ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.39.0-wmf.23 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה גאדג'ט שיחת גאדג'ט הגדרת גאדג'ט שיחת הגדרת גאדג'ט 0 1364 441589 294740 2022-08-07T13:26:44Z Anatbehar 15437 wikitext text/x-wiki ==כְּפָרֵי פּוֹטְיוֹמְקִין== # כינוי נרדף ל[[אחיזת עיניים]], לדבר שמהותו תפאורה בלבד, שנועדה ליצור רושם בלי שיהיה מאחוריה תוכן. ===גיזרון=== # כפרי פוטיומקין קרויים על שם [[:w:גרגורי אלכסנדרוביץ פוטיומקין|גרגורי אלכסנדרוביץ פוטיומקין]], משריה של הצארינה יקתרינה הגדולה. לפי הסיפור המקובל, כאשר עמדה הצארית לבקר בדרום רוסיה בשנת 1787 דאג פוטיומקין, שניהל מסע צבאי בקרים להקים חזיתות כפרים לאורך הגדות השוממות של נהר דנייפר כדי להרשים את הצארינה ואת נוסעיה בחשיבות כיבושיו, ובכך להגדיל את ערכו בעיניה. מכאן, משמעות הביטוי. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Potemkin villages}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|Potěmkinova vesnice}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Potjomkinsches Dorf}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|Pueblo Potemkin}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|Patyomkin-falu}} * איטלקית: {{ת|איטלקית|Villaggio Potëmkin}} * רוסית: {{ת|רוסית|Потёмкинские деревни}} ===ראו גם=== * [[אשליה]] * [[חלומות באספמיה]] * [[לא דבים ולא יער]] * [[פטה מורגנה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כפרי פוטיומקין}} [[קטגוריה:ביטויים]] [[קטגוריה:רוסית]] [[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הרוסית]] [[קטגוריה:אפונימים]] qj7l9jvd89l50zxv90zuucahezzmcpg 0 2233 441591 322316 2022-08-07T13:29:40Z Anatbehar 15437 wikitext text/x-wiki ==סְפִירַת הָעֹמֶר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ספירת העומר |הגייה=sfi'''rat''' ha'''o'''mer |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה=צירוף |נטיות= }} # מצווה מן התורה לספור שבעה שבועות (49 יום) מפסח ועד שבועות. ה[[ספירה]] נעשית בתפילת ערבית, בברכה: "...אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ספירת '''העומר'''". #:* {{הדגשה|"וּסְפָרְתֶּם לָכֶם מִמָחֳרַת הַשַׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת '''עֹמֶר''' הַתְּנוּפָה"|(ויקרא כג, טו)}} ===ראו גם=== * [[ל"ג בעומר]] * [[עומר]] {{חגי ישראל ומועדיו}} [[קטגוריה:חגים ומועדים ביהדות]] [[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] iu2vp2mxincoxv86z0h98yr0s0n4r28 0 9141 441617 405817 2022-08-07T20:03:30Z אליצור יחיא 19327 wikitext text/x-wiki ==אַשְׁמָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אשמה |הגייה=ash'''ma''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|א|שׁ|ם}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' אֲשָׁמוֹת, אַשְׁמַת־}} # ה[[הרגשה]] של אדם כאשר הוא חושב שעשה משהו רע, לא מקובל, ושאינו תואם את עקרונותיו. בדרך כלל, כאשר פוגעים באדם אחר או מעליבים אותו. #:* כאשר נזכר כי שכח להזמין את אחד מחבריו למסיבת יום ההולדת, נתקף רגשות '''אשמה'''. #:* "אינני חש בנפשי שום '''אשמה''', כאילו עוררתי תקות־שוא בלבות ההמונים המחזיקים ברעיוננו" ([http://www.benyehuda.org/herzl/herzl_005.html "נאום באגודת־המכבים"], [[w:בנימין זאב הרצל|בנימין זאב הרצל]]) # אחריות ל[[עבֵרה]] על החוק או על מצוות הדת. #:* '''אשמתו''' הוכחה בעקבות ניתוח ה[[ראיה|ראיות]] מ[[זירת פשע|זירת הפשע]] ומ[[עדות]] אמינה, ולכן הושלך ל[[כלא]]. #:* {{הדגשה|"וָאֹמְרָה אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ '''וְאַשְׁמָתֵנוּ''' גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם"|(עזרא ט, ו)}} # אחריות לנזק הנגרם כתוצאה מפעולה או [[מחדל]]. #:* צוות הפיתוח לא הספיק לסיים את התוכנה בזמן ולכן ראש הצוות לקח על עצמו את ה'''אשמה'''. ===גזרון=== * ערבית גלילית, "בִּתוּ'מֲה", בהוראת "באשמה". ===מילים נרדפות=== * [[נקיפות מצפון]] (1) ===ניגודים=== * [[זכאות]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: :# {{ת|אנגלית|guilt}} :# {{ת|אנגלית|charge}} :# {{ת|אנגלית|fault}} * ערבית: {{ת|ערבית|تُهْمَة}} ===מידע נוסף=== אין לבלבל עם לאשמה כשם הפועל [[אשם|אָשַׁם]] כמו {{צט/תנ"ך| וְנִסְלַח לוֹ עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ|ויקרא|ה|כו}}. ===ראו גם=== * [[אחריות]] * [[אשם]] * [[האשמה]] * [[מצפון]] * [[נאשם]] * [[קטגוריה]] ===מידע נוסף=== * אין לבלבל עם אשמה או אָשְמָה שם הפועל [[אשם|אָשַׁם]] {{צט/תנ"ך|מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ|ויקרא|ה|כו}} ===לקריאה נוספת=== * ''כוחה הנורא של אשמה קטנה: ההקשר המוסרי של הטקסט הספרותי'', א. ב. יהושע, הוצאת ידיעות (ספרי חמד), תל אביב, 1998. {{שורש|אשׁם}} [[קטגוריה:רגשות]] 7wijmumbien2yj4a0zu1ulmidev2h03 0 10076 441609 413511 2022-08-07T18:00:30Z אליצור יחיא 19327 /* ראו גם */ wikitext text/x-wiki ==כַּדּוּר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כדור |הגייה=ka'''dur''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|כדר|כ־ד־ר}} |דרך תצורה={{משקל|קַטּוּל}} |נטיות=ר' כַּדּוּרִים; כַּדּוּר־, ר' כַּדּוּרֵי־ }} {{נגן|קובץ=He-כַּדּוּר.ogg|כתובית=הגיה}} [[תמונה:Bump-map-demo-smooth.png|left|thumb|184px|כדור (1)]] [[תמונה:Munit06.jpg|left|thumb|184px|כדורים שונים (3)]] [[תמונה:Kapseln.JPG|left|thumb|184px|כדורים שונים (4)]] # {{משלב|גאומטריה}} גוף תלת מימדי, ובו כלל הנקודות הנמצאות עד למרחק קבוע מנקודה כלשהי במרחב (היא מרכז הכדור). # עצם תלת מימדי עגול, שצורתו דומה לכדור הגאומטרי. #:* הילדים העבירו ביניהם את ה'''כדור'''. #:*{{צטבי|כֹּחַ אַדִּיר אַךְ עִוֵּר / יִדְרֹךְ יַצְנִיף אוֹתָנוּ, / וּבְיַד גַּאֲוָה נִסְתָּרָה / '''כַּדּוּר''' מִשְׂחָק כֻּלָּנוּ|bialik/izavon_poems_038.html|עסק בנסתרות|חיים נחמן ביאליק}} #:*{{צטבי|תֵּבָה דְּמוּת קֻבָּה מְתֻלָּעַת / '''כַּדּוּר''' עֲגֻלָּה לֹא מְרֻבָּעַת|rihal/rihal6_09.html|פֵּרוֹת|יהודה הלוי}} #:*{{צט/בבלי|תא שמע: אתרוג תפוח, סרוח, כבוש, שלוק, כושי, לבן, ומנומר - פסול. אתרוג '''כדור''' - פסול|סוכה|לו|א}} #:*{{צט|וחכמים אומרים: אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או ציפור או '''כדור''' [...] '''כדור''' – <small>(משום)</small> שהעולם עשוי '''ככדור'''|ירושלמי עבודה זרה ב ג}} (2) #:*{{צט/משנה|כֶּסֶת עֲגֻלָּה, '''וְהַכַּדּוּר''', וְהָאִמּוּם, וְהַקָּמִיעַ, וְהַתְּפִלָּה, אֵינָן צְרִיכִין שֶׁיָּבוֹאוּ בָהֶם הַמָּיִם.|מקואות|י|ב}} # גוף המורכב מ[[תרמיל]], [[קליע]] ו[[פקה|פיקה]] ונורה מכלי נשק קל. #:* ה'''כדור''' החמיץ את גופו בסנטימטרים ספורים והוא ניצל ממוות בטוח. #:* "נהוג לכנות '''כדור''' בקוטר 20 מ"מ ומעלה [[פגז]]" # חומר רפואי מוצק לבליעה. #:* אתמול כאב לי הראש, ולכן בלעתי '''כדור''' שהקל את הכאבים. ===גיזרון=== # המילה משותפת לכמה שפות שמיות: {{יוניקוד|kudûru}} (אשורית), kdrt (אוגריתית), כַּדוּרָא (ארמית). עם זאת, זמן הופעתה המדויק בעברית איננו ברור. היא מופיעה פעמיים בספר ישעיהו:</br>{{צט/תנ"ך|צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה '''כַּדּוּר''' אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם שָׁמָּה תָמוּת וְשָׁמָּה מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ קְלוֹן בֵּית אֲדֹנֶיךָ|ישעיהו|כב|יח}}</br>{{צט/תנ"ך|וְחָנִיתִי '''כַדּוּר''' עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת|ישעיהו|כט|ג}}</br>פרשנים וחוקרים נחלקו ביניהם בשאלה אם בפסוקים אלה הכוונה למשמעות הידועה לנו כיום, או שמא לכ"ף הדימוי ואחריה המילה [[דור#דּוּר|דּוּר]] (מעגל). טור סיני הציע לזהות כדור עם סוג של [[רמש]],אחרים הציעו אלומות . ברוקלמן הציע "כ-ערימה", וקאסוטו הציע לזהות שם זה במשמעותו המודרנית, עוד מוסיף קאסוטו כי מילה זו היא מן הרובד הקדום של הכנענית-עברית והיא מופיעה בלשון אוגריתית בעלילות בעל וענת - "תחתה כ'''כדרת''' ראש", פירוש - תחתיה ראשים ככדורים {{הערת שוליים|משה דוד קאסוטו,"האלה ענת - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות" . ירושלים , הוצאת מוסד ביאליק , שנה תשי"ג 1953, עמ' 77}}. :* בערבית שורש ד-ו-ר; د و ر , מקושר ל[[עגול]] ,סבוב. לדוגמא במילה: ( يُدَوِّرُ; יֻדָאִרֻ )= להסתובב ב[[מעגל]],להסתחרר‎‎.(ראה ערך: [[מדורה]]). :*טור-סיני הציע כגרסת תרגום השבעים, לקרוא את המילה בפסוק השני "כְּדַוִד". בין אם הכוונה במקרא אכן הייתה לגוף עגול ובין אם לא, משמעותה הנוכחית של המילה מצויה כבר בתקופת חז"ל{{הערת שוליים|ראה שם}}. ===צירופים=== {{ע|3| * [[אורי כדורי]] * [[הכדור במגרש שלו]] * [[הכדור הוא עגל|הכדור הוא עגול]] * [[העביר אליו את הכדור]] * [[כדור בדלח|כדור בדולח]] * [[כדור בסיס]] * [[כדור ברזל]] * [[כדור בשר]] * [[כדור גמי|כדור גומי]] * [[כדור הארץ]] * [[כדור חי]] * [[כדור חוץ]] * [[כדור יד]] * [[כדור מים]] * [[כדור סרק]] * [[כדור פורח]] * [[כדור תועה]] * [[כדור תותח]] }} ===נגזרות=== {{ע|3| * [[כדורגל]] * [[כדורי]] * [[כדוריד]] * [[כדורית]] * [[כדורסל]] * [[כדורעף]] * [[כדורשת]] * [[כדרת|כדורת]] *{{שרש4|כ|ד|ר|ר}} **[[כדרר]] **[[כדרור]] }} ===מילים נרדפות=== * [[גלולה]], [[כמוסה]], [[קפליה]] (4) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|ball}} (2), {{ת|אנגלית|bullet}} (3), {{ת|אנגלית|pill}} (4) * ערבית: {{ת|ערבית|كرة|كورة|أكرة}} (2), {{ת|ערבית|عيار ناري|رصاصة|طلقة}} (3), {{ת|ערבית|قرص|حبة دواء}} (4) * רוסית: {{ת|רוסית|мяч}} (2), {{ת|רוסית|пуля}} (3), {{ת|רוסית|таблетка}} (4) ===מידע נוסף=== * בלשון חז"ל ואף אחריה נעשה שימוש במילה הן במין זכר הן במין נקבה. למשל: {{צט/בבלי|מוכין כדי לעשות כדור קטנה|שבת|עח|ב}}. כיום המילה נהוגה במין זכר בלבד. ===ראו גם=== * [[סגלגל]] * [[עגלגל]] * [[כידור|כִּידוֹר]] {{צורות הנדסיות}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כדור|ויקישיתוף=Category:Bullets|שם ויקישיתוף=כדורי רובה|ויקישיתוף 2=Category:Pills|שם ויקישיתוף 2=גלולות}} ===קישורים חיצוניים=== *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|גלגוליו של כַּדּוּר|2014/07/09}} {{שורש|כדר}} [[קטגוריה:גאומטריה]] [[קטגוריה:תחמושת]] [[קטגוריה:משחקים]] [[קטגוריה:בעבר זכר ונקבה]] ===הערות שוליים=== 8d35cm31uuzb14wsolv83h66i5ewqn4 10 14594 441606 290277 2022-08-07T17:38:34Z Deror avi 1580 wikitext text/x-wiki {{ניווט קבוצות |כותרת=[[גאוגרפיה פיזית]] |תמונה=[[תמונה:Europe w asia n africa.jpg|100px]] |קבוצה1=תחומים |רשימה1=[[גאוגרפיה סביבתית]] • [[גאומורפולוגיה]] • [[הידרולוגיה]] ו[[הידרוגרפיה]] • [[חקר קרחונים]] • [[מדעי האטמוספירה]] • [[מטאורולוגיה]] • [[קלימטולוגיה]] • [[פלאוקלימטולוגיה]] • [[אוקיינוגרפיה]] • [[אוקיינוגרפיה פיזיקלית]] • [[אוקיינוגרפיה כימית]] • [[אוקיינוגרפיה ביולוגית]] • [[אוקיינוגרפיה מטאורולוגית]] |קבוצה2={{ללא גלישה|מונחים יבשתיים}} |רשימה2=[[קרקע]] • [[טקטוניקת הלוחות]] • [[יבשת]] • [[מצר יבשה]] • [[ארכיפלג]] • [[אי]] • [[חצי אי]] • [[אטול]] • [[מדבר]] • [[נווה מדבר]] • [[חולות נודדים]] • [[חולית (גאוגרפיה)|חולית]] • [[ערבה (גאוגרפיה)|ערבה]] • [[סוואנה]] |קבוצה3=מונחים ימיים |רשימה3=[[אוקיינוס]] • [[ים]] • [[זרם ים]] • [[אגם]] • [[מעיין]] • [[נהר]] • [[נחל]] • [[דלתה]] • [[מפרץ]] • [[מפרצון]] • [[מצר ים]] • [[יובל (נהר)|יובל]] |קטגוריה=<noinclude> [[קטגוריה:תבניות ניווט - גאוגרפיה|גאוגרפיה פיזית]] </noinclude> }} cbnql37jes1ibmwyvfpnr5fg9uxk3cl 441616 441606 2022-08-07T19:58:23Z Deror avi 1580 wikitext text/x-wiki {{ניווט קבוצות |כותרת=[[גאוגרפיה פיזית]] |תמונה=[[תמונה:Europe w asia n africa.jpg|100px]] |קבוצה1=תחומים |רשימה1=[[גאוגרפיה סביבתית]] • [[גאומורפולוגיה]] • [[הידרולוגיה]] ו[[הידרוגרפיה]] • [[חקר קרחונים]] • [[מדעי האטמוספירה]] • [[מטאורולוגיה]] • [[קלימטולוגיה]] • [[פלאוקלימטולוגיה]] • [[אוקיינוגרפיה]] • [[אוקיינוגרפיה פיזיקלית]] • [[אוקיינוגרפיה כימית]] • [[אוקיינוגרפיה ביולוגית]] • [[אוקיינוגרפיה מטאורולוגית]] |קבוצה2={{ללא גלישה|מונחים יבשתיים}} |רשימה2=[[קרקע]] • [[טקטוניקת הלוחות]] • [[יבשת]] • [[מצר יבשה]] • [[ארכיפלג]] • [[אי]] • [[חצי אי]] • [[אטול]] • [[מדבר]] • [[נווה מדבר]] • [[חולות נודדים]] • [[חולית (גאוגרפיה)|חולית]] • [[ערבה (גאוגרפיה)|ערבה]] • [[סוואנה]] |קבוצה3=מונחים ימיים |רשימה3=[[אוקיינוס]] • [[ים]] • [[זרם ים]] • [[אגם]] • [[מעיין]] • [[נהר]] • [[נחל]] • [[דלתה]] • [[מפרץ]] • [[מפרצון]] • [[מצר ים]] • [[יובל (נהר)|יובל]] }} hboq1wqz8cjr6tlex6gwg8r344srwba 0 16502 441590 335836 2022-08-07T13:28:04Z Anatbehar 15437 wikitext text/x-wiki ==אַחַר כָּבוֹד== # בצורה מכובדת, בלי לפגוע במעמד. לעתים קרובות נאמר ב[[אירוניה]] או בנימה [[ציניות|צינית]]. :#* הלקוח הממורמר שלח למשרד מכתב מלא תלונות וגידופים. הנחנו את המכתב '''אחר כבוד''' על שולחנו של המנהל - הוא ודאי יידע איך לענות עליו. :#* את דגימת המים העכורים שלחנו '''אחר כבוד''' למעבדה. לא הופתענו מהתוצאות החמורות. ===גיזרון=== * מהתנ"ך: {{צט|בַּעֲצָתְךָ תַּנְחֵנִי, '''וְאַחַר כָּבוֹד''' תִּקָּחֵנִי|תהלים עג כד}} הנימה האירונית או הצינית שמלווה את הביטוי כיום התפתחה רק בעברית המודרנית. ===ראו גם=== * [[עם כל הכבוד]] [[קטגוריה:ניבים]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]] ns7a054k80gn6q4nek3glgy8bwig4zs 0 20922 441593 291323 2022-08-07T13:31:56Z Anatbehar 15437 wikitext text/x-wiki ==זוֹאוֹפִיט== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זואופיט |הגייה=zo'o'''fit''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה מלועזית |נטיות=ר' זוֹאוֹפִיטִים }} # בעל חיים עם צורה או תכונות של [[צמח|צמחים]]. ===גיזרון=== * מיוונית: "zoon" (בעל חיים) + "phyton" (צמח). ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|zoophyte}} ===ראו גם=== * [[חי]] * [[צומח]] [[קטגוריה:יוונית]] [[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]] m2fnuhzo0eu3k6d8qaonrw7nx39yzpe 0 25625 441605 378878 2022-08-07T17:12:57Z CrescentStorm 15545 wikitext text/x-wiki ==תְּעוּדַת עֲנִיּוּת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תעודת עניות |הגייה=teu'''dat''' ani'''yut''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה=צירוף |נטיות= }} # [[תעודה]] המוענקת ל[[אביון|אביונים]] בחברה, והיא מצהירה את ההכרה בהם ככאלה. #:*{{משפט מדגים}} # {{בהשאלה}} מעשה המעיד על רמת תפקודו הנמוכה של בעליו. #:*{{משפט מדגים}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|badge of shame}} * לטינית: {{ת|לטינית|testimonium paupertatis}} ===ראו גם=== * [[עניות]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=תעודת עניות}} [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]] 23q1la0szbpketx5x7z3ueo0nud0hdt 0 37052 441594 438679 2022-08-07T13:32:57Z Anatbehar 15437 wikitext text/x-wiki ==מַעֲמָת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מעמת |הגייה=ma'a'''mat''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|מ|ת}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}} |נטיות=ר' מַעֲמָתִים; ר' מַעַמְתֵי־ }} # [[וכוח|ויכוח]] [[פורמלי]] המתנהל בעל פה. ===מילים נרדפות=== * [[דיביט]] * [[דיביטינג]] ===תרגום=== {{תרגומי שפות| | עמודות = 2 |אוזבקית = |אוסטרית = |אוקראינית = |אורדו = |אידו = |איטלקית = |אינדונזית = |אינטרלינגואה = |איסלנדית = |אירית = |אלבנית = |אנגלית = debate |אסטונית = |אספרנטו = |אפריקנית = |ארמנית = բանավեճ |בולגרית = дебати |בלרוסית = |בוסנית = |בנגלית = |בסקית = |ברטונית = |גליסית = |גרוזינית = |גרמנית = Debatte |דנית = |הולנדית = debat |הונגרית = |הינדית = वाद-विवाद |וולאפיק = |וולשית = |ויאטנמית = |זולו = |טג'יקית = |טגלית = |טורקית = tartışma |טורקמנית = |טטרית = |טמילית = |יאוית = |יוונית = αντιπαράθεση |יידיש = |יפנית = 議論 |כורדית = |לאו = |לדינו = |לוקסמבורגית = |לטבית = |לטינית = |ליטאית = |מאורית = |מונגולית = |מלאית = |מלטית = |מקדונית = |נהואטל = |נורבגית = |נפלית = |סווהילי = mdahalo |סינהלזית = |סינית = 辯論 |סיציליאנית = |סלובנית = |סלובקית = |סנסקירית = |ספרדית = debate |סקוטית =connsachadh |ערבית = مناظرة |פארואזית = |פולנית = debata |פורטוגלית = debate |פינית = väittely |פרסית = |צ'כית = |צרפתית = débat |קוריאנית = |קזכית = пікірталас |קטלנית = |קנרית = |קרואטית = |רומנית =discuție |רוסית = дебаты |שבדית = |תאית = }} ===ראו גם=== * [[דיון]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים | ויקיפדיה = מעמת | ויקישיתוף = Category:Debating }} [[קטגוריה:חידושי האקדמיה ללשון העברית]] [[קטגוריה:תרבות]] j7uepmhd8vcc4a6bogdxg0kfqlyzwyg 0 39666 441596 335067 2022-08-07T13:36:52Z Anatbehar 15437 wikitext text/x-wiki ==מַנְדֵּף כִימִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מנדף כימי |הגייה=man'''def''' '''khi'''mi |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=צרף |נטיות=ר' מַנְדֵּפִים כִימִיִּים }} {{תמונה|Fume hood.jpg|מנדף כימי}} # [[מתקן]] [[אורור]] המשמש כ[[אמצעי]] [[הגנה]] ל[[עובד|עובדים]] מפני [[חשיפה]] מ[[חומ"ס|חומרים מסוכנים]] נדיפים. ===תרגום=== {{תרגומי שפות| | עמודות = 2 |אוזבקית = |אוסטרית = |אוקראינית = |אורדו = |אידו = |איטלקית = |אינדונזית = |אינטרלינגואה = |איסלנדית = |אירית = |אלבנית = |אנגלית = fume hood |אסטונית = |אספרנטו = |אפריקנית = |ארמנית = |בולגרית = |בלרוסית = |בוסנית = |בנגלית = |בסקית = |ברטונית = |גליסית = |גרוזינית = |גרמנית = Abzug |דנית = |הולנדית = zuurkast |הונגרית = |הינדית = |וולאפיק = |וולשית = |ויאטנמית = |זולו = |טג'יקית = |טגלית = |טורקית = |טורקמנית = |טטרית = |טמילית = |יאוית = |יוונית = |יידיש = |יפנית = |כורדית = |לאו = |לדינו = |לוקסמבורגית = |לטבית = |לטינית = |ליטאית = |מאורית = |מונגולית = |מלאית = |מלטית = |מקדונית = |נהואטל = |נורבגית = |נפלית = |סווהילי = |סינהלזית = |סינית = |סיציליאנית = |סלובנית = |סלובקית = |סנסקירית = |ספרדית = campana |סקוטית = |ערבית = |פארואזית = |פולנית = |פורטוגלית = |פינית = vetokaappi |פרסית = |צ'כית = |צרפתית = hotte |קוריאנית = |קזכית = |קטלנית = |קנרית = |קרואטית = |רומנית = |רוסית = |שבדית = |תאית = }} ===ראו גם=== * [[מעבדה]] * [[כימי]] * [[נדף]] * [[מנדף]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מנדף כימי}} [[קטגוריה:כימיה]] lrzugt2qbwxe1cptljwrj80yjr01ijz 0 40509 441595 440475 2022-08-07T13:34:54Z Anatbehar 15437 wikitext text/x-wiki ==הִשְׁתִּין מֵהַמַּקְפֵּצָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=השתין מהמקפצה |הגייה=hish'''tin''' mehamakpe'''tsa''' |חלק דיבר=פועל |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=ביטוי |נטיות=נ' הִשְׁתִּינָה מֵהַמַּקְפֵּצָה, ר' הִשְׁתִּינוּ מֵהַמַּקְפֵּצָה }} # {{משלב|סלנג}} הפגין [[חוסר אכפתיות]] באופן מגונה ו[[בפומבי]]. #:* {{ציטוטון|הנה חיים הבדחן מגיע. הייתי עובד בבריכה, אמרתי לו: "תצא מהבריכה", אמר לי:"למה?", אמרתי לו: "מה זה "למה?", אתה עשית פיפי בבריכה!", אומר: "מה אתה מדבר, כולם עושים פיפי בבריכה", אמרתי: "כן, אבל לא מהמקפצה..."|גדי יגיל - מערכון המציל.}} ===גיזרון=== הביטוי רומז כי ישנן התנהגויות פסולות ובלתי מקובלות בחברה ובעוד שיש כאלו העוברים על הנורמות המקובלות ולעיתים אפילו על החוק, הם לרוב אולי מתביישים או מנסים להסתיר זאת מעיני הציבור, בבחינת "משתינים בבריכה", ואילו האדם עליו נאמר המשפט – לא רק שנוהג באופן פסול אלא גם עושה באופן בפומבי ומתריס, נוהג בעזות מצח ואולי בחוסר חכמה. ובאנלוגיה, בעוד יש אנשים המשתינים בבריכה ומשכך הם עושים מעשה "לא חברתי" אך בצנעה יש מי "שמשתין מהמקפצה", עושה זאת בגלוי. ===ביטויים קרובים=== * [[להכעיס]] * [[עשה דוקא]] ===ראו גם=== * [[השתין]] * [[מקפצה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=להשתין מהמקפצה}} [[קטגוריה:ביטויים]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]] c4wz2ebqqfrv5cano8djurchz2tdh42 0 41264 441597 383107 2022-08-07T15:01:31Z סנדל מגורב 30714 /* גיזרון */ wikitext text/x-wiki ==שַׁדַּי== {{ניתוח דקדוקי |כתיב מלא=שדי |הגייה='''sha'''day |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ד|ד}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|לשון המקרא}} כינוי לאלוהים, המופיע בעיקר בספר בראשית ואיוב, ומתייחס לאלוהים שרק אנשים בודדים (אברהם, יצחק ויעקב) מכירים אותו מכיוון שטרם נגלה לעולם.<ref>ישעיהו ליבוביץ, פרשת "וארא", מתוך: "שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע", 2003.</ref> #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל '''שַׁדַּי''' הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.|בראשית|יז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|וָאֶשְׁמַע אֶת-קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל-'''שַׁדַּי''' בְּלֶכְתָּם קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן.|יחזקאל|א|כד}} #:* {{צט/תנ"ך|וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל-תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי-הֵמַר '''שַׁדַּי''' לִי מְאֹד.|רות|א|כ}} ===גיזרון=== * הגיזרון אינו ידוע. יש הגוזרים מאכדית: {{אכדית|1001|šadū}} - הר; יש שהסבירו זאת כתואר: רם, אדון, צור. ויש שהסבירו ע"פ המשקל (צורת יחיד עם סיומת השייכות אַּי) שהכוונה "זה של ההר", האלוהות המזוהה עם ההר.<ref>{{מקור/אינטרנט|יוצר=גשר מפעלים חינוכיים|כותרת=אל שדי|שם האתר=מט"ח|כתובת=http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11460|תאריך=15 בפברואר 2015}}. ברוך אברהם לוין, קדמוניות 110 (תשנ"ו), [https://www.jstor.org/stable/23681422 עמ' 93].</ref> . המילה האכדית שימשה גם ככינוי לאלים כנענים. *ב[[w:כתובת בלעם|כתובת בלעם]] מופיעה המילה "שדין" שלדעת חלק מהחוקרים היא צורת הרבים של "שדי"{{הערת שוליים|ב"א לוין, שם.}}, ולדעת חוקרים אחרים היא צורת הרבים של [[שד#שֵׁד|שֵׁד]]. ===מידע נוסף=== * šadū = צלע הר בלתי נגיש עפ"י אולברייט לא מדובר בשם עצם - "הר", אלא שם תואר הנגזר ממנו , והוראתו הררי : האל ההררי, אל ההרים . * בָּאָלֻשָדִי = השם שהעניקו האכדים לאלוהי/נכבדי שבטי האמורים המדבריים, נחשב גם לבעלה של אשרה - בָּאָלוּ שדי או בָּאֶל שָדֵא bêlu šadī / bêl šadê <ref>{{מקור/אינטרנט|כותרת=Amurru (god)|שם האתר=wikipedia|כתובת=https://en.wikipedia.org/wiki/Amurru_(god)}}</ref> . . ===צירופים=== *[[קול המון כקול שדי]] ===ראו גם=== * [[שד"י]] {{שמות האלוהים}} ===קישורים חיצוניים=== * {{מקור/לקסיקון BDB|שדי|7706}} {{מיזמים|ויקיפדיה=en:El Shaddai|שם ויקיפדיה=El Shaddai (אנגלית)|ויקיטקסט=ביאור:אל שדי}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} 39i4dpauf1jkn8khrbgatrjupgtop8u 441598 441597 2022-08-07T15:02:13Z סנדל מגורב 30714 /* גיזרון */ wikitext text/x-wiki ==שַׁדַּי== {{ניתוח דקדוקי |כתיב מלא=שדי |הגייה='''sha'''day |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ד|ד}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|לשון המקרא}} כינוי לאלוהים, המופיע בעיקר בספר בראשית ואיוב, ומתייחס לאלוהים שרק אנשים בודדים (אברהם, יצחק ויעקב) מכירים אותו מכיוון שטרם נגלה לעולם.<ref>ישעיהו ליבוביץ, פרשת "וארא", מתוך: "שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע", 2003.</ref> #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל '''שַׁדַּי''' הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.|בראשית|יז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|וָאֶשְׁמַע אֶת-קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל-'''שַׁדַּי''' בְּלֶכְתָּם קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן.|יחזקאל|א|כד}} #:* {{צט/תנ"ך|וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל-תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי-הֵמַר '''שַׁדַּי''' לִי מְאֹד.|רות|א|כ}} ===גיזרון=== * הגיזרון אינו ידוע. יש הגוזרים מאכדית: {{אכדית|1001|šadū}} - הר; יש שהסבירו זאת כתואר: רם, אדון, צור. ויש שהסבירו ע"פ המשקל (צורת יחיד עם סיומת השייכות אַּי) שהכוונה "זה של ההר", האלוהות המזוהה עם ההר<ref>{{מקור/אינטרנט|יוצר=גשר מפעלים חינוכיים|כותרת=אל שדי|שם האתר=מט"ח|כתובת=http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11460|תאריך=15 בפברואר 2015}}. ברוך אברהם לוין, קדמוניות 110 (תשנ"ו), [https://www.jstor.org/stable/23681422 עמ' 93].</ref> . המילה האכדית שימשה גם ככינוי לאלים כנענים. *ב[[w:כתובת בלעם|כתובת בלעם]] מופיעה המילה "שדין" שלדעת חלק מהחוקרים היא צורת הרבים של "שדי"{{הערת שוליים|ב"א לוין, שם.}}, ולדעת חוקרים אחרים היא צורת הרבים של [[שד#שֵׁד|שֵׁד]]. ===מידע נוסף=== * šadū = צלע הר בלתי נגיש עפ"י אולברייט לא מדובר בשם עצם - "הר", אלא שם תואר הנגזר ממנו , והוראתו הררי : האל ההררי, אל ההרים . * בָּאָלֻשָדִי = השם שהעניקו האכדים לאלוהי/נכבדי שבטי האמורים המדבריים, נחשב גם לבעלה של אשרה - בָּאָלוּ שדי או בָּאֶל שָדֵא bêlu šadī / bêl šadê <ref>{{מקור/אינטרנט|כותרת=Amurru (god)|שם האתר=wikipedia|כתובת=https://en.wikipedia.org/wiki/Amurru_(god)}}</ref> . . ===צירופים=== *[[קול המון כקול שדי]] ===ראו גם=== * [[שד"י]] {{שמות האלוהים}} ===קישורים חיצוניים=== * {{מקור/לקסיקון BDB|שדי|7706}} {{מיזמים|ויקיפדיה=en:El Shaddai|שם ויקיפדיה=El Shaddai (אנגלית)|ויקיטקסט=ביאור:אל שדי}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} 7sj56a8or0b74xbupmdz2mmkbdsk50t 441599 441598 2022-08-07T15:06:27Z סנדל מגורב 30714 /* מידע נוסף */ wikitext text/x-wiki ==שַׁדַּי== {{ניתוח דקדוקי |כתיב מלא=שדי |הגייה='''sha'''day |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ד|ד}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|לשון המקרא}} כינוי לאלוהים, המופיע בעיקר בספר בראשית ואיוב, ומתייחס לאלוהים שרק אנשים בודדים (אברהם, יצחק ויעקב) מכירים אותו מכיוון שטרם נגלה לעולם.<ref>ישעיהו ליבוביץ, פרשת "וארא", מתוך: "שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע", 2003.</ref> #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל '''שַׁדַּי''' הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.|בראשית|יז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|וָאֶשְׁמַע אֶת-קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל-'''שַׁדַּי''' בְּלֶכְתָּם קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן.|יחזקאל|א|כד}} #:* {{צט/תנ"ך|וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל-תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי-הֵמַר '''שַׁדַּי''' לִי מְאֹד.|רות|א|כ}} ===גיזרון=== * הגיזרון אינו ידוע. יש הגוזרים מאכדית: {{אכדית|1001|šadū}} - הר; יש שהסבירו זאת כתואר: רם, אדון, צור. ויש שהסבירו ע"פ המשקל (צורת יחיד עם סיומת השייכות אַּי) שהכוונה "זה של ההר", האלוהות המזוהה עם ההר<ref>{{מקור/אינטרנט|יוצר=גשר מפעלים חינוכיים|כותרת=אל שדי|שם האתר=מט"ח|כתובת=http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11460|תאריך=15 בפברואר 2015}}. ברוך אברהם לוין, קדמוניות 110 (תשנ"ו), [https://www.jstor.org/stable/23681422 עמ' 93].</ref> . המילה האכדית שימשה גם ככינוי לאלים כנענים. *ב[[w:כתובת בלעם|כתובת בלעם]] מופיעה המילה "שדין" שלדעת חלק מהחוקרים היא צורת הרבים של "שדי"{{הערת שוליים|ב"א לוין, שם.}}, ולדעת חוקרים אחרים היא צורת הרבים של [[שד#שֵׁד|שֵׁד]]. ===מידע נוסף=== * בָּאָלֻשָדִי = השם שהעניקו האכדים לאלוהי/נכבדי שבטי האמורים המדבריים, נחשב גם לבעלה של אשרה - בָּאָלוּ שדי או בָּאֶל שָדֵא bêlu šadī / bêl šadê <ref>{{מקור/אינטרנט|כותרת=Amurru (god)|שם האתר=wikipedia|כתובת=https://en.wikipedia.org/wiki/Amurru_(god)}}</ref> . . ===צירופים=== *[[קול המון כקול שדי]] ===ראו גם=== * [[שד"י]] {{שמות האלוהים}} ===קישורים חיצוניים=== * {{מקור/לקסיקון BDB|שדי|7706}} {{מיזמים|ויקיפדיה=en:El Shaddai|שם ויקיפדיה=El Shaddai (אנגלית)|ויקיטקסט=ביאור:אל שדי}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} rfwx4fs5gzuzb4cm8skysosmsdfht4b 441621 441599 2022-08-07T20:33:51Z סנדל מגורב 30714 /* גיזרון */ wikitext text/x-wiki ==שַׁדַּי== {{ניתוח דקדוקי |כתיב מלא=שדי |הגייה='''sha'''day |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ד|ד}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|לשון המקרא}} כינוי לאלוהים, המופיע בעיקר בספר בראשית ואיוב, ומתייחס לאלוהים שרק אנשים בודדים (אברהם, יצחק ויעקב) מכירים אותו מכיוון שטרם נגלה לעולם.<ref>ישעיהו ליבוביץ, פרשת "וארא", מתוך: "שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע", 2003.</ref> #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל '''שַׁדַּי''' הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.|בראשית|יז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|וָאֶשְׁמַע אֶת-קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל-'''שַׁדַּי''' בְּלֶכְתָּם קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן.|יחזקאל|א|כד}} #:* {{צט/תנ"ך|וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל-תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי-הֵמַר '''שַׁדַּי''' לִי מְאֹד.|רות|א|כ}} ===גיזרון=== * הפרשנים המסורתיים גזרו מלשון "[[די#דַּי|דַּי]]" - שאמר לעולם די{{הערת שוליים|בבלי חגיגה יב, א.}}, או שֶׁדַּי באלוהותו לכל הבריות{{הערת שוליים|רש"י בראשית יז, א.}} או שֶׁדַּי לו במציאות עצמו ואינו צריך בקיום המציאות{{הערת שוליים|רמב"ם, מורה נבוכים א, סג.}}. * יש חוקרים הגוזרים מאכדית: {{אכדית|1001|šadū}} - הר; יש שהסבירו זאת כתואר: רם, אדון, צור. ויש שהסבירו ע"פ המשקל (צורת יחיד עם סיומת השייכות אַּי) שהכוונה "זה של ההר", האלוהות המזוהה עם ההר<ref>{{מקור/אינטרנט|יוצר=גשר מפעלים חינוכיים|כותרת=אל שדי|שם האתר=מט"ח|כתובת=http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11460|תאריך=15 בפברואר 2015}}. ברוך אברהם לוין, קדמוניות 110 (תשנ"ו), [https://www.jstor.org/stable/23681422 עמ' 93].</ref> . המילה האכדית שימשה גם ככינוי לאלים כנענים. *ב[[w:כתובת בלעם|כתובת בלעם]] מופיעה המילה "שדין" שלדעת חלק מהחוקרים היא צורת הרבים של "שדי"{{הערת שוליים|ב"א לוין, שם.}}, ולדעת חוקרים אחרים היא צורת הרבים של [[שד#שֵׁד|שֵׁד]]. ===מידע נוסף=== * בָּאָלֻשָדִי = השם שהעניקו האכדים לאלוהי/נכבדי שבטי האמורים המדבריים, נחשב גם לבעלה של אשרה - בָּאָלוּ שדי או בָּאֶל שָדֵא bêlu šadī / bêl šadê <ref>{{מקור/אינטרנט|כותרת=Amurru (god)|שם האתר=wikipedia|כתובת=https://en.wikipedia.org/wiki/Amurru_(god)}}</ref> . . ===צירופים=== *[[קול המון כקול שדי]] ===ראו גם=== * [[שד"י]] {{שמות האלוהים}} ===קישורים חיצוניים=== * {{מקור/לקסיקון BDB|שדי|7706}} {{מיזמים|ויקיפדיה=en:El Shaddai|שם ויקיפדיה=El Shaddai (אנגלית)|ויקיטקסט=ביאור:אל שדי}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} d7qtri4l1w4zaxqd2x30wme7v8xt2i1 441622 441621 2022-08-07T20:36:17Z סנדל מגורב 30714 /* גיזרון */ wikitext text/x-wiki ==שַׁדַּי== {{ניתוח דקדוקי |כתיב מלא=שדי |הגייה='''sha'''day |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ד|ד}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|לשון המקרא}} כינוי לאלוהים, המופיע בעיקר בספר בראשית ואיוב, ומתייחס לאלוהים שרק אנשים בודדים (אברהם, יצחק ויעקב) מכירים אותו מכיוון שטרם נגלה לעולם.<ref>ישעיהו ליבוביץ, פרשת "וארא", מתוך: "שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע", 2003.</ref> #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל '''שַׁדַּי''' הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.|בראשית|יז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|וָאֶשְׁמַע אֶת-קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל-'''שַׁדַּי''' בְּלֶכְתָּם קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן.|יחזקאל|א|כד}} #:* {{צט/תנ"ך|וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל-תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי-הֵמַר '''שַׁדַּי''' לִי מְאֹד.|רות|א|כ}} ===גיזרון=== * הפרשנים המסורתיים גזרו מלשון "[[די#דַּי|דַּי]]" - שאמר לעולם די{{הערת שוליים|בבלי חגיגה יב, א.}}, או שֶׁדַּי באלוהותו לכל הבריות{{הערת שוליים|רש"י בראשית יז, א.}} או שֶׁדַּי לו במציאות עצמו ואינו צריך בקיום המציאות{{הערת שוליים|רמב"ם, מורה נבוכים א, סג.}}. *[[w: אברהם אבן עזרא|ראב"ע]] (בראשית יז, א) גזר משורש {{שרש3|שׁ|ד|ד|קט=לא}}, והכוונה: חזק ותקיף. * יש חוקרים הגוזרים מאכדית: {{אכדית|1001|šadū}} - הר; יש שהסבירו זאת כתואר: רם, אדון, צור. ויש שהסבירו ע"פ המשקל (צורת יחיד עם סיומת השייכות אַּי) שהכוונה "זה של ההר", האלוהות המזוהה עם ההר<ref>{{מקור/אינטרנט|יוצר=גשר מפעלים חינוכיים|כותרת=אל שדי|שם האתר=מט"ח|כתובת=http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11460|תאריך=15 בפברואר 2015}}. ברוך אברהם לוין, קדמוניות 110 (תשנ"ו), [https://www.jstor.org/stable/23681422 עמ' 93].</ref> . המילה האכדית שימשה גם ככינוי לאלים כנענים. *ב[[w:כתובת בלעם|כתובת בלעם]] מופיעה המילה "שדין" שלדעת חלק מהחוקרים היא צורת הרבים של "שדי"{{הערת שוליים|ב"א לוין, שם.}}, ולדעת חוקרים אחרים היא צורת הרבים של [[שד#שֵׁד|שֵׁד]]. ===מידע נוסף=== * בָּאָלֻשָדִי = השם שהעניקו האכדים לאלוהי/נכבדי שבטי האמורים המדבריים, נחשב גם לבעלה של אשרה - בָּאָלוּ שדי או בָּאֶל שָדֵא bêlu šadī / bêl šadê <ref>{{מקור/אינטרנט|כותרת=Amurru (god)|שם האתר=wikipedia|כתובת=https://en.wikipedia.org/wiki/Amurru_(god)}}</ref> . . ===צירופים=== *[[קול המון כקול שדי]] ===ראו גם=== * [[שד"י]] {{שמות האלוהים}} ===קישורים חיצוניים=== * {{מקור/לקסיקון BDB|שדי|7706}} {{מיזמים|ויקיפדיה=en:El Shaddai|שם ויקיפדיה=El Shaddai (אנגלית)|ויקיטקסט=ביאור:אל שדי}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} t8m3txc6n2spzl8rsmyjai7hord5bjl 2 44289 441603 434549 2022-08-07T15:37:13Z Anatbehar 15437 /* מבין הערכים שיצרתי: */ wikitext text/x-wiki שמי ענת, עיתונאית בטלוויזיה הישראלית בערבית בעבר ומורה לערבית בהווה. בוגרת קורס ויקימילון מחזור ב'.{{משתמש קורס ב|משתמשת=כן}} ===מבין הערכים שיצרתי:=== {{ע|8| *[[מגבעת]] *[[פשע]] *[[סדק]] *[[פסטיבל]] *[[פי]] *[[סתת]] *[[הלם]] *[[רקדן]] *[[קרצף]] *[[מריש]] *[[פליאטיבי]] *[[חזן]] *[[לעולם]] *[[טמיר]] *[[שליה]] *[[נא]] *[[מגב]] *[[פקק]] *[[חוש]] *[[נוה מדבר]] *[[מכסה]] *[[מצעד]] *[[טעם]] *[[זהבהב]] * [[שליח]] * [[עדף#עֹדֶף|עודף]] * [[תכן#תֹּכֶן|תוכן]] * [[יצא לאור]] * [[ממלכה]] * [[אים#אִיֵּם|איים]] * [[עכברת]] * [[תקין]] * [[רק#רׂק|רוק]] * [[רסיס]] * [[חזק#חֹזֶק|חוזק]] * [[צלחת#צִלְחֵת|צילחת]] * [[קלל]] * [[בשורה]] * [[מציאות]] * [[הקשיב]] * [[תנובה]] * [[דחף#דַּחַף|דחף]] * [[דוח#דּוּחַ|דוח]] * [[רדיד]] * [[תוצרת]] * [[ילדות#יַלְדוּת|ילדות]] * [[זקנה#זִקְנָה|זיקנה]] * [[לבוש#לְבוּשׁ|לבוש]] * [[עצמה#עָצְמָה|עוצמה]] * [[עצומה]] * [[אריג]] * [[מרח]] * [[ממרח]] * [[אלקטיבי]] * [[פרט#פְּרָט|פרט]] * [[דחה]] * [[כמות#כמות|כמות]] * [[קפסולה]] * [[חכמה#חָכְמָה|חוכמה]] * [[מסמך]] * [[ערכה#עֶרְכָּה|ערכה]] * [[כשרון]] * [[תסמין]] * [[עדות#עֵדוּת|עדות]] * [[שארית#שְׁאֵרִית|שארית]] * [[נהדר]] * [[לחש#לַחַשׁ|לחש]] * [[הזדמנות]] * [[גנדרן]] * [[נדיבות]] }} ===הרחבתי את הערכים:=== {{ע|3| *[[טרח]] *[[סוביקטיבי]] *[[שביל]] *[[מצא]] *[[לח]] *[[חוט]] *[[בצק]] *[[דכדוך]] }} ===ושיפרתי ערכים רבים נוספים ביניהם:=== *[[חאג']], [[מלוש]], [[חמוץ]], [[שכמיה]], [[גימיק]], [[רואה חשבון]], [[שבכה]], [[רנסאנס]], [[ממש]], [[סתם]], [[סתמי]], [[גמיש]], [[מהימן]], [[פרוזה]], [[פצוח#פִּצּוּחַ|פיצוח]], [[מורד#מוֹרָד|מורד]], [[כלו אזן#כֻּלּוֹ אֹזֶן|כולו אוזן]], [[התנהגות]], [[מפלט#מִפְלָט|מפלט]] 7funikv96cled6amqzluidlxoft8av9 0 48101 441610 439314 2022-08-07T18:01:17Z אליצור יחיא 19327 /* פרשנים מפרשים */ wikitext text/x-wiki == עַשְׁתֵּי עָשָׂר == {{ניתוח דקדוקי |כתיב מלא=עשתי עשר |הגייה='''ash'''tei''' a'''sar |חלק דיבר=שם־המספר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|שׁ|ת}}; {{שרש3|ע|שׂ|ר}} |דרך תצורה=צירוף |נטיות=נ' עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה }} #{{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} שם מקראי למספר אחת עשרה. #:*{{צט/תנ"ך|'''עַשְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה''' יְרִיעֹת, תַּעֲשֶׂה אֹתָם.|שמות|כו|ז}} #:*{{צט/תנ"ך|בְּיוֹם '''עַשְׁתֵּי עָשָׂר''' יוֹם, נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל בֶּן עׇכְרָן|במדבר|ז|עב}} ===גזרון=== * "עשתי" בהוראת 'אחד' מופיע בשפות שמיות נוספות - אוגריתית: 𐎓𐎌𐎚𐎊 (עשׁתי);<ref>לוח KTU 1.161</ref> אכדית: 𒅖𒋼𒂗 ({{אכדית|44|ištēn}}); ערבית: {{ערבית|اِسْت|אִיסְת}};{{הבהרה|סיבה=מעתק א<->ע בין שפות שמיות ששמרו על האותיות הגרוניות (כמו עברית וערבית) נדיר מאוד}} מינאית: 𐩲𐩪𐩩‎ (עשׂת). המילה נמצאת בהוראה זו גם בשפות לא-שמיות עתיקות, שומרית: 𒀸 (עַשׁ); חורית: 𐎛𐎘𐎚 (עָשְׁת). * משערים שהמילה היתה קיימת בפרוטו-שמית בצורה: [https://sites.utexas.edu/scripts/files/2016/07/aren_2014.pdf -ʕašt*]. === מידע נוסף === * 'עשתי עשר' מגיע לעולם בלי יידוע, השווה: {{צט/תנ"ך|הָעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי... עַשְׁתֵּי עָשָׂר לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר הַחֹדֶשׁ... הַשְּׁנֵים עָשָׂר לִשְׁנֵים עָשָׂר הַחֹדֶשׁ|דברי הימים א|כז|יג|טו}} ===פרשנים מפרשים=== * '''ר' יונה אבן ג'אנח''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6415&st=&pgnum=270 הרקמה שער מד]): "עשתי עשרה הוא 'על שתי' עשרה, כלומר המספר אשר קודם שתי עשרה, וחסרו הלמ"ד להקל. ואמתתו להיות מספר לנקבה בלבד, וכאשר חסרו הלמ"ד ובנו שתי המלות מלה אחת שמוה במעלת מלה בלתי מורכבת כאלו היא מילה בפני עצמה, והביאו עשתי על הזכר כאשר (-כמו) הביאוהו על הנקבה.. ובטחו מן הספק במלה הזאת בעבור שכתבו הה"א בסוף המספר לנקבה וחסרו ממנו לזכר". * '''ראב"ע''' (בספר 'יסוד מספר'): "והנה טעה <small>(אבן ג'אנח)</small> שתי טעויות גדולות: האחת, כי מספר שנים עשר יותר עליון על שתי עשרה מאחת עשרה, והעד: 'מבן עשרים שנה ומעלה' ({{מקור/תנ"ך|שמות|לח|כו}}){{הערת שוליים|בקיצור פענח רזא פירש "עשתי" - 'עד שתי', עיין שם.}}. והשנית, כי שתי סימן נקבה, והנה כתוב 'עשתי עשר' <small>(-ובזכר היה צריך לומר 'עשני עשר')</small>. ופירוש מילת 'עשתי' כמו 'חִשָּׁבוֹן' <small>(-מחשבה)</small>.. מגזרת '[[עשתון|עשתונות]]' ({{מקור/תנ"ך|תהלים|קמו|ד}}).. וסבת היות ככה במספר הזה בעבור היות עשרה אחד בכללים, וברצונם לסמוך אחד האחדים לאחד העשרות נראה כמו שני מספרים"{{הערת שוליים|שמחה פינסק (המהדיר, הערה 196) ביאר: עד המספר עשר אפשר לספור עם ידיו, ואין צורך לחשוב. אבל מאחד עשר ואילך יש צורך לחַשֵּׁב ולחבר אחדות ועשרות, ולכן נקרא "עשתי עשר", מלשון מחשבה. וכן נראה מדבריו ביונה (א,ו): "בעבור שזה המספר הוא כמו שנים חשבונות, כלל ופרט". בפירושו לבמדבר (ז,עב) כתב מעט אחרת: "עשתי- מה שיולידו מחשבותיו, כאילו העשר הוליד", ובדומה בספר צחות (שער המספרים), וראה בספר השרשים לרד"ק (שורש עשת). ור"ג בפועל [[עשת]]}}. ===מילים נרדפות=== * [[אחת עשרה]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|undici}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|eleven}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|elf}} *הודית: {{ת|הינדית|ग्यारह}} (תעתיק: gyārah) *הולנדית: {{ת|הולנדית|elf}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|tizenegy}} *טורקית: {{ת|טורקית|on bir}} *יוונית: {{ת|יוונית|έντεκα}} (תעתיק: énteka) *כורדית: {{ת|כורדית|yazde}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|elleve}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|once}} *ערבית: {{ת|ערבית|حداشر}} (תעתיק: חדאשׁר) *פולנית: {{ת|פולנית|jedenaście}} *פינית: {{ת|פינית|yksitoista}} *פרסית: {{ת|פרסית|یازده‎}} (תעתיק: יאזדה) *צ'כית: {{ת|צ'כית|jedenáct}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|onze}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|십일}} (תעתיק: sibil) *רומנית: {{ת|רומנית|unsprezece}} *רוסית: {{ת|רוסית|одиннадцать}} (תעתיק: odínnadcatʹ) }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=11 (מספר)}} ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מספרים]] [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] rj4y5bd2due19wqyc49mioeqrcmrwvu 0 49847 441607 424617 2022-08-07T17:59:31Z אליצור יחיא 19327 /* רְפָאִים */ wikitext text/x-wiki ==רְפָאִים== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=רפאים |הגייה=refa'''im''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר רבוי |שורש={{שרש3|ר|פ|א ב}} |דרך תצורה={{משקל|קְטָלִים}} |נטיות=יחיד רָפָא }} #{{רובד|המקרא}} אחד מ[[עם|עממי]] [[כנען]], המתוארים כ[[ענק]]ים. #:*{{צט/תנ"ך|וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת-'''רְפָאִים''' בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם|בראשית|יד|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי וְאֶת-'''הָרְפָאִים'''|דברים|טו|כ}} #:*{{צט/תנ"ך|'''רְפָאִים''' יֵחָשְׁבוּ אַף-הֵם כַּעֲנָקִים וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים|דברים|ב|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|אֶרֶץ-'''רְפָאִים''' תֵּחָשֵׁב אַף-הִוא '''רְפָאִים''' יָשְׁבוּ-בָהּ לְפָנִים וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים|דברים|ב|כ}} #:*{{צט/תנ"ך|כָּל-מַמְלְכוּת עוֹג בַּבָּשָׁן אֲשֶׁר-מָלַךְ בְּעַשְׁתָּרוֹת וּבְאֶדְרֶעִי הוּא נִשְׁאַר מִיֶּתֶר '''הָרְפָאִים''' וַיַּכֵּם מֹשֶׁה וַיֹּרִשֵׁם|יהושע|יג|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיְהִי אַחֲרֵיכֵן וַתַּעֲמֹד מִלְחָמָה בְּגֶזֶר עִם-פְּלִשְׁתִּים אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת-סִפַּי מִילִדֵי '''הָרְפָאִים''' וַיִּכָּנֵעוּ|דברי הימים א|כ|ד}} #{{רובד|המקרא}} כינוי ל[[מת]]ים או ל[[רוח]]ם #:*{{צט/תנ"ך|שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ '''רְפָאִים''' כָּל-עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם|ישעיהו|יד|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|מֵתִים בַּל-יִחְיוּ '''רְפָאִים''' בַּל-יָקֻמוּ לָכֵן פָּקַדְתָּ וַתַּשְׁמִידֵם וַתְּאַבֵּד כָּל-זֵכֶר לָמוֹ|ישעיהו|כו|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה-פֶּלֶא אִם-'''רְפָאִים''' יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה|תהלים|פח|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי שָׁחָה אֶל-מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל-'''רְפָאִים''' מַעְגְּלֹתֶיהָ|משלי|ב|יח}} #:*{{צט/תנ"ך|וְלֹא-יָדַע כִּי-'''רְפָאִים''' שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ|משלי|ט|יח}} ===גיזרון=== {{מספור|1}} מופיע במקרא רק בצורת הרבים. קיים ביטוי מקביל בפיניקית: 𐤓𐤐𐤀𐤌 (רפאם) באותה הוראה (ראו לדוגמא בכתובת [[w:הסרקופג של תבנת|הסרקופג של תבנת]]). יש שגזרו משורש {{שרש3|ר|פ|ה|א|קט=לא}}, שהמתים כחם רפוי.{{הערת שוליים|שד"ל ישעיה יד,ט.}} {{מספור|2}} יתכן שגם "הָרָפָה" המוזכר בספר שמואל א ([[s:שמואל א כא|כא,טז-כה]]) הוא מאותו הענין{{הערת שוליים|רד"ק (שמ"א שם) פירש ש"רפה" היא מילה נרדפת לענק. והואיל משה (דברים ב,יא) הציע שאולי כל הרפאים הם צאצאי אדם ששמו הָרָפָה. אמנם שד"ל (דברים ג,יא) דחה פירוש זה.}}. ::חז"ל ([[s:בראשית רבה כו|בראשית רבה כו,ד]]) גזרו את שמם מצד שגורמים [[רפיון]]: "רפאים- שכל מי שרואה אותן נרפה כשעוה". ובאופן דומה פירש שד"ל (דברים ב,יא): "רפאים- להיותם מפחידים רואיהם כמו המתים הנקראים רפאים כשנראים לבני אדם". פירוש אחר שהוצע, שהאומה הזו נקרא "רפאים" משום שהם כולם מתו לפני שעם ישראל הגיע לארץ ישראל.<ref>ל' קוויק, [https://thetorah.co.il/print/?article=og-king-of-bashan-underworld-ruler-or-ancient-giant עוג מלך הבשן: שליט עולם השאול או ענק מימי קדם?].</ref> אחרים הקבילו לשורש {{שרש3|ר|ב|ב|א|קט=לא}} בהוראת: גדול ([[רב#רַב א|רַב]]). ::בטקסט אוגריתי{{הערת שוליים|KTU 1.20-22}} מופיע הביטוי: 𐎗𐎔𐎜𐎎 (רפאֻם), ונחלקו החוקרים בזיהויים: יש אומרים שהם אלים זוטרים שהיו תחת האל בעל<ref>באופן דומה, בתרגום השבעים "רפאים" תורגם {{יוונית|γίγαντας|gígantas}} - ענקים, ולדעת חלק מהחוקרים אין הכוונה לתואר גרידא, אלא לענקים מהמיתולוגיה היוונית שנלחמו באלי האולימפוס.</ref>, ואולי היו אחראים על עולם המתים (בדומה למשמעות 1). אחרים אומרים שהכוונה לרוחות רפאים.<ref>ראו דיון על כך במאמר: C L'Heureux, [https://www.jstor.org/stable/1509224 The Ugaritic and Biblical Rephaim] HTR 67,3 (1974).</ref> כמו"כ ב[[w:אגדת אקהת|אגדת אקהת]] מתואר דנאל כ"אדמ רפא", ולדעת חלק מהחוקרים הכוונה שהיה מהעם רפאים. אמנם אחרים סוברים ש"רפא אדמ" הכוונה [[רופא]].<ref>Ugaritic Texts: Pertaining to Aqhat, 2021, [https://books.google.co.il/books?id=lck5EAAAQBAJ&pg=PT7&lpg=PT7&dq=%F0%90%8E%97%F0%90%8E%94%F0%90%8E%80&source=bl&ots=yiYa4G79TS&sig=ACfU3U2rAmlN53BZ0ZF9WF35treEz_3SqQ&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwiQlNOL1pXzAhWMXsAKHbItBQEQ6AF6BAgCEAM#v=onepage&q=%F0%90%8E%97%F0%90%8E%94%F0%90%8E%80&f=false forward].</ref> ===צירופים=== *[[אנית רפאים]], [[ספינת רפאים]] *[[עיר רפאים]] *[[עמק רפאים]] *[[רוח רפאים]] *[[כאב רפאים]] ===מילים נרדפות=== *[[ענק]] (1) *[[רוח]] (2) *[[מת]]ים (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|shade|spirit}} (1) {{ת|אנגלית|Rephaites}} (2) ===ראו גם=== *[[שאול]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=רפאים}} ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:ריבויים]] [[קטגוריה:עמים בתנ"ך]] [[קטגוריה:מוות]] qcfx83045ltk0c90x0b7k5abqcuw219 0 51907 441592 438664 2022-08-07T13:31:07Z Anatbehar 15437 wikitext text/x-wiki ==יָצָא קָבוּעַ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=יצא קבוע |הגייה=ya'''tza''' ka'''vu''''a |חלק דיבר=פועל |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=צירוף |נטיות=בינוני רבוי: יוֹצְאִים קָבוּעַ }}{{תמונה|Woman worker for the Dominion Arsenals Ltd. munitions plant has a date with her boyfriend..jpg|שניים שיוצאים קבוע}} # [[יצא]] ל[[פגישה|פגישות]] עם מישהו באופן [[בלעדי]], קיים [[מערכת יחסים]] [[רומנטי]]ת שאינה [[ממוסד]]ת. #:*אבל מה שאני רוצה בעצם זה באמת למצוא בחור רציני '''לצאת''' איתו '''קבוע''' אבל בשביל למצוא אותו צריך לחפש...<BR>({{מקור/אינטרנט|כתובת=http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid{{=}}7376&msgid{{=}}2837364|כותרת=חחחחחח אבל אני לא יכולה !!! חחח|שם האתר=תפוז אנשים|יוצר=Ronitka|תאריך=13/03/2005}}) #:*אני זוכר איך פעם בתקופת המשמרות שהיינו אימפריה '''יצאתי קבוע''' עם האוכמניה היא היתה מקסימונת אדומה ועגלגלה היינו יושבים שעות בוהים מול הטלוויזיה, אפילו עברנו לגור ביחד אבל אז הגיע איזה בן זונה שחצן מגולדן אקס, אחד גמד אבל חזק כמו סוס ורצו עליו כל מיני סיפורי גבורה על דרקונים וכאלה. ({{מקור/אינטרנט|כתובת=http://stage.co.il/Stories/18631|כותרת=הפאק מן|שם האתר=במה חדשה|יוצר=ארז עמית|תאריך=23/4/2001}}) #:* ב'כנות' הכיר את חברתו - טירן והם '''יצאו קבוע''' עד יום מותו ואף רצו להתחתן בקרוב (לאחר שחרורו הצבאי) אך לצערנו דבר זה לא יצא לפועל.<BR>({{מקור/אינטרנט|כתובת=http://www.gal-ed.co.il/ashkelon/info/n_show.aspx?id{{=}}1655|כותרת=יעקב (יקי) כהן|שם האתר=גלעד לזכרם}}) ===מילים נרדפות=== *הָיָה [[חבר#חָבֵר|חָבֵר]] *[[התנה אהבים]] *[[התרועע]] *[[חזר|חיזר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|go steady}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Dating|שם ויקישיתוף=יוצאים קבוע}} [[קטגוריה:מצב משפחתי]] q46qm463ucfbghaqfme94eiggu6zpnd 0 52234 441608 375563 2022-08-07T17:59:48Z אליצור יחיא 19327 /* סמוכין */ wikitext text/x-wiki ==תְּהִלָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תהילה |הגייה=tehi'''la''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ה|ל|ל}} |דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵלָה}} |נטיות=ר' תְּהִלּוֹת ; תְּהִלַּת־}} # [[פרסום]], [[מוניטין]], [[כבוד]]. #:*{{צט/תנ"ך|מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא '''תְהִלּת''' עֹשֵׂה פֶלֶא.|שמות|טו|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה '''לִתְהִלָּה''' וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם-קָדֹשׁ לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.|דברים|כו|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|אֲנִי יְהוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא-אֶתֵּן '''וּתְהִלָּתִי''' לַפְּסִילִים.|ישעיהו|מב|ח}} #:* '''התהילה''' שהוא קיבל הייתה גדולה אחרי שהתפרסם שהציל ילד שנשכח במכונית נעולה. # [[שבח#שֶׁבַח|שבח]], [[הלל]]. #:*{{צט/תנ"ך|אֵיךְ לֹא-עֻזְּבָה עִיר '''תהלה (תְּהִלָּת)''' קִרְיַת מְשׂוֹשִׂי.|ירמיהו|מט|כה}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ '''תְּהִלָּה''' לֵאלֹהֵינוּ יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּיהוָה.|תהלים|מ|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו '''בִּתְהִלָּה''' הוֹדוּ-לוֹ בָּרֲכוּ שְׁמוֹ.|תהלים|ק|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי-בִימֵי דָּוִיד וְאָסָף מִקֶּדֶם רָאשֵׁי הַמְשֹׁרְרִים וְשִׁיר-'''תְּהִלָּה''' וְהֹדוֹת לֵאלֹהִים.|נחמיה|יב|מו}} #:*{{צט/תנ"ך|וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה '''וּתְהִלָּה''' נָתַן יְהוָה מְאָרְבִים עַל-בְּנֵי עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר-שֵׂעִיר הַבָּאִים לִיהוּדָה וַיִּנָּגֵפוּ.|דברי הימים ב|כ|כב}} # שם פרטי לנקבה. ===גזרון=== *בעברית 'אחַר-מקראית' של מגילות קומראן - בצורת - 'תהלותוהי' {{הערת שוליים|מגילת הציוויים}}.בלשון התנאים נתייחד שם זה בריבוי לציון שם הספר המקראי , וצורתו נשתנתה ל'תהלים','תילים' , " כגון : "שיר המעלות שבתילים" {{הערת שוליים|השוו - משנה מסכ' מדות ב,ה. נוסח הרמב"ם}}. ===נגזרות=== *[[תהלים|תהילים]] ===תרגום=== {{תר|פרסום, מוניטין, כבוד}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|fame|glory}} {{תר-סוף}} {{תר|שבח, הלל}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|praise|glory}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[הוד]] * [[הדר]] ===סמוכין=== {{שורש|הלל}} [[קטגוריה:שמות]] ==תָּהָלָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה=tahala |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|ה|ל|ל}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} {{פירוש לקוי}} זלזול #:* {{צט/תנ"ך|הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה|איוב|ד|יח}} ===גיזרון=== * מילה יחידאית במקרא. גיזרונה קשה. ===פרשנים מפרשים=== * רש"י: לשון [[הוללות]] * מצודות ענין אורה כמו בְּ[[הלה#הִלָּה|הִלּוֹ]] עֲלֵי רֹאשִׁי (איוב כט) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== * [[הולל]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] j3exyhuq9g1ctww65ahb6cayoelvd5x 0 53632 441611 441415 2022-08-07T18:04:02Z אליצור יחיא 19327 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר= עשת בצורת רבים נסמך|ראו= הצירוף היחיד [[עשתי עשר]]}} == עֶשֶׁת == {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = | הגייה = '''e'''shet''' | חלק דיבר = | מין = | שורש = {{שרש3|ע|שׁ|ת| ב}} | דרך תצורה = {{משקל|קֶטֶל}} | נטיות = }} #{{רובד|המקרא}}{{משוערת}} דבר עבה מוצק. #{{רובד|המקרא}}{{משוערת}} צח, צלול. מאיר. #:* {{צט/תנ"ך|יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו '''עֶשֶׁת''' שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים|שיר השירים|ה|יד}} # {{רובד|חז"ל}} ברזל [[גלמי]]. גוש מתכת בלתי עשוי לכלי. #:*{{צט/משנה|העושה כלים מן ה'''עשת''' ומן החררה|כלים|יא|ג}} #:*{{צט/תוספתא|מנורה אין כשרה אלא מן ה'''עשת''' עשאה מן הגרוטאות פסולה|חולין|א|יח}} #:*{{הדגשה|אין לי אלא שהרגו ישראל בברזל שיהא חייב, השליך עליו '''עשתות''' וגולמים מנין|ספרי במדבר לה טז}} # {{רובד|ח}} פלדה === גיזרון === * המילה מופיעה פעם אחת במקרא משמעותה עמומה ותלויה בפרשנות. התואר [[עשות|ברזל עשות]] {{צט/תנ"ך|עשות|יחזקאל|כז|יט}} גם תלוי בפרשנות הנ"ל מי שמסביר כגוש מוצק קושר עם לשון חז"ל. === פרשנים מפרשים === === צירופים === * עשת שן === מילים נרדפות === * [[נשת]] {{שורש|עשׁת ב}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] == עֶשֶׁת {{משני|ב}} == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''e'''shet''' |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|ע|שׁ|ת| א}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }} # {{רובד|הביניים}} {{משלב|מליצה}} מחשבה. #:* {{משפט מדגים}} ===גיזרון=== משורש מקראי ([[התעשת]]) שמקורו בארמית {{צט/תנ"ך|וּמַלְכָּא '''עֲשִׁית''' לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא|דניאל|ו|ד}} -והמלך חשב להעמידו על כל המלכות. ===ראו גם=== *[[עשתון]] *[[עשתות]] {{צט/תנ"ך|לַפִּיד בּוּז לְ'''עַשְׁתּוּת''' שַׁאֲנָן |איוב|יב|ה}} ==עָשַׁת== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= עשת |שורש וגזרה={{שרש3|ע|שׁ|ת ב}} |בניין=קל }} #{{רובד|המקרא}} {{משוערת}} נעשה עבה. #{{רובד|המקרא}} {{משוערת}} נעשה צלול וצח. #:* {{צט/תנ"ך|עַל כֵּן גָּדְלוּ וַיַּעֲשִׁירוּ..שָׁמְנוּ '''עָשְׁתוּ''' גַּם עָבְרוּ דִבְרֵי רָע דִּין לֹא דָנוּ דִּין יָתוֹם וְיַצְלִיחוּ וּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנִים לֹא שָׁפָטוּ|ירמיה|ה|כח}} ===גיזרון=== * מילה יחידאית הפרשנים נחלקו בפירושה בהתאם לשם העצם המקראי עֶשֶׁת. * יש מפרשים [[חשב]]ו. על פי המובאה בארמית {{צט/תנ"ך|וּמַלְכָּא '''עֲשִׁית''' לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא|דניאל|ו|ד}} ===נגזרות=== * [[התעשת]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== * {{שורש|עשׁת}} 4vw3u2dgmm6zj9yzws5c1hiykamc9c9 0 54269 441602 339370 2022-08-07T15:36:24Z Anatbehar 15437 /* רֹחַב לֵב */ wikitext text/x-wiki ==רְחַב לֵב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה= |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|ש|ר|ש}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|המקרא}} גאה שמחזיק טובה לעצמו. #:*{{צט/תנ"ך|רוּם עֵינַיִם '''וּרְחַב לֵב''' נִר רְשָׁעִים חַטָּאת|משלי|כא|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|גְּבַהּ עֵינַיִם '''וּרְחַב לֵבָב''' אֹתוֹ לֹא אוּכָל|תהלים|קא|ה}} # נדיב #:*{{משפט מדגים}} ===מקור=== * ===נגזרות=== * [[מילה גזורה]] ===ביטויים קרובים=== * [[גבה לב]] * [[רוח גבוהה]] ===ניגודים=== * ===תרגום===<!--כאשר ביטוי לא קיים בשפות אחרות (בצורתו המילולית) אין לתרגמו--> * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} {{שורש|פעל}} [[קטגוריה:ביטויים]] [[קטגוריה:ניבים וביטויים ==רֹחַב לֵב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=רוחב לב |הגייה='''ro'''khav lev |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=ביטוי |נטיות= }} # [[חכמה|חוכמה]], [[תבונה]] #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד '''וְרֹחַב לֵב''' כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם.|מלכים א|ה|ט}} #:* {{צטבי|כשהגיעו בני לחינוך אמרתי אני בלבי, אל אלהי הרוחות, תן לי '''רוחב לב''' לדעת איזה הדרך שאבור לי בחנוכם שיהיו אנשים צדיקים בדורותם, שיהיו בעלי דעה ותמימים.|https://benyehuda.org/read/28093|שנת תרל"ב|יהודה ליב גורדון}} # [[נדיבות]] #:* '''ברוחב ליבו''' פיזר את ממונו לצדקה. ===גיזרון=== * מקור הביטוי במקרא. בחז"ל הצירוף [[רחבות דעת]] הביטוי דירה נאה '''מרחיבה דעתו של אדם''' מתפרש באופן חיובי אך י"מ לשלילה כמו [[דעת רחבה]] (בעל תאוה) מתלמידי בלעם הרשע. ===ביטויים קרובים=== * [[נדיבות לב]] (2) ===ניגודים=== * [[חלישות דעת]] (1) * [[קמצנות]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|wisdom}} (1) * אנגלית: {{ת|אנגלית|generosity}} (2) ===ראו גם=== * [[נדיב]] [[קטגוריה:ביטויים]] ==רָחַב לֵב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה= |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|ש|ר|ש}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|המקרא}} נבהל התרגש #:* {{צט/תנ"ך|אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד '''וְרָחַב''' לְבָבֵךְ כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ|ישעיהו|ס|ה}} ===מקור=== * הצירוף קיים פעמיים במקרא בפסוקים הנ"ל בחז"ל רוחב לב גם כן בעל משמעות הנתונה לפרשנות קוטבית ===פרשנים מפרשים=== *יונתן בן עוזיאל, מתרגם מילולית: בְּכֵן תֶּחֱזִין וּתְנַהֲרִין וְתִדְחֵלִין וְיִפְתִּי לִבִּיךְ. השורש פ־ת־ה בארמית מקביל לר–ח–ב פוּתְיֵה -רוֹחבו *רש"י: ו[[תמה#תָּמַה|יתמה]] וירחב לבך *מצודות: ופחד - דרך האדם להיות נבהל וכאלו מפחד בבוא אליו טובה פתאום. ורחב - יתרחב לבך בעבור רוב הטובה והשמחה. *רד"ק: כאדם הנבהל בבא אליו טובה רבה פתאום ורחב לרוב הטובה ולרוב העם שיבאו בך כי כמו שיצר הלב בעבור הרעה והצרה והאבל כן ירחב לטובה ולשמחה ===מילים נרדפות=== * ===ניגודים=== * ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} {{שורש|רחב}}{{שורש|לבב}} [[קטגוריה:ביטויים]] 3v6jlj3l8lctkoovvmubphzvjzag8ma 0 54948 441623 404172 2022-08-07T22:24:18Z אליצור יחיא 19327 /* גיזרון */ wikitext text/x-wiki {{שהות}} ==עַקְרַבּוּת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עקרבות |הגייה=׳akra'''but''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין= |שורש= |דרך תצורה={{מוספית|עקרב|־וּת}} |נטיות= }}{{תמונה|Galeodes.jpg|עקרבות}} #{{משלב|סלנג}} סדרה של פרוקי רגליים במחלקת ה[[עכביש]]ניים. #:*{{משפט מדגים}} ===גיזרון=== *שיבוש של המילה {{לועזית|ערבית}} {{ערבית|عَنْكَبُوت|עַנְכַּבּוּת}} – [[עכביש]], תוך אטימולוגיה עממית למילה [[עקרב]]. יש כותבים '''עקרבוט'''. ===מילים נרדפות=== *[[מבעיתן]] *[[עכשוב]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|camel spider|solifuge}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עקרבות|ויקימינים=Solifugae}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:חסרי חוליות]] 7f6xaqspv5cpnaeslt7clqunbtmaz25 0 60252 441614 441548 2022-08-07T19:41:04Z אליצור יחיא 19327 /* מילים נרדפות */ wikitext text/x-wiki ==פְּסֹקֶת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=פסוקת |הגייה='''pso'''ket |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|פ|ס|ק}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }}{{תמונה|Emil Rau Lesendes Mädchen.jpg|פסוקת בשיער ילדה}} # {{רובד|ח}} קו שנוצר בשיער הראש מסירוקו לצדדים שונים לפעמים נראה כ[[שביל]] לבן. #:*{{צטבי|עד מהרה נדרסה בגבעה, מלמעלה למטה, רצועה דקה, שביל קטן, שנמתח בין הדשאים '''כפסקת''' הלובן בקדקד שער, ושתי החצרות נקשרו על ידו קשר של קימא.|read/6501|החצוצרה נתביישה|חיים נחמן ביאליק}} ===גיזרון=== *{{חידוש|חיים נחמן ביאליק}} ===מילים נרדפות=== *[[מעברת|מעבורת]]{{הבהרה|יפה. אמנם שם בארמית מעברתא אם נתרגם לעברית נוכל לחדש כזו מילה אך לא ידוע לי על שימוש כזה אגב שם בזקן מדובר דאית ליה מעברתא בדיקניה. אם נכון צריך להוסיף ערך מעברת}}<!--סנהדרין ק ע"ב--> *[[שביל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== * [[תסרקת|תסרֹקת]] * [[בלורית]] * [[קוקו]] ===קישורים חיצוניים=== *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|האם יש מילה מיוחדת לציון שביל בשיער|2021/04/22}} [[קטגוריה:שיער]] gg35ob11x1o55pz20f2upcysic3itox 0 60273 441600 2022-08-07T15:06:43Z Anatbehar 15437 יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} ==נְדִיבוּת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נדיבות |הגייה=nedi'''vut''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|נ|ד|ב}} |דרך תצורה=נדיב+וּת |נטיות= }} # כאן יש לכתוב את ההגדרה המילונית לערך. #:* {{צטבי|'''נדיבות''' לחלשים. לא מיקוח על קוצה של פרוטה. לא התמקחות על רבע החודש..." wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} ==נְדִיבוּת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נדיבות |הגייה=nedi'''vut''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|נ|ד|ב}} |דרך תצורה=נדיב+וּת |נטיות= }} # כאן יש לכתוב את ההגדרה המילונית לערך. #:* {{צטבי|'''נדיבות''' לחלשים. לא מיקוח על קוצה של פרוטה. לא התמקחות על רבע החודש או על רבע הילד. שום דקדוקי־עניות בפיצוי.|https://benyehuda.org/read/24049|באין קוסמים|ישעיהו אברך}} ===גיזרון=== * כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף. ===צירופים=== * [[צירוף מילים]] ===נגזרות=== * [[מילה גזורה]] ===מילים נרדפות=== * [[רחב לב]] ===ניגודים=== * [[קמצנות]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|generosity}} ===ראו גם=== * הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון. ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ערך בוויקיפדיה|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}} * שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר {{שורש|נדב}} [[קטגוריה:תכונות]] gnftgy8wn392qixsp2c8dz7f1v6had9 441601 441600 2022-08-07T15:22:00Z Anatbehar 15437 wikitext text/x-wiki ==נְדִיבוּת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נדיבות |הגייה=nedi'''vut''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|נ|ד|ב}} |דרך תצורה=נדיב+וּת |נטיות=נְדִיבוּת־, נְדִיבוּתוֹ נְדִיבוּתָהּ }} # [[תכונה]] של [[נתינה]] מרצון במטרה לעזור ל[[זולת]]. #:* {{צטבי|'''נדיבות''' לחלשים. לא מיקוח על קוצה של פרוטה. לא התמקחות על רבע החודש או על רבע הילד. שום דקדוקי־עניות בפיצוי.|https://benyehuda.org/read/24049|באין קוסמים|ישעיהו אברך}} #:* {{צטבי|אבל באותו הרגע, במשרדים המאולתרים שלו, כשקם להיפרד ממני, ואני כבר כיתפתי את תרמילי, הוא נתקף לפתע באיזה פרץ של '''נדיבות'''. “בחר לך מהמדפים”, אמר לי “איזה ספר שיתחשק לך” משרדי ההוצאה אמנם נשרפו, אבל הספרים שהיו שמורים במחסן מרוחק, לא ניזוקו.|https://benyehuda.org/read/16465|יד נעלמה|אלישע פורת}} ===גיזרון=== * מן [[נדיב]]. ===צירופים=== * [[נדיבות לב]] ===מילים נרדפות=== * [[רחב לב#רֹחַב לֵב|רוחב לב]] * [[אציל רוח]] ===ניגודים=== * [[קמצנות]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|generosity}} * ערבית: {{ת|ערבית|سخاء|سخاوة}} ===ראו גם=== *[[הקרבה]] * [[חסד]] * [[תרומה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=נדבנות}} {{שורש|נדב}} [[קטגוריה:תכונות]] kjmnjolws9xzooomtgsrsind2zoaf20 441604 441601 2022-08-07T17:10:10Z CrescentStorm 15545 wikitext text/x-wiki ==נְדִיבוּת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נדיבות |הגייה=nedi'''vut''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|נ|ד|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קְטִילוּת}}<br>{{מוספית|נדיב|־וּת}} |נטיות=נְדִיבוּת־, נְדִיבוּתוֹ נְדִיבוּתָהּ }} # [[תכונה]] של [[נתינה]] מרצון במטרה לעזור ל[[זולת]]. #:* {{צטבי|'''נדיבות''' לחלשים. לא מיקוח על קוצה של פרוטה. לא התמקחות על רבע החודש או על רבע הילד. שום דקדוקי־עניות בפיצוי.|https://benyehuda.org/read/24049|באין קוסמים|ישעיהו אברך}} #:* {{צטבי|אבל באותו הרגע, במשרדים המאולתרים שלו, כשקם להיפרד ממני, ואני כבר כיתפתי את תרמילי, הוא נתקף לפתע באיזה פרץ של '''נדיבות'''. “בחר לך מהמדפים”, אמר לי “איזה ספר שיתחשק לך” משרדי ההוצאה אמנם נשרפו, אבל הספרים שהיו שמורים במחסן מרוחק, לא ניזוקו.|https://benyehuda.org/read/16465|יד נעלמה|אלישע פורת}} ===גיזרון=== * מן [[נדיב]]. ===צירופים=== * [[נדיבות לב]] ===מילים נרדפות=== * [[רחב לב#רֹחַב לֵב|רוחב לב]] * [[אציל רוח]] ===ניגודים=== * [[קמצנות]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|generosity}} * ערבית: {{ת|ערבית|سخاء|سخاوة}} ===ראו גם=== *[[הקרבה]] * [[חסד]] * [[תרומה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=נדבנות}} {{שורש|נדב}} [[קטגוריה:תכונות]] hzzupmfo4kzzeyl36m2u7q9qgpufqpd 0 60274 441612 2022-08-07T19:27:25Z אליצור יחיא 19327 יצירת דף עם התוכן "==קֵרֵר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קירר |שורש וגזרה={{שרש3|ק||ר|ר}} |בניין=פיעל }} # הוריד את הטמפרטורה #:* {{משפט מדגים}} ===גיזרון=== * ===נגזרות=== * [[קרור|קֵרוּר]] *'''קֻרַר''' או '''קֹרַר''' צורת הסביל. *[[מקרר|מְקָרֵר]] ===מילים נרדפות=== * [[צנן|צִנֵּן]] ===ניגודים=== * ח..." wikitext text/x-wiki ==קֵרֵר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קירר |שורש וגזרה={{שרש3|ק||ר|ר}} |בניין=פיעל }} # הוריד את הטמפרטורה #:* {{משפט מדגים}} ===גיזרון=== * ===נגזרות=== * [[קרור|קֵרוּר]] *'''קֻרַר''' או '''קֹרַר''' צורת הסביל. *[[מקרר|מְקָרֵר]] ===מילים נרדפות=== * [[צנן|צִנֵּן]] ===ניגודים=== * [[חמם|חִמֵּם]] * [[הרתיח]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== * [[הקפיא]] * [[אדה|אִדָּה]] * [[קריר|קָרִיר]] {{שורש|קרר}} ==קַרָר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה= |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|ש|ר|ש}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|חז"ל}} {{משלב|לא בשימוש}} בעל [[קרון|קרונות]] שמשכירם להובלת משאות. ===גיזרון=== המילה אינה מוסכמת מופיעה במשנה דלעיל לחלק מהגרסאות במקום [[קדר|קָדָּר]] השורש אינו ברור. 7up5fgley21xowb7h0eojbre97q271j 441613 441612 2022-08-07T19:28:05Z אליצור יחיא 19327 /* קֵרֵר */ wikitext text/x-wiki ==קֵרֵר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קירר |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ר|ר}} |בניין=פיעל }} # הוריד את הטמפרטורה #:* {{משפט מדגים}} ===גיזרון=== * ===נגזרות=== * [[קרור|קֵרוּר]] *'''קֻרַר''' או '''קֹרַר''' צורת הסביל. *[[מקרר|מְקָרֵר]] ===מילים נרדפות=== * [[צנן|צִנֵּן]] ===ניגודים=== * [[חמם|חִמֵּם]] * [[הרתיח]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== * [[הקפיא]] * [[אדה|אִדָּה]] * [[קריר|קָרִיר]] {{שורש|קרר}} ==קַרָר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה= |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|ש|ר|ש}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|חז"ל}} {{משלב|לא בשימוש}} בעל [[קרון|קרונות]] שמשכירם להובלת משאות. ===גיזרון=== המילה אינה מוסכמת מופיעה במשנה דלעיל לחלק מהגרסאות במקום [[קדר|קָדָּר]] השורש אינו ברור. i31ljh039ez6wps4iwl5u1tmwvz3zuu 1 60275 441615 2022-08-07T19:47:58Z אליצור יחיא 19327 /* מעברת בַּשֵׂעָר */ פסקה חדשה wikitext text/x-wiki == מעברת בַּשֵׂעָר == בארמית '''מעברתא''' היא מקבילה מעברת בעברית ויש {{צט/בבלי|מאן דאית ליה מעברתא בדיקניה|סנהדרין|ק|ב}} רש"י שזקנו מחולק ומפוצל ויש בין שני שבילות כמין מעבר. האם חידשו מילה זו כנרדפת ל[[פסקת]]. אם נרצה אנו לחדש נצטרך גם לכתוב מעברת ג לנקב הרצועה שבתפילין שגם נקרא מעברתא [[משתמש:אליצור יחיא|אליצור יחיא]] ([[שיחת משתמש:אליצור יחיא|שיחה]]) 22:47, 7 באוגוסט 2022 (IDT) pb7q84f851e40e1bc49t1qab7qfzyvf 0 60276 441618 2022-08-07T20:10:01Z Deror avi 1580 יצירת דף עם התוכן "==זֶרֶם יָם== {{ניתוח דקדוקי | | כתיב מלא = זרם ים | הגייה ='''ze'''rem yam | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = | דרך תצורה = צרף | נטיות = ר' זִרְמֵי יָם }} {{תמונה|Ocean currents 1911.jpg|[[מפה|מפת]] משנת 1911 של זרמי ים [[אוקינוס|אוקיאניים]]}} # זרם המתקיים באופן קבוע למדי ב[[ים|ימים]] ובאו..." wikitext text/x-wiki ==זֶרֶם יָם== {{ניתוח דקדוקי | | כתיב מלא = זרם ים | הגייה ='''ze'''rem yam | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = | דרך תצורה = צרף | נטיות = ר' זִרְמֵי יָם }} {{תמונה|Ocean currents 1911.jpg|[[מפה|מפת]] משנת 1911 של זרמי ים [[אוקינוס|אוקיאניים]]}} # זרם המתקיים באופן קבוע למדי ב[[ים|ימים]] וב[[אוקיינוס]]ים. [[זרם|זרמי]] ים עשויים להתמשך על-פני אלפי קילומטרים, ויש להם השפעה רבה על ה[[אקלים]] ב[[יבשת|יבשות]] הגובלות ב[[אוקיינוס]] שבו נמצא הזרם. #:* {{צט|'''זרמי ים''' מעל פני השטח נגרמים בדרך-כלל בגלל רוחות, ובשל כוח קוריוליס הם נעים בדרך-כלל עם כיוון השעון בחצי הכדור הצפוני ונגד כיוון השעון בחצי הכדור הדרומי.|הערך "זרם ים" בוויקיפדיה}} #:* {{צט|'''זרמים תת-ימיים''' נגרמים בדרך-כלל בשל הבדלים בצפיפות ובטמפרטורת המים. זרמים אלה נקראים לפעמים "נהרות תת-ימיים".|הערך "זרם ים" בוויקיפדיה}} === מילים נרדפות === * [[זרם תת-ימי]] * [[זרם אוקיאני]] * [[זרם תת-אוקיאני]] === קישורים חיצוניים === {{מיזמים|ויקיפדיה=זרם ים|ויקישיתוף=Category:Straits|שם ויקישיתוף=מצרי ים}} {{גאוגרפיה פיזית}} [[קטגוריה:גאוגרפיה]] dzmjemcd0bojc1v83ixfv2u3zfjzpor 0 60277 441619 2022-08-07T20:24:00Z אליצור יחיא 19327 יצירת דף עם התוכן "השורש '''ה־ל־ל''' הוא שורש מ[[גזרת השלמים]]. ===נטיות הפעלים=== {{נטיות פעלים|שורש=פ־ע־ל |קל עבר=הָלַל |קל הווה=[[הולל|הוֹלֵל]] |קל עתיד=יַהֲלוֹל |קל ציווי= |קל שם הפועל= |נפעל עבר= |נפעל הווה= |נפעל עתיד= |נפעל ציווי= |נפעל שם הפועל= |הפעיל עבר= |הפעיל הווה= |הפעיל עתיד= |..." wikitext text/x-wiki השורש '''ה־ל־ל''' הוא שורש מ[[גזרת השלמים]]. ===נטיות הפעלים=== {{נטיות פעלים|שורש=פ־ע־ל |קל עבר=הָלַל |קל הווה=[[הולל|הוֹלֵל]] |קל עתיד=יַהֲלוֹל |קל ציווי= |קל שם הפועל= |נפעל עבר= |נפעל הווה= |נפעל עתיד= |נפעל ציווי= |נפעל שם הפועל= |הפעיל עבר= |הפעיל הווה= |הפעיל עתיד= |הפעיל ציווי= |הפעיל שם הפועל= |הופעל עבר= |הופעל הווה= |הופעל עתיד= |פיעל עבר=[[הלל|הִלֵּל]] |פיעל הווה=מְהַלֵּל |פיעל עתיד=יְהַלֵּל |פיעל ציווי=הַלֵּל |פיעל שם הפועל= לְהַלֵּל |פועל עבר=הֻלַּל |פועל הווה=[[מהלל|מְהֻלָּל]] |פועל עתיד=יְהֻלָּל |התפעל עבר=[[התהלל|הִתְהַלֵל]] |התפעל הווה=מִתְהַלֵל |התפעל עתיד=יִתְהַלֵל |התפעל ציווי=הִתְהַלֵל |התפעל שם הפועל=לְהִתְהַלֵל }} [[קטגוריה:ה (שורשים)]] [[קטגוריה:הלל (שורש)]] 2dx0pjfkty6velvjzv38u9z6hr6cuw6 14 60278 441620 2022-08-07T20:25:22Z אליצור יחיא 19327 יצירת דף עם התוכן "{{:הלל (שורש)}} <noinclude>[[קטגוריה:ה (שורשים)]]</noinclude>" wikitext text/x-wiki {{:הלל (שורש)}} <noinclude>[[קטגוריה:ה (שורשים)]]</noinclude> lc9ijb3wgqoh8tchftv2e3dw8vxrgc9 1 60279 441624 2022-08-08T09:30:07Z AK63 7183 /* משמעות השורש: ר-ק-ק */ פסקה חדשה wikitext text/x-wiki == משמעות השורש: ר-ק-ק == שלום: מאחר ועברית, שפה שמית הקשורה בעבותות חזקים ועתיקי-יומין לשאר השפות השמיות (בעיקר-הארמית והערבית-אך גם קודמיהם: האכאדית; הפיניקית; הפרוטו-כנענית וכו'...), יצא לי ללמוד, שבארמית, שורש זה, משמעותו: לרקוע (שורש: ר-ק-ע): לרדד חומר ולהוריד מעוביו ("לדקקו"...). נראה, כי ישנו קשר רעיוני בין שני השורשים: ר-ק-ע ו-ר-ק-ק (אשר לשני בסדר הופעתו פה, במילה: רקיקה-שלא במובן של יריקה-אלא, במובן של עוגיה, יש את ההיבט של דקות-כלומר, עוגיה רדודה-מה, שלכאורה, מחזק את הסברה/ההנחה, שלפחות לאחד מפירושי שני השורשים הללו, קשר אסוציאטיבי-רעיוני! [[משתמש:AK63|AK63]] ([[שיחת משתמש:AK63|שיחה]]) 12:30, 8 באוגוסט 2022 (IDT) 3hjxcsdlymegc4k74d8mzdzcl76nyw7 441625 441624 2022-08-08T09:30:36Z AK63 7183 /* משמעות השורש: ר-ק-ק */ wikitext text/x-wiki == משמעות השורש: ר-ק-ק == שלום: מאחר ועברית, שפה שמית הקשורה בעבותות חזקים ועתיקי-יומין לשאר השפות השמיות (בעיקר-הארמית והערבית-אך גם קודמיהן: האכאדית; הפיניקית; הפרוטו-כנענית וכו'...), יצא לי ללמוד, שבארמית, שורש זה, משמעותו: לרקוע (שורש: ר-ק-ע): לרדד חומר ולהוריד מעוביו ("לדקקו"...). נראה, כי ישנו קשר רעיוני בין שני השורשים: ר-ק-ע ו-ר-ק-ק (אשר לשני בסדר הופעתו פה, במילה: רקיקה-שלא במובן של יריקה-אלא, במובן של עוגיה, יש את ההיבט של דקות-כלומר, עוגיה רדודה-מה, שלכאורה, מחזק את הסברה/ההנחה, שלפחות לאחד מפירושי שני השורשים הללו, קשר אסוציאטיבי-רעיוני! [[משתמש:AK63|AK63]] ([[שיחת משתמש:AK63|שיחה]]) 12:30, 8 באוגוסט 2022 (IDT) kzjnd2xkd0z0mrlzjbb5chlt5gf9d6t