&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק יהיו לרצון/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי.&lt;קטע סוף=פסוק יהיו לרצון/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;[[תהלים לד/טעמים|תהלים לד]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶֽלֶךְ, וַיְגָרְשֵֽׁהוּ וַיֵּלַךְ.{{ש}} אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכׇל עֵת; תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.{{ש}} בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי; יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָֽחוּ.{{ש}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.{{ש}} דָּרַֽשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָֽנִי, וּמִכׇּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָֽנִי.{{ש}} הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָֽרוּ, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּֽרוּ.{{ש}} זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ.{{ש}} חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם.{{ש}} טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.{{ש}} יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.{{ש}} כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב.{{ש}} לְכוּ בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם.{{ש}} מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.{{ש}} נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶֽיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.{{ש}} סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵֽהוּ.{{ש}} עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים, וְאׇזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם.{{ש}} פְּנֵי יְיָ בְּעֹֽשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶֽרֶץ זִכְרָם.{{ש}} צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.{{ש}} קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רֽוּחַ יוֹשִֽׁיעַ.{{ש}} רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶֽנּוּ יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;{{ש}} שֹׁמֵר כׇּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵֽנָּה לֹא נִשְׁבָּֽרָה.{{ש}} תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה, וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָֽׁמוּ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;פֹּדֶה יְיָ נֶֽפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כׇּל הַחֹסִים בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מקור/&gt;[[תהלים צ/טעמים|תהלים צ]]&lt;קטע סוף=מזמור צ' מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים א/&gt;תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים. אֲדֹנָי, מָעוֹן אַתָּה הָיִֽיתָ לָּֽנוּ בְּדֹר וָדֹר. בְּטֶֽרֶם הָרִים יֻלָּֽדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶֽרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּֽאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם. כִּי אֶֽלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶֽיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה. זְרַמְתָּם, שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּֽקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. בַּבֹּֽקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶֽרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. כִּי כָלִֽינוּ בְאַפֶּֽךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָֽלְנוּ. שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵֽינוּ לְנֶגְדֶּֽךָ, עֲלֻמֵֽנוּ לִמְאוֹר פָּנֶֽיךָ. כִּי כׇל יָמֵֽינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶֽךָ, כִּלִּֽינוּ שָׁנֵֽינוּ {{נוסח|כְמוֹ־הֶֽגֶה|בירנבוים=כְמוֹ הֶֽגֶה}}. יְמֵי שְׁנוֹתֵֽינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרׇהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻֽפָה. מִי יוֹדֵֽעַ עֹז אַפֶּֽךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶֽךָ. לִמְנוֹת יָמֵֽינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חׇכְמָה. שׁוּבָה יְיָ, עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶֽיךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ בַבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכׇל יָמֵֽינוּ. שַׂמְּחֵֽנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָֽנוּ, שְׁנוֹת רָאִֽינוּ רָעָה.&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים ב/&gt;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶֽיךָ פׇעֳלֶֽךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. &lt;קטע התחלה=פסוק ויהי נועם/&gt;וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.&lt;קטע סוף=פסוק ויהי נועם/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;[[תהלים צא/טעמים|תהלים צא]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 1/&gt;יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי {{נוסח|אֶבְטַח־בּוֹ|בירנבוים=אֶבְטַח בּוֹ}}. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 2/&gt;הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו {{נוסח|יְצַוֶּה־לָּךְ|בירנבוים=&quot;יְצַוֶּה לָּךְ&quot; כאן, אבל בעמ' 731 התיבות מוקפות}}, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 3/&gt;דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א ב/&gt;יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, {{נוסח|עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה;|הפיסוק לפי בירנבוים להלן בעמ' 733 והוא מתאים לטעמי המקרא (אמנם כאן אצל בירנבוים יש פסיק).}} אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ. &lt;קטע התחלה=פסוק אורך ימים/&gt;אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.&lt;קטע סוף=פסוק אורך ימים/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קלה/טעמים|תהלים קלה]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|מסורה=הַלְלוּ יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ; הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ. {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|=מסורה|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, כִּי טוֹב יְיָ; זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ, כִּי נָעִים. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי אֲנִי יָדַֽעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵֽינוּ מִכׇּל אֱלֹהִים. כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, בַּיַּמִּים וְכׇל תְּהֹמוֹת. מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה; {{נוסח|מֽוֹצֵא רֽוּחַ|=בירנבוים|מוֹצֵא־רֽוּחַ}} מֵאוֹצְרוֹתָיו. שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה. שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵֽכִי מִצְרָֽיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו. שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים. לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן. וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ לְעוֹלָם; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ; עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אׇזְנַֽיִם&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;לָהֶם וְלֹא יַאֲזִֽינוּ, אַף אֵין־יֶשׁ־רֽוּחַ בְּפִיהֶם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; יִרְאֵי יְיָ, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן {{נוסח|ירוּשָׁלָֽיִם|בירנבוים=ירוּשָׁלִָֽם}}; הַלְלוּ־יָהּ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קלו/טעמים|תהלים קלו]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַֽיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְרֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיִּפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים לג/טעמים|תהלים לג]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 1/&gt;רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִֽׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִֽיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכׇל מַעֲשֵֽׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַֽיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרֽוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָֽם. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵייָ כׇּל הָאָֽרֶץ, מִמֶּֽנּוּ יָגֽוּרוּ כׇּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 2/&gt;יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מִשָּׁמַֽיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּֽיחַ, אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ. הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם. אֵין הַמֶּֽלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָֽיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ. שֶֽׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה,&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּֽוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;[[תהלים צב/טעמים|תהלים צב]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 1/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָֽבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ {{נוסח|בְּפׇעֳלֶֽךָ;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=בְּפׇעֳלֶֽךָ,}} בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ. אִישׁ בַּֽעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹֽחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵֽשֶׂב, וַיָּצִֽיצוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם, יְיָ. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ, יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. וַתָּֽרֶם כִּרְאֵים {{נוסח|קַרְנִי;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=קַרְנִי,}} בַּלֹּֽתִי בְּשֶֽׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַֽעְנָה אׇזְנָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶֽרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ יַפְרִֽיחוּ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ; צוּרִי, וְלֹא עַוְלָֽתָה בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים צג/טעמים|תהלים צג]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt;יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹֽדֶשׁ, יְיָ, לְאֹֽרֶךְ יָמִים.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים ממשיכים ב[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לחול#ישתבח ליום חול|&quot;יִשְׁתַּבַּח&quot; בתפילה ליום חול]].&lt;קטע סוף=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=נשמת כל חי/&gt;נִשְׁמַת כׇּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס, וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה; אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים.&lt;קטע סוף=נשמת כל חי/&gt;

&lt;קטע התחלה=אילו פינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אילו פינו 1/&gt;אִלּוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=אילו פינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 2/&gt;וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ {{נוסח|עַל אַחַת מֵאָֽלֶף, אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים|הגדה של פסח של בירנבוים=עַל אַחַת (מֵאֶֽלֶף) אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים}} וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ; בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ; מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ; וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָנֶֽצַח. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ&lt;קטע סוף=אילו פינו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 3/&gt;בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְּאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְכׇל לְבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כׇּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַֽרְנָה, יְיָ מִי כָמֽוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּֽנוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=אילו פינו 3/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אילו פינו ב/&gt;נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ.&lt;קטע סוף=אילו פינו ב/&gt;&lt;קטע סוף=אילו פינו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;בימים הנוראים מסיימים:&lt;קטע סוף=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים}}.)


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;ביום טוב הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;

&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ&lt;קטע סוף=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;, הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=היושב לימים הנוראים/&gt;&lt;קטע סוף=האל בתעצומות מילים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;בימים הנוראים הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;

'''&lt;קטע התחלה=המלך לימים הנוראים/&gt;הַמֶּֽלֶךְ&lt;קטע סוף=המלך לימים הנוראים/&gt;'''{{ש}}&lt;קטע התחלה=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;בשבת הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;

&lt;קטע התחלה=שוכן עד מילים/&gt;שׁוֹכֵן עַד, מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: {{נוסח|רַנְּנוּ|בירנבוים=רַנְנוּ}} צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.&lt;קטע סוף=שוכן עד מילים/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לכל השנה:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לכל השנה/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְהַלָּל,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְרוֹמָם,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לכל השנה/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לימים הנוראים:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְ'''ר'''וֹמָם,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְ'''בָּ'''רַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְ'''הַ'''לָּל.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות א/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 1/&gt;וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר; שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים לְפָנֶֽיךָ, יְיָ&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 2/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 2/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות ב/&gt;לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן־יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות ב/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>ma9hu9dx194byv45tf4kfg1a0ky1y08</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418734</id>
      <parentid>1418728</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:48:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="97152" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָא בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==כותרות==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה&lt;קטע סוף=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;תְּפִלַּת שַׁחֲרִית&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת מנחה/&gt;תְּפִלַּת מִנְחָה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת מנחה/&gt; (בשביל אשרי)
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לימי חול==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית בחול}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב|פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]].&lt;קטע סוף=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;[[תהלים ל/טעמים|תהלים ל]]&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ, יְיָ, כִּי דִלִּיתָֽנִי, וְלֹא שִׂמַּֽחְתָּ אֹיְבַי לִי. יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶֽיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי. יְיָ, הֶעֱלִֽיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַֽנִי מִיׇּרְדִי בוֹר. זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵֽכֶר קׇדְשׁוֹ. כִּי רֶֽגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶֽרֶב יָלִין בֶּֽכִי, וְלַבֹּֽקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַֽרְתִּי בְשַׁלְוִי, בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. יְיָ, בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַֽדְתָּה לְהַרְרִי עֹז; הִסְתַּרְתָּ פָנֶֽיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶֽיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּֽצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָֽׁחַת; הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ. שְׁמַע יְיָ וְחׇנֵּֽנִי; יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי. הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי; פִּתַּֽחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵֽנִי שִׂמְחָה.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;לְמַֽעַן יְזַמֶּֽרְךָ כָבוֹד, וְלֹא יִדֹּם; יְיָ אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

&lt;קטע התחלה=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּֽחַ אֶת בּוֹרְאִי.&lt;קטע סוף=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר א/&gt;בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָֽרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶֽצַח, בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדְּךָ נְהַלֶּלְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך שאמר ב/&gt;יָחִיד, חֵי הָעוֹלָמִים, מֶֽלֶךְ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך שאמר הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו מקור/&gt;[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ח|דברי הימים א טז, ח-לו]]&lt;קטע סוף=הודו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו עד אל תרעו/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ קִרְאוֹ בִשְׁמוֹ, הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. שִֽׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִֽׂיחוּ בְּכׇל {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ; יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ. דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִֽיהוּ. זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו. הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּכׇל הָאָֽרֶץ מִשְׁפָּטָיו. זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר. אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם,&lt;קטע סוף=הודו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 2/&gt;וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק. וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶֽרֶץ כְּנָעַן, חֶֽבֶל נַחֲלַתְכֶם. בִּהְיוֹתְכֶם&lt;קטע סוף=הודו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 3/&gt;מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ. וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר. לֹא הִנִּֽיחַ לְאִישׁ לְעׇשְׁקָם, וַיּֽוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵֽעוּ.&lt;קטע סוף=הודו 3/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד אל תרעו/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;{{נוסח|שִֽׁירוּ|כאן יש פרשה פתוחה של שורה ריקה בכתר ארם צובה, אבל אצל בירנבוים הכל בפסקה אחת.}} לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ. סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים. כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַֽיִם עָשָׂה. הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹֽאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹֽדֶשׁ. חִֽילוּ מִלְּפָנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָֽרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יִרְעַם הַיָּם {{נוסח|וּמְלוֹאוֹ|=מסורה|בירנבוים=וּמְלֹאוֹ}}, יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּֽעַר, מִלִּפְנֵי יְיָ, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָֽרֶץ. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, {{נוסח|לְהֹדוֹת|=מסורה|בירנבוים=לְהוֹדוֹת}} לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ.&lt;קטע סוף=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;

&lt;קטע התחלה=רוממו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=רוממו א/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא.&lt;קטע סוף=רוממו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=רוממו ב/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=רוממו ב/&gt;&lt;קטע סוף=רוממו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=והוא רחום הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום א/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום 1/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. אַתָּה, יְיָ, לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנִי. זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ, וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם&lt;קטע סוף=והוא רחום 1/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 2/&gt;הֵֽמָּה. תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶֽׁיךָ; אֵל יִשְׂרָאֵל, הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם; בָּרוּךְ אֱלֹהִים. אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ. הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ&lt;קטע סוף=והוא רחום 2/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 3/&gt;סֶּֽלָה. &lt;קטע התחלה=ה' צבאות עמנו/&gt;יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, {{נוסח|מִשְׂגָּב־לָֽנוּ|=מסורה (קמץ בגימל), וגם השארנו את התיבות מוקפות כמו שעשה בירנבוים בעמ' 189.|בירנבוים=מִשְׂגַּב לָֽנוּ (פתח בגימ&quot;ל)}} אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה.&lt;קטע סוף=ה' צבאות עמנו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום 3/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' צבאות אשרי אדם/&gt;יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ.&lt;קטע סוף=ה' צבאות אשרי אדם/&gt; &lt;קטע התחלה=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך א/&gt;הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. נַפְשֵֽׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא. כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הַרְאֵֽנוּ יְיָ חַסְדֶּֽךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָֽנוּ. קוּמָה עֶזְרָֽתָה לָּֽנוּ, וּפְדֵֽנוּ לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם, הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=הושיע את עמך ב/&gt;וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַֽחְתִּי; יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ; אָשִֽׁירָה {{נוסח|לַייָ|=מסורה|בירנבוים=לַּייָ}}, כִּי גָמַל עָלָי.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך ב/&gt;&lt;קטע סוף=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;לא אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בערב יום כיפור, בערב פסח, ובחול המועד פסח.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מקור/&gt;[[תהלים ק/טעמים|תהלים ק]]&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים א/&gt;מִזְמוֹר לְתוֹדָה; הָרִֽיעוּ לַייָ כׇּל הָאָֽרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּֽאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים; הוּא עָשָֽׂנוּ וְלוֹ אֲנַֽחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, {{נוסח|חֲצֵרֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=חֲצֵרוֹתָיו}} בִּתְהִלָּה; הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים ב/&gt;כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהי כבוד הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד א/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד 1/&gt;יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ,&lt;קטע סוף=יהי כבוד 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יהי כבוד 2/&gt;מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}}; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. יְיָ בַּשָּׁמַֽיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. יְיָ מֶֽלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם. עֲצַת יְיָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}} תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.&lt;קטע סוף=יהי כבוד 2/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=יהי כבוד ב/&gt;וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=יהי כבוד ב/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד הכל/&gt;

 &lt;קטע התחלה=אשרי יושבי/&gt;אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ; עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=אשרי יושבי/&gt;{{ש}} &lt;קטע התחלה=אשרי העם/&gt;אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם {{נוסח|שֱׁיְיָ|=מסורה|בירנבוים=שֶׁיְיָ}} אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=אשרי העם/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קמה/טעמים|תהלים קמה]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהילה לדוד/&gt;תְּהִלָּה לְדָוִד&lt;קטע סוף=תהילה לדוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פסוק א/&gt;אֲרוֹמִמְךָ, {{נוסח|אֱלוֹהַי|=מסורה|בירנבוים=אֱלֹהַי}} הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פסוק א/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ב-ד/&gt;בְּכׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר.{{ש}}דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ב-ד/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ע/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-מ/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ו/&gt;הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה.{{ש}}וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ו/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;זֵֽכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ.{{ש}}חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל־חָֽסֶד.{{ש}}טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָֽיו.{{ש}}יוֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה.{{ש}}כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ.{{ש}}לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר וָדֹר.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-מ/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;סוֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים.{{ש}}עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ע/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פ-ש/&gt;פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.{{ש}}צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו.{{ש}}קָרוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת.{{ש}}רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.{{ש}}שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פ-ש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהילת/&gt;תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר־פִּי; וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהילת/&gt;{{ש}}{{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ואנחנו/&gt;וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קמו/טעמים|תהלים קמו]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ. אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ; בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו. עֹשֶׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם; הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶֽחֶם לָרְעֵבִים; יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים. יְיָ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;פֹּקֵֽחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים. יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים; יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶֽרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;[[תהלים קמז/טעמים|תהלים קמז]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵֽינוּ, כִּי נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם יְיָ; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבֽוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ וְרַב כֹּֽחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר. מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָֽרֶץ. עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵֽינוּ בְכִנּוֹר. הַמְכַסֶּה שָׁמַֽיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָֽרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִֽיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָֽאוּ. לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. שַׁבְּחִי, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֶת יְיָ; הַלְלִי אֱלֹהַֽיִךְ, צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָֽיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַֽיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵֽלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ. הַשֹּׁלֵֽחַ אִמְרָתוֹ אָֽרֶץ; עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ. הַנֹּתֵן שֶֽׁלֶג כַּצָּֽמֶר; כְּפוֹר כָּאֵֽפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָֽיִם. מַגִּיד {{נוסח|דְּבָרָו|=מסורה|בירנבוים=דְּבָרָיו}} לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;לֹא עָֽשָׂה כֵן לְכׇל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;[[תהלים קמח/טעמים|תהלים קמח]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|כׇל|=מסורה|בירנבוים=כׇּל}} מַלְאָכָיו, הַלְלֽוּהוּ כׇּל {{נוסח|צְבָאָו|=מסורה|בירנבוים=צְבָאָיו}}. הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt;וְיָרֵֽחַ, הַלְלֽוּהוּ כׇּל כּֽוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt;וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכׇל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד, שֶֽׁלֶג וְקִיטוֹר, רֽוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. הֶהָרִים וְכׇל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים, הַחַיָּה וְכׇל בְּהֵמָה, רֶֽמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף. מַלְכֵי אֶֽרֶץ וְכׇל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכׇל שֹֽׁפְטֵי אָֽרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ; הוֹדוֹ עַל אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים קמט/טעמים|תהלים קמט]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִֽילוּ בְמַלְכָּם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ. כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶֽרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב; הָדָר הוּא לְכׇל חֲסִידָיו; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;[[תהלים קנ/טעמים|תהלים קנ]]&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ, הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ. הַלְלֽוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר, הַלְלֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|בְצִלְצְלֵי|=מסורה|בירנבוים=בְּצִלְצְלֵי}} שָֽׁמַע, הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם א/&gt;בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן ירוּשָׁלָֽיִם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם ב/&gt;וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם; וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מקור/&gt;[[דברי הימים א כט/טעמים#כט י|דברי הימים א כט, י-יג]]&lt;קטע סוף=ויברך דוד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מילים/&gt;וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כׇּל הַקָּהָל, וַיֹּֽאמֶר דָּוִיד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וְהָעֹֽשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶֽיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּֽחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. וְעַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ, מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּֽךָ.&lt;קטע סוף=ויברך דוד מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט ו|נחמיה ט, ו-יא]]&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכׇל צְבָאָם, הָאָֽרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ, הַיַּמִּים וְכׇל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַֽיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר {{נוסח|בָּחַֽרְתָּ|בירנבוים=בָּחַרְתָּ}} בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַֽׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם. וּמָצָֽאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶֽיךָ–&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית א/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 1/&gt;וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, הָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ; וַתָּֽקֶם אֶת דְּבָרֶֽיךָ, כִּי צַדִּיק אָֽתָּה. וַתֵּֽרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵֽינוּ בְּמִצְרָֽיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַֽעְתָּ עַל יַם סוּף. וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 1/&gt; &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 2/&gt;וּבְכׇל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַֽעְתָּ כִּי הֵזִֽידוּ עֲלֵיהֶם; וַתַּֽעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 2/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית ב/&gt;וְהַיָּם בָּקַֽעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּֽעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַֽכְתָּ {{נוסח|בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶֽבֶן,|=מסורה|בירנבוים=בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶֽבֶן}} בְּמַֽיִם עַזִּים.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית ב/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;[[שמות יד/טעמים#יד ל|שמות יד, ל-לא]]&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt;וַיּֽוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָֽיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַֽיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַֽיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִֽינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מקור/&gt;[[שמות טו/טעמים|שמות טו, א-יח]]&lt;קטע סוף=שירת הים מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=שירת הים 1/&gt;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִֽׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵֽהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻֽמוּ: יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָֽבֶן. יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּֽחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב. וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶֽיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵֽמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרֽוּחַ אַפֶּֽיךָ נֶעֶרְמוּ מַֽיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם. אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵֽמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵֽׁמוֹ יָדִי. נָשַֽׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּֽמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶֽרֶת בְּמַֽיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה, נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא. נָטִֽיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵֽמוֹ אָֽרֶץ. נָחִֽיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָֽלְתָּ; נֵהַֽלְתָּ בְעׇזְּךָ אֶל נְוֵה קׇדְשֶֽׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָֽשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי&lt;קטע סוף=שירת הים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=שירת הים 2/&gt;אֱדוֹם; אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵֽמוֹ רָֽעַד; נָמֹֽגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָֽעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד; בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן; עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִֽיתָ. תְּבִאֵֽמוֹ וְתִטָּעֵֽמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַֽלְתָּ, יְיָ; {{נוסח|מִקְּדָשׁ,|=מסורה|בירנבוים=מִקְדָּשׁ,}} אֲדֹנָי, כּוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ. &lt;קטע התחלה=פסוק ה' ימלוך/&gt;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=פסוק ה' ימלוך/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים 2/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה א/&gt;כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, {{נוסח|וּמֹשֵׁל|=מסורה|בירנבוים=וּמוֹשֵׁל}} בַּגּוֹיִם.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה ב/&gt;וְעָלוּ {{נוסח|מוֹשִׁעִים|=מסורה|בירנבוים=מוֹשִׁיעִים}} בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה ב/&gt;&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישתבח הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ישתבח א/&gt;{{עוגן בשורה|ישתבח ביום חול}}יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד, מַלְכֵּֽנוּ, הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת,&lt;קטע סוף=ישתבח א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכות והודעות/&gt;בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=ברכות והודעות/&gt; &lt;קטע התחלה=ישתבח חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶֽלֶךְ, אֵל, חֵי הָעוֹלָמִים.&lt;קטע סוף=ישתבח חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח הכל/&gt;
-----
-----
&lt;קטע התחלה=שיר המעלות הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה יש נוהגים להוסיף (ש&quot;ץ וקהל קוראים כל פסוק):{{ק|{{הערה|קהילות רבות נוהגות לקרוא כאן את מזמור ק&quot;ל בעשרת ימי תשובה. אך אין מקור למנהג זה במנהג אשכנז הוותיק, והמזמור אינו מובא ב'''סדר עבודת ישראל''' (ראו שם [https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n100/mode/1up עמ' 75]) ובסידור בירנבוים. קריאת המזמור נכנס לנוסח אשכנז מזרח אירופה ובארץ־ישראל בהשפעת נוסח החסידים (&quot;נוסח ספרד&quot;); ראו על כך ב'''תפלה שפת ישראל''' [https://archive.org/details/TefilohSefasYisroelRallisWiesenthal/page/29/mode/1up עמ' 29]. במשך הזמן הפכה קריאת המזמור להיות מנהגם של רוב הקהילות בחו&quot;ל ומנהג ארץ־ישראל. לכן הבאנו כאן את נוסח המזמור כפי שהוא מופיע בסידור בירנבוים במנחה לשבת ([[עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/498|עמ' 473]]). במחזור של בירנבוים המזמור מופיע כאן אחרי &quot;ישתבח&quot;, לדוגמה [https://archive.org/details/mahzorhashalemlroshhashanahvyomkippurashkenaz1951/page/n196/mode/2up כאן] במחזור לראש השנה.}}}}&lt;קטע סוף=שיר המעלות הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בחול|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]]&lt;קטע סוף=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית ויום טוב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] (עמ' 11-48) כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים.&lt;קטע סוף=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים יט/טעמים|תהלים יט]]&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt;לַמְנַצֵּֽחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַֽיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִֽיעַ. יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר, וְלַֽיְלָה לְּלַֽיְלָה {{נוסח|יְחַוֶּה־דָּֽעַת|בירנבוים=יְחַוֶּה דָּֽעַת}}. אֵין אֹֽמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. בְּכׇל הָאָֽרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּֽׁמֶשׁ שָׂם אֹֽהֶל בָּהֶם. וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹֽרַח. מִקְצֵה הַשָּׁמַֽיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִֽׁיבַת נָֽפֶשׁ; עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּֽימַת פֶּֽתִי. פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב; מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָֽיִם. יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶֽדֶת לָעַד; מִֽשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹֽפֶת צוּפִים. גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשׇׁמְרָם עֵֽקֶב רָב. שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי. גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּֽךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי; אָז אֵיתָם, וְנִקֵּֽיתִי מִפֶּֽשַׁע רָב.&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק יהיו לרצון/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי.&lt;קטע סוף=פסוק יהיו לרצון/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;[[תהלים לד/טעמים|תהלים לד]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶֽלֶךְ, וַיְגָרְשֵֽׁהוּ וַיֵּלַךְ.{{ש}} אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכׇל עֵת; תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.{{ש}} בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי; יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָֽחוּ.{{ש}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.{{ש}} דָּרַֽשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָֽנִי, וּמִכׇּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָֽנִי.{{ש}} הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָֽרוּ, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּֽרוּ.{{ש}} זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ.{{ש}} חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם.{{ש}} טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.{{ש}} יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.{{ש}} כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב.{{ש}} לְכוּ בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם.{{ש}} מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.{{ש}} נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶֽיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.{{ש}} סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵֽהוּ.{{ש}} עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים, וְאׇזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם.{{ש}} פְּנֵי יְיָ בְּעֹֽשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶֽרֶץ זִכְרָם.{{ש}} צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.{{ש}} קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רֽוּחַ יוֹשִֽׁיעַ.{{ש}} רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶֽנּוּ יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;{{ש}} שֹׁמֵר כׇּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵֽנָּה לֹא נִשְׁבָּֽרָה.{{ש}} תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה, וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָֽׁמוּ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;פֹּדֶה יְיָ נֶֽפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כׇּל הַחֹסִים בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מקור/&gt;[[תהלים צ/טעמים|תהלים צ]]&lt;קטע סוף=מזמור צ' מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים א/&gt;תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים. אֲדֹנָי, מָעוֹן אַתָּה הָיִֽיתָ לָּֽנוּ בְּדֹר וָדֹר. בְּטֶֽרֶם הָרִים יֻלָּֽדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶֽרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּֽאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם. כִּי אֶֽלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶֽיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה. זְרַמְתָּם, שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּֽקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. בַּבֹּֽקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶֽרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. כִּי כָלִֽינוּ בְאַפֶּֽךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָֽלְנוּ. שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵֽינוּ לְנֶגְדֶּֽךָ, עֲלֻמֵֽנוּ לִמְאוֹר פָּנֶֽיךָ. כִּי כׇל יָמֵֽינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶֽךָ, כִּלִּֽינוּ שָׁנֵֽינוּ {{נוסח|כְמוֹ־הֶֽגֶה|בירנבוים=כְמוֹ הֶֽגֶה}}. יְמֵי שְׁנוֹתֵֽינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרׇהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻֽפָה. מִי יוֹדֵֽעַ עֹז אַפֶּֽךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶֽךָ. לִמְנוֹת יָמֵֽינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חׇכְמָה. שׁוּבָה יְיָ, עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶֽיךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ בַבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכׇל יָמֵֽינוּ. שַׂמְּחֵֽנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָֽנוּ, שְׁנוֹת רָאִֽינוּ רָעָה.&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים ב/&gt;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶֽיךָ פׇעֳלֶֽךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. &lt;קטע התחלה=פסוק ויהי נועם/&gt;וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.&lt;קטע סוף=פסוק ויהי נועם/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;[[תהלים צא/טעמים|תהלים צא]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 1/&gt;יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי {{נוסח|אֶבְטַח־בּוֹ|בירנבוים=אֶבְטַח בּוֹ}}. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 2/&gt;הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו {{נוסח|יְצַוֶּה־לָּךְ|בירנבוים=&quot;יְצַוֶּה לָּךְ&quot; כאן, אבל בעמ' 731 התיבות מוקפות}}, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 3/&gt;דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א ב/&gt;יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, {{נוסח|עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה;|הפיסוק לפי בירנבוים להלן בעמ' 733 והוא מתאים לטעמי המקרא (אמנם כאן אצל בירנבוים יש פסיק).}} אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ. &lt;קטע התחלה=פסוק אורך ימים/&gt;אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.&lt;קטע סוף=פסוק אורך ימים/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קלה/טעמים|תהלים קלה]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|מסורה=הַלְלוּ יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ; הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ. {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|=מסורה|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, כִּי טוֹב יְיָ; זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ, כִּי נָעִים. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי אֲנִי יָדַֽעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵֽינוּ מִכׇּל אֱלֹהִים. כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, בַּיַּמִּים וְכׇל תְּהֹמוֹת. מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה; {{נוסח|מֽוֹצֵא רֽוּחַ|=בירנבוים|מוֹצֵא־רֽוּחַ}} מֵאוֹצְרוֹתָיו. שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה. שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵֽכִי מִצְרָֽיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו. שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים. לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן. וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ לְעוֹלָם; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ; עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אׇזְנַֽיִם&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;לָהֶם וְלֹא יַאֲזִֽינוּ, אַף אֵין־יֶשׁ־רֽוּחַ בְּפִיהֶם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; יִרְאֵי יְיָ, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן {{נוסח|ירוּשָׁלָֽיִם|בירנבוים=ירוּשָׁלִָֽם}}; הַלְלוּ־יָהּ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קלו/טעמים|תהלים קלו]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַֽיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְרֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיִּפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים לג/טעמים|תהלים לג]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 1/&gt;רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִֽׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִֽיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכׇל מַעֲשֵֽׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַֽיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרֽוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָֽם. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵייָ כׇּל הָאָֽרֶץ, מִמֶּֽנּוּ יָגֽוּרוּ כׇּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 2/&gt;יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מִשָּׁמַֽיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּֽיחַ, אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ. הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם. אֵין הַמֶּֽלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָֽיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ. שֶֽׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה,&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּֽוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;[[תהלים צב/טעמים|תהלים צב]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 1/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָֽבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ {{נוסח|בְּפׇעֳלֶֽךָ;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=בְּפׇעֳלֶֽךָ,}} בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ. אִישׁ בַּֽעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹֽחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵֽשֶׂב, וַיָּצִֽיצוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם, יְיָ. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ, יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. וַתָּֽרֶם כִּרְאֵים {{נוסח|קַרְנִי;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=קַרְנִי,}} בַּלֹּֽתִי בְּשֶֽׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַֽעְנָה אׇזְנָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶֽרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ יַפְרִֽיחוּ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ; צוּרִי, וְלֹא עַוְלָֽתָה בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים צג/טעמים|תהלים צג]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt;יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹֽדֶשׁ, יְיָ, לְאֹֽרֶךְ יָמִים.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים ממשיכים ב[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לחול#ישתבח ליום חול|&quot;יִשְׁתַּבַּח&quot; בתפילה ליום חול]].&lt;קטע סוף=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=נשמת כל חי/&gt;נִשְׁמַת כׇּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס, וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה; אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים.&lt;קטע סוף=נשמת כל חי/&gt;

&lt;קטע התחלה=אילו פינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אילו פינו 1/&gt;אִלּוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=אילו פינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 2/&gt;וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ {{נוסח|עַל אַחַת מֵאָֽלֶף, אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים|הגדה של פסח של בירנבוים=עַל אַחַת (מֵאֶֽלֶף) אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים}} וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ; בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ; מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ; וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָנֶֽצַח. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ&lt;קטע סוף=אילו פינו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 3/&gt;בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְּאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְכׇל לְבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כׇּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַֽרְנָה, יְיָ מִי כָמֽוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּֽנוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=אילו פינו 3/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אילו פינו ב/&gt;נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ.&lt;קטע סוף=אילו פינו ב/&gt;&lt;קטע סוף=אילו פינו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;בימים הנוראים מסיימים:&lt;קטע סוף=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים}}.)


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;ביום טוב הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;

&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ&lt;קטע סוף=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;, הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=היושב לימים הנוראים/&gt;&lt;קטע סוף=האל בתעצומות מילים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;בימים הנוראים הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;

'''&lt;קטע התחלה=המלך לימים הנוראים/&gt;הַמֶּֽלֶךְ&lt;קטע סוף=המלך לימים הנוראים/&gt;'''{{ש}}&lt;קטע התחלה=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;בשבת הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;

&lt;קטע התחלה=שוכן עד מילים/&gt;שׁוֹכֵן עַד, מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: {{נוסח|רַנְּנוּ|בירנבוים=רַנְנוּ}} צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.&lt;קטע סוף=שוכן עד מילים/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לכל השנה:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לכל השנה/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְהַלָּל,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְרוֹמָם,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לכל השנה/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לימים הנוראים:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְ'''ר'''וֹמָם,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְ'''בָּ'''רַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְ'''הַ'''לָּל.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות א/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 1/&gt;וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר; שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים לְפָנֶֽיךָ, יְיָ&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 2/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 2/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות ב/&gt;לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן־יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות ב/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>9wjauxwsebv9t6zlnickpea08fvl0iv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418736</id>
      <parentid>1418734</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:52:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="97623" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָא בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==כותרות==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה&lt;קטע סוף=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;תְּפִלַּת שַׁחֲרִית&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת מנחה/&gt;תְּפִלַּת מִנְחָה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת מנחה/&gt; (בשביל אשרי)
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לימי חול==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית בחול}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב|פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]].&lt;קטע סוף=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;[[תהלים ל/טעמים|תהלים ל]]&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ, יְיָ, כִּי דִלִּיתָֽנִי, וְלֹא שִׂמַּֽחְתָּ אֹיְבַי לִי. יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶֽיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי. יְיָ, הֶעֱלִֽיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַֽנִי מִיׇּרְדִי בוֹר. זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵֽכֶר קׇדְשׁוֹ. כִּי רֶֽגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶֽרֶב יָלִין בֶּֽכִי, וְלַבֹּֽקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַֽרְתִּי בְשַׁלְוִי, בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. יְיָ, בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַֽדְתָּה לְהַרְרִי עֹז; הִסְתַּרְתָּ פָנֶֽיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶֽיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּֽצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָֽׁחַת; הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ. שְׁמַע יְיָ וְחׇנֵּֽנִי; יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי. הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי; פִּתַּֽחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵֽנִי שִׂמְחָה.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;לְמַֽעַן יְזַמֶּֽרְךָ כָבוֹד, וְלֹא יִדֹּם; יְיָ אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

&lt;קטע התחלה=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּֽחַ אֶת בּוֹרְאִי.&lt;קטע סוף=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר א/&gt;בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָֽרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶֽצַח, בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדְּךָ נְהַלֶּלְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך שאמר ב/&gt;יָחִיד, חֵי הָעוֹלָמִים, מֶֽלֶךְ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך שאמר הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו מקור/&gt;[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ח|דברי הימים א טז, ח-לו]]&lt;קטע סוף=הודו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו עד אל תרעו/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ קִרְאוֹ בִשְׁמוֹ, הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. שִֽׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִֽׂיחוּ בְּכׇל {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ; יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ. דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִֽיהוּ. זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו. הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּכׇל הָאָֽרֶץ מִשְׁפָּטָיו. זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר. אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם,&lt;קטע סוף=הודו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 2/&gt;וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק. וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶֽרֶץ כְּנָעַן, חֶֽבֶל נַחֲלַתְכֶם. בִּהְיוֹתְכֶם&lt;קטע סוף=הודו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 3/&gt;מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ. וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר. לֹא הִנִּֽיחַ לְאִישׁ לְעׇשְׁקָם, וַיּֽוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵֽעוּ.&lt;קטע סוף=הודו 3/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד אל תרעו/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;{{נוסח|שִֽׁירוּ|כאן יש פרשה פתוחה של שורה ריקה בכתר ארם צובה, אבל אצל בירנבוים הכל בפסקה אחת.}} לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ. סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים. כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַֽיִם עָשָׂה. הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹֽאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹֽדֶשׁ. חִֽילוּ מִלְּפָנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָֽרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יִרְעַם הַיָּם {{נוסח|וּמְלוֹאוֹ|=מסורה|בירנבוים=וּמְלֹאוֹ}}, יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּֽעַר, מִלִּפְנֵי יְיָ, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָֽרֶץ. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, {{נוסח|לְהֹדוֹת|=מסורה|בירנבוים=לְהוֹדוֹת}} לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ.&lt;קטע סוף=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;

&lt;קטע התחלה=רוממו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=רוממו א/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא.&lt;קטע סוף=רוממו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=רוממו ב/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=רוממו ב/&gt;&lt;קטע סוף=רוממו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=והוא רחום הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום א/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום 1/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. אַתָּה, יְיָ, לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנִי. זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ, וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם&lt;קטע סוף=והוא רחום 1/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 2/&gt;הֵֽמָּה. תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶֽׁיךָ; אֵל יִשְׂרָאֵל, הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם; בָּרוּךְ אֱלֹהִים. אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ. הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ&lt;קטע סוף=והוא רחום 2/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 3/&gt;סֶּֽלָה. &lt;קטע התחלה=ה' צבאות עמנו/&gt;יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, {{נוסח|מִשְׂגָּב־לָֽנוּ|=מסורה (קמץ בגימל), וגם השארנו את התיבות מוקפות כמו שעשה בירנבוים בעמ' 189.|בירנבוים=מִשְׂגַּב לָֽנוּ (פתח בגימ&quot;ל)}} אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה.&lt;קטע סוף=ה' צבאות עמנו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום 3/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' צבאות אשרי אדם/&gt;יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ.&lt;קטע סוף=ה' צבאות אשרי אדם/&gt; &lt;קטע התחלה=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך א/&gt;הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. נַפְשֵֽׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא. כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הַרְאֵֽנוּ יְיָ חַסְדֶּֽךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָֽנוּ. קוּמָה עֶזְרָֽתָה לָּֽנוּ, וּפְדֵֽנוּ לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם, הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=הושיע את עמך ב/&gt;וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַֽחְתִּי; יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ; אָשִֽׁירָה {{נוסח|לַייָ|=מסורה|בירנבוים=לַּייָ}}, כִּי גָמַל עָלָי.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך ב/&gt;&lt;קטע סוף=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;לא אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בערב יום כיפור, בערב פסח, ובחול המועד פסח.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מקור/&gt;[[תהלים ק/טעמים|תהלים ק]]&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים א/&gt;מִזְמוֹר לְתוֹדָה; הָרִֽיעוּ לַייָ כׇּל הָאָֽרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּֽאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים; הוּא עָשָֽׂנוּ וְלוֹ אֲנַֽחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, {{נוסח|חֲצֵרֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=חֲצֵרוֹתָיו}} בִּתְהִלָּה; הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים ב/&gt;כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהי כבוד הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד א/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד 1/&gt;יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ,&lt;קטע סוף=יהי כבוד 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יהי כבוד 2/&gt;מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}}; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. יְיָ בַּשָּׁמַֽיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. יְיָ מֶֽלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם. עֲצַת יְיָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}} תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.&lt;קטע סוף=יהי כבוד 2/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=יהי כבוד ב/&gt;וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=יהי כבוד ב/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד הכל/&gt;

 &lt;קטע התחלה=אשרי יושבי/&gt;אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ; עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=אשרי יושבי/&gt;{{ש}} &lt;קטע התחלה=אשרי העם/&gt;אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם {{נוסח|שֱׁיְיָ|=מסורה|בירנבוים=שֶׁיְיָ}} אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=אשרי העם/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קמה/טעמים|תהלים קמה]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהילה לדוד/&gt;תְּהִלָּה לְדָוִד&lt;קטע סוף=תהילה לדוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פסוק א/&gt;אֲרוֹמִמְךָ, {{נוסח|אֱלוֹהַי|=מסורה|בירנבוים=אֱלֹהַי}} הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פסוק א/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ב-ד/&gt;בְּכׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר.{{ש}}דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ב-ד/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ע/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-מ/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ו/&gt;הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה.{{ש}}וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ו/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;זֵֽכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ.{{ש}}חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל־חָֽסֶד.{{ש}}טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָֽיו.{{ש}}יוֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה.{{ש}}כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ.{{ש}}לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר וָדֹר.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-מ/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;סוֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים.{{ש}}עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ע/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פ-ש/&gt;פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.{{ש}}צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו.{{ש}}קָרוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת.{{ש}}רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.{{ש}}שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פ-ש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהילת/&gt;תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר־פִּי; וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהילת/&gt;{{ש}}{{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ואנחנו/&gt;וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קמו/טעמים|תהלים קמו]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ. אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ; בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו. עֹשֶׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם; הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶֽחֶם לָרְעֵבִים; יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים. יְיָ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;פֹּקֵֽחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים. יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים; יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶֽרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;[[תהלים קמז/טעמים|תהלים קמז]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵֽינוּ, כִּי נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם יְיָ; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבֽוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ וְרַב כֹּֽחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר. מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָֽרֶץ. עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵֽינוּ בְכִנּוֹר. הַמְכַסֶּה שָׁמַֽיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָֽרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִֽיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָֽאוּ. לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. שַׁבְּחִי, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֶת יְיָ; הַלְלִי אֱלֹהַֽיִךְ, צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָֽיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַֽיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵֽלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ. הַשֹּׁלֵֽחַ אִמְרָתוֹ אָֽרֶץ; עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ. הַנֹּתֵן שֶֽׁלֶג כַּצָּֽמֶר; כְּפוֹר כָּאֵֽפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָֽיִם. מַגִּיד {{נוסח|דְּבָרָו|=מסורה|בירנבוים=דְּבָרָיו}} לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;לֹא עָֽשָׂה כֵן לְכׇל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;[[תהלים קמח/טעמים|תהלים קמח]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|כׇל|=מסורה|בירנבוים=כׇּל}} מַלְאָכָיו, הַלְלֽוּהוּ כׇּל {{נוסח|צְבָאָו|=מסורה|בירנבוים=צְבָאָיו}}. הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt;וְיָרֵֽחַ, הַלְלֽוּהוּ כׇּל כּֽוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt;וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכׇל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד, שֶֽׁלֶג וְקִיטוֹר, רֽוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. הֶהָרִים וְכׇל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים, הַחַיָּה וְכׇל בְּהֵמָה, רֶֽמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף. מַלְכֵי אֶֽרֶץ וְכׇל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכׇל שֹֽׁפְטֵי אָֽרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ; הוֹדוֹ עַל אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים קמט/טעמים|תהלים קמט]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִֽילוּ בְמַלְכָּם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ. כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶֽרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב; הָדָר הוּא לְכׇל חֲסִידָיו; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;[[תהלים קנ/טעמים|תהלים קנ]]&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ, הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ. הַלְלֽוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר, הַלְלֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|בְצִלְצְלֵי|=מסורה|בירנבוים=בְּצִלְצְלֵי}} שָֽׁמַע, הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם א/&gt;בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן ירוּשָׁלָֽיִם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם ב/&gt;וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם; וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מקור/&gt;[[דברי הימים א כט/טעמים#כט י|דברי הימים א כט, י-יג]]&lt;קטע סוף=ויברך דוד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מילים/&gt;וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כׇּל הַקָּהָל, וַיֹּֽאמֶר דָּוִיד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וְהָעֹֽשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶֽיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּֽחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. וְעַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ, מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּֽךָ.&lt;קטע סוף=ויברך דוד מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט ו|נחמיה ט, ו-יא]]&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכׇל צְבָאָם, הָאָֽרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ, הַיַּמִּים וְכׇל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַֽיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר {{נוסח|בָּחַֽרְתָּ|בירנבוים=בָּחַרְתָּ}} בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַֽׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם. וּמָצָֽאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶֽיךָ–&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית א/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 1/&gt;וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, הָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ; וַתָּֽקֶם אֶת דְּבָרֶֽיךָ, כִּי צַדִּיק אָֽתָּה. וַתֵּֽרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵֽינוּ בְּמִצְרָֽיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַֽעְתָּ עַל יַם סוּף. וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 1/&gt; &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 2/&gt;וּבְכׇל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַֽעְתָּ כִּי הֵזִֽידוּ עֲלֵיהֶם; וַתַּֽעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 2/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית ב/&gt;וְהַיָּם בָּקַֽעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּֽעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַֽכְתָּ {{נוסח|בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶֽבֶן,|=מסורה|בירנבוים=בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶֽבֶן}} בְּמַֽיִם עַזִּים.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית ב/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;[[שמות יד/טעמים#יד ל|שמות יד, ל-לא]]&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt;וַיּֽוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָֽיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַֽיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַֽיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִֽינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מקור/&gt;[[שמות טו/טעמים|שמות טו, א-יח]]&lt;קטע סוף=שירת הים מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=שירת הים 1/&gt;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִֽׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵֽהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻֽמוּ: יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָֽבֶן. יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּֽחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב. וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶֽיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵֽמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרֽוּחַ אַפֶּֽיךָ נֶעֶרְמוּ מַֽיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם. אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵֽמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵֽׁמוֹ יָדִי. נָשַֽׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּֽמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶֽרֶת בְּמַֽיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה, נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא. נָטִֽיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵֽמוֹ אָֽרֶץ. נָחִֽיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָֽלְתָּ; נֵהַֽלְתָּ בְעׇזְּךָ אֶל נְוֵה קׇדְשֶֽׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָֽשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי&lt;קטע סוף=שירת הים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=שירת הים 2/&gt;אֱדוֹם; אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵֽמוֹ רָֽעַד; נָמֹֽגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָֽעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד; בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן; עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִֽיתָ. תְּבִאֵֽמוֹ וְתִטָּעֵֽמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַֽלְתָּ, יְיָ; {{נוסח|מִקְּדָשׁ,|=מסורה|בירנבוים=מִקְדָּשׁ,}} אֲדֹנָי, כּוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ. &lt;קטע התחלה=פסוק ה' ימלוך/&gt;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=פסוק ה' ימלוך/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים 2/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה א/&gt;כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, {{נוסח|וּמֹשֵׁל|=מסורה|בירנבוים=וּמוֹשֵׁל}} בַּגּוֹיִם.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה ב/&gt;וְעָלוּ {{נוסח|מוֹשִׁעִים|=מסורה|בירנבוים=מוֹשִׁיעִים}} בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה ב/&gt;&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישתבח הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ישתבח א/&gt;{{עוגן בשורה|ישתבח ביום חול}}יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד, מַלְכֵּֽנוּ, הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת,&lt;קטע סוף=ישתבח א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכות והודעות/&gt;בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=ברכות והודעות/&gt; &lt;קטע התחלה=ישתבח חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶֽלֶךְ, אֵל, חֵי הָעוֹלָמִים.&lt;קטע סוף=ישתבח חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח הכל/&gt;
-----
-----
&lt;קטע התחלה=שיר המעלות הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה יש נוהגים להוסיף (ש&quot;ץ וקהל קוראים כל פסוק):{{ק|{{הערה|קהילות רבות נוהגות לקרוא כאן את מזמור ק&quot;ל בעשרת ימי תשובה. אך אין מקור למנהג זה במנהג אשכנז הוותיק, והמזמור אינו מובא ב'''סדר עבודת ישראל''' (ראו שם [https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n100/mode/1up עמ' 75]) ובסידור בירנבוים. קריאת המזמור נכנס לנוסח אשכנז מזרח אירופה ובארץ־ישראל בהשפעת נוסח החסידים (&quot;נוסח ספרד&quot;); ראו על כך ב'''תפלה שפת ישראל''' [https://archive.org/details/TefilohSefasYisroelRallisWiesenthal/page/29/mode/1up עמ' 29]. במשך הזמן הפכה קריאת המזמור להיות מנהגם של רוב הקהילות בחו&quot;ל ומנהג ארץ־ישראל. לכן הבאנו כאן את נוסח המזמור כפי שהוא מופיע בסידור בירנבוים במנחה לשבת ([[עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/498|עמ' 473]]). במחזור של בירנבוים המזמור מופיע כאן אחרי &quot;ישתבח&quot;, לדוגמה [https://archive.org/details/mahzorhashalemlroshhashanahvyomkippurashkenaz1951/page/n196/mode/2up כאן] במחזור לראש השנה.}}}}&lt;קטע סוף=שיר המעלות הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בחול|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]]&lt;קטע סוף=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית ויום טוב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] (עמ' 11-48) כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים.&lt;קטע סוף=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים יט/טעמים|תהלים יט]]&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt;לַמְנַצֵּֽחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַֽיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִֽיעַ. יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר, וְלַֽיְלָה לְּלַֽיְלָה {{נוסח|יְחַוֶּה־דָּֽעַת|בירנבוים=יְחַוֶּה דָּֽעַת}}. אֵין אֹֽמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. בְּכׇל הָאָֽרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּֽׁמֶשׁ שָׂם אֹֽהֶל בָּהֶם. וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹֽרַח. מִקְצֵה הַשָּׁמַֽיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִֽׁיבַת נָֽפֶשׁ; עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּֽימַת פֶּֽתִי. פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב; מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָֽיִם. יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶֽדֶת לָעַד; מִֽשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹֽפֶת צוּפִים. גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשׇׁמְרָם עֵֽקֶב רָב. שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי. גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּֽךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי; אָז אֵיתָם, וְנִקֵּֽיתִי מִפֶּֽשַׁע רָב.&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק יהיו לרצון/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי.&lt;קטע סוף=פסוק יהיו לרצון/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;[[תהלים לד/טעמים|תהלים לד]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶֽלֶךְ, וַיְגָרְשֵֽׁהוּ וַיֵּלַךְ.{{ש}} אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכׇל עֵת; תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.{{ש}} בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי; יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָֽחוּ.{{ש}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.{{ש}} דָּרַֽשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָֽנִי, וּמִכׇּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָֽנִי.{{ש}} הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָֽרוּ, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּֽרוּ.{{ש}} זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ.{{ש}} חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם.{{ש}} טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.{{ש}} יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.{{ש}} כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב.{{ש}} לְכוּ בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם.{{ש}} מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.{{ש}} נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶֽיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.{{ש}} סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵֽהוּ.{{ש}} עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים, וְאׇזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם.{{ש}} פְּנֵי יְיָ בְּעֹֽשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶֽרֶץ זִכְרָם.{{ש}} צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.{{ש}} קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רֽוּחַ יוֹשִֽׁיעַ.{{ש}} רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶֽנּוּ יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;{{ש}} שֹׁמֵר כׇּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵֽנָּה לֹא נִשְׁבָּֽרָה.{{ש}} תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה, וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָֽׁמוּ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;פֹּדֶה יְיָ נֶֽפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כׇּל הַחֹסִים בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מקור/&gt;[[תהלים צ/טעמים|תהלים צ]]&lt;קטע סוף=מזמור צ' מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים א/&gt;תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים. אֲדֹנָי, מָעוֹן אַתָּה הָיִֽיתָ לָּֽנוּ בְּדֹר וָדֹר. בְּטֶֽרֶם הָרִים יֻלָּֽדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶֽרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּֽאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם. כִּי אֶֽלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶֽיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה. זְרַמְתָּם, שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּֽקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. בַּבֹּֽקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶֽרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. כִּי כָלִֽינוּ בְאַפֶּֽךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָֽלְנוּ. שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵֽינוּ לְנֶגְדֶּֽךָ, עֲלֻמֵֽנוּ לִמְאוֹר פָּנֶֽיךָ. כִּי כׇל יָמֵֽינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶֽךָ, כִּלִּֽינוּ שָׁנֵֽינוּ {{נוסח|כְמוֹ־הֶֽגֶה|בירנבוים=כְמוֹ הֶֽגֶה}}. יְמֵי שְׁנוֹתֵֽינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרׇהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻֽפָה. מִי יוֹדֵֽעַ עֹז אַפֶּֽךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶֽךָ. לִמְנוֹת יָמֵֽינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חׇכְמָה. שׁוּבָה יְיָ, עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶֽיךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ בַבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכׇל יָמֵֽינוּ. שַׂמְּחֵֽנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָֽנוּ, שְׁנוֹת רָאִֽינוּ רָעָה.&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים ב/&gt;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶֽיךָ פׇעֳלֶֽךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. &lt;קטע התחלה=פסוק ויהי נועם/&gt;וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.&lt;קטע סוף=פסוק ויהי נועם/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;[[תהלים צא/טעמים|תהלים צא]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 1/&gt;יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי {{נוסח|אֶבְטַח־בּוֹ|בירנבוים=אֶבְטַח בּוֹ}}. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 2/&gt;הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו {{נוסח|יְצַוֶּה־לָּךְ|בירנבוים=&quot;יְצַוֶּה לָּךְ&quot; כאן, אבל בעמ' 731 התיבות מוקפות}}, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 3/&gt;דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א ב/&gt;יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, {{נוסח|עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה;|הפיסוק לפי בירנבוים להלן בעמ' 733 והוא מתאים לטעמי המקרא (אמנם כאן אצל בירנבוים יש פסיק).}} אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ. &lt;קטע התחלה=פסוק אורך ימים/&gt;אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.&lt;קטע סוף=פסוק אורך ימים/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קלה/טעמים|תהלים קלה]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|מסורה=הַלְלוּ יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ; הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ. {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|=מסורה|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, כִּי טוֹב יְיָ; זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ, כִּי נָעִים. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי אֲנִי יָדַֽעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵֽינוּ מִכׇּל אֱלֹהִים. כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, בַּיַּמִּים וְכׇל תְּהֹמוֹת. מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה; {{נוסח|מֽוֹצֵא רֽוּחַ|=בירנבוים|מוֹצֵא־רֽוּחַ}} מֵאוֹצְרוֹתָיו. שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה. שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵֽכִי מִצְרָֽיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו. שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים. לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן. וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ לְעוֹלָם; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ; עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אׇזְנַֽיִם&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;לָהֶם וְלֹא יַאֲזִֽינוּ, אַף אֵין־יֶשׁ־רֽוּחַ בְּפִיהֶם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; יִרְאֵי יְיָ, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן {{נוסח|ירוּשָׁלָֽיִם|בירנבוים=ירוּשָׁלִָֽם}}; הַלְלוּ־יָהּ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קלו/טעמים|תהלים קלו]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַֽיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְרֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיִּפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים לג/טעמים|תהלים לג]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 1/&gt;רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִֽׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִֽיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכׇל מַעֲשֵֽׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַֽיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרֽוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָֽם. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵייָ כׇּל הָאָֽרֶץ, מִמֶּֽנּוּ יָגֽוּרוּ כׇּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 2/&gt;יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מִשָּׁמַֽיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּֽיחַ, אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ. הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם. אֵין הַמֶּֽלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָֽיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ. שֶֽׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה,&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּֽוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;[[תהלים צב/טעמים|תהלים צב]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 1/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָֽבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ {{נוסח|בְּפׇעֳלֶֽךָ;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=בְּפׇעֳלֶֽךָ,}} בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ. אִישׁ בַּֽעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹֽחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵֽשֶׂב, וַיָּצִֽיצוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם, יְיָ. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ, יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. וַתָּֽרֶם כִּרְאֵים {{נוסח|קַרְנִי;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=קַרְנִי,}} בַּלֹּֽתִי בְּשֶֽׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַֽעְנָה אׇזְנָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶֽרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ יַפְרִֽיחוּ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ; צוּרִי, וְלֹא עַוְלָֽתָה בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים צג/טעמים|תהלים צג]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt;יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹֽדֶשׁ, יְיָ, לְאֹֽרֶךְ יָמִים.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים ממשיכים ב[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לחול#ישתבח ליום חול|&quot;יִשְׁתַּבַּח&quot; בתפילה ליום חול]].&lt;קטע סוף=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=נשמת כל חי/&gt;נִשְׁמַת כׇּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס, וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה; אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים.&lt;קטע סוף=נשמת כל חי/&gt;

&lt;קטע התחלה=אילו פינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אילו פינו 1/&gt;אִלּוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=אילו פינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 2/&gt;וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ {{נוסח|עַל אַחַת מֵאָֽלֶף, אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים|הגדה של פסח של בירנבוים=עַל אַחַת (מֵאֶֽלֶף) אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים}} וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ; בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ; מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ; וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָנֶֽצַח. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ&lt;קטע סוף=אילו פינו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 3/&gt;בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְּאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְכׇל לְבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כׇּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַֽרְנָה, יְיָ מִי כָמֽוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּֽנוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=אילו פינו 3/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אילו פינו ב/&gt;נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ.&lt;קטע סוף=אילו פינו ב/&gt;&lt;קטע סוף=אילו פינו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;בימים הנוראים מסיימים:&lt;קטע סוף=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים}}.)


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;ביום טוב הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;

&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ&lt;קטע סוף=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;, הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=היושב לימים הנוראים/&gt;&lt;קטע סוף=האל בתעצומות מילים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;בימים הנוראים הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;

'''&lt;קטע התחלה=המלך לימים הנוראים/&gt;הַמֶּֽלֶךְ&lt;קטע סוף=המלך לימים הנוראים/&gt;'''{{ש}}&lt;קטע התחלה=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;בשבת הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;

&lt;קטע התחלה=שוכן עד מילים/&gt;שׁוֹכֵן עַד, מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: {{נוסח|רַנְּנוּ|בירנבוים=רַנְנוּ}} צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.&lt;קטע סוף=שוכן עד מילים/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לכל השנה:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לכל השנה/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְהַלָּל,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְרוֹמָם,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לכל השנה/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לימים הנוראים:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְ'''ר'''וֹמָם,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְ'''בָּ'''רַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְ'''הַ'''לָּל.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות א/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 1/&gt;וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר; שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים לְפָנֶֽיךָ, יְיָ&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 2/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 2/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות ב/&gt;לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן־יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות ב/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]]&lt;קטע סוף=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>q7j9rn4synv66lft9earafe3w4kl0kh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418740</id>
      <parentid>1418736</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:58:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="97621" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָא בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==כותרות==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה&lt;קטע סוף=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;תְּפִלַּת שַׁחֲרִית&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת מנחה/&gt;תְּפִלַּת מִנְחָה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת מנחה/&gt; (בשביל אשרי)
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לימי חול==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית בחול}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב|פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]].&lt;קטע סוף=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;[[תהלים ל/טעמים|תהלים ל]]&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ, יְיָ, כִּי דִלִּיתָֽנִי, וְלֹא שִׂמַּֽחְתָּ אֹיְבַי לִי. יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶֽיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי. יְיָ, הֶעֱלִֽיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַֽנִי מִיׇּרְדִי בוֹר. זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵֽכֶר קׇדְשׁוֹ. כִּי רֶֽגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶֽרֶב יָלִין בֶּֽכִי, וְלַבֹּֽקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַֽרְתִּי בְשַׁלְוִי, בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. יְיָ, בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַֽדְתָּה לְהַרְרִי עֹז; הִסְתַּרְתָּ פָנֶֽיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶֽיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּֽצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָֽׁחַת; הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ. שְׁמַע יְיָ וְחׇנֵּֽנִי; יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי. הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי; פִּתַּֽחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵֽנִי שִׂמְחָה.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;לְמַֽעַן יְזַמֶּֽרְךָ כָבוֹד, וְלֹא יִדֹּם; יְיָ אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

&lt;קטע התחלה=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּֽחַ אֶת בּוֹרְאִי.&lt;קטע סוף=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר א/&gt;בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָֽרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶֽצַח, בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדְּךָ נְהַלֶּלְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך שאמר ב/&gt;יָחִיד, חֵי הָעוֹלָמִים, מֶֽלֶךְ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך שאמר הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו מקור/&gt;[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ח|דברי הימים א טז, ח-לו]]&lt;קטע סוף=הודו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו עד אל תרעו/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ קִרְאוֹ בִשְׁמוֹ, הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. שִֽׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִֽׂיחוּ בְּכׇל {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ; יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ. דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִֽיהוּ. זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו. הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּכׇל הָאָֽרֶץ מִשְׁפָּטָיו. זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר. אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם,&lt;קטע סוף=הודו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 2/&gt;וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק. וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶֽרֶץ כְּנָעַן, חֶֽבֶל נַחֲלַתְכֶם. בִּהְיוֹתְכֶם&lt;קטע סוף=הודו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 3/&gt;מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ. וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר. לֹא הִנִּֽיחַ לְאִישׁ לְעׇשְׁקָם, וַיּֽוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵֽעוּ.&lt;קטע סוף=הודו 3/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד אל תרעו/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;{{נוסח|שִֽׁירוּ|כאן יש פרשה פתוחה של שורה ריקה בכתר ארם צובה, אבל אצל בירנבוים הכל בפסקה אחת.}} לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ. סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים. כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַֽיִם עָשָׂה. הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹֽאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹֽדֶשׁ. חִֽילוּ מִלְּפָנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָֽרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יִרְעַם הַיָּם {{נוסח|וּמְלוֹאוֹ|=מסורה|בירנבוים=וּמְלֹאוֹ}}, יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּֽעַר, מִלִּפְנֵי יְיָ, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָֽרֶץ. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, {{נוסח|לְהֹדוֹת|=מסורה|בירנבוים=לְהוֹדוֹת}} לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ.&lt;קטע סוף=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;

&lt;קטע התחלה=רוממו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=רוממו א/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא.&lt;קטע סוף=רוממו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=רוממו ב/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=רוממו ב/&gt;&lt;קטע סוף=רוממו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=והוא רחום הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום א/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום 1/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. אַתָּה, יְיָ, לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנִי. זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ, וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם&lt;קטע סוף=והוא רחום 1/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 2/&gt;הֵֽמָּה. תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶֽׁיךָ; אֵל יִשְׂרָאֵל, הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם; בָּרוּךְ אֱלֹהִים. אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ. הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ&lt;קטע סוף=והוא רחום 2/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 3/&gt;סֶּֽלָה. &lt;קטע התחלה=ה' צבאות עמנו/&gt;יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, {{נוסח|מִשְׂגָּב־לָֽנוּ|=מסורה (קמץ בגימל), וגם השארנו את התיבות מוקפות כמו שעשה בירנבוים בעמ' 189.|בירנבוים=מִשְׂגַּב לָֽנוּ (פתח בגימ&quot;ל)}} אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה.&lt;קטע סוף=ה' צבאות עמנו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום 3/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' צבאות אשרי אדם/&gt;יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ.&lt;קטע סוף=ה' צבאות אשרי אדם/&gt; &lt;קטע התחלה=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך א/&gt;הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. נַפְשֵֽׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא. כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הַרְאֵֽנוּ יְיָ חַסְדֶּֽךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָֽנוּ. קוּמָה עֶזְרָֽתָה לָּֽנוּ, וּפְדֵֽנוּ לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם, הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=הושיע את עמך ב/&gt;וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַֽחְתִּי; יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ; אָשִֽׁירָה {{נוסח|לַייָ|=מסורה|בירנבוים=לַּייָ}}, כִּי גָמַל עָלָי.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך ב/&gt;&lt;קטע סוף=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;לא אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בערב יום כיפור, בערב פסח, ובחול המועד פסח.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מקור/&gt;[[תהלים ק/טעמים|תהלים ק]]&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים א/&gt;מִזְמוֹר לְתוֹדָה; הָרִֽיעוּ לַייָ כׇּל הָאָֽרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּֽאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים; הוּא עָשָֽׂנוּ וְלוֹ אֲנַֽחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, {{נוסח|חֲצֵרֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=חֲצֵרוֹתָיו}} בִּתְהִלָּה; הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים ב/&gt;כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהי כבוד הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד א/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד 1/&gt;יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ,&lt;קטע סוף=יהי כבוד 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יהי כבוד 2/&gt;מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}}; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. יְיָ בַּשָּׁמַֽיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. יְיָ מֶֽלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם. עֲצַת יְיָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}} תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.&lt;קטע סוף=יהי כבוד 2/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=יהי כבוד ב/&gt;וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=יהי כבוד ב/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד הכל/&gt;

 &lt;קטע התחלה=אשרי יושבי/&gt;אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ; עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=אשרי יושבי/&gt;{{ש}} &lt;קטע התחלה=אשרי העם/&gt;אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם {{נוסח|שֱׁיְיָ|=מסורה|בירנבוים=שֶׁיְיָ}} אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=אשרי העם/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קמה/טעמים|תהלים קמה]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהילה לדוד/&gt;תְּהִלָּה לְדָוִד&lt;קטע סוף=תהילה לדוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פסוק א/&gt;אֲרוֹמִמְךָ, {{נוסח|אֱלוֹהַי|=מסורה|בירנבוים=אֱלֹהַי}} הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פסוק א/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ב-ד/&gt;בְּכׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר.{{ש}}דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ב-ד/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ע/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-מ/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ו/&gt;הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה.{{ש}}וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ו/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;זֵֽכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ.{{ש}}חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל־חָֽסֶד.{{ש}}טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָֽיו.{{ש}}יוֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה.{{ש}}כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ.{{ש}}לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר וָדֹר.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-מ/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;סוֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים.{{ש}}עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ע/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פ-ש/&gt;פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.{{ש}}צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו.{{ש}}קָרוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת.{{ש}}רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.{{ש}}שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פ-ש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהילת/&gt;תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר־פִּי; וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהילת/&gt;{{ש}}{{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ואנחנו/&gt;וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קמו/טעמים|תהלים קמו]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ. אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ; בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו. עֹשֶׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם; הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶֽחֶם לָרְעֵבִים; יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים. יְיָ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;פֹּקֵֽחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים. יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים; יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶֽרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;[[תהלים קמז/טעמים|תהלים קמז]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵֽינוּ, כִּי נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם יְיָ; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבֽוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ וְרַב כֹּֽחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר. מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָֽרֶץ. עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵֽינוּ בְכִנּוֹר. הַמְכַסֶּה שָׁמַֽיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָֽרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִֽיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָֽאוּ. לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. שַׁבְּחִי, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֶת יְיָ; הַלְלִי אֱלֹהַֽיִךְ, צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָֽיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַֽיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵֽלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ. הַשֹּׁלֵֽחַ אִמְרָתוֹ אָֽרֶץ; עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ. הַנֹּתֵן שֶֽׁלֶג כַּצָּֽמֶר; כְּפוֹר כָּאֵֽפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָֽיִם. מַגִּיד {{נוסח|דְּבָרָו|=מסורה|בירנבוים=דְּבָרָיו}} לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;לֹא עָֽשָׂה כֵן לְכׇל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;[[תהלים קמח/טעמים|תהלים קמח]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|כׇל|=מסורה|בירנבוים=כׇּל}} מַלְאָכָיו, הַלְלֽוּהוּ כׇּל {{נוסח|צְבָאָו|=מסורה|בירנבוים=צְבָאָיו}}. הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt;וְיָרֵֽחַ, הַלְלֽוּהוּ כׇּל כּֽוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt;וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכׇל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד, שֶֽׁלֶג וְקִיטוֹר, רֽוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. הֶהָרִים וְכׇל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים, הַחַיָּה וְכׇל בְּהֵמָה, רֶֽמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף. מַלְכֵי אֶֽרֶץ וְכׇל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכׇל שֹֽׁפְטֵי אָֽרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ; הוֹדוֹ עַל אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים קמט/טעמים|תהלים קמט]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִֽילוּ בְמַלְכָּם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ. כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶֽרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב; הָדָר הוּא לְכׇל חֲסִידָיו; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;[[תהלים קנ/טעמים|תהלים קנ]]&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ, הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ. הַלְלֽוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר, הַלְלֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|בְצִלְצְלֵי|=מסורה|בירנבוים=בְּצִלְצְלֵי}} שָֽׁמַע, הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם א/&gt;בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן ירוּשָׁלָֽיִם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם ב/&gt;וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם; וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מקור/&gt;[[דברי הימים א כט/טעמים#כט י|דברי הימים א כט, י-יג]]&lt;קטע סוף=ויברך דוד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מילים/&gt;וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כׇּל הַקָּהָל, וַיֹּֽאמֶר דָּוִיד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וְהָעֹֽשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶֽיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּֽחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. וְעַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ, מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּֽךָ.&lt;קטע סוף=ויברך דוד מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט ו|נחמיה ט, ו-יא]]&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכׇל צְבָאָם, הָאָֽרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ, הַיַּמִּים וְכׇל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַֽיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר {{נוסח|בָּחַֽרְתָּ|בירנבוים=בָּחַרְתָּ}} בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַֽׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם. וּמָצָֽאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶֽיךָ–&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית א/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 1/&gt;וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, הָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ; וַתָּֽקֶם אֶת דְּבָרֶֽיךָ, כִּי צַדִּיק אָֽתָּה. וַתֵּֽרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵֽינוּ בְּמִצְרָֽיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַֽעְתָּ עַל יַם סוּף. וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 1/&gt; &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 2/&gt;וּבְכׇל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַֽעְתָּ כִּי הֵזִֽידוּ עֲלֵיהֶם; וַתַּֽעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 2/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית ב/&gt;וְהַיָּם בָּקַֽעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּֽעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַֽכְתָּ {{נוסח|בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶֽבֶן,|=מסורה|בירנבוים=בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶֽבֶן}} בְּמַֽיִם עַזִּים.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית ב/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;[[שמות יד/טעמים#יד ל|שמות יד, ל-לא]]&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt;וַיּֽוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָֽיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַֽיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַֽיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִֽינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מקור/&gt;[[שמות טו/טעמים|שמות טו, א-יח]]&lt;קטע סוף=שירת הים מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=שירת הים 1/&gt;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִֽׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵֽהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻֽמוּ: יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָֽבֶן. יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּֽחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב. וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶֽיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵֽמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרֽוּחַ אַפֶּֽיךָ נֶעֶרְמוּ מַֽיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם. אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵֽמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵֽׁמוֹ יָדִי. נָשַֽׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּֽמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶֽרֶת בְּמַֽיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה, נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא. נָטִֽיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵֽמוֹ אָֽרֶץ. נָחִֽיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָֽלְתָּ; נֵהַֽלְתָּ בְעׇזְּךָ אֶל נְוֵה קׇדְשֶֽׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָֽשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי&lt;קטע סוף=שירת הים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=שירת הים 2/&gt;אֱדוֹם; אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵֽמוֹ רָֽעַד; נָמֹֽגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָֽעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד; בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן; עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִֽיתָ. תְּבִאֵֽמוֹ וְתִטָּעֵֽמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַֽלְתָּ, יְיָ; {{נוסח|מִקְּדָשׁ,|=מסורה|בירנבוים=מִקְדָּשׁ,}} אֲדֹנָי, כּוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ. &lt;קטע התחלה=פסוק ה' ימלוך/&gt;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=פסוק ה' ימלוך/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים 2/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה א/&gt;כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, {{נוסח|וּמֹשֵׁל|=מסורה|בירנבוים=וּמוֹשֵׁל}} בַּגּוֹיִם.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה ב/&gt;וְעָלוּ {{נוסח|מוֹשִׁעִים|=מסורה|בירנבוים=מוֹשִׁיעִים}} בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה ב/&gt;&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישתבח הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ישתבח א/&gt;{{עוגן בשורה|ישתבח ביום חול}}יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד, מַלְכֵּֽנוּ, הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת,&lt;קטע סוף=ישתבח א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכות והודעות/&gt;בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=ברכות והודעות/&gt; &lt;קטע התחלה=ישתבח חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶֽלֶךְ, אֵל, חֵי הָעוֹלָמִים.&lt;קטע סוף=ישתבח חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח הכל/&gt;
-----
-----
&lt;קטע התחלה=שיר המעלות הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה יש נוהגים להוסיף (ש&quot;ץ וקהל קוראים כל פסוק):{{ק|{{הערה|קהילות רבות נוהגות לקרוא כאן את מזמור ק&quot;ל בעשרת ימי תשובה. אך אין מקור למנהג זה במנהג אשכנז הוותיק, והמזמור אינו מובא ב'''סדר עבודת ישראל''' (ראו שם [https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n100/mode/1up עמ' 75]) ובסידור בירנבוים. קריאת המזמור נכנס לנוסח אשכנז מזרח אירופה ובארץ־ישראל בהשפעת נוסח החסידים (&quot;נוסח ספרד&quot;); ראו על כך ב'''תפלה שפת ישראל''' [https://archive.org/details/TefilohSefasYisroelRallisWiesenthal/page/29/mode/1up עמ' 29]. במשך הזמן הפכה קריאת המזמור להיות מנהגם של רוב הקהילות בחו&quot;ל ומנהג ארץ־ישראל. לכן הבאנו כאן את נוסח המזמור כפי שהוא מופיע בסידור בירנבוים במנחה לשבת ([[עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/498|עמ' 473]]). במחזור של בירנבוים המזמור מופיע כאן אחרי &quot;ישתבח&quot;, לדוגמה [https://archive.org/details/mahzorhashalemlroshhashanahvyomkippurashkenaz1951/page/n196/mode/2up כאן] במחזור לראש השנה.}}}}&lt;קטע סוף=שיר המעלות הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בחול|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]]&lt;קטע סוף=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית ויום טוב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] (עמ' 11-48) כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים.&lt;קטע סוף=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים יט/טעמים|תהלים יט]]&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt;לַמְנַצֵּֽחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַֽיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִֽיעַ. יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר, וְלַֽיְלָה לְּלַֽיְלָה {{נוסח|יְחַוֶּה־דָּֽעַת|בירנבוים=יְחַוֶּה דָּֽעַת}}. אֵין אֹֽמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. בְּכׇל הָאָֽרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּֽׁמֶשׁ שָׂם אֹֽהֶל בָּהֶם. וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹֽרַח. מִקְצֵה הַשָּׁמַֽיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִֽׁיבַת נָֽפֶשׁ; עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּֽימַת פֶּֽתִי. פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב; מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָֽיִם. יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶֽדֶת לָעַד; מִֽשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹֽפֶת צוּפִים. גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשׇׁמְרָם עֵֽקֶב רָב. שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי. גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּֽךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי; אָז אֵיתָם, וְנִקֵּֽיתִי מִפֶּֽשַׁע רָב.&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק יהיו לרצון/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי.&lt;קטע סוף=פסוק יהיו לרצון/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;[[תהלים לד/טעמים|תהלים לד]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶֽלֶךְ, וַיְגָרְשֵֽׁהוּ וַיֵּלַךְ.{{ש}} אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכׇל עֵת; תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.{{ש}} בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי; יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָֽחוּ.{{ש}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.{{ש}} דָּרַֽשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָֽנִי, וּמִכׇּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָֽנִי.{{ש}} הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָֽרוּ, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּֽרוּ.{{ש}} זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ.{{ש}} חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם.{{ש}} טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.{{ש}} יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.{{ש}} כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב.{{ש}} לְכוּ בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם.{{ש}} מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.{{ש}} נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶֽיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.{{ש}} סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵֽהוּ.{{ש}} עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים, וְאׇזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם.{{ש}} פְּנֵי יְיָ בְּעֹֽשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶֽרֶץ זִכְרָם.{{ש}} צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.{{ש}} קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רֽוּחַ יוֹשִֽׁיעַ.{{ש}} רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶֽנּוּ יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;{{ש}} שֹׁמֵר כׇּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵֽנָּה לֹא נִשְׁבָּֽרָה.{{ש}} תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה, וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָֽׁמוּ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;פֹּדֶה יְיָ נֶֽפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כׇּל הַחֹסִים בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מקור/&gt;[[תהלים צ/טעמים|תהלים צ]]&lt;קטע סוף=מזמור צ' מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים א/&gt;תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים. אֲדֹנָי, מָעוֹן אַתָּה הָיִֽיתָ לָּֽנוּ בְּדֹר וָדֹר. בְּטֶֽרֶם הָרִים יֻלָּֽדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶֽרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּֽאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם. כִּי אֶֽלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶֽיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה. זְרַמְתָּם, שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּֽקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. בַּבֹּֽקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶֽרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. כִּי כָלִֽינוּ בְאַפֶּֽךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָֽלְנוּ. שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵֽינוּ לְנֶגְדֶּֽךָ, עֲלֻמֵֽנוּ לִמְאוֹר פָּנֶֽיךָ. כִּי כׇל יָמֵֽינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶֽךָ, כִּלִּֽינוּ שָׁנֵֽינוּ {{נוסח|כְמוֹ־הֶֽגֶה|בירנבוים=כְמוֹ הֶֽגֶה}}. יְמֵי שְׁנוֹתֵֽינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרׇהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻֽפָה. מִי יוֹדֵֽעַ עֹז אַפֶּֽךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶֽךָ. לִמְנוֹת יָמֵֽינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חׇכְמָה. שׁוּבָה יְיָ, עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶֽיךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ בַבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכׇל יָמֵֽינוּ. שַׂמְּחֵֽנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָֽנוּ, שְׁנוֹת רָאִֽינוּ רָעָה.&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים ב/&gt;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶֽיךָ פׇעֳלֶֽךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. &lt;קטע התחלה=פסוק ויהי נועם/&gt;וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.&lt;קטע סוף=פסוק ויהי נועם/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;[[תהלים צא/טעמים|תהלים צא]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 1/&gt;יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי {{נוסח|אֶבְטַח־בּוֹ|בירנבוים=אֶבְטַח בּוֹ}}. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 2/&gt;הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו {{נוסח|יְצַוֶּה־לָּךְ|בירנבוים=&quot;יְצַוֶּה לָּךְ&quot; כאן, אבל בעמ' 731 התיבות מוקפות}}, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 3/&gt;דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א ב/&gt;יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, {{נוסח|עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה;|הפיסוק לפי בירנבוים להלן בעמ' 733 והוא מתאים לטעמי המקרא (אמנם כאן אצל בירנבוים יש פסיק).}} אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ. &lt;קטע התחלה=פסוק אורך ימים/&gt;אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.&lt;קטע סוף=פסוק אורך ימים/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קלה/טעמים|תהלים קלה]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|מסורה=הַלְלוּ יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ; הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ. {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|=מסורה|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, כִּי טוֹב יְיָ; זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ, כִּי נָעִים. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי אֲנִי יָדַֽעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵֽינוּ מִכׇּל אֱלֹהִים. כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, בַּיַּמִּים וְכׇל תְּהֹמוֹת. מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה; {{נוסח|מֽוֹצֵא רֽוּחַ|=בירנבוים|מוֹצֵא־רֽוּחַ}} מֵאוֹצְרוֹתָיו. שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה. שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵֽכִי מִצְרָֽיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו. שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים. לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן. וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ לְעוֹלָם; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ; עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אׇזְנַֽיִם&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;לָהֶם וְלֹא יַאֲזִֽינוּ, אַף אֵין־יֶשׁ־רֽוּחַ בְּפִיהֶם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; יִרְאֵי יְיָ, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן {{נוסח|ירוּשָׁלָֽיִם|בירנבוים=ירוּשָׁלִָֽם}}; הַלְלוּ־יָהּ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קלו/טעמים|תהלים קלו]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַֽיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְרֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיִּפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים לג/טעמים|תהלים לג]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 1/&gt;רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִֽׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִֽיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכׇל מַעֲשֵֽׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַֽיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרֽוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָֽם. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵייָ כׇּל הָאָֽרֶץ, מִמֶּֽנּוּ יָגֽוּרוּ כׇּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 2/&gt;יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מִשָּׁמַֽיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּֽיחַ, אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ. הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם. אֵין הַמֶּֽלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָֽיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ. שֶֽׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה,&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּֽוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;[[תהלים צב/טעמים|תהלים צב]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 1/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָֽבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ {{נוסח|בְּפׇעֳלֶֽךָ;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=בְּפׇעֳלֶֽךָ,}} בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ. אִישׁ בַּֽעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹֽחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵֽשֶׂב, וַיָּצִֽיצוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם, יְיָ. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ, יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. וַתָּֽרֶם כִּרְאֵים {{נוסח|קַרְנִי;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=קַרְנִי,}} בַּלֹּֽתִי בְּשֶֽׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַֽעְנָה אׇזְנָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶֽרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ יַפְרִֽיחוּ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ; צוּרִי, וְלֹא עַוְלָֽתָה בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים צג/טעמים|תהלים צג]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt;יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹֽדֶשׁ, יְיָ, לְאֹֽרֶךְ יָמִים.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים ממשיכים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לחול#ישתבח ביום חול|&quot;יִשְׁתַּבַּח&quot; בתפילה ליום חול]].&lt;קטע סוף=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=נשמת כל חי/&gt;נִשְׁמַת כׇּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס, וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה; אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים.&lt;קטע סוף=נשמת כל חי/&gt;

&lt;קטע התחלה=אילו פינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אילו פינו 1/&gt;אִלּוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=אילו פינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 2/&gt;וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ {{נוסח|עַל אַחַת מֵאָֽלֶף, אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים|הגדה של פסח של בירנבוים=עַל אַחַת (מֵאֶֽלֶף) אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים}} וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ; בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ; מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ; וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָנֶֽצַח. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ&lt;קטע סוף=אילו פינו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 3/&gt;בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְּאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְכׇל לְבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כׇּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַֽרְנָה, יְיָ מִי כָמֽוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּֽנוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=אילו פינו 3/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אילו פינו ב/&gt;נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ.&lt;קטע סוף=אילו פינו ב/&gt;&lt;קטע סוף=אילו פינו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;בימים הנוראים מסיימים:&lt;קטע סוף=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים}}.)


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;ביום טוב הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;

&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ&lt;קטע סוף=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;, הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=היושב לימים הנוראים/&gt;&lt;קטע סוף=האל בתעצומות מילים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;בימים הנוראים הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;

'''&lt;קטע התחלה=המלך לימים הנוראים/&gt;הַמֶּֽלֶךְ&lt;קטע סוף=המלך לימים הנוראים/&gt;'''{{ש}}&lt;קטע התחלה=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;בשבת הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;

&lt;קטע התחלה=שוכן עד מילים/&gt;שׁוֹכֵן עַד, מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: {{נוסח|רַנְּנוּ|בירנבוים=רַנְנוּ}} צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.&lt;קטע סוף=שוכן עד מילים/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לכל השנה:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לכל השנה/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְהַלָּל,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְרוֹמָם,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לכל השנה/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לימים הנוראים:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְ'''ר'''וֹמָם,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְ'''בָּ'''רַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְ'''הַ'''לָּל.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות א/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 1/&gt;וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר; שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים לְפָנֶֽיךָ, יְיָ&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 2/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 2/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות ב/&gt;לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן־יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות ב/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]]&lt;קטע סוף=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>jwm4psok7oyditgrlh5w73z4fqal755</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לערבית בחול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>461622</id>
    <revision>
      <id>1418727</id>
      <parentid>1405220</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:36:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8348" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְעַרְבִית בְּחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 189-199--&gt;
&lt;קטע התחלה=עמוד 189/&gt;{{מרכז|{{גג|עַרְבִית לְחוֹל{{ש}}'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|כותרת לקריאת שמע וברכותיה}}'''}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראה על פסוקים לפתיחה בימי חול}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|מזמור קל&quot;ד מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|מזמור קל&quot;ד מילים}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' צבאות עמנו}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' צבאות אשרי אדם}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' הושיע המלך יעננו}}

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 189/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 191/&gt;{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראה לפני והוא רחום}}'''}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|והוא רחום מילים}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראת ברכו לש&quot;ץ}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכו את ה' המבורך}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראת ברוך ה' המבורך}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך ה' המבורך מילים}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראת יתברך וישתבח עם הערה}}}}
{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|יתברך וישתבח מילים}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכת המעריב ערבים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכת אהבת עולם הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 191/&gt;
&lt;קטע התחלה=עמוד 193/&gt;{{מרכז|({{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראה לאל מלך נאמן}}}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אל מלך נאמן מילים}})}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת שמע מקור}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פסוק שמע ישראל}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ואהבת הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|והיה אם שמוע מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|והיה אם שמוע הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת ציצית מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת ציצית 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 193/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 195/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת ציצית 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת ציצית 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אמת ואמונה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|משה ובני ישראל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|מי כמכה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|מלכותך ראו בניך}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ה' ימלוך לעולם ועד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ונאמר כי פדה ה' את יעקב}}&lt;קטע סוף=עמוד 195/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 197/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכת השכיבנו לימי חול הכל}}
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך ה' לעולם הוראה עם הערה}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך ה' לעולם עד נספר תהילתך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך ה' ביום 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 197/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 199/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך ה' ביום 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|יראו עינינו הכל}}
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 199/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>b3r29ba6tlnq1x7u7i3z9if0s3xmikf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לערבית בשבת ויום טוב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>461623</id>
    <revision>
      <id>1418725</id>
      <parentid>1404891</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:34:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7674" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְעַרְבִית בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 257-263--&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 257/&gt;{{מרכז|{{גג|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|כותרת לערבית לשבת ויום טוב}}{{ש}}'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|כותרת לקריאת שמע וברכותיה}}'''}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראת ברכו לש&quot;ץ}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכו את ה' המבורך}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראת ברוך ה' המבורך}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך ה' המבורך מילים}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראת יתברך וישתבח עם הערה}}}}
{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|יתברך וישתבח מילים}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכת המעריב ערבים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכת אהבת עולם הכל}}
{{מרכז|({{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראה לאל מלך נאמן}}}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אל מלך נאמן מילים}})}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת שמע מקור}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פסוק שמע ישראל}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ואהבת 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 257/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 259/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ואהבת 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ואהבת 3}}

{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|והיה אם שמוע מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|והיה אם שמוע הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת ציצית מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת ציצית 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת ציצית 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 259/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 261/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת ציצית 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אמת ואמונה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|משה ובני ישראל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|מי כמכה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|מלכותך ראו בניך}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ה' ימלוך לעולם ועד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ונאמר כי פדה ה' את יעקב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכת השכיבנו 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 261/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 263/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכת השכיבנו 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכת השכיבנו ב}}; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ופרוש עלינו וחתימה}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראה ל&quot;ושמרו&quot;}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ושמרו פסוקים}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראה לפסוק בשלוש רגלים}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|וידבר משה}})
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראה לפסוקים בראש השנה}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|תקעו בחודש שופר}})
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראה לתפילת העמידה בשלוש רגלים}}}}&lt;קטע סוף=עמוד 263/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>9puep6701d47siv941ak8aswbyu4uel</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>461624</id>
    <revision>
      <id>1418726</id>
      <parentid>1405216</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:34:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8993" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 335-349--&gt;{{מרכז|{{גג|שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב{{ש}}'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|כותרת לקריאת שמע וברכותיה}}'''}}}}
&lt;קטע התחלה=עמוד 335/&gt;{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראת ברכו לש&quot;ץ}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברכו את ה' המבורך}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראת ברוך ה' המבורך}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך ה' המבורך מילים}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראת יתברך וישתבח עם הערה}}}}
{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|יתברך וישתבח מילים}}}}&lt;קטע סוף=עמוד 335/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 337/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|יוצר אור}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראה ליום טוב שחל במשך השבוע}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|המאיר לארץ}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אל ברוך}}) {{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראה להמשך ביום טוב שחל במשך השבוע}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראה לברכת יוצר בשבת}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הכל יודוך 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 337/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 339/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הכל יודוך 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אל אדון}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|המתגאה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|טובים מאורות}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|מלאים זיו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פאר וכבוד}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|שבח נותנים לו}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|לאל אשר שבת 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 339/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 341/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|לאל אשר שבת 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|תתברך צורנו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|את שם הכל}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק קדוש קדוש}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|והאופנים הכל}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק ברוך כבוד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|לאל ברוך 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 341/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 343/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|לאל ברוך 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אהבה רבה הכל}}
{{מרכז|({{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראה לאל מלך נאמן}}}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אל מלך נאמן מילים}})}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת שמע מקור}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פסוק שמע ישראל}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ואהבת 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ואהבת 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 343/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 345/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ואהבת 3}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|והיה אם שמוע מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|והיה אם שמוע הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת ציצית מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פרשת ציצית הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 345/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 347/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אמת ויציב הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|על הראשונים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|עזרת אבותינו 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 347/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 349/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|עזרת אבותינו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|משה ובני ישראל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|מי כמכה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|שירה חדשה}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ה' ימלוך לעולם ועד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|צור ישראל הכל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|הוראה לתפילת העמידה בשלוש רגלים}}}}&lt;קטע סוף=עמוד 349/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>83d0jzg3lt4j8v5s9zcqea0h26ox5v2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>461736</id>
    <revision>
      <id>1418710</id>
      <parentid>1410674</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:06:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17612" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 299-335--&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 299/&gt;{{מרכז|{{גג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}'''}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה חדשה לומר את ברכות השחר}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 299/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 301/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 301/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 303/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 303/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 305/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 305/&gt;
&lt;קטע התחלה=עמוד 307/&gt;&lt;קטע סוף=עמוד 307/&gt;{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 1}}&lt;קטע התחלה=עמוד 309/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 2}}{{ש}}  {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 309/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 311/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א ב}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 311/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 313/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 1}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 313/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 315/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 2}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 3}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 315/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 317/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 317/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 319/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 319/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 321/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 321/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 323/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 323/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 325/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}&lt;קטע סוף=עמוד 325/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 327/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 327/&gt;
&lt;קטע התחלה=עמוד 329/&gt;{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}&lt;קטע סוף=עמוד 329/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 331/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|נשמת כל חי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 331/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 333/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו ב}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות מילים}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שוכן עד מילים}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|בפי ישרים לכל השנה}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 333/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 335/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 335/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>n50vyv20klhddppgtqlrdwyz8g3104c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418737</id>
      <parentid>1418710</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:54:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17848" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 299-335--&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 299/&gt;{{מרכז|{{גג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}'''}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה חדשה לומר את ברכות השחר}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 299/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 301/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 301/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 303/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 303/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 305/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 305/&gt;
&lt;קטע התחלה=עמוד 307/&gt;&lt;קטע סוף=עמוד 307/&gt;{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 1}}&lt;קטע התחלה=עמוד 309/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 2}}{{ש}}  {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 309/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 311/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א ב}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 311/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 313/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 1}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 313/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 315/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 2}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 3}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 315/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 317/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 317/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 319/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 319/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 321/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 321/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 323/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 323/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 325/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}&lt;קטע סוף=עמוד 325/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 327/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 327/&gt;
&lt;קטע התחלה=עמוד 329/&gt;{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}&lt;קטע סוף=עמוד 329/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 331/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|נשמת כל חי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 331/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 333/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו ב}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות מילים}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שוכן עד מילים}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|בפי ישרים לכל השנה}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 333/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 335/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 335/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב}}'''}}

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>p43p6zzlphd4ymoaxv5qzr0nlvdxs3x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418738</id>
      <parentid>1418737</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:55:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17848" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 299-335--&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 299/&gt;{{מרכז|{{גג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}'''}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה חדשה לומר את ברכות השחר}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 299/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 301/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 301/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 303/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 303/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 305/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 305/&gt;
&lt;קטע התחלה=עמוד 307/&gt;&lt;קטע סוף=עמוד 307/&gt;{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 1}}&lt;קטע התחלה=עמוד 309/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 2}}{{ש}}  {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 309/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 311/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א ב}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 311/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 313/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 1}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 313/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 315/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 2}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 3}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 315/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 317/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 317/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 319/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 319/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 321/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 321/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 323/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 323/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 325/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}&lt;קטע סוף=עמוד 325/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 327/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 327/&gt;
&lt;קטע התחלה=עמוד 329/&gt;{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}&lt;קטע סוף=עמוד 329/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 331/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|נשמת כל חי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 331/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 333/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו ב}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות מילים}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שוכן עד מילים}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|בפי ישרים לכל השנה}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 333/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 335/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 335/&gt;

{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב}}'''}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>tav03l5rdt4a80jeiqpeaeunmnhuk0k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418739</id>
      <parentid>1418738</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:57:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18104" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 299-335--&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 299/&gt;{{מרכז|{{גג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}'''}}}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה חדשה לומר את ברכות השחר}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 299/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 301/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 301/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 303/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 303/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 305/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 305/&gt;
&lt;קטע התחלה=עמוד 307/&gt;&lt;קטע סוף=עמוד 307/&gt;{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 1}}&lt;קטע התחלה=עמוד 309/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 2}}{{ש}}  {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 309/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 311/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א ב}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 311/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 313/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 1}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 313/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 315/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 2}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 3}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 315/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 317/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 317/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 319/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 319/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 321/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 321/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 323/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 323/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 325/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}&lt;קטע סוף=עמוד 325/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 327/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 327/&gt;
&lt;קטע התחלה=עמוד 329/&gt;{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}&lt;קטע סוף=עמוד 329/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 331/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|נשמת כל חי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 331/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 333/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו ב}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות מילים}}
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שוכן עד מילים}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|בפי ישרים לכל השנה}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 333/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 335/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}
{{סידור בירנבוים מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}
({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{סידור בירנבוים הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 335/&gt;

{{סידור בירנבוים הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב}}'''}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>8lw3o4otrr1plfynitpns3xa21rk5d9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי משק החשמל (עסקאות יצרן ברשת הולכת החשמל עם ספק שירות חיוני)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>463671</id>
    <revision>
      <id>1418583</id>
      <parentid>1352735</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:02:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418546]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12113" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי משק החשמל (עסקאות יצרן ברשת הולכת החשמל עם ספק שירות חיוני), התש״ף–2020}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1782|כללי משק החשמל (עסקאות יצרן ברשת הולכת החשמל עם ספק שירות חיוני)}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3406|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 20|סעיף 20(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, קובעת רשות החשמל את הכללים האלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור תעריף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|בכללי אמות המידה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – אנרגיה שהוזרמה על ידי יחידת ייצור לרשת של ספק שירות חיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מתחדשת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|בכללי אמות המידה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק נקי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|בכללי אמות המידה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|בכללי אמות המידה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)|בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל יחידת ייצור המחובר לרשת הולכת החשמל או משולב בחצר צרכן המחובר לרשת הולכת החשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן באנרגיה מתחדשת“ – בעל יחידת ייצור שעושה שימוש באנרגיה מתחדשת, והיחידה אינה מייצרת אנרגיה בדלק פוסילי בהיקף שעולה על 15% מתוך סך האנרגיה המיוצרת ביחידת הייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי אמות המידה“ – {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים“ – {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המערכת“ – בעל רישיון לניהול המערכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן חצר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|בכללי אמות המידה}}.

{{ח:סעיף|2|חובת העמדת יכולת זמינה}}
{{ח:ת}} יצרן יציע את כל היכולת הזמינה של יחידת הייצור שלו, בניכוי העומס המשמש לייצור אנרגיה בעבור צרכני חצר המחוברים לאותה יחידת הייצור, לייצור אנרגיה בעבור מנהל המערכת, בהתאם להוראות שנקבעו {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|בכללי אמות המידה}} לעניין אופן העמדת היכולת הזמינה של יחידות הייצור.

{{ח:סעיף|3|הוראות כלליות לעסקאות רכישה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל המערכת יתקשר עם יצרן בעסקאות לרכישת זמינות, אנרגיה ושירותים נלווים בהתאם להוראות כללים אלה {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|וכללי אמות המידה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף זה, רשאית הרשות לתת הוראות שונות מהוראות כללים אלה לצורך ביצוע עסקת זמינות, עסקת אנרגיה או עסקת שירותים נלווים, מסוימת עם יצרן באנרגיה מתחדשת.

{{ח:סעיף|4|עסקת זמינות}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן בעבור היכולת הזמינה של יחידת הייצור שלו כמפורט {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|בכללי אמות המידה}} ובהתאם {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|לכללי התעריפים}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הרשות קבעה {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|בכללי אמות המידה}}, בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 17|סעיפים 17(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 30|ו־30(2) לחוק}}, כי מנהל המערכת לא יהיה חייב לבצע תשלום כאמור בסעיף קטן (א) ליצרנים אשר על פי תנאי הזכאות לתעריף משייכים הספק לצרכן חצר או למספק, מנהל המערכת לא יחויב בתשלום כאמור.

{{ח:סעיף|5|עסקת אנרגיה}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן יקצה את כל האנרגיה שהוא מזרים לרשת לעסקה עם מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המערכת ירכוש את האנרגיה מהיצרן בהתאם למנגנוני העמסה הקבועים {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|בכללי אמות המידה}} {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|ולכללי התעריפים}}.

{{ח:סעיף|6|עסקת שירותים נלווים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל המערכת רשאי לרכוש שירותים נלווים מהיצרן, ובלבד שהוא ירכוש שירותים נלווים בהתאם לסוגי השירותים כפי שמפורטים {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)#סעיף 1|בהגדרת ”שירותים נלווים“ בכללי אמות המידה}}; רכישת שירות נלווה כאמור תהיה בהתאם להוראות שקבעה הרשות לגבי אותו סוג שירות נלווה {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|בכללי אמות המידה}}, בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 17|סעיפים 17(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 30|ו־30(2) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לקבוע כי רכישה מסוימת של שירות נלווה והתשלום בעבור אותו שירות יהיו חלק מעסקת זמינות או מעסקת אנרגיה.

{{ח:סעיף|7|איסור פגיעה בתחרות או ניצול כוח שוק}}
{{ח:תת|(א)}} היצרן יימנע מכל פעולה או הצהרה שיש בה כדי לפגוע בתחרות במשק החשמל או להטות את המחירים שבו או את תשלומי מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} אם הפר יצרן את הוראות סעיף קטן (א), יפעל מנהל המערכת בהתאם להוראות רשות החשמל בקשר לאותה עסקה מסוימת.

{{ח:סעיף|8|אי־&lt;wbr&gt;תחולה}}
{{ח:ת}} ההוראות המפורטות להלן לא יחולו לגבי עסקה עם יצרן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)#סעיף 3|ו־3 עד 8 לכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 4|4(א)}}, {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 6|6}}, {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 11|11}}, {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 13|13(ב) עד (ה)}} {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 16|ו־16 לתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)#סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)#סעיף 4|4(א) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)#סעיף 5|5 עד 7}}, {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)#סעיף 12|12}}, {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)#סעיף 14|14(ב) עד (ה)}} {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)#סעיף 17|ו־17 לתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף|9|תחילה ותחולה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה ביום פרסומם ברשומות, והם יחולו על יצרן שקיבל אישור תעריף לאחר יום י״ד באדר התשע״ח (1 במרס 2018).

{{ח:סעיף|10|הוראת שעה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} בתקופה שעד מועד מתן רישיון לחברת ניהול המערכת בע״מ, הכולל את פעילות יחידת ניהול המערכת, בהתאם להחלטת ממשלה מספר 3859, ושהודעה על נתינתו תפורסם ברשומות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 4|סעיף 4(ג) לחוק}}, בסמוך למועד מתן הרישיון, יראו כאילו בכל מקום בכללים אלה, במקום ”מנהל המערכת“ בא ”בעל רישיון ההולכה“.

{{ח:חתימות|ו׳ בתמוז התש״ף (28 ביוני 2020)}}
* '''אסף אילת'''&lt;br&gt;יושב ראש רשות החשמל
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>sryjilknr5ppan7nbi0jyci00yw5adf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק לעידוד השקעות הון 1950</title>
    <ns>116</ns>
    <id>464156</id>
    <revision>
      <id>1418604</id>
      <parentid>1355660</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:29:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41836" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק לעידוד השקעות הון, תש&quot;י-1950

&lt;מאגר 2000779 תיקון 148131&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;י, 129|חוק לעידוד השקעות הון|1:209097)); ((תשי&quot;א, 70|תיקון|1:209095)); ((תשי&quot;ב, 118|תיקון|2:209094)); ((תשט&quot;ו, 108|תיקון|2:209093)); ((תשי&quot;ט, 193|תיקון לפקודת המטבע|3:208936)); ((תשכ&quot;ג, 19|תיקון מס' 2 לחוק לעידוד השקעות הון, תשי&quot;ט-1959|5:209089)); ((תשכ&quot;ה, 38|תיקון מס' 5|5:209096)).

&lt;מבוא&gt; לפי [[3:209092|סעיף 93 לחוק לעידוד השקעות הון, תשי&quot;ט-1959]] חוק זה חל רק על אישורים שניתנו לפני תחילתו של [[חוק לעידוד השקעות הון, תשי&quot;ט-1959|החוק האמור]].

__TOC__

== פרק ראשון: פירושים ==

@ 1. פירושים (תיקון: תשט&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;מרכז ההשקעות&quot; פירושו - מרכז שיוקם לפי חוק זה לעידוד כל יזמה כלכלית והשקעות הון לשם:
:: (1) פיתוח כושר הייצור של המדינה וקליטת עליה רבתי;
:: (2) סיוע לאיזון התשלומים של המדינה בדרך של הקטנת היבוא והגדלת היצוא;
:: (3) סיוע לחלוקה מתוכננת של האוכלוסיה על פני שטח המדינה וניצול תכניתי של אוצרותיה ושל יכלתה הכלכלית.
:- &quot;מנהל&quot; פירושו - אדם שהממשלה מינתה אותו להיות מנהל מרכז ההשקעות.
:- &quot;מפעל&quot; פירושו - כל מפעל של תעשייה, חקלאות, בנייה או תחבורה, או של ענף משקי אחר העשוי לסייע בהשגת מטרה מן המטרות המפורשות בהגדרת המונח &quot;מרכז ההשקעות&quot;.
:- &quot;מפעל מאושר&quot; פירושו - מפעל שהוקם לאחר יום ו' באייר תש&quot;ח (15 במאי 1948), בין לפני תחילתו של חוק זה ובין לאחר מכן, ואושר על ידי המנהל - על פי החלטת מרכז ההשקעות - כמפעל מאושר, וכן הרחבת מפעל קיים שאושרה כאמור כמפעל מאושר; אישור כזה יהיה כללי, אם לא סייג בו מרכז ההשקעות את המפעל כזכאי לאחד או לאחדים בלבד מן הפטורים, ההקלות או ההנחות שנתינתם היא חובה לפי חוק זה או למקצתו של כל אחד מהם, ורשאי מרכז ההשקעות להתנות מתן כל פטור, הקלה או הנחה בקיום תנאים מסויימים; במקרה של הרחבת מפעל יקבע מרכז ההשקעות באישור את מידת ההרחבה לעומת המפעל כולו וכן את מידתו של כל פטור, הקלה או הנחה שהמפעל יהיה זכאי לו.
:- &quot;השקעה&quot; פירושו - השתתפות בהון או הלוואה במטבע חוץ שניתנה לעשר שנים לפחות.
:- &quot;השקעה מאושרת&quot; פירושו - השקעה במפעל מאושר שאושרה על ידי המנהל - על פי החלטת מרכז ההשקעות - כהשקעה מאושרת; אישור כזה יהיה כללי, אם לא סייג בו מרכז ההשקעות את ההשקעה כזכאית לאחד או לאחדים בלבד מן הפטורים, ההקלות או ההנחות שנתינתם היא חובה לפי חוק זה, או למקצתו של כל אחד מהם, אך ההנחה לפי [[סעיף 21]] לא תינתן אלא אם פורשה בגוף האישור; כן רשאי מרכז ההשקעות להתנות מתן כל פטור, הקלה או הנחה בקיום תנאים מסויימים.

== פרק שני: הנחות ממסי רכוש ==

@ 2. פירושים
: [[בפרק זה]] -
: (א) &quot;חמש שנים&quot; פירושן - חמש שנים מראשית שנת הכספים 1950/51, או מראשית שנת הכספים שלאחר גמר הבנייה, הכל לפי התאריך המאוחר יותר.
: (ב) &quot;גמר בנייה&quot; - פירושו כמשמעותו של [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים#1|המונח &quot;גמר בנין&quot; בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940]].

@ 3. פטור ממס רכוש עירוני
: (א) בסעיף זה יהא לכל מונח המשמעות שיש לו [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940]] (להלן בסעיף זה &quot;הפקודה&quot;), אם אין כוונה אחרת משתמעת מגופו של ענין.
: (ב) על אף האמור [[-|בפקודה]] או בכל חוק אחר -
:: (1) מקום שגמר בנייתו של בנין היה לאחר יום ו' באייר תש&quot;ח (15 במאי 1948) יהיה הבעל פטור חמש שנים מתשלום המס המוטל לפי [[-|הפקודה]] בעד נכס הבית שהבנין הוא חלק ממנו;
:: (2) מקום שגמר בנייתה של תוספת לבנין קיים היה לאחר יום ו' באייר תש&quot;ח (15 במאי 1948), יהיה הבעל פטור חמש שנים מתשלום סכום המס הנוסף המוטל לפי [[-|הפקודה]] בעד אותה תוספת-בנין.

@ 4. פטור ממס רכוש חקלאי (תיקון: תשט&quot;ו)
: (א) בסעיף זה יהא לכל מונח המשמעות שיש לו [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942]] (להלן בסעיף זה &quot;הפקודה&quot;), אם אין כוונה אחרת משתמעת מגופו של ענין.
: (ב) על אף האמור [[-|בפקודה]] או בכל חוק אחר -
:: (1) מקום שגמר בנייתו של בנין תעשייתי היה לאחר יום ו' באייר תש&quot;ח (15 במאי 1948), יהיה הבעל פטור חמש שנים מתשלום המס המוטל לפי [[-|הפקודה]] בעד אותו בנין תעשייתי;
:: (2) מקום שגמר בנייתה של תוספת לבנין תעשייתי קיים היה לאחר יום ו' באייר תש&quot;ח (15 במאי 1948), יהיה הבעל פטור חמש שנים מתשלום סכום המס הנוסף המוטל לפי [[-|הפקודה]] בעד אותה תוספת בנין;
:: (3) מקום שגמר בנייתו של כל בנין שאיננו בנין תעשייתי היה לאחר יום ו' באייר תש&quot;ח (15 במאי 1948), יהיה הבעל פטור חמש שנים מתשלום המס המוטל לפי [[-|הפקודה]] בעד שטח הקרקע שעליו הוקם הבנין.
: (ג) על אף האמור [[-|בפקודה]] או בכל חוק אחר -
:: (1) מקום שנטיעתם של עצי הדר היתה לאחר שנכנס חוק זה לתקפו, יהיה הבעל פטור עשר שנים, מראשית שנת הכספים שלאחר שנת הנטיעה, מתשלום המס המוטל לפי [[-|הפקודה]] בעד שטח הקרקע שעליו ניטעו עצי ההדר;
:: (2) מקום שנטיעתם של עצי פרי - חוץ מבננות ומעצי הדר - היתה לאחר שנכנס חוק זה לתקפו, יהיה הבעל פטור ארבע עשרה שנה, מראשית שנת הכספים שלאחר שנת הנטיעה, מתשלום המס המוטל לפי [[-|הפקודה]] בעד שטח הקרקע שעליו ניטעו עצי הפרי;
:: (3) מקום שנטיעה היתה לאחר יום ט' בניסן תשט&quot;ו (1 באפריל 1955) ולמטרת גידול צמחי תעשיה, ומרכז ההשקעות אישרה לענין חוק זה, יהיה הבעל פטור עשר שנים מראשית שנת הכספים שלאחר שנת הנטיעה מתשלום המס המוטל לפי [[-|הפקודה]] על שטח הקרקע שעליו ניטעו הנטיעות, וכל עוד השטח נטוע כאמור;
:: (4) מקום שזריעה היתה לאחר יום ט' בניסן תשט&quot;ו (1 באפריל 1955) ולמטרת גידול צמחי תעשיה מסוגים שאושרו לענין חוק זה לשנה מסויימת על ידי מרכז ההשקעות לפי המלצת שר החקלאות, יהיה הבעל פטור מתשלום המס המוטל לפי [[-|הפקודה]] על שטח הקרקע שעליו נזרעו הזרעים באותה שנה.

@ 5. פטור מיוחד (תיקון: תשט&quot;ו)
: על אף האמור [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940]], [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942]], או בכל חיקוק אחר, יהיה בעלו של בנין או של תוספת לבנין, שנבנו על ידי מפעל מאושר לצרכי אותו מפעל ושגמר בנייתם היה לאחר יום ט' בניסן תשט&quot;ו (1 באפריל 1955), פטור מתשלום המס כאמור [[בסעיפים 3]] [[ו-4]], חמש שנים נוספות מראשית שנת הכספים שלאחר תום חמש שנות הפטור הראשונות על פי [[3|אותם סעיפים]].

@ 6. חובת רשיון והודעה
: הפטור ממס לפי [[הסעיפים 3]], [[4]] [[ו-5]] יורשה:
: (א) אם ניתן הרשיון הדרוש על פי כל חוק לבניית הבנין או התוספת לבנין או לנטיעת העצים.
: (ב) אם נמסרה לשר האוצר, או למי שנתמנה על ידיו לצורך סעיף זה, הודעה בנוסח שייקבע בתקנות - לא יאוחר מיום 30 בספטמבר 1950, או לא יאוחר מיום 30 בספטמבר של שנת הכספים שלאחר גמר בניית הבנין או התוספת לבנין או שלאחר נטיעת העצים, הכל לפי התאריך המאוחר יותר. נמסרה ההודעה באיחור, תנוכה מתקופת הפטור כאמור הזמן שבין המועד האחרון הקבוע למסירת ההודעה ובין היום שבו נמסרה ההודעה למעשה.

@ 7. פטור מארנונה של רשויות מקומיות (תיקון: תשט&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בפקודת העיריות, 1934]], או [[בפקודת המועצות המקומיות, 1941]], ובכל צו שניתן על פיה, או בכל חיקוק אחר, תהיה רשות מקומית רשאית לפטור לתקופה של חמש שנים ובתנאים שתקבע, כל בנין או תוספת לבנין, שגמר בנייתם היה לאחר יום ו' באייר תש&quot;ח (15 במאי 1948), מתשלום ארנונת רכוש, כולה או מקצתה, המוטלת על פי אחת הפקודות האמורות בעד אותו בנין או בעד אותה תוספת לבנין; פטור כזה ייקבע בחיקוק-עזר.
: (ב) על אף האמור [[בפקודת העיריות, 1934]], או [[בפקודת המועצות המקומיות, 1941]], ובכל צו שניתן על פיה, או בכל חיקוק אחר, יהיה בעלו של כל בנין או של תוספת לבנין, שנבנו על ידי מפעל מאושר ומשמשים במישרין לצרכי אותו מפעל ושגמר בנייתם היה לאחר יום ט' בניסן תשט&quot;ו (1 באפריל 1955), פטור מתשלום ארנונת רכוש, המוטלת על פי אחד החיקוקים האמורים על אותו בנין או על אותה תוספת לבנין לתקופה של חמש שנים מתאריך גמר בנייתם של הבנין או התוספת לבנין.

@ 8. תחולה (תיקון: תשט&quot;ו)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על כל בנין או תוספת לבנין, בין אם נבנה בכספי השקעה מאושרת ובין אם לאו, והוא כשאין [[בפרק זה]] הוראה אחרת מפורשת.

== פרק שלישי: הנחות ממס הכנסה ==

@ 9. פירושים (תיקון: תשכ&quot;ה)
: (א) [[בפרק זה]] -
:: (1) תהא לכל מונח המשמעות שיש לו [[בפקודת מס הכנסה, 1947]], או [[-|בפקודת מס רווחי חברות, 1947]], הכל לפי הענין, אם אין כוונה אחרת משתמעת מגופו של ענין;
:: (2) &quot;מס&quot; פירושו -
::: לגבי יחיד - מס הכנסה, מס קליטה על פי [[-|חוק מס קליטה, תש&quot;ט-1949]], וכל מס אחר שהוטל על הכנסתו של יחיד, למעט מס המוטל על ריווח הון,
::: לגבי חברה - מס הכנסה, מס רווחי חברות וכל מס אחר שהוטל על הכנסתה של חברה, למעט מס המוטל על ריווח הון;
:: (3) &quot;שנת שומה&quot;, לענין חברות, פירושה - תקופת חשבונאות.
: (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו על אף האמור בכל חוק.

@ 10. הגדלת שיעורי הפחת (תיקון: תשט&quot;ו, תשכ&quot;ג)
: (א) בחישוב המס יוּתרו - לפי בקשת הנישום - לגבי מכונות חדשות וציוד חדש המשמשים לצורך מפעל מאושר, וכן לגבי בנינים חדשים שנבנו על ידי מפעל מאושר לצרכי אותו מפעל, והנכסים האמורים כלולים בתכנית ששימשה יסוד למתן האישור, ניכויי פחת לפי [[#21|סעיף 11(1)(ט) לפקודת מס הכנסה, 1947]], בסכום השווה ל-200% ממכסת הפחת הקבועה [[בתקנות מס ההכנסה (פחת), 1941]], בכל אחת מחמש שנות השומה הראשונות שלאחר הקמת הבנין החדש, או מתחילת השימוש בישראל במכונות החדשות או בציוד החדש.
: (ב) הוכח לפקיד השומה שבמפעל מאושר פלוני היה בלאי בלתי רגיל של מכונות חדשות או של ציוד חדש, מחמת שהפעילו אותם במשמרות נוספות או בתנאים קשים ביותר, יהא פקיד השומה רשאי להתיר - לפי בקשת הנישום - מלבד הניכוי לפי סעיף קטן (א), ניכוי נוסף עד 50% ממכסת הפחת הקבועה [[בתקנות מס ההכנסה (פחת), 1941]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;בנין חדש&quot; פירושו - בנין או כל חלק ממנו שגמר בנייתו היה לאחר יום ו' באייר תש&quot;ח (15 במאי 1948) ולמונח &quot;גמר בנייה&quot; תהיה אותה משמעות שיש [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים#1|למונח &quot;גמר בנין&quot; בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940]];
::- &quot;מכונות חדשות וציוד חדש&quot; פירושם - מכונות או ציוד, שהשימוש בהם בישראל התחיל לראשונה לאחר יום ו' באייר תש&quot;ח (15 במאי 1948).

@ 11. מס הכנסה ממפעל מאושר (תיקון: תשט&quot;ו)
: (א) אדם, בין שהוא תושב ישראל ובין שהוא תושב חוץ, לא יהיה חייב לשלם על הכנסתו החייבת במס, שמקורה בהשקעה מאושרת, מס בשיעור העולה על השיעור הקטן שבשני שיעורים אלה:
: (1) שיעור המס הממוצע שאותו אדם חייב לשלמו אלמלא הוראות סעיף זה;
: (2) שיעור של 25% מהכנסתו האמורה.
: (ב) חברה שהיא בעל מפעל מאושר תהא פטורה ממס הכנסה על הכנסתה מאותו מפעל, אולם תהיה חייבת במס רווחי חברות.
: (ג) ההנחה לפי סעיף קטן (א) תינתן לגבי הכנסה שהושגה תוך חמש שנים מן השנה שבה הפעילו את המפעל או שבה התחילו בייצור לפי קביעת המנהל, או תוך שבע שנים משנת מתן האישור למפעל, או - לגבי מטע הדרים, גפנים ועצי פרי - תוך חמש שנים מהשנה שבה המטע נשא לראשונה פרי, הכל לפי הזמן המאוחר יותר; ובלבד שלגבי הכנסה מדיווידנדה לא תינתן ההנחה האמורה, אלא אם הגיעה לנישום לא יאוחר מתום חמש שנים לאחר תום התקופה האמורה.
: (ד) ההנחה לפי סעיף קטן (ב) תינתן חמש שנים מן השנה שבה הפעילו את המפעל או שבה התחילו בייצור לפי קביעת המנהל, או שבע שנים משנת מתן האישור למפעל, או - לגבי מטע הדרים, גפנים ועצי פרי - תוך חמש שנים מהשנה שבה המטע נשא לראשונה פרי, הכל לפי הזמן המאוחר יותר.
: (ה) קיבלה חברה הכנסה שמקורה בהשקעה מאושרת, יראו דיווידנדה שמחלקת החברה מתוך אותה הכנסה, כהכנסה שמקורה בהשקעה מאושרת.
: (ו) היתה לאדם, שסעיפים קטנים (א) או (ב) חלים עליו, הכנסה אחרת העשויה להיות חייבת במס, תיעשה השומה של ההכנסה שמקורה בהשקעה מאושרת בנפרד מן השומה של ההכנסה האחרת, כאילו היו אלה הכנסות של שני בני אדם, אלא שהזיכויים לפי [[+#34|הסעיפים 14]], [[+#37|15]] [[#40|ו-16 לפקודת מס הכנסה, 1947]], יותרו לגבי ההכנסה האחרת בלבד.

@ 11א. פטור ממס רווחי הון (תיקון: תשכ&quot;ה)
: (א) פטורים ממס:
: (1) ריווח הון שנבע לנישום ממכירת השקעה מאושרת או בנין מאושר כמשמעותו [[בסעיף 26]];
: (2) ריווח הון שנבע לנישום שהוא בעל מפעל מאושר ממכירת נכסי המפעל הכלולים בתכנית ששימשה יסוד למתן האישור.
: (ב) הפטור לפי סעיף קטן (א) יינתן כל עוד לא תמה תקופת ההנחות כמפורט [[בסעיף 11]] לגבי ההכנסה מההשקעה המאושרת, הבנין המאושר או המפעל המאושר, ובלבד שההשקעה, הבנין או המפעל היו כלולים בתכנית ששימשה יסוד לאישור שניתן על ידי מרכז ההשקעות לפני תחילת [[5:211085|החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 6), תשכ&quot;ה-1965]].

@ 12. מס הכנסה של חברות
: (א) שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר החזרת המס, בשיעורים ובדרך שייקבעו בתקנות, לחברות שאינן תושבות ישראל, במקרה שסכום המס שחברות אלו שלמו בישראל עולה על הסכום שהותר להן, בגלל תשלום זה, בארץ מושבן הקבוע כזיכוי מן המס שחל באותה ארץ על הכנסתן שהושגה או שרבתה בישראל. התקנות כאמור יכולות להיות כלליות או מסוייגות לחברות שמושבן הקבוע הוא בארצות מסויימות.
: (ב) התקין שר האוצר תקנות כאמור בסעיף קטן (א), יהיה רשאי להורות בצו, שלענין החזרת המס כאמור בסעיף קטן (א), יהיו רואים חברות תושבות ישראל, שאושרו כמפעלים מאושרים, כאילו היו חברות שאינן תושבות בישראל ואשר מקום מושבן הקבוע הוא כמפורש בצו האמור.

@ 13. הכנסת מומחה מאושר (תיקון: תשי&quot;ט)
: שיעור המס המוטל על הכנסה של מומחה מאושר, החייבת במס לפי [[#2.2|סעיף 5(1)(ב) לפקודת מס הכנסה, 1947]], יהיה 25 אגורות על כל לירה של הכנסה זו במשך שלוש שנות שומה מראשית שנת השומה שבה יהא אותו מומחה עשוי להתחייב לראשונה במס על הכנסתו האמורה.
: היתה למומחה מאושר, בשנה שקדמה לכל שנת שומה, הכנסה אחרת העשויה להיות חייבת במס, תיעשה השומה על ההכנסה החייבת במס לפי [[#2.2|סעיף 5(1)(ב) לפקודת מס הכנסה, 1947]], בנפרד מן השומה של ההכנסה האחרת, כאילו היו אלה הכנסות של שני יחידים.
: &quot;מומחה מאושר&quot; פירושו - תושב חוץ שהוזמן באישור המנהל, לשמש מומחה במפעל של תעשיה, חקלאות, בנייה, תחבורה או בכל ענף משקי אחר העשוי לסייע בהשגת מטרה מן המטרות המפורשות [[בהגדרת המונח &quot;מרכז ההשקעות&quot; בסעיף 1]].

@ 14. הכנסת יחיד מחוץ לישראל
: קיבל יחיד בישראל הכנסה שרבתה או שהושגה מחוץ לישראל, לא יהיה חייב עליה במס שבע שנים מיום שנעשה תושב בישראל.

@ 15. הכנסות חברה מחוץ לישראל (תיקון: תשי&quot;ט)
: שר האוצר רשאי להורות - לפי בקשת חברה, שהשליטה על עסקיה ועל הנהלתה היא מחוץ לישראל - שאותה חברה תשלם על הכנסתה שרבתה או הושגה מחוץ לישראל אולם נתקבלה בישראל, מס של 15 אגורות לכל לירה, ומשהורה כך שר האוצר יבוא המס בשיעור זה במקום שעוריו של המס המוגדר [[בסעיף 9(א)(2)]].

@ 16. ניכויים לחקירות מדעיות
: בקביעת הכנסתו החייבת במס של אדם, יחיד או חברה, שהוציא בשנה שקדמה לשנת שומה מסויימת הוצאת-הון לחקירות מדעיות לשם פיתוח או קידום מפעלו המאושר - ינוכה מאותה הכנסה כל שנה, במשך חמש שנים מאותה שנת שומה ואילך, סכום של 20% מן ההוצאה האמורה; לא יותר ניכוי לפי סעיף זה לגבי הוצאה שהושקעה בנכס שהפחתתו ניתנת לניכוי לפי [[#21|סעיף 11(1)(ט) לפקודת מס הכנסה, 1947]].

== פרק רביעי: הקלות ממסים אחרים ==

@ 17. אגרות רישום חברה (תיקון: תשט&quot;ו)
: אישר המנהל שרישומה של חברה בהון מניות או הגדלת הונה מיועדים להשקעה מאושרת ורצויים למטרה זו, יידחה לחמש שנים מיום האישור, או מן התאריך שקבע המנהל, סילוקם של אגרת רישום ואגרת הון המשתלמות לפי [[חוק החברות|פקודת החברות]], או של אותו חלק מהן המשתלם על הסכום שלגביו ניתן האישור האמור.

@ 18. אגרות רישום קרקעות (תיקון: תשט&quot;ו)
: אישר המנהל שהעברת מקרקעין מיועדת להשקעה מאושרת ורצויה למטרה זו, והיתה ההעברה חייבת באגרת רישום על פי [[תקנות המקרקעין (אגרות)|תקנות העברת קרקעות (אגרות), 1939]], יידחה סילוקה של אותה אגרה לחמש שנים מיום האישור או מן התאריך שקבע המנהל.

== פרק חמישי: העברת הון מחוץ לארץ ומטבע זר ==

@ 19. פירושים
: [[בפרק זה]] יהיה לכל מונח המשמעות שיש לו [[חוק הפיקוח על המטבע|בתקנות ההגנה (כספים), 1941]], אם אין כוונה אחרת משתמעת מגופו של ענין.

@ 20. העברת הון במכונות, בציוד ובחמרי גלם (תיקון: תשט&quot;ו)
: (א) לשם העברת הון מחוץ לארץ והשקעתו במפעל מאושר, רשאי שר האוצר או מי שנתמנה על ידיו, להתיר את יבואם של מכונות, ציוד וחמרי גלם, חמרי בנין ומכוניות הובלה למעט מכוניות נוסעים הדרושים למפעל המאושר.
: (ב) היתר על פי סעיף קטן (א) יינתן בהתיעצות עם הרשות המוסמכת הממונה על רישוי יבואם של המכונות, הציוד או חמרי הגלם, חמרי בנין ומכוניות הובלה למעט מכוניות נוסעים שעליהם נתבקש ההיתר; ומשניתן היתר כזה יבוא הוא במקום כל רשיון, אישור, היתר וכיוצא באלה הדרושים לפי כל חוק ליבוא של אותם המכונות, הציוד או חמרי הגלם, חמרי בנין ומכוניות הובלה למעט מכוניות נוסעים מחוץ לארץ.
: (ג) היתר על פי סעיף זה יכול להיות כללי או מותנה, ויהיה ניתן לביטול אם הושג על יסוד הודעות כוזבות או אם לא קויים תנאי מתנאיו או מתנאי האישור של המפעל.
: (ד) [[פקודת היבוא והיצוא|פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939]], תחול על העברת הון לפי סעיף זה, אם אין כוונה אחרת משתמעת מהוראות חוק זה, או מהיתר שניתן לפי סעיף זה.

@ 21. הוצאת מטבע חוץ מישראל (תיקון: תשט&quot;ו)
: (א) תושב חוץ שהשקיע השקעה מאושרת במטבע חוץ בדרך של השתתפות בהון, זכאי לקבל משר האוצר היתר להוציא מישראל מטבע חוץ מן הסוג ששימש לאותה השקעה בסכום שלא יעלה על 10% לשנה מההשקעה האמורה, ובלבד שהסכום הכולל שיוצא מישראל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על סכום הרווחים שהושגו מאותה השקעה ושטרם הוצאו מישראל לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג).
: (ב) תושב חוץ שהשקיע השקעה מאושרת במטבע חוץ בדרך של השתתפות בהון והמפעל שבו נעשתה ההשקעה קיבל מטבע חוץ מערך מוסף שהגיע מעסקי יצוא, זכאי, לפי ברירתו, לא להשתמש בסעיף קטן (א), אלא לקבל משר האוצר היתר להוציא מישראל סכום שאותו מפעל מאושר יעמיד לרשותו במטבע חוץ שנתקבל כאמור, אך לא יותר מסכום הרווחים באותה שנה הנובעים מאותה השקעה ושטרם הוצאו מישראל לפי סעיפים קטנים (א) או (ג); אולם רשאי שר האוצר ליתן היתר להוציא מישראל מטבע חוץ כאמור בסכום העולה על סכום הרווחים האמורים, ואף אם לא היו למפעל רווחים כאלה, אך לא יותר מ-10% לשנה מסכום ההשקעה כאמור.
: (ג) תושב חוץ שהשקיע השקעה מאושרת במטבע חוץ בדרך של הלוואה, שתנאי סילוקה אושרו על ידי שר האוצר, זכאי לקבל משר האוצר היתר להוציא מישראל מטבע חוץ מן הסוג ששימש לאותה השקעה בסכום שלא יעלה על 10% לשנה מההשקעה האמורה, ובלבד שהסכום הכולל שיוצא מישראל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על סכום הרווחים שהיו באותה שנה למפעל אשר לו ניתנה ההלוואה ושטרם הוצאו מישראל לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ואם קיבל אותו מפעל מטבע חוץ מערך מוסף שהגיע מעסקי יצוא, הברירה בידי המשקיע כאמור לקבל משר האוצר היתר להוציא מישראל סכום שאותו מפעל מאושר יעמיד לרשותו מתוך סכום מטבע החוץ שנתקבל כאמור, אך לא יותר מן הסכום שזמן פרעונו על חשבון ההלוואה הגיע אותה שעה וטרם נפרע.
: (ד) הסכום הכולל אשר יותר להוצאה לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יעלה על סכום ההשקעה המאושרת, ובמקרה של השקעה מאושרת בדרך של הלוואה, לא יעלה על סכום ההלוואה בצירוף ריבית.
: (ה) דרכי החישוב של ערך מוסף לצורך סעיף זה ייקבעו בתקנות, בין דרך כלל, בין למפעל מסויים ובין לסוג מסויים של מפעלים.
: (ו) בסעיף זה -
:: (1) &quot;השקעה מאושרת במטבע חוץ&quot; פירושו - השקעה מאושרת שנעשתה בהון שהועבר לישראל במטבע חוץ, במכונות או בציוד, וכן בחומר גלם שהוכר לענין סעיף זה באישור שניתן לפי [[סעיף 1]];
:: (2) &quot;ריווח&quot; - לרבות הסכום שבעל המפעל רשאי לנכותו לפי [[סעיף 10]] על חשבון הפחת של ההשקעה המאושרת.

@ 22. הצעת מטבע זר למכירה (תיקון: תשט&quot;ו)
: תושב-חוץ שהשקיע השקעה מאושרת בישראל ובא להשתקע בישראל, יהיה פטור שבע שנים מיום היותו תושב בישראל מן החובה להציע לשר האוצר מטבע זר למכירה. פטור זה לא יחול על מטבע חוץ שהושג מעסקים בישראל.

@ 23. פקדונות במטבע זר
: שר האוצר רשאי בצו, כללי או מסוייג, להתיר לבנק, שהוסמך על ידיו או בשמו לסחור במטבע זר, לקבל מתושבי חוץ פקדונות במטבע זר, ומשהופקד פקדון כזה יהיה המפקיד רשאי להוציא אותו פקדון, כולו או מקצתו, אל מחוץ לישראל ללא נטילת רשיון.

== פרק ששי: מכס ==

@ 24. פטור ממס מכס ומס קניה (תיקון: תשט&quot;ו)
: (א) כל סחורה המיועדת למפעל מאושר ושהובאה לפי היתר שניתן על פי [[סעיף 20]], תהיה פטורה מתשלום מס מכס לפי [[פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937]], ומס קניה לפי [[חוק מס קניה, תשי&quot;ב-1952]], ובלבד שניתנו ערובות להנחת דעתו של מנהל המכס והבלו כי הסחורות ישמשו לצרכי המפעל בלבד.
: (ב) סחורה פטורה כאמור אין להשתמש בה אלא לצרכי המפעל בלבד, אלא אם התיר מנהל המכס והבלו להשתמש בה לצורך אחר ושולמו המסים החלים על יבואה.
: (ג) הוברר כי סחורה פטורה כאמור לא שימשה לצרכי המפעל אלא לצורך אחר שלא בהיתר כאמור, ישולמו כפל המסים החלים על יבואה.

@ 25. החזרת מסי מכס (תיקון: תשט&quot;ו)
: (א) שר האוצר רשאי להורות בצו, כללי או מסוייג, בדבר החזרתו של כל מס ממסי המכס, ששולם על חמרים המיועדים לייצור סחורות, על חמרי בנין ועל מצרכים לבנין, שהובאו לישראל לפני ז' בתמוז תשי&quot;ב (30 ביוני 1952) ושימשו לצורך מפעל מאושר של תעשייה, חקלאות, בנייה או בית מלון.
: (ב) הוראות [[#160|סעיף 158א(2) ו-(3) של פקודת המכס]], יחולו על החזרת מסי מכס לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים על פי הענין.
: (ג) צו לפי סעיף זה יפורסם ברשומות.

== פרק שביעי: בנינים מאושרים (תיקון: תשט&quot;ו) ==

@ 26. בנין מאושר (תיקון: תשט&quot;ו)
: (א) בסעיף זה, &quot;בנין מאושר&quot; פירושו - בנין או תוספת לבנין שגמר בנייתם כמשמעותו [[בסעיף 2]], היה לאחר יום ט' בניסן תשט&quot;ו (1 באפריל 1955) ושנבנו או נרכשו על ידי תושב חוץ תמורת מטבע חוץ, ואושר על ידי המנהל - על פי החלטת מרכז ההשקעות - כבנין מאושר; אישור כזה יעניק את הפטורים, ההקלות וההנחות הניתנות לפי חוק זה, במידה שתפורש בתעודת האישור.
: (ב) הוראות חוק זה בקשר למפעל מאושר יחולו על בנין מאושר, בשינויים המחוייבים לפי הענין ובתיאומים אלה:
:: (1) [[סעיף 5]] לא יחול;
:: (2) [[סעיף 7(ב)]] ייקרא כאילו במקום &quot;שנבנו על ידי מפעל מאושר ומשמשים במישרין לצרכי אותו מפעל ושגמר בנייתם היה לאחר יום ט' בניסן תשט&quot;ו (1 באפריל 1955)&quot; היה כתוב &quot;שהוא בנין מאושר&quot;;
:: (3) [[סעיף 10(א)]] ייקרא כאילו במקום &quot;לגבי בנינים חדשים שנבנו על ידי מפעל מאושר לצרכי אותו מפעל&quot; היה כתוב &quot;לגבי בנינים מאושרים&quot;; ובמקום &quot;שלאחר הקמת הבנין החדש&quot; היה כתוב &quot;שלאחר מתן האישור לבנין כבנין מאושר או לאחר גמר בנייתו של הבנין המאושר, הכל לפי התאריך המאוחר יותר&quot;;
:: (4) [[סעיף 21(א)]] ייקרא כאילו במקום &quot;10%&quot; היה כתוב &quot;7%&quot;;
:: (5) [[סעיף 21(ב)]] לא יחול;
:: (6) [[סעיף 21(ג)]] ייקרא כאילו במקום &quot;10%&quot; היה כתוב &quot;7%&quot;.
: (ג) אישור לבנין מאושר יוכל להינתן עד תום שלוש שנים מיום ט' בניסן תשט&quot;ו (1 באפריל 1955); אולם הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאית להאריך את התקופה האמורה שלוש שנים נוספות.

== פרק שמיני: מרכז ההשקעות ומועצה מייעצת (תיקון: תשט&quot;ו) ==

@ 27. מרכז ההשקעות והרכבו (תיקון: תשי&quot;א, תשי&quot;ב, תשט&quot;ו)
: (א) יוקם מרכז השקעות וזה הרכבו:
:: (1) המנהל - יושב ראש;
:: (2) ששה חברים שיתמנו על ידי הממשלה.
: (ב) מרכז ההשקעות יקבע בעצמו את סדרי ישיבותיו ועבודתו.
: (ג) המנהל ממונה על ביצוע החלטות מרכז ההשקעות ויפעל בשמו.

@ 28. תפקידי המרכז להשקעות (תיקון: תשט&quot;ו)
: ואלה תפקידי מרכז ההשקעות:
: (1) מתן ידיעות בבעיות הכרוכות בהשקעות הון בישראל;
: (2) בחינת הצעות להשקעת הון מצד התאמתן למטרות המפורטות [[בהגדרת המונח &quot;מרכז ההשקעות&quot; בסעיף 1]];
: (3) החלטה על אישור מפעל כמפעל מאושר או על אישור השקעה כהשקעה מאושרת או על אישור בנין כבנין מאושר;
: (4) המלצה לפני שרי המדינה על מתן הנחות, הקלות, פטורים ורשיונות למפעלים מאושרים, במסגרת הפקודות והחוקים שבתחום סמכותם או שהם ממונים על ביצועם;
: (5) קיום קשר בין משקיעים ובין משרדי הממשלה בכל הענינים הכרוכים בהשקעת הון;
: (6) עידוד עליית משקיעי הון וקליטתם בארץ.

@ 29. ערר על החלטות המרכז (תיקון: תשט&quot;ו)
: (א) הרואה את עצמו מקופח על ידי החלטת מרכז ההשקעות לפי [[סעיף 28(3)]] או [[סעיף 35א(א)]], רשאי תוך 60 יום מיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה, לעורר (([צ&quot;ל: לערור])) עליה לפני השרים הממונים על ביצוע חוק זה.
: (ב) הערר יוגש באמצעות המועצה המייעצת הנזכרת [[בסעיף 30]] והיא תדון בו ותעבירו בצירוף חוות דעתה אל השרים האמורים.

@ 30. המועצה המייעצת והרכבה (תיקון: תשי&quot;ב, תשט&quot;ו)
: תוקם מועצה מייעצת, אשר תייעץ לממשלה בעניני עידוד השקעות הון (להלן - &quot;המועצה המייעצת&quot;), וזה הרכבה:
: (1) שבעת החברים של מרכז ההשקעות;
: (2) עשרה חברים מקרב הציבור, שימונו על ידי הממשלה, בהתיעצות עם רשויות מקומיות, עם ארגונים ועם מוסדות כלכליים-ציבוריים ומקצועיים המטפלים בענפי משק בעלי חשיבות כלכלית-לאומית.
: המנהל יהיה יושב ראש המועצה, ובהעדרו - חבר מרכז ההשקעות שנתמנה לצורך זה על ידי השרים הממונים על ביצוע החוק.

@ 31. ענינים לדיון במועצה המייעצת (תיקון: תשט&quot;ו)
: (א) המועצה המייעצת תדון ותחווה את דעתה בענינים אלה:
:: (1) קווי היסוד לעידוד השקעות הון ותכניות לביצועם;
:: (2) הצעות תחיקה לעידוד השקעות הון;
:: (3) ערעורים (([צ&quot;ל: עררים])) על החלטות מרכז ההשקעות לפי [[סעיף 29]];
:: (4) כל ענין אחר אשר ייראה בעיני המועצה חשוב או מועיל לענין עידוד השקעות הון.
: (ב) מסקנות המועצה המייעצת, הצעותיה, המלצותיה וחוות דעתה, למעט חוות הדעת לפי [[סעיף 29(ב)]], יובאו על ידי המנהל, באמצעות השרים הממונים על ביצוע החוק, לפני הממשלה.

@ 32. ישיבות המועצה המייעצת וסדריהן
: (א) המנהל יכנס את המועצה המייעצת לפי הצורך, ולפחות אחת לחודש ויקבע את זמן הישיבה, מקומה וסדר יומה.
: (ב) שמונה חברים, ובתוכם שלושה חברי מרכז ההשקעות, יהיו מנין חוקי בישיבות המועצה המייעצת.
: (ג) המועצה המייעצת תקבע בעצמה את סדרי ישיבותיה ועבודתה.

@ 33. פרסום דיוני המועצה המייעצת
: אין לפרסם מדיוניה של המועצה המייעצת או כל חומר שנמסר לאחד מחבריה בזכות חברותו במועצה, ואין למסור הודעות או הצהרות על נושאים אלה, בלי אישורו של המנהל.

@ 34. שכר חברי המועצה המייעצת
: חבר המועצה המייעצת מקרב הציבור זכאי לקבל מאוצר המדינה את הוצאותיו, וכן את הפסד שכר-העבודה, הכרוכים בהשתתפותו בישיבות המועצה, בשיעור שיקבע שר האוצר.

== פרק תשיעי: הוראות כלליות (תיקון: תשט&quot;ו) ==

@ 35. תחולת החוק
: שום הנחה, הקלה או פטור לפי הוראות חוק זה לא יחול ולא יינתן לגבי מפעל שאיננו מפעל מאושר, אלא אם משתמעת כוונה אחרת מגופן של ההוראות.

@ 35א. סייג (תיקון: תשט&quot;ו)
: (א) מרכז ההשקעות רשאי לבטל את הפטורים, ההקלות וההנחות לפי חוק זה, וכן רשאי הוא לבטל אישור שניתן לפי חוק זה אם לא קויים תנאי מתנאי האישור.
: (ב) בוטל אישור כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל המפעל, כתום שלושים יום מתאריך הביטול, כל האגרות שסילוקן נדחה לפי חוק זה, וכן המסים החלים על יבואה של סחורה שהיה פטור מהם לפי [[סעיף 24]].

@ 36. פרסום מינויים
: הודעה על מינויים לפי חוק זה תפורסם ברשומות.

@ 37. קיום סמכויות
: הסמכויות המסורות לפי חוק זה אינן באות לגרוע מן הסמכויות לפי כל חוק אחר.

@ 38. הודעות כוזבות (תיקון: תשט&quot;ו)
: נוכח מרכז ההשקעות שאישורו של מפעל כמפעל מאושר או אישורה של השקעה כהשקעה מאושרת או אישורו של בנין כבנין מאושר ניתנו על יסוד הודעות כוזבות או הודעות מטעות ביודעין, רשאי מרכז ההשקעות לבטל את האישור. החלטה כזאת של מרכז ההשקעות נתונה לערעור בדרך האמורה [[בסעיף 29]].

@ 39. השקעות בניירות-ערך
: שר האוצר רשאי להתקין תקנות בענין הפטורים, ההקלות וההנחות לפי חוק זה החלים על השקעות בניירות-ערך ועל הלוואות בבטחון משכנתה.

@ 40. ביצוע ותקנות (תיקון: תשט&quot;ו)
: שר האוצר ושר המסחר והתעשיה ממונים על ביצוע חוק זה והם יהיו רשאים ביחד להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות הקובעות:
: (1) חובה להמציא ידיעות, מסמכים וראיות אחרות להערכת השקעה מאושרת וחישוב רווחים והכנסות במטבע חוץ;
: (2) בקורת על קיום תנאי אישורים והיתרים.

@ 41. העברת סמכויות
: שר האוצר רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו, כולן או מקצתן, לפי חוק זה, מחוץ לסמכויות הנתונות לו ולשר המסחר והתעשיה ביחד.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;א בניסן תש&quot;י (29 במרס 1950).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש ממשלה
* אליעזר קפלן, שר האוצר
* אליעזר קפלן, שר המסחר והתעשיה
* חיים ווייצמן, נשיא המדינה</text>
      <sha1>njlnnl31jememp76ouhxywtyeq6fs7t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק לעידוד השקעות הון 1950</title>
    <ns>0</ns>
    <id>464160</id>
    <revision>
      <id>1418607</id>
      <parentid>1355679</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:30:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418604]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48743" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק לעידוד השקעות הון, תש״י–1950}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000779}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״י, 129|חוק לעידוד השקעות הון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209097.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״א, 70|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209095.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 118|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209094.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 108|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209093.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 193|תיקון לפקודת המטבע|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208936.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 19|תיקון מס׳ 2 לחוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209089.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 38|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209096.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209092.pdf|סעיף 93 לחוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959}} חוק זה חל רק על אישורים שניתנו לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|החוק האמור}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פירושים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הנחות ממסי רכוש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: הנחות ממס הכנסה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: הקלות ממסים אחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: העברת הון מחוץ לארץ ומטבע זר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: מכס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: בנינים מאושרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: מרכז ההשקעות ומועצה מייעצת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פירושים}}

{{ח:סעיף|1|פירושים|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז ההשקעות“ פירושו – מרכז שיוקם לפי חוק זה לעידוד כל יזמה כלכלית והשקעות הון לשם:
{{ח:תתת|(1)}} פיתוח כושר הייצור של המדינה וקליטת עליה רבתי;
{{ח:תתת|(2)}} סיוע לאיזון התשלומים של המדינה בדרך של הקטנת היבוא והגדלת היצוא;
{{ח:תתת|(3)}} סיוע לחלוקה מתוכננת של האוכלוסיה על פני שטח המדינה וניצול תכניתי של אוצרותיה ושל יכלתה הכלכלית.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ פירושו – אדם שהממשלה מינתה אותו להיות מנהל מרכז ההשקעות.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ פירושו – כל מפעל של תעשייה, חקלאות, בנייה או תחבורה, או של ענף משקי אחר העשוי לסייע בהשגת מטרה מן המטרות המפורשות בהגדרת המונח ”מרכז ההשקעות“.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מאושר“ פירושו – מפעל שהוקם לאחר יום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948), בין לפני תחילתו של חוק זה ובין לאחר מכן, ואושר על ידי המנהל – על פי החלטת מרכז ההשקעות – כמפעל מאושר, וכן הרחבת מפעל קיים שאושרה כאמור כמפעל מאושר; אישור כזה יהיה כללי, אם לא סייג בו מרכז ההשקעות את המפעל כזכאי לאחד או לאחדים בלבד מן הפטורים, ההקלות או ההנחות שנתינתם היא חובה לפי חוק זה או למקצתו של כל אחד מהם, ורשאי מרכז ההשקעות להתנות מתן כל פטור, הקלה או הנחה בקיום תנאים מסויימים; במקרה של הרחבת מפעל יקבע מרכז ההשקעות באישור את מידת ההרחבה לעומת המפעל כולו וכן את מידתו של כל פטור, הקלה או הנחה שהמפעל יהיה זכאי לו.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה“ פירושו – השתתפות בהון או הלוואה במטבע חוץ שניתנה לעשר שנים לפחות.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מאושרת“ פירושו – השקעה במפעל מאושר שאושרה על ידי המנהל – על פי החלטת מרכז ההשקעות – כהשקעה מאושרת; אישור כזה יהיה כללי, אם לא סייג בו מרכז ההשקעות את ההשקעה כזכאית לאחד או לאחדים בלבד מן הפטורים, ההקלות או ההנחות שנתינתם היא חובה לפי חוק זה, או למקצתו של כל אחד מהם, אך ההנחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} לא תינתן אלא אם פורשה בגוף האישור; כן רשאי מרכז ההשקעות להתנות מתן כל פטור, הקלה או הנחה בקיום תנאים מסויימים.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הנחות ממסי רכוש}}

{{ח:סעיף|2|פירושים}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} –
{{ח:תת|(א)}} ”חמש שנים“ פירושן – חמש שנים מראשית שנת הכספים 1950/51, או מראשית שנת הכספים שלאחר גמר הבנייה, הכל לפי התאריך המאוחר יותר.
{{ח:תת|(ב)}} ”גמר בנייה“ – פירושו כמשמעותו של {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 1|המונח ”גמר בנין“ בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940}}.

{{ח:סעיף|3|פטור ממס רכוש עירוני}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה יהא לכל מונח המשמעות שיש לו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940}} (להלן בסעיף זה ”הפקודה“), אם אין כוונה אחרת משתמעת מגופו של ענין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בפקודה}} או בכל חוק אחר –
{{ח:תתת|(1)}} מקום שגמר בנייתו של בנין היה לאחר יום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948) יהיה הבעל פטור חמש שנים מתשלום המס המוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|הפקודה}} בעד נכס הבית שהבנין הוא חלק ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} מקום שגמר בנייתה של תוספת לבנין קיים היה לאחר יום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948), יהיה הבעל פטור חמש שנים מתשלום סכום המס הנוסף המוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|הפקודה}} בעד אותה תוספת־בנין.

{{ח:סעיף|4|פטור ממס רכוש חקלאי|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה יהא לכל מונח המשמעות שיש לו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942}} (להלן בסעיף זה ”הפקודה“), אם אין כוונה אחרת משתמעת מגופו של ענין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בפקודה}} או בכל חוק אחר –
{{ח:תתת|(1)}} מקום שגמר בנייתו של בנין תעשייתי היה לאחר יום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948), יהיה הבעל פטור חמש שנים מתשלום המס המוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|הפקודה}} בעד אותו בנין תעשייתי;
{{ח:תתת|(2)}} מקום שגמר בנייתה של תוספת לבנין תעשייתי קיים היה לאחר יום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948), יהיה הבעל פטור חמש שנים מתשלום סכום המס הנוסף המוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|הפקודה}} בעד אותה תוספת בנין;
{{ח:תתת|(3)}} מקום שגמר בנייתו של כל בנין שאיננו בנין תעשייתי היה לאחר יום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948), יהיה הבעל פטור חמש שנים מתשלום המס המוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|הפקודה}} בעד שטח הקרקע שעליו הוקם הבנין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בפקודה}} או בכל חוק אחר –
{{ח:תתת|(1)}} מקום שנטיעתם של עצי הדר היתה לאחר שנכנס חוק זה לתקפו, יהיה הבעל פטור עשר שנים, מראשית שנת הכספים שלאחר שנת הנטיעה, מתשלום המס המוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|הפקודה}} בעד שטח הקרקע שעליו ניטעו עצי ההדר;
{{ח:תתת|(2)}} מקום שנטיעתם של עצי פרי – חוץ מבננות ומעצי הדר – היתה לאחר שנכנס חוק זה לתקפו, יהיה הבעל פטור ארבע עשרה שנה, מראשית שנת הכספים שלאחר שנת הנטיעה, מתשלום המס המוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|הפקודה}} בעד שטח הקרקע שעליו ניטעו עצי הפרי;
{{ח:תתת|(3)}} מקום שנטיעה היתה לאחר יום ט׳ בניסן תשט״ו (1 באפריל 1955) ולמטרת גידול צמחי תעשיה, ומרכז ההשקעות אישרה לענין חוק זה, יהיה הבעל פטור עשר שנים מראשית שנת הכספים שלאחר שנת הנטיעה מתשלום המס המוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|הפקודה}} על שטח הקרקע שעליו ניטעו הנטיעות, וכל עוד השטח נטוע כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} מקום שזריעה היתה לאחר יום ט׳ בניסן תשט״ו (1 באפריל 1955) ולמטרת גידול צמחי תעשיה מסוגים שאושרו לענין חוק זה לשנה מסויימת על ידי מרכז ההשקעות לפי המלצת שר החקלאות, יהיה הבעל פטור מתשלום המס המוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|הפקודה}} על שטח הקרקע שעליו נזרעו הזרעים באותה שנה.

{{ח:סעיף|5|פטור מיוחד|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940}}, {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942}}, או בכל חיקוק אחר, יהיה בעלו של בנין או של תוספת לבנין, שנבנו על ידי מפעל מאושר לצרכי אותו מפעל ושגמר בנייתם היה לאחר יום ט׳ בניסן תשט״ו (1 באפריל 1955), פטור מתשלום המס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}, חמש שנים נוספות מראשית שנת הכספים שלאחר תום חמש שנות הפטור הראשונות על פי {{ח:פנימי|סעיף 3|אותם סעיפים}}.

{{ח:סעיף|6|חובת רשיון והודעה}}
{{ח:ת}} הפטור ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|הסעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} יורשה:
{{ח:תת|(א)}} אם ניתן הרשיון הדרוש על פי כל חוק לבניית הבנין או התוספת לבנין או לנטיעת העצים.
{{ח:תת|(ב)}} אם נמסרה לשר האוצר, או למי שנתמנה על ידיו לצורך סעיף זה, הודעה בנוסח שייקבע בתקנות – לא יאוחר מיום 30 בספטמבר 1950, או לא יאוחר מיום 30 בספטמבר של שנת הכספים שלאחר גמר בניית הבנין או התוספת לבנין או שלאחר נטיעת העצים, הכל לפי התאריך המאוחר יותר. נמסרה ההודעה באיחור, תנוכה מתקופת הפטור כאמור הזמן שבין המועד האחרון הקבוע למסירת ההודעה ובין היום שבו נמסרה ההודעה למעשה.

{{ח:סעיף|7|פטור מארנונה של רשויות מקומיות|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות, 1934}}, או {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|בפקודת המועצות המקומיות, 1941}}, ובכל צו שניתן על פיה, או בכל חיקוק אחר, תהיה רשות מקומית רשאית לפטור לתקופה של חמש שנים ובתנאים שתקבע, כל בנין או תוספת לבנין, שגמר בנייתם היה לאחר יום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948), מתשלום ארנונת רכוש, כולה או מקצתה, המוטלת על פי אחת הפקודות האמורות בעד אותו בנין או בעד אותה תוספת לבנין; פטור כזה ייקבע בחיקוק־עזר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות, 1934}}, או {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|בפקודת המועצות המקומיות, 1941}}, ובכל צו שניתן על פיה, או בכל חיקוק אחר, יהיה בעלו של כל בנין או של תוספת לבנין, שנבנו על ידי מפעל מאושר ומשמשים במישרין לצרכי אותו מפעל ושגמר בנייתם היה לאחר יום ט׳ בניסן תשט״ו (1 באפריל 1955), פטור מתשלום ארנונת רכוש, המוטלת על פי אחד החיקוקים האמורים על אותו בנין או על אותה תוספת לבנין לתקופה של חמש שנים מתאריך גמר בנייתם של הבנין או התוספת לבנין.

{{ח:סעיף|8|תחולה|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}} יחולו על כל בנין או תוספת לבנין, בין אם נבנה בכספי השקעה מאושרת ובין אם לאו, והוא כשאין {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} הוראה אחרת מפורשת.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: הנחות ממס הכנסה}}

{{ח:סעיף|9|פירושים|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} תהא לכל מונח המשמעות שיש לו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה, 1947}}, או {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס רווחי חברות, 1947}}, הכל לפי הענין, אם אין כוונה אחרת משתמעת מגופו של ענין;
{{ח:תתת|(2)}} ”מס“ פירושו –
{{ח:תתת}} לגבי יחיד – מס הכנסה, מס קליטה על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|חוק מס קליטה, תש״ט–1949}}, וכל מס אחר שהוטל על הכנסתו של יחיד, למעט מס המוטל על ריווח הון,
{{ח:תתת}} לגבי חברה – מס הכנסה, מס רווחי חברות וכל מס אחר שהוטל על הכנסתה של חברה, למעט מס המוטל על ריווח הון;
{{ח:תתת|(3)}} ”שנת שומה“, לענין חברות, פירושה – תקופת חשבונאות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} יחולו על אף האמור בכל חוק.

{{ח:סעיף|10|הגדלת שיעורי הפחת|תיקון: תשט״ו, תשכ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בחישוב המס יוּתרו – לפי בקשת הנישום – לגבי מכונות חדשות וציוד חדש המשמשים לצורך מפעל מאושר, וכן לגבי בנינים חדשים שנבנו על ידי מפעל מאושר לצרכי אותו מפעל, והנכסים האמורים כלולים בתכנית ששימשה יסוד למתן האישור, ניכויי פחת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|סעיף 11(1)(ט) לפקודת מס הכנסה, 1947}}, בסכום השווה ל־200% ממכסת הפחת הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות מס ההכנסה (פחת)|בתקנות מס ההכנסה (פחת), 1941}}, בכל אחת מחמש שנות השומה הראשונות שלאחר הקמת הבנין החדש, או מתחילת השימוש בישראל במכונות החדשות או בציוד החדש.
{{ח:תת|(ב)}} הוכח לפקיד השומה שבמפעל מאושר פלוני היה בלאי בלתי רגיל של מכונות חדשות או של ציוד חדש, מחמת שהפעילו אותם במשמרות נוספות או בתנאים קשים ביותר, יהא פקיד השומה רשאי להתיר – לפי בקשת הנישום – מלבד הניכוי לפי סעיף קטן (א), ניכוי נוסף עד 50% ממכסת הפחת הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות מס ההכנסה (פחת)|בתקנות מס ההכנסה (פחת), 1941}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין חדש“ פירושו – בנין או כל חלק ממנו שגמר בנייתו היה לאחר יום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948) ולמונח ”גמר בנייה“ תהיה אותה משמעות שיש {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 1|למונח ”גמר בנין“ בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכונות חדשות וציוד חדש“ פירושם – מכונות או ציוד, שהשימוש בהם בישראל התחיל לראשונה לאחר יום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948).

{{ח:סעיף|11|מס הכנסה ממפעל מאושר|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם, בין שהוא תושב ישראל ובין שהוא תושב חוץ, לא יהיה חייב לשלם על הכנסתו החייבת במס, שמקורה בהשקעה מאושרת, מס בשיעור העולה על השיעור הקטן שבשני שיעורים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שיעור המס הממוצע שאותו אדם חייב לשלמו אלמלא הוראות סעיף זה;
{{ח:תת|(2)}} שיעור של 25% מהכנסתו האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} חברה שהיא בעל מפעל מאושר תהא פטורה ממס הכנסה על הכנסתה מאותו מפעל, אולם תהיה חייבת במס רווחי חברות.
{{ח:תת|(ג)}} ההנחה לפי סעיף קטן (א) תינתן לגבי הכנסה שהושגה תוך חמש שנים מן השנה שבה הפעילו את המפעל או שבה התחילו בייצור לפי קביעת המנהל, או תוך שבע שנים משנת מתן האישור למפעל, או – לגבי מטע הדרים, גפנים ועצי פרי – תוך חמש שנים מהשנה שבה המטע נשא לראשונה פרי, הכל לפי הזמן המאוחר יותר; ובלבד שלגבי הכנסה מדיווידנדה לא תינתן ההנחה האמורה, אלא אם הגיעה לנישום לא יאוחר מתום חמש שנים לאחר תום התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} ההנחה לפי סעיף קטן (ב) תינתן חמש שנים מן השנה שבה הפעילו את המפעל או שבה התחילו בייצור לפי קביעת המנהל, או שבע שנים משנת מתן האישור למפעל, או – לגבי מטע הדרים, גפנים ועצי פרי – תוך חמש שנים מהשנה שבה המטע נשא לראשונה פרי, הכל לפי הזמן המאוחר יותר.
{{ח:תת|(ה)}} קיבלה חברה הכנסה שמקורה בהשקעה מאושרת, יראו דיווידנדה שמחלקת החברה מתוך אותה הכנסה, כהכנסה שמקורה בהשקעה מאושרת.
{{ח:תת|(ו)}} היתה לאדם, שסעיפים קטנים (א) או (ב) חלים עליו, הכנסה אחרת העשויה להיות חייבת במס, תיעשה השומה של ההכנסה שמקורה בהשקעה מאושרת בנפרד מן השומה של ההכנסה האחרת, כאילו היו אלה הכנסות של שני בני אדם, אלא שהזיכויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 34|הסעיפים 14}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 37|15}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 40|ו־16 לפקודת מס הכנסה, 1947}}, יותרו לגבי ההכנסה האחרת בלבד.

{{ח:סעיף|11א|פטור ממס רווחי הון|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} פטורים ממס:
{{ח:תת|(1)}} ריווח הון שנבע לנישום ממכירת השקעה מאושרת או בנין מאושר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}};
{{ח:תת|(2)}} ריווח הון שנבע לנישום שהוא בעל מפעל מאושר ממכירת נכסי המפעל הכלולים בתכנית ששימשה יסוד למתן האישור.
{{ח:תת|(ב)}} הפטור לפי סעיף קטן (א) יינתן כל עוד לא תמה תקופת ההנחות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}} לגבי ההכנסה מההשקעה המאושרת, הבנין המאושר או המפעל המאושר, ובלבד שההשקעה, הבנין או המפעל היו כלולים בתכנית ששימשה יסוד לאישור שניתן על ידי מרכז ההשקעות לפני תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211085.pdf|החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס׳ 6), תשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|12|מס הכנסה של חברות}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר החזרת המס, בשיעורים ובדרך שייקבעו בתקנות, לחברות שאינן תושבות ישראל, במקרה שסכום המס שחברות אלו שלמו בישראל עולה על הסכום שהותר להן, בגלל תשלום זה, בארץ מושבן הקבוע כזיכוי מן המס שחל באותה ארץ על הכנסתן שהושגה או שרבתה בישראל. התקנות כאמור יכולות להיות כלליות או מסוייגות לחברות שמושבן הקבוע הוא בארצות מסויימות.
{{ח:תת|(ב)}} התקין שר האוצר תקנות כאמור בסעיף קטן (א), יהיה רשאי להורות בצו, שלענין החזרת המס כאמור בסעיף קטן (א), יהיו רואים חברות תושבות ישראל, שאושרו כמפעלים מאושרים, כאילו היו חברות שאינן תושבות בישראל ואשר מקום מושבן הקבוע הוא כמפורש בצו האמור.

{{ח:סעיף|13|הכנסת מומחה מאושר|תיקון: תשי״ט}}
{{ח:ת}} שיעור המס המוטל על הכנסה של מומחה מאושר, החייבת במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|סעיף 5(1)(ב) לפקודת מס הכנסה, 1947}}, יהיה 25 אגורות על כל לירה של הכנסה זו במשך שלוש שנות שומה מראשית שנת השומה שבה יהא אותו מומחה עשוי להתחייב לראשונה במס על הכנסתו האמורה.
{{ח:ת}} היתה למומחה מאושר, בשנה שקדמה לכל שנת שומה, הכנסה אחרת העשויה להיות חייבת במס, תיעשה השומה על ההכנסה החייבת במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|סעיף 5(1)(ב) לפקודת מס הכנסה, 1947}}, בנפרד מן השומה של ההכנסה האחרת, כאילו היו אלה הכנסות של שני יחידים.
{{ח:ת}} ”מומחה מאושר“ פירושו – תושב חוץ שהוזמן באישור המנהל, לשמש מומחה במפעל של תעשיה, חקלאות, בנייה, תחבורה או בכל ענף משקי אחר העשוי לסייע בהשגת מטרה מן המטרות המפורשות {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרת המונח ”מרכז ההשקעות“ בסעיף 1}}.

{{ח:סעיף|14|הכנסת יחיד מחוץ לישראל}}
{{ח:ת}} קיבל יחיד בישראל הכנסה שרבתה או שהושגה מחוץ לישראל, לא יהיה חייב עליה במס שבע שנים מיום שנעשה תושב בישראל.

{{ח:סעיף|15|הכנסות חברה מחוץ לישראל|תיקון: תשי״ט}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי להורות – לפי בקשת חברה, שהשליטה על עסקיה ועל הנהלתה היא מחוץ לישראל – שאותה חברה תשלם על הכנסתה שרבתה או הושגה מחוץ לישראל אולם נתקבלה בישראל, מס של 15 אגורות לכל לירה, ומשהורה כך שר האוצר יבוא המס בשיעור זה במקום שעוריו של המס המוגדר {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(2)}}.

{{ח:סעיף|16|ניכויים לחקירות מדעיות}}
{{ח:ת}} בקביעת הכנסתו החייבת במס של אדם, יחיד או חברה, שהוציא בשנה שקדמה לשנת שומה מסויימת הוצאת־הון לחקירות מדעיות לשם פיתוח או קידום מפעלו המאושר – ינוכה מאותה הכנסה כל שנה, במשך חמש שנים מאותה שנת שומה ואילך, סכום של 20% מן ההוצאה האמורה; לא יותר ניכוי לפי סעיף זה לגבי הוצאה שהושקעה בנכס שהפחתתו ניתנת לניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|סעיף 11(1)(ט) לפקודת מס הכנסה, 1947}}.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: הקלות ממסים אחרים}}

{{ח:סעיף|17|אגרות רישום חברה|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:ת}} אישר המנהל שרישומה של חברה בהון מניות או הגדלת הונה מיועדים להשקעה מאושרת ורצויים למטרה זו, יידחה לחמש שנים מיום האישור, או מן התאריך שקבע המנהל, סילוקם של אגרת רישום ואגרת הון המשתלמות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|פקודת החברות}}, או של אותו חלק מהן המשתלם על הסכום שלגביו ניתן האישור האמור.

{{ח:סעיף|18|אגרות רישום קרקעות|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:ת}} אישר המנהל שהעברת מקרקעין מיועדת להשקעה מאושרת ורצויה למטרה זו, והיתה ההעברה חייבת באגרת רישום על פי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (אגרות)|תקנות העברת קרקעות (אגרות), 1939}}, יידחה סילוקה של אותה אגרה לחמש שנים מיום האישור או מן התאריך שקבע המנהל.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: העברת הון מחוץ לארץ ומטבע זר}}

{{ח:סעיף|19|פירושים}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} יהיה לכל מונח המשמעות שיש לו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המטבע|בתקנות ההגנה (כספים), 1941}}, אם אין כוונה אחרת משתמעת מגופו של ענין.

{{ח:סעיף|20|העברת הון במכונות, בציוד ובחמרי גלם|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לשם העברת הון מחוץ לארץ והשקעתו במפעל מאושר, רשאי שר האוצר או מי שנתמנה על ידיו, להתיר את יבואם של מכונות, ציוד וחמרי גלם, חמרי בנין ומכוניות הובלה למעט מכוניות נוסעים הדרושים למפעל המאושר.
{{ח:תת|(ב)}} היתר על פי סעיף קטן (א) יינתן בהתיעצות עם הרשות המוסמכת הממונה על רישוי יבואם של המכונות, הציוד או חמרי הגלם, חמרי בנין ומכוניות הובלה למעט מכוניות נוסעים שעליהם נתבקש ההיתר; ומשניתן היתר כזה יבוא הוא במקום כל רשיון, אישור, היתר וכיוצא באלה הדרושים לפי כל חוק ליבוא של אותם המכונות, הציוד או חמרי הגלם, חמרי בנין ומכוניות הובלה למעט מכוניות נוסעים מחוץ לארץ.
{{ח:תת|(ג)}} היתר על פי סעיף זה יכול להיות כללי או מותנה, ויהיה ניתן לביטול אם הושג על יסוד הודעות כוזבות או אם לא קויים תנאי מתנאיו או מתנאי האישור של המפעל.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939}}, תחול על העברת הון לפי סעיף זה, אם אין כוונה אחרת משתמעת מהוראות חוק זה, או מהיתר שניתן לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|21|הוצאת מטבע חוץ מישראל|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תושב חוץ שהשקיע השקעה מאושרת במטבע חוץ בדרך של השתתפות בהון, זכאי לקבל משר האוצר היתר להוציא מישראל מטבע חוץ מן הסוג ששימש לאותה השקעה בסכום שלא יעלה על 10% לשנה מההשקעה האמורה, ובלבד שהסכום הכולל שיוצא מישראל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על סכום הרווחים שהושגו מאותה השקעה ושטרם הוצאו מישראל לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג).
{{ח:תת|(ב)}} תושב חוץ שהשקיע השקעה מאושרת במטבע חוץ בדרך של השתתפות בהון והמפעל שבו נעשתה ההשקעה קיבל מטבע חוץ מערך מוסף שהגיע מעסקי יצוא, זכאי, לפי ברירתו, לא להשתמש בסעיף קטן (א), אלא לקבל משר האוצר היתר להוציא מישראל סכום שאותו מפעל מאושר יעמיד לרשותו במטבע חוץ שנתקבל כאמור, אך לא יותר מסכום הרווחים באותה שנה הנובעים מאותה השקעה ושטרם הוצאו מישראל לפי סעיפים קטנים (א) או (ג); אולם רשאי שר האוצר ליתן היתר להוציא מישראל מטבע חוץ כאמור בסכום העולה על סכום הרווחים האמורים, ואף אם לא היו למפעל רווחים כאלה, אך לא יותר מ־10% לשנה מסכום ההשקעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} תושב חוץ שהשקיע השקעה מאושרת במטבע חוץ בדרך של הלוואה, שתנאי סילוקה אושרו על ידי שר האוצר, זכאי לקבל משר האוצר היתר להוציא מישראל מטבע חוץ מן הסוג ששימש לאותה השקעה בסכום שלא יעלה על 10% לשנה מההשקעה האמורה, ובלבד שהסכום הכולל שיוצא מישראל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על סכום הרווחים שהיו באותה שנה למפעל אשר לו ניתנה ההלוואה ושטרם הוצאו מישראל לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ואם קיבל אותו מפעל מטבע חוץ מערך מוסף שהגיע מעסקי יצוא, הברירה בידי המשקיע כאמור לקבל משר האוצר היתר להוציא מישראל סכום שאותו מפעל מאושר יעמיד לרשותו מתוך סכום מטבע החוץ שנתקבל כאמור, אך לא יותר מן הסכום שזמן פרעונו על חשבון ההלוואה הגיע אותה שעה וטרם נפרע.
{{ח:תת|(ד)}} הסכום הכולל אשר יותר להוצאה לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יעלה על סכום ההשקעה המאושרת, ובמקרה של השקעה מאושרת בדרך של הלוואה, לא יעלה על סכום ההלוואה בצירוף ריבית.
{{ח:תת|(ה)}} דרכי החישוב של ערך מוסף לצורך סעיף זה ייקבעו בתקנות, בין דרך כלל, בין למפעל מסויים ובין לסוג מסויים של מפעלים.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} ”השקעה מאושרת במטבע חוץ“ פירושו – השקעה מאושרת שנעשתה בהון שהועבר לישראל במטבע חוץ, במכונות או בציוד, וכן בחומר גלם שהוכר לענין סעיף זה באישור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}};
{{ח:תתת|(2)}} ”ריווח“ – לרבות הסכום שבעל המפעל רשאי לנכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} על חשבון הפחת של ההשקעה המאושרת.

{{ח:סעיף|22|הצעת מטבע זר למכירה|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:ת}} תושב־חוץ שהשקיע השקעה מאושרת בישראל ובא להשתקע בישראל, יהיה פטור שבע שנים מיום היותו תושב בישראל מן החובה להציע לשר האוצר מטבע זר למכירה. פטור זה לא יחול על מטבע חוץ שהושג מעסקים בישראל.

{{ח:סעיף|23|פקדונות במטבע זר}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי בצו, כללי או מסוייג, להתיר לבנק, שהוסמך על ידיו או בשמו לסחור במטבע זר, לקבל מתושבי חוץ פקדונות במטבע זר, ומשהופקד פקדון כזה יהיה המפקיד רשאי להוציא אותו פקדון, כולו או מקצתו, אל מחוץ לישראל ללא נטילת רשיון.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: מכס}}

{{ח:סעיף|24|פטור ממס מכס ומס קניה|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:תת|(א)}} כל סחורה המיועדת למפעל מאושר ושהובאה לפי היתר שניתן על פי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}}, תהיה פטורה מתשלום מס מכס לפי {{ח:חיצוני|פקודת תעריף המכס והפטורים|פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937}}, ומס קניה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס קניה|חוק מס קניה, תשי״ב–1952}}, ובלבד שניתנו ערובות להנחת דעתו של מנהל המכס והבלו כי הסחורות ישמשו לצרכי המפעל בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} סחורה פטורה כאמור אין להשתמש בה אלא לצרכי המפעל בלבד, אלא אם התיר מנהל המכס והבלו להשתמש בה לצורך אחר ושולמו המסים החלים על יבואה.
{{ח:תת|(ג)}} הוברר כי סחורה פטורה כאמור לא שימשה לצרכי המפעל אלא לצורך אחר שלא בהיתר כאמור, ישולמו כפל המסים החלים על יבואה.

{{ח:סעיף|25|החזרת מסי מכס|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי להורות בצו, כללי או מסוייג, בדבר החזרתו של כל מס ממסי המכס, ששולם על חמרים המיועדים לייצור סחורות, על חמרי בנין ועל מצרכים לבנין, שהובאו לישראל לפני ז׳ בתמוז תשי״ב (30 ביוני 1952) ושימשו לצורך מפעל מאושר של תעשייה, חקלאות, בנייה או בית מלון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 160|סעיף 158א(2) ו־(3) של פקודת המכס}}, יחולו על החזרת מסי מכס לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים על פי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף זה יפורסם ברשומות.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: בנינים מאושרים|תיקון: תשט״ו}}

{{ח:סעיף|26|בנין מאושר|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”בנין מאושר“ פירושו – בנין או תוספת לבנין שגמר בנייתם כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, היה לאחר יום ט׳ בניסן תשט״ו (1 באפריל 1955) ושנבנו או נרכשו על ידי תושב חוץ תמורת מטבע חוץ, ואושר על ידי המנהל – על פי החלטת מרכז ההשקעות – כבנין מאושר; אישור כזה יעניק את הפטורים, ההקלות וההנחות הניתנות לפי חוק זה, במידה שתפורש בתעודת האישור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות חוק זה בקשר למפעל מאושר יחולו על בנין מאושר, בשינויים המחוייבים לפי הענין ובתיאומים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} לא יחול;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}} ייקרא כאילו במקום ”שנבנו על ידי מפעל מאושר ומשמשים במישרין לצרכי אותו מפעל ושגמר בנייתם היה לאחר יום ט׳ בניסן תשט״ו (1 באפריל 1955)“ היה כתוב ”שהוא בנין מאושר“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}} ייקרא כאילו במקום ”לגבי בנינים חדשים שנבנו על ידי מפעל מאושר לצרכי אותו מפעל“ היה כתוב ”לגבי בנינים מאושרים“; ובמקום ”שלאחר הקמת הבנין החדש“ היה כתוב ”שלאחר מתן האישור לבנין כבנין מאושר או לאחר גמר בנייתו של הבנין המאושר, הכל לפי התאריך המאוחר יותר“;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)}} ייקרא כאילו במקום ”10%“ היה כתוב ”7%“;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ב)}} לא יחול;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ג)}} ייקרא כאילו במקום ”10%“ היה כתוב ”7%“.
{{ח:תת|(ג)}} אישור לבנין מאושר יוכל להינתן עד תום שלוש שנים מיום ט׳ בניסן תשט״ו (1 באפריל 1955); אולם הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאית להאריך את התקופה האמורה שלוש שנים נוספות.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: מרכז ההשקעות ומועצה מייעצת|תיקון: תשט״ו}}

{{ח:סעיף|27|מרכז ההשקעות והרכבו|תיקון: תשי״א, תשי״ב, תשט״ו}}
{{ח:תת|(א)}} יוקם מרכז השקעות וזה הרכבו:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל – יושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} ששה חברים שיתמנו על ידי הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} מרכז ההשקעות יקבע בעצמו את סדרי ישיבותיו ועבודתו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל ממונה על ביצוע החלטות מרכז ההשקעות ויפעל בשמו.

{{ח:סעיף|28|תפקידי המרכז להשקעות|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:ת}} ואלה תפקידי מרכז ההשקעות:
{{ח:תת|(1)}} מתן ידיעות בבעיות הכרוכות בהשקעות הון בישראל;
{{ח:תת|(2)}} בחינת הצעות להשקעת הון מצד התאמתן למטרות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרת המונח ”מרכז ההשקעות“ בסעיף 1}};
{{ח:תת|(3)}} החלטה על אישור מפעל כמפעל מאושר או על אישור השקעה כהשקעה מאושרת או על אישור בנין כבנין מאושר;
{{ח:תת|(4)}} המלצה לפני שרי המדינה על מתן הנחות, הקלות, פטורים ורשיונות למפעלים מאושרים, במסגרת הפקודות והחוקים שבתחום סמכותם או שהם ממונים על ביצועם;
{{ח:תת|(5)}} קיום קשר בין משקיעים ובין משרדי הממשלה בכל הענינים הכרוכים בהשקעת הון;
{{ח:תת|(6)}} עידוד עליית משקיעי הון וקליטתם בארץ.

{{ח:סעיף|29|ערר על החלטות המרכז|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו מקופח על ידי החלטת מרכז ההשקעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(3)}} או {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א(א)}}, רשאי תוך 60 יום מיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה, לעורר {{ח:הערה|[צ״ל: לערור]}} עליה לפני השרים הממונים על ביצוע חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש באמצעות המועצה המייעצת הנזכרת {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}} והיא תדון בו ותעבירו בצירוף חוות דעתה אל השרים האמורים.

{{ח:סעיף|30|המועצה המייעצת והרכבה|תיקון: תשי״ב, תשט״ו}}
{{ח:ת}} תוקם מועצה מייעצת, אשר תייעץ לממשלה בעניני עידוד השקעות הון (להלן – ”המועצה המייעצת“), וזה הרכבה:
{{ח:תת|(1)}} שבעת החברים של מרכז ההשקעות;
{{ח:תת|(2)}} עשרה חברים מקרב הציבור, שימונו על ידי הממשלה, בהתיעצות עם רשויות מקומיות, עם ארגונים ועם מוסדות כלכליים־ציבוריים ומקצועיים המטפלים בענפי משק בעלי חשיבות כלכלית־לאומית.
{{ח:ת}} המנהל יהיה יושב ראש המועצה, ובהעדרו – חבר מרכז ההשקעות שנתמנה לצורך זה על ידי השרים הממונים על ביצוע החוק.

{{ח:סעיף|31|ענינים לדיון במועצה המייעצת|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה המייעצת תדון ותחווה את דעתה בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קווי היסוד לעידוד השקעות הון ותכניות לביצועם;
{{ח:תתת|(2)}} הצעות תחיקה לעידוד השקעות הון;
{{ח:תתת|(3)}} ערעורים {{ח:הערה|[צ״ל: עררים]}} על החלטות מרכז ההשקעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}};
{{ח:תתת|(4)}} כל ענין אחר אשר ייראה בעיני המועצה חשוב או מועיל לענין עידוד השקעות הון.
{{ח:תת|(ב)}} מסקנות המועצה המייעצת, הצעותיה, המלצותיה וחוות דעתה, למעט חוות הדעת לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(ב)}}, יובאו על ידי המנהל, באמצעות השרים הממונים על ביצוע החוק, לפני הממשלה.

{{ח:סעיף|32|ישיבות המועצה המייעצת וסדריהן}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יכנס את המועצה המייעצת לפי הצורך, ולפחות אחת לחודש ויקבע את זמן הישיבה, מקומה וסדר יומה.
{{ח:תת|(ב)}} שמונה חברים, ובתוכם שלושה חברי מרכז ההשקעות, יהיו מנין חוקי בישיבות המועצה המייעצת.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה המייעצת תקבע בעצמה את סדרי ישיבותיה ועבודתה.

{{ח:סעיף|33|פרסום דיוני המועצה המייעצת}}
{{ח:ת}} אין לפרסם מדיוניה של המועצה המייעצת או כל חומר שנמסר לאחד מחבריה בזכות חברותו במועצה, ואין למסור הודעות או הצהרות על נושאים אלה, בלי אישורו של המנהל.

{{ח:סעיף|34|שכר חברי המועצה המייעצת}}
{{ח:ת}} חבר המועצה המייעצת מקרב הציבור זכאי לקבל מאוצר המדינה את הוצאותיו, וכן את הפסד שכר־העבודה, הכרוכים בהשתתפותו בישיבות המועצה, בשיעור שיקבע שר האוצר.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: הוראות כלליות|תיקון: תשט״ו}}

{{ח:סעיף|35|תחולת החוק}}
{{ח:ת}} שום הנחה, הקלה או פטור לפי הוראות חוק זה לא יחול ולא יינתן לגבי מפעל שאיננו מפעל מאושר, אלא אם משתמעת כוונה אחרת מגופן של ההוראות.

{{ח:סעיף|35א|סייג|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מרכז ההשקעות רשאי לבטל את הפטורים, ההקלות וההנחות לפי חוק זה, וכן רשאי הוא לבטל אישור שניתן לפי חוק זה אם לא קויים תנאי מתנאי האישור.
{{ח:תת|(ב)}} בוטל אישור כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל המפעל, כתום שלושים יום מתאריך הביטול, כל האגרות שסילוקן נדחה לפי חוק זה, וכן המסים החלים על יבואה של סחורה שהיה פטור מהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}.

{{ח:סעיף|36|פרסום מינויים}}
{{ח:ת}} הודעה על מינויים לפי חוק זה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|37|קיום סמכויות}}
{{ח:ת}} הסמכויות המסורות לפי חוק זה אינן באות לגרוע מן הסמכויות לפי כל חוק אחר.

{{ח:סעיף|38|הודעות כוזבות|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:ת}} נוכח מרכז ההשקעות שאישורו של מפעל כמפעל מאושר או אישורה של השקעה כהשקעה מאושרת או אישורו של בנין כבנין מאושר ניתנו על יסוד הודעות כוזבות או הודעות מטעות ביודעין, רשאי מרכז ההשקעות לבטל את האישור. החלטה כזאת של מרכז ההשקעות נתונה לערעור בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29}}.

{{ח:סעיף|39|השקעות בניירות־&lt;wbr&gt;ערך}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות בענין הפטורים, ההקלות וההנחות לפי חוק זה החלים על השקעות בניירות־ערך ועל הלוואות בבטחון משכנתה.

{{ח:סעיף|40|ביצוע ותקנות|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:ת}} שר האוצר ושר המסחר והתעשיה ממונים על ביצוע חוק זה והם יהיו רשאים ביחד להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות הקובעות:
{{ח:תת|(1)}} חובה להמציא ידיעות, מסמכים וראיות אחרות להערכת השקעה מאושרת וחישוב רווחים והכנסות במטבע חוץ;
{{ח:תת|(2)}} בקורת על קיום תנאי אישורים והיתרים.

{{ח:סעיף|41|העברת סמכויות}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו, כולן או מקצתן, לפי חוק זה, מחוץ לסמכויות הנתונות לו ולשר המסחר והתעשיה ביחד.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״א בניסן תש״י (29 במרס 1950).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש ממשלה
* '''אליעזר קפלן'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''אליעזר קפלן'''&lt;br&gt;שר המסחר והתעשיה
* '''חיים ווייצמן'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ax81da46tdecd303gnmd170w2gsmbfn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בית יעקב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>466528</id>
    <revision>
      <id>1418712</id>
      <parentid>1411302</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T11:18:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>I'm the cookie monster</username>
        <id>27885</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>פתיחת ר&quot;ת</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5003" xml:space="preserve">{{כו
|ספר=ספר
|בית יעקב{{ש}}{{קטן|על התורה}}
|והוא חידושי תורה לבאר דברי התורה בביאור המקובל מפי חכמינו ז&quot;ל התנאים
והאמוראים בסדר הקבלה האמיתית המקובל דור אחר דור ונתבאר בביאור
רחב וברור בלשון חכמים ולשון חסידים למען ירוץ הקורא בו להבין דברי התורה ודברי חכמינו ז&quot;ל בש&quot;ס ומדרש וזוהר הקדוש, ונתבארו בספר הזה מפי רבינו הרב הגאון
הקדוש החסיד המפורסם חוטר גזע תרשישים {{ב|כקש&quot;ת|כבוד קדושת שלום תורתו}} מורנו {{קישור למחבר|רבי יעקב ליינר|רבי {{גדול|יעקב}} זללה&quot;ה}}
בהרב הגאון הקדוש החסיד מורנו [[מחבר:רבי מרדכי יוסף ליינר|רבי {{גדול|מרדכי יוסף}} זללה&quot;ה]] {{גדול|מאיזביצא}}
כמו שנתבאר בהקדמה ובפתח השער
----
{{גדול|{{גדול|ווארשא}}}}{{ש}} בדפוס ר' '''חיים קעלטער''' ברחוב נאָוואָליפיע נומר 11 {{ש}} שנת תר&quot;נ לפ&quot;ק
|מקור=נוסח השער דפוס ראשון, וורשה תר&quot;נ
}}


== מודעה ==
כל יודעי ספר התורה יודע כי מצוה וחובה עלינו לישא וליתן באמונה עם כל אדם ולהקדים שלום לכל אדם בלי הבדל דת ואמונה ואף בימי חכמי הש&quot;ס ז&quot;ל שאז היה עבודת הכוכבים והמזלות ואמונת ההכל אבן פירשו חכמינו ז&quot;ל והודיעו איזה הם כי לא כולם האמינו בהבל כי רבים היו מאמיני ה' וכדאיתא במס' מנחות {{הג|מנחות|קי|א}} מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים ורק מצור כלפי מערב וכו' היו איזה אומות אשר לא הכירו אז את השי&quot;ת . אכן זה היה רק אז אך בימים האלו כבר נתבטלה אמונת הכו&quot;ם וכמעט בכל גלילות התבל מכירים את השי&quot;ת ומחבבים תורתו.

וביותר ברוב מקומות שישראל שוכנים הם מיוחדים באמונתם מאז ומקדם וכדאיתא בזוה&quot;ק בהקדמה (דף יג') ומהאי גדפא אתפרשן לתרין אומין אחרנין ואינון קריבין ביחודא לישראל וקאי על יון וישמעאל כדאיתא להדיא בזוהר חדש (יתרו דף מבי) על מלכות יון דלית בכל מלכוון דאינון קריבין לאורח מהימנותא כוותייהו. ובזוהר ישן (יתרו דף פז') ובגיניה דאברהם כד אתגזר ישמעאל זכי דישוי מדוריה וחולקיה באתר רשליטא על כל אינון פנים רחוקים, ועיין במטפחת (פ&quot;ד) שטעה בפירוש דברי הזוהר וגם המשיגים עליו לא ידעו להראות מקור לדבריהם מהקדמת הזהר הנ&quot;ל וכפי דברינו ברורים הם ומפורשים.

ולאשר הספר הזה מיוסד על דברי הזוה&quot;ק וחכמי התלמוד וכל מקום שנזכר שם נכרי או אומות העולם הוא מפורש שאינו אלא על אמונת הקדמונים וכן מוכח ונראה מפורש לכל מעיין בספר הזה וביותר שהוא פירוש על התורה ואינו מדבר רק ממה שהיה בזמן שנכתבה התורה.

== תוכן ==
:[[/הקדמה/]] | [[/פתיחה/]]
=== חומש בראשית === 
[[/בראשית/|פרשת בראשית]] | [[/נח/|פרשת נח]] | [[/לך לך/|פרשת לך לך]] | [[/וירא|פרשת וירא]] | [[/חיי שרה|פרשת חיי שרה]] | [[/תולדות|פרשת תולדות]] | [[/ויצא|פרשת ויצא]] | [[/וישלח|פרשת וישלח]] | [[/וישב|פרשת וישב]] | [[/מקץ|פרשת מקץ]] | [[/ויגש|פרשת ויגש]] | [[/ויחי|פרשת ויחי]]
=== חומש שמות ===
[[/שמות|פרשת שמות]] | [[/וארא|פרשת וארא]] | [[/בא|פרשת בא]] | [[/בשלח|פרשת בשלח]] | [[/יתרו|פרשת יתרו]] | [[/משפטים|פרשת משפטים]] | [[/תרומה|פרשת תרומה]] | [[/תצוה|פרשת תצוה]] | [[/כי תשא|פרשת כי תשא]] | [[/ויקהל|פרשת ויקהל]] | [[/פקודי|פרשת פקודי]]

=== חומש ויקרא ===
[[/ויקרא|פרשת ויקרא]] | [[/צו|פרשת צו]] | [[/שמיני|פרשת שמיני]] | [[/תזריע|פרשת תזריע]] | [[/מצורע|פרשת מצורע]] | [[/אחרי מות|פרשת אחרי מות]] | [[/קדושים|פרשת קדושים]] | [[/אמור|פרשת אמור]] | [[/בהר|פרשת בהר סיני]] | [[/בחוקותי|פרשת בחוקותי]]


[[קטגוריה:ספרי חסידות]]</text>
      <sha1>3dcvg2pxn23nrtidnt046o0841ima8l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>466673</id>
    <revision>
      <id>1418580</id>
      <parentid>1392982</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:01:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418549]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5571" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה), התשע״ג–2013}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 1549|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים ואין בהם כבילות מחיר מסוימות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2255|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2470|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3839|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 15א|סעיף 15א}} {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, ובאישור הוועדה לפטורים ולמיזוגים, אני מתקין כללי פטור סוג אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ח, תשפ״א}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר אופקי“ – הסדר כובל אשר שניים לפחות מן הצדדים לו הם מתחרים, העוסק בטובין שלגביהם הם מתחרים, או הסדר כובל שהוא השקעה של מתחרה במשנהו אשר אינה מגעת כדי מיזוג חברות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כבילת מחיר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחרים“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שבתקופת קיומו של ההסדר הכובל, כולה או חלקה, או במהלך שלוש השנים שקדמו לה, התקיימה ביניהם תחרות בעסקים; ואולם לא יראו כמתחרים ספק של טובין ומשווק של אותם טובין שרכש מהספק, בשל כך בלבד שהספק משווק את הטובין גם בעצמו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבתקופת קיומו של ההסדר הכובל, כולה או חלקה, או במהלך שלוש השנים שקדמו לה, סיפקו או רכשו טובין שהם תחליפיים בעיני הצרכן; ואולם לא יראו כמתחרים ספק של טובין ומשווק של אותם טובין שרכש מהספק, בשל כך בלבד שהספק משווק את הטובין גם בעצמו;
{{ח:תתת|(3)}} מי שסביר שהיו מתחרים, כאמור בפסקה (1) או בפסקה (2) אלמלא ההסדר הכובל, או מי שמסוגלים לייצר טובין שהם תחליפיים בעיני הצרכן או לספקם באופן מיידי שלא על ידי רכישת פעילות קיימת של ייצור או שיווק או מי שגילו דעתם בביצוע הכנות לייצור או להספקה של טובין שהם תחליפיים בעיני הצרכן או בדרך אחרת כי בדעתם להתחיל בייצור או בהספקה כאמור במועד קרוב או מי שסביר שיעשו כן;
{{ח:תתת|(4)}} מי שההסדר הכובל נועד להגביל את היותם מתחרים כאמור בפסקה (1) או בפסקה (2);
{{ח:תת}} לעניין הגדרה זו לא תחול {{ח:חיצוני|כללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)#סעיף 1|ההגדרה ”טובין תחליפיים“ שבכללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה), התשס״ו–2006}} (להלן – כללי ההוראות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוכש“ – לרבות משווק.

{{ח:סעיף|2|תנאים לתחולת פטור הסוג|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} הסדר כובל שאינו הסדר אופקי פטור מקבלת אישור בית הדין לתחרות, אם מתקיימים בו שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכבילות שבהסדר הכובל אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדר, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר משוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בשוק כאמור;
{{ח:תת|(2)}} עיקרו של ההסדר הכובל אינו בהפחתת התחרות או במניעתה, ואין בו כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו.

{{ח:סעיף|3|סייג לתחולת {{ח:חיצוני|כללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)|כללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות)}}|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} הוראת {{ח:חיצוני|כללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)#סעיף 9|סעיף 9 לכללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה), התשס״ו–2006}}, לא תחול על פטור סוג זה.

{{ח:סעיף|4|תוקף|תיקון: תשע״ח, תשפ״א}}
{{ח:ת}} תוקפם של כללים אלה עד יום ד׳ בתשרי התשפ״ז (15 בספטמבר 2026).

{{ח:חתימות|י׳ בתמוז התשע״ג (18 ביוני 2013)}}
* '''דיויד גילה'''&lt;br&gt;הממונה על הגבלים עסקיים
* &lt;span style=&quot;float: right; font-size: smaller; margin-right: 10px;&quot;&gt;נתאשר.&lt;/span&gt;&lt;br&gt;'''נפתלי בנט'''&lt;br&gt;שר הכלכלה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2kh0bzjgljad63zzbz4n81j4vp3q0ex</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>466824</id>
    <revision>
      <id>1418575</id>
      <parentid>1393432</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:00:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418557]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18836" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה), התשס״ו–2006}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 793|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג למיזמים משותפים)}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 845|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 848|תיקון}}, {{ח:תיבה|2252|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1317|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 43|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 15א|סעיף 15א}} {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, ובאישור הוועדה לפטורים ולמיזוגים, אני מתקינה כללי פטור סוג אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ט, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחקר ופיתוח“ – פעילות שמטרתה פיתוח מוצר או תהליך או לשיפור מוצר קיים או תהליך קיים, לרבות רכישת ידע טכני, ביצוע ייצור ניסיוני, עריכת ניסויים ובניית מיתקנים נחוצים, להשגת התוצאות המבוקשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיזם משותף“ – הסכם לשיתוף פעולה בייצור טובין, שיווקם או רכישתם, וכן הסכם לשיתוף פעולה שעניינו מחקר ופיתוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיזם משותף בין מתחרים“ – מיזם משותף ששניים לפחות מהצדדים לו הם מתחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיזם משותף בין מי שאינם מתחרים“ – מיזם משותף שאף צד לו אינו מתחרה של צד אחר למיזם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחרים“ – לעניין {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|ו־9א(ב) בכללים אלה}}, לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שבתקופת קיומו של ההסדר הכובל, כולה או חלקה, או במהלך שלוש השנים שקדמו לה, התקיימה ביניהם תחרות בעסקים; ואולם לא יראו כמתחרים ספק של טובין ומשווק של אותם טובין שרכש מהספק, בשל כך בלבד שהספק משווק את הטובין גם בעצמו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבתקופת קיומו של ההסדר הכובל, כולה או חלקה, או במהלך שלוש השנים שקדמו לה, סיפקו או רכשו טובין שהם תחליפיים בעיני הצרכן; ואולם לא יראו כמתחרים ספק של טובין ומשווק של אותם טובין שרכש מהספק, בשל כך בלבד שהספק משווק את הטובין גם בעצמו;
{{ח:תתת|(3)}} מי שסביר שהיו מתחרים, כאמור בפסקה (1) או בפסקה (2) אלמלא ההסדר הכובל, או מי שמסוגלים לייצר טובין שהם תחליפיים בעיני הצרכן או לספקם באופן מיידי שלא באמצעות רכישת פעילות קיימת של ייצור או שיווק או מי שגילו דעתם בביצוע הכנות לייצור או להספקה של טובין שהם תחליפיים בעיני הצרכן או בדרך אחרת כי בדעתם להתחיל בייצור או בהספקה כאמור במועד קרוב או מי שסביר שיעשו כן;
{{ח:תתת|(4)}} מי שההסדר הכובל נועד להגביל את היותם מתחרים כאמור בפסקה (1) או בפסקה (2);
{{ח:תת}} לעניין הגדרה זו לא תחול {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)#סעיף 1|ההגדרה ”טובין תחליפיים“ שבכללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) {{ח:הערה|(הוראת שעה)}}, התשס״ו–2006}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צד שהופקד על ייצור טובין“ – גוף משותף לצדדים למיזם משותף שהוקם לצורך ייצור הטובין נושא המיזם המשותף, או אחד או יותר מהצדדים למיזם משותף שבידיהם הפקידו הצדדים את ייצור הטובין נושא המיזם המשותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צד שהופקד על שיווק טובין“ – גוף משותף לצדדים למיזם משותף שהוקם לצורך שיווק הטובין נושא המיזם המשותף, או אחד או יותר מהצדדים למיזם המשותף שבידיהם הפקידו הצדדים את שיווק הטובין נושא המיזם המשותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צד שהופקד על רכישת טובין“ – גוף משותף לצדדים למיזם משותף שהוקם לצורך רכישת הטובין נושא המיזם המשותף, או אחד או יותר מהצדדים למיזם משותף שבידיהם הפקידו הצדדים את רכישת הטובין נושא המיזם המשותף.

{{ח:סעיף|2|פטור למיזם משותף בין מתחרים שלא בתחום התחרות|תיקון: תשע״א, תשע״ו־2, תשע״ט, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מיזם משותף בין מתחרים, שאינו נוגע לשוק המוצר שהם מתחרים בו, או לשוק מוצר משיק, פטור מן החובה לקבל אישור של בית הדין לתחרות, אם התקיימו לגביו שני התנאים שלהלן וכל שאר התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיפים 2 עד 9}}:
{{ח:תתת|(1)}} חלקם המצרפי של הצדדים למיזם המשותף, שהם מתחרים, אינו עולה על 30% משוק המוצר שהם מתחרים בו;
{{ח:תתת|(2)}} בכל שוק מוצר שצדדים למיזם המשותף מתחרים בו, קיימים לפחות עוד שני מתחרים בפועל שאינם צדדים למיזם המשותף, שלכל אחד מהם נתח שוק של 10% לפחות מאותו שוק מוצר, או שלכל אחד מהם נתח שוק הזהה לנתח השוק הגדול מבין נתחי השוק של הצדדים למיזם המשותף או גדול ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} מותר לכלול במיזם משותף בין מתחרים הבא בגדר הוראות סעיף קטן (א), כבילות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} התחייבות צד, אדם השולט בו או תאגיד הנשלט על ידי מי מהם, כי בתקופת מיזם משותף שעניינו ייצור טובין, הוא לא יתחרה בייצור טובין תחליפיים לטובין שמייצר צד אחר שהופקד על ייצור הטובין;
{{ח:תתת|(2)}} התחייבות צד לספק לצד שהופקד על ייצור טובין כמויות של חומרי גלם הדרושים לו;
{{ח:תתת|(3)}} התחייבות צד שהופקד על ייצור טובין, לייצר כמות מסוימת של טובין לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} התחייבות צד שהופקד על ייצור טובין, לייצרם בהתאם לדרישות איכות נתונות;
{{ח:תתת|(5)}} התחייבות צד שהופקד על ייצור טובין, לקיים רמות מלאי מזעריות של הטובין וחלקי חילוף להם;
{{ח:תתת|(6)}} התחייבות צד שהופקד על ייצור טובין, לספק שירות ואחריות לטובין;
{{ח:תתת|(7)}} התחייבות צד לרכוש מצד שהופקד על ייצור טובין כמות מסוימת של הטובין ולהימנע מרכישתם מאחר;
{{ח:תתת|(8)}} התחייבות צד, אדם השולט בו או תאגיד הנשלט על ידי מי מהם, שלא להתחרות במיזם המשותף במהלכו ולמשך תקופה שאינה עולה על שלוש שנים לאחר פרישתו ממנו;
{{ח:תתת|(8א)}} התחייבות צד שהופקד על ייצור טובין לספק כמות מסוימת של הטובין לצדדים למיזם המשותף;
{{ח:תתת|(8ב)}} התחייבות צד שהופקד על ייצור טובין לרכוש כמות מסוימת של תשומות הדרושות לו לשם ייצור הטובין מן הצדדים למיזם המשותף;
{{ח:תתת|(9)}} התחייבויות המקבילות לאלה המפורטות בפסקאות (1) עד (8ב) שענינן –
{{ח:תתתת|(א)}} שיווק טובין במיזם המשותף;
{{ח:תתתת|(ב)}} רכישת טובין שבמיזם המשותף, ובלבד שהיקף רכישת הטובין בידי המיזם המשותף אינו עולה על חמישית מהיקף התצרוכת בשוק מוצר כלשהו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מחקר ופיתוח במיזם המשותף.

{{ח:סעיף|3|פטור למיזם משותף בין מתחרים בתחום התחרות|תיקון: תשע״א, תשע״ט, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מיזם משותף בין מתחרים, הנוגע לשוק מוצר שהם מתחרים בו או לשוק מוצר משיק, פטור מן החובה לקבל את אישור בית הדין לתחרות אם התקיימו לגביו כל התנאים שלהלן וכל שאר התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיפים 2 עד 9}}:
{{ח:תתת|(1)}} חלקם המצרפי של הצדדים למיזם המשותף, שהם מתחרים, אינו עולה על 20% משוק המוצר של המיזם המשותף או משוק מוצר משיק לו;
{{ח:תתת|(2)}} חלקם המצרפי של הצדדים למיזם המשותף, שהם מתחרים, אינו עולה על 30% משוקי מוצר אחרים שבהם הם מתחרים;
{{ח:תתת|(3)}} בכל שוק מוצר שבו צדדים למיזם המשותף מתחרים, קיימים לפחות עוד שלושה מתחרים בפועל שאינם צדדים למיזם המשותף, ולכל אחד מהם נתח שוק של 10% לפחות מאותו שוק מוצר, או שלכל אחד מהם נתח שוק הזהה לנתח השוק הגדול מבין נתחי השוק של הצדדים למיזם המשותף או גדול ממנו;
{{ח:תתת|(4)}} המיזם המשותף אינו נוגע לשיווק טובין משוק מוצר שבו הם מתחרים או משוק מוצר משיק, אלא אם כן הצדדים למיזם איחדו במסגרתו את כל פעילותם העסקית בייצור או בייבוא הטובין ומתקיימים בהם התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיפים 2 עד 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} מותר לכלול במיזם משותף בין מתחרים הבא בגדר הוראות סעיף קטן (א), את הכבילות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)(1) עד (8ב)}}.

{{ח:סעיף|4|חישוב חלקם של הצדדים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, בחישוב חלקם של צדדים להסכם בשוק מוצר יובא בחשבון, נוסף על האמור {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)#סעיף 3|בסעיף 3 לכללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) {{ח:הערה|(הוראת שעה)}}, התשס״ו–2006}} (להלן – ההוראות הכלליות), גם חלקם של אחרים שיש להם עם מי מהצדדים למיזם המשותף הסכם אחד או יותר, שהוא הסכם למחקר ופיתוח, או הסכם שפגיעתו קלת ערך כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה)|בכללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) {{ח:הערה|(הוראת שעה)}}, התשס״ו–2006}}, באותו שוק מוצר.

{{ח:סעיף|5|מיזם משותף המכוון לשווקים אחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, מיזם משותף בין מתחרים שכולו מכוון אל מחוץ לשוק הישראלי, ואשר אינו מוכר לשוק הישראלי ואינו משווק בו, במישרין או בעקיפין – דינו כדין מיזם משותף בין מתחרים שלא בתחומי התחרות.

{{ח:סעיף|6|כבילות נלוות|תיקון: תשע״א, תשע״ט}}
{{ח:ת}} פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}} יחול גם על הסכם למיזם משותף בין מתחרים שכולל כבילות נוספות על אלה המותרות לו בכללים אלה, ובלבד שהכבילות הנוספות נחוצות למימוש עיקרו של ההסכם ואין בהן כדי לפגוע פגיעה של ממש בתחרות בשוק המוצר או בחלק ממנו.

{{ח:סעיף|7|תנאי לפטור למיזם משותף בין מתחרים מכוח {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־&lt;wbr&gt;3}}|תיקון: תשע״א, תשע״ט}}
{{ח:ת}} תנאי לתחולת פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}} על הסכם למיזם משותף בין מתחרים, בין בתחום התחרות ובין בתחום אחר, הוא כי המגעים בין הצדדים במסגרת המיזם המשותף ייעשו באופן המצמצם, ככל האפשר, כל חשש להפחתת התחרות, בין בתחום התחרות ובין בתחום אחר; בכלל זה –
{{ח:תת|(1)}} לא יועבר בין צדדים מידע בתחום המיזם המשותף שלא פורסם בפומבי ושעניינו עלויות, מכירות, רווחיות או תמחור, זולת ככל שנחוץ לביצוע המיזם המשותף;
{{ח:תת|(2)}} לא יועבר בין צדדים מידע בתחומים שאינם תחום המיזם המשותף או מידע שאינו נחוץ לשם ביצוע המיזם המשותף;
{{ח:תת|(3)}} מגעים בין צדדים יהיו רק בין בעלי תפקידים הנחוצים לביצוע המיזם המשותף;
{{ח:תת|(4)}} יוסכמו ויופעלו נהלים להבטחת קיום האמור בפסקאות (1) עד (3).

{{ח:סעיף|8|מיזם משותף בין מי שאינם מתחרים}}
{{ח:ת}} במיזם משותף בין מי שאינם מתחרים, מותר לכלול כבילות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}} וכן כבילות נלוות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}.

{{ח:סעיף|9|אי־&lt;wbr&gt;תחולת הפטור מכוח {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־&lt;wbr&gt;3}}|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}} לא יחול על הסכם למיזם משותף שמתקיים בו אחד או יותר מאלה:
{{ח:תת|(1)}} צד למיזם המשותף הוא בעל מונופולין בשוק המוצר של המיזם המשותף או בשוק מוצר משיק;
{{ח:תת|(2)}} צד למיזם המשותף הוא בעל מונופולין בשוק מוצר, וצד אחר למיזם המשותף מתחרה בו באותו שוק מוצר;
{{ח:תת|(3)}} המיזם המשותף צפוי להיות בעל מונופולין בשוק המוצר נושא המיזם המשותף והמיזם המשותף אינו יוצר שוק מוצר חדש;
{{ח:תת|(4)}} ההסכם בדבר המיזם המשותף מחייב אדם להיות צד לו לתקופה העולה על עשר שנים רצופות, ולא ניתנה בו לאותו אדם האפשרות להשתחרר ממנו בהודעה שייתן זמן סביר מראש;
{{ח:תת|(5)}} עיקרו של המיזם המשותף בהפחתת התחרות או במניעתה;
{{ח:תת|(6)}} במיזם המשותף כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו.

{{ח:סעיף|9א|פטור למיזם משותף שעיקרו אינו בהפחתת התחרות ושאינו פוגע משמעותית בתחרות|תיקון: תשע״ט, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מן הפטורים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, מיזם משותף פטור מן החובה לקבל אישור של בית הדין לתחרות, אם התקיימו לגביו התנאים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} עיקרו של ההסדר אינו בהפחתת התחרות או במניעתה ואין בהסדר כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו;
{{ח:תתת|(2)}} הכבילות שבהסדר אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדר, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר של שוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בשוק כאמור.
{{ח:תת|{{ח:הערה|(}}ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), פטור לפי סעיף זה לא יחול על מיזם משותף בין מתחרים אשר נוגע לשיווק טובין משוק מוצר שבו הם מתחרים, אלא אם כן הצדדים למיזם איחדו במסגרתו את כל פעילותם העסקית בייצור או בייבוא הטובין ומתקיימים במיזם המשותף שאר התנאים הקבועים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|10|תוקף|תיקון: תשע״א, תשע״ו, תשע״ו־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} תוקף כללים אלה עד {{ח:הערה|יום}} ד׳ בתשרי התשפ״ז (15 בספטמבר 2026).

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:חתימות|כ״ט באדר התשס״ו (29 במרס 2006)}}
* '''רונית קן'''&lt;br&gt;הממונה על הגבלים עסקיים
* &lt;span style=&quot;float: right; font-size: smaller; margin-right: 10px;&quot;&gt;נתאשר.&lt;/span&gt;&lt;br&gt;'''אהוד אולמרט'''&lt;br&gt;שר התעשיה המסחר והתעסוקה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>l5gi5t43s1jda4jdrkdahtnp60u9q45</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לבוש אורח חיים סט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>468334</id>
    <revision>
      <id>1418705</id>
      <parentid>1407057</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T10:41:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>נשלם הסימן בס&quot;ד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8628" xml:space="preserve">{{לבוש|התכלת|סח|סט|ע|דין פורס על שמע|2}}

===סעיף א===
אם יש בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו ביחיד, וכן בני אדם שאיחרו לבא לבית הכנסת ולא שמעו קדיש וברכו מפי החזן, עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה של יוצר אור ולא יותר. וזהו נקרא &quot;פורס על שמע&quot; שהוזכר במשנה ([[משנה מגילה ד ה]]), לשון חתיכה, כמו 'פרוסה', שאין אומרים אלא קצת ממנה. ודבר זה אסמכוה אקרא, דכתיב {{ממ|שופטים|ה|ב}}: &quot;בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה'&quot;. והכי פירושא דקרא: '''בפרוע פרעות,''' מלשון &quot;כי פרוע הוא&quot; וגו' {{ממ|שמות|לב|כה}}, כלומר: כשהם פרועים ולא עשו מה שמוטל עליהם לעשות, אז יתנדבו העם לברך את ה'. ויש מוסיפין עוד לאחר שיסיימו ברכה ראשונה של יוצר אור, מדלגין ואומרים אבות וגבורות וקדושה ואתה קדוש, וזהו נקרא &quot;עובר לפני התיבה&quot; הנזכר במשנה (מגילה שם). ואין עושין דברים אלו בפחות מעשרה, משום דהוו דברים שבקדושה. 

לכתחילה צריכין להיות לפחות מן י' ששה שלא שמעו, דהיינו רוב העשרה. מכל מקום אם אינם נמצאים, אומרים אותו אפילו בשביל אחד שלא שמע. ואפילו מי ששמע יכול לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה בשביל אותו שלא שמע; מכל מקום אם אותו שלא שמע בקי לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה, מוטב שיפרוס ויעבור לפני התיבה הוא משיפרוס ויעבור לפני התיבה אחר שכבר שמע ויצא, ואינו חייב לפרוס ולעבור אלא בשבילו.

ובמדינות אלו אין נוהג הפורס על שמע לומר כל ברכת &quot;יוצר אור&quot;, אלא אומר קדיש וברכו והם עונין אחריו &quot;ברוך ה' המבורך לעולם ועד&quot;, והולכים למקומם, וגם הפורס הולך למקומו, וגומר כל אחד ממקום שהוא עומד שם. ואפשר לומר דטעמא הוא, שבמקום שאומרים כל ברכת יוצר אור סבירא להו שהקדושה שבברכת יוצר אין היחיד אומרה, לפיכך אומר אותה הפורס על שמע בעשרה. אבל אנן קיימא לן שהיחיד יכול לומר אותה קדושה, כמו שכתבתי למעלה, לפיכך אין הפורס צריך לאומרה בעשרה, שהרי כל יחיד יאמר אותה על מקומו; וסגי לנו שנאמר קדיש וברכו בעשרה. ודין עובר לפני התיבה לומר אבות וגבורות וקדושה ואתה קדוש אין מנהג בינינו כלל, ואיני יודע טעם יפה לדבר. 

יש אומרים שפורסין על שמע גם בקריאת שמע של ערבית, ואין נוהגין כן. ואפשר לומר, משום דליכא שם קדיש קודם ברכו, רק ברכו לבדו, כי בשחרית אומרים הקדיש על פסוקי הזמירות שאמרו מקודם. ואפשר לי לומר עוד, כיון שמנהגינו להתפלל מנחה ומעריב יחד, מי שמתאחר לבא לבית הכנסת אינו מתאחר כל כך עד שיתפללו מנחה וגם שיאמר החזן ברכו, ואין שם מי שצריך לפרוס; מה שאין כן בשחרית. ואפשר לומר גם כן שזהו טעם שלנו שאין נוהגין בדין עובר לפני התיבה, מפני שרוב המתאחרים לבוא לבית הכנסת אינם מתאחרים עד שיאמר החזן קדושה, כי יבואו קודם לכן ויאמרו קדושה עם הצבור; ועל ידי כן נתבטלו דין עובר לפני התיבה, ודין פריסת שמע של קריאת שמע של ערבית. וגם מזה הטעם נתפשט מנהגינו שפורסין על שמע מיד כשמתחילין הצבור התפילה בלחש, נ&quot;ל.

במקום שנוהגין דין עובר לפני התיבה בעשרה, האחרים שלא שמעו אלא כדי לצאת ידי קדיש וברכו וקדושה בעשרה, מיד ששמעו קדושה ילכו לדרכם ואין צריכין יותר, וכל אחד גומר תפילתו במקום שעומד שם. אבל הפורס ועובר לפני התיבה, ישלים כל התפילה ולא יפסיק, כי אין שייך למי שהתחיל בתפילה שיפסיק באמצע וילך לדרכו, אף על פי שלא התחיל בה אלא משום להוציא אחרים. וכל שכן אם לא התפלל תחילה הפורס והעובר לפני התיבה, שישלים תפילתו, אף על פי שיצטרך לקרוא אחר כך קריאת שמע, שהרי דילג אותו, מכל מקום מוטב שישלים תפילתו במקום שהתחיל בה ויקרא קריאת שמע אחר כך, אף על פי שלא יסמוך גאולה לתפילה. אבל במקום שאין נוהגין אלא לפרוס על שמע, אין הפורס ולא האחרים צריכין לומר יותר, רק קדיש וברכו, ומפסיקין והולכין למקומם, וכל אחד גומר תפילתו ממקום שפסק לפרוס; שאין פורסין אלא להוציא אלו בקדיש וברכו, שהם דברים שאין רשאים לומר ביחיד והם דברי שבח בעלמא, ודי בשבחים אלו אפילו לפורס בעצמו. מה שאין כן בדברי תפילה, שאינו דרך כבוד אפילו לפני מלך בשר ודם שיבקשו צרכיו מלפניו ויפסיקו באמצעם וילכו לדרכם, קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ותדע, שהרי אפילו במקום שפורסין ועוברים, אין אומרים [אלא] רק ברכת יוצר אור, ומדלגין ואומרים אבות וגבורות וכו'. 

ובדברים אלו, רוצה לומר בפריסת שמע והעברה לפני התיבה, אסור להפסיק בין גאולה לתפילה, או בקריאת שמע וברכותיה. לפיכך אסור לש&quot;ץ להפסיק בין ברכו וקריאת שמע לתפילה, או בקריאת שמע וברכותיה, כדי לפרוס על שמע לאותן הבאים לבית הכנסת לאחר שהתפללו הקהל קדיש וברכו והתחיל בברכת יוצר אור. אבל אם באו י' לאחר ברכו מיד קודם שפתח ביוצר אור, והם לא פרסו על שמע, יכול הש&quot;ץ לחזור ולפרוס להם על שמע, דהוה ליה סדר שבחים ואין קפידא בכופל זה אחר זה. אבל כשהתחיל ברכת יוצר אור, לא יפסיק בשבילם. 

מכל מקום איש אחר יכול לפרוס על שמע או להתפלל בי' כל התפילה אפילו באותה בית הכנסת שכבר התפללו, להוציא אחרים ידי חובתן, רק שלא יעמוד החזן השני במקום שעמד הראשון, שזהו גנאי לראשונים, שנראה כאילו לא יצאו בראשונה ידי חובתן. ודווקא שעדיין הראשונים בבית הכנסת אלא שהשלימו סדרן; אבל אם יצאו הראשונים, יוכל לעמוד החזן השני במקום שעמד הראשון. ולא עוד, אלא אם אין חזן לאחרונים, יכול אפילו החזן הראשון להתפלל שנית להוציא גם האחרונים.

ומנהגנו לפרוס על שמע חוץ לבית הכנסת כשיתחילו הציבור תפילת י&quot;ח בלחש. אבל המנהג היותר נכון הוא לפרוס חוץ לבית הכנסת כשיסיימו הציבור תפילת י&quot;ח. וכל זה כדי שלא לערבב הציבור בתפילתם, ושיוכלו אפילו מי ששמע כבר קדיש וברכו להשלים מניין י' אם יחסרו.

===סעיף ב===
סומא שלא ראה מאורות מימיו, יכול לפרוס על שמע ולברך יוצר המאורות; שאף על פי שאינו רואה המאורות, מכל מקום הוא נהנה מהם, שרואים אחרים שיורוהו הדרך אשר ילך בה.</text>
      <sha1>4x27p8pm1e7tbtqdnw115ilbp158td3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469440</id>
    <revision>
      <id>1418603</id>
      <parentid>1416011</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:27:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7595" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן), תשל&quot;ט-1978

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ט, 396|תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)|3926)), ((1832|תיקון|4023)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 1363|תקנות אגרות חקלאיות|4384)); ((תשע&quot;א, 1258|תיקון|7023)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356));
((תשמ&quot;ג, 184|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1113|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 151|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2660|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 686|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1195|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1754|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 74|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1526|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 278|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((706|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1138|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 458|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1050|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 409|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((872|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 313|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((520|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)||5259)); ((תשנ&quot;א, 44|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((426|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((948|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 303|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 341|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1124|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 481|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 295|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 613|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1234|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 396|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1018|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 13|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 653|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1128|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1219|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)); ((תש&quot;ע, 1583|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1265|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1592|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1464|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2024|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3338|הודעת אגרות חקלאיות|9431)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#פרק ה|סעיף 20]] [[לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;מפקח&quot; - [[#1|כמשמעות &quot;מפקח על בהמות&quot; בפקודת מחלות בעלי חיים, 1945]];
:- &quot;צאן&quot; - כבשים ועיזים מכל הגזעים משני המינים בין מגידול מקומי ובין מיובא;
:- &quot;שטח רשות מקומית&quot; - שטח של עיריה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, מועצה כפרית, כפר, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה, או כל שטח אחר;
:- &quot;תווית סימון&quot; - תווית שעליה צויין סימן היכר בצבע או בכל צורה אחרת שקבע בכתב מנהל השירותים הוטרינריים.

@ 2. סימון כללי של צאן
: (א) רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח רשאי לפרסם, בדרך הנראית לו, בשטח רשות מקומית הודעה שבה יקבע את המקומות והמועדים לסימון צאן המוחזק באותו שטח.
: (ב) פורסמה הודעה כאמור, חייב מחזיק הצאן להעמידו לרשות רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח לשם סימון בהתאם להודעה.

@ 3. בקשה לסמן צאן
: רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח שמחזיק הצאן ביקש אותו לסמן את הצאן, יקבע תאריך, לא יאוחר מחדשיים מהיום שנתבקש כאמור לבצע את הסימון, במקום החזקת הצאן או במקום אחר שיקבע.

@ 4. איסור החזקת צאן שלא סומן
: לא יחזיק אדם, בשטח רשות מקומית, בתום שלושה חדשים מיום פרסומה של הודעה כאמור [[בתקנה 2]], צאן בגיל עשרה חדשים ומעלה שלא סומן בהתאם לתקנות אלה.

@ 5. אופן ביצוע הסימון (תיקון: תשמ&quot;ב, [הודעות])
: (א) סימון לפי תקנות אלה יבוצע בידי מפקח בתווית סימון, או בידי מי שהסמיכו מנהל השירותים הוטרינריים ובהתאם לתנאי ההסמכה.
: (ב) בעד ביצוע הסימון לפי תקנה זו תשולם אגרה בסך 22.00 שקלים (((מתואם ליולי 1982; החל מיולי 2021, 10.00 ש&quot;ח))) לכל תווית סימון.

@ 6. תעודת סימון
: (א) עם ביצוע הסימון, ימסור המסמן למחזיק הצאן תעודה על גבי טופס שיקבע מנהל השירותים הוטרינריים, שבו יפרט את מספר ראשי הצאן שסימן.
: (ב) כוחה של התעודה יפה לשנים עשר חדשים.

@ 7. אבדן תווית סימון
: אבדה תווית סימון של צאן שסומן, יחולו על מחזיק הצאן הוראות תקנות אלה, ובלבד שבקשה לפי [[תקנה 3]] תוגש לרופא וטרינרי ממשלתי או מפקח לא יאוחר מחמישה עשר יום מיום אבדן תווית הסימון.

@ 8. החזרת תווית סימון
: מת צאן או הומת, ימציא מי שהיה בעלו או המחזיק בו, לרופא וטרינרי ממשלתי, תוך שבעה ימים את תווית הסימון של אותו צאן.

@ 9. איסור החזקה (תיקון: תשע&quot;א)
: לא יקנה אדם, ולא ימכור, לא יוביל ולא יחזיק צאן אלא אם סומן לפי [[תקנה 5]], למעט צאן עד גיל חודשיים המובל מהמרעה למשק בעליו.

@ 10. עזרת מחזיק הצאן
: מחזיק הצאן חייב להושיט למפקח או למי שהסמיך מנהל השירותים הוטרינריים לבצע סימון, כל עזרה הדרושה לתפיסת הצאן ולהחזקתו בשעת הסימון.

&lt;פרסום&gt; א' בכסלו תשל&quot;ט (1 בדצמבר 1978)
&lt;חתימה&gt; אריאל שרון שר החקלאות</text>
      <sha1>0mijakm2jr3uvs511jrcbj8d4yid3cj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469524</id>
    <revision>
      <id>1418576</id>
      <parentid>1414952</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T12:01:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418556]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="96529" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 3515|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 19|סעיפים 19}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 127|127}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 129|129}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 135|135(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 136|136}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 137|137}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 139|139(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 143|143(ג) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 147|147(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 239|ו־239}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}} (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שרת הכלכלה והתעשייה ועם שר הרווחה והביטחון החברתי, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(2)(א)}} ולעניין תעודת המקצוע של מי שמשמש כממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, על פי הצעת המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#פרק ח סימן ג|סימן ג׳ {{ח:הערה|לפרק ח׳}} לחוק}} (להלן – המועצה המייעצת) לעניין {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)}}, ולאחר התייעצות עימה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}}, אני מתקינה תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנות אלה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אוטוטק“, לעניין כלי רכב – מומחיות מקצועית בביצוע פעולות של אבחון, טיפול, תיקון ואחזקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אוטוטק אופנועים, קטנועים וטרקטורונים“ – אוטוטק של אופנועים, קטנועים וטרקטורונים, בתחומים המקצועיים האלה בלבד: חשמל, מכונאות ותיקון והחלפה של צמיגים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אוטוטק טרקטורים ומכונות ניידות“ – אוטוטק של טרקטורים ומכונות ניידות, בתחומים המקצועיים האלה בלבד: מכונאות, חשמל והידראוליקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אוטוטק מרכבי רכב וצביעתם“ – אוטוטק של כל סוגי הרכב, בתחומים המקצועיים האלה בלבד: צבעות, מסגרות ומרכבים לרכב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אוטוטק רכב כבד“ – אוטוטק של רכב שמשקלו הכולל המותר מעל 5,000 ק״ג, בתחומים המקצועיים האלה בלבד: חשמל, מיזוג אוויר ומכונאות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אוטוטק רכב קל“ – אוטוטק של רכב שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק״ג, בתחומים המקצועיים האלה בלבד: חשמל, מיזוג אוויר ומכונאות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אוטוטק תיקון והחלפת צמיגים“ – אוטוטק של צמיגים בכל סוגי הרכב, למעט פירוק והרכבה של גלגלים באופנועים וקטנועים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טכוגרף דיגיטלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#תוספת 2 חלק ג פרט 24א|בפרט 24א(2) בחלק ג׳ לתוספת השנייה לתקנות הטכוגרף הדיגיטלי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן הרכב“ – יצרן הרכב במדינת חוץ או בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאבחן מערכות“ – מומחה לאבחון ממוחשב של מצב מערכות רכב ולאיתור תקלות מכניות, אלקטרומכניות וממוחשבות ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א)(3)(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבנה“, לעניין מוסך – מקום שבו פועל המוסך, הכולל שטח עבודה, מחסן, משרד, מטבחון ובית שימוש שבו כיור וברז;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד לימוד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 80|בסעיף 80(א) לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו המוסכים“ – {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}}, כנוסחו ערב ביטולו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הטכוגרף הדיגיטלי“ – תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 7), התשפ״א–2021;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המוסכים“ – {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התעבורה“ – {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}.
{{ח:תת|(ב)}} למונחים בתקנות אלה שלא הוגדרו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק}}, תהיה המשמעות שיש להם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} או {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}}.

{{ח:סעיף|2|תנאים למתן רישיון להפעלת מוסך}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ייתן רישיון להפעלת מוסך, למעט מוסך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}, למבקש שמתקיימים בו התנאים לעניין המבנה, סוגי הציוד, המנהל המקצועי וממלא המקום למנהל המקצועי כמפורט {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ובתוספת הראשונה}}, לפי סוגי הרישיונות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|באותה תוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש המבקש בקשה לקבלת רישיון להפעלת מוסך, מכמה סוגים, ייתן לו המנהל רישיון כאמור אם התקיימו לגביו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} לגבי כל אחד מסוגי הרישיונות שנכללו בבקשתו כאמור, ובלבד שהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, יהיה השטח הגדול ביותר הנדרש {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} לעניין סוגי הרישיונות שנכללו בבקשתו, בתוספת שטח העבודה הנדרש {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} לכל סוג רישיון כאמור במצטבר.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין בקשה לקבלת רישיון להפעלת מוסך מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בפרטים 6}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 32|ו־32 לתוספת הראשונה}} הכולל ביצוע פעולות אחזקה בטכוגרף דיגיטלי, ימסור המבקש למנהל, כתנאי למתן הרישיון, אישור מאת מעבדה מוסמכת לרכב בדבר כיול הציוד ומכשור הבדיקה הייעודיים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בפרטים 6(2)(ו)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 32|ו־32(2)(ה) לאותה תוספת}} או בדבר תקינות הציוד ומכשור הבדיקה האמורים; אישור כאמור יהיה בתוקף למשך שנה אחת לפחות מיום שניתן.

{{ח:סעיף|3|תנאים למתן רישיון להפעלת מוסך מומחה}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ייתן רישיון להפעלת מוסך מומחה, לעניין התוצר שלגביו הוגשה הבקשה לקבלת רישיון כאמור, לבעל רישיון להפעלת מוסך שמתקיימים בו התנאים לעניין היכולת המקצועית, המבנה, סוגי הציוד, המנהל המקצועי וממלא המקום למנהל המקצועי, כמפורט {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 34|ובפרט 34 לתוספת הראשונה}} וכמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל רישיון להפעלת מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אוטוטק רכב קל;
{{ח:תתתת|(ב)}} אוטוטק רכב כבד;
{{ח:תתתת|(ג)}} אוטוטק אופנועים, קטנועים וטרקטורונים;
{{ח:תתתת|(ד)}} מכונאות אופנועים וקטנועים;
{{ח:תתתת|(ה)}} מכונאות רכב, חשמלאות רכב ותיקון ושירות למזגני אוויר ברכב, במצטבר;
{{ח:תתת|(2)}} עומדת לרשותו גישה מקוונת למידע טכני ולספרות מקצועית של יצרן הרכב, או גישה לאתר האינטרנט של יצרן הרכב או של ספק מידע אחר שאישר לו המנהל, באופן שלמנהל המקצועי של המוסך או למאבחן המערכות שלו תהיה גישה מיידית ומלאה למידע ולספרות כאמור לעניין כל דגמי הרכב מהתוצר שלגביו הוגשה הבקשה לרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} עומדים לרשותו שני עובדים לפחות, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מאבחן מערכות; בתפקיד ישמש מי שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הציג למנהל מסמכים המעידים כי עסק בפועל במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון, באבחון של תקלות ברכב ובשימוש בציוד לאבחון ממוחשב ובספרות טכנית לשם כך, בהיקף של חצי משרה לפחות;
{{ח:תתתתת|(2)}} עבר הכשרה מטעם יצרן הרכב באבחון תקלות לעניין התוצר שלגביו הוגשה הבקשה לרישיון או הכשרה אחרת באבחון תקלות שהמנהל אישר לאותו עובד, לאחר שהוצגו לפניו מסמכים המעידים כי היא שוות ערך להכשרה מטעם היצרן, לעניין התוצר כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אחראי שירות לקוחות שיהיה אחראי על קליטת הרכב, בירור טיב השירות הנדרש ומתן שירות ללקוחות; בתפקיד ישמש מי שהציג למנהל מסמכים המעידים כי עסק בפועל במשך שנה לפחות בתחום של שירות לקוחות; המנהל המקצועי של המוסך לא ישמש בתפקיד אחראי שירות לקוחות כאמור;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} המנהל המקצועי, ממלא המקום למנהל המקצועי ומאבחן המערכות קיבלו תעודה המעידה כי סיימו הכשרה עיונית ומעשית בתחומים המפורטים להלן, לעניין התוצר שלגביו הוגשה הבקשה לרישיון:
{{ח:תתתתת|(1)}} הכרת החידושים הטכנולוגיים בתחום של אבחון ממוחשב של תקלות בדגמי רכב שונים ותיקון תקלות כאמור, לרבות שימוש בציוד האבחון של יצרן הרכב או ציוד אחר שמעבדה מוסמכת לרכב אישרה כי הוא תואם את ציוד האבחון של יצרן הרכב;
{{ח:תתתתת|(2)}} שימוש במאגרי המידע של יצרן הרכב, כולל בתוכנות למידה מרחוק של טכנולוגיה מתקדמת המותקנת בכלי הרכב;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההכשרה והתעודה כאמור יינתנו על ידי אחד מהגופים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} יבואן ישיר של התוצר כאמור או גוף אחר מטעמו;
{{ח:תתתתת|(2)}} יצרן הרכב או נציגו בישראל או גוף אחר מטעמם;
{{ח:תתתתת|(3)}} מוסד לימוד או יצרן או יבואן של מוצרי תעבורה, שעומדים לרשותו כל אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} שני מדריכים לפחות, שכל אחד מהם צבר 5 שנות ניסיון לפחות במתן הכשרות מקצועיות בתחום הרכב במהלך 10 השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לקבלת רישיון להפעלת מוסך מומחה, ובלבד שניסיון של שנתיים לפחות מתוכן נצבר במהלך שלוש השנים שקדמו למועד האמור;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} גישה מקוונת למידע טכני ולספרות מקצועית עדכניים של יצרן הרכב לעניין התוצר כאמור, באמצעות אחד מאלה: יצרן הרכב, היבואן הישיר או העקיף של הרכב, גוף שיצרן הרכב נתן לו אישור להכשיר אנשי מקצוע לעניין כלי הרכב שייצר, יצרן של מוצרי תעבורה, מעבדה מוכרת אירופית, מעבדה מוכרת אמריקאית או ספק מידע שיש ברשותו את המידע והספרות כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} המבקש המציא כתב התחייבות חתום על ידו, ואם הוא תאגיד – על ידי מנהל התאגיד או בעל תפקיד אחר בתאגיד הממונה על תחום המוסכים או ההכשרות, ולפיו יפעל באמצעות אחד הגופים המנויים בפסקה (4)(ב) לשם ביצוע הפעולות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עדכון הידע המקצועי של עובדי המוסך המנויים בפסקה (4)(א), ויישומו בעבודת המוסך;
{{ח:תתתת|(ב)}} הכשרת העובד האמור בפסקה (3)(א), לעניין דגמי רכב נוספים שייובאו לישראל מהתוצר שלגביו הוגשה הבקשה לרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לבדוק אם התקיימו הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א)(2), (4) ו־(5) {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 34|ובפרט 34 לתוספת הראשונה}} באמצעות מעבדה מוסמכת לרכב או גורם אחר שהסמיך מטעמו לעניין זה, לאחר שנוכח כי הוא בעל רמה מקצועית נאותה; הודעה על הסמכת גורם כאמור תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

{{ח:סעיף|4|תנאים למתן רישיון להפעלת מוסך נייד}}
{{ח:ת}} המנהל ייתן רישיון להפעלת מוסך נייד למבקש שמתקיימים בו התנאים לעניין סוגי הציוד והמנהל המקצועי כמפורט {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 29|ובפרט 29 לתוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|5|תנאים למתן רישיון לניהול מקצועי של מוסך}}
{{ח:ת}} המנהל ייתן רישיון לניהול מקצועי של מוסך, מאחד או יותר מסוגי המוסכים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|6}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 13|13}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 15|15}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 19|19}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 26|26}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 32|ו־32 לתוספת הראשונה}}, למבקש שעמד בבחינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}}, ובלבד שמתקיימים בו התנאים {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|שבחוק}} וכן התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל רישיון נהיגה או היתר לנהיגה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 190א|תקנה 190א לתקנות התעבורה}}, המתאים לסוג הרכב שהמוסך רשאי לטפל בו;
{{ח:תת|(2)}} מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא מהנדס, הנדסאי או טכנאי, הרשום בענף הנדסת מכונות, על מדוריו;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא בעל תעודות גמר בקורס ניהול מקצועי של מוסך, במקצועות המתאימים לסוג הרישיון שהוא מבקש, ובקורס ניהול עסקי;
{{ח:תתת|(ג)}} הוא בעל תעודה שניתנה מחוץ לישראל המעידה, להנחת דעתו של המנהל, על הסמכה במקצועות הרכב, הכוללת הכשרה מקבילה להכשרה הנדרשת לפי פסקת משנה (א) או (ב).

{{ח:סעיף|6|בחינות לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך ופטור מבחינות}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון לניהול מקצועי של מוסך יעמוד בבחינות מטעם המשרד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בחינה עיונית בנושאים האלה, לפי סוג הרישיון:
{{ח:תתתת|(א)}} הכרת מערכות הרכב;
{{ח:תתתת|(ב)}} אבחון המצב של מערכות הרכב;
{{ח:תתתת|(ג)}} אופן הטיפול במערכות הרכב ותיקונן;
{{ח:תתת|(2)}} בחינה מעשית ביישום הידע המקצועי בנושאים המפורטים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} בחינה עיונית בניהול עסקי לעניין תפקידי המנהל המקצועי, בנושאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מושגי יסוד בכלכלה והון;
{{ח:תתתת|(ב)}} יסודות השיווק וקידום מכירות;
{{ח:תתתת|(ג)}} ניהול פיננסי;
{{ח:תתתת|(ד)}} ניהול כוח אדם ועקרונות השירות;
{{ח:תתתת|(ה)}} ניהול מוסך;
{{ח:תתתת|(ו)}} אנגלית טכנית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} מהנדס או הנדסאי שהם בעלי הסמכה ממוסד לימוד, הרשומים בענף הנדסת מכונות במדור רכב, מדור אלקטרוניקה וחשמל רכב או מדור אוטוטק, לפי העניין, יהיו פטורים מהבחינות העיוניות לפי תקנת משנה (א) לעניין בקשה לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך מהסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2 לתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(2)}} מהנדס או הנדסאי כאמור בפסקה (1), יהיו פטורים מבחינה עיונית לפי תקנת משנה (א)(3) לעניין בקשה לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בפרטים 6}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 13|13}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 15|15}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 19|19}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 26|26}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 32|ו־32 לתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(3)}} מהנדס או הנדסאי שלמדו במסגרת לימודי ההנדסה קורס בתחום של ניהול עסקי, וכן מבקש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(2)(ב)}} שהוא בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך מסוג אחר מהמבוקש, יהיו פטורים מבחינה עיונית לפי תקנת משנה (א)(3).
{{ח:תת|(ג)}} בחינות עיוניות כאמור בתקנת משנה (א) ייערכו אחת לחודש לפחות; הודעה על מועד ומקום הבחינה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של המשרד חודשיים לפחות לפני מועד הבחינה.
{{ח:תת|(ד)}} המבקש להיבחן בבחינה עיונית לפי תקנת משנה (א)(1) או (3), יירשם לאותה בחינה, ישלם את האגרה בעד ההשתתפות בה לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)#סעיף 9|תקנה 9 לתקנות המוסכים}}, ויוזמן להשתתף בה בתוך 30 ימים מיום תשלום האגרה.
{{ח:תת|(ה)}} מי שעבר בהצלחה את הבחינה העיונית האמורה בתקנת משנה (א)(1), זכאי להירשם לבחינה המעשית לאחר ששילם את האגרה בעד ההשתתפות בה לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)#סעיף 9|תקנה 9 לתקנות המוסכים}}; הבחינה המעשית תיערך בתוך חודשיים מיום שנרשם כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} ציון המעבר בבחינות לפי תקנה זו הוא 60.
{{ח:תת|(ז)}} המשרד או מי מטעמו ישלח לנבחן הודעה על תוצאות הבחינה העיונית או המעשית, לפי העניין, בתוך 30 ימים ממועד הבחינה; הודעה כאמור תישלח לנבחן באופן שביקש בעת הרישום לבחינה, לרבות באמצעות הדואר או באמצעים דיגיטליים.
{{ח:תת|(ח)}} נבחן שנכשל בבחינה עיונית, רשאי להשיג על תוצאתה לפני המנהל, בכתב, לרבות באמצעים דיגיטליים, בתוך 21 ימים מיום שהודע לו על התוצאה כאמור; הנבחן ינמק את השגתו ויצרף לה העתק קבלה על תשלום אגרה בעד השגה על בחינה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)#סעיף 9|בתקנה 9(ג) לתקנות המוסכים}}; המנהל יחליט בהשגה בתוך 30 ימים וישלח את החלטתו לנבחן באופן האמור בתקנת משנה (ז).

{{ח:סעיף|7|תנאים להסמכת בוחנים בבחינות לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך}}
{{ח:ת}} המועצה המייעצת תסמיך אדם לשמש בוחן לשם בחינת מועמדים לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך, אם מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך, מהסוג שלגביו הוא בוחן, או בעל הסמכה או אישור מקבילים לו שניתנו, ערב תחילתן של תקנות אלה, לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו המוסכים}};
{{ח:תת|(2)}} הוא עסק בפועל בניהול מקצועי של מוסך כאמור בפסקה (1), במשך 5 שנים לפחות מתוך 7 השנים שקדמו להסמכתו לפי תקנה זו;
{{ח:תת|(3)}} המנהל או מי שהוא הסמיך לכך וכן מפקח שהוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 191|סעיף 191 לחוק}}, ששימש בפועל כמפקח במחוז שבו עסק המבקש בניהול מקצועי של מוסך כאמור בפסקה (2), נתנו לגביו חוות דעת חיובית בדבר התאמתו לשמש בוחן.

{{ח:סעיף|8|פטור לעניין ממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)}} –
{{ח:תת|(1)}} לעניין מוסך מסוג מכון רישוי פתוח לציבור כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 22|בפרט 22 לתוספת הראשונה}} – ממלא המקום של המנהל המקצועי של המוסך פטור מקיום התנאים כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 143|בפסקאות (1) ו־(2) שבסעיף 143(ג) לחוק}}, ובלבד שהוא הוסמך על ידי רשות הרישוי להיות בוחן רכב;
{{ח:תת|(2)}} לעניין מוסך שבו עד 10 עובדים בעלי תעודות מקצוע בתחום הרכב – ממלא המקום של המנהל המקצועי של המוסך פטור מקיום התנאים כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 143|בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 143(ג) לחוק}}.

{{ח:סעיף|9|פרטי חשבונית ללקוח}}
{{ח:ת}} בעל רישיון להפעלת מוסך יכלול בחשבונית שימסור ללקוח את הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שם המוסך ומספר רישיונו;
{{ח:תת|(2)}} מספר הרישוי של הרכב;
{{ח:תת|(3)}} מספר הקילומטרים שנסע הרכב עד למועד קבלתו במוסך;
{{ח:תת|(4)}} תאריך קבלת הרכב במוסך ותאריך סיום הטיפול בו;
{{ח:תת|(5)}} פירוט הפעולות שבוצעו ברכב, ובכלל זה העבודה שבוצעה, מוצרי התעבורה שהותקנו ברכב, לרבות סוג המוצרים, מחירם ומספרם הקטלוגי, אם קיים, שעות העבודה והמחיר הכולל בעד השירות שניתן לו במוסך;
{{ח:תת|(6)}} תקופות האחריות לפעולות שבוצעו ברכב ולמוצרי התעבורה שהותקנו ברכב, אם סופקו על ידי המוסך;
{{ח:תת|(7)}} אם בוצעה ברכב פעולה באמצעות מוסך אחר – פירוט כאמור בפסקה (6), שיוצג בחשבונית בנפרד; בעל הרישיון ישמור את האסמכתה על ביצוע פעולה כאמור לתקופה שלא תפחת משנה.

{{ח:סעיף|10|הוראות מקצועיות לעניין ביצוע פעולות ברכב}}
{{ח:ת}} בעל רישיון להפעלת מוסך או בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך –
{{ח:תת|(1)}} לא יאשר התקנה של כרית אוויר משומשת ברכב, אלא אם כן אישר זאת יצרן הרכב במדינת חוץ, מראש ובכתב, לגבי אותה התקנה, וההתקנה בוצעה לפי הנחיותיו של יצרן הרכב;
{{ח:תת|(2)}} לא יאשר תיקון ברכב שלפיו המרכב של הרכב יורכב מחלקי מרכב נפרדים ומושלמים המחוברים ליחידת מרכב אחת, אלא אם כן נתן יצרן הרכב אישור בכתב המתיר לבצע תיקון כאמור לאותו הרכב.

{{ח:סעיף|11|תחילה ותוקף}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), באחד בחודש שלאחר תום שלושה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”טכוגרף דיגיטלי“ שבתקנה 1(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ג)}}, {{ח:פנימי|תוספת 1|ההגדרה ”קורא כרטיסים חכמים“ שבתוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|ופרטים 6(1)(ב) ו־(2)(ו)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 32|ו־32(1)(ב) ו־(2)(ה) לתוספת האמורה}}, ביום תחילתן של תקנות הטכוגרף הדיגיטלי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|פרטים 1}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|3}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|7 עד 12}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 14|14}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 24|24}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 25|25}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 27|27}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 28|28}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 30|30}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 31|ו־31 לתוספת הראשונה}}, לעניין רישיונות להפעלת מוסך ולעניין רישיונות לניהול מקצועי של מוסך, יעמדו בתוקפם עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) (להלן – יום הפקיעה), ויראו רישיונות להפעלת מוסך ורישיונות לניהול מקצועי של מוסך, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|באותם פרטים}}, כבטלים אחרי יום הפקיעה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג) –
{{ח:תתת|(1)}} רישיון להפעלת מוסך מהסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בפרטים המנויים באותה תקנת משנה}}, שניתן למוסך שבבעלות של מנהל מקצועי שגילו, ביום הפקיעה, 60 שנים ומעלה, יעמוד בתוקפו כל עוד המוסך בבעלות אותו מנהל מקצועי;
{{ח:תתת|(2)}} רישיון לניהול מקצועי של מוסך מהסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בפרטים המנויים באותה תקנת משנה}}, שניתן למי שגילו, ביום הפקיעה, 60 שנים ומעלה, יעמוד בתוקפו גם אחרי יום הפקיעה.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין תקנה זו, ”רישיון“ – לרבות רישיון, הסמכה או אישור מאותו סוג שניתנו ערב יום התחילה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|החוק}} או {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו המוסכים}}.

{{ח:סעיף|12|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ייתן רישיון להפעלת מוסך מומחה למי שקיבל ערב יום התחילה אישור של מוסך שירות לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)#סעיף 2א|סעיף 2א לצו המוסכים}}, או למי שהיה בעל אישור כאמור עד שנה לפני יום התחילה, אף אם אינו עומד בתנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, בתקופה שמיום התחילה ועד יום הפקיעה, המנהל ייתן רישיון לניהול מקצועי של מוסך, מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|3}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|7 עד 12}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 14|14}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 24|24}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 25|25}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 27|27}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 28|28}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 30|30}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 31|ו־31 לתוספת הראשונה}}, למי שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עומד בתנאים לקבלת הסמכה או אישור לניהול מקצועי של מוסך מאותו סוג לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)#סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)#סעיף 14|או 14 לצו המוסכים}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} התחיל ללמוד בקורס מקצועי כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)#סעיף 13|בסעיפים 13(א)(3)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)#סעיף 14|או 14(א)(3) לצו המוסכים}}, לפני מועד התחילה של {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|החוק}} כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 244|בסעיף 244(א) לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(ד)}}, מי שערב יום הפקיעה היה בידו רישיון לניהול מקצועי של מוסך –
{{ח:תתת|(1)}} מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרטים 1}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|2}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|ו־4 עד 7 לתוספת השנייה}}, ועומד בתנאים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ לתוספת האמורה}}, אם נדרשו, יקבל רישיון לניהול מקצועי של מוסך מהסוג האמור לגביו {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳ לאותה תוספת}};
{{ח:תתת|(2)}} מהסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בפרט 3 לתוספת השנייה}}, יוכל להמשיך לעסוק בניהול מקצועי של מוסך לפי רישיונו עד יום הפקיעה, ואם הוא עומד בתנאים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ לתוספת האמורה}}, יקבל רישיון לניהול מקצועי של מוסך מהסוג האמור לגביו {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳ לאותה תוספת}}.
{{ח:תת}} לעניין תקנת משנה זו, ”רישיון לניהול מקצועי של מוסך“ – לרבות הסמכה או אישור לניהול מקצועי של מוסך שניתנו ערב יום התחילה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו המוסכים}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2 עד 5}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ידית פיתול“ – ידית פיתול להידוק של ברגי אופן (ידית מומנט);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום הפקיעה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגבה“ – מכונת הרמה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 79|בסעיף 79 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}, המיועדת להרמה והורדה של רכב, ושניתן לה אישור בדיקה מאת בודק מוסמך לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 81|סעיף 81 לפקודה {{ח:הערה|ה}}אמורה}}, לרבות בור בדיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחשב ותוכנה“ – מחשב עם מסוף מקוון אל המשרד, שבו מותקנת תוכנה לניהול מוסך ולשידור וקליטה של נתונים מקצועיים, והכול במתכונת כפי שיורה אגף המידע והשירותים הדיגיטליים שבמשרד לבעל הרישיון, לרבות תשתית מחשוב לכל עמדת עבודה המחוברת לשרת של המוסך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד לפירוק ושינוע“ – ציוד לפירוק ושינוע של מכללים של מוצרי תעבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורא כרטיסים חכמים“ – התקן ייעודי המתחבר למחשב ותוכנה והמשמש לקריאה של הכרטיסים האמורים {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 364ד|בתקנה 364ד(ד1) לתקנות התעבורה}}, כנוסחה בתקנה 2(6) לתקנות הטכוגרף הדיגיטלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“, לעניין מנהל מקצועי של מוסך – לרבות הסמכה או אישור לניהול מקצועי של מוסך שניתנו ערב יום התחילה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו המוסכים}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סימול הרישיון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג הרישיון ותנאים לקבלת הרישיון הגבלת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תוקפו של סוג הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(ג)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;010/020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך מכונאות רכב בנזין או מוסך מכונאות רכב דיזל'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־110 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־225 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} ציוד לפירוק ושינוע;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשירים לבדיקת מערכות ממוחשבות ברכב;
{{ח:תתת|(ד)}} ציוד לאבחון תקלות;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק רכב קל, מכונאות רכב בנזין או מכונאות רכב דיזל;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר במכונאות רכב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד יום הפקיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך אוטוטק רכב קל'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־180 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־200 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} ציוד לפירוק ושינוע;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשירים לבדיקת מערכות ממוחשבות ברכב;
{{ח:תתת|(ד)}} ציוד לאבחון תקלות;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך אוטוטק רכב קל;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודת מקצוע מסוג אוטוטרוניקה רמה ב׳ מתקדמת, או בעל כל תעודות המקצוע האלה: מכונאות רכב סוג 3, חשמל רכב סוג 2 ומיזוג אוויר סוג 3
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך מכונאות משאיות ואוטובוסים'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־125 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־225 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} ציוד לפירוק ושינוע;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשירים לבדיקת מערכות ממוחשבות ברכב;
{{ח:תתת|(ד)}} ציוד לאבחון תקלות;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק רכב כבד או מכונאות רכב משאיות ואוטובוסים;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר במכונאות רכב משאיות ואוטובוסים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד יום הפקיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך אוטוטק רכב קל, אוטוטק רכב כבד, מכונאות רכב דיזל או מכונאות רכב בנזין, המיועד למכונאות רכב המונע בגז פחמימני מעובה (גפ״מ) או בגז טבעי דחוס (גט״ד)'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־75 מ״ר לפחות, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־50 מ״ר לפחות; ואולם לשם טיפול ברכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק״ג – השטחים לעבודה ולחניה ותמרון כאמור, יהיו גדולים פי 2 מהשטחים כאמור בפסקה זו;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט לעניין אוטוטק רכב קל ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|פרט 2}}), אוטוטק רכב כבד ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|פרט 6}}), מכונאות רכב דיזל או מכונאות רכב בנזין ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|פרט 1}}), לפי העניין, וכן הציוד הנדרש לשם עמידה בתקן הישראלי ת״י 6293 – ”תחזוקת כלי רכב המונעים בגז טבעי דחוס – דרישות בטיחות“ או ת״י 5512 – ”מיתקנים לתדלוק רכב בגז פחמימני מעובה (גפ״מ)“, לפי העניין, לפי אישור מאת מעבדה מאושרת;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק רכב קל, אוטוטק רכב כבד או מכונאות רכב, ובלבד שעבר השתלמות מקצועית כפי שיורה לו המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 14|סעיף 14 לחוק}} בנושא גז פחמימני מעובה או גז טבעי דחוס, לפי העניין;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי בעל תעודת מקצוע באוטוטרוניקה מתקדמת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;023&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך אוטוטק רכב קל, אוטוטק רכב כבד, מכונאות רכב דיזל או מכונאות רכב בנזין, המיועד לתיקון ואחזקה של רכב חשמלי או היברידי'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־75 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־50 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט לעניין אוטוטק רכב קל ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|פרט 2}}), אוטוטק רכב כבד ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|פרט 6}}), מכונאות רכב דיזל או מכונאות רכב בנזין ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|פרט 1}}), לפי העניין, וכן ציוד בטיחות, כאמור בתקן הישראלי ת״י 6237 ”רכב חשמלי – בטיחות במוסך – דרישות כלליות“;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק רכב קל, אוטוטק רכב כבד או מכונאות רכב, ושהוא בעל תעודת גמר בקורס לרכב חשמלי והיברידי רמה 3;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודת גמר בקורס לרכב חשמלי והיברידי רמה 3
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;025&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך אוטוטק רכב כבד'''
{{ח:תת|(1)|(א)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־300 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־400 מ״ר;
{{ח:תתת|(ב)}} לשם ביצוע פעולות אחזקה בטכוגרף דיגיטלי, שטח העבודה כאמור בפסקת משנה (א) יכלול אזור נפרד לטיפול בטכוגרף הדיגיטלי ובציוד הנלווה לו, שיהיה מאובטח להנחת דעתו של מנהל אגף הביטחון במשרד, והשטח לחניה ותמרון כאמור באותה פסקת משנה יכלול מסלול למדידה בעבור כיול, לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מסלול ישר שאורכו 41 מטרים לפחות ורוחבו 3 מטרים לפחות, מרוצף בריצוף קשיח ושעליו מסומנים בסימון קבוע ארבעה מקטעים כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(א)}} מקטע 1 (לתמרון ונסיעה של הרכב בקו ישר) – באורך של 15 מטרים לפחות לפני תחילת מקטע 2;
{{ח:תתתתת|(ב)}} מקטע 2 (לביטול חופש תמסורות) – שטח מקורה באורך של שלושה מטרים לפחות ובגובה של 4.57 מטרים לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} מקטע 3 (למדידה וכיול) – באורך של 20 מטרים לפחות;
{{ח:תתתת|(ד)}} מקטע 4 (עזיבת המסלול) – באורך של שלושה מטרים לפחות;
{{ח:תתתת|(2)}} מסלול מקורה שאורכו 15 מטרים לפחות ורוחבו שלושה מטרים לפחות, הכולל מיתקן מדידה ייעודי בעבור כיול לטכוגרף דיגיטלי שאישר המנהל למוסך;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} ציוד לפירוק ושינוע;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשירים לבדיקת מערכות ממוחשבות ברכב;
{{ח:תתת|(ד)}} ציוד לאבחון תקלות;
{{ח:תתת|(ה)}} לשם ביצוע פעולות אחזקה בטכוגרף –
{{ח:תתתת|(1)}} מכשיר לבדיקה (טסטר) תוך כדי נסיעה;
{{ח:תתתת|(2)}} מכשיר בדיקה מעבדתי לבדיקה וכיול של טכוגרף עם תצוגה דיגיטלית;
{{ח:תתתת|(3)}} מדבקות לסימון פעולות בטכוגרף;
{{ח:תתת|(ו)}} לשם ביצוע פעולות אחזקה בטכוגרף דיגיטלי –
{{ח:תתתת|(1)}} ציוד ומכשור בדיקה ייעודיים של יצרן טכוגרף דיגיטלי לכיול מרכיבי טכוגרף דיגיטלי והעתקת מידע ממנו;
{{ח:תתתת|(2)}} כרטיס אחזקה כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 364ד|בתקנה 364ד(ד1)(4) לתקנות התעבורה}}, כנוסחה בתקנה 2(6) לתקנות הטכוגרף הדיגיטלי, לביצוע פעולות אחזקה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 364ד|באותה תקנה}};
{{ח:תתתת|(3)}} אמצעים טכנולוגיים להגנת סייבר;
{{ח:תתתת|(4)}} מחשב ותוכנה המופעלים בידי עובד שקיבל הכשרה מטעם המשרד לשימוש בהם;
{{ח:תתתת|(5)}} קורא כרטיסים חכמים;
{{ח:תתתת|(6)}} מערכת מצלמות, בכמות ומסוג כפי שהורה מנהל אגף הביטחון במשרד למוסך, המתעדת ברציפות את הפעילות בשטח העבודה ובשטח המיועד לחניה ותמרון; המערכת תכלול אמצעי לאחסון מידע מהמצלמות ולשמירתו למשך תקופה שלא תפחת משנה מיום הצילום;
{{ח:תתתת|(7)}} מדחס עם מד לחץ אוויר למילוי אוויר בצמיגי הרכב הנבדק;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מסוג אוטוטק רכב כבד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;030&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך חשמלאות רכב'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־50 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־125 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} ציוד לאבחון תקלות;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשירים לבדיקת מערכות ממוחשבות ברכב;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק רכב קל או חשמלאות רכב;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר בחשמל רכב או בעל תעודת מקצוע באוטוטרוניקה מתקדמת רמה ב׳
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד יום הפקיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;070&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך תיקון מרכבים'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה שבו לא יפחת מ־85 מ״ר לפחות, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־150 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} ציוד כמפורט להלן: מגבה;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק מרכבי רכב וצביעתם או תיקון מרכבים;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר בתיקון מרכבים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד יום הפקיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;080&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך תיקון מסגרות רכב'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־110 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־200 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} מכשירי מדידה למרכב ולשלדה;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק מרכבי רכב וצביעתם או תיקון מסגרות רכב, ושעל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(1)}}, הוא בעל רישיון נהיגה מדרגה C1 כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 181|בסעיף 181 לתקנות התעבורה}};
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר במסגרות רכב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד יום הפקיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;090&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך תיקון קפיצים'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־110 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־150 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} ציוד כמפורט להלן: מגבה;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: תיקון קפיצים או אוטוטק רכב כבד;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר בתיקון קפיצים או במכונאות רכב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד יום הפקיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך צבעות רכב'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־50 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־100 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} תנור צבע עם בקרת זמן וחום (60 מעלות צלזיוס לפחות);
{{ח:תתת|(ב)}} מערכת להכנה, ערבוב ושקילה של צבע, שתמוקם בחדר נפרד וסגור, שבו יותקן מכשיר כיבוי אש אוטומטי מעל המערכת;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק מרכבי רכב וצביעתם או צבעות רכב;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר בצבעות רכב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד יום הפקיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;130&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך תיקון צמיגים ואבובים'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־25 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־75 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} מכשיר לפירוק והרכבה של צמיגים מחישוק;
{{ח:תתת|(ג)}} לצמיגים של רכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג – כלוב ביטחון לניפוח צמיגים;
{{ח:תתת|(ד)}} מכשיר איזון צמיגים;
{{ח:תתת|(ה)}} מכשיר כיול למערכת בקרת לחץ אוויר (TPMS – Tire Pressure Monitor System);
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: תיקון צמיגים ואבובים או אוטוטק תיקון והחלפת צמיגים;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר בתיקון צמיגים ואבובים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד יום הפקיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך אוטוטק תיקון והחלפת צמיגים'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־75 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־50 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} מכשיר לפירוק והרכבה של צמיגים מחישוק;
{{ח:תתת|(ג)}} לרכב שמשקלו הכולל המותר מעל 3,500 ק״ג – כלוב ביטחון לניפוח צמיגים;
{{ח:תתת|(ד)}} מכשיר איזון צמיגים;
{{ח:תתת|(ה)}} מכשיר כיול למערכת בקרת לחץ אוויר (TPMS – Tire Pressure Monitor System);
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך אוטוטק תיקון והחלפת צמיגים;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר בתיקון צמיגים ואבובים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;14.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך מכונאות אופנועים וקטנועים'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה שבו לא יפחת מ־50 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־75 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} מכשירים לבדיקת מערכות ממוחשבות;
{{ח:תתת|(ג)}} ציוד לאבחון תקלות;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק לאופנועים קטנועים וטרקטורונים או מכונאות אופנועים וקטנועים;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר במכונאות אופנועים וקטנועים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד יום הפקיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;15.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך אוטוטק לאופנועים, קטנועים וטרקטורונים'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־75 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־75 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} ציוד לפירוק ושינוע;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשירים לבדיקת מערכות ממוחשבות ברכב;
{{ח:תתת|(ד)}} ציוד לאבחון תקלות;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך אוטוטק לאופנועים, קטנועים וטרקטורונים;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל מקצועי שהוא בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר במכונאות אופנועים וקטנועים או באוטוטק אופנועים, קטנועים וטרקטורונים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;16.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;171/182&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך רישוי לשירות עצמי או מוסך רישוי לרכב בטיפול המוסך'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו ושהשטח למסלול ולחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחתו מהמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} לצורך טיפול ברכב שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק״ג – שטח עבודה של 130 מ״ר, ושטח למסלול ולחניה ותמרון של 200 מ״ר;
{{ח:תתת|(ב)}} לצורך טיפול ברכב שמשקלו הכולל המותר מעל 3,500 ק״ג – שטח עבודה של 210 מ״ר, ושטח למסלול ולחניה ותמרון של 250 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מד בלם גלילי ממוחשב לרכב, בהתאם לסוג הרכב הנבדק, כולל משקל;
{{ח:תתת|(ב)}} מד התכנסות אופנים – ממוחשב;
{{ח:תתת|(ג)}} בור בדיקות שאורכו לא יפחת מהמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין רכב שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק״ג – 4 מטרים;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין רכב שמשקלו הכולל המותר מעל 3,500 ק״ג – 6 מטרים;
{{ח:תתת|(ד)}} ציוד לפירוק ושינוע;
{{ח:תתת|(ה)}} מכשיר ממוחשב לבדיקה וכיוון של עוצמת פנסי החזית;
{{ח:תתת|(ו)}} מכשיר ממוחשב לבדיקת זיהום אוויר בגזי הפליטה;
{{ח:תתת|(ז)}} פלטות רוטטות (הרעדה) לבדיקת חופשים בסרנים קדמיים ואחוריים וחופש הגה, שיותקנו בצמוד לציוד לפירוק ושינוע;
{{ח:תתת|(ח)}} מחשב ותוכנה המופעלים בידי עובד שקיבל הכשרה מטעם המשרד לשימוש בהם;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק רכב קל או אוטוטק רכב כבד, לפי העניין, או מכונאות רכב, ושהוא בעל תעודת בוחן רישוי רכב;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי בעל תעודת בוחן רישוי רכב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;17.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך רישוי לציוד חקלאי'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־125 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־125 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מרים בעל כושר הרמה מספיק להרמה של אחד מסרני הטרקטור;
{{ח:תתת|(ב)}} מכשיר ממוחשב לבדיקה וכיוון של עוצמת פנסי חזית;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשיר ממוחשב לבדיקת זיהום אוויר בגזי הפליטה;
{{ח:תתת|(ד)}} מחשב ותוכנה המופעלים בידי עובד שקיבל הכשרה מטעם המשרד לשימוש בהם;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק לטרקטורים ומכונות ניידות או מכונאות טרקטורים ומכונות ניידות, ושהוא בעל תעודת בוחן רישוי רכב ורישיון נהיגה לטרקטור;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודות מקצוע מהסוג הגבוה ביותר בתיקון טרקטורים ומכונות ניידות ומכונאות מלגזות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;18.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;173&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך לבדיקה תקופתית של מכונה ניידת וציוד מכני הנדסי'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו ושהשטח לחניה ותמרון יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 23|בפרט 23}} לעניין בדיקה תקופתית של מכונה ניידת או כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 26|בפרט 26}} לעניין בדיקה תקופתית של ציוד מכני הנדסי;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 23|בפרט 23}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 26|או 26}}, לפי העניין, וכן מחשב ותוכנה המופעלים בידי עובד שקיבל הכשרה מטעם המשרד לשימוש בהם;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק לטרקטורים ומכונות ניידות או מכונאות טרקטורים ומכונות ניידות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;19.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך אוטוטק מרכבי רכב וצביעתם'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־110 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־150 מ״ר, ואם הוא עוסק גם בתיקון של מסגרות רכב – מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־210 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מהאמור בפסקה זו;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} מערכת להכנה, ערבוב ושקילה של צבע, שתמוקם בחדר נפרד וסגור, שבו מותקן מכשיר כיבוי אש אוטומטי מעל המערכת;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מסוג אוטוטק מרכבי רכב וצביעתם;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר בצבעות רכב או באוטוטק מרכבי רכב וצביעתם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;20.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך לבדיקות רכב לצורך קנייה ומכירה'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־110 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־220 מ״ר; שטח העבודה כאמור יהיה משטח בטון ישר, מצופה ברצפת קורדרוי ותאי העבודה שבו יסומנו בפסים בצבע צהוב;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן, ולעניין המכשירים המנויים בפסקאות משנה (ד) עד (ט), בצירוף מדפסת לשם מתן פלט עם תוצאות הבדיקה:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} מד לחץ אוויר בצמיגים;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשיר לבדיקה של עובי צבע;
{{ח:תתת|(ד)}} מכשיר ארבעה גזים ומד עשן ממוחשבים, וכן קישור למאגר הנתונים של יצרן הרכב בעניין זיהום אוויר, צמיגים ומנוע; הקישור למאגר הנתונים כאמור ייעשה באמצעות ספק מידע שהמשרד התקשר עימו בהסכם לשם כך; המשרד ימסור לבעל הרישיון הודעה בדבר פרטי הספק האמור;
{{ח:תתת|(ה)}} מכשיר ממוחשב לבדיקת זוויות היגוי המסוגל לבדוק ארבעה גלגלים במקביל, כולל קישור למאגר הנתונים של יצרן הרכב כאמור בפסקת משנה (ד);
{{ח:תתת|(ו)}} מד בלם ממוחשב;
{{ח:תתת|(ז)}} מכשיר ממוחשב לבדיקה של בולמי זעזועים ומתלים;
{{ח:תתת|(ח)}} מכשור ייעודי לבדיקה של מערכות ממוחשבות המתאים לדגם הרכב הנבדק, כולל קישור למאגר הנתונים של יצרן הרכב כאמור בפסקת משנה (ד);
{{ח:תתת|(ט)}} מכשיר ממוחשב לבדיקת אורות;
{{ח:תתת|(י)}} ספרות טכנית, תקליטורים או מנוי לאתר אינטרנט, הכוללים את הוראות היצרן, לפי דגם הרכב הנבדק;
{{ח:תתת|(יא)}} האמצעים הטכנולוגיים הנחוצים לבדיקת המערכות הממוחשבות של דגם הרכב הנבדק;
{{ח:תתת|(יב)}} ציוד לבטיחות וגיהות;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: מכונאות רכב, אוטוטק רכב קל או אוטוטק רכב כבד;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר במכונאות, באוטוטק לרכב קל או באוטוטק לרכב כבד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;21.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מכון רישוי הפתוח לשירות הציבור'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא בעל שני מסלולים לבדיקת רכב לפחות; המידות של כל מסלול לא יפחתו מהמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין רכב שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק״ג, למעט אופנוע או קטנוע – אורך המסלול 25 מטרים ורוחב המסלול 5 מטרים;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין רכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג – אורך המסלול 30 מטרים ורוחב המסלול 5.5 מטרים;
{{ח:תתתת|(3)}} לעניין אופנוע – אורך המסלול 15 מטרים ורוחב המסלול 2 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} שטח המבנה, כולל שטחי המסלולים כאמור בפסקת משנה (א), לא יפחת מ־540 מ״ר, וסך כל שטח המוסך לא יפחת מ־1,900 מ״ר; היו במוסך יותר משני מסלולי בדיקה כאמור, יתווספו לשטח המבנה ולשטח המוסך כאמור שטחים כמפורט להלן, בעד כל מסלול בדיקה נוסף:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין רכב שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק״ג – 175 מ״ר לשטח המבנה כולל מסלול הבדיקה ו־700 מ״ר לסך כל שטח המוסך;
{{ח:תתת|(2)}} לרכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג – 230 מ״ר לשטח המבנה כולל מסלול הבדיקה ו־920 מ״ר לסך כל שטח המוסך;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מד בלם גלילי ממוחשב לרכב, כולל משקל, המתאים לסוג הרכב הנבדק;
{{ח:תתת|(ב)}} מד התכנסות אופנים ממוחשב, המתאים לסוג הרכב הנבדק;
{{ח:תתת|(ג)}} בור בדיקות באורך של 4 מטרים לפחות, ולעניין רכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג – 6 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(ד)}} מכשיר ממוחשב לבדיקה וכיוון של עוצמת פנסי החזית;
{{ח:תתת|(ה)}} מכשיר ממוחשב לבדיקת זיהום אוויר בגזי הפליטה;
{{ח:תתת|(ו)}} פלטות רוטטות (הרעדה) לבדיקת חופשים בסרנים קדמיים ואחוריים וחופש הגה, שיותקנו בצמוד למכשיר ההרמה בבור הבדיקה;
{{ח:תתת|(ז)}} מחשב ותוכנה המופעלים בידי עובד שקיבל הכשרה מטעם המשרד לשימוש בהם;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} רישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק רכב קל, אוטוטק רכב כבד או מכונאות רכב משאיות ואוטובוסים;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא הוסמך כבוחן רכב והוא בעל ותק של 5 שנים לפחות כבוחן רכב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;22.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;187&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך לרישום ראשוני של רכב חדש'''
{{ח:ת}} מחשב ותוכנה המופעלים בידי עובד שקיבל הכשרה מטעם המשרד לשימוש בהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 23&quot;&gt;&lt;td&gt;23.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך לרישום ורישוי של רכב חדש'''
{{ח:תת|(1)}} לעניין יבואן המבצע רישום ורישוי לפי הוראות יצרן בלבד:
{{ח:תתת|(א)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־130 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־300 מ״ר;
{{ח:תתת|(ב)}} ציוד כמפורט להלן: מכשיר ממוחשב לבדיקה וכיוון של עוצמת פנסי החזית;
{{ח:תתת|(ג)}} מנהל מקצועי של מוסך שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} רישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה, לפי סוג הרכב שלגביו ניתן הרישיון למוסך: אוטוטק רכב קל, אוטוטק רכב כבד, מכונאות רכב, אוטוטק טרקטורים ומכונות ניידות, מכונאות טרקטורים, אוטוטק אופנועים או מכונאות אופנועים;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא הוסמך כבוחן רכב והוא בעל ותק של 5 שנים לפחות כבוחן רכב;
{{ח:תת|(2)}} לעניין יבואן המבצע רישום ורישוי לפי הוראות רשות הרישוי – הדרישות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 21|בפרט 21}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 24&quot;&gt;&lt;td&gt;24.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך תיקון טרקטורים ומכונות ניידות'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־100 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־300 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} ציוד לפירוק ושינוע;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשירים לבדיקת מערכות ממוחשבות;
{{ח:תתת|(ד)}} ציוד לאבחון תקלות;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק לטרקטורים ומכונות ניידות או מכונאות טרקטורים ומכונות ניידות;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודות מקצוע מהסוג הגבוה ביותר בתיקון טרקטורים ומכונות ניידות ובמכונאות מלגזות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד יום הפקיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 25&quot;&gt;&lt;td&gt;25.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;191&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך תיקון טרקטורונים'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־50 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־75 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} ציוד לפירוק ושינוע;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשירים לבדיקת מערכות ממוחשבות;
{{ח:תתת|(ד)}} ציוד לאבחון תקלות;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק אופנועים קטנועים וטרקטורונים, אוטוטק טרקטורים ומכונות ניידות או אוטוטק למכונאות אופנועים וקטנועים;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר במכונאות אופנועים וקטנועים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד יום הפקיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 26&quot;&gt;&lt;td&gt;26.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך אוטוטק טרקטורים ומכונות ניידות'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־150 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־450 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן;
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} ציוד לפירוק ושינוע;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשירים לבדיקת מערכות ממוחשבות ברכב ותוכנת אבחון של יצרן הרכב, אם קיימת;
{{ח:תתת|(ד)}} ציוד לאבחון תקלות;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך אוטוטק טרקטורים ומכונות ניידות;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודות מקצוע מהסוג הגבוה ביותר בתיקון טרקטורים ומכונות ניידות ובמכונאות מלגזות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 27&quot;&gt;&lt;td&gt;27.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;194&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך למכונאות מלגזות'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־50 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־75 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} ציוד לפירוק ושינוע;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשירים לבדיקת מערכות ממוחשבות;
{{ח:תתת|(ד)}} ציוד לאבחון תקלות;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק לטרקטורים ומכונות ניידות, תיקון טרקטורים ומכונות ניידות, תיקון טרקטורונים או מכונאות מלגזות;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר במכונאות רכב או במכונאות מלגזות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד יום הפקיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 28&quot;&gt;&lt;td&gt;28.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך לתיקון וכיוון של מתלים ברכב'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־75 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־100 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} מכשירים לבדיקת מערכות ממוחשבות ברכב;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשיר לכוון אורות;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק רכב קל, מכונאות רכב או תיקון וכיוון מתלים ברכב;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר במכונאות רכב או בתיקון וכיוון מתלים ברכב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד יום הפקיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 29&quot;&gt;&lt;td&gt;29.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;202&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך נייד'''
{{ח:תת|(1)}} לעניין מוסך נייד, למעט מוסך נייד לצמיגים, סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} רכב מסחרי שמיועד לשמש מוסך נייד;
{{ח:תתת|(ב)}} מכשירים לבדיקת מערכות ממוחשבות ברכב;
{{ח:תתת|(ג)}} ציוד לאבחון תקלות;
{{ח:תת|(2)}} לעניין מוסך נייד לצמיגים, סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} לרכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג – כלוב ביטחון לניפוח צמיגים;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשיר כיול למערכת בקרת לחץ אוויר (TPMS – Tire Pressure Monitor System);
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שמתקיים בו אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(א)}} לעניין ביצוע תיקונים לרכב, למעט טרקטורים ומכונות ניידות – רישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק רכב קל או מכונאות רכב, חשמלאות רכב ותיקון ושירות למזגני אוויר, במצטבר;
{{ח:תתת|(ב)}} לעניין מתן שירות לצמיגים – רישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק תיקון והחלפת צמיגים או תיקון צמיגים ואבובים;
{{ח:תתת|(ג)}} לעניין תיקון טרקטורים ומכונות ניידות – רישיונו מתיר לו לנהל מוסך אוטוטק טרקטורים ומכונות ניידות, או מוסך תיקון טרקטורים ומוסך מכונות ניידות ומכונאות מלגזות, במצטבר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 30&quot;&gt;&lt;td&gt;30.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך לתיקון ושירות למזגני אוויר ברכב'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־50 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־150 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} מכשירים לבדיקת מערכות ממוחשבות ברכב;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשירים למילוי ולפריקת גז;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: תיקון ושירות למזגני אוויר לרכב או אוטוטק לרכב קל;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר בתיקון מזגני אוויר לרכב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד יום הפקיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 31&quot;&gt;&lt;td&gt;31.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;206&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך לתיקון תיבות הילוכים'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־50 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־100 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ב)}} מכשירים לבדיקת מערכות ממוחשבות;
{{ח:תתת|(ג)}} ציוד לאבחון תקלות;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: תיקון תיבות הילוכים, מכונאות רכב או אוטוטק רכב קל;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי בעל תעודת מקצוע מהסוג הגבוה ביותר בתיקון תיבות הילוכים או במכונאות רכב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד יום הפקיעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 32&quot;&gt;&lt;td&gt;32.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;207&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך לתיקון וכיול טכוגרף'''
{{ח:תת|(1)|(א)}} מבנה ששטח העבודה בו לא יפחת מ־75 מ״ר, ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחת מ־150 מ״ר;
{{ח:תתת|(ב)}} לעניין ביצוע פעולות אחזקה בטכוגרף דיגיטלי, יחולו על שטח העבודה והשטח לחניה ותמרון הצמוד למבנה ההוראות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|שבפרט 6(1)(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מכשיר לבדיקה (טסטר) תוך כדי נסיעה;
{{ח:תתת|(ב)}} מכשיר בדיקה מעבדתי לבדיקה וכיול של טכוגרף עם תצוגה דיגיטלית;
{{ח:תתת|(ג)}} מדבקות לסימון פעולות בטכוגרף;
{{ח:תתת|(ד)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ה)}} לשם ביצוע פעולות בטכוגרף דיגיטלי – סוגי הציוד כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בפרט 6(2)(ו)}};
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק רכב כבד או תיקון וכיול טכוגרף;
{{ח:תת|(4)}} ממלא מקום למנהל המקצועי שהוא בעל תעודת מקצוע לכיול טכוגרף
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 33&quot;&gt;&lt;td&gt;33.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך לבדיקה של רכב אחרי תאונה או אחרי קביעה של גורם מוסמך בדבר איסור שימוש ברכב'''
{{ח:תת|(1)}} מבנה ששטח העבודה בו ושהשטח לחניה ותמרון, הצמוד למבנה, לא יפחתו מהמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} לצורך בדיקת רכב שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק״ג – שטח עבודה של 75 מ״ר ושטח לחניה ותמרון של 100 מ״ר;
{{ח:תתת|(ב)}} לצורך בדיקת כלי רכב שמשקלו הכולל המותר מעל 3,500 ק״ג – שטח עבודה של 125 מ״ר ושטח לחניה ותמרון של 150 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} מכשיר ממוחשב לבדיקה של סרני הרכב, המקושר למאגר הנתונים של יצרן הרכב, מאפשר השוואת נתוני היצרן ותוצאות בדיקת הרכב, ומפיק פלט מחשב המציג את הפגמים והעיוותים בשלדת הרכב הנבדק; הקישור למאגר כאמור יהיה באמצעות ספק מידע שהמשרד התקשר עימו בהסכם לשם כך; המשרד ימסור לבעל הרישיון הודעה בדבר פרטי הספק האמור;
{{ח:תתת|(ב)}} חומרי התזה כימיים המיועדים לאיתור סדקים בשלדה, במרכב ובריתוכים;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשיר לכיוון של פנסי חזית סימטריים ואסימטריים;
{{ח:תתת|(ד)}} מגבה;
{{ח:תתת|(ה)}} מד בלם המתאים לכלי רכב לפי הסוגים הנבדקים;
{{ח:תת|(3)}} מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לנהל מוסך מאחד או יותר מהסוגים האלה: אוטוטק רכב קל, אוטוטק רכב כבד או מכונאות רכב;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 34&quot;&gt;&lt;td&gt;34.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} '''רישיון להפעלת מוסך מומחה'''
{{ח:תת|(1)}} שטח מבנה המוסך לכל ארבעה תוצרי רכב שלגביהם הוגשה בקשה לקבלת רישיון מוסך מומחה, לא יפחת מהמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} לעניין רכב שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק״ג – 500 מ״ר, מתוכם 180 מ״ר שטח עבודה מקורה שבו 6 תאי עבודה לפחות, כאשר גודל כל תא לא יפחת מ־4 מטרים × 7 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} לעניין רכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק״ג – 800 מ״ר, מתוכם 500 מ״ר שטח עבודה מקורה שבו 6 תאי עבודה לפחות, כאשר גודל כל תא לא יפחת מ־15 מטרים × 5 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} שטח החניה והתמרון הצמוד למבנה יהיו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2}} לעניין רכב קל או {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בפרט 6}} לעניין רכב כבד, לגבי כל תוצר רכב שלגביו הוגשה בקשה לקבלת רישיון מוסך מומחה, בנפרד;
{{ח:תת|(3)}} סוגי ציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} סוגי ציוד כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2}} לעניין רכב קל או {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בפרט 6}} לעניין רכב כבד, לגבי כל תוצר רכב שלגביו הוגשה בקשה לקבלת רישיון מוסך מומחה, בנפרד;
{{ח:תתת|(ב)}} ארבעה מיתקני הרמה (ליפטים), לכל ארבעה תוצרי רכב שלגביהם הוגשה בקשה לקבלת רישיון מוסך מומחה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין הגבלת תוקף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס“ – הכשרה מקצועית במוסד לימוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – לרבות הסמכה או אישור לניהול מקצועי של מוסך שניתנו ערב יום התחילה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו המוסכים}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הרישיון הקיים ערב יום הפקיעה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} התנאים הנדרשים לצורך קבלת רישיון כאמור בטור ג׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סוג הרישיון לניהול מקצועי של מוסך שיינתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(ג)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מכונאות רכב בנזין או מכונאות רכב דיזל ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|פרט 1 לתוספת הראשונה}});
{{ח:תת|(2)}} חשמלאות רכב ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|פרט 7 לתוספת הראשונה}});
{{ח:תת|(3)}} תיקון ושירות למזגני אוויר ברכב ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 30|פרט 30 לתוספת הראשונה}})
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} קורס אוטוטרוניקה – השלמה של המקצועות שלא נלמדו לצורך קבלת הרישיון הקיים מבין המקצועות האלה: מכונאות, חשמל או מיזוג אוויר;
{{ח:תת|(2)}} קורס אוטוטק רכב קל – השלמה של המקצועות שלא נלמדו לצורך קבלת הרישיון הקיים מבין המקצועות המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בסעיף 1}};
{{ח:תת|(3)}} בחינות במקצועות שלא נבחן בהם לצורך קבלת הרישיון הקיים מבין המקצועות המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בסעיף 1}}, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בחינה עיונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)(1)}};
{{ח:תתת|(ב)}} בחינה מעשית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)(2)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אוטוטק רכב קל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} תיקון קפיצים ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 10|פרט 10 לתוספת הראשונה}});
{{ח:תת|(2)}} תיקון וכיוון של מתלים ברכב ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 28|פרט 28 לתוספת הראשונה}});
{{ח:תת|(3)}} תיקון תיבות הילוכים ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 31|פרט 31 לתוספת הראשונה}});
{{ח:תת|(4)}} תיקון וכיול טכוגרף ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 32|פרט 32 לתוספת הראשונה}})
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} קורס אוטוטרוניקה בהיקף של 450 שעות;
{{ח:תת|(2)}} קורס אוטוטק רכב קל בהיקף של 430 שעות;
{{ח:תת|(3)}} בחינות במקצועות שלא נבחן בהם לצורך קבלת הרישיון הקיים מבין המקצועות האלה: מכונאות, חשמל או מיזוג אוויר, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בחינה עיונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)(1)}};
{{ח:תתת|(ב)}} בחינה מעשית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)(2)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} תיקון רדיאטורים;
{{ח:תת|(2)}} תיקון צינורות פליטה;
{{ח:תת|(3)}} שיפוץ מכלי בלמים;
{{ח:תת|(4)}} חידוש ושיפוץ מנועים;
{{ח:תת|(5)}} חידוש ושיפוץ מכללי בלם, רפידות ותופי בלם;
{{ח:תת|(6)}} תיקון מחוונים;
{{ח:תת|(7)}} תיקון קרבורטורים;
{{ח:תת|(8)}} תיקון משאבות ומתזים לדיזל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} קורס אוטוטרוניקה בהיקף של 450 שעות;
{{ח:תת|(2)}} קורס אוטוטק רכב קל בהיקף של 430 שעות;
{{ח:תת|(3)}} בחינות במקצועות שלא נבחן בהם לצורך קבלת הרישיון הקיים מבין המקצועות האלה: מכונאות, חשמל או מיזוג אוויר, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בחינה עיונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)(1)}};
{{ח:תתת|(ב)}} בחינה מעשית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)(2)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוגי הרישיונות האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בטור א׳ בפרט 1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} רישיון לניהול מקצועי של מוסך מסוג אוטוטק רכב קל;
{{ח:תת|(2)}} קורס אוטוטק רכב כבד ובחינות במקצועות שנלמדו בקורס האמור כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בחינה עיונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)(1)}};
{{ח:תתת|(ב)}} בחינה מעשית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)(2)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אוטוטק רכב כבד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} תיקון מרכבים ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|פרט 8 לתוספת הראשונה}});
{{ח:תת|(2)}} צבעות רכב ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 11|פרט 11 לתוספת הראשונה}});
{{ח:תת|(3)}} מסגרות רכב ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|פרט 9 לתוספת הראשונה}})
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} קורס אוטוטק מרכבי רכב וצביעתם – השלמה של המקצועות שלא נלמדו לצורך קבלת הרישיון הקיים מבין המקצועות האלה: תיקון מרכבים, צבעות רכב או מסגרות רכב;
{{ח:תת|(2)}} בחינות במקצועות שלא נבחן בהם לצורך קבלת הרישיון הקיים מבין המקצועות המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בסעיף 1}}, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בחינה עיונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)(1)}};
{{ח:תתת|(ב)}} בחינה מעשית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)(2)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אוטוטק מרכבי רכב וצביעתם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} תיקון טרקטורים ומכונות ניידות ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 24|פרט 24 לתוספת הראשונה}});
{{ח:תת|(2)}} מכונאות מלגזות ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 27|פרט 27 לתוספת הראשונה}})
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אוטוטק טרקטורים ומכונות ניידות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיקון צמיגים ואבובים ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|פרט 12 לתוספת הראשונה}})&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אוטוטק תיקון והחלפת צמיגים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מכונאות אופנועים וקטנועים ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 14|פרט 14 לתוספת הראשונה}});
{{ח:תת|(2)}} תיקון טרקטורונים ({{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 25|פרט 25 לתוספת הראשונה}})
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אוטוטק אופנועים, קטנועים וטרקטורונים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|ל׳ בסיוון התשפ״ב (29 ביוני 2022)}}
* '''מרב מיכאלי'''&lt;br&gt;שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1b0gu1t7uws9zzfbgemy5he11qsugwi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469750</id>
    <revision>
      <id>1418608</id>
      <parentid>1416008</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:30:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418603]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8859" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן), תשל״ט–1978}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ט, 396|תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)}}, {{ח:תיבה|1832|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1363|תקנות אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1258|תיקון}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות}}, {{ח:תיבה|1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)}};
{{ח:תיבה|תשמ״ג, 184|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1113|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 151|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|2660|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 686|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1195|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1754|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 74|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1526|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 278|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|706|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1138|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 458|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1050|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 409|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|872|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 313|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|520|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 44|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|426|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|948|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 303|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 341|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1124|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 481|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 295|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 613|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1234|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 396|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1018|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 13|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 653|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1128|הודעת אגרות חקלאיות}}, {{ח:תיבה|1219|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1583|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1265|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1592|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1464|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2024|הודעת אגרות חקלאיות}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3338|הודעת אגרות חקלאיות}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#פרק ה|סעיף 20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 1|כמשמעות ”מפקח על בהמות“ בפקודת מחלות בעלי חיים, 1945}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צאן“ – כבשים ועיזים מכל הגזעים משני המינים בין מגידול מקומי ובין מיובא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח רשות מקומית“ – שטח של עיריה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, מועצה כפרית, כפר, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה, או כל שטח אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תווית סימון“ – תווית שעליה צויין סימן היכר בצבע או בכל צורה אחרת שקבע בכתב מנהל השירותים הוטרינריים.

{{ח:סעיף|2|סימון כללי של צאן}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח רשאי לפרסם, בדרך הנראית לו, בשטח רשות מקומית הודעה שבה יקבע את המקומות והמועדים לסימון צאן המוחזק באותו שטח.
{{ח:תת|(ב)}} פורסמה הודעה כאמור, חייב מחזיק הצאן להעמידו לרשות רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח לשם סימון בהתאם להודעה.

{{ח:סעיף|3|בקשה לסמן צאן}}
{{ח:ת}} רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח שמחזיק הצאן ביקש אותו לסמן את הצאן, יקבע תאריך, לא יאוחר מחדשיים מהיום שנתבקש כאמור לבצע את הסימון, במקום החזקת הצאן או במקום אחר שיקבע.

{{ח:סעיף|4|איסור החזקת צאן שלא סומן}}
{{ח:ת}} לא יחזיק אדם, בשטח רשות מקומית, בתום שלושה חדשים מיום פרסומה של הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, צאן בגיל עשרה חדשים ומעלה שלא סומן בהתאם לתקנות אלה.

{{ח:סעיף|5|אופן ביצוע הסימון|תיקון: תשמ״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} סימון לפי תקנות אלה יבוצע בידי מפקח בתווית סימון, או בידי מי שהסמיכו מנהל השירותים הוטרינריים ובהתאם לתנאי ההסמכה.
{{ח:תת|(ב)}} בעד ביצוע הסימון לפי תקנה זו תשולם אגרה בסך 22.00 שקלים {{ח:הערה|(מתואם ליולי 1982; החל מיולי 2021, 10.00 ש״ח)}} לכל תווית סימון.

{{ח:סעיף|6|תעודת סימון}}
{{ח:תת|(א)}} עם ביצוע הסימון, ימסור המסמן למחזיק הצאן תעודה על גבי טופס שיקבע מנהל השירותים הוטרינריים, שבו יפרט את מספר ראשי הצאן שסימן.
{{ח:תת|(ב)}} כוחה של התעודה יפה לשנים עשר חדשים.

{{ח:סעיף|7|אבדן תווית סימון}}
{{ח:ת}} אבדה תווית סימון של צאן שסומן, יחולו על מחזיק הצאן הוראות תקנות אלה, ובלבד שבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} תוגש לרופא וטרינרי ממשלתי או מפקח לא יאוחר מחמישה עשר יום מיום אבדן תווית הסימון.

{{ח:סעיף|8|החזרת תווית סימון}}
{{ח:ת}} מת צאן או הומת, ימציא מי שהיה בעלו או המחזיק בו, לרופא וטרינרי ממשלתי, תוך שבעה ימים את תווית הסימון של אותו צאן.

{{ח:סעיף|9|איסור החזקה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} לא יקנה אדם, ולא ימכור, לא יוביל ולא יחזיק צאן אלא אם סומן לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}, למעט צאן עד גיל חודשיים המובל מהמרעה למשק בעליו.

{{ח:סעיף|10|עזרת מחזיק הצאן}}
{{ח:ת}} מחזיק הצאן חייב להושיט למפקח או למי שהסמיך מנהל השירותים הוטרינריים לבצע סימון, כל עזרה הדרושה לתפיסת הצאן ולהחזקתו בשעת הסימון.

{{ח:חתימות|א׳ בכסלו תשל״ט (1 בדצמבר 1978)}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8glwfw5gy77z4rcnhl0i5bhj54tz9v7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד B/מב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469998</id>
    <revision>
      <id>1418633</id>
      <parentid>1417664</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T17:34:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="659" xml:space="preserve">(מב, א) משנות דבר תשמע \ ומחסוף כל סוד עצה: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, א) והיית בוש באמת \ ומצא חן [...] כל חי:

(מב, א) אך על אלה אל תבוש \ ואל תשא פ[..]ם וחטא: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ב) על [...]ת עליון [..]ק \ [...]ק להצדיק רשע: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ג) על חשבון ב חובי ואדון \ ועל מחלקות נחלה ויש: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

{{לא נשלם}}

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>khftuyg9edwz00kud3vy4a6y0mrr813</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418634</id>
      <parentid>1418633</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T17:53:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1168" xml:space="preserve">(מב, א) משנות דבר תשמע \ ומחסוף כל סוד עצה: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, א) והיית בוש באמת \ ומצא חן [...] כל חי:

(מב, א) אך על אלה אל תבוש \ ואל תשא פ[..]ם וחטא: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ב) על [...]ת עליון [..]ק \ [...]ק להצדיק רשע: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ג) על חשבון ב חובי ואדון \ ועל מחלקות נחלה ויש: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ד) ועל שחק מ[...]ם ופלס \ ועל תמהות איפה ואבן: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ד) על מקנה בין רב למעט \ (מב, ה) ו[.]ל מ...ר ... תגר: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ו) על אשה רעה [..]תם חכם \ ומקו[.] ... רפות תפתח: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ז) על מקום תפקד יד תספור \ ומתת ולקח הכל בכתב:

{{לא נשלם}}

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>f2o1m9ibl556iusyy2ejmulz3oahhkn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418635</id>
      <parentid>1418634</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T17:59:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1426" xml:space="preserve">(מב, א) משנות דבר תשמע \ ומחסוף כל סוד עצה: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, א) והיית בוש באמת \ ומצא חן [...] כל חי:

(מב, א) אך על אלה אל תבוש \ ואל תשא פ[..]ם וחטא: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ב) על [...]ת עליון [..]ק \ [...]ק להצדיק רשע: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ג) על חשבון ב חובי ואדון \ ועל מחלקות נחלה ויש: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ד) ועל שחק מ[...]ם ופלס \ ועל תמהות איפה ואבן: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ד) על מקנה בין רב למעט \ (מב, ה) ו[.]ל מ...ר ... תגר: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ו) על אשה רעה [..]תם חכם \ ומקו[.] ... רפות תפתח: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ז) על מקום תפקד יד תספור \ ומתת ולקח הכל בכתב: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ח) ...ל ושב וישיש ונוטל עצם בזנות: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ט) והיית זהיר באמת \ וא[.]ש צנוע לפני כל חי:

{{לא נשלם}}

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>5st99b86hso6dl0xmb0e1phtxwtugkr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור ברקת/תצט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470057</id>
    <revision>
      <id>1418637</id>
      <parentid>1418465</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T18:23:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* פירוש נוסף על סעיפים א-ה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45371" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצח|תצט|תק}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצט|}}  

;סימן תצ&quot;ט - דיני מליגה ומליחה ביום טוב - ובו ה'סעיפים

;* אין מרגילין ביום טוב. כיצד הוא מרגיל? המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע. מפני שטורח בהפשט זה טורח ואין בו צורך למועד.

;* אסור למלוג גדי אלא אם כן מולגו לאכול עורו.

;* בהמה שנשחטה ביום טוב מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים אף על פי שאין עליו בשר כלל. ומותר להערים ולמלוח כאן מעט וכאן מעט עד שימלא את כולו. אבל אם נשחטה מערב יום טוב אסור.

;* אין מולחין את החלבים ולא מהפכים בהם אפילו לשוטחן על גבי יתדות, אף על פי שנשחטה ביום טוב. וכן אסור למלוח בשר עליהם  באויר.

;* עֶלי שהוא דף עב וכבד  וכלי הוא אלא שמלאכתו לאיסור לכתוש בו הריפות - מותר לטלטלו לקצב עליו בשר. ולאחר שקצב אסור לטלטלו מחמה לצל.


==טור ברקת==
===פירוש ראשון===
אשר נמצא באדם שני מיני הרגל, דבר והפכו, הוא מה שהגידו חז&quot;ל בענין מצות הרגילות ובהפך שנינו {{ממ משנה|חולין|ט|ג}} {{צ|המרגיל כולו חיבור לטומאה}} - שהרמז בו המרגיל עצמו להיות דש ברגליו דברים הקלים - הוא {{צ|חיוב לטומאה}} לפי ששנינו {{צ|שכר עבירה עבירה}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בא לטמא פותחין לו. מעט - מטמאין לו הרבה. בעולם הזה - מטמאין אותו לעולם הבא}}. וההפך מזה לענין הטובא {{צ|בא לטהר מסייעין אותו. מעט - מטהרים אותו הרבה. בעולם הזה - מטהרים אותו לעולם הבא. מלמטה - מטהרים אותו מלמעלה}}. 

וכל זה ימצא באותו המנהיג עצמו במצות הרגילות כענין {{צ|הרגיל בנר חנוכה ליל שבת}}, {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' לפי כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}, כי אם רגליהם לרע ירוצו - הוי רץ לבית הכנסת ולבית המדרש. אמנם אין מרגילין ביום טוב - היינו מה שאמר החכם {{צ|מריש כד חזינא רבנן דרהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא. עד דתני לי ההוא סבא לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת}}. הלא הוא כתוב אצלי בפסוק {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את ה'}} - שתי רדיפות{{הערה|מהמשך הדברים נראה דצריך להגיה כאן 'שתי ידיעות', כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} הללו למה? אחת לפי דקים לן {{צ|פסיעה גסה נוטלת אחת מ{{גמט דגש|ת&quot;ק}} ממאור עיניו של אדם}}. ולכן צריכא למימר {{צ|ונדעה נרדפה}}. וידיעה אחרת לענין שבת שנאמר {{צ|אם תשיב משבת רגלך}}, ולכן צריך ידיעה אחרת שנאמר {{צ|לדעת את ה'}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - כלומר אין שייך דין זה של אץ ברגלים ביום טוב כי הוא מותר לרוץ בו. ולא יקרא 'מרגיל' לפי שהוא רץ לדבר מצוה לצורך יום טוב לתקן מה שחטא {{צ|ואץ ברגלים חוטא}}. וכן נמי כנגד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרגיל לבא לב&quot;ה ופעם אחת לא בא הקדוש ברוך הוא שואל עליו ואומר מי בכם ירא ה'. אם לדבר מצוה הלך - נוגה לו. ואם לאו - &quot;אשר הלך חשכים ואין נוגה לו&quot; וכו'}}. ולכן יאמר כנגד זה '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר אין שייך שאלה של {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב}} מטעם האמור - אם לדבר רשות הלך אין נוגה לו דהא על הסתם כל ההליכה היא לצורך יום טוב, ולכן אין שואלין על הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב.


ואמר '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר מרגל אחד}}'''. והענין כי הנה נודע מה שאמרו חז&quot;ל כי ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא המשל זה בשור שה כבשים ושה עזים. וחכמים ז&quot;ל אמרו בפסוק {{צ|יבא כל בשר - מי שלבו רך כבשר}}. ועוד אמרו {{צ|בשר כתיב בו &quot;ונרפא&quot;}}. ולכן יאמר '''{{צ|כיצד הוא המרגיל}}''' האמור? '''{{צ|זה המוציא}}''' ומפסיד '''{{צ|כל הבשר}}''' - שטרח ותקן מעשיו של ה'''בשר''' (אשר חכמים ז&quot;ל הגידו שהוא נוטריקון של '''ב'''ושה '''ס'''רחון '''ר'''מה) והפך אותו לטובה ונעשה רך לבו כבשר לעשות רצון קונו. 

ואחר כך הוציא כל זה הבשר הטוב '''{{צ|מרגל אחד}}''' - כי פעם אחת לא בא לבית הכנסת לרוץ כדרכו - כך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - הם חמדות הזמן שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}}. רצה להעמיד עמו דבר מן החמדות ההם, '''{{צ|ולא יקרע}}''' ויפסד. לא נכון לעשות כן, אף על גב שאין שואלים עליו {{צ|מי בכם ירא ה' - להיכן הלך?}} - מרגיל נקרא. ולא יעשה כן '''{{צ|מפני שהוא טורח גדול}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל הקב&quot;ה ברא העולם כדבר השם ואין לפניו יגיעה, ובמה הוא מתייגע? בדברים בטלים שנאמר {{צ|הוגעתם ה' בדבריכם}}. '''{{צ|ואין בזה צורך למועד}}'''. 


ואם כה יאמר על ענין עצמו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}} - '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר לענין זה אם בא לתקן האדם מעשיו רגל ברגל מה שחטא והיה אץ ברגלים, בא לתקן אותו הרגלים לרוץ לדבר מצוה וכיוצא - אין מרגילין ביום טוב. לא כך יעשה.

ופירש '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר}}''' שחטא בו בפועל כפשוטו. ומה גם בדרך כינוי שנאמר {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. והוציא כל זה '''{{צ|מרגל אחד}}''' - והוא בדרך כינוי הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. וכי לזה רגל אחד ולזה שנים. וכך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - עור בעד עור להגן עליו מן הייסורים. '''{{צ|ולא יקרע}}'''. אין עושים כן '''{{צ|מפני שטורח בהפשט זה}}''' שרוצה אז להפשיט עורו מן היסורין, '''{{צ|ואין בו צורך למועד}}''' לעשות תיקון בסגנון זה שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך אתה וביתך}}.


'''{{צ|אסור למלוג גדי וכו'}}''' - הנה גם זה יבא הרמז למי שירצה לתקן מעשיו כדי שיהיה לו יום טוב במותו. ומה גם כדי לזכות לההוא יומא טבא דעביד קדוש ברוך הוא לרבנן. וזה יודע בעצמו שהיה מקפץ כגדי והיה חצוף כגדי והוא עז. לכן ירצה לתקן מעשיו ולמלוג העור שלו ברותחין, כי יחם לבבו והתודה אשר חטא על הנפש. אסור לעשות כן. שהרי האדם מצווה לשמוח ביום טוב שנאמר {{צ|ושמחת בחגך}}. וכאשר מתחרט ומתודה מוכרח הוא להיות עצב ודואג על מעשיו אשר אבד עצמו לדעת.  ולכן '''{{צ|אסור למלוג}}''' העור שלו בסגנון זה לפי שהיה כגדי. 

'''{{צ|אלא אם כן מולגו לאכול עורו}}''' - כלומר כי כאשר יעשה מליגה זו ההסרחה היה כדי לאכול וליהנות מעורו, לפי שהיה ירא יראת העונש שלא ילקה בעורו. ולכן הקדים להרתיח עצמו ולהתחרט בלבבו.


'''{{צ|בהמה שנשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|מן הבהמה - אלו עמי הארץ}} (מאמר). והם אמרו {{צ|זה העושה מעשה בהמה}}. וכבר נתבאר לעיל כי זה בזה תלוי. לפי ששנינו {{צ|ולא עם הארץ חסיד}}. לכן לפי שהוא עם הארץ הוא עושה מעשה בהמה.  ולכן יאמר:

'''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' - חלק עם הארץ הנמשל לבהמה על אשר לא  טוב עשה בקרב עמיו. ועתה שחט עצמו כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} זה לשונו: {{צ|עם הארץ וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה דזריקתה לעיני כלא דשפכין דמא. הכי עניין שפכין דמוי באנפוי לעיני בני נשא ואתהדרן ירוקין כמתין ואיתהדרין בתיובתא ולא פתחין פומהון להטיח דברים וכו' קדוש ברוך הוא נחית על ההוא רוחא בכמה משריין}}, עד כאן לשונו.  
והיינו כמו שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}} לתקן מעשיו לזכות להיות לו {{צ|יום טוב}} בגן עדן, ולזכות לההוא יומא טבא דרבנן. 

'''{{צ|מותר להגביה עורה}}''' - הוא כל הקניינים שלו ועורו בכלל, למלט כל אשר מסביב. וגם עורו ממש ימלט מן הייסורין מפני כי כך אמרו חכמים ז&quot;ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, אלא תחילה פוגע בממונו, אחר כך בגופו. ולכן זה חלק הבהמה מאשר שהתקין עצמו לשחיטה הרויח גם הממון והקניינים, גם העור ממש. מותר להגביהו מן הייסורין שנאמר {{צ|ובני רשף יגביהו עוף}}, ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ייסורין בדלין ממנו}}. 


'''{{צ|וליתנו לפני הרגלים לדרוס אותו}}''' - בעבור כי אף על גב שקבל עליו דין השחיטה, צריך גם כן שישפיל גאותו עם ארבות(?) ידיו להיות נרמז ברגלים לפי כי על הסתם מתוך הגאוה האדם חוטא שנאמר {{צ|ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך}}. ולכן ינתן למרמז הרגלים לדרוס אותו. '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - כלומר זה שאמרנו שצריך ליתנו במקום דריסת הרגלים - לא מפני כי הוא היה בעל גאוה, כי {{צ|אף על פי שאין עליו בשר}} - הוא דוגמא אל הגאוה - אף על פי כן צריך שישפיל עצמו כאמור.


'''{{צ|ומותר להערים}}''' כדי לזכות בענין '''{{צ|המליחה}}''' שהוא מעשה הצדקה שהוא מלח ממון חסר, '''{{צ|למלוח כאן מעט ולמלוח כאן מעט}}''', לתת הצדקה במקומות רבים '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' - שיעור מה שאמרו חכמים ז&quot;ל יבזבז יותר מחומש בתחילה. משם ואילך נותן מן הריוח.

'''{{צ|אבל נשחטה מערב יום טוב}}''' לא ימצא ענין תיקון זה לעור - הם הקניינים המדומים - כי אם באופן אחר.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' כדאמרן בעושה מעשה בהמה שהיא מועדת לבעוט - כך בעט בהקדוש ברוך הוא והכין עצמו להיות נשחט על דרך {{צ|עליך הורגנו כל היום}}. כך עשה '''{{צ|ביום טוב}}''' - שהוא שלו עתה כקטן שנולד דמי, והעביר ממנו הטומאה ערלה כבושה שהיתה עמו בשלש מקומות שנאמרה ערלה כמו שאמרו חז&quot;ל בפה ובאזן ובאבר. בפה - היה ערל מבנלות הפה ושבועת שוא ודברים בטלים. ובאוז - היה ערל משמוע לשון הרע וכיוצא, ואוטם אזנו מצעקת דל, הנה ערלה אזנם משמוע. וגם היה ערל שפתים בתורה. וערל באבר - מן הקרי וכיוצא. ועתה עשה מילה וכרת כל ערלות הללו ונעשה אליו 'יום טוב', ולפיכך נחשב לו 'שחיטה' על דרך מי שעושה מילה שנאמר {{צ|מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותך ואת שלמיך וכו'}} כדאיתא בזוהר  הובא לעיל. ולכן גבי דידיה הוי יום טוב ששחט עצמו על ידי המילה העיקרית.

מאחר כי כך עשה '''{{צ|מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים}}'''. והענין כי מאחר שעשה תשובה מכל הדברים הללו - העיקר הוא שישפיל עצמו שנאמר {{צ|לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה}}. אמנם לטובה מותר להגביה עצמו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרי שלא היה ספק בידו להחזיקו למחות ועשה - הרי זה בכלל ברוך}}, ונאמר {{צ|ויגבה לבו בדרכי ה'}}. ולכן {{צ|מותר להגביה}} עצמו, אבל זה יהיה '''{{צ|בעורו}}''' - מבחוץ, לא שיגבה לבו ממש, רק יתנו '''{{צ|במקום דריסת הרגלים}}''' באסקופה התחתונה.

'''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - הוא ענין שררה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל העוסק בתורה נעשה שר}}. וכן נמי הוא אומר יש כח בידו לעשות כך אף על גב כי לא למד בתורה ואין עליו בשר כלל - יכול להחזיק ולמחות. 
וחוזר נמי לענין שמותר להגביה עורו כדאמרן '''{{צ|אע&quot;ג כי אין עליו בשר}}''' - ענין שררה - '''{{צ|כלל}}'''.

'''{{צ|ומותר להערים}}''' נמי בענין הצדקה כענין אבין רמאה ע&quot;ה, '''{{צ|למלוח}}''' מלח ממון על העור שלו שגבה להחזיק ולמחות שיתן צדקה, '''{{צ|כאן מעט וכאן מעט}}''' כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ענייך ועניי עירך - ענייך קודמין. עניי עירך ועניי עיר אחרת - של עירך קודמין}}. מותר להערים בזה לתת מלח ממון חסר - כאן מעט לעניי ביתו וגם לעניי עירו וגם לעניי עיר אחרת. אף על גב כי אין דבר מספיק - מותר להערים לתת ממה שהוציא מעשר מממונו, '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' חסר.

'''{{צ|אבל אם נשחטה מערב יום טוב}}''' - עשה תיקון זה לנפשו בערך הכנה בלבד שגמר בלבו ולא עשה מעשה כי זהו 'יום טוב' ממש - '''{{צ|אסור}}''' לעשות בעור שלו כמשפט הזה, לפדות עצמו על ידי הצדקה, אלא יתקן עצמו בסגנון אחר.


'''{{צ|אין מולחים את החלבים וכו'}}''' - יאמר על דרך האמור דאף על גב כי אמרינן תיקון זה לענין השוחט עצמו ביום טוב לענין העור - שמועיל לאדם על הקניינים המדומים שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}} - זה יהיה לאותו בעל נפש שתיקן ערלת הלב ונעשה מזבח אדמה וזבח עליו יצרו שנאמר בו {{צ|זובח תודה יכבדנני}} בשני עולמות. אבל אותו שנאמר בו {{צ|חלבמו סגרו פימו דברו בגאות}} - כלומר הנה נמצא ברשע השני ערלות עדיין. ערלת הלב  - {{צ|חלבמו סגרו}} - הלב שלהם סגור, חותם צר. וגם ערלת הפה עומדת - {{צ|פימו דברו בגאות}} - כי אמר הפה ברשותו. ואותם שתי חומות שעשה הקדוש ברוך הוא ללשון שלא יצא לחוץ ידבר - הנה הפה ברשותם פימו. ולכן דברו בגאות.

ומאחר שנמצא בהם רובא דמנכר - השתי ערלות לבדו בגאונם - כך מי שנמצא בו מדה זו {{צ|חלבמו סגרו}} - '''{{צ|אין מולחין את החלבים}}''' - מה מועיל לו מלח ממון חסר, אדרבא מוסיף גאוה בלבו לומר כי עם ה' עשה שנאמר {{צ|מלוה ה' חונן דל}}. ולכן אסור.

'''{{צ|ולא מהפכין בהם}}''' - לא יתכן להתפהך לבו על ידי כן ממנהגו הרע. '''{{צ|ואין תולין אותם על גב יתדות}}''' אף על גב כי ימצא לאדם זה מצות קיימות דוגמא של יתד כמה דאת אמר {{צ|יתד תקועה}}, כך אמרו חכמים ז&quot;ל על שבנא {{צ|אתה יתד תקעת כאן}}. מכאן אמרו חז&quot;ל {{צ|לעולם יהיה לאדם יתד תקועה בבית  הקברות}} (מאמר) - כלומר מצוה קבועה כדי לזכות להקבר שם בארץ ישראל. וזה - אף על גב שיש לו יתדות - '''{{צ|אין שוטחין}}''' חלבו שלו לתקן אותם על ידי אותם מצות.

או יהיה '''{{צ|אין מהפכין בהם}}''' דאף על גב שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. לב חורש מחשבות און - והיו הדברים האלה על לבבך}}. כך היא המדה. אבל בענין {{צ|חלבמו סגרו}} לא יועיל היפוך זה שהרי לא ישמע לקול מלחשים, בעלי לחישות(?). '''{{צ|אע&quot;פ שנשחטה ביום טוב}}''' ועשה תיקון לכל הערלות כאמור - לא יועיל התיקון לענין זה כי גדול הוא וחוזר עליו.

'''{{צ|וכן אסור למלוח בשר עליהם באויר}}''' - כלומר יתדות הללו, מצות המוחזקות הנמצאות ביד האדם, אין ראוי למלוח עליהם בענין הצדקה כגון הערוב שהיו נותנים באותו בית שאמרו חז&quot;ל אין לשנות, כך מי שהחזיק באותה מצוה אין ראוי לעושה צדקה לדחות אותו מאותה חזקה מפני שעושה צדקה ביותר דהיינו בשר ענין שררה כאמור. וזה '''{{צ|באויר}}''' כי אין לו חזקה - די לו שנעשה שר על ידי הצדקה שנאמר {{צ|מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו}}.


'''{{צ|עלי שהוא דף עב וכבד וכו'}}''' - הענין כמשמעו {{צ|אם תכתוש את האויל וכו'}} {{ממ|משלי|כז}}, כלומר אין זה מחלק הנ&quot;ל {{צ|כי חלבמו סגרו}} וערלת הלב כבושה בו, רק הוא המבזה את התוכחות כמו ששנינו וזהו על שנאמר עליו {{צ|בתוך הריפות בעלי}} - הענין יובן בדקדוק מ&quot;ש {{צ|לא תסור מעליו אולתו}} - מהו {{צ|מעליו}}? &quot;ממנו&quot; מבעי ליה למימר? אמנם ירצה להגיד כי זה זה האויל הנמצא בו רמות רוחא, קיש קיש קריא. דאלו כמה בני אדם נמצא בהם רוח גבוה ובקרבו ישים אורבו לא חשב אנוש. אמנם לא ידע אנוש ערכה כי זה יצרו מבפנים. אמנם האויל זה הנמצא אותו הגאוה מבית ומחוץ לעין כל, עין קוץ, ועל זה אמר החכם {{צ|אם תכתוש את האויל}} זה שאין בו דעת לכסות גאותו, {{צ|במכתש בתוך הריפות בעלי}} כי כן הריפות יש להם שתי קליפות בחטה - אחת יוצאת על ידי כתישה והשנית הדקה יוצאה על ידי הבישול. והאויל זה אם תתן אותו בעלי זה שמוציא הקליפה החיצונה של החטה ונעשה &quot;הריפות&quot; - אין אתה מועיל להוציא מעליו דווקא אולתו החיצונה הנגלית עליו לעין כל. 

ולכן יאמר {{צ|על שהוא דף עבי}} וגס הרוח וכבד על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כבד לב פרעה}} - נמשל לכבד, כי צריך שני פעמים בישול. כך אויל זה. '''{{צ|כלי הוא}}''' - שנמצא בו הכנה לעבדה ולשמרה, '''{{צ|אלא שמלאכתו לאיסור}}''' והוא מתנהג בגסות הרוח בגאוה ובוז, כי יש אזהרה לגסות הרוח שנאמר {{צ|שמעו והאזינו אל תגבהו כי ה' דבר}}.

וזה הוא '''{{צ|כדי לכתוש בו הריפות}}''' מוכן לאיסור. '''{{צ|מותר לטלטלו}}''' ואין זה כמו החלק הנ&quot;ל {{צ|כי חלבמו סגרו}} כי אין לו תקנה כנ&quot;ל, אבל זה מותר לטלטלו על ידי היפוך במעשה המצות דהיינו '''{{צ|לקצב עליו בשר}}''' - הוא עסק התורה כנ&quot;ל כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל שלוהג בתורה נעשה שר}}. '''{{צ|ולאחר שקצב עליו בשר}}''' - דהיינו שהיה קובע עתים לתורה, '''{{צ|אסור לטלטלו מחמה לצל}}''' שלא יתבקע מפני כי התורה מגינה ומצלה אפילו בעידנא דלא עסיק בה מצלה כמו שאמרו חז&quot;ל.

===פירוש נוסף על סעיפים א-ה===
עוד תשוב ותראה את מעשה ה' כי נורא הוא בענין הדינים הללו מה מעשיהם. שאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' היינו מה שאמר הכתוב {{צ|משלחי רגל השור וחמור}} דאף על גב שנאמר {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}}, אשריהם ישראל שהם משלחי רגל השור וחמור. והענין כי זהו מה ששנינו {{צ|איזהו קטן? כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית שנאמר שלש רגלים}}. 

והנה שני עניינים נכללים במצוה זו. ענין הראיה וענין הליכה ברגלים. והסוד זה הוא כי המצוה אשר יעשה האיש הישראלי הוא מעורר את האהבה למעלה ונעשה הייחוד עליון. ואמנם לענין זה הייחוד הצריך הכתוב בשני דברים. ראשונה אחת הוא תלויה בעינים - כך אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. ולכן צריך שיהיה לו שני עינים כמו שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|כשם שבא ליראות כך בא לראות דכתיב יראה יראה}}. ועוד תלה הכתוב צורך ברגלים כנזכר דכתיב {{צ|שלש רגלים}}. והענין הוא סוד מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|טוב מראה עינים מהלך נפש - טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה}}. ולכן צריך ענין ראיה דכתיב {{צ|יראה כל זכורך}}. ולענין המעשה צוה שלש רגלים כי זה בכינוי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|שבניך גדלי בשר - וכי לזה רגל אחד ולזה שנים?}}. 

אמנם טעם לענין מראה עינים - סוד הענין הוא מ&quot;ש ר' שמעון בזוהר בפסוק {{צ|ישר יחזו פנימו}} ויקרא דף ט&quot;ו {{ממ זהר|ג|טו|א}} וזה לשונו: {{צ|מאי ישר יחזו? א&quot;ל רזא עילאה דאינון ימי קדם דעתיקא קדישא וימי עולם דזעיר אנפין אקרון}}. ולכן {{צ|פנימו}} דאינון חמאן באורח מישור וכו' על ידי ההשגחה העליונה ימצא כי מתקיים נמי מה שאמר הכתוב {{צ|תמיד עיני ה' אלהיך בה}} וסיים בה הכי {{צ|מראשית שנה עד אחרית שנה}} - ר&quot;ל כי ההשגחה תהיה מרובה מתפשטת מתחילת המדה הנקראת 'שנה' כדאיתא בזוהר פרשת פנחס {{צ|דאיהי שנה מאינון שנים קדמוניות}}. ועד {{צ|אחרית שנה}} - עד סופה. ולכן טוב מראית עינים אלו באשה עליונה, מהלך נפש מאתו הלוך שנאמר {{צ|מתהלך בגן}} ונאמר {{צ|מתהלך בתומו צדיק}} {{ממ|משלי|כ|}} ונאמר {{צ|מתהלך בקרב מחניך}} {{צ|דברים|כג|}}. כך מהלך נפש - ר&quot;ל הולך לטייל עם בחינה הנקראת 'נפש' לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|מים קרים על נפש עיפה}}. מי גרם כך? הראיה לאותה עולמתא שפירתא דלית לה עיינין.

למדנו מכל הנזכר כי מצות ראיה היא כוללת שני דברים כאחד טובים. ענין הראיה גדול מאד ולכן לא נקרא מצות 'הליכה' לפי שהראיה עושה רושם שכן מצינו בת היענה נוצרת על ידי ראיה. ולכן נאמר {{צ|ועין נואף}} {{ממ|איוב|כב}} - ר&quot;ל על ידי הראיה העין נואף, כי עושה את שלו. וענין המעשה של ההליכה תפל(?) לו. וההפך בתמורה - הרגל מועדת לשבר וכדאיתא בזוהר פרשת משפטים שור מועד נכנס לבית ריבוניה ברגל דיליה, שבר את הכלים מנורה מזבח וכו'.  

ולכן ביום טוב אשר מתקיים בו מצות הרגל - {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}}, כי זה הוא סוד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|יש רגל מברכת}} (מאמר), והבן. לכן עתה צריך ליזהר מאותו רגל של התמורה - {{צ|אשריכם ישראל}} שהם {{צ|משלחי רגל השור}} מועד {{צ|והחמור}} דכתיב בהם {{צ|כי יבער איש - זה הקב&quot;ה. שדה או כרם - בית המקדש ציון שדה תחרש וכרם ה' בית ישראל שנאמר ממרום שלח אש. ושלח את בעירו - שור מועד. ובער בשדה אחר}} - ר&quot;ל הנקרא 'אחר', עשה כך 'אל אחר' כדאיתא פרשת משפטים. לכן {{צ|מיטב שדהו - שדה אדום. ומיטב כרמו ישלם - שנאמר על שדה איש עצל עברתי}}. אמר החכם שראה מה שעתיד להיות בזמן החרבן. הוא מה שאומרים חכמים ז&quot;ל במדרש, ועוד ראה מה שעתיד להיות בקליפה שהחריבה בית המקדש הנקרא {{צ|איש עצל}} כמו שאמר הכתוב {{צ|גם מתעצל במלאכתו וכו'}}. 

כי הנה בקדושה נאמר {{צ|חזית איש מהיר במלאכתו}} {{ממ|משלי|כב|}} - זה יוסף הצדיק שנאמר {{צ|ויבא הביתה לעשות מלאכתו}}, הוא מהיר וזריז דכתיש כתישין ואפיק משחא מאינון זיתין עילאין לאנגדא לנוקביה. {{צ|לפני מלכים יתיצב}} - שנאמר בהם {{צ|מלך במשפט יעמיד ארץ}}. {{צ|בל יתיצב לפני חשוכים}} - אשת פוטיפר שנאמר {{צ|מפני הרעה נאסף הצדיק}} {{ממ|ישעיה|נז|}} כדלעיל. וההפך ממנו הקליפה הוא {{צ|מתעצל במלאכתו}} לפי שנאמר {{צ|איש בער לא ידע וכו' בפרוח רשעים}} - ההוא נחש דפרח באוירא. שניהם זה הוא סיבה {{צ|להשמדם עדי עד}} - היינו מה שאמר פרשת בלק {{צ|אשר הלך חשכים - שארי בחיבורא וסיים בפירודא}}. ולכן הוא מתעצל במלאכתו. זהו שכתוב {{צ|על שדה איש עצל עברתי}} - שדה אדום. {{צ|ועל כרם אדם חסר לב}} - הוא אדם בליעל שהוא זקן וכסיל. {{צ|והנה עלה כולו קמשונים וגדר אבניו}} שלקח מירושלים שנאמר {{צ|תשתפכנה אבני קדש}}. {{צ|נהרסה}} - הרי {{צ|מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם}} שנאמר {{צ|תחת הנחושת אביא זהב וכו' מן הכרובים}}.

וכל זה כשישראל זכאים מקיימים זה הם {{צ|משלחי רגל השור}} מועד {{צ|והחמור}}, על ידי מצות עליית הרגל. ולכן בא הדין:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' כדי שלא לעורר רגל השור והחמור הנזכר. '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל מרגל אחד}}''' - כלומר כי הבשר שהוא בחינת הקדושה (כי שה פזורה ישראל) - אין מוציאין אותה מרגל אחד, ר&quot;ל מאותו שנאמר {{צ|משלחי רגל השור והחמור}} בפעם אחד, שהרי נאמר {{צ|לא תחסום שור בדישו}}. '''{{צ|כדי שיוציא כל העור שלם שלא יקרע}}''' - היינו מה שאמר הכתוב {{צ|ויעש ה' לאדם כתנות עור}}, ואלו לקח אותם עשו בסוד הקליפה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|חמד רשע מצוד רעים}}. סוד הדבר מה שאמרו חכמים ז&quot;ל כשהיה לובש נמרוד אלה הבגדים היו מתכנסים עליו חיה ועוף וצד אותם. ולכן נתאוה אותם עשו כי להיות אלה הבגדים היו מתכנסים נמי שם כמה נשמות הנקראים 'חיה ועוף'.

אמנם כבר הגיד הכתוב שהיו רעים שנאמר {{צ|מצוד רעים}}. ולכן הוא לוקח אותם שנאמר {{צ|בגדי עשו החמודות}} {{ממ|בראשית|כז|}}. ולכן כל העיקר להוציא אלו הבגדים, כתנות עור, שנאבדו ביום החרבן שנאמר {{צ|מעדה בגד ביום קרה}} - אמרו חז&quot;ל {{צ|יום שנזדווג נבוכדנצר הרשע לישראל, העדה מהם שני לבושים - בגדי כהונה ובגדי מלכות}} (מאמר). ואלו הם כתנות עור שהיו משתמשים בהם הבכורות הללו. אין מוציאין אותם ביום טוב לגמרי, '''{{צ|להוציא העור שלם שלא יקרע}}''' - לא יתכן - כך אמרו חז&quot;ל לשנים שהם מתכסים בכסות אחת, זה אוחז מכאן וזה אוחז מכאן עד שנקרע. כך עשה ה' - {{צ|בצע אמרתו}}. ולכן '''{{צ|אין עושים כן להוציא העור שלם שלא יקרע פי שהוא טורח טורח גדול בהפשט זה ואין בו צורך ליום טוב}}''' - שהרי קודשא בריך הוא ביום טוב ושבת אתלבש בלבושין דבריאה כדאיתא בתיקונים. וכאשר נעשה קשר בראשו של ענים עם מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק הנ&quot;ל {{צ|אשריכם ישראל ** שאתם עושים רצונו של מקום, משלחי רגל - ממהרים הגאולה שנאמר הנה מלכך יבא לך עני ורוכב על חמור. השור - זה משיח בן יוסף דכתיב ביה &quot;בכור שורו&quot;. והחמור - עני ורוכב על חמור - זה משיח בן דוד}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' שה פזורה ישראל אע&quot;ג שעושים רצונו של מקום, אין יכולים להביא רגל השור והחמור הנזכר ביום טוב - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פקודי דף רנ&quot;ח {{ממ זהר|ב|רנח|א}} וזה לשונו: {{צ|וכדין כד יסתיים גלותא במשיכו דרגלין כדין ועמדו רגליו וכו' ויתעבר רוח מסאבא וכו'}}, אז יתקיים מה שאמר הכתוב {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים}} כאשר בארתי בהקדמה כי לפי שנאמר {{צ|כי נגע בכף ירך יעקב}} ולכן הני ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי, שהרי נאחזים ברגלים העליונים. ונאמר {{צ|רגליה יורדות מות}} - עניינים הללו רבים וגדולים הם. אין מרגילין אותם ביום טוב.

'''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא העור שלם ברגל אחד כדי שלא יקרע}}''' - היינו מה שאמרו חז&quot;ל בפרה אדומה {{צ|ושרף את הפרה - זו מלכות הרשעה, עכו&quot;ם. את עורה ואת בשרה - היא ודוכסיה וכו'}}.  וכן נמי יכול להוציא העור שלה היא ודוכסיה כלם לגמרי, '''{{צ|ולהוציא כל הבשר}}''' - אלו ישראל שהם שה פזורה, '''{{צ|על רגל אחד}}''' - הוא משיח אחר שיקבץ נדחי ישראל, כל השבטים כולם. '''{{צ|וישאר העור שלם}}'''. 

אינו נעשה ביום טוב '''{{צ|מפני שהוא טורח טורח גדול}}''' - כך אמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|הנודר מן היין ביום שבן דוד בא מותר בערב שבת ויום טוב}} לפי שהוא טורח גדול '''{{צ|ואין בו צורך}}''' בהפשט זה ליום טוב שהרי נאמר {{צ|ושרף את הפרה את עורה בשרה}}. ואותו עור שנאמר {{צ|אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת}} - הם ד' מלכיות כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל שלכן נאמר {{צ|עורנו כתנור נכמרו}} ונאמר בו {{צ|עור ובשר תלבישני וכו'}}. 

ולכן נמי {{צ|אין מרגילין ביום טוב}} כי הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|משום דבקרבך קדוש ולא אבא בעיר? אלא נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלים של מטה}}. ולכן יאמר אזהרה זו '''{{צ|אין מרגילין}}''' לומר דאף על גב כי ביום טוב יש ענין שמרגילין בו, גם יש ענין שאין מרגילין בו. והענין כי הנה בזוהר פרשת קרח שם נאמר ז&quot;ל {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב חסר. כי כמו שקדש עילאה אזמין לכל אינון כתרין עילאין וכו' כך קדש תתאה חכמת שלמה אזמין לכל חילוי לאעטרא לון שנאמר מקראי קדש וכו'}}.

הנה מבואר מזה המאמר כי מטרוניתא אזמינת לכל חילהא וזהו להם מצות ראיה שנאמר {{יראה כל זכורך}} והם הכיתות הנקראים בסוד {{צ|זכרים}} כי יש כיתות {{תיקון גירסה|כי|אשר}}{{הערה|כאן הגהתי מעצמי. ובדפוס כתוב 'כי' - ויקיעורך}} הם ממונים על השיר הנקראים 'עלמות שיר'. אמנם הללו הם זכרים כמ&quot;ש בזוהר פרשת שמות בפסוק {{צ|איש וביתו באו}}, עיין שם. ואלו הם בעלי רגלים כדאיתא בתיקונים דף כ&quot;ח וזה לשונו: {{צ|וכמה מארי דרגלין סלקין עמה דאתמר בהון ורגליהם רגל ישרה}}. והנה מבואר מזה המאמר כי מרגילין ביום טוב אלו בעלי רגלים על דרך מה שהם חייבים הגשמיים ישראל להלך מירושלים להר הבית להראות לפניו יתברך שנאמר {{צ|יראה כל זכורך}} - כך הוא למעלה - אותם הכיתות בעלי רגלים הם עולים לירושלים ונכנסים להר הבית. ומה גם חלק הנשמות - נפשין רוחין ונשמתין שבעולם עולים לירושלים ונכנסים להר הבית, הר ציון, לראות פני יוצרם ומשתעשע בהם. 
ואמנם אף על גב כי בענין הזה הם מרגילים, כי יש רגל מברכת כנ&quot;ל - אמנם אין מרגילים אז ביום טוב והוא לענין הנדר הנזכר, שלא יכנס בירושלים של מעלה.


'''{{צ|כיצד מרגילין? זה שמוציא כל הבשר ברגל אחד}}''' - וסוד הענין כי הנה למעלה נמצאים שני ייחודים. האחד אינו נפסק לעולם והאחד הוא אשר נשבע הקב&quot;ה שלא לעשות אותו, היינו שלא יכנס בירושלים של מעלה. ובזה יובן דרך אחרת במאמר פרשת ויקרא מה שאמר ר' שמעון {{צ|אכלו רעים - לעילא, שתו ושכרו דודים - לתתא. אמר רבי אלעזר מאן אינון לעילא ומאן אינון לתתא? א&quot;ל יאות שאילתא. אתר עילאה דאינון באחדותא בחדוותא דלא מתפרשן לעלמין. אלין אקרון 'רעים' וכו'. שתו ושכרו דודים - אלין אינון לתתא דאקרון דודים וכו'}}.

והענין בקיצור שמענה ואתה דע לך: כי הנה בכל ספירה היא כלולה מעשר שהרי אין קדושה פחותה מעשרה. ולכן השלשה עליונות שבכל ספירה הם נקראים 'רעים', והשבעה תחתונות נקראים 'דודים'. והטעם מפני כי כן לעולם שלשה ראשונות חשובות כאחד לפי שהם בחינת ראש. אבל שבעה תחתונות, להיות כי יש בהם קוים - ימין ושמאל - לכן יצדק בהם כינוי 'דודים'. 

ואמנם כשפירש ר' שמעון ואמר {{צ|אכלו רעים לעילא. שתו ושכרו דודים לתתא}} סתם, שאל רבי אלעזר {{צ|מאן אינון לעילא ומאן אינון לתתא?}} לפי שהוקשה לו לפרש מלת {{צ|דודים}} בשבעה תחתונות דאבא ואימא. ולכן אמר ר' שמעון {{צ|יאות שאלת}} כי הוא דקדק דקדוק נכון. ולכן פירש כי אין כונתו בזה אף על גב דשייך לפרש הענין בהם - אמנם הוא אמר {{צ|אתר עילאה דאינון באחדותא}} כי הם חשובות כאחד בחדוותא דכתיב בהם {{צ|עבדו את ה' בשמחה}} דלא מתפרשן לעלמין אקרון 'רעים'. והענין הוא הפך מן המשמעות מ&quot;ש {{צ|לא מתפרשין לעלמין}} על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|לא יתן לעולם מוט לצדיק}} - כלומר הרשעים הם מתמוטטים לעולם אבל הצדיק מתמוטט וחוזר.

וכן נמי יאמר דאע&quot;ג כי בזמן הגלות כביכול {{צ|מתפרשין}}, שכן נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה בסוד הכונה שלו, אבל לא לעולם מתפרשן לעלמין אלו נק' 'רעים' שתו ושכרו דודים לתתא הנקר' דודים מפני דאינון תאיבין דא לדא והשאר מובן.

==קטע זמני==
'''עוד איפשר לפרש''' כי ר' שמעון ע&quot;ה השיב לר' אלעזר מה שהוקשה לו איך יתכן לומר כינוי 'דודים' בשבעה תחתונות דאבא ואמא? ולכן אמר לו {{צ|יאות שאלת}}. והשיב {{צ|אתר עילאה}} - דאינון באחדות כאמור. ובזה ימתק מה שאמר {{צ|אתר עילאה}}. שאם הרצון לומר על אבא ואימא בכללות היה לו לומר &quot;באינון עילאי&quot; כדקאמר לקמן {{צ|תא חזי באינון עילאי כתיב בהו אכילה}}. אמנם מדקאמר {{צ|אתר עילאה}} - ר&quot;ל כולא חדא מלתא, רעים ודודים, מדבר במקום אחד. אמנם {{צ|אתר עילאה}} שבהם עצמם נקרא 'רעים' - הם שלש ראשונות כאמור. ונתן טוב טעם מפני שנמצא בהם שלשה דברים מכריחים זה. ראשונה מפני {{צ|דאינון באחדותא}} כנגד חכמה שבחכמה שהוא אחדות גמורה. ועוד {{צ|בחדוותא}} - כנגד הבינה, היא שמחה שבו. {{צ|דלא מתפרשאן}} כנגד בחינת דעת המחבר אותם שהם תמיד מחוברים. אלין אקרון 'רעים'. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן וכו' ועדן וההוא נהר לא מתפרשן לעלמין כאמור וכו' שתו ושכרו דודים - אלין אינון לתתא דאקרון דודים וכו'. תא חזי באינון עילאי כתיב בהו אכילה בלא שתיה. מאי טעמא? מאן דאית ליה גרבי דחמרא אכילה בעיא וכו'. אמר ליה ר' אלעזר אתחזי דהא דודים חביבותא אינון. מאי טעמא אינון תתאי}}.

והנך רואה כי אין זו קושיא מה שכתב {{צ|מאי טעמא אינון תתאי}} - כי הנה כך הוא, כי ז' תחתונות אינון תתאי. ומה זו שאלה? אמנם שאל הדיק היטב דמאחר כי כינוי 'דודים' מורה חביבותא שביניהם - נמצא אהבה תמיד ומה הכרח נמצא שיהיו תתאי שאתה אומר שתו ושכרו דודים לתתא סתם? א&quot;ל {{צ|אינון דתאבין דא לדא לא משתכחין תדיר אקרון דודים}} - אם כן מסיבה אחרת  נמי נקרא 'דודים' - דאף על גב שאוהבים זה לזה, מפני שאין נמצאין תמיד נקראים 'דודים'. ואינון דמשתכחו תדיר וגם כן לא מתכסיין בו השלשה ראשונות אינם מתלבשים למטה ולא מתפרשן דא מן דא אקרון 'רעים'.  אמנם השבעה תחתונות מתלבשים למטה בתוך ז&quot;א ופעמים נכנס נצח הוד יסוד דאימא לחוד כנזכר בכונות תפלת ערבית. ולכן יצדק בהם כינוי 'דודים'.

וצדק מה שאמר לתתא חזר ואמר {{צ|ודא איהו שלימותא דכלא}} - אין זה נחשב העדר לנצח הוד יסוד דאבא ואימא להתפשט למטה ולהתלבש בתוך זעיר אנפין, כי אדרבא הוא שלימות להם ולזעיר אנפין, היינו {{צ|שלימותא דכלא}}. והטעם {{צ|בגין דאתברכא כנסת ישראל}} לפי כי מהתפשטות חמשים שערי בינה מתברכת כנסת ישראל, כי באים לה '''כ&quot;ה''' שערים מהם כנודע.


והנה למדנו ממאמר זה שהם שני מיני ייחודים. האחד נפסק מפני שנשבע הקב&quot;ה {{צ|ולא אבא בעיר}}. והשני אינו נפסק לעולם. ולכן כנגד הייחוד שאינו נפסק אמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - הוא ענין זווג המכונה לרגל כאמור, כי זה הזווג לא יפסק. וכנגד הזווג השני נמי אין מרגילין מפני שנשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה כאמור. ולכן אין מרגילין ביום טוב שהרי {{גמט דגש|יום טוב}} עולה בגימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}, וזה הוא בסוד אימא כנודע - הויה דס&quot;ג. והזווג שנפסק הוא סוד הויה דע&quot;ב. 

'''{{צ|כיצד מרגילין? זה המוציא כל בשר ברגל אחד}}''' - היינו סוד {{צ|שלח תשלח את האם וכו'}} - כי זה נעשה ביום טוב כדאיתא בזוהר פרשת פנחס דף רכ&quot;ד {{ממ זהר|ג|רכד|א}} וזה לשונו: {{צ|היך צדין צידה דהאי צפרא קדישא מתקנין לקמה מיכלא יקירא בחדווא וכל עינוגין, ועאלין לבי כנישתא ומצפצפין לגבה בקל לחישו כדקא יאות. נפקאת ופרחת לגבייהו כמה דאתמר ובה אחדין כל אינון בנין ומשלחין *ההיא דאיהי רביעא עלייהו ואזלת וכו' ועל דא כתיב שלח תשלח את האם וכו'}}.

הנה מבואר מדברי המאמר כי ביום טוב כל זה מתקיים על ידי מה שעושים {{להשלים}}


-----------</text>
      <sha1>5q8t9oa8qj5ihn06nca6d1k73erspf1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418644</id>
      <parentid>1418637</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T19:06:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ מחשב נייד ריש עמוד 234</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="59055" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצח|תצט|תק}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצט|}}  

;סימן תצ&quot;ט - דיני מליגה ומליחה ביום טוב - ובו ה'סעיפים

;* אין מרגילין ביום טוב. כיצד הוא מרגיל? המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע. מפני שטורח בהפשט זה טורח ואין בו צורך למועד.

;* אסור למלוג גדי אלא אם כן מולגו לאכול עורו.

;* בהמה שנשחטה ביום טוב מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים אף על פי שאין עליו בשר כלל. ומותר להערים ולמלוח כאן מעט וכאן מעט עד שימלא את כולו. אבל אם נשחטה מערב יום טוב אסור.

;* אין מולחין את החלבים ולא מהפכים בהם אפילו לשוטחן על גבי יתדות, אף על פי שנשחטה ביום טוב. וכן אסור למלוח בשר עליהם  באויר.

;* עֶלי שהוא דף עב וכבד  וכלי הוא אלא שמלאכתו לאיסור לכתוש בו הריפות - מותר לטלטלו לקצב עליו בשר. ולאחר שקצב אסור לטלטלו מחמה לצל.


==טור ברקת==
===פירוש ראשון===
אשר נמצא באדם שני מיני הרגל, דבר והפכו, הוא מה שהגידו חז&quot;ל בענין מצות הרגילות ובהפך שנינו {{ממ משנה|חולין|ט|ג}} {{צ|המרגיל כולו חיבור לטומאה}} - שהרמז בו המרגיל עצמו להיות דש ברגליו דברים הקלים - הוא {{צ|חיוב לטומאה}} לפי ששנינו {{צ|שכר עבירה עבירה}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בא לטמא פותחין לו. מעט - מטמאין לו הרבה. בעולם הזה - מטמאין אותו לעולם הבא}}. וההפך מזה לענין הטובא {{צ|בא לטהר מסייעין אותו. מעט - מטהרים אותו הרבה. בעולם הזה - מטהרים אותו לעולם הבא. מלמטה - מטהרים אותו מלמעלה}}. 

וכל זה ימצא באותו המנהיג עצמו במצות הרגילות כענין {{צ|הרגיל בנר חנוכה ליל שבת}}, {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' לפי כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}, כי אם רגליהם לרע ירוצו - הוי רץ לבית הכנסת ולבית המדרש. אמנם אין מרגילין ביום טוב - היינו מה שאמר החכם {{צ|מריש כד חזינא רבנן דרהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא. עד דתני לי ההוא סבא לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת}}. הלא הוא כתוב אצלי בפסוק {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את ה'}} - שתי רדיפות{{הערה|מהמשך הדברים נראה דצריך להגיה כאן 'שתי ידיעות', כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} הללו למה? אחת לפי דקים לן {{צ|פסיעה גסה נוטלת אחת מ{{גמט דגש|ת&quot;ק}} ממאור עיניו של אדם}}. ולכן צריכא למימר {{צ|ונדעה נרדפה}}. וידיעה אחרת לענין שבת שנאמר {{צ|אם תשיב משבת רגלך}}, ולכן צריך ידיעה אחרת שנאמר {{צ|לדעת את ה'}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - כלומר אין שייך דין זה של אץ ברגלים ביום טוב כי הוא מותר לרוץ בו. ולא יקרא 'מרגיל' לפי שהוא רץ לדבר מצוה לצורך יום טוב לתקן מה שחטא {{צ|ואץ ברגלים חוטא}}. וכן נמי כנגד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרגיל לבא לב&quot;ה ופעם אחת לא בא הקדוש ברוך הוא שואל עליו ואומר מי בכם ירא ה'. אם לדבר מצוה הלך - נוגה לו. ואם לאו - &quot;אשר הלך חשכים ואין נוגה לו&quot; וכו'}}. ולכן יאמר כנגד זה '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר אין שייך שאלה של {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב}} מטעם האמור - אם לדבר רשות הלך אין נוגה לו דהא על הסתם כל ההליכה היא לצורך יום טוב, ולכן אין שואלין על הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב.


ואמר '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר מרגל אחד}}'''. והענין כי הנה נודע מה שאמרו חז&quot;ל כי ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא המשל זה בשור שה כבשים ושה עזים. וחכמים ז&quot;ל אמרו בפסוק {{צ|יבא כל בשר - מי שלבו רך כבשר}}. ועוד אמרו {{צ|בשר כתיב בו &quot;ונרפא&quot;}}. ולכן יאמר '''{{צ|כיצד הוא המרגיל}}''' האמור? '''{{צ|זה המוציא}}''' ומפסיד '''{{צ|כל הבשר}}''' - שטרח ותקן מעשיו של ה'''בשר''' (אשר חכמים ז&quot;ל הגידו שהוא נוטריקון של '''ב'''ושה '''ס'''רחון '''ר'''מה) והפך אותו לטובה ונעשה רך לבו כבשר לעשות רצון קונו. 

ואחר כך הוציא כל זה הבשר הטוב '''{{צ|מרגל אחד}}''' - כי פעם אחת לא בא לבית הכנסת לרוץ כדרכו - כך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - הם חמדות הזמן שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}}. רצה להעמיד עמו דבר מן החמדות ההם, '''{{צ|ולא יקרע}}''' ויפסד. לא נכון לעשות כן, אף על גב שאין שואלים עליו {{צ|מי בכם ירא ה' - להיכן הלך?}} - מרגיל נקרא. ולא יעשה כן '''{{צ|מפני שהוא טורח גדול}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל הקב&quot;ה ברא העולם כדבר השם ואין לפניו יגיעה, ובמה הוא מתייגע? בדברים בטלים שנאמר {{צ|הוגעתם ה' בדבריכם}}. '''{{צ|ואין בזה צורך למועד}}'''. 


ואם כה יאמר על ענין עצמו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}} - '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר לענין זה אם בא לתקן האדם מעשיו רגל ברגל מה שחטא והיה אץ ברגלים, בא לתקן אותו הרגלים לרוץ לדבר מצוה וכיוצא - אין מרגילין ביום טוב. לא כך יעשה.

ופירש '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר}}''' שחטא בו בפועל כפשוטו. ומה גם בדרך כינוי שנאמר {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. והוציא כל זה '''{{צ|מרגל אחד}}''' - והוא בדרך כינוי הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. וכי לזה רגל אחד ולזה שנים. וכך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - עור בעד עור להגן עליו מן הייסורים. '''{{צ|ולא יקרע}}'''. אין עושים כן '''{{צ|מפני שטורח בהפשט זה}}''' שרוצה אז להפשיט עורו מן היסורין, '''{{צ|ואין בו צורך למועד}}''' לעשות תיקון בסגנון זה שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך אתה וביתך}}.


'''{{צ|אסור למלוג גדי וכו'}}''' - הנה גם זה יבא הרמז למי שירצה לתקן מעשיו כדי שיהיה לו יום טוב במותו. ומה גם כדי לזכות לההוא יומא טבא דעביד קדוש ברוך הוא לרבנן. וזה יודע בעצמו שהיה מקפץ כגדי והיה חצוף כגדי והוא עז. לכן ירצה לתקן מעשיו ולמלוג העור שלו ברותחין, כי יחם לבבו והתודה אשר חטא על הנפש. אסור לעשות כן. שהרי האדם מצווה לשמוח ביום טוב שנאמר {{צ|ושמחת בחגך}}. וכאשר מתחרט ומתודה מוכרח הוא להיות עצב ודואג על מעשיו אשר אבד עצמו לדעת.  ולכן '''{{צ|אסור למלוג}}''' העור שלו בסגנון זה לפי שהיה כגדי. 

'''{{צ|אלא אם כן מולגו לאכול עורו}}''' - כלומר כי כאשר יעשה מליגה זו ההסרחה היה כדי לאכול וליהנות מעורו, לפי שהיה ירא יראת העונש שלא ילקה בעורו. ולכן הקדים להרתיח עצמו ולהתחרט בלבבו.


'''{{צ|בהמה שנשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|מן הבהמה - אלו עמי הארץ}} (מאמר). והם אמרו {{צ|זה העושה מעשה בהמה}}. וכבר נתבאר לעיל כי זה בזה תלוי. לפי ששנינו {{צ|ולא עם הארץ חסיד}}. לכן לפי שהוא עם הארץ הוא עושה מעשה בהמה.  ולכן יאמר:

'''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' - חלק עם הארץ הנמשל לבהמה על אשר לא  טוב עשה בקרב עמיו. ועתה שחט עצמו כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} זה לשונו: {{צ|עם הארץ וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה דזריקתה לעיני כלא דשפכין דמא. הכי עניין שפכין דמוי באנפוי לעיני בני נשא ואתהדרן ירוקין כמתין ואיתהדרין בתיובתא ולא פתחין פומהון להטיח דברים וכו' קדוש ברוך הוא נחית על ההוא רוחא בכמה משריין}}, עד כאן לשונו.  
והיינו כמו שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}} לתקן מעשיו לזכות להיות לו {{צ|יום טוב}} בגן עדן, ולזכות לההוא יומא טבא דרבנן. 

'''{{צ|מותר להגביה עורה}}''' - הוא כל הקניינים שלו ועורו בכלל, למלט כל אשר מסביב. וגם עורו ממש ימלט מן הייסורין מפני כי כך אמרו חכמים ז&quot;ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, אלא תחילה פוגע בממונו, אחר כך בגופו. ולכן זה חלק הבהמה מאשר שהתקין עצמו לשחיטה הרויח גם הממון והקניינים, גם העור ממש. מותר להגביהו מן הייסורין שנאמר {{צ|ובני רשף יגביהו עוף}}, ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ייסורין בדלין ממנו}}. 


'''{{צ|וליתנו לפני הרגלים לדרוס אותו}}''' - בעבור כי אף על גב שקבל עליו דין השחיטה, צריך גם כן שישפיל גאותו עם ארבות(?) ידיו להיות נרמז ברגלים לפי כי על הסתם מתוך הגאוה האדם חוטא שנאמר {{צ|ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך}}. ולכן ינתן למרמז הרגלים לדרוס אותו. '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - כלומר זה שאמרנו שצריך ליתנו במקום דריסת הרגלים - לא מפני כי הוא היה בעל גאוה, כי {{צ|אף על פי שאין עליו בשר}} - הוא דוגמא אל הגאוה - אף על פי כן צריך שישפיל עצמו כאמור.


'''{{צ|ומותר להערים}}''' כדי לזכות בענין '''{{צ|המליחה}}''' שהוא מעשה הצדקה שהוא מלח ממון חסר, '''{{צ|למלוח כאן מעט ולמלוח כאן מעט}}''', לתת הצדקה במקומות רבים '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' - שיעור מה שאמרו חכמים ז&quot;ל יבזבז יותר מחומש בתחילה. משם ואילך נותן מן הריוח.

'''{{צ|אבל נשחטה מערב יום טוב}}''' לא ימצא ענין תיקון זה לעור - הם הקניינים המדומים - כי אם באופן אחר.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' כדאמרן בעושה מעשה בהמה שהיא מועדת לבעוט - כך בעט בהקדוש ברוך הוא והכין עצמו להיות נשחט על דרך {{צ|עליך הורגנו כל היום}}. כך עשה '''{{צ|ביום טוב}}''' - שהוא שלו עתה כקטן שנולד דמי, והעביר ממנו הטומאה ערלה כבושה שהיתה עמו בשלש מקומות שנאמרה ערלה כמו שאמרו חז&quot;ל בפה ובאזן ובאבר. בפה - היה ערל מבנלות הפה ושבועת שוא ודברים בטלים. ובאוז - היה ערל משמוע לשון הרע וכיוצא, ואוטם אזנו מצעקת דל, הנה ערלה אזנם משמוע. וגם היה ערל שפתים בתורה. וערל באבר - מן הקרי וכיוצא. ועתה עשה מילה וכרת כל ערלות הללו ונעשה אליו 'יום טוב', ולפיכך נחשב לו 'שחיטה' על דרך מי שעושה מילה שנאמר {{צ|מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותך ואת שלמיך וכו'}} כדאיתא בזוהר  הובא לעיל. ולכן גבי דידיה הוי יום טוב ששחט עצמו על ידי המילה העיקרית.

מאחר כי כך עשה '''{{צ|מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים}}'''. והענין כי מאחר שעשה תשובה מכל הדברים הללו - העיקר הוא שישפיל עצמו שנאמר {{צ|לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה}}. אמנם לטובה מותר להגביה עצמו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרי שלא היה ספק בידו להחזיקו למחות ועשה - הרי זה בכלל ברוך}}, ונאמר {{צ|ויגבה לבו בדרכי ה'}}. ולכן {{צ|מותר להגביה}} עצמו, אבל זה יהיה '''{{צ|בעורו}}''' - מבחוץ, לא שיגבה לבו ממש, רק יתנו '''{{צ|במקום דריסת הרגלים}}''' באסקופה התחתונה.

'''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - הוא ענין שררה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל העוסק בתורה נעשה שר}}. וכן נמי הוא אומר יש כח בידו לעשות כך אף על גב כי לא למד בתורה ואין עליו בשר כלל - יכול להחזיק ולמחות. 
וחוזר נמי לענין שמותר להגביה עורו כדאמרן '''{{צ|אע&quot;ג כי אין עליו בשר}}''' - ענין שררה - '''{{צ|כלל}}'''.

'''{{צ|ומותר להערים}}''' נמי בענין הצדקה כענין אבין רמאה ע&quot;ה, '''{{צ|למלוח}}''' מלח ממון על העור שלו שגבה להחזיק ולמחות שיתן צדקה, '''{{צ|כאן מעט וכאן מעט}}''' כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ענייך ועניי עירך - ענייך קודמין. עניי עירך ועניי עיר אחרת - של עירך קודמין}}. מותר להערים בזה לתת מלח ממון חסר - כאן מעט לעניי ביתו וגם לעניי עירו וגם לעניי עיר אחרת. אף על גב כי אין דבר מספיק - מותר להערים לתת ממה שהוציא מעשר מממונו, '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' חסר.

'''{{צ|אבל אם נשחטה מערב יום טוב}}''' - עשה תיקון זה לנפשו בערך הכנה בלבד שגמר בלבו ולא עשה מעשה כי זהו 'יום טוב' ממש - '''{{צ|אסור}}''' לעשות בעור שלו כמשפט הזה, לפדות עצמו על ידי הצדקה, אלא יתקן עצמו בסגנון אחר.


'''{{צ|אין מולחים את החלבים וכו'}}''' - יאמר על דרך האמור דאף על גב כי אמרינן תיקון זה לענין השוחט עצמו ביום טוב לענין העור - שמועיל לאדם על הקניינים המדומים שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}} - זה יהיה לאותו בעל נפש שתיקן ערלת הלב ונעשה מזבח אדמה וזבח עליו יצרו שנאמר בו {{צ|זובח תודה יכבדנני}} בשני עולמות. אבל אותו שנאמר בו {{צ|חלבמו סגרו פימו דברו בגאות}} - כלומר הנה נמצא ברשע השני ערלות עדיין. ערלת הלב  - {{צ|חלבמו סגרו}} - הלב שלהם סגור, חותם צר. וגם ערלת הפה עומדת - {{צ|פימו דברו בגאות}} - כי אמר הפה ברשותו. ואותם שתי חומות שעשה הקדוש ברוך הוא ללשון שלא יצא לחוץ ידבר - הנה הפה ברשותם פימו. ולכן דברו בגאות.

ומאחר שנמצא בהם רובא דמנכר - השתי ערלות לבדו בגאונם - כך מי שנמצא בו מדה זו {{צ|חלבמו סגרו}} - '''{{צ|אין מולחין את החלבים}}''' - מה מועיל לו מלח ממון חסר, אדרבא מוסיף גאוה בלבו לומר כי עם ה' עשה שנאמר {{צ|מלוה ה' חונן דל}}. ולכן אסור.

'''{{צ|ולא מהפכין בהם}}''' - לא יתכן להתפהך לבו על ידי כן ממנהגו הרע. '''{{צ|ואין תולין אותם על גב יתדות}}''' אף על גב כי ימצא לאדם זה מצות קיימות דוגמא של יתד כמה דאת אמר {{צ|יתד תקועה}}, כך אמרו חכמים ז&quot;ל על שבנא {{צ|אתה יתד תקעת כאן}}. מכאן אמרו חז&quot;ל {{צ|לעולם יהיה לאדם יתד תקועה בבית  הקברות}} (מאמר) - כלומר מצוה קבועה כדי לזכות להקבר שם בארץ ישראל. וזה - אף על גב שיש לו יתדות - '''{{צ|אין שוטחין}}''' חלבו שלו לתקן אותם על ידי אותם מצות.

או יהיה '''{{צ|אין מהפכין בהם}}''' דאף על גב שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. לב חורש מחשבות און - והיו הדברים האלה על לבבך}}. כך היא המדה. אבל בענין {{צ|חלבמו סגרו}} לא יועיל היפוך זה שהרי לא ישמע לקול מלחשים, בעלי לחישות(?). '''{{צ|אע&quot;פ שנשחטה ביום טוב}}''' ועשה תיקון לכל הערלות כאמור - לא יועיל התיקון לענין זה כי גדול הוא וחוזר עליו.

'''{{צ|וכן אסור למלוח בשר עליהם באויר}}''' - כלומר יתדות הללו, מצות המוחזקות הנמצאות ביד האדם, אין ראוי למלוח עליהם בענין הצדקה כגון הערוב שהיו נותנים באותו בית שאמרו חז&quot;ל אין לשנות, כך מי שהחזיק באותה מצוה אין ראוי לעושה צדקה לדחות אותו מאותה חזקה מפני שעושה צדקה ביותר דהיינו בשר ענין שררה כאמור. וזה '''{{צ|באויר}}''' כי אין לו חזקה - די לו שנעשה שר על ידי הצדקה שנאמר {{צ|מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו}}.


'''{{צ|עלי שהוא דף עב וכבד וכו'}}''' - הענין כמשמעו {{צ|אם תכתוש את האויל וכו'}} {{ממ|משלי|כז}}, כלומר אין זה מחלק הנ&quot;ל {{צ|כי חלבמו סגרו}} וערלת הלב כבושה בו, רק הוא המבזה את התוכחות כמו ששנינו וזהו על שנאמר עליו {{צ|בתוך הריפות בעלי}} - הענין יובן בדקדוק מ&quot;ש {{צ|לא תסור מעליו אולתו}} - מהו {{צ|מעליו}}? &quot;ממנו&quot; מבעי ליה למימר? אמנם ירצה להגיד כי זה זה האויל הנמצא בו רמות רוחא, קיש קיש קריא. דאלו כמה בני אדם נמצא בהם רוח גבוה ובקרבו ישים אורבו לא חשב אנוש. אמנם לא ידע אנוש ערכה כי זה יצרו מבפנים. אמנם האויל זה הנמצא אותו הגאוה מבית ומחוץ לעין כל, עין קוץ, ועל זה אמר החכם {{צ|אם תכתוש את האויל}} זה שאין בו דעת לכסות גאותו, {{צ|במכתש בתוך הריפות בעלי}} כי כן הריפות יש להם שתי קליפות בחטה - אחת יוצאת על ידי כתישה והשנית הדקה יוצאה על ידי הבישול. והאויל זה אם תתן אותו בעלי זה שמוציא הקליפה החיצונה של החטה ונעשה &quot;הריפות&quot; - אין אתה מועיל להוציא מעליו דווקא אולתו החיצונה הנגלית עליו לעין כל. 

ולכן יאמר {{צ|על שהוא דף עבי}} וגס הרוח וכבד על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כבד לב פרעה}} - נמשל לכבד, כי צריך שני פעמים בישול. כך אויל זה. '''{{צ|כלי הוא}}''' - שנמצא בו הכנה לעבדה ולשמרה, '''{{צ|אלא שמלאכתו לאיסור}}''' והוא מתנהג בגסות הרוח בגאוה ובוז, כי יש אזהרה לגסות הרוח שנאמר {{צ|שמעו והאזינו אל תגבהו כי ה' דבר}}.

וזה הוא '''{{צ|כדי לכתוש בו הריפות}}''' מוכן לאיסור. '''{{צ|מותר לטלטלו}}''' ואין זה כמו החלק הנ&quot;ל {{צ|כי חלבמו סגרו}} כי אין לו תקנה כנ&quot;ל, אבל זה מותר לטלטלו על ידי היפוך במעשה המצות דהיינו '''{{צ|לקצב עליו בשר}}''' - הוא עסק התורה כנ&quot;ל כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל שלוהג בתורה נעשה שר}}. '''{{צ|ולאחר שקצב עליו בשר}}''' - דהיינו שהיה קובע עתים לתורה, '''{{צ|אסור לטלטלו מחמה לצל}}''' שלא יתבקע מפני כי התורה מגינה ומצלה אפילו בעידנא דלא עסיק בה מצלה כמו שאמרו חז&quot;ל.

===פירוש נוסף על סעיפים א-ה===
עוד תשוב ותראה את מעשה ה' כי נורא הוא בענין הדינים הללו מה מעשיהם. שאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' היינו מה שאמר הכתוב {{צ|משלחי רגל השור וחמור}} דאף על גב שנאמר {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}}, אשריהם ישראל שהם משלחי רגל השור וחמור. והענין כי זהו מה ששנינו {{צ|איזהו קטן? כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית שנאמר שלש רגלים}}. 

והנה שני עניינים נכללים במצוה זו. ענין הראיה וענין הליכה ברגלים. והסוד זה הוא כי המצוה אשר יעשה האיש הישראלי הוא מעורר את האהבה למעלה ונעשה הייחוד עליון. ואמנם לענין זה הייחוד הצריך הכתוב בשני דברים. ראשונה אחת הוא תלויה בעינים - כך אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. ולכן צריך שיהיה לו שני עינים כמו שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|כשם שבא ליראות כך בא לראות דכתיב יראה יראה}}. ועוד תלה הכתוב צורך ברגלים כנזכר דכתיב {{צ|שלש רגלים}}. והענין הוא סוד מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|טוב מראה עינים מהלך נפש - טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה}}. ולכן צריך ענין ראיה דכתיב {{צ|יראה כל זכורך}}. ולענין המעשה צוה שלש רגלים כי זה בכינוי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|שבניך גדלי בשר - וכי לזה רגל אחד ולזה שנים?}}. 

אמנם טעם לענין מראה עינים - סוד הענין הוא מ&quot;ש ר' שמעון בזוהר בפסוק {{צ|ישר יחזו פנימו}} ויקרא דף ט&quot;ו {{ממ זהר|ג|טו|א}} וזה לשונו: {{צ|מאי ישר יחזו? א&quot;ל רזא עילאה דאינון ימי קדם דעתיקא קדישא וימי עולם דזעיר אנפין אקרון}}. ולכן {{צ|פנימו}} דאינון חמאן באורח מישור וכו' על ידי ההשגחה העליונה ימצא כי מתקיים נמי מה שאמר הכתוב {{צ|תמיד עיני ה' אלהיך בה}} וסיים בה הכי {{צ|מראשית שנה עד אחרית שנה}} - ר&quot;ל כי ההשגחה תהיה מרובה מתפשטת מתחילת המדה הנקראת 'שנה' כדאיתא בזוהר פרשת פנחס {{צ|דאיהי שנה מאינון שנים קדמוניות}}. ועד {{צ|אחרית שנה}} - עד סופה. ולכן טוב מראית עינים אלו באשה עליונה, מהלך נפש מאתו הלוך שנאמר {{צ|מתהלך בגן}} ונאמר {{צ|מתהלך בתומו צדיק}} {{ממ|משלי|כ|}} ונאמר {{צ|מתהלך בקרב מחניך}} {{צ|דברים|כג|}}. כך מהלך נפש - ר&quot;ל הולך לטייל עם בחינה הנקראת 'נפש' לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|מים קרים על נפש עיפה}}. מי גרם כך? הראיה לאותה עולמתא שפירתא דלית לה עיינין.

למדנו מכל הנזכר כי מצות ראיה היא כוללת שני דברים כאחד טובים. ענין הראיה גדול מאד ולכן לא נקרא מצות 'הליכה' לפי שהראיה עושה רושם שכן מצינו בת היענה נוצרת על ידי ראיה. ולכן נאמר {{צ|ועין נואף}} {{ממ|איוב|כב}} - ר&quot;ל על ידי הראיה העין נואף, כי עושה את שלו. וענין המעשה של ההליכה תפל(?) לו. וההפך בתמורה - הרגל מועדת לשבר וכדאיתא בזוהר פרשת משפטים שור מועד נכנס לבית ריבוניה ברגל דיליה, שבר את הכלים מנורה מזבח וכו'.  

ולכן ביום טוב אשר מתקיים בו מצות הרגל - {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}}, כי זה הוא סוד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|יש רגל מברכת}} (מאמר), והבן. לכן עתה צריך ליזהר מאותו רגל של התמורה - {{צ|אשריכם ישראל}} שהם {{צ|משלחי רגל השור}} מועד {{צ|והחמור}} דכתיב בהם {{צ|כי יבער איש - זה הקב&quot;ה. שדה או כרם - בית המקדש ציון שדה תחרש וכרם ה' בית ישראל שנאמר ממרום שלח אש. ושלח את בעירו - שור מועד. ובער בשדה אחר}} - ר&quot;ל הנקרא 'אחר', עשה כך 'אל אחר' כדאיתא פרשת משפטים. לכן {{צ|מיטב שדהו - שדה אדום. ומיטב כרמו ישלם - שנאמר על שדה איש עצל עברתי}}. אמר החכם שראה מה שעתיד להיות בזמן החרבן. הוא מה שאומרים חכמים ז&quot;ל במדרש, ועוד ראה מה שעתיד להיות בקליפה שהחריבה בית המקדש הנקרא {{צ|איש עצל}} כמו שאמר הכתוב {{צ|גם מתעצל במלאכתו וכו'}}. 

כי הנה בקדושה נאמר {{צ|חזית איש מהיר במלאכתו}} {{ממ|משלי|כב|}} - זה יוסף הצדיק שנאמר {{צ|ויבא הביתה לעשות מלאכתו}}, הוא מהיר וזריז דכתיש כתישין ואפיק משחא מאינון זיתין עילאין לאנגדא לנוקביה. {{צ|לפני מלכים יתיצב}} - שנאמר בהם {{צ|מלך במשפט יעמיד ארץ}}. {{צ|בל יתיצב לפני חשוכים}} - אשת פוטיפר שנאמר {{צ|מפני הרעה נאסף הצדיק}} {{ממ|ישעיה|נז|}} כדלעיל. וההפך ממנו הקליפה הוא {{צ|מתעצל במלאכתו}} לפי שנאמר {{צ|איש בער לא ידע וכו' בפרוח רשעים}} - ההוא נחש דפרח באוירא. שניהם זה הוא סיבה {{צ|להשמדם עדי עד}} - היינו מה שאמר פרשת בלק {{צ|אשר הלך חשכים - שארי בחיבורא וסיים בפירודא}}. ולכן הוא מתעצל במלאכתו. זהו שכתוב {{צ|על שדה איש עצל עברתי}} - שדה אדום. {{צ|ועל כרם אדם חסר לב}} - הוא אדם בליעל שהוא זקן וכסיל. {{צ|והנה עלה כולו קמשונים וגדר אבניו}} שלקח מירושלים שנאמר {{צ|תשתפכנה אבני קדש}}. {{צ|נהרסה}} - הרי {{צ|מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם}} שנאמר {{צ|תחת הנחושת אביא זהב וכו' מן הכרובים}}.

וכל זה כשישראל זכאים מקיימים זה הם {{צ|משלחי רגל השור}} מועד {{צ|והחמור}}, על ידי מצות עליית הרגל. ולכן בא הדין:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' כדי שלא לעורר רגל השור והחמור הנזכר. '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל מרגל אחד}}''' - כלומר כי הבשר שהוא בחינת הקדושה (כי שה פזורה ישראל) - אין מוציאין אותה מרגל אחד, ר&quot;ל מאותו שנאמר {{צ|משלחי רגל השור והחמור}} בפעם אחד, שהרי נאמר {{צ|לא תחסום שור בדישו}}. '''{{צ|כדי שיוציא כל העור שלם שלא יקרע}}''' - היינו מה שאמר הכתוב {{צ|ויעש ה' לאדם כתנות עור}}, ואלו לקח אותם עשו בסוד הקליפה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|חמד רשע מצוד רעים}}. סוד הדבר מה שאמרו חכמים ז&quot;ל כשהיה לובש נמרוד אלה הבגדים היו מתכנסים עליו חיה ועוף וצד אותם. ולכן נתאוה אותם עשו כי להיות אלה הבגדים היו מתכנסים נמי שם כמה נשמות הנקראים 'חיה ועוף'.

אמנם כבר הגיד הכתוב שהיו רעים שנאמר {{צ|מצוד רעים}}. ולכן הוא לוקח אותם שנאמר {{צ|בגדי עשו החמודות}} {{ממ|בראשית|כז|}}. ולכן כל העיקר להוציא אלו הבגדים, כתנות עור, שנאבדו ביום החרבן שנאמר {{צ|מעדה בגד ביום קרה}} - אמרו חז&quot;ל {{צ|יום שנזדווג נבוכדנצר הרשע לישראל, העדה מהם שני לבושים - בגדי כהונה ובגדי מלכות}} (מאמר). ואלו הם כתנות עור שהיו משתמשים בהם הבכורות הללו. אין מוציאין אותם ביום טוב לגמרי, '''{{צ|להוציא העור שלם שלא יקרע}}''' - לא יתכן - כך אמרו חז&quot;ל לשנים שהם מתכסים בכסות אחת, זה אוחז מכאן וזה אוחז מכאן עד שנקרע. כך עשה ה' - {{צ|בצע אמרתו}}. ולכן '''{{צ|אין עושים כן להוציא העור שלם שלא יקרע פי שהוא טורח טורח גדול בהפשט זה ואין בו צורך ליום טוב}}''' - שהרי קודשא בריך הוא ביום טוב ושבת אתלבש בלבושין דבריאה כדאיתא בתיקונים. וכאשר נעשה קשר בראשו של ענים עם מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק הנ&quot;ל {{צ|אשריכם ישראל ** שאתם עושים רצונו של מקום, משלחי רגל - ממהרים הגאולה שנאמר הנה מלכך יבא לך עני ורוכב על חמור. השור - זה משיח בן יוסף דכתיב ביה &quot;בכור שורו&quot;. והחמור - עני ורוכב על חמור - זה משיח בן דוד}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' שה פזורה ישראל אע&quot;ג שעושים רצונו של מקום, אין יכולים להביא רגל השור והחמור הנזכר ביום טוב - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פקודי דף רנ&quot;ח {{ממ זהר|ב|רנח|א}} וזה לשונו: {{צ|וכדין כד יסתיים גלותא במשיכו דרגלין כדין ועמדו רגליו וכו' ויתעבר רוח מסאבא וכו'}}, אז יתקיים מה שאמר הכתוב {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים}} כאשר בארתי בהקדמה כי לפי שנאמר {{צ|כי נגע בכף ירך יעקב}} ולכן הני ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי, שהרי נאחזים ברגלים העליונים. ונאמר {{צ|רגליה יורדות מות}} - עניינים הללו רבים וגדולים הם. אין מרגילין אותם ביום טוב.

'''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא העור שלם ברגל אחד כדי שלא יקרע}}''' - היינו מה שאמרו חז&quot;ל בפרה אדומה {{צ|ושרף את הפרה - זו מלכות הרשעה, עכו&quot;ם. את עורה ואת בשרה - היא ודוכסיה וכו'}}.  וכן נמי יכול להוציא העור שלה היא ודוכסיה כלם לגמרי, '''{{צ|ולהוציא כל הבשר}}''' - אלו ישראל שהם שה פזורה, '''{{צ|על רגל אחד}}''' - הוא משיח אחר שיקבץ נדחי ישראל, כל השבטים כולם. '''{{צ|וישאר העור שלם}}'''. 

אינו נעשה ביום טוב '''{{צ|מפני שהוא טורח טורח גדול}}''' - כך אמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|הנודר מן היין ביום שבן דוד בא מותר בערב שבת ויום טוב}} לפי שהוא טורח גדול '''{{צ|ואין בו צורך}}''' בהפשט זה ליום טוב שהרי נאמר {{צ|ושרף את הפרה את עורה בשרה}}. ואותו עור שנאמר {{צ|אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת}} - הם ד' מלכיות כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל שלכן נאמר {{צ|עורנו כתנור נכמרו}} ונאמר בו {{צ|עור ובשר תלבישני וכו'}}. 

ולכן נמי {{צ|אין מרגילין ביום טוב}} כי הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|משום דבקרבך קדוש ולא אבא בעיר? אלא נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלים של מטה}}. ולכן יאמר אזהרה זו '''{{צ|אין מרגילין}}''' לומר דאף על גב כי ביום טוב יש ענין שמרגילין בו, גם יש ענין שאין מרגילין בו. והענין כי הנה בזוהר פרשת קרח שם נאמר ז&quot;ל {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב חסר. כי כמו שקדש עילאה אזמין לכל אינון כתרין עילאין וכו' כך קדש תתאה חכמת שלמה אזמין לכל חילוי לאעטרא לון שנאמר מקראי קדש וכו'}}.

הנה מבואר מזה המאמר כי מטרוניתא אזמינת לכל חילהא וזהו להם מצות ראיה שנאמר {{יראה כל זכורך}} והם הכיתות הנקראים בסוד {{צ|זכרים}} כי יש כיתות {{תיקון גירסה|כי|אשר}}{{הערה|כאן הגהתי מעצמי. ובדפוס כתוב 'כי' - ויקיעורך}} הם ממונים על השיר הנקראים 'עלמות שיר'. אמנם הללו הם זכרים כמ&quot;ש בזוהר פרשת שמות בפסוק {{צ|איש וביתו באו}}, עיין שם. ואלו הם בעלי רגלים כדאיתא בתיקונים דף כ&quot;ח וזה לשונו: {{צ|וכמה מארי דרגלין סלקין עמה דאתמר בהון ורגליהם רגל ישרה}}. והנה מבואר מזה המאמר כי מרגילין ביום טוב אלו בעלי רגלים על דרך מה שהם חייבים הגשמיים ישראל להלך מירושלים להר הבית להראות לפניו יתברך שנאמר {{צ|יראה כל זכורך}} - כך הוא למעלה - אותם הכיתות בעלי רגלים הם עולים לירושלים ונכנסים להר הבית. ומה גם חלק הנשמות - נפשין רוחין ונשמתין שבעולם עולים לירושלים ונכנסים להר הבית, הר ציון, לראות פני יוצרם ומשתעשע בהם. 
ואמנם אף על גב כי בענין הזה הם מרגילים, כי יש רגל מברכת כנ&quot;ל - אמנם אין מרגילים אז ביום טוב והוא לענין הנדר הנזכר, שלא יכנס בירושלים של מעלה.


'''{{צ|כיצד מרגילין? זה שמוציא כל הבשר ברגל אחד}}''' - וסוד הענין כי הנה למעלה נמצאים שני ייחודים. האחד אינו נפסק לעולם והאחד הוא אשר נשבע הקב&quot;ה שלא לעשות אותו, היינו שלא יכנס בירושלים של מעלה. ובזה יובן דרך אחרת במאמר פרשת ויקרא מה שאמר ר' שמעון {{צ|אכלו רעים - לעילא, שתו ושכרו דודים - לתתא. אמר רבי אלעזר מאן אינון לעילא ומאן אינון לתתא? א&quot;ל יאות שאילתא. אתר עילאה דאינון באחדותא בחדוותא דלא מתפרשן לעלמין. אלין אקרון 'רעים' וכו'. שתו ושכרו דודים - אלין אינון לתתא דאקרון דודים וכו'}}.

והענין בקיצור שמענה ואתה דע לך: כי הנה בכל ספירה היא כלולה מעשר שהרי אין קדושה פחותה מעשרה. ולכן השלשה עליונות שבכל ספירה הם נקראים 'רעים', והשבעה תחתונות נקראים 'דודים'. והטעם מפני כי כן לעולם שלשה ראשונות חשובות כאחד לפי שהם בחינת ראש. אבל שבעה תחתונות, להיות כי יש בהם קוים - ימין ושמאל - לכן יצדק בהם כינוי 'דודים'. 

ואמנם כשפירש ר' שמעון ואמר {{צ|אכלו רעים לעילא. שתו ושכרו דודים לתתא}} סתם, שאל רבי אלעזר {{צ|מאן אינון לעילא ומאן אינון לתתא?}} לפי שהוקשה לו לפרש מלת {{צ|דודים}} בשבעה תחתונות דאבא ואימא. ולכן אמר ר' שמעון {{צ|יאות שאלת}} כי הוא דקדק דקדוק נכון. ולכן פירש כי אין כונתו בזה אף על גב דשייך לפרש הענין בהם - אמנם הוא אמר {{צ|אתר עילאה דאינון באחדותא}} כי הם חשובות כאחד בחדוותא דכתיב בהם {{צ|עבדו את ה' בשמחה}} דלא מתפרשן לעלמין אקרון 'רעים'. והענין הוא הפך מן המשמעות מ&quot;ש {{צ|לא מתפרשין לעלמין}} על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|לא יתן לעולם מוט לצדיק}} - כלומר הרשעים הם מתמוטטים לעולם אבל הצדיק מתמוטט וחוזר.

וכן נמי יאמר דאע&quot;ג כי בזמן הגלות כביכול {{צ|מתפרשין}}, שכן נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה בסוד הכונה שלו, אבל לא לעולם מתפרשן לעלמין אלו נק' 'רעים' שתו ושכרו דודים לתתא הנקר' דודים מפני דאינון תאיבין דא לדא והשאר מובן.

==קטע זמני==
'''עוד איפשר לפרש''' כי ר' שמעון ע&quot;ה השיב לר' אלעזר מה שהוקשה לו איך יתכן לומר כינוי 'דודים' בשבעה תחתונות דאבא ואמא? ולכן אמר לו {{צ|יאות שאלת}}. והשיב {{צ|אתר עילאה}} - דאינון באחדות כאמור. ובזה ימתק מה שאמר {{צ|אתר עילאה}}. שאם הרצון לומר על אבא ואימא בכללות היה לו לומר &quot;באינון עילאי&quot; כדקאמר לקמן {{צ|תא חזי באינון עילאי כתיב בהו אכילה}}. אמנם מדקאמר {{צ|אתר עילאה}} - ר&quot;ל כולא חדא מלתא, רעים ודודים, מדבר במקום אחד. אמנם {{צ|אתר עילאה}} שבהם עצמם נקרא 'רעים' - הם שלש ראשונות כאמור. ונתן טוב טעם מפני שנמצא בהם שלשה דברים מכריחים זה. ראשונה מפני {{צ|דאינון באחדותא}} כנגד חכמה שבחכמה שהוא אחדות גמורה. ועוד {{צ|בחדוותא}} - כנגד הבינה, היא שמחה שבו. {{צ|דלא מתפרשאן}} כנגד בחינת דעת המחבר אותם שהם תמיד מחוברים. אלין אקרון 'רעים'. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן וכו' ועדן וההוא נהר לא מתפרשן לעלמין כאמור וכו' שתו ושכרו דודים - אלין אינון לתתא דאקרון דודים וכו'. תא חזי באינון עילאי כתיב בהו אכילה בלא שתיה. מאי טעמא? מאן דאית ליה גרבי דחמרא אכילה בעיא וכו'. אמר ליה ר' אלעזר אתחזי דהא דודים חביבותא אינון. מאי טעמא אינון תתאי}}.

והנך רואה כי אין זו קושיא מה שכתב {{צ|מאי טעמא אינון תתאי}} - כי הנה כך הוא, כי ז' תחתונות אינון תתאי. ומה זו שאלה? אמנם שאל הדיק היטב דמאחר כי כינוי 'דודים' מורה חביבותא שביניהם - נמצא אהבה תמיד ומה הכרח נמצא שיהיו תתאי שאתה אומר שתו ושכרו דודים לתתא סתם? א&quot;ל {{צ|אינון דתאבין דא לדא לא משתכחין תדיר אקרון דודים}} - אם כן מסיבה אחרת  נמי נקרא 'דודים' - דאף על גב שאוהבים זה לזה, מפני שאין נמצאין תמיד נקראים 'דודים'. ואינון דמשתכחו תדיר וגם כן לא מתכסיין בו השלשה ראשונות אינם מתלבשים למטה ולא מתפרשן דא מן דא אקרון 'רעים'.  אמנם השבעה תחתונות מתלבשים למטה בתוך ז&quot;א ופעמים נכנס נצח הוד יסוד דאימא לחוד כנזכר בכונות תפלת ערבית. ולכן יצדק בהם כינוי 'דודים'.

וצדק מה שאמר לתתא חזר ואמר {{צ|ודא איהו שלימותא דכלא}} - אין זה נחשב העדר לנצח הוד יסוד דאבא ואימא להתפשט למטה ולהתלבש בתוך זעיר אנפין, כי אדרבא הוא שלימות להם ולזעיר אנפין, היינו {{צ|שלימותא דכלא}}. והטעם {{צ|בגין דאתברכא כנסת ישראל}} לפי כי מהתפשטות חמשים שערי בינה מתברכת כנסת ישראל, כי באים לה '''כ&quot;ה''' שערים מהם כנודע.


והנה למדנו ממאמר זה שהם שני מיני ייחודים. האחד נפסק מפני שנשבע הקב&quot;ה {{צ|ולא אבא בעיר}}. והשני אינו נפסק לעולם. ולכן כנגד הייחוד שאינו נפסק אמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - הוא ענין זווג המכונה לרגל כאמור, כי זה הזווג לא יפסק. וכנגד הזווג השני נמי אין מרגילין מפני שנשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה כאמור. ולכן אין מרגילין ביום טוב שהרי {{גמט דגש|יום טוב}} עולה בגימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}, וזה הוא בסוד אימא כנודע - הויה דס&quot;ג. והזווג שנפסק הוא סוד הויה דע&quot;ב. 

'''{{צ|כיצד מרגילין? זה המוציא כל בשר ברגל אחד}}''' - היינו סוד {{צ|שלח תשלח את האם וכו'}} - כי זה נעשה ביום טוב כדאיתא בזוהר פרשת פנחס דף רכ&quot;ד {{ממ זהר|ג|רכד|א}} וזה לשונו: {{צ|היך צדין צידה דהאי צפרא קדישא מתקנין לקמה מיכלא יקירא בחדווא וכל עינוגין, ועאלין לבי כנישתא ומצפצפין לגבה בקל לחישו כדקא יאות. נפקאת ופרחת לגבייהו כמה דאתמר ובה אחדין כל אינון בנין ומשלחין *ההיא דאיהי רביעא עלייהו ואזלת וכו' ועל דא כתיב שלח תשלח את האם וכו'}}.

הנה מבואר מדברי המאמר כי ביום טוב כל זה מתקיים על ידי מה שעושים ישראל למטה והיינו מה שאמר '''{{צ|כיצד מרגילין זה המוציא כל הבשר}}''' היינו המדה הנקרא {{צ|בשר מבשרי}} עם הצדיק שנקרא 'בשר' כמה דאת אמר {{ובשר הקדש יעברו מֵעָלָיִךְ}} {{ממ|ירמיהו|יא|טו}}. מוציאים הכל '''{{צ|מרגל אחד}}''' - הוא הייחוד הנזכר - '''{{צ|כדי להוציא העור שלם שלא יקרע}}''' - היינו כתנות עור, כי אלו הם לאדם ולאשתו. אין עושים כל זה מפני שטורח הרבה בין האדם הגשמי. וכן נמי הרוחני. ואין בזה צורך יום טוב לפי כי ענין אחר אי איפשר לפי שיש שבועה כנזכר. והשני נעשה על ידי קדושת היום. נמצא כי הפשט זה שמפשיטים לאימא עילאה ומעלים למעלה הוא טורח גדול ואין בו צורך ליום טוב כאמור.


'''{{צ|אסור למלוג גדי וכו'}}''' - היינו מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ותאמר מה תתן לי כי תבא אלי - השתא כלה בעיא תכשיטהא. ויאמר אנכי אשלח גדי עזים - למלכא דהוה ליה ברא מאהו חדא. ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמר מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי הכא. אנכי אשלח גדי עזים - והא אוקימנא בלא תבשל גדי וכל אינון בסטרא דבכור בהמה קא אתו}}, עכ&quot;ל.

והנה כי אסרה התורה לבשל גדי זה עד לעתיד שהקב&quot;ה עושה בו משפט כתוב כמו שנזכר בפסח {{צ|מן הכבשים ומן העזים תקחו}}, ויהיה {{צ|צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו}} שנאמר {{צ|ולא יהיה שריד לבית עשו}} שנאמר {{צ|ושרף את הפרה את עורה ואת בשרה ואת דמה}}. ולכן בא דין זה בגשמי:{{ש}}
'''{{צ|המולג את הגדי ביום טוב אסור}}''' עד בא יום ה' כי הוא ישחט אותו שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום}}. 

ולכן עתה אסור למלוג גדי זה ביום טוב, '''{{צ|אלא אם כן מולגו כדי לאכול עורו}}''' לפי שהעור שלו דבק בו סטרא אחרא כדאיתא בזוהר פרשת ויקרא דף כ&quot;ה {{ממ זהר|ג|כה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי עז לקרבנא אמאי? והא אמר ר' שמעון עז שמא דיליה גרים דהא סטרא בישא זינא בישא הוא, אלא הכי אמר רבי שמעון דא בעי לקרבא וכו'}}. גם פרשת תצוה ז&quot;ל דף קפ&quot;ה {{ממ זהר|ב|קפה|א}} {{צ|ובגין כך בעז יתיר חולקהון בגין דשערא דיליה תלייא יתיר מבעירא אחרא, כמה דדינא דילהון תלי לתתא דמסאבו וכו'}}.

למדנו כי סטרא אחרא נאחז בעור של העז. ולכן יאמר '''{{צ|אסור למלוג גדי ביום טוב}}''' דהא לא יתכן לתקנו, '''{{צ|אלא אם כן מולגו כדי לאכול את עורו}}''' לפי שמתאחזין מעורו סטרא אחרא והוא רוצה לתקנו לאכלו, מותר.


'''{{צ|בהמה שנשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה חז&quot;ל הגידו כי לעתיד הקב&quot;ה מביא אותה בהמה הרבוצה על אלף הרים ושוחט אותה על ידי לויתן שנוחרו בסנפיריו ונקרא 'שחיטה' כי כן הקב&quot;ה מתיר אותה, כמו שאמרו חז&quot;ל, כי אומרים הצדיקים &quot;והלא שנינו אין שוחטין במגל צור ובשיכים וכו'&quot;. ואומר הקב&quot;ה כי תורה מאתי תצא. תורה חדשה מאתי תצא. ולכן יאמר נא על אותה בהמה הידועה כי '''{{צ|נשחטה ביום טוב}}''' - אותו יום טוב שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיד לבא כמו שאמרו חז&quot;ל ביום הגמל את יצחק - יום שעתיד הקב&quot;ה לגמול חסד עם זרעו של יצחק. נשחטה בהמה זו ההוא יומא טבא דעביד לרבנן.

'''{{צ|מותר להגביה עורה}}'''. והענין כי הנה בפסוק {{צ|ויעש ה' לאדם כתנות עור}}, וזה העור היה לו מן הבהמה זו ואמרו חז&quot;ל {{צ|בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב &quot;כתנות אור&quot;}} - כך היו מתחילה קודם שחטא. אמנם אחר כך נעשו &quot;כתנות עור&quot;. ולכן יאמר ש{{צ|מותר להגביה העור שלה}} שהרי נתקן כי הנה כאשר עמדו ישראל על הר סיני - פורפיראות הלבישן כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|ואלבישך רקמה}}. ואף על גב כי אחר כך חטאו ונאמר {{צ|הורד עדיך מעליך.. ויתנצלו בני ישראל את עדים}} -- מכל מקום כבר נתקן על ידי הגלות והחרבן. 

ולכן מותר להגביה עורה למעלה '''{{צ|וליתנו במקום דריסת הרגלים}}''' אשר צוה ה' {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}} עד אותו מקום של דריסת הרגלים של ישראל - מגביה אותו '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}'''.

וכאשר נתבונן בענין בהמה זו מהו מהות שלה - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס דף ר&quot;מ {{ממ זהר|ג|רמ|א}} וזה לשונו: {{צ|השתא אית לאסתכלא היאך אינון רוחין קדישין אתהנון מהאי טעמא דקורבנא דבהמה? והא יתיר הוה לאתברא בר נש ההוא רוח ולאתבא בתיובתא. מאי טעמא נכיסו דבהמה ולאוקדא ליה בנורא דמדבחא? אלא רזא איהו בגין דאית בהמה רביעא על אלף טורין ואלף טורין אכלא בכל יומא וכולהון אקרון בהמות ועל דא תנינן  דאית בעירא אכיל בעירי וממה הוו מאשא וכולהו לחיך לון ההיא בהמה בלחיכא חדא. הדא הוא דכתיב כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא. וכל מיא דירדן מלא בשית שנין היא עבדת ליה גמיעא חדא, הדא הוא דכתיב יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו וכו'}}.

והנה למדנו ממאמר זה מה ענין בהמה זו כי הוא כינוי למעלה. ולכן כך הוא אומר:{{ש}}
'''{{צ|בהמה}}''' הידועה זו '''{{צ|שנשחטה ביום טוב}}''' - כי הנה ענין של השחיטה יהיה נמי כינוי להוצאת הדם לחוץ לפי כי כן נאמר {{צ|שופך דם האדם באדם דמו ישפך}} כי הענין הוא כאשר מסתלק אות אל&quot;ף משם הויה העולה {{גמט דגש|אדם}}{{הערה|{{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}}}} נשאר {{גמט דגש|דם}}, והוא סימן לתגבורת הדין. וענין זה מובן בסוד הזכר הנקרא {{גמט דגש|אדם}} - סוד הויה במלויו, {{גמט דגש|מ&quot;ה}}, כדאיתא בזוהר פרשת יתרו בפסוק {{צ|מה שמו ומה שם בנו}}, עיין שם. אין להאריך.

והנה הנקבה נמי נקראת שם {{גמט דגש|מה}} כדאיתא בזוהר פרשת בראשית דף כ' {{ממ זהר|א|כ|א}} וזה לשונו: {{צ|אמר ר' שמעון על דא שמיא וחילהון במה אתבריאו דכתיב כי אראה שמיך וכו' וכתיב מה אדיר שמך וכו'}}. והטעם לזה שהרי הנקבה בכלל שם {{גמט דגש|אדם}} נקראת, דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} כתרגומו. ולכן נמי יצדק בה מה שאמר הכתוב {{צ|שופך דם האדם}}. ולכן יאמר:{{ש}}
אם '''{{צ|נשחטה ביום טוב}}''' דהיינו לתקן אותה שנאמר {{צ|כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא}}, '''{{צ|מותר להגביה עורה}}'''. 

והנה העור שלה הוא רמז לכל החיילות שלה, לפי כי כן מכונים כדאיתא בהיכלות פקודי סוד הנחש. ושמפשיט עורו הם חיילות שלו, עיין שם אין להאריך. ולפי כי כן כל החיילות שלה הם מזומנים כנזכר במאמר הובא לעיל בפסוק {{צ|מקראי קדש}} כי חכמת שלמה נמי {{צ|זמינת לכל חילהא לאעטרא יתהון אימתי? בזמנא דמועד שרייא בעלמא הדא הוא דכתיב קריאי מועד}} - ולכן '''{{צ|מותר להגביה עורה}}''' ובכלל הדבר הזה בא הכינוי אל המדות שלה היורדים בעולמות למטה הנקראים 'עור' מפני כי היורדים הם בסוד חיצוניות בלבד, אך עצמות האור נשאר למעלה. ואיתא בתיקונים {{צ|ה' תתאה מקננא בעשיה}}. ונודע הוא כי מה שאמר {{צ|ה' תתאה}} היינו מלוי של '''ה'''' היא מלכות שמים. נמצא שהוא העור שלה. ולפי כי הבניין של המדה זו הוא על ידי כל המדות שלה שירדו בעולמות כאשר נגזר עליה לכי ומעטי את עצמי - אז ירדה לכל העולמות למטה עד שנשארה נקודה אחת בלבד בעולם האצילות. 

ולכן כאשר יבא התיקון שלה צריך שיעלו פעם אחרת כל החלקים שלה ולבנות אותה. והנה הבחינה האחרונה שלה היא היורדת למטה בעולם העשיה - היא היותר חביבה לפני הקב&quot;ה שנאמר {{צ|אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב}}. ולכן יאמר: '''{{צ|ומותר להגביה}}''' העור זה שלה מעולם העשיה למעלה '''{{צ|ליתנו במקום דריסת הרגלים}}''' של אדם העליון שנאמר {{צ|צדק יקראהו לרגליו}}, ואחר כך מעלה אותה יותר למעלה '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - והיא בסוד עור בלבד. מותר. שהרי אחר התיקון שנאמר {{צ|ויבן ה' את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם}} - אחר כך אמר אדם {{צ|זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי}}. אך מתחילה עדיין לא היה שם בשר. 

ולכן נמי בזה מגביה העור, אף על גב כי אין עליו בשר כלל. '''{{צ|ומותר להערים}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|כיון שלמד אדם תורה נכנס בו ערמימות}}. ולכן מותר להערים '''{{צ|ומולח כאן מעט וכאן מעט}}'''. והנה ענין המליחה נודע הוא שהמלח הוא סוד דין. אמנם הוא ענין התעוררות מלמטה למעלה כי בתחילה הוא סוד {{גמט דגש|מלח}} וכאשר נמלח נעשה סוד {{גמט דגש|לחם}}. ולפי כי ענין של התעוררות הנקבה נראה דבר של גנאי - לכן יאמר '''{{צ|ומותר להערים}}''' - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת ויחי דף רמ&quot;ה {{ממ זהר|א|רמה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי בכל אתר דכורא רדיף בתר נוקבא ואתער לגבה רחימותא, והכא אשכחנא דהיא אתערת רחימותא ורדפה אבתריה. ולית אורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא למרדף בתר דכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבי גנזייא דמלכא וכו'. תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קב&quot;ה נשמתהון דצדיקיא לתתא מתעדין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא(?) ואתערותא דא מטי לנוקבא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא בהאי גוונא תיאובתא דנוקבא למשדי מיין ותתאין לקבל מיין עלאין לאו איהו אלא בנשמתהון דצדיקייא וכו'. ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב סתם וכו'}}. 

נמצא כי כן למדנו מדברי מאמר זה כי עיקר התעוררות כנסת ישראל למעלה לבקש אהבה הוא על ידי התחתונים, וצדיק יסוד עולם. ולכן '''{{צ|מותר להערים}}''' על עיקר זה '''{{צ|ולמלוח מעט כאן}}''' - היינו התעוררות מעט מזער, וחוזר למלוח גם במקום אחר, ומעורר פנים אחרת למעלה. וכל זה באותו עור שהעלה למעלה בשערי בת ציון כאמור - כך הוא יעשה פעם אחר פעם '''{{צ|עד שימלח את כולו}}''' ונעשה הייחוד כנודע. כי המלח זה ממתק הבשר החי, צדיק חי העולמים.

'''{{צ|אבל אם נשחטה מערב יום טוב}}''' - אין מקום לעשות מאחת מאלה שהרי הכל נתקן מאתמול כאמור.


'''{{צ|אין מולחין את החלבים וכו'}}''' - הענין יובן {{להשלים}}


-----------</text>
      <sha1>m2lwklcs56q96qilzs854aid3pzthws</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418686</id>
      <parentid>1418644</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T06:10:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61259" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצח|תצט|תק}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצט|}}  

;סימן תצ&quot;ט - דיני מליגה ומליחה ביום טוב - ובו ה'סעיפים

;* אין מרגילין ביום טוב. כיצד הוא מרגיל? המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע. מפני שטורח בהפשט זה טורח ואין בו צורך למועד.

;* אסור למלוג גדי אלא אם כן מולגו לאכול עורו.

;* בהמה שנשחטה ביום טוב מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים אף על פי שאין עליו בשר כלל. ומותר להערים ולמלוח כאן מעט וכאן מעט עד שימלא את כולו. אבל אם נשחטה מערב יום טוב אסור.

;* אין מולחין את החלבים ולא מהפכים בהם אפילו לשוטחן על גבי יתדות, אף על פי שנשחטה ביום טוב. וכן אסור למלוח בשר עליהם  באויר.

;* עֶלי שהוא דף עב וכבד  וכלי הוא אלא שמלאכתו לאיסור לכתוש בו הריפות - מותר לטלטלו לקצב עליו בשר. ולאחר שקצב אסור לטלטלו מחמה לצל.


==טור ברקת==
===פירוש ראשון===
אשר נמצא באדם שני מיני הרגל, דבר והפכו, הוא מה שהגידו חז&quot;ל בענין מצות הרגילות ובהפך שנינו {{ממ משנה|חולין|ט|ג}} {{צ|המרגיל כולו חיבור לטומאה}} - שהרמז בו המרגיל עצמו להיות דש ברגליו דברים הקלים - הוא {{צ|חיוב לטומאה}} לפי ששנינו {{צ|שכר עבירה עבירה}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בא לטמא פותחין לו. מעט - מטמאין לו הרבה. בעולם הזה - מטמאין אותו לעולם הבא}}. וההפך מזה לענין הטובא {{צ|בא לטהר מסייעין אותו. מעט - מטהרים אותו הרבה. בעולם הזה - מטהרים אותו לעולם הבא. מלמטה - מטהרים אותו מלמעלה}}. 

וכל זה ימצא באותו המנהיג עצמו במצות הרגילות כענין {{צ|הרגיל בנר חנוכה ליל שבת}}, {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' לפי כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}, כי אם רגליהם לרע ירוצו - הוי רץ לבית הכנסת ולבית המדרש. אמנם אין מרגילין ביום טוב - היינו מה שאמר החכם {{צ|מריש כד חזינא רבנן דרהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא. עד דתני לי ההוא סבא לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת}}. הלא הוא כתוב אצלי בפסוק {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את ה'}} - שתי רדיפות{{הערה|מהמשך הדברים נראה דצריך להגיה כאן 'שתי ידיעות', כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} הללו למה? אחת לפי דקים לן {{צ|פסיעה גסה נוטלת אחת מ{{גמט דגש|ת&quot;ק}} ממאור עיניו של אדם}}. ולכן צריכא למימר {{צ|ונדעה נרדפה}}. וידיעה אחרת לענין שבת שנאמר {{צ|אם תשיב משבת רגלך}}, ולכן צריך ידיעה אחרת שנאמר {{צ|לדעת את ה'}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - כלומר אין שייך דין זה של אץ ברגלים ביום טוב כי הוא מותר לרוץ בו. ולא יקרא 'מרגיל' לפי שהוא רץ לדבר מצוה לצורך יום טוב לתקן מה שחטא {{צ|ואץ ברגלים חוטא}}. וכן נמי כנגד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרגיל לבא לב&quot;ה ופעם אחת לא בא הקדוש ברוך הוא שואל עליו ואומר מי בכם ירא ה'. אם לדבר מצוה הלך - נוגה לו. ואם לאו - &quot;אשר הלך חשכים ואין נוגה לו&quot; וכו'}}. ולכן יאמר כנגד זה '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר אין שייך שאלה של {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב}} מטעם האמור - אם לדבר רשות הלך אין נוגה לו דהא על הסתם כל ההליכה היא לצורך יום טוב, ולכן אין שואלין על הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב.


ואמר '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר מרגל אחד}}'''. והענין כי הנה נודע מה שאמרו חז&quot;ל כי ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא המשל זה בשור שה כבשים ושה עזים. וחכמים ז&quot;ל אמרו בפסוק {{צ|יבא כל בשר - מי שלבו רך כבשר}}. ועוד אמרו {{צ|בשר כתיב בו &quot;ונרפא&quot;}}. ולכן יאמר '''{{צ|כיצד הוא המרגיל}}''' האמור? '''{{צ|זה המוציא}}''' ומפסיד '''{{צ|כל הבשר}}''' - שטרח ותקן מעשיו של ה'''בשר''' (אשר חכמים ז&quot;ל הגידו שהוא נוטריקון של '''ב'''ושה '''ס'''רחון '''ר'''מה) והפך אותו לטובה ונעשה רך לבו כבשר לעשות רצון קונו. 

ואחר כך הוציא כל זה הבשר הטוב '''{{צ|מרגל אחד}}''' - כי פעם אחת לא בא לבית הכנסת לרוץ כדרכו - כך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - הם חמדות הזמן שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}}. רצה להעמיד עמו דבר מן החמדות ההם, '''{{צ|ולא יקרע}}''' ויפסד. לא נכון לעשות כן, אף על גב שאין שואלים עליו {{צ|מי בכם ירא ה' - להיכן הלך?}} - מרגיל נקרא. ולא יעשה כן '''{{צ|מפני שהוא טורח גדול}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל הקב&quot;ה ברא העולם כדבר השם ואין לפניו יגיעה, ובמה הוא מתייגע? בדברים בטלים שנאמר {{צ|הוגעתם ה' בדבריכם}}. '''{{צ|ואין בזה צורך למועד}}'''. 


ואם כה יאמר על ענין עצמו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}} - '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר לענין זה אם בא לתקן האדם מעשיו רגל ברגל מה שחטא והיה אץ ברגלים, בא לתקן אותו הרגלים לרוץ לדבר מצוה וכיוצא - אין מרגילין ביום טוב. לא כך יעשה.

ופירש '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר}}''' שחטא בו בפועל כפשוטו. ומה גם בדרך כינוי שנאמר {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. והוציא כל זה '''{{צ|מרגל אחד}}''' - והוא בדרך כינוי הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. וכי לזה רגל אחד ולזה שנים. וכך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - עור בעד עור להגן עליו מן הייסורים. '''{{צ|ולא יקרע}}'''. אין עושים כן '''{{צ|מפני שטורח בהפשט זה}}''' שרוצה אז להפשיט עורו מן היסורין, '''{{צ|ואין בו צורך למועד}}''' לעשות תיקון בסגנון זה שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך אתה וביתך}}.


'''{{צ|אסור למלוג גדי וכו'}}''' - הנה גם זה יבא הרמז למי שירצה לתקן מעשיו כדי שיהיה לו יום טוב במותו. ומה גם כדי לזכות לההוא יומא טבא דעביד קדוש ברוך הוא לרבנן. וזה יודע בעצמו שהיה מקפץ כגדי והיה חצוף כגדי והוא עז. לכן ירצה לתקן מעשיו ולמלוג העור שלו ברותחין, כי יחם לבבו והתודה אשר חטא על הנפש. אסור לעשות כן. שהרי האדם מצווה לשמוח ביום טוב שנאמר {{צ|ושמחת בחגך}}. וכאשר מתחרט ומתודה מוכרח הוא להיות עצב ודואג על מעשיו אשר אבד עצמו לדעת.  ולכן '''{{צ|אסור למלוג}}''' העור שלו בסגנון זה לפי שהיה כגדי. 

'''{{צ|אלא אם כן מולגו לאכול עורו}}''' - כלומר כי כאשר יעשה מליגה זו ההסרחה היה כדי לאכול וליהנות מעורו, לפי שהיה ירא יראת העונש שלא ילקה בעורו. ולכן הקדים להרתיח עצמו ולהתחרט בלבבו.


'''{{צ|בהמה שנשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|מן הבהמה - אלו עמי הארץ}} (מאמר). והם אמרו {{צ|זה העושה מעשה בהמה}}. וכבר נתבאר לעיל כי זה בזה תלוי. לפי ששנינו {{צ|ולא עם הארץ חסיד}}. לכן לפי שהוא עם הארץ הוא עושה מעשה בהמה.  ולכן יאמר:

'''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' - חלק עם הארץ הנמשל לבהמה על אשר לא  טוב עשה בקרב עמיו. ועתה שחט עצמו כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} זה לשונו: {{צ|עם הארץ וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה דזריקתה לעיני כלא דשפכין דמא. הכי עניין שפכין דמוי באנפוי לעיני בני נשא ואתהדרן ירוקין כמתין ואיתהדרין בתיובתא ולא פתחין פומהון להטיח דברים וכו' קדוש ברוך הוא נחית על ההוא רוחא בכמה משריין}}, עד כאן לשונו.  
והיינו כמו שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}} לתקן מעשיו לזכות להיות לו {{צ|יום טוב}} בגן עדן, ולזכות לההוא יומא טבא דרבנן. 

'''{{צ|מותר להגביה עורה}}''' - הוא כל הקניינים שלו ועורו בכלל, למלט כל אשר מסביב. וגם עורו ממש ימלט מן הייסורין מפני כי כך אמרו חכמים ז&quot;ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, אלא תחילה פוגע בממונו, אחר כך בגופו. ולכן זה חלק הבהמה מאשר שהתקין עצמו לשחיטה הרויח גם הממון והקניינים, גם העור ממש. מותר להגביהו מן הייסורין שנאמר {{צ|ובני רשף יגביהו עוף}}, ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ייסורין בדלין ממנו}}. 


'''{{צ|וליתנו לפני הרגלים לדרוס אותו}}''' - בעבור כי אף על גב שקבל עליו דין השחיטה, צריך גם כן שישפיל גאותו עם ארבות(?) ידיו להיות נרמז ברגלים לפי כי על הסתם מתוך הגאוה האדם חוטא שנאמר {{צ|ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך}}. ולכן ינתן למרמז הרגלים לדרוס אותו. '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - כלומר זה שאמרנו שצריך ליתנו במקום דריסת הרגלים - לא מפני כי הוא היה בעל גאוה, כי {{צ|אף על פי שאין עליו בשר}} - הוא דוגמא אל הגאוה - אף על פי כן צריך שישפיל עצמו כאמור.


'''{{צ|ומותר להערים}}''' כדי לזכות בענין '''{{צ|המליחה}}''' שהוא מעשה הצדקה שהוא מלח ממון חסר, '''{{צ|למלוח כאן מעט ולמלוח כאן מעט}}''', לתת הצדקה במקומות רבים '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' - שיעור מה שאמרו חכמים ז&quot;ל יבזבז יותר מחומש בתחילה. משם ואילך נותן מן הריוח.

'''{{צ|אבל נשחטה מערב יום טוב}}''' לא ימצא ענין תיקון זה לעור - הם הקניינים המדומים - כי אם באופן אחר.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' כדאמרן בעושה מעשה בהמה שהיא מועדת לבעוט - כך בעט בהקדוש ברוך הוא והכין עצמו להיות נשחט על דרך {{צ|עליך הורגנו כל היום}}. כך עשה '''{{צ|ביום טוב}}''' - שהוא שלו עתה כקטן שנולד דמי, והעביר ממנו הטומאה ערלה כבושה שהיתה עמו בשלש מקומות שנאמרה ערלה כמו שאמרו חז&quot;ל בפה ובאזן ובאבר. בפה - היה ערל מבנלות הפה ושבועת שוא ודברים בטלים. ובאוז - היה ערל משמוע לשון הרע וכיוצא, ואוטם אזנו מצעקת דל, הנה ערלה אזנם משמוע. וגם היה ערל שפתים בתורה. וערל באבר - מן הקרי וכיוצא. ועתה עשה מילה וכרת כל ערלות הללו ונעשה אליו 'יום טוב', ולפיכך נחשב לו 'שחיטה' על דרך מי שעושה מילה שנאמר {{צ|מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותך ואת שלמיך וכו'}} כדאיתא בזוהר  הובא לעיל. ולכן גבי דידיה הוי יום טוב ששחט עצמו על ידי המילה העיקרית.

מאחר כי כך עשה '''{{צ|מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים}}'''. והענין כי מאחר שעשה תשובה מכל הדברים הללו - העיקר הוא שישפיל עצמו שנאמר {{צ|לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה}}. אמנם לטובה מותר להגביה עצמו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרי שלא היה ספק בידו להחזיקו למחות ועשה - הרי זה בכלל ברוך}}, ונאמר {{צ|ויגבה לבו בדרכי ה'}}. ולכן {{צ|מותר להגביה}} עצמו, אבל זה יהיה '''{{צ|בעורו}}''' - מבחוץ, לא שיגבה לבו ממש, רק יתנו '''{{צ|במקום דריסת הרגלים}}''' באסקופה התחתונה.

'''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - הוא ענין שררה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל העוסק בתורה נעשה שר}}. וכן נמי הוא אומר יש כח בידו לעשות כך אף על גב כי לא למד בתורה ואין עליו בשר כלל - יכול להחזיק ולמחות. 
וחוזר נמי לענין שמותר להגביה עורו כדאמרן '''{{צ|אע&quot;ג כי אין עליו בשר}}''' - ענין שררה - '''{{צ|כלל}}'''.

'''{{צ|ומותר להערים}}''' נמי בענין הצדקה כענין אבין רמאה ע&quot;ה, '''{{צ|למלוח}}''' מלח ממון על העור שלו שגבה להחזיק ולמחות שיתן צדקה, '''{{צ|כאן מעט וכאן מעט}}''' כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ענייך ועניי עירך - ענייך קודמין. עניי עירך ועניי עיר אחרת - של עירך קודמין}}. מותר להערים בזה לתת מלח ממון חסר - כאן מעט לעניי ביתו וגם לעניי עירו וגם לעניי עיר אחרת. אף על גב כי אין דבר מספיק - מותר להערים לתת ממה שהוציא מעשר מממונו, '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' חסר.

'''{{צ|אבל אם נשחטה מערב יום טוב}}''' - עשה תיקון זה לנפשו בערך הכנה בלבד שגמר בלבו ולא עשה מעשה כי זהו 'יום טוב' ממש - '''{{צ|אסור}}''' לעשות בעור שלו כמשפט הזה, לפדות עצמו על ידי הצדקה, אלא יתקן עצמו בסגנון אחר.


'''{{צ|אין מולחים את החלבים וכו'}}''' - יאמר על דרך האמור דאף על גב כי אמרינן תיקון זה לענין השוחט עצמו ביום טוב לענין העור - שמועיל לאדם על הקניינים המדומים שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}} - זה יהיה לאותו בעל נפש שתיקן ערלת הלב ונעשה מזבח אדמה וזבח עליו יצרו שנאמר בו {{צ|זובח תודה יכבדנני}} בשני עולמות. אבל אותו שנאמר בו {{צ|חלבמו סגרו פימו דברו בגאות}} - כלומר הנה נמצא ברשע השני ערלות עדיין. ערלת הלב  - {{צ|חלבמו סגרו}} - הלב שלהם סגור, חותם צר. וגם ערלת הפה עומדת - {{צ|פימו דברו בגאות}} - כי אמר הפה ברשותו. ואותם שתי חומות שעשה הקדוש ברוך הוא ללשון שלא יצא לחוץ ידבר - הנה הפה ברשותם פימו. ולכן דברו בגאות.

ומאחר שנמצא בהם רובא דמנכר - השתי ערלות לבדו בגאונם - כך מי שנמצא בו מדה זו {{צ|חלבמו סגרו}} - '''{{צ|אין מולחין את החלבים}}''' - מה מועיל לו מלח ממון חסר, אדרבא מוסיף גאוה בלבו לומר כי עם ה' עשה שנאמר {{צ|מלוה ה' חונן דל}}. ולכן אסור.

'''{{צ|ולא מהפכין בהם}}''' - לא יתכן להתפהך לבו על ידי כן ממנהגו הרע. '''{{צ|ואין תולין אותם על גב יתדות}}''' אף על גב כי ימצא לאדם זה מצות קיימות דוגמא של יתד כמה דאת אמר {{צ|יתד תקועה}}, כך אמרו חכמים ז&quot;ל על שבנא {{צ|אתה יתד תקעת כאן}}. מכאן אמרו חז&quot;ל {{צ|לעולם יהיה לאדם יתד תקועה בבית  הקברות}} (מאמר) - כלומר מצוה קבועה כדי לזכות להקבר שם בארץ ישראל. וזה - אף על גב שיש לו יתדות - '''{{צ|אין שוטחין}}''' חלבו שלו לתקן אותם על ידי אותם מצות.

או יהיה '''{{צ|אין מהפכין בהם}}''' דאף על גב שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. לב חורש מחשבות און - והיו הדברים האלה על לבבך}}. כך היא המדה. אבל בענין {{צ|חלבמו סגרו}} לא יועיל היפוך זה שהרי לא ישמע לקול מלחשים, בעלי לחישות(?). '''{{צ|אע&quot;פ שנשחטה ביום טוב}}''' ועשה תיקון לכל הערלות כאמור - לא יועיל התיקון לענין זה כי גדול הוא וחוזר עליו.

'''{{צ|וכן אסור למלוח בשר עליהם באויר}}''' - כלומר יתדות הללו, מצות המוחזקות הנמצאות ביד האדם, אין ראוי למלוח עליהם בענין הצדקה כגון הערוב שהיו נותנים באותו בית שאמרו חז&quot;ל אין לשנות, כך מי שהחזיק באותה מצוה אין ראוי לעושה צדקה לדחות אותו מאותה חזקה מפני שעושה צדקה ביותר דהיינו בשר ענין שררה כאמור. וזה '''{{צ|באויר}}''' כי אין לו חזקה - די לו שנעשה שר על ידי הצדקה שנאמר {{צ|מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו}}.


'''{{צ|עלי שהוא דף עב וכבד וכו'}}''' - הענין כמשמעו {{צ|אם תכתוש את האויל וכו'}} {{ממ|משלי|כז}}, כלומר אין זה מחלק הנ&quot;ל {{צ|כי חלבמו סגרו}} וערלת הלב כבושה בו, רק הוא המבזה את התוכחות כמו ששנינו וזהו על שנאמר עליו {{צ|בתוך הריפות בעלי}} - הענין יובן בדקדוק מ&quot;ש {{צ|לא תסור מעליו אולתו}} - מהו {{צ|מעליו}}? &quot;ממנו&quot; מבעי ליה למימר? אמנם ירצה להגיד כי זה זה האויל הנמצא בו רמות רוחא, קיש קיש קריא. דאלו כמה בני אדם נמצא בהם רוח גבוה ובקרבו ישים אורבו לא חשב אנוש. אמנם לא ידע אנוש ערכה כי זה יצרו מבפנים. אמנם האויל זה הנמצא אותו הגאוה מבית ומחוץ לעין כל, עין קוץ, ועל זה אמר החכם {{צ|אם תכתוש את האויל}} זה שאין בו דעת לכסות גאותו, {{צ|במכתש בתוך הריפות בעלי}} כי כן הריפות יש להם שתי קליפות בחטה - אחת יוצאת על ידי כתישה והשנית הדקה יוצאה על ידי הבישול. והאויל זה אם תתן אותו בעלי זה שמוציא הקליפה החיצונה של החטה ונעשה &quot;הריפות&quot; - אין אתה מועיל להוציא מעליו דווקא אולתו החיצונה הנגלית עליו לעין כל. 

ולכן יאמר {{צ|על שהוא דף עבי}} וגס הרוח וכבד על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כבד לב פרעה}} - נמשל לכבד, כי צריך שני פעמים בישול. כך אויל זה. '''{{צ|כלי הוא}}''' - שנמצא בו הכנה לעבדה ולשמרה, '''{{צ|אלא שמלאכתו לאיסור}}''' והוא מתנהג בגסות הרוח בגאוה ובוז, כי יש אזהרה לגסות הרוח שנאמר {{צ|שמעו והאזינו אל תגבהו כי ה' דבר}}.

וזה הוא '''{{צ|כדי לכתוש בו הריפות}}''' מוכן לאיסור. '''{{צ|מותר לטלטלו}}''' ואין זה כמו החלק הנ&quot;ל {{צ|כי חלבמו סגרו}} כי אין לו תקנה כנ&quot;ל, אבל זה מותר לטלטלו על ידי היפוך במעשה המצות דהיינו '''{{צ|לקצב עליו בשר}}''' - הוא עסק התורה כנ&quot;ל כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל שלוהג בתורה נעשה שר}}. '''{{צ|ולאחר שקצב עליו בשר}}''' - דהיינו שהיה קובע עתים לתורה, '''{{צ|אסור לטלטלו מחמה לצל}}''' שלא יתבקע מפני כי התורה מגינה ומצלה אפילו בעידנא דלא עסיק בה מצלה כמו שאמרו חז&quot;ל.

===פירוש נוסף על סעיפים א-ה===
עוד תשוב ותראה את מעשה ה' כי נורא הוא בענין הדינים הללו מה מעשיהם. שאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' היינו מה שאמר הכתוב {{צ|משלחי רגל השור וחמור}} דאף על גב שנאמר {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}}, אשריהם ישראל שהם משלחי רגל השור וחמור. והענין כי זהו מה ששנינו {{צ|איזהו קטן? כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית שנאמר שלש רגלים}}. 

והנה שני עניינים נכללים במצוה זו. ענין הראיה וענין הליכה ברגלים. והסוד זה הוא כי המצוה אשר יעשה האיש הישראלי הוא מעורר את האהבה למעלה ונעשה הייחוד עליון. ואמנם לענין זה הייחוד הצריך הכתוב בשני דברים. ראשונה אחת הוא תלויה בעינים - כך אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. ולכן צריך שיהיה לו שני עינים כמו שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|כשם שבא ליראות כך בא לראות דכתיב יראה יראה}}. ועוד תלה הכתוב צורך ברגלים כנזכר דכתיב {{צ|שלש רגלים}}. והענין הוא סוד מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|טוב מראה עינים מהלך נפש - טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה}}. ולכן צריך ענין ראיה דכתיב {{צ|יראה כל זכורך}}. ולענין המעשה צוה שלש רגלים כי זה בכינוי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|שבניך גדלי בשר - וכי לזה רגל אחד ולזה שנים?}}. 

אמנם טעם לענין מראה עינים - סוד הענין הוא מ&quot;ש ר' שמעון בזוהר בפסוק {{צ|ישר יחזו פנימו}} ויקרא דף ט&quot;ו {{ממ זהר|ג|טו|א}} וזה לשונו: {{צ|מאי ישר יחזו? א&quot;ל רזא עילאה דאינון ימי קדם דעתיקא קדישא וימי עולם דזעיר אנפין אקרון}}. ולכן {{צ|פנימו}} דאינון חמאן באורח מישור וכו' על ידי ההשגחה העליונה ימצא כי מתקיים נמי מה שאמר הכתוב {{צ|תמיד עיני ה' אלהיך בה}} וסיים בה הכי {{צ|מראשית שנה עד אחרית שנה}} - ר&quot;ל כי ההשגחה תהיה מרובה מתפשטת מתחילת המדה הנקראת 'שנה' כדאיתא בזוהר פרשת פנחס {{צ|דאיהי שנה מאינון שנים קדמוניות}}. ועד {{צ|אחרית שנה}} - עד סופה. ולכן טוב מראית עינים אלו באשה עליונה, מהלך נפש מאתו הלוך שנאמר {{צ|מתהלך בגן}} ונאמר {{צ|מתהלך בתומו צדיק}} {{ממ|משלי|כ|}} ונאמר {{צ|מתהלך בקרב מחניך}} {{צ|דברים|כג|}}. כך מהלך נפש - ר&quot;ל הולך לטייל עם בחינה הנקראת 'נפש' לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|מים קרים על נפש עיפה}}. מי גרם כך? הראיה לאותה עולמתא שפירתא דלית לה עיינין.

למדנו מכל הנזכר כי מצות ראיה היא כוללת שני דברים כאחד טובים. ענין הראיה גדול מאד ולכן לא נקרא מצות 'הליכה' לפי שהראיה עושה רושם שכן מצינו בת היענה נוצרת על ידי ראיה. ולכן נאמר {{צ|ועין נואף}} {{ממ|איוב|כב}} - ר&quot;ל על ידי הראיה העין נואף, כי עושה את שלו. וענין המעשה של ההליכה תפל(?) לו. וההפך בתמורה - הרגל מועדת לשבר וכדאיתא בזוהר פרשת משפטים שור מועד נכנס לבית ריבוניה ברגל דיליה, שבר את הכלים מנורה מזבח וכו'.  

ולכן ביום טוב אשר מתקיים בו מצות הרגל - {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}}, כי זה הוא סוד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|יש רגל מברכת}} (מאמר), והבן. לכן עתה צריך ליזהר מאותו רגל של התמורה - {{צ|אשריכם ישראל}} שהם {{צ|משלחי רגל השור}} מועד {{צ|והחמור}} דכתיב בהם {{צ|כי יבער איש - זה הקב&quot;ה. שדה או כרם - בית המקדש ציון שדה תחרש וכרם ה' בית ישראל שנאמר ממרום שלח אש. ושלח את בעירו - שור מועד. ובער בשדה אחר}} - ר&quot;ל הנקרא 'אחר', עשה כך 'אל אחר' כדאיתא פרשת משפטים. לכן {{צ|מיטב שדהו - שדה אדום. ומיטב כרמו ישלם - שנאמר על שדה איש עצל עברתי}}. אמר החכם שראה מה שעתיד להיות בזמן החרבן. הוא מה שאומרים חכמים ז&quot;ל במדרש, ועוד ראה מה שעתיד להיות בקליפה שהחריבה בית המקדש הנקרא {{צ|איש עצל}} כמו שאמר הכתוב {{צ|גם מתעצל במלאכתו וכו'}}. 

כי הנה בקדושה נאמר {{צ|חזית איש מהיר במלאכתו}} {{ממ|משלי|כב|}} - זה יוסף הצדיק שנאמר {{צ|ויבא הביתה לעשות מלאכתו}}, הוא מהיר וזריז דכתיש כתישין ואפיק משחא מאינון זיתין עילאין לאנגדא לנוקביה. {{צ|לפני מלכים יתיצב}} - שנאמר בהם {{צ|מלך במשפט יעמיד ארץ}}. {{צ|בל יתיצב לפני חשוכים}} - אשת פוטיפר שנאמר {{צ|מפני הרעה נאסף הצדיק}} {{ממ|ישעיה|נז|}} כדלעיל. וההפך ממנו הקליפה הוא {{צ|מתעצל במלאכתו}} לפי שנאמר {{צ|איש בער לא ידע וכו' בפרוח רשעים}} - ההוא נחש דפרח באוירא. שניהם זה הוא סיבה {{צ|להשמדם עדי עד}} - היינו מה שאמר פרשת בלק {{צ|אשר הלך חשכים - שארי בחיבורא וסיים בפירודא}}. ולכן הוא מתעצל במלאכתו. זהו שכתוב {{צ|על שדה איש עצל עברתי}} - שדה אדום. {{צ|ועל כרם אדם חסר לב}} - הוא אדם בליעל שהוא זקן וכסיל. {{צ|והנה עלה כולו קמשונים וגדר אבניו}} שלקח מירושלים שנאמר {{צ|תשתפכנה אבני קדש}}. {{צ|נהרסה}} - הרי {{צ|מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם}} שנאמר {{צ|תחת הנחושת אביא זהב וכו' מן הכרובים}}.

וכל זה כשישראל זכאים מקיימים זה הם {{צ|משלחי רגל השור}} מועד {{צ|והחמור}}, על ידי מצות עליית הרגל. ולכן בא הדין:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' כדי שלא לעורר רגל השור והחמור הנזכר. '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל מרגל אחד}}''' - כלומר כי הבשר שהוא בחינת הקדושה (כי שה פזורה ישראל) - אין מוציאין אותה מרגל אחד, ר&quot;ל מאותו שנאמר {{צ|משלחי רגל השור והחמור}} בפעם אחד, שהרי נאמר {{צ|לא תחסום שור בדישו}}. '''{{צ|כדי שיוציא כל העור שלם שלא יקרע}}''' - היינו מה שאמר הכתוב {{צ|ויעש ה' לאדם כתנות עור}}, ואלו לקח אותם עשו בסוד הקליפה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|חמד רשע מצוד רעים}}. סוד הדבר מה שאמרו חכמים ז&quot;ל כשהיה לובש נמרוד אלה הבגדים היו מתכנסים עליו חיה ועוף וצד אותם. ולכן נתאוה אותם עשו כי להיות אלה הבגדים היו מתכנסים נמי שם כמה נשמות הנקראים 'חיה ועוף'.

אמנם כבר הגיד הכתוב שהיו רעים שנאמר {{צ|מצוד רעים}}. ולכן הוא לוקח אותם שנאמר {{צ|בגדי עשו החמודות}} {{ממ|בראשית|כז|}}. ולכן כל העיקר להוציא אלו הבגדים, כתנות עור, שנאבדו ביום החרבן שנאמר {{צ|מעדה בגד ביום קרה}} - אמרו חז&quot;ל {{צ|יום שנזדווג נבוכדנצר הרשע לישראל, העדה מהם שני לבושים - בגדי כהונה ובגדי מלכות}} (מאמר). ואלו הם כתנות עור שהיו משתמשים בהם הבכורות הללו. אין מוציאין אותם ביום טוב לגמרי, '''{{צ|להוציא העור שלם שלא יקרע}}''' - לא יתכן - כך אמרו חז&quot;ל לשנים שהם מתכסים בכסות אחת, זה אוחז מכאן וזה אוחז מכאן עד שנקרע. כך עשה ה' - {{צ|בצע אמרתו}}. ולכן '''{{צ|אין עושים כן להוציא העור שלם שלא יקרע פי שהוא טורח טורח גדול בהפשט זה ואין בו צורך ליום טוב}}''' - שהרי קודשא בריך הוא ביום טוב ושבת אתלבש בלבושין דבריאה כדאיתא בתיקונים. וכאשר נעשה קשר בראשו של ענים עם מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק הנ&quot;ל {{צ|אשריכם ישראל ** שאתם עושים רצונו של מקום, משלחי רגל - ממהרים הגאולה שנאמר הנה מלכך יבא לך עני ורוכב על חמור. השור - זה משיח בן יוסף דכתיב ביה &quot;בכור שורו&quot;. והחמור - עני ורוכב על חמור - זה משיח בן דוד}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' שה פזורה ישראל אע&quot;ג שעושים רצונו של מקום, אין יכולים להביא רגל השור והחמור הנזכר ביום טוב - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פקודי דף רנ&quot;ח {{ממ זהר|ב|רנח|א}} וזה לשונו: {{צ|וכדין כד יסתיים גלותא במשיכו דרגלין כדין ועמדו רגליו וכו' ויתעבר רוח מסאבא וכו'}}, אז יתקיים מה שאמר הכתוב {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים}} כאשר בארתי בהקדמה כי לפי שנאמר {{צ|כי נגע בכף ירך יעקב}} ולכן הני ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי, שהרי נאחזים ברגלים העליונים. ונאמר {{צ|רגליה יורדות מות}} - עניינים הללו רבים וגדולים הם. אין מרגילין אותם ביום טוב.

'''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא העור שלם ברגל אחד כדי שלא יקרע}}''' - היינו מה שאמרו חז&quot;ל בפרה אדומה {{צ|ושרף את הפרה - זו מלכות הרשעה, עכו&quot;ם. את עורה ואת בשרה - היא ודוכסיה וכו'}}.  וכן נמי יכול להוציא העור שלה היא ודוכסיה כלם לגמרי, '''{{צ|ולהוציא כל הבשר}}''' - אלו ישראל שהם שה פזורה, '''{{צ|על רגל אחד}}''' - הוא משיח אחר שיקבץ נדחי ישראל, כל השבטים כולם. '''{{צ|וישאר העור שלם}}'''. 

אינו נעשה ביום טוב '''{{צ|מפני שהוא טורח טורח גדול}}''' - כך אמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|הנודר מן היין ביום שבן דוד בא מותר בערב שבת ויום טוב}} לפי שהוא טורח גדול '''{{צ|ואין בו צורך}}''' בהפשט זה ליום טוב שהרי נאמר {{צ|ושרף את הפרה את עורה בשרה}}. ואותו עור שנאמר {{צ|אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת}} - הם ד' מלכיות כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל שלכן נאמר {{צ|עורנו כתנור נכמרו}} ונאמר בו {{צ|עור ובשר תלבישני וכו'}}. 

ולכן נמי {{צ|אין מרגילין ביום טוב}} כי הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|משום דבקרבך קדוש ולא אבא בעיר? אלא נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלים של מטה}}. ולכן יאמר אזהרה זו '''{{צ|אין מרגילין}}''' לומר דאף על גב כי ביום טוב יש ענין שמרגילין בו, גם יש ענין שאין מרגילין בו. והענין כי הנה בזוהר פרשת קרח שם נאמר ז&quot;ל {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב חסר. כי כמו שקדש עילאה אזמין לכל אינון כתרין עילאין וכו' כך קדש תתאה חכמת שלמה אזמין לכל חילוי לאעטרא לון שנאמר מקראי קדש וכו'}}.

הנה מבואר מזה המאמר כי מטרוניתא אזמינת לכל חילהא וזהו להם מצות ראיה שנאמר {{יראה כל זכורך}} והם הכיתות הנקראים בסוד {{צ|זכרים}} כי יש כיתות {{תיקון גירסה|כי|אשר}}{{הערה|כאן הגהתי מעצמי. ובדפוס כתוב 'כי' - ויקיעורך}} הם ממונים על השיר הנקראים 'עלמות שיר'. אמנם הללו הם זכרים כמ&quot;ש בזוהר פרשת שמות בפסוק {{צ|איש וביתו באו}}, עיין שם. ואלו הם בעלי רגלים כדאיתא בתיקונים דף כ&quot;ח וזה לשונו: {{צ|וכמה מארי דרגלין סלקין עמה דאתמר בהון ורגליהם רגל ישרה}}. והנה מבואר מזה המאמר כי מרגילין ביום טוב אלו בעלי רגלים על דרך מה שהם חייבים הגשמיים ישראל להלך מירושלים להר הבית להראות לפניו יתברך שנאמר {{צ|יראה כל זכורך}} - כך הוא למעלה - אותם הכיתות בעלי רגלים הם עולים לירושלים ונכנסים להר הבית. ומה גם חלק הנשמות - נפשין רוחין ונשמתין שבעולם עולים לירושלים ונכנסים להר הבית, הר ציון, לראות פני יוצרם ומשתעשע בהם. 
ואמנם אף על גב כי בענין הזה הם מרגילים, כי יש רגל מברכת כנ&quot;ל - אמנם אין מרגילים אז ביום טוב והוא לענין הנדר הנזכר, שלא יכנס בירושלים של מעלה.


'''{{צ|כיצד מרגילין? זה שמוציא כל הבשר ברגל אחד}}''' - וסוד הענין כי הנה למעלה נמצאים שני ייחודים. האחד אינו נפסק לעולם והאחד הוא אשר נשבע הקב&quot;ה שלא לעשות אותו, היינו שלא יכנס בירושלים של מעלה. ובזה יובן דרך אחרת במאמר פרשת ויקרא מה שאמר ר' שמעון {{צ|אכלו רעים - לעילא, שתו ושכרו דודים - לתתא. אמר רבי אלעזר מאן אינון לעילא ומאן אינון לתתא? א&quot;ל יאות שאילתא. אתר עילאה דאינון באחדותא בחדוותא דלא מתפרשן לעלמין. אלין אקרון 'רעים' וכו'. שתו ושכרו דודים - אלין אינון לתתא דאקרון דודים וכו'}}.

והענין בקיצור שמענה ואתה דע לך: כי הנה בכל ספירה היא כלולה מעשר שהרי אין קדושה פחותה מעשרה. ולכן השלשה עליונות שבכל ספירה הם נקראים 'רעים', והשבעה תחתונות נקראים 'דודים'. והטעם מפני כי כן לעולם שלשה ראשונות חשובות כאחד לפי שהם בחינת ראש. אבל שבעה תחתונות, להיות כי יש בהם קוים - ימין ושמאל - לכן יצדק בהם כינוי 'דודים'. 

ואמנם כשפירש ר' שמעון ואמר {{צ|אכלו רעים לעילא. שתו ושכרו דודים לתתא}} סתם, שאל רבי אלעזר {{צ|מאן אינון לעילא ומאן אינון לתתא?}} לפי שהוקשה לו לפרש מלת {{צ|דודים}} בשבעה תחתונות דאבא ואימא. ולכן אמר ר' שמעון {{צ|יאות שאלת}} כי הוא דקדק דקדוק נכון. ולכן פירש כי אין כונתו בזה אף על גב דשייך לפרש הענין בהם - אמנם הוא אמר {{צ|אתר עילאה דאינון באחדותא}} כי הם חשובות כאחד בחדוותא דכתיב בהם {{צ|עבדו את ה' בשמחה}} דלא מתפרשן לעלמין אקרון 'רעים'. והענין הוא הפך מן המשמעות מ&quot;ש {{צ|לא מתפרשין לעלמין}} על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|לא יתן לעולם מוט לצדיק}} - כלומר הרשעים הם מתמוטטים לעולם אבל הצדיק מתמוטט וחוזר.

וכן נמי יאמר דאע&quot;ג כי בזמן הגלות כביכול {{צ|מתפרשין}}, שכן נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה בסוד הכונה שלו, אבל לא לעולם מתפרשן לעלמין אלו נק' 'רעים' שתו ושכרו דודים לתתא הנקר' דודים מפני דאינון תאיבין דא לדא והשאר מובן.


'''עוד איפשר לפרש''' כי ר' שמעון ע&quot;ה השיב לר' אלעזר מה שהוקשה לו איך יתכן לומר כינוי 'דודים' בשבעה תחתונות דאבא ואמא? ולכן אמר לו {{צ|יאות שאלת}}. והשיב {{צ|אתר עילאה}} - דאינון באחדות כאמור. ובזה ימתק מה שאמר {{צ|אתר עילאה}}. שאם הרצון לומר על אבא ואימא בכללות היה לו לומר &quot;באינון עילאי&quot; כדקאמר לקמן {{צ|תא חזי באינון עילאי כתיב בהו אכילה}}. אמנם מדקאמר {{צ|אתר עילאה}} - ר&quot;ל כולא חדא מלתא, רעים ודודים, מדבר במקום אחד. אמנם {{צ|אתר עילאה}} שבהם עצמם נקרא 'רעים' - הם שלש ראשונות כאמור. ונתן טוב טעם מפני שנמצא בהם שלשה דברים מכריחים זה. ראשונה מפני {{צ|דאינון באחדותא}} כנגד חכמה שבחכמה שהוא אחדות גמורה. ועוד {{צ|בחדוותא}} - כנגד הבינה, היא שמחה שבו. {{צ|דלא מתפרשאן}} כנגד בחינת דעת המחבר אותם שהם תמיד מחוברים. אלין אקרון 'רעים'. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן וכו' ועדן וההוא נהר לא מתפרשן לעלמין כאמור וכו' שתו ושכרו דודים - אלין אינון לתתא דאקרון דודים וכו'. תא חזי באינון עילאי כתיב בהו אכילה בלא שתיה. מאי טעמא? מאן דאית ליה גרבי דחמרא אכילה בעיא וכו'. אמר ליה ר' אלעזר אתחזי דהא דודים חביבותא אינון. מאי טעמא אינון תתאי}}.

והנך רואה כי אין זו קושיא מה שכתב {{צ|מאי טעמא אינון תתאי}} - כי הנה כך הוא, כי ז' תחתונות אינון תתאי. ומה זו שאלה? אמנם שאל הדיק היטב דמאחר כי כינוי 'דודים' מורה חביבותא שביניהם - נמצא אהבה תמיד ומה הכרח נמצא שיהיו תתאי שאתה אומר שתו ושכרו דודים לתתא סתם? א&quot;ל {{צ|אינון דתאבין דא לדא לא משתכחין תדיר אקרון דודים}} - אם כן מסיבה אחרת  נמי נקרא 'דודים' - דאף על גב שאוהבים זה לזה, מפני שאין נמצאין תמיד נקראים 'דודים'. ואינון דמשתכחו תדיר וגם כן לא מתכסיין בו השלשה ראשונות אינם מתלבשים למטה ולא מתפרשן דא מן דא אקרון 'רעים'.  אמנם השבעה תחתונות מתלבשים למטה בתוך ז&quot;א ופעמים נכנס נצח הוד יסוד דאימא לחוד כנזכר בכונות תפלת ערבית. ולכן יצדק בהם כינוי 'דודים'.

וצדק מה שאמר לתתא חזר ואמר {{צ|ודא איהו שלימותא דכלא}} - אין זה נחשב העדר לנצח הוד יסוד דאבא ואימא להתפשט למטה ולהתלבש בתוך זעיר אנפין, כי אדרבא הוא שלימות להם ולזעיר אנפין, היינו {{צ|שלימותא דכלא}}. והטעם {{צ|בגין דאתברכא כנסת ישראל}} לפי כי מהתפשטות חמשים שערי בינה מתברכת כנסת ישראל, כי באים לה '''כ&quot;ה''' שערים מהם כנודע.


והנה למדנו ממאמר זה שהם שני מיני ייחודים. האחד נפסק מפני שנשבע הקב&quot;ה {{צ|ולא אבא בעיר}}. והשני אינו נפסק לעולם. ולכן כנגד הייחוד שאינו נפסק אמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - הוא ענין זווג המכונה לרגל כאמור, כי זה הזווג לא יפסק. וכנגד הזווג השני נמי אין מרגילין מפני שנשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה כאמור. ולכן אין מרגילין ביום טוב שהרי {{גמט דגש|יום טוב}} עולה בגימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}, וזה הוא בסוד אימא כנודע - הויה דס&quot;ג. והזווג שנפסק הוא סוד הויה דע&quot;ב. 

'''{{צ|כיצד מרגילין? זה המוציא כל בשר ברגל אחד}}''' - היינו סוד {{צ|שלח תשלח את האם וכו'}} - כי זה נעשה ביום טוב כדאיתא בזוהר פרשת פנחס דף רכ&quot;ד {{ממ זהר|ג|רכד|א}} וזה לשונו: {{צ|היך צדין צידה דהאי צפרא קדישא מתקנין לקמה מיכלא יקירא בחדווא וכל עינוגין, ועאלין לבי כנישתא ומצפצפין לגבה בקל לחישו כדקא יאות. נפקאת ופרחת לגבייהו כמה דאתמר ובה אחדין כל אינון בנין ומשלחין *ההיא דאיהי רביעא עלייהו ואזלת וכו' ועל דא כתיב שלח תשלח את האם וכו'}}.

הנה מבואר מדברי המאמר כי ביום טוב כל זה מתקיים על ידי מה שעושים ישראל למטה והיינו מה שאמר '''{{צ|כיצד מרגילין זה המוציא כל הבשר}}''' היינו המדה הנקרא {{צ|בשר מבשרי}} עם הצדיק שנקרא 'בשר' כמה דאת אמר {{ובשר הקדש יעברו מֵעָלָיִךְ}} {{ממ|ירמיהו|יא|טו}}. מוציאים הכל '''{{צ|מרגל אחד}}''' - הוא הייחוד הנזכר - '''{{צ|כדי להוציא העור שלם שלא יקרע}}''' - היינו כתנות עור, כי אלו הם לאדם ולאשתו. אין עושים כל זה מפני שטורח הרבה בין האדם הגשמי. וכן נמי הרוחני. ואין בזה צורך יום טוב לפי כי ענין אחר אי איפשר לפי שיש שבועה כנזכר. והשני נעשה על ידי קדושת היום. נמצא כי הפשט זה שמפשיטים לאימא עילאה ומעלים למעלה הוא טורח גדול ואין בו צורך ליום טוב כאמור.


'''{{צ|אסור למלוג גדי וכו'}}''' - היינו מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ותאמר מה תתן לי כי תבא אלי - השתא כלה בעיא תכשיטהא. ויאמר אנכי אשלח גדי עזים - למלכא דהוה ליה ברא מאהו חדא. ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמר מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי הכא. אנכי אשלח גדי עזים - והא אוקימנא בלא תבשל גדי וכל אינון בסטרא דבכור בהמה קא אתו}}, עכ&quot;ל.

והנה כי אסרה התורה לבשל גדי זה עד לעתיד שהקב&quot;ה עושה בו משפט כתוב כמו שנזכר בפסח {{צ|מן הכבשים ומן העזים תקחו}}, ויהיה {{צ|צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו}} שנאמר {{צ|ולא יהיה שריד לבית עשו}} שנאמר {{צ|ושרף את הפרה את עורה ואת בשרה ואת דמה}}. ולכן בא דין זה בגשמי:{{ש}}
'''{{צ|המולג את הגדי ביום טוב אסור}}''' עד בא יום ה' כי הוא ישחט אותו שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום}}. 

ולכן עתה אסור למלוג גדי זה ביום טוב, '''{{צ|אלא אם כן מולגו כדי לאכול עורו}}''' לפי שהעור שלו דבק בו סטרא אחרא כדאיתא בזוהר פרשת ויקרא דף כ&quot;ה {{ממ זהר|ג|כה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי עז לקרבנא אמאי? והא אמר ר' שמעון עז שמא דיליה גרים דהא סטרא בישא זינא בישא הוא, אלא הכי אמר רבי שמעון דא בעי לקרבא וכו'}}. גם פרשת תצוה ז&quot;ל דף קפ&quot;ה {{ממ זהר|ב|קפה|א}} {{צ|ובגין כך בעז יתיר חולקהון בגין דשערא דיליה תלייא יתיר מבעירא אחרא, כמה דדינא דילהון תלי לתתא דמסאבו וכו'}}.

למדנו כי סטרא אחרא נאחז בעור של העז. ולכן יאמר '''{{צ|אסור למלוג גדי ביום טוב}}''' דהא לא יתכן לתקנו, '''{{צ|אלא אם כן מולגו כדי לאכול את עורו}}''' לפי שמתאחזין מעורו סטרא אחרא והוא רוצה לתקנו לאכלו, מותר.


'''{{צ|בהמה שנשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה חז&quot;ל הגידו כי לעתיד הקב&quot;ה מביא אותה בהמה הרבוצה על אלף הרים ושוחט אותה על ידי לויתן שנוחרו בסנפיריו ונקרא 'שחיטה' כי כן הקב&quot;ה מתיר אותה, כמו שאמרו חז&quot;ל, כי אומרים הצדיקים &quot;והלא שנינו אין שוחטין במגל צור ובשיכים וכו'&quot;. ואומר הקב&quot;ה כי תורה מאתי תצא. תורה חדשה מאתי תצא. ולכן יאמר נא על אותה בהמה הידועה כי '''{{צ|נשחטה ביום טוב}}''' - אותו יום טוב שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיד לבא כמו שאמרו חז&quot;ל ביום הגמל את יצחק - יום שעתיד הקב&quot;ה לגמול חסד עם זרעו של יצחק. נשחטה בהמה זו ההוא יומא טבא דעביד לרבנן.

'''{{צ|מותר להגביה עורה}}'''. והענין כי הנה בפסוק {{צ|ויעש ה' לאדם כתנות עור}}, וזה העור היה לו מן הבהמה זו ואמרו חז&quot;ל {{צ|בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב &quot;כתנות אור&quot;}} - כך היו מתחילה קודם שחטא. אמנם אחר כך נעשו &quot;כתנות עור&quot;. ולכן יאמר ש{{צ|מותר להגביה העור שלה}} שהרי נתקן כי הנה כאשר עמדו ישראל על הר סיני - פורפיראות הלבישן כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|ואלבישך רקמה}}. ואף על גב כי אחר כך חטאו ונאמר {{צ|הורד עדיך מעליך.. ויתנצלו בני ישראל את עדים}} -- מכל מקום כבר נתקן על ידי הגלות והחרבן. 

ולכן מותר להגביה עורה למעלה '''{{צ|וליתנו במקום דריסת הרגלים}}''' אשר צוה ה' {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}} עד אותו מקום של דריסת הרגלים של ישראל - מגביה אותו '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}'''.

וכאשר נתבונן בענין בהמה זו מהו מהות שלה - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס דף ר&quot;מ {{ממ זהר|ג|רמ|א}} וזה לשונו: {{צ|השתא אית לאסתכלא היאך אינון רוחין קדישין אתהנון מהאי טעמא דקורבנא דבהמה? והא יתיר הוה לאתברא בר נש ההוא רוח ולאתבא בתיובתא. מאי טעמא נכיסו דבהמה ולאוקדא ליה בנורא דמדבחא? אלא רזא איהו בגין דאית בהמה רביעא על אלף טורין ואלף טורין אכלא בכל יומא וכולהון אקרון בהמות ועל דא תנינן  דאית בעירא אכיל בעירי וממה הוו מאשא וכולהו לחיך לון ההיא בהמה בלחיכא חדא. הדא הוא דכתיב כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא. וכל מיא דירדן מלא בשית שנין היא עבדת ליה גמיעא חדא, הדא הוא דכתיב יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו וכו'}}.

והנה למדנו ממאמר זה מה ענין בהמה זו כי הוא כינוי למעלה. ולכן כך הוא אומר:{{ש}}
'''{{צ|בהמה}}''' הידועה זו '''{{צ|שנשחטה ביום טוב}}''' - כי הנה ענין של השחיטה יהיה נמי כינוי להוצאת הדם לחוץ לפי כי כן נאמר {{צ|שופך דם האדם באדם דמו ישפך}} כי הענין הוא כאשר מסתלק אות אל&quot;ף משם הויה העולה {{גמט דגש|אדם}}{{הערה|{{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}}}} נשאר {{גמט דגש|דם}}, והוא סימן לתגבורת הדין. וענין זה מובן בסוד הזכר הנקרא {{גמט דגש|אדם}} - סוד הויה במלויו, {{גמט דגש|מ&quot;ה}}, כדאיתא בזוהר פרשת יתרו בפסוק {{צ|מה שמו ומה שם בנו}}, עיין שם. אין להאריך.

והנה הנקבה נמי נקראת שם {{גמט דגש|מה}} כדאיתא בזוהר פרשת בראשית דף כ' {{ממ זהר|א|כ|א}} וזה לשונו: {{צ|אמר ר' שמעון על דא שמיא וחילהון במה אתבריאו דכתיב כי אראה שמיך וכו' וכתיב מה אדיר שמך וכו'}}. והטעם לזה שהרי הנקבה בכלל שם {{גמט דגש|אדם}} נקראת, דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} כתרגומו. ולכן נמי יצדק בה מה שאמר הכתוב {{צ|שופך דם האדם}}. ולכן יאמר:{{ש}}
אם '''{{צ|נשחטה ביום טוב}}''' דהיינו לתקן אותה שנאמר {{צ|כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא}}, '''{{צ|מותר להגביה עורה}}'''. 

והנה העור שלה הוא רמז לכל החיילות שלה, לפי כי כן מכונים כדאיתא בהיכלות פקודי סוד הנחש. ושמפשיט עורו הם חיילות שלו, עיין שם אין להאריך. ולפי כי כן כל החיילות שלה הם מזומנים כנזכר במאמר הובא לעיל בפסוק {{צ|מקראי קדש}} כי חכמת שלמה נמי {{צ|זמינת לכל חילהא לאעטרא יתהון אימתי? בזמנא דמועד שרייא בעלמא הדא הוא דכתיב קריאי מועד}} - ולכן '''{{צ|מותר להגביה עורה}}''' ובכלל הדבר הזה בא הכינוי אל המדות שלה היורדים בעולמות למטה הנקראים 'עור' מפני כי היורדים הם בסוד חיצוניות בלבד, אך עצמות האור נשאר למעלה. ואיתא בתיקונים {{צ|ה' תתאה מקננא בעשיה}}. ונודע הוא כי מה שאמר {{צ|ה' תתאה}} היינו מלוי של '''ה'''' היא מלכות שמים. נמצא שהוא העור שלה. ולפי כי הבניין של המדה זו הוא על ידי כל המדות שלה שירדו בעולמות כאשר נגזר עליה לכי ומעטי את עצמי - אז ירדה לכל העולמות למטה עד שנשארה נקודה אחת בלבד בעולם האצילות. 

ולכן כאשר יבא התיקון שלה צריך שיעלו פעם אחרת כל החלקים שלה ולבנות אותה. והנה הבחינה האחרונה שלה היא היורדת למטה בעולם העשיה - היא היותר חביבה לפני הקב&quot;ה שנאמר {{צ|אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב}}. ולכן יאמר: '''{{צ|ומותר להגביה}}''' העור זה שלה מעולם העשיה למעלה '''{{צ|ליתנו במקום דריסת הרגלים}}''' של אדם העליון שנאמר {{צ|צדק יקראהו לרגליו}}, ואחר כך מעלה אותה יותר למעלה '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - והיא בסוד עור בלבד. מותר. שהרי אחר התיקון שנאמר {{צ|ויבן ה' את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם}} - אחר כך אמר אדם {{צ|זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי}}. אך מתחילה עדיין לא היה שם בשר. 

ולכן נמי בזה מגביה העור, אף על גב כי אין עליו בשר כלל. '''{{צ|ומותר להערים}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|כיון שלמד אדם תורה נכנס בו ערמימות}}. ולכן מותר להערים '''{{צ|ומולח כאן מעט וכאן מעט}}'''. והנה ענין המליחה נודע הוא שהמלח הוא סוד דין. אמנם הוא ענין התעוררות מלמטה למעלה כי בתחילה הוא סוד {{גמט דגש|מלח}} וכאשר נמלח נעשה סוד {{גמט דגש|לחם}}. ולפי כי ענין של התעוררות הנקבה נראה דבר של גנאי - לכן יאמר '''{{צ|ומותר להערים}}''' - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת ויחי דף רמ&quot;ה {{ממ זהר|א|רמה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי בכל אתר דכורא רדיף בתר נוקבא ואתער לגבה רחימותא, והכא אשכחנא דהיא אתערת רחימותא ורדפה אבתריה. ולית אורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא למרדף בתר דכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבי גנזייא דמלכא וכו'. תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קב&quot;ה נשמתהון דצדיקיא לתתא מתעדין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא(?) ואתערותא דא מטי לנוקבא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא בהאי גוונא תיאובתא דנוקבא למשדי מיין ותתאין לקבל מיין עלאין לאו איהו אלא בנשמתהון דצדיקייא וכו'. ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב סתם וכו'}}. 

נמצא כי כן למדנו מדברי מאמר זה כי עיקר התעוררות כנסת ישראל למעלה לבקש אהבה הוא על ידי התחתונים, וצדיק יסוד עולם. ולכן '''{{צ|מותר להערים}}''' על עיקר זה '''{{צ|ולמלוח מעט כאן}}''' - היינו התעוררות מעט מזער, וחוזר למלוח גם במקום אחר, ומעורר פנים אחרת למעלה. וכל זה באותו עור שהעלה למעלה בשערי בת ציון כאמור - כך הוא יעשה פעם אחר פעם '''{{צ|עד שימלח את כולו}}''' ונעשה הייחוד כנודע. כי המלח זה ממתק הבשר החי, צדיק חי העולמים.

'''{{צ|אבל אם נשחטה מערב יום טוב}}''' - אין מקום לעשות מאחת מאלה שהרי הכל נתקן מאתמול כאמור.


'''{{צ|אין מולחין את החלבים וכו'}}''' - הענין יובן עם מ&quot;ש בזוהר פרשת בא דף ל&quot;ד {{ממ זהר|ב|לד|א}} וזה לשונו: {{צ|ויהי כי הקיפו ימי המשתה וכו' וקראו לשלשה אחיותיהם לאכול ולשתות עמהם ובמשתיא בכל יומא מקטרגא שכיח וכו'. ולעולם לא יהיב ליה חולקהא. והא כתיב והעלה עולות מספר כולם - עולה סלקא לעילא לעילא ולא יהיב חולקא לסטרא אחרא דאלמלא יהיב ליה חולקא לא יכיל ליה לבתר וכו' ואיתימא אמאי אבאיש לקדוש ברוך הוא? אלא דאלמלא יהיב ליה חולקא יפני אורחא ויסתלק מעל מקדשא וסטרא דקדושה יסתלק לעילא לעילא ואיהו לא עבד כן. ועל דא קדוש ברוך הוא תבע בדינא וכו'}}.

והנה למדנו מן המאמר כי צריך לתת חלק לסטרא אחרא תמיד, והוא החלב של הקרבן, שלכן מסתלק מן הקדושה ואז הקדושה עולה למעלה להתייחד עם דודה. ובזה יובן מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|ושם דרך - אלו מסקלי דרכים}} - שנראה דבר גדול השכר שלו ללא דבר. אמנם הענין בזה מובן לפי שכדרך העליון העולה בית שמש, כי {{צ|שמש ומגן ה'}}, יש אותה אבן נגף, צור מכשול, שעליו נאמר {{צ|אשר קרך בדרך}} ונאמר {{צ|אשר שם '''לו''' בדרך}} - מלת {{צ|לו}} חוזר למעלה על דרך {{צ|הבה נתחכמה לו}} כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|לו - להקדוש ברוך הוא}}. וזה הוא המעכב שלא יעלו הנשמות לרגל, ויש נספה בלא משפט. ולכן האדם המסקל דרך זה ונוטל אבן גשמית משם ושם דרך - תמורת אשר שם לו בדרך - ראוי הוא ש{{צ|אראנו בישע אלהים}} כשעולה למעלה להתייחד עם דודה. מכל שכן ה{{צ|שם אורחותיו}} כמו שאמרו חז&quot;ל ומסיר מהם עונות שאדם דש בעקביו - {{צ|אראנו בישע אלהים}}.

==קטע זמני==
ולכן המובן זה


-----------</text>
      <sha1>0hn7t2ata8dfl4neq2z4tsquvnnecz5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418688</id>
      <parentid>1418686</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T06:52:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="72505" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצח|תצט|תק}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצט|}}  

;סימן תצ&quot;ט - דיני מליגה ומליחה ביום טוב - ובו ה'סעיפים

;* אין מרגילין ביום טוב. כיצד הוא מרגיל? המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע. מפני שטורח בהפשט זה טורח ואין בו צורך למועד.

;* אסור למלוג גדי אלא אם כן מולגו לאכול עורו.

;* בהמה שנשחטה ביום טוב מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים אף על פי שאין עליו בשר כלל. ומותר להערים ולמלוח כאן מעט וכאן מעט עד שימלא את כולו. אבל אם נשחטה מערב יום טוב אסור.

;* אין מולחין את החלבים ולא מהפכים בהם אפילו לשוטחן על גבי יתדות, אף על פי שנשחטה ביום טוב. וכן אסור למלוח בשר עליהם  באויר.

;* עֶלי שהוא דף עב וכבד  וכלי הוא אלא שמלאכתו לאיסור לכתוש בו הריפות - מותר לטלטלו לקצב עליו בשר. ולאחר שקצב אסור לטלטלו מחמה לצל.


==טור ברקת==
===פירוש ראשון===
אשר נמצא באדם שני מיני הרגל, דבר והפכו, הוא מה שהגידו חז&quot;ל בענין מצות הרגילות ובהפך שנינו {{ממ משנה|חולין|ט|ג}} {{צ|המרגיל כולו חיבור לטומאה}} - שהרמז בו המרגיל עצמו להיות דש ברגליו דברים הקלים - הוא {{צ|חיוב לטומאה}} לפי ששנינו {{צ|שכר עבירה עבירה}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בא לטמא פותחין לו. מעט - מטמאין לו הרבה. בעולם הזה - מטמאין אותו לעולם הבא}}. וההפך מזה לענין הטובא {{צ|בא לטהר מסייעין אותו. מעט - מטהרים אותו הרבה. בעולם הזה - מטהרים אותו לעולם הבא. מלמטה - מטהרים אותו מלמעלה}}. 

וכל זה ימצא באותו המנהיג עצמו במצות הרגילות כענין {{צ|הרגיל בנר חנוכה ליל שבת}}, {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' לפי כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}, כי אם רגליהם לרע ירוצו - הוי רץ לבית הכנסת ולבית המדרש. אמנם אין מרגילין ביום טוב - היינו מה שאמר החכם {{צ|מריש כד חזינא רבנן דרהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא. עד דתני לי ההוא סבא לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת}}. הלא הוא כתוב אצלי בפסוק {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את ה'}} - שתי רדיפות{{הערה|מהמשך הדברים נראה דצריך להגיה כאן 'שתי ידיעות', כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} הללו למה? אחת לפי דקים לן {{צ|פסיעה גסה נוטלת אחת מ{{גמט דגש|ת&quot;ק}} ממאור עיניו של אדם}}. ולכן צריכא למימר {{צ|ונדעה נרדפה}}. וידיעה אחרת לענין שבת שנאמר {{צ|אם תשיב משבת רגלך}}, ולכן צריך ידיעה אחרת שנאמר {{צ|לדעת את ה'}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - כלומר אין שייך דין זה של אץ ברגלים ביום טוב כי הוא מותר לרוץ בו. ולא יקרא 'מרגיל' לפי שהוא רץ לדבר מצוה לצורך יום טוב לתקן מה שחטא {{צ|ואץ ברגלים חוטא}}. וכן נמי כנגד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרגיל לבא לב&quot;ה ופעם אחת לא בא הקדוש ברוך הוא שואל עליו ואומר מי בכם ירא ה'. אם לדבר מצוה הלך - נוגה לו. ואם לאו - &quot;אשר הלך חשכים ואין נוגה לו&quot; וכו'}}. ולכן יאמר כנגד זה '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר אין שייך שאלה של {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב}} מטעם האמור - אם לדבר רשות הלך אין נוגה לו דהא על הסתם כל ההליכה היא לצורך יום טוב, ולכן אין שואלין על הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב.


ואמר '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר מרגל אחד}}'''. והענין כי הנה נודע מה שאמרו חז&quot;ל כי ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא המשל זה בשור שה כבשים ושה עזים. וחכמים ז&quot;ל אמרו בפסוק {{צ|יבא כל בשר - מי שלבו רך כבשר}}. ועוד אמרו {{צ|בשר כתיב בו &quot;ונרפא&quot;}}. ולכן יאמר '''{{צ|כיצד הוא המרגיל}}''' האמור? '''{{צ|זה המוציא}}''' ומפסיד '''{{צ|כל הבשר}}''' - שטרח ותקן מעשיו של ה'''בשר''' (אשר חכמים ז&quot;ל הגידו שהוא נוטריקון של '''ב'''ושה '''ס'''רחון '''ר'''מה) והפך אותו לטובה ונעשה רך לבו כבשר לעשות רצון קונו. 

ואחר כך הוציא כל זה הבשר הטוב '''{{צ|מרגל אחד}}''' - כי פעם אחת לא בא לבית הכנסת לרוץ כדרכו - כך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - הם חמדות הזמן שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}}. רצה להעמיד עמו דבר מן החמדות ההם, '''{{צ|ולא יקרע}}''' ויפסד. לא נכון לעשות כן, אף על גב שאין שואלים עליו {{צ|מי בכם ירא ה' - להיכן הלך?}} - מרגיל נקרא. ולא יעשה כן '''{{צ|מפני שהוא טורח גדול}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל הקב&quot;ה ברא העולם כדבר השם ואין לפניו יגיעה, ובמה הוא מתייגע? בדברים בטלים שנאמר {{צ|הוגעתם ה' בדבריכם}}. '''{{צ|ואין בזה צורך למועד}}'''. 


ואם כה יאמר על ענין עצמו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}} - '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר לענין זה אם בא לתקן האדם מעשיו רגל ברגל מה שחטא והיה אץ ברגלים, בא לתקן אותו הרגלים לרוץ לדבר מצוה וכיוצא - אין מרגילין ביום טוב. לא כך יעשה.

ופירש '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר}}''' שחטא בו בפועל כפשוטו. ומה גם בדרך כינוי שנאמר {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. והוציא כל זה '''{{צ|מרגל אחד}}''' - והוא בדרך כינוי הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. וכי לזה רגל אחד ולזה שנים. וכך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - עור בעד עור להגן עליו מן הייסורים. '''{{צ|ולא יקרע}}'''. אין עושים כן '''{{צ|מפני שטורח בהפשט זה}}''' שרוצה אז להפשיט עורו מן היסורין, '''{{צ|ואין בו צורך למועד}}''' לעשות תיקון בסגנון זה שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך אתה וביתך}}.


'''{{צ|אסור למלוג גדי וכו'}}''' - הנה גם זה יבא הרמז למי שירצה לתקן מעשיו כדי שיהיה לו יום טוב במותו. ומה גם כדי לזכות לההוא יומא טבא דעביד קדוש ברוך הוא לרבנן. וזה יודע בעצמו שהיה מקפץ כגדי והיה חצוף כגדי והוא עז. לכן ירצה לתקן מעשיו ולמלוג העור שלו ברותחין, כי יחם לבבו והתודה אשר חטא על הנפש. אסור לעשות כן. שהרי האדם מצווה לשמוח ביום טוב שנאמר {{צ|ושמחת בחגך}}. וכאשר מתחרט ומתודה מוכרח הוא להיות עצב ודואג על מעשיו אשר אבד עצמו לדעת.  ולכן '''{{צ|אסור למלוג}}''' העור שלו בסגנון זה לפי שהיה כגדי. 

'''{{צ|אלא אם כן מולגו לאכול עורו}}''' - כלומר כי כאשר יעשה מליגה זו ההסרחה היה כדי לאכול וליהנות מעורו, לפי שהיה ירא יראת העונש שלא ילקה בעורו. ולכן הקדים להרתיח עצמו ולהתחרט בלבבו.


'''{{צ|בהמה שנשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|מן הבהמה - אלו עמי הארץ}} (מאמר). והם אמרו {{צ|זה העושה מעשה בהמה}}. וכבר נתבאר לעיל כי זה בזה תלוי. לפי ששנינו {{צ|ולא עם הארץ חסיד}}. לכן לפי שהוא עם הארץ הוא עושה מעשה בהמה.  ולכן יאמר:

'''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' - חלק עם הארץ הנמשל לבהמה על אשר לא  טוב עשה בקרב עמיו. ועתה שחט עצמו כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} זה לשונו: {{צ|עם הארץ וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה דזריקתה לעיני כלא דשפכין דמא. הכי עניין שפכין דמוי באנפוי לעיני בני נשא ואתהדרן ירוקין כמתין ואיתהדרין בתיובתא ולא פתחין פומהון להטיח דברים וכו' קדוש ברוך הוא נחית על ההוא רוחא בכמה משריין}}, עד כאן לשונו.  
והיינו כמו שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}} לתקן מעשיו לזכות להיות לו {{צ|יום טוב}} בגן עדן, ולזכות לההוא יומא טבא דרבנן. 

'''{{צ|מותר להגביה עורה}}''' - הוא כל הקניינים שלו ועורו בכלל, למלט כל אשר מסביב. וגם עורו ממש ימלט מן הייסורין מפני כי כך אמרו חכמים ז&quot;ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, אלא תחילה פוגע בממונו, אחר כך בגופו. ולכן זה חלק הבהמה מאשר שהתקין עצמו לשחיטה הרויח גם הממון והקניינים, גם העור ממש. מותר להגביהו מן הייסורין שנאמר {{צ|ובני רשף יגביהו עוף}}, ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ייסורין בדלין ממנו}}. 


'''{{צ|וליתנו לפני הרגלים לדרוס אותו}}''' - בעבור כי אף על גב שקבל עליו דין השחיטה, צריך גם כן שישפיל גאותו עם ארבות(?) ידיו להיות נרמז ברגלים לפי כי על הסתם מתוך הגאוה האדם חוטא שנאמר {{צ|ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך}}. ולכן ינתן למרמז הרגלים לדרוס אותו. '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - כלומר זה שאמרנו שצריך ליתנו במקום דריסת הרגלים - לא מפני כי הוא היה בעל גאוה, כי {{צ|אף על פי שאין עליו בשר}} - הוא דוגמא אל הגאוה - אף על פי כן צריך שישפיל עצמו כאמור.


'''{{צ|ומותר להערים}}''' כדי לזכות בענין '''{{צ|המליחה}}''' שהוא מעשה הצדקה שהוא מלח ממון חסר, '''{{צ|למלוח כאן מעט ולמלוח כאן מעט}}''', לתת הצדקה במקומות רבים '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' - שיעור מה שאמרו חכמים ז&quot;ל יבזבז יותר מחומש בתחילה. משם ואילך נותן מן הריוח.

'''{{צ|אבל נשחטה מערב יום טוב}}''' לא ימצא ענין תיקון זה לעור - הם הקניינים המדומים - כי אם באופן אחר.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' כדאמרן בעושה מעשה בהמה שהיא מועדת לבעוט - כך בעט בהקדוש ברוך הוא והכין עצמו להיות נשחט על דרך {{צ|עליך הורגנו כל היום}}. כך עשה '''{{צ|ביום טוב}}''' - שהוא שלו עתה כקטן שנולד דמי, והעביר ממנו הטומאה ערלה כבושה שהיתה עמו בשלש מקומות שנאמרה ערלה כמו שאמרו חז&quot;ל בפה ובאזן ובאבר. בפה - היה ערל מבנלות הפה ושבועת שוא ודברים בטלים. ובאוז - היה ערל משמוע לשון הרע וכיוצא, ואוטם אזנו מצעקת דל, הנה ערלה אזנם משמוע. וגם היה ערל שפתים בתורה. וערל באבר - מן הקרי וכיוצא. ועתה עשה מילה וכרת כל ערלות הללו ונעשה אליו 'יום טוב', ולפיכך נחשב לו 'שחיטה' על דרך מי שעושה מילה שנאמר {{צ|מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותך ואת שלמיך וכו'}} כדאיתא בזוהר  הובא לעיל. ולכן גבי דידיה הוי יום טוב ששחט עצמו על ידי המילה העיקרית.

מאחר כי כך עשה '''{{צ|מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים}}'''. והענין כי מאחר שעשה תשובה מכל הדברים הללו - העיקר הוא שישפיל עצמו שנאמר {{צ|לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה}}. אמנם לטובה מותר להגביה עצמו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרי שלא היה ספק בידו להחזיקו למחות ועשה - הרי זה בכלל ברוך}}, ונאמר {{צ|ויגבה לבו בדרכי ה'}}. ולכן {{צ|מותר להגביה}} עצמו, אבל זה יהיה '''{{צ|בעורו}}''' - מבחוץ, לא שיגבה לבו ממש, רק יתנו '''{{צ|במקום דריסת הרגלים}}''' באסקופה התחתונה.

'''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - הוא ענין שררה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל העוסק בתורה נעשה שר}}. וכן נמי הוא אומר יש כח בידו לעשות כך אף על גב כי לא למד בתורה ואין עליו בשר כלל - יכול להחזיק ולמחות. 
וחוזר נמי לענין שמותר להגביה עורו כדאמרן '''{{צ|אע&quot;ג כי אין עליו בשר}}''' - ענין שררה - '''{{צ|כלל}}'''.

'''{{צ|ומותר להערים}}''' נמי בענין הצדקה כענין אבין רמאה ע&quot;ה, '''{{צ|למלוח}}''' מלח ממון על העור שלו שגבה להחזיק ולמחות שיתן צדקה, '''{{צ|כאן מעט וכאן מעט}}''' כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ענייך ועניי עירך - ענייך קודמין. עניי עירך ועניי עיר אחרת - של עירך קודמין}}. מותר להערים בזה לתת מלח ממון חסר - כאן מעט לעניי ביתו וגם לעניי עירו וגם לעניי עיר אחרת. אף על גב כי אין דבר מספיק - מותר להערים לתת ממה שהוציא מעשר מממונו, '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' חסר.

'''{{צ|אבל אם נשחטה מערב יום טוב}}''' - עשה תיקון זה לנפשו בערך הכנה בלבד שגמר בלבו ולא עשה מעשה כי זהו 'יום טוב' ממש - '''{{צ|אסור}}''' לעשות בעור שלו כמשפט הזה, לפדות עצמו על ידי הצדקה, אלא יתקן עצמו בסגנון אחר.


'''{{צ|אין מולחים את החלבים וכו'}}''' - יאמר על דרך האמור דאף על גב כי אמרינן תיקון זה לענין השוחט עצמו ביום טוב לענין העור - שמועיל לאדם על הקניינים המדומים שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}} - זה יהיה לאותו בעל נפש שתיקן ערלת הלב ונעשה מזבח אדמה וזבח עליו יצרו שנאמר בו {{צ|זובח תודה יכבדנני}} בשני עולמות. אבל אותו שנאמר בו {{צ|חלבמו סגרו פימו דברו בגאות}} - כלומר הנה נמצא ברשע השני ערלות עדיין. ערלת הלב  - {{צ|חלבמו סגרו}} - הלב שלהם סגור, חותם צר. וגם ערלת הפה עומדת - {{צ|פימו דברו בגאות}} - כי אמר הפה ברשותו. ואותם שתי חומות שעשה הקדוש ברוך הוא ללשון שלא יצא לחוץ ידבר - הנה הפה ברשותם פימו. ולכן דברו בגאות.

ומאחר שנמצא בהם רובא דמנכר - השתי ערלות לבדו בגאונם - כך מי שנמצא בו מדה זו {{צ|חלבמו סגרו}} - '''{{צ|אין מולחין את החלבים}}''' - מה מועיל לו מלח ממון חסר, אדרבא מוסיף גאוה בלבו לומר כי עם ה' עשה שנאמר {{צ|מלוה ה' חונן דל}}. ולכן אסור.

'''{{צ|ולא מהפכין בהם}}''' - לא יתכן להתפהך לבו על ידי כן ממנהגו הרע. '''{{צ|ואין תולין אותם על גב יתדות}}''' אף על גב כי ימצא לאדם זה מצות קיימות דוגמא של יתד כמה דאת אמר {{צ|יתד תקועה}}, כך אמרו חכמים ז&quot;ל על שבנא {{צ|אתה יתד תקעת כאן}}. מכאן אמרו חז&quot;ל {{צ|לעולם יהיה לאדם יתד תקועה בבית  הקברות}} (מאמר) - כלומר מצוה קבועה כדי לזכות להקבר שם בארץ ישראל. וזה - אף על גב שיש לו יתדות - '''{{צ|אין שוטחין}}''' חלבו שלו לתקן אותם על ידי אותם מצות.

או יהיה '''{{צ|אין מהפכין בהם}}''' דאף על גב שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. לב חורש מחשבות און - והיו הדברים האלה על לבבך}}. כך היא המדה. אבל בענין {{צ|חלבמו סגרו}} לא יועיל היפוך זה שהרי לא ישמע לקול מלחשים, בעלי לחישות(?). '''{{צ|אע&quot;פ שנשחטה ביום טוב}}''' ועשה תיקון לכל הערלות כאמור - לא יועיל התיקון לענין זה כי גדול הוא וחוזר עליו.

'''{{צ|וכן אסור למלוח בשר עליהם באויר}}''' - כלומר יתדות הללו, מצות המוחזקות הנמצאות ביד האדם, אין ראוי למלוח עליהם בענין הצדקה כגון הערוב שהיו נותנים באותו בית שאמרו חז&quot;ל אין לשנות, כך מי שהחזיק באותה מצוה אין ראוי לעושה צדקה לדחות אותו מאותה חזקה מפני שעושה צדקה ביותר דהיינו בשר ענין שררה כאמור. וזה '''{{צ|באויר}}''' כי אין לו חזקה - די לו שנעשה שר על ידי הצדקה שנאמר {{צ|מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו}}.


'''{{צ|עלי שהוא דף עב וכבד וכו'}}''' - הענין כמשמעו {{צ|אם תכתוש את האויל וכו'}} {{ממ|משלי|כז}}, כלומר אין זה מחלק הנ&quot;ל {{צ|כי חלבמו סגרו}} וערלת הלב כבושה בו, רק הוא המבזה את התוכחות כמו ששנינו וזהו על שנאמר עליו {{צ|בתוך הריפות בעלי}} - הענין יובן בדקדוק מ&quot;ש {{צ|לא תסור מעליו אולתו}} - מהו {{צ|מעליו}}? &quot;ממנו&quot; מבעי ליה למימר? אמנם ירצה להגיד כי זה זה האויל הנמצא בו רמות רוחא, קיש קיש קריא. דאלו כמה בני אדם נמצא בהם רוח גבוה ובקרבו ישים אורבו לא חשב אנוש. אמנם לא ידע אנוש ערכה כי זה יצרו מבפנים. אמנם האויל זה הנמצא אותו הגאוה מבית ומחוץ לעין כל, עין קוץ, ועל זה אמר החכם {{צ|אם תכתוש את האויל}} זה שאין בו דעת לכסות גאותו, {{צ|במכתש בתוך הריפות בעלי}} כי כן הריפות יש להם שתי קליפות בחטה - אחת יוצאת על ידי כתישה והשנית הדקה יוצאה על ידי הבישול. והאויל זה אם תתן אותו בעלי זה שמוציא הקליפה החיצונה של החטה ונעשה &quot;הריפות&quot; - אין אתה מועיל להוציא מעליו דווקא אולתו החיצונה הנגלית עליו לעין כל. 

ולכן יאמר {{צ|על שהוא דף עבי}} וגס הרוח וכבד על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כבד לב פרעה}} - נמשל לכבד, כי צריך שני פעמים בישול. כך אויל זה. '''{{צ|כלי הוא}}''' - שנמצא בו הכנה לעבדה ולשמרה, '''{{צ|אלא שמלאכתו לאיסור}}''' והוא מתנהג בגסות הרוח בגאוה ובוז, כי יש אזהרה לגסות הרוח שנאמר {{צ|שמעו והאזינו אל תגבהו כי ה' דבר}}.

וזה הוא '''{{צ|כדי לכתוש בו הריפות}}''' מוכן לאיסור. '''{{צ|מותר לטלטלו}}''' ואין זה כמו החלק הנ&quot;ל {{צ|כי חלבמו סגרו}} כי אין לו תקנה כנ&quot;ל, אבל זה מותר לטלטלו על ידי היפוך במעשה המצות דהיינו '''{{צ|לקצב עליו בשר}}''' - הוא עסק התורה כנ&quot;ל כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל שלוהג בתורה נעשה שר}}. '''{{צ|ולאחר שקצב עליו בשר}}''' - דהיינו שהיה קובע עתים לתורה, '''{{צ|אסור לטלטלו מחמה לצל}}''' שלא יתבקע מפני כי התורה מגינה ומצלה אפילו בעידנא דלא עסיק בה מצלה כמו שאמרו חז&quot;ל.

===פירוש נוסף על סעיפים א-ה===
עוד תשוב ותראה את מעשה ה' כי נורא הוא בענין הדינים הללו מה מעשיהם. שאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' היינו מה שאמר הכתוב {{צ|משלחי רגל השור וחמור}} דאף על גב שנאמר {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}}, אשריהם ישראל שהם משלחי רגל השור וחמור. והענין כי זהו מה ששנינו {{צ|איזהו קטן? כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית שנאמר שלש רגלים}}. 

והנה שני עניינים נכללים במצוה זו. ענין הראיה וענין הליכה ברגלים. והסוד זה הוא כי המצוה אשר יעשה האיש הישראלי הוא מעורר את האהבה למעלה ונעשה הייחוד עליון. ואמנם לענין זה הייחוד הצריך הכתוב בשני דברים. ראשונה אחת הוא תלויה בעינים - כך אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. ולכן צריך שיהיה לו שני עינים כמו שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|כשם שבא ליראות כך בא לראות דכתיב יראה יראה}}. ועוד תלה הכתוב צורך ברגלים כנזכר דכתיב {{צ|שלש רגלים}}. והענין הוא סוד מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|טוב מראה עינים מהלך נפש - טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה}}. ולכן צריך ענין ראיה דכתיב {{צ|יראה כל זכורך}}. ולענין המעשה צוה שלש רגלים כי זה בכינוי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|שבניך גדלי בשר - וכי לזה רגל אחד ולזה שנים?}}. 

אמנם טעם לענין מראה עינים - סוד הענין הוא מ&quot;ש ר' שמעון בזוהר בפסוק {{צ|ישר יחזו פנימו}} ויקרא דף ט&quot;ו {{ממ זהר|ג|טו|א}} וזה לשונו: {{צ|מאי ישר יחזו? א&quot;ל רזא עילאה דאינון ימי קדם דעתיקא קדישא וימי עולם דזעיר אנפין אקרון}}. ולכן {{צ|פנימו}} דאינון חמאן באורח מישור וכו' על ידי ההשגחה העליונה ימצא כי מתקיים נמי מה שאמר הכתוב {{צ|תמיד עיני ה' אלהיך בה}} וסיים בה הכי {{צ|מראשית שנה עד אחרית שנה}} - ר&quot;ל כי ההשגחה תהיה מרובה מתפשטת מתחילת המדה הנקראת 'שנה' כדאיתא בזוהר פרשת פנחס {{צ|דאיהי שנה מאינון שנים קדמוניות}}. ועד {{צ|אחרית שנה}} - עד סופה. ולכן טוב מראית עינים אלו באשה עליונה, מהלך נפש מאתו הלוך שנאמר {{צ|מתהלך בגן}} ונאמר {{צ|מתהלך בתומו צדיק}} {{ממ|משלי|כ|}} ונאמר {{צ|מתהלך בקרב מחניך}} {{צ|דברים|כג|}}. כך מהלך נפש - ר&quot;ל הולך לטייל עם בחינה הנקראת 'נפש' לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|מים קרים על נפש עיפה}}. מי גרם כך? הראיה לאותה עולמתא שפירתא דלית לה עיינין.

למדנו מכל הנזכר כי מצות ראיה היא כוללת שני דברים כאחד טובים. ענין הראיה גדול מאד ולכן לא נקרא מצות 'הליכה' לפי שהראיה עושה רושם שכן מצינו בת היענה נוצרת על ידי ראיה. ולכן נאמר {{צ|ועין נואף}} {{ממ|איוב|כב}} - ר&quot;ל על ידי הראיה העין נואף, כי עושה את שלו. וענין המעשה של ההליכה תפל(?) לו. וההפך בתמורה - הרגל מועדת לשבר וכדאיתא בזוהר פרשת משפטים שור מועד נכנס לבית ריבוניה ברגל דיליה, שבר את הכלים מנורה מזבח וכו'.  

ולכן ביום טוב אשר מתקיים בו מצות הרגל - {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}}, כי זה הוא סוד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|יש רגל מברכת}} (מאמר), והבן. לכן עתה צריך ליזהר מאותו רגל של התמורה - {{צ|אשריכם ישראל}} שהם {{צ|משלחי רגל השור}} מועד {{צ|והחמור}} דכתיב בהם {{צ|כי יבער איש - זה הקב&quot;ה. שדה או כרם - בית המקדש ציון שדה תחרש וכרם ה' בית ישראל שנאמר ממרום שלח אש. ושלח את בעירו - שור מועד. ובער בשדה אחר}} - ר&quot;ל הנקרא 'אחר', עשה כך 'אל אחר' כדאיתא פרשת משפטים. לכן {{צ|מיטב שדהו - שדה אדום. ומיטב כרמו ישלם - שנאמר על שדה איש עצל עברתי}}. אמר החכם שראה מה שעתיד להיות בזמן החרבן. הוא מה שאומרים חכמים ז&quot;ל במדרש, ועוד ראה מה שעתיד להיות בקליפה שהחריבה בית המקדש הנקרא {{צ|איש עצל}} כמו שאמר הכתוב {{צ|גם מתעצל במלאכתו וכו'}}. 

כי הנה בקדושה נאמר {{צ|חזית איש מהיר במלאכתו}} {{ממ|משלי|כב|}} - זה יוסף הצדיק שנאמר {{צ|ויבא הביתה לעשות מלאכתו}}, הוא מהיר וזריז דכתיש כתישין ואפיק משחא מאינון זיתין עילאין לאנגדא לנוקביה. {{צ|לפני מלכים יתיצב}} - שנאמר בהם {{צ|מלך במשפט יעמיד ארץ}}. {{צ|בל יתיצב לפני חשוכים}} - אשת פוטיפר שנאמר {{צ|מפני הרעה נאסף הצדיק}} {{ממ|ישעיה|נז|}} כדלעיל. וההפך ממנו הקליפה הוא {{צ|מתעצל במלאכתו}} לפי שנאמר {{צ|איש בער לא ידע וכו' בפרוח רשעים}} - ההוא נחש דפרח באוירא. שניהם זה הוא סיבה {{צ|להשמדם עדי עד}} - היינו מה שאמר פרשת בלק {{צ|אשר הלך חשכים - שארי בחיבורא וסיים בפירודא}}. ולכן הוא מתעצל במלאכתו. זהו שכתוב {{צ|על שדה איש עצל עברתי}} - שדה אדום. {{צ|ועל כרם אדם חסר לב}} - הוא אדם בליעל שהוא זקן וכסיל. {{צ|והנה עלה כולו קמשונים וגדר אבניו}} שלקח מירושלים שנאמר {{צ|תשתפכנה אבני קדש}}. {{צ|נהרסה}} - הרי {{צ|מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם}} שנאמר {{צ|תחת הנחושת אביא זהב וכו' מן הכרובים}}.

וכל זה כשישראל זכאים מקיימים זה הם {{צ|משלחי רגל השור}} מועד {{צ|והחמור}}, על ידי מצות עליית הרגל. ולכן בא הדין:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' כדי שלא לעורר רגל השור והחמור הנזכר. '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל מרגל אחד}}''' - כלומר כי הבשר שהוא בחינת הקדושה (כי שה פזורה ישראל) - אין מוציאין אותה מרגל אחד, ר&quot;ל מאותו שנאמר {{צ|משלחי רגל השור והחמור}} בפעם אחד, שהרי נאמר {{צ|לא תחסום שור בדישו}}. '''{{צ|כדי שיוציא כל העור שלם שלא יקרע}}''' - היינו מה שאמר הכתוב {{צ|ויעש ה' לאדם כתנות עור}}, ואלו לקח אותם עשו בסוד הקליפה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|חמד רשע מצוד רעים}}. סוד הדבר מה שאמרו חכמים ז&quot;ל כשהיה לובש נמרוד אלה הבגדים היו מתכנסים עליו חיה ועוף וצד אותם. ולכן נתאוה אותם עשו כי להיות אלה הבגדים היו מתכנסים נמי שם כמה נשמות הנקראים 'חיה ועוף'.

אמנם כבר הגיד הכתוב שהיו רעים שנאמר {{צ|מצוד רעים}}. ולכן הוא לוקח אותם שנאמר {{צ|בגדי עשו החמודות}} {{ממ|בראשית|כז|}}. ולכן כל העיקר להוציא אלו הבגדים, כתנות עור, שנאבדו ביום החרבן שנאמר {{צ|מעדה בגד ביום קרה}} - אמרו חז&quot;ל {{צ|יום שנזדווג נבוכדנצר הרשע לישראל, העדה מהם שני לבושים - בגדי כהונה ובגדי מלכות}} (מאמר). ואלו הם כתנות עור שהיו משתמשים בהם הבכורות הללו. אין מוציאין אותם ביום טוב לגמרי, '''{{צ|להוציא העור שלם שלא יקרע}}''' - לא יתכן - כך אמרו חז&quot;ל לשנים שהם מתכסים בכסות אחת, זה אוחז מכאן וזה אוחז מכאן עד שנקרע. כך עשה ה' - {{צ|בצע אמרתו}}. ולכן '''{{צ|אין עושים כן להוציא העור שלם שלא יקרע פי שהוא טורח טורח גדול בהפשט זה ואין בו צורך ליום טוב}}''' - שהרי קודשא בריך הוא ביום טוב ושבת אתלבש בלבושין דבריאה כדאיתא בתיקונים. וכאשר נעשה קשר בראשו של ענים עם מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק הנ&quot;ל {{צ|אשריכם ישראל ** שאתם עושים רצונו של מקום, משלחי רגל - ממהרים הגאולה שנאמר הנה מלכך יבא לך עני ורוכב על חמור. השור - זה משיח בן יוסף דכתיב ביה &quot;בכור שורו&quot;. והחמור - עני ורוכב על חמור - זה משיח בן דוד}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' שה פזורה ישראל אע&quot;ג שעושים רצונו של מקום, אין יכולים להביא רגל השור והחמור הנזכר ביום טוב - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פקודי דף רנ&quot;ח {{ממ זהר|ב|רנח|א}} וזה לשונו: {{צ|וכדין כד יסתיים גלותא במשיכו דרגלין כדין ועמדו רגליו וכו' ויתעבר רוח מסאבא וכו'}}, אז יתקיים מה שאמר הכתוב {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים}} כאשר בארתי בהקדמה כי לפי שנאמר {{צ|כי נגע בכף ירך יעקב}} ולכן הני ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי, שהרי נאחזים ברגלים העליונים. ונאמר {{צ|רגליה יורדות מות}} - עניינים הללו רבים וגדולים הם. אין מרגילין אותם ביום טוב.

'''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא העור שלם ברגל אחד כדי שלא יקרע}}''' - היינו מה שאמרו חז&quot;ל בפרה אדומה {{צ|ושרף את הפרה - זו מלכות הרשעה, עכו&quot;ם. את עורה ואת בשרה - היא ודוכסיה וכו'}}.  וכן נמי יכול להוציא העור שלה היא ודוכסיה כלם לגמרי, '''{{צ|ולהוציא כל הבשר}}''' - אלו ישראל שהם שה פזורה, '''{{צ|על רגל אחד}}''' - הוא משיח אחר שיקבץ נדחי ישראל, כל השבטים כולם. '''{{צ|וישאר העור שלם}}'''. 

אינו נעשה ביום טוב '''{{צ|מפני שהוא טורח טורח גדול}}''' - כך אמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|הנודר מן היין ביום שבן דוד בא מותר בערב שבת ויום טוב}} לפי שהוא טורח גדול '''{{צ|ואין בו צורך}}''' בהפשט זה ליום טוב שהרי נאמר {{צ|ושרף את הפרה את עורה בשרה}}. ואותו עור שנאמר {{צ|אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת}} - הם ד' מלכיות כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל שלכן נאמר {{צ|עורנו כתנור נכמרו}} ונאמר בו {{צ|עור ובשר תלבישני וכו'}}. 

ולכן נמי {{צ|אין מרגילין ביום טוב}} כי הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|משום דבקרבך קדוש ולא אבא בעיר? אלא נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלים של מטה}}. ולכן יאמר אזהרה זו '''{{צ|אין מרגילין}}''' לומר דאף על גב כי ביום טוב יש ענין שמרגילין בו, גם יש ענין שאין מרגילין בו. והענין כי הנה בזוהר פרשת קרח שם נאמר ז&quot;ל {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב חסר. כי כמו שקדש עילאה אזמין לכל אינון כתרין עילאין וכו' כך קדש תתאה חכמת שלמה אזמין לכל חילוי לאעטרא לון שנאמר מקראי קדש וכו'}}.

הנה מבואר מזה המאמר כי מטרוניתא אזמינת לכל חילהא וזהו להם מצות ראיה שנאמר {{יראה כל זכורך}} והם הכיתות הנקראים בסוד {{צ|זכרים}} כי יש כיתות {{תיקון גירסה|כי|אשר}}{{הערה|כאן הגהתי מעצמי. ובדפוס כתוב 'כי' - ויקיעורך}} הם ממונים על השיר הנקראים 'עלמות שיר'. אמנם הללו הם זכרים כמ&quot;ש בזוהר פרשת שמות בפסוק {{צ|איש וביתו באו}}, עיין שם. ואלו הם בעלי רגלים כדאיתא בתיקונים דף כ&quot;ח וזה לשונו: {{צ|וכמה מארי דרגלין סלקין עמה דאתמר בהון ורגליהם רגל ישרה}}. והנה מבואר מזה המאמר כי מרגילין ביום טוב אלו בעלי רגלים על דרך מה שהם חייבים הגשמיים ישראל להלך מירושלים להר הבית להראות לפניו יתברך שנאמר {{צ|יראה כל זכורך}} - כך הוא למעלה - אותם הכיתות בעלי רגלים הם עולים לירושלים ונכנסים להר הבית. ומה גם חלק הנשמות - נפשין רוחין ונשמתין שבעולם עולים לירושלים ונכנסים להר הבית, הר ציון, לראות פני יוצרם ומשתעשע בהם. 
ואמנם אף על גב כי בענין הזה הם מרגילים, כי יש רגל מברכת כנ&quot;ל - אמנם אין מרגילים אז ביום טוב והוא לענין הנדר הנזכר, שלא יכנס בירושלים של מעלה.


'''{{צ|כיצד מרגילין? זה שמוציא כל הבשר ברגל אחד}}''' - וסוד הענין כי הנה למעלה נמצאים שני ייחודים. האחד אינו נפסק לעולם והאחד הוא אשר נשבע הקב&quot;ה שלא לעשות אותו, היינו שלא יכנס בירושלים של מעלה. ובזה יובן דרך אחרת במאמר פרשת ויקרא מה שאמר ר' שמעון {{צ|אכלו רעים - לעילא, שתו ושכרו דודים - לתתא. אמר רבי אלעזר מאן אינון לעילא ומאן אינון לתתא? א&quot;ל יאות שאילתא. אתר עילאה דאינון באחדותא בחדוותא דלא מתפרשן לעלמין. אלין אקרון 'רעים' וכו'. שתו ושכרו דודים - אלין אינון לתתא דאקרון דודים וכו'}}.

והענין בקיצור שמענה ואתה דע לך: כי הנה בכל ספירה היא כלולה מעשר שהרי אין קדושה פחותה מעשרה. ולכן השלשה עליונות שבכל ספירה הם נקראים 'רעים', והשבעה תחתונות נקראים 'דודים'. והטעם מפני כי כן לעולם שלשה ראשונות חשובות כאחד לפי שהם בחינת ראש. אבל שבעה תחתונות, להיות כי יש בהם קוים - ימין ושמאל - לכן יצדק בהם כינוי 'דודים'. 

ואמנם כשפירש ר' שמעון ואמר {{צ|אכלו רעים לעילא. שתו ושכרו דודים לתתא}} סתם, שאל רבי אלעזר {{צ|מאן אינון לעילא ומאן אינון לתתא?}} לפי שהוקשה לו לפרש מלת {{צ|דודים}} בשבעה תחתונות דאבא ואימא. ולכן אמר ר' שמעון {{צ|יאות שאלת}} כי הוא דקדק דקדוק נכון. ולכן פירש כי אין כונתו בזה אף על גב דשייך לפרש הענין בהם - אמנם הוא אמר {{צ|אתר עילאה דאינון באחדותא}} כי הם חשובות כאחד בחדוותא דכתיב בהם {{צ|עבדו את ה' בשמחה}} דלא מתפרשן לעלמין אקרון 'רעים'. והענין הוא הפך מן המשמעות מ&quot;ש {{צ|לא מתפרשין לעלמין}} על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|לא יתן לעולם מוט לצדיק}} - כלומר הרשעים הם מתמוטטים לעולם אבל הצדיק מתמוטט וחוזר.

וכן נמי יאמר דאע&quot;ג כי בזמן הגלות כביכול {{צ|מתפרשין}}, שכן נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה בסוד הכונה שלו, אבל לא לעולם מתפרשן לעלמין אלו נק' 'רעים' שתו ושכרו דודים לתתא הנקר' דודים מפני דאינון תאיבין דא לדא והשאר מובן.


'''עוד איפשר לפרש''' כי ר' שמעון ע&quot;ה השיב לר' אלעזר מה שהוקשה לו איך יתכן לומר כינוי 'דודים' בשבעה תחתונות דאבא ואמא? ולכן אמר לו {{צ|יאות שאלת}}. והשיב {{צ|אתר עילאה}} - דאינון באחדות כאמור. ובזה ימתק מה שאמר {{צ|אתר עילאה}}. שאם הרצון לומר על אבא ואימא בכללות היה לו לומר &quot;באינון עילאי&quot; כדקאמר לקמן {{צ|תא חזי באינון עילאי כתיב בהו אכילה}}. אמנם מדקאמר {{צ|אתר עילאה}} - ר&quot;ל כולא חדא מלתא, רעים ודודים, מדבר במקום אחד. אמנם {{צ|אתר עילאה}} שבהם עצמם נקרא 'רעים' - הם שלש ראשונות כאמור. ונתן טוב טעם מפני שנמצא בהם שלשה דברים מכריחים זה. ראשונה מפני {{צ|דאינון באחדותא}} כנגד חכמה שבחכמה שהוא אחדות גמורה. ועוד {{צ|בחדוותא}} - כנגד הבינה, היא שמחה שבו. {{צ|דלא מתפרשאן}} כנגד בחינת דעת המחבר אותם שהם תמיד מחוברים. אלין אקרון 'רעים'. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן וכו' ועדן וההוא נהר לא מתפרשן לעלמין כאמור וכו' שתו ושכרו דודים - אלין אינון לתתא דאקרון דודים וכו'. תא חזי באינון עילאי כתיב בהו אכילה בלא שתיה. מאי טעמא? מאן דאית ליה גרבי דחמרא אכילה בעיא וכו'. אמר ליה ר' אלעזר אתחזי דהא דודים חביבותא אינון. מאי טעמא אינון תתאי}}.

והנך רואה כי אין זו קושיא מה שכתב {{צ|מאי טעמא אינון תתאי}} - כי הנה כך הוא, כי ז' תחתונות אינון תתאי. ומה זו שאלה? אמנם שאל הדיק היטב דמאחר כי כינוי 'דודים' מורה חביבותא שביניהם - נמצא אהבה תמיד ומה הכרח נמצא שיהיו תתאי שאתה אומר שתו ושכרו דודים לתתא סתם? א&quot;ל {{צ|אינון דתאבין דא לדא לא משתכחין תדיר אקרון דודים}} - אם כן מסיבה אחרת  נמי נקרא 'דודים' - דאף על גב שאוהבים זה לזה, מפני שאין נמצאין תמיד נקראים 'דודים'. ואינון דמשתכחו תדיר וגם כן לא מתכסיין בו השלשה ראשונות אינם מתלבשים למטה ולא מתפרשן דא מן דא אקרון 'רעים'.  אמנם השבעה תחתונות מתלבשים למטה בתוך ז&quot;א ופעמים נכנס נצח הוד יסוד דאימא לחוד כנזכר בכונות תפלת ערבית. ולכן יצדק בהם כינוי 'דודים'.

וצדק מה שאמר לתתא חזר ואמר {{צ|ודא איהו שלימותא דכלא}} - אין זה נחשב העדר לנצח הוד יסוד דאבא ואימא להתפשט למטה ולהתלבש בתוך זעיר אנפין, כי אדרבא הוא שלימות להם ולזעיר אנפין, היינו {{צ|שלימותא דכלא}}. והטעם {{צ|בגין דאתברכא כנסת ישראל}} לפי כי מהתפשטות חמשים שערי בינה מתברכת כנסת ישראל, כי באים לה '''כ&quot;ה''' שערים מהם כנודע.


והנה למדנו ממאמר זה שהם שני מיני ייחודים. האחד נפסק מפני שנשבע הקב&quot;ה {{צ|ולא אבא בעיר}}. והשני אינו נפסק לעולם. ולכן כנגד הייחוד שאינו נפסק אמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - הוא ענין זווג המכונה לרגל כאמור, כי זה הזווג לא יפסק. וכנגד הזווג השני נמי אין מרגילין מפני שנשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה כאמור. ולכן אין מרגילין ביום טוב שהרי {{גמט דגש|יום טוב}} עולה בגימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}, וזה הוא בסוד אימא כנודע - הויה דס&quot;ג. והזווג שנפסק הוא סוד הויה דע&quot;ב. 

'''{{צ|כיצד מרגילין? זה המוציא כל בשר ברגל אחד}}''' - היינו סוד {{צ|שלח תשלח את האם וכו'}} - כי זה נעשה ביום טוב כדאיתא בזוהר פרשת פנחס דף רכ&quot;ד {{ממ זהר|ג|רכד|א}} וזה לשונו: {{צ|היך צדין צידה דהאי צפרא קדישא מתקנין לקמה מיכלא יקירא בחדווא וכל עינוגין, ועאלין לבי כנישתא ומצפצפין לגבה בקל לחישו כדקא יאות. נפקאת ופרחת לגבייהו כמה דאתמר ובה אחדין כל אינון בנין ומשלחין *ההיא דאיהי רביעא עלייהו ואזלת וכו' ועל דא כתיב שלח תשלח את האם וכו'}}.

הנה מבואר מדברי המאמר כי ביום טוב כל זה מתקיים על ידי מה שעושים ישראל למטה והיינו מה שאמר '''{{צ|כיצד מרגילין זה המוציא כל הבשר}}''' היינו המדה הנקרא {{צ|בשר מבשרי}} עם הצדיק שנקרא 'בשר' כמה דאת אמר {{ובשר הקדש יעברו מֵעָלָיִךְ}} {{ממ|ירמיהו|יא|טו}}. מוציאים הכל '''{{צ|מרגל אחד}}''' - הוא הייחוד הנזכר - '''{{צ|כדי להוציא העור שלם שלא יקרע}}''' - היינו כתנות עור, כי אלו הם לאדם ולאשתו. אין עושים כל זה מפני שטורח הרבה בין האדם הגשמי. וכן נמי הרוחני. ואין בזה צורך יום טוב לפי כי ענין אחר אי איפשר לפי שיש שבועה כנזכר. והשני נעשה על ידי קדושת היום. נמצא כי הפשט זה שמפשיטים לאימא עילאה ומעלים למעלה הוא טורח גדול ואין בו צורך ליום טוב כאמור.


'''{{צ|אסור למלוג גדי וכו'}}''' - היינו מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ותאמר מה תתן לי כי תבא אלי - השתא כלה בעיא תכשיטהא. ויאמר אנכי אשלח גדי עזים - למלכא דהוה ליה ברא מאהו חדא. ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמר מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי הכא. אנכי אשלח גדי עזים - והא אוקימנא בלא תבשל גדי וכל אינון בסטרא דבכור בהמה קא אתו}}, עכ&quot;ל.

והנה כי אסרה התורה לבשל גדי זה עד לעתיד שהקב&quot;ה עושה בו משפט כתוב כמו שנזכר בפסח {{צ|מן הכבשים ומן העזים תקחו}}, ויהיה {{צ|צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו}} שנאמר {{צ|ולא יהיה שריד לבית עשו}} שנאמר {{צ|ושרף את הפרה את עורה ואת בשרה ואת דמה}}. ולכן בא דין זה בגשמי:{{ש}}
'''{{צ|המולג את הגדי ביום טוב אסור}}''' עד בא יום ה' כי הוא ישחט אותו שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום}}. 

ולכן עתה אסור למלוג גדי זה ביום טוב, '''{{צ|אלא אם כן מולגו כדי לאכול עורו}}''' לפי שהעור שלו דבק בו סטרא אחרא כדאיתא בזוהר פרשת ויקרא דף כ&quot;ה {{ממ זהר|ג|כה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי עז לקרבנא אמאי? והא אמר ר' שמעון עז שמא דיליה גרים דהא סטרא בישא זינא בישא הוא, אלא הכי אמר רבי שמעון דא בעי לקרבא וכו'}}. גם פרשת תצוה ז&quot;ל דף קפ&quot;ה {{ממ זהר|ב|קפה|א}} {{צ|ובגין כך בעז יתיר חולקהון בגין דשערא דיליה תלייא יתיר מבעירא אחרא, כמה דדינא דילהון תלי לתתא דמסאבו וכו'}}.

למדנו כי סטרא אחרא נאחז בעור של העז. ולכן יאמר '''{{צ|אסור למלוג גדי ביום טוב}}''' דהא לא יתכן לתקנו, '''{{צ|אלא אם כן מולגו כדי לאכול את עורו}}''' לפי שמתאחזין מעורו סטרא אחרא והוא רוצה לתקנו לאכלו, מותר.


'''{{צ|בהמה שנשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה חז&quot;ל הגידו כי לעתיד הקב&quot;ה מביא אותה בהמה הרבוצה על אלף הרים ושוחט אותה על ידי לויתן שנוחרו בסנפיריו ונקרא 'שחיטה' כי כן הקב&quot;ה מתיר אותה, כמו שאמרו חז&quot;ל, כי אומרים הצדיקים &quot;והלא שנינו אין שוחטין במגל צור ובשיכים וכו'&quot;. ואומר הקב&quot;ה כי תורה מאתי תצא. תורה חדשה מאתי תצא. ולכן יאמר נא על אותה בהמה הידועה כי '''{{צ|נשחטה ביום טוב}}''' - אותו יום טוב שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיד לבא כמו שאמרו חז&quot;ל ביום הגמל את יצחק - יום שעתיד הקב&quot;ה לגמול חסד עם זרעו של יצחק. נשחטה בהמה זו ההוא יומא טבא דעביד לרבנן.

'''{{צ|מותר להגביה עורה}}'''. והענין כי הנה בפסוק {{צ|ויעש ה' לאדם כתנות עור}}, וזה העור היה לו מן הבהמה זו ואמרו חז&quot;ל {{צ|בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב &quot;כתנות אור&quot;}} - כך היו מתחילה קודם שחטא. אמנם אחר כך נעשו &quot;כתנות עור&quot;. ולכן יאמר ש{{צ|מותר להגביה העור שלה}} שהרי נתקן כי הנה כאשר עמדו ישראל על הר סיני - פורפיראות הלבישן כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|ואלבישך רקמה}}. ואף על גב כי אחר כך חטאו ונאמר {{צ|הורד עדיך מעליך.. ויתנצלו בני ישראל את עדים}} -- מכל מקום כבר נתקן על ידי הגלות והחרבן. 

ולכן מותר להגביה עורה למעלה '''{{צ|וליתנו במקום דריסת הרגלים}}''' אשר צוה ה' {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}} עד אותו מקום של דריסת הרגלים של ישראל - מגביה אותו '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}'''.

וכאשר נתבונן בענין בהמה זו מהו מהות שלה - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס דף ר&quot;מ {{ממ זהר|ג|רמ|א}} וזה לשונו: {{צ|השתא אית לאסתכלא היאך אינון רוחין קדישין אתהנון מהאי טעמא דקורבנא דבהמה? והא יתיר הוה לאתברא בר נש ההוא רוח ולאתבא בתיובתא. מאי טעמא נכיסו דבהמה ולאוקדא ליה בנורא דמדבחא? אלא רזא איהו בגין דאית בהמה רביעא על אלף טורין ואלף טורין אכלא בכל יומא וכולהון אקרון בהמות ועל דא תנינן  דאית בעירא אכיל בעירי וממה הוו מאשא וכולהו לחיך לון ההיא בהמה בלחיכא חדא. הדא הוא דכתיב כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא. וכל מיא דירדן מלא בשית שנין היא עבדת ליה גמיעא חדא, הדא הוא דכתיב יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו וכו'}}.

והנה למדנו ממאמר זה מה ענין בהמה זו כי הוא כינוי למעלה. ולכן כך הוא אומר:{{ש}}
'''{{צ|בהמה}}''' הידועה זו '''{{צ|שנשחטה ביום טוב}}''' - כי הנה ענין של השחיטה יהיה נמי כינוי להוצאת הדם לחוץ לפי כי כן נאמר {{צ|שופך דם האדם באדם דמו ישפך}} כי הענין הוא כאשר מסתלק אות אל&quot;ף משם הויה העולה {{גמט דגש|אדם}}{{הערה|{{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}}}} נשאר {{גמט דגש|דם}}, והוא סימן לתגבורת הדין. וענין זה מובן בסוד הזכר הנקרא {{גמט דגש|אדם}} - סוד הויה במלויו, {{גמט דגש|מ&quot;ה}}, כדאיתא בזוהר פרשת יתרו בפסוק {{צ|מה שמו ומה שם בנו}}, עיין שם. אין להאריך.

והנה הנקבה נמי נקראת שם {{גמט דגש|מה}} כדאיתא בזוהר פרשת בראשית דף כ' {{ממ זהר|א|כ|א}} וזה לשונו: {{צ|אמר ר' שמעון על דא שמיא וחילהון במה אתבריאו דכתיב כי אראה שמיך וכו' וכתיב מה אדיר שמך וכו'}}. והטעם לזה שהרי הנקבה בכלל שם {{גמט דגש|אדם}} נקראת, דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} כתרגומו. ולכן נמי יצדק בה מה שאמר הכתוב {{צ|שופך דם האדם}}. ולכן יאמר:{{ש}}
אם '''{{צ|נשחטה ביום טוב}}''' דהיינו לתקן אותה שנאמר {{צ|כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא}}, '''{{צ|מותר להגביה עורה}}'''. 

והנה העור שלה הוא רמז לכל החיילות שלה, לפי כי כן מכונים כדאיתא בהיכלות פקודי סוד הנחש. ושמפשיט עורו הם חיילות שלו, עיין שם אין להאריך. ולפי כי כן כל החיילות שלה הם מזומנים כנזכר במאמר הובא לעיל בפסוק {{צ|מקראי קדש}} כי חכמת שלמה נמי {{צ|זמינת לכל חילהא לאעטרא יתהון אימתי? בזמנא דמועד שרייא בעלמא הדא הוא דכתיב קריאי מועד}} - ולכן '''{{צ|מותר להגביה עורה}}''' ובכלל הדבר הזה בא הכינוי אל המדות שלה היורדים בעולמות למטה הנקראים 'עור' מפני כי היורדים הם בסוד חיצוניות בלבד, אך עצמות האור נשאר למעלה. ואיתא בתיקונים {{צ|ה' תתאה מקננא בעשיה}}. ונודע הוא כי מה שאמר {{צ|ה' תתאה}} היינו מלוי של '''ה'''' היא מלכות שמים. נמצא שהוא העור שלה. ולפי כי הבניין של המדה זו הוא על ידי כל המדות שלה שירדו בעולמות כאשר נגזר עליה לכי ומעטי את עצמי - אז ירדה לכל העולמות למטה עד שנשארה נקודה אחת בלבד בעולם האצילות. 

ולכן כאשר יבא התיקון שלה צריך שיעלו פעם אחרת כל החלקים שלה ולבנות אותה. והנה הבחינה האחרונה שלה היא היורדת למטה בעולם העשיה - היא היותר חביבה לפני הקב&quot;ה שנאמר {{צ|אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב}}. ולכן יאמר: '''{{צ|ומותר להגביה}}''' העור זה שלה מעולם העשיה למעלה '''{{צ|ליתנו במקום דריסת הרגלים}}''' של אדם העליון שנאמר {{צ|צדק יקראהו לרגליו}}, ואחר כך מעלה אותה יותר למעלה '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - והיא בסוד עור בלבד. מותר. שהרי אחר התיקון שנאמר {{צ|ויבן ה' את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם}} - אחר כך אמר אדם {{צ|זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי}}. אך מתחילה עדיין לא היה שם בשר. 

ולכן נמי בזה מגביה העור, אף על גב כי אין עליו בשר כלל. '''{{צ|ומותר להערים}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|כיון שלמד אדם תורה נכנס בו ערמימות}}. ולכן מותר להערים '''{{צ|ומולח כאן מעט וכאן מעט}}'''. והנה ענין המליחה נודע הוא שהמלח הוא סוד דין. אמנם הוא ענין התעוררות מלמטה למעלה כי בתחילה הוא סוד {{גמט דגש|מלח}} וכאשר נמלח נעשה סוד {{גמט דגש|לחם}}. ולפי כי ענין של התעוררות הנקבה נראה דבר של גנאי - לכן יאמר '''{{צ|ומותר להערים}}''' - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת ויחי דף רמ&quot;ה {{ממ זהר|א|רמה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי בכל אתר דכורא רדיף בתר נוקבא ואתער לגבה רחימותא, והכא אשכחנא דהיא אתערת רחימותא ורדפה אבתריה. ולית אורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא למרדף בתר דכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבי גנזייא דמלכא וכו'. תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קב&quot;ה נשמתהון דצדיקיא לתתא מתעדין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא(?) ואתערותא דא מטי לנוקבא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא בהאי גוונא תיאובתא דנוקבא למשדי מיין ותתאין לקבל מיין עלאין לאו איהו אלא בנשמתהון דצדיקייא וכו'. ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב סתם וכו'}}. 

נמצא כי כן למדנו מדברי מאמר זה כי עיקר התעוררות כנסת ישראל למעלה לבקש אהבה הוא על ידי התחתונים, וצדיק יסוד עולם. ולכן '''{{צ|מותר להערים}}''' על עיקר זה '''{{צ|ולמלוח מעט כאן}}''' - היינו התעוררות מעט מזער, וחוזר למלוח גם במקום אחר, ומעורר פנים אחרת למעלה. וכל זה באותו עור שהעלה למעלה בשערי בת ציון כאמור - כך הוא יעשה פעם אחר פעם '''{{צ|עד שימלח את כולו}}''' ונעשה הייחוד כנודע. כי המלח זה ממתק הבשר החי, צדיק חי העולמים.

'''{{צ|אבל אם נשחטה מערב יום טוב}}''' - אין מקום לעשות מאחת מאלה שהרי הכל נתקן מאתמול כאמור.


'''{{צ|אין מולחין את החלבים וכו'}}''' - הענין יובן עם מ&quot;ש בזוהר פרשת בא דף ל&quot;ד {{ממ זהר|ב|לד|א}} וזה לשונו: {{צ|ויהי כי הקיפו ימי המשתה וכו' וקראו לשלשה אחיותיהם לאכול ולשתות עמהם ובמשתיא בכל יומא מקטרגא שכיח וכו'. ולעולם לא יהיב ליה חולקהא. והא כתיב והעלה עולות מספר כולם - עולה סלקא לעילא לעילא ולא יהיב חולקא לסטרא אחרא דאלמלא יהיב ליה חולקא לא יכיל ליה לבתר וכו' ואיתימא אמאי אבאיש לקדוש ברוך הוא? אלא דאלמלא יהיב ליה חולקא יפני אורחא ויסתלק מעל מקדשא וסטרא דקדושה יסתלק לעילא לעילא ואיהו לא עבד כן. ועל דא קדוש ברוך הוא תבע בדינא וכו'}}.

והנה למדנו מן המאמר כי צריך לתת חלק לסטרא אחרא תמיד, והוא החלב של הקרבן, שלכן מסתלק מן הקדושה ואז הקדושה עולה למעלה להתייחד עם דודה. ובזה יובן מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|ושם דרך - אלו מסקלי דרכים}} - שנראה דבר גדול השכר שלו ללא דבר. אמנם הענין בזה מובן לפי שכדרך העליון העולה בית שמש, כי {{צ|שמש ומגן ה'}}, יש אותה אבן נגף, צור מכשול, שעליו נאמר {{צ|אשר קרך בדרך}} ונאמר {{צ|אשר שם '''לו''' בדרך}} - מלת {{צ|לו}} חוזר למעלה על דרך {{צ|הבה נתחכמה לו}} כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|לו - להקדוש ברוך הוא}}. וזה הוא המעכב שלא יעלו הנשמות לרגל, ויש נספה בלא משפט. ולכן האדם המסקל דרך זה ונוטל אבן גשמית משם ושם דרך - תמורת אשר שם לו בדרך - ראוי הוא ש{{צ|אראנו בישע אלהים}} כשעולה למעלה להתייחד עם דודה. מכל שכן ה{{צ|שם אורחותיו}} כמו שאמרו חז&quot;ל ומסיר מהם עונות שאדם דש בעקביו - {{צ|אראנו בישע אלהים}}.


ולכן המובן מזה הוא כי טוב לסקל הדרך לפנאה אורחא שתעלה הקדושה למעלה ולהשגיח על החלב שהוא חלקו של סטרא אחרא שלכן נענש איוב כי לא נתן חלק לסטרא אחרא כאמור. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מולחין את החלבים}}''' - הוא חלק סטרא אחרא, כלומר דאף על גב כי בחול צריך להתבונן בהם ולעשות תיקון לסלק אותם מעל הקדושה שנאמר {{צ|ויבאו בני האלהים}} הם שבעים כדאיתא בזוהר פרשת בא {{צ|להתייצב על ה'}} {{ממ|איוב|ב}} {{צ|על ה'}} ממש כאמור על מקדשא. ואיתא בתיקונים {{צ|כי ראתה גוים באו מקדשה - דעאלו אויבים בחלל דילה}}, את מקדש ה' טמא. כל הדברים האמורים צריך ליזהר בהם בזמן החול ולתת להם חלק לפנאה אורחא. אמנם ביום טוב '''{{צ|אין מולחין את החלבים}}''' הגשמיים לתת להם קיום והעמדה. שהרי כמו כן למעלה - אף על גב כי חכמת שלמה אזמינת לכל חילהא לאעטרא להו שנאמר {{צ|קריאי מועד}} - לא תעלה על דעתך כי גם אלו השרים שנאמר בהם {{צ|ויבאו בני האלהים להתיצב על ה'}} הם בכלל המזומנים לה'? אינו כן. כי אלו הם החלבים עליונים - אין מולחים אותם ביום טוב.

'''{{צ|ולא מהפכין בהם}}''' - דאף על גב דקים לן כי צדיקים מהפכים מדת הדין למדת רחמים - לא כן באלו יעשו כאלו. דהא אפילו השטן מתהפך ומליץ טוב על ישראל כמ&quot;ש חכמים ז&quot;ל בענין יום הכפורים, ואיתא בזוהר פרשת בלק דף ר&quot;ב {{ממ זהר|ג|רב|א}} וזה לשונו: {{צ|וישא עיניו וירא את הילדים - האי קרא ברזא דחכמתא אתמר, ביומא דכפורי דבני עלמא קיימי בדינא קמי קב&quot;ה וההוא מקטרגא קיימא עלייהו דחשיב לאובדא לון על חובייהו, שלחו ליה ההוא דורונא וכדין כתיב &quot;כי אמר אכפרה פניו וכו'&quot;. לבתר דמקבל דורונא זקיף ההוא מקטרגא עינוי - חמי ישראל בתעניתא יחפי רגלין, חמי נשין חמי ינוקין - כולהו נקיים בנקיו, ויאמר מי אלה לך וכו'. כיון דשמע מאתון(?) ינוקי מיד סליק לגבי קדוש ברוך הוא ויאמר מאריה דעלמא כל ארחך בדינא וקשוט, ואי דינא שרייא על ישראל בגין חוביהון אינון ינוקין דלא חאבו קדמך אמאי מסרת לון לקטלא לון חובא בלא חובא? וקדוש ברוך הוא נטיל מלוי וחס עלייהו וכו'}}.

הרי מבואר מזה המאמר כי השטן מתהפך והקטיגור נעשה סניגור. אמנם השרים - לא כן עושים. שהרי אפילו ביום הכפורים מקטרגים על ישראל כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|אחות לנו קטנה}} (מדרש חזית). ולכן בא הדין בגשמי '''{{צ|ואין מהפכין אותה}}''' מפני כי כן העליונים אין מתהפכים לטובה.

'''{{צ|ואין שוטחין אותה על גבי יתדות}}''' - כלומר דאף על גב כי יש עתה כמה מן המזומנים הנקראים 'יתדות' כדאיתא פרשת פקודי דף רנ&quot;ה {{ממ זהר|ב|רנה|א}} וזה לשונו: {{צ|היכלא תניינא דקא אמרן דכליל היכלא קדמאה לאתייחדא ביה, אית ליה תמניא סמכין כקדמאי וכולהו ממנן על תריסר אלפי ממנן אחרנין, כל חד וחד באלין קדמאי כדקא אמרן וכו'. תרין סמכין דלסטר מזרח תריסר אלפי ממנן אחרנין לכל חד וחד, וכולהו יתדות וכו'}}.

הנה מבואר מדברי המאמר כמה אלפים הם הנקראים 'יתדות' בסוד {{צ|יתדות המשכן}}. ופשוט הוא כי כל אלו הם המזומנים לחכמת שלמה לאעטרא להו כי אלו הם חילהא, כולם ברורים כולם קדושים. ולכך כדי שלא תעלה על דעתך לומר שמא באולי יהיו מזומנים אותם השרים החיצונים אגב של מזומנים הללו -- לכן בא הדין בגשמי '''{{צ|ואין שוטחין חלבים הללו על גבי יתדות}}''' - הם אלו היתדות של סטרא דקדושה. 
'''{{צ|אף על פי שנשחטה}}''' בהמה זו '''{{צ|ביום טוב}}''' - מפני כי נמי נעשה למעלה כאמור. 

וכן '''{{צ|אסור למלוח עליהם בשר באויר}}''' - כלומר כי הנה חלבים אלו הנזכר להיות שהם מקטגרים באים מכח הדין - לכן תמיד מקטגרים. אמנם גם ימצא בהם צד לטובה - הוא מ&quot;ש בזוהר פקודי דף רס&quot;ח {{ממ זהר|ב|רסח|א}} וזה לשונו: {{צ|וחד רוחא ממנא עלייהו ואקרי נסירא דאיהו אתנסר מאינון סטרין דמסאבו יתיר. ואלין פרחי באוירא ואבאישו לסטרא דילהון בגין למעבד ניסין לאינון דבסטרא דקדושה}}, עכ&quot;ל. הנה למדנו מכאן שהם מקנאים על חילול ה' וכן על מי שאינו עושה כבוד לתורה וללומדים בה. ולכן קס&quot;ד כי מאחר דאיכא בהם צד זה שהוא קנאת ה' צבאות - יש מקום להשגיח עליהם ולתת להם מקום עם הקרואים הנזכר, הם סטרא דימינא, סטרא דקדושה. 

ולכן יאמר: '''{{צ|ואין מולחין עליהם בשר}}''' - כי ענין המליחה הוא ענין התעוררות כנזכר למעלה, לפי כי כן לעולם צריך התעוררות מכח הדין בסוד {{צ|שמאלו תחת לראשי}}. ולכן יאמר {{צ|ואין מולחין עליהם בשר}} של הקדושה שנאמר בה {{צ|עצם מעצמי ובשר מבשרי}}, '''{{צ|אפילו באויר}}''' - היינו אוירא דארעא דישראל. והבן.


'''{{צ|עלי שהוא דף עב וכבד וכו'}}''' - היינו מה שאמר הכתוב {{ממ|משלי|כז|כב}} {{צ|אם תכתוש את האויל}}  - הידוע זה סמאל שנקרא {{צ|זקן וכסיל}}. {{צ|במכתש}} - של סטרא דקדושה. {{צ|בתוך הריפות}} - הוא סוד משחז&quot;ל {{צ|הרפה - למה נקרא שמה הרפה?}}, כך בתוך הריפות של הקדושה. {{צ|בעלי}} - עם אותו דף בסוד הצדיק במעבר {{גמט דגש|יבק}} שהוא בגימטריא {{גמט דגש|בעלי}}, תחשוב שיהיה נטהר שם. אין אתה מועיל ממנו כלום - אף על גב שתתן אותו בתוך הריפות ממש בעלי רשעה דכתיש כתישין - {{צ|לא תסור מעליו אולתו}} - שהרי כך היה בסוד {{צ|כי ראתה גוים באו מקדשה וכו'}}. ועודינו לא ישוב. ולכן אין נוטלין אותו זולת לשעה. 

ולכן בא הדין בגשמי: '''{{צ|עלי שהוא דף עב וכבד}}''' - כי כן הוא זה הכסיל, עב וגס וכבד, כדאיתא פרשת פנחס דף רל&quot;א {{ממ זהר|ג|רלא|א}} וזה לשונו: {{צ|כתיב היותרת על הכבד וכו' אשת זנונים דאזלא ונפקא מן הכבד לאסטאה בני עלמא וכו' בתר דעבדת ניאופא אתגברת על בעלה דאיהו כבד וכו'}}. הנה מבואר מן המאמר כי 'כבד' הוא סמאל והיינו '''{{צ|עלי}} הנזכר שהוא '''{{צ|עב וכבד}}''' ממש. 

'''{{צ|אף על גב שהוא כלי אלא שמלאכתו לאיסור}}''' - כלומר צורך גבוה הוא כדאיתא בזוהר פרשת תרומה משל הזונה שצוה לה המלך לפתות את בנו לראות אם לבבו פונה מעם אביו. כך הקדוש ברוך הוא צוה לזה לפתות בני האדם לראות מי האיש ירא ה' ומי הוא אשר לבבו פנה מעם ה'. ולכן {{צ|כלי הוא אלא שמלאכתו לאיסור}} - שמחטיא בני האדם, '''{{צ|כדי לכתוש בו הריפות}}''' - הוא דבר ערוה כאמור ובו נעשהו(?). כך אמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. אם כן אין זה בדרך השאלה אלא באמת כותשין בו הריפות בני האדם וחוטאים. 

אף על פי כן '''{{צ|מותר לטלטלו לקצב עליו בשר}}''' קדש לענין התעוררות כמו שנתבאר אצלי בפסוק {{צ|יקר מחכמה מכבוד וכו'}} {{ממ|קהלת|ז|}} - מי הוא הגורם להוריד הטיפה הנקרא '''יקר''' (בהפך '''קרי''' שהוא בלא נקבה) ויורדת בסוד יקר משני ספירות עליונות {{צ|מחכמה מכבוד}} עליון - כל זה הגורם הראשון {{צ|סכלות מעט}} - הוא אות אל&quot;ף של '''סמאל''', בחינת הטוב והפנימיות שבתוכו שהיה בו קודם שהפילו הקב&quot;ה ממקום קדושתו. הוא מעורר למטרוניתא ומשם מתעוררים *ון(?) ועולים למעלה בסוד מ&quot;ן ונעשה הייחוד עליון ויורד 'יקר' הנזכר. הוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|יקר בעיני ה'}}. 

ומי מוריד יקר זה? בסוד העינים אותו הנקר' {{צ|המותה}} - זכר שבקליפה גורם שיורד יקר זה {{צ|לחסידיו}} - צדיק וצדק על ידי אברהם איש החסד. באותם חמש שנים שנתחברו מימיו בסוד {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|אור}} במעשה בראשית. וכן הענין בצדיק הגשמי שגורם לו אור יקר בעיניו שצופה על ידי אור שנברא ביום ראשון כמו שאמרו חכמים ז&quot;ל ביום המות מראה להם הקב&quot;ה שכרם והם ישנים שנאמר {{צ|ישנתי אז ינוח לי}}.

ולכן '''{{צ|מותר לטלטלו לקצב עליו בשר}}''' הנאמר בו {{צ|ובשר מבשרי}} ונאמר {{צ|ובשר קודש יעברו מעליך}}. '''{{צ|ולאחר שקצב}}''' חוזר לסורו. ולכן '''{{צ|אסור לטלטלו}}''' - טלטלה גבר, והבן, דהיינו '''{{צ|מחמה לצל}}''' - כי הוא בסוד 'חמה' שנאמר {{צ|וחפרה הלבנה ובושה החמה}}. {{צ|לצל}} שהוא הקדושה בסוד {{צ|בצל אל}}, דהיינו {{צ|צל שדי}} כמו שאמרו חכמים ז&quot;ל. אין להשתמש בו  אחר כך כלל אפילו לדבר קל להועיל לצל זה בסוד המשכן שהוא בסוד הנער - אסור.


-----------</text>
      <sha1>rxa3nxo3zjz8xmjxo4utxduj010g585</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:מלכים ב ו/טעמים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470090</id>
    <revision>
      <id>1418590</id>
      <parentid>1418055</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T13:34:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסוק ח */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="509" xml:space="preserve">== פסוק ח ==

בכא”צ &quot;לאמר&quot; יש לו זקף קטן.

ובכתי&quot;ל it seems to have a zakef katan but part of it is faded. [[משתמש:Mpg613|Mpg613]] ([[שיחת משתמש:Mpg613|שיחה]]) 17:45, 14 באוגוסט 2022 (IDT)

:נכון מאוד, אבצע כעת את התיקון. לדעתי גם בכתי&quot;ל (בצילום בצבע) שתי הנקודות לזקף קטון מובהקות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:33, 16 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>43jhvla5t9kn45qtgzaj1p3bgfc0my5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:מלכים ב יג/טעמים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470091</id>
    <revision>
      <id>1418594</id>
      <parentid>1418056</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T14:00:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="574" xml:space="preserve">== פסוק יז ==

בכא&quot;צ יש קדמא על &quot;ויאמר&quot; (של &quot;ויאמר אלישע&quot;).

בכתי&quot;ל &quot;ויאמר&quot; אינו ברור, אבל נראה שאין לו מהפך. [[משתמש:Mpg613|Mpg613]] ([[שיחת משתמש:Mpg613|שיחה]]) 17:50, 14 באוגוסט 2022 (IDT)

:נכון מאוד ותיקנתי. תודה! האמת שגם בכתי&quot;ל (בצילומי הצבע) ניתן לראות שריד די ברור של טעם הקדמא. יישר כוחך, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:00, 16 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>2kz6v3xyqqtzn77kkt98zpas0xkxlax</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית יא ז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470204</id>
    <revision>
      <id>1418593</id>
      <parentid>1418469</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T13:54:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5953" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ו|ז|יא ח|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.}}

== הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם ==
=== נָבְלָה === 
&quot;נָבְלָה&quot; - שורש 'בלל' - מבולבל, מעורב, מתבולל.

אלוהים רוצה לבלבל את שפתם, כדי שלא תהיה להם &quot;שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים&quot; ([[ביאור:בראשית יא א]]), ואז הם לא יוכלו לעבוד וליצור בשיתוף פעולה, ובהיפוך - &quot;יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot; ([[ביאור:בראשית יא ו]]).

=== אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ ===
הכתוב טוען שאלוהים רצה שהאנשים לא ישמעו ולא יבינו את שפת רעהו. אלוהים רצה פיצול ופיזור, הוא רצה לגרום להם צרות.

הדבר הזה אכן קרה בעולם, וכל קבוצה של אנשים שנדדו ממקום למקום, התחילו לשנות את שפתם, ושכחו את המקור. אפילו בשכונות שונות בעיר, אנשים יוצרים מילים חדשות או פרוש שונה שיתאימו לצרכיהם. כך נוצרו כל השפות השונות בעולם, למרות שבכל השפות אנשים אומרים ומדברים על אותם דברים. ייתכן שהנטיה להמציא שפות היא דרך חשאית להתנכל לאחרים, לבודד ולזהות את חברי הקבוצה השבטית.

אולם התופעה הזאת של רבוי שפות יצרה מעודפות ליהודים. היהודים שהתפזרו בעולם שמרו על שפתם ולמדו את השפות השונות בקרבתם, וכך השפה העברית הפכה לשפה בין-לאומית. והיהודים, ששמרו על דתם ותרבותם, היו יכולים לעבור בכל קצוי העולם ולמצוא אנשים מקומים שמבינים את שפתם, ומקבלים אותם כאחים. כך היהודים הקימו והפעילו רשת מסחר מאירופה עד הודו וסין - את דרך המשי.

== אלגוריה ==
כל הסיפור הוא נבואה [[W:אלגוריה|'''אלגורית''']]. הסיפור מנבא את גורל היהודים ותפקידם!

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

לאחר חורבן הבית ביהודה, גלות בבל, ושיבה ליהודה, היהודים סוף סוף הבינו את אלוהים ועשו את רצונו. הם קיבצו את ספרי התנ&quot;ך וערכו אותם. הם התחילו להתעמק, להתווכח, ולכתוב את [[W:משנה|'''המשנה''']] ואת [[W:תלמוד|'''התלמוד''']], כאילו שזה מגדל ענקי שראשו בשמים, כדי לעשות לעצמם ולאלוהים &quot;שֵׁם&quot;, וזאת כדי שהם לא יפוצו &quot;עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]), ויאבדו.

עכשו שאלוהים ראה שהיהודים חזקים ונאמנים, &quot;[ו]לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot;, הגיע הזמן להפוך את כל היהודים [[W:שבט לוי|'''לשבט לוי''']], שקיבל את תפקידו, ככתוב &quot;וּלְלֵוִי אָמַר ... יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים לג י]]). שבט לוי זכה ונבחר לתפקיד חשוב ביותר. הם הופצו בכל השבטים,  לא קיבלו נחלה ואדמה בכנען, ככתוב: &quot;וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ&quot; ([[ביאור:דברים יח ב]]), אולם קיבלו לנהל את ערי המקלט, וקיבלו את התפקיד ללמד את העם את חוקי אלוהים. דברי יעקב ללוי, &quot;אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל&quot; ([[בראשית מט ז]]) הם למעשה ברכה ולא קללה, ולכן רק שבט לוי שרד בשמו ביחד עם שבט יהודה.

כך אלוהים יצר רבוי שפות לעמים השונים שנוצרו מבניו של נח, והיהודים בגולה מצאו שיש תועלת להתפזר בין הגויים, ללמוד את שפתם ולהשתמש בעברית כשפה בין לאומית. היהודים העסיקו רק יהודים אחרים, וסחרו עם יהודים אחרים בין כל הערים ברחבי העולם, וכך רוב היהודים חייו ברווחה גדולה אלפי שנים, וסיפקו לגויים שרותי מסחר.
: '''כך היהודים התפזרו בעולם, הדגימו ולימדו את דרך אלוהים לגויים, ואז הם הביאו ברכה לגויים והצלחה לעצמם.'''


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ו|ז|יא ח}}</text>
      <sha1>a4ndcp1kp25emv604irag336u5scypy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418631</id>
      <parentid>1418593</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T17:29:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6105" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ו|ז|יא ח|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.}}

== הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם ==
=== נָבְלָה === 
&quot;נָבְלָה&quot; - שורש 'בלל' - מבולבל, מעורב, מתבולל.

אלוהים רוצה לבלבל את שפתם, כדי שלא תהיה להם &quot;שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים&quot; ([[ביאור:בראשית יא א]]), ואז הם לא יוכלו לעבוד וליצור בשיתוף פעולה, ובהיפוך - &quot;יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot; ([[ביאור:בראשית יא ו]]).

=== אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ ===
הכתוב טוען שאלוהים רצה שהאנשים לא ישמעו ולא יבינו את שפת רעהו. אלוהים רצה פיצול ופיזור, הוא רצה לגרום להם צרות.

הדבר הזה אכן קרה בעולם, וכל קבוצה של אנשים שנדדו ממקום למקום, התחילו לשנות את שפתם, ושכחו את המקור. אפילו בשכונות שונות בעיר, אנשים יוצרים מילים חדשות או פרוש שונה שיתאימו לצרכיהם. כך נוצרו כל השפות השונות בעולם, למרות שבכל השפות אנשים אומרים ומדברים על אותם דברים. ייתכן שהנטיה להמציא שפות היא דרך חשאית להתנכל לאחרים, לבודד ולזהות את חברי הקבוצה השבטית.

אולם התופעה הזאת של רבוי שפות יצרה מעודפות ליהודים. היהודים שהתפזרו בעולם שמרו על שפתם ולמדו את השפות השונות בקרבתם, וכך השפה העברית הפכה לשפה בין-לאומית. והיהודים, ששמרו על דתם ותרבותם, היו יכולים לעבור בכל קצוי העולם ולמצוא אנשים מקומים שמבינים את שפתם, ומקבלים אותם כאחים. כך היהודים הקימו והפעילו רשת מסחר מאירופה עד הודו וסין - את דרך המשי.

== אלגוריה ==
כל הסיפור הוא נבואה [[W:אלגוריה|'''אלגורית''']]. הסיפור מנבא את גורל היהודים ותפקידם!

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

לאחר חורבן הבית ביהודה, גלות בבל, ושיבה ליהודה, היהודים סוף סוף הבינו את אלוהים ועשו את רצונו. הם קיבצו את ספרי התנ&quot;ך וערכו אותם. הם התחילו להתעמק, להתווכח, ולכתוב את [[W:משנה|'''המשנה''']] ואת [[W:תלמוד|'''התלמוד''']], כאילו שזה מגדל ענקי שראשו בשמים, כדי לעשות לעצמם ולאלוהים &quot;שֵׁם&quot;, וזאת כדי שהם לא יפוצו &quot;עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]), ויאבדו.

עכשו שאלוהים ראה שהיהודים חזקים ונאמנים, &quot;[ו]לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot;, הגיע הזמן להפוך את כל היהודים [[W:שבט לוי|'''לשבט לוי''']], שקיבל את תפקידו, ככתוב &quot;וּלְלֵוִי אָמַר ... יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים לג י]]). שבט לוי זכה ונבחר לתפקיד חשוב ביותר. הם הופצו בכל השבטים,  לא קיבלו נחלה ואדמה בכנען, ככתוב: &quot;וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ&quot; ([[ביאור:דברים יח ב]]), אולם קיבלו לנהל את ערי המקלט, וקיבלו את התפקיד ללמד את העם את חוקי אלוהים. דברי יעקב ללוי, &quot;אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל&quot; ([[בראשית מט ז]]) הם למעשה ברכה ולא קללה, ולכן רק שבט לוי שרד בשמו ביחד עם שבט יהודה.

כך אלוהים יצר רבוי שפות לעמים השונים שנוצרו מבניו של נח. העמים היו מבודדים ולא יכלו לסחור במרחקים. אולם היהודים בגולה מצאו שיש תועלת להתפזר בין הגויים, ללמוד את שפתם ולהשתמש בעברית כשפה בין לאומית. היהודים העסיקו רק יהודים אחרים, וסחרו עם יהודים אחרים בין כל הערים ברחבי העולם. בכל עיר הסוחרים היהודים התקבלו כאחים, וכך רוב היהודים חייו ברווחה גדולה אלפי שנים, וסיפקו לגויים שרותי מסחר.
: '''כך היהודים התפזרו בעולם, הדגימו ולימדו את דרך אלוהים לגויים, ואז הם הביאו ברכה לגויים והצלחה לעצמם.'''


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ו|ז|יא ח}}</text>
      <sha1>cdwxby8zlr4s2d0z4g9d1fmobk0fuym</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418672</id>
      <parentid>1418631</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T01:43:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אלגוריה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6075" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ו|ז|יא ח|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.}}

== הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם ==
=== נָבְלָה === 
&quot;נָבְלָה&quot; - שורש 'בלל' - מבולבל, מעורב, מתבולל.

אלוהים רוצה לבלבל את שפתם, כדי שלא תהיה להם &quot;שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים&quot; ([[ביאור:בראשית יא א]]), ואז הם לא יוכלו לעבוד וליצור בשיתוף פעולה, ובהיפוך - &quot;יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot; ([[ביאור:בראשית יא ו]]).

=== אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ ===
הכתוב טוען שאלוהים רצה שהאנשים לא ישמעו ולא יבינו את שפת רעהו. אלוהים רצה פיצול ופיזור, הוא רצה לגרום להם צרות.

הדבר הזה אכן קרה בעולם, וכל קבוצה של אנשים שנדדו ממקום למקום, התחילו לשנות את שפתם, ושכחו את המקור. אפילו בשכונות שונות בעיר, אנשים יוצרים מילים חדשות או פרוש שונה שיתאימו לצרכיהם. כך נוצרו כל השפות השונות בעולם, למרות שבכל השפות אנשים אומרים ומדברים על אותם דברים. ייתכן שהנטיה להמציא שפות היא דרך חשאית להתנכל לאחרים, לבודד ולזהות את חברי הקבוצה השבטית.

אולם התופעה הזאת של רבוי שפות יצרה מעודפות ליהודים. היהודים שהתפזרו בעולם שמרו על שפתם ולמדו את השפות השונות בקרבתם, וכך השפה העברית הפכה לשפה בין-לאומית. והיהודים, ששמרו על דתם ותרבותם, היו יכולים לעבור בכל קצוי העולם ולמצוא אנשים מקומים שמבינים את שפתם, ומקבלים אותם כאחים. כך היהודים הקימו והפעילו רשת מסחר מאירופה עד הודו וסין - את דרך המשי.

== אלגוריה ==
כל הסיפור הוא נבואה [[W:אלגוריה|'''אלגורית''']]. הסיפור מנבא את גורל היהודים ותפקידם!

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

לאחר חורבן הבית ביהודה, גלות בבל, ושיבה ליהודה, היהודים סוף סוף הבינו את אלוהים ועשו את רצונו. הם קיבצו את ספרי התנ&quot;ך וערכו אותם. הם התחילו להתעמק, להתווכח, ולכתוב את [[W:משנה|'''המשנה''']] ואת [[W:תלמוד|'''התלמוד''']], כאילו שזה מגדל ענקי שראשו בשמים, כדי לעשות לעצמם ולאלוהים &quot;שֵׁם&quot;, וזאת כדי שהם לא יפוצו &quot;עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]), ויאבדו.

עכשו שאלוהים ראה שהיהודים חזקים ונאמנים, &quot;[ו]לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot;, הגיע הזמן להפוך את כל היהודים [[W:שבט לוי|'''לשבט לוי''']], ככתוב &quot;וּלְלֵוִי אָמַר ... יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים לג י]]). שבט לוי זכה ונבחר לתפקיד חשוב ביותר. הם הופצו בכל השבטים,  לא קיבלו נחלה ואדמה בכנען, ככתוב: &quot;וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ&quot; ([[ביאור:דברים יח ב]]), אולם קיבלו לנהל את ערי המקלט, וקיבלו את התפקיד ללמד את העם את חוקי אלוהים. דברי יעקב ללוי, &quot;אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל&quot; ([[בראשית מט ז]]) הם למעשה ברכה ולא קללה, ולכן רק שבט לוי שרד בשמו ביחד עם שבט יהודה.

כך אלוהים יצר רבוי שפות לעמים השונים שנוצרו מבניו של נח. העמים היו מבודדים ולא יכלו לסחור במרחקים. אולם היהודים בגולה מצאו שיש תועלת להתפזר בין הגויים, ללמוד את שפתם ולהשתמש בעברית כשפה בין לאומית. היהודים העסיקו רק יהודים אחרים, וסחרו עם יהודים אחרים בין כל הערים ברחבי העולם. בכל עיר הסוחרים היהודים התקבלו כאחים, וכך רוב היהודים חייו ברווחה גדולה אלפי שנים, וסיפקו לגויים שרותי מסחר.
: '''כך היהודים התפזרו בעולם, הדגימו ולימדו את דרך אלוהים לגויים, ואז הם הביאו ברכה לגויים והצלחה לעצמם.'''


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ו|ז|יא ח}}</text>
      <sha1>6tn9jqrqnu4lk2r1rwv68sygteckbjy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מעילה ג ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470205</id>
    <revision>
      <id>1418649</id>
      <parentid>1418412</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T21:05:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>מש' א-ג</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2588" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=8|מעילה|ב|ג|ד}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;וְלַד חַטָּאת וּתְמוּרַת חַטָּאת 
::וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ, 
:::יָמוּתוּ. 
:שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ, וְשֶׁאָבְדָה, וְשֶׁנִּמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם, 
::אִם מִשֶּׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים, 
:::תָּמוּת, 
:::וְאֵינָהּ עוֹשָׂה תְּמוּרָה, 
:::וְלֹא נֶהֱנִים, וְלֹא מוֹעֲלִין. 
:וְאִם עַד שֶׁלֹּא כִּפְּרוּ הַבְּעָלִים, 
::תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב, 
::וְתִמָּכֵר, 
:::וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ אַחֶרֶת; 
::וְעוֹשָׂה תְּמוּרָה, 
:::וּמוֹעֲלִים בָּהּ:&lt;קטע סוף=ניקוד א/&gt;

{{המשנה|ב|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ב/&gt;הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ, 
::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין, 
:::מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לָבוֹא כֻּלָּן שְׁלָמִים. 
:מֵת, 
::הָיוּ סְתוּמִים, 
:::יִפְּלוּ לִנְדָבָה. 
:הָיוּ מְפֹרָשִׁים, 
::דְּמֵי חַטָּאת, 
:::יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח; 
:::לֹא נֶהֱנִים וְלֹא מוֹעֲלִין בָּהֶן. 
::דְּמֵי עוֹלָה, 
:::יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. 
::דְּמֵי שְׁלָמִים, 
:::יָבִיאוּ שְׁלָמִים, 
:::וְנֶאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד, 
:::וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם:&lt;קטע סוף=ניקוד ב/&gt;

{{המשנה|ג|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ג/&gt;רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: 
::הַדָּם קַל בִּתְחִלָּתוֹ וְחָמוּר בְּסוֹפוֹ, 
::וְהַנְּסָכִים חֹמֶר בִּתְחִלָּתָן וְקַל בְּסוֹפָן. 
:הַדָּם, 
::בַּתְּחִלָּה אֵין מוֹעֲלִים בּוֹ; 
::יָצָא לְנַחַל קִדְרוֹן, 
:::מוֹעֲלִים בּוֹ. 
:הַנְּסָכִים, 
::בַּתְּחִלָּה מוֹעֲלִים בָּהֶן; 
::יָצְאוּ לַשִּׁיתִין, 
:::אֵין מוֹעֲלִים בָּהֶם:&lt;קטע סוף=ניקוד ג/&gt;

{{המשנה|ד|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ד/&gt;</text>
      <sha1>smra9vghirfk30fnez26zoqjqjiyqkg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Berg2004</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470230</id>
    <revision>
      <id>1418595</id>
      <timestamp>2022-08-16T14:13:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:13, 16 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>52junme27nhfqfvyi1lwvbuto29o8yk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Berg2004</title>
    <ns>2</ns>
    <id>470231</id>
    <revision>
      <id>1418596</id>
      <timestamp>2022-08-16T14:13:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית יא ח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470232</id>
    <revision>
      <id>1418617</id>
      <timestamp>2022-08-16T14:42:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7037" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ז|ח|יא ט|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר.}}

== וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ ==
האנשים היו מאוחדים, עבדו ביחד למען מטרה שהיתה חשובה להם - השרדות, והקימו עיר ומגדל להגנתם &quot;פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]).

אלוהים לא היה מרוצה מהמבצע הזה. 
* האם זה בגלל שהם רצו לבנות &quot;מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]])? לא סביר - הרי זה אפסוס קטן ולא מסוגל לפגוע באלוהים.
* האם זה בגלל שהם רצו לעשות לעצמם &quot;שֵׁם&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]])? האם אלוהים ראה בזה גאווה שצריך לשבור אותה?
* האם זה בגלל שהם לא רצו לקיים את דברי אלוהים &quot;פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית ט א]]), והם בהיפוך רצו להשאר &quot;פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]).
* האם זה בגלל שהם התעצמו ויכלו לעשות כרצונם לטוב או לרע, ככתוב: &quot;וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot; ([[ביאור:בראשית יא ו]])?
ואכן העיר בבל היתה עיר גאה מאוד. היא היתה בנויה לתפארת על אי בתוך הנהר פרת, ונבנו בה שני מקדשים ענקיים לאלי בבל: מרדוק ועשתר. אנשי בבל יצאו וכבשו את העולם הקדום והגיעו עד פרס, יוון ומצרים. בסיפור דניאל אנו רואים שהמלך [[W:נבוכדנצר השני|'''נבוכדנצר''']] הביא ילדים מכל המדינות הכבושות כדי ללמד אותם את תרבות בבל ([[ביאור:דניאל א ד]]), ואפילו נתן לדניאל שם של אל בבלי ([[ביאור:דניאל א ז]]). בהמשך אלוהים מעניש את מלך בבל בגלל גאוותו ([[ביאור:דניאל ד כז]]), ומכה אותו בשגעון ([[ביאור:דניאל ד כט]]).
: נראה שהעיר היתה יותר מדי חזקה, ואיימה על התרבות של בני ישראל הגולים בבל, ולכן היה צריך לשבור את ההצלחה שלהם.

== אלגוריה ==
כל הסיפור הוא נבואה [[W:אלגוריה|'''אלגורית''']]. הסיפור מנבא את גורל היהודים ותפקידם!

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

לאחר חורבן הבית ביהודה, גלות בבל, ושיבה ליהודה, היהודים סוף סוף הבינו את אלוהים ועשו את רצונו. הם קיבצו את ספרי התנ&quot;ך וערכו אותם. הם התחילו להתעמק, להתווכח, ולכתוב את [[W:משנה|'''המשנה''']] ואת [[W:תלמוד|'''התלמוד''']], כאילו שזה מגדל ענקי שראשו בשמים, כדי לעשות לעצמם ולאלוהים &quot;שֵׁם&quot;, וזאת כדי שהם לא יפוצו &quot;עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]), ויאבדו.

השימוש במילה &quot;'''וַיָּפֶץ'''&quot;, מזכירה את קללת יעקב ללוי &quot;אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב '''וַאֲפִיצֵם''' בְּיִשְׂרָאֵל&quot; ([[בראשית מט ז]]), שלמעשה הפך מקללה לברכה, ולכן רק שבט לוי שרד בשמו ביחד עם שבט יהודה.

עכשו שאלוהים ראה שהיהודים חזקים ונאמנים, &quot;[ו]לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot;, הגיע הזמן להפוך את כל היהודים [[W:שבט לוי|'''לשבט לוי''']], שקיבל את תפקידו, ככתוב &quot;וּלְלֵוִי אָמַר ... יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים לג י]]). שבט לוי זכה ונבחר לתפקיד חשוב ביותר. הם הופצו בכל השבטים,  לא קיבלו נחלה ואדמה בכנען, ככתוב: &quot;וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ&quot; ([[ביאור:דברים יח ב]]), עכשו כל היהודים יופצו בין הגויים, בקבוצות קטנות ללא נחלה, וכאבותיהם, רועי הצאן, יעסקו במסחר, לימוד תורה, הצלחה כלכלית, והשפעה על הגויים לגלות את אלוהי ישראל.

כך אלוהים יצר רבוי שפות לעמים השונים שנוצרו מבניו של נח, והיהודים בגולה מצאו שיש תועלת להתפזר בין הגויים, ללמוד את שפתם ולהשתמש בעברית כשפה בין לאומית. היהודים העסיקו רק יהודים אחרים, וסחרו עם יהודים אחרים בין כל הערים ברחבי העולם, וכך רוב היהודים חייו ברווחה גדולה אלפי שנים, וסיפקו לגויים שרותי מסחר.

: '''זאת היתה תוכניתו של אלוהים מההתחלה. כל סיפורי האבות, השופטים, המלכים, הנביאים הביאו את העם למצב הזה שבו הם יהיו מפוזרים בגולה וימלאו את תפקידם להביא ברכה לגויים, וכך תבוא להם ברכה. אלוהים לא רצה שהיהודים יהיו מרוכזים במקום אחד, מנותקים מהגויים, ואינם שותפים לחינוך העולם לדרך אלוהים. לכן אלוהים מפיץ אותנו פעם אחרי פעם. זה תפקידנו לטוב או לרע, בשמחה או בסבל, בעושר או בעוני.'''


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ז|ח|יא ט}}</text>
      <sha1>9jkq70f2thf9zp769uajt0mlt086axu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418622</id>
      <parentid>1418617</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T15:33:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>להפיץ</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7187" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ז|ח|יא ט|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר.}}

== וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ ==
האנשים היו מאוחדים, עבדו ביחד למען מטרה שהיתה חשובה להם - השרדות, והקימו עיר ומגדל להגנתם &quot;פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]).

אלוהים לא היה מרוצה מהמבצע הזה. 
* האם זה בגלל שהם רצו לבנות &quot;מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]])? לא סביר - הרי זה אפסוס קטן ולא מסוגל לפגוע באלוהים.
* האם זה בגלל שהם רצו לעשות לעצמם &quot;שֵׁם&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]])? האם אלוהים ראה בזה גאווה שצריך לשבור אותה?
* האם זה בגלל שהם לא רצו לקיים את דברי אלוהים &quot;פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית ט א]]), והם בהיפוך רצו להשאר &quot;פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]).
* האם זה בגלל שהם התעצמו ויכלו לעשות כרצונם לטוב או לרע, ככתוב: &quot;וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot; ([[ביאור:בראשית יא ו]])?
ואכן העיר בבל היתה עיר גאה מאוד. היא היתה בנויה לתפארת על אי בתוך הנהר פרת, ונבנו בה שני מקדשים ענקיים לאלי בבל: מרדוק ועשתר. אנשי בבל יצאו וכבשו את העולם הקדום והגיעו עד פרס, יוון ומצרים. בסיפור דניאל אנו רואים שהמלך [[W:נבוכדנצר השני|'''נבוכדנצר''']] הביא ילדים מכל המדינות הכבושות כדי ללמד אותם את תרבות בבל ([[ביאור:דניאל א ד]]), ואפילו נתן לדניאל שם של אל בבלי ([[ביאור:דניאל א ז]]). בהמשך אלוהים מעניש את מלך בבל בגלל גאוותו ([[ביאור:דניאל ד כז]]), ומכה אותו בשגעון ([[ביאור:דניאל ד כט]]).
: נראה שהעיר היתה יותר מדי חזקה, ואיימה על התרבות של בני ישראל הגולים בבל, ולכן היה צריך לשבור את ההצלחה שלהם.

== אלגוריה ==
כל הסיפור הוא נבואה [[W:אלגוריה|'''אלגורית''']]. הסיפור מנבא את גורל היהודים ותפקידם!

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

לאחר חורבן הבית ביהודה, גלות בבל, ושיבה ליהודה, היהודים סוף סוף הבינו את אלוהים ועשו את רצונו. הם קיבצו את ספרי התנ&quot;ך וערכו אותם. הם התחילו להתעמק, להתווכח, ולכתוב את [[W:משנה|'''המשנה''']] ואת [[W:תלמוד|'''התלמוד''']], כאילו שזה מגדל ענקי שראשו בשמים, כדי לעשות לעצמם ולאלוהים &quot;שֵׁם&quot;, וזאת כדי שהם לא יפוצו &quot;עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]), ויאבדו.

השימוש במילה &quot;'''וַיָּפֶץ'''&quot;, מזכירה את קללת יעקב ללוי &quot;אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב '''וַאֲפִיצֵם''' בְּיִשְׂרָאֵל&quot; ([[בראשית מט ז]]), שלמעשה הפך מקללה לברכה, ולכן רק שבט לוי שרד בשמו ביחד עם שבט יהודה. אין ספק ששימוש במילה ''''להפיץ'''' בהקשר לזרעים שעפים ברוח, או דעת אינם דברים שליליים.

עכשו שאלוהים ראה שהיהודים חזקים ונאמנים, &quot;[ו]לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot;, הגיע הזמן להפוך את כל היהודים [[W:שבט לוי|'''לשבט לוי''']], שקיבל את תפקידו, ככתוב &quot;וּלְלֵוִי אָמַר ... יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים לג י]]). שבט לוי זכה ונבחר לתפקיד חשוב ביותר. הם הופצו בכל השבטים,  לא קיבלו נחלה ואדמה בכנען, ככתוב: &quot;וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ&quot; ([[ביאור:דברים יח ב]]), עכשו כל היהודים יופצו בין הגויים, בקבוצות קטנות ללא נחלה, וכאבותיהם, רועי הצאן, יעסקו במסחר, לימוד תורה, הצלחה כלכלית, והשפעה על הגויים לגלות את אלוהי ישראל.

כך אלוהים יצר רבוי שפות לעמים השונים שנוצרו מבניו של נח, והיהודים בגולה מצאו שיש תועלת להתפזר בין הגויים, ללמוד את שפתם ולהשתמש בעברית כשפה בין לאומית. היהודים העסיקו רק יהודים אחרים, וסחרו עם יהודים אחרים בין כל הערים ברחבי העולם, וכך רוב היהודים חייו ברווחה גדולה אלפי שנים, וסיפקו לגויים שרותי מסחר.

: '''זאת היתה תוכניתו של אלוהים מההתחלה. כל סיפורי האבות, השופטים, המלכים, הנביאים הביאו את העם למצב הזה שבו הם יהיו מפוזרים בגולה וימלאו את תפקידם להביא ברכה לגויים, וכך תבוא להם ברכה. אלוהים לא רצה שהיהודים יהיו מרוכזים במקום אחד, מנותקים מהגויים, ואינם שותפים לחינוך העולם לדרך אלוהים. לכן אלוהים מפיץ אותנו פעם אחרי פעם. זה תפקידנו לטוב או לרע, בשמחה או בסבל, בעושר או בעוני.'''


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ז|ח|יא ט}}</text>
      <sha1>ecvlwaboappbsp8cxigyw216h69jik2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418623</id>
      <parentid>1418622</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T15:33:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אלגוריה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7189" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ז|ח|יא ט|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר.}}

== וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ ==
האנשים היו מאוחדים, עבדו ביחד למען מטרה שהיתה חשובה להם - השרדות, והקימו עיר ומגדל להגנתם &quot;פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]).

אלוהים לא היה מרוצה מהמבצע הזה. 
* האם זה בגלל שהם רצו לבנות &quot;מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]])? לא סביר - הרי זה אפסוס קטן ולא מסוגל לפגוע באלוהים.
* האם זה בגלל שהם רצו לעשות לעצמם &quot;שֵׁם&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]])? האם אלוהים ראה בזה גאווה שצריך לשבור אותה?
* האם זה בגלל שהם לא רצו לקיים את דברי אלוהים &quot;פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית ט א]]), והם בהיפוך רצו להשאר &quot;פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]).
* האם זה בגלל שהם התעצמו ויכלו לעשות כרצונם לטוב או לרע, ככתוב: &quot;וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot; ([[ביאור:בראשית יא ו]])?
ואכן העיר בבל היתה עיר גאה מאוד. היא היתה בנויה לתפארת על אי בתוך הנהר פרת, ונבנו בה שני מקדשים ענקיים לאלי בבל: מרדוק ועשתר. אנשי בבל יצאו וכבשו את העולם הקדום והגיעו עד פרס, יוון ומצרים. בסיפור דניאל אנו רואים שהמלך [[W:נבוכדנצר השני|'''נבוכדנצר''']] הביא ילדים מכל המדינות הכבושות כדי ללמד אותם את תרבות בבל ([[ביאור:דניאל א ד]]), ואפילו נתן לדניאל שם של אל בבלי ([[ביאור:דניאל א ז]]). בהמשך אלוהים מעניש את מלך בבל בגלל גאוותו ([[ביאור:דניאל ד כז]]), ומכה אותו בשגעון ([[ביאור:דניאל ד כט]]).
: נראה שהעיר היתה יותר מדי חזקה, ואיימה על התרבות של בני ישראל הגולים בבל, ולכן היה צריך לשבור את ההצלחה שלהם.

== אלגוריה ==
כל הסיפור הוא נבואה [[W:אלגוריה|'''אלגורית''']]. הסיפור מנבא את גורל היהודים ותפקידם!

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

לאחר חורבן הבית ביהודה, גלות בבל, ושיבה ליהודה, היהודים סוף סוף הבינו את אלוהים ועשו את רצונו. הם קיבצו את ספרי התנ&quot;ך וערכו אותם. הם התחילו להתעמק, להתווכח, ולכתוב את [[W:משנה|'''המשנה''']] ואת [[W:תלמוד|'''התלמוד''']], כאילו שזה מגדל ענקי שראשו בשמים, כדי לעשות לעצמם ולאלוהים &quot;שֵׁם&quot;, וזאת כדי שהם לא יפוצו &quot;עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]), ויאבדו.

השימוש במילה &quot;'''וַיָּפֶץ'''&quot;, מזכירה את קללת יעקב ללוי &quot;אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב '''וַאֲפִיצֵם''' בְּיִשְׂרָאֵל&quot; ([[בראשית מט ז]]), שלמעשה הפכה מקללה לברכה, ולכן רק שבט לוי שרד בשמו ביחד עם שבט יהודה. אין ספק ששימוש במילה ''''להפיץ'''' בהקשר לזרעים שעפים ברוח, או דעת אינם דברים שליליים.

עכשו שאלוהים ראה שהיהודים חזקים ונאמנים, &quot;[ו]לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot;, הגיע הזמן להפוך את כל היהודים [[W:שבט לוי|'''לשבט לוי''']], שקיבל את תפקידו, ככתוב &quot;וּלְלֵוִי אָמַר ... יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים לג י]]). שבט לוי זכה ונבחר לתפקיד חשוב ביותר. הם הופצו בכל השבטים,  לא קיבלו נחלה ואדמה בכנען, ככתוב: &quot;וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ&quot; ([[ביאור:דברים יח ב]]), עכשו כל היהודים יופצו בין הגויים, בקבוצות קטנות ללא נחלה, וכאבותיהם, רועי הצאן, יעסקו במסחר, לימוד תורה, הצלחה כלכלית, והשפעה על הגויים לגלות את אלוהי ישראל.

כך אלוהים יצר רבוי שפות לעמים השונים שנוצרו מבניו של נח, והיהודים בגולה מצאו שיש תועלת להתפזר בין הגויים, ללמוד את שפתם ולהשתמש בעברית כשפה בין לאומית. היהודים העסיקו רק יהודים אחרים, וסחרו עם יהודים אחרים בין כל הערים ברחבי העולם, וכך רוב היהודים חייו ברווחה גדולה אלפי שנים, וסיפקו לגויים שרותי מסחר.

: '''זאת היתה תוכניתו של אלוהים מההתחלה. כל סיפורי האבות, השופטים, המלכים, הנביאים הביאו את העם למצב הזה שבו הם יהיו מפוזרים בגולה וימלאו את תפקידם להביא ברכה לגויים, וכך תבוא להם ברכה. אלוהים לא רצה שהיהודים יהיו מרוכזים במקום אחד, מנותקים מהגויים, ואינם שותפים לחינוך העולם לדרך אלוהים. לכן אלוהים מפיץ אותנו פעם אחרי פעם. זה תפקידנו לטוב או לרע, בשמחה או בסבל, בעושר או בעוני.'''


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ז|ח|יא ט}}</text>
      <sha1>qiw4gwtgdeeysnwunjwhdrremgon9ym</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418630</id>
      <parentid>1418623</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T17:29:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אלגוריה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7334" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ז|ח|יא ט|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר.}}

== וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ ==
האנשים היו מאוחדים, עבדו ביחד למען מטרה שהיתה חשובה להם - השרדות, והקימו עיר ומגדל להגנתם &quot;פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]).

אלוהים לא היה מרוצה מהמבצע הזה. 
* האם זה בגלל שהם רצו לבנות &quot;מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]])? לא סביר - הרי זה אפסוס קטן ולא מסוגל לפגוע באלוהים.
* האם זה בגלל שהם רצו לעשות לעצמם &quot;שֵׁם&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]])? האם אלוהים ראה בזה גאווה שצריך לשבור אותה?
* האם זה בגלל שהם לא רצו לקיים את דברי אלוהים &quot;פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית ט א]]), והם בהיפוך רצו להשאר &quot;פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]).
* האם זה בגלל שהם התעצמו ויכלו לעשות כרצונם לטוב או לרע, ככתוב: &quot;וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot; ([[ביאור:בראשית יא ו]])?
ואכן העיר בבל היתה עיר גאה מאוד. היא היתה בנויה לתפארת על אי בתוך הנהר פרת, ונבנו בה שני מקדשים ענקיים לאלי בבל: מרדוק ועשתר. אנשי בבל יצאו וכבשו את העולם הקדום והגיעו עד פרס, יוון ומצרים. בסיפור דניאל אנו רואים שהמלך [[W:נבוכדנצר השני|'''נבוכדנצר''']] הביא ילדים מכל המדינות הכבושות כדי ללמד אותם את תרבות בבל ([[ביאור:דניאל א ד]]), ואפילו נתן לדניאל שם של אל בבלי ([[ביאור:דניאל א ז]]). בהמשך אלוהים מעניש את מלך בבל בגלל גאוותו ([[ביאור:דניאל ד כז]]), ומכה אותו בשגעון ([[ביאור:דניאל ד כט]]).
: נראה שהעיר היתה יותר מדי חזקה, ואיימה על התרבות של בני ישראל הגולים בבל, ולכן היה צריך לשבור את ההצלחה שלהם.

== אלגוריה ==
כל הסיפור הוא נבואה [[W:אלגוריה|'''אלגורית''']]. הסיפור מנבא את גורל היהודים ותפקידם!

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

לאחר חורבן הבית ביהודה, גלות בבל, ושיבה ליהודה, היהודים סוף סוף הבינו את אלוהים ועשו את רצונו. הם קיבצו את ספרי התנ&quot;ך וערכו אותם. הם התחילו להתעמק, להתווכח, ולכתוב את [[W:משנה|'''המשנה''']] ואת [[W:תלמוד|'''התלמוד''']], כאילו שזה מגדל ענקי שראשו בשמים, כדי לעשות לעצמם ולאלוהים &quot;שֵׁם&quot;, וזאת כדי שהם לא יפוצו &quot;עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]), ויאבדו.

השימוש במילה &quot;'''וַיָּפֶץ'''&quot;, מזכירה את קללת יעקב ללוי &quot;אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב '''וַאֲפִיצֵם''' בְּיִשְׂרָאֵל&quot; ([[בראשית מט ז]]), שלמעשה הפכה מקללה לברכה, ולכן רק שבט לוי שרד בשמו ביחד עם שבט יהודה. אין ספק ששימוש במילה ''''להפיץ'''' בהקשר לזרעים שעפים ברוח, או דעת אינם דברים שליליים.

עכשו שאלוהים ראה שהיהודים חזקים ונאמנים, &quot;[ו]לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot;, הגיע הזמן להפוך את כל היהודים [[W:שבט לוי|'''לשבט לוי''']], ככתוב &quot;וּלְלֵוִי אָמַר ... יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים לג י]]). שבט לוי זכה ונבחר לתפקיד חשוב ביותר. הם הופצו בכל השבטים,  לא קיבלו נחלה ואדמה בכנען, ככתוב: &quot;וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ&quot; ([[ביאור:דברים יח ב]]), עכשו כל היהודים יופצו בין הגויים, בקבוצות קטנות ללא נחלה, וכאבותיהם, רועי הצאן, יעסקו במסחר ולימוד תורה, ולכן יזכו בהצלחה כלכלית, וישפיעו על הגויים לגלות את אלוהי ישראל.

כך אלוהים יצר רבוי שפות לעמים השונים שנוצרו מבניו של נח. העמים היו מבודדים ולא יכלו לסחור במרחקים. אולם היהודים בגולה מצאו שיש תועלת להתפזר בין הגויים, ללמוד את שפתם ולהשתמש בעברית כשפה בין לאומית. היהודים העסיקו רק יהודים אחרים, וסחרו עם יהודים אחרים בין כל הערים ברחבי העולם. בכל עיר הסוחרים היהודים התקבלו כאחים, וכך רוב היהודים חייו ברווחה גדולה אלפי שנים, וסיפקו לגויים שרותי מסחר.

: '''זאת היתה תוכניתו של אלוהים מההתחלה. כל סיפורי האבות, השופטים, המלכים, הנביאים הביאו את העם למצב הזה שבו הם יהיו מפוזרים בגולה וימלאו את תפקידם להביא ברכה לגויים, וכך תבוא להם ברכה. אלוהים לא רצה שהיהודים יהיו מרוכזים במקום אחד, מנותקים מהגויים, ואינם שותפים לחינוך העולם לדרך אלוהים. לכן אלוהים מפיץ אותנו פעם אחרי פעם. זה תפקידנו לטוב או לרע, בשמחה או בסבל, בעושר או בעוני.'''


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ז|ח|יא ט}}</text>
      <sha1>j54433v80tjnfw5voh4romvdq95al5j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470233</id>
    <revision>
      <id>1418624</id>
      <timestamp>2022-08-16T16:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1343909] תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס&quot;ז-2006</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4539" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס״ז–2006}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ז, 97|תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 134א|סעיף 134א}} {{ח:חיצוני|פקודת המכס|לפקודת המכס}} (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד“ – פקיד מכס שהסמיכו המנהל לצורך הערכת טובין שיובאו לשימוש עצמי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כהגדרת רכב מנועי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|2|קביעת ערך טובין}}
{{ח:תת|(א)}} ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי לצורך חישוב המסים החלים עליהם, יהיה ערך העסקה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 132|בסעיף 132 לפקודה}}, אם הוכיח זאת מייבא הטובין להנחת דעתו של המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לדרוש מסמכים להוכחת ערך הטובין; היו הטובין רכב מנועי רשאי המנהל לדרוש, בין השאר, חשבון מכר והסכם שבו יפורטו הפרטים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} המקום שבו הוכן המסמך ותאריך החתימה עליו;
{{ח:תתת|(2)}} השם והמען של המוכר ושל הקונה;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור הרכב, לרבות שם יצרן הרכב, דגם הרכב ומספר השלדה של הרכב;
{{ח:תתת|(4)}} תיאור הנסיבות העשויות להשפיע על ערך הרכב;
{{ח:תתת|(5)}} מחיר הרכב תוך פירוט הנחות, אם ניתנו;
{{ח:תתת|(6)}} מד אוץ של הרכב.
{{ח:תת|(ג)}} בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין כאמור בתקנת משנה (א) יקבע הפקיד את ערכם, תוך שימוש באמצעים סבירים העולים בקנה אחד עם העקרונות וההוראות שנקבעו בהסכם גאט״ט משנת 1994 ובהסכם בדבר יישום סעיף VII להסכם גאט״ט משנת 1994, כפי שבאו לידי ביטוי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 129|בסעיפים 129 עד 133ט לפקודה}}.

{{ח:סעיף|3|שימוע בקביעת ערך טובין}}
{{ח:ת}} בטרם יקבע הפקיד ערכם של טובין, שאינם מטען לוואי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 30|בסעיף 30 לפקודה}}, לצורך חישוב המסים החלים עליהם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(ג)}}, תינתן למייבא הטובין הזדמנות נאותה להעלות את טענותיו בכתב.

{{ח:סעיף|4|ערר לגבי טובין שאינם רכב}}
{{ח:ת}} על החלטת הפקיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ג)}}, לגבי טובין שאינם רכב, יוכל מייבא הטובין לערור בכתב לפני גובה מכס בתוך 30 ימים מהמועד שהודע למייבא הטובין על ההחלטה כאמור.

{{ח:סעיף|5|ערר לגבי רכב}}
{{ח:ת}} על החלטת הפקיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ג)}} לגבי רכב ניתן לערור בכתב לפני ועדה של שלושה חברים שהם עובדי רשות המסים בישראל (להלן – הרשות) ובהם היועץ המשפטי לרשות או נציגו, בתוך 30 ימים מהמועד שהודע למייבא הרכב על החלטה כאמור.

{{ח:סעיף|6|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס״א–2001 – בטלות.

{{ח:סעיף|7|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007).

{{ח:חתימות|י״ח באלול התשס״ו (11 בספטמבר 2006)}}
* '''אברהם הירשזון'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>37nilfgk1tnsa8wblbf6wy4u9bbw9wk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470234</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)" />
    <revision>
      <id>1418625</id>
      <timestamp>2022-08-16T16:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="117" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]</text>
      <sha1>2xsmhcurud5aoc7qkg1bp68ee1xpr93</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470235</id>
    <revision>
      <id>1418626</id>
      <timestamp>2022-08-16T16:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית יא ט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470236</id>
    <revision>
      <id>1418645</id>
      <timestamp>2022-08-16T19:36:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3421" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ח|ט|יא י|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ, וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.}}

== כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ ==
=== בָּבֶל ===
העיר בבל מוזכרת בהקדמה [[חוקי חמורבי|'''לחוקי חמורבי''']] כעיר מפוארת ומכובדת. העיר היתה קיימת בתקופת [[W:חמורבי|'''חמורבי''']] שהיה מלך בבל בשנים 1792 לפנה&quot;ס – 1750 לפנה&quot;ס, עוד לפני תקופת אברהם ושרה.

העיר היתה בנויה על אי באמצע הנהר פרת, שגם חצה את העיר לשנים. העיר היתה מוקפת בחומות גבוהות ומגדלים. בעיר נבנו [[W:הגנים התלויים בבבל|'''הגנים התלויים''']] שהיו אחד [[W:רשימות פלאי תבל|'''משבעת פלאי תבל''']]. בעיר נבנו שני מקדשים מפורסמים לאלי בבל: [[W:מרדוק|'''מרדוק''']], [[W:עשתר|'''ועשתר''']] (מזה באו השמות מרדכי ואסתר). 

ממלכת בבל כבשה את ממלכת אשור ונעשתה ממלכה עולמית שהגיע עד מצרים, יוון ופרס. נבוכדנצר השני כבש את ירושלים והגלה את הנכבדים לבבל כבני ערובה. בהמשך צדקיהו שמונה למלך על ידי נבוכדנצר מרד בבבל, ונְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים של מלך בבל, כבש את ירושלים, הרס את החומות, שרף את בית המקדש הראשון, הרג את צדקיהו ובניו, והגלה את כל היהודים (שלא ברחו למצרים) לבבל.

נבוכדנצר התיחס יפה לאנשים שהיו נאמנים לו, וכך הוא גידל ומינה את דניאל וחבריו לתפקידים בכירים בממלכתו. היהודים מצאו מחסה והצלחה כלכלית בממלכת בבל. 

בהמשך היהודים פתחו עבודת אלוהים ללא הצורך בהקרבת קורבנות, שהיתה מבוססת על התנ&quot;ך, המשנה והתלמוד. בבל הפכה למרכז רוחני אדיר במשך מאות שנים, ויהודים חיו בה עד הקמת מדינת ישראל.

=== כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ ===
לממלכת בבל הובאו כל נציגי העמים שנכבשו, וכל אחד בא עם שפתו. ניתן להבין שהיה ריבוי שפות בעיר, וכך נאמר על מרדכי, שגדל בבל לפני הכבוש הפרסי, שהוא ידע שבעים שפות ולשונות.

נראה שהשם בבל הזמין את הבדיחה שהשם &quot;בָּבֶל&quot; בא בגלל &quot;[ש]שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ&quot;. אין ספק שהיו המון שפות עוד לפני הקמת העיר בבל, וייתכן שאחרי כיבוש העיר, הרבה נכבדי העמים שהיו בני ערובה התפזרו בעולם כמו שהיהודים התפזרו.


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ח|ט|יא י}}</text>
      <sha1>h2g57j5ajxi68k7o0vp0cdwgalhrieo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418646</id>
      <parentid>1418645</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T20:09:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>אלגוריה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7749" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ח|ט|יא י|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ, וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.}}

== כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ ==
=== בָּבֶל ===
העיר בבל מוזכרת בהקדמה [[חוקי חמורבי|'''לחוקי חמורבי''']] כעיר מפוארת ומכובדת. העיר היתה קיימת בתקופת [[W:חמורבי|'''חמורבי''']] שהיה מלך בבל בשנים 1792 לפנה&quot;ס – 1750 לפנה&quot;ס, עוד לפני תקופת אברהם ושרה.

העיר היתה בנויה על אי באמצע הנהר פרת, שגם חצה את העיר לשנים. העיר היתה מוקפת בחומות גבוהות ומגדלים. בעיר נבנו [[W:הגנים התלויים בבבל|'''הגנים התלויים''']] שהיו אחד [[W:רשימות פלאי תבל|'''משבעת פלאי תבל''']]. בעיר נבנו שני מקדשים מפורסמים לאלי בבל: [[W:מרדוק|'''מרדוק''']], [[W:עשתר|'''ועשתר''']] (מזה באו השמות מרדכי ואסתר). 

ממלכת בבל כבשה את ממלכת אשור ונעשתה ממלכה עולמית שהגיע עד מצרים, יוון ופרס. נבוכדנצר השני כבש את ירושלים והגלה את הנכבדים לבבל כבני ערובה. בהמשך צדקיהו שמונה למלך על ידי נבוכדנצר מרד בבבל, ונְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים של מלך בבל, כבש את ירושלים, הרס את החומות, שרף את בית המקדש הראשון, הרג את צדקיהו ובניו, והגלה את כל היהודים (שלא ברחו למצרים) לבבל.

נבוכדנצר התיחס יפה לאנשים שהיו נאמנים לו, וכך הוא גידל ומינה את דניאל וחבריו לתפקידים בכירים בממלכתו. היהודים מצאו מחסה והצלחה כלכלית בממלכת בבל. 

בהמשך היהודים פתחו עבודת אלוהים ללא הצורך בהקרבת קורבנות, שהיתה מבוססת על התנ&quot;ך, המשנה והתלמוד. בבל הפכה למרכז רוחני אדיר במשך מאות שנים, ויהודים חיו בה עד הקמת מדינת ישראל.

=== כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ ===
לממלכת בבל הובאו כל נציגי העמים שנכבשו, וכל אחד בא עם שפתו. ניתן להבין שהיה ריבוי שפות בעיר, וכך נאמר על מרדכי, שגדל בבל לפני הכבוש הפרסי, שהוא ידע שבעים שפות ולשונות.

נראה שהשם בבל הזמין את הבדיחה שהשם &quot;בָּבֶל&quot; בא בגלל &quot;[ש]שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ&quot;. אין ספק שהיו המון שפות עוד לפני הקמת העיר בבל, וייתכן שאחרי כיבוש העיר, הרבה נכבדי העמים שהיו בני ערובה התפזרו בעולם כמו שהיהודים התפזרו.

== אלגוריה ==
כל הסיפור הוא נבואה [[W:אלגוריה|'''אלגורית''']] שמנבאת את גורל היהודים ותפקידם!

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

אלוהים הביא את בני ישראל למצרים כדי שהם יתעשרו ויתרבו במהירות. כדי שהם יהיו מוכנים לעזוב את מצרים, שהיתה טובה להם, אלוהים הביא להם את העבדות הקשה. אלוהים גרם לסבל הזה כדי שבני ישראל יצאו למדבר ויקבלו את התורה בהר סיני. מספר אנשים הפריעו לתוכניתו של אלוהים, ובלי רחמים הם הומתו בחרב, מתו במדבר, או שהאדמה בלעה אותם.

: '''ניתן להבין שלאלוהים יש תוכנית לבני ישראל, והוא מפעיל אותה ביד קשה ורכה לפי התנהגות בני ישראל, ונכונותם לשתף פעולה.'''
: '''התוכנית היא שבני ישראל ילמדו את דרך אלוהים לפעול &quot;בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים&quot; ([[הושע ב כא]]), ויתפזרו בגויים ללמד אותם! '''

הנביאים הזהירו את בני ישראל שאלוהים ישתמש בחורבן וגלות כדי ללמד אותם לקח, ככתוב: &quot;וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם - חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר&quot; ([[ישעיהו א כ]]).

לאחר חורבן הבית ביהודה, גלות בבל, ושיבה ליהודה, היהודים סוף סוף הבינו את אלוהים ועשו את רצונו. הם קיבצו את ספרי התנ&quot;ך וערכו אותם. הם התחילו להתעמק, להתווכח, ולכתוב את [[W:משנה|'''המשנה''']] ואת [[W:תלמוד|'''התלמוד''']], כאילו שזה מגדל ענקי שראשו בשמים, כדי לעשות לעצמם ולאלוהים &quot;שֵׁם&quot;, וזאת כדי שהם לא יפוצו &quot;עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]), ויאבדו.

עכשו שאלוהים ראה שהיהודים חזקים ונאמנים, &quot;[ו]לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot;, הגיע הזמן להפוך את כל היהודים [[W:שבט לוי|'''לשבט לוי''']], שקיבל את תפקידו, ככתוב &quot;וּלְלֵוִי אָמַר ... יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים לג י]]). שבט לוי זכה ונבחר לתפקיד חשוב ביותר. הם הופצו בכל השבטים,  לא קיבלו נחלה ואדמה בכנען, ככתוב: &quot;וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ&quot; ([[ביאור:דברים יח ב]]), אולם קיבלו לנהל את ערי המקלט, וקיבלו את התפקיד ללמד את העם את חוקי אלוהים. דברי יעקב ללוי, &quot;אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל&quot; ([[בראשית מט ז]]) הם למעשה ברכה ולא קללה, ולכן רק שבט לוי שרד בשמו ביחד עם שבט יהודה.
: '''עכשו אלוהים מיעד תפקיד ליהודים - '''
: '''להתפזר בעולם, להדגים וללמד את דרך אלוהים לגויים, ואז הם יביאו ברכה לגויים ותבוא להם ברכה.'''


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ח|ט|יא י}}</text>
      <sha1>5k2juqk0ck1wmaj880c1s3j289k568h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418671</id>
      <parentid>1418646</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T01:40:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אלגוריה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7719" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ח|ט|יא י|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ, וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.}}

== כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ ==
=== בָּבֶל ===
העיר בבל מוזכרת בהקדמה [[חוקי חמורבי|'''לחוקי חמורבי''']] כעיר מפוארת ומכובדת. העיר היתה קיימת בתקופת [[W:חמורבי|'''חמורבי''']] שהיה מלך בבל בשנים 1792 לפנה&quot;ס – 1750 לפנה&quot;ס, עוד לפני תקופת אברהם ושרה.

העיר היתה בנויה על אי באמצע הנהר פרת, שגם חצה את העיר לשנים. העיר היתה מוקפת בחומות גבוהות ומגדלים. בעיר נבנו [[W:הגנים התלויים בבבל|'''הגנים התלויים''']] שהיו אחד [[W:רשימות פלאי תבל|'''משבעת פלאי תבל''']]. בעיר נבנו שני מקדשים מפורסמים לאלי בבל: [[W:מרדוק|'''מרדוק''']], [[W:עשתר|'''ועשתר''']] (מזה באו השמות מרדכי ואסתר). 

ממלכת בבל כבשה את ממלכת אשור ונעשתה ממלכה עולמית שהגיע עד מצרים, יוון ופרס. נבוכדנצר השני כבש את ירושלים והגלה את הנכבדים לבבל כבני ערובה. בהמשך צדקיהו שמונה למלך על ידי נבוכדנצר מרד בבבל, ונְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים של מלך בבל, כבש את ירושלים, הרס את החומות, שרף את בית המקדש הראשון, הרג את צדקיהו ובניו, והגלה את כל היהודים (שלא ברחו למצרים) לבבל.

נבוכדנצר התיחס יפה לאנשים שהיו נאמנים לו, וכך הוא גידל ומינה את דניאל וחבריו לתפקידים בכירים בממלכתו. היהודים מצאו מחסה והצלחה כלכלית בממלכת בבל. 

בהמשך היהודים פתחו עבודת אלוהים ללא הצורך בהקרבת קורבנות, שהיתה מבוססת על התנ&quot;ך, המשנה והתלמוד. בבל הפכה למרכז רוחני אדיר במשך מאות שנים, ויהודים חיו בה עד הקמת מדינת ישראל.

=== כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ ===
לממלכת בבל הובאו כל נציגי העמים שנכבשו, וכל אחד בא עם שפתו. ניתן להבין שהיה ריבוי שפות בעיר, וכך נאמר על מרדכי, שגדל בבל לפני הכבוש הפרסי, שהוא ידע שבעים שפות ולשונות.

נראה שהשם בבל הזמין את הבדיחה שהשם &quot;בָּבֶל&quot; בא בגלל &quot;[ש]שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ&quot;. אין ספק שהיו המון שפות עוד לפני הקמת העיר בבל, וייתכן שאחרי כיבוש העיר, הרבה נכבדי העמים שהיו בני ערובה התפזרו בעולם כמו שהיהודים התפזרו.

== אלגוריה ==
כל הסיפור הוא נבואה [[W:אלגוריה|'''אלגורית''']] שמנבאת את גורל היהודים ותפקידם!

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

אלוהים הביא את בני ישראל למצרים כדי שהם יתעשרו ויתרבו במהירות. כדי שהם יהיו מוכנים לעזוב את מצרים, שהיתה טובה להם, אלוהים הביא להם את העבדות הקשה. אלוהים גרם לסבל הזה כדי שבני ישראל יצאו למדבר ויקבלו את התורה בהר סיני. מספר אנשים הפריעו לתוכניתו של אלוהים, ובלי רחמים הם הומתו בחרב, מתו במדבר, או שהאדמה בלעה אותם.

: '''ניתן להבין שלאלוהים יש תוכנית לבני ישראל, והוא מפעיל אותה ביד קשה ורכה לפי התנהגות בני ישראל, ונכונותם לשתף פעולה.'''
: '''התוכנית היא שבני ישראל ילמדו את דרך אלוהים לפעול &quot;בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים&quot; ([[הושע ב כא]]), ויתפזרו בגויים ללמד אותם! '''

הנביאים הזהירו את בני ישראל שאלוהים ישתמש בחורבן וגלות כדי ללמד אותם לקח, ככתוב: &quot;וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם - חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר&quot; ([[ישעיהו א כ]]).

לאחר חורבן הבית ביהודה, גלות בבל, ושיבה ליהודה, היהודים סוף סוף הבינו את אלוהים ועשו את רצונו. הם קיבצו את ספרי התנ&quot;ך וערכו אותם. הם התחילו להתעמק, להתווכח, ולכתוב את [[W:משנה|'''המשנה''']] ואת [[W:תלמוד|'''התלמוד''']], כאילו שזה מגדל ענקי שראשו בשמים, כדי לעשות לעצמם ולאלוהים &quot;שֵׁם&quot;, וזאת כדי שהם לא יפוצו &quot;עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]), ויאבדו.

עכשו שאלוהים ראה שהיהודים חזקים ונאמנים, &quot;[ו]לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot;, הגיע הזמן להפוך את כל היהודים [[W:שבט לוי|'''לשבט לוי''']], ככתוב &quot;וּלְלֵוִי אָמַר ... יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים לג י]]). שבט לוי זכה ונבחר לתפקיד חשוב ביותר. הם הופצו בכל השבטים,  לא קיבלו נחלה ואדמה בכנען, ככתוב: &quot;וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ&quot; ([[ביאור:דברים יח ב]]), אולם קיבלו לנהל את ערי המקלט, וקיבלו את התפקיד ללמד את העם את חוקי אלוהים. דברי יעקב ללוי, &quot;אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל&quot; ([[בראשית מט ז]]) הם למעשה ברכה ולא קללה, ולכן רק שבט לוי שרד בשמו ביחד עם שבט יהודה.
: '''עכשו אלוהים מיעד תפקיד ליהודים - '''
: '''להתפזר בעולם, להדגים וללמד את דרך אלוהים לגויים, ואז הם יביאו ברכה לגויים ותבוא להם ברכה.'''


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ח|ט|יא י}}</text>
      <sha1>dcwclirjzb5ro22g9f1360pd3kjiu4j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חול/עיתונות עבר עברית</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470237</id>
    <revision>
      <id>1418652</id>
      <timestamp>2022-08-16T23:04:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;  * [[/מאמרים]]&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21" xml:space="preserve">

* [[/מאמרים]]</text>
      <sha1>rwrb3ux51oik9ip44ge16h6esktqazk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חול/עיתונות עבר עברית/מאמרים</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470238</id>
    <revision>
      <id>1418653</id>
      <timestamp>2022-08-16T23:04:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot; * [[/אורי אורבך]]&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27" xml:space="preserve">
* [[/אורי אורבך]]</text>
      <sha1>h5l60zjio4qe9d0b51yjb0ls5zgcy6i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418657</id>
      <parentid>1418653</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T23:11:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101" xml:space="preserve">
== נושאים ==
* [[/מאורעות ופרעות]]

== כותבים ==
* [[/אורי אורבך]]</text>
      <sha1>q4d29l6bbfvdv8mqy40x3k6by765ie5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חול/עיתונות עבר עברית/מאמרים/אורי אורבך</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470239</id>
    <revision>
      <id>1418654</id>
      <timestamp>2022-08-16T23:08:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot; * [[/האם באמת המחבל פעל לבדו]] (עיתון חדשות, 11 בספטמבר, 1989)  &lt;!--  מאמר שכיום לא היה נכתב:  https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1989/09/11/01/article/111/?srpos=14&amp;e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI-%d7%a0%d7%93%d7%a7%d7%a8%2c+%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%9c-------------1 --&gt;&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="343" xml:space="preserve">
* [[/האם באמת המחבל פעל לבדו]] (עיתון חדשות, 11 בספטמבר, 1989) 
&lt;!-- 
מאמר שכיום לא היה נכתב: 
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1989/09/11/01/article/111/?srpos=14&amp;e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI-%d7%a0%d7%93%d7%a7%d7%a8%2c+%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%9c-------------1
--&gt;</text>
      <sha1>ss2v3fkw9uqgqdzzr3jc521973gyx7f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חול</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470240</id>
    <revision>
      <id>1418655</id>
      <timestamp>2022-08-16T23:08:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot; * [[/מאמרים]]&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20" xml:space="preserve">
* [[/מאמרים]]</text>
      <sha1>hmc4wjfhkrueug9wix7lw5yqk9d5dio</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418656</id>
      <parentid>1418655</parentid>
      <timestamp>2022-08-16T23:09:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40" xml:space="preserve">
* [[/עיתונות עבר עברית]]</text>
      <sha1>otlngjbdstpil0wyek5nt9bx3z8hvf7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חול/עיתונות עבר עברית/מאמרים/מאורעות ופרעות</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470241</id>
    <revision>
      <id>1418658</id>
      <timestamp>2022-08-16T23:12:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot; * [[/תרפ&quot;ט]]&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17" xml:space="preserve">
* [[/תרפ&quot;ט]]</text>
      <sha1>pcg7v1v3s2le9c4kvpjd40773i674hi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חול/עיתונות עבר עברית/מאמרים/מאורעות ופרעות/תרפ&quot;ט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470242</id>
    <revision>
      <id>1418659</id>
      <timestamp>2022-08-16T23:14:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot; * [[/דו&quot;ח מלא של ועדת החקירה]] - דואר היום 30 באוקטובר 1929&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="94" xml:space="preserve">
* [[/דו&quot;ח מלא של ועדת החקירה]] - דואר היום 30 באוקטובר 1929</text>
      <sha1>lhijheh3tl4t9jkdb4etnj9k1ob13dy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור בית יעקב (עמדין)/סולם בית אל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470243</id>
    <revision>
      <id>1418661</id>
      <timestamp>2022-08-16T23:58:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;==סולם בית אל== {{מרכז|{{גדול|{{גדול|סולם בית אל מוצב ארצה. וראשו מגיע השמימה. ובו ג' חווקים. לעלות בהם לשלושת הראשים הנזכרים:}}}}}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="222" xml:space="preserve">==סולם בית אל==
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|סולם בית אל מוצב ארצה. וראשו מגיע השמימה. ובו ג' חווקים. לעלות בהם לשלושת הראשים הנזכרים:}}}}}}</text>
      <sha1>6xryfvy5p1rroxci1286xic5xyac1fs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418668</id>
      <parentid>1418661</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T00:02:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* סולם בית אל */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="448" xml:space="preserve">==סולם בית אל==
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|סולם בית אל מוצב ארצה. וראשו מגיע השמימה. ובו ג' חווקים. לעלות בהם לשלושת הראשים הנזכרים:}}}}}}

עתה נזכיר בקצרה דרך הערה, פרטי העניינים המעכבים והפוסלים בעבודת התפילה, הנכנסים ונכללים תחת שלושת סוגים הגדולים הנ&quot;ל כסדרן:</text>
      <sha1>0eb93mwhf8jtli5i03knpog92b8dzcb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470244</id>
    <revision>
      <id>1418662</id>
      <timestamp>2022-08-17T00:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1344041] צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות), התשע&quot;ח-2017</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2887" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות), התשע״ח–2017}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 148|צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 51א|ההגדרה ”עבודת שירות“ שבסעיף 51א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – החוק), אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|קביעת גופים אחרים לעניין עבודת שירות}}
{{ח:ת}} גופים אחרים שבהם ניתן לבצע עבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, שהיא למטרות של תועלת הציבור, כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 51א|בהגדרה ”עבודת שירות“ שבסעיף 51א לחוק}} הם כלהלן:
{{ח:תת|(1)}} מגן דוד אדום;
{{ח:תת|(2)}} תחנות משטרה ומשמר הגבול;
{{ח:תת|(3)}} בסיסים צבאיים של צבא ההגנה לישראל;
{{ח:תת|(4)}} שירות בתי הסוהר.

{{ח:סעיף|2|קביעת סוגי גופים לעניין עבודת שירות}}
{{ח:ת}} סוגי גופים שבהם ניתן לבצע עבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, שהיא למטרות של תועלת הציבור, כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 51א|בהגדרה ”עבודת שירות“ שבסעיף 51א לחוק}} הם כלהלן:
{{ח:תת|(1)}} אגודות למען הנכה או העיוור;
{{ח:תת|(2)}} אצטדיונים עירוניים;
{{ח:תת|(3)}} אתרי הנצחה;
{{ח:תת|(4)}} בתי אבות;
{{ח:תת|(5)}} בתי חולים;
{{ח:תת|(6)}} בתי עלמין;
{{ח:תת|(7)}} בתי תמחוי;
{{ח:תת|(8)}} חברות קדישא;
{{ח:תת|(9)}} גנים בוטניים או אתרי פארקים;
{{ח:תת|(10)}} מועצות דתיות;
{{ח:תת|(11)}} מוסדות סיעודיים;
{{ח:תת|(12)}} מפעלים או מוסדות שיקומיים;
{{ח:תת|(13)}} מעונות לנכים;
{{ח:תת|(14)}} מרכזי יום לקשיש;
{{ח:תת|(15)}} מרכזי ספורט;
{{ח:תת|(16)}} מרכזים קהילתיים;
{{ח:תת|(17)}} מרכזים רב־נכותיים;
{{ח:תת|(18)}} מרכזים רפואיים;
{{ח:תת|(19)}} מרכזי קליטה;
{{ח:תת|(20)}} עיריות ומועצות מקומיות.

{{ח:חתימות|י״ג בתשרי התשע״ח (3 באוקטובר 2017)}}
* '''גלעד ארדן'''&lt;br&gt;השר לביטחון הפנים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>42w206lhzri7j7zot246gmbfw179gyr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470245</id>
    <redirect title="שיחה:צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)" />
    <revision>
      <id>1418663</id>
      <timestamp>2022-08-17T00:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="136" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]</text>
      <sha1>19fe42swbhmsy46frm56iyxlj824hyi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470246</id>
    <revision>
      <id>1418664</id>
      <timestamp>2022-08-17T00:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חול/עיתונות עבר עברית/מאמרים/מאורעות ופרעות/תרפ&quot;ט/דו&quot;ח מלא של ועדת החקירה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470247</id>
    <revision>
      <id>1418669</id>
      <timestamp>2022-08-17T00:08:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>בינתיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8362" xml:space="preserve">{{להשלים}}

המקור: (חיפוש בעיתונות עברית על דקירות בדרך לכותל) [https://www.nli.org.il/he/newspapers/dhy/1929/10/30/01/article/2/?srpos=11&amp;e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI-%d7%a0%d7%93%d7%a7%d7%a8%2c+%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%9c-------------1 כתבה בעיתון דואר היום]

= דין וחשבון מלא של ועדת החקירה =
== כותרת משנה ==
:שאלותיו של ב&quot;כ הערבים - תשובותיו של מיור סונדרס בעניין הכותל המערבי
:סיר פרנק מרימון מתעניין בכל פרטי המאורעות 
:עדותו של מפקד המשטרה בירושלים, על התנהגותה של המשטרה בימי הדמים. 

== גוף הדברים ==
{{רן|
אתמול מהבוקר נמשכה ישיבת הועדה. 
ה' פרידי, בא כח הממשלה מודיע שאין לו מה לשאול יותר את מאייר סונדרס. 
היו&quot;ר פונה לסטוקר שהגיע תורו לשאול אולם הלה אומר כי בא כח ההנה&quot;צ מר מרימאן יקול וישאל. 
אולם היו&quot;ר מר שאוו אומר כי הם קובעים את סדר השואלים לפי האלפא ביתא, והועד הפועל הערבי הוא קודם באלפא ביתא האנגלית מההנהלה הציונית. 
טענתו של סטוקר היתה כי בודאי יעורר סיר פרנק מרימאן שאלות כאלו אשר תהיינה הבסיס לחקירתו את מאיור סונדרס. 
היו&quot;ר סירב. 

סטוקר בשם הועה&quot;פ הערבי ביקש את הועדה שתבקר בהזדמנות הראשונה בכמה מפרברי ירושלים, ויפו, וכמו&quot;כ כמה מבתי הערבים בשכונות היהודיות. 

סיר פראנק הסכים שעל הועדה ללכת לצפת, חיפה, ומסכים לביקור גם ביפו, ותל-אביב, חברון, דרום ירושלים, תלפיות, וגדוד העבודה. באשר למושבות, הוא רוצה שהועדה תעבור מושבות אחדות אשר לא היה בהן כל נזק. אולם הוא עמד ביחוד על זה שעל הועדה לבקר בחולדה ובאר טוביה. 

אח&quot;כ התנהל ויכוח, כמה זמן תדרושנה נסיעות אלו והוחלט לסדר את הפרטים בנידון זה מחוץ לחדר בית המשפט. 
}}

=== חוות דעת מאיור סונדרס - בחקירת סטוקר ===
{{רן|
אחר כך החלה החו&quot;ד של מאיור סונדרס על ידי סטוקר

'''שאלותיו של ה' סטוקר'''
סטוקר: האם נכון שהיית קצין המשמרה בשבע שנים?
מאיור סונדרס: משנת 1921.

- התדע את תולדות הכותל המערבי והמכיר אתה כמו כן את סביבת הכותל?
- כן. 

- האין הכותל המערבי חלק מהחומה המקיפה את הר הבית, ויש שם מעבר צר בין הבתים הערבים והכותל, נכסי מי הם אלה?  
- בנוגע לרציף הנוכחי של הכותל, אינני יכול לענות באופן מסויים. 

- האין הם נכסי הווקף?
- כן, כל השטח הוא נכסי הווקף. 

- המרצפת נקראת בוראק?
- המרצפת או הכותל עצמו נקראים בוראק. בוראק הוא השם שהמושלמים נתנו למה שאנו קוראים &quot;כותל הדמעות&quot;. 

- האם כל הנכסים האלה נתונים  תחת הקדש דתי? 
- כן. 

- האם לא היה מנהגם של אנשים, ולא אכפת אם הם יהודים, לבוא למקום בתור מבקרים סתם?
- כן. 

- האם לא תדע כי בשנים האחרונות נעשו נסיונות לחידושים כדי לתפוש את המקום בהבאת כסאות ושולחנות ולהניחם שם?
- כן.

- האם לא התנגדה לכך המועצה המושלמית?
- כן. 

- האם לא תדע שבאו תלונות תכופות מיום הכיפורים בשנת 1928?
- אינני יודע. 

- התדע שבשנת 1925 דרשה הממשלה מאת היהודים לפנות את המרצפת מכסאות ושולחנות?
- היה איזה מקרה בשנת 1925.  אולם אין ביכולתי ליתן פרטים. הועמדה שם מחיצת בד להבדיל בין הגברים והנשים. 

- האם זה מפריע לכניסה אל בתי הערבים?
- אינני יכול לענות. לא ראיתי את המחיצה. 

- האם לא נתבקשו היהודים להוציא את המחיצה?
- כן. 

- ואחר כך האם לא הוציאה אותה הממשלה משום שהיהודים סרבו לעשות זאת? - האם לא עורר הדבר התרגשות גדולה בין היהודים?  
- כן. 

- והתוצאה מזאת, האם לא היה הספר הלבן?
- כן. 
- האם זה סיפק רצון היהודים?
- אני חושב שהתשובה תהיה שלילית. 
... כאן מוציא סטוקר את הספר הלבן מחודש נובמבר וקורא מתוכו קטעים. 

- האם המצב, לפי שמראה הספר הלבן, אינו כי &quot;הבוראק&quot; צריך לשמש רק לצרכי תפילה?
- כן. 

- ההתנגדו לכך המוסדות היהודיים?  
- כן. 

- ובאספות {{ב|בְּצִיוּרִִִיך|בעיר ציריך}} ובא&quot;י ההיו נאומים נגד זה?
- כן.

- וההתרגשות היתה גוברת כל הזמן?
- כן. 

- האם אתה יודע עתון בשם פלסטיין ויקלי?
- כן. 

- האם לא הובא לתשומת לבך הגליון מ-9 לאוגוסט?
- איני יודע בדיוק. אני רגיל לקרא בו. 
אחר כך מתנהל ויכוח מהו בדיוק פלסטיין וויקלי. חברי הועדה ועורכי הדין לוקחים חלק בויכוח, ומסיקים מסקנא, שהעיתון הוא עומד ברשות עצמו, ואינו כלי מבטאה של ההסתדרות הציונית.


}}

{{להשלים}}

=== שאלותיו של סיר פרנק מרימאן ===
{{רן|
סיר פרנק מרימאן מודיע שמספר ידוע של יהודים הוכו ונרצחו במקומות שונים בירושלים. 

סיר פרנק: האם נכון הדבר שיהודי ירה באקדח ליד שכונת מאה שערים, וגם פצצה שכוון שהיהודים עמדו שם התפוצצה ליד אותה שכונה?
- כן. 

- התושבים השקטים של ליפתא היו עולים את רחוב יפו. האם לא עובדה היא שאחד משלושת הנאומים הנלהבים שהושמעו במסגד ביום ששי בבוקר, היו מפיו של השייך מליפתא? 
- אינני זוכר. 

- ליפתא, מנקודת מבט של המשטרה, אין לה שם טוב?
- לא טוב ביותר.

- האם יש איזה ספק שליפתא היה אחד הכפרים הכי רעים במה שנוגע להתנפלות על מוצא והפרברים המערביים של ירושלים? 
- ליפתא היתה המעורבת ביותר ביריות על הפרברים של ירושלים. 

בחזור סיר פרנק בשאלותיו אל ענין זריקת הדברים על אנשי ליפתא, הוא משיג תשובה כי יהודי אחד נהרג על ידי האספסוף הליפתאי ברחוב יפו מתחת למשרדי ההנהלה הציונית, ועתונאי אחד נדקר. 

- האם יש ספק שהאנשים ראו מן הגגות יהודי אחד הרוג ויהודי שני מדוקר לפני שהם זרקו את העציצים ושאר חפצים על הערבים?  מדוע זה בכל המאורעות לא הודגש מאורע זה? מדוע זה, לא להזכיר שאותו המון עצמו התנפל והרג יהודי. 
- אני נסיתי לתת עד כמה שאפשר סקירה כללית של ההתנפלויות הכלליות כפי שהן קרו מאז עזבו הערבים את שער יפו. אני מנסה לתת לועדה סקירה כללית על הצורה והמהירות שבהן קרו הדברים, במשך שעה או שעתיים לאחר שהתחילו ההתנפלויות. 

- מדוע זה כשאתה מזכיר את מאורע ליפתא  (הסוף בעמוד ד)


}}</text>
      <sha1>8cj4ohz416aj7lk6kat3jcj6g1t6424</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418670</id>
      <parentid>1418669</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T00:38:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>/* שאלותיו של סיר פרנק מרימאן */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11635" xml:space="preserve">{{להשלים}}

המקור: (חיפוש בעיתונות עברית על דקירות בדרך לכותל) [https://www.nli.org.il/he/newspapers/dhy/1929/10/30/01/article/2/?srpos=11&amp;e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI-%d7%a0%d7%93%d7%a7%d7%a8%2c+%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%9c-------------1 כתבה בעיתון דואר היום]

= דין וחשבון מלא של ועדת החקירה =
== כותרת משנה ==
:שאלותיו של ב&quot;כ הערבים - תשובותיו של מיור סונדרס בעניין הכותל המערבי
:סיר פרנק מרימון מתעניין בכל פרטי המאורעות 
:עדותו של מפקד המשטרה בירושלים, על התנהגותה של המשטרה בימי הדמים. 

== גוף הדברים ==
{{רן|
אתמול מהבוקר נמשכה ישיבת הועדה. 
ה' פרידי, בא כח הממשלה מודיע שאין לו מה לשאול יותר את מאייר סונדרס. 
היו&quot;ר פונה לסטוקר שהגיע תורו לשאול אולם הלה אומר כי בא כח ההנה&quot;צ מר מרימאן יקול וישאל. 
אולם היו&quot;ר מר שאוו אומר כי הם קובעים את סדר השואלים לפי האלפא ביתא, והועד הפועל הערבי הוא קודם באלפא ביתא האנגלית מההנהלה הציונית. 
טענתו של סטוקר היתה כי בודאי יעורר סיר פרנק מרימאן שאלות כאלו אשר תהיינה הבסיס לחקירתו את מאיור סונדרס. 
היו&quot;ר סירב. 

סטוקר בשם הועה&quot;פ הערבי ביקש את הועדה שתבקר בהזדמנות הראשונה בכמה מפרברי ירושלים, ויפו, וכמו&quot;כ כמה מבתי הערבים בשכונות היהודיות. 

סיר פראנק הסכים שעל הועדה ללכת לצפת, חיפה, ומסכים לביקור גם ביפו, ותל-אביב, חברון, דרום ירושלים, תלפיות, וגדוד העבודה. באשר למושבות, הוא רוצה שהועדה תעבור מושבות אחדות אשר לא היה בהן כל נזק. אולם הוא עמד ביחוד על זה שעל הועדה לבקר בחולדה ובאר טוביה. 

אח&quot;כ התנהל ויכוח, כמה זמן תדרושנה נסיעות אלו והוחלט לסדר את הפרטים בנידון זה מחוץ לחדר בית המשפט. 
}}

=== חוות דעת מאיור סונדרס - בחקירת סטוקר ===
{{רן|
אחר כך החלה החו&quot;ד של מאיור סונדרס על ידי סטוקר

'''שאלותיו של ה' סטוקר'''
סטוקר: האם נכון שהיית קצין המשמרה בשבע שנים?
מאיור סונדרס: משנת 1921.

- התדע את תולדות הכותל המערבי והמכיר אתה כמו כן את סביבת הכותל?
- כן. 

- האין הכותל המערבי חלק מהחומה המקיפה את הר הבית, ויש שם מעבר צר בין הבתים הערבים והכותל, נכסי מי הם אלה?  
- בנוגע לרציף הנוכחי של הכותל, אינני יכול לענות באופן מסויים. 

- האין הם נכסי הווקף?
- כן, כל השטח הוא נכסי הווקף. 

- המרצפת נקראת בוראק?
- המרצפת או הכותל עצמו נקראים בוראק. בוראק הוא השם שהמושלמים נתנו למה שאנו קוראים &quot;כותל הדמעות&quot;. 

- האם כל הנכסים האלה נתונים  תחת הקדש דתי? 
- כן. 

- האם לא היה מנהגם של אנשים, ולא אכפת אם הם יהודים, לבוא למקום בתור מבקרים סתם?
- כן. 

- האם לא תדע כי בשנים האחרונות נעשו נסיונות לחידושים כדי לתפוש את המקום בהבאת כסאות ושולחנות ולהניחם שם?
- כן.

- האם לא התנגדה לכך המועצה המושלמית?
- כן. 

- האם לא תדע שבאו תלונות תכופות מיום הכיפורים בשנת 1928?
- אינני יודע. 

- התדע שבשנת 1925 דרשה הממשלה מאת היהודים לפנות את המרצפת מכסאות ושולחנות?
- היה איזה מקרה בשנת 1925.  אולם אין ביכולתי ליתן פרטים. הועמדה שם מחיצת בד להבדיל בין הגברים והנשים. 

- האם זה מפריע לכניסה אל בתי הערבים?
- אינני יכול לענות. לא ראיתי את המחיצה. 

- האם לא נתבקשו היהודים להוציא את המחיצה?
- כן. 

- ואחר כך האם לא הוציאה אותה הממשלה משום שהיהודים סרבו לעשות זאת? - האם לא עורר הדבר התרגשות גדולה בין היהודים?  
- כן. 

- והתוצאה מזאת, האם לא היה הספר הלבן?
- כן. 
- האם זה סיפק רצון היהודים?
- אני חושב שהתשובה תהיה שלילית. 
... כאן מוציא סטוקר את הספר הלבן מחודש נובמבר וקורא מתוכו קטעים. 

- האם המצב, לפי שמראה הספר הלבן, אינו כי &quot;הבוראק&quot; צריך לשמש רק לצרכי תפילה?
- כן. 

- ההתנגדו לכך המוסדות היהודיים?  
- כן. 

- ובאספות {{ב|בְּצִיוּרִִִיך|בעיר ציריך}} ובא&quot;י ההיו נאומים נגד זה?
- כן.

- וההתרגשות היתה גוברת כל הזמן?
- כן. 

- האם אתה יודע עתון בשם פלסטיין ויקלי?
- כן. 

- האם לא הובא לתשומת לבך הגליון מ-9 לאוגוסט?
- איני יודע בדיוק. אני רגיל לקרא בו. 
אחר כך מתנהל ויכוח מהו בדיוק פלסטיין וויקלי. חברי הועדה ועורכי הדין לוקחים חלק בויכוח, ומסיקים מסקנא, שהעיתון הוא עומד ברשות עצמו, ואינו כלי מבטאה של ההסתדרות הציונית.


}}

{{להשלים}}

=== שאלותיו של סיר פרנק מרימאן ===
{{רן|
סיר פרנק מרימאן מודיע שמספר ידוע של יהודים הוכו ונרצחו במקומות שונים בירושלים. 

סיר פרנק: האם נכון הדבר שיהודי ירה באקדח ליד שכונת מאה שערים, וגם פצצה שכוון שהיהודים עמדו שם התפוצצה ליד אותה שכונה?
- כן. 

- התושבים השקטים של ליפתא היו עולים את רחוב יפו. האם לא עובדה היא שאחד משלושת הנאומים הנלהבים שהושמעו במסגד ביום ששי בבוקר, היו מפיו של השייך מליפתא? 
- אינני זוכר. 

- ליפתא, מנקודת מבט של המשטרה, אין לה שם טוב?
- לא טוב ביותר.

- האם יש איזה ספק שליפתא היה אחד הכפרים הכי רעים במה שנוגע להתנפלות על מוצא והפרברים המערביים של ירושלים? 
- ליפתא היתה המעורבת ביותר ביריות על הפרברים של ירושלים. 

בחזור סיר פרנק בשאלותיו אל ענין זריקת הדברים על אנשי ליפתא, הוא משיג תשובה כי יהודי אחד נהרג על ידי האספסוף הליפתאי ברחוב יפו מתחת למשרדי ההנהלה הציונית, ועתונאי אחד נדקר. 

- האם יש ספק שהאנשים ראו מן הגגות יהודי אחד הרוג ויהודי שני מדוקר לפני שהם זרקו את העציצים ושאר חפצים על הערבים?  מדוע זה בכל המאורעות לא הודגש מאורע זה? מדוע זה, לא להזכיר שאותו המון עצמו התנפל והרג יהודי. 
- אני נסיתי לתת עד כמה שאפשר סקירה כללית של ההתנפלויות הכלליות כפי שהן קרו מאז עזבו הערבים את שער יפו. אני מנסה לתת לועדה סקירה כללית על הצורה והמהירות שבהן קרו הדברים, במשך שעה או שעתיים לאחר שהתחילו ההתנפלויות. 

- מדוע זה כשאתה מזכיר את מאורע ליפתא לא הזכרת שיהודי נהרג לפני שהדברים נזרקו?
- עד אשר הסבו את תשומת לבי למאורע הלפתאי שכחתי שיהודי נהרג. 

''סיר בויד מרימאן משתמש במפה לבאר ולהראות כיצד קרו המאורעות בירושלים.''

- האין זה עובדה שיהודי נהרג למול בית העיריה, מקום עמידת השוטר מתחת למנורת רחוב, בפרשת הדרכים של רחוב ממילא ורחוב יפו, במשך הרגעים הראשונים להתפרצות הערבים? 
- אין לי מושג ממאורע פרטי זה.

- האם מסופק אתה שיהודי נהרג בקרבת אותה נקודה בתחילת המאורעות? אני חושב שהיהודי הראשון נהרג בדיוק על יד בנק ברקלייס. 
- בנק ברקליס נמצא על המדרכה מול מנורת הרחוב?  אני מבין כי נתכונת לתחנה שמחוץ לשער יפו. 

- לא, לזו שלאחריה?
- כן. אני יודע כי יהודי נדקר שם. 

- קבוצה של 100 איש או יותר הלכו דרומה, דרך שכונת ימין משה?
- כן. 

- בערך 100 יארד משער יפו נדקרו שני יהודים בדרך בית לחם?
- כן. 

- ההיו אלה האחים רוזנברג?
-  איני יודע את השמות. 

- האם לא היו הם שנדקרו ונפצעו לראשונה ואחר כך הכניסה אותם המשטרה לצריף פח, לשם הגנה?
- כן. 

- ומחוץ לצריף זה האם לא היו שוטרים ארץ ישראלים ובריטים על המשמר, והאם לא היו בידי השוטרים הבריטים רובים?  
- כן. 

- ובנוכחותם פרצו הערבים לתוך הצריף וגמרו את רצח היהודים?
- כן. הוא הדבר. 

אחר זאת אומר מיאור סונדרס כי אינו יכול להבטיח אם הדברים שנכתבו בפלסטיין בוליטין הם נכונים, ואם נכונה עדותו של ה' פ ס וייט. 
נערכו חקירות בקשר עם אמיתות תאור המאורעות. 
בתשובה לעו&quot;ד סונדרם אומר כי אף יריה אחת לא ירו במקום זה. 

- ובאותו הזמן נערכה התקפת הערבים משער דמשק על שכונת הגורג'ים? 
- כן. 

- קרוב לשעה אחת ורבע נרצחו שלושה אנשים בביתו של יהודי ששמו מזרחי בשכונת הגורג'ים?
- לא מדויק. רצח זה נעשה בשעה יותר מאוחרת אחר הצהריים. 

- אולם אין כל ספק כי באותו זמן פרצו ערבים והרסו בתים בשכונת הגורג'ים?\
- ראיתים בשכונה קרוב לשעה 2. 

- רבע לפני שתים נערכה התקפה רצינית על שכונת הגורג'ים ושכונת מאה שערים?
- ההתנפלות על מאה שערים חלפה כבר אז.

- המון עצום עמד בשכונת הגורג'ים שהיה יכול להטיל אימה בלב התושבים, ואנשים שעמדו על גזוזטראות משרדי הממשלה ראו אותם? 
- כן. 

- האם קבלו הפקידים ידיעות מאיזה מקורות 
}}</text>
      <sha1>lajszfhlb70vzk6xucg6hvqlzlcrov0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור ברקת/תק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470248</id>
    <revision>
      <id>1418689</id>
      <timestamp>2022-08-17T06:53:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצט|תק|תקא}} __TOC__ ==שולחן ערוך == ;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תק|}}    ;סימן ת&quot;ק - הנצרך לבשר ביום טוב היאך יתנהג וסדר מליחתו - ובו ו'סעיפים  ;* אין קונים בשר בפיסוק דמים לומר {{להשלים}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="347" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצט|תק|תקא}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תק|}}  

;סימן ת&quot;ק - הנצרך לבשר ביום טוב היאך יתנהג וסדר מליחתו - ובו ו'סעיפים

;* אין קונים בשר בפיסוק דמים לומר {{להשלים}}</text>
      <sha1>mdm87mfqxu2f2d2jr5habz4f3vjjshx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:213.137.70.129</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470249</id>
    <revision>
      <id>1418690</id>
      <timestamp>2022-08-17T07:07:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* הזמנה */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="214" xml:space="preserve">== הזמנה ==

{{הזמנה}}

ותודה רבה על התיקון ל[[דברי הימים א ו/טעמים]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:07, 17 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>snig52bnsujmspfiikxfdit2yiazpou</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418691</id>
      <parentid>1418690</parentid>
      <timestamp>2022-08-17T07:07:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="353" xml:space="preserve">== הזמנה ==

{{הזמנה}}[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:07, 17 באוגוסט 2022 (IDT)

==תודה רבה על התיקון==

ותודה רבה על התיקון ל[[דברי הימים א ו/טעמים]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:07, 17 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>5ng9677l3gqfiz5zmga7uhx1fu452e1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470250</id>
    <revision>
      <id>1418692</id>
      <timestamp>2022-08-17T08:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1344044] צו העונשין (הכרזה על עניין סודי), התשע&quot;ח-2017</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4937" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו העונשין (הכרזה על עניין סודי), התשע״ח–2017}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 158|צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113|סעיף 113(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מצווה הממשלה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפועל מטעמו של המוסד“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, או המשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, או בשירות לאומי או התנדבות קהילתית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}}, המוצבים במוסד;
{{ח:תתת|(2)}} אדם המסייע למוסד;
{{ח:תתת|(3)}} עובד קבלן או מי שמספק למוסד שירותים על פי הסכם התקשרות עם המוסד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצנזור“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|בתקנות ההגנה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצין המוסמך של המוסד“ – מי שהוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 21א|סעיף 21א(א)(1) לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההגנה“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}.

{{ח:סעיף|2|עניין סודי}}
{{ח:ת}} ידיעה הנוגעת לפרטים שלהלן מוכרזת בזה עניין סודי לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113|סעיף 113(ד) לחוק}}:
{{ח:תת|(1)}} פרטיו האישיים, מקום מגוריו, או כל פרט זיהוי אחר של עובד המוסד או הפועל מטעמו של המוסד, בעבר או בהווה, והכול אם יש באחד מפרטים אלה כדי לזהותו כעובד המוסד או כמי שפעל או פועל מטעמו או בשבילו;
{{ח:תת|(2)}} פרטיו האישיים, מקום מגוריו, או כל פרט זיהוי אחר של בן משפחתו של עובד המוסד, והכול אם יש באחד מפרטים אלה כדי לזהותו כבן משפחתו של עובד המוסד;
{{ח:תת|(3)}} זיהוים של מיתקנים ותשתיות המשמשים את המוסד, לרבות מיקומם, כתובתם ותכניותיהם הפנימיות.

{{ח:סעיף|3|סייגים}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} –
{{ח:תת|(1)}} שמו של ראש המוסד, בהווה או בעבר, לא ייחשב עניין סודי;
{{ח:תת|(2)}} ידיעה מסוימת הנוגעת לפרט האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, אשר ראש המוסד או הקצין המוסמך של המוסד קבע לגביה כי בנסיבות העניין ובתנאים שייקבעו על ידו, הסיבות שחייבו לשומרה בסוד אינן מתקיימות – לא תיחשב עניין סודי באותן נסיבות ובאותם תנאים;
{{ח:תת|(3)}} ידיעה מסוימת הנוגעת לפרט האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, אשר התבקש פרסומה, והצנזור סבר, לאחר שהתייעץ עם ראש המוסד או עם הקצין המוסמך של המוסד בהתאם לנוהל שייקבע לעניין זה בין שני הגופים, כי בנסיבות העניין הסיבות שחייבו לשומרה בסוד אינן מתקיימות וכי ניתן להתיר את פרסומה – לא תיחשב עניין סודי.

{{ח:סעיף|4|שמירת סמכויות}}
{{ח:ת}} אין באמור בצו זה כדי לגרוע מסמכותו של הצנזור לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה}}.

{{ח:חתימות|כ״ה בתשרי התשע״ח (15 באוקטובר 2017)}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>eetiij5mxitlwmbcwlweqbaj6wfrt8l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470251</id>
    <redirect title="שיחה:צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)" />
    <revision>
      <id>1418693</id>
      <timestamp>2022-08-17T08:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="82" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]</text>
      <sha1>8wdhxmae8enj9dbu4swldc4gjhr9ijp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470252</id>
    <revision>
      <id>1418694</id>
      <timestamp>2022-08-17T08:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לבוש אורח חיים ע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470253</id>
    <revision>
      <id>1418706</id>
      <timestamp>2022-08-17T10:43:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תשתית</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="102" xml:space="preserve">{{לבוש|התכלת|סט|ע|עא|מי הם הפטורים מקריאת שמע|5}}

===סעיף א===</text>
      <sha1>bi0ly8a660ks1y34yio7axo1okq8zj0</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>